למה לא לירות משני קנים?

Transcription

למה לא לירות משני קנים?
‫"למה לא לירות משני קנים?"‬
‫הרעיון לייצר רובה בעל שני קנים נצנץ בראשו של עמוס גולן בוקר בהיר אחד‪.‬‬
‫הוא פיתח את ה"סנייק" מסדרת ה"גלבוע"‪ ,‬שנחשף כאן בראשונה‪ .‬למה‪ ,‬בעצם? ראיון‬
‫מאת‪ :‬עמיר רפפורט‬
‫ה‬
‫צילום‪ :‬זיו קורן‬
‫רעיון לייצר רובה בעל שני קנים‪ ,‬שיורים‬
‫בו זמנית על אותה מטרה‪ ,‬נצנץ בראשו של‬
‫עמוס גולן בוקר בהיר אחד‪ .‬הוא הלך עם‬
‫הרעיון עד הסוף‪ ,‬ופיתח את הרובה ‪DBR (dubble‬‬
‫)‪ barrel rifle‬המכונה "סנייק" מסדרת ה"גלבוע"‪,‬‬
‫שנחשף כאן בראשונה‪.‬‬
‫חלק מן המעטים‪ ,‬שהיו שותפי סוד לפיתוח הנשק‬
‫החדש עד עכשיו‪ ,‬היו ספקניים לגבי הסיכוי ליישם‬
‫את הרעיון‪ .‬מצד שני‪ ,‬זו גם הייתה התגובה המקובלת‬
‫כאשר עמוס גולן החליט לפתח בעשור שעבר רובה‬
‫שיורה מעבר לפינה‪ ,‬מבלי לחשוף את הגוף‪ .‬אפילו‬
‫לא אצבע‪ .‬בעקבות אותו רעיון פותח כבר לפני מספר‬
‫‪74‬‬
‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬
‫שנים רובה ה"קורנר שוט"‪ ,‬שנחשב הצלחה עולמית‬
‫ומשרת בצבאות רבים בעולם ובמשטרות‪ ,‬בעיקר‬
‫ביחידות מיוחדות‪ .‬את הפיתוח והייצור עושה עמוס‬
‫גולן במסגרת חברת "סילבר שאדו" שבבעלותו – אחת‬
‫מחברות הנשק הקל הבודדות בישראל‪.‬‬
‫בנסיבות אחרות יכול להיות שעמוס גולן היה‬
‫מתגלגל לעולם הבידור או לחקלאות‪ .‬בתור נער תל‬
‫אביבי‪ ,‬הוא בחר ללמוד בבית ספר החקלאי "הכפר‬
‫הירוק"‪ ,‬ונמשך לבמה‪ .‬לפני הגיוס לצה"ל‪ ,‬הוצע לו‬
‫לשרת בלהקה צבאית‪.‬‬
‫"כששקלתי את הרעיון‪ ,‬עמדתי מול המראה‬
‫ואמרתי לעצמי שזה לא הגיוני שאם תהיה מלחמה אני‬
‫אצחיק אנשים במקום להילחם‪ ,‬ולכן בחרתי להתנדב‬
‫לצנחנים"‪ ,‬אומר גולן‪.‬‬
‫את השירות הצבאי שלו עמוס גולן התחיל כלוחם‬
‫במלחמת יום הכיפורים‪ .‬במבצע ליטני בלבנון ב‪1978-‬‬
‫הוא כבר היה מפקד פלוגה בגדוד ‪ ,202‬אחר כך יצא‬
‫להדריך כמה שנים בבית הספר החקלאי שבו למד‬
‫קודם לכן‪ ,‬ואז נמשך שוב למערכת הביטחון‪ :‬הוא‬
