ידיעות מנטורינג גיליון מספר 8

‫סיפורו של‬
‫מחזור ח'‬
‫הקשיים‪ ,‬ההסתגלות‪,‬‬
‫החוויות‪ ,‬התובנות‪,‬‬
‫התוכניות לעתיד‬
‫ידיעות‬
‫עמ' ‪4-2‬‬
‫עיתון תוכנית המנטורינג‬
‫נערות למען נערות‬
‫המנהלת‪:‬‬
‫ד"ר מרים גולן‬
‫מנטורינג‬
‫מרכזת מקצועית‪:‬‬
‫אביטל קאי־צדוק‬
‫את‬
‫המנגינה‬
‫הזאת‬
‫אי אפשר‬
‫להפסיק!‬
‫עורכת‪:‬‬
‫בילי שטראוס־סלומון‬
‫גיליון מס'‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫עורכת אחראית‪:‬‬
‫ענתי גילעד‬
‫זה כן כולל‬
‫שירות‬
‫בנות התוכנית‬
‫תורמות מניסיון חייהן‬
‫בשירות לאומי‬
‫עמ' ‪6-5‬‬
‫יוצא לאור בחסות‬
‫"ידיעותיכון"‬
‫יום ג'‪15.6.2010 ,‬‬
‫ג' בתמוז תש"ע‬
‫הן באות לתוכנית מהוססות‪ ,‬חשדניות‪ ,‬מכונסות בעצמן ובעבר המורכב שלהן >>>‬
‫ובחדר‪ ,‬בין שאר הבנות‪ ,‬לאט לאט נושרות המחיצות ומפשיר הקרח >>> מחזור שמיני‬
‫מסיים את התוכנית‪ ,‬והמשתתפות מביטות קדימה עם עוצמה‪ ,‬ביטחון ואמונה בעצמן‬
‫שאלוהים יעזור לי‪ ...‬הכל התבלגן לי‬
‫איך לספר פרטים כואבים? >>> איך לתאר התעללות? >>> מה עושים עם סיפור אהבה לא בריא‬
‫ואיבוד שליטה? >>> אל תצחקו‪ ,‬אני מודה על הכל‪ ,‬כי היום אני עומדת איתכן כאן‪ ,‬במקום אחר‬
‫כשיש לך כל כך מעט שו־‬
‫רות למלא וסיפור גדול‬
‫לספר‪ ,‬איך את עומדת‬
‫לבד מול כולם וזועקת את‬
‫כאבך?‬
‫חשבתי המון על איך לה־‬
‫תחיל ולא ידעתי‪ .‬מתי הכל התדרדר ככה? מתי‬
‫איבדתי את עצמי בתוך כל הכאוס הזה? מצחיק‪,‬‬
‫להתחיל לספר על התעללות בבית? לספר שוב‬
‫ושוב את אותו סיפור בקור רוח‪ ,‬להתעלם מה־‬
‫כאב האמיתי‪ ,‬להגיד לעצמי שאני גיבורה? הרי‬
‫זה לא ימחק את הצלקות‪.‬‬
‫את אותם הימים שהייתי שוכבת מדממת עד‬
‫עילפון חושים בתוך הצרכים שלי עצמי? או‬
‫את אותה פעם שהוא שבר לי את הלסת? או את‬
‫אותה פעם שהוא הפשיט אותי‪ ,‬כי "זה דברים‬
‫שהוא קנה" ושלח אותי לרחוב‪ .‬אבל למה? במה‬
‫זה יועיל? הוא אבא שלי וזאת עובדה‪.‬‬
‫סמרטוט‬
‫"ככה ייצא ממך בן אדם"‪ ,‬היה משפט אהוב‬
‫עליו‪ .‬ומה יצא ממנו?‬
‫כל כך הרבה לספר והראש מתבלגן‪ .‬אני שו־‬
‫מעת סיפורים כל כך קשים סביבי ולא יכולה‬
‫להביא את עצמי‪.‬‬
‫לספר על ילדה בת ‪ ,14‬שהתאהבה בבחור בן‬
‫‪ ,21‬שידע לדבר יפה? לספר על סמרטוט הריצפה‬
‫שהיית במשך שנתיים? לספר על זה שאת מרגי־‬
‫שה כל כך חרא עם עצמך ויודעת שזאת לא אש־‬
‫מתך? מה נותר לעשות חוץ מלברוח? להתחבר‬
‫לאותה חברה שאת לא כל כך אוהבת‪ ,‬אבל את‬
‫כבר ממילא שוקעת? לשתות עד אובדן חושים?‬
‫לעשות סמים בגינה מתחת לבית?‬
‫לספר שחזרת בוקר אחד הביתה כל כך מופ־‬
‫צצת מסמים ואלכוהול ותקפת את אחיך?‬
‫קשה לי‪ .‬כל כך הרבה לספר והזמנים לא מס־‬
‫תדרים‪ .‬מתי הספקתי לקבל נשיקה ראשונה?‬
‫אהבה ראשונה?‬
‫אהבה ראשונה‬
‫כמה שזה ילדותי‪ ,‬אני נותנת את הזכות‬
‫לאהבה הראשונה שלי ולנשיקה הראשונה‬
‫שלי לחבר שלי‪.‬‬
‫שלוש שנים יחד וסוף סוף אני יכולה להגיד‬
‫בפה מלא שהוא אוהב אותי‪ .‬ואני אותו‪ .‬לקח לי‬
‫המון זמן להגיד ולחשוב ככה‪ .‬אחרי שנים של‬
‫דיכוי מסיבי‪ .‬התגברתי‪.‬‬
‫בדיעבד‪ ,‬אני מודה לאלוהים שכל זה קרה‪.‬‬
‫שעישנתי‪ .‬ששתיתי‪ .‬שהרבצתי‪ .‬שנטשתי לימו־‬
‫דים‪ .‬שהייתי זבל של חברה‪ .‬בת‪ .‬אחות‪.‬‬
‫זה מה שהביא אותי להוסטל‪ .‬אני בחיים לא‬
‫אשכח את האנשים האלה ואני חבה להם את חיי‪.‬‬
‫זה אומנם מצטייר כחיים של הרמוניה ואחווה‪,‬‬
‫אבל זה לא היה ככה‪ .‬כמה עונשים חטפתי‪ ,‬כמה‬
‫רבתי‪ ,‬כמה בלגן עשיתי‪ .‬אבל היום‪...‬‬
‫אותם אנשים מדהימים‪ ,‬נפלאים‪ ,‬אוהבים‪ ,‬תו־‬
‫מכים‪ .‬דוחפים לעבודה עצמית‪ ,‬ללימודים‪ ,‬יש‬
‫שיאמרו שאני מגזימה‪.‬‬
‫בזכות העבודה הקשה הגעתי לאוניברסיטה‬
‫ואף להיות מנטורית! מי חלם על זה?‬
‫אז היום אני בת ‪ .19‬מחזיקה עבודה קבועה‪.‬‬
‫משלמת את החובות והזכויות שלי‪ .‬עובדת כמ־‬
‫נטורית באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫אביטל ו‪ .‬ו‪ .‬ס‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג *‬
‫מחזור ח'‬
‫מביטות קדימה‬
‫שלום לכולם‪,‬‬
‫המחזור השמיני של תוכנית מנטורינג מסתיים ועימו העיתון‬
‫השמיני יוצא לדרך‪.‬‬
‫גם עיתון זה‪ ,‬כקודמיו‪ ,‬מביא תמונה רחבה ומחממת את הלב‬
‫של עשייה ענפה ומבורכת בתוכנית מנטורינג – נערות למען‬
‫נערות‪ .‬העיתון מתמקד בעשייה בתחומי ההכשרה‪ ,‬השירות‬
‫הלאומי והנערות הבוגרות‪.‬‬
‫הכתבות מייצגות את השותפות הרחבה והמעמיקה על כל‬
‫מרכיביה‪ ,‬שותפות שאנחנו שוקדים להרחיבה‪ ,‬להעמיקה ול־‬
‫חזקה‪.‬‬
‫השנה זכתה התוכנית בפרס החשוב של קרן רקאנטי–צייס–‬
‫רש"י על יזמות וחדשנות בעבודה סוציאלית בתחום העבודה‬
‫עם נוער‪ .‬הפרס הוענק בנוכחות שר הרווחה והשירותים החבר־‬
‫תיים‪ ,‬בכירי המשרד‪ ,‬נציגות התוכנית‪ ,‬מנהלי הקרן ואורחים‪.‬‬
‫הפרס הינו ביטוי הערכה והוקרה לכולן‪ ,‬לנערות הלומדות‬
‫כאן‪ ,‬לנערות השירות הלאומי‪ ,‬לבוגרות‪ ,‬לסגל לדורותיו‪ ,‬לשו־‬
‫תפים הרבים לאנשי המקצוע‪ ,‬לחברי ועדת ההיגוי‪ ,‬לתורמים‬
‫ולאכסניה‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל‬
‫אביב‪ ,‬המאפשרת תשתית מקצועית איתנה וסביבת עבודה מי־‬
‫טיבה‪ .‬ללא אמונה ברעיון‪ ,‬עבודה משותפת והדדיות‪ ,‬תוכנית זו‬
‫לא היתה יכולה להתקיים‪.‬‬
‫אנחנו נמצאים עתה בתחילתן של מגמות ופיתוחים נוספים‪:‬‬
‫תחום הבוגרות קיבל השנה הכרה מיוחדת‪ .‬הקרן למפעלים‬
‫מיוחדים של הביטוח הלאומי הקצתה משאבים לקידום תעסוקת‬
‫הבוגרות כמנטוריות‪ .‬המיזם החדש מתחיל בימים אלו‪.‬‬
‫תחומים נוספים עליהם יושם דגש ייחודי הם‪:‬‬
‫בוגרות מנטורינג‪ ,‬שהן לקראת גיוס או משרתות כחיילות‬
‫בצבא‪ .‬למדנו שאוכלוסיה זו זקוקה להתייחסות מיוחדת ויש‬
‫מתנדבת שקיבלה על עצמה תחום חשוב זה‪.‬‬
‫מנטוריות אמהות‪ .‬יש כ־‪ 25‬נערות בוגרות שהן אמהות‪,‬‬
‫ולהן צרכים ייחודים בתחום התעסוקה (כמנטוריות‪ ,‬ובכלל) וכן‬
‫בתחום הלימודי‪ .‬מתנדבת נוספת קיבלה על עצמה ללמוד ול־‬
‫פתח תחום זה‪.‬‬
‫השנה שמנו דגש מיוחד על קשרים עם שירותים ומערכות‪,‬‬
‫והרחבנו את שיתוף הפעולה הן בתוך האוניברסיטה והן מחוצה‬
‫לה‪.‬‬
‫נוצר קשר עם החוג ללימודי מגדר ועם היחידה למעורבות‬
‫חברתית בדיקנט הסטודנטים‪ .‬חברת סגל התוכנית ועובד היחי־‬
‫דה למעורבות חברתית מלמדים קורס לתלמידי התואר השני‬
‫בלימודי מגדר‪ ,‬השם דגש על שילוב תיאוריה ופרקטיקה‪ .‬את‬
‫הפרקטיקה עושות הסטודנטיות במסגרת תוכנית מנטורינג‪.‬‬
‫קשר חשוב נוסף הוא עם "אוניברסיטה בעם"‪ ,‬מיזם הפועל‬
‫מספר שנים באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫גם עם שירותים ומערכות בשדה מתרחב ומתפתח הקשר‪ .‬הוא‬
‫בא לביטוי בהבנה והפנמה של ייחודיות תפקידן של המנטו־‬
‫ריות‪ .‬יותר שירותים מוכנים לקלוט נערות לסטאז'‪ ,‬לשירות‬
‫לאומי וכמנטוריות בשכר‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬תודה לך בילי על ההשקעה הרבה בהפקת העיתון‪.‬‬
‫בילי‪ ,‬את עושה זאת עם כל התבונה‪ ,‬הנשמה והאהבה‪ ,‬והתו־‬
‫צאות מעידות על כך‪.‬‬
‫תודה ל"ידיעות אחרונות" על הוצאת העיתון לאורך כל הש־‬
‫נים‪ ,‬וכמובן לכל אלו שתרמו בכתיבה ומאחרי הקלעים למימוש‬
‫עיתון מספר ‪ 8‬של "ידיעות מנטורינג"‪.‬‬
‫תודה והערכה לכל הלומדות‪ ,‬בנות השירות הלאומי‪ ,‬הבוג־‬
‫רות‪ ,‬סגל התוכנית‪ ,‬השותפים הרבים והתורמים לתוכנית‪.‬‬
‫הרבה הערכה ותודה לכולם‪,‬‬
‫ד"ר מרים גולן‬
‫מנהלת תוכנית מנטורינג‪ ,‬נערות למען נערות‬
‫ידיעות מנטורינג‬
‫עיתון תוכנית המנטורינג ‪ -‬נערות למען נערות‬
‫מרכזת מקצועית‪ :‬אביטל קאי־צדוק‬
‫עורכת‪ :‬בילי שטראוס־סלומון‬
‫יוצא לאור בחסות "ידיעותיכון"‬
‫רחוב מוזס ‪ ,2‬תל אביב‪,‬‬
‫טלפון ‪03-6082524‬‬
‫גרפיקה‪ :‬שרית סטמקר‬
‫עורכת אחראית‪ :‬ענתי גילעד‬
‫עורך ראשי‪ :‬יהודה יערי‬
‫‪www.yedtichon.co.il‬‬
‫‪e-mail: [email protected]‬‬
‫צוות מנצח‬
‫ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג‬
‫רשות הדיבור למחזור ח' >>> רשות הדיבור למחזור ח' >>> רשות הדיבור למחזור ח' >>> רשות הדיבור למחזור ח' >>>‬
‫שירלי‪,‬‬
‫לאן לעזאזל נכנסת?‬
‫למרות שכמעט ברחתי ביום הראשון‪ ,‬התוכנית באה לי בזמן‪ .‬בזמן שבו הייתי‬
‫מוכנה להתמודדות עם עצמי >>> את בני הנוער המשוטטים שאני פוגשת‬
‫בסטאז' אני מבינה יותר מכולם >>> שירלי‪ ,‬מנטורית גאה‪ ,‬מספרת‬
‫על תוכנית המנטורינג שמעתי ממש‬
‫במקרה מגאיה‪ ,‬עובדת סוציאלית שעב־‬
‫דה איתי ועדיין אנחנו בקשר‪.‬‬
‫חשבתי שיכול להיות נחמד ומצא חן‬
‫בעיניי הרעיון שנערות שהיו בעבר במצבי‬
‫שונות‪ ,‬פתח לי את הלב‪ ,‬את הראש ובעיקר את הנשמה‪.‬‬
‫יש משהו בקבוצה הזו שהצליח להחזיר אותי למקומות‬
‫הכואבים שלי‪ ,‬למקומות שפחדתי לגעת בהם‪ .‬אבל שם‪ ,‬בשע־‬
‫תיים האלה בתוך הקבוצה‪ ,‬הרגשתי בטוחה‪ ,‬הרגשתי נאהבת וזה‬
‫איפשר לי להפסיק לפחד‪ .‬אז צעקנו ורבנו ובכינו (טוב‪ ...‬בעיקר‬
‫הפרס הוא של הבנות המשתתפות‪ .‬צוות מנטורינג עם שר הרווחה‬
‫והרי החדשות‬
‫קבוצה של תלמידות חדשות מצטרפת לתוכנית מנטורינג‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬גרות בישראל מש־‬
‫פחות שהגיעו לארץ מסודן ואריתריאה‪,‬‬
‫מדינות אפריקאיות המצויות במלחמת‬
‫אזרחים‪.‬‬
‫המשפחות שנמלטו מארצותיהן עקב‬
‫סכנה לחייהן מצאו כאן מקלט זמני‪ .‬בשי־‬
‫תוף פעולה של תוכנית מנטורינג ואירגון מסיל"ה – מרכז סיוע‬
‫לקהילת הפליטים והעובדים הזרים‪ ,‬הוזמנו נערות פליטות‬
‫מסודן להצטרף לקבוצת הכנה לקראת המחזור שייפתח בשנת‬
‫הלימודים תשע"א‪.‬‬
‫בקבוצה משתתפות שמונה נערות‪ ,‬תלמידות בתי ספר תי־‬
‫כוניים בתל אביב‪ .‬בצוות העובד עם הקבוצה משתתפות שתי‬
‫מנחות‪ ,‬היבא וחנה‪ ,‬ושתי מנטוריות בוגרות התוכנית‪ ,‬סמאח‬
‫ודקלה‪.‬‬
‫ההתרגשות מהתוכנית גדולה מאוד‪ .‬הנערות אשר תסיימנה‬
‫את לימודיהן במסגרת קבוצת ההכנה‪ ,‬תוזמנה ללמוד בתוכנית‬
‫המנטורינג כמשתתפות מן המניין עם כלל הנערות הישרא־‬
‫ליות‪.‬‬
‫תקוותנו לעזור לנערות להשפיע ולהנהיג בקרב קהילת הפ־‬
‫ליטים ולשמש כמנטוריות לנערות צעירות בקהילתן‪.‬‬
