לחץ כאן להורדה

‫בס"ד יב טבת התשע"ג ‪ -‬פרשת ויחי‬
‫דבקות בצדיקים ובתלמידי חכמים‬
‫ראש הישיבה הרב אמנון שוגרמן‬
‫שיחה כללית בעבודת ה'‬
‫˘·‪·˜ÚÈÏ ÛÒÂÈ ˙ÚÂ‬‬
‫אני רוצה לעסוק בנושא שעולה מתוך הפרשה והכתובים‪ ,‬זהו נושא שתופס מקום גדול בחסידות ואנו מקבלים כעת‬
‫הזדמנות לדון בו‪ ,‬הנושא הוא הדבקות בצדיקים‪ .‬דבקות בצדיקים היא בעצם הרחבה של הלכות תלמיד חכם המוכרות לנו‬
‫מהשולחן ערוך‪ ,‬הלכות הנוגעות לכבוד תלמידי חכמים‪ ,‬והציווי להידבק בתלמידי חכמים‪ .‬לדביקות בצדיקים יש ביטוי מאוד‬
‫משמעותי בפרשה שלנו‪ ,‬בשתי התייחסויות מנוגדות בנושא הקבורה‪.‬‬
‫בתחילת הפרשה כאשר יעקב אבינו חולה‪ ,‬הוא מזמין את יוסף אליו‪ ,‬ויוסף מביא את ילדיו על מנת שאביו יברך אותם‪.‬‬
‫ֻר ָתם" )בראשית‬
‫וּק ַב ְר ַתּ ִני ִבּ ְקב ָ‬
‫את ִני ִמ ִמּ ְצ ַריִם ְ‬
‫וּנ ָשׂ ַ‬
‫לאחר מכן אומר יעקב ליוסף‪" :‬אַל נָא ִת ְק ְבּ ֵר ִני ְבּ ִמ ְצ ָריִם"‪" ,‬וְ ָשׁ ַכ ְב ִתּי ִעם ֲאב ַֹתי ְ‬
‫מז‪ ,‬כט‪-‬ל(‪ ,‬יעקב מבקש מיוסף שישבע לו על הדבר הזה‪ .‬האם יעקב לא סומך על יוסף? חז"ל במדרש אומרים שהשבועה באה‬
‫להקל על יוסף בעמידה מול פרעה‪ .‬חז"ל מתארים שבועה שנשבע יוסף לפרעה שלא יגלה את סודו‪ ,‬הסוד הוא שפרעה לא‬
‫יודע את לשון הקודש‪ .‬תארו לכם‪ ,‬זה שיא האינטליגנציה לדעת במצרים ‪ 70‬לשון‪ ,‬והיות שיוסף יתר על פרעה בלשון הקודש‬
‫יע ִני" )שם נ‪ ,‬ה(‪,‬‬
‫אָבי ִה ְשׁ ִבּ ַ‬
‫שאותה פרעה לא יודע‪ ,‬פרעה משביע אותו שלא יספר זאת לאף אחד‪ .‬וכעת אומר יוסף לפרעה‪ִ " :‬‬
‫ואם אתה תצווה עלי להפר את השבועה לאבא אני אפר את השבועה שלי אליך‪.‬‬
‫למרות התשובה הזו של חז"ל המבארת מדוע יעקב משביע את יוסף‪ ,‬יעקב מתנצל ואומר )מח‪ ,‬ז(‪:‬‬
‫ָא ְק ְבּ ֶר ָה ָשּׁם ְבּ ֶד ֶר ְך ֶא ְפ ָרת ִהוא ֵבּית ָל ֶחם‪.‬‬
‫ַען ַבּ ֶדּ ֶר ְך ְבּעוֹד ִכּ ְב ַרת ֶא ֶרץ ָלבֹא ֶא ְפ ָר ָתה‪ ,‬ו ֶ‬
‫ַא ִני ְבּב ִֹאי ִמ ַפּ ָדּן ֵמ ָתה ָע ַלי ָר ֵחל ְבּ ֶא ֶרץ ְכּנ ַ‬
‫וֲ‬
‫ומבאר רש"י את הפסוק על פי דברי חז"ל‪:‬‬
‫‪ - '‚ ԄÙÓ È‡·· ȇÂ‬ואף על פי שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען‪ ,‬ולא כך עשיתי לאמך‪ ,‬שהרי סמוך לבית‬
