ד – דף לימוד בהיסטוריה – גולדה מאיר

‫‪1‬‬
‫גולדה מאיר‬
‫בתקופה שבה שהתה אצל אחותה ובעלה‬
‫ילדות ונעורים‬
‫נולדה ב־‪ 3‬במאי ‪ ,1898‬י"א באייר ה'תרנ"ח‪ ,‬בעיר‬
‫התוודעה‬
‫קייב שבאימפריה הרוסית (כיום בירת אוקראינה)‬
‫הסוציאליסטים שהתאספה בביתם‪ .‬שיחותיהם‬
‫בשם גולדה מבוביץ'‪ ,‬בת למשפחה יהודית ענייה‪,‬‬
‫ורעיונותיהם הציוניים ריתקו אותה‪ .‬כעבור זמן מה‪,‬‬
‫מסורתית‪ .‬חמישה ילדים שנולדו לפניה מתו‬
‫שלח לה אביה לראשונה מכתב ובו בקשה‬
‫בינקותם‪ ,‬וגולדה נותרה עם שתי אחיות‪.‬‬
‫שתחזור‪ ,‬למען ִאמּה‪ ,‬בעקבותיו חזרה גולדה‬
‫בשנת ‪ ,1903‬אחרי שאביה התקשה למצוא עבודה‬
‫למילווקי‪ ,‬שנתיים לאחר שעזבה אותה‪.‬‬
‫כנגר‪ ,‬היגר‬
‫בגפו=(לבדו)‬
‫לחבורת‬
‫הצעירים‬
‫היהודים‬
‫לארצות הברית‪ ,‬ויתר בני‬
‫המשפחה עברו לעיר פינסק בבלארוס‪ .‬בשנתיים‬
‫פעילות ציונית בארצות הברית‬
‫ששהתה המשפחה בלעדיו בעיר פינסק התמסרה‬
‫משחזרה למילווקי בגיל ‪ ,17‬שבה להתגורר עם‬
‫ציונית‪-‬מהפכנית‬
‫הוריה‪ .‬ההורים הצליחו לקנות לעצמם מעמד‬
‫אחותה‪,‬‬
‫שיינה‪,‬‬
‫לפעילות‬
‫שסיכנה אותה בהסתבכות עם‬
‫מסוים בקהילה היהודית והיו‬
‫השלטונות‪ ,‬והדבר הותיר חותם‬
‫פעילים בה‪ ,‬ולא התנגדו עוד‬
‫עמוק על גולדה הצעירה וזירז את‬
‫לרכישת השכלתה של בתם‪ .‬גולדה‬
‫הגירת המשפחה ב‪ 1906-‬בעקבות‬
‫המשיכה לגלות עניין רב בפעילות‬
‫האב‪ .‬גולדה‪ ,‬הוריה ואחיותיה‬
‫במסגרת "פועלי ציון"‪ ,‬ואף ארגנה‬
‫השתכנו בעיר מילווקי שבארצות‬
‫הפגנה כנגד רדיפת היהודים‬
‫הברית‪.‬‬
‫באוקראינה‪ .‬בהדרגה‪ ,‬בהשפעת‬
‫הגעתם לעיר של מבקרים מארץ‬
‫הוריה‪ ,‬שנותרו עניים למרות‬
‫ישראל כדוד בן‪-‬גוריון ויצחק בן‬
‫לא היו‬
‫צבי‪ ,‬התגבשה בה נחישות לעלות‬
‫בעלי שאיפות גדולות בקשר‬
‫לארץ ישראל‪ ,‬והיא הצליחה‬
‫החנות שפתחה ִאמּה‪,‬‬
‫לחינוכה של גולדה‪ ,‬במיוחד לאור עימותיהם עם‬
‫לשכנע את אהובה מוריס לעלות איתה בעתיד‪ .‬ב‪-‬‬
‫רעיונותיה‬
‫‪ 1‬בינואר ‪ 1917‬התחתנה ִעמו בבית הוריה‬
‫הסוציאליסטיים תיעבו‪" .‬הוריי היו משוכנעים‬
‫במילווקי‪ ,‬לא לפני שאמה הצליחה להניא אותה‬
‫שחינוך תיכוני עבורי הוא מותרות לא הכרחית ולא‬
‫מהכוונה לערוך נישואים אזרחיים בלבד‪ ,‬באומרה‬
‫רצויה"‪ ,‬סיפרה לימים‪ .‬גולדה התעקשה על‬
