העברות מידע בין מתחרים

‫העברת מידע כמוטיב מרכזי בסדר‬
‫היום של רשות הגבלים עסקיים‬
‫יוני ‪2015‬‬
‫העברות מידע כמוטיב מרכזי‬
‫•‬
‫גילוי הדעת ‪ 2/14‬בעניין חשיפת מידע בטרם עיסקה בין מתחרים‬
‫•‬
‫גילוי דעת ‪ 3/14‬בעניין איגודים עסקיים ופעילותם‬
‫•‬
‫טיוטת גילוי דעת – התבטאויות פומביות הפוגעות בתחרות‬
‫•‬
‫גילוי דעת ‪ 1/12‬הנחיות רשות הגבלים עסקיים בעניין שימוש בעיצומי כספיים‬
‫הנחת המוצא היא כי העברות מידע בין מתחרים מהוות הסדר כובל ולפיכך יאכפו‬
‫באמצעות עיצום כספי‬
‫•‬
‫החלטות ממונה בעניין בקשות להקמת מאגרי מידע הכוללים נתונים של‬
‫תעשייה מסוימת‬
‫מדוע הנושא הפך להיות מרכזי?‬
‫•‬
‫עולם העסקים נהיה מתוחכם‪ .‬ככל שהאכיפה בהגבלים עסקיים גוברת‪ ,‬עסקים מוצאים‬
‫דרכים מתוחכמות יותר לתיאום‪ .‬רשויות התחרות בעקבות מגמה זאת‪.‬‬
‫•‬
‫רשות הגבלים עסקיים‪ ,‬כמו רשויות אחרות בעולם‪ ,‬מחפשת להיאבק בצורות הרכות‬
‫והפחות ברורות של תיאום בין מתחרים‪.‬‬
‫•‬
‫רשות הגבלים עסקיים הישראלית באופן ספציפי שמה על סדר יומה מאבק במבנים‬
‫אוליגופוליים‪ .‬זהו היבט של מאבק זה‪.‬‬
‫פריצת הדרך בתחום – הקביעה בעניין הבנקים‬
‫•‬
‫הקביעה בענין הבנקים (‪ )2009‬לא היתה הפעם הראשונה שבה רשות הגבלים עסקיים‬
‫עסקה בהעברות מידע בין מתחרים‪ ,‬אך היא היוותה פריצת דרך בהתייחסות לנושא‬
‫שכן היא שמה את הדברים בקידמת הבמה‪.‬‬
‫•‬
‫הקביעה בעניין הבנקים בוטלה ואין לה כל תוקף היום‪ ,‬אך המסר הכללי עבר‪:‬‬
‫‪ o‬בשווקים אוליגופוליים – ממועטי מתחרים עם דפוס של התנהגות מקבילה‪ ,‬העברת מידע‬
‫נחשבת הסדר כובל‪.‬‬
‫‪ o‬דגש הושם על העברות מידע בעניין מחיר ‪ /‬מחיר עתידי‬
‫‪ o‬הקביעה הרחיקה לכת לקבוע כי העברת מידע נופלת בגידרו של‬
‫סעיף ‪(2‬ב) לחוק ההגבלים העסקיים‪.‬‬
‫האם העברות מידע בין מתחרים תמיד פוגעות‬
‫בתחרות?‬
‫האם העברות מידע באמת פוגעות בתחרות?‬
‫ובכל זאת‪...‬‬
‫האם היינו מקבלים שראשי תאגידים מתחרים היו‬
‫נפגשים באופן קבוע על מנת לספר זה לזה על‬
‫מחיריהם‪ ,‬עלויותיהם‪ ,‬רווחיהם?‬
‫התשובה חייבת להיות שלילית‪ ,‬והטעם לכך כפול‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫חשד באשר ליכולתם של אנשי עסקים להעביר מידע באופן סטרילי מבלי שהעברת המידע‬
‫תיגרר לתיאום;‬
‫‪o‬‬
‫העברת המידע כשלעצמה נתפסת כבלתי תקינה‪.‬‬
‫מה יהיו המאפיינים של העברת מידע בעייתית?‬
‫•‬
‫שוק ממועט מתחרים;‬
‫•‬
‫שוק בעל מאפייני התנהגות אוליגופוליסטית;‬
‫•‬
‫המידע שעובר הוא מידע שעשוי לסייע בשימור השיווי המשקל האוליגופולי או אפילו בהשגת‬
‫תיאום‪:‬‬
‫‪ o‬מחירים עכשוויים ועתידיים‪ ,‬אשר אינם גלויים לכל;‬
‫‪ o‬תוכניות עתידיות;‬
‫•‬
‫המידע שעובר מקל על שיטור של קרטל או התנהגות אוליגופולית‪:‬‬
‫‪ o‬מידע על כמויות עכשוויות ועתידיות‬
