`מלכת המדבר` בהודו - קציר אבן צור

‫מתה‬
‫כמו‬
‫מלכה‬
‫זו הייתה אמורה להיות השנה הטובה ביותר‬
‫בחייה של שוש מייזל‪ ,‬מורה מיתולוגית לחינוך‬
‫גופני בגדרה‪ ,‬שפרשה מהוראה כדי לחגוג את‬
‫החיים החדשים שאחרי הפנסיה‪ .‬התוכניות‬
‫הגדולות נקטעו בחודש שעבר‪ ,‬כשנהרגה‬
‫בתאונה בעיצומו של מסע "מלכת המדבר"‬
‫בהרי ההימלאיה‪ .‬עכשיו מדברת משפחתה‬
‫על החלומות שלא יתגשמו לעולם‬
‫סמדר שיר‬
‫צילומים‪ :‬רמי זרנגר‬
‫במשך חודשיים דיברה וחשבה שוש מייזל רק על הגשמת החלום שלה‪ :‬עשרה‬
‫ימים של מסע אתגרי‪" ,‬מלכת המדבר"‪ ,‬בהודו‪ ,‬באזור ההימלאיה‪ .‬ב־‪ 25‬באוגוסט‪,‬‬
‫ארבעה ימים בלבד לאחר שיצאה למסע‪ ,‬תם החלום ואיתו הסתיימו חייה‪ .‬הג'יפ‬
‫שעשה את דרכו בכביש צר המחבר בין עמק לאהול לעמק ספיטי‪ ,‬באזור הצפוני‬
‫של ההרים‪ ,‬סטה בעיקול‪ ,‬נפל לתהום והתגלגל פעמיים לפני שנעצר‪ ,‬עומד על‬
‫גחונו‪ .‬שבע שעות היטלטלה מייזל ברכב הפינוי‪ ,‬בדרך משובשת‪ ,‬והספיקה לשוחח‬
‫בטלפון עם איתמר בעלה ועם סהר בנה הבכור עד שהגיעה לבית־החולים בעיר‬
‫קולו‪ ,‬שם הידרדר מצבה ונקבע מותה‪.‬‬
‫"הנהגת סיפרה לי שאמא שלי פחדה מאוד מהדרך"‪ ,‬מספרת הילה רווח‪ ,‬בתה של‬
‫שוש‪" .‬יום לפני התאונה היא ואמא שלי ישבו בספסל האחורי של הג'יפ‪ .‬הנהגת‬
‫אמרה 'עד עכשיו יש לי סימן בכתף מהיד של אמא שלך‪ .‬מרוב פחד היא החזיקה‬
‫אותי חזק‪ .‬כדי להרגיע אותה ביקשתי לשמוע על משפחתה‪ .‬שוש אמרה לי‪ :‬לא‬
‫הייתי צריכה את המסע הזה כדי להרגיש כמו מלכה‪ .‬איתמר והילדים גורמים‬
‫לי להרגיש כמו מלכת הבית במשך כל השנה'‪ .‬חברותיה למסע תיארו את אמא‬
‫כ'אישה עם אור בעיניים'‪ .‬סיפרו שהיא נהנתה מאוד מההווי‪ ,‬מהשיחות אל תוך‬
‫הלילה ומאחורי ההגה‪ ,‬והדגישו שהדרך הפחידה אותה מאוד"‪.‬‬
‫‬
‫שמחת תורה תשע"ג‬
‫‪7.10.2012‬‬
‫עורך‪ :‬איתי סגל | עורכי משנה‪ :‬ליאורה כוחלני‪ ,‬נעם עינב | עיצוב‪ :‬אורנה אושרי | הפקה‪ :‬ארין הלל | עריכה לשונית‪ :‬בשמת בר־עקיבא | גרפיקה‪ :‬מירי קליינברג‬
‫הילה‪ ,‬גל רז וסהר רווח ‪" .‬כל אישה‬
‫שיוצאת למסע של העצמה והגשמה‬
‫משאירה מאחוריה משפחה"‬
‫על הקיר למעלה מימין‪ :‬הצילום‬
‫האחרון של שוש מייזל עם חולצת‬
‫המסע שצילמה הילה בתה‪.‬‬
‫הבת הילה‪" :‬הנהגת אמרה 'עד עכשיו יש לי סימן בכתף‬
‫מהיד של אמא שלך‪ .‬מרוב פחד היא החזיקה אותי חזק'‪ .‬כדי‬
‫להרגיע אותה ביקשתי לשמוע על משפחתה‪ .‬שוש אמרה‬
‫'לא הייתי צריכה את המסע הזה כדי להרגיש כמו מלכה'"‬
‫איתמר‪" :‬הייתי שוכב במיטה‪ ,‬מסתכל עליה‬
‫והדמעות זולגות על הלחיים שלי‪ .‬שוש שאלה 'דובי‬
‫חמודי שלי‪ ,‬למה אתה בוכה?' ואני‪ ,‬כמה שאני נראה גדול‬
‫וחזק‪ ,‬לחשתי 'מאהבה‪ ,‬מרוב אהבה'"‬
‫כשאושרה בקשתה לצאת לפנסיה‪ ,‬מספר איתמר‪,‬‬
‫היו בעננים‪" .‬הרגשנו שסוף–סוף נוכל להגשים את החלום‬
‫שלנו ‪ -‬לקרוע את העולם ולהזדקן ביחד‪ .‬או לקרוע את‬
‫העולם עם לבבות צעירים"‬
‫הילה‪" :‬את אמא שלנו שום דבר לא יחזיר‪ ,‬אבל אם‬
‫יפיקו מסקנות מהאירוע אולי נציל חיים‪ .‬אני בטוחה שאמא‬
‫לא הייתה יוצאת לדרך‪ ,‬לו ידעה כמה המסלול מסוכן‪ .‬היה‬
