פרק 8: התקשורת הדתית בישראל

‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫בשיתוף יפעת מחקרי מדיה וקנ טאר מדיה מ חקרי ‪TGI‬‬
‫פרק ‪ :8‬התקשורת הדתית‬
‫בישראל‬
‫(פרופ' יואל כהן)‬
‫ד”ר רפי מן וד”ר אזי לב און‬
‫דוח שנתי‪:‬‬
‫התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫סדרי יום‪ ,‬שימושים ומגמות‬
‫ד"ר רפי מן‬
‫ד"ר אזי לב‪-‬און‬
‫יוני ‪2013‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫‪Ariel University‬‬
‫‪School of Communication‬‬
‫‪The Institute for the Study of New Media, Politics and Society‬‬
‫‪In cooperation with IFAT and Kantar Media‬‬
‫‪Annual Report‬‬
‫‪The Israeli Media in 2012: Agendas, Uses and Trends‬‬
‫‪Dr. Rafi Mann‬‬
‫‪Dr. Azi Lev-On‬‬
‫‪Research Assistants: Baruch Shomron, Odaya Shalev, Avital Mandel, Michal‬‬
‫‪Mintzer, Jenia Kipnis‬‬
‫‪Copy Editing: Racheli Lavi‬‬
‫‪Graphic Design: Maayan Kalimyan, Eliran Galili‬‬
‫‪June 2013‬‬
‫עוזרי מחקר‪ :‬ברוך שומרון‪ ,‬אודיה שלו‪ ,‬אביטל מנדל‪ ,‬מיכל מינצר‪ ,‬ג'ניה קיפניס‬
‫עריכה לשונית‪ :‬רחלי לביא‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬מעין קלימיאן‪ ,‬אלירן גלילי‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה פועל במסגרת בית הספר לתקשורת באוניברסיטת‬
‫אריאל בשומרון ומבצע מחקרים אודות השימושים וההשלכות של תקשורת חדשה בהקשרים‬
‫פוליטיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬צרכניים‪ ,‬תרבותיים ועוד‪ .‬לפירוט מחקרי ותוצרי המכון בשנים ‪ ,2011-13‬ראו‪:‬‬
‫‪aunmedia.org/research_about‬‬
‫יפעת מחקרי מדיה‪ ,‬מקבוצת יפעת‪ ,‬עוסקת באיתור מידע מהתקשורת הכתובה ומהתקשורת‬
‫האלקטרונית‪ ,‬בשירותי ניתוח תדמית בתקשורת ובניתוח כותרות‪ ,‬לצורך מדידת אפקטיביות‬
‫החשיפה התקשורתית‪.‬‬
‫מאגר המידע השיווקי ‪ TGI‬מתוחזק על ידי קנטאר מדיה מחקרי טי‪.‬גי‪.‬איי (לשעבר "מחקרי סינגל‬
‫סורס") ובפיקוח ובקרה מקצועית של ועדת המחקר של איגוד חברות הפרסום‪ .‬מאגר ‪ TGI‬מבוסס‬
‫על מדגם מייצג של מרואיינים במגזר היהודי בגילאי ‪ ,18+‬המשקפים אוכלוסייה בשיעור של‬
‫כ‪ 3.96-‬מיליון נפש‪ .‬סקר ™‪ TGI‬בישראל נערך משנת ‪.1998‬‬
‫תמונת השער היא ענן תגיות של המלים הפופולאריות ביותר במדיה החברתית בישראל בשנת‬
‫‪ ,2012‬כפי שהתקבלו מחברת יפעת‪ .‬הענן מתבסס על דגימה רנדומלית של שליש מהימים במהלך‬
‫השנה‪ ,‬כאשר בכל יום נדגמו אקראית שליש מהפוסטים‪ .‬על בסיס הפוסטים מופו המילים‬
‫והביטויים השכיחים ביותר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫מבוא‪7..................................................................................................................‬‬
‫א‪ .‬סדר היום התקשורתי‪ :‬בין התקשורת המסורתית לתקשורת החדשה‪8...........................‬‬
‫שוויון בנטל‪8.................................................................................................................................‬‬
‫צדק חברתי‪9..................................................................................................................................‬‬
‫בדרך אל הקלפי ‪ -‬יאיר לפיד ונפתלי בנט‪11....................................................................................‬‬
‫האיום הגרעיני האיראני והתגובה הישראלית‪12.............................................................................‬‬
‫מבצע "עמוד ענן" ברצועת עזה ותגובות הגולשים‪14.......................................................................‬‬
‫המאבק נגד סגירתו של ערוץ ‪16.................................................................................................10‬‬
‫הרייטינג והאתיקה של "האח הגדול"‪17.........................................................................................‬‬
‫"מהפכת הסלולר" והתחרות בשוק הטלפונים החכמים‪18..............................................................‬‬
‫פייסבוק‪19......................................................................................................................................‬‬
‫סיכום‪20........................................................................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬השינויים הנמשכים בדפוסי צריכת המדיה – נתונים ומגמות‪21......................................‬‬
‫שימושי אינטרנט‪22.........................................................................................................................‬‬
‫שימושים ברשתות חברתיות‪28.......................................................................................................‬‬
‫צה"ל והרשתות החברתיות‪28.........................................................................................................‬‬
‫יותר ישראלים מסתדרים בלי העיתון המודפס‪30...........................................................................‬‬
‫החשיפה לעיתונים ב‪31.........................................................................................................2012-‬‬
‫הטלוויזיה‪ :‬ריאליטי וחדשות‪31......................................................................................................‬‬
‫האזנה לרדיו‪32................................................................................................................................‬‬