‫חנה מנדלסון‪ ,‬מנחה‬
‫ללמוד מעצמנו על עצמנו‬
‫בהתחלה היה לי קשה מאוד‪,‬‬
‫קשה להיות חלק מלא מוכר‪,‬‬
‫קשה לעשות משהו בשביל עצמי‪,‬‬
‫קשה להיות חלק ממסגרת ולהתמיד‪.‬‬
‫קשה להכיר חברות חדשות‪,‬‬
‫קשה להיפתח‪,‬‬
‫וקשה להסתיר שוני וייחוד‪.‬‬
‫פתאום הבנתי שיש מקום לדעות שונות‪,‬‬
‫לדרך חשיבה שונה‪,‬‬
‫לגילאים שונים‪.‬‬
‫יש לנו מקום ללמוד מעצמנו על עצמנו‪,‬‬
‫ללמוד להיפתח ולתת מקום לאחרים להיפתח‪.‬‬
‫בכינו‪ ,‬צחקנו‪ ,‬כעסנו‪ ,‬הרגשנו טוב ורע‪ ,‬ותיסכול‪ ,‬ורצינו‬
‫סיגריה‪.‬‬
‫דיברנו על כאב‪ ,‬עצב‪ ,‬רגעי נחת ואושר‪,‬‬
‫דיברנו על ילדות ובגרות‪,‬‬
‫על אונס‪ ,‬סמים‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬פגיעה עצמית‪,‬‬
‫בני ובנות זוג‪ ,‬זהות מינית‪,‬‬
‫מגדר‪ ,‬חיים ומוות‪ ...‬דיברנו על הכל‪.‬‬
‫היינו יחד‪ ,‬חזקות ויפות‪.‬‬
‫תודה‪ ,‬בנות‪.‬‬
‫בת אל‪ ,‬מחזור ח'‬
‫‪0‬‬
‫כך ציפינו‬
‫שיהיה‬
‫דברים שאמרו הבנות‬
‫ביום קבלתן לתוכנית‬
‫אני רוצה לתרום לנערות פגועות‪ ,‬לעזור להן‪ ,‬לנסות‬
‫להבין אותן ואת הסיפור שלהן‪ ,‬ולנסות ביחד לשנות‬
‫אותו‪ .‬אני רוצה להיות הכתף התומכת שלהן בכל דבר‬
‫שאוכל‪.‬‬
‫† אני בת ‪ 20‬וחצי‪ .‬עובדת בעבודה מועדפת עם קשיש‬
‫שים ולומדת מזכירות רפואית‪ .‬אני רוצה לעזור לבנות‬
‫אחרות ולקבל עזרה מהמקום הזה‪ .‬אני כאן למען כל האנ־‬
‫שים שזקוקים לעצה ממני‪ .‬מקווה שאוכל לעזור‪.‬‬
‫† אני בת ‪ ,23‬מתאגרפת‪ .‬רוצה להשקיע באיגרוף‬
‫כקריירה‪ ,‬להצליח מאוד‪ ,‬ולהגיע לאליפות עולם‪ .‬מה‬
‫שמעניין אותי כאן זה לעזור לנערים שחוו את הכאב‬
‫והחוויות הקשות כילדים‪ ,‬כמו שאני עברתי‪ ,‬ומהמקום‬
‫הזה לעזור להם ולהציל אותם מחוסר הגנה מחוסר איכ־‬
‫פתיות‪ ,‬מחוסר שייכות‪ ,‬אם מצד ההורים שלהם ואם מצד‬
‫החברה‪.‬‬
‫אני רוצה להיות שם בשבילם‪ .‬לעזור להם להאמין בע־‬
‫צמם ולהיות גאים במי שהם‪ ,‬והכי חשוב‪ ,‬שהם לא לבד‪.‬‬
‫בעתיד אני גם שואפת לשלב את האיגרוף עם ההדרכה‪.‬‬
‫† אני בת ‪ .21‬אם חד־הורית לילדה בת שלוש היעד‬
‫העיקרי שלי נכון להיום הוא ללמוד‪ ,‬להתפתח וליצור‬
‫לעצמי בסיס כלכלי יציב‪ ,‬כדי שאוכל לתמוך בבתי בכו־‬
‫חות עצמי ולא אצטרך להיתמך במערכת הרווחה‪.‬‬
‫† אני בת ‪ 18‬וחצי‪ .‬גרה בהוסטל ומשלימה ‪ 12‬שנות‬
‫לימוד ‪ +‬שלוש בגרויות ‪ +‬שבעה מבחני גמר‪.‬‬
‫שמעתי על התוכנית ממנטורית‪ ,‬ובאתי כי זה מעניין‬
‫אותי ובעיקר כי אני ממש רוצה להתנדב ולעזור לנוער‬
‫בהוסטל‪ ,‬אחרי שהייתי שם בעצמי חצי שנה‪.‬‬
‫נותנת את‬
‫כל האהבה‬
‫בתוך הקבוצה הרגשתי בטוחה‪ ,‬נאהבת‪ .‬סאלי‪ ,‬מיטל‪ ,‬איסלאח‪ ,‬טלי וערין (מאחור)‬
‫סיכון ייהפכו ויהיו למנטוריות‪ .‬אז עוד לא ידעתי כמה החוויה‬
‫הזו תהיה משמעותית עבורי וכמה היא תהפוך להיות חלק נכבד‬
‫בתהליך הצמיחה שלי‪.‬‬
‫רציתי לברוח הביתה‬
‫האמת? ביום הלימודים הרא־‬
‫שון רציתי לקום ולברוח‪ ,‬מצא־‬
‫תי את עצמי בכיתה עם שבעים‬
‫בנות‪ ,‬ואני‪ ,‬שכבר תקופה ארו־‬
‫כה לא גרתי בהוסטלים‪ ,‬כנראה‬
‫שכחתי כמה רעש יכולות לייצר‬
‫שבעים בנות בגילים ‪.22-17‬‬
‫חשבתי לעצמי "שירלי‪ ,‬לאן לע־‬
‫זאזל נכנסת?"‪ .‬אבל‪ ,‬כיאה לחיים‬
‫שלי‪ ,‬הנוטים להתהפך‪ ,‬פתאום קרה‬
‫משהו‪ .‬גיליתי את כוחה של הקבו־‬
‫צה‪ ,‬והתחיל מפגש מעניין וחזק מאוד‬
‫עם הבנות‪ .‬יש משהו בקבוצה הזאת‬
‫שקשה להסביר אותו‪ .‬משהו עם המון‬
‫כוח‪ ,‬כנות ובעיקר המון אהבה‪.‬‬
‫כל המרכיבים האלה באו לי בדיוק‬
‫בזמן שבו הייתי מוכנה וצריכה להת־‬
‫מודד בעצמי עם השדים שלי‪ ,‬הפחדים‬
‫שלי‪ ,‬הזיכרונות הקשים שלי מהבית‪,‬‬
‫מהרחוב‪ ,‬מהחיים וניתנה לי ההזדמנות‬
‫להסתכל על הדברים האלה מנקודת‬
‫מבט שונה לגמרי‪.‬‬
‫אני יודעת שהמנטורית שאני היום נב־‬
‫נתה בתוך הקבוצה הזו‪ .‬המפגש המדהים‬
‫הזה בין בנות בגילים שונים‪ ,‬מרקע שונה‪,‬‬
‫מצב סוציואקונומי שונה ואפילו תרבויות‬
‫אני) ומשהו קרה לי שם‪.‬‬
‫היה אפשר לראות את התהליך שעברו כל הבנות בקורס‪.‬‬
‫באיזשהו שלב‪ ,‬פתאום השיעורים נעשו שקטים יותר‪,‬‬
‫האווירה הפכה להיות חמה יותר‪ .‬אני כל כך גאה‬
‫להיות חלק מהתוכנית‪.‬‬
‫יודעת מה הם צריכים‬
‫את הסטאז' אני עושה בניידת הידידות של‬
‫על"ם‪ .‬אני פוגשת שם הרבה בני נוער משוטטים‪,‬‬
‫שמשתמשים בסמים‪ ,‬אלימים‪ ,‬מנותקים‪.‬‬
‫וכל פעם כשאני פוגשת אותם אני מסתכלת‬
‫אחורה ונזכרת בשירלי של לפני כמה שנים‪ ,‬בשי־‬
‫רלי שעזבה את הבית בגיל ‪ ,16‬שחוותה אלימות‪,‬‬
‫כאב‪ ,‬השפלה‪ ,‬שחשבה שכל העולם נגדה‪.‬‬
‫אני נזכרת בשירלי שהרגישה לבד‪ ,‬ושאין אף‬
‫אחד שבאמת אוהב אותה‪ .‬ברגע שנכנסתי לחיי‬
‫עמותת על"ם הכל השתנה‪ .‬הצלחתי לסמוך‪,‬‬
‫הרגשתי נאהבת ומצאתי משפחה‪ .‬עד היום‪,‬‬
‫הם‪ ,‬והאנשים שהכרתי שם‪ ,‬הם המקום הב־‬
‫טוח שלי‪ .‬כשאני בניידת‪ ,‬אני יכולה להסתכל‬
‫לנערים האלה בעיניים ולהבין אותם‪ ,‬ולדעת‬
‫שמה שהם צריכים יותר מהכל זה את הקשר‪,‬‬
‫האהבה‪ ,‬ההבנה ובעיקר את הביטחון שאני‬
‫שם‪ ,‬שאנחנו שם‪.‬‬
‫את זה אי אפשר ללמד ואף ספר‪ ,‬או תואר‪,‬‬
‫או אלף דוקטורטים לא יוכלו ליצור את תחו־‬
‫שת שותפות הגורל המדהימה הזו‪ ,‬שנוצרת‬
‫באופן כל כך טבעי ביני לבין הנערים שאני‬
‫פוגשת‪ ,‬וזה הכוח האמיתי של מנטורינג‪.‬‬
‫חות מחזור ח'‬
‫שירלי‪,‬‬
‫ל'ה ועינת‪ ,‬מנ‬
‫רוח‬
‫מנטורית גאה‪ ,‬מחזור ח'‬
‫"למרות קושי גדול בבית‪ ,‬היום‬
‫כשהתבגרתי מעט‪ ,‬ובזכות התוכנית‪,‬‬
‫אני עוזרת לנערות עולות חדשות"‬
‫>>> שירה משתפת‬
‫אני נערה בת ‪ 21‬וחצי‪ ,‬החיים שלי לא היו כל כך‬
‫פשוטים‪ .‬חייתי עם אבא שיש לו בעיות נפשיות ולא‬
‫היה קל איתו בכלל‪.‬‬
‫חיינו כל הזמן בצל של פחד מה הולך להיות איתנו‪,‬‬
‫ותמיד התביישתי בזה והייתי מנותקת מהחברה‪ .‬חברות‬
‫לא היו באות אלי בכלל‪ ,‬הייתי פגיעה ומפוחדת ורוב הזמן‬
‫לא הייתי בבית כדי לסבול כמה שפחות את כל האלימות‬
‫והכעס‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬כשאני יותר בוגרת‪ ,‬אני מתחילה לראות את‬
‫הדברים אחרת ופחות לפחד‪ .‬מה שבאמת עזר לי לצאת‬
‫מזה הן חברות טובות וכמובן‪ ,‬תוכנית מנטורינג‪ .‬בתוכנית‬
‫קיבלתי המון תמיכה וכוח מהמון אנשים‪ ,‬במיוחד מהס־‬
‫טודנטיות ומהשיחות בקבוצה עם המנחה רוחל'ה‪.‬‬
‫במסגרת הסטאז' אני נמצאת בפרוייקט "סלע ידידים"‬
‫שמטרתו לעזור לנערות עולות חדשות בגיל ‪ ,18-12‬הנמ‬
‫מצאות במצב של משבר וקושי כפול‪ ,‬גם החלפת ארץ וגם‬
‫הסתגלות לחברה חדשה‪ .‬אנחנו האוזן שמקשיבה לנערות‬
‫ואנחנו עוזרות להן לא להתדרדר‪.‬‬
‫הנושאים העיקריים שאנחנו עוסקות בהם‪ :‬זהות נשית‪,‬‬
‫יחסים עם בן המין השני‪ ,‬אהבה ומיניות ועוד‪ .‬נוסף על זה‪,‬‬
‫"סלע ידידים" תומך תמיכה מלאה בסטודנטיות שעוזרות‬
‫לנערות‪ .‬אני מאוד אוהבת את הפרוייקט הזה‪ .‬בעיניי‪ ,‬זה‬
‫ממש מבורך‪.‬‬
‫נקשרתי מאוד לנערות ולרכזת ריקי ואני מרגישה‬
‫שאני נותנת לנערות את כל האהבה שאני יכולה לתת‬
‫ואת העזרה האישית והריגשית‪ ,‬והן מחזירות לי בחזרה‪.‬‬
‫שירה‪ ,‬מחזור ח'‪ ,‬צפת‬
‫‪0‬‬
‫ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג *‬
‫רשות הדיבור למחזור ח' >>> רשות הדיבור למחזור ח' >>> רשות הדיבור למחזור ח' >>> רשות הדיבור למחזור ח' >>>‬
‫לא‬
‫מוותרות‬
‫בנות המנטורינג בעמותת‬
‫"יד רחל" נתקלות‬
‫לעיתים בהתנהגות‬
‫קשה של הילדים‪,‬‬
‫אבל נכונות להתמודד‬
‫עמותת "יד רחל" הוקמה בתחילת‬
‫שנות ה־‪ 80‬על ידי מישלין טרבס ז"ל‪,‬‬
‫מרלן גרבלר המנוחות ולילי וייל תב־‬
‫דל"א‪ ,‬נשות חינוך ועבודה סוציאלית‬
‫שעלו לארץ מאירופה‪.‬‬
‫העמותה שואפת להעניק לילדים‬
‫ממשפחות המוכרות ללשכת הרווחה‪ ,‬את‬
‫הכלים ודרכי ההתמודדות שיאפשרו להם‬
‫להתגבר על הקשיים הרגשיים‪ ,‬הלימו־‬
‫דיים והחברתיים שלהם‪ .‬העמותה מפעי־‬
‫לה תוכניות הנותנות מענה מקיף ועוטף‪,‬‬
‫והמתייחסות לכל מעגלי החיים בעלי‬
‫המשמעות של הילד‪ :‬הוריו ומשפחתו‪ ,‬בית‬
‫הספר או הגן‪ ,‬גורמים טיפוליים נוספים‪,‬‬
‫והקהילה‪.‬‬
‫הילדים מגיעים למועדונית לאחר בית‬
‫הספר ומקבלים ארוחה חמה ומגוון טיפו־‬
‫לים ועזרה לימודית בנוסף לפעילות הע־‬
‫שרה ופעילות חברתית‪ .‬צוות המועדונית‬
‫מורכב מאנשי מקצוע מתחום העבודה‬
‫הסוציאלית ו‪/‬או החינוך‪.‬‬
‫הקבוצות מונות עד ‪ 15‬ילדים‪ ,‬עם שני‬
‫אנשי צוות קבועים ועם מספר מתנדבים‬
‫שמצטרפים לקבוצה‪ ,‬וכך מתאפשר לנו‬
‫לטפל טוב יותר‪.‬‬
‫כשבחרנו לשתף פעולה עם תוכנית‬
‫המנטורינג‪ ,‬זה היה מתוך מחשבה שה־‬
‫ערך המוסף של הנערות שיגיעו אלינו‬
‫יהיה בכך שתהיה להן שפה משותפת עם‬
‫הילדים‪ ,‬הן ידעו להתחבר לילדים דרך‬
‫חוויות דומות שעברו הן בעצמן ובעיקר‬
‫יהוו מודל לילדים‪.‬‬
‫זו השנה השנייה שבה אנחנו עובדים‬
‫יחד‪ .‬בשנת הפעילות הנוכחית מתנדבות‬
‫אצלנו שתי בנות‪ ,‬תושבת העיר לוד ותו־‬
‫שבת רחובות‪.‬‬
‫הן מגיעות למועדונית יום בשבוע ולו־‬
‫קחות חלק מלא בסדר היום כחלק מהצוות‬
‫הקבוע שעובד בקבוצה‪ .‬בחלק מהיום הן‬
‫נמצאות במסגרת הקבוצה ועוזרות לצ־‬
‫וות בפעילות שמתרחשת‪ ,‬בחלק אחר‪ ,‬הן‬
‫עובדות עם קבוצות קטנות יותר של יל־‬
‫דים ובחלק השלישי הן חונכות ילד באופן‬
‫פרטני‪.‬‬
‫הנערות מתוכנית מנטורינג נתקלות‬
‫בהתנהגויות קשות של ילדים ושואלות‬
‫את עצמן מה עליהן לעשות כדי שהילדים‬
‫יקבלו אותן יותר ויקשיבו להן‪ ,‬אך הן לא‬
‫מוותרות ורוצות ללמוד ולהתמודד‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬אנחנו נתקלים גם בקשיים‬
‫עם הנערות‪ .‬אני חושב שלפעמים המפגש‬
‫הטעון עם הילדים על רקע מציאות חייהן‪,‬‬
‫מציף אותן ומביא אותן להתנתק מאיתנו‬
‫לתקופה מסויימת‪ .‬ברגעים אלה אנחנו לא‬
‫מוותרים‪.‬‬
‫אני חושב שתוכנית המנטורינג היא‬
‫מבורכת ונותנת מענה גם לילדים שאיתם‬
‫אנו עובדים‪ ,‬ומאפשרת לנו להעמיק את‬
‫העבודה והתהליכים שאנחנו מבקשים‬
‫לעשות עם הילדים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬העבודה לא היתה משמעותית‪,‬‬
‫אילולא הנערות לא היו מרגישות שהן‬
‫נתרמות בעצמן ומקבלות תמורה על הנ־‬
‫תינה המבורכת שלהן‪.‬‬