‫לחם מתה‪ - Ì˘ ‰¯·˜‡Â .‬ולא הולכתיה אפלו לבית לחם להכניסה לארץ‪ ,‬וידעתי שיש בלבך עלי ]תרעומת[‪ ,‬אבל דע לך‬
‫שעל פי הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן‪ ,‬והיו עוברים דרך שם‪ ,‬יצאת רחל על קברה‬
‫ובוכה ומבקשת עליהם רחמים‪ ,‬שנאמר )ירמיה לא‪ ,‬יד( קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה וגו'‪ ,‬והקדוש ברוך הוא‬
‫משיבה )ירמיה לא‪ ,‬טו( יש שכר לפעלתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם‪.‬‬
‫חז"ל מסבירים שיש כאן מעין דברי התנצלות של יעקב‪ ,‬המבקש מיוסף שלא ידון בו מידה כנגד מידה‪ ,‬ולכאורה זהו הסבר‬
‫נוסף מדוע השביע יעקב את יוסף על כך‪.‬‬
‫˘·‪ÛÒÂÈÏ ÌÈÁ‡‰ ˙ÚÂ‬‬
‫ירע ָלזֶה"‪ .‬אך בשונה‬
‫ירע ָלזֶה ֵא ַ‬
‫יוֹסף" )לז‪ ,‬ב( אומרים חז"ל במדרש רבה )פד‪ ,‬ו(‪ֶ " :‬שׁ ָכּל ַמה ֶשּׁ ֵא ַ‬
‫ַעקֹב ֵ‬
‫על הפסוק " ֵא ֶלּה תּ ְֹלדוֹת י ֲ‬
‫מיעקב אבינו‪ ,‬שמשביע את יוסף על עניין הקבורה בארץ ישראל‪ ,‬נראה שיוסף לא מתעקש על כך‪ .‬כאשר יוסף כבר נחלש‪,‬‬
‫הוא קורא לאחיו ואומר להם )נ‪ ,‬כד‪-‬כה(‪:‬‬
‫אַב ָר ָהם‬
‫אָרץ ֲא ֶשׁר ִנ ְשׁ ַבּע ְל ְ‬
‫אָרץ ַהזֹּאת ֶאל ָה ֶ‬
‫יוֹסף ֶאל ֶא ָחיו אָנ ִֹכי ֵמת וֵא‪-‬ל ִֹהים ָפּקֹד י ְִפקֹד ֶא ְת ֶכם וְ ֶה ֱע ָלה ֶא ְת ֶכם ִמן ָה ֶ‬
‫ֹאמר ֵ‬
‫ַויּ ֶ‬
‫ִשׂ ָר ֵאל ֵלאמֹר ָפּקֹד י ְִפקֹד ֱא‪-‬ל ִֹהים ֶא ְת ֶכם וְ ַה ֲע ִל ֶתם ֶאת ַע ְצמ ַֹתי ִמזֶּה‪.‬‬
‫יוֹסף ֶאת ְבּנֵי י ְ‬
‫ַשׁ ַבּע ֵ‬
‫ַעקֹב‪ַ .‬ויּ ְ‬
‫וּלי ֲ‬
‫ְלי ְִצ ָחק ְ‬
‫יוסף לא מבקש מהאחים לקבור אותו כעת בארץ ישראל‪ ,‬אלא יקברו אותו במצרים‪ ,‬ורק כאשר יעלו לארץ ישראל הוא‬
‫משביע אותם שיעלו איתם את עצמותיו‪ .‬עולה השאלה מדוע? הרי יעקב התעקש על הנקודה הזו‪ ,‬ועל בקשתו מיוסף "אַל נָא‬
‫ִת ְק ְבּ ֵר ִני ְבּ ִמ ְצ ָריִם" )מז‪ ,‬כט( הביא רש"י את דברי חז"ל המבארים מדוע‪" :‬סופה להיות עפרה כנים ומרחשין תחת גופי ושאין‬
‫‪2‬‬
‫מתי חוצה לארץ חיים אלא בצער גלגול מחלות‪ ,‬ושלא יעשוני מצרים עבודה זרה"‪ .‬האם יוסף לא חושש לכל אותם דברים‬