‫הקים במסגרת היחידה המשטרתית המיוחדת )הימ"מ(‪,‬‬
‫שהייתה אז חדשה‪ ,‬את ה"חוליה השקטה"‪ ,‬שמרבית‬
‫עלילותיה לא סופרו עד כה וספק אם יסופרו אי פעם‪.‬‬
‫החוליה‪ ,‬שכללה ‪ 12‬לוחמים‪ ,‬צברה מיומנויות‬
‫שונות כמו טיפוס וגלישה‪ ,‬וכמובן הפעלה של כל‬
‫נשק קל וטקטיקה‬
‫‪ ¹‬עמוס גולן‬
‫צילום‪ :‬מאיר אזולאי‬
‫סוגי הנשק‪ .‬ההשראה לפעילות הצוות שעליו פיקד‬
‫גולן במשך חמש שנים‪ ,‬באה מסיפורי "‪ 12‬הנועזים"‪.‬‬
‫בין הלוחמים של גולן היה גם שחר איילון‪ ,‬לימים ניצב‬
‫במשטרה )וכיום נציב כבאות והצלה ארצי(‪.‬‬
‫מהימ"מ‪ ,‬חזר גולן לצה"ל‪ ,‬שם היה שותף‬
‫להקמת בית הספר ללוחמה בטרור )לוט"ר(‪ ,‬שעליו‬
‫גם פיקד‪ ,‬לפני שמונה לתפקידו האחרון בצה"ל ‪-‬‬
‫מפקד יחידת המסתערבים "דובדבן"‪ .‬גולן פיקד על‬
‫היחידה בתקופת האינתיפאדה הראשונה‪ ,‬בראשית‬
‫שנות ה‪ 90-‬של המאה שעברה‪ .‬קצב המבצעים היה‬
‫אז רצחני‪ :‬לעתים‪ ,‬בוצעו כמה מבצעים באותו יום‪.‬‬
‫אחד מ‪ 1800-‬המבצעים בתקופתו כמפקד "דובדבן"‬
‫נגמר רע במיוחד ‪ -‬לוחם נהרג מאש עמיתיו לכוח‪,‬‬
‫מה שמייסר את גולן עד היום‪.‬‬
‫גולן אינו סופר את כמות הפעמים שבהן נפצע‬
‫או נחבל במהלך מאות הפעולות המבצעיות שבהן‬
‫השתתף‪ .‬שתייים מהפציעות היו חמורות יותר‪ -‬הוא‬
‫עלה על מוקש‪ ,‬וניצל רק בנס מרימון שהושלך לעברו‬
‫בעת שהיית כוחות צה"ל בצור שבלבנון‪ .‬גולן ניסה‬
‫לחמוק מהרימון וקפץ מתוך רכב נוסע בדיוק לעבר‬
‫המקום שבו הרימון נחת‪ .‬בגלל הקרבה למקום הפיצוץ‪,‬‬
‫הפציעה הייתה בלתי נמנעת‪ .‬מצד שני‪ ,‬הרסיסים לא‬
‫הספיקו להתפזר לכל עבר ולפגוע באברים שונים‬
‫גופו‪.‬‬
‫עמוס גולן השתחרר מצה"ל בדרגת סגן אלוף‪,‬‬
‫והקים את סילבר שאדו בשנת ‪ ,1994‬ביחד עם חברו‬
‫אסף נאדל‪ ,‬שפרש בינתיים מהשותפות‪ ,‬ועם אישתו‬
‫רונית‪.‬‬
‫איך קרה שהקמת חברת נשק?‬
‫"הרעיון להקים את סילבר שאדו נבע מכך‬
‫שהמומחיות שלי הייתה תמיד מלחמה בטרור‪ .‬ברור‬
‫שאני לא היחיד בעל הידע‪ ,‬יש והיו טובים ממני‬
