לצפיה בPDF לחץ כאן

Transcription

לצפיה בPDF לחץ כאן
‫עמוד ‪1‬‬
‫חי^בה‬
‫מסלול‬
‫טראומתי‬
‫אירוע‬
‫במשפחה‬
‫הדרךלשינוי‬
‫משם‬
‫היא‬
‫הוציאה לאור‬
‫לחפש‬
‫את‬
‫את‬
‫בחייה‬
‫משמעותי‬
‫מטפלת‬
‫מתקשרת‪,‬‬
‫הוביל‬
‫ומנחת‬
‫ספרה‬
‫את‬
‫׳כאשר‬
‫שהיה‬
‫מה‬
‫קודם‪,‬‬
‫אלא‬
‫»־‬
‫‪ra:‬‬
‫כשה־ותה‬
‫^^‬
‫‪aKji‬‬
‫‪r'c‬‬
‫‪-,rrr‬‬
‫‪^r‬‬
‫הייתה‬
‫אפשטיין‬
‫בת‬
‫שבע‪,‬‬
‫‪52‬‬
‫היא‬
‫נסעה עם הוריהלבילוי‬
‫משפחתי בחוף הים‪ .‬הנ־‬
‫‪$TS1$‬הנסיעה‪$TS1$‬‬
‫סיעה‬
‫‪$DN2$‬הנסיעה‪$DN2$‬‬
‫והסת״מה‬
‫באסון‪ ,‬אולם‬
‫השגרתית‬
‫כמעט‬
‫יעברו עוד‬
‫שנ־ם‬
‫ארונית עד שתבין את אשר אירע לה‬
‫באותו בוקרגורלי ואת השלכות האירוע‬
‫רק‬
‫מסדנת‬
‫הייתה‬
‫התקשור‬
‫לאחרונה‪,‬‬
‫בתחום‬
‫הגוף‬
‫לטעום‬
‫‪52‬‬
‫ולעיסוק בעולם‬
‫לשאלה לאן נעלמו‬
‫התשובות‬
‫אפשטיין‬
‫חיותה‬
‫סדנאות‬
‫השישי‬
‫מחדש‬
‫בעקבות‬
‫האנרגיות‬
‫הטובות שלי‪ .‬לא‬
‫להחזיר‬
‫לעצמי״‬
‫‪:D1Y‬‬
‫‪Vl‬‬
‫קצרה‬
‫כיום‬
‫תאונת‬
‫דרכים‪,‬‬
‫״כשהחלה הנפילה‬
‫מדבר׳‬
‫אותן‬
‫רייקי‬
‫התחלתי‬
‫אותי‬
‫עניין‬
‫כל‬
‫‪111Y‬‬
‫תנת‬
‫לי‬
‫ליפול‪ .‬התחלתי לחפש את התשובות‬
‫‪$DN2$‬ונותנת‪ $DN2$‬לחוש השמיעה‬
‫לעבוד‪ .‬אני מלמדת‬
‫הטובית‬
‫האנרגיות‬
‫לשאלה לאןנעלמו‬
‫אבל אצל־ התהליך מפותח יותר כי קיב־‬
‫‪$TS1$‬קיבלתי‪$TS1$‬‬
‫שלי‪ .‬כשהחל החיפוש‪ ,‬לאעניין אותי כל‬
‫של‬
‫מצב‬
‫לתי‬
‫‪$DN2$‬קיבלתי‪$DN2$‬‬
‫נוצר‬
‫הזאת‪.‬‬
‫המתנה‬
‫את‬
‫מעין‬
‫מה שהיה קודם‪ ,‬אלא רקלהחזירלעצמי‬
‫מדיטציה‪ ,‬כמוחלום‪ .‬אני מקבלתמילים‪,‬‬
‫את אותן אנרגיות‪ .‬חיפשתי איזשהו קורם‬
‫אבל אנ־ לא יודעת מה אני אומרת‪ .‬אני‬
‫קרוב ומצאתי קורס רייקי בפתח־תקוה‪,‬‬
‫מקליטה את עצמי ואחר כך שומעת וכו־‬
‫‪$TS1$‬וכותבת‪$TS1$‬‬
‫שפ גם ד»וודעתי לראשונהלקיומם של‬
‫והראייה‬
‫העל‪-‬חושית‬
‫לשים לבלחוסראיזון‪ .‬צריך לשים לבלע־‬
‫‪$TS1$‬לעצירות‪$TS1$‬‬
‫צירות‬
‫‪$DN2$‬לעצירות‪$DN2$‬‬
‫נסדנאותשלי‪,‬‬
‫זאת‬
‫האזהרה״‪.‬‬
‫עט‬
‫מי‬
‫מתקשרת?‬
‫את‬
‫מהיכן מגיע‬
‫המיז״ע?‬
‫השמות הללו לא יגידו‬
‫״לרוב הקוראים‬
‫כלום‪ ,‬אבל למי שבתחוםשלי‪ ,‬זהידוע‪.‬‬
‫‪$DN2$‬וכותבת‪ $DN2$‬אתהמילים‪ .‬אין לי‬
‫תבת‬
‫מדריכים‪/‬מלאכים‪ .‬אז גם חזרהאליי אותה‬
‫לרדת‪.‬הקול שלי‬
‫חורת ילדות בים והבנתי שאני בסדר‪,‬‬
‫על חייה‪.‬‬