‫לה הרבה יותר חשוב לחזור הביתה בחיים"‬
‫הפעם האחרונה שילדיה סהר והילה ראו את שוש הייתה לפני הנסיעה‪ ,‬כשקפצו‬
‫הביתה לומר לה שלום‪ .‬הילה צילמה את התמונה האחרונה שלה בישראל‪ ,‬עם חולצת‬
‫המסע הכתומה‪ .‬אחר כך איתמר בעלה הסיע אותה לנמל התעופה‪ ,‬ולמחרת שוש ציל־‬
‫צלה מהודו להילה וביקשה שתארגן לה חבילת שיחות‪ .‬יום לאחר מכן חל יום ההולדת‬
‫של הילה והיא חיכתה לאס־אם־אס מאמה‪" .‬כשקיבלנו את התיק שלה‪ ,‬פתחתי את‬
‫הטלפון וראיתי שאמא באמת שלחה לי ברכה‪ ,‬אבל היה כתוב שהשליחה נכשלה"‪.‬‬
‫בטלפון הסלולרי שלה וגם במצלמה נמצאו תמונות ששוש צילמה‪" ,‬אבל היא לא‬
‫הספיקה לצלם הרבה"‪ ,‬אמרה הילה‪" .‬ראינו אותה מחליפה פנצ'ר"‪.‬‬
‫אהבה בחמישה עותקים‬
‫שוש הכירה את איתמר מייזל (‪ ,)66‬בעלה השני‪ ,‬לפני ‪ 12‬שנים — חודש אחרי‬
‫שקיבלה את הגט וחודש לאחר שהתאלמן‪ .‬שוש אזרה אומץ לסיים ‪ 30‬שנות נישואים‪,‬‬
‫ואיתמר נאלץ לטמון באדמה את רעייתו זה ‪ 30‬שנה‪" .‬בדייט הראשון"‪ ,‬הוא נזכר‪,‬‬
‫"שנינו הרגשנו כמו ניצולים‪ .‬ליקקנו את הפצעים‪ .‬עשינו החלפות‪ .‬היא סיפרה לי את‬
‫הסיפור הכואב שלה‪ ,‬ואני סיפרתי לה את הסיפור הכואב שלי"‪.‬‬
‫ואחר כך?‬
‫"אני לא זוכר מתי ואיך זה קרה‪ ,‬אבל קיבלנו החלטה משותפת — לחיות‪ .‬פשוט‬
‫לעשות חיים וליהנות מהחיים‪.‬‬
‫"לא רק החיים שלה נגמרו"‪ ,‬מקונן איתמר‪ ,‬איש גדול ורחב אשר מאז נישואיהם‬
‫העניק לעצמו את התואר "הצ'יוואווה של שוש"‪" .‬אני פשוט לא יודע איך אמשיך‬
‫בלעדיה‪ .‬כל יום‪ ,‬תוך כדי הכנת ארוחת הבוקר‪ ,‬כתבתי לה מכתב אהבה בחמישה‬
‫עותקים‪ .‬אחד תליתי על ארון המטבח או על המקרר‪ ,‬כדי שזה יהיה הדבר הראשון‬
‫שהיא תראה‪ ,‬ואת העותקים החבאתי בכל מיני מקומות בבית‪ .‬ככה שיחקנו ב'חפש‬
‫את המטמון'‪ .‬אמרתי לה‪' :‬מהר‪ ,‬תמצאי‪ ,‬לפני שהילדים מגיעים‪ ,‬שלא יחשבו שאנחנו‬
‫משוגעים'‪ .‬לא כולם הבינו את האהבה המשוגעת שלנו"‪.‬‬
‫"שוש מתה כמו מלכה‪ ,‬בדרך טראגית שמטלטלת את המדינה"‪ ,‬סיפרה ח"כ גילה‬
‫גמליאל שגדלה‪ ,‬כמו שוש‪ ,‬בשיכון העיוורים ("אבי קיבל את הדיור שם כצ'ופר על כך‬
‫שהיה חייל בודד מצטיין") ובגיל ‪ 14‬הרבתה לבקר בבית מורתה לחינוך גופני וראתה‬
‫בה מנטורית‪ ,‬מודל להערצה‪" .‬גם עשיתי לה פן‪ ,‬להשלמת הכנסה‪ ,‬ותוך כדי סידור‬
‫השיער אהבנו לדבר‪ .‬שוש הייתה אישה אופטימית וחזקה‪ ,‬בעלת כריזמה נדירה‪,‬‬
‫וכנראה שהיא זיהתה בי נתונים שדמו לביוגרפיה שלה‪ .‬היא עודדה אותי ללמוד‪,‬‬
‫להתקדם‪ ,‬לסמן מטרות ולעשות הכל כדי להגשימן"‪.‬‬
‫שוש סודמי־רווח־מייזל נהרגה כשהיא בת ‪"( 62‬ושלושה חודשים וחמישה ימים"‪,‬‬
‫מדייק גל‪ ,‬בנה השני)‪ ,‬אם לארבעה‪ ,‬סבתא לשבעה‪ ,‬מאבני היסוד של גדרה שבה‬
‫העמידה דורות של תלמידים והריצה אותם מסביב למגרש‪ .‬עכשיו היא הופכת לסמל‪:‬‬
‫אישה שלא נולדה עם כפית של שמנת‪ ,‬שרק אחרי צאתה לגמלאות פירגנה לעצמה‬
‫את הלוקסוס של מסע אתגרי‪ ,‬ולא חזרה ממנו בשלום משום שהטיול — לטענת מש־‬
‫פחתה ועורכי הדין שלה — אורגן לכאורה בצורה רשלנית‪.‬‬
