להורדת קובץ המאמר המלא - המרכז לחקר החברה החרדית

Transcription

061-0/1 :)2102 ‫ (יוני‬21024210/ ‫ תשע"ה‬2 ‫ כרך‬,‫חקר החברה החרדית‬
‫ זהויות ותפקידים במשפחה החרדית בישראל‬:‫אבות אברכים‬
‫דבורה ווגנר‬
1
‫אילן‬-‫ אוניברסיטת בר‬,‫ החוג ללימודי מגדר‬,‫דוקטורנטית במחלקה ללימודים בינתחומיים‬
[email protected]
‫תקציר‬
2
‫ בשני העשורים‬.‫גברים חרדים שהצהירו כי "תורתם אומנותם" אינם מצטרפים למעגל העבודה בישראל‬
‫ כניסתם של אבות‬.‫האחרונים הפכו גברים חרדים רבים לשותפים פעילים וחיוניים בעבודות ההורות והבית‬
‫חרדים למשק הבית מניעה במפתיע תהליכי שינוי בנרטיב החרדי וגורמת להטמעתם של אלמנטים מן‬
‫ במחקר זה נערכו‬.‫השיח הפמיניסטי והפסיכולוגי לתודעה ולאורחות החיים של משפחות חרדיות רבות‬
‫ ניתוח‬.‫ עם נשותיהם ועם אימהות שגידלו אברכים‬,‫מובנים עם אברכים אבות לילדים‬-‫ראיונות חצי‬
‫ הוא בוחן את הגורמים‬.‫הטקסטים נשען על מתודת מחקר איכותנית והוא מאמץ את השיטה הפנומנולוגית‬
‫ מוצג‬,‫ על נומוס ונרטיב‬3‫ המודל של קאבר‬.‫המחוללים את השינוי ומכנה אותם נסיבתיים ותפיסתיים‬
‫בקצרה ומשמש בסיס תיאורטי לניתוח השינויים הדרמטיים המתרחשים בחברה החרדית שהיא שמרנית‬
‫ אשר זוכות לתמיכה נרטיבית גם‬,‫ מודגמות פרקטיקות הוריות הנובעות מפרגמטיזם אופייני‬.‫מטבעה‬
.‫בהקשר החרדי‬
‫ חרדים; אבהות; גבריות; משפחה; נרטיבים; פמיניזם‬:‫מילות מפתח‬
The Erudite Haredi Men: Roles, and Substance in the Israeli Family
Dvorah Wagner
Doctoral Student, Bar-Ilan University
[email protected]
Abstract
Male members of the haredi enclave in the State of Israel who have legally exempted
themselves from mandatory military service by devoting themselves to the study of the Torah
do not join the labor market. In the last two decades, many haredi men have become active
and essential in performing parental and domestic chores. Haredi men’s embrace of domestic
roles normally performed by women has changed the haredi narrative, introducing a discourse
of feminism and modern psychology into many haredi families’ consciousness and practices.
Half-constructed interviews were conducted with haredi men who devote themselves
full-time to Torah studies, with their wives and with mothers who raised haredi men. An
analysis of the texts was based on qualitative methods and adopts the phenomenological
approach. In this article I examine the factors for the change in haredi discourse and
differentiate between circumstantial and perceptual factors. Cover’s model of Nomos and
Narrative is used as a theoretical basis for analyzing the dramatic changes taking place in this
conservative society. Parental practices, with characteristic pragmatism, which receive
support within the haredi context, are demonstrated.
Key words: haredim; fatherhood; masculinity; family; narrative; feminism.
.‫שי‬-‫בהנחיית ד"ר יוחאי חקק וד"ר רונית עיר‬
1
2
‫גוריון בהסדר שקבע כי צעירים מן המגזר החרדי מקבלים פטור משירות צבאי ומתחייבים‬-‫מושג זה הוטבע ע"י בן‬
;2111 ,‫; שביד‬2111 ,‫; קפלן‬2111 ,‫; אלמוג וחנני‬2101 ,‫ אליצור‬:‫ ראו‬.‫ ללא אפשרות לעבוד לפרנסתם‬,‫ללמוד תורה כעיסוק יחיד‬
.0990 ,‫; שלהב‬0990 ,‫; פרידמן‬2111 ;2112,‫; גונן‬2110 ,‫; אילן‬2112 ,‫; גרילק‬211/ ,‫; קפלן‬2112 ,‫שלהב‬
3
Cover, R. M. (1983). Foreword: Nomos and Narrative, Harvard Law Review, 97:4.
741
‫חקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬יוני ‪061-0/1 :)2102‬‬
‫מבוא‬
‫הסוציולוגיה של הדת יוצאת מהנחת היסוד לפיה גישות מהותניות אופייניות לקבוצות‬
‫פונדמנטליסטיות (‪ .)Longman, 2008; 2007; Martin & Appleby, 1991; 1993‬חוקרי‪-‬דת כגון‬
‫ווילקוקס‪ ,‬ברטובסקי‪ ,‬וויט ודוהרטי‪ ,‬מרקס ודולהייט ( ;)‪Marks & Dollahite, 2012 (a, b‬‬
‫‪ )Waite & Doherty, 2005; Wilcox & Bartowsky, 2005; Wilcox, 2004‬מתארים חלוקה‬
‫מגדרית מסורתית של עבודות הבית והטיפול הפיזי בילדים; כלומר‪ ,‬הנשים מופקדות על המרחב‬
‫הביתי והגברים על המרחב הציבורי‪ .‬במאמר זה אטען כי חלוקה זו נתונה בתהליכי שינוי בקרב‬
‫חברה החרדית בישראל‪.‬‬
‫בחירתם של גברים חרדים ללמוד ב'כולל' היא במקרים רבים המשכו של מסלול מכּוון‪:‬‬
‫בנים חרדים מתחילים את לימודיהם ב'חדר' בגיל שלוש‪ ,‬ממשיכים לישיבה קטנה‪ ,‬משם לישיבה‬
‫גדולה ולבסוף ל'כולל אברכים' (‪ ;Hakak, 2012‬קפלן‪ ;2111 ,‬פרידמן‪ .)0990 ,‬חייהם הבוגרים של‬
‫גברים חרדים‪ ,‬מנותבים וסלולים‪ .‬אפשרויות ההשתלבות בשוק העבודה מצומצמות עבורם‬
‫(אליצור‪ ,2101 ,‬אילן‪ ,)2110 ,‬אך נפתחות ומשתכללות עבור נשותיהם (ליוש‪ ;210/ ,‬קוליק‪;2102 ,‬‬
‫שלהב‪ .)2112 ,‬רוויה בתחום העבודה בחינוך ובהוראה הביאה להתמחות נשים חרדיות במגוון רחב‬
‫ביותר של מקצועות ותפקידים בשוק העבודה‪ .‬שעות ההיעדרות של האם מן הבית אינן חופפות‬
‫במקרים רבים את השעות בהן הילדים שוהים במסגרות החינוך‪ ,‬כפי שהיה בתקופה בה עסקו‬
‫כולן בהוראה‪.‬‬
‫מאמר זה מבקש להציג את תופעת האבהות הפעילה בקרב גברים חרדים הלומדים‬
‫ב'כולל' ומקיימים משק‪-‬בית שנסמך על פרנסת האישה‪ .‬גברים אלה נאלצים למלא את התפקיד‬
‫הטיפולי ה'נשי' של גידול הילדים ( ‪Finkelman, forthcoming; Stadler, 2008; Friedman,‬‬
‫‪ .)1998‬במאמר זה אטען כי השפעותיו של השיח הליברלי ניכרות חרף הניסיונות להכחישן‬
‫ולטשטשן‪ .‬השאלה המרכזית שתנחה את הניתוח ותהדהד לאורך המאמר היא‪ :‬כיצד הצליחו‬
‫ערכים ליברליים‪ ,‬מנוגדים לערכים השמרניים של החברה החרדית‪ ,‬לחלחל לחייה הפרטיים‬
‫והפרקטיים של קבוצת אוכלוסייה החיה מעבר לחומות ההגנה הגבוהות ביותר בחברה‬
‫הישראלית? בניתוח שיובא להלן ייבדקו הזיקה והמתח שבין התפקיד ה'נשי' של טיפול בילדים‬
‫במרחב הביתי‪ ,‬לבין תפיסת האברכים את זהותם כגברים למדנים‪-‬אליטיסטים‪ .‬האם מעורבותם‬
‫הרבה בגידול הילדים היא בחירה מועדפת‪ ,‬או שמא היא כורח שנועד לאפשר לנשותיהם לצאת‬
‫למרחב הציבורי על מנת לפרנס את המשפחה‪ .‬תיבחן גם השפעתו של מצב זה על תפיסת זהותם‬
‫של גברים אלה‪.‬‬
‫את הגורמים לשינויים‪ ,‬הן בפרקטיקות והן בתודעה‪ ,‬חילקתי לשתי קטגוריות‪ :‬גורמים‬
‫נסיבתיים וגורמים תפיסתיים‪ .‬קבוצת הגורמים הנסיבתיים כוללת מסלול קבוע של מערכת‬
‫החינוך החרדית‪ ,‬מצוקה כלכלית כתוצאה מצמצום מקורות ההכנסה כגון ביטוח לאומי החל מ‪-‬‬
‫‪ ,2112‬משפחות גדולות ושינויים בדפוסי תעסוקת הנשים‪ .‬לקבוצת הגורמים התפיסתיים שייכים‬
‫יחסי הגומלין עם החברה הכללית בישראל והשפעות השיח הפמיניסטי והפסיכולוגי‪.‬‬
‫‪741‬‬
‫המודל של רוברט קאבר על נומוס ונרטיב‪ ,‬מספק מסגרת משכנעת לדפוסים תודעתיים‬
‫ופרקטיים משתנים במשפחה החרדית בישראל של ימינו‪.‬‬
‫סקירת ספרות‬
‫המשפחה המודרנית ‪ -‬התפתחויות ושינוים‬
‫הדיון במבנה המשפחה המסורתית כאחד הגורמים המרכזיים לשימור יחסי‪-‬כוחות בחברות‬
‫פטריארכליות‪ ,‬הוא אחת מאבני היסוד של התיאוריות הפמיניסטיות (‪ .)Okin, 1989‬מאחר‬
‫שהנשים הן אלו שהרות ויולדות והן אלו שגידלו את הילדים מדורי דורות – זכה מי שיצא לפרנס‬
‫את משפחתו במעמד כלכלי וחברתי גבוה יותר ממי שנשאר בבית וגידל את הילדים ( ‪Kimmel,‬‬
‫‪ .)2006‬מקובל להתייחס למהפכה התעשייתית כנקודת‪-‬מפנה בדפוסי החיים המשפחתיים‪.‬‬
‫במאות ה‪ 01-‬וה‪ 09-‬סימלו תהליכי התיעוש‪ ,‬העיור והמהפכות הלאומיות והחברתיות את המעבר‬
‫לעידן המודרני (‪ .)Gillis, 1996; Thurer, 1995; Dally, 1982‬במעמד הבינוני‪-‬עליון – בעיקר‬
‫במערב‪-‬אירופה (‪ – )Lareau, 2003‬נוצרה תשתית למודל המשפחה הבורגנית – קרי‪ ,‬מעֲבר מחיים‬
‫במשפחות מורחבות להתכנסות ליחידות משפחתיות קטנות ומבודדות ( ‪Lareau, 2003; Gillis,‬‬
‫‪ .)1996‬הנשים הופקדו על הטיפול הפיזי והרגשי בילדים (‪ )Adamson & Buehler, 2007‬כמו גם‬
‫על מטלות הבית‪ ,‬והגברים עסקו בתחומים ציבוריים‪ .‬האישה‪ ,‬הבית והילדים‪ ,‬נתפסו כהסחת דעת‬
‫מן העיסוק העיקרי של הגבר המפרנס (‪.)Kimmel, 2006‬‬
‫במעבר לתקופה המודרנית נדחקו הדת והמסורת לקרן זווית ואת מקומן תפסו המדע‪,‬‬
‫הטכנולוגיה ורעיונות חדשים ומהפכניים‪ ,‬ביניהם הפסיכולוגיה‪ ,‬שהציבה במוקד את אושרו של‬
‫הפרט ואת רווחתו (‪.)Gillis, 1996; Thurer, 1995; Dally, 1982‬‬
‫‪4‬‬
‫כחמישה עשורים לאחר המהפכה הפמיניסטית ובעקבות פיתוחים טכנולוגיים בתחום‬
