אפרת מודל

‫מודל אפרת‬
‫מטרת הכלי‪:‬‬
‫מטרת כלי זה היא להגדיל את זווית הראיה שלנו על חיים ועל אירוע מסוים בפרט‪.‬‬
‫הסבר על הכלי‪:‬‬
‫מודל אפרת הינו מודל אשר מאפשר לנו לחקור אירועים בחיינו‬
‫ולבחור את מה שנרגיש כלפיהם ואת דרך התגובה שלנו אליהם‪.‬‬
‫בוודאי יצא לכם לפגוש אדם שחשבתן שהוא מלא בטחון ועוצמה‬
‫ואילו חברתכן שראתה את אותו אדם באותה סיטואציה חשבה עליו שהוא שחצן ומתנשא‪,‬‬
‫אז איך נוצר ההבדל בין מה שכל אחת חשבה עליו?‬
‫כל אחת הסתכלה על אותו אדם דרך המשקפיים שלה ונתנה לאותו אדם פרשנות שונה‪,‬‬
‫וכמו האדם שפגשתן כך גם אירועים וסיטואציות שקורות בחיינו‬
‫אנו נותנים להם פרשנות שהיא אך ורק שלנו‪.‬‬
‫כל אחד חושב‪ ,‬מרגיש ומגיב שונה לאותה סיטואציה זהה‪.‬‬
‫להלן שרטוט של השתלשלות האירועים (אירוע‪-‬פרשנות‪-‬רגש‪-‬ת‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫גובה)‪:‬‬
‫קורה אירוע מסוים‪.‬‬
‫אנחנו חושבים עליו‪ -‬נותנים לו את הפרשנות שייחודית לנו‪.‬‬
‫אנחנו מרגישים רגש כלפיו‪ -‬יכול להיות אושר‪ ,‬עצב‪ ,‬שמחה‪ ,‬חמלה וכו'‪.‬‬
‫מגיעה התגובה‪ ,‬אנחנו מגיבים בהתאם לרגש שהרגשנו‪.‬‬
‫דוגמא לאירוע זהה וכיצד התגובה אליו יכולה להיות שונה‪:‬‬
‫פרשנות ‪1‬‬
‫פרשנות ‪2‬‬
‫אירוע‬
‫הילד מכין שיעורים לאט‬
‫הילד מכין שיעורים לאט‬
‫פרשנות‬
‫(המחשבה שעלתה‬
‫על אותו אירוע)‬
‫רגש‬
‫(הרגש שהתעורר‬
‫בעקבות החשיבה)‬
‫תגובה‬
‫(התגובה שנעשתה‬
‫בעקבות הרגש)‬
‫הוא לא מרוכז‪ ,‬לא אכפת לו‪ ,‬רק‬
‫משחקים יש לו בראש‪.‬‬
‫קשה לו להתרכז שהטלוויזיה דולקת‪,‬‬
‫אולי זה חומר שחדש לו‪.‬‬
‫כעס‪.‬‬
‫חמלה‪ ,‬הבנה‪.‬‬
‫‪ .1‬צועקת עליו שהוא לא‬
‫מרוכז‪.‬‬
‫‪ .2‬נותנת לו עונש‪.‬‬
‫‪ .3‬סוגרת את הטלוויזיה‪.‬‬
‫‪ .4‬מבררת איפה הקושי שלו‪.‬‬
‫אז בעצם מדובר על אותה סיטואציה בדיוק עם שתי פרשנויות שונות‪,‬‬
‫כל פרשנות הובילה לרגש אחר וכל רגש הוביל לתגובה אחרת‪.‬‬
‫שיטת העבודה‪:‬‬
‫יש למלא את הטבלה על פי השאלות המנחות בעמוד הבא‪,‬‬
‫האירוע שקרה‬
‫הפרשנות הראשונה שלי‬
‫פרשנות נוספת אפשרית‬
‫פרשנות נוספת אפשרית‬
‫מה ‪ X‬היה חושב על זה?‬
‫מה ‪Y‬הייתה חושבת על‬
‫זה?‬
‫הפרשנות‪/‬‬
‫החשיבה עליו‬
‫הרגש כלפיו‬
‫התגובה‬
‫בטבלה ישנן ‪ 4‬טורים אשר כל אחד מהם מייצג את ארבעת השלבים של המודל‪,‬‬
‫אנחנו מתחילים במילוי השורה הראשונה (הפרשנות הראשונה שלי)‬