‫"ברור לי שאת אמא שלנו שום דבר לא יחזיר"‪ ,‬אומרת הילה‪" ,‬אבל אם יפיקו מס־‬
‫קנות מהאירוע אולי נציל חיים‪ .‬אני בטוחה שאמא שלי לא הייתה יוצאת לדרך אילו‬
‫ידעה עד כמה המסלול מסוכן‪ .‬עם כל הרצון שלה לעשות חיים‪ ,‬היה לה הרבה יותר‬
‫חשוב לחזור הביתה בחיים‪ ,‬וזה המסר שלנו למארגני הטיולים‪ .‬אחריות‪ ,‬מידע‪ ,‬אל‬
‫תשכחו שכל אישה שיוצאת למסע של העצמה והגשמה משאירה מאחוריה משפחה"‪.‬‬
‫‬
‫שמחת תורה תשע"ג‬
‫‪7.10.2012‬‬
‫המשפחה הראשונה‪:‬‬
‫הבכורה שבעשרה‬
‫שוש נולדה במעברת ראש־העין וכשהייתה בת שנתיים עברה עם הוריה לגדרה‪.‬‬
‫אביה‪ ,‬אברהם סודמי‪ ,‬שבגיל ‪ 16‬התעוור בתימן‪ ,‬קיבל דיור בכפר אוריאל אשר‬
‫לימים כונה "שיכון העיוורים"‪ ,‬משום שכמעט כל תושביו היו בעלי לקויות ראייה‬
‫ועבדו במפעל לייצור מטאטאי קש שהוקם למענם‪" .‬הלן קלר באה לבקר בשיכון‬
‫איתמר מייזל‪" .‬לא כולם הבינו את האהבה המשוגעת שלנו"‬
‫ובמפעל וגם אלינור רוזוולט‪ ,‬וההתרגשות הייתה גדולה"‪ ,‬מספרת אחותה הקטנה‬
‫של שוש‪ ,‬איילת עוצמי (‪ ,47‬גרפיקאית‪ ,‬נשואה פלוס שלושה)‪" .‬כל יום‪ ,‬אחרי‬
‫הלימודים‪ ,‬הלכנו למפעל ושיחקנו עם המטאטאים‪ .‬זה היה גן השעשועים שלנו‪.‬‬
‫כילדים‪ ,‬זה נראה לנו טבעי לגמרי שבכל משפחה יש עיוור או עיוורת‪ .‬כשגדלתי‬
‫ועזבתי את השיכון הופתעתי לראות שיש משפחות שבהן כולם רואים"‪.‬‬
‫אביה של שוש הסתייע במקל נחייה והלך בעצמו מהבית למפעל וגם לבנק‪ .‬כשהיה‬
‫עליו לנסוע באוטובוס נהגה שוש‪ ,‬הבכורה בעשרת ילדיו‪ ,‬ללוות אותו לתחנה‪ .‬לימים‬
‫תספר שוש לילדיה שלמרות היותה בת למשפחה ברוכת ילדים מעולם לא חסר לה‬
‫דבר משום שאמה ידעה לחלק את תשומת הלב שלה בין כולם‪ ,‬ותנסה ללכת בדרכה‪.‬‬
‫אמה‪ ,‬בדרה־דבורה‪ ,‬בת ‪ ,90‬עדיין גרה שם‪ ,‬אבל "היא לא מבינה מה קרה"‪ ,‬מספרים‬
‫הילדים‪" .‬כששואלים אותה איפה שוש היא אומרת 'נסעה‪ ,‬תבוא מחר'‪ .‬הבאנו אותה‬
‫לשבעה‪ ,‬היא ראתה שהבית מלא אורחים והיא שמחה‪ ,‬אורחים זה מסיבה"‪.‬‬
‫את לימודיה התיכוניים עשתה שוש בפנימייה דתית בבני־ברק‪ .‬לדברי אחותה‬
‫איילת‪" ,‬אמרו לאבא שבפנימייה יש חינוך טוב ושהיא תלמד שם גם בישול ותפירה‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬דווקא שם גילו שהיא טובה בספורט‪ ,‬וזה לזכותם"‪.‬‬
‫"היום כבר מותר להודות שאמא סבלה שם"‪ ,‬מעיר בנה רז‪" .‬נכון"‪ ,‬מאשרת הילה‪,‬‬
‫"גם לי היא סיפרה על המסגרת הנוקשה‪ .‬אמא לא העזה להתלונן כדי לא לעשות‬
‫בעיות לסבתא וסבא שיש להם עוד תשעה ילדים לגדל‪ ,‬והיא עמדה בזה בגבורה"‪.‬‬
‫"אנחנו לא משפחה דתית"‪ ,‬מוסיף בנה הבכור סהר‪" ,‬אבל שומרים על המסורת‪,‬‬
‫בעיקר בשביל הדור הבא‪ .‬הייתה תקופה שהנהגנו את ברכת המזון‪ ,‬הבאנו לשולחן‬
‫ברכונים‪ ,‬ואמא הפתיעה כששרה הכל בעל פה‪ ,‬בזכות השנים בפנימייה"‪.‬‬
‫המשפחה השנייה‪:‬‬
‫שיטת המיטה החמה‬
‫התחנה הבאה של שוש הייתה בסמינר למורים לחינוך גופני בגבעת וושינגטון‪.‬‬
‫בגיל ‪ 20‬הכירה את שמעון רווח מבני־עי"ש‪ ,‬המבוגר ממנה בשנה‪.‬‬
‫"מוזר"‪ ,‬מהרהרת הילה‪" ,‬שבועיים לפני האסון שאלתי את אבא איך הוא הכיר‬
