מים+חומרי כיבוי אש
Transcription
מים+חומרי כיבוי אש
שרותי כבאות חולון-בת-ים-אזור מדריך:רס"ל מור מילר אש חומר כיבוי בידוד הורדת הטמפ’ אל מתחת לנקודת ההתלקחות הורדת רמת החמצן אל מתחת ל 14% הפרדת החומרים הבוערים מהלא בוערים ולהפך ידוע הדבר שעל אף התפתחות אמצעי בכיבוי המודרניים , נשארו המים כאמצעי כיבוי עיקרי שניתן להשתמש בו בהצלחה ,ברוב מקרי השריפה . למרות שהשימוש במים לכיבוי אש נפוץ ביותר ,יש בידי אנשים ידע כללי ושטחי על המים כאמצעי כיבוי . המים נמצאים בטבע בשלושה מצבי צבירה שהם :מוצק ,נוזל ,וגז . הנוסחה הכימית של המים היא H2O:כלומר שבתרכובת זו יש שני אטומים מימן ואטום חמצן. • למרות שכל אחד מהגזים מהווים בעיה לכבאים בשריפה, בתרכובת הם הופכים להיות בעלי כושר כיבוי גבוה. • המים חסרי צבע אך במאגר גדול צבעם יהיה כחול או ירקרק . • המים כבדים מהאוויר פי . 777 - • המים קופאים ב 0 -מעלות צלזיוס ורותחים ב 100 -מעלות צלזיוס . • בתוספת של אנרגיה הופכים המים לאדים . • צפיפות המים משתנה עם שינוי הטמפ’ ב 4 -מעלות הם צפופים ביותר . • רותחים ב 100מעלות וקופאים ב 0מעלות • חום סגולי= 1קלוריה ל 1 -גרם. • משקל סגולי= 1גרם ל 1-סמ"ק. • מרכיבי המים הם- H2O- :חמצן= Oמימן= H2 • המים מתפרקים ליסודותיהם בטמפ' גבוהות שמעל 1500 מעלות. • השפעה מקררת = החום הכמוס . • בהתאיידותם ניפחם גדל פי .1700 • המים אינם נדחסים גם בלחץ גדול והם מקבלים את צורת הכלי בו הם נמצאים . • בשעת אידוי המים גדל ניפחם פי .1700 - מכאן שמליטר מים מתהווים כ 1700 -ליטר אדי מים . צורת השימוש אופן ההשפעה . 1סילון מלא . 2ריסוס . 3ערפל . 4קצף אוויר על נקודה על שטח על נפח על שטח אופן הכיבוי קירור קירור קירור והשנקה השנקה וקירור צריכת מים גדולה קטנה קטנה יותר קטנה יותר .1כמויות מים גדולות שאינן מספיקות להתאייד . .2המזנקאי אינו מוגן נגד החום המוקרן מהשריפה . .3כוח הרתעה של המזנק מעייף מהר את המזנקאי . .4הינו מוליך זרם חשמלי טוב . הסילון המלא הוא סילון הנוצר על-ידי המזנק ,בעזרתו אפשר לעבור מרחק גדול ולכוון לתוך פתחים קטנים ,או לפעול על נקודה מסוימת . אפשר להחדיר את הסילון דרך להבות או זרמי אוויר חמים . אפשר להזיז עצמים ולהחדיר את מי הכיבוי עמוק תחת פני החומר הבוער . מרחק ההסלנה ,גובה ורכות הפגיעה תלויים בקוטר נחיר המזנק, בלחץ המים ובזוית השילוח וכן בעוצמת הרוח וכיוונה . הריסוס הוא למעשה ,סילון מלא המתפצל למספר רב ככל האפשר של סילוני מים קטנים יותר. על ידי פיצול הסילון ,מגדלים את שטח פני המים וממריצים את תהליך האידוי מקררים את המוקד ומגבירים את השפעת הכיבוי. הריסוס מאפשר כיבוי מהיר ,חיסכון במים טווח הפעולה קטן מהסילון אך מספיק לכיבוי שריפה. הריסוס מכסה בגלל מבנהו שטח פנים גדול. המזנקאי מוגן במקרה זה מפני חום ועשן ,עקב כמות המים ישנם פחות נזקי מים מהרטבת סחורות והצפות. מגן על המזנקאי מחום מוקרן . מגן על בנינים הנמצאים בשכנות מפני גצים עפים וגלי חום. מקרר מיכלי גז ונוזלים הנמצאים בטווח סכנה . מביא אוויר צח למקומות סגורים ומלאי עשן . מתאים לבצע סיום מלאכת בכיבוי . כשמשתמשים בערפל פיזור המים מוגבר מאשר בריסוס . ערפל מורכב מענן מלא טיפות מים קטנות ,על -ידי הפיזור מוגדל שטח פני המים יותר ,ועל ידי כך אידוי המים מתהווה בבת אחת .