‫שבגללם לא רצה יעקב להקבר במצרים? יש כאן עמדה מנוגדת למה שהוא למד מאביו והדבר דורש ביאור‪.‬‬
‫‪ͯ„· ÏÁ¯ ˙¯Â·˜ ÌÚË‬‬
‫המהר"ל ב'גור אריה' על הפרשה וב'נצח ישראל' פרק א מתייחס לשאלה מדוע נקברה רחל בדרך‪ ,‬ואומר שרחל היא הכוח‬
‫המאחד‪ ,‬היא תהיה הכוח המניע לגאולת ישראל‪ .‬ואף שישראל הוגלו מארצם‪ ,‬בזכותה הם ישובו לגבולם כי יש כוח קיבוץ‬
‫בישראל ואחדות‪ ,‬ובזכות אותו קיבוץ ואחדות הם ישובו לגבולם‪ ,‬ולכן נקברה רחל בדרך‪ .‬יש כאן יסוד גדול‪ ,‬שאומר שקבורת‬
‫רחל בדרך היא לכתחילה‪ ,‬ולא מפני שהייתה איזו בעיה אלא מפני שהיא כח מאחד‪ ,‬יעקב שצופה את פני העתיד של הגלות‬
‫צופה גם את הגאולה והיא תחזיר אותם בגאולה‪ .‬אנו למדים שיש איזו סגולה בקבר הזה‪ ,‬וזה מה שיעקב מסביר ליוסף‪ :‬זה‬
‫היה כורח השעה‪ ,‬ועשה זאת ע"פ הדיבור‪.‬‬
‫ראיתי בספר נפלא שהתפרסם לאחרונה‪' ,‬טללי חיים' של הרב חיים כהן המכונה 'החלבן'‪ ,‬המתייחס להבדל בין יעקב ליוסף‪,‬‬
‫יעקב דורש עד כדי השבעת יוסף שיעלה אותו לארץ ישראל מיד‪ ,‬ויוסף לעומתו לא עושה כך‪ ,‬אלא משביע את האחים‬
‫שכאשר יעלו ממצרים יקחו גם אותו‪ .‬אם אנו למדים שיעקב נהג כך ברחל ע"פ ההשגחה‪ ,‬אנחנו מבינים שיש כאן משהו בזה‬
‫שהקבר שלה בדרך‪ ,‬זה דבר חשוב וזה נעלה בחשיבותו מאילו היה לוקח אותה למערת המכפלה‪ .‬כשאנו מדברים על העניין‬
‫של דבקות בצדיקים‪ ,‬שאחד הביטויים הבולטים הוא העליה לקברי צדיקים‪ ,‬עוד טרם שאנחנו מדברים על אלה שנפטרו‪ ,‬מה‬
‫שׁוּעה" והתרגום מתרגם‪" :‬ותקבלון‬
‫אַב ֶתּם ַמ ִים ְבּ ָשׂשׂוֹן ִמ ַמּ ַע ְינֵי ַה ְי ָ‬
‫וּשׁ ְ‬
‫קורה עם הצדיקים החיים? הנביא ישעיהו אומר )יב‪ ,‬ג(‪ְ " :‬‬
‫אולפן חדת מבחירי צדיקיא"‪ ,‬כאשר תלמדו חידושי תורה תקבלו את זה מהצדיקים המובחרים ביותר‪ .‬יש ערך מיוחד‬
‫להתקשרות לצדיקים‪ ,‬ואנו צריכים להבין מה טיבה וערכה של התקשרות זו‪.‬‬
‫‪ÌȘȄˆ ȯ·˜· ˙ÂÁË˙˘‰‰ ˙ÂÏÚÓ‬‬
‫בעניין הזה‪ ,‬יש לנו מקור נפלא במאמרי האדמו"ר האמצעי של חב"ד ר' דב בער בספר הקונטרסים שלו‪ .‬אנחנו מכירים‬
‫קונטרסים מפורסמים שלו‪ ,‬שאחד מהם זה 'קונטרס ההתפעלות' שהפך להיות מאמר בסיס לספר 'קול הנבואה' של הרב‬