‫יובל אפלבאום‪ ,‬מרכז המועדונית‬
‫לרקוד על שני החלומות‬
‫כשהייתי קטנה חלמתי להיות עובדת סוציאלית וגם ספרית >>> כיום‪ ,‬כשאני ספרית אני מבינה‬
‫שהגשמתי את שני החלומות יחד >>> שנאל מספרת על המקצוע ועל הנערות שבאות להסתפר אצלה‬
‫אני שנאל כהן‪ ,‬בת ‪ ,19‬מקר‬
‫ריית אתא‪ .‬למדתי עיצוב‬
‫שיער וספרות בבית ספר‬
‫מקצועי בקריות‪ ,‬ואיפור‬
‫מקצועי אצל ירין שחף בתל‬
‫אביב‪ .‬אני עוסקת בזה‪,‬‬
‫בסלון כלות בקריית אתא‪ ,‬כבר ארבע שנים‪.‬‬
‫ההתעניינות במקצוע התחילה בגיל ‪ .14‬תמיד‬
‫היו לי חלומות להיות עובדת סוציאלית‪ ,‬אבל‬
‫רציתי גם להיות מעצבת שיער ואופנה‪.‬‬
‫כשהתחלתי לעבוד בספרות ואיפור הבנתי שכל‬
‫ספר הוא גם פסיכולוג‪ ,‬וזה התחבר לי מעולה‪.‬‬
‫מדהים לראות איך עם כל לקוח שנכנס למס־‬
‫פרה‪ ,‬מיד מתחיל דיאלוג‪ .‬הלקוח מספר מה קרה‬
‫לו היום‪ ,‬ומה אתמול‪ ,‬מספר על הבעיות בבית‪,‬‬
‫בעבודה‪ ,‬בעיות עם בן או בת הזוג והילדים‪.‬‬
‫ואנחנו‪ ,‬הספרי‪,‬ם תמיד יודעים מה לענות‪ ,‬מה‬
‫לייעץ‪ ,‬איך לעזור‪ ,‬ומה להגיד‪ .‬עם השנים‪ ,‬הספר‬
‫לומד להכיר את אופי הבן אדם לפי בחירת הת־‬
‫ספורת‪ ,‬או הצבע‪ ,‬התסרוקת או האיפור‪ .‬בחורה‬
‫שתבקש תסרוקת ואיפור עדינים‪ ,‬אני לומדת‬
‫מכך שהיא ביישנית‪ ,‬צנועה ורגישה‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬תבוא בחורה שרוצה בלונד‪ ,‬תסרוקת‬
‫בומבסטית‪ ,‬איפור כבד והרבה הרבה קישוטים‬
‫על השיער‪ ,‬זה מראה שיש לה המון ביטחון עצמי‪,‬‬
‫שהיא יודעת מה היא רוצה‪ .‬זאת בחורה פתוחה‪,‬‬
‫לא ביישנית‪ ,‬שרוצה לבלוט ושישימו אליה לב‪.‬‬
‫בכל יום מגיעות אלי בערך ‪ 30-25‬נשים כדי‬
‫שאטפל בהן‪ ,‬ועם כל אחת מתפתח דיאלוג‪.‬‬
‫בנוסף לעבודה שלי במספרה‪ ,‬אני מתנדבת‬
‫ועושה את הסטאז' בבית חם לנערות‪" ,‬בית הנ־‬
‫מלה" בקריית אתא‪.‬‬
‫בעבודה שלי שם‪ ,‬אני מנצלת את המקצוע‬
‫שלי‪ .‬וכך‪ ,‬דרך התספורת ואיפור הנערות‪ ,‬אני‬
‫יוצרת איתן קשר ולומדת עליהן‪ .‬הן מתחילות‬
‫לדבר איתי‪ ,‬ונפתחות אליי‪ .‬ואני מגלה שזה עוזר‬
‫לי מאוד לעזור לנערות‪.‬‬
‫כך אני מבינה שבעצם שני הדברים שאני חו־‬
‫למת לעשות‪ ,‬להיות עובדת סוציאלית וספרית‪,‬‬
‫באים לידי ביטוי בעבודה שלי במספרה‪.‬‬
‫אז ברוך השם‪ ,‬הצלחתי להגשים שני חלו־‬
‫מות ילדות‪ ,‬ואפילו לשלב ביניהם‪ ,‬וזה עוזר לי‬
‫וללקוחות‪ .‬והכי חשוב‪ :‬לנערות‪.‬‬
‫ככה אני רוקדת על שני חלומות יחד!‬
‫שנאל כהן‪ ,‬מחזור ח'‬
‫כשהאקדמיה פוגשת‬
‫את המציאות‬
‫ישיבת צוות‬
‫של התוכנית‬
‫בהשתתפות‬
‫בוגרות‬
‫ונשות‬
‫מקצוע‬
‫כ"ח טאקי‬
‫כשחיים שפיר המשועמם המ־‬
‫ציא את משחק הטאקי ב־‪,1983‬‬
‫הוא לא העלה על דעתו שב־‪,2010‬‬
‫במקלט בבניין בית הספר לע־‬
‫בודה סוציאלית באוניברסיטת‬
‫תל אביב‪ ,‬ייהפך משחק הטאקי‬
‫לפעילות קבועה ומרכזית בשעת‬
‫הכ"ח‪ ,‬שעה הפותחת את פעי־‬
‫לות תוכנית המנטורינג בכל יום‬
‫שלישי‪.‬‬
‫האמת‪ ,‬גם אני לא חשבתי שכך‬
‫תיראה הפעילות שלי במסגרת‬
‫המנטורינג‪ .‬כסטודנטית מפוחדת‬
‫וחששנית העומדת בפעם הראשונה‬
‫מול קבוצה גדולה של נערות‪ ,‬חפ־‬
‫רתי בארון הרעוע שנמצא במקלט‪,‬‬
‫ודגתי מתוכו בהתרגשות חפיסת‬
‫קלפי טאקי‪.‬‬
‫כמובן שלא שיערתי שטאקי הוא‬
‫פעילות אפשרית או רצויה‪ .‬הנחתי‬
‫שלא ירצו לשחק איתי‪ ,‬הייתי בטו־‬
‫חה שסגל התוכנית המאומן והמנו־‬
‫סה יעיר לסטודנטית חסרת ניסיון‬
‫כמוני על כך ששעת הכ"ח לא‬
‫נועדה לשטויות ולמשחקים וידר־‬
‫שו ממני "פעילות רצינית"‪ ,‬כראוי‬
‫לתוכנית הכשרה מכובדת הזוכה‬
‫לשבחים ולפרסים וממוקמת בלב‬
‫לבה של אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג‬
‫שירות לאומי >>> שירות לאומי >>> שירות לאומי >>> שירות לאומי >>> שירות לאומי >>> שירות לאומי >>>‬
‫להיות או לא להיות‪,‬‬
‫העיקר לחיות‬
‫בנות השירות הלאומי מתנסות לראשונה בחוקי הבמה‪,‬‬
‫בתיאטרון קהילתי‪ ,‬עם תכנים שהן עצמן מעלות‬
‫לכל אחד מאיתנו עניין‬
‫לא סגור עם מישהו או עם‬
‫עצמו‪ .‬קבוצת התיאטרון‬
‫של בנות השירות הלאומי‬
‫בחרו השנה לתקוף את‬
‫הנושא מכל צדדיו והיב־‬
‫טיו‪.‬‬
‫יחד עם הבמאי אסף בלאו‪ ,‬הבנות נפגשות‬
‫אחת לשבוע באוניברסיטה וחושפות תכנים‬
‫מחייהן האישיים‪.‬‬
‫זו השנה הרביעית שפרוייקט התיאטרון‬
‫הקהילתי של בנות השירות הלאומי במנטורינג‬
‫הינו חלק מסדר היום בפגישות באוניברסיטה‪.‬‬
‫בנות השירות נפגשות אחת לשבוע‪ ,‬לשעה וחצי‬
‫של לימודי תיאטרון‪ ,‬משחק‪ ,‬אילתור ונחשפות‬
‫כמעט לראשונה לחוקי הבמה‪ .‬במהלך השנה‬
‫הנערות נזכרות בעברן ומשתפות את הקבוצה‬
‫גם בחוויות ההווה‪ ,‬השירות‪ ,‬החיים כנערה בו־‬
‫גרת‪ ,‬מה זה אומר להיות מנטורית עבורן‪ ,‬החו־‬
‫בות‪ ,‬המטלות וגם הזכויות‪.‬‬
‫קבוצתית‪.‬‬
‫לבסוף מעבד הבמאי‪ ,‬יחד עם הקבוצה‪ ,‬את‬
‫החומרים והטקסטים להצגה העולה לפני מש־‬
‫פחה‪ ,‬חברים ומכרים‪.‬‬
‫באחד המפגשים‪ ,‬התבקשו הנערות לכתוב‬
‫לאדם שלהן עניין לא פתור עימו‪ ,‬כלומר דבר‬
‫שמציק להן זה זמן‪ ,‬והיו רוצות לסגור ולפתור‬
‫אותו‪.‬‬
‫"המכתב" הפך להיות חלק נכבד ובעל חשי־‬
‫בות רבה לקבוצה‪ .‬תהליך חשיפת המכתב בפני‬
‫הקבוצה והמנחים (הבמאי בלאו ורכזת הקבו־‬
‫עניין לא פתור‬
‫תהליך העבודה מבוסס על עקרונות‬
‫התיאטרון הקהילתי‪ ,‬שבסופו עולה הצגה פרי‬
‫יצירתה של הקבוצה‪.‬‬
‫התיאטרון הקהילתי הינו סוג של תיאטרון‬
‫עממי הנוצר בתוך‪ ,‬על ידי ולעיני הקהילה‬
‫הספציפית שבה הוא מתקיים‪ .‬לאורך התהליך‬
‫מעלים המשתתפים חומרים מעולמם האישי‪,‬‬
‫נחשפים לעולם התיאטרון‪ ,‬ומתנסים בדינמיקה‬
‫כמו בכל תוכנית המנטורינג‪ ,‬גם הטאקי נחלק לשלושה‬
‫חלקים‪ :‬הכשרה‪ ,‬עבודת שדה ותוכנית הבוגרות‪ .‬למדנו‬
‫לשחק באופן ייחודי לקבוצה‪ ,‬למדנו לערבב כמו שאף‬
‫אחת לא יודעת ו‪...‬האמת? פיתחנו התמכרות >>> לטאקי‬
‫בהמשך הבנתי שטעיתי‪ .‬הבנ־‬
‫תי שקבוצת הטאקי היא פעילות‬
‫ראויה‪ ,‬פעילות בה מתקיימת תק־‬
‫שורת בין קבוצות נערות‪ ,‬שאולי‬
‫לא היו נפגשות לעולם אלמלא אותו‬
‫שולחן פורמייקה מתנדנד וחבילת‬
‫קלפים קסומה‪ .‬פעילות שאין צורך‬
‫להפסיקה בכל פעם שמישהו נכנס‪.‬‬
‫משחק לחיים‬
‫בדומה לתוכנית המנטורינג‪ ,‬גם‬
‫בקבוצת הטאקי התקיימו שלושה‬
‫חלקים‪:‬‬
‫הכשרה‪ :‬אלו היו השבועות‬
‫הראשונים של סמסטר א'‪ .‬אני‪ ,‬כא־‬
‫מור‪ ,‬רעדתי מהתרגשות ונצמדתי‬
‫בכל כוחי לקלפי הטאקי‪ .‬בתקופת‬
‫ההכשרה התגבשה הקבוצה‪ ,‬נלמדו‬
‫ונקבעו חוקי הטאקי הייחודיים לק־‬
‫בוצה‪ ,‬ובעיקר ניסיתי להנחיל את‬
‫השקפת עולמי‪ :‬הטאקי הוא המשחק‬
‫הטוב ביותר בעולם!‬
‫עבודת השדה‪ :‬בחלק זה פיתחנו‬
‫התמכרות קשה למשחק‪ .‬שום פעי־‬
‫לות שהתקיימה במרחב לא עניינה‬
‫אותנו‪ .‬הקבוצה הגיעה בזמן ונשארה‬
‫גם אחרי שעת הפעילות‪ .‬בעבודת‬
‫השדה פותח ז'רגון טאקי בלע־‬
‫די וטקסי עירבוב הקלפים הגיעו‬
‫למיומנות שיא‪.‬‬
‫תוכנית הבוגרות‪ :‬בשלב זה‪,‬‬
‫הטאקי קיבל חיים משלו‪ .‬הוא שו־‬
‫כלל והועצם‪.‬‬
‫למדנו כיצד יכול לפתור כל‬
‫בעיה (למשל‪ ,‬התמודדות עם כיש־‬
‫לון בטסט) וכיצד יכול טאקי לסייע‬
‫בכישורי חיים‪ ,‬בחידוד המחשבה‬
‫ושנינות המוח‪ .‬ראינו כיצד בהשפ־‬
‫עת המשחק ניתן לעשות דברים לא‬
‫שיגרתיים‪ ,‬לאבד את הזיכרון לטווח‬
‫קצר ולחילופין לבצע ארבעה־חמי־‬
‫שה דברים בבת אחת‪.‬‬
‫שבוע אחרי שבוע שיחקנו טאקי‪,‬‬
‫טאקי ועוד קצת טאקי‪ .‬הפיתויים היו‬
‫רבים‪ :‬סדנאות מעניינות‪ ,‬קריאות‬
‫המנסות להוציאנו לדשא‪ ,‬הברזה‬
‫משעת הכ"ח לטובת עוד שעת שינה‬
‫בחורף הקר‪.‬‬
‫בקבוצת הגרעין הקבועה‪ ,‬בדיוק‬
‫כמו בתוכנית המנטורינג‪ ,‬פעל עי־‬
‫קרון "קבלה ללא תנאים"‪ .‬קיבלנו‬
‫בסבר פנים לבבי שחקניות "אור־‬
‫חות"‪ ,‬שלפעמים שינו לנו את כללי‬
‫המשחק לכללים מוזרים ותמוהים‪,‬‬
‫האריכו אותו עד כדי דכדוך ובילב־‬
‫לו אותנו (טוב‪ ,‬נו‪ ,‬אותי) לגמרי‪.‬‬
‫המשחק בצוותא‪ ,‬בקבוצת הטא־‬
‫קי‪ ,‬יצר מתחם בתוך מתחם‪ .‬סביב‬
‫שולחן הטאקי נשמע תמיד צחוק‪.‬‬
‫צחוק המעיד על ההנאה והשעשוע‬
‫הרב הטמון במשחק‪ .‬צחוק המעיד‬
‫על התלוצצות‪ ,‬תחרותיות‪ ,‬יציאה‬
‫מהשיגרה והרגשות הרבים שהפגנו‬
‫בקבוצה אחת כלפי השנייה (וכמובן‪,‬‬
‫צחוק מכל בדיחות הקרש שזרקתי‬
‫כל הזמן ולא היה נעים לבנות שלא‬
‫לצחוק)‪.‬‬
‫רב־גוניות בארבעה צבעים‬
‫למסתכלת מהצד‪ ,‬בלטה הרב־‬
‫גוניות של הקבוצה‪ .‬נערות‬
‫מזהויות שונות‪ ,‬מרקע שונה‬
‫ובעלות מיומנויות טאקי שונות‬
‫שיחקו יחד‪ .‬במיוחד אהבתי את‬
‫עירבוב השפות‪ ,‬ערבית ועברית‪,‬‬
‫ואת התרגום היצירתי משפה‬
‫לשפה‪.‬‬
‫הססגוניות והשונות יצרו אווירה‬
‫שמחה ונעימה‪ .‬כשמוסיפים לכל‬
‫זאת את המשחק הטוב בעולם מת־‬
‫קבלת עבורי המטרה – שעה של‬
‫חוויה‪ .‬שעת כ"ח‪ .‬שעה עם כוח‪.‬‬
‫ברצוני להודות לנערות המק־‬
‫סימות שאיפשרו לי לשחק במשחק‬
‫האהוב ולרכוש ידע שלעולם לא‬
‫הייתי לומדת בשום שיעור‪ .‬תודה‪.‬‬
‫טלי (טאקי) גלוזמן‬
‫‪0‬‬
‫תהליך חשיפה לא פשוט‪ .‬הבמאי והשחקניות‬
‫צה‪ ,‬העובדת הסוציאלית רחלי שנהב גולדב־‬
‫רג) לא היה פשוט כלל‪ ,‬ובא לידי ביטוי בחשש‬
‫מאינטימיות ובחוסר אמון‪ .‬אותו מכתב‪ ,‬לאחר‬
‫שנפתח ונקרא מול הקבוצה‪ ,‬הפך לגורם המלכד‬
‫אותה ויצר קבוצה חדשה שלא היתה קודם לכן‪.‬‬
‫אחד משיריה המרגשים ביותר של ריטה הוא‬
‫מכתב שהיא כותבת לאהובה שבגד בה‪ ,‬ושי־‬
‫קר‪ ,‬והוא דוגמה לאחד המכתבים שהיו יכולים‬
‫להיכתב על ידי נשים ונערות רבות‪ ,‬אם היו‬
‫מתבקשות לכתוב אותו‪.‬‬
‫ההצגה של בנות השירות הלאומי תעלה‬
‫ביולי הקרוב‪ ,‬פרטים בהמשך‪( .‬ראו מסגרת)‬
‫המכתב הראשון‬
‫שלום לך‪,‬‬
‫העיר הרימה עוגן לילה‬
‫ומפליגה בחשיכה‬
‫אני כותבת כי הבטחתי‬
‫למרות שאין לי מה לומר‬
‫בכל חלון נכבה סוד‬
‫השעון מכוון לעבר‬
‫אני לובשת שמלה לבנה‬
‫ליד השולחן במטבח‬
‫הדלקתי נר‬
‫זה לא עובר‬
‫זה רק הולך הולך ונשכח‬
‫שלום לך‪,‬‬
‫מול ביתי עומד שם מישהו‬
‫ומנשק לחיוכה‬
‫עבר יותר מדי זמן‬
‫אני לא מצפה שתזכור‬
‫איך בכל פנס שנדלק‬
‫נדלק הצל עם האור‬
‫אני כמו תמיד יחפה‬
‫בשיער רטוב‪ ,‬אבל רך‬
‫שמתי תקליט אחר‬
‫זה לא עובר‬
‫זה רק הולך ונשכח‬