‫הרפואה‪ ,‬נשים יכולות לבחור כיצד‪ ,‬מתי ואם בכלל הן רוצות ללדת‪ .‬תמורות היסטוריות אלו‬
‫הוציאו מיליוני נשים אל שוק העבודה ותבעו ממיליוני גברים ליטול חלק בעבודת ההורות‪.‬‬
‫תפקיד האב עובר בשנים האחרונות תהליך של הגדרה מחדש (‪.)Wall & Arnold, 2007‬‬
‫האב הופך בהדרגה מהורה משני‪ ,‬המסייע לאם בגידול הילדים וממלא אחר הוראותיה‪ ,‬למטפל‬
‫המחקה את התפקיד האימהי (‪ .)Coltrane, 1996‬בעשור האחרון החל שיח הורי הדורש מן‬
‫האבות מעורבות מלאה בטיפול בילדים‪ .‬לתרומתם של אבות להתפתחותם התקינה של ילדיהם‬
‫ניתן מקום ויחס גם בנפרד מן הקשר שלהם עם האם‪ .‬דיונים נרחבים על תפקיד האב כדמות‬
‫מרכזית ואף בלעדית בחייהם של ילדיו‪ ,‬מעלים שאלות רבות ויוצרים שדה מחקרי חדש ומרתק‬
‫‪4‬‬
‫במרוצת המאה ה‪ ,21-‬אחרי שתי מלחמות עולם ועם התבססותה של הרפואה המודרנית‪ ,‬ירדו שיעורי התמותה של‬
‫תינוקות וילדים באורח משמעותי ביותר‪ .‬מחברה המנסה לשרוד‪ ,‬הפכה החברה המערבית לחברת שפע והילדות הפכה לקבוצת‪-‬גיל‬
‫עתירת זכויות וצרכים‪ .‬החל עידן בו הוודאות והפריחה הכלכלית מאפשרים התייחסות מוגברת לתחום הפסיכולוגי‪-‬רגשי של‬
‫הילדים‪ .‬על פי גישה זו‪ ,‬הילדים תופסים מקום נכבד‪ ,‬אינטגרלי ואף מרכזי במשפחה‪ .‬ראו‪ :‬ווגנר‪Jenkins, 1998; 2100 ,‬‬
‫‪.Gottman, Fainsilber-Katz & Hooven, 1997; Gillis, 1996; Thurer, 1995‬‬
‫‪741‬‬
‫(‪ .)Richards Solomon, 2014; Merla, 2008‬מאמר זה מבקש להצטרף לדיוןזה ולבחון את‬
‫תופעת האבהות החרדית בישראל‪.‬‬
‫השיח הליברלי והפסיכולוגי כמשנה תודעה‬
‫המשפחה המודרנית עברה שינויים מבניים מהותיים גם בעקבות פיתוחים טכנולוגיים שאפשרו‬
‫שליטה בילודה וצמצום עבודות הבית באמצעות מכשירים חשמליים כגון מכונת הכביסה‬
‫(‪ .)Douglas & Michaels, 2004‬התנועה הפמיניסטית סחפה מיליוני נשים ברחבי העולם ופתחה‬
‫בפניהן אפשרויות בחירה רחבות מאי‪-‬פעם בתחומי המשפחה והתעסוקה‪ .‬במקביל‪ ,‬וכתוצאה מכך‪,‬‬
‫נקראו הגברים להשתתף בנטל ההורות ולשאת בעול גידול המשפחה לא רק כמפרנסים ( ‪Coltrane,‬‬
‫‪ .)1996‬השפעותיה של התנועה הפמיניסטית ניכרות בעשורים האחרונים גם בתחומים שלכאורה‬
‫אינם קשורים לקידום נשים; לדוגמה‪ ,‬תופעת ה'גבר החדש'‪.‬‬
‫לפי מסנר (‪ )Messner, 1993‬שינויים חברתיים אלה הם תוצר של המדיה‪ .‬גברים‬
‫המחצינים תכונות 'נשיות'‪ ,‬כגון עדינות ורגישות‪ ,‬אינם נחשבים עוד לתופעה חריגה ומגוחכת‪,‬‬
‫וזאת בעקבות ריבוי ייצוגים בתרבות הפופולרית‪ ,‬כגון קולנוע‪ ,‬ספרות‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬כרזות רחוב‬
‫ועוד‪.‬‬
‫גם מודלים פסיכולוגיים המעמידים במרכז את האדם ואת הילד משפיעים מאוד על‬
‫דפוסים חברתיים ומשפחתיים (‪ .)Hakak, 2012‬נשים וגברים עשויים לבחור להקים משפחה‬
‫בהרכבים משתנים ובחלוקת תפקידים על פי כישורים‪ ,‬נטיות‪ ,‬שאיפות ונוחות כלכלית‪ ,‬ולא על פי‬
‫קטגוריות מגדריות ומעמדיות (‪.)Connell, 2005; 1995‬‬
‫השלכותיה של תנועתיות זו אינן רק פרקטיות אלא גם – ואולי בעיקר – תודעתיות‪.‬‬
‫מעורבותם של אבות בגידול ילדיהם מעצבת את הקשר הבין‪-‬דורי ומשפיעה על תפיסת מהותה של‬
‫ההורות (‪ .)Wall & Arnold, 2007‬כשההורה המטפל עשוי להיות אב או אם בהתאם להחלטות‬
‫אינדיבידואליות‪ ,‬ולא על פי תכתיבים חברתיים‪ ,‬גידול הילדים והכשרתם הם תהליכים העשויים‬
‫לפרק בהדרגה את המבנים המסורתיים והמוכרים‪ .‬ההתמקדות בצורכי הילד מעצימה את‬
‫רצונותיו‪ ,‬נטיותיו ושאיפותיו של הפרט‪ ,‬ומחלישה את התבניות החברתיות התומכות בדפוסים‬
‫חינוכיים ובמסורות (‪.)Hakak, 2012; Wall & Arnold, 2007‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬כניסתם של אבות חרדים למרחב הביתי‪ ,‬מעלה תהיות לא רק בדבר תפיסת‬
‫זהותם כגברים‪ .‬השתתפותם של אבות חרדים בעבודת ההורות עשויה להניח תשתית לדגם הורות‬
‫שיסלול לאורך הזמן נתיבים חדשים גם בחברה החרדית‪ ,‬שהיא חברה שמרנית ומסוגרת ( ‪Stadler,‬‬
‫‪ .)2012‬זאת משום שבתים בהם האב נוטל חלק בעבודות הבית ובטיפול בילדים‪ ,‬מערערים הלכה‬
‫למעשה על הגישה לפיה סוג כזה של עבודה נועד לנשים בלבד‪.‬‬
‫תהליכי שינוי במשפחה החרדית בישראל‬
‫מודל המשפחה החרדית בישראל הוא ייחודי‪ ,‬משום שסולם הערכים המקובל בקרב החרדים‬
‫בארץ שונה מן הדגם הרווח של אבות מפרנסים ואימהות מטפלות (‪ .)Boyarin, 1997‬גברים‬
‫‪751‬‬
‫ברובד העליון והיוקרתי ביותר של החברה החרדית הם 'תלמידי חכמים'‪ .‬כלומר‪ ,‬יכולת הלמדנות‬
‫וההתמדה היא התכונה המוערכת ביותר‪ .‬הפרנסה נדחקת למעמד של צרכים גשמיים ולא של‬
‫הגשמה עצמית‪ ,‬קריירה או סמל סטטוס (ליוש‪ ;210/ ,‬נריה בן‪-‬שחר‪.)Stadler, 2008 ;2111 ,‬‬
‫בחברה החרדית יש לילודה מוגברת משמעות סמלית ואף כוח פוליטי (דורון‪ ;2102 ,‬קפלן‪,‬‬
‫‪ .)2111‬ההולדה וחינוך הילדים הם חלק ממערך האמונות והם כרוכים בפרקטיקות דתיות‬
‫שנתמכות על ידי המסורת ()‪ .)Marks & Dollahite, 2012 (a,b‬זהו עוגן תפיסתי שמאפשר‬
‫לאברכים לתפקד כאבות פעילים‪ ,‬ללא המבוכה המאפיינת גברים מפרנסים המבצעים מטלות‬
‫'נשיות' (‪.)Messner, 1993‬‬
‫אינטראקציה בין אבות לילדים במשפחה החרדית אינה חידוש או תוצאה של מאבקים‬
‫ומהפכות חברתיות‪ ,‬אלא פרקטיקה דתית (‪ .)Marks & Palkovitz, 2007‬אולם הטענה לפיה‬
‫חברות דתיות נשענות על מבנים פונקציונליים ומודרכות על ידי תפיסות מהותניות‪ ,‬נותנת הסבר‬
‫חלקי בלבד להתנהלות המשפחתית החרדית‪ .‬כפי שאדגים מתוך הראיונות‪ ,‬מבנה משפחתי‬
‫שמתבסס על תפקידים מותאמים מגדרית בסטנדרט המערבי הקלסי‪ ,‬התאים לבתים חרדיים‬
‫רבים עד לפני שני עשורים‪ .‬בתקופה שבין שנות ה‪ 21-‬ועד שלהי שנות ה‪ ,11-‬גברים שלמדו בכולל‬
‫נתמכו כלכלית על ידי נשותיהם שעסקו במגוון תחומי ההוראה והחינוך (ליוש‪ ;210/ ,‬קפלן‪;2111 ,‬‬
‫שלהב‪ .)2112 ,‬הסדר זה אפשר לנשות אברכים לנהל בית ומשפחה לצד עבודה לפרנסתן‪ .‬בשנים‬
‫אלו הסתכמה תרומתו של האברך החרדי למשפחה בהנהגה הלכתית ורוחנית של הבית ובתמיכה‬
‫רגשית באישה (קפלן ושטדלר‪ ;Stadler, 2008 ;2102 ,‬קפלן‪ ;2111 ,‬שביד‪ ;2111 ,‬שלהב‪;2112 ,‬‬
‫פרידמן‪.)0990 ,‬‬
‫כיום‪ ,‬בעקבות הרוויה השוררת בתחום החינוך‪ ,‬נשות אברכים רבות מועסקות במקומות‬
‫עבודה שאינם חופפים את זמני הילדים‪ ,‬ונוצר פער שאותו ממלאים אבות חרדים רבים (ליוש‪,‬‬
‫‪ ;Stadler, 2008 ;210/‬שלהב ‪ .(2112‬פרק הזמן היומי שאבות חרדים מקדישים לילדיהם נחשב‬
‫משמעותי גם לנוכח השיח בתחום ההורות המתנהל מחוץ לחברה החרדית‪ .‬כפי שמסביר מסנר‬
‫(‪ )Messner, 1993‬יש למדיה תפקיד חשוב בהשרשת נורמות חדשות‪ .‬ואכן‪ ,‬קיימת תביעה חברתית‬
‫רחבה למעורבות הורית של גברים בכל הסקטורים והמגזרים ( ;‪Richards Solomon, 2014‬‬
‫‪ .)Coltrane, 2004‬לתביעה זו נודעת משמעות כפולה כשמדובר באבות חרדים‪ .‬מצד אחד הם‬
‫נתפסים כ'נשיים' (‪ )Eilberg-Schwartz, 2009‬ומצד שני התכונות ה'נשיות' זוכות להערכה‬
‫ומקבלות מעמד של סגולה בהקשר החברתי הרחב (‪,)Richards Solomon, 2014; Merla, 2008‬‬
‫ומקנות יתרון לאבות אברכים‪.‬‬
‫פינקלמן (‪ )Finkelman, 2014‬מיטיב להסביר את מורכבות המציאות החרדית בישראל‪.‬‬
‫אמביוולנטיות בתחומי חיים רבים – החל ביחס להסדר של 'תורתם אומנותם'‪ ,‬הבידול מן החברה‬
‫הכללית והמודרנה וכלה ביחס לצה"ל ולזהות הלאומית‪ .‬על פי מרטון (‪)Merton, 1978‬‬
‫אמביוולנטיות נוצרת כשאדם או קבוצה מחויבים לשני אידיאלים מתחרים או יותר‪ .‬פינקלמן‬
‫מביא את משנתו של מרטון כבסיס להבנת לבטי הזהות של הקבוצה החרדית בישראל הציונית‪.‬‬
‫באורח דומה אני מבקשת להרחיב ולהוסיף לדבריו של פינקלמן את הלבטים ואת המורכבות של‬
‫‪757‬‬
‫גברים חרדים המטפלים בילדיהם שעה שהאישה בעבודה (ליוש‪ ;210/ ,‬נריה בן‪-‬שחר‪,)2111 ,‬‬
‫בקונטקסט הישראלי‪.‬‬
‫בציטוטים מן הראיונות שאביא להלן ניתן להבחין באמביוולנטיות שחווים אברכים‬
‫ונשותיהם ביחס לתפקידים מגדריים בתוך הבית ומחוצה לו‪.‬‬
‫תפקידים וזהויות מגדריים מקבלים משמעויות שונות ואף סותרות בחברות ובתרבויות‬
‫שונות‪ .‬הגורמים וההשפעות שנורמות וקודים חברתיים מעצבים‪ ,‬כרוכים במסורות‪ ,‬במבנים‬
‫חברתיים ובערכים שהחברה מעוניינת להנחיל לחבריה וחברותיה‪ .‬מאחר שהחברה החרדית‬
‫בישראל מתקיימת כמובלעת בתוך מדינה בעלת צביון שאינו דתי – לא ניתן למנוע חלחול של‬
‫רעיונות‪ ,‬נורמות וערכים מן העולם הסובב אותה (‪ .)Finkelman, 2014‬כך הוכשרה הקרקע‬
‫להשתתפות אבות חרדים בעבודות הבית וההורות‪ ,‬כשתהליכים דומים התרחשו גם בחברה‬
‫הכללית‪.‬‬
‫אך מעבר להסבר זה יש לתת את הדעת לסלקטיביות שבהשפעות החיצוניות על המובלעת‬