‫שהשתחחרו לאורך השנים‪ ,‬אבל אני החלטתי להקים‬
‫חברה שתיתן מענה למגוון רחב של איומים"‪.‬‬
‫ההתחלה של סילבר שאדו בכלל לא הייתה בתחום‬
‫ייצור הנשק הקל‪ .‬היא פיתחה וייצרה לוחות מתפרקים‬
‫להגנה על כלי רכב מפני ירי )כתחליף ללוחות קבועים‬
‫שמותקנים על רכב מסוים ולא ניתן להעביר אותם‬
‫מרכב לרכב(‪ ,‬עסק בייעוץ ביטחוני בכל רחבי העולם‪,‬‬
‫וגם בייצוג חברות‪ .‬גולן הוא איש רעיונות בלתי נלאה‪,‬‬
‫ובין המוצרים הנוספים שפיתח‪ ,‬היה גם פודיום נואמים‬
‫מוגן מפני ירי‪.‬‬
‫נקודת מפנה בהתפתחותה של סילבר סאדו חלה‬
‫לפני כשבע שנים‪ ,‬כאשר אפרים יערי‪ ,‬מראשי‬
‫תעשיית הנשק הקל בישראל‪ ,‬שעמד במשך שנים‬
‫רבות בראש הפיתוח של מפעל הנשק הקל של תעש‬
‫)שהופרט באותה תקופה ומוכר כיום תחת השם ‪,(IWI‬‬
‫יצא לפנסיה מוקדמת‪.‬‬
‫אפרים יערי היה בעברו ממפתחי ה"מיקרו גליל"‬
‫וה"מיקרו עוזי"‪" .‬הצעתי לו להצטרף לסילבר‬
‫שאדו‪ ,‬ושלמחתי הוא הסכים"‪ ,‬אומר גולן‪" .‬אני יודע‬
‫להשתמש בנשק ומומחה בהיבטים רבים שלו‪ ,‬אבל‬
‫אין לי את הרקע ההנדסי‪ ,‬ובתחום הזה יערי הוא‬
‫מהמובילים בעולם‪ .‬צירפנו לצוות שלנו גם לוחמים‬
‫לשעבר בימ"מ ובקומנדו הימי‪.‬‬
‫"ההתחלה לא הייתה במפעל נשק של ממש אלא‬
‫רק במעבדה‪ ,‬שבה תירגמנו כל מיני הזיות לרעיונות‬
‫של ממש‪ .‬עם הזמן‪ ,‬הקמנו את מפעל הנשק שלנו‪,‬‬
‫שממוקם כיום ביהוד"‪.‬‬
‫"אין לי השכלה טכנולוגית‪ ,‬אבל מה שיש לי זה‬
‫את היכולת לראות בעיה ב‪ 360-‬מעלות‪ ,‬כלומר‬
‫מכל נקודת מבט אפשרית‪ .‬אני חש וראה את התמונה‬
‫כמו בפלניטריום שנע מסביבי‪ .‬בגלל שמגבלות‬
‫טכנולוגיות לא מהוות אצלי מכשול‪ ,‬אני חושב על‬
‫כל רעיון אפשרי‪ ,‬ורק אז בודק אם אפשר ליישם אותו‪.‬‬
‫"הרעיון לפתח ה'קורנר שוט' נולד מסיפור שרדף‬
‫אותי מאחת היחידות שבה שירתתי‪ ,‬על חייל שנפגע‬
‫בהתקלות עוד לפני תקופתי באותה יחידה‪ .‬חבריו‬
‫של החייל לא היו יכולים לגשת אליו בגלל שלא‬
‫הצליחו לשתק מקורות של אש תופת‪ ,‬והוא מת להם‬
‫מול העיניים‪.‬‬
‫"המחשבה על האסון הזה הביאה לי את הרעיון‬