‫הנזיר‪ ,‬כפי שהוא מעיד על עצמו‪ .‬בספר יש קונטרס שנקרא 'קונטרס ההשתטחות'‪ ,‬ושם יש לו הערה מאוד חשובה שמפרטת‬
‫בהקשר הזה‪:‬‬
‫להבין ענין ההשתטחות על קברי הצדיקים‪ .‬הנה ענין השתטחות על הקבר יש בזה כמה מדריגות ואופנים שונים ובדרך‬
‫כלל יש בזה ה' מדריגות הא' מה שמבואר בשו"ע‪ ...‬ומה שנוהגים לילך על הקברות הוא כדי לעורר האבילות ולהכניע‬
‫היצה"ר לשוב בתשובה‪.‬‬
‫כשאדם מגיע לקבר זה מעורר צער וגורם לחזור בתשובה‪.‬‬
‫הטעם השני הוא‪:‬‬
‫בית הקברות הוא מקום מנוחות הצדיקים‪ ,‬ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפילה מתקבלת שם ביותר וכו'‪ ,‬ויבקש‬
‫מהשי"ת שיתן אליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר‪.‬‬
‫יש ערך לעלייה לקבר צדיקים מפני ששם זה מקום תפילה‪.‬‬
‫הטעם השלישי הוא‪:‬‬
‫שהולכים אל מקום מנוחות אביהם או בנו יחידו וכדומה שמעורר הבכיה וההספד ועושה פתיחות הלב לגמרי כמו שמתו מוטל לפניו‬
‫ממש‪.‬‬
‫עצם ההתעוררות הזאת שמתרחשת שם‪ ,‬מקור הדמעות בד"כ יבש‪ ,‬אבל כאשר עולים לאותו מקום יש התעוררות מסויימת‪.‬‬
‫הטעם הרביעי הוא‪:‬‬
‫שהולכים על קברי הצדיקים שהיו יודעים ומכירים אותם בהיותם בחיים כו' אזי מצד תוקף אמונתו שהיה מאמין בו‬
‫בעודו בחיים חיותו שהוא איש אלקי קדוש יאמר לו‪ ,‬וכשהיה נכנס אצלו בהיותו בחיים חיותו היה מתבטל ממציאותו‬
‫כשנכנס להיכל כבודו‪.‬‬
‫המדרגה האחרונה שמביא האדמו"ר האמצעי‪ ,‬היא הגבוהה ביותר‪:‬‬
‫המדריגה הה' הוא מדריגה גבוה מאוד שאין למעלה ממנה והוא ענין ההשתטחות על קברי הצדיקים המבואר בספר‬
‫חסידים שהוא גדולה כ"כ בערך עד שהוא יכול להשיג שם השגות על ידי זה‪ ,‬והיינו שיכול להעלות שם נשמתו עד מקום‬
‫‪3‬‬
‫אחיזת נשמת הצדיק‪ ...‬ועל ידי זה יכולים להשיג השגות גדולות ברזין דאורייתא וליחוד יחוד עליון‪ ,‬וכמו שנזכר בספר‬
‫עמק המלך והיחודים שהיה האריז"ל מוסר לתלמידיו ליחד ע"י הצדיקים הגדולים ולהשיג שם השגות עליונות‪ ...‬ויובן כל‬
‫זה בתוספת ביאור מענין המבואר באגרת הקדש‪.‬‬
‫ישנה אגרת מאוד מפורסמת באגרות קודש של האדמו"ר הזקן שמופיעה בספר התניא )אגרת כז(‪ ,‬שם יש זוהר מפורסם‬