‫החרדית בישראל‪ .‬התרופפותן של חומות ההגנה דווקא כלפי פרקטיקות שעולות בקנה אחד עם‬
‫רעיונות פמיניסטיים וליברליים וכלפי השיח הפסיכולוגי‪ ,‬מצריכה ליבון והעמקה‪ .‬הממצאים‬
‫שאביא להלן נוגעים לסוגיה של הטמעת ערכים חיצוניים לתפיסת העולם החרדית הקלסית‪.‬‬
‫בהמשך יוצג המודל של קאבר‪ ,‬העשוי לספק הסבר תיאורטי לתופעה‪.‬‬
‫מתודולוגיה‬
‫המדגם כלל ‪ 21‬אברכים מן הזרם הליטאי המרכזי‪ 5‬בגילים ‪ ,22-21‬נשואים ואבות לילדים‪,‬‬
‫הלומדים ב'כולל' ונשותיהם עובדות מחוץ לבית‪ .‬כמו כן ראיינתי חמש אימהות של אברכים על‬
‫מנת לקבל זווית נוספת על הדרך בה התחנכו גברים אלה‪ .‬איתור המרואיינים נעשה על פי רוב‬
‫בשיטת 'כדור השלג' (‪ )Lee, 1993‬כלומר‪ ,‬על ידי פנייה למכרים ובני‪-‬משפחה והרחבת מעגלי‬
‫היכרות אלה‪ .‬מתודת המחקר היא איכותנית‪ ,‬באמצעות ריאיון חצי‪-‬מובנה ( ;‪Hodder, 1998‬‬
‫‪ – )Kvale, 1996‬מה שאפשר התייחסות גמישה לצד שמירה על מסגרת כלשהי של שאלות מנחות‪.‬‬
‫באמצעות בחינת הרובד הסובייקטיבי של המציאות‪ ,‬כפי שהוא משתקף בסיפור‪ ,‬נעשה ניסיון‬
‫להבין כיצד המרואיינים תופסים ומארגנים את התנסותם ומפרשים את האירועים על‪-‬מנת‬
‫להעניק להם משמעות (‪ .)Lieblich, Tuval-Mashiach, & Zilber, 1998‬השיטה הפנומנולוגית‬
‫שאימצתי‪ ,‬מתמקדת בחקר תופעות תוך הדגשת ותיאור האופן בו אירועים ומצבים נתפסים‪,‬‬
‫נחווים ומפורשים על ידי הפרט (‪.)Moustakas, 1994‬‬
‫ממצאים‬
‫‪5‬‬
‫קפלן מאפיין את הזרם המרכזי בציבור החרדי כנובע מן החברה האשכנזית‪-‬ליטאית‪-‬מתנגדית‪' .‬חברת הלומדים'‬
‫שהתגבשה בשנים הראשונות לאחר קום המדינה ונמצאת בתהליך מתמיד של גידול‪ ,‬נשענת מבחינה כלכלית על קצבאות‬
‫ממשלתיות‪ ,‬מלגות מגופים פרטיים ועבודת נשות האברכים‪ .‬ראו‪ :‬אליצור‪ ;2101 ,‬קפלן‪ ;2111 ,‬שלהב‪ ;2112 ,‬שלג‪Berman, ;2111 ,‬‬
‫‪ ;1999‬שלהב‪.0990 ,‬‬
‫‪751‬‬
‫גורמים נסיבתיים‬
‫מערכת החינוך החרדית בישראל התפתחה לאורך כ‪ 61-‬שנה‪ .‬מאות ואלפי מוסדות‪-‬חינוך סוללים‬
‫את דרכם של בנים ובנות חרדים‪ 6.‬בנים מנותבים לקראת חיים של לימוד תורה בישיבות‬
‫וב'כוללים' (‪ ,Hakak, 2012‬קפלן‪ .)2111 ,‬תכנית הלימודים כוללת לימודי‪-‬חול רק בבית הספר‬
‫היסודי (‪ .)Hakak, 2012‬הלימוד בישיבות אינו מכשיר את הבנים לקראת גיוס לצבא וגם לא‬
‫להשתלבות בשוק העבודה (‪ .)Stadler, 2012‬חינוך הבנות כולל לימודי קודש וחול (ליוש‪;210/ ,‬‬
‫נריה בן‪-‬שחר‪ .)2111 ,‬בנות מנותבות לשילוב בין חיי משפחה לבין עבודה לצורך פרנסה‪ ,‬על מנת‬
‫לתמוך בכך שהבעל יוכל להקדיש את חייו ללימוד תורה (‪ ;Stadler, 2012‬קפלן‪El-Or, ,2111 ,‬‬
‫‪ ,1993‬פרידמן‪.)0911 ,‬‬
‫לתמונה זו מצטרפים נתונים דמוגרפיים המצביעים על שיעורי ילודה מן הגבוהים בעולם‬
‫(מלאך‪ ;2102 ;210/ ,‬אליצור‪ )2101 ,‬שהגבירו את הצורך בפרנסה וצמצמו את אפשרויות‬
‫התעסוקה של נשים בתחומים המסורתיים (מורות וגננות)‪ .‬שלהב (‪ )2112‬מצביע על כך שכבר‬
‫בשלהי שנות ה‪ 11-‬הסתמנה מצוקה תעסוקתית בקרב נשים חרדיות‪ .‬עשרות מרכזי הכשרה‪,‬‬
‫סמינרים ומכללות נפתחו על מנת לענות על מצוקה זו (מלאך‪ .)2102 ;210/ ,‬נשים חרדיות עוסקות‬
‫כיום במגוון רחב ביותר של מקצועות (ליוש‪ ;Stadler, 2012 ;210/ ,‬שלהב‪ .)2112 ,‬ההתמודדות‬
‫עם האתגרים שתמונת‪-‬מצב זו מציגה‪ ,‬ניכרת בשיח של אברכים ונשותיהם ובפערים בין‪-‬דוריים‪,‬‬
‫כפי שניתן להיווכח מן הראיונות‪ .‬אחד האברכים‪ ,‬אברהם‪ 7,‬תיאר בפשטות‪:‬‬
‫[‪ ]...‬הנשים [‪ ]...‬עובדות עד הערב‪ – ]...[ .‬זה כוח המציאות‪ .‬שוק העבודה היום הוא‬
‫תובעני‪ .‬אני רואה גם את האחיות שלי – הן עובדות ‪ 9-1‬שעות כל יום‪ .‬אין להן ברירה‪ .‬זה השּוק‪.‬‬
‫רחל היא אשת אברך ומורה ותיקה שגידלה שבעה אברכים ובת הנשואה לאברך‪ ,‬אמרה‪:‬‬
‫אני אגיד לך את האמת – צריך להבדיל בין בעלי כאברך לבין הילדים שלי כאברכים‪ .‬אני‬
‫באמת חושבת שזה דבר נפלא – נישאתי לאברך ובעלי היה אברך ממש! [‪ ]...‬אני‬
‫מרגישה שהילדים שלי משתתפים בבית אצל הנשים שלהם יותר ממה שבעלי השתתף‬
‫אתי [הדגשה שלי]‪.‬‬
‫באחד הראיונות שיתף אותי אברך בחלוקת העבודה הנהוגה בינו לבין אשתו בבית‪ .‬לזוג‬
‫חמישה ילדים מתחת לגיל שבע והאם מנהלת עסק עצמאי‪:‬‬
‫[‪ ]...‬זה דורש ממנה להיות שמה ‪ 02-0/‬שעות ביממה‪ .‬זה מאד אינטנסיבי‪ ]...[ .‬זה בוקר‬
‫לתוך הצהריים וערב‪ .‬ערב אמור להיות אחרי ההשכבה [‪ ]...‬אני צריך הרבה פעמים להיות‬
‫ב‪ 1-1-‬בבית כי היא צריכה להתפנות חזרה לעסק והילדים עוד לא ישנים‪ .‬אני מאוד אבא‬
‫שנמצא בבית‪ .‬אני חושב שזה חלק מהעניין‪ .‬מה הגיע קודם ומה הגיע אחר כך זה כבר‬
‫שאלה של ביצה ותרנגולת‪ .‬אבל בסופו של דבר המציאות הזאת‪ ,‬שבה אני פנוי לגּבות‬
‫אותה‪ ,‬זה היה ממש נחוץ‪ .‬בלי זה אני לא יודע לאן זה היה הולך‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫לא זה המקום להרחיב על הזרמים השונים בחינוך החרדי‪ ,‬בהם מתקיימים מוסדות עצמאיים על פי שיוך ומוצא‪.‬‬
‫לקריאה נוספת ראו‪ :‬קפלן‪.2111 ,‬‬
‫‪ 1‬כל השמות במאמר זה בדויים‪.‬‬
‫‪751‬‬
‫רבקי‪ ,‬אשת אברך‪ ,‬הצטרפה לשיחה לאחר ששאלתי את בעלה מי מבשל בבית והוא ענה‬
‫"אשתי"‪:‬‬
‫אני חייבת להגיד שבעלי נורא עניו! הוא זה שמבשל! הוא מכין מטעמים והילדים נורא‬
‫אוהבים את מה שהוא מכין!! זה האוכל של אבא!! ביום שישי אני חוזרת מהעבודה‬
‫וכבר יש מרק עוף על הכיריים [‪ ]...‬הבית כאן מתפקד‪ ,‬הכול כאן דופק – כביסות‪ ,‬כלים‪,‬‬
‫ילדים‪ ...‬הכול! באמת!! הוא משהו מיוחד! לא רואים דברים כאלה‪...‬‬
‫מארבעת קטעי השיחות המובאים כאן עולות מספר תמות‪ :‬אברהם מתאר מציאות א תה‬
‫הוא משלים‪ .‬רחל טוענת שבעלה היה אברך ממש‪ .‬לטענתה‪ ,‬בעבר הסתפקו הנשים בפחות ממה‬
‫שיש להן היום ועבדו קשה יותר‪ ,‬ללא תמיכת הבעלים‪ .‬כשמתבוננים בשני הציטוטים הבאים‬
‫בולטות לעין השעות הרבות בהן האישה נעדרת מן הבית לרגל עבודתה‪ ,‬כולל ביום שישי‪ .‬בשני‬
‫מקרים אלה הבעלים נרתמים לניהול הבית ולטיפול בילדים כתוצאה ישירה מכך שהאישה היא‬
‫המפרנסת‪ .‬האמביוולנטיות המאפיינת את מעורבות האב בטיפול בילדים ובבית באה לידי ביטוי‬
‫בשימוש במושגים כגון "כורח המציאות" ו"זה היה ממש נחוץ"‪ .‬הדוברים מתרצים את‬
‫התנהלותם ותולים את בחירתם בכוח חיצוני‪ .‬גם דבריה של אשת האברך ‪" -‬הוא משהו מיוחד!‬
‫לא רואים דברים כאלה‪ - "...‬מציגים את מעורבות בעלה בענייני הבית כתופעה יוצאת דופן ולא‬
‫כשיתוף פעולה מודע של בני הזוג‪.‬‬
‫דבריה של רחל מדגישים את השינוי שחל מאז היתה מורה צעירה שתמכה בבעלה האברך‬
‫ועד היום‪ ,‬כשבניה לומדים בכולל ותומכים בנשותיהם העובדות‪.‬‬
‫הגורמים הנסיבתיים תובעים את השינוי התפיסתי המחייב‪ ,‬שנועד לסבר את אוזנם של‬
‫מי שמבקשים לשמר את חלוקת התפקידים המסורתית הנהוגה בחברה החרדית‪.‬‬
‫גורמים תפיסתיים‬
‫הן הגבולות הגיאוגרפיים (שלהב‪ )0990 ,‬והן הגבולות התרבותיים והחברתיים (‪ ;Aran, 2010‬סיון‪,‬‬
‫‪ )0992‬החוצצים בין המרחב החרדי לבין המרחב הכלל‪-‬ישראלי‪ ,‬הם חדירים ונתונים להשפעות‬
‫הדדיות וליחסי‪ -‬גומלין דינמיים (זיכרמן וכהנר‪ .)Finkelman, 2011 ;2102 ,‬בחברה הישראלית‪-‬‬
‫מערבית נתון השיח על תפקוד המשפחה וההורות להשפעות פמיניסטיות ברורות‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬עד‬
‫לפני כשלושה עשורים נחשב גבר ישראלי שהחליף חיתול לתינוק לאדם 'מתקדם'‪ ,‬וכיום זה הפך‬
‫למובן מאליו‪ .‬כאמור‪' ,‬הגבר החדש' מגלה חיבור לתכונות שנחשבו פעם נשיות – ובתוך כך גם‬
‫מעורב יותר בטיפול בילדים ובבית – וזוכה למעמד לגיטימי‪ .‬משפחות חרדיות בהן האב מטפל‬
‫בילדים לצד אשתו המפרנסת‪ ,‬מעניקות הזדמנות לבדיקת תהליכים סוציולוגיים ופסיכולוגיים‬
‫הפוקדים את הגברים במרחב הביתי בתקופה בה השיח הנורמטיבי מאפשר את התופעה‪.‬‬
‫להלן כמה דוגמאות מראיונות שערכתי עם אברכים‪ .‬הציטוטים מתארים כיצד טובת‬
‫הפרט‪ ,‬ולאו דווקא חלוקה מגדרית מהותנית‪ ,‬היא שהפכה לעיקרון המנחה את המרואיינים‪:‬‬
‫חיים‪ ]...[ :‬עם זה אין לי בעיה בכלל‪ .‬להפך! אם האבא טוב לו להיות בבית והאימא טוב לה‬
‫לעבוד‪ ,‬אני חושב שזה אידיאלי‪.‬‬
‫‪754‬‬
‫יוסף‪ :‬זה שהעולם המודרני היום הם שינו את כל החוקים ונשים עובדות עד חמש אחרי‬
‫הצהריים‪ ,‬זה העולם השתגע לגמרי‪ .‬אבל באופן כללי – זה ה‪ ...‬ברור שבאופן פרטי יש‬
‫כאלה שהאישה היא פחות מתאימה להיות עם הילדים‪ .‬או שהגבר יותר מתאים‪ .‬קורה‬
‫כאלה מקרים‪.‬‬
‫הדברים של יוסף מבטאים היטב את האמביוולנטיות ביחס למה ש"נכון" באופן כללי‬