‫שנישואים חילוניים כאלו של בתה "יהרגו אותה"‪.‬‬
‫אחותה‬
‫הגדולה‪,‬‬
‫שיינה‪,‬‬
‫שאת‬
‫לימודים בבית ספר תיכון‪ ,‬והתעמתה על כך עם‬
‫אמה‪ .‬אחותה שיינה ובעלה‪ ,‬סיפקו לה פתח‬
‫בחורף ‪ 1918‬זכתה להכרה על פעילותה כשנבחרה‬
‫מילוט‪ .‬עניים מרודים ככל שהיו‪ ,‬הם הציעו לה‬
‫על ידי הקונגרס היהודי האמריקאי לאחת‬
‫להצטרף אליהם לדנוור‪ .‬בגיל ‪ 15‬נעלמה גולדה‬
‫מהצירות של מילווקי‪ .‬למורת רוחה של משפחתה‪,‬‬
‫מהבית‪ ,‬אחרי שאספה כסף לנסיעה הארוכה‬
‫היא הרבתה בנסיעות פוליטיות על חשבון זמנה‬
‫ברכבת‪ ,‬והותירה מכתב הסבר להוריה‪ ,‬שתגובתם‬
‫עם בעלה‪.‬‬
‫הייתה קשה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ 1921-‬הפליגו מאירסון ואחותה עם משפחותיהן‬
‫כשחיים ויצמן הביע התנגדות נחרצת למרי אזרחי‬
‫לארץ ישראל בספינה‪ .‬הנסיעה ארכה ‪ 44‬ימים‬
‫כנגד הבריטים הייתה בין המתייצבים הבולטים‬
‫(במקום כשבועיים) והייתה רצופת אירועים‬
‫מולו‪.‬‬
‫מוזרים; שביתת מלחים‪ ,‬רב החובל של הספינה‬
‫בעת שירותה בארגון "ההגנה" היו למאירסון‬
‫התאבד‪ ,‬ואחיו – איבד את שפיותו‪ .‬הספינה הגיעה‬
‫ארבעה שמות קוד‪ ,‬שהמוכר בהם הוא "פזית"‪.‬‬
‫ליפו‪ ,‬אולם הסבלים הערבים סירבו להוריד את‬
‫שמות נוספים היו "ג'ק" (בארצות הברית)‪" ,‬וינר"‬
‫העולים לחוף והספינה המשיכה לאלכסנדריה‪.‬‬
‫ו‪"-‬זהבה"‪.‬‬
‫משם הגיעה מאירסון ושאר העולים ברכבת לתל‬
‫אביב‪ ,‬בחמסין של חודש יולי ‪.1921‬‬
‫בטרם קום המדינה פגשה מאירסון פעמיים את‬
‫עבדאללה מלך ירדן‪ .‬בפגישה הראשונה‪ ,‬ב‪17-‬‬
‫בארץ ישראל‬
‫בנובמבר ‪ ,1947‬היה עבדאללה לבבי ופייסן‪,‬‬
‫במרץ ‪ ,1923‬לאחר שהות של כשנה וחצי בקיבוץ‪,‬‬
‫והבטיח שלא תהיה התנגשות בין כוחותיו לבין‬
‫חזר הזוג לתל אביב ואחר כך עבר‬
‫היישוב‪ ,‬ואילו מאירסון הבטיחה‬
‫לירושלים‪ ,‬בירושלים נולדו להם בן‬
‫שהיהודים יראו בעין יפה את‬
‫ובת ‪ -‬מנחם ושרה‪ .‬את שנותיה‬
‫השתלטותו על החלק הערבי של‬
‫בעיר תיארה לימים כ"אומללות‬
‫הארץ‪ ,‬כפי שיוחלט בתוכנית‬
‫ביותר בחייה"‪ ,‬הן בשל היעדר‬
‫החלוקה‪ .‬אולם ערב הפגישה‬
‫ההגשמה החלוצית והן בשל‬
‫השנייה‪ ,‬שהתקיימה ב‪ 12-‬במאי‬
‫העוני; היא סיפרה שכדי להכניס‬
‫‪ ,1948‬כבר היה ברור שבדעתו‬