‫מפרשת "אחרי" שנותן טעם לדבר‪' .‬אגרת הקודש' הייתה מכתב ששלח האדמו"ר הזקן בהיותו ברוסיה לארץ ישראל לחסידיו‬
‫שעלו לצפת בראשות חברו ורבו רבי מנחם מנדל מוויטבסק‪ ,‬וכשהוא נפטר הוא כתב להם שלא יהיו מודאגים מהסתלקותו‪,‬‬
‫וכאן הוא מביא דבר מופלא בכל קנה מידה‪" :‬זה שאמרו בזוהר הקדוש דצדיקא דאיתפטר אישתכיח בכלהו עלמין יותר‬
‫מבחיוהי"‪ ,‬כלומר צדיק שמסתלק מהעולם יש לו כוח פעולה יותר מבחייו "דהיינו שגם בזה עולם המעשה היום לעשותם‬
‫אישתכח יתיר‪ ,‬כי המעשה גדל והלך גידולין גידולין" לא מבעיא כשהיה איתנו בחייו‪ ,‬אלא גם לאחר שמסתלק הוא משפיע‬
‫בעולם‪.‬‬
‫„·˜‪Ì˙¯ÈËÙ ¯Á‡ Ì‚ ÌȘȄˆ· ˙Â‬‬
‫בעל התניא מטעים בביטוי שלא תמיד אנחנו מדקדקים בו‪ .‬אנו מתארים בארמית אדם שנפטר מהעולם "שבק חיים"‪ ,‬בד"כ‬
‫הביטוי הוא לא "שבק חיים" דהיינו שהסתלק מהעולם אלא "שבק חיים לכל חי"‪ .‬מיד בתחילת ספר התניא נכתב על רבה‬
‫שקורא לעצמו בינוני‪ ,‬ואומרים לו‪" :‬לא שבק מר חיי לכל בריה"‪ ,‬לא השארת חיים‪ ,‬אם אתה בינוני אז מה אנחנו?‪ ...‬כלום!‬
‫שבק חיים פרושו השאיר חיים‪ .‬אדם שנפטר הוא משאיר חיים לחיים! כלומר הוא נותן כח לאלה שנשארים‪ .‬אנחנו מגיעים‬
‫פה למסקנה שהיא בעצם היסוד שהאדמו"ר האמצעי אומר בקונטרס תקראו באגרת של אבא‪ ...‬שעצם הסתלקות של אדם‪,‬‬
‫בודאי איש גדול‪ ,‬לא רק שהוא משאיר כאן השפעה‪ ,‬אלא שההשפעה שלו הולכת וגוברת למרות שהוא בעולמות עליונים‬
‫ולא בעולם הזה‪.‬‬
‫זהו אחד החידושים המרכזיים של תנועת החסידות‪ .‬התנועה הליטאית הייתה מלאה בתורה‪ ,‬עסקו בתורה בשקידה גדולה‬
‫וברמה גבוהה‪ ,‬בבתי כנסיות ובתי מדרשות‪ .‬לא רק אלה שלמדו כל היום‪ ,‬גם אלה שעסקו במלאכה‪ ,‬הזמן הפנוי שהיה להם‬
‫היה מוקדש רק ללימודי קודש‪ .‬הזכרנו פעם שבוילנא היו בתי כנסיות ע"פ מקצועות‪ ,‬ובבית הכנסת של הסנדלרים בוילנא‬
‫היו יודעי ש"ס‪ .‬ואמרנו במליצה‪ :‬האם סנדלר מתקופת הגר"א יכל להיות ראש ישיבה היום? או שראש ישיבה היום הלוואי‬
‫וידע מה שסנדלר אז היה יודע‪ ...‬תארו לכם אנשים ששולטים בש"ס ישר והפוך‪ ,‬לא הייתה תרבות פנאי אחרת‪ ,‬מי שנזקק‬