‫לפתח כלי נשק שניתן לשלוט עליו מאחורי קיר או‬
‫מחסה )החלק הקדמי של ה'קורנר שוט' ניתן לתזוזה‬
‫לעבר המטרה‪ ,‬כאשר ההדק והכוונת עודם נמצאים‬
‫ביחד עם היורה מאחורי הקיר‪ .‬בקצה הקנה של הרובה‪,‬‬
‫מותקנת מצלמה שבאמצעותה מכוון היורה את הנשק‪,‬‬
‫מבלי לחשוף את עצמו לאש שמנגד(‪.‬‬
‫"כאשר הגיתי את הרעיון‪ ,‬גיליתי לתדהמתי שאף‬
‫אחד לא חשב עליו לפניי‪ .‬רשמתי אותו כפטנט‪,‬‬
‫והאושר הכי גדול שלי היה לקבל מכתבים מחיילים‬
‫של צבא ארצות הברית‪ ,‬שכתבו לי בהתרגשות‬
‫שבזכות הנשק שפיתחנו נחסכו חיים של חיילים‬
‫שלחמו בעיראק"‪.‬‬
‫הצלחת ה"קורנר שוט" נתנה דחיפה למפעל‬
‫‪ĦđĐĒ ĦďđĞĦ | D.B.R "ģĕĕĜĝ" ĞđčĘĎĐ ĐčđĤ‬‬
‫‪ĐĐĒ ĐėĕĤď Ħĕďĕđ ĘđĠė ěďĝ ĥĕ ĕĘėĘđ‬‬
‫‪."ĞđčĘĎ"ĐĚ ęĕĤĕėĚ đĜČĥ ĦĕďĕĘ‬‬
‫‪ęĐĕĜĕč ģēĤĚĐđ ,ęĕĘĕčģĚ ęĕĜģĐ ĕĜĥ‬‬
‫‪ĘĕčģĚĐ ĐĜģĘ ďēČ ĐĜģ ēďģ ĒėĤĚĚ‬‬
‫‪ĐĒĕēČ ĥĕ ĐĒ ģĥĜ ĕĘėĘ. Ě"ĝ 3 ČđĐ‬‬
‫‪ĦĘĕĝĚđ ğģĕĐč ĦđĘĕĝĚ ,ĦĕĚđĜđĎĤČ‬‬
‫‪.ęĕĜģĐ ĕĜĥ ěĕč ĒėĤĚč ĦēČ ĕĜĕĔģĕĠ‬‬
‫‪"ģĕĕĜĝ"Đ ěđĜĎĜĚ Ęĥ ĐďđčĞĐ ĦĔĕĥ‬‬
‫‪ĞĘģĚĘ ĐĚđďč ēđĦĠ ĝĜėĚ ĘĞ ĦĝĝđčĚ‬‬
‫"‪ĘđĢĕĜĘ ĐėĕĤďĐ ěđĜĎĜĚ ..Ď.Č.ĚĐ đČ "čĎĜ‬‬
‫‪ĤđĒēĚ ĦĤĕĢĕĘ ĕĦĜėđč đĜĕĐ ęĕĒĎĐ ĤĒēĐ‬‬
‫‪ĐĤĕģĜ ěđĜĎĜĚ ēĦđĠ ĖėĘ ĤčĞĚ .ğđĢĤ ĕĤĕ‬‬
‫‪ĔĞĚėđ ĐĤĢģ ĐĕĕĐĥĐ ēĕĔčĚĐ ĕďđēĕĕ‬‬
‫‪ĐĤđĜĐ ěđĥČĤĐ ĤđďėĐ ěĕč ĦĥĎĤđĚ ĕĦĘč‬‬
‫‪ďđĚĢĐđ ,ĕĜĥĐ ĤđďėĘ ĘČĚĥ ĐĜģĚ‬‬
‫‪ěĒđĚ ģĥĜĐ ĕĘė .ěĕĚĕ ĐĜģĚ ĐĤđĜ- đĘ‬‬
‫‪5.56 ĤčĕĘģč (ĦčĘđĢ) ĐĘđĠė ĦĕĜĝēĚĚ‬‬
‫‪:ĕĜėĔ ĔĤĠĚ‬‬
‫‪ĖĤđČĚ"Ě 710 – ĐĤđĎĝ Ħģ ęĞ ĕĘĘė ĖĤđČ‬‬
‫‪Ě"Ě 800 – ĐēđĦĠ Ħģ ęĞ ĕĘĘė‬‬
‫‪Ě"Ě 495 - Ħģ ČĘĘ ĕĘĘė ĖĤđČ‬‬
‫‪Ď"ģ 4.246 – Ħģ ęĞ ĕĘĘė ĘģĥĚ‬‬
‫‪Ď"ģ 3.780 – Ħģ ČĘĘ ĕĘĘė ĘģĥĚ‬‬
‫‪Ě"Ě 59.2 – ĕĘėĐ čēđĤ‬‬
‫‪9.5" – ĐĜģ ĖĤđČ‬‬
‫‪7/1 ĘĕĘĝĐ ĐĘĞĚ‬‬
‫‪Ęĥ ĘģĥĚ ĕĘĘėĐ ĘģĥĚĘ ğĕĝđĐĘ ĥĕ‬‬
‫‪.ĦđČĘĚ ĦđĕĜĝēĚ ĕĦĥ‬‬
‫‪.ęĤĎ 520-ė ĖĤĞč ĦĘģđĥ ĦĕĜĝēĚ Ęė‬‬
‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬
‫‪75‬‬
‫נשק קל וטקטיקה‬
‫הנשק של סילבר שאדו‪ ,‬והשלב הבא היה פיתוח‬
‫רובה הסער "גלבוע" על ידי הצוות של של יערי‪.‬‬