‫לבין מה שנחשב "בסדר" באופן פרטי‪ .‬יוסף מציג אמנם את הסיבה לשינויים שחלו‪ ,‬אך מקבל את‬
‫האפשרות שמי שמבצע טוב יותר את עבודת ההורות – ללא הבדל בין אבות לאימהות – הוא זה‬
‫שצריך לעסוק בכך‪ .‬זוהי תפיסה חדשנית החותרת תחת השקפת העולם החרדית הקלסית‪ ,‬לפיה‬
‫האם היא המופקדת על גידול הילדים‪ ,‬ולא האב‪ .‬לכאורה "העולם השתגע לגמרי"‪ ,‬שהרי נשים‬
‫עובדות עד חמש אחר הצהריים‪ .‬אך אותו אברך מציין שבאופן פרטי זה "ברור" שיכולות להיות‬
‫העדפות שונות‪ ,‬ולאו דווקא על פי השיוך המגדרי‪ .‬מחשבה כזו לא היתה עולה על דעתו של אברך‬
‫לפני כמה עשורים‪.‬‬
‫רחל‪ ,‬אשת אברך מהדור הוותיק‪ ,‬מנסה לזהות מהו השינוי אותו היא חשה ולמקד אותו‪:‬‬
‫אני לא יודעת אם זה בגלל הזמן או בגלל האופי של הגברים‪ .‬אולי האופי שונה? [‪ ]...‬ויכול‬
‫להיות שהצעירות היום הן בנויות אחרת‪[ .‬מחקה בלעג] בעלי צריך לעזור לי‪ ,‬אם אני‬
‫עובדת אז שהוא יעשה נגיד את הקניות‪ ,‬אם אני עובדת אז שהוא ייקח את הילד למטפלת‬
‫ויחזיר אותו מהמטפלת‪ .‬אז אני עשיתי הכול! לא יודעת – היו שנים שבעלי לא ידע מי‬
‫המטפלת בכלל! אם תשאלי אותי היום איך‪ ,‬לפעמים אני חושבת איך זה היה? [‪]...‬‬
‫בסּב‪-‬טקסט של הדברים ניכרת טרוניה על הנשים של ימינו ששייכות ל"דור של‬
‫מפונקות"‪ .‬האמירה ש"הצעירות של היום בנויות אחרת"‪ ,‬מגלמת את ההכרה בהשפעות‬
‫פמיניסטיות‪ .‬רחל תוהה‪'" :‬אולי האופי שונה?"‪ ,‬אבל ברור לשתינו שלא האופי השתנה אלא‬
‫ה"זמן"‪ ,‬כפי שרחל עצמה מציינת‪ ,‬או התפיסה‪ ,‬כפי שניתן להבין‪.‬‬
‫השיח הפסיכולוגי המעמיד במרכז את צורכי הפרט (והילד)‪ ,‬מזוהה עם ערכים‬
‫דמוקרטיים ומערביים ( ‪Bilu, Witztum, & Van der Hart, 1990; Bilu & Witztum, 1994,‬‬
‫‪ )1995, 1996; Greenberg & Witztum, 2001; Shaked, 2009‬וזאת בניגוד לשיח הדתי‪-‬‬
‫פונדמנטליסטי המציב דרך אחת ברורה‪ ,‬קבועה ונכונה‪ ,‬לפיה על הפרט להתאים עצמו אל הקהילה‬
‫ואל הציבור (‪ .)Frosh, 2004‬על פי תפיסה זו חינוך הילדים כולל הטמעת מסרים שאינם מיטיבים‬
‫דווקא עם רצונותיו וצרכיו של הפרט‪ ,‬אלא משרתים את צורכי הכלל ותובעים ציות לסמכות‬
‫הבלתי מעורערת של המחנכים ( ‪Ellison & Bartkowski, 1997; Mahoney, Pargament,‬‬
‫‪ .)Swank & Tarakeshwar, 2001; Wilcox, 1998‬האמונה בטקסטים מקודשים כמקור בלעדי‬
‫לחכמה ולהתנהלות נכונה‪ ,‬אינה מקדמת בחירה אישית של הורים וילדים על פי נטיות‪ ,‬מאוויים‬
‫או כישורים (‪ .)Frosh, 2004‬על חברי הקהילה להתאים עצמם לצו הא‪-‬לוקי הנצחי ולא לידע מדעי‬
‫עכשווי ומשתנה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הטמעתם של רעיונות פסיכולוגיים בשיח החרדי והפיכתם לחלק‬
‫אינטגרלי מדרך המחשבה החרדית (‪ ,)Hakak, 2010‬חשובה להבנת הטקסטים; כפי שמציג זאת‬
‫האברך אהרן‪:‬‬
‫‪755‬‬
‫אבא חרדי צריך דבר ראשון למלא את האבהות שלו‪ .‬עוד לפני הכול‪ .‬למלא את‬
‫האבהות זאת אומרת לתת לילד את כל הצרכים הפיזיים שלו‪ ,‬לתת לו אהבה‪ ,‬לדאוג לו‪,‬‬
‫לראות איך הוא נראה‪ ,‬לראות אם שמח לו או עצוב לו‪ .‬זה דבר ראשון‪ .‬דבר שני‪ ,‬התורה‬
‫מצווה עלינו לחנך‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬לדאוג לילד שהוא יגדל לתורה ולמעשים טובים‪ .‬וגם זה‬
‫צריך לעשות וצריך להיות מעורב בזה וצריך לעשות את זה כל ילד על פי דרכו‪ ,‬כל ילד לפי‬
‫מה שמתאים לו‪ ,‬ולשים לב שילדים זה לא פס‪-‬ייצור‪ ,‬ומה שמתאים לאבא לא תמיד‬
‫מתאים לילד‬
‫אהרון מציג את תפיסת עולמו כנגזרת של מצווה מהתורה‪ .‬זאת על אף שרשימת החובות‬
‫שהוא מונה והאופן שבו יש לבצע אותם אינם מופיעים במקורות כפי שאראה בהמשך דבריי‪.‬‬
‫הערתו של אהרון על כך ש'ילדים זה לא פס‪-‬ייצור" מצביעה על ביקורת כלפי תפיסת ההולדה‬
‫כפרקטיקה הנובעת מצורכי הכלל‪ .‬כלומר‪ ,‬להבנתו של אהרון ההתייחסות אל כל ילד לפי מה‬
‫שהוא‪ ,‬לפי האופי שלו ועל פי צרכיו‪ ,‬סותרת את השיטה לפיה מגדלים ילדים לפי צורכי החברה‬
‫והכלל – או כלשונו‪" ,‬פס‪-‬ייצור"‪.‬‬
‫בהתאם לרעיונות הנגזרים מן השיח הפסיכולוגי‪ ,‬לפיהם זכויותיו של הילד כוללות‬
‫התנהלות הורית "נכונה"‪ ,‬פינחס לא נמנע מלבקר את שיטת ההורות של אביו‪:‬‬
‫[‪ ]...‬הוא היה הרבה פחות מעורב ממני‪ ...‬ואני הרגשתי את זה‪ ...‬הוא היה פחות מעורב [‪]...‬‬
‫הוא גם היה עסוק בלימוד תורה‪ ,‬אבל הוא גם‪ ...‬את החלק הזה של גידול ילדים הוא לא‬
‫עשה אני חושב בצורה‪ ...‬נכונה‪ ...‬לא שהוא עשה דברים רעים‪ ,‬אבל לא מספיק השקיע‪ ,‬ולא‬
‫מספיק היה קשור‪ ,‬ו‪ ...‬זה גם מה שאני זוכר‪ ...‬מאז שאני זוכר את עצמי‪ ...‬שפחות היה‬
‫קשר עם אבא‪.‬‬
‫פינחס משתמש בצירוף "בצורה נכונה" וניכר מדבריו שכוונתו ל'נכונה' מבחינה פסיכולוגית‪ ,‬ולאו‬
‫דווקא מבחינה הלכתית‪.‬‬
‫יעקב שולל לחלוטין אינדוקטרינציה ומאמץ שיח ליברלי‪-‬אינדיבידואליסטי‪:‬‬
‫[‪ ]...‬כל הזמן האג'נדה היא לתת לך לגדול בסופו של דבר – אני אנחה‪ ,‬אני אראה‬
‫שמה משהו אבל בסופו של דבר אתה צריך להיות מה שאתה ולא‪ ...‬אל תחקה אותי‪ .‬אל‬
‫תחקה שום דבר‪ .‬אני נגד חיקויים! עכשיו‪ ,‬אני יודע שלפעמים צריך לתת יותר דמות‪,‬‬
‫במיוחד כשהם קטנים‪ .‬אבל יש משהו באישיות הטבעית שלי שזה לא מובן מאליו לבוא‬
‫ולהקרין‪ .‬אני תמיד אהיה החבר שלהם‪.‬‬
‫יעקב מוכן לשמש דוגמה לילדיו‪ ,‬אך אינו מוכן להכתיב להם התנהגות‪ .‬הוא מתרץ את סגנונו‬
‫החינוכי הפתוח והחברי בכך ש"יש משהו באישיות הטבעית שלי"‪ .‬בניסוח זה יעקב מוותר על‬
‫יחסי מרות וסמכות שמכתיבים ציות מוחלט לנורמות של החברה החרדית אשר בה הוא חי‪ .‬יעקב‬
‫מעדיף יחסי חברות עם ילדיו‪ ,‬גם על חשבון מה שהוא מעריך כדבר "נכון"‪ ,‬כגון‪" ,‬לתת דמות"‪.‬‬
‫מדבריו נשקף קונפליקט ערכי בין היותו אבי המשפחה ודמות סמכותית לילדיו‪ ,‬לבין השקפותיו‬
‫המודרניות והשוויוניות אשר מעודדות לדעתו יחס חברי בין הורים לילדיהם‪.‬‬
‫אצל דוד הצבת הילד במרכז מובנת מאליה‪:‬‬
‫‪751‬‬
‫אם אני הולך או מזמין אורחים‪ ,‬בדרך כלל הילדים הם המוקד‪ .‬אתה מביא אורחים אז זה‬
‫לא כאילו שאני עם האורחים והילדים הם בצד‪ .‬להפך‪ ,‬אני הרבה מאוד עם הילדים‪.‬‬
‫הילדים מדברים בשולחן שבת‪ ,‬הם כאילו נותנים את הטון לשולחן שבת‪ .‬שומעים את‬
‫החכמות שלהם וגם האורחים נהנים מהם‪ .‬כמובן שאם יש דברים שאני יודע שזה לא יהיה‬
‫טוב לילדים‪ ,‬ברור שאני אוותר עליהם‪.‬‬
‫חלה אפוא תזוזה בסיפור שהחברה החרדית מספרת לעצמה ולעולם‪ :‬תפקידם‬
‫האולטימטיבי של הגברים הוא אמנם ללמוד תורה‪ ,‬וקיימת אמנם אמונה בכך שמזונותיו של אדם‬
‫קצובים לו ושהפרנסה היא נס כמו המן לבני‪-‬ישראל במדבר (‪ )Stadler, 2008‬ותפקידן‬
‫האולטימטיבי של הנשים הוא לכאורה לטפל בצורכי הבית ולגדל ילדים‪ ,‬ויציאתן לעבודה היא‬
‫אמנם תרומה למאמץ המשפחתי ותמיכה בלמדנות של הבעל‪ ,‬ובגדר משימה חומרית וגשמית‬
‫לחלוטין שנועדה אך ורק לצורכי פרנסה ולא לבניית קריירה של האישה (ליוש‪ ;210/ ,‬נריה בן‪-‬‬
‫שחר‪ ;2111 ,‬קפלן‪ )2111 ,‬ואולם כשמתבוננים בראיונות מתקבלת תמונה מורכבת יותר‪ .‬על מנת‬
‫להיטיב להבין את הפער שבין האמונות שנועדו לחזק את המבנים החברתיים לבין המציאות‬
‫וההתנהלות בפועל‪ ,‬ניתן להיעזר במודל המשפטי של קאבר (קאבר‪.)Cover, 1983 ;2102 ,‬‬
‫לפי קאבר‪ ,‬בכל חברה מתקיימים יחסי‪-‬גומלין בין התרבות לבין החוק והמשפט –‬
‫הנרטיב והנומוס‪ .‬הנרטיב כולל את המשמעויות‪ ,‬הפרשנויות והסיפור של הקבוצה או של הקהילה‪,‬‬
‫בעוד שהנומוס שואף ליציבות 'קפואה' של החוק (‪ .)Cover, 1983‬הנומוס והנרטיב פועלים‬
‫כמכלול של אלמנטים מן העבר (המסורת)‪ ,‬ההווה (השיח העכשווי) והאפשרויות שהעתיד טומן‬
‫בחובו‪ .‬זוהי אינטראקציה המאפשרת התהוות נורמות וחוקים בתהליך דינמי ומורכב‪ .‬הנומוס‬
‫מייצג את הקביעות שבחוק ומעצב במידה רבה את הנרטיב על ידי שרטוט קווי‪-‬מתאר וגבולות‪.‬‬
‫הנרטיב‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬משפיע על הנומוס בהגמשת הגבולות ובהבלטת פרשנויות חדשות למציאות‪.‬‬
‫מקורות כגון התנ"ך‪ ,‬המיתולוגיה או מאורעות היסטוריים‪ ,‬הם נכסי התרבות מהם החברה‬
‫שואבת סיפורים מכוננים שמשקפים את מטרותיה ואמונותיה‪ ,‬ומשמשים מצע לקביעת נורמות‪,‬‬
‫חוקים ומנהגים מקובלים‪ .‬השפה‪ ,‬המיתוסים‪ ,‬הערכים והשיח‪ ,‬יוצרים מכנה משותף ומלכדים את‬
‫החברה או הקהילה‪ .‬מערכת החוקים‪ ,‬או קודקס הכללים הפורמליים‪ ,‬יוצרים מכנה משותף‪,‬‬
‫מחייבים את האזרחים או את חברי הקהילה ומתעצבים כתוצאה מן החיבור בין שני הכוחות‬
‫שתוארו‪.‬‬
‫התהוותם הדינמית של החוק והנורמות‪ ,‬כמו גם היכולת להתאימם לצורות‪-‬חיים‬
