מה שהיה - קיבוץ שדות ים

‫סיפורים לספר העתידי " בין שדות – וים" ב' "‬
‫חינוך בלתי פורמאלי וניהול מערכת החינוך‬
‫קובי וייץ‬
‫מערכת החינוך בשדות ים בעידן של צמיחה ושינויים‬
‫כמעט ‪ 8‬שנים מחיי אני חי ועובד בתוך מערכת החינוך של קיבוץ שדות ים‪ .‬מילאתי מגוון‬
‫תפקידים במערכת‪ ,‬חינכתי עשרות רבות של ילדים‪ ,‬התחככתי במספר רב של הורים‪ ,‬ובמרוצת‬
‫הזמן מקום העבודה שלי הפך להיות משהו שלם ומלא ‪ -‬אני בתוכו והוא בתוכי‪.‬‬
‫שדות‪ -‬ים הוא קיבוץ ייחודי עם קהילה ייחודית‬
‫שדות ים הוא קיבוץ ייחודי עם קהילה ייחודית‪ .‬תמיד טענתי כי אין עוד מקום דומה בעולם‪.‬‬
‫קיבוץ לחוף הים‪ ,‬שקיבל מצפון את פניני וסודות קיסריה העתיקה‪ ,‬מדרום נחל חדרה ושיריו‪,‬‬
‫ומסביבו טבעת חול זהב שנדד כמו אבותינו ממצרים‪.‬‬
‫בתוך הקיבוץ מוזיאון עתיקות‪ ,‬סיפורי הגבורה של חנה סנש‪ .‬מפעל מצליח‪ ,‬פעילות ימייה‬
‫עשירה‪ ,‬ונוף אנושי מיוחד במינו‪ .‬כל הסביבה המתוארת הייתה לי לסביבת העבודה המשותפת‬
‫עם הילדים ההורים והקהילה‪.‬‬
‫במשך שנות עבודתי זכיתי להכיר את החברים של הקיבוץ‪ .‬סיפורי הגבורה וסיפורי השבילים‪,‬‬
‫להפליג ולעגון ולהמריא בחלומות על גבי רוח צפון קרירה‪.‬‬
‫חינוך וקהילה‬
‫למערכת החינוך של שדות ים מגוון תפקידים ויעדים‪ .‬בראש ובראשונה היא מערכת שאמורה‬
‫לייצג בפעילותה את המסורות והערכים של הקהילה בשדות ים‪ .‬שליחות זאת בשם הקהילה ‪-‬‬
‫לקחה אותנו לעיתים אל עבר מפגשים מרתקים עם אנשים‪ ,‬סיפורים ולעיתים אתגרים גדולים‪.‬‬
‫גלגל השנה סימן עבורנו את העונות‪ ,‬החגים והימים המיוחדים למסורות בשדות ים‪ .‬כל נושא‬
‫הוא תחנה בנוף המקומי והזדמנות עבורנו להוריש לילדים את הסיפור‪ ,‬המשמעות ולקחו‪.‬‬
‫זכורים לי סיפורים ייחודיים ואנסה לפרוש אחדים מהם כאן‪.‬‬
‫‪.1‬איך מתקבלים לעבודה בשדות ים?‬
‫אם אתה רוצה לעבוד בשדות ים כדאי לחרוג מהתבנית הקבועה של קורות חיים והקודים‬
‫הידועים‪ ,‬שמומלצים ע"י חברות כוח האדם‪ .‬עדיף לבוא בלבוש מרושל במעט‪ ,‬נעליים של‬
‫טיולים או כפכפים לים‪ .‬אם באת יחף אז בכלל גדלו סיכוייך להתקבל‪ .‬בגד ים הוא תלבושת‬
‫חובה ועדיפה מנוכחות ייחודית אחרת‪.‬‬
‫אישיותך צריכה להיות גמישה‪ ,‬פתוחה לשינויים ולהחלטות ספונטניות‪ .‬באופן כללי עליך‬
‫להיות בעל יכולת לזהות את הכיוון שממנו באה הרוח‪ .‬כי זה מה שקובע את סדר היום‬