‫את בתה לגן היה עליה להתנדב‬
‫לשלוח את לגיונו להילחם ביהודי‬
‫לכבס את בגדי כל הילדים שבו‪,‬‬
‫הארץ‪ .‬במאמץ אחרון להניא אותו‬
‫משום שלא יכולה הייתה לעמוד‬
‫הגיעה אליו מאירסון מחוּפשת‬
‫בתשלום הנדרש מההורים‪.‬‬
‫לערבייה‪ ,‬בצוותא עם מומחה‬
‫לענייני‬
‫פעילות ציבורית‬
‫ב‪ 1928-‬בא שינוי בחייה‪ ,‬כאשר הוצע לה לשמש‬
‫מזכירת מועצת הפועלות בהסתדרות‪ .‬תפקיד זה‬
‫הפך את מאירסון‪ ,‬שהייתה שייכת למפלגת‬
‫"אחדות העבודה" שלימים הפכה למרכיב מרכזי‬
‫של מפא"י‪ ,‬לראש ארגון נשים ציוני גדול‪ .‬היא‬
‫ניהלה חיים עמוסי פעילות ונסיעות‪ ,‬והייתה‬
‫לנואמת נחשבת‪ .‬מפאת העבודה היה עליה לעבור‬
‫לתל אביב עם ילדיה‪.‬‬
‫ערבים‪,‬‬
‫עזרא‬
‫דנין‪,‬‬
‫שהתחזה לבעלה‪ .‬כשהגיעה לבסוף למפגש אמר‬
‫לה המלך בנימה של התנצלות שמהלך העניינים‬
‫אינו תלוי עוד בו‪ ,‬והציע למאירסון שהארץ תוכפף‬
‫לשלטון ירדן ויהודיה יקבלו ייצוג בפרלמנט‬
‫משותף ואוטונומיה באזורי מגוריהם‪ ,‬הצעה‬
‫שכמובן לא התקבלה על דעתה‪ .‬המסקנה הברורה‬
‫מהפגישה הייתה שעבדאללה אכן מתכוון להצטרף‬
‫למלחמה וגולדה נפרדה מהמלך במלים‪" :‬נפגש‬
‫לאחר המלחמה"‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫כמה ימים אחר כך‪ ,‬ב‪-‬ה' באייר תש"ח‪ 14 ,‬במאי‬
‫הציבור‪ ,‬ולא מנעה ממנה לתפקד היטב בשנים‬
‫‪ ,1948‬חתמה גולדה מאירסון על הכרזת‬
‫שאחר כך‪ .‬את טיפוליה הכימותרפיים קיבלה‬
‫העצמאות במוזיאון תל אביב‪ ,‬חתימה שהייתה‬
‫בחשאי‪.‬‬
‫מצדה‪.‬‬
‫מלווה‪ ,‬כפי שתיארה זאת‪ ,‬בבכי סוער ִ‬
‫כראשת ממשלה‬
‫מיד לאחר מכן נשלחה מאירסון לגייס כספים‬
‫עם מותו של לוי אשכול ב‪ 1969-‬הועדפה מאיר על‬
‫בארצות הברית למען המאמץ המלחמתי; בארצות‬
‫פני מועמדים כיגאל אלון‪ ,‬ראש הממשלה בפועל‬
‫הברית שהתה כבר קודם לכן באותה שנה‪ ,‬למען‬
‫בימים שאחרי פטירת אשכול‪ ,‬כמשה דיין‪ ,‬וכפנחס‬
‫אותה מטרה‪.‬‬
‫ספיר‪ ,‬שלו היה סיכוי טוב יותר לזכות בתפקיד‪ ,‬אך‬
‫הוא העדיף לוותר עליו‪ .‬מאיר‪ ,‬שקיבלה בסקרים‬
‫שרה בממשלה‬
‫שקדמו לכניסתה למשרה הרמה אפס אחוזי‬
‫ב‪ 1955-‬הציבה אותה מפא"י כמועמדת מטעמה‬
‫פופולריות נחשבה למועמדת של פשרה כשמונתה‬
‫לראשות עיריית תל אביב‪-‬יפו מול מועמד הציונים‬
‫על ידי מרכז מפלגת העבודה‪ .‬מאיר התחילה‬