‫‪ o‬מידע על יכולות ייצור וכושר ייצור‬
‫‪ o‬מידע על עלויות‬
‫מתי בכל זאת ניתן יהיה להעביר מידע?‬
‫תלוי בראש ובראשונה בשאלת‬
‫ההצדקה‪ .‬קיומה של הצדקה‬
‫לגיטימית בשיתוף מידע‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫ועדת תקינה של השחקנים בשוק;‬
‫איגוד עיסקי שבו מוחלף מידע על חידושים‪ ,‬טרנדים בינלאומיים‪ ,‬כנסים מקצועיים וכיו"ב;‬
‫בדיקת נאותות לקראת עיסקה;‬
‫חברות מידע המספקות סקרי מידע על השוק;‬
‫מידע לציבור הלקוחות על כוונה להעלות מחירים על מנת שיוכלו להיערך‪.‬‬
‫איך ניתן להעביר מידע מבלי להסתבך?‬
‫מספר עקרונות יסוד‪:‬‬
‫‪ ‬יגולה המינימום ההכרחי;‬
‫‪ ‬ייערך תיעוד מה מגולה ומה לא;‬
‫‪ ‬הימנעות מוחלטת מגילוי ליבת ההתנהלות העיסקית – מחירים עתידיים והזדמנויות‬
‫עיסקיות עתידיות;‬
‫‪ ‬שמירת כללי זהירות אלה מהשלב הראשוני ביותר והמוקדם ביותר של כל הידברות‪.‬‬
‫פגישות בין מתחרים – כללי זהירות‬
‫•‬
‫ייקבע לפגישות סדר יום כתוב מראש ויחולק בין המשתתפים‪.‬‬
‫•‬
‫ייערך פרוטוקול כתוב לדברים שנאמרים בפגישה‪.‬‬
‫•‬
‫הצהרה בראשית הפגישה בדבר הצורך שלא להעביר מידע רגיש‬
‫תחרותית ובדבר הצורך שלא לגלוש לתיאום‪.‬‬
‫•‬
‫מומלץ – נוכחות של עורך דין‪.‬‬
‫העברות מידע בין מתחרים – כללי זהירות‬
‫•‬
‫רק כאשר חיוני להשגת מטרה לגיטימית‬
‫•‬
‫עדיפות לגורם חיצוני ‪ /‬צד שלישי ‪ /‬יועץ חיצוני על פני אנשי פנים‬
‫של החברה‬
‫•‬
‫עדיפות למידע אגרגטיבי על פני מידע פרטני‬
‫•‬
‫עדיפות למידע על העבר בלבד ולא מידע עכשוי או צופה פני עתיד‬
‫•‬
‫תיעוד‬
‫האם רשות הגבלים עסקיים‬
‫האם‬
‫מגזימה בעיסוק שלה בנושא?‬
‫מגזימה בהיקף האיסור וממדיו?‬
‫שלוש נקודות לביקורת‬
‫‪ ‬היקף המידע שנחשב רגיש תחרותית;‬
‫‪ ‬אופן מסירת המידע הרגיש מבחינה תחרותית;‬
‫‪ ‬העברת מידע כאיסור הנופל בסעיף ‪(2‬ב) לחוק‪.‬‬
‫רשות‬
‫הגבלים‬
‫עסקיים‬
‫מהו מידע רגיש תחרותית שאותו לא ניתן להעביר‬
‫למתחרה?‬
‫ההגדרה העקרונית‬
‫"מידע שאינו פומבי‪ ,...‬אשר אם ייוודע למתחרה עסקי של בעל המידע יגביר את יכולתו של אותו‬
‫מתחרה לצפות מראש את אסטרטגיית המחיר והייצור ואת תגובתו הצפויה של בעל המידע‬
‫ליוזמות מחיר וכמות מצד אותו מתחרה‪."...‬‬
‫וביתר פירוט‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מחירים‪ ,‬מחירונים‪ ,‬מדיניות תמחור‪ ,‬הנחות‪ ,‬מבצעים‪..‬‬
‫רווחיות‬
‫עלויות מוצר‬
‫כמויות וכושר ייצור‬
‫נתח שוק‬
‫אסטרטגיית תחרות‬
‫תוכניות עיסקיות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫זהות ספקים ולקוחות‬
‫מדיניות החברה ביחס ללקוחות ושימור לקוחות‬
‫השתתפות במכרזים ותנאי השתתפות במכרזים‬
‫מידע על לקוח ספציפי‬
‫מידע טכנולוגי המהווה סוד מסחרי ורגיש מבחינה תחרותית‬
‫מיזוגים ומיזמים פוטנציאלים‬
‫כל מידע אחר שעשוי להפחית את התחרות‬
‫האם באמת כל הפרטים הכלולים ברשימת המידע‬
‫הרגיש מבחינה תחרותית הם רגישים?‬
‫יכולים להיות נימוקים מסחריים מצוינים מדוע החלפת מידע‬
‫מידע טכנולוגי‬
‫שמהווה סוד מסחרי‬
‫טכנולוגי מזיקה לחברות מוסרות המידע‪ ,‬אך ספק אם יש‬
‫מקרים שבהם העברת מידע טכנולוגי פוגעת בתחרות‪ .‬לרב‬
‫העברה כזאת רק מגבירה את התחרות‪.‬‬
‫נתחי שוק‬
‫הרשות אינה מסבירה מדוע מידע על נתחי שוק של השחקנים‬
‫יפגע בתחרות‪.‬‬
‫מידע על שמות‬
‫לקוחות וספקים‬
‫יתכנו מקרים נדירים שבהם עצם הידיעה על שמות לקוחות‬
‫וספקים תפגע בתחרות‪ ,‬אך מדובר במקרים נדירים ויוצאי דופן‪.‬‬
‫אופן העברת המידע‬
‫מידע המועבר ישירות בין מתחרים‬
‫•‬
‫•‬
‫מידע המועבר באמצעות גורם שלישי ‪ /‬לקוח‬
‫יוצר תקשורת ישירה בין מתחרים‬
‫•‬
‫נמנעת תקשורת ישירה בין מתחרים‬
‫שעשויה לגלוש לתיאום או כמעט תיאום‬
‫•‬
‫המידע שעובר עובר סינון של מעביר‬
‫מועבר מידע שאינו גלוי ללקוח ולכן‬
‫מאפשר הסתרה של התנהגות אנטי‬
‫תחרותית‪.‬‬
‫המידע‬
‫•‬
‫ככל שמדובר בהעברת מידע באמצעות‬
‫לקוח – המידע עובר מתוך אינטרס של‬
‫הלקוח להיטיב את מצבו‪.‬‬
‫איך מדיניות מורחבת של הרשות באה לידי ביטוי‬
‫בשטח – מקרה לדוגמא‪:‬‬
‫החלטה בדבר אי מתן פטור – מרקט ווטש – יצרני ויבואני התרופות (‪)2012‬‬
‫•‬
‫מיזם להקמת מאגר מידע שבו יבואני ויצרני התרופות יספקו פעם בחודש מידע על‬
‫מכירותיהם למרקט ווטש‪.‬‬
‫•‬
‫היצרנים והיבואנים וכן הלקוחות (קופות חולים וכו') יקבלו נתונים רציפים על נתחי שוק‪.‬‬
‫•‬
‫הממונה סירב להעניק את הפטור‪:‬‬
‫•‬
‫"לעיתים בכוחו של המידע‪ ,‬ובפרט מידע מעודכן על נתח השוק של כל אחד מן המתחרים‪,‬‬
‫לשמש כלי לפיקוח ואכיפה של תיאום מפורש או בהבנה בשתיקה בין מתחרים‪ .‬בכוחו של מידע‬
‫כאמור להסיר את אי הוודאות הקיימת בהיעדר המידע ואשר תורמת להליך התחרותי‪ ,‬ועל ידי‬
‫כך לייצב שיווי משקל על תחרותי בשוק‪ ,‬ולאפשר הפעלת כח שוק משותף אף ללא הסדר‬
‫מפורש להגבלת התחרות‪".‬‬
‫‪...‬‬
‫•‬
‫"ענף התרופות מתאפיין במספר רב מאד של שווקים ממועטי מתחרים‪ ,‬מידע שוטף על היקף‬
‫המכירות של כל אחד מן המתחרים בכל שוק רלוונטי‪ ,‬יאפשר לכל מתחרה להתחקות בקלות‬
‫יחסית ובמהירות אחר התנהגות משנהו בשוק‪ ,‬ובכך יש כדי להקל על תיאום משתמע בין‬
‫המתחרים בכל אחד מן השווקים"‪.‬‬
‫האם העברת מידע בין מתחרים יכולה ליפול בסעיף‬
‫‪(2‬ב) לחוק?‬
‫בשל היותה פרקטיקה המאפיינת התנהגות אופקית – מתבקש סיווגה תחת סעיף ‪(2‬ב)‬
‫אבל‪...‬‬
‫•‬
‫כיוון שבבירור העברות מידע יכולות להיות פרו‪-‬תחרותיות ומועילות לתחרות;‬
‫•‬
‫כיוון שהשאלה אם העברות מידע מזיקות תלויה במאפייני שוק אוליגופוליסטיים והתנהגות‬
‫מתואמת;‬
‫•‬
‫כיוון שההצדקה לגילוי המידע והעברת המידע עומדת בליבת הניתוח התחרותי;‬
‫סעיף ‪(2‬ב) אינו מתאים לניתוח העברות מידע‪.‬‬