שרה דסן :תאמ " מנעול ומפתח פי הספר ;quot&

Transcription

שרה דסן :תאמ " מנעול ומפתח פי הספר ;quot&
‫מונולוג על‪-‬פי הספר "מנעול ומפתח" מאת‪ :‬שרה דסן‬
‫ערכה‪ :‬יעל שאולסקי כיתה ז'‪1‬‬
‫תקציר הספר‪ :‬הספר מספר על רובי בת ה‪ 11-‬שהתגוררה לבדה בבית לאחר שאמא‬
‫נטשה אותה‪ .‬אחותה קורה (שלא שמעה ממנה ‪ 11‬שנים) באה לקחת אותה מביתה הישן‬
‫שהתגוררה בו לבדה‪ ,‬אל ביתה שתגור איתה ועם בעלה ג'יימי‪ .‬רובי עוברת לבית ספר חדש‬
‫ומכירה ילדים חדשים שעוזרים לה להתמודד עם התקופה הקשה הזאת‪ .‬רובי מנסה להיות‬
‫עצמאית כל הזמן‪ ,‬וחושבת שהיא לא צריכה עזרה מאף אחד‪ ,‬אך היא טועה‪.‬‬
‫רובי‪ :‬ילדה בת ‪,11‬ילדה אמיצה‪ ,‬נבונה‪ ,‬אוהבת להיות עצמאית וחושבת שהיא עושה הכול‬
‫בצורה הטובה ביותר ולא צריכה אף אחד שיעזור לה‪.‬‬
‫רובי‪" :‬אמא שלי לא הייתה טיפוס חברותי במיוחד‪ .‬במצבים מסוימים‪ -‬למשל אם היית קונה‬
‫ממנה משהו‪ ,‬היא הייתה מסוגלת להיות מאוד ידידותית‪ .‬למשל גם אם היית שם אותה‬
‫במרחק מאה מטרים מגבר שיתייחס אליה כמו לחרא‪ ,‬היא הייתה מצליחה למצוא אותו‬
‫איכשהו‪ ,‬ולשחק אותה נחמדה עוד לפני שהיית מספיק לעצור בעדה‪ .‬מהיום שאני זוכרת את‬
‫עצמי‪ ,‬אני שימשתי בלם הזעזועים שלה‪ ,‬המתווכת בינה לבין כל העולם‪" ,‬השגרירה שלה"‪.‬‬
‫בכל פעם שעצרנו ליד המכולת והיא רצתה דיאט קולה אבל היא הייתה יותר מדי שתויה בכדי‬
‫להיכנס פנימה למכולת בעצמה‪ ,‬או כשקלטה בזווית העין שכן מתקרב ומתכונן להתלונן שוב‬
‫על הרעשים שעשתה בשעות הלילה המאוחרות‪ ,‬זה תמיד היה אותו הדבר‪" :‬רובי"‪ ,‬היא‬
‫הייתה אומרת בקולה העייף‪ ,‬כשהיא מצמידה את כף ידה למצחה‪" .‬דברי עם האנשים‪ ,‬טוב?"‬
‫והייתי עושה את זה‪ .‬פטפטתי עם הנערה שמאחורי הדלפק כשחיכיתי לעודף‪ ,‬הנהנתי לשכן‬
‫כשהוא שוב איים לקרוא למשגיח הבניין‪ .‬עמדתי בפתח הדלת תמיד מצוידת באיזה סיפור‬
‫קטן מצוץ מהאצבע‪" ,‬היא הלכה לבנק"‪ ,‬הייתי אומרת לבעל הבית‪ ,‬גם כשהיא נחרה על‬
‫הספה‪ ,‬מעברה השני של הדלת‪" .‬היא בדיוק יצאה החוצה לדבר עם השליח לכמה שניות‪,‬‬
‫היא תכף תחזור"‪ ,‬הייתי מרגיעה את הבוס שלה כדי שהוא ימסור לי את המזוודות שהיא‬
‫הייתה צריכה להעביר באותו יום‪ ,‬בזמן שעישנה בפאב סיגריות כל היום "בחייך רובי קשה‬
‫לי" הייתה אומרת לי כאשר התלוננתי בפניה‪ .‬אבל השקר הגדול מכולם היה‪" :‬מובן שהיא‬
‫עדיין גרה כאן‪ .‬היא פשוט עובדת המון שעות"‪ ,‬זה מה שסיפרתי לשריף באותו יום שקראו לי‬
‫החוצה מהשיעור הרביעי ומצאתי אותו ממתין לי‪ .‬דיברתי עם האנשים‪ ,‬כמו שהיא תמיד‬
‫ביקשה ממני‪ ,‬אבל לא תמיד זה עזר‪ :‬הזוג האניקוט למשל‪ .‬הם השכנים שלנו‪ ,‬היחידים‬
‫שאמא באמת קמה בשבילם‪ ,‬אבל לא בגלל שאהבה אותם בדיוק ההפך‪ .‬אמא לא סבלה את‬
‫הזוג האניקוט ‪,‬אבל הם היחידים שתמיד חשדו‪ .‬תמיד כשהם באו אמא ישר ידעה לבוא אל‬
‫הדלת‪ ,‬היא טענה שאפילו את הריח שלהם היא מריחה מרחוק ‪,‬ריח של דבש‪ .‬אני דווקא די‬
‫אהבתי את הזוג האניקוט הם תמיד הביא לנו אוכל טוב‪ ,‬כמובן שלאמא זה לא הזיז כי היא‬
‫לא זאת שהייתה צריכה להכין אוכל‪ .‬היא הייתה עסוקה מידי כדי להכין אוכל‪ ,‬היא פשוט‬
‫הייתה צריכה לעשן סיגריה "נחוצה ביותר" ככה היא הייתה מכנה את זה‪"....‬‬