טענת פרעתי הרשמת זהבית אלדר

‫בקשה בטענת "פרעתי"‬
‫סדרי דין וטענות הגנה‬
‫כבוד רשמת ההוצל"פ זהבית אלדר‪ -‬מחוז מרכז‬
‫הוראות הדין‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סעיף ‪ 19‬לחוק ההוצאה לפועל‪-‬‬
‫"‪(19‬א) חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד‬
‫למלא אחריו‪ ,‬כולו או מקצתו‪ ,‬עליו הראיה‪ ,‬ורשאי רשם ההוצאה‬
‫לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק‬
‫הדין; עד לקביעתו כאמור‪ ,‬רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על‬
‫עיכוב ביצועו של פסק הדין‪ ,‬כולו או מקצתו‪ ,‬מטעמים מיוחדים‬
‫שיירשמו‪.‬‬
‫(ב) החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק‬
‫הדין‪ ,‬יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין‪ ,‬זולת אם‬
‫החליט‪ ,‬בהתחשב בנסיבות העניין‪ ,‬שלא לצוות כן‪.‬‬
‫(ג) דחה רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב‪ ,‬יטיל עליו הוצאות‬
‫מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו"‪.‬‬
‫פרוצדורה של "בקשה בכתב" לפי פרק כ' לתקנות סד"א‬
‫תקנות ‪241-246‬‬
‫תקנה ‪(27‬א) לתקנות ההוצל"פ‪:‬‬
‫‪27 ‬א‪" .‬הגשת בקשה לפי סעיפים ‪ 48 ,25 ,19‬או ‪ 58‬לחוק‪ ,‬ודיון‬
‫בה יהיו בדרך הקבועה בפרק כ' לתקנות סדר הדין‪ ,‬בשינויים‬
‫המחויבים‪ ,‬ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי לסטות מסדרי‬
‫הדין האמורים אם מצא כי הדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה‬
‫בהליך‪ ,‬וכן רשאי הוא לדחות את הבקשה בלי שקיים דיון"‪.‬‬
‫סדרי הדין בהגשת הבקשה‬
‫‪‬‬
‫בקשה הנתמכת בתצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לאחר הגשת הבקשה‪ ,‬מוסמך הרשם להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין‬
‫כולו או חלקו מטעמים מיוחדים שירשמו "עד להכרעה בבקשה"‪.‬‬
‫‪ ‬העיקרון היסודי הוא שעל הרשם להורות במקרה של עיכוב ביצוע‪ ,‬על‬
‫הפקדת ערובה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בנסיבות עובדתיות ראויות ומתאימות רשאי הרשם לעכב את ביצוע פסק‬
‫הדין גם בלא להורות על הפקדת ערובה‪.‬‬
‫‪ ‬בקביעת סוג וסכום הערובה על הרשם להעריך את סיכוייה הלכאוריים של‬
‫קבלת טענת הפרעתי [עש"א (חי') ‪ 12064-04-09‬מורן‪-‬חברה לבנין בע"מ נ'‬
‫בנק דיסקונט לישראל בע"מ‪(,‬אתר נבו)]‪.‬‬
‫נטל השכנוע בטענת "פרעתי" קבוע ומוטל על החייב‬
‫‪‬‬
‫במהלך הדיון יכול לעבור על הזוכה הנטל המשני להביא ראיות לסתור ‪:‬‬
‫•‬
‫החייב הביא מסמכים אשר תומכים לכאורה בטענותיו ולנוכח כך צריך הזוכה להראות‬
‫שפני הדברים שונים ממה שהם נראים על פי טענות החייב [ראה והשווה רש"א‬
‫‪ 10272\07‬עזבון המנוח אבא בביוף ז"ל נ' עיריית חיפה (אתר נבו)]‪.‬‬