‫בקיבוץ‪.‬‬
‫והפלגות‪.‬‬
‫‪ .2‬ים‬
‫התאמצנו לשכנע את ההורים בחשיבותה של הפעילות הימית‬
‫במקום לספר על חשיבותו של החינוך הימי‪ ,‬תרומתו הייחודית הן לקהילה והן לכל פרט‬
‫המשתתף בו‪ ,‬בחרתי להתמקד בדאגתי מהירידה בפופולאריות של תחום זה‪ .‬במערכת‬
‫החינוך נאבקנו בשנים האחרונות בתופעה זו‪ .‬ניסינו לשכנע‪ ,‬לשדרג‪ ,‬ולחבב את התחום על‬
‫כל הילדים באשר הם‪ .‬הנושא עלה וירד מסדר היום לפי מצב הרוח וגובה הגלים‪ .‬מצאנו‬
‫את עצמנו מתאמצים לשכנע את ההורים בחשיבותו של השייט ובקיום הפעילות‪ .‬כמו‬
‫שאינני יכול לדמיין את תושבי החרמון מתנתקים מנוף השלג וספורט הגלישה‪ ,‬כן אינני‬
‫יכול לקבל את הרעיון שילדי שדות ים יבחרו להתעלם מהצד הכחול של ביתם‪ .‬במשך‬
‫השנים האחרונות עמלנו רבות להביא את המורים הטובים ביותר ולהוציא הפלגות‬
‫מרתקות ורחוקות‪.‬‬
‫זכורה לי ההפלגה הראשונה שלי עם ילדי הנעורים בשנת‬
‫‪.2002‬‬
‫יצאנו בחופשת האביב של פסח עם מספר סנוניות לחוף נחשולים‪ .‬כמעט כל חברת הנעורים‬
‫השתתפה באותה הפלגה‪ .‬ההתארגנות שלנו הייתה יוצאת מהכלל וכללה חשיבה עד הפרט‬
‫האחרון‪ ,‬אך הרגשנו שאנו על אי בודד‪.‬‬
‫בהפלגה אחרת לחיפה‬
‫כל הדרך לא הפסקתי להקיא ולקלל‪ .‬גם כמה ילדים לא הרגישו טוב‪ .‬היה לי חשוב להתגבר על‬
‫מחלת הים ולהוכיח לילדים ולעצמי שאני אחד משלהם מחד‪ ,‬אך מצד שני שזה בסדר‪ .‬לא‬
‫כולנו כאלו גיבורים‪ .‬בדרך יואל סלע תפס פלמידה‪ .‬טעמו של אותו דג טרי שסיים את דרכו לא‬
‫יעזוב אותי אף פעם‪ .‬בלילה יצאנו לשייט לאור ירח מול חופי חיפה‪ .‬הגנים הבהאיים‪ ,‬הכרמל‪,‬‬
‫העיר והחוף‪ .‬היתה לנו חוויה מיוחדת במינה‪.‬‬
‫אחרי מלחמת לבנון הפלגנו לראש הנקרה‬
‫אחרי מלחמת לבנון השנייה ב‪ 2002 -‬יצאנו להפלגה מאתגרת במיוחד לראש הנקרה‪ .‬הגבול היה‬
‫עדיין חם ורגיש‪ .‬מסלול ההפלגה נקבע כך שביום הראשון מפליגים עד נהרייה‪ ,‬ביום השני‬
‫לראש הנקרה וחזרה עד עתלית‪ .‬וביום השלישי הביתה‪.‬‬
‫צריך להודות ולהגיד ששעות ארוכות בסירה‪ ,‬מזכירות לי תמיד את "הזקן והים" וסיפורו‬
‫העגום‪ .‬ויכולתי להבין לליבם של הילדים שהתאוננו על שעמום ויובש‪ .‬אך התגמול הקטן‬
‫בדמות הנופים הנראים מן הים‪ ,‬המפגש עם שייטים על הדרך‪ ,‬הקפיצות החטופות למים ‪ -‬הם‬
‫בבחינת חוויות מעצבות חיים‪.‬‬
‫התקרבנו מאוד לספינת חיל הים‬