‫"בניגוד לכלי נשק אחרים שפותחו בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬אני הגעתי למסקנה שהמבנה הבסיסי‬
‫של האדם ‪ -‬מיקום הכתף‪ ,‬ארובת העין והלחי ‪ -‬לא‬
‫השתנו לאורך מאות השנים האחרונות‪ ,‬ולכן הצורה‬
‫הקלאסית של הרובה עדיין רלוונטית‪ .‬עם זאת‪ ,‬למרות‬
‫שה'גלבוע' נראה כלפי חוץ כמו רובה סער סטנדרטי‪,‬‬
‫הוכנסו בו שורה ארוכה של פטנטים‪ ,‬כולל צורת‬
‫המכלול‪ ,‬החומרים שמהם הרובה עשוי )הגוף עשוי‬
‫מאלומיניום תעופתי ‪ ,(CNC‬ואופן פליטת הגזים‪.‬‬
‫הרובה בנוי כך שניתן להשתמש באמצעותו גם‬
‫בתחמושות חדישות וגם בתחמושות ישנות שנמצאות‬
‫ברשות צבאות שונים‪ ,‬מסוגים מגוונים‪.‬‬
‫"אחרי שתהחלנו למכור את ה'גלבוע' הגעתי‬
‫למסקנה שצריך גם רוב העם שני קנים"‪ ,‬אומר עוד‬
‫עמוס גולן‪.‬‬
‫למה‪ ,‬בעצם?‬
‫"ניתחתי מה קורה בשדה הקרב‪ ,‬וראיתי שהרבה‬
‫פעמים המטרה מופיעה לזמן קצר מאוד‪ .‬ניסיתי‬
‫לחשוב איך אני מצליח להביא לכך שהלוחם ייצר‬
‫יותר אש מדויקת ומהירה על מנת לפגוע ביריב‪.‬‬
‫אני קורה מאות ספרי ביטחון בשנה‪ ,‬שנותנים לי את‬
‫הגירוי לרעיונות השונים‪ ,‬ואז אמרתי לעצמי‪ ,‬במיטה‪,‬‬
‫שצריך לשגר בבת אחד שני קליעים‪ ,‬שתהיה בינהם‬
‫סינגרטיות‪ .‬רק אחרי שגמרתי לחשוב על הרעיון‪,‬‬
‫ניסינו לחשוב איך להוציא אותו אל הפועל מן הבחינה‬
‫ההנדסית"‪.‬‬
‫בקרוב יפורסמו בישראל דיפנס ממצאים ממבחן‬
‫נשק בלתי תלוי שיערך לרובה ה"סנייק"‪ .‬בינתיים‪,‬‬
‫ההערכות לביצועי הנשק החדש‪ ,‬שיוצג לראשונה‬
‫באופן פורמאלי בתערוכת יורוסאטורי )‪ 11-15‬ביוני‪,‬‬
‫פריז(‪ ,‬מבוססות רק על קביעותיו של ההוגה‪ ,‬עמוס‬
‫גולן‪) .‬על המפרט הטכני של הנשק ושיטת הפעלתו‪,‬‬
‫ראה בנפרד בתוך ידיעת המסגרת(‪.‬‬
‫עמוס גולן אומר כי למרות ששני הקנים של‬
‫ה"סנייק" נראים מקבילים לגמרי‪ ,‬יש באחד מהם הטיה‬
‫זעירה‪ ,‬שנועדה להביא לכך ששני הכדורים המשוגרים‬
‫מהרובה יכוונו בדיוק לאותה נקודה‪ .‬אפשר לשנות‬
‫במעט את מידת ההטיה של קנה זה‪ ,‬ובכך לקבוע באיזה‬