‫לעבוד עבד כמה שעות שהיה צריך ומיד כשהיה מסיים מלאכתו היה רץ לבית המדרש‪.‬‬
‫החידוש של תנועת החסידות שמבאר פה בעל התניא הוא‪ ,‬שלא מספיק רק "כבוד תלמידי חכמים"‪ ,‬כבוד ת"ח זה אני פה‬
‫והרב שם‪ .‬דבקות בת"ח‪ ,‬דבקות בצדיקים כפי שהתפתחה במערכת החסידית‪ ,‬זהו קשר הרבה יותר משמעותי‪ .‬בא בעל‬
‫התניא ואומר שע"פ הזוהר זה לא קורה רק בחייו של הצדיק שהוא איש מעלה ואנשים דבקים בו‪ ,‬אלא שכאשר הוא מסתלק‬
‫מן העולם דבקים בו כפל כפליים‪ ,‬דבקים בו בעוצמות גדולות‪ ,‬וההשפעה שלו הולכת ומתחזקת ולא מתמעטת‪.‬‬
‫‪ÌÈÓÎÁ È„ÈÓÏ˙Ï ¯˘˜‰ ˙·ÂÁ‬‬
‫אמרנו פעמים רבות שיש סגנונות של בתי מדרש‪ ,‬אפשר לאמר כמעט כמספר בתי המדרש‪ ...‬אבל כל בית מדרש לקח לעצמו‬
‫נקודה מיוחדת משלו שאותה הוא מדגיש‪ .‬אנחנו מאז ומעולם אמרנו‪ ,‬כפי שר' צבי יהודה אמר זאת‪ ,‬שקישור לתורה זה‬
‫"דבקות ברבנן ותלמידהון"‪ ,‬וזה ההתפרטות של מה שמכונה בחוג אחר דבקות בצדיקים או דבקות בת"ח‪.‬‬
‫זה לא עובד כשאדם קשור רק לספרים‪ ,‬ולומד רק מספרים‪ ,‬חז"ל העירו על כך שהוא עם הארץ! "קרא ושנה ולא שימש‬
‫תלמידי חכמים זהו עם הארץ" )סוטה כב‪ ,‬א(‪ .‬הגמרא במגילה )כח‪ ,‬ב( מספרת שהעלו את עצמותיו של תלמיד חכם מבבל‬
‫לא"י‪ ,‬וביקשו מרב נחמן בר יצחק שיספיד אותו‪ .‬אמר רב נחמן בר יצחק‪ ,‬מה אני יכול להגיד עליו ‪" -‬צנא דמלי סיפרי"‪.‬‬
‫אנחנו לא יודעים באיזו הטעמה לקרוא את המילים‪ ,‬האם בסימן שאלה או בסימן קריאה‪ .‬הקורא לתומו חושב שזה שבח‬
‫"מה יש לי להגיד‪ ,‬גאון כזה כל הספרים שיש פה בארון מונחים בסלו" לא! בדיוק להיפך! מה אני כבר יכול להגיד עליו? הוא‬
‫יודע כך וכך ספרים‪ ...‬זה מה שיש לו‪ .‬הוא לא מחובר לאנשים‪ ,‬והחיבור צריך להיות לאנשים!‬
‫אתה לומד משנה ברורה? תלמד ממי שחי את המשנה ברורה‪ ,‬אתה לומד שמירת הלשון? תהיה מחובר למישהו שיש בו את‬
‫שמירת הלשון‪ .‬אתה לומד מידות? תלמד ממי שבאמת נושא המידות אצלו בנשמה‪ ,‬בהויה כולה‪ .‬כמו שתמיד אמרו על רב‬
‫חיים מבריסק‪ ,‬ועל הרבה גדולי ישראל‪ ,‬שכל חתיכת בשר שלהם מלאה מידות והנהגות טובות‪ .‬זו דבקות‪ ,‬זה חיבור של נפש‬
‫‪4‬‬