‫הכלליים‪ ,‬חיים לבנון‪ .‬באותה העת לא הונהגו‬
‫להיות ראש ממשלה כראש ממשלת ישראל ב‪17-‬‬
‫בחירות ישירות‪ ,‬וחברי מועצת העיר הם שבחרו‬
‫במרץ ‪ ,1969‬והייתה ראש ממשלה במשך ‪ 5‬שנים‪.‬‬
‫בראש העירייה‪ .‬מאירסון נהנתה מתמיכתן של‬
‫עד היום היא האשה היחידה בישראל שמילאה‬
‫סיעות השמאל‪ ,‬ואילו סיעות הימין תמכו בלבנון‪.‬‬
‫תפקיד זה‪ ,‬והייתה האישה השלישית בעולם‬
‫היא ציפתה כי חברי הסיעות הדתיות יתמכו‬
‫שכיהנה כראש ממשלה‏‏‪ .‬למרות זאת מעולם לא‬
‫במועמדותה‪ ,‬אך חלקם הביעו את התנגדותם לכך‬
‫רחשה‬
‫והיו‬
‫שאישה תכהן כראש העירייה וחלקם התנו את‬
‫שהאשימו אותה שאף פגעה בקידום נשים‬
‫תמיכתם בכך שתופסק התחבורה הציבורית‬
‫בסביבתה‪.‬‬
‫אהדה‬
‫לתנועה‬
‫הפמיניסטית‪,‬‬
‫בשבת בחיפה‪ .‬בסופו של דבר נבחר לבנון ברוב של‬
‫‪ 16‬מול ‪ .14‬מאירסון הגיבה על התוצאות באומרה‬
‫רק החרדים הביעו במפורש התנגדותם למינויה על‬
‫כי "בארץ זו של חנה סנש מעזים בשנת ‪1955‬‬
‫רקע מינה‪ .‬יצחק מאיר לוין‪ ,‬נציג אגודת ישראל‪,‬‬
‫להעלות מחדש את הארגומנטציה החשובה הזו –‬
‫אמר בכנסת‪:‬‬
‫שאין זכות שווה לאישה במדינת ישראל"‪.‬‬
‫"רבים בעולם‪ ,‬יהודים ולא יהודים‪ ,‬יביעו לבטח את‬
‫תמהונם על כך שדווקא עכשיו מצאו לנכון‬
‫כשנכנסה לתפקידה‪ ,‬שרת החוץ‪ ,‬עיברתה את שם‬
‫משפחתה מ"מאירסון" ל"מאיר"‪ ,‬בהוראתו של בן‪-‬‬
‫‏‬
‫גוריון‪.‬‬
‫להעמיד אשה בראש הממשלה‪ .‬גם אינני משוכנע‬
‫שזה ירתיע את הערבים"‪.‬‬
‫בבחירות לכנסת השביעית‪ ,‬בשנת ‪ ,1969‬זכה‬
‫המערך ב‪ 56-‬מנדטים‪ ,‬ההישג הטוב ביותר של‬
‫מפלגה כלשהי בבחירות בישראל‪ .‬גולדה מאיר‬
‫ב‪ 1966-‬החליף אותה אבא אבן בתפקיד שר החוץ‪.‬‬
‫עייפות ובריאות רופפת אילצו אותה לפרוש‬
‫מהממשלה‪ ,‬אך לא מהכנסת‪ .‬מחלת הסרטן‬
‫תקפה אותה אז‪ ,‬אולם היא הוסתרה מעיני‬
‫בחרה להמשיך בקיומה של ממשלת ליכוד לאומי‪,‬‬
‫כפי שהיה מאז יוני ‪ ,1967‬וצירפה לממשלתה את‬
‫גח"ל וראשה מנחם בגין כשר בלי תיק‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫בהקשר הפלסטיני זכורות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬אמירותיה‬
‫חטיפת בני ערובה בידי מחבלים פלסטינים‬
‫"כשאני עליתי ארצה‪ ,‬לא היה דבר כזה עם‬
