זכויות חשודים בחקירה

‫זכויות חשודים‬
‫זכות השתיקה‬
‫זכות ההיוועצות בעורך דין‬
‫זכות למסירת הודעה‬
‫חיסיון מפני הפללה עצמית‬
‫‪ ‬משמעותו‪ :‬אין אדם חייב להשיב [רק]‬
‫לשאלות שהתשובות עליהן יהיו בהן כדי‬
‫להעמידו בסכנה של האשמה פלילית‬
‫‪ ‬החיסיון חל גם על הצגת מסמכים וחפצים‬
‫‪ ‬לבית המשפט שיקול דעת להסרת‬
‫החיסיון תוך הענקת 'חיסיון שימוש'‬
‫[סעיף ‪(47‬ב) לפק"ר]‬
‫זכות השתיקה‬
‫‪ ‬זכות שתיקה מוקנית רק לנאשם‬
‫במשפטו ולחשוד (חקירה תחת אזהרה)‬
‫‪ ‬לכל נחקר שמורה הזכות לחיסיון מפני‬
‫הפללה עצמית ואולם כאשר מדובר‬
‫בחשוד תופח החיסיון לזכות שתיקה‬
‫מוחלטת ואין הוא חייב לפצות פה או‬
‫לומר דבר (כל דבר)‬
‫מטרות האזהרה‬
‫‪ ‬שהנחקר ידע כי הוא במעמד של חשוד‬
‫בביצוע עבירה פלילית וכל שיאמר עשוי‬
‫לשמש ראיה לחובתו (רצינות המעמד)‬
‫‪ ‬שאין עליו להתיירא מפני איש המרות או‬
‫לשאת חן בפניו‬
‫‪ ‬לאפשר לחשוד לבחור באורח חופשי אם‬
‫למסור הודאה אם לאו‬
‫טבלת השוואה‬
‫נאשם במשפטו‪/‬חשוד במשטרה‬
‫זכות‬
‫השתיקה נאשם‪ :‬סעיף ‪ 161‬לחסד"פ‬
‫"בדיבור" חשוד‪ :‬סעיף ‪ )2(2‬לפק' הפרוצדורה הפלילית (עדות)‬
‫יש‬
‫עד "רגיל"‬
‫(במשפט או‬
‫במשטרה)‬
‫אין‬
‫כשמדובר בחשוד בביצוע עבירה הנחקר בידי איש מרות‬
‫מתפרש החיסיון מפני הפללה עצמית על דרך ההרחבה‬
‫כזכות שתיקה מוחלטת (פס"ד חוגלה‪ ,‬פס"ד אלמליח‪,‬‬
‫בג"צ חכמי)‬
‫חיסיון‬
‫מפני‬
‫הפללה‬
‫עצמית‬
‫לנאשם שבחר להעיד – אין‬
‫[נשלל במפורש בסעיף ‪(47‬ג)]‬
‫לחשוד – תופח החיסיון לזכות שתיקה‬
‫[בהתאם להלכה]‬
‫יש‬
‫בהליכי חקירה‪:‬‬
‫סעיף ‪ )2(2‬לפק'‬
‫הפרוצדורה‬
‫הפלילית (עדות)‬
‫במשפט ‪ :‬סעיף‬
‫‪ 47‬לפק"ר‬
‫שתיקה ומשמעותה הראייתית‬
‫שלב‬
‫השתיקה‬
‫מהלך המשפט תשובה לאישום‬
‫סעיף ‪ 161‬לחסד"פ‬
‫ולשאלות הבהרה‬
‫של בית משפט‬
‫סעיף ‪(152‬ב) לחסד"פ‬
‫המשמעות עשויה לשמש "דבר‬
‫המשפטית לחיזוק" או "סיוע"‬
‫במובן של תוספת‬
‫ראייתית מקום‬
‫שנדרשת לעדות‬
‫יחידה כבסיס‬
‫להרשעה במשפט‬
‫פלילי (למשל‪ :‬עד‬
‫מדינה‪/‬שותף‪/‬קטין‬
‫מתחת ל‪)12-‬‬
‫עשויה לשמש "דבר‬
‫לחיזוק" במובן של‬
‫תוספת ראייתית מקום‬
‫שנדרשת לעדות יחידה‬
‫כבסיס להרשעה‬
‫במשפט פלילי‬
‫(למשל‪ :‬שותף‪ /‬סע' ‪10‬א'‬
‫‪/‬קטין מתחת ל‪)12-‬‬
‫חקירה משטרתית‬
‫סעיף ‪(28‬א) לחוק‬
‫המעצרים והנחיות‬
‫היועמ"ש‬
‫לאחר ע"פ ‪ 175/10‬בעניין‬
‫חנוכייב נראה כי יכולה‬
‫לשמש חיזוק כתוספת‬
‫ראייתית‬
‫ערעור פלילי ‪ 175/10‬חנוכייב‬
‫‪" ‬חיזוקים אלו ממלאים בנקל את דרישת‬
‫ה"דבר לחיזוק" הנחוצה לצורך הרשעה‬
‫על סמך אמרת חוץ של עד (סעיף‬
‫‪10‬א(ד)‪ ...‬בית המשפט המחוזי מצא‬
‫חיזוק גם בשתיקתו של המערער‬
‫בחקירותיו במשטרה‪"...‬‬
‫משמעות השתיקה בהליכי מעצר‬
‫‪ ‬להלכה‪ :‬שתיקה אינה עילת מעצר‬
‫‪ ‬בפרקטיקה‪" :‬שתיקה שווה ימים" [ראו בש"פ‬
‫‪ 1618/07‬בעניין וכן בש"פ ‪ 5412/07‬בעניין לוי]‬
‫‪ ‬אי מסירת גרסה מכבידה על חקירת‬
‫המשטרה ודורשת ימי חקירה נוספים‬
‫‪ ‬שתיקה מחזקת את הראיות האחרות‬
‫המסבכות את החשוד ומקשה עליו להתמודד‬
‫עם עילות המעצר הקיימות נגדו‬
‫מועד היידוע‬
‫‪ ‬עם גבייתה של הודעה בכתב מן החשוד‬
‫[הפסיקה מכוח תקנות השופטים האנגלים פקודת‬
‫הקבע של המטה הארצי והנחיות היועמ"ש]‬
‫‪ ‬על‪-‬ידי הקצין הממונה עובר להחלטתו על‬
‫המשך מעצרו או שחרורו של החשוד‬
‫[סעיף ‪(28‬א) לחוק המעצרים]‬
‫'אזהרה' ובעיות מעשיות‬
‫‪ ‬ניגוד עניינים מובנה במשטרה‬
‫‪ ‬אשר על כן נוקטים החוקרים בפעולות‬
‫"ריכוך" ו"הסוואה" של חובת האזהרה‬
‫[למשל מתוך ספרו של נצ"מ מאיר גלבוע ‪ -‬התשאול‬
‫בעמ' ‪]165/6‬‬
‫‪ ‬פתרון חלקי לבעיה ניתן למצוא ברע"פ‬
‫‪ 3445/01‬בענין אלמליח‬
‫היקף פרישת הזכויות‬
‫‪ ‬החיסיון מפני הפללה עצמית מתייחס‬
‫להפללה בהתבטאות בעל פה לרבות‬
‫לדרישה להצגת מסמכים וחפצים‬
‫‪ ‬עם זאת הדרישה לשיתוף פעולה בהליכי‬
‫חקירה [כגון‪ :‬הדרישה לטביעות אצבע;‬
‫חיפושים; מסדרי זיהוי; טבילת ידיים וכו'] אינם‬
‫חוסים בצל החיסיון [ע"פ ‪ 663/81‬חורי וע"פ‬
‫‪ 725/97‬קלקודה]‬
‫מסמכים פרטיים וציבוריים‬
‫‪ ‬יש להבחין בין‪:‬‬
‫‪ ‬מסמכים פרטיים (כגון יומן אישי‪ ,‬יומן‬
‫פגישות ומכתבים) – חל החיסיון‬
‫‪ ‬למסמכים ציבוריים או שנערכו מכוח‬
‫חובה שבדין – לא חל החיסיון‬
‫[רע"פ ‪ 4574/97‬לגזיאל וע"פ ‪ 725/97‬קלקודה]‬
‫היקף פרישת הזכויות‬
‫רע"פ ‪ 8600/03‬גלעד שרון‬
‫‪ ‬זכות שתיקה לחשוד בחקירת משטרה‬
‫חלה על 'דיבור' בלבד אך אינה חולשת‬
‫על מסמכים וחפצים‬
‫‪ ‬ככל שהדבר נוגע למסמכים וחפצים‬
‫עומד לחשוד רק החיסיון מפני הפללה‬
‫עצמית ולא זכות שתיקה מוחלטת‬
‫משמעות פסק הדין‬
‫‪ ‬לבית המשפט פיקוח טוב יותר על ראיות‬
‫חפציות‬
‫‪ ‬בשלב הראשון‪ :‬ייבחן האם במסמכים יש‬
‫כדי להפליל את החשוד‪:‬‬
‫‪ ‬מסמכים שלגביהם לא מתקיים החשש –‬
‫יחויב החשוד למסרם [את הבדיקה ניתן‬
‫לעשות במעמד החשוד בלבד]‬
‫משמעות פסק הדין‬
‫‪ ‬בשלב השני‪ :‬רשאי בית המשפט לחייב‬
‫את החשוד למסור גם מסמכים מפלילים‬
‫תוך הענקת 'חיסיון שימוש' [סעיף ‪(47‬ב)‬
‫לפק"ר]‬
‫‪ ‬המשמעות‪ :‬החשוד יחויב למסור‬
‫המסמכים תוך שיובטח לו כי לא יעשה‬
‫שימוש במסמכים אלה כראיות נגדו‬
‫(‪...‬כנגד אחרים ‪ -‬למה לא)‬
‫זכות ההיוועצות עם עורך דין‬
‫‪ ‬חובת הקצין להודיע לעצור על זכותו להיפגש‬
‫עם עורך דין [סע' ‪ )1(32‬לחוק המעצרים]‬
‫‪ ‬הזכות שדבר המעצר יימסר לעורך דין‬
‫שהעצור נקב בשמו [סע' ‪(33‬ב) לחוק]‬
‫‪ ‬החובה לאפשר לעצור מפגש ללא דיחוי עם‬
‫עוה"ד; תנאי הפגישה והחריגים המאפשרים‬
‫דחיית הפגישה [סע' ‪ 34‬לחוק]‬
‫‪ ‬פגישת עצור עם עו"ד בעבירות ביטחון [סע' ‪]35‬‬
‫חשיבות הזכות בפרקטיקה‬
‫‪ ‬הגורם הזמין היחיד במהלך ניתוקו‬
‫ובידודו של העצור מן העולם שבחוץ‬
‫‪ ‬תמיכה נפשית‬
‫‪ ‬לוודא כי העצור מודע למכלול זכויותיו‬
‫‪ ‬הסבר בדבר הליכי חקירה שכיחים‬
‫‪ ‬שמירה על תקינות החקירה ויעילותה‬
‫חשיבות הזכות בפרקטיקה‬
‫‪ ‬ייעוץ מקצועי בדבר שיתוף פעולה‪/‬היעדר‬
‫שיתוף פעולה וההשלכות לכך לרבות‬
‫שמירה על זכות השתיקה והשלכותיה‬
‫‪ ‬הבנת העבירות המיוחסות לחשוד‬
‫ומורכבותן (יסוד נפשי; קיומן של הגנות וכו')‬
‫‪ ‬ביקורת חיצונית על הרשות‬
‫‪ ‬הגורם "הזול" למניעת הודאות שווא‬
‫כללים למימוש הזכות‬
‫‪ ‬מצב בו דחה העצור את זכותו להיפגש עם‬
‫עורך דין ולאחר מכן נמלך בדעתו – חייב‬
‫הקצין הממונה לאפשר לו המפגש‬
‫‪ ‬אם החקירה נמשכת ימים ולעיתים‬
‫שבועות והעצור טרם ביקש לממש זכותו‬
‫מן הראוי להזכיר לו שוב את זכותו‬
‫[ע"פ ‪ 334/86‬בענין סבאח]‬
‫כללים למימוש הזכות‬
‫'ללא דיחוי' – מה משמע?‬
‫‪ ‬טרם חקיקת חוק המעצרים החדש ההסדר‬
‫לפגישה עם עו"ד נקט בתיבה 'בהקדם‬
‫האפשרי' וכיום ללא דיחוי'‬
‫‪ ‬בע"פ ‪ 5203/98‬בענין חסון מוכן בית‬
‫המשפט העליון להניח כי יש בשינוי כדי‬
‫להיטיב עם העצור לעומת המצב הקודם‬
‫בעיות מעשיות‬
‫‪ ‬האם בקשת עצור ליצור קשר עם עורך דין‬
‫מחייבת יצירת קשר מיידית עם עוה"ד?‬
‫‪ ‬האם הודעת הסנגור כי הוא מתכוון להגיע‬
‫תוך זמן סביר – מחייבת הפסקת החקירה‬
‫עד לקיום המפגש?‬
‫‪ ‬הופיע הסנגור במתקן החקירות (ובהיעדר‬
‫חריג חוקי) האם יש לאפשר המפגש לאלתר‬
‫אף אם טרם החלה החקירה?‬
‫'ללא דיחוי' – מה משמע?‬
‫‪" ‬העלאת בקשה על‪-‬ידי עצור להיפגש עם‬
‫עורך‪-‬דין מחייבת ליצור קשר עם סניגורו‬
‫בהקדם ובאופן מיידי ככל הניתן‪[ "...‬ע"פ‬
‫‪ 5203/98‬בענין חסון]‬
‫‪ ‬עת מופיע הסנגור בתחנה – ובהיעדר‬
‫חריג מפורש – יש לאפשר המפגש‬
‫לאלתר [ע"פ ‪ 747/86‬אייזנמן]‬
‫הפסקת חקירה?‬
‫‪ ‬בנסיבות בהן הסנגור מודיע על כוונתו‬
‫להגיע למתקן החקירות במועד סמוך‬
‫סביר – יש להמתין לבואו כדי לאפשר‬
‫לנחקר לממש את זכותו להיוועץ בעורך‪-‬‬
‫דין בטרם יימשכו הליכי החקירה‬
‫[ערעור פלילי ‪ 9956/05‬אסף שי]‬
‫הלכת אסף שי‬
‫‪ ‬לא הודיע הסנגור על כוונתו להגיע‬
‫במועד סמוך סביר – ניתן להמשיך‬
‫בחקירה אלא אם מתקיימות נסיבות‬
‫מיוחדות המצדיקות הפסקת החקירה אף‬
‫בטרם התקבלה מהסנגור הודעה‬
‫‪" ‬נסיבות מיוחדות" – כל מקרה ייבחן‬
‫לגופו על סמך הנסיבות הקונקרטיות‬
‫הלכת אסף שי‬
‫‪ ‬החובה הקבועה בסעיף ‪(34‬ב) לחוק‬
‫לאפשר פגישה עם סנגור 'ללא דיחוי' אינה‬
‫מצומצמת למצבים בהם הנחקר שביקש‬
‫זאת הינו 'עצור' (במישור הפורמאלי)‬
‫והחובה חלה גם כאשר הנחקר מצוי‬
‫במשמורת המשטרה לצרכי חקירה‬
‫כשהוא אינו 'עצור' (כגון חשוד מעוכב)‬
‫דחיית המפגש ב'שעות ספורות'‬
‫‪ ‬מכוח החריג הקבוע בסעיף ‪(34‬ד)‬
‫‪ ‬במידה העצור טרם החל להיחקר והקצין‬
‫הממונה דוחה את המפגש בהתאם לחריג‬
‫שבסעיף ‪(34‬ד) לחוק – מדובר בפעולה‬
‫בניגוד לדין [תנאי סף לתחולת החריג‪:‬‬
‫"נמצא העצור‪ ...‬בעיצומם של הליכי חקירה"]‬
‫החריגים – דחיית המפגש‬
‫‪ ‬סעיפים קטנים לכלל הקבוע בסעיף ‪(34‬ב)‪:‬‬
‫(ד) דחייה לשעות ספורות כאשר נדרשת‬
‫נוכחותו של החשוד בהליכי חקירה (שהחלו)‬
‫והפסקתם עלולה לסכן ממשית את החקירה‬
‫(ה) דחיית המפגש עד ‪ 24‬שעות כדי למנוע‬
‫סיכול מעצר חשודים או מניעת גילוי ראיה‬
‫(ו) דחיית המפגש עד ‪ 48‬שעות לשם שמירה‬
‫על חיי אדם או סיכול פשע‬
‫ויתור על זכות ההיוועצות‬
‫‪ ‬חייב להיות ברור ומפורש ולא במשתמע‬
‫‪ ‬חייב להיות חופשי ומרצון ועל החוקרים‬
‫לוודא שהחשוד מבין את משמעות הויתור‬
‫‪ ‬על הויתור להיות מתועד באופן חזותי‬
‫ובלית ברירה בכתב הנושא חתימת הנחקר‬
‫[עמדת השופט דנציגר בע"פ ‪ 10049/08‬אבו עצא]‬
‫מישור הסעד‬
‫פסילת ראיות בשל פגיעה בזכות‬
‫ההיוועצות וזכות השתיקה‬
‫הלכת יששכרוב‬
‫חופש הרצון במסירת הודאה‬
‫‪ ‬בהשראת חוקי היסוד ההגנה בסעיף ‪12‬‬
‫לפק"ר הורחבה לשמירה על אוטונומית‬
‫הרצון ועל חופש הבחירה של החשוד‬
‫במסירת הודאתו כערך עצמאי ונפרד‬
‫‪ ‬אשר על כן‪" ,‬פגיעה משמעותית‬
‫וחמורה" בערך המוגן (כך בפסה"ד)‬
‫תוביל לפסילת ההודאה‬
‫המשך;‬
‫‪ ‬פגיעה שלא כדין בזכות השתיקה או‬
‫בזכות ההיוועצות בעו"ד תהווה שיקול‬
‫נכבד בעת בחינת קבילותה של הודאה‬
‫שכן אלה נועדו להבטיח את חופש‬
‫הבחירה של החשוד אם לשתף פעולה‬
‫עם חוקריו‬
‫שיקולים לעוצמת הפגיעה‬
‫‪ ‬האם הפגיעה בזכות השתיקה או בזכות‬
‫ההיוועצות נעשתה במכוון?‬
‫‪ ‬האם החשוד היה מודע בפועל לזכויותיו‬
‫למרות שאלה לא הוסברו לו?‬
‫‪ ‬האם היה מודע לאחת מן הזכויות?‬
‫פסילת ראיות (לא רק הודאות)‬
‫שהושגו בניגוד לדין‬
‫‪ ‬לבית‪-‬המשפט מסור שיקול‪-‬דעת לפסול‬
‫קבילותה של ראיה בפלילים אם הוא נוכח‬
‫לדעת כי הראיה הושגה שלא כדין וכי‬
‫קבלתה במשפט תיצור פגיעה מהותית‬
‫בזכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן‬
‫החורגת מגדריה של פיסקת ההגבלה‬
‫זכות הודעה על מעצר‬
‫סעיף ‪ 33‬לחוק המעצרים‬
‫‪ ‬לאדם קרוב לחשוד שנקב בשמו וניתן‬
‫לאתרו באמצעים סבירים – אלא אם ביקש‬
‫העצור שלא תימסר ההודעה‬
‫‪ ‬לעורך דין שהחשוד נקב בשמו או לאחד‬
‫מעורכי הדין מרשימת עורכי הדין המוכנים‬
‫לשמש סנגורים לעצורים‬
‫• יש להודיע על שינוי במקום הימצאו של‬
‫העצור לכל מי שהודיעו על דבר המעצר‬
‫דחיית מועד מסירת ההודעה‬
‫סעיף ‪ 36‬לחוק המעצרים‬
‫‪ ‬בעל הסמכות‪ :‬שופט בית משפט מחוזי‬
‫‪ ‬התנאים במצטבר‪ :‬עבירת ביטחון או‬
‫פשע אחר שדינו מעל ‪ 10‬שנות מאסר ‪+‬‬
‫שר הביטחון או מפכ"ל המשטרה אישרו‬
‫בכתב כי יש להעדיף את סודיות המעצר‬
‫דחיית מועד מסירת ההודעה‬
‫‪ ‬תקופת הדחייה‪ :‬עד ‪ 48‬שעות‬
‫‪ ‬הארכת התקופה‪ :‬בעבירה שדינה עשר‬
‫שנות מאסר ומעלה – עד ‪ 7‬ימים‬
‫ובעבירת ביטחון – עד ‪ 15‬יום‬
‫‪ ‬הבקשה תידון במעמד צד אחד‬
‫זכויות קטינים חשודים‬
‫‪ ‬הגיל הקובע‪ :‬מי שטרם מלאו לו ‪18‬‬
‫‪ ‬ככלל – יידוע הורה על חקירת קטין‬
‫חשוד [סעיף ‪9‬ו לחוק הנוער]‬
‫‪ ‬ככלל – יידוע הורה על מעצר קטין או‬
‫הגעת קטין חשוד לתחנה [סעיף ‪9‬ו(ג)]‬
‫‪ ‬ככלל – נוכחות פאסיבית של הורה‬
‫בחקירת קטין [סעיף ‪9‬ח]‬