‫ג‪ :2012 .‬יומן תקשורת‪34..........................................................................................‬‬
‫ד‪ .‬עוגת הפרסום בישראל ‪ :2012‬הירידה נמשכת‪40.........................................................‬‬
‫מבט אל התקשורת הישראלית מבעד לעוגת הפרסום ‪42................................................2012-2002‬‬
‫עוגת הפרסום ‪44...........................................................................................................2004-2012‬‬
‫ה‪ .‬סוגיות בהקשר של חופש העיתונות‪ ,‬ישראל ‪( 2012‬ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר)‪45............‬‬
‫היבט מהותי‪45................................................................................................................................‬‬
‫לשון הרע‪46....................................................................................................................................‬‬
‫חופש הביטוי בעידן הדיגיטלי‪ :‬אתגרים מתחום סמכות השיפוט הטריטוריאלית ברשת‪49............‬‬
‫הגנת הצרכן בהקשרים של חופש הביטוי והעיתונות‪51...................................................................‬‬
‫חוק הספרים‪54...............................................................................................................................‬‬
‫בחירה במסלול של פיצוי אזרחי בסכסוכים של חופש עיתונות‪55...................................................‬‬
‫שימוש בכלים פליליים להגבלת חופש הביטוי‪56.............................................................................‬‬
‫חיסיון על מקורות עיתונאיים‪58.....................................................................................................‬‬
‫‪5‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫ו‪ .‬אסדרת מדיה (רגולציה) (ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר)‪61..............................................‬‬
‫עיתונות מודפסת‪61.........................................................................................................................‬‬
‫אסדרת שידורי הטלוויזיה והרדיו‪62...............................................................................................‬‬
‫מועצת העיתונות ‪71.......................................................................................................................‬‬
‫ז‪ .‬ממים אינטרנטים – ישראל ‪73..........................................................................2012‬‬
‫ח‪ .‬התקשורת הדתית בישראל (פרופ' יואל כהן)‪82..........................................................‬‬
‫מבוא‪82..........................................................................................................................................‬‬
‫חשיפה לתקשורת בציבור החרדי‪83................................................................................................‬‬
‫נושאים על סדר היום של העיתונות החרדית‪85..............................................................................‬‬
‫מלחמות התרבות של התקשורת החרדית‪86...................................................................................‬‬
‫תקשורת במגזר הדתי‪-‬לאומי‪88.......................................................................................................‬‬
‫סיכום‪90........................................................................................................................................‬‬
‫ט‪ .‬התקשורת הרוסית בישראל‪91...............................................................................‬‬
‫טלוויזיה‪93.....................................................................................................................................‬‬
‫רדיו‪93............................................................................................................................................‬‬
‫עיתונות מודפסת‪94........................................................................................................................‬‬
‫אינטרנט‪95.....................................................................................................................................‬‬
‫י‪ .‬התקשורת הערבית בישראל (ד"ר טל פבל)‪97.............................................................‬‬
‫תקשורת מסורתית‪98.....................................................................................................................‬‬
‫תקשורת חדשה‪99..........................................................................................................................‬‬
‫מגמות בולטות‪102..........................................................................................................................‬‬
‫‪6‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫מבוא‬
‫בניגוד לשנה הקודמת‪" ,‬שנת המחאה"‪ ,‬שבה הופנה חלק ניכר מתשומת הלב התקשורתית למחאה‬
‫החברתית של קיץ ‪ ,2011‬לא עמד נושא מרכזי אחד על סדר היום של התקשורת בישראל בשנת‬