‫הדלקתי נר‬
‫זה לא עובר‬
‫זה רק הולך הולך ונשכח‬
‫שלום לך‪,‬‬
‫העצים ברחוב מחכים‬
‫להתפרצות הפריחה‬
‫אולי שוב אכתוב ואזרוק‬
‫כי את מה שרציתי אמרתי‬
‫ובכל פעם שאני חיה‬
‫יש חיים אחרים שהפסדתי‬
‫לובשת שמלה לבנה‬
‫קוראת מכתב שנסלח‬
‫הדלקתי נר‬
‫זה לא עובר‬
‫זה רק הולך הולך ונשכח‬
‫מילים‪ :‬יאיר לפיד‬
‫לחן‪ :‬רמי קלינשטיין‬
‫קיבלתי‬
‫הזדמנות‬
‫באתי ממקום שבו נזקקתי לעזרה‪,‬‬
‫ופתאום מצאתי את עצמי עוזרת‬
‫לאנשים‪ ,‬וגיליתי שאני אוהבת את זה‬
‫כשהגעתי ליחידה לטיפול במתבגרים בי־‬
‫רושלים היו לי חששות ופחדים בנוגע לאיך‬
‫אסתדר‪ ,‬איך אתאקלם‪ ,‬איך יקבלו אותי‪.‬‬
‫אבל לשמחתי‪ ,‬היה די קל‪ ,‬כי אנשי הצוות‬
‫קיבלו אותי באהבה ובסבלנות‪ ,‬נתנו לי יחס חם‪,‬‬
‫כיבדו אותי‪ ,‬תמכו בי‪ ,‬נתנו לי עצות לחיים וב־‬
‫עיקר‪ ,‬נתנו לי את המקום שלי ‪ -‬שזה אחד הדברים החשובים לי!‬
‫התחלתי ללמוד דברים‪ ,‬כמו איך לענות לטלפונים‪ ,‬להיות אדי־‬
‫בה‪ ,‬לתת שירות ומענה לאנשים בצורה נכונה‪ ,‬לעזור לאנשים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬באתי ממקום שנעזרתי וקיבלתי עזרה‪ ,‬ופתאום אני‬
‫נמצאת מהצד השני‪ ,‬בו אני צריכה לעזור ולתת שירות לאנשים‪.‬‬
‫גיליתי על עצמי שאני אוהבת לתת שירות לאנשים‪ ,‬שזה נותן לי‬
‫תחושה של בוגרת‪ ,‬מסופקת ממה שאני עושה ורוצה להמשיך ולה־‬
‫תקדם בחיים‪.‬‬
‫נוכחתי לדעת שאני מסוגלת להרבה יותר ממה שחשבתי בעבר‪.‬‬
‫חשוב לי שמעבר ללמידה על עצמי‪ ,‬למדתי גם על עולם העבודה‪.‬‬
‫הבנתי איך מתנהלים בעבודה ומה האחריות שלי כלפי מקום העבו־‬
‫דה שלי‪ ,‬וכלפי האנשים שלהם אני צריכה לתת שירות ועזרה‪.‬‬
‫אני חושבת שניתנה לי ההזדמנות להוכיח לעצמי ולאחרים מה‬
‫היכולות שלי ואת האמונה בעצמי שאני יכולה להמשיך‪ ,‬להתקדם‬
‫ולהצליח‪.‬‬
‫סופיה פלחוטניק‪ ,‬מחזור ו'‬
‫מקור לכוח‪ .‬אורטל‬
‫(שנייה מימין)‬
‫עם צוות התוכנית‬
‫טוב שהאמנתם בי‬
‫למרות משבר גדול‪ ,‬וחוסר ביטחון אתם תמכתם‬
‫כל הזמן ולא הרפיתם >>> תודה עם שיר‬
‫שמי אורטל ואני שלוש שנים במנטו־‬
‫רינג‪.‬‬
‫עבורי התוכנית היא מקור לכוח‪.‬‬
‫השנה אני בשירות לאומי של התוכנית‬
‫וניתנה לי ההזדמנות לא רק לקבל‪ ,‬אלא‬
‫גם לתת‪ .‬היכולת שלי להעניק לאחרים‬
‫נובעת מכך שאני מתמלאת בכל יום מחדש בכוחות אשר אני‬
‫מקבלת מאנשי צוות המנטורינג‪.‬‬
‫במשך השנה בשירות עברתי תקופות מאוד לא פשוטות‪,‬‬
‫משברים עצומים שאף הביאו אותי לרצות לעזוב‪ ,‬אך בזכות‬
‫הכוחות העצומים של אנשי הצוות‪ ,‬כל אחד בדרכו סייע לי‬
‫לעמוד על הרגליים ולהמשיך לצעוד קדימה‪.‬‬
‫בתוך המשברים לא האמנתי בעצמי‪ ,‬ולא חשבתי שאצליח‬
‫להתגבר‪ ,‬אך הן המשיכו להאמין בי ולתמוך עד אשר התע־‬
‫צמתי וקיבלתי ביטחון ויציבות‪.‬‬
‫אני נהנית להיות בשירות לאומי ואף חושבת להישאר‬
‫שנה נוספת‪ .‬בהזדמנות זאת‪ ,‬אני רוצה להודות לאנשי הצוות‬
‫המדהים שתמיד נלחמו ואף פעם לא ויתרו‪.‬‬
‫והנה שיר קצרצר שכתבתי להם‪:‬‬
‫רוצה להביע בפניכן את מלוא ההערכה‪,‬‬
‫ולשאת ממני דברי תודה וברכה‪,‬‬
‫תודה על הנדיבות וטוב הלב‪,‬‬
‫על היחס המבין והאוהב‪,‬‬
‫על הרכות‪ ,‬הנתינה‪ ,‬השיתוף‬
‫ההבנה‪ ,‬הרגישות והליטוף‪.‬‬
‫תודה שהשקעתן שעות אינספור‬
‫כשהמטרה היתה לתת ולעזור‪,‬‬
‫לכן תמיד סיפרתי על רחשי הלב‬
‫מה טוב‪ ,‬מה רע‪ ,‬ומה כואב‪,‬‬
‫תמיד נתתם עצות טובות וחכמות‬
‫ומזה אני יוצאת עם הרבה תובנות‪.‬‬
‫אורטל בן שבת‪ ,‬מחזור ו'‬
‫‪0‬‬
‫ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג *‬
‫שירות לאומי >>> שירות לאומי >>> שירות לאומי >>> שירות לאומי >>> שירות לאומי >>> שירות לאומי >>>‬
‫"הפחיד אותי להתחבר לכאב שלהן"‬
‫בהתחלה רציתי לברוח‪ ,‬אחר כך הבנתי שזאת בריחה מעצמי‪ .‬היום‪,‬‬
‫אחרי כמה חודשים‪ ,‬אני לומדת להקשיב לעצמי‪ ,‬ואפילו לא לשתוק‬
‫כשהגעתי בפעם הרא־‬
‫שונה‪ ,‬נבהלתי נורא‪.‬‬
‫ראיתי קבוצה של בנות‪,‬‬
‫שמאוד לא רציתי‬
‫לראות את עצמי חלק‬
‫מהן‪ ,‬והן מצידן‪ ,‬הרימו‬
‫גבה והכריזו שאני לא כמוהן‪ .‬שאני "ילדה‬
‫טובה מבית טוב"‪ .‬לא שייכת‪ ,‬וככה רציתי‬
‫להמשיך להיות‪ .‬רציתי לברוח‪.‬‬
‫ממרחק של כמה חודשים אינטנסיביים‪,‬‬
‫אני יכולה לומר שבהרגשה שלי יש לנו הרבה‬
‫יותר במשותף משרציתי להאמין‪ .‬אני חושבת‬
‫שזה מה שהכי הפחיד אותי אז‪ ,‬לראות ולה־‬
‫תחבר לכאב הזה‪.‬‬
‫תמיד חייתי בין ה"נורמטיבי" לבין חיים‬
‫אחרים‪ ,‬אפלים יותר משאפשר לדמיין‪.‬‬
‫כשהפער ביניהם גדול מאוד‪ .‬תמיד התאמ־‬
‫צתי מאוד לשמור על הפרדה‪.‬‬
‫הייתי מוקפת באנשים עם חיים "פשוטים"‬
‫בהרבה‪ ,‬לא דומים לשלי‪ .‬שם‪ ,‬היה פשוט יותר‬
‫להחביא ולהסתיר ולהפוך הכל לפחות נראה‪.‬‬
‫להיות לבד עם מה שאני עוברת‪ .‬אז‪ ,‬זה מאוד‬
‫התאים לי‪ .‬ככה ידעתי‪ ,‬וככה היה נוח לכולם‪.‬‬
‫רות לאומי‪ ,‬יש‬
‫גם היום זה מאבק ארוך וקשה להשתחרר‬
‫לרחלי‪ ,‬המשרתת בשיזור לשנות מצב‬
‫מה"אסור" ומהשתיקה שגזרתי על עצמי‪.‬‬
‫ת שיכולות לע‬
‫מספר עצו‬
‫אבל לעיתים משהו במחיצות העבות והאטו־‬
‫רוח רע למצב רוח טוב‪ .‬הו יצחיק אותך‪,‬‬
‫מות הופך לחדיר יותר‪ .‬עולים רגשות‪ ,‬יש‬
‫ש‬
‫כשעצובים‪ :‬לדאוג שמי אותך לתת לך‬
‫הרבה פחות אמת אחת ברורה ואבסולוטית‪.‬‬
‫לגרום לאנשים שאוהבים חשובה להם לה־‬
‫במציאות של היום‪ ,‬הפערים מצטמצמים‪,‬‬
‫מתנה‪ ,‬להביא אנשים שאת וב בו‪ ,‬להתקשר‬
‫מיטשטשים‪.‬‬
‫ת‬
‫תעניין בך‪ ,‬לנהל יומן ולכ בת ולדבר איתו‬
‫יש מקומות יקרים שבהם אני לומדת‬
‫בטלפון למישהו שאת אוה אות‪ ,‬שזה אומר‬
‫לשמוע את עצמי אחרת‪.‬‬
‫להתנסות בעצמ‬
‫או איתה‪.‬‬
‫תמיד הייתי טובה מאוד בלהבין‪ .‬בתה־‬
‫גור לבד‪ ,‬למשל‪.‬‬
‫ם בבוקר ומרגי־‬
‫ליך המורכב הזה‪ ,‬אני לומדת לא רק‬
‫ל‬
‫והכי חשוב‪ ,‬כשמתעורריחרי יום שלם של‬
‫להבין‪ ,‬אלא גם לחוות‪ .‬הלמידה כואבת‬
‫א‬
‫רב‬
‫ע‬
‫ומגיעים ל‬
‫מך‪ :‬הנה‪ ,‬עברתי‬
‫ומאוד מבהילה‪ .‬זה תהליך קשה‪ ,‬שמביא‬
‫שים עצב‪ ,‬דאי להגיד לעצ‬
‫פעילות‪ ,‬כ‬
‫איתו גם קצת יותר אומץ להסתכל על‬
‫ל‪.‬‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ת‬
‫רו‬
‫מ‬
‫ו'‬
‫ל‬
‫ר‬
‫את היום‬
‫רחלי‪ ,‬מחזו‬
‫דברים כואבים מבלי להסיט את המבט‪.‬‬
‫שותפים לתהליך אנשים משמעותיים‬
‫רחלי מייעצת‬
‫מורכבו‬
‫ת וקושי לצ‬
‫ד עוצמ‬
‫ה וייחוד‪ .‬בנו‬
‫ת התוכנית‬
‫לי עד מאוד‪ ,‬שלפעמים מרגישים בשבילי‬
‫כשאני עוד לא מסוגלת‪ .‬שמאמינים בשבילי‪,‬‬
‫ונותנים לי אמונה‪.‬‬
‫אני מאמינה שלשירות הלאומי דרך תוכ־‬
‫נית המנטורינג יש חלק חשוב בתהליך הזה‪,‬‬
‫וזאת הזדמנות עצומה לראות את השינויים‬
‫שאני עוברת‪ ,‬ולהרחיב את המקומות שבהם‬
‫מותר לדבר על הקשיים‪ ,‬להשתיק פחות‪.‬‬
‫מזהה את עצמי בהם‬
‫היום אני יודעת שמה שראיתי אז‪ ,‬באותו‬
‫מפגש ראשון שלי עם הבנות שזיעזע אותי‬
‫מאוד‪ ,‬היה קבוצת בנות שיודעות שמותר‬
‫לדבר על הקושי‪ ,‬ולהיות הן‪ .‬מקום שבו‬
‫אפשר לחלוק‪.‬‬
‫יש משהו מאוד מחזק בלשמוע אחרות שמ־‬
‫רגישות מספיק בטוח כדי להשמיע את עצמן‪.‬‬
‫יש בזה משהו חדש לי ומרגש‪.‬‬
‫בשנה הזאת אני נחשפת להמון דברים‬
‫שמעלים בי תהיות‪ ,‬שאלות קשות לגבי עצמי‬
‫ואני מנסה ללמוד‪ ,‬לחפש תשובות‪ ,‬וגם לא‬
‫למהר לענות‪.‬‬
‫את השירות הלאומי אני עושה‬
‫במועדונית של ילדים בסיכון‪ .‬העבודה איתם‬
‫מורכבת‪ ,‬ולרגעים גם מאוד מכאיבה‪ .‬אני‬
‫מרגישה את הצורך שלהם לנוח מאחריות‬
‫הגדולה ממימדיהם‪ ,‬מבלי לדעת איך לעשות‬
‫זאת‪.‬‬
‫אני מזהה את עצמי בהם‪ ,‬כואבת איתם‪.‬‬
‫אולי גם כואבת עבורם‪ ,‬עבור מה שאני רואה‪,‬‬
‫והם אולי פחות‪ .‬ואני לא רוצה לפספס אף‬
‫אחד מהם‪.‬‬
‫תמיד היה בי צורך להיות אמא גדולה‬
‫ושומרת‪ .‬מישהי יקרה היתה קוראת לי פעם‬
‫"אמא תרזה"‪ .‬היום הצורך הזה טיפה פחות‬
‫מפעיל אותי‪ .‬אני משתדלת ללמוד לתת את‬
‫עצמי פחות ומנסה לא להישאב כולי‪.‬‬
‫אלה חלק מהשיעורים החשובים שאני לו־‬
‫מדת‪ ,‬ואני מרגישה שדרך השירות הלאומי‬
‫ויום הלימודים‪ ,‬אני מצליחה לתרגל‪ ,‬לנסות‪,‬‬
‫ליישם‪.‬‬
‫נערה בשירות לאומי‬
‫אני אמא של רותם‬
‫רוני‪ ,‬אמא של רותם‪ ,‬מסתכלת עליה בשנתיים האחרונות ושואלת את עצמה מה השתנה? >>>‬
‫רותם למדה לשמור על ההישג‪ ,‬והיא גם מקבלת צידה לדרך הזאת הנקראת חיים‬
‫אני רוני‪ ,‬אמא של רותם‪.‬‬
‫בחמש השנים האחרו־‬
‫נות אני גם אחות‪ .‬לעיתים‬
‫מזומנות ניגשות אלי נשים‬
‫בתחילת ההיריון ואומרות‬
‫"רק תעשו לי מוניטור‪ ,‬אני רוצה‬
‫לראות דופק‪ ,‬אני כל כך מודאגת"‪.‬‬
‫ואני תמיד מבטיחה להן שהן רק התחילו עכשיו לדאוג‪.‬‬
‫לי יש ילדה בת ‪ 19‬ולא הפסקתי לדאוג‪ .‬אנחנו דואגים‬
‫לילדים מרגע שעשינו בדיקת היריון ונודע לנו על קיומם‪,‬‬
‫וכמו שנוכחתי מסבתי בת התשעים ז"ל‪ ,‬אנחנו דואגים להם‬
‫עד הסוף‪.‬‬
‫רותם תמיד אומרת לי "את לא יודעת מתי צריך לדאוג‬
‫לי‪ ,‬כשהכל בסדר את דואגת‪ .‬וכשיש סיבה אמיתית לדאגה‪,‬‬
‫את ישנה בשקט"‪.‬‬
‫זה נכון‪ ,‬הדאגה שלי‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬אינה מחסום משום צרה‪.‬‬
‫"זה נכון‪ ,‬הדאגה‬
‫שלי‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬אינה‬
‫מחסום משום צרה‪.‬‬
‫ומי שישמור עליה הכי‬
‫הרבה‪ ,‬זאת היא עצמה"‬
‫לא תפסיק לחפש‪ .‬רותם ומור‬
‫בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>>‬
‫מה הסיפור שלך?‬
‫בואו נתחיל מהסוף‪ :‬הכל מוכר לכן‪ ,‬המבט של מי‬
‫שמתוסכל מהחיים‪ ,‬הכאב שהוא מרגיש >>> אבל זה‬
‫הכוח שלכן‪ .‬אתן הייתן שם >>> ויצאתן‬
‫למצוקות העבר וההווה‪.‬‬
‫בקבוצה‪ ,‬בין כל הבנות‪ ,‬קשה מאוד לברוח‬
‫ממי שאני ומכל מה שעברתי‪ .‬הן כולן מראות‬
‫מהלכות של המורכבות‪ ,‬המאבקים והקושי‪.‬‬
‫של מלחמות הישרדות‪ .‬אבל אי אפשר שלא‬
‫לראות את העוצמה‪ ,‬הכוחות‪ ,‬האומץ‪ ,‬הייחוד‬
‫‪ -‬שלהן‪ ,‬וגם שלי‪.‬‬
‫אמת פחות ברורה ואבסולוטית‬
‫ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג‬
‫ומי שישמור עליה הכי הרבה‪ ,‬זאת היא עצמה‪.‬‬
‫נדירים ההורים שאינם רוצים את הטוב ביותר עבור ילדם‪.‬‬
‫רק לא תמיד אנחנו‪ ,‬ההורים‪ ,‬יודעים איך לצייד אתכם לדרך‬