‫אלינוק‪ ,‬יהווה וקר־ון‪ .‬כששומעים את‬
‫למידע‪ .‬כל‬
‫והמילים הופכותלתדר‪,‬‬
‫שהכל תקיןאצלי‪.‬‬
‫מעת‪,‬‬
‫‪$DN2$‬שומעת‪$DN2$,‬‬
‫"הלכתי על חוף הים‪ ,‬המים הגיעו לי עד‬
‫הדיסקשהקלטתי‪,‬הקול שלי הופך לתדר‬
‫נולדים שי־‬
‫‪$TS1$‬שירים‪$TS1$,‬‬
‫אחדיכוללעשות את זה‪ .‬איך‬
‫"פתאום כל הדברים שקרולי כחיים הת־‬
‫‪$TS1$‬התחילו‪$TS1$‬‬
‫מערבולת״‪ ,‬היא‬
‫הברכייםולפתע החלה‬
‫שקשה‬
‫שמכניס‬
‫האינטואיציה‬
‫‪$DN2$‬שירים‪ $DN2$,‬למשל? זה גם תקשור‪.‬‬
‫רים‪,‬‬
‫‪$DN2$‬התחילו‪ $DN2$‬להסתדרלי בצורההגיונית‪ .‬הרגשתי‬
‫חילו‬
‫משחזרת‪.‬״רגליי נתקעובחול‪ ,‬איבדתי‬
‫לאיזון בחיים‪ .‬אני יודעת‬
‫להבין את זה‪ ,‬כי אנרגיה זו לא כוס‪ ,‬דיסק‬
‫אצל נותב־ הש־ר־םפעילה מאוד ומחוברת‬
‫שזו הדרך בה אנ־ צריכה ללכת‪ .‬למדתי‬
‫שליטה וטבעתי‪.‬בלעתי תרבה מאור מים‪.‬‬
‫נטרופה־ה‪.‬טיפולים כנושאי גוף‪ ,‬נפש ונ־‬
‫‪$TS1$‬ונשמה‪$TS1$‬‬
‫מוסיקלי‪ .‬שלי מחוברתלתוכנות‬
‫לתדר‬
‫מרחפת בשמיים‪,‬‬
‫לפתע הרגשתי שאני‬
‫או כל דבר אחר שאפשרלראותבעיניים‪.‬‬
‫האנרגיה היאבלתי נרא־ת אבל עושהלנו‬
‫ליצור בריאות‪,‬‬
‫ואיך ומה צריךלעשות כדי‬
‫מלאכים מסביבי ואני רואה את גופ* מל־‬
‫‪$TS1$‬מלמעלה‪$TS1$.‬‬
‫שמה‬
‫‪$DN2$‬ונשמה‪$DN2$‬ועוד‪.‬ובכל זאת‪ ,‬הרגשתי שזהעדיין‬
‫הבראה ואושר‪ .‬לא סתם קוריםלנו דברים‬
‫לא מספיקלי‪ ,‬שחסר משהו‪ .‬את הפיתרון‬
‫לחזור‪ ,‬כנ־‬
‫‪$TS1$‬כנראה‪$TS1$‬‬
‫לה‪ $DN2$.‬החלטתי שאני צריכה‬
‫טוב‪ .‬לא סוגרים את הדלת למה שעושה‬
‫מעלה‪.‬‬
‫לימודים רוחניים‪ ,‬נהם הר־‬
‫‪$TS1$‬הרגשתי‪$TS1$‬‬
‫לנו טוב‪ .‬אם תשאל אותי איר זה עובד‪ ,‬אני‬
‫בחיים‪ .‬לא סתם‪ ,‬למשל‪ ,‬הרכב מתקלקל‪.‬‬
‫מצאתי ברמות‬
‫כנראה‪ $DN2$‬שלא היית־ מוכנה לתהליך הרוחני‬
‫ראה‬
‫לא ־ודעת‪ ,‬אבל צריך‬
‫לחוות‪ .‬אין שום דבר‬
‫הילוך‪,‬‬
‫להוריד‬
‫זה קורה נ־ מישהו רומזלנו‬
‫‪$DN2$‬הרגשתי‪ $DN2$‬שבאמת החרותאליי כל האנרגיות‬
‫גשתי‬
‫הזה והבנתי כילדה שאין לי מה לעשות‬
‫רע באנרגיה‪,‬בתוכנות״‪.‬‬
‫האבודותויכולת התקשור שלי נפתחת‪,‬‬
‫עם זה‪ .‬הסיפור נשכח ממני די מהר וצף‬
‫לידת‬
‫מרגיזה‬
‫אי‪.‬‬
‫בת־‬
‫‪$TS1$‬בתקשור‪$TS1$.‬‬
‫מאוד‬
‫הרבה‬
‫מקבלת‬
‫ושאני‬
‫ההתפתחות‬
‫בחזרה רק כשהתחלתי את‬
‫מידע?‬
‫שעומד‬
‫מידעים‬
‫"כן‪ ,‬אני מרגישה כאילו אומרים לי‬
‫‪$DN2$‬בתקשור‪ $DN2$.‬ירדו ‪ 88‬מידעים שקיבצתי ככמה‬