‫סמוך לראש הנקרה‪ ,‬בבוקר היום השני‪ ,‬התקרבנו מאוד לספינת חיל הים ולנופי הנקרות‬
‫והרגשנו את געש הים שפגש את סלע הגיר הלבן‪ .‬בדרך עגנו את הסירות בנמל הישן של עכו‪,‬‬
‫ומשלוח של חומוס חם זרם לסירות על מנת לתחזק את רוחם ורעבם של הילדים‪ .‬לקראת ערב‬
‫ כשכולם כבר עייפים ורעבים הקמנו מחנה ארעי ללינת לינה וארוחת ערב‪ .‬הילדים כבר היו‬‫עייפים וכך גם המלווים‪ .‬תן זהוב שהופיע באמצע הערב לא הצליח להטריד את מנוחת‬
‫הישנים‪ .‬כל ניסיונותיי לגייס עזרה נתקלו בנחירות ובטריקת אוהלים‪ .‬כך נותרנו בודדים תחת‬
‫אלומת הירח‪ ,‬תן רעב אחד ואיש עייף במיוחד‪.‬‬
‫שבילים וטיולים‬
‫במשך השנים ועוד טרם הגעתי לשדות ים‪ ,‬היה נושא הטיולים נתון במרכז חשיבות העשייה‪.‬‬
‫הובלנו טיולים רבים‪ .‬מסלולים רטובים ויבשים‪ ,‬בעלויות ובמורדות בין סבך ובין קוץ‪ .‬הכול‬
‫כדי שבין הצעד הראשון לאחרון נעבור משהו בלתי נשכח‪ ,‬נתגבש ונלמד על כל מה שבדרך‪.‬‬
‫חברת הנעורים שזכיתי לעבוד איתה הייתה כבר קבוצה שאוהבת לטייל ויודעת לטייל‪ .‬כך יצא‬
‫שבמשך תקופה ארוכה חצינו את הארץ לרוחבה ולאורכה כשלצידנו תמיד‪ ,‬המלווה הנאמן‬
‫אהובי‪ :‬עם נשק בצד‪ ,‬תרמיל על השכם‪ ,‬נוצה בכובע‪ ,‬נעליים קשיחות וערכת קפה סמויה‬
‫בתיק‪ .‬במיוחד אהבנו את פינות הסתר אשר הגירו מים תחת צל‪ * :‬זוויתן עליון * זוויתן‬
‫תחתון * יהודיה * ג'ילבון * כפר חרוב‪ ,‬מבוא חמה * נחל הקיבוצים * נחל שניר * וגם יצפור‪.‬‬
‫טיולי סוסים ואופניים‪ ,‬נחל ברק וניצנה‪ ,‬חורשת בארותיים בלילה ותצפית על הכוכבים והירח‪.‬‬
‫ברפסודיה זכינו כל שנה במקום הראשון‬
‫היתה גם רפסודיה שבכל שנה שדות ים מקום ראשון למרות שזאת בכלל לא תחרות‪ .‬ולא‬
‫נשכח אפיקים והירדן ונחל כזיב והמבצר והחרמון כל חורף בלבן‪ ,‬יום שלם של סקי ואדרנלין‬
‫בשיא‪.‬‬
‫והיו גם סמינרים של תחילת השנה‬
‫והיו גם סמינרים של תחילת שנה במעגן‪ ,‬הרדוף ובית גוברין‪ .‬ומערת קשת ונחל בצת וירושלים‬
‫וגם תל אביב‪ ,‬ואיך מדינה כל כך קטנה הפכה להיות לנו ממש למעבדה‪.‬‬
‫השבילים והטיולים האלו עיצבו אותנו והשפיעו עלינו‪ .‬למדנו לאהוב את הירוק של הצפון ואת‬
‫השקט של המדבר‪ ,‬את הטיפוס על ההר ואת השביל שלא נגמר‪ .‬כמו שנאמר בשיר ידוע של‬
‫אהוד בנאי‪:‬‬
‫" השביל הזה מתחיל כאן‪. . .‬‬
‫אך בסופו כל ילד מצא את דרכו ‪". . .‬‬