‫הזו הקשה שנקראת חיים‪.‬‬
‫חשבתי על שם התוכנית‪" ,‬מנטורינג"‪ ,‬ואני מוצאת בה גם‬
‫את השורש העברי נ‪.‬ט‪.‬ר‪ .‬שמשמעותו שמר‪.‬‬
‫אני מסתכלת על רותם בשנתיים האחרונות ושואלת‬
‫את עצמי מה נשתנה? מצד אחד‪ ,‬המון‪ .‬רותם תמיד תתנסה‪,‬‬
‫תחפש‪ ,‬לא תשאיר אף אבן בלי שהפכה ובדקה מה מסתתר‬
‫מתחתיה‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬רותם למדה לא רק להשיג אלא גם לשמור על‬
‫ההישג‪ ,‬ובכך לשמור על עצמה‪.‬‬
‫בנות המנטורינג היקרות‪ ,‬תשמרו על עצמכן‪ ,‬אף אחד לא‬
‫יכול לעשות זאת טוב יותר מכן‪.‬‬
‫אני מאחלת שתתקדמו במסלול הלא קל הזה הנקרא‬
‫חיים‪.‬‬
‫תודה לצוות האוניברסיטה שנתן לכן צידה לדרך‪ ,‬שתע־‬
‫זור לכן במסע‪.‬‬
‫ואנחנו מצידנו ההורים מבטיחים‪ ,‬שאף פעם לא נפסיק‬
‫לדאוג‪.‬‬
‫רוני‬
‫‪0‬‬
‫"אין לי כוח יותר‪ ,‬כמה‬
‫קל זה יהיה לוותר עכ־‬
‫שיו‪ ,‬כאילו שלמישהו‬
‫יהיה איכפת בכלל‪,‬‬
‫אני גם ככה לא תור־‬
‫מת‪ ,‬אל תיתני לי את‬
‫המבט הזה עכשיו‪ ,‬אני מכירה את החיוך‬
‫הזה‪ ,‬מה את חושבת?‬
‫"שזה מה שאני רוצה? שלא נמאס לי מה־‬
‫מלחמות האלה עם עצמי? מהתסכול הזה‪,‬‬
‫אם הייתי יכולה לשנות את הסיפור‪ ,‬הייתי‬
‫כבר עושה זאת‪ ,‬אבל אין לי איך לשנות‬
‫אותו"‪.‬‬
‫נשמע מוכר? אני משוכנעת שלכמה מכן‬
‫עברה מחשבה זו‪ ,‬או דומה לה‪ ,‬בראש‪ .‬בואו‬
‫נתחיל מהסוף‪ ,‬בנות יקרות‪ ,‬אתן יכולות‬
‫לשלוט בחייכן ולהפוך את הסיפור לסיפור‬
‫טוב יותר‪ ,‬עובדה שאתן מנטוריות‪ ,‬עובדה‬
‫שיצאתן ממצבים לא פשוטים‪ ,‬שקרו שלא‬
‫באשמתכן‪ ,‬ולקחתן את הכוח לעשות שי־‬
‫נוי בחייהם של אחרים‪ ,‬שמזלם לא שפר‬
‫עליהם‪.‬‬
‫הכל הופך למוכר פתאום‪ :‬המבט של‬
‫מי שמתוסכל מהחיים שלו‪ ,‬הכאב שהוא‬
‫מרגיש‪ ,‬הרצון לוותר‪ ,‬אתן הייתן שם‪ ,‬ושם‬
‫הכוח האמיתי שלכן נמצא‪ .‬קחו את שתי‬
‫ידיכן לכדי מחיאות כפיים‪ ,‬כי זה באמת‬
‫מגיע לכן!‬
‫גם אצלי זה ככה‬
‫אני בעצמי גדלתי בפנימייה‪ .‬ניתן‬
‫לחלק את חיי לשניים‪ :‬לפני ההתחנכות‬
‫בפנימייה‪ ,‬והתקופה שלאחריה‪.‬‬
‫בתור חניכה בפנימייה‪ ,‬הזיכרון הכי חזק‬
‫שלי הוא שהרגשתי שבפעם ראשונה באמת‬
‫מאמינים בי‪ ,‬פעם ראשונה נותנים לי להיות‬
‫בגיל שלי ולקחת צעד אחד אחורה‪ ,‬למדתי‬
‫לאהוב‪ ,‬למדתי לתת ולקבל‪ ,‬והרגשתי שיש‬
‫לי משפחה אמיתית‪.‬‬
‫לא לתת לעבר לשלוט‬
‫כשסיימתי את הפנימייה‪ ,‬ידעתי שאני‬
‫רוצה לעסוק בחינוך בצבא‪ ,‬ונתקלתי‬
‫בחוסר אמון שהזכיר לי את ימיי לפני‬
‫הפנימייה‪ .‬אותו חוסר אמון הוביל אותי‬
‫למנטורינג‪ ,‬למסגרת השירות הלאומי‪.‬‬
‫ידעתי מה זה אומר להיות חניכה‪ ,‬לא יד־‬
‫עתי מה זה אומר להיות מדריכה‪ ,‬ותקופת‬
‫השירות שלי לא היתה פשוטה‪ .‬אותו חוסר‬
‫אמון השתקף בעיני החניכים שלי‪ ,‬ולא יד־‬
‫עתי כמה זה קשה‪ .‬התבגרתי‪ ,‬הבנתי כמה‬
‫אני משמעותית לילדים האלה‪ ,‬רק כי אני‬
‫מי שאני‪ .‬עצרתי לשנייה לנשום עמוק ול־‬
‫ראות בפרספקטיבה נוספת את חיי‪.‬‬
‫אלון גל אמר פעם שאביו אמר לו‪" :‬אף‬
‫פעם אל תיתן לסיפור חייך להיות יותר חזק‬
‫מסיפור ההווה שלך‪ ,‬ממי שאתה עכשיו"‪.‬‬
‫אני מסכימה איתו‪ ,‬את העבר שלנו לא נוכל‬
‫פחות לעבר‪ ,‬יו‬
‫לשנות‪ ,‬ורוב הסיכויים שהוא ישפיע על‬
‫עתידנו‪ ,‬השאלה היא כמה כוח אנחנו ניתן‬
‫לו‪.‬‬
‫קבלו את‪ ...‬ההווה‬
‫כיום אני גרה בשדרות‪ ,‬בדרכי לתואר‬
‫אקדמי במכללת ספיר‪ ,‬התחלה חדשה‬
‫שזימנה לי את המבחן הגדול שלי‪:‬‬
‫להוכיח שאני היא זו ששולטת בחייה‪,‬‬
‫ולא אזעקות ה"צבע אדום" והקסאמים‪,‬‬
‫איתם תושבי שדרות‪ ,‬ובכללם גם אני‪,‬‬
‫נאלצים להתמודד זה זמן רב‪.‬‬
‫הכל קרה כל כך מהר‪ .‬שבוע אחרי‬
‫שהודיעו לי שלא התקבלתי ללימודי תק־‬
‫שורת במכללה‪ ,‬לא ויתרתי‪ ,‬וניסיתי להת־‬
‫קבל לתואר בו אני נמצאת היום‪ :‬תרבות‪,‬‬
‫יצירה והפקה‪ .‬התקבלתי‪ ,‬ויותר מכך‪ ,‬קי־‬
‫בלתי הוכחה נוספת שאני מסוגלת‪ .‬יומיים‬
‫לאחר מכן‪ ,‬כבר הגעתי לשדרות וחתמתי‬
‫על חוזה שכירות‪ ,‬והתקבלתי לפרוייקט‬
‫החונכות של פר"ח‪.‬‬
‫הגעתי למכללה עם תשוקה ענקית‬
‫ללימודים ורצון לבלוע את הכל‪ .‬סיימתי‬
‫את סמסטר א' עם ממוצע ‪ ,81‬עם מועמד‬
‫דות לחונכת מצטיינת בפרוייקט פר"ח‪,‬‬
‫ועם הערכה רבה בקרב המרצים‪ ,‬הסטודנ־‬
‫טים איתם אני לומדת‪ ,‬הסובבים אותי‪ ,‬וכן‪,‬‬
‫לתקופה קצרה הפסקתי גם את המלחמות‬
‫שלי עם עצמי‪ ,‬ואני יכולה להגיד שגם אני‬
‫מעריכה את עצמי‪.‬‬
‫ולחשוב שלפני הפנימייה‪ ,‬לא האמנתי‬
‫שבכלל מגיעים לי תעודת בגרות‪ ,‬או חיים‬
‫מאושרים‪ .‬אני מפחדת‪ ,‬אני מודה‪ ,‬זאת לא‬
‫בושה לפחד‪ .‬המבחן הוא לא לתת לפחד‪,‬‬
‫לעבר או לכאב‪ ,‬כוח לשלוט בחיים שלכן‪,‬‬
‫ואני יודעת שאתן מסוגלות לכך‪.‬‬
‫אם הייתי יכולה לשנות את הסיפור הזה‪,‬‬
‫הייתי כבר עושה זאת‪ ,‬אבל אין לי איך לש־‬
‫נות אותו‪ ,‬בואו נשנה אותו קצת‪.‬‬
‫עזרה‬
‫בגובה העיניים‬
‫אני מיכל פריד‪ ,‬בוגרת‬
‫מחזור ה'‪ .‬לאחר שהותי‬
‫ב"רטורנו" (מוסד גמילה‬
‫מהתמכרויות) החלטתי‬
‫להתנדב ולעזור לנערות‬
‫במצבי סיכון‪ ,‬לשם כך הח־‬
‫לטתי ללמוד במנטורינג‪ ,‬שנתנה לי את הכלים‬
‫והיכולת לתת את העזרה‪ ,‬הייעוץ‪ ,‬ההדרכה‬
‫וההקשבה‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬לקחתי קורס בבית הספר למקצועות‬
‫האיפור של ירין שחף וכמו כן‪ ,‬החלטתי ללמוד‬
‫תקשורת חזותית בשל אהבתי לאמנות‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬לאחר סיום לימודיי אני עובדת כמעצ־‬
‫בת גרפית במגזינים "עיצוב"‪" ,‬עיצוב בפוקוס"‬
‫ו"בונים" (בחסות עיתון "מעריב")‪ ,‬ובזמני החופ־‬
‫שי אני מאפרת כלות ואיפור ערב לאירועים‪.‬‬
‫כאשר ביקשו ממני לעצב לוגו לתוכנית המ־‬
‫נטורינג מאוד שמחתי להיות שותפה‪ .‬לוגו הוא‬
‫ביטוי ויזואלי שבא להעביר מסר‪ .‬היה לי חשוב‬
‫שהלוגו ישדר עזרה מגובה העיניים‪ .‬השפה‬
‫הוויזואלית שבחרתי היא אלמנט גרפי של שתי‬
‫ידיים המושטות אחת אל עבר השנייה‪,‬‬
‫יד המושיטה עזרה ויד המקבלת עזרה‪ .‬כמו־‬
‫בן שכל יד יכולה גם לקבל וגם לתת וכך גם‬
‫נוצר המעגל של תוכנית המנטורינג ‪ -‬נערות‬
‫שהיו במצוקה‪ ,‬או במצבי סיכון‪ ,‬כעת נמצאות‬
‫תר לעתיד‪ .‬יסמין‪,‬‬
‫איילת וחיתאם‬
‫בצד השני והן אלו שעוזרות לנערות שנמצאות‬
‫במקום בו הן היו בעבר‪.‬‬
‫הגופן הנבחר ללוגו הוא "ספויילר"‪ ,‬גופן עבה‬
‫מאוד המשדר יציבות‪ ,‬פינותיו מעוגלות ולא‬
‫מאיימות‪ .‬הסלוגן "נערות למען נערות" נכתב‬
‫בגופן בכתב יד הנותן פן אישי‪.‬‬
‫הלוגו נמצא בתוך עיגול‪ ,‬והמילה "מנטורינג"‬
‫יוצאת מהעיגול ומסמלת דינמיות‪ ,‬שינוי ותנו־‬
‫עה הבאה לידי ביטוי בתהליך שהנערות עוברות‬
‫ויעברו בעתיד‪.‬‬
‫מיכל פריד‪,‬‬
‫בוגרת מחזור ה'‪ ,‬מעצבת גרפית‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אור ליפשיץ‪,‬‬
‫שירות לאומי‪ ,‬מחזור ו'‬
‫‪08‬‬
‫ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג *‬
‫בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>>‬
‫מה קורה ואיפה‬
‫טלי מאור‪ ,‬רכזת תוכנית הבוגרות מעדכנת‬
‫אחת לכמה חודשים‪ ,‬אחרי‬
‫שאורטל‪ ,‬בת השירות‬
‫הלאומי של תוכנית המ־‬
‫נטורינג‪ ,‬ואני מסיימות‬
‫לעשות סבב טלפוני לכל‬
‫הבוגרות‪ ,‬אנו יושבות‬
‫מול המחשב ומעדכנות מה כל אחת עושה‪,‬‬
‫ומה כל אחת היתה רוצה לעשות‪.‬‬
‫אני כל כך גאה לספר כי יש לנו בוגרות רבות‬
‫הלומדות באוניברסיטה‪ ,‬בוגרות רבות גם מש־‬
‫לימות השכלה‪ ,‬לומדות לפסיכומטרי‪ .‬כעשרים‬
‫בוגרות כיום נמצאות בצבא ועשרים אחרות‬
‫נמצאות בשירות לאומי‪.‬‬
‫בל נשכח את כל הבוגרות העובדות כמנטו־‬
‫ריות בשכר וכל הבוגרות העובדות לפרנסתן‪.‬‬
‫ישנה קבוצה גדולה של בוגרות‪ ,‬כעשרים בערך‪,‬‬
‫שהן אמהות‪ ,‬רובן לשני ילדים‪ .‬אספר מעט‪,‬‬
‫למי שלא כל כך מעודכנת‪ ,‬מה מתרחש אצלנו‬
‫ואשמח אם תפנו אלינו בכל בקשה ואל תשכחו‬
‫לעדכן אותנו כאשר אתן מחליפות טלפונים‬
‫וכתובות‪.‬‬
‫אז מה חדש בבוגרות?‬
‫<<< כארבעים בוגרות לומדות בבית ספר לר־‬
‫פואה בתוכנית אוניברסיטה בעם‪ ,‬בקורס "מבוא‬
‫לרפואה"‪.‬‬
‫<<< בדצמבר הסתיים קורס פסיכומטרי רא־‬
‫שון‪ .‬השתתפו בו כ‪ 13-‬בוגרות וכיום הן גאות‬
‫לספר כי הן בתהליך קבלה לאוניברסיטאות‬
‫שונות‪.‬‬
‫<<< ישנה תוכנית המלווה את הבוגרות‬
‫החיילות‪ ,‬מרכזת בילי שטראוס־סלומון‪.‬‬
‫<<< בפברואר קיימה נורית חודיק גלזר סדנה‬
‫מרתקת בנושא מין ומיניות‪ ,‬אפשר לקרוא על‬
‫כך באתר האינטרנט שלנו‪www.mentor- :‬‬
‫‪ing.mediasitebuilder.com‬‬
‫<<< במרץ התקיים בזאר הבגדים המסורתי‬
‫שלנו וכן הצגת פלייבק‪ .‬הגיעו יותר מ־‪150‬‬
‫בוגרות‪.‬‬
‫<<< לאחרונה החל קורס מחשבים‪ ,‬מחזור ג'‪,‬‬
‫המסר‪:‬‬
‫כוח רצון‬
‫האמת? היה לי מאוד מעניין‪ ,‬זה העלה בי‬
‫הרבה זיכרונות מתקופות מאוד קשות‪ ,‬שאני‬
‫מתמודדת עם ההשלכות שלהן עד היום‪.‬‬
‫במצב הנפשי והאישי שאני נמצאת היום היה‬
‫לי טוב להיזכר בתקופה היא‪ ,‬למרות הכאבים‬
‫והקושי שהיו בה‪ .‬זה מראה שהצלחתי להזיז‬
‫הצידה את כל הבעיות ולהתקדם בחיים‪ :‬לסיים‬
‫לימודים בבית ספר תיכון‪ ,‬לשרת בצבא‪ ,‬להת־‬
‫חתן‪ ,‬לעבוד בעבודה מכובדת‪ ,‬ללמוד משפטים‬
‫ואני מקווה שזו רק תחילת הדרך‪ .‬אולי זו גם‬
‫הסיבה שנהניתי להשתתף במחקר ולענות על‬
‫השאלונים‪.‬‬
‫לראות שניתן להגיע מהתחתית (מבחינה‬
‫כלכלית‪ ,‬נפשית‪ ,‬פיזית) למעלה‪ ,‬ולהצליח‬
‫בחיים‪ ,‬להוכיח לעצמי בעיקר‪ ,‬לא לתת לבעיות‬
‫בבית להשפיע על העתיד שלי‪.‬‬
‫אני חייבת את כל התודות לשינוי שעברתי‬
‫לעובדת הסוציאלית שליוותה אותי במשך כל‬
‫השנים הללו‪.‬‬
‫ואני מאחלת את זה לכל בנות המנטורינג‪,‬‬
‫אני יודעת שכל אחת עברה משהו אחר בחיים‬
‫שלה‪ ,‬אבל העיקר הוא כוח הרצון‪.‬‬
‫* מתוך מכתב שכתבה בוגרות התוכנית‬
‫בעקבות מילוי שאליו על עברה‪.‬‬
‫מפסיכומטרי‪ ,‬דרך מחשבים ועד רפואה‪ .‬טלי ואביטל‬
‫של תוכנית בוגרות המנטורינג‪ .‬לומדות בו ‪12‬‬
‫בוגרות‪.‬‬
‫<<< בוגרות רבות מוצאות עצמן בתפקידי‬
‫עזרה ומנטוריות‪ ,‬כגון בבתים חמים‪ ,‬בסוכנות‬
‫היהודית‪ ,‬בפנימיות‪ ,‬בחצר הנשית ועוד‪ .‬ישנן‬