‫קשור‪.‬‬
‫הרוחניתשלי״‪.‬‬
‫לקבץ קבוצה ושעומד לרדת ידע בנושא‬
‫שקראתי ׳ספרהחיים'‪,‬‬
‫כרכים של מה‬
‫הילדה חיותה בגרה‪ ,‬התחתנה וקבעה את‬
‫"כשאני‬
‫מתקשרת‪..‬‬
‫לאחרונה‪,‬למשל‪ ,‬ירדלי ידע בנר‬
‫מסוים‪.‬‬
‫בהמשךקיבלתי מידעים נוספים שנותנים‬
‫נולדו שלושת‬
‫מגוריה בפתח־תקוה‪ ,‬בה גם‬
‫שא מרכזי אנרגיה‪ ,‬שבקרוב אוריד לד־‬
‫‪$TS1$‬לדפוס‪$TS1$.‬‬
‫בפירוט תשובה לשאלה מה הוא האושר‪,‬‬
‫בגידוליל־‬
‫‪$TS1$‬ילדיה‪$TS1$.‬‬
‫בניה‪ .‬במשך עשר שנים עסקה‬
‫הגוף שלי נכנס למצב‬
‫‪$DN2$‬לדפוס‪ $DN2$.‬אני מרגישה בערה בבטן‪ ,‬לוקחת את‬
‫פוס‪.‬‬
‫ועל החיבורשלנולמשמעותהחיים״‪.‬‬
‫דיה‪ $DN2$.‬בהמשך‪ ,‬למרה שיווק‪ ,‬עבדה בכמה‬
‫דיה‪.‬‬
‫בדרך זו אני‬
‫שק‬
‫של‬
‫הטייפ‪ ,‬מתיישבת בחדר העבודהומקבלת‬
‫מדו מירוש המוגה׳מקגלת מידעיב בא־‬
‫‪$TS1$‬באמצעות‪$TS1$‬‬
‫במשרה‬
‫חברות וחייה נראו כמו של כל אם‬
‫את‬
‫מלאה‪.‬‬
‫‪$DN2$‬באמצעות‪ $DN2$‬תקשור׳?‬
‫המידעים״‪.‬‬
‫את‬
‫החושים‪,‬‬
‫מעוררת‬
‫מצעות‬
‫איך הגיגי בסביבה שלד למהפך‬
‫"התחושה שאני אימא‪ ,‬שנותנת את כל‬
‫׳׳לכל אחר יש אינטואיציות‪ ,‬אותן אנחנו‬
‫‪rrr$1ST$‬עש‪ $1ST$‬שע־‬
‫את כל מה‬
‫מנתקת‬
‫‪rrr$2ND$‬עש‪ $2ND$‬בהייך?‬
‫‪rrr‬‬
‫התקופה הכי טובה‬
‫כולהלילדים‪ ,‬הייתה‬
‫מכנים ׳תחושותבטן'‪ .‬לכל אדם ישיכולת‬
‫״תחילה‪ ,‬לא תמיד הבינו ותמכו‪ .‬אבל‬
‫תקשור‪ ,‬אם הוא מפתח את האינטואיציות‬
‫שקורה בגוף‪ ,‬ונותנת‬
‫ילדיי‪ ,‬אבל לא בהכרחבחיי'‪ ,‬היא‬
‫בחיי‬
‫שאם אנ־‬
‫‪$TS1$‬אנמאמינה‪$TS1$,‬‬
‫התקופה‬
‫מספרת‪".‬הילדים זוכרים את‬
‫האמנתי בדרך שלי ואני יודעת‬
‫לרמה מאוד גבוהה‪ .‬יש אנשים שהייעוד‬
‫השמיעה‬
‫יחוש‬
‫‪$DN2$‬אנמאמינה‪ $DN2$,‬אז זו הדרךשלי‪ .‬עבדת־ במק־ם‬
‫מאמינה‪,‬‬
‫שלהם הוא לקבל את המידעיםולהפוך‬
‫שאימא תמיד שם‪ ,‬אבל אימא‬
‫ככזאת‪,‬‬
‫וקיבלתי פיצויים שהספיקו בדיוק‬
‫שנסגר‬
‫והראייה העל־חושית‬
‫אותםלספרים‪ .‬התוכנות שאני מקבלת‬
‫הייתה במקום של נתינת יתר ורציתי‬
‫הלימודים ועוד דמי אבטלה שאפ־‬
‫‪$TS1$‬שאפשרו‪$TS1$‬‬
‫למימון‬
‫הפיתרון‬
‫קצת כוה ואנרגיה‪ .‬את‬
‫לקבל‬
‫מחברות אותי לרמה גבוהה יותר של הת־‬
‫‪$TS1$‬התפתחות‪$TS1$.‬‬
‫מלמדת‬
‫לעבוד‪ .‬אני‬
‫‪$DN2$‬שאפשרו‪$DN2$‬ל־להשקיע אתכולי בזה‪ ,‬ואחר כך גם‬
‫שרו‬
‫בספרים שלי אני מלמדת איך‬