‫ולזמנים משתנים‪ ,‬כרוכות בשני יסודות אותם מכנה קאבר 'אימפריאליים' ו'פיידאיים'‪ .‬הכוחות‬
‫האימפריאליים משמרים‪ ,‬מייצבים‪ ,‬מעשיים ומשליטים סדר‪ ,‬יציבות ורציונליות‪ .‬הכוחות‬
‫הפיידאיים הם כוחות יצירתיים‪ ,‬מעודדים פרשנות‪ ,‬חדשנות‪ ,‬יזמה ורב‪-‬גוניות‪ .‬האיזון העדין שבין‬
‫שני יסודות אלה יוצר את האקלים בו הנומוס והנרטיב מנסחים את הכללים והחוקים בחברה‪.‬‬
‫האתוסים של החברה מעצבים נורמות‪ ,‬אך גם החוקים הפורמליים מבליטים תפיסות‬
‫תרבותיות וחברתיות נבחרות ומזניחים אחרות‪ .‬תנועתיות זו מאפשרת קיום חברתי משתנה‬
‫בהתאם לתפיסות על צדק ופונקציונליות של החברה‪ ,‬בהתאם לרוח התקופה ולחשיפה למערכות‬
‫אימפריאליות ופיידאיות של חברות אחרות‪ .‬לתוך דגם זה ניתן לצקת הן את הגורמים הנסיבתיים‬
‫והן את הגורמים התפיסתיים‪.‬‬
‫‪751‬‬
‫עיר‪-‬שי וציון וולדוקס (‪ )2102‬טוענות כי ביהדות האורתודוכסית העקדה היא אחד‬
‫הסיפורים המכוננים והמשפיעים ביותר על התפיסה הדתית‪ ,‬ואחד משלושת החסמים העיקריים‬
‫בפני תנועות שינוי כגון הפמיניזם‪ 8.‬על פי אתוס העקדה‪ ,‬הנכונות להקריב את היקר מכול כנגד‬
‫ההיגיון הפשוט‪ ,‬מסמלת את הביטול העצמי בפני הא‪-‬ל‪ .‬זהו כוח 'אימפריאלי' שמשפיע על חיי‬
‫נשים וגברים בחברה הדתית והחרדית בישראל‪ .‬ניתן לראות בנרטיב העקדה מצע לקבלת ההוראה‬
‫הידועה היטב בציבור החרדי כ'אמונת חכמים' על פי הפסוק‪:‬‬
‫ֲשה‪ ,‬לֹא ָתסּור מן ה ָד ָבר ֲא ֶׁשר‬
‫ֹאמרּו ְל ָך ּתע ֶׁ‬
‫יֹורּוך וְעל המ ְש ָפט ֲא ֶׁשר י ְ‬
‫ָ‬
‫ּתֹורה ֲא ֶׁשר‬
‫על פי ה ָ‬
‫ּושמֹאל (דברים‪ ,‬י"ז‪ ,‬י"א)‪.‬‬
‫יגידּו ְל ָך יָמין ְ‬
‫אתוס העקדה משמש בסיס איתן לאמונת חכמים – אמונה שמוותרת על ההיגיון הפרטי‬
‫ומאדירה את הציות הדתי העיוור‪ .‬מוטיב הוראת החכמים עולה גם מתוך הראיונות‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫סיפר מנחם‪ ,‬אחד האברכים אתם שוחחתי‪:‬‬
‫איזה מישהו‪ ,‬אני לא זוכר‪ ,‬אני יכול למצוא את המקור לזה – שכנראה המשרה של אשתו‬
‫דרשה ממנו להיות בבית אחר הצהריים באופן קבוע‪ ,‬והוא שאל את הרב שך‪ ,‬זה סיפור ישן‬
‫כמובן‪ ,‬והרב שך אמר לו‪ :‬זה התפקיד שלך עכשיו; כלומר‪ ,‬זה בעצם הוא למד חצי יום‬
‫בבוקר ואחרי הצהריים באופן קבוע היה עם הילדים‪.‬‬
‫היה חשוב למנחם לעגן את בחירתו של אותו אברך בסיפור ידוע על גדול הדור‪ .‬במשך כל‬
‫הריאיון הוא חזר והדגיש את היותו אב מעורב מאוד המטפל בילדיו כשאשתו בעבודה‪ ,‬והוסיף‬
‫לתיאוריו פסוקים וביטויים הלכתיים כגון "זה העבודת ה' שלי"‪.‬‬
‫דוגמה זו ממחישה את הדינמיות של הנרטיב‪ :‬אנו כיהודים מאמינים‪ ,‬נדרשים להקרבה‬
‫מוחלטת מול רצון הא‪-‬ל‪ .‬רצון זה מיוצג ומתּווך לנו על ידי גדולי הדור המורים לנו לעתים על פי‬
‫רוח התקופה "זה התפקיד שלך עכשיו"‪ ,‬כפי שטען המרואיין‪.‬‬
‫בציבור החרדי‪ ,‬הנחיות והנהגות גדולי הדור הן בגדר נומוס – כוח אימפריאלי שעליו‬
‫מבוסס קודקס הלכתי‪ .‬הרושם שמתקבל מן הראיונות‪ ,‬וגם מהתבוננות בפרקטיקות מקובלות‬
‫כגון הצגות ילדים בבתי הספר‪ ,‬מקורות שנלמדים במוסדות החינוך החרדיים‪ ,‬סיפורים שעליהם‬
‫גדלים ילדי החרדים ואפילו תכנים בשבועונים פופולריים (‪ ,)Finkelman, 2014‬עשויים לשקף פן‬
‫של הנרטיב המרכיב את הכוח הפיידאי בחברה החרדית‪.‬‬
‫פרקטיקות הנהוגות במשפחות של אברכים הנסמכות על פרנסת האישה‪ ,‬אינן כלולות‬
‫בשגרה ההלכתית‪ .‬טרם נוסחו הנורמות להשתתפות אבות חרדים בעבודת ההורות מבחינת‬
‫הנומוס החרדי‪ .‬לפיכך‪ ,‬כפי שטוען קאבר (‪ ,)2102‬תהליכים אלה נתונים לפרשנות‪ .‬הנרטיב החרדי‬
‫ערוך להכיל גם הרחבות של המצוות המוטלות על אב כלפי ילדיו‪ .‬עיגון פרקטיקות הוריות‬
‫ליברליות בסיפור ההלכתי‪ ,‬בנומוס הדתי‪ ,‬באמצעות פרשנות אישית‪ ,‬הוא שמאפשר לאבות לחיות‬
‫בשלום עם בחירותיהם‪.‬‬
‫ניתוח הראיונות עם אברכים ונשותיהם מצביע על שינוי תפיסתי‪ ,‬ואולי אפילו על אימוץ‬
‫נרטיבים מקבילים לאלה המקובלים כיום בחברה החרדית בישראל‪.‬‬
‫‪ 8‬שני החסמים הנוספים הם 'המדרון החלקלק' ו'השיח המהותני'‪.‬‬
‫‪751‬‬
‫מנחם‪ ,‬אברך שאשתו מנהלת עסק עצמאי והוא לומד ב'כולל' ומטפל בילדים ובבית‪ ,‬אמר‬
‫את הדברים הבאים‪:‬‬
‫חז"ל אומרים‪ :‬צריך להיות אכזרי כעורב; כלומר‪ ,‬המגמה הגבוהה צריכה להיות‬
‫חלק מהעניין‪ .‬אני לא יודע מי שם את זה לנגד עיניו ומי חי ככה – כל אחד לפי אופיו‪ .‬אבל‬
‫הבית דורש את זה‪ .‬אני לא יכול להתעלם‪ .‬מהמון בחינות‪ ,‬זאת אומרת גם מבחינת העסק‪,‬‬
‫גם הבית עצמו דורש את זה‪ .‬אני אבא נוכח‪[ .‬הדגש שלי]‪.‬‬
‫לאורך כל הריאיון מנחם מעטר את דבריו בפסוקים ובציטוטים מן המקורות‪ .‬דיבורו‬
‫מהיר מאוד ומבטא קל (כנראה יידיש) ניכר בקולו‪ .‬את מציאות חייו הוא מנמק בציטוטים מדברי‬
‫חז"ל בתוספת האמירה כי "המגמה הגבוהה צריכה להיות חלק מהעניין"‪ .‬המגמה הגבוהה –‬
‫כלומר‪ ,‬הערך העליון‪ – 9‬היא גיוס כל הכוחות כדי שזה יהיה בית של תורה‪ .‬גם כאשר לכאורה‬
‫משתנה הסדר – האישה שוהה מחוץ לבית רוב שעות היום והבעל נאלץ לוותר על שעות לימוד‬
‫בכולל על מנת לטפל בילדים – המטרה העליונה היא שהוא ימשיך ללמוד‪ ,‬וזו הפשרה שהם מצאו‪.‬‬
‫מנחם מסביר‪:‬‬
‫יש לה עסק למכירת פאות‪ .‬זה היה פעם בתוך הבית ולאט לאט זה צמח‪ .‬זה גם בערב וגם‬
‫בבוקר‪ .‬לכתחילה היא מבססת את זה על הבוקר שנכנס גם לצהריים‪ .‬עכשיו לאחרונה זה‬
‫גם בערב‪ ]...[ .‬אני מגּבה אותה‪.‬‬
‫העסק של אשתו מתואר כ"מציאות שבה אני פנוי לגּבות אותה"; כלומר‪ ,‬אין מקור פרנסה‬
‫אחר ו"לכתחילה היא מבססת את זה על הבוקר"‪ .‬אך לאורך הריאיון ניכר כי מנחם שמח מאוד‬
‫בהישגי אשתו‪ .‬יחסו האוהד להצלחתה העסקית ניכר גם בכך שהוא תמך בהרחבת העסק‪ ,‬ולא‬
‫דרש להסתפק במינימום הנדרש לקיום‪.‬‬
‫בשיח החרדי נתפסים האברכים או בני הישיבות הקדושות (קפלן ושטדלר‪)2102 ,‬‬
‫כ'שארית הפליטה' (שאול‪ ;2101 ,‬שביד‪ ;2111 ,‬שלהב‪ ;0990 ;2112 ,‬פרידמן‪ )0990 ,‬ועל כתפיהם‬
‫מונח עתידו של עולם התורה‪ .‬לכן הנומוס – ההנהגות המקובלות‪ ,‬פסיקת הרבנים – יתמוך בכל‬
‫מה שמקדם ותומך בכך שהאברכים ילמדו תורה‪ ,‬כולל יציאת נשותיהם לעבודה וכניסת האבות‬
‫למרחב הביתי לטיפול בילדים (ליוש‪ ,)210/ ,‬בין היתר מאילוצים כלכליים‪ ,‬שכן שכירת מטפלת או‬
‫צהרונים מוסיפים נטל כספי מכביד‪ .‬היטיב לנסח זאת דוד בתשובותיו‪:‬‬
‫שאלה‪ :‬איך אתה מסביר את המעורבות המאוד גדולה שלך בגידול הילדים?‬
‫דוד‪ :‬יש לי הסבר‪ .‬מי ייקח את הילדים מאחת עד ארבע? לא הגיוני לקחת מטפלת‪,‬‬
‫כי זה הוצאה מיותרת‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אז זו סיבה כלכלית?‬
‫דוד‪ :‬נו‪ ,‬לא רק כלכלי‪ .‬לא‪ ...‬ממש לא! האבא בבית‪ ,‬אז למה שלא לקחת את‬
‫הילדים? [מרים קצת את הקול‪ ,‬נראה כעוס]‪ .‬מאחת לארבע הוא לא לומד‪ .‬זה‬
‫‪9‬‬
‫להערכתי זו כוונתו בביטוי 'המגמה הגבוהה'‪ .‬אני סבורה שזוהי דרך מליצית‪ ,‬שאמנם אפיינה מרואיין זה לאורך‬
‫הריאיון כולו‪.‬‬
‫‪751‬‬
‫הפסקה‪ .‬זה כולם יודעים‪ .‬סדר הוא בדרך כלל מתשע עד אחת ומארבע עד שבע‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אז יכול להיות שהסדר מתואם לזמנים של הילדים?‬
‫דוד‪ :‬שאלה טובה [מחייך‪ ,‬נרגע]‪ .‬זה צריך לשאול את הרבנים שהחליטו על השעות‬
‫האלו‪ .‬שאלה טובה‪ .‬לא חשבתי על זה‪ ...‬בשביל זה צריך לשאול את גדולי הדור‪.‬‬
‫גם מן הציטוט הזה בולטת ההישענות על גדולי הדור‪ .‬ייתכן שדוד ראה בשאלתי נימה של‬
‫ביקורת או קנטרנות על ההסבר הכלכלי למעורבותו ההורית‪ ,‬ולכן הגיב בטון כעוס‪ .‬בהמשך‪,‬‬
‫משהעליתי את האפשרות ששעות הלימוד מותאמות פונקציונלית‪ ,‬ואולי אף מכוונות 'מלמעלה'‪,‬‬
‫סיבר הדבר את אוזנו‪.‬‬
‫נקודה נוספת בה תפיסות נורמטיביות של תפקידים בחברה החרדית מגובות על ידי‬
‫נרטיבים‪ ,‬היא מקום ההתנגשות בין חשיבה מהותנית שאופיינית מאוד לחברות פונדמנטליסטיות‪,‬‬
‫לבין הפרגמטיזם המאפשר את קיומו הגשמי של עולם הישיבות למשפחותיו‪ .‬נקודת‪-‬מפגש זו‬
‫מתקיימת בניסוח דינמי של תפקיד האישה‪ .‬עד לפני כמה עשרות שנים קביעות כגון "נשים דעתם‬
‫קלה"‪ 10‬והתפיסה שנשים אינן מסוגלות ללמוד תחומים שמעבר לצורכי הבית והילדים‪ ,‬היתה‬
‫תפיסה מקובלת (‪ )Finkelman, forthcoming‬לא רק בחברות שמרניות‪ ,‬אלא גם בחברה הכללית‪.‬‬
‫כיום נשים מתפקדות במשרות ובעיסוקים שבעבר לא ניתן היה להעלות על הדעת שיתאימו להן‪.‬‬
‫אישה יכולה ללמוד רפואה‪ ,‬משפטים‪ ,‬הנדסה או פיזיקה; נשים מעורבות ופעילות בפוליטיקה‬
‫ובחקיקה‪ ,‬בצבא ובענייני ציבור‪ .‬לא ניתן כבר להשתמש בטיעון של חוסר מסוגלּות‪ .‬לפי עיר‪-‬שי‬