‫•‬
‫עובדה מהותית כלשהיא‪ ,‬שהחייב נדרש להוכיח את קיומה‪ ,‬נמצאת דווקא בידיעתו‬
‫המיוחדת של הזוכה‪.‬‬
‫הסבת הנטל מתרחשת לאחר שהחייב הביא ראיה לכאורה לתמיכת גרסתו‪.‬‬
‫•‬
‫השהיית הליכי ההוצל"פ מצד הזוכה לזמן ארוך מבלי שיינתן הסבר להשהיה זו‪ ,‬עשויה‬
‫להעביר על שכמו של הזוכה להראות שהחוב לא סולק‪( .‬המרצה ‪ 22\72‬נדב נ' נדב פ"ד‬
‫כ"ו(‪.)603 )1‬‬
‫•‬
‫טרם ייזקף שיהוי לחובת הזוכה‪ ,‬יש לבחון קיומם של שני תנאים עיקריים‪:‬‬
‫א‪ .‬האם השיהוי מבטא ויתור על מימוש הזכות מצד הזוכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם הורע מצבו של החייב עקב השיהוי‪.‬‬
‫תחולת הטענה‬
‫‪‬‬
‫רשם ההוצל"פ אינו מוסמך לדון במסגרת טענת "פרעתי" בטענה של פירעון‬
‫שנולדה לפני מתן פסק הדין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טענות חייב במסגרת בקשת "פרעתי"‪ ,‬מוגבלות לנסיבות שלא היו קיימות‬
‫לפני שניתן פסק הדין ולטענות שלא נידונו ונדחו על ידי בית המשפט בפסק‬
‫הדין המבוצע בהוצל"פ‪( .‬ע"א ‪ 4972\06‬חזקיהו (אקי) בבכנוף נ' דוד קמי‪,‬‬
‫אתר נבו)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טענת "פרעתי" בהליכי ביצוע שטר‪:‬‬
‫•‬
‫סמכותו של הרשם מתגבשת ביום המצאת הבקשה לביצוע שטר לחייב או‬
‫לאחר מכן‪.‬‬
‫•‬
‫הרשם רשאי לדון בטענת פירעון שגובשה במועד מאוחר יותר מהמועד בו‬
‫הומצאה לחייב הבקשה לביצוע שטר‪.‬‬
‫•‬
‫תאריך ההמצאה מוכח מאישור ההמצאה וכל טענת פירעון שהתגבשה לפני‬
‫מועד זה‪ ,‬יכולה לשמש לחייב טענת התנגדות שתתברר בבית המשפט‪.‬‬
‫טענת קיזוז‬
‫‪ ‬רשם ההוצל"פ מוסמך לדון בטענת קיזוז רק כאשר הזכות אינה‬
‫שנויה במחלוקת;‬
‫הזוכה הודה בה במפורש או שהמדובר בזכות חלוטה‪.‬‬
‫‪ ‬לרשם ההוצל"פ אין סמכות לדון בטענת קיזוז נטענת (להבדיל‬
‫מקיימת)‪.‬‬
‫‪ ‬זכות קיזוז נטענת השנויה במחלוקת‪ ,‬היא טענה שבירורה חורג‬
‫מגדר סמכותו של רשם ההוצל"פ הדן בטענת "פרעתי"‪ ,‬ויש‬
‫לבררה בבית משפט המוסמך לכך ככל עילת תביעה אחרת שיש‬
‫לחייב כנגד הזוכה‪( .‬ע"א ‪ 4493\83‬רב הון נ' גליקמן‪ ,‬פ"ד ל"ט(‪)3‬‬
‫‪.))1985( 250,‬‬
‫‪" ‬הרציונאל העומד בבסיס ההתייחסות השונה לסוגי‬
‫טענת "פרעתי" השונים‪ ,‬הוא העדר סמכות לראש‬
‫ההוצל"פ לדון בתביעות שיש לחייב כנגד יריבו‪ ,‬באשר‬
‫תפקידו העיקרי של ראש ההוצל"פ הוא ביצוע פסק דין‬
‫וחיובים מוחלטים אחרים‪ ,‬ואין הוא קובע זכויות של‬
‫בעלי הדין‪ ,‬אלא במקרים מסוימים ומיוחדים"‪.‬‬
‫( ע"א (ת"א) ‪ 1279\04‬כלל חברה לביטוח בע"מ נ'‬
‫פנינה מריאני (אתר נבו))‪.‬‬
‫גבול סמכותו של רשם ההוצל"פ לפרש פסק דין במסגרת‬
‫טענת "פרעתי"‬
‫‪ ‬מטרת הליכי ההוצל"פ הינה אכיפת החיובים הטמונים בפסק הדין‪.‬‬