‫והכניסה‬
‫בדמות לימוד־ רייקי‬
‫מצאת־‬
‫פתחות‪.‬‬
‫‪$DN2$‬התפתחות‪$DN2$.‬‬
‫בסדנאות שלי‪,‬‬
‫לבוא הביתה‪ ,‬להוציא את הילדים מבית‬
‫זאת‬
‫והטיפוליאליו פניתילפני‬
‫כשהמתח‬
‫האינטואיציה‪,‬‬
‫ברמת‬
‫לעולם הרוחני‬
‫לעלות‬
‫מושג‬
‫מההולך‬
‫האלהולומר‬
‫תורה‬
‫רבה על‬
‫קריאת‬
‫מבטא את מה שאני שו־‬
‫‪$TS1$‬שומעת‪$TS1$,‬‬
‫שנ־ם"‪ .‬כ־ום היא‬
‫כ־‬
‫מוציאה‬
‫ספר־‬
‫מתקשרת‪ ,‬מטפלת‪,‬‬
‫תקשור ומעבירה‬
‫סדנאות‬
‫מה‬
‫הגיאלשיגוי בדרן חייה‬
‫הייתי‬
‫טראומה‬
‫בצורה מעשירהומדויקת״‪.‬‬
‫מפותח‬
‫מהיכן את מקבלת את המידעימ?‬
‫בתחום‪.‬‬
‫׳׳לא‬
‫היא‬
‫להתאזן‪ ,‬וכךנוכל לקבל את המירעים‬
‫אדם רוחני‪,‬‬
‫בריאותית‬
‫אבל‬
‫במשפחה‪,‬‬
‫"כשאני‬
‫חוויתי‬
‫שגרמה‬
‫אבל אצלי‬
‫התהליך‬
‫של‬
‫שים‪,‬‬
‫מתקשרת‪ ,‬הגוף שלי נכנסלמצב‪.‬‬
‫שקט‪ .‬בדרך זו אני מעוררת את‬
‫מנתקת‬
‫את כל‬
‫קיבלתי‬
‫החר‬
‫‪$TS1$‬ונותנת‪$TS1$‬‬
‫ונו־‬
‫מה שקורה בגוף‪,‬‬
‫הזאת"‬
‫יותר כי‬
‫את‬
‫זו אנרגיה‬
‫לעידן‬
‫ברמה‬
‫החדש‪.‬‬
‫הספרולהיות‬
‫‪$DN2$‬הסתדר‪$DN2$‬לטובתי‪,‬‬
‫תדר‬
‫מאוד גבוהה‪,‬‬
‫אלה שלוש‬
‫ישויות‬
‫ששייכת‬
‫בשמות‬
‫איתם‪.‬כאילו כל היקום הס־‬
‫‪$TS1$‬הסתדר‪$TS1$‬‬
‫כי‬
‫האמנתי‬
‫בדרך שלי‪.‬‬
‫זה‬
‫נקרא׳חיבור לשפע‪/‬‬
‫המתנה‬
‫"גם אםבעלי לא קיבל‬
‫שםרגליים ותמך ברצון שלי להתפתח וזה‬
‫את זה‪ ,‬הוא‬
‫היה מאוד חשוב‪.‬‬
‫לא‬
‫עמוד ‪2‬‬
‫"היום אני‬
‫מבינה‬
‫שאסור להזניח‬
‫עצמנו‬
‫ואת‬
‫הםנימי שלנו‬
‫אף‬
‫את‬
‫האושר‬
‫עבור‬
‫אחד"‬
‫עמוד ‪3‬‬
‫״עם הזמן‪ ,‬כל‬
‫הילדים‪.‬‬
‫קביל‬
‫‪$DN2$‬במקביל‪ $DN2$‬עם‬
‫טיפולים‪.‬‬
‫‪$DN2$‬תקשור‪$DN2$‬וקיבלו‬
‫שור‬
‫"צריךלהיות‬
‫מה שחוויתי‪ ,‬עברתי במ־‬
‫‪$TS1$‬במקביל‪$TS1$‬‬
‫לנסוע‬
‫הם עברותהליכי תק־‬
‫‪$TS1$‬תקשור‪$TS1$‬‬
‫יפה‪,‬‬
‫כשעברת־‬
‫האנרגיה‬
‫שלי‬
‫חוו‬
‫את‬
‫על‬
‫בשרם‪ .‬הם ראו‬
‫קורים‪ .‬הם‬
‫נוצר‬
‫אתהתהל־ר‬
‫משהו‬
‫דברים‬
‫טובים‬
‫שרק‬
‫זה‬
‫בתוכי‪ ,‬הם‬
‫והרגישו‬
‫מכת‬
‫‪$DN2$‬סומכת‪$DN2$‬עליו‬
‫אמנם לאהולכים בדרכי מק־‬
‫‪$TS1$‬מקצועית‪$TS1$,‬‬
‫‪$DN2$‬מקצועית‪ $DN2$,‬אבל‬
‫צועית‪,‬‬
‫שלי‬
‫מאמינים‬
‫בדק־ שלי‬
‫קורה‬
‫והקשר‬
‫איתם הדוק מאוד ופתוח‪ ,‬והתקשו־‬
‫‪$TS1$‬והתקשורת‪$TS1$‬‬
‫רת‬
‫‪$DN2$‬והתקשורת‪$DN2$‬עמוקה״‪.‬‬
‫את‬
‫לגבי‬
‫מבי‪:‬ה‬
‫לא‬
‫הדברים‬
‫‪1n«r‬‬
‫מעטאנ׳‪-‬ייפ‬