‫את אמא‪ .‬הוא סיפר שפעם נסע באוטובוס ופגש מישהי בשם שושנה שלמדה בגבעת‬
‫וושינגטון‪ .‬כעבור זמן מה חבר שלו הציע לו לצאת ברביעייה‪ .‬אבא צילצל לטלפון‬
‫הציבורי של הפנימייה‪ ,‬ביקש לדבר עם שושנה‪ ,‬והתלמידה שענתה קראה לאמא שלי‪.‬‬
‫זו הייתה טעות‪ ,‬אבל הוא הרוויח"‪.‬‬
‫"בתור מרוקאי‪ ,‬הוא לא התקבל בכבוד מלכים במשפחה של תימנים"‪ ,‬מצחקקת‬
‫איילת אחותה‪" .‬אבא שלנו עשה לו חיים קשים‪ ,‬ושוש התחננה‪' :‬תן לו הזדמנות‪ ,‬דבר‬
‫איתו‪ ,‬תראה שהוא בחור טוב'‪ .‬כששמעון בא לבית שלנו לעשות שבת‪ ,‬אבא לא הסכים‬
‫שהוא ושוש יישנו באותה המיטה ועשה להם ביקורת פתע‪ .‬לשמע הצעדים של אבא‬
‫שמעון קפץ ונצמד לקיר‪ ,‬הוא חשב שאם אבא עיוור אפשר לעבוד עליו‪ .‬אבל אבא היה‬
‫מתקרב למיטה‪ ,‬נוגע בסדין ובודק אם שני הצדדים של המזרן חמים באותה המידה‪.‬‬
‫אף אחד לא סובב אותו על האצבע הקטנה"‪.‬‬
‫לאחר נישואיהם עבדה שוש כמורה לחינוך גופני‪ ,‬ושמעון עבד כעצמאי‪ .‬שניים‬
‫מבניהם — סהר (‪ ,40‬נשוי פלוס שניים) וגל (‪ ,38‬נשוי פלוס שלושה) — עובדים יחד‬
‫בעסק המשפחתי למסחר בעץ‪ .‬רז (‪ ,33‬נשוי פלוס שניים) הוא רואה חשבון‪" .‬אחרי‬
‫רז שוש ילדה עוד בן עם מום קשה בלב‪ ,‬ובגיל שלושה שבועות הוא נפטר"‪ ,‬מספרת‬
‫אחותה‪ .‬ארבע שנים לאחר מכן נולדה הילה (‪ ,26‬סטודנטית למשפטים במכללת‬
‫ספיר)‪ ,‬שזכתה במעמד "הבייבי של אמא" ו"נסיכה אמיתית"‪.‬‬
‫יותר מ־‪ 3,000‬איש הגיעו ללוויה של שוש‪ ,‬רבים מהם היו תלמידיה‪" .‬היא הייתה‬
‫מורה לספורט וספורטאית בנשמה"‪ ,‬מספרת הילה‪" .‬לא אחת שזורקת כדור ואומרת‬
‫לתלמידים 'תשחקו'‪ .‬בשנים האחרונות היא הייתה גם מחנכת בתיכון‪ ,‬הכינה לנערות‬
‫שיעורי חיטוב ועיצוב ודיברה איתן על הפרעות אכילה"‪.‬‬
‫בגיל ‪ ,50‬אחרי ‪ 30‬שנות נישואים‪ ,‬החליטה שוש להתגרש‪ .‬למה? ארבעת הילדים‬
‫מחליפים ביניהם מבטים נבוכים‪ .‬איתמר‪ ,‬שמבחינה רשמית מוגדר אביהם החורג‪,‬‬
‫מתנדב לנמק‪" :‬הילדים גדלו וגם הפערים ביניהם התרחבו"‪.‬‬
‫"הייתי אז בת ‪ 14‬ולקחתי את זה הכי קשה מכולם"‪ ,‬נחנקת הילה‪" .‬אני זוכרת‬
‫שהם הלכו לייעוץ והיו בתקופת ניסיון ואחריה הודיעו לי שזה לא עובד ושהם רוצים‬
‫להיפרד‪ .‬כיום אני מבינה למה אנשים התפעלו מהאומץ של אמא‪ ,‬אבל באותה תקופה‬
‫לא רציתי שאמא שלי תהיה פורצת דרך‪ .‬רציתי שנמשיך להיות משפחה"‪.‬‬
‫"אני ערכתי את הסכם הגירושים שלהם"‪ ,‬מסגיר סהר‪ ,‬הבכור‪" .‬ישבנו סביב השו־‬
‫לחן‪ ,‬לקחתי דף ורשמתי 'זה הולך לאמא‪ ,‬זה הולך לאבא'‪ .‬למה לפרנס עורכי דין שרק‬
‫מחרחרים מריבה?"‬
‫אחרי הגירושים עקרה שוש לבית שכור‪" .‬הכל היה מוזר‪ .‬מכונת הכביסה‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫עמדה במטבח"‪ ,‬הילה מעקמת את אפה‪" .‬סהר פתח עסק לג'חנון‪ ,‬וכל השבוע עמדנו‪,‬‬
‫אמא ואני וחברות‪ ,‬וגילגלנו ‪ 10‬קילו ג'חנון כדי שיהיה לשבת‪ .‬ואז הגיע מפעל הפיס"‪,‬‬
‫היא מצביעה על איתמר‪.‬‬
‫המשפחה של איתמר‪:‬‬
‫הרוסייה עשתה ממני בן אדם‬
‫איתמר מייזל נולד בחיפה‪ ,‬גדל בבנימינה ("ליד המחצבה שאהוד מנור כתב עליה")‬