‫‪ ‬מחובתו של רשם ההוצל"פ לאכוף פסק דין בין שהוא נכון ומדויק ובין‬
‫שהוא שגוי‪" .‬אכיפת החיוב מחייבת הבנת מהותו ומשמעותו‪ .‬השלב‬
‫הראשון באכיפת החיוב הינו שלב ההבנה והפרשנות‪ .‬כל הפעלה של פסק‬
‫דין גוררת אחריה את פרשנותו‪ .‬אולם מקום בו יש אי‪-‬בהירות‪ ,‬יש לעולם‬
‫לזכור כי שיקול הדעת של ההוצאה לפועל הוא מוגבל לפי עצם טיבו‬
‫וטבעו‪ .‬מקום בו הבנת החיוב ופרשנותו אינם עולים מתוך פסק הדין‬
‫ונסיבותיו‪ ,‬רשאי ראש ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט לצורך הבהרת‬
‫פסק הדין‪ .‬במקרים של חוסר בהירות יידרש אפוא השלב השני באכיפת‬
‫החיוב‪ ,‬דהיינו שלב הבהרת פסק הדין לפי סעיף ‪ 12‬לחוק ההוצאה‬
‫לפועל"‪.‬‬
‫(רע"א ‪ 6856\93‬בנימין חוטר נ' גבריאל מוקד פ"ד מ"ח(‪)5‬‬
‫תשנ"ד\תשנ"ה‪.)1994,‬‬
‫‪‬‬
‫ע"א (ת"א) ‪ 1094\03‬בנק מסד בע"מ נ' הרצל יצחק (אתר נבו)‪.‬‬
‫בית המשפט קובע כי רשם ההוצל"פ חרג מסמכותו‪ ,‬כאשר פירש את‬
‫פסק הדין המבוצע בתיק‪ ,‬באופן שבו אימץ פירוש אחד מתוך שניים‬
‫אפשריים וסבירים של פסק הדין לגביי סוג הריבית שנפסקה‪.‬‬
‫בית המשפט מבטל החלטת הרשם שניתנה במסגרת טענת "פרעתי"‬
‫ומורה לו לפנות בבקשה למתן הבהרה לפי ס' ‪ 12‬לחוק ההוצל"פ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ע"א (ת"א) ‪ 3155\05‬משה שרה נ' מרקי נחמה (אתר נבו)‪.‬‬
‫בית המשפט הופך את החלטת רשם ההוצל"פ‪ ,‬תוך קביעה כי רשם‬
‫ההוצל"פ חרג מסמכותו בכך שקרא לתוך פסק הדין על דרך‬
‫פרשנות סעד שלא היה כלול בפסק הדין‪.‬‬
‫מדובר על מקרה בו נפסק כי על החייב לפנות מגרש‪ .‬רשם ההוצל"פ‬
‫פירש את פסק הדין ככולל גם חיוב להרוס את המבנה הבנוי על‬
‫המגרש‪.‬‬
‫‪ ‬בר"ע (ח"י) ‪ 1195\98‬תירם נ' עירית חיפה‪ ,‬דינים מחוזי‬
‫כו'(‪ .253 ,)10‬בפסק הדין נקבע‪" :‬על המבקשים לסלק את‬
‫ידם מחלקה ‪ 72‬גוש‪...‬ולהחזירה למשיבה שהיא פנויה מכל‬
‫אדם וחפץ"‪.‬‬
‫על החלקה ניצב בניין אבן אשר השתרע בחלקו על חלקות‬
‫אחרות הגובלות בחלקה‪.‬‬
‫כבוד השופט ג'ובראן קבע‪ ,‬כי שאלת הריסתו של המבנה מכח‬
‫פסק הדין המורה על פינוי החלקה "מכל אדם וחפץ"‪ ,‬אינה‬
‫מסורה לסמכותו של רשם ההוצל"פ‪.‬‬
‫פתיחת תיק הוצל"פ בחוסר תום לב‬
‫‪ ‬על המבקש לקבל סעד מבית המשפט לנהל את ענייניו בתום לב‪.‬‬
‫‪ ‬הליכי הוצל"פ למימוש זכות מכח פסק דין לרבות פתיחת תיק‬
‫הוצל"פ וניהול ההליכים בו‪ ,‬כפופים אף הם לתחולתו של עיקרון‬
‫תום הלב‪.‬‬
‫‪ ‬על רשם ההוצל"פ מוטלות החובה והסמכות לבחון האם הצדדים‬
‫מתנהלים בתום לב‪.‬‬
‫ע"א (ת"א) ‪ 2836\03‬עירית תל אביב נגד מור תמר (אתר נבו))‪.‬‬
‫‪" ‬ישנם מקרים‪ ,‬בהם טוען החייב לפירעון חובו‪ ,‬טרם פתיחת‬
‫הליכי ההוצאה לפועל‪ ,‬או טענות אחרות הנוגעות לשאלת‬