‫זו חסימה וברגע‬
‫‪an‬‬
‫ספקטיות‬
‫מקשיבים וזה‬
‫לי"‪.‬‬
‫לפני‬
‫גרירה‬
‫‪$DN2$‬שמגרירה‪$DN2$‬‬
‫הרוחנית‪,‬‬
‫חיותה‬
‫בהתפתחותה‬
‫‪$TS1$‬דרכים‪$TS1$,‬‬
‫דר־‬
‫טראומה נוספת‪ ,‬תאונת‬
‫המשך ישיר לתאונה נוספת‪ ,‬כמעט‬
‫שנים קורםלכן‪ .‬בשת־‬
‫‪$TS1$‬בשתהתאונות‪$TS1$‬‬
‫זהה‪ ,‬שעברה‬
‫‪$DN2$‬בשתהתאונות‪ $DN2$‬היא ספגה בדיוק את אותה מכה‬
‫התאונות‬
‫שאדם סוגר את עצמו‬
‫ואומר ׳לא מעניין אותי‪ /‬הוא יתחיל‬
‫לקבל סימנים‪ .‬פתאום הואיגלה שאחותו‬
‫עוסקת בזה או שאימא שלו קוראת ספר‬
‫על רוחניות‪ .‬הוא עדיין‬
‫לא‬
‫כואב‬
‫כארבע שנים‪,‬במקביל למה שמ־‬
‫‪$TS1$‬שמגרירה‪$TS1$‬‬
‫כים‪,‬‬
‫‪$DN2$‬דרכים‪$DN2$,‬‬
‫באותו אזור בצוואר‪.‬‬
‫״וויפלאש״‪,‬טלטול של‬
‫"חטפתי‬
‫מכה‪,‬‬
‫^^^^^^^^^^^^^^^‬
‫‪■^* i^^^M^s^m‬‬
‫הראש‬
‫יזמן תאונה‪ ,‬שעלול לגרום לנזק של‬
‫ממש באותואזור״‪ ,‬היא מספרת‪ .‬״אבל‬
‫אותו טלטול יוצר קשר הדוק בין גוף‬
‫ונפש‪ .‬התאונה השנייה גרמה לילהתחיל‬
‫יאמר ׳אותי זה‬
‫מעניין׳‪ .‬ואז הואיכול לקבל‬
‫לא‬
‫אפילו סתם מכה בבוהןמשולחן‪ ,‬ואז‬
‫מתחיל לכאוב‪ .‬בפעם הראשונה לא‬
‫שהדרך‬
‫השנייה טובה יותר‪.‬‬
‫שאנשים‬
‫היא חוותה‬
‫אומרת?‬
‫אליי‪.‬‬
‫״מי שסקפטי לא מגיע‬
‫לתל אביב‪ ,‬ויודעת‬
‫שהדרך הכי‬
‫טובה היא דרך רחובז׳בוטינסקי‪ ,‬אבל‬
‫ה׳וויז׳ מציע לילנסוע דרך‬
‫א־ילון‪.‬‬
‫מנוגד לדרך שאני מכירה‪ ,‬אבל אני סו־‬
‫‪$TS1$‬סומכת‪$TS1$‬‬
‫מאוד‬
‫את זה‬
‫פתוח‪ .‬כמו‬
‫שאני‬
‫רוצה‬
‫‪■-‬‬
‫לחקור בצורה חזקה יותר את נושאהגוף"‪.‬‬
‫התוצאה‬
‫מתייחסים‪ ,‬אכל בפעם השנייהמתחילים‬
‫כבר לחשובולנסותלהביך‪.‬‬
‫מצוינת‪.‬לפעמים‬
‫עיניים ואוזניים‬
‫בנאדם צריך עוד זוג‬
‫שטיין היא‬
‫‪$DN2$‬אפשטיין‪$DN2$‬‬
‫שיקשיבולו‪.‬‬
‫פר‪,‬‬
‫‪$DN2$‬במספר‪$DN2$,‬‬
‫כשבאים‬
‫של‬
‫אותו מהקר שערכה אפ־‬
‫‪$TS1$‬אפשטיין‪$TS1$‬‬
‫ספרה האחרון‪ ,‬השישי במס־‬
‫‪$TS1$‬במספר‪$TS1$,‬‬
‫׳כאשר הגוף מדברי‪ ,‬שיצאלאחרונה‬
‫׳אוריון׳‪ .‬זהו‬
‫בהוצאת‬
‫מבקשת‬
‫אליי קורהתהליר אחר‪ .‬אני‬
‫גם את היית סקפטית?‬
‫הגדולות‪,‬‬
‫ברשתות הספרים‬
‫מכר‬
‫‪$DN2$‬שנמכר‪$DN2$‬‬
‫"בהחלט‪ .‬עד שלא חוויתי את אותה‬
‫לספר מה כואב ודיר הטיפול נוגעת‬
‫"אני מודה על‬
‫ישירות מהסופרת באתר האישי שלה‪.‬‬
‫במקומות הכואבים ודואגתלאזן אותם‪.‬‬
‫המשפחתית‪.‬‬
‫הטראומה‬