‫ובגיל ‪ ,23‬כשעבד במחצבה ובקידוחים‪ ,‬התחתן עם בלה‪" .‬ביום שבו הצעתי לה ניש‬
‫שואים היא לקחה אותי לרופא שלה"‪ ,‬הוא משחזר‪" .‬בלה אמרה 'אני רוצה שתשמע‬
‫את כל האמת ואז תחליט אם אתה רוצה להתחתן'‪ .‬ישבתי ושמעתי שבלה היפה שלי‬
‫קיבלה אנגינה כשהייתה בת ‪ 16‬ובגלל חוסר טיפול מתאים פיתחה אי־ספיקת כליות‬
‫והיה ברור שביום מן הימים היא תגיע לדיאליזה‪ .‬שמעתי את כל המעשייה ושאלתי‬
‫'אז מה?' הרוסייה‪ ,‬שהייתה גם יפה וגם חכמה‪ ,‬בייתה אותי‪ ,‬עשתה ממני בן אדם‪ .‬איך?‬
‫במקום לתת לי פקודות כמו 'תנקה‪ ,‬תבשל' היא הזמינה אותי לשחק‪' .‬בוא נבשל ביחד‪,‬‬
‫בוא נעשה ספונג'ה ביחד' והכל בשעשוע ובצחוק"‪.‬‬
‫הם הולידו שלושה בנים‪ :‬בועז‪ ,‬איתן ועופר‪" .‬לפני ‪ 19‬שנה הידרדר מצבה‪ ,‬והתב‬
‫ברר שהיא זקוקה להשתלה"‪ ,‬מספר איתמר‪" .‬נסענו לאירופה לחפש תורמים‪ .‬כשלא‬
‫מצאנו התנדבתי לתרום לה כליה שלי‪ .‬בשביל מה יש לי שתיים אם לא כדי להציל‬
‫את אשתי? הוציאו כליה‪ ,‬בדקו אותה ומצאו בה גוש סרטני‪ ,‬אז ניקו והחזירו אותה‬
‫לגוף שלי‪ .‬ההשתלה הראשונה שעשינו בדרום־אפריקה נכשלה‪ .‬את השנייה עשינו‬
‫בגיאורגיה ובהתחלה היינו אופטימיים‪ ,‬אבל כשחזרנו ארצה הכל נדפק"‪.‬‬
‫עשר שנים טיפל בה בכפפות של משי‪" .‬ידעתי שהתרופה הכי טובה זה להמשיך‬
‫את החיים‪ ,‬אז המשכנו לטוס לחו"ל בטיולים מאורגנים‪ ,‬ונסעתי ברכב שכור בעקבות‬
‫האוטובוס כדי שאוכל להחזיר את בלה למלון‪ ,‬לעשות דיאליזה‪ .‬בוקר אחד בלה קמה‪,‬‬
‫הסתכלה בראי‪ ,‬ראתה מה נשאר מהאישה היפהפייה‪ ,‬וקראתי על הפנים שלה את‬
‫הכאב‪ .‬כשהגשתי לה שתייה היא לא הצליחה לכוון את הקש לעבר הפה‪ .‬זה היה הסימן‬
‫הראשון של אירוע מוחי‪ .‬היא נכנסה לקומה‪ ,‬למשך חודש‪ ,‬וזו הייתה הפעם הראשונה‬
‫בחיי שנשברתי‪ .‬התפללתי בשבילה שתמות‪ .‬הגיע לה לנוח‪ ,‬להפסיק לסבול"‪.‬‬
‫בקומו מהשבעה החליט איתמר "להתחיל לחיות"‪ ,‬כהגדרתו‪" .‬הרי עשר שנים יש־‬
‫נתי בסלון‪ .‬התחלתי להיפגש עם נשים‪ ,‬וכל דייט היה יותר גרוע מהשני‪ .‬זו משוויצה‬
‫בעסקים הגדולים שלה‪ ,‬כאילו שמזיז לי כמה שהיא עשירה‪ ,‬וזו מזמינה אותי לגלגל‪.‬‬
‫אחרי חודש באה אליי ידידה‪ ,‬ענת סודמי‪ ,‬ואמרה לי בדחילו ורחימו 'גיסתי התגרשה‬
‫לפני חודש‪ ,‬אתה חייב להכיר אותה‪ ,‬בחורה טובה ושווה'‪ .‬לקחתי את הפתק עם מספר‬
‫הטלפון והכנסתי לכיס‪ .‬מה יש לי להפסיד?"‬
‫המשפחה הנוכחית‪:‬‬
‫התימנייה והדובי הרומני‬
‫בשיחת הטלפון הראשונה הם קבעו להיפגש בשישי בערב בתחנת אגד בגדרה‪.‬‬
‫"זה המקום היחיד שהכרתי בגדרה"‪ ,‬הוא מחייך‪" ,‬ופתאום מתקרבת אל האוטו ילדה‬
‫עם שיער קופץ‪ .‬שאלתי אותה 'איפה שוש‪ ,‬אמא שלך?' והיא ענתה 'זאת אני'‪ .‬ישבנו‬
‫בבית־קפה ומרגע לרגע הרגשתי שהאישה־ילדה הזאת יודעת גם לדבר וגם להק־‬
‫שיב‪ .‬השיחה קלחה בינינו כאילו שאנחנו מכרים ותיקים‪ .‬כל כך התלהבתי עד שכבר‬
‫למחרת צילצלתי אליה‪ ,‬אבל לטלפון ענתה המכשפה"‪ ,‬הוא מצביע על הילה ושניהם‬
‫פורצים בצחוק מתגלגל‪" .‬המכשפה התחילה לחקור 'מי אתה? מה אתה? מה אתה‬