‫בוגרות המוזמנות לספר את סיפורן‪ ,‬הן מעבי־‬
‫רות הרצאות בתשלום על נערות ומנטורינג‪.‬‬
‫הרבה חדשות‪ ,‬הרבה אפשרויות‪.‬‬
‫ובזמן הקרוב‪:‬‬
‫<<< ב־‪ 25‬במאי מתחילה סדנה של ארבעה‬
‫מפגשים בנושא מנטוריות מקדמות אורח חיים‬
‫בריא‪ ,‬הסדנה תועבר על ידי שתי תזונאיות‪.‬‬
‫<<< בחודשי הקיץ‪ ,‬ב־‪ 6‬ביולי‪ ,‬תיפתח סדנה‬
‫בנושא כלכלה אחרת‪ ,‬בה נלמד כיצד לנהל‬
‫תקציב‪ ,‬מהי הכנסה ממוצעת‪ ,‬איך שולטים‬
‫בהוצאות ועוד‪.‬‬
‫<<< כמו כן‪ ,‬עומדים להיפתח בימים הקרובים‬
‫שני שירותים חדשים לבוגרות‪ ,‬האחד‪ ,‬ייעוץ‬
‫בנושא תעסוקה‪ .‬אחת לשבוע‪ ,‬בימי ג' בבוקר‪,‬‬
‫תגיע יועצת בכירה בנושא תעסוקה שתכין‬
‫אתכן לעולם העבודה‪ ,‬תלמד באופן פרטני‬
‫ואישי כיצד כותבים קורות חיים‪ ,‬איך מחפשים‬
‫עבודה וכיצד מתכוננים לראיון עבודה‪.‬‬
‫השני‪ ,‬ייעוץ משפטי‪ :‬הלשכה לסיוע משפטי‬
‫מאפשרת לנו להיעזר בה בתחום הסיוע האזרחי‪,‬‬
‫ענייני משפחה‪ ,‬הגנת זכויות הקשורות למגו־‬
‫רים‪ ,‬עניינים כספיים‪ ,‬עניינים שבית הדין לע־‬
‫בודה מוסמך לדון בהם‪ ,‬תביעות בנושא ביטוח‬
‫לאומי ועוד‪.‬‬
‫בהזדמנות חגיגית זו‪ ,‬ברצוני להודות לכל‬
‫הסטודנטיות שליוו את הבוגרות השנה‪ ,‬הן‬
‫בקורסים וסדנאות‪ ,‬הן ליווי פרטני והן ליווי‬
‫לימודי‪ .‬אני רוצה להודות לכל המתנדבות‪,‬‬
‫לבילי שטראוס־סלומון ולעינת גינת‪ ,‬שאיפשרו‬
‫את העבודה הרציפה עם הבוגרות השנה וכמובן‬
‫לאורטל‪ ,‬בת השירות הלאומי‪ ,‬שעוזרת ונמצאת‬
‫עם כל הבוגרות בקשר קבוע‪.‬‬
‫כולי תקווה כי ניפגש בקרוב‪,‬‬
‫טלי‬
‫ידע זה כוח‬
‫לא תמיד חשבתי כך‪ ,‬אבל כשלב בהתבג־‬
‫רות שלי הבנתי שכדי להצליח בחיים אני‬
‫צריכה ללמוד מספר דברים‪.‬‬
‫למדתי שלא מתאים לי להיות עובדת‬
‫שכירה אצל מישהו‪ ,‬אלא חשוב לי להיות‬
‫מנהלת את העסק לבד ובהצלחה‪ .‬עבודה של נועה חסידוב‬
‫עצמאית‪ .‬לכן לקחתי קורס שבסיומו קיבלתי תעודת "חשבת שכר‬
‫בכירה"‪.‬‬
‫עם שני הלקחים האלה‪ ,‬בצירוף הכישורים שלי‪ ,‬פתחתי לפני‬
‫שמונה חודשים עסק עצמאי לבניית ציפורניים‪ ,‬מניקור ופדיקור‪.‬‬
‫את העסק פתחתי בתוך מספרת "אריה ישראלי" בבת ים‪.‬‬
‫אמנם עברו רק שמונה חוד־‬
‫שים‪ ,‬אבל אני יכולה לומר שאני‬
‫מאוד אוהבת את העבודה שלי‪.‬‬
‫רוב הלקוחות שלי צעירות‪,‬‬
‫אבל גם נשים מבוגרות יותר‬
‫מגיעות אלי‪ ,‬וכולן מקסימות‪.‬‬
‫מובן שזה לא קל להיות עצ־‬
‫מאית ולנהל את כל מה שקשור‬
‫לעסק עצמאי‪ .‬אני מנהלת בע־‬
‫צמי את כל החישובים‪ ,‬הסיכו־‬
‫מים החודשיים והשנתיים למס‬
‫הכנסה‪ ,‬ללא עזרה של רואה‬
‫חשבון‪ .‬לכך תורם לי הידע‬
‫שרכשתי בקורס שלקחתי לפני‬
‫פתיחת העסק‪.‬‬
‫חשוב לי להעביר לכל הנ־‬
‫ערות המקסימות מתוכנית‬
‫מנטורינג מסר‪ :‬חשוב ללמוד‬
‫תמיד‪ ,‬כי ידע זה כוח‪.‬‬
‫נועה חסידוב‪,‬‬
‫מחזור ז'‬
‫ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג‬
‫‪09‬‬
‫בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>>‬
‫אמונה‬
‫הסיפור שלי היה יכול להיגמר אחרת >>> כי מתחושות של חוסר שייכות עברתי לעישון‪ ,‬לשתייה‪ ,‬לסמים‬
‫>>> טוב שהבנתי לאן כל זה מוביל וטוב שפגשתי חברים בדרך >>> סיפור אישי על אמונה וכוח‬
‫לקטע שתקראו החלטתי לקרוא אמונה‪ ,‬כי‬
‫האמונה בליבי היתה זאת שהרימה אותי‬
‫אחרי כל נפילה‪.‬‬
‫עליתי לארץ לפני כ־‪ 13‬שנה עם אמי‬
‫ואחיי חצי שנה לאחר מכן אבי נפטר‪ ,‬הוא‬
‫התאבד‪ .‬חייתי במרכז הארץ עם משפחתי‪,‬‬
‫ומגיל צעיר מילאתי תפקיד משמעותי בבית כדי לתת תמיכה‬
‫מלאה לאמי‪ ,‬שעבדה יום וליל לפרנס את הבית‪.‬‬
‫לאחר כחמש שנים עברנו לצפון על מנת להקל על המצב‬
‫הכלכלי‪ .‬המעבר ארצה גרם לי די מהר לאבד ביטחון עצמי‪,‬‬
‫והתביישתי במי שאני‪ .‬הרגשתי זרה ולא כל כך שייכת‪ ,‬חיפשתי‬
‫תמיד להיאחז בדברים הקטנים שיכלו לתת לי ביטחון‪ ,‬כמו מש־‬
‫פחתי וחבריי הבודדים‪.‬‬
‫הסתבכתי‬
‫כשעברנו לצפון נכנסתי לחברה שגרמה לי במהרה לאבד‬
‫את עצמי‪.‬‬
‫בגיל ‪ 11‬התחלתי לעשן סיגריות‪ ,‬שנה לאחר מכן מצאתי את‬
‫עצמי שותה אלכוהול ונגררת לתוך כל ניסיון לאבד את המ־‬
‫ציאות באמצעות שימוש בסמים‪ ,‬כמו דבק וגז מזגנים‪.‬‬
‫גיליתי שאני מוצאת עולם חדש שנותן לי להיות אחת מכולם‪,‬‬
‫ולא להרגיש זרה‪ ,‬אך כדי לא לאבד את עצמי לגמרי נאחזתי‬
‫בלימודים‪ ,‬ותמיד שמרתי על ציונים גבוהים‪.‬‬
‫בערך בגיל ‪ 13‬הרגשתי מספיק בוגרת והתחלתי להסתובב‬
‫עם חבר'ה בני עשרים‪ ,‬אנשים שלא ידעו את גילי האמיתי בגלל‬
‫המראה הבוגר שהיה לי‪.‬‬
‫בגיל ‪ 13‬ניסיתי פעם ראשונה לעשן חשיש וגראס‪ ,‬ובמהירות‬
‫התחלתי להשתמש גם באקסטזי ובטריפים‪ .‬הקוקאין גם לא איחר‬
‫לבוא‪ ,‬ומצאתי את עצמי נתמכת על ידי בועת סמים‪ ,‬שמילאה‬
‫אותי כל סטלה מחדש‪.‬‬
‫לא חשתי בסיכון ולא בהתמכרות‪ .‬מבחוץ‪ ,‬נראיתי רגילה‬
‫למדי‪ ,‬ילדה יפה‪ ,‬שקטה עם ציונים גבוהים בבית הספר‪ ,‬שום‬
‫חשד‪ .‬אך מאדם שמח וחייכני הפכתי להיות סגורה ומופנמת‬
‫בצורה קיצונית‪ ,‬כמובן דבר שהיה מפסיק ברגע של שימוש‪ ,‬וחו־‬
‫זר על עצמו כששוב הייתי נתקלת במציאות‪.‬‬
‫שקעתי‬
‫הרגשתי שתחת השפעת סמים כולם אוהבים אותי ומק־‬
‫בלים אותי‪.‬‬
‫אך יום אחד הכל התהפך‪ ,‬באחת מהפעמים שלקחתי כדורים‬
‫הרגשתי שאני הולכת להשתגע‪ ,‬ואם אמשיך להשתמש לא אצא‬
‫בחיים‪ .‬חוויתי הזיות ומראות לא הגיוניים‪ ,‬ויום למחרת החלטתי‬
‫שאני חייבת להפסיק‪.‬‬
‫לא היה אף אחד בסביבתי שתמך בבחירה שלי‪ ,‬או שיכול היה‬
‫לעזור לי‪ ,‬אז החלטתי שאני מסוגלת בכוחות עצמי‪ ,‬הרי סמים‬
‫לא באמת שווים את החיים שלי‪ .‬כל כך הרבה אנשים מאמינים‬
‫בי‪ ,‬בהצלחה שלי‪ ,‬בכוח שיש לי‪ ,‬ובשביל עוד סטלה אני אהרוס‬
‫את הכל?‬
‫במשך תקופה של שלושה חודשים הסתגרתי בבית והתרחקתי‬
‫מכל אדם שהיה קשור לחיי הסטלות שלי‪ ,‬וכשהגיע הרגע שלא‬
‫יכולתי כבר‪ ,‬ועמדתי פשוט להישבר‪ ,‬בדיוק ברגע הזה‪ ,‬בצורה‬
‫שעד היום אני לא מעכלת אותה‪ ,‬מצאתי את עצמי הולכת לח־‬
‫ברה‪.‬‬
‫אצלה היכרתי אנשים שנהפכו להיות חבריי הטובים‪ ,‬ובזכותם‬
‫יצאתי ממעגל הסמים שחסם אותי‪ .‬אלה היו שלושת החודשים‬
‫הכי קשים בחיי‪ ,‬הרגשתי בודדה‪ ,‬עזובה‪ ,‬מסכנה וחלשה‪ ,‬ולא היה‬
‫אף סם שיכול לחזק אותי‪ ,‬לפחות לכמה שעות‪ ,‬אך כשמישהו‬
‫למעלה האיר לי אור קטן‪ ,‬החלטתי להיאחז בו‪ ,‬כי אני ראויה‬
‫להרבה יותר ממה שנתתי לעצמי בשנים הללו‪.‬‬
‫הפסקתי‬
‫כשהפסקתי להשתמש בסמים‪ ,‬אני חייבת להודות‪ ,‬הביט־‬
‫חון שלי עלה‪ .‬הרמתי את ראשי כי חוויתי הצלחה אמיתית‬
‫עבודה קשה ‪-‬‬
‫והסיפוק בה רב‬
‫בחיי‪.‬‬
‫עם הגעתי למנטורינג החלטתי שאני משפרת את אורח חיי‬
‫בכמה רמות‪ ,‬ומתחילה להשקיע בכל מה שרק אפשר‪ .‬בתור חני־‬
‫כה בקורס‪ ,‬חיכיתי לרגע של הסטאז' כדי שאוכל ליישם את כל‬
‫מה שבית הספר לחיים לימד אותי‪.‬‬
‫בקורס היו רגעים שנתתי לעצמי להשתטות ולהשתחרר‪ ,‬כי‬
‫בכל רגע ידעתי שזהו המקום היחיד שתמיד יהיה לי בו עוד‬
‫צ'אנס‪ ,‬שיכולים לדעת עליי הכל ולהעריך אותי על מה שע־‬
‫ברתי בלי צורך לשפוט‪ ,‬למרות שהתרגלתי שמעריכים רק את‬
‫המעטפת שלי ואת מה שאני משדרת לעולם‪.‬‬
‫פרשתי כנפיים‬
‫נתתי מעצמי וקיבלתי פי כמה‪ ,‬הרגשתי סיפוק אדיר בכל‬
‫שבוע שהגעתי לאוניברסיטה‪ ,‬ובסיום הקורס יכולתי כמעט‬
‫לראות את הכנפיים שצמחו לי בעקבות שנה מלאה ועשירה‬
‫כזאת‪ ,‬יכולתי פשוט לעוף מרוב סיפוק‪.‬‬
‫והיום‪ ,‬אחרי שנה שאני מנחה בתוכנית‪ ,‬עדיין נשארתי אותה‬
‫אחת‪ ,‬אך יותר בוגרת‪ ,‬יותר אחראית‪ .‬הכי חשוב בשבילי הוא‬
‫הצורך לתת‪ ,‬צורך שהתגבר בי‪ .‬זה הצורך לקטוף את הפירות‬
‫מהעץ ששתלתי ולתת לכולם לטעום מהם‪.‬‬
‫למדתי שאין דבר יותר חזק מהכוח שיש בליבנו‪ ,‬ושלאמונה‬
‫יש ערך הרבה יותר גדול ממה שאנו נוטים לייחס לה‪.‬‬
‫אני מודה לאלוקים שנתן לי את האמונה‪ ,‬שבזכותה הגעתי‬
‫לכאן‪ ,‬ושיכולתי בגאווה עצומה להציג חלק מסיפורי האישי‪,‬‬
‫לשים יד על הלב‪ ,‬ולהגיד‪ ...‬זאת אני! למדתי שכאן‪ ,‬במנטורינג‪,‬‬
‫לפני הכל ראו בי בן אדם‪.‬‬
‫זהו לא סיפור שמטרתו לגרום לכן לדמוע‪ ,‬זהו לא סיפור שא־‬
‫מור להעביר מסר עד כמה חיי היו קשים‪ ,‬זהו לא סיפור על‬
‫הנפילות ועל כאב‪ .‬זהו סיפור חיי! אותו החלטתי להפוך לסיפור‬
‫של אמונה וכוח!‬
‫קטיה ס‪,.‬‬
‫מחזור ז'‪ ,‬מנטורית מנחה בקורס‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ב‬
‫רו‬
‫ת‬
‫ל‬
‫עי‬
‫דן‬
‫ה‬
‫מ‬
‫מו‬
‫חשב‬
‫אין כמו ילדים הרצים אליך לקבל חיבוק ולומר‬
‫שהתגעגעו >>> אז מי שרצינית ולא מפחדת מעבודה‬
‫קשה‪ ,‬התוכנית "פותחים עתיד" היא פתרון עם יתרון‬
‫למדתי בתוכנית המנטורינג במחזור ב'‪ ,‬ומאז‬
‫עבר המון זמן‪ ,‬לפחות שבע שנים‪ .‬כרגע‪ ,‬אני כבר‬
‫שלוש שנים מנטורית דרך הסוכנות היהודית‬
‫בתוכנית "פותחים עתיד" בבאר שבע‪.‬‬
‫התוכנית קיימת בערים באיזור הדרום והצפון‪ .‬יש‬
‫בה עובדים נאמנים‪ ,‬שהם סוג של מנטורים‪ .‬העבודה‬
‫שלי קשה‪ ,‬אך עם סיפוק רב‪ .‬אני מלווה ילדים ברוב‬
‫שעות היום‪ ,‬מבית הספר ועד הערב‪.‬‬
‫אני נמצאת בקשר הדוק עם מערכת החינוך‪ ,‬עם‬
‫המשפחה‪ ,‬העו"ס‪ ,‬המדריך בחוג וכל גורם אחר שנ־‬
‫מצא בקשר עם הילד ומשפחתו‪ .‬כל זה כדי לייצג את‬
‫האינטרסים של הילד‪/‬ה‪.‬‬
‫כיף לי לראות ילד‪ ,‬שלרוב הוא עצוב‪ ,‬פורח כשהוא‬
‫איתי ומחייך‪ ,‬ילד מופנם שנפתח ומספר דברים שמ־‬
‫ציקים לו‪ ,‬ילד שנכשל קבוע מקבל פתאום ציון טוב‬
‫ומתגאה בו‪.‬‬
‫כשאני מגיעה וילדים רצים אליי כדי לחבק אותי‬
‫ולהגיד כמה הם התגעגעו‪ ,‬אין יותר טוב מזה‪.‬‬
‫לעובדים רציניים בתוכנית‪ ,‬שמתמידים לפחות‬
‫שנה‪ ,‬עוזרת הסוכנות היהודית בתשלום עבור לי־‬
‫מודים לתואר ראשון באמצעות מלגות‪ .‬אז אם את‬
‫רצינית‪ ,‬ולא מפחדת מעבודה קשה‪ ,‬זה מקום טוב‬
‫להתפתח בו‪.‬‬
‫בתקופה שאני עובדת ב"פותחים עתיד" הספק־‬
‫תי להכיר אדם שאני מאוד אוהבת‪ ,‬להתחתן עימו‬
‫ולהביא לעולם הזה מתנה הכי יפה בעולם‪ ,‬את אדם‬
‫הנסיך הקטן שלנו‪.‬‬
‫אין הרגשה יותר טובה מזאת‪ ,‬אישה שאוהבים‬
‫אותה‪ ,‬אמא לתינוק מדהים‪ ,‬עבודה שאת אוהבת ובה‬
‫אוהבים אותך‪ ,‬לימודים שכיף לך להגיע אליהם‪.‬‬