‫בנפש‪ ,‬זה סטנדרט אחר לחלוטין‪ .‬אני מוכרח להגיד שכשאני למדתי בישיבה‪ ,‬בשלב הראשון ניסחנו את זה בצורה כזאת‪,‬‬
‫שאחנו רוצים איזה "זקן לבן"‪ ...‬לימים‪ ,‬אחרי מלחמת ששת הימים הייתה הזדמנות ועברנו לירושלים‪ ,‬וכעבור כמה חודשים‬
‫כשהקמנו מחדש את ישיבת הכותל בחבורה הראשונית עברתי למרכז הרב‪ .‬אמרתי "רבותיי‪ ,‬בשביל זה עברתי‪ ,‬בשביל לראות‬
‫דמות כמו ר' צבי יהודה‪ ."...‬זה לא רק העניין של הדרת פנים‪ ,‬יש גם אנשים צעירים עם הדרת פנים‪ ,‬זה רק סימבול‪ ,‬יש‬
‫אנשים עם צבעים עזים שאפשר להידבק בהם‪ ,‬זה לא שאלה של גיל אלא שאלה של מהות‪ .‬הרגשנו שאנחנו פשוט נשאבים‬
‫אל הדמות המיוחדת הזאת‪ ,‬ומקבלים מאוצר התורה ומכל ההוויה‪ ,‬בתפילה‪ ,‬בדבקות בתורה‪ ,‬דבקות בתלמידי חכמים‪,‬‬
‫בדבקות בלימוד‪ ...‬בכל תחום שהוא‪ .‬זה הערך המיוחד!‬
‫„·˜‪Ì˙Âӷ ̉ÈÈÁ· ÌȘȄˆ· ˙Â‬‬
‫כשאנחנו נפגשים בפרשה שלנו דרך הקבורה‪ ,‬דרך הבדלי הגישה בין יעקב ליוסף‪ ,‬על פניו נראה שיעקב הוא זה שמשביע‪,‬‬
‫הוא זה שדורש להעלות את עצמותיו לא"י‪ ,‬ויוסף אומר‪ :‬אני אחכה קצת עד שתבוא הגאולה‪ .‬אך באמת שניהם מתכוונים‬
‫לאותו דבר‪ ,‬אותו יסוד שאנו לומדים מקבורתה של רחל‪ .‬קבורתה של רחל מלמדת אותנו שמקום שצדיק טמון שם‪ ,‬יש בו‬
‫סגולה מיוחדת‪ .‬נדמה לי שהרב 'החלבן' מביא שאחד המקורות לזה הוא בדרוש השמיני של דרשות הר"ן על ערך המקום‪.‬‬
‫יעקב אבינו רוצה לסמן את המטרה‪ :‬חוזרים לארץ ישראל! וכדי שיהיה מי שימשוך הוא אומר שיעלו את עצמותיו בלי‬
‫פשרות‪ .‬יוסף מבין שצריך לשמור עליהם כל תקופת הגלות‪ ,‬ולכן הוא אומר אני אשאר פה‪ ,‬וכשיבוא הזמן תקחו אותי אתכם‪,‬‬
‫אבל גם הוא משביע אותם על זה‪ .‬לוקחים את ארונו של יוסף ‪ 40‬שנה במדבר! זו כבר דרך ארוכה‪ ,‬לא דרך קצרה כפי שיוסף‬
‫עושה בקבורתו של יעקב‪ .‬העניין הוא אחד‪ ,‬הקבורה בעצם מבטאת את האור באותם הנפשות המיוחדות הללו‪ ,‬ומשקפת את‬
‫הדבקות בנשמה‪ ,‬וכפי שאומר האדמו"ר האמצעי שלאחר הפטירה עוד יותר מגלים רזי תורה‪ ,‬מפני ששמה זה קדושה‪.‬‬
‫ובהקשר הזה‪ ,‬יש אימרה שמיוחסת לרב שלמה זלמן אוירבך‪ ,‬וחבר אמר לי שגם האדמו"ר מגור ה'בית ישראל' התבטא ככה‪:‬‬