‫רוצה?' אולי היא חשבה שתבהיל אותי‪ ,‬אבל לא פחדתי להסתבך"‪.‬‬
‫לפני שיצא המסע לדרך התבקש איתמר‪ ,‬כמו בני המשפחה האחרים‪ ,‬להכין מכתב‬
‫שיוגש לה רק בערב האחרון‪ .‬במכתבו לשוש ("לתימנייה מלכת המדבר החמודה שלי")‬
‫הוא תיאר את "הרב מחלוף מאשדוד"‪ ,‬דמות דמיונית שהיוותה עבורם כר בלתי נדלה‬
‫לצחוק‪" :‬אני יודע שאחרי הפגישה הראשונה דהרת לרב מחלוף באשדוד וביקשת‬
‫שיעשה עליי שחור של אהבה כדי שתוכלי לקבל שם משפחה אשכנזי"‪.‬‬
‫המציאות הייתה קצת שונה‪" .‬אחרי שבועיים של פגישות אינטנסיביות שוש הלכה‬
‫לחברה שלה והתלוננה שמשהו לא בסדר"‪ ,‬הוא נזכר‪" .‬שוש אמרה 'אין נשיקות‪ ,‬אין‬
‫חיבוקים'‪ .‬החברה פסקה 'או שהוא מכבד אותך או שהוא הומו‪ ,‬מה את מעדיפה?' עבר‬
‫עוד שבוע ושוש אזרה אומץ ושאלה אותי למה אני לא מתנהג כמו כל הגברים‪ .‬ביק־‬
‫שתי ממנה שלא תכניס אותי להכללה מפני שאני אחר‪ .‬הסברתי לה שאישה‪ ,‬בעיניי‪,‬‬
‫היא פרח נדיר שצריך להשקות ולטפח ולכבד"‪.‬‬
‫איתמר יצא לעבוד בגאנה ("כדי לכסות את החובות של ההשתלות")‪ ,‬ושוש‪,‬‬
‫שהייתה בשנת שבתון‪ ,‬הצטרפה אליו‪" .‬איזה אושר"‪ ,‬הוא מתמוגג‪" .‬היא ניהלה את‬
‫נבחרת הכדורעף של התיירים ואימנה את הפועלים המקומיים בכדורגל‪ .‬כל בוקר‬
‫התעוררתי וצבטתי את עצמי כדי להיות בטוח שאני לא חולם‪ .‬העברתי לה כסף ושל־‬
‫חתי אותה ארצה כדי שתקנה לנו בית‪ .‬כשחזרתי‪ ,‬התיישבתי לארוחה עם הילדים ותוך‬
‫כדי שיחה הנחתי שתי טבעות יהלומים על השולחן‪ .‬שוש המשיכה לדבר עד שסהר‬
‫אמר לה 'אמא‪ ,‬את לא רואה שהוא הביא לך טבעת?' היא שאלה למה שתיים‪ ,‬אז אמרתי‬
‫'אחת בשרית ואחת חלבית'‪ .‬שוש קפצה וקראה 'מצוין‪ ,‬לפני שאנחנו מתחתנים אתה‬
‫חייב ללמוד על כשרות' ולימדה אותי‪ ,‬האתאיסט הרומני‪ ,‬לנעוץ סכינים באדמה"‪.‬‬
‫גם הילה למדה לקבל אותו‪" .‬ראיתי איך הוא משמח את אמא שלי"‪ ,‬היא מסבירה‪.‬‬
‫"זה לא קרה כל כך מהר!" הוא מרענן את זיכרונה‪" .‬בשלב הראשון הלכת לכל מיני‬
‫מכשפים בתקווה ללמוד איך להחביא לי רעל בקפה‪ .‬זה לא עזר‪ .‬אחר כך לקחתי אותך‬
‫לקניון ברחובות‪ ,‬קניתי לך בגדים ואמרתי לך 'אם את נהנית לשנוא אותי — בבקשה‪,‬‬
‫‬
‫שמחת תורה תשע"ג‬
‫‪7.10.2012‬‬
‫מימין‪ :‬שוש עם איתמר בטיול בוי‬
‫לנה‪ ,‬משמאל‪ :‬עם הצ'יף בטוקורדי‪ ,‬גאנה‬
‫אבל לאמא שלך תתייחסי כמו למלכה'"‪.‬‬
‫"מה עזר?" הילה מגחכת‪" ,‬הסבלנות שלו‪ .‬ההתמדה‪ .‬כשאיתמר היה בגאנה ואמא‬
‫ניסתה לתקשר איתו באינטרנט או באיי־סי־קיו‪ ,‬ראיתי שבלעדיו היא חצי בן אדם"‪.‬‬
‫הם התחתנו ב־‪ 24‬באוקטובר לפני עשר שנים‪ ,‬בחצר ביתם החדש‪ ,‬מתחת לפרגולה‬
‫שסהר הקים‪" .‬הנשמות הטובות ציקצקו‪ ,‬בשביל מה להתחתן? למה לא להסתפק בה־‬
‫סכם ממון?" מספר איתמר‪" .‬לא הבנתי על מה הם מדברים‪ .‬שוש לא לחצה על חתונה‪,‬‬
‫אני לחצתי‪ .‬רציתי שנהיה מעוגנים בתור זוג‪ .‬חשבתי שאם תהיה לנו חותמת‪ ,‬זה יהיה‬
‫עד מאה ועשרים"‪.‬‬
‫בינואר השנה אושרה בקשתה של שוש לצאת לפנסיה בגלל בעיות צרידות‪ .‬שניהם‪,‬‬
‫לדבריו‪ ,‬היו בעננים‪" .‬הרגשנו שסוף־סוף נוכל להגשים את החלום שלנו — לקרוע את‬