‫אתן אומרות קשה? נכון‪ ,‬הזמן הפנוי מאוד מצו־‬
‫מצם‪ ,‬או נכון יותר כמעט לא קיים‪ ,‬אבל אלו חיים‬
‫אקטיביים‪ ,‬מרגשים ומעניינים‪ .‬תאמינו לי!‬
‫אורית‪ ,‬מחזור ב'‬
‫בו‬
‫גרות בקורס מחשבים‬
‫‪10‬‬
‫ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג *‬
‫בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>> בוגרות מספרות >>>‬
‫עבודה‪:‬‬
‫כרטיס‬
‫הכניסה‬
‫לעולם‬
‫סדנא לקראת יציאה‬
‫לעבודה תעזור לבוגרות‬
‫להתמודד עם הקשיים‬
‫בכניסה לשלב חדש‬
‫ומשמעותי בחייהן‬
‫לאף אחת ואחד מאיתנו לא קל‬
‫להיות בשלב של חיפוש עבודה‪.‬‬
‫יותר מהכל‪ ,‬ההתחלה‪ ,‬כמו תמיד‪,‬‬
‫היא הקשה‪.‬‬
‫בתחילת הדרך ולאורכה‪ ,‬עולות‬
‫מחשבות‪ ,‬תהיות ושאלות כמו מה‬
‫אני בעצם רוצה לעשות? מה אני‬
‫יכולה לעשות? איפה מתחילים‬
‫לחפש ואיך נשארים ומתמידים‪,‬‬
‫אחרי שמוצאים?!‬
‫את משמעותה של התעסוקה‪,‬‬
‫אפשר לבחון מתוך נקודות מבט‬
‫שונות‪ .‬מצד אחד‪ ,‬נמצאת הגי־‬
‫שה השלילית הרואה את העבודה‬
‫כעול‪ ,‬כנטל ומעמסה‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫קיימת גישה חיובית יותר‪ ,‬הרואה‬
‫את העבודה כהגשמה של העובד‬
‫בה‪.‬‬
‫בימים אלה אתן עומדות לפת־‬
‫חו של שלב חדש‪ ,‬שלב של יציאה‬
‫לעצמאות במישורי החיים השונים‪,‬‬
‫בין אם זה השירות הצבאי‪ ,‬השירות‬
‫הלאומי ו‪/‬או כניסה למקום עבודה‪.‬‬
‫ב־‪ 27.4‬פתחנו סדנת הכנה לקר‬
‫ראת יציאה לעולם העבודה‪ .‬הר־‬
‫עיון העיקרי הוא שיש בכוחה של‬
‫תעסוקה להגדיר אותנו ולהוות‬
‫כרטיס כניסה לעולם‪.‬‬
‫הסדנה מורכבת משלושה מפ־‬
‫גשים קבוצתיים‪ ,‬בהם יש התמק־‬
‫דות בתחום העבודה‪ ,‬על כל של־‬
‫ביו והסתעפויותיו (חיפוש עבודה‪,‬‬
‫כתיבת קורות חיים‪ ,‬התמודדות עם‬
‫ראיון עבודה‪ ,‬ניצול רשת קשרים‪,‬‬
‫ועוד)‪.‬‬
‫המפגשים יאפשרו לכן להיחשף‬
‫מעט יותר למהות התעסוקה‪ ,‬להבין‬
‫מהי משמעותה ותרומתה‪ ,‬וכן לב־‬
‫חון את רצונותיכן‪ ,‬לגלות וללמוד‬
‫על יכולותיכן‪ .‬כמו כן‪ ,‬הסדנה‬
‫מציעה דרך שונה בתפיסת השינוי‬
‫אותו אתן עתידות לחוות‪ ,‬מתוך‬
‫כוונה להפחית את חששכן לקרא־‬
‫תו ואולי אף לפרש אותו כהזדמנות‬
‫חיובית‪.‬‬
‫עם סיום הסדנה‪ ,‬תוכלו לקבל‬
‫ליווי אישי בתהליך המחשבה‪ ,‬חי־‬
‫פוש העבודה וההשמה‪.‬‬
‫זיכרו‪ ,‬שכמו כל שלב משמעו־‬
‫תי בחיינו‪ ,‬גם השלב הזה‪ ,‬למרות‬
‫היותו קשה‪ ,‬הרי שהוא מזמן אתגר‪,‬‬
‫סקרנות ולמידה‪.‬‬
‫דנה צנטלר‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‪,‬‬
‫מנחת הסדנה‬
‫עשתה לנו‬
‫סטאז'‬
‫כל השנה אנחנו‬
‫מד‬
‫בר‬
‫ות‬
‫על‬
‫תר‬
‫ומ‬
‫ה‪,‬‬
‫א‬
‫בל‬
‫רק‬
‫עם‬
‫תחילת ה‬
‫סטאז' הדיבורים הופכים למעשים‬
‫לכל בוגרות מחזור ח' ולבו־ בהוסטלים ואפילו מגיעות לנערות שמשוטטות המנטורינג ולא עברתי סטאז'‪ .‬גם אחרי הלימו־‬
‫ברחובות‪ ,‬וזאת כדי לסייע להן במצבי קושי ומ־ דים‪ ,‬כשרציתי להשלים את הסטאז'‪ ,‬לא התאפ־‬
‫גרות כל המחזורים‪,‬‬
‫אני קוראת את הכתבות צוקה‪ .‬כפי שאנחנו כבר יודעות‪ ,‬אתן מצליחות שר לי מכל מיני סיבות‪.‬‬
‫"הצוות תמיד בא לקראתי‪ ,‬אבל גם הם באיזשהו‬
‫בעיתון ובכל פעם מחדש מת־ להגיע להישגים מרשימים ביותר‪ ,‬לגעת בנערות‬
‫רשמת ומתפעמת מכן‪ .‬הפעם אלה‪ ,‬בליבן וברוחן‪ ,‬לעיתים יותר מאיתנו‪ ,‬אנשי שלב אמרו לי 'נחשוב אם את יכולה לעשות את‬
‫הסטאז'‪ ,‬צריך לזה הרבה רצינות ואחריות'‪.‬‬
‫רציתי לכתוב על החלק שת־ המקצוע‪.‬‬
‫"אחרי תקופה ארוכה התקשרתי לאביטל ואמ־‬
‫מיד מרגש אותי ביותר ‪ -‬הסטאז'‪ .‬כל השנה אנחנו‬
‫חזרה להשלים‬
‫רתי שמצאתי מקום לסטאז' – בבית חם לנערות‬
‫מדברות על עשייה למען נערות אחרות‪ .‬מאמצע‬
‫בנוסף‪ ,‬השנה התאפשר לי להתרגש במיוחד בבאר שבע‪ .‬אביטל מאוד התרגשה ועודדה אותי‪.‬‬
‫פברואר‪ ,‬כשאתן מתחילות את הסטאז'‪ ,‬הדיבורים‬
‫מחופית ממחזור ב'‪ ,‬שחזרה להשלים את הס־ למרות כל הקשיים והחששות שלי‪ ,‬עברתי את‬
‫הופכים למעשים‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬בעקבות הרצונות והיכולות שלכן‪ ,‬יש טאז' למרות שעברו שנים רבות מאז שסיימה הסטאז' בהצלחה רבה‪ ,‬עם כוח רצון ואהבה לנ־‬
‫ערות‪ ,‬ומסירות מעבר לשעות שהייתי צריכה‬
‫לנו יותר מחמישים‬
‫לתת‪.‬‬
‫נערות שעושות סטאז'‬
‫"שוחחנו‪ ,‬צחקנו‪ ,‬אכלנו‪,‬‬
‫בשירותים לנערות‬
‫"המסר שאני רוצה להעביר הוא שאין דבר‬
‫בישלנו‪ ,‬הבנות נורא אהבו‬
‫בכל רחבי הארץ‪ ,‬והצ־‬
‫לחנו גם להגיע למקו־ העומד בפני הרצון‪ ,‬למרות כל המכשולים והחששות‪ ,‬את הבישול שעשינו יחד‬
‫ואת הסלטים בהם תמיד פי־‬
‫מות חדשים וייחודיים‪,‬‬
‫אתן מסוגלות לעשות דברים על הצד הטוב ביותר‪,‬‬
‫נקתי אותן‪.‬‬
‫כמו ניידת על"ם בחו־‬
‫"הנערות הן בנות העדה‬
‫מסוגלות להתחבר ולעבור כל דבר באור ובאהבה"‬
‫לון‪ ,‬מרכז חירום ליל־‬
‫האתיופית‪ .‬בתחילה‪ ,‬לא היה‬
‫דים בתל אביב‪ ,‬העוגן‬
‫לי קל‪ .‬אבל צוות הבית החם‪,‬‬
‫הקהילתי בבאר שבע‪,‬‬
‫את לימודיה בתוכנית‪ .‬וכך מספרת לי חופית‪ :‬כל פעם שרציתי ייעוץ‪ ,‬תמיד היה שם בשבילי‬
‫אתנחתא בירושלים‪ ,‬מקום אחר בתל אביב ועוד‪.‬‬
‫"לפני שש שנים סיימתי בהצלחה את קורס – הם אמרו לי מה לשנות ואיך לגשת לנערות‪,‬‬
‫אתן נמצאות בסטאז' בפנימיות‪ ,‬בבתים חמים‪,‬‬
‫וכך גם עשיתי‪.‬‬
‫"סטודנטיות לעבודה סוציאלית לא תמיד‬
‫מצליחות להגיע לנערות כמו שאני הצלחתי‪.‬‬
‫העו"סית שאחראית על שיבוץ לבתים החמים‬
‫היתה מאוד מרוצה ממני‪ ,‬ובפגישת היכרות בינינו‬
‫העתיד לפניהן‬
‫אביטל‪ ,‬מרווה וקטיה‬
‫"כפי שאנחנו כבר‬
‫יודעות‪ ,‬אתן מצליחות‬
‫להגיע להישגים מרשימים‬
‫ביותר‪ ,‬לגעת בנערות‬
‫אלה‪ ,‬בליבן וברוחן‪,‬‬
‫לעיתים יותר מאיתנו‬
‫אנשי המקצוע"‬
‫שאלה אותי‪' :‬את חופית המדוברת?'‪.‬‬
‫"אם הבית ענתה‪' :‬רק שתדעי לך שאני רוצה‬
‫לציין שאין כמו חופית'‪ .‬העו"סית אמרה‪' :‬כל הכ־‬
‫בוד‪ ,‬אני משבצת רק בנות חרוצות וטובות‪ .‬הבנות‬
‫בבית החם צריכות את העזרה והתמיכה שלה'‪.‬‬
‫והוסיפה 'אני שמחה שיש בך את הכוח‪ ,‬האחריות‪,‬‬
‫היוזמה והנאמנות'‪.‬‬
‫"המסר שאני רוצה להעביר לנערות כיום הוא‬
‫שאין דבר העומד בפני הרצון‪ ,‬למרות כל המכשו־‬
‫לים והחששות‪ ,‬אתן מסוגלות לעשות דברים על‬
‫הצד הטוב ביותר‪ .‬אתן מסוגלות להתחבר ולעבור‬
‫כל דבר באור ובאהבה‪ .‬בסוף הצלחתי‪ ,‬התמודדתי‪,‬‬
‫ידעתי לפתוח את הפה ואת הלב‪ ,‬וקיבלתי בחזרה‬
‫מהנערות‪.‬‬
‫"בנות‪ ,‬כדאי לכן לעשות סטאז'‪ ,‬זו היתה‬
‫בשבילי חוויה‪ ,‬וכיום אני מתנדבת שם באור‬
‫ובאהבה"‪.‬‬
‫אביטל קאי צדוק‪,‬‬
‫מרכזת מקצועית‬
‫ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג * ידיעות מנטורינג‬
‫מיתוס ודעה קדומה‬
‫איך לא נדבקים במחלת מין‪ ,‬איך מונעים הריון‪ ,‬מתי צריך מרשם רופא ולמה "לגמור בחוץ" לא עובד‬
‫בשנה האחרונה‬
‫התקיימו סדנאות‬
‫בנושא מין‪ ,‬מי־‬
‫ניות ומחלות מין‪,‬‬
‫במרחבים שונים‬
‫של תוכנית המנ־‬
‫טורינג‪ .‬סדנאות אלו הועברו מטעם‬
‫מרפאת לוינסקי (ראו מסגרת)‪.‬‬
‫הסדנאות כללו מספר מפגשים‪,‬‬
‫שעסקו בתכנים שונים‪ :‬עמדות‪ ,‬דעות‬
‫קדומות‪ ,‬ניפוץ מיתוסים שהם לא תמיד‬
‫נכונים‪.‬‬
‫כמו כן למדנו מה היא מחלת מין‪ ,‬איך‬
‫נדבקים‪ ,‬ובעיקר איך לא נדבקים‪ ,‬איך‬
‫מונעים הריון לא רצוי‪ ,‬מה זה אמצעי‬
‫מניעה ואיך שימוש נכון בהם‪ ,‬יכול לש־‬
‫מור עלינו מהריון לא רצוי ומהידבקות‬
‫מרפאת לוינסקי‬
‫כמה שזה ורוד בסרטים‪...‬‬
‫ללא הבדל דת‪,‬‬
‫גזע ומין‬
‫מרפאת לוינסקי הוקמה ב־‪2002‬‬
‫וממוקמת בתחנה המרכזית החדשה‬
‫בתל אביב‪.‬‬
‫זוהי מרפאה קהילתית לאיתור ולטיפול‬
‫במחלות מין‪ .‬כל אדם יכול לבצע במרפאה‬
‫בדיקות לאיבחון מחלות‪ ,‬ולקבל טיפול‬
‫רפואי בהתאם לצורך‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬צוות המרפאה מעניק לפונים‬
‫ולפונות ייעוץ ותמיכה בנושאים הקשו־‬
‫רים למין מיניות‪ ,‬יחסי מין ומחלות מין‪.‬‬
‫כל שירותי המרפאה ניתנים באופן‬
‫אנונימי‪ ,‬וללא תשלום‪ .‬צוות הניידות‬
‫נגיש לכל אדם‪ ,‬ללא הבדל דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‬
‫וגיל‪.‬‬
‫מרפאת לוינסקי‪03-5373738 :‬‬
‫במחלות מין‪.‬‬
‫הסדנאות הועברו לכן בשני כובעים‪ ,‬כובע אחד‬
‫פנה אליכן כנשים צעירות‪ ,‬המתנסות בהווה‪ ,‬או‬
‫תתנסו בעתיד‪ ,‬ביחסי מין‪ ,‬וחשוב תמיד שתדעו‬
‫לשמור על עצמכן‪.‬‬
‫בכובע השני פנו אליכן הסדנאות כאל מנטו־‬
‫ריות‪ ,‬שפוגשות נערות אחרות‪ ,‬ואפילו חברות‪,‬‬
‫ויכולות להעביר את המידע החשוב הזה הלאה‪.‬‬
‫כדי שהסביבה שלכן תשמור על עצמה ותהיה‬
‫בריאה ושמחה יותר‪.‬‬
‫אני מזכירה לכן כמה אנקדוטות חשובות ומז־‬
‫מינה אתכן תמיד לשאול שאלות‪ ,‬להיבדק במק־‬
‫רה שאתן דואגות‪ ,‬ולשמור על עצמכן‪.‬‬
‫כמה מיתוסים שניפצנו‬
‫ודברים שכדאי לזכור‬
‫>>> אפשר להידבק באיידס בנשיקה צרפתית‪.‬‬
‫לא נכון! איידס עובר בנוזלי יחסי המין‪ ,‬ובדם‪,‬‬
‫לכן לא ניתן להידבק על ידי רוק (גם לא שישה‬
‫ליטר רוק‪ .‬נסו לדמיין כמה זה ותבינו‬
‫שזה לא רלוונטי)‪.‬‬
‫>>> יכול להיות שאני חולה במחלת‬
‫מין ולא יודעת את זה? נכון! לחלק‬
‫ממחלות המין‪ ,‬בעיקר בשלבים הראשו־‬
‫נים‪ ,‬אין סימנים‪ .‬לכן יכול להיות שאני‬
‫חולה‪ ,‬אבל לא מרגישה כלום‪ .‬לכן תמיד‪,‬‬
‫אם קיימתי יחסי מין לא בטוחים ואני לא‬
‫יודעת אם נדבקתי או לא‪ ,‬חשוב להיבדק‬
‫ולהבא להשתמש בקונדום‪.‬‬
‫>>> כדי לקנות קונדום צריך מרשם‬
‫של רופא? לא נכון! קונדום ניתן לקנות‬
‫בכל בית מרקחת‪ ,‬סופרפארם‪ ,‬ואפי־‬
‫לו בפיצוציות‪ .‬חשוב תמיד לבדוק את‬
‫התוקף (חודש ושנה) כדי לדעת שהוא‬
‫לא ישן מדי (זה בכל זאת גומי)‪.‬‬
‫>>> קונדום הוא אמצעי המניעה‬
‫היחיד(!) המונע הידבקות במחלות‬
‫מין‪ ,‬וכניסה להריון לא רצוי‪ .‬נכון!‬
‫>>> מחלות מין מאפיינות יותר‬
‫אנשים שלא מקפידים על היגיינה‬
‫אישית‪ .‬לא נכון! מחלות מין לא קשור‬
‫רות להיגיינה אישית‪ ,‬ניתן להידבק בהן‬
‫רק ביחסי מין‪.‬‬
‫>>> "לגמור בחוץ" מגן בפני מחלות‪ .‬לא נכון!‬
‫קשה לשלוט על העיתוי‪ ,‬ולכן זה אמצעי מניעה‬
‫מאוד לא בטוח‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנם נוזלים שיוצאים‬