‫‪ .2012‬לצד נושאים ביטחוניים מובהקים כמו האיום האיראני והמתיחות ברצועת עזה‪ ,‬שהגיעה‬
‫לשיאה במבצע "עמוד ענן"‪ ,‬עסקה התקשורת במגוון נושאים פוליטיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים‪.‬‬
‫בחלק מנושאים אלה הייתה ‪ ,2012‬אולי יותר מקודמותיה‪" ,‬שנת האג'נדות"‪ .‬דרך הסיקור באמצעי‬
‫תקשורת שונים התאפיינה בהצגת עמדות מובהקות בסוגיות שנויות במחלוקת‪ ,‬לעתים על חשבון‬
‫הדיווח העובדתי‪ ,‬באופן שדחק מפעם בפעם את האתוס העיתונאי המקצועי של דיווח עובדתי‪,‬‬
‫נטול הטיות‪.‬‬
‫בין הנושאים שעמדו השנה על סדר היום הייתה שורה של עניינים שנגעו לתקשורת עצמה‪ ,‬בהם‬
‫מאבקם של עובדי ערוץ ‪ 10‬למנוע את סגירתו‪ ,‬החרפת המשבר העסקי בעיתון הוותיק "מעריב"‬
‫שהביאה אותו אל סף פשיטת רגל ולמכירתו באמצעות נאמנים שמונו על ידי בית משפט‪" ,‬מהפכת‬
‫הסלולר" שיזם שר התקשורת משה כחלון‪ ,‬ועוד‪ .‬אירועים אלה שיקפו את הטלטלות והשינויים‬
‫הנמשכים העוברים על המרחב הציבורי בישראל ככל שתקשורת החדשה מתרחבת ומתעצמת‪,‬‬
‫בעוד התקשורת המסורתית נדרשת להסתגל למציאות המשתנה‪ .‬תהליכים אלה אינם מתנהלים‬
‫בחלל ריק אלא תוך זיקה ישירה לגורמים כלכליים ופוליטיים‪ ,‬שהשפעתם על התקשורת ניכרת‪,‬‬
‫אם בגלוי ואם באופן סמוי‪ .‬לתהליכים ולהשפעות אלה משמעות רבה על חירות הביטוי וחופש‬
‫העיתונות בישראל ועל אופייה וערכיה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫בכל הנושאים הללו‪ ,‬ורבים אחרים‪ ,‬עוסק דוח זה‪ ,‬השני בסדרת הדוחות השנתיים שמוציא לאור‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה באוניברסיטת אריאל‪ .‬הדוח הפעם רחב ומקיף יותר‬
‫מקודמו‪ .‬הוא כולל בחינה של סדר היום התקשורתי במהלך השנה כפי שבא לידי ביטוי בתקשורת‬
‫המסורתית והחדשה‪ ,‬ואת השינויים וההתפתחויות בתחום התקשורת החדשה והשפעתה על‬
‫ענפים שונים של התקשורת המסורתית‪ .‬מוקדשים בו גם פרקים מיוחדים למאבק על חופש‬
‫העיתונות בשנת ‪ ,2012‬כמו גם לזירות הרחוקות בדרך כלל מעינו של רוב הציבור – התקשורת‬
‫המגזרית‪ :‬בשפה הערבית‪ ,‬בשפה הרוסית וכן בזו המופנית אל הציבור החרדי‪ .‬להכרת מאפייני‬
‫אמצעי התקשורת של קבוצות אלה חשיבות רבה‪ ,‬שכן על פי הערכות כ‪ 40-‬אחוזים מכלל אזרחי‬
‫ישראל נחשפים לעיתונים‪ ,‬לתחנות שידור‪ ,‬לאתרי אינטרנט ולערוצים נוספים הייחודיים למגזרים‬
‫הללו‪.‬‬
‫לצד חוקרי המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‪ ,‬אנו שמחים לארח השנה חוקרים‬
‫אורחים שתרמו מהידע שלהם לדוח זה‪ ,‬ומודים להם על שיתוף הפעולה‪ .‬הדוח הוכן בשיתוף‬
‫פעולה עם חברת יפעת מחקרי מדיה‪ ,‬ואנו מבקשים להודות לצוות העובדים בחברה ובעיקר למור‬
‫לביא ורביב טל‪ .‬תודה גם לאיתן כסיף וליונתן שלם מחברת קנטאר מדיה מחקרי ‪ ,TGI‬שהעמידו‬
‫לרשותנו נתונים מן הסקרים המקיפים שעורכת החברה‪ .‬תודה גם לכל מי שקראו פרקים מהדוח‬
‫על הערותיהם המועילות‪ :‬טל לאור‪ ,‬אפי ליניאל‪ ,‬ד"ר אסנת רוט‪-‬כהן‪ ,‬הילה לוינשטיין‪ ,‬עו"ד אלעד‬
‫רוזנטל‪ ,‬ד"ר עו"ד אמיר לבקוביץ‪ ,‬ד"ר כרמל וייסמן‪ ,‬אביתר גת‪ ,‬ד"ר רבקה נריה‪-‬בן שחר‪ ,‬אסעד‬
‫זידאן‪ ,‬ד"ר סבינה ליסיצה‪ ,‬ד"ר נלי אליאס‪ .‬וכן תודה לעוזרי המחקר ברוך שומרון‪ ,‬אודיה שלו‪,‬‬
‫אביטל מנדל‪ ,‬מיכל מינצר וג'ניה קיפניס‪ ,‬והגרפיקאים מעין קלימיאן ואלירן גלילי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫התקשורת הדתית בישראל‬
‫פרופ' יואל כהן‬
‫אוניברסיטת אריאל‬
‫מבוא‬
‫בפרק זה נסקור את מפת התקשורת המיועדת לאוכלוסייה היהודית הדתית בישראל‪ ,‬ונציין מספר‬
‫נושאי סיקור אשר בלטו במהלך ‪ .2012‬כל דיון בתקשורת הדתית בישראל מתחלק בהכרח בין‬
‫התקשורת החרדית‪ ,‬אשר בדומה למגזר החרדי (כ‪ 8%-‬מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל)‪,‬‬
‫אותו היא משרתת‪ ,‬היא בעלת אופי מסתגר אשר נוטה להתמקד בנושאים מגזריים; לתקשורת‬
‫הדתית‪-‬לאומית (כ‪ 12%-‬מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל)‪ ,‬אשר מכוונת ליצירת סינתזה‬
‫‪1‬‬
‫בין התורה לעולם המודרני‪ ,‬כפי שמנסה לעשות המגזר הדתי‪-‬לאומי‪.‬‬
‫הקהילה החרדית והדתית‪-‬לאומית נחשפות לתקשורת מעט פחות מהאוכלוסייה החילונית בישראל‬
‫(‪ 42%‬מהאוכלוסייה היהודית בישראל בשנת ‪ ,)2009‬ומהאוכלוסייה המסורתית (‪ 2.)38%‬החשופים‬
‫ביותר לעיתונות הם המסורתיים‪ .‬לפי ‪ ,TGI‬בשנת ‪ 2012‬קראו ‪ 78%‬מהישראלים המסורתיים עיתון‬
‫יומי‪ ,‬ו‪ 76%-‬מהם קראו עיתון בסוף השבוע‪ .‬מקרב האוכלוסייה היהודית החילונית ‪ 73%‬קוראים‬
‫עיתון יומי ו‪ 73%-‬קוראים עיתון בסופי שבוע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬רק ‪ 64%‬מהמגזר הדתי‪-‬לאומי ו‪59%-‬‬
‫מהמגזר החרדי קוראים עיתון יומי‪ .‬בסוף השבוע ‪ 74%‬מהדתיים‪-‬לאומיים קוראים עיתון‪ ,‬ו‪63%-‬‬
‫‪3‬‬
‫מהחרדים קוראים עיתון או מגזין חדשותי‪.‬‬
‫כתוצאה ממרכזיותה של הדת היהודית במדינת ישראל‪ ,‬הופיעו נושאים בעלי זיקה לדת בסדר היום‬
‫החדשותי לעתים קרובות‪ .‬סוגיות כמו גיוס החרדים לצה"ל וה"שוויון בנטל" (ראו פרק ‪ )1‬קיבלו‬
‫מקום נכבד בתקשורת הממלכתית ובתקשורת הדתית‪ .‬הכוחות הפוליטיים הדתיים‪-‬לאומיים‬
‫והחרדיים‪ ,‬ובמיוחד בחירת נפתלי בנט לראשות מפלגת "הבית היהודי" והתמורות שחלו במפלגה‬
‫בשל כך‪ ,‬זכו לכיסוי משמעותי אף הם (ראו פרק ‪ .)1‬בקהילה החרדית‪-‬ליטאית בלטו סיקורי מחלתו‬
‫ומותו של הרב שלום אלישיב‪ .‬נושאים נוספים אשר אינם נסקרים כאן‪ ,‬כמו פרשת הרב מוטי אלון‪,‬‬
‫קיבלו תשומת לב בתקשורת הכללית וב"מקור ראשון"‪ .‬סיום המחזור ה‪ 12-‬של קריאת הדף היומי‬