‫העולם ולהזדקן ביחד‪ .‬או לקרוע את העולם עם לבבות צעירים‪ .‬פעם שוש הייתה טסה‬
‫לעשר מדינות בשלושה ימים‪ .‬אני לקחתי אותה לטיולים יותר רציניים וכבר התחלתי‬
‫לתכנן טיול גדול לארצות־הברית לרגל עשר שנות נישואים"‪.‬‬
‫חלק מהשבוע הוא שהה באילת‪ ,‬שם הוא מנהל סניף של חברה להשכרת טרקטורים‬
‫וציוד כבד‪ ,‬והפרידות הקצרות איפשרו להם לשמור על מתח של זוג טרי‪" .‬האהבה‬
‫שלי אליה פשוט לא ידעה גבולות‪ .‬לדעתי היא הרבה יותר חזקה מזו של בני ‪.20‬‬
‫כשאתה צעיר ומאוהב יש לך על הראש גם משכנתה וילדים‪ .‬בגילנו כבר לא היו לנו‬
‫שום בעיות והתחייבויות‪ .‬רק הנאות‪ .‬בשבת בבוקר ארזתי צידנית ויצאנו לפיקניק‬
‫בחיק הטבע או להליכה בשפת הים‪ .‬ביחד יש לנו ‪ 16‬נכדים‪ ,‬והיא הכינה להם חוברות‬
‫למידה ומשחקי קלפים‪ .‬הכי אהבתי להפתיע אותה‪ 8 .‬בבוקר‪ ,‬שני סבלים דופקים‬
‫בדלת‪ ,‬מביאים טלוויזיה‪ ,‬ושוש מתווכחת איתם וטוענת שהיא לא הזמינה ולא קנתה‪,‬‬
‫עד שנופל לה האסימון והיא מצלצלת אליי 'איתמר? זה אתה? אני אהרוג אותך'‪ .‬הייתי‬
‫שוכב במיטה‪ ,‬מסתכל עליה והדמעות זולגות על הלחיים שלי‪ .‬שוש שאלה 'דובי‬
‫חמודי שלי‪ ,‬למה אתה בוכה?' ואני‪ ,‬כמה שאני נראה גדול וחזק‪ ,‬לחשתי 'מאהבה‪ ,‬מרוב‬
‫אהבה'‪ .‬אני יודע שזה נשמע לא נורמלי‪ ,‬אבל כזאת הייתה האהבה שלנו"‪.‬‬
‫מה היא לא אהבה בך?‬
‫"את העישון ואת זה שאני אוכל יותר מדי"‪.‬‬
‫הטיול האחרון‬
‫עו"ד אביתר קציר‬
‫עו"ד גיורא אבן צור‬
‫‪8‬‬
‫שמחת תורה תשע"ג‬
‫‪7.10.2012‬‬
‫לפני שנתיים שוש טסה להודו עם חברות‪" .‬כשחזרה‪ ,‬סיפרה שזה פתח לה את‬
‫התיאבון"‪ ,‬מספר איתמר‪" .‬אמרתי לה שאני מקווה מאוד שהתיאבון לא נפתח מפט־‬
‫ריות הזיה‪ .‬כשנרשמה ל'מלכת המדבר' שמחתי בשבילה"‪.‬‬
‫"במשך חודשים שוש דיברה רק על המסע"‪ ,‬מעידה אחותה‪" .‬טיולים מהסוג הזה‬
‫לא מלהיבים אותי‪ ,‬אבל ראיתי כמה היא נרגשת ושמחה"‪ .‬המטוס המריא ביום שני‪,‬‬
‫ובמהלך שישי־שבת כל קרובי המשפחה באו להיפרד ממנה‪" .‬לא להיפרד"‪ ,‬מקפידה‬
‫הילה לתקן‪" ,‬לאחל לה בילוי נעים ולתת חיבוק ונשיקה"‪.‬‬
‫התאונה אירעה בשמונה ועשרה בבוקר‪ ,‬שעון ישראל‪ ,‬אבל הילה קיבלה את ההוד־‬
‫עה מ"החברה הגיאוגרפית" רק בשלוש ועשרים אחר הצהריים‪ .‬המטלפן הודיע לה‬
‫שאמה נפצעה ומובלת באמבולנס לבית־החולים‪" .‬דרשנו לדבר איתה"‪ ,‬משחזר סהר‪.‬‬
‫"עבר זמן עד שקישרו אותנו לסלולרי שבאמבולנס‪ .‬אמרתי לה שאני אוהב אותה‬
‫ושאיתמר ואני נטוס אליה מחר‪ .‬אמא אמרה שהיא לא זוכרת מה קרה‪ ,‬ואז השיחה‬
‫התנתקה"‪.‬‬
‫כבר במהלך השבעה איתרה הילה‪ ,‬דרך פייסבוק‪ ,‬את נהגת הג'יפ‪ ,‬ששברה בתאונה‬
‫כמה צלעות‪ ,‬וכל החמישה נסעו לקיבוץ שלה‪ ,‬בצפון הארץ‪" .‬היא איבדה לא מזמן‬
‫קרוב משפחה מדרגה ראשונה בתאונת דרכים והיא עדיין במצב נפשי קשה"‪ ,‬מספרת‬
‫הילה‪" .‬נסענו אליה כדי לחבק אותה ולומר לה שאנחנו לא מאשימים אותה‪ .‬הכעס‬
‫שלנו מופנה אך ורק ל'חברה הגיאוגרפית'"‪.‬‬
‫עורכי הדין אביתר קציר וגיורא אבן צור המייצגים את המשפחה סבורים כי "את‬