‫נפילה בעקבות‬
‫חקירה‬
‫״הספר החדש הוא תוצר של‬
‫לא אני‪ ,‬אלא המדריכים‪ .‬האנרגיה יוצ־‬
‫‪$TS1$‬יוצרת‪$TS1$‬‬
‫מהמקום הזה התחלתי לשאול שאלות‪.‬‬
‫הזאת כי‬
‫התאונה‬
‫פנימית שערכתי עם עצמי‪ ,‬כדי לנסות‬
‫‪$DN2$‬יוצרת‪$DN2$‬תהליר שלאיזון‪.‬‬
‫רת‬
‫אנחנומעולם לא הוויםתהליר של שי־‬
‫‪$TS1$‬שינוי‪$TS1$,‬‬
‫התחלתי‬
‫בזכותה‬
‫״זו לא רק הקשבה‪ ,‬אלא גםטיפול‪.‬‬
‫ולרפא אתעצמי״‪ ,‬היא מסבירה‪.‬״רצי־‬
‫‪$TS1$‬״רציתי‪$TS1$‬‬
‫נוי‪,‬‬
‫‪$DN2$‬שינוי‪ $DN2$,‬ער שאנחנו לא חווים כאב אוזעזוע‬
‫‪$DN2$‬״רציתי‪$DN2$‬להבין למה ומאיפה מגיע הכאב ומה‬
‫מרגיש את השינוי הזה באנ־‬
‫‪$TS1$‬באנרגיות‪$TS1$.‬‬
‫והמטופל‬
‫תי‬
‫בתוכנו‪ .‬זעזוע לא חייבלהיות מחלה או‬
‫בעצמי‪,‬‬
‫דברים‬
‫לחקור‬
‫התוצרשלו‪ .‬קרהלי משהומעניין‪ .‬כשה־‬
‫‪$TS1$‬כשהלכתי‪$TS1$‬‬
‫‪$DN2$‬באנרגיות‪ $DN2$.‬אם אני מספיק חזקה‪ ,‬אעשה הכל‬
‫רגיות‪.‬‬
‫כאבפיזי‪ ,‬הוא גםיכוללהיות שברוןלב‪,‬‬
‫טיאטאתי‬
‫שבעבר‬
‫‪$DN2$‬כשהלכתי‪$DN2$‬למטפלים‪ ,‬הרגשת־ שהגוף של־‬
‫‪$TS1$‬שלמתחיל‪$TS1$‬‬
‫כדי שתהיה בתדרשלי‪ .‬התדר הנכון הוא‬
‫לכתי‬
‫או בעיות רגשיות שגורמותלנולחסום‬
‫‪$DN2$‬שלמתחיל‪$DN2$‬לדבר‪ ,‬אםט־פלו בצוואר‪ ,‬קיב־‬
‫‪$TS1$‬קיבלתי‪$TS1$‬‬
‫האיזון שמוצאים על ידי הקשבה פנימית‪.‬‬
‫מתחת לשטיח‪ .‬כיום‬
‫מתחיל‬
‫את עצמנו‪ .‬הלב לא נשבר פיזית‪ ,‬אבל‬
‫‪$DN2$‬קיבלתי‪ $DN2$‬מידעים בנושא הצוואר‪ .‬כשטיפלו‬
‫לכוון אותר‪ .‬אלא רק אתה‬
‫אני לאיכולה‬
‫לתי‬
‫משהו באנרגיה שלו נשבר״‪.‬‬
‫שאסור‬
‫מבינה‬
‫ביד‪,‬קיבלתי מידעים על היד‪.‬‬
‫בעצמה על ידי זה שתהיה פתוה להק־‬
‫‪$TS1$‬להקשיב‪$TS1$‬‬
‫מה ההבדל גץטיפולאצלן״לטיפול‬
‫את‬
‫שבאים רק‬
‫עצמנו‬
‫להזניח‬
‫וייעודי כמר‬
‫״הבנתי‬
‫‪$DN2$‬להקשיב‪ $DN2$‬ולקבל תובנותולהבין‬
‫שיב‬
‫שבתוקף תפקידי‬
‫פסיכולוגי?‬
‫שאתה מבין שיש היגיון‬
‫ומתקשרת‪ ,‬הייתי צריכה‬
‫הרבה‬
‫פסיכולוגי פורקים‬
‫״בטיפול‬
‫לעזור לך ברגע‬
‫רידת מידעים‬
‫הפנימי‬
‫האושר‬
‫ואת‬
‫בדברים‪ ,‬אתה ;ם נותן לרגש לבטא את‬
‫לעבור אה תאונות הדרכים‪ ,‬כדי שאוכל‬
‫רגשות וזה תהליר מאוד נכון‪.‬‬
‫מאוד‬
‫שלנו עבור אף אחד"‬
‫לכתוב את הספר‪.‬‬
‫התהליכים הנכונים‪.‬‬
‫זה מעולה וזה‬
‫משרת אותנו למטרה‬
‫ספרה הראשון שנ־‬
‫‪$TS1$‬שנמכר‪$TS1$‬‬
‫כמו גם‬
‫עמוד ‪4‬‬
‫"כל החיים שלנו‬