‫וציון וולדוקס (‪ ,)2102‬הדגש העיקרי בשיח הדתי כיום הוא על סגולותיה המיוחדות של האישה‬
‫כאם‪ .‬תכונות כגון סבלנות‪ ,‬רוך‪ ,‬יכולת הקשבה‪ ,‬רחמנות ועוד הן אינהרנטיות ואוניברסליות‬
‫לנשים‪ .‬על פי תפיסה זו הייעוד ה'אמתי' של האישה הוא להיות אם‪ ,‬וכל בחירה אחרת "משבשת‬
‫את הטבע ונתפסת כבגידה בייעודה הטבעי‪ ,‬המקורי‪ ,‬וכמובן כפגיעה בילדים ובעם ישראל‬
‫‪11‬‬
‫כולו"‪.‬‬
‫מן הראיונות עם משפחות אברכים‪ ,‬עולה כי לשיח הנ"ל יש מקום נכבד‪ .‬דברים שאמר‬
‫יוסף הם דוגמה טיפוסית‪:‬‬
‫באופן כללי אני חושב שאימא יותר אמורה להשקיע בחלק של גידול הילדים –‬
‫סתם אימא צריכה להיות יותר בבית‪ .‬בגלל שכל החלק הרגשי‪ ,‬אני חושב‪ ,‬הוא מגיע‬
‫מהאימא‪ .‬גם אבא מחובר לילד בצורה רגשית‪ ,‬אבל כל הנתינה לילד‪ ,‬כל הנתינה של‬
‫האהבה‪ ,‬זה בעיקר מגיע מהאימא‪ .‬זה עובדה שילדים יותר מחוברים לאימא‪ .‬וזה גם‬
‫תכונה של אישה‪ ,‬אני חושב שבחלק של נתינה לילדים‪ ,‬לגדל אותם‪ ,‬זה יותר תפקיד של‬
‫אימא‪ .‬זאת אומרת אם נשֹים גבר יום שלם עם ילדים – זה לא יסתדר לו‪ ,‬הוא לא‪ ...‬מה‬
‫שאין כן אישה‪ ,‬שהרי זה התפקיד שלה‪ ,‬היא בנויה לזה‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬לצדן של אמונות עמוקות בדבר טבעיּותה של האימהּות אצל נשים‪ ,‬בולטות שתי‬
‫נקודות שהופכות את משפחות האברכים למורכבות יותר‪ .‬אברכים שראיינתי מודים בקשר מיוחד‬
‫‪ 10‬שבת ל"ג‪ ,‬ע"ב; קידושין פ'‪ ,‬ע"ב‪.‬‬
‫‪ 11‬עיר‪-‬שי וציון וולדוקס‪ 2102 ,‬עמ' ‪.261‬‬
‫‪711‬‬
‫ומהנה שיש להם עם ילדיהם‪ .‬תפקידם ההורי מנחיל להם שביעות רצון שמעוגנת בהוראת חכמים‪.‬‬
‫תפיסת זהותם כאבות המעורבים בחיי הבית משלימה את תפיסת זהותם כאברכים הממלאים‬
‫תפקיד חשוב למען עם ישראל‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ענה לי יוסף על השאלה אם הוא נהנה מתפקידו כאב‪:‬‬
‫כן! ודאי שכן! ודאי [חיוך רחב מאוד]‪ .‬אבל שוב‪ ,‬חוץ מההנאה שיש – הרי כל אחד‬
‫שהוא אבא אז יש לו הנאה עם הילדים שלו‪ .‬אבל שהוא מדגיש בתור בן‪-‬אדם שמקיים את‬
‫התורה‪ ,‬אז מעבר לאהבה הטבעית שיש בין אבא לבן‪ ,‬יש דברים שצריך לעשות מעבר לזה‬
‫[‪ ]...‬אחד שיושב ולומד תורה מתעסק עם זה [‪ ]...‬יש את החלק של החינוך‪ ,‬של הדוגמה‬
‫האישית של ה‪ ...‬שמי שבאמת עושה מה שצריך אז הוא יודע שזה מאוד מאוד חשוב – הוא‬
‫מאוד משקיע בזה‪ .‬בדוגמה האישית‪ ,‬בהתנהלות של הבית‪ ,‬בכול!‬
‫[‪ ]...‬אבל ברור שהחלק של גידול הילדים זה לא סתם משהו טכני‪ ,‬אלא זה גם מבחינת‬
‫התורה! צריך להשקיע בחינוך הילדים בגלל שזה אמור להיות דור אחריך‪ .‬זה אמור‬
‫להיות ילדים שיגדלו וימשיכו להיות עובדי ה' – ואתה אחראי על זה‪ .‬אז לכן יש לזה‬
‫משמעות מאוד מאוד גדולה ליהודים‪ ,‬ודתיים וחרדים ובפרט מי שיושב ולומד‪...‬‬
‫נקודה נוספת מתייחסת לוויתור הגורף של נשים על שוויון מגדרי ולכך שאין להן תביעות‬
‫כלשהן בתחומי הדת‪ ,‬כגון לימוד תורה או פסיקת הלכה‪ .‬היציאה לעבודה היא כורח כלכלי‪.‬‬
‫תעסוקת נשים היא עוד פן במאמץ המשותף למען לימוד התורה של הגברים‪ .‬כששאלתי נשים‬
‫חרדיות אם היו יוצאות לעבודה גם אם לא היה אילוץ כלכלי‪ ,‬הן ענו בחיוב‪ ,‬אך אמרו שהיו‬
‫בוחרות ב"משהו שמעניין אותי"‪ 12.‬המצב הנוכחי מאפשר להן לעסוק בתחומים מגוונים מחוץ‬
‫לבית גם בשעות בהן הילדים חוזרים ממוסדות החינוך‪ ,‬וכל זאת ללא הצהרות או התנצחויות מול‬
‫הממסד‪ ,‬ופעמים רבות מתוך פשרה מקצועית לטובת משכורת גבוהה יותר‪.‬‬
‫על פני השטח‪ ,‬כל תכליתן של נשות האברכים היא ליצור סביבה תומכת לבעליהן‬
‫הלומדים‪ .‬לשחרר אותם מטרדות היום‪-‬יום ומן הדאגה לכל צורך גשמי‪ ,‬החל בטיפול בבית‬
‫ובילדים וכלה בפרנסה‪ .‬המובאה הבאה היא סיפור מכונן בהוויה החרדית ובשיח החרדי בישראל‪:‬‬
‫עתיד רבי עקיבא לחייב את כל העניים בדין‪ .‬שאם אומר להם "מפני מה לא למדתם?"‬
‫והם אמרו מפני שעניים היינו‪ ,‬אומרים להם‪ :‬והלא רבי עקיבא עני ביתר ומדולדל היה‪.‬‬
‫והם אמרו‪ :‬מפני טפינו‪ .‬אומרים להם‪ :‬והלא רבי עקיבא היו לו בנים ובנות‪ .‬אלא אומרים‬
‫להם‪ :‬מפני שזכתה רחל אשתו‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫סיפורה של רחל‪ ,‬אשת רבי עקיבא‪ ,‬שהקריבה את חייה למען למדנותו של בעלה‪ ,‬מסופר‪,‬‬
‫מומחז‪ ,‬מושר ומדוקלם בכל מוסדות 'בית יעקב'‪ .‬במידה רבה סיפור זה הוא נרטיב מכונן לדמות‬
‫האישה החרדית האידיאלית‪ .‬ואולם לצד מוטיב ההקרבה יש לתת את הדעת לכך שגם טקסטים‬
‫‪ 12‬ציטוט מריאיון עם פרומי‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫אבות דרבי נתן‪.‬‬
‫‪717‬‬
‫כגון קונטרס החסד‪ 14‬מאת הרב דסלר הם בבחינת בסיס רעיוני מושרש היטב בשיח החרדי‪.‬‬
‫סיפורים על נתינה כגורם מרכזי להיווצרות‪ ,‬חיזוק ושימור רגש האהבה‪ ,‬רלוונטיים במיוחד לנוכח‬
‫השינויים בתפקידים הפנים‪-‬משפחתיים המתוארים בראיונות שערכתי‪ .‬מידת הנתינה היא המוקד‬
‫במסר של הסיפור‪ .‬לצד זה ניתן לראות גם אמירה שמפריכה תפיסות מהותניות בעניין הקשר‬
‫המיוחד שבין אימהות לילדיהן‪ ,‬והרחבה של מושג האהבה כנובע מנתינה ללא הבדלים מגדריים‬
‫או אחרים‪ .‬איני יודעת אם המרואיינים היו מודעים לאפשרות זו‪ ,‬אך אין לי ספק שהמכתב‬
‫מאליהו הוא ספר יסוד וחשוב מאין כמותו בכל בית חרדי‪ ,‬ועל כן ראוי להביאו בחשבון כמקור‬
‫השראה להסבר מניח את הדעת להתנהלות הורית של אברכים רבים‪ .‬תשובתו של אחד‬
‫המרואיינים לשאלתי אם הוא רואה בטיפול בילדיו מצווה‪ ,‬מדגימה את האמור‪:‬‬
‫יש כאן מצווה של חסד‪ .‬אם הוא [הילד] צריך עזרה ויש מי שיכול לעזור לו בזה‪ ,‬אז זה‬
‫חסד [‪ ]...‬יש מצווה לחנך את הילדים‪ .‬אז זה חלק מהחינוך! זה חלק מהחינוך! ודאי!‬
‫המגוון והעושר העצום של טקסטים יהודיים והאפשרויות לפרשנות שונות‪ ,‬מרחיבים את‬
‫מנעד הקולות ואת טווחי ההשקפה‪ .‬הנרטיב החרדי סופג לתוכו תוכני שיח חיצוניים שמסייעים‬
‫להמשכיותה של החברה החרדית בישראל‪ .‬נוכחותם של הפמיניזם ושל השיח הפסיכולוגי במרחב‬
‫הכלל‪-‬ישראלי מקלה על הטמעתם בפרקטיקות חרדיות פונקציונליות‪ .‬המנהיגות החרדית הצעירה‬
‫מאמצת אלמנטים רבים של תפיסת‪-‬עולם ליברלית והומניסטית תוך הישענות על המקורות‬
‫היהודיים‪ ,‬ובכך היא מחזקת את המבנים החברתיים הקיימים‪ .‬קבוצות כגון 'אגודה אחת'‪ 15‬כמו‬
‫גם סדרת ראיונות עם נשים חרדיות שערכה כהנר‪ 16‬במסגרת המרכז הישראלי לדמוקרטיה‪,‬‬
‫מחזקות את הטיעונים שהובאו כאן‪ .‬ניצנים אלה של מנהיגות חרדית צעירה (זיכרמן וכהנר‪)2102 ,‬‬
‫משקפים במידה רבה את הסערה שמתחוללת בקרב החברה החרדית הבודקת את גבולותיה‬
‫ומעצבת את עתידה‪.‬‬
‫סיכום‬
‫מאמר זה עסק בגורמים הנסיבתיים והתפיסתיים המאפשרים את הכלתן והחלתן של פרקטיקות‬
‫ואמונות ליברליות והומניסטיות במרחב החרדי‪ .‬שינויים מהותיים אלה נותנים מענה כלשהו‬
‫למצוקות קיומיות בחברה החרדית בישראל‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫המכתב מאליהו מספר על משפחה שנאלצה להתפצל בתקופת המלחמה; האם ברחה למקום אחד והאב ובנם‬
‫התחבאו במקום אחר‪ .‬בכל תקופת המלחמה טיפל האב בבנו במסירות רבה‪ .‬כשהתאחדה המשפחה – כך מתואר בסיפור – רגשותיו‬
‫של האב כלפי הבן היו עזים בהרבה מאלה של האם‪ .‬הוא היה הרבה יותר קשור אליו ואהב אותו אהבה גדולה (מכתב מאליהו‪,‬‬
‫קונטרס החסד‪)11-11 ,‬‬
‫‪ 15‬ראו‪https://www.youtube.com/watch?v=92XMw6kS_fg&list=PLBdc_uxMcKJdfbq7z_GkEl :‬‬
‫סדרת הרצאות מובילות שינוי שהתקיימה בירושלים‪ ,‬התשע"ד‪.‬‬
‫‪ 13‬לי כהנר יזמה והנחתה סדרה של ‪ 02‬תכניות בהפקת המכון הישראלי לדמוקרטיה‪" ,‬שעשני אישה‪ :‬על נשים בחברה‬
‫החרדית"‪ .‬ראיונות אחד על אחד עם מומחים מהאקדמיה ונציגות של המגזר החרדי בתחומים שונים (הסדרה עלתה במארס ‪2102‬‬
‫בערוץ האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה)‪.‬‬
‫‪711‬‬
‫מן האמור במאמר מצטיירת תמונה משפחתית ייחודית השזורה בשמרנות מסורתית מחד גיסא‬
‫ובחדשנות פרגמטית מאידך גיסא‪ .‬משימת שימור עולם הישיבות הקדושות לצד אילוצים כלכליים‬
‫וגידול דמוגרפי מן הגבוהים בעולם‪ ,‬משמשים מצע לחלוקת עבודה ותפקידים במשפחות חרדיות‬
‫באופן הדורש שינוי תפיסתי‪ .‬הפער שנוצר בין הנורמות המקובלות בחברה החרדית לבין‬
‫הפרקטיקות הנהוגות במשפחות חרדיות רבות‪ ,‬מניע את הכוחות הפאידאיים – כלומר‪ ,‬את כוחות‬
‫החידוש ואת הדינמיות בערכים של קבוצה זו‪ .‬תנועתיות זו מעצבת את הנרטיב החרדי בישראל‬
‫של העשור השני של המאה ה‪ .20-‬כפי שהודגם בראיונות‪ ,‬על מנת לגשר על פער זה‪ ,‬גברים חרדים‬