‫התאונה הטראגית אפשר היה‪ ,‬קרוב לוודאי‪ ,‬למנוע‪ .‬חלק מן הסיבות שהם מונים‬
‫הן כשלים לכאורה בהתנהלות מארגני המסע; הכנה שטחית לנהיגה בתנאים לא‬
‫פשוטים‪ ,‬בחירת מסלול אומללה ואי־לקיחת כל תנאי בחשבון‪ .‬מהעדויות המצטברות‬
‫אצלנו‪ ,‬לרבות ממסעות קודמים‪ ,‬עולה שבאריזה המבהיקה ומושכת הלב של 'העצמה‬
‫נשית' חבוי גם סיכון"‪.‬‬
‫ילדיה של שוש מחפשים סגירת מעגל‪ .‬הם חושבים אולי לטוס לכביש המפותל‬
‫ההוא‪ ,‬בין עמק לאהול לעמק ספיטי‪ ,‬כדי לראות את הנופים האחרונים שאמם צילמה‬
‫בעיניה‪.‬‬
‫איתמר‪ ,‬הבעל האבל‪ ,‬אומר בצער עמוק‪" :‬כבר תיכננתי איך אקבל אותה כשתחזור‬
‫הביתה"‪.‬‬
‫איך?‬
‫"איך מקבלים מלכה? בכבוד מלכים‪ .‬פרחים‪ ,‬בלונים‪ ,‬תזמורת מכבי האש ונשיקה‬
‫גדולה‪ .‬במקום זה אני צריך להוריד את מכתבי האהבה מהקירות"‪† .‬‬
‫"מלכת המדבר"‪ :‬המסע מתנהל תוך‬
‫שמירה על האיזון בין האופי האתגרי‬
‫של הטיול וכללי הבטיחות הנדרשים‬
‫עורכת הדין דפנה רוזן זינגר‪ ,‬בשם "מלכת המדבר"‪ ,‬מסרה בתגובה‪:‬‬
‫"החברה הגיאוגרפית" ו"מלכת המדבר" מביעים צער עמוק על פטירתה‬
‫של שוש רווח־מייזל ז"ל כתוצאה מתאונת דרכים בעת המסע‪ .‬מעולם לא‬
‫חווינו תאונה עם תוצאה טראגית שכזאת‪.‬‬
‫"מלכת המדבר" הוא מסע שטח אתגרי בנהיגה עצמית‪ .‬במהלך ‪ 14‬שנים‬
‫הוצאנו אלפי נשים בצורה אחראית ובטוחה ליעדים אתגריים שונים‪ ,‬כולל‬
‫ארבע מדינות שבהן הנהיגה בצד שמאל‪ .‬אופי המסע משלב בין חוויה‬
‫אתגרית לחוויה קבוצתית ואישית עתירת פעילויות‪.‬‬
‫המסעות נערכים תמיד בטבע‪ ,‬במקומות מיוחדים‪ .‬כל המשתתפות המ־‬
‫גיעות למסע מודעות למהותו‪ ,‬ורבות מהן מגיעות בהמלצת בוגרות של‬
‫מסעות קודמים‪.‬‬
‫מסע "מלכת המדבר" משתמש בצוות מומחים ישראלים ומקומיים לק־‬
‫ביעת המסלול ומצרף רופאה וצוות מוביל מורחב‪ .‬הג'יפים במסע מתנה־‬
‫לים תמיד בשיירה‪ ,‬תוך שמירה על האיזון בין האופי האתגרי של הטיול‬
‫וכללי הבטיחות הנדרשים‪.‬‬
‫האופן שבו מתוארות הנסיבות והעובדות של התאונה‪ ,‬כמו גם הטענה‬
‫של עורכי הדין המצוטטים בכתבה על הכנה שטחית של המסלול‪ ,‬הינו‬
‫ללא ספק תיאור מגמתי וככל הנראה נובע משיקולים של ניסיון לבסס‬
‫תביעה משפטית‪.‬‬
‫מסלול המסע בהימלאיה הגבוהה התנהל באזור יבש‪ ,‬בדרך עפר רא־‬
‫שית‪ ,‬שבה התנועה דלה‪ .‬בחלקים לאורך המסלול תוכנן מראש לשלב נה־‬
‫גים מקומיים‪ ,‬דבר שהתבצע בפועל בכל המסעות שהתקיימו השנה‪ ,‬כמו‬
‫גם במסלול הנוכחי‪.‬‬
‫כל המטיילות ידעו כי הן נוסעות להודו‪ ,‬להימלאיה הגבוהה‪ ,‬למסע‬
‫בנהיגה עצמית על כלי רכב עם הילוכים בצד שמאל — על כך ניתן למ־‬
‫צוא מידע רב באינטרנט ובתקנון "מלכת המדבר"‪ .‬כל משתתפות המסע‬
‫מחויבות לעשות ביטוח אתגרי‪ ,‬כולל הטסה‪ ,‬באחת מחברות הביטוח על‬
‫פי בחירתן האישית‪ .‬בעת הפינוי הספציפי סייעו שתי חברות חילוץ מקו־‬
‫מיות‪ ,‬שגרירות ישראל וחברת הביטוח האישי של גב' מייזל בארץ‪ .‬עם‬
‫ההגעה של האמבולנסים למנחת המסוקים נאמר לנו כי אין אפשרות המ־‬
‫ראה למסוק החילוץ ואף לא למסוק של צבא הודו‪ ,‬ולכן הפצועות הוסעו‬
‫באמבולנס עד לבית־החולים‪.‬‬