‫מסויםלתהליך‬
‫הם טריגר‪ ,‬מניע‬
‫התפתחות‪ .‬הרבה אנשים‬
‫חווים תאונות דרכים‪ ,‬אבל לא כל‬
‫כותב ספר‪ .‬אני‬
‫את‬
‫מלמדת‬
‫אחד‬
‫בספר ובחיים‬
‫״אנחנו‬
‫ההקשבה הפנימית‪ ,‬דרך תדרים ודרך‬
‫באיזשהו קו‬
‫אינטואיציה‪ .‬לשנות את החשיבה‪,‬לע־‬
‫‪$TS1$‬לעשות‪$TS1$‬‬
‫‪$DN2$‬לעשות‪$DN2$‬איזון‬
‫שות‬
‫ברגש‪,‬להבין‬
‫נמצאים‬
‫מה קורה בתוכו‪.‬‬
‫לעידן‬
‫בכניסה‬
‫כל הבעיות כמו‪ :‬פרנסה‪ ,‬זוגיותועוד‪,‬‬
‫מתחילות ברגש‪ .‬ברגע‬
‫הרגשוהשכל‪ ,‬הרגש מתאזן‪,‬והתהליך‬
‫החדש‪.‬‬
‫כמו גם‬
‫אנשים‪,‬‬
‫שמאזנים בין‬
‫תפר‬
‫העולםכולו‪,‬‬
‫צריכים‬
‫עובד נכון‪ .‬הספר מהווה מורה נבוכים‬
‫לזיהוי‬
‫הקשורות‬
‫בעיות‬
‫לחוות‬
‫בכאב ופתרונן‪.‬‬
‫לכל‬
‫אדם‪,‬‬
‫שונות‬
‫כמו‬
‫הספר מלא‬
‫גם למי שאינו עוסק בתהום הריפוי הט־‬
‫‪$TS1$‬הטבעי‪$TS1$,‬‬
‫‪$DN2$‬הטבעי‪$DN2$,‬לאבחן‬
‫ולהעניקלעצמועזרה״‪.‬‬
‫בעי‪,‬‬
‫תוכנות‬
‫בספר‬
‫■‪F‬‬
‫מובאות‬
‫ומאפשר‬
‫תוכנות‬
‫מה זה האיזון‬
‫"האיזון מתחיל‬
‫ביקום‪ ,‬כדי‬
‫זעזוע‬
‫דרךלשינוי‪.‬‬
‫להוביל‬
‫׳צוק איתן׳‬
‫הסיבות לכאבים וגם פתרונותלריפוי‬
‫הגוף‬
‫כריכים שונות‪ ,‬שלרוב נוגעים‬
‫המחשבה והגישהלחיים וחיבור‬
‫לשינו־‬
‫להתפתחות הרוחנ־ת‪.‬‬
‫חלק‬
‫ורעידת‬
‫בנפאל‬
‫האדמה‬
‫הם‬
‫מהזעזוע‬
‫של היקום״‬
‫שאת מתייחסת אליו?‬
‫מהתוכנה‪ ,‬מה‬
‫קושי רב‪,‬‬
‫התפקיד‬
‫"רציתי להבין למה‬
‫בעולם‪ .‬למה באנו לפה? לא‬
‫שלנו‬
‫כד־ לסבול או כדי שיכאבלנו‪ ,‬אלא‬
‫‪$DN2$‬עצמנו‪ $DN2$‬ואת‬
‫מנו‬
‫להיות מאושרים‪ .‬אבל אם לאיודעים‬
‫באנו‬
‫ומאיפה מגיו‬
‫הכאב״‬
‫כדי‬
‫מהלעשות‪,‬‬
‫למשל‪,‬‬
‫יש מי שעוצר אותנו ומעיר‪,‬‬
‫בצורה‬
‫שנתקע‪ .‬אני‬
‫של‬
‫תאונת דרכים או רכב‬
‫מודה על‬
‫התאונה‬
‫האושר‬
‫הפנימישלנו‬
‫עבור אף‬
‫אחד‪.‬‬
‫״אנחנו‬
‫נמצאים באיזשהו קו תפר בכ־‬
‫‪$TS1$‬בכניכה‪$TS1$‬‬
‫ההדש‪ .‬אנשים‪ ,‬כמו גם העו־‬
‫‪$TS1$‬העולם‪$TS1$‬‬
‫לם‬
‫‪$DN2$‬העולם‪$DN2$‬‬
‫בזכותה התחלתי לחקור דברים בעצמי‬
‫כולו‪ ,‬צריכיםלחוות קושי רב‪,‬זעזוע‬
‫לשינוי‪.‬׳צוק‬
‫ייקום‪ ,‬כדילהוביל דרך‬
‫שבעבר טאטאתי מתחת לשטיח‪ .‬למה?‬
‫איתן׳ ורעידת האדמה בנפאל הם חלק‬
‫כ־ השבתי שכל מה שחשוב זההבעל‪,‬‬
‫הילדים‬
‫‪$DN2$‬הרגלתי‪ $DN2$‬את עצמילחשוב שאג־ לא‬
‫גלתי‬
‫אישה היא במקום נמוך‪.‬לכן‪ ,‬היום‬
‫והאימהות‪ .‬זה חשוב‪ ,‬אבל הר־‬