‫נאחזים בתלמודם ובהוראת גדולי הדור‪ ,‬כדי להסביר את השעות הרבות שהם מקדישים לגידול‬
‫ילדיהם‪ .‬הדינמיות של הנרטיב וקשריו האדוקים עם שינויים בפרקטיקות‪ ,‬מאפשרים המשכיות‬
‫וקשר רציף עם המבנים החברתיים החרדיים‪ ,‬תוך אימוץ אלמנטים דיסקורסיביים זרים‬
‫והטמעתם בשיח החרדי הנורמטיבי‪ .‬במשפחות חרדיות רבות ה גמיש הצורך בפרנסה את‬
‫התפיסות המהותניות בדבר טבעם של גברים ונשים‪ ,‬הן ביחס לתפקידם ההורי והן ביחס‬
‫למסוגלותם התעסוקתית‪.‬‬
‫זיהוי גורמי דחיפה ומשיכה ביחס להשתייכות לחברה החרדית (זיכרמן וכהנר‪ ,)2102 ,‬גם‬
‫בקונטקסט של דתות אחרות‪ ,‬והיחס שבין התמסרות לאמונה דתית לבין אימוץ פרקטיקות על פי‬
‫נוחות והיגיון (‪ ,)Stark & Finke, 2000‬ראויים לניתוח נפרד‪ .‬נדרשת גם הרחבה נוספת על‬
‫המחויבות לשיח ולטקסטים מתחרים בהקשרים רחבים של חיים בעולם פוסט‪-‬מודרני‪ ,‬בו האמת‬
‫האבסולוטית היא אחת מני רבות‪ .‬מאמר זה נמנע מלדון בסוגיות אלו מפאת קוצר היריעה‪.‬‬
‫מקורות‬
‫אילן‪ ,‬ש' ‪ .2110‬חרדים בע"מ‪ :‬התקציבים‪ ,‬ההשתמטות ורמיסת החוק‪ .‬ירושלים‪ :‬כתר‪.‬‬
‫אליצור‪ ,‬י' ‪ .2101‬האיום מבפנים‪ :‬החברה הישראלית בצבת החרדים‪ .‬ירושלים‪ :‬כרמל‪.‬‬
‫אלמוג‪ ,‬ע' וחנני‪ ,‬ה' ‪ .2111‬זיהוי‪ ,‬גבולות וממדי האוכלוסייה החרדית‪ ,‬בתוך‪ :‬אנשים ישראל –‬
‫המדריך לחברה הישראלית‪ .‬חיפה‪ :‬מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית‪.‬‬
‫‪http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7726&searchMode=0&index=3‬‬
‫גונן‪ ,‬ע' ‪ .2111‬מהישיבה לעבודה‪ :‬הניסיון האמריקני ולקחים לישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון‬
‫פלורסהיימר למחקר מדיניות‪.‬‬
‫גונן‪ ,‬ע' ‪ .2112‬בין לימוד תורה לפרנסה‪ :‬חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון‬
‫פלורסהיימר למחקר מדיניות‪.‬‬
‫גרילק‪ ,‬מ' ‪ .2112‬החרדים‪ :‬מי אנחנו באמת‪ .‬ירושלים‪ :‬כנרת‪.‬‬
‫דורון‪ ,‬ש' ‪ .2102‬המהלכים בין העולמות‪" :‬חזרה בתשובה" ו"חזרה בשאלה" בחברה הישראלית‪.‬‬
‫בני‪-‬ברק‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫ווגנר‪ ,‬ד' ‪ .2100‬אימא טובה‪ :‬אימהות בראי ספרות ההדרכה‪ .‬עבודה לשם קבלת תואר מוסמך‪.‬‬
‫רמת‪-‬גן‪ :‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫‪711‬‬
‫זיכרמן‪ ,‬ח' וכהנר‪ ,‬ל' ‪ .2102‬חרדיות מודרנית‪ :‬מעמד ביניים חרדי בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬המכון‬
‫הישראלי לדמוקרטיה‪.‬‬
‫ליוש‪ ,‬ב' ‪ .210/‬נשות הסף‪ :‬נשים חרדיות מול השינוי המודרני‪ .‬הסדרה למגדר‪ .‬תל‪-‬אביב‪:‬‬
‫רסלינג‪.‬‬
‫מלאך‪ ,‬ג' ‪ .210/‬על טהרת התואר‪ :‬לימודים אקדמיים במגזר החרדי‪ .‬ירושלים‪ :‬מחקרי‬
‫פלורסהיימר‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫מלאך‪ ,‬ג'‪ .2102 ,‬תכנית להפחתת המתח בין דת למדינה בישראל‪ .‬בתוך‪ :‬מלאך‪ ,‬ג' שטרן‪ ,‬י' שלג‪ ,‬י'‬
‫ופרידמן ש' (עורכים)‪ .‬בחירות ‪ – 5102‬המלצות מעשיות‪ .‬ירושלים‪ :‬המכון הישראלי‬
‫לדמוקרטיה‪.‬‬
‫נריה בן‪-‬שחר‪ ,‬ר' ‪ .2111‬הנשים החרדיות ותקשורת ההמונים בישראל ‪ :‬דפוסי חשיפה ואופני‬
‫קריאה‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה‪ .‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫סיון‪ ,‬ע' ‪ .0992‬תרבות של מובלעת‪ .‬בתוך‪ :‬באומגרטן א' (עורך)‪ .‬הכיתתיות בימי הבית השני‪:‬‬
‫מסה היסטורית‪-‬חברתית‪-‬דתית (כרך ד'‪ .)91-/2 :‬תל‪-‬אביב‪ :‬משרד הביטחון‪.‬‬
‫עיר‪-‬שי‪ ,‬ר' ציון וולדוקס‪ ,‬ת' ‪ .2102‬הפמיניזם האורתודוקסי‪-‬המודרני בישראל‪ :‬בין נומוס לנרטיב‪.‬‬
‫משפט וממשל טו‪ .221-222 :‬חיפה‪ :‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫פרידמן‪ ,‬מ' ‪ .0990‬החברה החרדית‪ :‬מקורות‪ ,‬מגמות ותהליכים‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר‬
‫ישראל‪.‬‬
‫פרידמן‪ ,‬מ' ‪ .0911‬האישה החרדית‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬
‫קאבר‪ ,‬ר' ‪ .2102‬נומוס ונרטיב‪ :‬להביא את המשיח באמצעות החוק‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת שלם‪.‬‬
‫תרגום לעברית‪ :‬אביעד שטיר‪.‬‬
‫קפלן‪ ,‬ק' ‪ .211/‬חקר החברה החרדית‪ :‬מאפיינים‪ ,‬הישגים ואתגרים‪ .‬בתוך‪ :‬סיון ע'‪ ,‬קפלן‪ ,‬ק‪.‬‬
‫(עורכים)‪ .‬חרדים ישראלים‪ :‬השתלבות בלא טמיעה? (‪ .)219-22/‬ירושלים‪ :‬מכון ון ליר‬
‫והקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫קפלן‪ ,‬ק' ‪ .2111‬בסוד השיח החרדי‪ .‬ירושלים‪ :‬מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל‪.‬‬
‫קפלן‪ ,‬ק'‪ ,‬שטדלר‪ ,‬נ' ‪ .2102‬משרידות להתבססות‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ון ליר‪.‬‬
‫שאול‪ ,‬מ' ‪ .2101‬שיקום החברה החרדית בישראל בצל השואה‪ :‬להתחיל מישן‪ .‬עיונים בתקומת‬
‫ישראל כ'‪ .292-261 :‬מכון בן‪-‬גוריון לחקר ישראל והציונות‪.‬‬
‫שביד‪ ,‬א' ‪ .2111‬ביקורת התרבות החילונית‪ .‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.‬‬
‫שלג‪ ,‬י' ‪ .2111‬הדתיים החדשים‪ :‬מבט עכשווי על החברה הדתית בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬כתר‪.‬‬
‫שלהב‪ ,‬י' ‪ .0990‬עיירה בכרך‪ :‬גיאוגרפיה של התבדלות והשלמה‪ .‬מחקרי מכון ירושלים לחקר‬
‫ישראל‪ ./0 ,‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬
‫שלהב‪ ,‬י' ‪ .2112‬נשים חרדיות בין שני עולמות‪ .‬מפנה‪ :‬כתב עת לענייני חברה ‪.22-22 :/1-/6‬‬
‫‪Adamson, K. & Buehler, C. 2007. Mothering versus Fathering versus Parenting:‬‬
‫‪Measurement Equivalence in Parenting Measures. Parenting: Science and‬‬
‫‪Practice 7(3): 271-303. Lawrence Erlbaum Associates, Inc.‬‬
‫‪Aran, G. 2010. Contemporary Jewish Mysticism and Palestinian Suicide Bombing. In:‬‬
‫‪Huss, B. Pasi, M. & von Stuckrad, K. (eds.), Kabbalah and Modernity:‬‬
‫‪Interpretations, Transformations, Adaptations (389-415). The Netherlands:‬‬
‫‪Hotei Publishing, IDC.‬‬
‫‪Berman, E. 1999. Subsidized Sacrifice: State Support of Religion in Israel.‬‬
‫‪Contemporary Jewry 20: 167-201.‬‬
‫‪714‬‬
Bilu, Y. Witztum, E. & Van der Hart, O. 1990. Paradise Regained: ‘Miraculous
healing’ in the Psychiatric Clinic. Culture, Medicine and Psychiatry 14: 105127.
Bilu, Y. Witztum, E. 1994. Culturally Sensitive Therapy with Ultra-Orthodox
Patients: The Strategic Employment of Religious Idioms of Distress. Israel
Journal of Psychiatry 31(3): 170-182.
Bilu, Y. & Witztum, E. 1995. Between Sacred and Medical Realities: Culturally
Sensitive Therapy with Jewish Ultra-Orthodox Patients. Science in Context 8:
159-173.
Bilu, Y. & Witztum, E. 1996. The Transmigration of Emperor Titus: Religious Idioms
in the Construction and the Alleviation of Distress in a Jewish Ultra-Orthodox
Patient. British Medical Anthropology Review 3(1): 16-26.
Boyarin, D. 1997 Unheroic Conduct: The Rise of Heterosexuality and the Invention
of the Jewish Man. Berkeley: University of California Press.
Coltrane, S. 2004. Fathering: Paradoxes, Contradictions, and Dilemmas. In: Coleman,
M. & Ganong, L.H. (eds.), Handbook of Contemporary Families:
Considering the Past, Contemplating the Future. (224-244). Thousand Oaks,
CA: Sage.
Coltrane, S. 1996. Family Man: Fatherhood, Housework and Gender Equity. New
York: Oxford University Press.
Connell, R.W. 1995. Masculinities. Cambridge: Polity Press
Connell, R.W. 2005. Hegemonic Masculinity: Rethinking the Concept. Gender &
Society 19(6): 829-859.
Cover, R. M. 1983. Foreword: Nomos and Narrative. Harvard Law Review 97: 4-68.
Dally, A. 1982. Inventing Motherhood: the Consequences of an Ideal. London:
Burnett Books.
Douglas, S.J. & Michaels, M.W. 2004. The Mommy Myth: the Idealization of
Motherhood and How It Has Undermined All Women. New York, London,
Toronto, Sydney: Free Press.
Eilberg-Schwartz, H. 2009. Unmanning Israel. In: Krondofler, B. (ed.), Men and
Masculinities in Christianity and Judaism: A Critical Reader. London: SCM
Press.
Ellison, C.G., & Bartkowski, J.P. 1997. Religion and the Legitimation of Violence:
Conservative Protestantism and Corporal Punishment. In: Turpin, J. & Kurtz,