כמות גדולה של אדים מונעת מגע מהחמצן להגיע לאש ומחניקה אותה. המזנקאי מוגן יותר. מצד שני יש לזכור כי הערפל מושפע מהאוויר החם הנוטה להתרומם ומביא לפיזורו .כן מושפע הערפל מתנועות הרוח . • כושר הכיבוי הגבוה של המים נובע משתי סיבות א.חום סגולי גבוה. כדי להעלות את הטמפ' של 1גרם מים במעלה 1 דרושה 1קלוריה. ב .החום הכמוס( .מתחלק לשני חלקים ) .1חום האידוי-לשינוי מצב צבירה של 1גרם מים מנוזל לאדים בנקודת הרתיחה ( 100מעלות) ,דרושות 539 קלוריות. .2חום ההיתוך-לשינוי מצב צבירה של 1גרם מים ממוצק לנוזל בנקודת ההיתוך ( 0מעלות) ,דרושות 80קלוריות. א .מצויים בדרך כלל בכל מקום או קל להשיגם. ב .אפשר להעבירם על ידי משאבות ומערכת צינורות למרחקים מסוימים. ג .בעזרת המזנק אפשר לכוון אל מוקד הדליקה גם ממרחק גדול. ד .הם ניתנים להפעלה יעילה ברוב המקרים. ה .הם שימושיים חוץ מפעולת כיבוי ,גם לקירור עצמים ולפעולה מכנית. ו .אינם מרעילים ואינם מזיקים (פרט לנזקי מים ,משקל ,נפח) ז .הם זולים בערכם. א .ניצול המים בצורה טובה ויעילה מותנה בהמצאות ציוד מתאים ,כגון :משאבות ,מזנקים ,ומזענקים. ב .מספר סוגי שריפות אינם ניתנים לכיבוי על ידי מים. (כגון :שרפת מתכות קלות ,חשמל ,וכו'). ג .השימוש במים גורם במקרים מסוימים ,לסיכונים שונים. ד .הם יכולים לגרום לנזקי מים ניכרים. • נגד רוב סוגי השריפות והגחלים של חומר מוצק כמו :עץ, חומרים סיביים :נייר פחם וכד’ . • במקרה של שריפות של חומרים חצי מוצקים ( זפת ,דונג ) – משתמשים בריסוס או בערפל . • בשריפות של נוזלים מתלקחים ( המפתחים לרבות ) על ידי שימוש בריסוס או ערפל . • על חלקי בנין לוהטים המנויים אבן טבעית או ברזל יציקה ( מחמת סכנת פיצוץ והתמוטטות ) . • על מתכות קלות ותרכובות של מתכות קלות ( .אלומיניום מגנזיום). • על חומר מלובן -בשל סכנת פיצוץ . • על סידן ,קרביד ,נתרן ,ואשלגן -בשל ריאקציה ופיצוץ . • על סיד בלתי כבוי בכלל -סכנת התלקחות . • על חומצה גופריתנית מרוכזת מחמת סכנת כויות . • על קווי מתח גבוה נושאי זרם וכן על סביבותיהם . ברוב המקרים ניתן להשתמש במים כאמצעי כיבוי כדי להתגבר על דליקות. יש תמיד לחשוב איזו צורה של שימוש במים נכונה בכל מקרה ומקרה ,ובאילו אמצעים יש לנקוט כדי למנוע תקלות. מאידך,יש חומרים,או מצבים מסוימים המונעים את השימוש במים לכיבוי מפני שהמים מגבירים את הסכנה. *קצף סינטטי (אירופאי) *קצף ( A.F.F.F.מים קלים וכו') * קצף אלכוהולי השימוש בקצפים נועד להשלים את הכיבוי במים ולתת תשובה לדליקות ,אשר כיבוין בעזרת מים או ערפל הוא כמעט בלתי אפשרי. כדאי לדעת! קצף הכיבוי נוצר על ידי שלושה מרכיבים -תרכיז מקציף, מים ,ואויר. שלושה מרכיבים אלו עוברים תהליך המסה וערבוב במחולל מיוחד ,כאשר היחס בין נפח התמיסה המוכנסת למחולל ,לנפח הקצף היוצא ממנו מכונה "מקדם הקצף" מבחינים בשלושה דרגות קצף ,לפי המקדם שלו: קצף רגיל בעל מקדם בתחום של עד 1:20 קצף בינוני בעל מקדם בתחום של .1:100 , 1:20 קצף רב נפח בעל מקדם בתחום של 1:1000 ,1:100 לכל אחד מסוגי הקצף הללו שימוש שונה ואופן הפעלה יחודי. א .