‫שבוצעה באוסטריה בסוף ספטמבר ‪ ,1973‬במחנה‬
‫פלסטיני" ו‪"-‬לעולם לא אסלח לערבים על שלימדו‬
‫מעבר שאליו הגיעו יהודים שיצאו מברית‬
‫אותנו להרוג את בניהם"‪ .‬מאיר התירה התיישבות‬
‫המועצות לעבר ישראל‪ ,‬הובילה את הקאנצלר‬
‫של יהודים באזור חברון ואחרי התלבטות‬
‫האוסטרי ברונו קרייסקי להיכנע לדרישות‬
‫ממושכת גם בקרית ארבע‪.‬‬
‫הטרוריסטים ולהורות על סגירת המחנה‪ .‬מאיר‬
‫הגיעה לפגישה ִעמו ולא הצליחה לשנות את דעתו‪.‬‬
‫נסיונות לשלום בין ישראל למצרים‬
‫הוא הצהיר בה‪" :‬גולדה ואני שייכים לשני עולמות‬
‫בתקופת כהונתה בראשות הממשלה נעשו‬
‫שונים‪ ,‬והיא שייכת לעולם המלחמה"‪ .‬גולדה‬
‫נסיונות להגיע לפתרון מדיני של הסכסוך בין‬
‫מצידה הגיבה לאחר הפגישה במלים "אפילו כוס‬
‫ישראל למצרים‪ .‬לדעת מאיר‪ ,‬שר החוץ האמריקאי‬
‫מים הוא לא הציע לי"‪.‬‬
‫התייחס בתמימות רבה מדי להצהרות הערבים על‬
‫רצונם בשלום‪" :‬כמו ג'נטלמנים רבים אחרים‪ ,‬הוא‬
‫מלחמת יום הכיפורים‬
‫הניח בטעות שכל העולם כולו מורכב מג'נטלמנים‬
‫בחודשים שלפני מלחמת יום הכיפורים זרמו‬
‫כמוהו"‪ .‬למרות המאמצים הדיפלומטיים‪ ,‬יחסי‬
‫התרעות רבות מפני מלחמה מתקרבת‪ .‬המלך‬
‫ישראל‪-‬מצרים נותרו בעייתיים ובאו על פתרונם‬
‫חוסיין נפגש עם גולדה מאיר מספר פעמים לפני‬
‫כמה שנים אחרי הסתלקותה מהשלטון‪.‬‬
‫המלחמה‪ .‬הפגישה האחרונה התקיימה ב‪25-‬‬
‫בספטמבר ‪ 1973‬בתל אביב‪ ,‬בה נכחו גם ראש‬
‫ממשלת ירדן זייד אל‪-‬ריפאעי‪ ,‬מנכ"ל משרד ראש‬
‫המלחמה בטרור‬
‫הטרור‬
‫הממשלה מרדכי גזית‪ ,‬לו קידר‪ ,‬מזכירתה של‬
‫הפלסטיני של אש"ף‪ ,‬בארץ ובעולם‪ .‬בין היתר‪ ,‬ב‪-‬‬
‫מאיר‪ ,‬ובכירי אגף המודיעין שצפו והקשיבו‬
‫‪ 22‬במאי ‪ 1970‬אירעה ההתקפה על אוטובוס ילדי‬
‫לשיחה‪ .‬לפי צבי זמיר‪ ,‬ראש "המוסד" באותה עת‪,‬‬
‫אביבים; ב‪ 9-‬במאי ‪ 1972‬שיחרר צה"ל את נוסעי‬
‫המלך חוסיין התריע בפגישות אלה מפני מלחמה‬
‫המטוס של חברת "סבנה"‪ ,‬שנחטף בידי מחבלים‬
‫קרובה‪ .‬לפיכך התייעצה גולדה עם שר הביטחון‬
‫והונחת בלוד; ומספר ימים לאחר מכן ב‪ 30-‬במאי‬
‫משה דיין שהרגיע אותה‪.‬‬
‫בוצע הטבח בנמל התעופה לוד על ידי אנשי‬
‫גם בערב יום כיפור נמנעה מאיר מגיוס המילואים‪,‬‬
‫"הצבא האדום היפני"; ב‪ 5-‬בספטמבר באותה שנה‬
‫בהתבסס על דעתם של דוד אלעזר‪ ,‬משה דיין‪,‬‬
‫אירע טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן בידי‬
‫ראש אמ"ן וחיים בר לב‪,‬‏ החלטה שהיא הגדירה‬
‫ארגון "ספטמבר השחור"‪ .‬בעקבות טבח זה‬
‫כטעותה הגדולה ביותר‪ ,‬שעליה "לא הייתה לה‬
‫הורתה הממשלה בראשותה ל"מוסד" לחסל את‬
‫נחמה"‪.‬‬
‫כל ראשי ארגוני הטרור הפלסטיניים בארץ ובעולם‬
‫לפי דעה אחרת‪ ,‬בישיבת ממשלה מצומצמת‬
‫שהיו מעורבים ברצח הספורטאים‪ .‬באישורה ביצע‬
‫שהתקימה ביום שישי‪ ,‬ערב יום כיפור ‪,5.10.1973‬‬
‫"המוסד" מבצע חיסולים נרחב ברחבי אירופה‪,‬‬
‫גולדה החליטה‏ לא לגיס מילואים לפי המלצת שר‬
‫ובנוסף סיירת מטכ"ל התנקשה בבכירי אש"ף‬
‫הביטחון משה דיין‪ ,‬הרמטכ"ל דוד אלעזר שהעריך‬
‫בביירות במבצע "אביב נעורים" באפריל ‪.1973‬‬
‫סבירות לא גבוהה למלחמה‪ ,‬וראש אמ"ן אלי‬
‫בתקופת‬
‫כהונתה‬
‫התגברו‬
‫פעולות‬
‫‪5‬‬
‫זעירא ששלל מלחמה והרשים את השרים בטון‬
‫הבטוח שלו‪ .‬עם זאת גולדה הוסמכה לגיס‬
‫מילואים במהלך יום הכיפורים‪ ,‬אם יהיה צורך‪.‬‬
‫ביום הכיפורים עצמו‪ ,‬שעות לפני פרוץ המלחמה‪,‬‬
‫הכריעה מאיר לגייס את המילואים לבקשתו של‬
‫הרמטכ"ל דוד אלעזר‪ ,‬בניגוד לדעתו של דיין‪,‬‬
‫שחשש שהעולם יראה זאת כהתגרות וכתוקפנות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬היא סירבה להצעתו של הרמטכ"ל‬
‫להנחית מכה מקדימה‪ ,‬מחשש שכך תמנע הגעת‬
‫עזרה בינלאומית במהלך המלחמה‪ .‬בשעות אלה‪,‬‬
‫דרש שר החוץ האמריקאי קיסינג'ר מישראל לא‬
‫להנחית מכה מקדימה וקיבל אישור על כך‬
‫‏‬
‫מגולדה‪.‬‬
‫בימיה הראשונים של המלחמה‪ ,‬כאשר היה נראה‬
‫שמלאי התחמושת של צה"ל אוזל בקצב מסחרר‪,‬‬
‫הציעה לטוס בעצמה לארצות הברית כדי לשכנע‬
‫את הנשיא ניקסון להקים "רכבת אווירית"‬
‫לישראל‪.‬‬
‫וועדת אגרנט ניקתה את הדרג המדיני וקבעה‬
‫שמאיר פעלה בצורה שקולה ונכונה והחלטותיה‬
‫היו נכונות‪ ,‬אך קיומה של הוועדה הביאה‬
‫להתגברות‬
‫הביקורת‬
‫הציבורית‬
‫שהובילה‬
‫להתפטרותה ב‪ 11-‬באפריל ‪ 1974‬חודש בלבד‬
‫לאחר שהקימה את ממשלתה השלישית‪.‬‬
‫מאיר עוד הספיקה לחתום על הסכמי הפרדת‬
‫הכוחות עם מצרים (שהוליך להסכם הביניים‬
‫והסכם השלום) ועם סוריה (ההסכם האחרון‬
‫שנחתם עם מדינה זו)‪.‬‬