‫מאיבר המין הגברי‪ ,‬לפני השפיך‪ ,‬שגם מהם ניתן‬
‫להיכנס להריון‪.‬‬
‫חשוב!‬
‫כל מי שרוצה‪ ,‬יכולה תמיד לבוא למרפאת‬
‫לוינסקי ולבצע בדיקות למחלות מין‪ ,‬ובמקרה‬
‫הצורך‪ ,‬לקבל גם טיפול‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬מדובר בטי־‬
‫פול פשוט יחסית‪ ,‬וזה תמיד עדיף מהמבוכה‪ ,‬או‬
‫חוסר הנוחות אם המחלה מתפתחת‪.‬‬
‫תודה על ההשתתפות‪ ,‬הסקרנות ושיתוף הפ־‬
‫עולה‪.‬‬
‫היה כיף בכל מרחב בו הייתי (שירות לאומי‬
‫שנה ראשונה ושנייה‪ ,‬כ"ח ובוגרות התוכנית)‪.‬‬
‫נורית גלזר חודיק‪,‬‬
‫עו"ב במרפאת לוינסקי‬
‫הבוגרות לפסיכומטרי‬
‫הציון חשוב ‪ -‬אבל לפעמים הדרך אליו חשובה יותר‬
‫שמי חגית ואני עובדת‬
‫סוציאלית‪ .‬אי שם בחו־‬
‫דש מאי לפני שנה סיפרה‬
‫לי מרים גולן על פרוייקט‬
‫חדש בתוכנית ‪ -‬קורס‬
‫פסיכומטרי ייחודי לבוג־‬
‫רות‪.‬‬
‫בהתלהבות רבה‪ ,‬ובלי היסוס נעניתי להצעה‬
‫שלה לרכז את הקורס‪ .‬בהתחלה לא היה לנו לג־‬
‫מרי ברור מה זה אומר‪ ,‬אבל חשבנו על כך שה־‬
‫משימה של פסיכומטרי הינה משימה מורכבת‬
‫מאוד‪ ,‬ובנות שייקחו חלק בקורס יזדקקו לתמי־‬
‫כה ולעזרה בתחומים שונים‪.‬‬
‫הפסיכומטרי הוא כרטיס כניסה הכר־‬
‫חי ללימודים גבוהים כיום‪ ,‬אולם העלות שלו‬
‫גבוהה והאינטנסיביות שלו רבה‪ .‬התאמה של‬
‫הקורס במיוחד לבוגרות התוכנית‪ ,‬כך שיוכלו‬
‫להרגיש כשוות בין שוות‪ ,‬שיוכלו להמשיך לע־‬
‫בוד בינתיים (כי הקורס התקיים במתכונת של‬
‫פעם־פעמיים בשבוע) ושיצטרכו לשלם על זה‬
‫סכום סמלי בלבד ‪ -‬הינה צעד משמעותי בדרך‬
‫שלהן להצלחה‪.‬‬
‫הקורס התחיל ביולי שעבר‪ ,‬במפגש מרגש‬
‫של הבוגרות‪ ,‬שהוזמנו ובחרו לקחת בו חלק יחד‬
‫איתי ועם אילת זהבי‪ ,‬שהיתה אז רכזת הבוגרות‪.‬‬
‫למפגש הגיעו גם נציגים מחברת ‪,EZ-WAY‬‬
‫שהיא חברת הפסיכומטרי שנרתמה לעניין‪.‬‬
‫לצד ההתרגשות הרבה במפגש‪ ,‬עלו הרבה‬
‫סימני שאלה לגבי המבחן‪ ,‬התהליך‪ ,‬הציון‪ .‬ככל‬
‫שעבר הזמן הדברים התחילו להתבהר‪ ,‬הלחץ‬
‫גבר‪ .‬חלק מהבוגרות החליטו‪ ,‬מכל מיני סיבות‪,‬‬
‫שהלחץ מהמבחן רב מדי‪ ,‬והן פרשו מהמירוץ‪ .‬מי‬
‫שבחרו להישאר עד הסוף‪ ,‬עבדו מאוד קשה‪.‬‬
‫במהלך הזמן‪ ,‬הצטרפו לשורותינו מתנדבות‬
‫יקרות‪ .‬כל מתנדבת הוצמדה לאחת הבוגרות‬
‫בכדי לתגבר אותה בלימודים‪ .‬מלבד השיעור‬
‫עצמו‪ ,‬בוגרת ומתנדבת היו נפגשות אחת לש־‬
‫בוע (לפעמים אפילו יותר) ועוברות על חומרי‬
‫השיעורים‪.‬‬
‫נולדו כמה קשרים אמיצים ויפים שנמשכים‬
‫עד היום‪ .‬המתנדבות שלנו היו כולן נשים נה־‬
‫דרות‪ ,‬צעירות ומבוגרות‪ ,‬שהחליטו לתת מזמנן‬
‫לטובת הצלחתן של הבוגרות במבחן‪.‬‬
‫ככל שהלך והתקרב מועד המבחן‪ ,‬הלחץ גבר‪.‬‬
‫לצד הלימודים האינטנסיביים כל אחת ואחת‬
‫המשיכה להתמודד עם הישרדות יומיומית בע־‬
‫בודה‪ ,‬בבית‪ ,‬במשפחה‪.‬‬
‫לעיתים שאלתי את עצמי איך הן מצליחות‬
‫להחזיק מעמד? איך הן לא מתפרקות מהעומס‬
‫הרגשי והקושי הרב? אין לי תשובה מוחלטת‬
‫לשאלות הללו‪ ,‬אבל מה שבטוח זה שזכיתי לה־‬
‫כיר חבורה של צעירות חזקות ועקשניות‪ .‬הן‬
‫התעקשו על הזכות שלהן להתקדם בחיים‪ ,‬לפ־‬
‫תוח לעצמן את הדלת לקראת השכלה אקדמית‪,‬‬
‫והן התעקשו להוכיח לעצמן ולכל הסובבים אותן‬
‫שהן מסוגלות‪ .‬וכך היה‪.‬‬
‫כאשר התחילו להגיע הציונים היו מי ששמחו‬
‫בחלקן והיו מי שחוו אכזבה‪ .‬אומנם הציון חשוב‪,‬‬
‫אולם לעיתים הדרך חשובה אף יותר‪ .‬ואת הדרך‬
‫הזו ליוו נשים חזקות ונהדרות‪ .‬מלבד המתנד־‬
‫בות‪ ,‬זכינו לשרית ‪ -‬מורה מדהימה‪ ,‬שהתחברה‬
‫לבנות ואהבה אותן בכל ליבה‪ .‬אילת‪ ,‬שהתחילה‬
‫את הפרוייקט וטלי‪ ,‬שנכנסה לקראת הסוף‪ ,‬נתנו‬
‫ימים כלילות למען הצלחתו של הקורס והצלח־‬
‫תן של הנערות‪.‬‬
‫אבל יותר מכולן אני רוצה להוריד את הכובע‬
‫בפני הנשים הצעירות‪ ,‬בוגרות התוכנית‪ ,‬שלא‬
‫הסכימו לוותר‪ ,‬בעיקר לא לעצמן! רבות מהן‬
‫נשאו ועדיין נושאות איתן מטענים כבדים מימי‬
‫בית הספר‪ ,‬שם חוויות הלימודים לא תמיד היו‬
‫חיוביות‪ .‬אני מקווה שבמהלך הקורס הצלחנו‬
‫לייצר חוויית לימודים מיטיבה‪ ,‬כזו שהן יזכ־‬
‫רו וייקחו איתן הלאה‪ ,‬לאתגר הבא שיתמודדו‬
‫עימו‪.‬‬
‫חגית סיני גלזר‬
‫‪11‬‬
‫לתת‪:‬‬
‫משהו‬
‫תקין מספק‬
‫לא‬
‫פה עם‬
‫הקרדיט יותר‬
‫ו‪/‬או‬
‫המשנה מלקבל‬
‫שלומית ליאור‬
‫מלמדת מבוא לרפואה‬
‫ב"אוניברסיטה בעם"‪,‬‬
‫אבל לומדת על החיים‬
‫כשאני חושבת על "אוניברסיטה‬
‫בעם" יש לי רשימה ארוכה של דברים‬
‫בראש‪ .‬זה מתחיל מהמילה הזדמנות‪.‬‬
‫הזדמנות ללמוד דברים חדשים‪ ,‬הז־‬
‫דמנות לשאול שאלות‪ ,‬הזדמנות להכיר‬
‫אנשים ובעיקר הזדמנות להיות במקום‬
‫שלא שופט‪ .‬כשאני מדמיינת את התל־‬
‫מידות שלי‪ ,‬מצטרפת למילה הזדמנות‬
‫המילה סקרנות‪ .‬הסקרנות לפענח מה‬
‫עומד מאחורי המילה רפואה‪ ,‬סקרנות‬
‫לגלות ממה מורכב גופי ומה ההבדל בין‬
‫וירוס לחיידק‪.‬‬
‫פרוייקט "אוניברסיטה בעם" מאפ־‬
‫שר לכל אחת לבוא ולהיות מי שהיא‪.‬‬
‫פעם בשבוע‪ ,‬במשך שעתיים‪ ,‬אתן נכ־‬
‫נסות לכיתה‪ ,‬מתיישבות‪ ,‬מוציאות עט‬
‫ודף ומוצאות דרך להתנתק מהמחשבות‬
‫ולהיות מי שאתן רוצות להיות‪ .‬מעט‬
‫מאוד פעמים בחיים אנחנו נתקלות במ־‬
‫סגרת שכוונותיה לעשות טוב‪ ,‬אך מבק־‬
‫שת מאיתנו להתמסר‪.‬‬
‫כל אחת תורמת‬
‫אחד הדברים שמאפיינים את "אוני־‬
‫ברסיטה בעם" הוא שכל אחת תורמת‬
‫מהידע שלה‪ ,‬מניסיון החיים והחוויות‬
‫שהיא אספה עד כה‪ ,‬וכקבוצה זה מלמד‬
‫את כולנו דברים חדשים‪.‬‬
‫אנחנו מאוד שמחות שזו השנה השנייה‬
‫ברציפות שבה בנות המנטורינג מגיעות‬
‫לאוניברסיטה בעם‪ .‬החלק שלכן לא מובן‬
‫מאליו‪ ,‬וזו הזדמנות שלנו להודות לכן‬
‫על כך‪.‬‬
‫השנה האחרונה לימדה אותי שחו־‬
‫זק בא ממקורות שונים‪ .‬הוא לא רק בא‬
‫מהראש‪ ,‬כמו שלימדו אותי תמיד‪ ,‬אלא‬
‫יכול לבוא מחיבוק‪ ,‬מבט או סתם שיחה‬
‫על סיגריה‪.‬‬
‫חשבתי שאני באה ללמד‪ ,‬ולא תיארתי‬
‫לעצמי עד כמה באתי ללמוד‪ .‬למדתי‬
‫שאפשר להיות אופטימית גם כשהשחור‬
‫מכסה‪ ,‬ולמצוא את הדרך היצירתית אל‬
‫עבר האור‪ .‬למדתי שיש לי עוד הרבה מה‬
‫ללמוד ולא את הכל אפשר בתוך כות־‬
‫לי האוניברסיטה‪ .‬בעיקר למדתי שלתת‬
‫אפשר תמיד‪ ,‬וזה מספק הרבה יותר‬
‫מאשר לקבל‪.‬‬
‫ההזדמנות שלי‬
‫אתן רגילות אמנם לומר תודה‪ ,‬אבל‬
‫זו ההזדמנות שלי להודות לכן‪.‬‬
‫לומר לכן עד כמה אני מעריכה את‬
‫המחוייבות שלכן לתוכנית‪ ,‬את ההגעה‬
‫שלכן מדי שבוע‪ ,‬את ההקשבה שלכן ואת‬
‫מה שאתן מביאות איתכן לשיעורים‪ .‬אני‬
‫מודה לכן על שנתתן לי את ההזדמנות‬
‫לפגוש ולהכיר כל אחת מכן‪ ,‬ומאחלת‬
‫לכן הצלחה ותחושת סיפוק בכל אשר‬
‫תבחרו לעשות‪.‬‬
‫למרות נימת הסוף בדברי זה אינו‬
‫מכתב פרידה‪ ,‬נחרטתן לי בלב ואני‬
‫תמיד אשמח לשמוע מכן‪.‬‬
‫שלומית‪ ,‬ליאור ויוליה‪,‬‬
‫סטודנטיות לרפואה‪,‬‬
‫מלמדות ב"אוניברסיטה בעם"‬
‫איור‪ :‬בלינה רווח‬
‫בנות מחזור ח' ביקרו במעון צופייה‪,‬‬
‫נפגשו עם בנות המקום ויעצו להן מניסיונן‬
‫האישי בחיים >>> קוראים לזה העצמה‬
‫ידיעות‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ט‬
‫אחר מנטורינג‬
‫זמן אהבה‬
‫וטבע‬
‫אימאן‪ ,‬שיראז ונארווה‬
‫אביבה ויהלי‬
‫"אתן הענקתן לי כוח"‬
‫תהילה לוי לא חשבה שיש בה את היכולת לתת‪ ,‬עד שהיא פגשה‬
‫את בנות המנטורינג >>> סיפור על הרווח שבנתינה‬
‫החוויה האישית שלי כס־‬
‫טודנטית ללימודי מגדר‪,‬‬
‫הלוקחת חלק בתוכנית‬
‫המנטורינג‪ ,‬היתה משמ־‬
‫עותית ויוצאת דופן עבו־‬
‫רי‪ .‬אני לקחתי חלק במרחב‬
‫כ"ח ‪ -‬השעה הראשונה של מחזור ח' ביום‬
‫שלישי‪.‬‬
‫החיבור עם הנערות היה מיידי‪ .‬הרגשתי רצון‬
‫לתת להן מקום לדבר על הקשיים שלהן‪ ,‬ולהיות‬
‫עבורן לאוזן קשבת בכל עת שיחפצו‪ .‬כך גם‬
‫היה‪ .‬עם חלק מהנערות התקיימו שיחות מרת־‬
‫קות‪ ,‬כואבות ובעיקר מעוררות הערצה‪.‬‬
‫החוויות שעברו לא מנעו מהן מלצמוח ולג־‬
‫דול ולהיות מי שהן היום ‪ -‬נשים חכמות‪ ,‬חזקות‬
‫ומוכשרות‪ ,‬כל אחת בדרכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ואולי עיקר‬
‫העניין‪ ,‬הוא לא הנתינה שלי לאותן נערות‪ ,‬אלא‬
‫האמונה‪ ,‬האהבה והכוח שזכיתי לקבל מהן‪.‬‬
‫לפני שנתיים סיימתי תואר ראשון בעבודה‬
‫סוציאלית‪ .‬לאחר הלימודים לא היה בי כל רצון‬
‫לעבוד בתחום‪ ,‬הרגשתי שאין ביכולתי לתת‬
‫מעצמי לאחר‪ .‬אך המפגש עם הנערות בתוכנית‬
‫גרם לי לחשוב אחרת‪ ,‬חיבר אותי לחוזקות שלי‬
‫וליכולת שלי לתת באמת‪ ,‬המביאה עימה תחו־‬
‫שה של סיפוק‪.‬‬
‫אתן‪ ,‬נערות יקרות‪ ,‬הענקתן לי את הכוח‬
‫להאמין שאפשר ושאני יכולה‪ .‬היום אני מנהלת‬
‫בית חם לנערות ביפו‪ ,‬ואני רואה בכן חלק בלתי‬
‫נפרד מהדרך לתפקיד‪.‬‬
‫אז מי נתן למי? מי קיבל ממי? לפני מספר‬
‫שנים קראתי בסיפרו "הנביא" של המשורר‬
‫ג'ובראן חליל גו'בראן‪ ,‬על המשמעות של הנתי־‬
‫נה‪ .‬אני זוכרת משפט אחד מתוך השיר‪ ,‬שמתאר‬
‫במידה רבה את חווית הנתינה שלי בתוכנית‪.‬‬
‫"ראה תחילה שתהיה אתה ראוי לתת ולהיות‬
‫כלי לנותן‪ ,‬כי החיים הם הנותנים לחיים‪ ,‬ואילו‬
‫אתה‪ ,‬הרואה עצמך כנותן‪ ,‬אינך אלא עד"‪.‬‬
‫תודה על האפשרות להיות עדה לנתינה‪.‬‬
‫תהילה לוי‬
‫ח‬
‫פ‬
‫ש‬
‫ו‬
‫א‬
‫ותי‬
‫בבזאר‬
‫שום דבר לא יפגע בי‪.‬‬
‫שום דבר!‬
‫גם אם אני צריכה לזרוק עכשיו הכל‪.‬‬
‫גם אם אני צריכה לעזוב לימודים של‬
‫שנה א' במשחק‪.‬‬
‫גם אם אני צריכה לעזוב עבודה ואנשים‬
‫שהתחברתי אליהם ממש‪.‬‬
‫גם אם אני צריכה לעזוב משפחה שאוהבת‬
‫אותי ויהיה לה ולי ממש קשה‪.‬‬
‫גם אם אני צריכה להעביר דירה ושלוש‬
‫וחצי שנים אינטנסיביות בתל אביב‪ ,‬בחזרה‬
‫להורים‪.‬‬
‫גם אם אני צריכה לעזוב את המנטורי־‬
‫נג ואת כל האנשים החשובים שאני אוהבת‬
‫ומעריכה‪.‬‬
‫גם וגם וגם וגם‬
‫גם אם זה לא קל ולא פשוט‪ ,‬אני צריכה‬
‫חופש‪.‬‬
‫אני נוסעת לאהבת חיי בברזיל‪ .‬אחרי‬
‫חודש וחצי שאנחנו לא יחד הבנתי שאני‬
‫אוהבת אותו ברמה שלא האמנתי שאני‬
‫אוהב אי פעם‪ .‬החלטתי להשאיר פה הכל‬
‫"על אש קטנה"‪ .‬החלטתי לקחת לעצמי זמן‬
‫להירגע ולהבין‪.‬‬
‫זמן אהבה‪ ,‬טבע והישרדות עצמית שלי‬
‫מול מדינה חדשה‪.‬‬
‫מיטל שרייבר‪ ,‬מחזור ד'‬