כיסוי טוב של שטח הבוער ב .עמידות בחום ג .השתלבות עם אבקה ד .בעל שיעור יישום נמוך • אינו יעיל בדליקות גזים. • אינו יעיל בכיבוי דלק זורם. • אסור בכיבוי שריפות חשמל (עקב מוליכותו החשמלית) כפי שהוסבר ,מתבצעת פעולת הכיבוי בקצף על ידי הפרדת הנוזל או המוצק הדליק מהאוויר הסובב אותו. חסרונה של השיטה מתבטא באיטיות היחסית שבה מכסה הקצף את המשטח הבוער ,בכמיות החומר הנידרשות לפעולת הכיבוי ובהיות החומר מוליך חשמלי המונע ממנו את האפשרות לשימוש בדליקות חשמל. יתרונה של השיטה מתבטא ביכולתו של החומר למנוע התלקחות חוזרת של האזור המכובה. ככלל ,מתאים קצף כיבוי במיוחד לכיבוי דליקות במכלי מתכת גדולים (אמבטיות ודודים) ,במכלי מאגרי דלק ,בדליקות של כלים גדולים (בשילוב עם אבקות) ,במילוי מחסנים ,מרתפים ומקומות קשיי גישה אחרים. לכיבוי מוצקים ,נוזלים דליקים ,גזים ,ציוד חשמלי. אופן הפעולה הפרעה לתגובת השרשת הכימית של הבערה. תכונות האבקה זרימות ,פיזור יעיל ,אחסנה ארוכה. כושר דחיית רטיבות. אחידות החלקיקים (קטנים אך כבדים בין 10ל 90 -מיקרון). חוסר רעילות אי הולכת חשמל אבקה רגילה(ב’-ג’) %95סודיום בי קרבונט (סודה לשתיה) חומרי החלקה לא מתאימה לבעירה עמוקה של שריפות להט. אבקה למתכות קלות מבוססת על גרפית. מחייבת שימוש במטפים מיוחדים. פיזור בעזרת כף היד. יש להחדיר כמות גדולה של חלקיקי אבקה. יש להקיף את כל נפח הלהבה. טווח הכיבוי יהיה בין 3- 2מטרים. השתמש במטף המתאים בגודל לכיבוי השריפה. כבה עם כוון הרוח. אין להתיז את האבקה לתוך הנוזל הבוער. השיטה הפרעה לתהליך הבערה (אינהיביציה) סוגים עיקריים 1211הלון קרבונט מבנה מ 12- 1.5ק”ג. גוף פלדה עמידות עד 35בר. תכונות תוסף של גז דוחף. טווח 2.5-3.5מטר. זמן פליטה 12- 9שניות סוגים מ 1עד 50ק”ג. מבנה לחץ מוכל מנגנון הפעלה מחובר לצינורית. מכיל גז דוחף בלחץ של 12-15בר. מיכל פלדה לכל סוגי האבקות. תכונות זמן הפלטה בין 20- 8שניות. ספיקה בין 3- 1ק”ג בשניה. לחץ הפעלה 15- 12בר. טווח הפלטה 7- 3מטר. אחוז את המטף בידית האחיזה הוצא את הנצרה כוון את פיית המטף אל מול האש לחץ לחיצה עד לכיבוי מוחלט או לגמר חומר הכיבוי זכור ,בכיבוי בשטח פתוח כבה עם כוון הרוח אין להפעיל מטף חלוד או לא תקין. הפעל את המטף הרחק מפניך. בהפעלת מטף אבקה דאג לא לשאוף את האבקה. אוורר את המקום בתום הכיבוי. בדיקה שבועית תבוצע ע"י הכבאי בתחנת הכיבוי או מחזיק המטף. בדיקה חודשית תבוצע ע"י הכבאי בתחנת הכיבוי או מחזיק המטף. בדיקה שנתית בדיקה יסודית וטיפול בכל הציוד על ידי חברה מוסמכת. על ידי מכון התקנים הישראלי ,בהתאם לתקן ישראלי .129 התאמה לסוגי דליקות . כושר כבוי גבוה . השתלבות עם קצף כבוי . מרחק הסנקה . דחיית לחות . יציבות בחום . קורוזיביות . רעילות . אורך חיים . שאלות?????