‫ורק אחר כך ממשיכים למלא את שאר השורות‪.‬‬
‫שלב ראשון‪ :‬אירוע‪.‬‬
‫מה קרה במציאות? מה הייתה השתלשלות האירועים?‬
‫*בשלב זה מדברים על עובדות ונתונים‪.‬‬
‫שלב שני‪ :‬פרשנות‪.‬‬
‫מה הפרשנות שנתתי לאירוע?‬
‫מה חשבתי על אותו אירוע?‬
‫מה אמרתי לעצמי במהלך‪ ,‬או בתום האירוע?‬
‫שלב שלישי‪ :‬רגש‪.‬‬
‫איזה רגש התעורר בי בעקבות האירוע?‬
‫כמה זמן הרגשתי כך אחרי האירוע?‬
‫שלב רביעי‪ :‬תגובה‪.‬‬
‫מה עשיתי בעקבות האירוע? כיצד פעלתי? איך השפיע עלי האירוע?‬
‫חשוב להבחין כי מקורו של הרגש הוא בפרשנות שנתתי לאירוע – ולא באירוע עצמו‪.‬‬
‫הפרשנות שלי היא זו שיצרה את הרגש שלי והוא זה שהוליד את תגובתי‪.‬‬
‫לאחר שעשינו הבחנה זו‪ ,‬ניתן להמשיך בחקירה‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬לאחר שרטוט ראשוני של מהלך האירועים‪,‬‬
‫יש להתחיל בתן פרשנויות אחרות נוספות לאותו אירוע‪.‬‬
‫מומלץ לנסח כמה שיותר פרשנויות אלטרנטיביות‪ ,‬גם אם חלקן נראות לנו "לא הגיוניות" לכאורה‪.‬‬
‫לאחר שמצאנו מגוון רחב של פרשנויות לאותו האירוע‪,‬‬
‫נבחין איזה רגש כל אחת מהפרשנויות היתה מעוררת בנו‪,‬‬
‫ואיזו תגובה היתה מתעוררת בנו בעקבות אותו רגש‪.‬‬
‫כך אנו יוצרים בעצם מגוון דרכים חדשות לפרש‪ ,‬להרגיש ולהגיב למציאות‪.‬‬
‫דרכים אלו הינן "אמיתיות" או "נכונות" בדיוק כמו הדרך הראשונה שבה בחרנו לראות את המציאות‪.‬‬
‫אבל המטרה היא לבחור בפרשנות שבה נרגיש טוב יותר‪ ,‬בפרשנות שתגרום לנו לפעול בצורה אפקטיבית‬
‫יותר ושתיתן לנו את התוצאה הטובה ביותר עבורנו ותייצג את מה שחשוב לנו באמת‪.‬‬
‫כלי זה כמו רבים אחרים מתחילים בצורה "טכנית" של טבלאות ורישומים אבל אחרי כמה פעמים‬
‫שמתאמנים בהם זה כבר מהיר יותר וניתן לעשות זאת תוך כדי סיטואציה‪.‬‬
‫אני זוכרת אותי לפני כ‪ 9-‬שנים אומרת למאמנת שלי‪:‬‬
‫"אבל ככה אני מרגישה וחושבת‪ ,‬אין מה לעשות‪ ,‬אני לא יכולה לשנות את זה!"‬
‫היום אני מבינה שטעיתי ובגדול‪,‬‬
‫באפשרותי לשלוט על מחשבותיי על מנת שייטיבו אותי‪,‬‬
‫יש באפשרותי לשלוט על רגשותיי‪,‬‬
‫ואני עושה זאת כי החיים של יקרים מידי שאבזבז אותם על רגשות שליליים‪.‬‬
‫וגם החיים שלך יקרים מפז אז חבל לבזבז אותם על רגשות שליליים‬
‫או מאמץ להגיב בצורה שלא מיטיבה לך‬
‫מאחלת לך שתפיקי את המיטב מכלי זה!‬
‫אשמח לשמוע ממך‪,‬‬
‫כרמית‬