L.R. (eds.), The Web of Violence: From Interpersonal to Global (45-68).
Urbana, IL: University of Illinois Press.
El-Or, T. 1993. The Length of the Slits and the Spread of Luxury: Reconstructing the
Subordination of Ultra-Orthodox Jewish Women through the Patriarchy of
Men Scholars". Sex Roles 29: 585-598
Finkelman, Y. forthcoming. The Secret of Jewish Masculinity: Retrenchment,
Ambivalence, and Domesticity in Contemporary Haredi Gender Ideology. In:
Sylvia Barack Fishman (ed.), Love, Marriages, and Jewish Families:
715
Paradoxes of a Social Revolution. Lebanon NH: University Press of New
England.
Finkelman, Y. 2014. The Ambivalent Haredi Jew. Israel Studies 19(2): 264-293.
Finkelman, Y. 2011. Strictly Kosher Reading: Popular Literature and Condition of
Contemporary Orthodoxy. Brighton MA: Academic Studies Press.
Friedman, M. 1998. The Position of Haredi Women in Israel: Perceptions of Equality
Issues in Orthodox Families. In: Shetreet, S. (ed.), Women in Law (335-338).
London: Kluwer Law International.
Frosh, S. 2004. Religious Influences on Parenting. In: Hoghughi, M. & Long, N.
(eds.), Handbook of Parenting (98-109). London: Sage.
Gillis, J.R. 1996. A World of Their Own Making: Myth, Ritual and the Quest of
Family Values. Cambridge, Mass.: Harvard University Press
Gottman, J.M. Fainsilber Katz, L. & Hooven, C. 1997. Meta-Emotion: How Families
Communicate Emotionally. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates.
Greenberg, D. & Witztum, E. 2001. Sanity and Sanctity: Mental Health Work
among the Ultra-Orthodox in Jerusalem. New Haven, CT: Yale University
Press.
Hakak, Y. 2012. Young Men in Israeli Haredi Yeshiva Education: The Scholars’
Enclave in Unrest. Leide & Boston: Brill.
Hakak, Y. 2010. Psychology and Democracy in the Name of God? The Invocation of
Modern and Secular Discourses on Parenting in the Service of Conservative
Religious Aims, Mental Health, Religion & Culture. 1-26
Hodder, I. 1998. The Interpretation of Documents and Material Culture. In: Denzin,
N.K. & Lincoln Y.S. (eds.), Collecting and Interpreting Qualitative
Materials (110-129). Thousand Oaks, London, New Delhi: Sage.
Jenkins, H. 1998. The Sensuous Child: Benjamin Spock and the Sexual Revolution.
In: Jenkins, H. (ed.), The Children's Culture Reader (209-230). New York
and London: New York University Press.
Kimmel, M.S. 2006. Born to Run. In: Kimmel, M. (ed.), Manhood in America: A
Cultural History (30-53). New York: Oxford UP.
Kvale, S. 1996. Interviews: An Introduction to Qualitative Research Interviewing.
Thousand Oaks: Sage.
Lareau, A. 2003. Unequal Childhoods: Class, Race and Family Life. Berkley:
University of California Press.
Lee, R.M. 1993. Doing Research in Sensitive Topics. London: Sage.
.Lieblich, A. Tuval-Mashiach, R. & Zilber, T. (1998). Narrative Research: Reading,
Analysis and Interpretation. Thousand Oaks: Sage.
Longman, C. 2007. "Not Us, but You Have Changed!" Discourses of Difference and
Belonging among Haredi Women. Social Compass 54(1): 77-95.
711
Longman, C. 2008. Sacrificing the Career or the Family? Orthodox Jewish Women
between Secular Work and the Sacred Home. European Journal of Women's
Studies, 15: 223-239. Los Angeles, London, New Delhi and Singapore: Sage.
Mahoney, A. Pargament, K. Swank, A. & Tarakeshwar, N. 2001. Religion in the
Home in the 1980’s and 90’s: A Review and Conceptual Integration of
Empirical Links between Religion, Marriage, and Parenting. Journal of
Family Psychology 15: 559-596.
Marks, L.D. & Dollahite, D.C. 2012 (a). Marks, L. D. & Dollahite, D. C. (eds.),
Religion and Families (1-3). New York: Routledge/Taylor & Francis.
Marks, L.D. & Dollahite, D.C. 2012 (b). Don't Forget Home: The Importance of
Sacred Ritual in Families. In: Hoffman, J. (ed.), Understanding Religious
Ritual: Theoretical Approaches and Innovations (186-203). New York:
Routledge.
Marks, L.D. & Palkovitz, R. 2007. Fathers as Spiritual Guides. In: Brotherson, S.E. &
White, J.M. (eds.), Importance of Fathers and their Involvement with
Children (209-229). Harriman TN: Men's Studies Press.
Martin, E.M. & Appleby, R.S 1991. Introduction. In: Martin, E.M. & Appleby, R.S.
(eds.), Fundamentalism Observed: a Study Conducted by the American
Academy of Arts and Sciences. Chicago: University of Chicago Press.
Martin, E.M. & Appleby, R.S. 1993. Fundamentalisms and Society: Reclaiming the
Sciences, the Family, and Education. Chicago: University of Chicago Press.
Merla, L. 2008. Determinants, Costs, and Meanings of Belgian Stay-at-Home Fathers:
An International Comparison. Fathering 6(2): 113-132. Men’s Studies Press.
Merton, R.K. 1978. Sociological Ambivalence and Other Essays. New York and
London: Free Press.
Messner, M. 1993. Changing Men and Feminist Politics in the United States. Theory
and Society 22: 723-737.
Moustakas, C.E. 1994. Phenomenological Rresearch Methods. Thousand Oaks, CA:
Sage.
Okin, S.M. 1989. Gender, Justice and the Family (Introduction: 3-24; Conclusions:
170-186). New York: Basic Books.
Richards Solomon, C. 2014. “I Feel like a Rock Star”: Fatherhood for Stay-at-Home
Fathers. Fathering 12(1): 52-70.
Shaked, M. 2009. Children with Autism: Rabbinical Authority versus Medical
Authority. In: Caplan, K. & Stadler, N. (eds.), Leadership and Authority
within the Haredi Community in Israel (45-62). Jerusalem: Van Leer
Institute and Hakibbutz Hameuchad Publishing.
Stadler, N. 2008. Yeshiva Fundamentalism: Piety, Gender, and Resistance in the
Ultra-Orthodox World. NY and London: New York University Press
Stadler, N. 2012. A Well-Worn Tallis for a New Ceremony: Trends in Israeli Haredi
Culture. Brighton, MA: Academic Studies Press.
Stark, R. & Finke, R. 2000. Acts of Faith: Explaining the Human Side of Religion.
Berkley & Los Angeles, CA: University of California Press.
711
Thurer, S.L. 1995. The Myths of Motherhood: How Culture Reinvents the Good
Mother. New York: Penguin
Waite, L.J. & Doherty, W.J. 2005. Marriage and Responsible Fatherhood: the Social Science
Case and Thoughts about a Theological Case. In: Tipton, S.M. & Witte J. Jr. (eds.),
Family Transformed: Religion, Values and Society in American Life. Washington,
D.C.: Georgetown University Press.
Wall, G. & Arnold, S. 2007. How Involved is Involved Fathering? An Exploration of the
Contemporary Culture of Fatherhood. Gender & Society 21(4): 508-527.
Wilcox, W.B. 1998. Conservative Protestant Childrearing: Authoritarian or
Authoritative? American Sociological Review 63(6): 796-809.
Wilcox, W. B. 2004. Soft Patriarchs, New Men: How Christianity Shapes Fathers
and Husbands. Chicago: University of Chicago Press.
https://www.youtube.com/watch?v=92XMw6kS_fg&list=PLBdc_uxMcKJdfbq7z_GkEl :
https://americanfamiliesoffaith.byu.edu/Documents/WFC%20%20Draft%20Chapter%2014%20for%20final%20copy.pdf
711

להורדת קובץ המאמר המלא - המרכז לחקר החברה החרדית

Transcription

Similar documents

כללי ומועמדויות לפרסים קולות קוראים להגשת הצעות מחקר .א הצגה בכנסים כ

לגמלאי הפקולטה )שהיו עובדים ארעים( שלום שתף אתכם בכל פעילויות מתחילים

התאמת אבחון כצנברגר

פרק 8: התקשורת הדתית בישראל

דוגמא למכתב

הסבר על אופן השימוש באתר עול"ם

תקצירי ההרצאות - הפקולטה למשפטים - אוניברסיטת בר-אילן

להורדת קובץ המאמר המלא - המרכז לחקר החברה החרדית

הורד קובץ - איגוד המטפלים החרדי

תזה - ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל