docספר כנס - Sid Israel
download 
Report Transcription
ספר כנס - Sid Israel
בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז – סיד ישראל שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה תקצירי הרצאות תוכן עניינים בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז – סיד ישראל שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה דברי פתיחה 6 על ד”ר יהודה פז /איתי אנגל 7 סיד והשותפים שלנו 9 האגודה לפיתוח בינלאומי – סיד ישראל מש"ב -הסוכנות הישראלית לשת"פ ופיתוח בינלאומי ,משרד החוץ החוג ללימודי אפריקה ,אוניברסיטת תל אביב בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל ,אוניברסיטת תל אביב תוכנית פירס לחדשנות ופיתוח בינלאומי ,אוניברסיטת תל אביב 9 10 11 12 13 מושב מרכזי שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 14 מנחה מושב :אריאל דלומי 14 שותפויות בין מגזריות לפיתוח באג'נדה שלאחר שנת 2015 15 בטי מיינה צורות משתנות של שותפויות לסיוע הומניטארי ופיתוח בינלאומי 16 פרופ' דורתאה הילהורסט מדיניות סיוע ופיתוח במזרח התיכון המשתנה האגודה לפיתוח בינלאומי – סיד ישראל מש"ב -הסוכנות הישראלית לשת"פ ופיתוח בינלאומי ,משרד החוץ אוניברסיטת תל אביב :החוג ללימודי אפריקה, בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל ותוכנית פירס לחדשנות ופיתוח בינלאומי 17 דייב ר .הרדן מושבים מקבילים מושב 1 בחינה ביקורתית של שותפויות בפיתוח בינלאומי 18 מנחת מושב :ד”ר עליזה בלמן ענבל 18 אסטרטגיות הקיימות כאמצעי לבנייה אפקטיבית של תהליכי פיתוח בינלאומיים במציאות גלובלית משתנה 19 ד"ר תמי זילברג תפקידיהם של קהילות ,מנהיגים מקומיים וגורמים בינלאומיים ושתופי הפעולה ביניהם בפיתוח קהילות 20 ענבר זיו תוכנית יורומד לשוויון מגדרי :חוזקות וחולשות בשיתופי פעולה בין המגזר העסקי והמגזר הציבור 21 הגירה ופיתוח בינלאומי :לקחים ראשונים מתוך יישום שיתוף הפעולה בין ישראל לתאילנד עבור מהגרי עבודה בענף החקלאות 22 יהודית נייסה כנס זה התאפשר הודות לתמיכתה הנדיבה של קרן פירס יונתן פז תוכן עניינים תוכן עניינים טיפול ומניעת אלימות במשפחה והשלכותיה הטראומטיות: חדשנות בשיתוף פעולה אקדמי בינלאומי בין פרו לישראל 23 ד"ר מיכל פינקלשטיין פיתוח תיירות כפרית בדרום מקדוניה מגבלות לשיתוף פעולה :מדוע ישראל אינה מעוניינת להיות חברה בסוכנות האנרגיה הבינלאומית 40 עילי רטיג 25 קובי מלר התנדבות בינלאומית ופיתוח איכותי :מנוגדים או משלימים? 41 אילנה קמינקא ונגה שפר – רביב 42 מושב 2 שותפות או התערבות במבחן של קידום שינויים חברתיים 26 ד"ר רם פישמן מנחת מושב :פרופ' גליה צבר 26 מה הניסיון יכול ללמד אותנו אודות בניית שותפויות יעילות וניהול? 43 שיתוף פעולה לפיתוח בינלאומי מבוסס מתנדבים :צרכים ,גישות ותהליכים 27 מושב 4 אתגרים בניהול שותפויות בפיתוח בינלאומי :פרקטיקות מן השדה 44 מנחה מושב :דן קטריבס 44 שותפויות והערכה :מעריכים כשותפים והערכת שותפים 45 יונתן גלזר שיתופי פעולה ברוח אמנת אוטווה לקידום בריאות :רוח ההתנדבות כגורם הצלחה 28 ד"ר אניטה נודלמן ,לילך מלוויל ויונת ליס קליניקה ניידת מקצועית ביערות הגשם של גאנה כמודל לשותפות בענף הבריאות 30 32 34 פרופ' צבי בנטואיץ ,יונת ליס ,ג'מל עלי מהדי ודנה מנור עבודה עם ארגוני חברה ופעילים חברתיים :איך לעודד שיתוף פעולה פורה ולהימנע ממוקשים נפוצים שיתופי פעולה הומניטריים תחת אש :המקרה של סומליה שימוש אפקטיבי בכספי מימון :פתרונות לבעיות מים ופלטפורמות לפיתוח כפרי בר קיימא 48 אורנית אבידר חקלאי העתיד :מיגור העוני באפריקה הכפרית 50 דב פסטרנק ויצחק אבט 36 אתגרים בפיתוח ויישום עבודה סוציאלית בינלאומית ליסה ריכלין פרופ' אורית נוטמן-שורץ ,ד"ר נורה קורין-לנגר וד"ר רבקה רנץ מקומה של ישראל בזירת הסיוע והפיתוח הבינלאומי במציאות הגלובלית המשתנה 37 הצגת מקרה בוחן בפיתוח שותפויות לסיוע חירום בינלאומי ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו מושב 3 מנחה מושב :ד"ר מייק נפתלי 37 שותפויות באסטרטגית הפיתוח של ישראל במציאות גלובלית משתנה: היבטים ודגשים 38 אילן פלוס 47 יורי ציטרינבאום ד"ר יעל אבסירה תובנות ואתגרים מתוך מחקר שדה רפואי באתיופיה פרופ’ מרסא ז'בליס-קרופורד ד"ר אפרת אלרון וד"ר קרייג צ'רני ד"ר אורי שורצמן וד"ר בריטה בודה-שורצמן אתנוגרפיה של פיתוח אורבני בינלאומי באפריקה אימוץ פתרונות סטארט-אפ ישראליים בידי העולם המתפתח 52 54 יעל אברדם מושב מסכם 55 במקום שבו המדינה קרסה :איך יוצרים שותפויות באזורי הפקר שבהם המיליציות והכאוס שולטים והמדינה איבדה אחיזה 55 איתי אנגל 6 דברי פתיחה על ד”ר יהודה פז /איתי אנגל כנס יום הפיתוח הבינלאומי מתקיים זו השנה הרביעית ברציפות .אין ספק כי כבר נוצרה "מסורת" של אירוע שנתי המכנס את כל העוסקים במלאכת הקודש של הסיוע ההומניטרי והפיתוח הבינלאומי .אנו רואים לנגד עינינו כיצד הולכת ונבנית קהילת פיתוח ישראלית ,קהילה המורכבת מנשים וגברים ערכיים המחויבים לערכים גלובליים של צדק ,אחריות וסולידריות. השנה בחרנו להתמקד בנושא של "שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה". הבחירה בנושא זה נבעה מתוך הבנה כי אנו נמצאים במרכזם של תהליכי שינוי גלובליים אשר יעצבו מחדש את תחום הסיוע והפיתוח הבינלאומי. שינויים כלכליים ,חברתיים ,פוליטיים וטכנולוגיים הפוקדים את העולם מאתגרים את צורות שיתוף הפעולה המסורתיות בין הצדדים התורמים ובין הצדדים המוטבים בתחום הסיוע והפיתוח הבינלאומי. שינויים אלה מתרחשים בעקבות משברים כלכליים במדינות המערב וצמצום בתקציבים המופנים לסיוע ופיתוח בינלאומי .נוספות על כך צמיחתן של כלכלות חדשות במדינות ה ,BRICS-עליית כוחה של חברה אזרחית גלובלית הפועלת באמצעות המדיה החברתית ומעלה דרישות ליעילות ושקיפות בעבודת הפיתוח וכן מעורבות הולכת וגוברת של המגזר הפרטי בשותפויות בין מגזריות לפיתוח – כל אלה מייצרים מודלים חדשים של שותפויות שנרצה ללמוד ולחקור בכנס זה. סיד ישראל שם לו למטרה להניע את החברה בישראל למעורבות נרחבת בתחום הסיוע והפיתוח הבינלאומי באמצעות יצירת פלטפורמה מקצועית המשלבת עשייה ושיח .השנה הצלחנו למסד את הפעילות של סיד ישראל על ידי קליטת צוות בשכר ותחילת פעילות מסודרת בתחומים של חינוך, העלאת מודעות ציבורית ,שינוי מדיניות ממשלתית כלפי התחום ובניית יכולות של ארגוני הסיוע הישראלים לפעול ביעילות ובמקצועיות ברחבי העולם המתפתח. לאחרונה הלך לעולמו ד"ר יהודה פז ,היו"ר המייסד של סיד ישראל ואיש פיתוח ותיק .יהודה היה מורה גדול עבור כולנו ,שהוביל את כולנו בחזון גדול ובאנרגיות אינסופיות להתאהב בתחום הפיתוח שכינה אותו "הנשמה היתרה" של מדינת ישראל .יהודה יחסר לנו מאוד אך מורשתו וערכיו ימשיכו ללוות אותנו שנים רבות .שגשוגו של תחום הסיוע והפיתוח הבינלאומי בישראל הוא ללא ספק הדבר שלו ייחל יהודה יותר מכול. יהי זכרו ברוך אריאל דלומי מנכ"ל סיד -ישראל אני מנסה לדמיין תרחיש של חיי בלי שהייתי מכיר את יהודה פז .איזה תרחיש נורא…. כל כך הרבה מהדברים הגדולים בחיי כמה הייתי מפסיד .לא הייתי מודע אליהם ולא הייתי נתקל בהם .בין היתר לא הייתי מגיע לרואנדה ,קונגו ,דרום אפריקה ,קניה ,טנזניה או אתיופיה .לא הייתי מתחבר לאנשים ,תרבויות והסטוריה שריתקו אותי ושינו את מהלך חיי וכנראה שלא היה בוער בי הלהט להגיע לאותם מקומות ,להבין מה מתרחש שם ולהאיר את עיניהם של אחרים בנוגע למצוקות של עולם ובני אדם ולעורר בקרבם מחשבה ועניין. בשביל שכל הדברים האלה כן יתרחשו הייתי צריך להיתקל בדמות שתהיה כל כך מרשימה ויוצאת דופן באופן שתצעיד את חיי בכיוון חדש. כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז נפגשתי עם יהודה פז כשהייתי עורך חדשות החוץ בגלי צה"ל ואירועים דרמטיים החלו להתרחש באפריקה .רציתי להבין טוב יותר מה שקורה שם וקולגה מעולם העיתונות (ניצן הורביץ שכיום משמש כחבר כנסת) ,הציע לי ללכת אליו .כוונתי היתה בסך הכל להבהיר לעצמי טוב יותר כמה נקודות ואז ,כמו שעושים כמעט כל העיתונאים ,לחזור לאולפן ולדווח על מה שקורה באפריקה ,או בעולם בכלל ,מתוך אותו האולפן .בלי לצאת לשטח .בלי לראות או להכיר את האנשים שעליהם אני מדבר .ואז הוא התחיל לדבר .הרושם הראשוני שלי ממנו היה בכלל קשור לסאונד .איזה קול עמוק .איזו נוכחות .זה היה מהפנט עוד לפני שבכלל הגיע התוכן .והיה משהו נוסף שהגיע עוד לפני התוכן .הלהט שבו הוא דיבר .מהלהט שבהופעתו ודבריו היה לי ברור כבר אחרי דקה שאני נכנס כעת לעולם ,לסיפור של ארצות ואנשים ,שאין שום דבר שהוא יותר חשוב ומרתק מהם. אני מעריך שאם מישהו אחר היה מתאר לעצמי את מה שמתרחש ברואנדה או בדרום אפריקה אותם ימים הייתי מאזין בקשב ,מרכין ראש ברגעים הקשים ולוקח איתי הדברים למשך שעה או שעתיים לכל היותר ,עד שהייתי נשאב חזרה לחיי הנוחים והמעניינים דים (כך לפחות חשבתי על חיי אז) .אבל כשיהודה סיים לדבר הרגשתי כמו מי שנתבשר בשורה גדולה .שמכאן והלאה אני מחוייב לשנות משהו מאד מהותי בחיי .הסתובבתי בראש עם רואנדה ,ההסטוריה שלה ,הרעל הקולוניאליסטי שהוחדר בה ,הטבח שמתחיל להתרחש בה והעולם שעומד מנגד, כמו גם רוב העיתונאים שעמדו מנגד .לא עניין אותי שום דבר אחר .היה ברור לי ,בניגוד מוחלט לחיי שעתיים קודם לכן ,שאני איכשהו אגיע לשם. לא מתישהו .עכשיו .עם או בלי כסף .עם או בלי ידיעה או בטחון לגבי מה שמצפה לי שם .למרות שיהודה עצמו לא אמר לי את המשפט המפורש ,שמעתי את הקול שלו .קול שאמר לי ללכת. להיות שם על אמת .כי אנחנו חלק מהעולם הזה. שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 7 בימים הנוראים ההם של הטבח ברואנדה ,ברגעים ההסטוריים שדיברתי עם נלסון מנדלה יום לפני שהפך לנשיא דרום אפריקה ,בפרוייקט שייסדתי עם חברים לסיוע לנשים הנאנסות בקונגו, במלחמת האזרחים בקניה וגם כשלהנאתי טיפסתי על הקילימנג’רו בטנזניה ,חשבתי לא פעם איזה בר מזל אני שהכרתי את המקומות והאנשים האלה וכמה השתנו חיי מרגע ששהם חדרו לליבי באופן כל כך עמוק. וחשבתי שם גם על יהודה .חיכיתי לחזור לארץ ולספר לו מה ראיתי ומה הבנתי .ההרגשה שאני יכול לעניין את האיש שבזכותו נכנסתי לעולמות האלה ,היתה אדירה. דיברנו על אפריקה ועל אסיה .כמובן שדיברנו על טיבט שם חי ופעל בנו מייקי עם אותו להט וחיבור למקום ולאנשים .ודיברנו על רעיונות של שיתוף ,כלכלה ,צדק וחוסר צדק ומוסר בסיסי שבין אדם לחברו ובין האדם למקום. כמו בפעם הראשונה שנפגשנו ,כך גם כל עשרים השנים לאחר מכן ,הרגשתי שכשיהודה מדבר על מקום כלשהו אז המקום הזה ,על האנשים שבו ,היה הופך להרבה יותר חשוב והרבה יותר מרתק מכפי שהוא היה חמש דקות קודם לכן .כמה אהבה ותשוקה אמיתית היו לו לבני אדם ולרעיונות שבהם האמין. יהודה פז היה אחד האנשים היחידים שהכרתי שלא ברח מהתמודדות ,קושי או זוועות. אבל שלא כמו רוב האנשים שלכל היותר קוננו על המצוקות והאסונות של אחרים ,הוא תמיד היה פרקטי .מה אפשר לעשות ,הוא היה שואל .כי הרי חייב להיות משהו שאפשר לעשות. די היה בכריזמה האדירה שלו ,בחיוך הגדול שלו וההבנה שלפניך עומד אדם שניתן ב 100%-לסמוך על אישיותו והכישורים שלו ,כדי שגם אתה תתחיל להשתכנע שזה נכון .אפשר לעשות הכל. האגודה לפיתוח בינלאומי – סיד ישראל סיד ישראל הוא הסניף המקומי של ארגון סיד הבינלאומי המהווה פורום עולמי של אנשים ומוסדות העוסקים בפיתוח כלכלי וחברתי בר-קיימא מאז .1957במשך השנים ניצב ארגון סיד הבינלאומי בחזית הפיתוח של התאוריה והמעשה בתחום הפיתוח הבינלאומי .כיום מונה הארגון למעלה משלושת אלפים חברים ב 80-מדינות וכ 45-שלוחות ברחבי העולם. תודות לרשת בינלאומית ענפה זו גדלה השפעתו של סיד והוא זוכה למעמד מיוחד כגוף מייעץ בקרב ארגונים בינלאומיים רבים .הסניף הישראלי חידש את פעילותו ב 2011-ומהווה פלטפורמה לפעילות ,לימוד ובניית קשרים עבור קהילה רחבה של אנשי אקדמיה ,סטודנטים ,מומחי פיתוח, והמגזר העסקי וארגונים לא ממשלתיים. חזונו של הסניף הישראלי הוא סיוע ופיתוח בינלאומי מקצועי ופורה ,המבוצע על ידי חברה ישראלית ערכית ומעורבת באמצעות יחידים ,ארגונים ומוסדות ממלכתיים הפועלים במשותף עם חברות בעולם המתפתח ובאזורי מצוקה על בסיס כבוד והדדיות. www.sid-israel.org [email protected] הוא לא פחד להטיף גם למה שלא היה אופנתי אותו רגע .הרעיונות שלו על סוציאליזם וקואופרציה לעיתים נתפסו כמחשבות מיושנות שאינן מתאימות לעולמנו .אבל ראה יהודה ,איך היום ,בפתח ,2014העולם מדבר על אותם הדברים עליהם דיברת. אחרי אסונות של קפיטליזם רצחני ,טייקונים מנותקים מאזרחים ומדינות שסוגדות לאותם טייקונים ולניהול עסקים קר ,אנשים הרימו קול מחאה .אם זה בישראל ,בעולם הערבי ,בדרום אמריקה ,אסיה, אירופה ,בעולם העשיר ובעולם העני ,עמים שלמים מרימים קול ואומרים שלא עוד .משהו בעולם הזה צריך להשתנות. כשאני חושב על זה וכשאני נזכר באפקט של ההיכרות שלי איתך ,הרושם שלי הוא שכמו אז כך גם היום ,העולם שמע את הקול שלך. הרי אי אפשר שלא ללכת אחרי הקול הזה. 8 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 9 השותפים שלנו השותפים שלנו מש”ב – הסוכנות הישראלית לסיוע ושת”פ בינלאומי במשרד החוץ החוג ללימודי אפריקה ,אוניברסיטת תל אביב התוכנית הבין האוניברסיטאית ללימודי אפריקה מש"ב – הסוכנות הישראלית לסיוע ושת"פ בינלאומי במשרד החוץ הוקמה בסוף .1957מש"ב הוא גוף הסיוע הרשמי של מדינת ישראל המופקד על גיבוש ,הובלה ויישום דיפלומטיית הפיתוח של מדינת ישראל .מש"ב עוסק בפעילות אופרטיבית של שיתוף פעולה וסיוע למדינות מתפתחות ברחבי העולם וכן בשילובה ומעורבותה של מדינת ישראל בפורמים העוסקים בגיבוש מדיניות הפיתוח העולמית. צמצום העוני אומץ כיעד עולמי על ידי עצרת האו"ם ,ולישראל יש יכולות סיוע מוכחות ומוניטין בתחומים רבים הנוגעים ליעד זה :הבטחת מזון ,חקלאות ומים ,חינוך ,בריאות ,העצמת נשים ,יזמות עסקית ,פיתוח קהילתי וכפרי ,התמודדות עם שינויי אקלים ועוד. דפוס הפעילות של מש"ב הוא פיתוח המשאב האנושי על פי הצרכים במדינות המסתייעות .בשנים האחרונות פועל מש"ב כחלק משותפויות לצורכי פיתוח לצד מדינות תורמות וארגונים בינלאומיים שונים ומקדם שותפויות עם החברה האזרחית והסקטור הפרטי .עד היום הכשיר מש"ב כ 270-אלף משתלמים מכ 132-מדינות ומקיים עשרות פרויקטים לפיתוח במדינות המתפתחות. Mashav.mfa.gov.il [email protected] 10 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז התוכנית הבין-אוניברסיטאית ללימודי אפריקה נפתחה לראשונה בישראל בשנת הלימודים תשע"א ( .)2010התוכנית כוללת מגוון עשיר של קורסים שעוסקים באפריקה מהיבטים היסטוריים ,פוליטיים, גיאוגרפיים ,תרבותיים ודתיים ,ומטרתה היא להקנות לסטודנט מיומנויות מחקריות לחקר חברות ותרבויות אפריקאיות. הלימודים בתוכנית זו הם במסגרת לימודי תואר ראשון במתכונת דו-חוגית .החדשנות בתוכנית היא בכך שהיא מאפשרת לסטודנט ללמוד קורסים בנושאי אפריקה הן באוניברסיטה שבה הוא רשום הן באוניברסיטאות האחרות השותפות לתוכנית :אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה הפתוחה .שיתוף הפעולה בין מוסדות הלימוד מרחיב את האפשרויות ומעשיר את תוכנית הלימודים .לבוגרי תוכנית זו יוענק התואר" :בוגר בלימודי אפריקה בתוכנית הבין-אוניברסיטאית" ,שאותו יקבלו באוניברסיטת האם שבה הם רשומים. מטרת התוכנית היא להקנות לסטודנטים: ⋅ ידע חדשני להבנת תהליכים היסטוריים ,פוליטיים ,חברתיים וכלכליים בהקשר של אפריקה ⋅ מיומנויות מחקריות לחקר חברות ותרבויות אפריקאיות ⋅ ידע מפורט על תולדותיו ותרבותו של אזור אחד לפחות מאזורי אפריקה בתקופה מוגדרת. מטרת התוכנית היא גם לאפשר התוודעות לגישות מתחומים אחרים לשם הבנת אפריקה (כגון מדע המדינה ,סוציולוגיה ואנתרופולוגיה) שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 11 השותפים שלנו השותפים שלנו בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל אביב תוכנית פירס לחדשנות ופיתוח בינלאומי, אוניברסיטת תל אביב בית הספר לעבודה סוציאלית מקיים לימודים לתואר ראשון ,תואר שני ותואר שלישי ,שמטרתם להכשיר עובדים סוציאליים לצרכים המגוונים של החברה בישראל – מהגשת שירותי רווחה בארגונים שונים ועד ליישומים מתקדמים בתפקידי ִמנהל ,הדרכה ומחקר. תוכנית פירס לחדשנות ופיתוח בינלאומי באוניברסיטת תל אביב פועלת כדי למנף את יכולות החדשנות של ישראל לטובת אספקת פתרונות לבעיות העולם המתפתח .התוכנית פועלת כדי להצמיח בארץ את התשתית הנדרשת להפיכת ישראל למקור חשוב של פתרונות חדשניים לאתגרי העולם המתפתח בתחומים כגון חקלאות ,בריאות ,מים ,חינוך ו .ICT -צוות התוכנית עובד בשיתוף פעולה הדוק עם המגזר הממשלתי והפרטי ועם החברה האזרחית לפיתוח כלי מדיניות ,מוסדות ותוכניות המסייעות להקמתה של תעשיית פיתוח בינלאומי בישראל .תוכנית פירס מספקת לחברות וליזמים ישראלים מגוון רחב של פרסומים ,סמינרים ,ימי עיון ותחרויות חדשנות המסייעות בבניית היכולות של הקהילה העסקית בישראל לגשת לשווקים מתפתחים ולתעשיית הפיתוח הבינלאומי. הלימודים מכשירים עובדים סוציאליים המסוגלים להפעיל טווח רחב של התערבויות בקרב הפרט ,המשפחה ,הקהילה והחברה ,ולספק שירותים וסיוע לאוכלוסיות מגוונות בארגוני רווחה שונים .ההכשרה מיועדת לפתח עובדים סוציאליים המסוגלים לעבוד בארגוני רווחה מגוונים הן בסקטור הממשלתי או הממשלתי-מקומי ,הן בסקטור הפרטי והן בסקטור הוולונטרי .ארגונים אלו כוללים מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות ,שירותי שיקום ,שירותים לקשישים ,בתי חולים ומרפאות של קופת חולים ,מרכזים להתפתחות הילד ,שירותי מבחן ,הוסטלים לאנשים עם מוגבלויות ,בתי סוהר ,ארגוני סנגור ועוד. במסגרת הלימודים מתוודע הסטודנט למושגי יסוד במדעי החברה והרוח (פסיכולוגיה ,סוציולוגיה, כלכלה ,משפט ,פילוסופיה של המדע ,שיטות מחקר ,סטטיסטיקה ועוד) ,רוכש הבנה על תהליך התפתחותו של האדם ומשפחתו ,לומד על מערכות מדינת הרווחה והשירותים החברתיים שבתוכם ועמם הוא פועל ולומד את שיטות הפעולה של העבודה הסוציאלית ,בסיסן התאורטי ,האמפירי והאתי .הלימודים לתואר ראשון כוללים גם למידה בשדה והתנסות ממשית בשיטות העבודה סוציאלית בארגונים שבהם היא פועלת. תוכנית פירס עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם מנהל סחר חוץ והמדען הראשי של משרד הכלכלה, משרד החוץ ,מכון הייצוא והיועץ הלאומי לכלכלה במשרד ראש הממשלה .התוכנית מפתחת בשיתוף עם הגופים האלה פתרונות מדיניים לאתגרים ,כגון מימון חדשנות לפיתוח בינלאומי, יצירת שותפויות בין יזמים ישראלים ובין עמיתיהם במדינות מתפתחות וחשיפת קהילת היזמים בארץ לצרכים והזדמנויות בעולם המתפתח .תוכנית פירס תומכת גם ,לצד הסניף הישראלי של האגודה לפיתוח בינלאומי וקהילת ,ISRAELDEVבפיתוח קהילה של ארגונים ובודדים ישראליים המעוניינים בהרחבת מעורבותה של ישראל בפיתוח בינלאומי. מסגרת הלימודים היא חד-חוגית (מורחבת) וכלולים בתוכניתה :מבואות במדעי החברה והרוח, סטטיסטיקה ושיטות מחקר ,שיעורים המתייחסים למדיניות חברתית וחקיקה ,שיעורים בתאוריות ובשיטות התערבות מקצועית של העבודה הסוציאלית .ידע ומיומנות מוקנים באמצעות שיעורים עיוניים ועל ידי התנסות מקצועית בשדה ובמעבדה. 12 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 13 מושב מרכזי שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה שותפויות בין מגזריות לפיתוח באג'נדה שלאחר שנת 2015 בטי מיינה מנחה מושב אריאל דלומי מנכ”ל האגודה לפיתוח בינלאומי סיד – ישראל ומנכ”ל משותף ,אג’יק – מכון הנגב אריאל דלומי הינו בוגר תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון ופוליטיקה וממשל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכן בוגר תואר שני בהצטיינות בפוליטיקה של המזרח התיכון מבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה באוניברסיטת לונדון ,כמילגאי של קרן Cheveningהבריטית .במהלך לימודיו התמחה בפיתוח כלכלי של המזרח התיכון. לאריאל ניסיון רב שנים בעבודת פיתוח קהילתי הן בישראל והן בעולם המתפתח .כמנכ”ל משותף של ארגון אג’יק – מכון הנגב הוא לקח חלק בתכנון והפעלה של תוכניות רחבות היקף בחברה הערבית-הבדואית בנגב וכן תוכניות פורצות דרך במזרח התיכון ובמדינות מתפתחות בעולם .תוכניות אשר לקח חלק בתכנון והפעלה הינן בתחומים נרחבים כגון: תעסוקה ,בריאות ,סביבה ,חינוך והתנדבות. אריאל מרצה וכותב בתחום הפיתוח הקהילתי בקרב חברות בתהליכי מעבר .במהלך השנים הוא ניהל תוכניות ועבד במשותף עם קהלים ממדינות רבות וביניהן :דרום אפריקה, טנזניה ,קניה ,אוגנדה ,ניגריה ,סרי לנקה ועוד. [email protected] מנכ"לית איגוד היצרנים בקניה וחברת הפאנל הגבוה של האו"ם לאג'נדת הפיתוח לאחר 2015 הגברת בטי מיינה היא המנהלת הכללית של התאחדות התעשיינים של קניה ומילאה תפקיד מרכזי בהפיכתה לארגון כלכלי ,דינמי ,אמין ומכובד. ההתאחדות היא אחד הארגונים הכלכליים המובילים בקניה וחברים בה כ 700-איש .התאחדות התעשיינים הקנייתית ידועה כתומכת נלהבת ביצרנים ,ובהנהגתה של בטי מיינה מיצבה עצמה ככזו .ההתאחדות מקיימת קשרים עם ארגונים דומים ברחבי קניה ובאזורים הקרובים לה. מ 2002–1997-שימשה בטי מיינה בתפקיד דומה במכון לעניינים כלכליים של קניה .מנהיגותה ועבודתה המסורה הביאו לפתיחת דיון ציבורי בנוגע למדיניות הממשלה וחקיקה .אחד ההישגים המרשימים של דיון זה היה קידום השקיפות של התקציב הממשלתי והאפשרות לבחון את יעילותו. לגברת בטי מיינה קריירה בת עשרים שנה בחקר מדיניות ציבורית וסנגוריה ,שבמהלכה יצרה וקיימה קשרים עם ארגונים שונים ,כגון המרכז ליושרה ציבורית בוושינגטון ,הסוכנות השוודית לפיתוח בינלאומי ,תוכנית הפיתוח של האומות המאוחדות ,המוסד למנהיגות בקניה ,ארגון הפיתוח ההולנדי ,השגרירות ההולנדית ,המשרד לממשל מקומי (בקניה) ,הבנק העולמי ,עתיד אפריקה ואחרים רבים. לבטי מיינה תואר ראשון בכלכלת קרקע מטעם אוניברסיטת ניירובי ותואר שני בניהול פיתוח מאוניברסיטת קולג' שבלונדון .כמו כן השתתפה בקורסים רבים למנהיגות וניהול .היא זכתה בכמה ציונים לשבח מטעם נשיא קניה על עבודתה הקשה ועל חלקה במועצות מנהלים שונות ,ביוזמות אזרחיות ובמנהל הציבורי. ב 2009–2008-נמנתה בטי מיינה עם אישים אפריקניים מוכרים נוספים שפעלו בשירות הנציבות האפריקאית של ראש ממשלת דנמרק .נציבות זו נועדה לפתח ולשכלל את שיתוף הפעולה של דנמרק עם אפריקה. ב 2012-מונתה בטי מיינה על ידי המזכיר הכללי של האומות המאוחדות ליועצת רמת דרג בדיונים הנוגעים לפיתוח גלובלי לאחר שנת – 2015תאריך היעד לקיום מטרות פיתוח המילניום (.)MDG פרויקט זה כולל אתגרי פיתוח חדשים על סמך הניסיון שנצבר ביישום ה MDG-על הצלחותיו ועל השיפורים שנעשו בעקבותיו .הפאנל הגיש את הדו"ח למזכיר האומות המאוחדות במאי .2013 14 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 15 צורות משתנות של שותפויות לסיוע הומניטרי ופיתוח בינלאומי פרופ’ דורתאה הילהורסט פרופ' דורתאה הילהורסט ,מומחית לתחום הסיוע והשיקום ההומניטרי באוניברסיטת Wageningenוהמזכירה הכללית של האגודה הבינלאומית ללימודי פיתוח דורתאה הילהורסט היא פרופסור לסיוע ופיותח הומניטרי באוניברסיטת .Wageningenמחקרה עוסק בדרכים שבהן אנשים מחפשים גישה למקורות קיום ולשירותים שונים בעת משבר הומניטרי. המחקר עוסק גם בדרך שבה מוסדות יוצרים ומחוללים שינוי בעת משבר ובאופן שהשקעות לצורכי סיוע משפיעות על התנאים והחברות שחוות משברים הומניטאריים .פרסומיה של פרופ' הילהורסט מתמקדים בעיסוק היומיומי בסיוע הומניטרי ,הפחתת הסיכון הנגרם מאסון ,הסתגלות לשינויי אקלים ,יצירת שלום ושיקום .פרופ' הילהורסט מתאמת תוכניות מחקר באנגולה ,קונגו ,אפגניסטן, אתיופיה ,סודן ,מוזמביק ואוגנדה. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בפיתוח של ארגונים בלתי ממשלתיים ( )NGOבפיליפינים ,ברשתות המקיפות אותם ,בלקוחות ובתורמים .כיום היא משמשת מזכירה כללית של האגודה הבינלאומית ללימודים הומניטריים. מדיניות סיוע ופיתוח במזרח התיכון המשתנה דויד ר .הארדן מנהל המשלחת לגדה המערבית ורצועת עזה USAID - דויד ר .הארדן התמנה למנכ”ל משלחת USAIDבגדה המערבית ורצועת עזה ביולי .2013 ,לפני כן ,הוא כיהן כסמנכ”ל משלחת USAIDבעיראק שם ניהל תקציב רב שנתי של 1.3מיליארד דולר שיועד למשימות פיתוח יכולות בתחומי הבריאות והחינוך ,דמוקרטיה וצמיחה כלכלית. למר הארדן ניסיון רב בפעילות במזרח התיכון ולאחרונה הוא שירת במשך שלוש שנים כיועץ בכיר ושליח מיוחד לשלום במזרח התיכון .מר הרדן סייע לעצב וליישם מדיניותה של ארה”ב כלפי פיתוח כלכלי פלסטיני וגם מדיניות ביטחונית ישראלית הקשורה למסחר עם הרשות הפלסטינית. בין השנים 2005 – 2009מר הארדן שימש כסגן ראש משלחת USAIDבגדה המערבית ורצועת עזה .במשך אותה תקופה הוא ניהל תקציב של 1.2מיליארד דולר ,למטרות פיתוח בתחומי הדמוקרטיה ,חינוך ,בריאות ,תשתיות ובפעילויות המגזר הפרטי בגדה המערבית וברצועת עזה. בחודש ספטמבר ,2011 ,מר הארדן ייסד את הנוכחות הראשונה של USAIDבלוב .הוא היווה חלק מצוות במשלחת שהורכבה מאנשים מתוך הארגון ומטרתם הייתה לפתוח מחדש ולבסס מחדש פעולות בסיסיות כמענה לדרישות ההומניטאריות במשך ומייד לאחר המלחמה ולסייע במעבר הפוליטי משלטונו הקודם של קדאפי .הוא היה הנציג הבכיר של ארה”ב בשטח וניטר סיוע בסך 95מיליון דולר מטעם ארה”ב. מטעם ,USAIDמר הארדן שירת כיועץ משפטי אזורי במרכז אסיה בין השנים 2003 – 2005 ובדרום אסיה בין השנים .1999 – 2003 מר הארדן למד ערבית ,רוסית ושפת תושבי בנגלה-דש .הוא קיבל תואר במשפטים מטעם אוניברסיטת ג’ורג’טאון .לתואר מ.א .הוא למד מדעי המדינה באוניברסיטת קולומביה ולתואר ב.א. הוא למד לימודי ממשל באוניברסיטת פראנקלין ו-מארשל .לפני כניסתו למשרד החוץ ,מר הארדן עבד כעורך דין של תאגיד בניו יורק ובשרלוט צפון קרוליינה וקודם לכן הועסק כיועץ בפשוואר, פקיסטאן והתנדב במסגרת חיל השלום ב-בוטסוואנה. 16 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 17 מושב 1 בחינה ביקורתית של שותפויות בפיתוח בינלאומי אסטרטגיית הקיימות כאמצעי לבנייה אפקטיבית של תהליכי פיתוח בינלאומיים במציאות גלובלית משתנה מנחת מושב ד”ר תמי זילברג – מומחית לפיתוח והטמעת קיימות המרכז הישראלי לאחריות חברתית ד”ר עליזה בלמן ענבל ראש תוכנית פירס לחדשנות ופיתוח בינלאומי וסגנית מנהלת תוכנית מנה לביטחון תזונתי באוניברסיטת תל אביב ד”ר עליזה בלמן ענבל היא ילידת קנדה ובעלת תואר דוקטור בניהול פיתוח בינלאומי מטעם אוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון ,תואר מוסמך ביחסים בינלאומיים מטעם אוניברסיטת קיימברידג’ ותואר מוסמך בניהול עסקים מטעם אוניברסיטת בוסטון-בריסל .ד”ר בלמן ענבל היא מנהלת התוכנית לחדשנות ופיתוח בינלאומי בבית הספר לממשל ולמדיניות ע”ש הרטוך באוניברסיטת תל אביב. לפני שהצטרפה לאוניברסיטת תל אביב השתייכה ד”ר עליזה בלמן ענבל לסגל הבכיר בבנק העולמי ושימשה יועצת למגוון רחב של ארגונים בינלאומיים ובהם :ה ,ILO-ה ,OECD-הבנק האסיאתי לפיתוח ואחרים. ד”ר עליזה בלמן ענבל שירתה עשר שנים כדיפלומטית בשירות החוץ הישראלי והייתה מנהלת הפעילות של מש”ב -הסוכנות הישראלית לשת”פ ופיתוח בינלאומי ,משרד החוץ במזרח התיכון, סגנית השגריר בקינשאסה וחברה במשלחת לאיחוד האירופי. [email protected] תחום הקיימּות ,המוכר גם כ”אחריות חברתית” ,מעורר בשנים האחרונות עניין רב הן בקרב גורמים אקדמיים והן בקרב העוסקים בניהול מעשי .קיימות היא תפיסת עולם המחייבת הטמעת ומובנים, ְ שיקולים חברתיים ,סביבתיים וכלכליים בניהול וקבלת החלטות ,ועמידה בעקרונות ברורים המבטיחים התנהלות נכונה ,שקופה ואחראית .תפיסת עולם זו רלוונטית במיוחד במציאות גלובלית רוויית אתגרים ,המתאפיינת בשינויים תכופים ומהירים ,שערוריות פיננסיות ואתיות בעולם התאגידי ומשבר אמון הולך וגובר הנובע מהתנהלותם של ארגונים מכל המגזרים (הממשל ,המגזר העסקי, המגזר השלישי). התקנים והמדריכים השונים לניהול קיימות מספקים תפיסה סדורה המבטיחה: ⋅ הבנת הערך האסטרטגי באימוץ קיימות ⋅ זיהוי סיכונים וסיכויים על בסיס מכלול שיקולי קיימות קריטיים ⋅ אימוץ חשיבה אינטגרטיבית המכוונת לניהול הידע בטווח הארוך ⋅ יצירת שותפויות בין מגזרים ובתוכם לשם העצמה חברתית-אנושית ,מינוף יכולות ויצירת ערך ⋅ גיבוש חזון אנושי ,סביבתי וכלכלי חדש ,שיהלום את צורכי העתיד יותר מהגישות הקיימות ⋅ הטמעת תפיסת הקיימות באג’נדה של הסיוע והפיתוח הבינלאומיים עשויה לתרום לתפיסה הניהולית של פרויקטים בינלאומיים ולאופן התנהלותן של מדינות מתפתחות. בדרך זו יכולה הקיימות להבטיח התנהלות נכונה ,אתיקה גבוהה ויצירת ערך לכל הצדדים המעורבים. ד”ר תמי זילברג מומחית לפיתוח והטמעת קיימות; יו”ר הוועדה הטכנית של מכון התקנים לכתיבת תקן ישראלי - 10000התקן לניהול אחריות חברתית; נציגת ישראל בקבוצת העבודה של ,ISOשכתבה את - ISO26000התקן הבינ”ל לניהול אחריות חברתית. [email protected] / 052-2525077 18 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 19 תפקידיהם של קהילות ,מנהיגים מקומיים וגורמים בינלאומיים ושתופי הפעולה ביניהם בפיתוח קהילות תוכנית יורומד לשוויון מגדרי :חוזקות וחולשות בשיתופי פעולה בין המגזר העסקי והמגזר הפוליטי ענבר זיו -מייסדת ומנכ"לית ,סיפתח -המרכז הירושלמי ליזמות ,ויועצת תכניות ושיווק Spark MicroGrants יהודית נייסה גבאי– יועצת עצמאית לארגונים ניהול והערכת פרויקטים ארגוני סיוע ופיתוח ,העובדים עם קהילות במדינות מתפתחות ,מתקשים לייצר פרויקטים בעלי השפעה לטווח ארוך .אחת הסיבות המרכזיות לכך היא היעדר שיתוף אמתי עם הקהילות המקומיות שהארגונים האלו מנסים לקדם .בעקבות זאת גדלה המודעות בצורך לערב את הקהילות בפיתוח העצמי שלהן ולפתח מודלים בינלאומיים המושתתים על שותפות בין הארגון המסייע ובין הגורמים המקומיים .כאשר ניגשים לאתגר כזה מתעוררות שתי שאלות מרכזיות .הראשונה היא כיצד לעצב מודל שימקם את הכוח בידיים של הקהילות ויבנה את היכולת שלהן להוביל תהליכי פיתוח עצמי באופן מקצועי ,אחראי ודמוקרטי .השאלה השנייה ,הקשורה לדינמיקה בין הגורמים הלוקליים והגלובליים ,היא מה צריך להיות תפקידם של גורמים בינלאומיים בזירה החדשה של פיתוח עצמי של קהילות. שתי הסוגיות הללו יידונו באמצעות הצגת מודל חדש שפותח על-ידי ארגון Spark MicroGrants ומיושם על ידו בקהילות מוחלשות במזרח אפריקה .המודל של Sparkמבוסס על שני עקרונות מרכזיים :הקהילות עצמן מתכננות ,מיישמות ומתחזקות פרויקטים בעלי השפעה חברתית על הקהילה ,וכך הן מובילות את הפיתוח שלהן בעצמן; המנחים שמדריכים את הקהילות בתהליך זה הם מנהיגים צעירים מקומיים. 97%מהפרויקטים הקהילתיים האלו ממשיכים לפעול גם שנה ושנתיים לאחר סיום מעורבותו של ,Sparkובכך מהווה הארגון פרדיגמה מרתקת שניתן לענות באמצעותה על השאלה הראשונה שהצבנו בפנינו .בנוגע לשאלה השנייה Spark ,מאפשר לנו לבחון את תפקידיהם של הגורמים הלוקליים והגלובליים במסגרת המודל השיתופי של הארגון ולחקור את הדינמיקה והקשרים שנוצרים במסגרת זו בין הקהילות ,חברי הצוות המקומיים והבינלאומיים והגופים התורמים של הארגון. ענבר זיו ענבר זיו מסיימת בימים אלו תואר שני בלימודי פיתוח קהילות באוניברסיטה העברית בירושלים .במסגרת לימודיה עברה התמחות בת ארבעה חודשים ב Spark MicroGrants-ברואנדה .לענבר רקע עשיר וניסיון רב בעשייה ויזמות חברתית ,וכיום היא מנהלת מרכז יזמות בירושלים בשם "סיפתח" שייסדה לפני כשנתיים. התוכנית האירופית "חיזוק השוויון בין גברים ונשים באזור היורומד" הושקה על ידי הנציבות האירופית ב 2008-למשך שלוש שנים .הניהול של התוכנית הועבר באמצעות מכרז לקונסורציום בראשות חברת הייעוץ הבלגית טרנסטק ו – CAWTAR-מרכז נשים ערביות בתוניסיה .מטרת התוכנית הייתה להציע כלים כדי לתמוך בדינמיקה של תהליך פוליטי לקידום שוויון בין גברים ונשים בתשע מדינות בדרום ומזרח הים התיכון (אלג'יריה ,מצרים ,ירדן ,ישראל ,לבנון ,מרוקו ,תוניסיה ,סוריה והרשות הפלסטינית) ,וכדי לחזק את יכולות הגופים העוסקים בנושא ולעקוב אחר יישום מסקנות ועידת השרים של איסטנבול במרחב היורומד. יוצגו וייבחנו ההיבטים החיוביים והשליליים של שותפות בין גופים ממשלתיים ,כגון הנציבות האירופית והמגזר הפרטי ,כפי שהיא משתקפת ביישום וניהול התוכנית .תוצגנה גם כמה המלצות לשיתופי פעולה דומים בעתיד . יהודית נייסה גבאי היא בעלת תואר מוסמך ( )MAבהצטיינות יתרה במדעי האסלאם מטעם אוניברסיטת אלברט לודביג בפרייבורג בגרמניה .בין 1998ו 2011-הייתה בעלת חברת ייעוץ לניהול פרויקטים לפיתוח מדינות מתפתחות שפעלה בבלגיה במימון של האיחוד האירופאי בתחומי תרבות ,שימור אתרים, חינוך ,וזכויות אדם .במסגרת פעילותה צברה יהודית נייסה ניסיון במרוקו, אלג'יריה ,תוניסיה ,מצרים ,ירדן ,תורכיה ,אזרביג'אן וויטנאם ,ועסקה בניהול שוטף ,ביצוע פרויקטים ,הצעות למכרזים והכשרות מקצועיות .היא הייתה גם אחראית בתוך הנציבות האירופית על הקמת התוכנית לשיתוף פעולה בין-אזורי באגן הים התיכון בתחום שימור אתרים ותיירות ( ,)EUROMED HERITAGEהכוללת 27מדינות של האיחוד האירופי ו 10-מדינות מאגן הים התיכון ובתוכן ישראל .כמו כן הייתה אחראית על ניהול התוכנית האזורית לקידום מעמד האישה במדינות ערב .יהודית שבה לישראל ב2011- ועובדת כעצמאית בתחום. [email protected] / 054-5666485 [email protected] / 052- 8536862 20 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 21 מהגרי עבודה בענף החקלאות יונתן פז – מנהל תכניות בתחום מהגרי עבודה בCIMI- פרויקט )Thailand-Israel Cooperation) TICהחל ביוני 2012בעקבות חתימת ההסכם הבילטרלי בין ישראל לתאילנד ,המעגן בתוכו את הגעתם של מהגרי עבודה תאילנדים לעבודה בחקלאות בישראל .במסגרת הפרויקט ,הגיעו לישראל במשך 2013קרוב לששת אלפים עובדים. הפרויקט מהווה נדבך מרכזי במאמצי ישראל לחתום על הסכמים בילטרליים כמנגנון החוסם תופעות כגביית דמי תיווך לא חוקיים ,עבדות מודרנית ואף סחר בבני אדם .מטרתו לספק שירותי הגירה לעובדים ,לשמור על זכויותיהם ולמנוע גביית דמי תיווך לא חוקיים .הפרויקט פועל במסגרת שותפות בין-מגזרית – גורמים מרכזיים בהפעלתו כוללים רשויות ממשלתיות בשתי הארצות (רשות ההגירה והאוכלוסין ,נציגים של משרדי ממשלה בישראל ומשרד העבודה בתאילנד) ,המרכז להגירה בינלאומית ( ,CIMIארגון לא-ממשלתי) וארגון ההגירה הבינלאומי (.)IOM Bangkok יישום פרויקט מסוג זה מתאפיין במגוון אתגרים והזדמנויות .הפרזנטציה תכלול שלושה מרכיבים עיקריים :ראשית ייסקרו המבנים השיתופיים המאפשרים שותפות בין-מגזרית על יתרונותיה וחולשותיה .לאחר מכן יוצגו אתגרים מרכזיים ביישום הפרויקט ,ויושם דגש על חיי היומיום של העובדים בישראל .בסוף יוצג פרויקט TICכמודל להגירה מעגלית התורמת לפיתוח בינלאומי ובניית יכולות. יונתן פז הוא מנהל תכניות בתחום מהגרי עבודה ב .CIMI-לאחר שסיים את לימודיו בניהול פיתוח בבית הספר לכלכלה בלונדון ( )LSEהוביל פרויקט להתמודדות עם אסונות ומניעתם במערב אפריקה .יונתן עבד עבו ר UN O DCבווינה ,והיה מעורב במחקר במרכז ללימודי פליטים באוניברסיטת אוקספורד. [email protected] / 054-5405492 טיפול ומניעת אלימות במשפחה והשלכותיה הטראומטיות: חדשנות בשיתוף פעולה אקדמי בינלאומי בין פרו לישראל ד"ר מיכל פינקלשטיין -המחלקה לעבודה סוציאלית ,המכללה אקדמית צפת מטרה: בחינת הערך המוסף של פרויקט חדשני משותף לישראל ופרו בתחום פיתוח הון אנושי .הפרויקט, שנערך בקוסקו בתיאום ארגונים לא ממשלתיים ב 2012-ו ,2013-נועד לפסיכולוגים מהאקדמיה ומהפרקטיקה וזכה להצלחה רבה .במוקד שלו עמדה תוכנית תלת שנתית ,שהשתתפו בה מומחים ישראלים בהתנדבות ,בנושא "טיפול בנפגעי אלימות במשפחה ובהשלכותיה הטראומטיות" .מיזם זה החל בעקבות מחקר של ארגון הבריאות העולמי מ ,2005-שמצא שיעורים גבוהים של מקרי אלימות במשפחה באזור הרי האנדים וכן מחסור במשאבים מקצועיים בתחומים אלה. שיטה: לתמות שעלו מסיכומי שני השלבים הראשונים של הפרויקט בנוגע לכל אחת מהמדינות. התייחסות ֵ לפרו: .1התמודדות מקצועית עם בעיה חברתית; .2שיתוף פעולה אקדמי בינלאומי; .3הגברת מודעות לבעיה אצל קובעי המדיניות. לישראל: .1מיומנות בינלאומית בפיתוח הון אנושי; .2התפתחות מאתגרת ברמה אישית ,מקצועית ואקדמית; .3יוקרה בקהילה הישראלית והבינלאומית. תוצאות: לגורמים מפרו: .1קבלת מענה מקצועי עבור אוכלוסייה פגיעה; .2הסכם להמשך שיתוף פעולה אקדמי בינלאומי; .3הגברת המודעות החברתית והציבורית בקרב קובעי מדיניות ברמה אזורית ולאומית. לגורמים מישראל: .1יישום ידע אקדמי מישראל בנושאי "משפחות וטראומה"; .2מפגש רווי הרפתקנות וסקרנות עם אוכלוסייה ייחודית בפריפריה גלובלית; .3יוקרה ופרסום באקדמיה ,תמיכה ערכית ממש"ב ושיתוף פעולה עם משרד החוץ ,כולל קשתו"ם ושגרירות ישראל בלימה. דיון: יידונו היבטים אקדמיים ,הומניטריים ומקצועיים של הפרויקט והערכים המוספים שהוא צבר. מטרותיו הושגו בכל הנוגע להפצת ידע תאורטי ופרקטי לטיפול בבעיה הכאובה של אלימות במשפחה .הרחבת הפרויקט מעידה על החשיבות הגוברת של העברת ידע באמצעות שיתוף 22 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 23 פעולה בינלאומי ויצירת שינויים חברתיים ברמה גלובלית .התוכנית יכולה לשמש מודל לשיתופי פעולה עתידיים עם מדינות נוספות בשילוב מומחים בינלאומיים. ד”ר מיכל פינקלשטיין ד"ר מיכל פינקלשטיין היא מומחית להיבטים טיפוליים בין-תרבותיים בנושאי טראומה וטיפול זוגי ומשפחתי .במסגרת שיתוף פעולה אקדמי בינלאומי בנושאי מניעת אלימות במשפחה עם אוניברסיטת האנדים שבפרו ,מייצגת ד"ר פינקלשטיין את המכללה האקדמית צפת ומשמשת מרכזת מטעם הצד הישראלי .היא ייצגה בעבר את "מרכז ההכשרה כרמל" ומש"ב ,במיאנמר ,נמיביה ,מלאווי ,זימבבואה ווייטנאם. ד”ר פינקלשטיין משמשת חוקרת ומרצה במכללות האקדמיות צפת ותל חי במחלקות לעבודה סוציאלית. [email protected] / 050-9333781 פיתוח תיירות כפרית בדרום מקדוניה קובי מלר – קידום ופיתוח מיזמים בתיירות במסגרת המאמצים של משרד החוץ ושלוחותיו לחיזוק הקשרים של ישראל עם מדינות העולם המתפתח ,ביקר שר החקלאות המקדוני בישראל באביב .2011בעת הביקור הוחלט על כמה תחומי סיוע שישראל תציע וביניהם שיתוף פעולה בתחום פיתוח התיירות הכפרית במקדוניה. היתרונות היחסיים של מקדוניה בתחום ,ההשקעה הקטנה יחסית הנדרשת לפיתוחו ,וההצלחה והידע שנצברו על ידי ישראל הביאו לבחירה בתחום סיוע זה .צוות מומחים ישראלים שביקר במקדוניה הכין תוכנית לקידום הנושא באזור אגם אוכריד בדרום מזרח מקדוניה .בשלב הראשון התקיים קורס מקצועי בתחום פיתוח תיירות כפרית באוניברסיטה המקומית באוכריד .הקורס הוכתר בהצלחה ,ובסופו הוצגה תוכנית כתובה ומפורטת בנוגע לצעדים שעל כל השותפים לה לנקוט בטווח הקצר והארוך כדי לקדם את ביצועה. עם זאת מתעכב המשך ביצוע התוכנית בגלל היעדר הסכמה בין השותפים המקומיים בנוגע לנושאים מנהליים וארגוניים וכן בשל היעדר מקורות מימון ציבוריים וקשיים של המנגנונים לשיתוף הפעולה עם קרנות מימון וארגונים זרים הפועלים באזור .לפי שעה התיירות הכפרית אינה מהווה מקור הכנסה משמעותי בכלכלת האזור וברווחת תושביו כפי שהייתה יכולה להיות לו מוצה הפוטנציאל התיירותי הטמון בה במלואו. קובי מלר קובי מלר הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בתיירות מאוניברסיטת Surreyבלונדון .הוא היה ממונה על הפיתוח העסקי בתחום התיירות הכפרית במשרד התיירות, וכיום מנהל עסק תיירותי ,מרצה ויועץ פרטי להקמה ולפיתוח עסקי תיירות כפרית. [email protected] / 050-6214038 24 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 25 מושב 2 שותפות או התערבות במבחן של קידום שינויים חברתיים שיתוף פעולה לפיתוח בינלאומי מבוסס מתנדבים: צרכים ,גישות ותהליכים מנחת מושב יונתן גלזר – ארגון בצדק פרופ’ גליה צבר התוכנית הבין אוניברסיטאית ללמודי אפריקה, החוג להיסטוריה של המזה”ת ואפריקה ,אוניברסיטת תל אביב גליה צבר היא פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, מכהנת כראש התוכנית הבין אוניברסיטאית ללמודי אפריקה וכן מכהנת כראש הדסק לחקר אפריקה במרכז ללימודים בינלאומיים ואזוריים על שם ס .דניאל אברהם באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1985סיימה בהצטיינות תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובהיסטוריה של אפריקה באוניברסיטת תל אביב .ב 1982-נסעה לאתיופיה להדריך קבוצה של יהודים אמריקאים שמימנו את העלייה החשאית מאתיופיה (לימים מבצע משה). בהיותה סטודנטית ביקרה למעלה מעשרים פעמים באתיופיה ושימשה כמדריכה ליהודי אתיופיה שהיו בדרכם לסודאן .שנתיים אלו באפריקה היוו חוויה מעצבת בחייה ומאז הרבתה לבקר ביבשת, אם לצורכי מחקר ואם לצורכי פעילות חברתית וציבורית. משנת 1985 עד 1987 למדה לתואר שני בלימודי אפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה אותו בהצטיינות יתרה .עבודת התזה שלה ,בהדרכתו של פרופסור מרדכי אביר ,עסקה באתיופיה שלאחר המהפכה ,על רקע הניסיון ההיסטורי-אימפריאלי ,ובחנה את הגיבוש הלאומי והזהות האתיופית. החל משנת 1989 שהתה עם משפחתה בקניה במשך כשלוש שנים כדי לאסוף חומר לעבודת דוקטורט .מחקרה עסק במעורבות הכנסיות בפעילות פוליטית .למרות שהמחקר החל כמחקר של היסטוריה ומדע המדינה ,הוא גלש לעבודה אנתרופולוגית .בשנת 1993 קיבלה תואר דוקטור בלימודי אפריקה מן האוניברסיטה העברית בירושלים .עבודת הדוקטורט דנה בכנסייה האנגליקנית בקניה ונעשתה בהדרכתם של פרופסור נעמי חזן ופרופסור סטיב קפלן .בשנת 1994הצטרפה כמרצה לחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1996 שהתה בקניה במשך שנתיים ועמדה בראש קבוצת מחקר בינלאומית שבדקה הבטים סוציו-פוליטיים של התפשטות מגפת האיידס. במאי 2009זכתה פרופ’ צבר בפרס Unsung Heroes המוענק על ידי הדלאי לאמה בחסות הארגון הבינלאומי .Wisdom in Actionהפרס הוענק לה כהוקרה על פעילות מוצלחת ורבת שנים בשדות המחקר והעשייה החברתית בסוגיית יהודי אתיופיה ומהגרי עבודה מאפריקה בישראל ,והצבתן של סוגיות אלו במרכזו של השיח הציבורי בישראל .היא הישראלית הראשונה הזוכה בפרס זה. 26 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז ייעודו של ארגון בצדק הינו לפתח מנהיגות חברתית בעלת תודעה גלובלית .לארגון שש שנות ניסיון ביצירת שותפויות לפרויקטים של פיתוח בינלאומי והפעלתם בהיידרבאד ,העיר הרביעית בגודלה בהודו .במסגרת פעילות הארגון התנדבו בהודו כמאה צעירים וצעירות מישראל והתפוצות במשך שלושה עד ארבעה חודשים .הם עברו התמחויות מקצועיות ,והיו מעורבים גם ב”התנדבות ישירה’ במסגרת פרויקט ‘תן-בצדק’ ובשיתוף ‘פרויקט תן’ של הסוכנות היהודית. בפעילויות האלה למד ארגון בצדק רבות על עצמו ועל שותפיו ,וכמובן על העשייה העדינה והמורכבת הכרוכה בבניית שותפות עם ארגונים ושימורם בסביבה מרובת קשרים :ממשל ,ארגונים, עסקים ,מובילי שינוי ואנשי ציבור מוכרים. מעקב ובדיקת המניעים של בעלי עניין בפעילות הארגון ,ניסיונות לאתר ולקרב בעלי עניין חדשים ולהרחיק או לנטרל השפעה שלילית ממשית או אפשרית הם עיסוקים קבועים של הארגון .ואכן בשנות קיומו עבר ארגון בצדק טלטלות רבות :קריסתו הכלכלית של מי שעמד מאחורי הארגון היחידי בהודו ששיתף פעולה עם בצדק ,שינויים מרחיקי לכת בסביבה הרגולטורית וחקירה של המשרד ההודי לביטחון פנים על הפעילות של הארגון .זאת ועוד ,הזירה הדינמית שבה בעלי לשמר קשרים ֵ תפקידים בכירים עוברים לתפקידים חדשים בארגונים אחרים מחייבת את הארגון אישיים עם קומץ אנשים בכירים המסייעים שוב ושוב .אמנם המעמד החיובי שישראל זוכה לו בקרב הקהילה המקצועית בתחום השינוי החברתי בהודו מסייע אף הוא אך קיימים כמובן קולות אחרים שיש לזהות אותם ולנהל קשרים בהתאם ולנוכח מגוון הדעות הרווחות על ישראל והמערב (לא אחת אנו נתפסים בהודו כנציגיו). בכנס יוצגו: ⋅ מקרי מבחן בכל התחומים המצוינים ויושם דגש על התפתחות השותפויות של הארגון בהודו. ⋅ מודל של המרחבים השונים שבתוכם ובינם מפתח הארגון ומשמר את השותפויות שיצר ⋅ חשיבה עכשווית של הארגון על מינוף המשאבים שלו בצורה המיטבית כלפי השותפים המקומיים. יונתן גלזר יונתן גלזר בוגר בית-הספר למנהיגות חינוכית ,הוא מייסד ומנהל של ארגון בצדק ,שייעודו לפתח מנהיגות חברתית בעלת תודעה גלובלית. יונתן פיתח תכניות למתנדבים ומתמחים בהודו ובארץ ומנהל אותן מזה שש שנים .הוא מלמד ,יוזם פרויקטים חינוכיים ,מפתח תכניות לימודים ומנחה תהליכי הכשרה ופיתוח צוות .יונתן מפרסם מאמרים אקדמיים ומשמש חבר בוועדת ההיגוי של מועצת החינוך בישראל. [email protected] / 050-2208308 שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 27 שיתופי פעולה ברוח אמנת אוטווה לקידום בריאות: רוח ההתנדבות כגורם הצלחה ד"ר אניטה נודלמן – אנתרופולוגית רפואית ,אוניברסיטת בן גוריון לילך מלוויל -ממונה ארצית על הכשרה מקצועית בקידום בריאות ,משרד הבריאות; יונת ליס – מדריכה בכירה לחינוך לבריאות מינית וסמנכ”לית תפעולית בקרן נאלא הזכות לבריאות היא אחת מזכויות האדם הבסיסיות ( )1948ומהווה תשתית למגוון שיתופי פעולה בינלאומיים שמרביתם ממוקדים בטיפול רפואי .על פי אמנת אוטווה ( )1986בריאות הוא "מושג חיובי ,משאב לחיי יומיום ,המדגיש את המשאבים של הפרט והחברה" ,וקידום הבריאות הוא "תהליך המאפשר לבני האדם להגביר את שליטתם על בריאותם ולשפרה". אמנת אוטווה מתווה חמש אסטרטגיות לקידום הבריאות :פיתוח מיומנויות אישיות ,פיתוח קהילתי, ארגון מחדש של שירותי בריאות ,פיתוח מדיניות ציבורית בריאה ופיתוח סביבה תומכת .כל אלה מחייבים בנייה ושימור של שיתופי פעולה בין גופים שונים :קהילה ,משרדי ממשלה ,ממשל מקומי, ואף חברות עסקיות .ניתן לומר שאחת מאבני היסוד של הגישה היא פיתוח שותפויות ושימורן. שיתופי פעולה בתחום הבריאות מתאפיינים לרוב במרכיבים דומים :צרכים משותפים ,פיתוח קשרים בין-אישיים של חברות וכבוד הדדי .מרכיבים אלו מחייבים את הצדדים המעורבים לקיים תקשורת רציפה ולהתחייב ליחסים ארוכי טווח .דרישות אלו כרוכות באתגרים כשמדובר בשותפויות בינלאומיות. רוח ההתנדבות או עבודה ללא תגמול כלכלי הולם או ללא תגמול כלכלי כלל הייתה ליבת ההצלחה של התכניות שיידונו ,לצד מחויבות ,גמישות ורגישות לתרבות .מקרה המבחן יעסוק באתגרים הכרוכים בבניית השותפות הנדרשת לצורך תכנון והפעלה של תכניות הכשרה בתחום הבריאות המינית בכמה ארצות באפריקה ובהצלחות הפוטנציאליות והמוחשיות של שיתופי פעולה אלה. לילך מלוויל לילך מלוויל עוסקת בתחום קידום הבריאות כעשרים שנה .ללילך תואר שני בקידום בריאות מטעם אוניברסיטת קרטין במערב אוסטרליה .היא ממונה על הכשרה מקצועית בקידום בריאות במחלקה לחינוך וקידום בריאות במשרד הבריאות ,מרצה במסגרת לימודי תואר שני בבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה ומרכזת את הקורס להכשרת מובילי קידום בריאות בקהילה ובארגון של משרד הבריאות .במסגרת תפקידה ייסדה ,יחד עם אנשי מקצוע נוספים ,את כתב העת "קידום בריאות בישראל" והיא אחת משתי עורכותיו .לילך פיתחה ולימדה נושאים העוסקים בפיתוח פרויקטים לקידום בריאות בתכניות שיתוף פעולה בינלאומיות ברשות הפלסטינית ,ירדן ,ובכמה מדינות באפריקה . [email protected] / 050-2028808 יונת ליס יונת ליס היא מדריכה בכירה לחינוך לבריאות מינית .היא בעלת תואר ב.א בלימודי אפריקה ופעילה שנים רבות בתחום הסיוע למדינות מתפתחות בכלל ומדינות אפריקה בפרט בדגש על תחומי החינוך וחינוך לבריאות .היא פיתחה יחד עם ד”ר אניטה נודלמן קורסים אינטראקטיביים ורגישי-תרבות בנושא “חינוך לבריאות מינית ומניעת איידס בקרב בני נוער” .כמו כן ריכזה יונת את פעילות הסיוע הישראלי בשגרירות ישראל באתיופיה ומרכזת כיום את הפעילות הרפואית חינוכית “לביעור מחלות טרופיות מוזנחות” שיזם ומוביל פרופ’ צבי בנטואיץ במסגרת קרן נאלא תוכנית הפועלת מזה ארבע שנים באתיופיה.. [email protected] / 054-5320747 ד’’ר אניטה נודלמן ד''ר אניטה נודלמן היא אנתרופולוגית רפואית יישומית ,המתמחה במחקר איכותני ,בהכשרות ופיתוח תכניות רגישות-תרבות .ד’’ר נודלמן הקדישה שנים רבות לקידום בריאות מינית ומניעת איידס באמצעות גישה חינוכית חדשנית ואינטראקטיבית שפותחה עבור בני נוער בפנימיות בישראל והותאמה למדינות מתפתחות ,במיוחד באפריקה .היא מרצה בבית הספר למקצועות הבריאות הקהילתיים על שם רקנאטי באוניברסיטת בן גוריון, בתוכנית הבין-אוניברסיטאית ללימודי אפריקה ובתוכנית הבינלאומית לתואר שני בהגירה באוניברסיטת תל-אביב. כיועצת ל UNAIDS-אניטה מובילה תהליך הערכה מהיר ( )RAPהנוגע למחסומי מין ותרבות שמטרתו לייעל את שירותי הבריאות לאם ולילד כולל מניעת העברת נגיף האיידס מהאם לתינוקה. [email protected]/ 050-5920020 28 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 29 קליניקה ניידת מקצועית ביערות הגשם של גאנה כמודל לשותפות בענף הבריאות ד"ר אורי שורצמן – פסיכיאטר ישראלי ד"ר בריטה בודה-שורצמן – כירורגית ילדים מגרמניה – בני זוג ובעלי ניסיון רב של שני עשורים ויותר בהקמת פרויקטים שונים של בריאות במערב אפריקה וברזיל. בהרצאה נציג מודל ייחודי של קליניקה ניידת מקצועית כדוגמה לפיתוח משותף עם גורמים מקומיים בעקבות הניסיון העשיר שרכשנו כרופאים בבתי החולים המיסיונרים באזורים הכפריים של גאנה .מודל זה מדגים כיצד ניתן לשפר שירותים ממשלתיים בערים הגדולות ואפילו ליצור פרויקט מקיף באזורים כפריים בארצות מתפתחות. הקליניקה המקצועית הוקמה על ידם כעמותה ישראלית לא ממשלתית ובתקציב נמוך במיוחד. השותפים לפרויקט היו שירותי הבריאות הקתוליים בגאנה שהוכיחו את עצמם כמבוססים ,מתפקדים היטב ומקובלים הן על הממשלה המקומית הן על הפציינטים העתידיים .השותפות המקומית- מקצועית התבצעה היטב ,אך לעומת זאת לא הצלחנו למצוא שותפים מתאימים בארץ ובארצות אחרות שהיו יכולים לתמוך במחקר ובסגל המקצועי. ד”ר אורי שורצמן ד”ר אורי שורצמן )MD( ,הוא פסיכיאטר ,מייסד ,רכז ומנהל הקליניקה הניידת המקצועית בפסיכיאטריה באשנטי שבגאנה .בישראל הוא עובד בקליניקה הפרטית שלו בתל אביב. ד”ר בריטה בודה -שורצמן ד"ר בריטה בודה -שורצמן )MD( ,היא כירורגית ילדים ומייסדת ,רכזת ומנהלת של הקליניקה הניידת המקצועית בכירורגיית ילדים באשנטי שבגאנה .בישראל היא מכינה כעת את הפרויקט המקצועי החדש של בני הזוג באפריקה. את הפרויקט הגדול האחרון ביערות הגשם של גאנה הם החליטו לתאם ולנהל לבדם יחד עם בתי החולים המקומיים. [email protected] / 050-2603763 הגורמים שתרמו לשותפות האפקטיבית ולהתנהלות היעילה עם שירותי הבריאות הקתוליים הם מרובים וביניהם: ⋅ מחקר מוקדם על הצרכים והציפיות של קבוצת היעד ⋅ תקשורת מתמשכת עם המנהיגים הדתיים והמסורתיים של האזור ⋅ בחירה קפדנית של הסגל המקצועי בדגש על הסתגלות תרבותית גבוהה וכישורים תקשורתיים יוצאי דופן. המודל זה של קליניקה ניידת מקצועית לא אומץ מראשיתו על ידי ארגונים ממשלתיים ולא ממשלתיים גדולים .לכן העדפנו מעורבות של גופים מקומיים המצויים עמנו בדיאלוג מתמשך ותרמו להצלחת הפרויקט. 30 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 31 אתנוגרפיה של פיתוח אורבני בינלאומי באפריקה ד"ר יעל אבסירה ד"ר יעל אבסירה -התוכנית הבין אוניברסיטאית ללימודי אפריקה ,אוניברסיטת בן גוריון בנגב בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים בלימודי אפריקה ומדעי המדינה. היא מלמדת כיום בתוכנית הבין אוניברסיטאית ללימודי אפריקה באוניברסיטת בן גוריון .היא ערכה מחקרים בטנזניה בתחום פיתוח בינלאומי ועוני אורבני .תחומי המחקר שלה הם היסטוריה של אפריקה ,עוני ופיתוח בינלאומי בגישה ביקורתית ,פיתוח אפריקני ,יהודי צפון אפריקה ותולדות הגזענות. ההרצאה עוסקת בנגישות לידע ובאתגרים הקיימים בשותפויות בינלאומיות של פיתוח אורבאני, והיא מבוססת על עבודת שדה בעיר דאר א-סלאם שבטנזניה ב 2003-ו .2013-מטרת הרצאה היא להראות כיצד שיטות העבודה שבהן השתמשה החוקרת תרמו להבנה רחבה של מציאות העוני והפיתוח הבינלאומי של היומיום באפריקה .איסוף חומרי תצפיות ,ראיונות ,וחוויות אישיות שופכים אור חדש על הצלחות וטעויות בבניית שותפויות בינלאומיות בתחום הפיתוח באפריקה (החוקרת התגוררה עם משפחתה בשכונה אפריקנית ,השתתפה כסטודנטית בקורס מ.א .באוניברסיטת דאר א-סלאם ושולטת בשפה המקומית). [email protected] / 054-3072565 ההרצאה היא אתנוגרפיה של פיתוח בינלאומי באפריקה הנקרא , SCPו(Sustainable Cities )Programומבוססת על התבוננות פרטנית ופרשנות של חוויות היומיום של תושבי שכונת העוני ,Hanna Nassifשבה התקיים המחקר .האתנוגרפיה חושפת את האופן שבו מושפעים חיי התושבים מהסדר החומרי והמושגי של פרויקט פיתוח חיצוני ,וכיצד מעצבים התושבים מחדש את הפרויקט בהתאם לאינטרסים ,לתפיסות ולדרישות שלהם ("הבחירה") .יינתנו הסברים בקשר לראיונות מפורטים ושיטתיים החושפים את מפגש חיי היומיום של עובדי הפיתוח עם התושבים המקומיים ובקשר ליצירת אלטרנטיבות והזדמנויות חדשות באפריקה של המאה ה.21- שאלות המחקר נוגעות בשלושה תחומים :כיצד מצליח פיתוח בינלאומי לשלב את הידע המקומי בפרויקטים? כיצד משתתפים תושבי טנזניה בפיתוח אורבני או כיצד הם מתנגדים להתערבות בינלאומית בתחום זה? ולבסוף ,מהן האלטרנטיבות לפיתוח בינלאומי במאה ה 21-באפריקה לאחר שישים שנה של כישלון ,וכיצד תורמת עבודת שדה לגילוין? מחקר זה מאתגר את הספרות הקשורה בתיאוריית הפוסט-פיתוח באמצעות הצגת תפיסה של פיתוח אלטרנטיבי באפריקה, שאותו מכנה החוקרת "פיתוח חי" (”. )”living development לטענתה המקרה של טנזניה פותח פתח לתפיסה אלטרנטיבית של פיתוח ,הנוטשת פרדיגמות ישנות הנוגעות בכישלונו .המחקר הנוכחי מציע כיוון של חשיבה ביקורתית ואמצעים להבנה מדויקת יותר של הסיפור האנושי שמאחורי הפיתוח הבינלאומי באפריקה באמצעות התמקדות במקרים פרטניים וניתוח התביעות ,השאיפות והמטרות השונות של אלו שעבורם פרויקטים של פיתוח הם חלק אינטגרלי מהחיים. 32 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 33 תובנות ואתגרים מתוך מחקר שדה רפואי באתיופיה פרופ' צבי בנטואיץ ,יונת ליס ,ג'מל עלי מהדי ודנה מנור -המרכז למחלות טרופיות ואיידס הפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת בן גוריון וקרן נאלא ההרצאה תתמקד באתגרים המרכזיים שהציבה עבודת שדה שהתקיימה באתיופיה לסירוגין ב .2012–2009-עבודת שדה זו התבצעה על ידי כעשרים שותפים – חוקרים ישראלים בכירים, תלמידי מחקר ישראלים ,תלמידי תואר ראשון מישראל וגם חוקרים ותלמידי מחקר אתיופים. עבודת השדה הייתה חלק ממחקר מדעי מקיף שמטרתו הייתה יצירת התערבות רפואית המתבססת על חלוקת תרופות לביעור מחלות מעיים נפוצות בשילוב חינוך לבריאות ולהיגיינה בכמה אזורים באתיופיה. בהרצאה יושם דגש על שלושה מעגלים של אתגרים: ⋅ המעגל הראשון יתמקד באתגרים אישיים של החוקרים השותפים :התמודדות עם תנאי שטח ותקשורת מורכבים ,הבדלי שפה ותרבות בין החוקרים ובין נשואי המחקר וקשיים בירוקרטיים יומיומיים. פרופ’ צבי בנטואיץ פרופ‘ בנטואיץ ,רופא בעל שם עולמי ,אימונולוג קליני וחוקר איידס ,בעל ניסיון רב שנים במחקר קליני ובסיסי .פרופ’ בנטואיץ היה הרופא הראשון שעסק באיידס בישראל ,ייסד את מרכז האיידס הראשון בארץ והיה בין החוקרים הראשונים שהדגישו את המקום המיוחד שיש לזיהומים כמו תולעי מעיים ובילהרציה בהתפשטות מגפת האיידס וממדיה באפריקה. פרופ’ בנטואיץ הוא חבר סגל המחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת בן גוריון ועומד בראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס )CEMTA( וכן בראש קרן נאלא .שני הגופים האלו מעורבים בביעור מחלות טרופיות מוזנחות שמקורן באתיופיה ובכל יבשת אפריקה .במשך שלוש השנים האחרונות הם הגיעו במסגרת פעילותם לאוכלוסייה של 250אלף בני אדם ,ובסוף 2013עומדת פעילות זו להתרחב ולהגיע ליותר ממיליון בני אדם. ראה www.nalafoundation.org [email protected] / 052-2440060 ⋅ המעגל השני יתמקד באתגרים הקיימים בביצוע עבודת שדה מרובת חוקרים .בין היתר נעסוק בשאלות :כיצד עובדים עבודת צוות ,מה הן ההיררכיות המתגבשות ,כיצד מתקבלות החלטות ומה הם המנגנונים ליצירת צוות יעיל בשדה מחקרי מאתגר .כמו כן יוצגו הקשיים והאתגרים שעמם התמודדו החוקרים הישראלים בינם לבין עצמם ומול השותפים האתיופים של המחקר. ⋅ המעגל השלישי יתמקד באתגרים הייחודיים למחקר שדה הפועל בזירה משולבת של רפואה וחינוך .נתמקד בקשיים שהתעוררו בשל אופיים השונה של שני התחומים הנחקרים :הצד הרפואי של המחקר מחייב להגיע לאוכלוסיות גדולות ביותר (מאות אלפי אנשים) ,לחלק להן תרופות על פי לוח זמנים מוקפד ולעבור במהירות ממקום למקום ,ואילו הצד החינוכי של המחקר מחייב עבודה חינוכית איטית המבוססת על הטמעת ערכים חדשים ושינוי דפוסי התנהגות בקרב אותן אוכלוסיות. ⋅ בחלק האחרון נציג את התוצאות של עבודת השדה והאופן שבו הן עיצבו בעצמן את הפעילות הרפואית-חינוכית: .1הורדת שיעור התפוצה של מחלות בקרב תלמידי בתי הספר מ 100%–80%-ל 15%-בלבד .2שיפור הידע ומדדי ההתנהגות ה"נכונה" ואימוץ עקרונות החינוך וההתנהגות .3יצירת מנגנונים יעילים יותר לשיתוף גורמים מקומיים רבים .4הגברת המעורבות של מועדוני הבריאות בבתי הספר .5יצירת מעורבות רבת עוצמה של משלחת הסטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון שהשפיעה על תהליכי הטמעת הידע ושינויי ההתנהגות אצל התלמידים שהשתתפו בתוכנית. 34 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 35 עבודה עם ארגוני חברה ופעילים חברתיים: איך לעודד שיתוף פעולה פורה ולהימנע ממוקשים נפוצים ליסה ריכלין – יועצת עצמאית כיום נמצאים בישראל כ 55-אלף מבקשי מקלט אפריקניים .ככל שהמספרים עולים – ובהיעדר פתרון הולם מהמדינה – מתרבים הארגונים ,היזמות וההתארגנויות הקהילתיות מתוך ולמען הקהילות של המהגרים האפריקנים .ארגונים אלו מהווים מקור חשוב של תמיכה לקהילות שלהם ומאפשרים אינטראקציה טובה יותר עם פעילים ואנשי ציבור ישראלים .הם מהווים גם מקור מסודר ומהימן יותר להשגת מידע .אך על אף שארגונים אלו מהווים נכס גדול לישראלים שעובדים עם האוכלוסיות הללו ,העבודה עמם ועם המנהיגים שלהם מציבה לא מעט אתגרים. הרצאה זו תציג כמה מהאתגרים ,המכשולים וההתמודדויות בעת העבודה עם קהילת מבקשי המקלט ,וכן פתרונות אפשריים לשיתוף פעולה פורה עמה .ההרצאה תתמקד בזיהוי מנהיגים ועבודה עמם ,שיתוף פעולה עם ארגונים וקבוצות פעילים ופיתוח קשרי אמון .יוצגו תובנות השוואתיות מארצות הברית ,בריטניה וקניה .ההרצאה עשויה לסייע לאנשי שטח בתחום בבניית שיתופי פעולה אפקטיביים ,יעילים וממוקדים יותר עם ארגונים מתפתחים בארצות מתפתחות ובישראל באמצעות המקרה של מבקשי המקלט האפריקנים בה. ליסה ריכלין ליסה ריכלין עבדה ב"מוקד סיוע לעובדים זרים" ב ,2010–2004-עבדה בשכר בארגון "בני דרפור" וכיועצת לארגון "דרפור פרנדס" .ב 2008-השתתפה בקורס קיץ של "המרכז ללימודי פליטים והגירה כפויה" באוקספורד, וב 2012-התנדבה בארגון "היאס" בניירובי שבקניה. מושב :3 מקומה של ישראל בזירת הסיוע והפיתוח הבינלאומי במציאות הגלובלית המשתנה מנחה מושב ד"ר מייק נפתלי בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל ,אוניברסיטת תל אביב ,יו"ר ומייסד ברית עולם -להתנדבות ופיתוח בינלאומי ע.ר. קרוב לארבעים שנה מתמחה ד"ר מייק נפתלי בניהול והובלת ארגוני חברה אזרחית ,פיתוח קהילתי ופיתוח תכניות לנוער בסיכון ,יזמות חברתית ופיתוח בינלאומי .תחום מרכזי בפעילותו המקצועית ,הציבורית והחברתית היא העשייה הפרו-חברתית בכלל והמעשה ההתנדבותי בפרט. במשך שנים כיהן ד"ר נפתלי במגוון רחב של תפקידים ציבוריים בישראל ,ובכללם כיו"ר המועצה הלאומית להתנדבות בישראל (ע.ר ,).יו"ר ומייסד טופז – ליזמות וחדשנות חברתית (ע.ר ,).יו"ר ומייסד ברית עולם – להתנדבות ופיתוח בינלאומי (ע.ר ,).יו"ר ומייסד אינספירישן – האקדמיה הבינלאומית לאומנות לנוער וצעירים ולאחרונה כסגן יו"ר האגודה לפיתוח בינלאומי -סיד ישראל. בשנת 2008היה עמית מייסד ויו"ר עמותת נתן – הקואליציה הישראלית לסיוע הומניטרי בינלאומי (ע.ר ,).העוסקת בסיוע הומניטרי בזירות אסון וחירום וכיום מכהן כסגן יו"ר העמותה. [email protected] / 050-7605682 [email protected] / 054-7509654 36 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 37 שותפויות באסטרטגיית הפיתוח של ישראל במציאות גלובלית משתנה :היבטים ודגשים אילן פלוס -מנהל המחלקה לתכנון וקשרי חוץ ,מש"ב הסוכנות הישראלית לשת”פ ופיתוח בינלאומי ,משרד החוץ מש"ב הוא גוף הסיוע הלאומי הרשמי של מדינת ישראל הפועל יותר מ 55-שנה במדינות מתפתחות. מדינת ישראל היא מעבדה חיה של פיתוח ושותפה פעילה ומוערכת בזירת הפיתוח הבינלאומי, ומש"ב מופקד על גיבוש ,הובלה ויישום מדיניות הפיתוח שלה .מאז 1958מתמקדות תכניות הפיתוח של מש"ב בתחומים שבהם יש לישראל ניסיון וידע רלוונטיים ,כגון העברת טכנולוגיות ,סיוע טכני ובניית יכולות על-ידי השקעה בהון אנושי מתוך הבנה כי זו הדרך הבטוחה ביותר להבטיח פיתוח בר-קיימא .גישה בסיסית זו לא השתנתה. חוץ במש"ב ,הסוכנות הישראלית לסיוע ושת"פ בינלאומי במשרד החוץ .בתפקיד זה עוסק אילן פלוס בקידום דיפלומטיית הפיתוח של ישראל ,במעורבות ישראל בעיצוב מדיניות הפיתוח העולמית מול האו"ם ובקשר עם ארגונים בינלאומיים כמו ה OECD-ואחרים .אילן גם מקדם את השותפויות הבינלאומיות של מש"ב ,השותפות עם החברה האזרחית והעבודה מול התקשורת המקומית והבינלאומית. [email protected] / 050-6203034 אולם השינויים המתמידים בעולם הפיתוח – המגרש ,השחקנים ,בעלי התפקידים ,האתגרים ,הסוגיות, אמות המידה והעקרונות הבינלאומיים המוסכמים – מחייבים את ישראל לשנות את גישתה בהתאם. שינוי זה בא לידי ביטוי בגישה חדשה לפיתוח בינלאומי שאומצה על ידי מש"ב ומשרד החוץ המכונה "דיפלומטיית פיתוח" והיא כוללת :השתתפות פעילה ,העמקת המעורבות ,לימוד ותרומה למדיניות הפיתוח הגלובלית ,יצירת שותפויות חדשות וחדשניות לפיתוח ,שיפור ושינוי תהליכים פנימיים במש"ב ,ניצול הידע והניסיון של ה ,OECD-השתתפות בפורומים ובכנסים בינלאומיים, שינוי "שפת הפיתוח" שלנו – מסיוע חוץ לשותפויות לפיתוח ,אימוץ גישות חדשות לפיתוח ועוד. כל אלו לצד הגברת המאמצים כדי להשיג תוצאות טובות יותר למען קהילות נזקקות מהווים חלק מהגישה החדשה. במש"ב ,גוף הסיוע הרשמי של ישראל ,התגבשה ההבנה שאנו יכולים וחייבים להשתתף בתהליכים גלובליים ולתרום להם ולא להסתפק ביישום תכניות ברמת השטח בלבד .הצורך לחבר בין שני המישורים האלה הובן כאמור ויושם. אילן פלוס הוא בעל תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל ופסיכולוגיה מטעם אוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת דרבי. הוא הצטרף למשרד החוץ ב ,1994-וב 1995-יצא לשליחות כממלא מקום שגריר ישראל במנילה .לאחר מכן עבר לכהן כנספח תרבות והסברה ודובר שגרירות ישראל בהאג ,הולנד .ב 2000-עבר למחלקה של דרום מזרח אסיה במטה משרד החוץ בירושלים ,וב 2004-יצא לשליחות כממונה על שגרירות ישראל בפרטוריה שבדרום אפריקה .ב 2006-עבר לשרת כיועץ לנושאים כלכליים וחברתיים במשלחת ישראל לאו"ם בניו יורק ,ושם עסק בין השאר בשילוב ישראל בעיצוב מדיניות הפיתוח הבינלאומית .ב 2009-מונה לתפקידו הנוכחי כמנהל מחלקת תכנון וקשרי 38 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 39 מגבלות לשיתוף-פעולה :מדוע ישראל אינה מעוניינת להיות חברה בסוכנות האנרגיה הבינלאומית עילי רטיג -תלמיד לדוקטורט בבית הספר למדעי המדינה ,אוניברסיטת חיפה הרצאה זו תבחן את הסיבות שבגינן בחרה ישראל לא להצטרף לסוכנות האנרגיה הבינלאומית ( )IEAעל אף שהיא זכאית לכך מאז .2010היתרונות הרבים שה IEA-יכולה להציע לישראל מבחינת פיתוח משק האנרגיה המקומי שלה ,הכנתו למצבי-חירום ,שילובו בשוק האנרגיה העולמי ועמידתו בסטנדרטים בינלאומיים ,מצביעים על כך שישראל תעשה בחכמה אם תצטרף לסוכנות. הכשלים של משק האנרגיה הישראלי במהלך מלחמת לבנון השנייה ב ,2006-וכן מספר דוגמאות לבעיות המלוות את תהליך קביעת מדיניות האנרגיה והסביבה בישראל ישמשו להמחשת טענה זו. על אף היתרונות הגלומים בכך ,ישראל בחרה לדחות את רעיון ההצטרפות לסוכנות בעקבות דיונים בנושא שנערכו בשנת 2010בהשתתפות נציגים ממשרד האנרגיה והמים ,משרד החוץ ,משרד הביטחון ומשרד האוצר .הטענות שעלו בדיונים אלו שופכות מעט אור על מגבלות הרצון של ישראל להמשיך להשתלב בתוך הקהילה הבינלאומית ולעמוד בסטנדרטים המקובלים של פיתוח הנהוגים בארגון המדינות המפותחות ( .)OECDעל פי טענות אלו אסור לישראל לשתף מידע עם הסוכנות בנוגע למשק האנרגיה שלה עקב שיקולים ביטחוניים .כמו כן הופגן בדיונים חוסר-רצון לשתף את עתודות החירום של הנפט בישראל עם מדינות אחרות במקרי חירום (דרישה בסיסית שהסוכנות מציבה להצטרפות) .המשתתפים הביעו פקפוק כללי באשר לנכונותן של החברות האחרות בסוכנות לשתף את מאגרי החירום שלהן עם ישראל לכשיתבקשו לכך. המקרה של סוכנות האנרגיה הבינלאומית ממחיש כיצד "הלך הרוח הביטחוני" והחשד הכללי כלפי הקהילה הבינלאומית ,המאפיין חלק נכבד מקובעי המדיניות בישראל ,מהווים מגבלה ליכולתה של המדינה להשתלב באופן מלא בזירה הבינלאומית ומעכבים אפשרויות להמשך פיתוח משק האנרגיה והמדיניות הסביבתית בישראל. עילי רטיג עילי רטיג הוא תלמיד לדוקטורט באוניברסיטת חיפה המתמחה בפוליטיקה של אנרגיה ביחסים בינלאומיים ,בדגש על אזור המזרח התיכון ,מערב אפריקה והקווקז .הוא גם עוסק רבות בסוגיות של ביטחון אנרגיה ומדיניות אנרגיה בישראל ומחזיק במלגת מחקר מטעם משרד האנרגיה והמים. [email protected] / 054-4791160 התנדבות בין-לאומית ופיתוח איכותי :מנוגדים או משלימים? אילנה קמינקא – מנהלת תוכנית "עמיתי תבל" ,ארגון תבל בצדק נגה שפר-רביב – מנהלת תחום הפיתוח הקהילתי ארגון תבל צדק הרצאתן תעסוקנה במודלים של שילוב מתנדבים בני לאומים שונים בפרויקטים לפיתוח .הן מנתחות הצלחות וכישלונות ועומדות על המטרות שכל מודל התנדבות משרת .הן מדגימות בעזרת ניתוח מקרים מעבודתו של ארגון תבל בצדק בשטחי בנפאל והאיטי וכן של ארגונים אחרים כיצד ארגוני פיתוח מקצועיים יכולים לעבוד עם מתנדבים בצורה אפקטיבית ,אילו יתרונות ספציפיים מביאים מתנדבים ישראליים לתחום הפיתוח הבינלאומי ,מתי נחוצה שותפות ומתי היא מכבידה . ניתוחי המקרה יכללו ניתוח כישלונות ,דוגמת ההתנדבות עם עובדי מחצבות במחוז דדינג בנפאל, הצגת מקרי הצלחה דוגמת המהפך החקלאי שנעשה עם דייגי ה"דנוור ראי" והקמת תנועת הנוער א-פוליטית הראשונה מסוגה בנפאל . לשם הבנת הקונטקסט הכללי ,תידון חשיבות ההתנדבות הבינלאומית במישור החינוכי וכיצד "תיקון עולם" ו"עניי עירך קודמים" מתחברים לחוויית ההתנדבות בעולם גלובלי שבו "עניי עירך" לאו דווקא גרים בעיר שלך או אפילו במדינה שלך . אילנה קמינקא אילנה קמינקא נולדה וגדלה בארצות-הברית וגרה בארץ מזה עשרים שנה. בעת שירותה הצבאי פיקדה על חיילים שסבלו מקשיי הסתגלות ,ולאחר מכן מילאה כמה תפקידים בתחום החינוך הבינלאומי ,כגון ריכוז תכניות בינלאומיות בסוכנות היהודית .היא הקימה וניהלה את תוכנית "קריירה" המביאה מאות צעירים מחו"ל להתמחות מקצועית בחברות וארגונים ישראליים .אילנה שימשה גם סגנית מנהל האגף לתוכניות ארוכות טווח של החוויה הישראלית .היא בעלת תואר ראשון בחינוך והיסטוריה של עם ישראל מטעם האוניברסיטה העברית ותואר שני במדעי היהדות מטעם מכון שכטר. [email protected] / 050-8666757 נגה שפר-רביב נגה שפר-רביב היא בעלת ניסיון רב בתחום הפיתוח .היא בוגרת המחזור הראשון של תבל בצדק בנפאל והאיטי והייתה מעורבת בהקמת הפעילות בשתיהן .היא בעלת תואר ראשון במדעי הרוח ומזרח תיכון מטעם האוניברסיטה העברית .נגה הייתה פעילה בקידום זכויות עובדים בישראל במסגרת ארגון “כוח לעובדים” ,מנהלת את פעילות השדה של תבל בצדק ומלווה את הצוותים המקומיים . [email protected] / 054-738-7277 40 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 41 אימוץ פתרונות סטארט-אפ ישראליים בידי העולם המתפתח מה הניסיון יכול ללמד אותנו על אודות בניית שותפויות יעילות וניהול? לישראל היכולת לתרום לפיתוח כלכלי בר קיימא ,וכדי לממש אותה היא צריכה לרכז את מאמציה במחקר ופיתוח מודלים חדשים שגופי פיתוח בינלאומיים גדולים יאמצו ויישמו .מה נדרש כדי לייצר שותפויות כאלה? ראשית ,יש להשלים את בסיס הידע הקיים בטכנולוגיות פיזיקליות ״ירוקות״ על ידי פיתוח ״טכנולוגיות חברתיות״ מקבילות .שנית ,יש להצמיח באקדמיה את תחומי הפיתוח היישומי בתוך מדעי החברה – תחום שכמעט אינו קיים כרגע באוניברסיטאות ישראליות .שלישית ,יש לסייע למיזמי הזנק (סטרא-אפ) לחקור ולשווק את החדשנות הישראלית על פי סדרי העדיפויות ואמות המידה של קהילת הפיתוח הבינלאומית. המרצה יציג מפת דרכים פשוטה להשגת יעדים אלה בליווי כמה דוגמאות של יוזמות ספציפיות . פרופ' מרסא ז’בליס-קרופורד– מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ובחוג לגאוגרפיה ולימודים אורבניים באוניברסיטת טמפל – בית ספר למקצועות הבריאות ועבודה סוציאלית ,ארצות הברית ד"ר רם פישמן -מרצה לכלכלת פיתוח וסביבה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ד”ר רם פישמן רם פישמן הוא מרצה לכלכלה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בוושינגטון די.סי .ועמית מחקר במרכז לגלובליזציה ופיתוח בר-קיימא באוניברסיטת קולומביה .ד”ר פישמן הוא בעל תואר שני בפיזיקה מטעם מכון ויצמן ודוקטורט בפיתוח בר קיימא מאוניברסיטת קולומביה .לפני שהצטרף לאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. ד”ר פישמן היה עמית מחקר פוסט דוקטורט במדעי הקיימות באוניברסיטת הרווארד .רם חוקר ממשקים בין סביבה לפיתוח ,במיוחד סביב אקלים ומים ,והמחקר שלו כולל פרויקטים בשטח בהודו ,סנגל ,אוגנדה ונפאל. [email protected] / 0545290353 מחקר השתתפותי המבוסס על הקהילה ( )CBPRיכול לספק הזדמנויות רבות לשותפות בין- ארגונית ובתוך הקהילה ,לספק את הכלים הנחוצים לשיפור מערך הארגון הבלתי ממשלתי ()NGO ובניית שותפות באוכלוסייה מגוונת. מקרה בוחן יציג תוכנית בנייה של ארגון כזה המיושמת בישראל ,ומופנית לקהילות ערביות ,בדואיות ויהודיות .מטרת התוכנית היא: ⋅ להגדיל את יכולת הקיבול ולפתח את כישוריו של הארגון ,בדגש על ִתכנות ,ניהול ,תקשורת עם הקהילה ,הערכה ויישום תוכניות. ⋅ עידוד ופיתוח מערכת יחסים בעלת תועלת הדדית בין-ארגונית ושותפויות קהילתיות. הגישה החינוכית השתתפותית של הפרויקט באה לידי ביטוי בשלוש סדנאות ומשולבת עם גישה מעשית שבמסגרתה מתקיימות פגישות דו חודשיות מודרכות הנערכות בארגונים לא ממשלתיים ובקהילה בליווי מקצועי .כל הסדנאות והפגישות מתקיימות בשיתוף הקהילה ומתמקדות בעבודה מעשית הנעשית בשטח. במהלך התוכנית מוגדרים צרכיהם של הארגונים הבלתי ממשלתיים ,מתקיימות הערכות ראשוניות ונקבעות מטרות הארגון .מקרה הבוחן יציג כיצד שיטת ה CBPR-חושפת את נקודות החולשה והחוזק ואת צרכיו של הארגון ,וכיצד שותפות הדדית יכולה לייעל את השירותים לקהילה .שותפויות בין ארגוניות עשויות גם לחזק את לכידות הקהילה ולשפר את פיתוחה. משתתפי הכנס יבינו בצורה טובה יותר את שיטת ה CBPR-וילמדו כיצד ניתן להשתמש בה כדי לבחון ,לבנות ולהעריך את השותפות הקהילתית בצורה היעילה ביותר. פרופ’ מרסא ז’בליס-קרופורד פרופ' זיבלס-קרופורד מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ובחוג לגיאוגרפיה ולימודים אורבניים באוניברסיטת טמפל ,ארה"ב .היא יזמה והובילה עבודות מחקר ל Philadelphia Report Card-הנוגע לרווחתם של ילדים ובני נוער ,היא חוקרת CBPRנודעת ומשתתפת כיום בשני פרויקטים קהילתייםWalk :ו ,Photovoice-האחד בישראל והאחר בארצות הברית. [email protected] / 050-7090100 42 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 43 מושב 4 אתגרים בניהול שותפויות בפיתוח בינלאומי :פרקטיקות מן השדה מנחה מושב דן קטריבס ראש אגף סחר חוץ וקשרים בינלאומיים ,התאחדות התעשיינים בישראל דני קטריבס הוא ראש אגף סחר חוץ וקשרים בינלאומיים בהתאחדות התעשיינים ומנהל קשרי החוץ של לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. הוא עבד בשירות הממשלה במשך 25שנה ,שבהן מילא תפקידים שונים: סמנכ”ל משרד האוצר וממונה על האגף הבינלאומי ורשות ההשקעות; במנהל לסחר חוץ במשרד מנהל מחלקת המזרח התיכון וצפון אפריקה ִ התמ”ת ,יו”ר ועדת הסחר של השיחות הרב צדדיות (מינואר ;)1995מנהל המחלקה לקשרי חוץ מדעיים במשרד המדע; יועץ בכיר לשר המדע והטכנולוגיה ויועץ כלכלי לשר התמ”ת. במסגרת שירותו בחו”ל כיהן דני בתפקידים הבאים :ציר כלכלי ראשון בשגרירות ישראל בבייג’ין; נספח כלכלי בקונסוליה הישראלית בהונג-קונג ונציג משרד התמ”ת במשרד הקישור הישראלי בבירות. לדני קטריבס תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ,תואר שני בכלכלה מטעם London School of Economicsבתחום European Economic Integration וכן דיפלומה מטעם ה College D’Europe -ב Bruges-בתחום .Advanced European Studies שותפויות והערכה :מעריכים כשותפים והערכת שותפים ד"ר אפרת אלרון – פסיכולוגית ויועצת ארגונית עצמאית; ד”ר קרייג צ'רני -נשיא חברת Charney Research הערכה מקצועית מעמיקה של פרויקטים בפיתוח בינלאומי היא אחד הגורמים התורמים להצלחתם ומהווה כלי למידה משמעותי עבור הארגונים השותפים והמממנים .הערכה איכותית ויישומית תורמת לפרויקט במספר תחומים :הערכת צרכים ,ניהול הפרויקט ,ניהול סיכונים ,הערכת שותפים ושותפויות ,בדיקת היתכנות של תכניות אסטרטגיות ואופרטיביות ראשוניות והערכה של תוצאות הפרויקט והשפעותיו בטווח הארוך .הערכה אמינה יכולה גם להעלות את האפקטיביות של הממשקים עם האוכלוסייה המקומית והגופים הממשלתיים של המדינה שבה מתבצע הפרויקט. נציג שיטות עבודה מומלצות ונשים דגש על המהות והיתרונות של שיתוף הפעולה בין הארגון לבין המעריך ,והדרכים שבהן ניתן להעריך שותפים ושותפויות .ההרצאה תתבסס על תוצאות מחקר שבדק את האיכות של מתודולוגיות ההערכה והשימוש בהן ב.2013- במחקר השתתפו 600חברי סיד מוושינגטון ומדגם של חברי סיד מישראל .המחקר התמקד במידת השימוש שנעשה במתודולוגיות הערכה איכותיות על ידי ארגונים בעולם הסיוע הבינלאומי באמצעות שאלות הנוגעות לשלבים שבהם נאספים הנתונים ונבדקים תהליכי מיון ומימון המעריך המקצועי ,סוג הקשר בין הארגון למעריך ,הרווחים והאתגרים האפשריים בקשר זה ושביעות הרצון מתהליך ההערכה ומתוצאותיה .נסיים את ההרצאה בהמלצות לדרכים שתסייענה לסגירת הפער בין שיטות עבודה מומלצות ובין יישומן בפועל. ד”ר אפרת אלרון ד”ר אפרת אלרון היא פסיכולוגית ארגונית המתמחה בניהול ממשקים בין- תרבותיים ,אפקטיביות של כוחות שלום רב לאומיים ,הערכת פרויקטים, חדשנות ועבודת צוות. לאחר לימודי התואר הראשון בגיאולוגיה וביולוגיה באוניברסיטה העברית כתבה את עבודת הדוקטורט בנושא השפעות של שונּות תרבותית על צוותי ניהול בכירים בחברות רב לאומיות באוניברסיטת מרילנד .אפרת הייתה מרצה בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ובמכללה האקדמית תל חי ,וב 2008-עברה לעולם מכוני האסטרטגיה כעמיתת מחקר במכללה לביטחון לאומי של נאט"ו ברומא וכעמיתת מחקר בכירה ב ,International Peace Institute-ארגון מייעץ לאו"ם בנושאים של פתרון סכסוכים ופיתוח בינלאומי. היא שבה לישראל ב 2010-והצטרפה לצוות המחקר הגלובלי של הCentre for Global- Workforceבאוניברסיטת סיימון פרייזר בוונקובר .אפרת היא מעריכת התוכניות של סיד ישראל. [email protected] / 052-4810042 44 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 45 ד”ר קרייג צ’רני שיתופי פעולה הומניטריים תחת אש :המקרה של סומליה ד”ר קרייג צ’רני ,נשיא חברת Charney Researchהפועלת בניו יורק, הוא איש מדע המדינה וסוקר בעל עשרים שנות ניסיון בנושא עמותות, חברות עסקיות ,גופים ממשלתיים וארגונים פוליטיים בכעשרים מדינות. מאז שייסד את החברה ב 1997-עבודתו מתמקדת במדינות מתפתחות הנמצאות בקונפליקט או בשלבי התאוששות מקונפליקט. יורי ציטרינבאום – יועץ עצמאי לפיתוח פרויקטים במדינות מתפתחות הוא עבד בפרויקטים של פיתוח כלכלי שבהם נחקרו נושאים כמו הפרטה, עמדות משקיעים ,ואסטרטגיות התאוששות ,והעריך פרויקטים במוזמביק ,דרום אפריקה וגיאורגיה. קרייג ערך את הסקרים הפוליטיים הראשונים באפגניסטן ב ,2004-אינדונזיה לאחר נפילת סוארטו, קמבודיה במעבר שלה לדמוקרטיה ומזרח טימור לאחר יציאת אינדונזיה ממנה .בליבריה העריך את דעת הקהל לאחר שאלן ג’והנסון-סירליף נבחרה לנשיאה הראשונה של המדינה. לפני שהקים את החברה שלו היה קרייג אנליסט בכיר בצוות הסוקרים של הנשיא ביל קלינטון ועבד עבור נלסון מנדלה וה ANC-כמנהל שותף עם סטנלי גרינברג וסלינדה לייק בחינוך לשימוש בסקרים בבחירות הראשונות בדרום אפריקה ב .1994-הוא בעל דוקטורט מאוניברסיטת ייל במדע המדינה ,דיפלומה מקבילה לתואר שני בלימודי פיתוח מטעם הסורבון ותואר שני במדעי המדינה מטעם אוניברסיטת אוקספורד. [email protected] ארגוני סיוע בינלאומיים הקטינו דרמטית את נוכחותם בסומליה בעקבות התפרצות האלימות שהתרחשה בה ב .2006-המשך פעילותם ההומניטרית בשטח היה תלוי ביכולת של ארגונים סומליים לשתף פעולה עם ארגונים בינלאומיים וביכולת של הארגונים הבינלאומיים להמשיך להוביל את הפעילות על ידי ניהול מרחוק .)Remote Management)tמודל פעילות זה מציב אתגרים תפעוליים רבים ודילמות אתיות ומסכן בעיני רבים את העקרונות ההומניטריים האוניברסליים. שיקול משמעותי בהחלטה של ארגונים בינלאומיים להמשיך בפעילות ולעבור לניהול מרחוק נובע מהערכת הצרכים בהשוואה ליכולת להבטיח את יעילות הסיוע .הערכה זו תלויה ביכולתם של השותפים המקומיים – יכולת מקצועית ומוסרית ,נאמנות לעקרונות הסיוע ההומניטרי ויכולת לפעול בתוך סביבה אלימה ומורכבת .על אף שארגונים בינלאומיים פעלו עם שותפים מקומיים בסומליה מאז ,1991 המעבר לניהול מרחוק נתפס כמורכב בגלל ההערכה כי הארגונים המקומיים בסומליה אינם מסוגלים לפעול ביעילות ולשמור על עקרונות הסיוע ההומניטרי ללא ליווי צמוד של ארגונים בינלאומיים. ההרצאה תציג ממצאים של מחקר שדה שנערך בקניה ונועד להבין לעומק את הדינמיקה של השותפות בהקשר של סומליה .תיבחן גם השפעת המעבר לניהול מרחוק על יחסים בין הארגונים ועל מיצוב הארגונים הסומליים במערכת הסיוע ההומניטרי הבינלאומי .העבודה מותחת ביקורת על מבנה השותפות בין הארגונים בעשרים השנים שקדמו לשינויים אלו. בחינת שותפות בין ארגונים בהקשר קיצוני כמו בסומליה מלמדת על עקרונות השותפות בעולם הסיוע ההומניטרי .המקרה של סומליה מצביע בבהירות על כך שמסגרות השותפות המקובלות כיום אינן מספקות מענה ויש לבחון שינוי יסודי בדינמיקה שבין שחקנים מקומיים ובינלאומיים ומיצוב של שחקנים מקומיים בסיוע הומניטרי. יורי ציטרינבאום יורי ציטרינבאום הוא בעל תואר מוסמך בניהול משברים הומניטריים מטעם אוניברסיטת ז'נבה ותואר בוגר בכלכלה ולימודי אפריקה מטעם אוניברסיטת בן גוריון .הוא בעל ניסיון בן שנתיים של עבודה בשטח – הוא הוביל פרויקטים בתחום הסיוע והפיתוח הבינלאומי בהאיטי ,קניה ,קונגו, ארה”ב ,אוגנדה והפיליפינים. עבודת המחקר שלו לקראת תואר מוסמך עסקה בשותפות בין ארגוני סיוע סומליים ובינלאומיים .יורי המשיך את המחקר בעבודת שדה בקניה בהזמנת .International Council of Voluntary Organizations [email protected] / 0527466544 46 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 47 שימוש אפקטיבי בכספי מימון :פתרונות לבעיות מים ופלטפורמות לפיתוח כפרי בר קיימא אורנית אבידר -מייסדת ומנכ"לית ווטר וויס פתרונות בע"מ ווטר וויס פתרונות בע"מ ( )WaterWays Solution Ltdמספקת פתרונות בני קיימא לבעיות מים ופלטפורמות לפיתוח אזורים כפריים המאפשרים שימוש יעיל בכספי מימון. לפני כארבע שנים שאלנו את עצמנו מדוע פרויקטים של מים באזורים כפריים לא מצליחים להתקיים זמן ממושך .מציאת הפתרון לשאלה הזו הייתה מאתגרת .הבנו שקיימּות ארוכת טווח תהווה פריצת דרך משמעותית בפיתוח באזורים כפריים ובנגישות רחבה למים נקיים ,וכך יצרה ווטר וויס את "המתודולוגיה ההוליסטית כמענה לבעיות מים ואתגרים של פיתוח באזורים כפריים" .אנו מאמינים כי כדי להתמודד עם הבעיה החמורה של היעדר קיימות בפרויקטים של מים ,חקלאות ופתוח כפרי ,חייבים שיתוף פעולה של גורמים רלוונטיים שונים במטרה ליצור שותפויות יציבות שינצלו את החזקות של כל הנוגעים בדבר. להלן כמה משיתופי הפעולה של ווטר וויס: ווטר וויס נבחרה לייצג את ארגון המים והסניטציה – )www.wsafrica.org) WSAבישראל במטרה לקדם טכנולוגיות מים ישראליות וכמענה לצרכים האזוריים באפריקה .השותפות עם WSA מאפשרת ליצור מיזמי מים מורכבים ויציבים בשיטת ה( PPP -שת"פ ממשלתי ופרטי) באמצעות מנגנון גישור יעיל. אורנית אבידר אורנית אבידר היא מייסדת ומנכ”לית ווטר וויס פתרונות בע”מ .היא ייסדה את חברת ווטר וויס מתוך הבנה שיש צורך רב בפתרונות מים לאזורים כפריים וההבנה שכל אדם זכאי למים נקיים .חברת ווטר וויס היא ספקית פתרונות מים ברי קיימא ופיתוח כפרי. לאחרונה אורנית מונתה להיות נציגת WSAבישראל WSA .הוא ארגון פאן אפריקאי המאגד 35מדינות אפריקאיות בתחום המים והתברואה. אורנית היא דיפלומטית לשעבר ,משקיעה ושותפה בקרן הון סיכון אשר השקיעה בסין. היא בעלת עשרים שנות ניסיון בפיתוח שותפויות אסטרטגיות בינלאומיות ומקשרת בין אנשים וטכנולוגיה לצרכים ומטרות משותפות. אורנית בעלת תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית במדעי המדינה בהצטיינות ובעלת תואר MBA מאוניברסיטת טמפל בפילדלפיה ,ארצות הברית. [email protected] / 054-4404551 www.water-ws.com ווטר וויס משתפת פעולה עם ארגון ללא מטרות רווח הפועל בקמרון בשם LWDGC ( )http://www.lwdgcafrica.orgלקידום מערכת פיתוח כפרי שזכתה לכינוי VIC (.)Village Income Center VICהוא פתרון פיתוח משולב המאגד פתרונות לבעיות מים ,חקלאות ,מזון וחשמל ומשולב עם מרכז יצרני ליצירת הכנסה .שיתוף הפעולה המקומי-כפרי חיוני להצלחת המיזם .לאחר שתוכח הצלחתו של המיזם מתכוונת ווטר וויס להפיצו במקומות נוספים בקמרון וברחבי היבשת. "הקואליציה למים" היא שותפות שהוקמה עם גופים בינלאומיים שונים לקידום המודעות לתמחור כולל של משך חיי מיזמים למען קיימות המיזם ,ושלא כתמחור הקמת מיזם ללא תחשיב עלות אחזקתו ותפעולו כפי שנהוג כיום. הדגם העסקי של ווטר וויס מעודד יצירת מערכות של יחסי עבודה הדוקים עם חברות טכנולוגיה, גופי מימון וגופי הפצה מקומיים במטרה לקדם אספקת מים נקיים לכול. למיזמים הפועלים על פי השיטה ההוליסטית ובשיתוף פעולה יש סיכויי קיימות והצלחה לאורך זמן גדולים יותר. 48 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 49 חקלאי העתיד :מיגור העוני באפריקה הכפרית פרופ דב פסטרנק -כיועץ בכיר עבור ,CLUSAהליגה השיתופית של ארצות הברית יצחק אבט – יועץ חקלאי בכיר במרכז פרס “חקלאות כמקור פרנסה” פירושה שהחקלאים אוכלים את מה שהם מגדלים .לעתים קרובות הם אינם מצליחים להניב יבול בכמות מספקת לשנה שלמה .מעט מאד נותר לשיווק ולהשגת הכנסה. חקלאות כמקור פרנסה התלויה בכמות מי גשמים מהווה את הסיבה העיקרית לעוני הנפוץ ברחבי האזורים הכפריים באפריקה. הדרך האפקטיבית ביותר לסייע בהעברת החקלאים מצורת החיים של “חקלאות כמקור פרנסה” לחקלאות מכוונת שיווק הוא שינוי של דפוסי התנהלות. שני ארגונים יהודיים ,לא ממשלתיים Eliminate Poverty Nowהאמריקאי וPencils for Kids- הקנדי חברו יחד עם פרופ’ דב פסטרנק וארגון מקומי בניגריה במטרה לבצע תכנית שמטרתה העברת רוב החקלאים בניז’ר לחקלאות מכוונת שיווק. התכנית מתבצעת בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך של ניז’ר ותכנית משרד ראש הממשלה לקידום ההתפתחות החקלאית הנקראת TRIPLE Nכאשר שני הארגונים היהודיים מספקים את המימון לתכנית. פרופסור דוב פסטרנק במשך 25שנה ניהל פרופסור דוב פסטרנק את המכון לחקלאות וביולוגיה יישומית באוניברסיטת בן גוריון שבנגב ,והתמחה בהשקיה בעזרת מי מלח; הוא היה המדען הראשי של ICRISAT (International Crops Research )Institute for the Semi-Arid-Tropicsבניז'ר בנושאי יבול ומערכות השקיה .פרופ' פסטרנק וצוותו פיתחו שם מוצרים חדשניים ומערכות חדשות רבות לגידול בסאהל .בימים אלו משמש יועץ בכיר עבור ,CLUSA הליגה השיתופית של ארצות הברית ,התומכת ברבים מהמצאותיו בעזרת ( USAIDארגון סיוע אמריקאי) באזור סאהל. [email protected] יצחק אבט יצחק אבט הוא בעל תואר בחקלאות מאוניברסיטה בדרום אפריקה .הוא עבד כמתכנן חקלאי -אזורי בחבל לכיש והיה ראש סיוע חקלאי באמל"ט מטעם משרד החקלאות .כמייסד "סינדקו" הוביל פרויקטים בכשישים ארצות .ב 15-השנים האחרונות הוא משמש יועץ חקלאי בכיר במרכז פרס בדגש מיוחד על פעילות במזרח התיכון. [email protected] פרופ’ דב פסטרנק והשותפים מתווים את התכנית .משרד החינוך דואג להשגת מורים לבתי הספר ,מוודא שהתכנית נכללת בין יעדי המשרד ודואג לפיקוח אקדמי על המורים TRIPLE. Nהתכנית מבוססת על הוראה והכשרה של ילדי בית הספר היסודי יחד עם הוריהם בנושאים של טכנולוגיות ,השקיה וגידול יבולים בעלי ערך גבוה ,שיווקם בערוצים רווחיים והגברת המודעות לערך המוצרים .ההכשרה מועברת על ידי מורים מקצועיים בתחום המעבירים שיעורים תאורטיים יחד עם הכשרה מעשית המתבצעת בדגמים של חוות זעירות הממוקמות בשטחי בתי הספר. מבחן ניסיוני של המודל שפיתחנו בכפר Sadoreהוביל למעבר מלא של אנשי הכפר לחקלאות מכוונת שיווק .האמהות היו השותפות העיקריות וממוצע ההכנסה השנתי של משק בית הגיע לפי חמש ביחס להכנסה הממוצעת של משק בית חקלאי .בתים הורחבו ,ילדים נשלחו לבתי ספר תיכוניים והכפר הפך למקום שבו המזון מובטח לכל. 50 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 51 אתגרים בפיתוח ויישום עבודה סוציאלית בינלאומית ד”ר נורה קורין-לנגר פרופ' אורית נוטמן-שורץ – בית הספר לעבודה סוציאלית המכללה האקדמית ספיר; ד"ר נורה קורין-לנגר – בית הספר לעבודה סוציאלית המכללה האקדמית ספיר; ד"ר רבקה רנץ – בית הספר לעבודה סוציאלית המכללה האקדמית ספיר ד"ר נורה קורין-לנגר – עובדת סוציאלית ,מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת ת"א ומרצה מן החוץ בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר .תחומי מחקרה כוללים פרקטיקה של עבודה סוציאלית בחברות רב תרבותיות ועבודה סוציאלית בינלאומית. ייעודו של מקצוע העבודה הסוציאלית הוא לקדם שוויון ,צדק חברתי ואיכות חיים ,ומראשית קיומו פועלים עובדים סוציאליים במגוון הקשרים תרבותיים ,מסורתיים וגיאופוליטיים .פעילות זו זוכה למשנה תוקף ותאוצה עקב ההשפעה של תהליכי הגלובליזציה וההבנה כי בעיות במקום אחד של העולם מעוררות בעיות חברתיות במקום אחר :בעיות פליטים ,סחר בנשים ,תופעת מהגרי העבודה, רעב ועוני בעקבות שינויים אקלימיים ואסונות טבע. תופעות חברתיות אלו הולידו את ההכרה כי נדרש ידע ייחודי המקובל לכנותו "ידע מחוץ לתרבות", וכי לעובדים סוציאליים תפקיד משמעותי ביצירת איזונים חדשים ביחסים שבין מדינות הדרום ובין מדינות הצפון הגלובלי .על רקע מציאות זו צמחה בשנים האחרונות התוכנית לעבודה סוציאלית בינלאומית במכללה האקדמית ספיר ,שמטרתה להכשיר עובדים סוציאליים שיהיו בעלי ידע ייחודי בתחום זה. [email protected] / 052-4581110 דר” רבקה רנץ דר" רבקה רנץ -עובדת סוציאלית ,מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללת ספיר ,מרכזת המסלול הבינלאומי ומלווה סטודנטים בהכשרתם בהודו .תחומי מחקר :עבודה סוציאלית בינלאומית והתמכרות לחומרים פסיכו-אקטיביים. [email protected] / 052-3333613 התוכנית כוללת בין היתר הקניית ידע בנושא אמנות וזכויות בינלאומיות ,כשירות ויחסיות תרבותית, השלכות חברתיות של הגלובליזציה ,וכן ידע יישומי המתאים לאוכלוסייה ולרוח העבודה הסוציאלית בארץ שמקובל להגדירה כמדינת דרום .הידע היישומי נרכש באמצעות הכשרת שדה מודרכת בארץ מתפתחת. המושב הנוכחי יכלול הצגה קצרה של תיאור מקרה וממצאי מחקר שיבהירו מהו מודל ההכשרה לעבודה סוציאלית בינלאומית הקיים מזה שש שנים במכללה האקדמית ספיר .כמו כן יינתן תיאור מפורט של האתגרים הכרוכים בתהליכי יצירת השותפות וההכשרה של הסטודנטים .חקר יצירת השותפות וניתוח נראטיבים של סטודנטים מישראל ומהודו המשתתפים בתוכנית מצביעים על הצורך להתמודד לא רק עם הבדלי שפה ובעיות אנושיות בוערות אלא עם שונות תרבותית, ראקטיבציה של היסטוריה קולוניאליסטית וחוויות של הדרה ודיכוי לצד הנחיצות ביצירת עמדה לומדת המאפשרת ראייה של הדדיות ויחסיות תרבותית .לבסוף תוצגנה המלצות לעתיד לבוא. פרופ’ אורית נוטמן-שורץ פרופ' אורית נוטמן-שורץ ,עובדת סוציאלית ואנליטיקאית קבוצתית, מייסדת בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר וראש בית הספר לשעבר .תחומי מחקרה כוללים חינוך לעבודה סוציאלית בכלל ועבודה סוציאלית בינלאומית בפרט .בדצמבר 2010מונתה ליו"ר המועצה לעבודה סוציאלית בישראל. [email protected] / 054-4531069 52 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 53 הצגת מקרה בוחן של פיתוח שותפויות לסיוע חירום בינלאומי ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו יעל אברדם – מנהלת תוכנית ביטחון למזון אוניברסיטת תל אביב הפרויקט המוצג הוא יוזמה של UNICEF ,OCHA ,DFIDוהממשלה הנורבגית והוא נועד לתת מענה מהיר למצבי חרום תכופים במזרח קונגו .אזור זה של המדינה נתון לאלימות תמידית ומגפות קטלניות וסובל מהיעדר מוכנות לאסונות טבע .הארגונים השונים הפועלים בתחום לא עמדו במצבי החירום הרבים שפקדו את האזור מדי חודש בשל תלות בתורמים ומחסור בכסף זמין. הפרויקט אפשר הערכת צרכים מהירה בכל הקשור למים ,סניטציה ,מקלט ,ביטחון במזון ותזונה, בריאות וחינוך. כתיבת הדו"ח הושלמה בשלושה–ארבעה ימים בלבד ,ובהסתמך עליו שיחררו כספים שאפשרו לארגונים שונים להתערב בתחומים שנמצאו נחוצים. הפיילוט הזה הוכתר בהצלחה רבה ויושם גם באזורים אחרים .מדובר בדוגמה נדירה של שיתוף פעולה בין ארגונים ממשלתיים ,תורמים וארגונים לא ממשלתיים בכל התחומים .שיתוף הפעולה התבטא לא רק בהתערבות בשטח אלא גם בהערכת הצורך לפרויקט כזה. המרצה תציג את האתגרים שצצו במהלך שיתוף הפעולה הצמוד הזה (קבלת החלטות ,הערכת צרכים ,ביטחון ודרך פעולה) ,וגם את הסיטואציה המיוחדת שאפשרה את יצירת הפרויקט ושיתוף הפעולה מבחינת כוח אדם ,מצב חיצוני ,מצב פוליטי וכולי. יעל אברדם מאז 2001משמשת יעל אברדם מנהלת פרויקטים של חירום באזורי קונפליקט ,כגון :קוסובו ,הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ,חוף השנהב, בורונדי ,רפובליקת מרכז אפריקה (בארגונים כ"רופאים ללא גבולות" "סולידריטס" ו"מרלין"). יעל היא בעלת תואר מאסטר בסיוע הומניטארי בינלאומי מטעם אוניברסיטת לובן בבלגיה ותואר ראשון ביחסים בינלאומיים וספרות צרפתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. [email protected] / 054-8828749 54 כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה 4-ע”ש ד”ר יהודה פז מושב מסכם במקום שבו המדינה קרסה :איך יוצרים שותפויות באזורי הפקר שבהם המיליציות והכאוס שולטים והמדינה איבדה אחיזה איתי אנגל איתי אנגל הוא אחד מכתבי הטלוויזיה הבולטים ביותר בישראל .הוא מוכר היטב בזכות הסרטים התיעודיים המעמיקים שלו דרכם הוא מספר את הסיפורים המודגשים של אנשים יחידים ושל הקהילות המקומיות שלהם. סגנון העיתונאות הייחודי שלו מתמקד בחוויות אנושיות בחיים האמיתיים של כל האנשים המתגוררים באזורי מלחמה או אזורי מאבק -הקורבנות, פושעי המלחמה ,חיילים ,אנשי מיליציות ,בני שבטים ,ילדים ונשים. לדוגמא -כאשר הוא דיווח אודות המלחמות בבלקאן בקרואטיה ובוסניה ,אנגל טרח לשהות עם כל הגורמים והסיעות הנלחמים -סרבים ,קרואטים ומוסלמים -הן בשדה הקרב והן בחייהם האזרחיים. הקריירה המכובדת והמובחנת של אנגל ,נשאה אותו לעבר עיראק ,אפגניסטן ,פקיסטאן ,בוסניה, קוסובו ,רואנדה ,קונגו ,צ’צ’ניה ,האיטי ,לבנון ,כורדיסטאן ,מצריים ,טוניס ,לוב ,סוריה ורצועת עזה. מאחר ומדינות רבות מתוך אלה עוינות לישראל ולישראלים ,הוא ביצע את המסעות שלו בעילום שם ,ללא תמיכת צוות ישראלי של צלמים או טכנאי קול. אנגל זכה בכמה פרסים ובהכרה בינלאומית עבור עבודתו המרשימה וביניהם“ :פרס סוקולוב” שהוא המקבילה הישראלית לפרס פוליצר; “פרס חוד החנית” -פרס אמצעי-התקשורת הבינלאומית מטעם “קרן המאה הבאה” בלונדון ו -ווסטמינסטר ( .)Next Century Foundationבנוסף ,זכה גם בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר של הטלוויזיה הישראלית מטעם הפורום הישראלי של יוצרי הסרט התיעודי. בשנת 2006אנגל ייסד את הארגון “ישראלים למען קונגו” – ארגון הומניטארי המספק סיוע לאלפי הנשים שנאנסו ושהוטלו בהם מומים בזמן המלחמה הנמשכת ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ( .)DRCכל שנה ,למשך חודש אחד ,כמה מהמנתחים והגניקולוגים הטובים ביותר בישראל ,מגיעים לאזורים המבודדים בקונגו ,כחלק ממשימה זו .שם ,הם מקימים מרפאות ,מבצעים ניתוחים רפואיים ומנחים את הצוות המקומי כיצד לבצע ניתוחים בעצמם. שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה 55 רוצים להשפיע יחד איתנו? עכשיו גם לכם יש אפשרות צרו עימנו קשר www.sid-isreal.org כנס זה התאפשר הודות לתמיכתה הנדיבה של קרן פירס