‫פירעונו או אי פירעונו של החוב הפסוק‪ .‬במקרים מעין אלו‪,‬‬
‫בהם טוען החייב כי הזוכה עשה שימוש שלא בתום לב בפסק‬
‫הדין‪ ,‬בהגשתו לביצוע‪ ,‬נראה כי סמכותו של ראש ההוצל"פ‬
‫חולשת גם אף על טענה כגון זו‪ ,‬במסגרת הדיון בבקשה בטענת‬
‫"פרעתי"‪.‬‬
‫בנסיבות העניין‪ ,‬לאור טענת המשיבות‪ ,‬כי במועד הגשת פסק‬
‫הדין לביצוע‪ ,‬וחרף האיחורים במועדים‪ ,‬נפרע למעשה‪ ,‬חובן‪,‬‬
‫נראה כי סמכותו של ראש ההוצאה לפועל‪ ,‬משתרעת גם על‬
‫בחינת תום ליבה של המערערת בהגשת הבקשה לביצועו של‬
‫פסק הדין"‪.‬‬
‫ע"א (ת"א) ‪ 2194\03‬יצחקי חפירות ומבנים בע"מ ואח' נ'‬
‫צמנטכל קרקע ומבנים בע"מ ואח' (פורסם בנבו))‪.‬‬
‫סעיף ‪ 6‬לחוק ההוצאה לפועל‬
‫‪(6" ‬ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא‬
‫לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו‪ ,‬ואם לא נקבע‬
‫מועד כאמור‪ -‬לאחר שחלפו ‪ 30‬ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן‬
‫פסק דין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את‬
‫פסק הדין לחייב‪ ,‬יחול מניין ‪ 30‬הימים במועד המצאת פסק‬
‫הדין"‪.‬‬
‫‪ ‬סעיף ‪ 6‬לחוק ההוצאה לפועל בנוסחו הקודם קבע קביעה ברורה‬
‫לעניין הסמכות המקומית‪ ,‬מנגד לא הייתה קביעה בחוק בעניין‬
‫המועד בו יש להגיש בקשה לביצוע פסק דין‪.‬‬
‫"הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק‬
‫הדין"‪.‬‬
‫ע"א (חיפה) ‪ 267\96‬מונדר בסול ואח' נ' דהאמשה מנצור בע"מ‬
‫(אתר נבו))‪.‬‬
‫‪ ‬נפסק כי רשם ההוצל"פ מוסמך לדון במסגרת בקשה בטענת‬
‫"פרעתי"‪ ,‬בטענת חוסר תום לב של הזוכה ובבקשה להפחתת שכר‬
‫טרחה על פי סעיף ‪(10‬א) לחוק‪ ,‬עקב פתיחה מיותרת של תיק‬
‫ההוצל"פ‪.‬‬
‫במקרה הנדון נקבע‪ ,‬שרוב הסכום היה מונח למעשה בכיסו של‬
‫הזוכה עוד בטרם פתיחת התיק בצורה של ערבות בנקאית‪ ,‬אותה‬
‫היה יכול לממש ללא קושי‪.‬‬
‫כן נקבע‪ ,‬כי פנייה ללשכת ההוצל"פ מבלי לפנות תחילה למימוש‬
‫הערבות הבנקאית‪ ,‬יש בה פעולה שבאה להגדיל את שכר הטרחה‬
‫שלא לצורך‪ ,‬תוך פגיעה בזכויות החייבת‪.‬‬
‫‪ ‬ככלל‪ ,‬רשם ההוצל"פ אינו מוסמך להאריך מועד שנקבע בפסק‬
‫דין או בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין‪.‬‬
‫‪ ‬לבית המשפט שנתן את פסק הדין‪ ,‬סמכות להאריך מועד שנקבע‬
‫בפסק דין רק בנסיבות מיוחדות של כח עליון ולשם מניעת עוול‪.‬‬
‫‪ ‬בית המשפט קובע‪ ,‬כי מקום בו הסכם קיבל תוקף של פסק דין‬
‫וזה כלל בחובו הוראות בעניין מועדי התשלום והארכות‬
‫לביצועם‪ ,‬לא נפלה בהתנהלות הזוכה חוסר תום לב כאשר ביקש‬
‫לעמוד כדין על זכויותיו החוזיות‪" :‬ההסכם כבר הכיל הוראות‬
‫בעניין מועדי התשלום וארכות לביצועם ולא היה מקום או‬
‫חובה ליתן ארכות נוספות‪ ,‬שאחרת לעולם לא תיכנס לתוקפה‬