‫של התלמוד הבבלי בקיץ ‪ 2012‬זכה אף הוא לכיסוי נרחב בתקשורת החרדית והדתית‪-‬לאומית‬
‫ כחלק ממגמה של השתתפות בלימוד יומי של דף התלמוד‪ ,‬מגמה הצוברת פופולאריות בקרב‬‫הקהילות האורתודוקסיות בישראל ובחו"ל‪.‬‬
‫בהמשך הפרק נדון בתקשורת במגזר החרדי‪ ,‬ולאחר מכן במגזר הדתי‪-‬לאומי‪.‬‬
‫‪ 1‬מבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬סקר חברתי‪ .2009 .‬להרחבה לגבי הציבור הדתי‪-‬לאומי והתקשורת ראו‬
‫גבל‪ ,‬א‪ .)2006( .‬הציבור הדתי לאומי והתקשורת‪ :‬יחסי אהבה‪-‬שנאה‪ .‬תל אביב‪ :‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬מכון חיים הרצוג‪ .‬לגבי‬
‫הציבור החרדי והתקשורת‪ ,‬ראו קפלן‪ ,‬ק‪" .)2006( .‬רבות רעו"ת צדיק"‪ :‬קווים לתולדות העיתונות החרדית בישראל‪ ,‬למאפייניה‬
‫ולהתפתחותה‪ .‬תל אביב‪ :‬מכון הרצוג ואוניברסיטת תל אביב‪ .‬אין בישראל כלי תקשורת בקנה מידה גדול הנותנים ביטוי לקהילה‬
‫הקונסרבטיבית או לקהילה הרפורמית‪ ,‬ולכן קהילות אלה לא נכללות בסקירה זו‪.‬‬
‫‪ 2‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬סקר חברתי‪.2009 .‬‬
‫‪ 3‬מבוסס על נתוני ‪ TGI‬אשר נמסרו למחבר‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫חשיפה לתקשורת בציבור החרדי‬
‫התקשורת החרדית – העיתונות היומית הממוסדת‪ ,‬שבועונים עצמאיים ושתי תחנות רדיו –‬
‫ממשיכה לצמוח‪ .‬במסגרת זו מתקיימים‪ ,‬זה לצד זה‪ ,‬השבועונים "המשפחה"‪" ,‬בקהילה"‪" ,‬שעה‬
‫טובה" ו"יום ליום"‪ ,‬והעיתונים היומיים "המודיע"‪" ,‬יתד נאמן"‪" ,‬המבשר" ו"פלס"‪ .‬מרבית‬
‫העיתונים מופצים בעיקר למנויים‪ ,‬וחלק ניכר מהשבועונים נמכרים בחנויות שונות‪.‬‬
‫בעקבות הקמתה של המדינה היהודית ב‪ ,1948-‬ייסדו מנהיגי התנועה החרדית "אגודת ישראל"‬
‫בשנת ‪ 1950‬עיתון יומי משלהם‪" ,‬המודיע"‪ .‬הייתה בכך הכרה שלולא כן הייתה הקהילה החרדית‬
‫נחשפת להשפעות של התקשורת החילונית‪ .‬מאז‪ ,‬החלו להופיע עיתונים חרדיים מפוקחים אחרים‪,‬‬
‫ביניהם "יתד נאמן"‪ ,‬היוצא לאור על‪-‬ידי מפלגת "דגל התורה" ומזוהה עם הזרם הליטאי החרדי‪,‬‬
‫ולאחרונה "המבשר" מטעם סיעה בעלת אוריינטציה חסידית שהתפלגה מ"אגודת ישראל"‪.‬‬
‫"פלס"‪ ,‬עיתון ליטאי נוסף‪ ,‬הוקם ב‪ 2012-‬בעקבת פטירתו של הרב יוסף אלישיב (ראה המשך)‪.‬‬
‫ש"ס‪ ,‬המפלגה החרדית המזרחית‪ ,‬מוציאה לאור את השבועון "יום ליום"‪.‬‬
‫מאז אמצע שנות השמונים‪ ,‬הופיעה סדרה של מגזינים חרדיים מסחריים המאופיינים בפתיחות‬
‫לדיווח חדשותי שאינו מקובל בעיתונים היומיים המתפרסמים על‪-‬ידי מפלגות פוליטיות‪ .‬השבועונים‬
‫בעלי התפוצה הגדולה ביותר כוללים את "המשפחה"‪" ,‬בקהילה" ו"שעה טובה"‪ .‬בנוסף‪" ,‬שבוע"‬
‫‪4‬‬
‫המתפרסם על‪-‬ידי קבוצת העיתונות הדתית‪ ,‬הוא רשת ארצית של עיתונים המופצים חינם‪.‬‬
‫האחוזים הנמוכים יחסית של חשיפה חרדית לעיתונות היומית בסקר ‪ TGI‬ל‪ 59%( 2012-‬קוראים‬
‫עיתון יומי ו‪ 63%-‬קוראים עיתון או מגזין בסופי שבוע)‪ ,‬הם עקביים בנתונים הנאגרים על דפוסי‬
‫החשיפה לתקשורת של מגזר זה בעשרים השנים האחרונות‪ .‬דפוסים אלה נסקרו לראשונה ב‪1995-‬‬
‫על‪-‬ידי איגוד המפרסמים בישראל‪ ,‬אז נמצא ש‪ 32%-‬מהחרדים אינם נוהגים לקרוא שום עיתון‪.‬‬
‫מנתוני ‪ TGI‬העדכניים עולה גם כי גברים חרדים נוטים לקרוא בעיתונות יותר מהנשים במגזר‬
‫זה‪ ,‬ונשים נוטות לקרוא רק את העיתונות של סוף השבוע יותר מגברים‪ 62% :‬מהגברים החרדים‬
‫נחשפים לעיתון יומי‪ ,‬ו‪ 60%-‬מהם נחשפים לעיתון או מגזין בסוף השבוע; לעומת זאת ‪ 55%‬מהנשים‬
‫החרדיות נחשפות לעיתון יומי ו‪ 66%-‬מהם נחשפות לעיתון או מגזין בסוף השבוע‪ .‬בחלוקה גילאית‪,‬‬
‫גברים חרדיים מבוגרים יותר נחשפים יותר לעיתונות ‪ -‬כך ‪ 75%‬מהגברים החרדים בגילאי ‪65+‬‬
‫ו‪ 70%-‬בגילאי ‪ 64-55‬קוראים עיתון יומי‪ ,‬ו‪ 69%-‬מהגברים החרדים בגילאי ‪ 65+‬ו‪ 70%-‬מהגברים‬
‫החרדים בגילאי ‪ 64-55‬רואים עיתון או מגזין של סוף השבוע‪ .‬מעניין לציין שבקרב גילאי ‪24-18‬‬
‫‪ 61%‬קוראים עיתון יומי ו‪ 69%-‬קוראים עיתון או מגזין של סוף השבוע‪ .‬אחוזי חשיפה אלה גבוהים‬
‫יותר מאחוזי החשיפה במהלך השבוע ובסוף השבוע בקבוצות הגילאים ‪ ,44-35 ,34-25‬ו‪.54-45-‬‬
‫א‪ .‬עיתוני סוף השבוע‬
‫השבועון המצליח ביותר במגזר החרדי הוא "המשפחה" ‪ -‬מגזין שבועי המודפס על נייר איכותי‪ ,‬ובו‬
‫עיתון בן כ‪ 24-‬עמודים‪ ,‬מגזין לצרכנות‪ ,‬ומגזין לילדים‪" .‬המשפחה" מפרסם גם מהדורת עיתון של‬
‫אמצע השבוע‪ ,‬המופיעה בימי ג' ומחולקת חינם‪ .‬מהדורה זו מתחרה במהדורה המתפרסמת בימי ג'‬
‫על‪-‬ידי "יתד נאמן"‪ ,‬שגם היא מחולקת חינם‪ .‬בתקופות מפתח כמו בחגים‪" ,‬המשפחה" מפרסמים‬
‫גם מגזין בעל אוריינטציה דתית חינוכית‪.‬‬
‫‪ 4‬להרחבה ראו‪Yoel Cohen, God, Jews & the Media: Religion and Israel's media (New York: Routledge) 2012, :‬‬
‫‪Chapter 5‬‬
‫‪83‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫לפי סקר ‪ TGI‬כ‪ ,24.2% -‬מהחרדים קוראים את "המשפחה"‪ .‬תפוצה זו גבוהה מזו של מהדורת‬
‫"יתד נאמן" בימי ששי‪ ,‬המגיעה ל‪ 23.6%-‬מהציבור החרדי‪ ,‬ושל "המודיע"‪ ,‬שתפוצתו מגיעה‬
‫ל‪ 20%-‬מהחרדים‪" .‬יתד נאמן" מזוהה עם הקבוצה הליטאית של החרדים‪ ,‬ו"המודיע"‪ ,‬שלכאורה‬
‫מבקש להיות רלבנטי לכל החרדים‪ ,‬מזוהה למעשה עם הענף החסידי של החרדים‪ ,‬ובייחוד עם‬
‫חסידות גור‪ .‬כל שלושת העיתונים הראו צמיחה במספרי התפוצה שלהם בין יולי ‪ 2011‬ליוני ‪,2012‬‬
‫שבתחילתה היו ל"המשפחה"‪ ,‬ל"יתד נאמן" ול"המודיע" אחוזי התפוצה של ‪22.7% ,22.3%‬‬