‫‪$TS1$‬הרגלתי‪$TS1$‬‬
‫חשובה‪.‬‬
‫אני‬
‫מהזעזוע של‬
‫היקום‪ .‬אנחנו חווים עצב‬
‫אבל גםלומדים איךלהעצים‬
‫עצמנו אנרגטיתולעלות‬
‫עם נשים‪ ,‬כי אני‬
‫נותנת להן תוכנות לגבי איך לעשות‬
‫את ההפרדה‪ .‬חשוב לגדלילדיםולחיות‬
‫האושר הפ־‬
‫‪$TS1$‬הפנימי‪$TS1$‬‬
‫בבית מקסים‪ ,‬אבל מה עם‬
‫שחוויתי‬
‫‪$DN2$‬הפנימי‪$DN2$‬שלי? זה לא משהו‬
‫נימי‬
‫בעבר‪.‬‬
‫את‬
‫להזניח‬
‫שאסור‬
‫מבינה‬
‫אני‬
‫היום‬
‫עצ־‬
‫‪$TS1$‬עצמנו‪$TS1$‬‬
‫התאבדותפלנליתלהוציא‬
‫מאוד‬
‫אוהבתלעבוד‬
‫חדש‪,‬‬
‫ששוק‬
‫בהוצאה‬
‫המפרים‬
‫לט;ה יחסית‪,‬‬
‫נמצא‬
‫את‬
‫זה‪ .‬הייתיב׳היי׳‬
‫בתקופה‬
‫בירידה תלולה?‬
‫״כשהספר הזה ירד‪ ,‬לא היה לי לילה‬
‫ולא יום‪ .‬ישנתיאולי שעתייםבלילה‪.‬‬
‫שאי‬
‫אפשר‬
‫ער שלא‬
‫חווים אותו‪ .‬זה ספר‬
‫הנשמהשלי‪.‬‬
‫שנכתב מצו‬
‫ספר‬
‫מטורף‪,‬‬
‫רק‬
‫אחרי‬
‫‪$TS1$‬להסביר‪$TS1$‬‬
‫להס־‬
‫להשוות אותולסמים‪ ,‬ואי אפשר‬
‫‪$DN2$‬להסביר‪ $DN2$‬אותו‬
‫ביר‬
‫תדר לאושר‬
‫ולהצלחה‪,‬וזו המהותשלנובחיים״‪.‬‬
‫זו לא‬
‫כל ‪. rq‬־ ‪ re‬האלה‬
‫שפרקתי את כל זה‬
‫וכתבתי את הספר‪,‬‬
‫חוק הספרים לא יוצר מחפומ גינך‬
‫חזרה ל־ השינה‪.‬‬
‫לקוראים?‬
‫״החוק לאהוגן‪,‬אבלעדיין במוצאי שבת‬
‫״לא הסתכלת־ על ׳חוק הסופרים'‪,‬‬
‫או על כמה כסף ארוויח‪ ,‬אם בכלל‪ .‬זה‬
‫הייתי בדוכני ההוצאה בשבוע הספר‪ .‬הגי־‬
‫‪$TS1$‬הגיעה‪$TS1$‬‬
‫‪$DN2$‬הגיעה‪ $DN2$‬מישהי כצעדים בטוחים‪ ,‬ניגשהאליי‪,‬‬
‫הייעוד של־ ואין לי איך להסביר את‬
‫עה‬
‫מתוכי‪.‬‬
‫ניכה‬
‫הזאת‪ ,‬כי‬
‫‪$DN2$‬בכניכה‪$DN2$‬לע־דן‬
‫רב‪,‬‬
‫הרגשתי‬
‫בעירה פנימית להוציא‬
‫את‬
‫ואנשים קונים את הספר‪,‬‬
‫גםבלי‬
‫שהוא‬
‫מקבלת‬
‫להם‪,‬‬
‫זה‬
‫תגובות‬
‫אושר‬
‫שכסף‬
‫ואמרהלי‪ :‬׳את חיותה‪,‬‬
‫את הספרשלך׳‪.‬‬
‫"אני לא מאמינה‬
‫‪$DN2$‬ספרים‪ $DN2$‬עבור כסף‪.‬‬
‫רים‬
‫״הייתי חייבתלעבור את הקושי של‬
‫התאונה כד־ שאוכל ללמוד איך לטפל‬
‫ולעזורלאחרים‪ .‬כשאני‬
‫ובנשמה‬
‫בגוף‬
‫מאנשים‬
‫נכנס‬
‫למבצעים״‪.‬‬
‫שהספר עזר‬
‫לאיכוללקנות‪.‬‬
‫נכח? באתי לקחת‬
‫שיש סופר שכותב ספ־‬
‫‪$TS1$‬ספרים‪$TS1$‬‬
‫נדמה ל־ שכל‬
‫מ־ שכותב‪,‬‬
‫בעיקר ספרות רוחנית‪ ,‬עושה זאתכגלל‬
‫אותה בעירה‪ .‬מעברלכך‪ ,‬כל מי שקורא‬
‫ספר‪,‬‬
‫הנשמה שלו‬
‫מצוין‪ .‬מי‬
‫מתעשרת‬
‫ומאושרת‪ .‬זה‬
‫את‬
‫הספריםשלי‪,‬‬
‫שצריךלקנות‬
‫יקנהאותם״‪.‬‬