‫מרחק שני הכדורים אמורים להצטלב לגמרי‪.‬‬
‫לדברי עמוס גולן‪ ,‬על מנת למנוע מצב שבו כדורים‬
‫יתפוצצו בקנה‪ ,‬מנגנון ההפעלה תוכנן כך שיש הבדל‬
‫של מיקרון השניה בין זמני הירי של שני הכדורים‪.‬‬
‫רק כאשר הכדור הראשון עובר דרך קצה הקנה‪ ,‬הגזים‬
‫שהוא פולט מועברים באמצעות צינורית מיוחדת אל‬
‫מנגנון הדריכה של הקנה השני‪ ,‬ומפעילים אותו‪ .‬אם‬
‫יש מעצור בירי הכדור הראשון ‪ -‬גם הכדור השני לא‬
‫‪76‬‬
‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬
‫יירה‪ .‬ניתן לבצע ירי ב"בבודדת' או במצב אוטומאטי‬
‫כמו בכל רובה אחר‪ ,‬וכמו ב"גלבוע" החד‪-‬קני‪ ,‬ניתן‬
‫להתאים את הרובה לשימוש בכל סוגי התחמושת‪,‬‬
‫כולל כדורים של קלצ'ניקוב‪.‬‬
‫הכדורים המשוגרים מאותו רובה‪ ,‬אינם מפריעים‬
‫זה לזה?‬
‫"לא‪ .‬בדקנו את הכל‪ .‬בגלל שיש הפרש זעיר בזמני‬
‫הירי‪ ,‬הכדורים נעים בדרוג ולא מפריעים זה לזה"‪.‬‬
‫מה התרחשים הכי רלוונטיים לשימוש ברובה הדו‪-‬‬
‫קני?‬
‫"בתרחישים רבים יש לירי כזה יתרונות מיוחדים‪.‬‬
‫למשל שני כדורים שנורים בלחיצת הדק אחת לעבר‬
‫אויב עטוף באפוד יאפשרו לחדור אותו‪ ,‬אם יפגעו‬
‫בדיוק באותו חלק של האפוד‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬כלוחמים‬
‫נגד טרור אנחנו מכירים מצבים‪ ,‬שבהם שני צלפים‬
‫מנסים לירות בדיוק ביחד לעבר אותה מטרה‪ ,‬למשל‬
‫בעת ניטרול של חוטפים המחזיקים בבני ערובה‪.‬‬
‫הכדור הראשון אמור לחדור מבעד חלון זכוכית‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬והשני ‪ -‬לפגוע באויב‪ .‬כל שבריר שניה הוא‬
‫קריטי‪ ,‬כדי לא לאפשר למחבל להגיב לירי ולפגוע‬
‫בחטוף שמוחזק על ידו‪.‬‬
‫"כמובן‪ ,‬שבאמצעות דיבור לא ניתן להגיע לירי‬
‫שהוא כמעט סימולטני‪ ,‬אבל באמצעות הנשק‬
‫החדש ‪ -‬כן"‪.‬‬
‫וזהו? נגמרו לך בזאת הרעיונות לכלי נשק חדשים?‬
‫"כרגע‪ ,‬יש לנו עוד שבעה‪-‬שמונה רעיונות לכלי‬
‫נשק מהפכניים‪ .‬אני מניח שחלק מהם עוד יבואו לידי‬
‫ביטוי במהלך השנים הבאות"‪€ .‬‬