‫ו‪( 18.6%-‬למהדורת סוף השבוע)‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫המגזין העצמאי השבועי השני בגודלו אחרי "המשפחה" הוא "בקהילה"‪ ,‬שתפוצתו ירדה ל‪9.9%-‬‬
‫ב‪ 2012-‬מ‪ 12.2%-‬ב‪ ,2011-‬וזאת בהמשך לירידה מ‪ ,2010-‬שאז הגיע ל‪ 18.8%-‬מהחרדים‪" .‬שעה‬
‫טובה" טיפס מ‪ 3%-‬ל‪ .3.7%-‬השבועון של ש"ס "יום ליום" עלה גם הוא ל‪ 3.7%-‬מ‪ 3%-‬בתקופה‬
‫הקודמת‪.‬‬
‫ב‪ .‬עיתונים יומיים‬
‫במונחים של המהדורה היומית‪" ,‬המודיע" נחשף בפני ‪ ,20.3%‬לעומת ‪ 19.5%‬בתקופה הקודמת‬
‫(יולי ‪ 2011‬עד יוני ‪ ,)2012‬ו‪ 23.8%-‬ב‪ .2010-‬ניתן לייחס את הירידה להתפצלות של העיתון החרדי‬
‫החסידי "המבשר"‪ ,‬שהוקם על‪-‬ידי מנחם פורוש ב‪ 2009-‬לאחר כישלונו בבחירות לראשות עיריית‬
‫ירושלים ב‪ ,2008-‬כאשר "המודיע" תמך במועמד החילוני ניר ברקת‪ .‬תפוצתו של "המבשר" עלתה‬
‫במידה ניכרת מ‪ 9.2%-‬בתקופה הקודמת (יולי ‪ 2011‬עד יוני ‪ )2012‬ל‪ 10.2%-‬ב‪ .2012-‬בסקר ‪TGI‬‬
‫אין נתונים לגבי העיתון החדש "פלס"‪ ,‬המזוהה עם הזרם הליטאי של החרדים‪ ,‬אשר ראה אור‬
‫לראשונה ביולי ‪ .2012‬סקר ‪ TGI‬גם אינו מספק נתונים לגבי המהדורה היומית הפופולארית של‬
‫"יתד נאמן" המופצת בימי א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ד' ו‪-‬ה' למנויים‪.‬‬
‫העיתונים והמגזינים החרדיים הנמכרים בתשלום אותגרו על‪-‬ידי עיתונים חרדיים המחולקים‬
‫בחינם‪ ,‬אף על פי שגם תפוצתם של אלה ירדה ב‪" .2012-‬שבוע" נהנה מחשיפה של ‪ 34.1%‬בתקופה‬
‫זאת‪ ,‬לעומת ‪ 36.3%‬בתקופה הקודמת‪ .‬כמו כן‪ ,‬ירד "מרכז העניינים" מ‪ 25.9%-‬ל‪ ,22.9%-‬וגיליון‬
‫אמצע השבוע של "משפחה" המחולק חינם הגיע ל‪ 34.5%-‬מהחרדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשיפה לרדיו‬
‫תחנת "קול ברמה"‪ ,‬שהיא תחנה חרדית המשדרת מאז ‪ 2009‬ומזוהה עם ש"ס‪ ,‬ממשיכה לעקוף‬
‫את שיעור החשיפה של התחנה האשכנזית‪-‬חרדית הוותיקה יותר‪" ,‬רדיו קול חי"‪ ,‬שנוסדה ב‪.1996-‬‬
‫ב‪ 2012-‬האזינו ‪ 27%‬ל"קול ברמה" – עלייה מ‪ 20%-‬בתקופה הקודמת‪ ,‬ו‪ 20.5%-‬הקשיבו ל"רדיו‬
‫קול חי"‪ ,‬עלייה מ‪ 19.6%-‬בתקופה הקודמת‪.‬‬
‫ד‪ .‬חשיפה לאינטרנט‬
‫האינטרנט נמצא בשימוש אצל מספר מוגבל של חרדים‪ .‬לפי נתוני ‪ ,TGI‬ארבעים אחוז מהחרדים‬
‫גולשים באינטרנט‪.‬‬
‫בחתך מגדרי‪ 17% :‬מהנשים גלשו "כל היום או מספר פעמים ביום"‪ ,‬לעומת ‪ 13%‬מהגברים‬
‫החרדים‪ .‬גברים חרדים (‪ )28%‬נטו יותר מנשים חרדיות (‪" )23%‬לגלוש מדי פעם בפעם"‪ .‬בחתך של‬
‫מעמד אישי‪ :‬חרדים נשואים (‪ )15%‬נטו קצת יותר מחרדים רווקים (‪ )12%‬או חרדים אלמנים‪-‬או‪-‬‬
‫גרושים (‪ )12%‬לגלוש "במשך כל היום או מספר פעמים ביום מדי יום"‪ .‬בחתך של רמת הכנסה‪:‬‬
‫‪ 30%‬מהחרדים בעלי הכנסה גבוהה נהגו לגלוש "לאורך כל היום או מספר פעמים ביום מדי‬
‫יום"‪ ,‬לעומת ‪ 16%‬בקרב בעלי הכנסה ממוצעת ו‪ 13%-‬בקרב בעלי הכנסה נמוכה‪ 31% .‬מהחרדים‬
‫בעלי הכנסה בינונית גלשו "מדי פעם בפעם" לעומת ‪ 25%‬מהחרדים בעלי הכנסה גבוהה ו‪25%-‬‬
‫מהחרדים בעלי הכנסה נמוכה‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫בחתך השכלה‪ 18% :‬מהחרדים בעלי ‪ 13‬שנות השכלה ומעלה נהגו לגלוש "במשך כל היום או מספר‬
‫פעמים ביום מדי יום" לעומת ‪ 12%‬מהחרדים בעלי השכלה של ‪ 12‬שנות לימוד‪ ,‬ו‪ 10%-‬מהחרדים‬
‫בעלי ‪ 11-8‬שנות לימוד‪ .‬באופן דומה‪ 27% ,‬מהחרדים בעלי ‪ 13‬שנות לימוד ומעלה נהגו לגלוש ברשת‬
‫"מדי פעם בפעם"‪ ,‬לעומת ‪ 25%‬מהחרדים בעלי ‪ 11-8‬שנות לימוד ו‪ 22%-‬מהחרדים בעלי ‪ 12‬שנות‬
‫לימוד‪.‬‬
‫במונחי גיל‪ ,‬למרות שבקרב חרדים בגילאי ‪ 45‬ומעלה ישנה ירידה מסוימת במידת השימוש‬
‫באינטרנט‪ ,‬נראה כי הגיל אינו גורם משמעותי בדפוסי הגלישה של חרדים‪ 15% .‬מהחרדים בגילאי‬
‫‪ 16% ,24-18‬מהחרדים בגילאי ‪ ,34-25‬ו‪ 14%-‬מהחרדים בגילאי ‪ 44-35‬נהגו לגלוש "במשך כל היום‬
‫או מספר פעמים ביום מדי יום"‪ .‬אבל אפילו ‪ 12%‬מהחרדים בגילאי ‪ 54-45‬עשו זאת‪ .‬יתר על‪-‬כן‪,‬‬
‫‪ 21%‬מהחרדים בגילאי ‪ 64-55‬עושים זאת‪.‬‬
‫ה‪ .‬פרסום‬
‫בשנת ‪ 2012‬היה גידול בהיקף הפרסום במגזר החרדי‪ .‬זאת בניגוד למגמה הכללית של תחום‬
‫התקשורת בישראל (ראו פרק ‪ .)4‬ועדיין‪ ,‬הגידול ב‪ )6%( 2012-‬לא היה גבוה כמו ב‪.)11%( 2011-‬‬
‫קטגוריות מרכזיות של מוצרים המתפרסמים במגזר החרדי הם‪ :‬ספרים‪ ,‬ארגוני צדקה‪ ,‬מוצרי‬
‫צריכה‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬וביגוד‪.‬‬
‫נושאים על סדר היום של העיתונות החרדית‬
‫א‪ .‬פטירתו של הרב אלישיב והולדת העיתון "פלס"‬
‫מותו של הרב יוסף שלום אלישיב שנחשב כפוסק המוביל של הענף הליטאי של החרדים האשכנזים‬
‫‪5‬‬
‫ביולי ‪ ,2012‬הוביל ליצירת עיתון יומי חרדי חדש‪" ,‬פלס"‪ ,‬אשר לו תפוצה יומית של ‪ 3,000‬מנויים‪.‬‬
‫בדומה ל"יתד נאמן" אשר מחלק את גיליון יום ג' שלו בחינם‪ ,‬מחלק גם "פלס" חינם את שער‬
‫החדשות בימי ששי‪.‬‬
‫מחלוקות לגבי מי יירש את הרב אלישיב הרחיבו את הפערים בין המחנה ה"בני‪-‬ברקי" של חרדים‬
‫ליטאים שהזדהו עם הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן והמחנה ה"ירושלמי" שרצה שהרב שמואל‬
‫אוירבך‪ ,‬בנו של הרב שלמה זלמן אוירבך‪ ,‬יירש את מקומו של הרב אלישיב בתור המנהיג המוכר‬
‫של החרדים הליטאים‪.‬‬
‫המערכת של "יתד נאמן"‪ ,‬שמאז היווסדו ב‪ 1985-‬שירת את האוכלוסייה הליטאית החרדית‪ ,‬הייתה‬
‫מחולקת בין העורך שמונה על‪-‬ידי הרב שטיינמן ובין נתן גרוסמן שמונה על‪-‬ידי הרב אלישיב –‬
‫כאשר עורך אחד ממונה על המהדורה של סוף השבוע והשני על המהדורות של ימות החול‪ .‬אחרי‬
‫שתומכי שטיינמן הצליחו לדחוף החוצה את נתן גרוסמן לאחר מות הרב אלישיב‪ ,‬יסד גרוסמן את‬
‫העיתון "פלס"‪ .‬המתחים בין תומכי אלישיב ותומכי שטיינמן הגיעו לשיא בדצמבר ‪ 2012‬במערכת‬
‫הבחירות‪ ,‬כשנתן גרוסמן הותקף פיזית מחוץ לביתו בירושלים על‪-‬ידי מספר חרדים ונזקק לטיפול‬
‫בבית החולים‪.‬‬
‫יש לציין כי "יתד נאמן" עצמו היה תוצר של מחלוקת אידיאולוגית בין החרדים הליטאים תחת‬
‫הרב אליעזר שך‪ ,‬ראש ישיבת פוניבז" היוקרתית‪ ,‬שקדם לרב אלישיב כמנהיג החרדים הליטאים‪.‬‬
‫שך טען שהשקפותיו לא באו לידי ביטוי ב"המודיע"‪ ,‬אשר היה מזוהה במידה מסוימת עם הרבי‬
‫מגור‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫יהודה שלזינגר‪" ,‬תורת המלחמה"‪ ,‬ישראל היום‪.28.12.2012 ,‬‬
‫‪85‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫הקיום של ארבעה עיתונים יומיים חרדיים – "המודיע"‪" ,‬יתד נאמן"‪" ,‬המבשר"‪ ,‬ו"פלס" –‬
‫הוא אתגר כלכלי לכל אחד מהם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הצמיחה של מקורות חרדים אלטרנטיביים כמו‬
‫השבועונים העצמאיים – "המשפחה"‪" ,‬בקהילה"‪" ,‬שעה טובה" – ושל אתרי אינטרנט חדשותיים‬
‫חרדים‪ ,‬מהווה אתגר לעיתונות החרדית היומית‪ .‬עם זאת‪ ,‬שיעור הגידול הדמוגרפי ארוך הטווח‬
‫של האוכלוסייה החרדית צופה חיים ארוכים לתקשורת החרדית כולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרשת "בחדרי חרדים"‬
‫באפריל ‪ 2012‬טלטלה פרשה מביכה את אתר החדשות החרדי המוביל‪" ,‬בחדרי חרדים"‪ .‬התברר‬
‫כי עשרות אלפי שקלים נסחטו מקורבנות‪ ,‬ביניהם אנשי ציבור מהקהילה החרדית‪ ,‬תמורת הורדת‬
‫מידע מהאתר‪ .‬בין הנסחטים היו מנחם פרוש‪ ,‬אריה דרעי‪ ,‬הרב יוסף אלישיב‪ ,‬וגופים כמו ארגוני‬
‫צדקה‪ .‬נאמר גם כי האתר קיבל כספים ממתנגדיו של איש הפרסום החרדי דודי זילברשלג‪ ,‬כדי‬
‫לפרסם עליו מידע אחרי ששמו הטוב הוכפש כשנפל קורבן למזימה ונפגש עם נערת פיתוי בחדר‬
‫‪6‬‬
‫בבית מלון‪.‬‬
‫"בחדרי חרדים" נוסד ב‪ 2002-‬כפורום במסגרת האתר "הייד פארק"‪ .‬הודות להצלחתו של הפורום‬
‫והפופולאריות שלו‪ ,‬קנו אותו משקיעים ומיסדו אותו כאתר נפרד‪ ,‬ואז ב‪ 2009-‬נקנה האתר על‪-‬ידי‬
‫‪ Global Networks‬בבעלותו של גיא כהן‪ ,‬שלו מספר אתרים‪ ,‬ביניהם אתר סקס‪ .‬לפי כהן‪ ,‬היו‬
‫ב‪ 100,000 2007-‬כניסות לאתר‪ ,‬ב‪ 2008-‬כ‪ 200,000-‬כניסות‪ ,‬ב‪ 2009-‬כ‪ 400,000-‬כניסות‪ ,‬וכ‪500,000-‬‬
‫‪7‬‬
‫כניסות ב‪.2012-‬‬
‫הפרשה נחשפה כאשר איש העסקים יעקב ברגר סירב להיכנע לניסיון סחיטה אחרי שהאתר רמז‬
‫בצורה בוטה על מעשים מיניים בלתי הולמים שהתרחשו בחדר בבית מלון שבו הוא אירח חגיגת‬
‫שבע ברכות לאחד הילדים שלו‪ ,‬במעורבות של אורחת מחו"ל ואחד מבני משפחתו של ברגר‪ .‬ברגר‬
‫סירב לשלם‪ ,‬הקליט פגישה עם נושא תפקיד מהאתר‪ ,‬ומסר את ההקלטה למשטרה‪.‬‬
‫מלחמות התרבות של התקשורת החרדית‬
‫החרדים בונים חומות של גטו תרבותי כדי להרחיק השפעות זרות שאינן תורניות‪ .‬אלה באו לידי‬
‫ביטוי ב‪ 2012-‬בהמשך המאבק של המנהיגות הרבנית החרדית נגד האינטרנט‪ ,‬ובמקרה של "קול‬
‫ברמה" שסירב להעלות נשים לשידור‪.‬‬
‫א‪ .‬אינטרנט‬
‫רבנים חרדיים המשיכו בקמפיין שלהם נגד השימוש באינטרנט– קמפיין שהתחיל בשנות ה‪90-‬‬
‫של המאה ה‪ 20-‬עקב חשש לחשיפה לתכנים בלתי הולמים‪ .‬ב‪ 2012-‬נמשכה המגמה לפיה חלק‬
‫מהרבנים הרשו להשתמש באינטרנט לצורך עסקים בתנאי שייעשה שימוש במתקן לסינון התכנים‬
‫באינטרנט‪ ,‬לאור העובדה שהאינטרנט הוא חלק אינטגרלי של החיים במאה ה‪ .21-‬לדוגמה‪ ,‬הרבי‬
‫מבעלז נטה להרשות את השימוש באינטרנט בבתי עסק‪ .‬אכן‪ ,‬הקהילה של חסידות בעלז הקימה‬
‫את בית הקפה האינטרנטי הראשון‪ ,‬כאשר נוכח במקום פקיד שתפקידו לפקח על האתרים‬
‫שאליהם נכנסים‪ .‬חרדים השתמשו באינטרנט לצורך דואר אלקטרוני‪ ,‬גישה לתכנים כמו ספרות‬
‫תלמודית‪ ,‬וכו'‪ .‬אפשר גם למצוא מחשבים ניידים בישיבות חרדיות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫מעריב‪.18.12.2012 ,‬‬
‫דורון בר‪-‬גיל‪" ,‬היי גיא"‪" ,‬ירושלים"‪.25.12.2009 ,‬‬
‫‪86‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫אך האיום שמציבה הטכנולוגיה ל"טוהר הבית החרדי" היה מוטיב חוזר בפגישות של חרדים‪ .‬כך‪,‬‬
‫בעקבות עצרת רבת משתתפים שבה נאספו קרוב ל‪ 80,000-‬אנשים בסיטי פילדס בניו יורק במאי‬
‫‪ 2012‬ומחו נגד האינטרנט‪ ,‬נערכו גם עצרות דומות בישראל‪ .‬בייחוד‪ ,‬ראו הרבנים החרדים בעקרות‬
‫הבית ערוץ שבאמצעותו יוכלו לאכוף את אי‪-‬כניסתו של האינטרנט לבית החרדי‪ .‬בקהילות חרדיות‬
‫בדרום‪ ,‬כולל נתיבות‪ ,‬אופקים ותפרח‪ ,‬הורים שביקשו לרשום את ילדיהם לבית ספר יסודי או‬
‫לישיבות תיכוניות נשאלו אם יש ברשותם מחשב ואם יש להם גישה לאינטרנט בבית‪ 8,‬וזוהי אך‬
‫דוגמה אחת‪.‬‬
‫שאלה שככל הנראה תידון ב‪ 2013-‬נוגעת לחרדים ו"פייסבוק"‪ .‬מצד אחד לפייסבוק קיים פוטנציאל‬
‫רב בתחום הרישות (נטוורקינג) החברתי עבור קהילה זאת‪ ,‬העולה בקנה אחד עם הדגש שנותנת‬
‫החברה החרדית על קהילתיות ועזרה בתחום החברתי; ומצד שני‪ ,‬הוא יוצר פיתויים חדשים‬
‫ומכשולים עבור הקהילה החרדית בכל הנוגע למין‪ ,‬אלימות ולשון הרע‪.‬‬
‫ב‪" .‬קול ברמה" והעלאת נשים לשידור‬
‫שאלת מעמד הנשים בתקשורת החרדית עלתה במקרה של "קול ברמה"‪ ,‬תחנה חרדית הפונה אל‬
‫האוכלוסייה החרדית הספרדית‪ ,‬שנקטה מדיניות של אי שידור נשים‪ .‬למען האמת‪ ,‬גישה זאת‬
‫אינה חריגה ביחס למעמד הכללי של נשים בעיתונות החרדית‪ .‬כך‪ ,‬לא מדפיסים את שמן הפרטי‬
‫של נשים הכותבות בעיתון‪ ,‬ובמקום זאת כותבים רק את האות הראשונה של שמן‪.‬‬
‫כללי הצניעות מקורם בהלכה יהודית אורתודוקסית האוסרת האזנה לשירת נשים – פן יחווה‬
‫הגבר היהודי עוררות מינית‪ .‬רבנים חרדים ורבנים השייכים לזרם הדתי‪-‬לאומי חלוקים ביניהם‬
‫אם האיסור חל רק על שמיעת שירה של נשים בנוכחותן הפיזית או אם האיסור חל גם על שירת‬
‫נשים מוקלטת‪ .‬חלק מהרבנים בקבוצה השנייה נוטים להרשות האזנה לשירה מוקלטת של נשים‪.‬‬
‫כך או כך‪" ,‬קול ברמה" הקצין את דרישת הצניעות עד כדי איסור על שמיעת דיבור של נשים (ראה‬
‫פרק ‪.)5‬‬
‫מספר קבוצות‪ ,‬ביניהן "האגודה לזכות הציבור לדעת" ו"קולך"‪ ,‬פתחו בקמפיין בנושא זה המכוון‬
‫לרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה‪ ,‬בטענה שהאיסור על השמעת נשים ברדיו פוגע במעמדן של‬
‫הנשים‪ .‬התחנה טענה שרבים מהמאזינים שלה חדלו להאזין לתחנה כי השידורים בה כללו גם‬
‫קולות נשיים‪ .‬כך‪ ,‬חבר הכנסת מש"ס‪ ,‬נסים זאב אמר שהוא מכבה את הרדיו בכל פעם שנשים‬
‫עולות לשידור‪" .‬אני צריך לשמוע מוסר מאיזו אישה של רב‪ .‬התחנה הידרדרה עד כדי כך?"‪ 9‬התחנה‬
‫נקנסה בסך ‪ ₪ 60,000‬על‪-‬ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪ .‬בהסכם בין התחנה והרשות‪,‬‬
‫הסכימה התחנה לתכנית בוקר יומית עם נשים‪ ,‬ומאוחר יותר מספר השעות שבהן הושמעו נשים‬
‫אף עלה‪ ,‬אך "האגודה לזכות הציבור לדעת" טענה שהפשרה אינה מספקת‪ .‬לימור לבנת‪ ,‬שרת‬
‫התרבות‪ ,‬יזמה ועדה במשרד המשפטים שהגיעה למסקנה שהפשרה שהתקבלה סותרת את מעמד‬
‫האישה וכן את חופש הביטוי‪.‬‬
‫הפרשה הייתה מבחן לרמה של חופש הביטוי‪ ,‬לאינטרסים של קהלים של מיעוטים‪ ,‬ולסמכויות‬
‫ולאחריות של הרשות המפקחת‪" .‬קול ברמה" הוקם כפתרון לקהלי יעד שצרכיהם אינם נענים על‬
‫ידי תחנות הרדיו של הזרם המרכזי כמו קול ישראל‪ ,‬אך כתחנה הממומנת מכספי ציבור כפופה‬
‫"קול ברמה" לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪ .‬באופן אירוני‪ ,‬הובל הקמפיין נגד "קול ברמה"‬
‫על ידי קבוצות המזדהות עם הקהילה הדתית המודרנית – וכך הפכה הסוגיה של מעמד הנשים‬
‫בתקשורת החרדית לחזית נוספת שבה מתנגשות הקהילה הדתית לאומית והקהילה החרדית‪.‬‬
‫‪ 8‬יואל כהן‪" ,‬עידן המידע והזהות החרדית הדתית"‪ ,‬קשר‪ ,44 ,‬חורף ‪.2013‬‬
‫‪ 9‬אמילי גרינצווייג‪" ,‬מנהל הרדיו החרדי‪ :‬העלאת נשים לשידור פגעה ברייטינג"‪.28.2.2012 ,‬‬
‫‪.www.haaretz.co.il/news/education/1.1652329‬‬
‫‪87‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫ג‪ .‬האם הקולנוע החרדי מגיע לפרקו?‬
‫הצלחת הסרט "למלא את החלל" של הבמאית החרדית רמה בורשטיין בפסטיבל הסרטים בוונציה‬
‫בספטמבר ‪ ,2012‬בו קיבל את פרס השחקנית הטובה ביותר‪ ,‬מיקד את תשומת הלב באחד מענפי‬
‫העסקים הקטנים ההולך ומתפתח במגזר החרדי – תעשיית הסרטים‪.‬‬
‫הסרטים כגון "למלא את החלל" ו"אושפיזין"‪ ,‬אשר נעשו על ידי אמנים חוזרים בתשובה‪ ,‬פונים‬
‫לקהל שאינו חרדי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬במשך למעלה מעשור מפיקות נשים חרדיות סרטים המוקרנים‬
‫לקהלים נפרדים של גברים ונשים באולמות שכורים בהזדמנויות שונות כגון חול המועד‪ .‬לאור‬
‫האיסור שאסרו רבנים חרדיים על קהילותיהם לצפות בטלוויזיה או להשתמש באינטרנט למטרות‬
‫בידור‪ ,‬סרטים אלה הם הבידור החזותי הלגיטימי היחיד שקיים עבורם‪.‬‬
‫סרטים הפונים לקהל החרדי שונים מאוד מהקולנוע של הזרם המרכזי‪ .‬התכנים של הסרטים‬
‫החרדיים מפוקחים והם מציגים גברים בלבד או נשים בלבד– כאשר סרטים המציגים גברים‬
‫מוקרנים רק לקהלים של גברים וסרטים המציגים נשים מוקרנים רק לקהלים של נשים‪ ,‬והכנת‬
‫הסרט מפוקחת בקפדנות מטעם הרבנים‪ .‬הסרטים אינם כוללים תכנים הקשורים למין או‬
‫לאלימות‪ .‬אין ביקורת מובנית או דו משמעות שאופייניים כל כך לסרטים בני זמננו של הזרם‬
‫המרכזי‪ ,‬והם מכילים מסר חינוכי תורני‪ .‬בהיעדר שחקנים חרדיים מתאימים‪ ,‬מצלמים שחקנים‬
‫מהמגזר החילוני‪.‬‬
‫עקב הקהל המצומצם של סרטים אלה‪ ,‬הסרט החרדי הטיפוסי מתמודד עם קשיים בהשגת מימון‬
‫ובמקרים מסוימים ההפקה ממומנת מכספם הפרטי של המפיקים‪ .‬לפי ההערכה קיימות כיום‬
‫כ‪ 100-‬נשים חרדיות העובדות בהפקת סרטים או בעריכתם‪ ,‬וקצת יותר מהמספר הזה – גברים‬
‫חרדיים העובדים בתחום‪ .‬קיימת הכרה ציבורית גוברת בצורך לתמוך בסרטים חרדיים‪ .‬ישנם שני‬
‫נציגים חרדיים בפסטיבל הסרטים הישראלי‪ ,‬ולימור לבנת‪ ,‬שרת התרבות לשעבר‪ ,‬ביקשה להרחיב‬
‫את הרגישות לצורך במציאת מימון ותמיכה תקציבית עבור קבוצות פריפריאליות כמו החרדים‪,‬‬
‫ולאפשר להן לתת ביטוי להווייתן באמצעות סרטים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ב‪ 2012-‬נפתחה ביוזמת קרן גשר‬
‫לקולנוע רב תרבותי ובשיתוף הרשות השנייה ומפעל הפיס חממת קולנוע ליוצרות חרדיות‪ ,‬ובה ‪12‬‬
‫נשים חרדיות בשלב זה‪.‬‬
‫תקשורת במגזר הדתי‪-‬לאומי‬
‫בניגוד לקהילה החרדית המקיפה עצמה בחומות תקשורתיות ותרבותיות כדי להימנע מהשפעות‬
‫בלתי רצויות‪ ,‬התקשורת המזוהה עם הקהל הדתי‪-‬לאומי פתוחה יותר לתקשורת הכללית‬
‫ומתכתבת ִאתה‪ .‬אולם למגמה הכללית לעבר יתר פלורליזציה של הנוף התקשורתי בישראל היו‬
‫השלכות גם על המגזר הדתי‪-‬לאומי‪ ,‬אשר גם בו ניכר הרצון להפיק תקשורת המשקפת יותר את‬
‫ערכי המגזר‪.‬‬
‫כלי התקשורת הראויים לציון במגזר זה הם העיתון "מקור ראשון"‪ ,‬השבועון "בשבע"‪ ,‬רדיו "גלי‬
‫ישראל"‪ ,‬ואתר החדשות "ערוץ ‪."7‬‬
‫עיתון מפתח המשרת את הקהילה הזאת הוא "מקור ראשון" שנוסד ב‪ .1997-‬ב‪ 2012-‬עלתה תפוצתו‬
‫ב‪ 0.5%-‬לעומת ‪ ,2011‬ל‪ 3.6%-‬מהישראלים‪ ,‬לפי סקר ‪ .TGI‬בעוד שעיתון זה אינו עיתון דתי מובהק‬
‫אלא מתאפיין יותר כעיתון לאומי‪ ,‬חלק נכבד מהתכנים שלו מיועד באופן ברור ליהודי הדתי או‬
‫המסורתי‪ .‬מדור ה"שבת" שלו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מכיל כמות גדולה של תכנים יהודים דתיים ותרבותיים‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫הוא מכיל גם תכנים שאינם מזוהים במובהק עם הענף האורתודוקסי של היהדות‪ .‬בסגל העיתון‬
‫יש גם עיתונאים המשתייכים לציבור החילוני‪ ,‬אך מרבית העיתונאים מזוהים עם המחנה הדתי‪-‬‬
‫לאומי‪ .‬נוכח העובדה ש"הצופה"‪ ,‬שתיפקד בזמנו כביטאון של המפד"ל‪ ,‬התמזג וניטמע ב"מקור‬
‫ראשון" – הפך "מקור ראשון" לעיתון המפתח האיכותי של מגזר זה‪ .‬אך בעוד שמהדורת סוף‬
‫השבוע תופסת מקום מוערך בקהילה‪ ,‬המהדורה היומית הדלה בתוכן לא הצליחה לכבוש לעצמה‬
‫מקום‪.‬‬
‫לעומת "מקור ראשון ‪" ,‬בשבע"‪ ,‬עיתון המופץ חינם במגוון מהדורות מקומיות‪ ,‬הפך לעיתון בעל‬
‫התפוצה הגדולה ביותר במגזר זה וב‪ 2012-‬הוא נהנה‪ ,‬לפי סקר ‪ ,TGI‬מחשיפה ל‪ 5.1%-‬מהישראלים‬
‫– גידול של ‪ 0.6%‬ב‪ .2012-‬העיתון‪ ,‬בעריכת הרב עמנואל שילה‪ ,‬משקף את זווית הראייה המחמירה‬
‫יותר של הציבור החרדי‪-‬לאומי (חרד"ל)‪ ,‬קבוצה בעלת מודעות לאומית ציונית חזקה‪ ,‬אך גם‬
‫נטייה חרדית המשקפת פרישה או נסיגה מהפתיחות לציבור הכללי‪ .‬דוגמה לכך היא סירוב העיתון‬
‫לפרסם טיולים בחו"ל בשל דבקותם בהלכה האוסרת יציאה מארץ ישראל‪.‬‬
‫"גלי ישראל" היא תחנת רדיו שהוקמה על מנת לשרת את האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון‪.‬‬
‫"גלי ישראל" מספקת תשובה חוקית לצורך של אוכלוסייה זאת בכלי ביטוי תקשורתי על רקע‬
‫המחלוקת ארוכת הימים על תחנת הרדיו הפיראטית "ערוץ שבע"‪ ,‬ששידוריו היו מיועדים לקהילה‬
‫זו בשנות ה‪ 80-‬וה‪ .90-‬ההאזנה לתחנה גדלה באחוז זעיר‪ ,‬לפי סקר ‪ TGI‬מ‪ 1.1%-‬ל‪ 1.2%-‬ב‪.2012-‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬כאשר נערך מכרז לערוץ טלוויזיה ייעודי למורשת ישראל בכבלים‪ ,‬זכתה במכרז קבוצתו‬
‫של מוטי שקלאר‪ ,‬המנכ"ל לשעבר של רשות השידור ושל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו‪ .‬שקלאר‪,‬‬
‫המזוהה עם המגזר הדתי‪-‬לאומי‪ ,‬עומד מול האתגר של יצירת ערוץ טלוויזיה ייעודי שיעמוד על‬
‫רגליו מבחינה פיננסית‪ .‬ב‪ 2006-‬נסגר ערוץ "תכלת"‪ ,‬שנוסד על‪-‬ידי שלמה בן צבי כדי לשרת את‬
‫קהל היעד הזה‪" 10.‬תכלת" נכשל במשיכת קהל צופים גדול מספיק‪ ,‬עקב העובדה שמרבית הדתיים‪-‬‬
‫הלאומיים שברשותם מקלט טלוויזיה צופים בערוצים של הזרם המרכזי ואינם ששים לשלם עבור‬
‫ערוץ נפרד‪ .‬השאלה אם ערוץ המיועד למיעוט באוכלוסייה מסוגל למשוך מספיק פרסומות כדי‬
‫לממן את פעילותו מוטלת בספק‪ ,‬וייתכן שהסיכוי להצלחתו תלוי בקבלת מענקים חיצוניים‪.‬‬
‫מכירת "מעריב" והמגזר הדתי‪-‬לאומי‬
‫לכאורה‪ ,‬קניית עיתון "מעריב" שהיה מצוי בקשיים לא הייתה אמורה לעורר עניין במסגרת הפרק‬
‫הזה‪ ,‬אך למכירתו יש השלכות על קהילה זאת מעבר לגורם של השתייכותו של הבעלים החדש‬
‫לקהילה הדתית‪-‬לאומית‪ .‬בחודשים שעברו מאז הרכישה‪ ,‬חלק מחברי הסגל העיתונאי שעבדו‬
‫ב"מקור ראשון" עברו ל"מעריב"‪ .‬כעורך ראשי של "מעריב"‪ ,‬התחיל סדר היום הלאומי של בן צבי‬
‫להטביע חותם על "מעריב"‪ .‬יש ב"מעריב" יותר ויותר תכנים הקשורים לתרבות היהודית‪ ,‬וערכים‬
‫יהודיים מסורתיים מקבלים ביטוי ומודפסים עבור קהל הקוראים הנאמן של "מעריב"‪ .‬לאור‬
‫סימן השאלה המרחף על עתידו של "מעריב" בטווח הארוך כעיתון עצמאי‪ ,‬האפשרות העתידית‬
‫ש"מעריב" ו"מקור ראשון" יתמזגו צופנת אפשרויות להשפעת העיתון כקובע סדר יום של ערכים‬
‫יהודים מסורתיים בקרב הציבור הישראלי הכללי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫סמדר שילוני‪" ,‬ערוץ התכלת נסגר"‪.Ynet, 15.2.2006, www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3216678,00.html ,‬‬
‫‪89‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫סיכום‬
‫הגידול הדמוגרפי בקהילה החרדית ובקהילה הדתית‪-‬לאומית רומז על כך שלתקשורת של שני‬
‫המגזרים הללו יש סיכוי גדול לצמוח בטווח הקצר ובטווח הארוך‪ .‬מגמת ההתפצלות של התקשורת‬
‫בציבור הדתי‪-‬לאומי רומזת על כך שעל אף מחויבותו של ציבור זה להיות חלק מהציבור הרחב‬
‫יותר‪ ,‬הוא עשוי לתמוך גם בתקשורת הפונה לקהל שלו ומשקפת את ערכיו‪.‬‬
‫גם בקרב האוכלוסייה הישראלית הרחבה יותר יש סימנים של חזרה לשורשים היהודיים –‬
‫ולכך השלכות נלוות על התקשורת‪ 21% .‬מיהודים בישראל שנסקרו בסקר החברתי של הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה תיארו את עצמם כשומרי מצוות יותר משהיו בעבר‪ ,‬לעומת ‪ 14%‬שתיארו‬
‫את עצמם שומרי מצוות פחות מבעבר‪ – 11‬דבר הרומז לכך שאף התקשורת החילונית הכללית‬
‫תמשיך להתעניין‪ ,‬אם לא תרחיב את התעניינותה‪ ,‬בתרבות היהודית הדתית‪.‬‬
‫ראויה לציון השאלה העולמית על עתיד העיתונות המודפסת‪ .‬בהקשר זה יש לציין כי שליש‬
‫מהאוכלוסייה הישראלית אינו עושה שימוש בכלי תקשורת אלקטרוניים בשבת – דבר שהוא‬
‫נכון לא רק בקרב החרדים והדתיים‪-‬לאומיים אלא גם בחלקים מקרב היהודים המסורתיים;‬
‫‪ 35%‬מהנשאלים אינם צופים בטלוויזיה ואינם מקשיבים לרדיו בשבת‪ ,‬ו‪ 48%-‬אינם נוהגים לגלוש‬
‫באינטרנט בשבת‪ 12.‬על כן נראה כי גם לעיתוני סוף השבוע המודפסים יש עתיד ארוך‪-‬טווח‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬סקר חברתי‪.2009 ,‬‬
‫סקר גוטמן ‪ ,2009‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‪ ,‬ירושלים‪.2011 ,‬‬
‫‪90‬‬