‫שהוא לא מבין למה הולכים לחפש קברי צדיקים בחו"ל כשיש כ"כ הרבה צדיקים בהר הרצל‪...‬‬
‫המסקנה מאוד ברורה‪ ,‬הפסגה של קישור לתורה הוא לא רק הלימוד הפרקטי‪ ,‬אלא המכלול השלם של דבקות בתלמידי‬
‫חכמים‪ ,‬מפני שכאן ההשפעה היא ברורה‪ .‬כאשר אתה מקושר למישהו‪ ,‬אתה מקבל את ההשפעה‪ .‬אותה דבקות שאנו‬
‫מדברים עליה כדברי הזוהר שהאדמו"ר הזקן מביא באיגרת כ"ז‪ ,‬שצדיק שנפטר מהעולם הזה משפיע יותר מאשר מבחייו‪,‬‬
‫מפני שזה גדל והולך‪ ,‬מפני שהוא שבק חיים ‪ -‬הוא משאיר כוחות חיים שהולכים לכל הקשורים אליו‪ .‬מה נאמר ומה נדבר‪,‬‬
‫אני אומר את זה כל פעם בצער רב‪ ,‬שהייתי צריך כל פעם למחוק מהפנקס שלי חלק מרבותיי שהייתי עומד איתם בקשר‪...‬‬
‫אם זה היה הרב גץ זצ"ל‪ ,‬הרב ישראלי זצ"ל‪ ,‬הרב שפירא זצ"ל‪ ,‬מורי ורבי רב שלמה אייזן זצ"ל‪ ,‬מתי שהיה בדעתי הייתי‬
‫מחייג ויש תשובה מהצד השני‪ .‬אין לכם מושג מה זה שפתאום הקו מנותק מפני שאין מי שיענה בצד השני של הטלפון‪...‬‬
‫יש פה לימוד יסודי‪ .‬אתה רוצה להתחבר לתורה? אתה חייב להתחבר לתלמידי חכמים! בוודאי שההתחברות והדבקות היא‬
‫בעצם יסוד הדבקות בתורה כולה‪ .‬וכשאנחנו דבקים‪ ,‬ההתקשרות הנשמתית הזאת פועלת לאין ערוך מכל השפעה פרטנית‪.‬‬
‫זאת השפעה סגולית שלא תסולא בפז‪ ,‬ואף אחד לא יכול להרשות לעצמו להגיע לגיל מבוגר ולאמר‪" :‬כיצד החמצתי את‬
‫ההזדמנות‪ ,‬לא יצרתי קשרים‪ ,‬לא התחברתי כי לא הבנתי‪ ."..‬כל אחד צריך להתחבר! כל אחד למי שהכי נוח לו‪ ,‬ולמי שהכי‬
‫קרוב אליו‪ .‬התקשרות אמיתית‪ ,‬שמעלה את האדם ומביאה אותו לשיאים אחרים‪.‬‬
‫***‬
‫‪˜ÂÊÈÁ ,Ì„‡‰ ˘Ù·Â ˙„ÈÓ‰ ˙¯Â˙· ˙˜ÒÂÚ ‰ÁÈ˘‰ .˙ÈÏÏÎ ‰ÁÈ˘ "ÔÏ‚‰ ˙·È˘È" Ï˘ „"Ӊȷ· ˙ÓÈȘ˙Ó 19:00 ‰Ú˘· È˘ÈÏ˘ ÌÂÈ· Ú·˘ È„ÈÓ‬‬
‫·‪ÂÊ ‰ÁÈ˘ Ï˘ ‰Ú·Ë ,ÌÈ¢‡¯ È·˙Π·¯‰ Ô¯Ó ˙¯Â˙· ÌÈÈÏÏΠÌÈÈ˙Â‰Ó ÌÈÂÈÚ· ÌȘÒÂÚ‰ ‰ÂÓ‡‰ ȯÂÚÈ˘Ó ÏÈ„·‰Ï .'‰ ˙„·Ú ‰¯Â˙ „ÂÓÈÏ‬‬
‫˘‪.¯„· ‰¯Â˙ Ô· Ï˘ ˙ÈÁ¯‰ Âί„ ÏÚ ¯Â‡ ˙ÂÎÙ¢ ,ÈÂÓ‡‰ Ë·Ó‰ ÍÂ˙Ó ˙¯ʂ‰ ,˙ÂÈÁ¯ ˙Âί„‰Â ÌÈÏÎ ˙˙Ï ‰ÈÈÚ ,ȯÒÂÓ Ô‚ ˙ÏÚ· ‡È‰‬‬
‫‪ :„·ÈÚ‬אביעד בראון ועמנואל ג'יעאן ‪ :‰ÎȯÚ‬הראל אריה ‡‪ :˯ËÈ‬הראל ריינוס ‪ :‰ˆÙ‰‬אלעד הקשר‬