‫החובה לשלם את הכסף"‪.‬‬
‫ע"א (נצ) ‪ 3058\03‬עבד אבו ראס נ' איברהים מארדיש (אתר‬
‫נבו))‪.‬‬
‫הסכם שנעשה בין הצדדים לאחר מועד מתן פסק הדין‬
‫המבוצע והשלכתו על סמכות רשם ההוצל"פ‬
‫‪ ‬לרשם ההוצל"פ סמכות לבחון שאלת קיומו של הסכם‬
‫שנכרת בין הזוכה לחייב אחרי מתן פסק הדין‪.‬‬
‫‪ ‬על הרשם לבדוק שני תנאים‪:‬‬
‫א‪ .‬האם פסק הדין חדל מלהתקיים על פי ההסכם הנטען;‬
‫ב‪ .‬האם מתעוררת טענה שההסכם הופר‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר מתקיימים שני תנאים אלה לא ידון הרשם בטענת‬
‫ה"פרעתי" והצדדים יופנו לבית המשפט על מנת שיברר האם‬
‫ההסכם קוים או הופר‪.‬‬
‫רע"א ‪ 5321\11‬רוני מועלם נ' בנק דיסקונט לישראל‪ ,‬דינים‬
‫עליון ‪.)1101 )18( 2012‬‬
‫‪ ‬כאשר ברור שההסכם שנכרת לאחר פסק הדין לא ביטל את פסק‬
‫הדין ולא בא במקומו‪ ,‬אין מניעה להמשיך ולדון בטענת "פרעתי"‬
‫בפניי הרשם‪.‬‬
‫ראה ע"א (ת"א) ‪ 1301\08‬בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' פרמרז‬
‫פרהמנדפור (אתר נבו))‪.‬‬
‫שם נפסק כי תשלום הסכום (המופחת) אשר הוסכם על ידי הצדדים‬
‫בא לקיים את פסק הדין ולא לבטלו‪ .‬שהרי‪ ,‬עילת התשלום היא‬
‫פסק הדין שניתן‪ ,‬והסכום שנקבע לתשלום בין הצדדים נועד לבצע‬
‫את פסק הדין‪ ,‬משנקבעה חבות החייבים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עש"א (ת"א) ‪ 1422\09‬יוסי וייס נ' טרמר יהודית‬
‫(אתר נבו))‪.‬‬
‫נקבע כי ההסכמים שנחתמו בין הצדדים לא ביטלו את‬
‫פסק הדין אלא ביקשו לקיימו‪ ,‬תוך יצירת הסדר כולל לתשלום‬
‫כל חובות החייב לזוכה הן על פי ההמחאות שהוגשו להוצל"פ והן‬
‫בגין אלה שטרם הוגשו‪.‬‬
‫"במצב דברים זה‪ ,‬לראש ההוצאה לפועל הייתה נתונה הסמכות‬
‫לדון בהסכמים שנכרתו על ידי הצדדים‪ ,‬שכל מטרתם הייתה‬
‫ביצועו של פסק הדין"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ראה והשווה‪ :‬פסק דינו של כבוד השופט סובל משה בתיק עש"א‬
‫(שלום ת"א) ‪ 47077-01-14‬בנק מזרחי טפחות ת"א סניף ראשי ‪20499‬‬
‫נ' הרצל פדלון (אתר נבו)‪.‬‬
‫‪ ‬רע"א ‪ 4634\07‬קיבוץ שדה נחום נ' מוחמד זועבי (אתר נבו))‪,‬‬
‫רשם ההוצל"פ קבע‪ ,‬תוך הסתמכות על המכתב שנתן הזוכה‬
‫לחייב‪ ,‬כי נכרת הסכם בין הזוכה לבין החייב המאיין את חובו‬
‫של החייב לזוכה‪ .‬מדובר בקביעה הנמצאת בגדר סמכותו של‬
‫רשם ההוצל"פ‪ ,‬אולם אין זה מתפקידו של רשם ההוצל"פ‬
‫לבדוק האם ההסכם נחתם בטעות‪.‬‬
‫"מרגע שהחיוב על פי פסק הדין חדל להתקיים בגלל קיומו‬
‫של הסכם מאוחר יותר‪ ,‬פקעה גם סמכותו של רשם‬
‫ההוצל"פ לדון בנושא"‪.‬‬
‫(ראה עוד את שנפסק ברע"א ‪ 3149\06‬בית מימון מוצרי חשמל‬
‫בע"מ נ' קלינטון סחר בינלאומי ‪ 200‬בע"מ (אתר נבו))‪.‬‬