2015-16 עונת המנויים

‫המנויים‬
‫עונת‬
‫‪2015-16‬‬
‫תיאטרון‬
‫של חירות‬
‫מחשבתית‬
‫בשנת ‪ ,1976‬מעט אחרי שסיימתי את לימודיי בסטודיו למשחק‪ ,‬ביקשתי לנסוע‬
‫להשתלם בחו"ל‪ .‬חשבתי על הברלינר אנסמבל‪ ,‬התיאטרון המהולל שייסד‬
‫ברטולד ברכט במזרח ברלין אחרי מלחמת העולם השנייה‪ .‬התיאטרון הגרמני‬
‫באותן שנים היה מן הטובים בעולם ועד אז הספקתי לקרוא‪ ,‬בנוסף למחזותיו‬
‫של ברכט גם כמה מכּתביו התיאורטיים והם העירו בי תובנות רבות‪ .‬דיברה אלי‬
‫מאד תאוריית "הניכור" של המחזאי המרקסיסטי שביקשה לעורר אצל הקהל את‬
‫המודעות לכך שהוא יושב באולם תיאטרון ושעליו לחשוב ולשפוט את הדברים‬
‫המוצגים בפניו; לנער אותו מן האשליה שבהזדהות השלֵ מה‪ .‬זכרתי את הסיפור‬
‫שסיפר לנו ניסן נתיב על ה"סקנדל" הקולני שעשה ברכט לאשתו‪ ,‬השחקנית‬
‫הלנה וייגל‪ ,‬מיד אחרי הצגת הבכורה של אמא קוראז'‪ ,‬מפני שראה דמעה בזווית‬
‫עינהּ בסצנה בה נהרג אחד מילדיה‪ .‬הוא כעס מפני שדרש ממנה לבטא כאב‬
‫בלי רגשות והזדהות מיותרים‪ ,‬כדי שהצופים יהיו מודעים לציניות הדורסנית של‬
‫אלה הניזונים מן המלחמה‪.‬‬
‫בן דודי‪ ,‬יגאל תומרקין‪ ,‬שעבד כמה שנים עם ברכט‪ ,‬צִ ייד אותי במעטפה עבה ובה‬
‫מכתב המלצה לאקהארט שאל‪ ,‬בכיר השחקנים בלהקת התיאטרון‪ ,‬ובעלה של‬
‫בתו של המחזאי‪ ,‬ברברה‪ .‬כשביקשתי לעבור למזרח העיר‪ ,‬בתחנת המעבר הידועה‬
‫"צ'ק פוינט צ'רלי"‪ ,‬חיפשו בתיקי ושלפו ממנו את המעטפה‪ .‬מיד הכניסו אותי לתא‬
‫קטן ושני קצינים מזרח גרמניים‪ ,‬שאי אפשר היה שלא לשים לב לדמיון בינם לבין‬
‫קציני המשטר הנאצי‪ ,‬הבהירו לי‪ ,‬שאסור להכניס למזרח גרמניה כל חומר כתוב‪.‬‬
‫מסתבר שמלבד מכתב ההמלצה‪ ,‬הכניס יגאל למעטפה גם כמה קטלוגים של‬
‫תערוכותיו‪ ,‬ואלה עוררו את חשדם‪ .‬אחרי שבכל זאת אפשרו לי להיכנס‪ ,‬מיהרתי‬
‫לבניין "הברלינר אנסמבל" ונגשתי לקופה‪ .‬ביקשתי את הכרטיס הטוב ביותר להצגת‬
‫הערב‪ ,‬מעגל הגיר הקווקאזי בבימויו המקורי של ברכט שנשמר על ידי הלהקה‬
‫שנים אחרי מותו‪ ,‬אבל הקופאית אמרה שנשארו רק מקומות בודדים בשורה‬
‫האחרונה ביציע‪ .‬לא עזרו תחינותיי והסברי שזו לי הזדמנות נדירה ויחידה‪ .‬שילמתי‪,‬‬
‫המחירים במזרח ברלין לכרטיסי תיאטרון היו זולים מאד בהשוואה למערב‪ ,‬ויצאתי‬
‫לטייל בעיר‪ .‬בצהריים נקלעתי שוב לבניין התיאטרון ולהפתעתי ראיתי תור קטן‬
‫המשתרך לפני הקופה‪ ,‬הרי הקופאית טענה בבוקר שנותר מספר מצומצם ביותר‬
‫של כרטיסים‪ .‬התייצבתי בפניה ושאלתי אם תוכל לשפר את מקום הישיבה שלי‪,‬‬
‫והפעם נתנה לי כרטיס לאחת השורות הראשונות ביציע‪ ,‬ונשבעה שאלֶ ה המקומות‬
‫הטובים ביותר שנותרו לה‪ .‬המשכתי בסיורי בעיר ושוב הגעתי אל בניין התיאטרון‪,‬‬
‫ושוב השתרך תור קטן לפני הקופה‪ .‬שוב ביקשתי מן הקופאית לשדרג את מקום‬
‫הישיבה שלי והפעם קיבלתי מקום מצויין באולם‪ .‬המוזרוּת הזאת‪ ,‬כמו התקרית‬
‫בגבול ‪ -‬הפחיתו במידה רבה את הרצון שלי לשהות בעיר המזרח גרמנית‪ ,‬למרות‬
‫שההצגה בכיכובו של אקהארט שאל בתפקיד אצדק‪ ,‬הייתה מופלאה‪ .‬כשחזרתי‬
‫למערב העיר‪ ,‬נגשתי למשרדי ה‪ ITI -‬הגרמני )איגוד התיאטרון הבינלאומי(‪ ,‬ושם‬
‫הסבירו לי שהתיאטרון במזרח מחויב לשמור את הכרטיסים הטובים לפונקציונרים‬
‫של המפלגה‪ ,‬ורק בהדרגה מותר לו לשחרר אותם לקהל הרחב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫פליאה הייתה בעיניי‪ ,‬שדווקא בשלטון כזה פורחת‬
‫אמנות התיאטרון‪ ,‬הדורשת חופש מחשבה ויצירה‪ .‬ידעתי‬
‫שגם במדינות קומוניסטיות אחרות‪ ,‬כמו בריה"מ‪ ,‬פולין‬
‫ורומניה‪ ,‬היה התיאטרון מפותח ומורכב לא פחות ואולי‬
‫יותר מאשר במערב‪ .‬היום אני מבין שבשעה שהדיכוי‬
‫הוא גלוי ומודע‪ ,‬הנפש האנושית מבינה שעליה למצוא‬
‫דרכים לחמוק ממנו‪ .‬הסכנה האמיתית היא בַ דיכוי‬
‫הסמוי‪ ,‬הלא מודע‪ ,‬זה שאנחנו חיים בו היום ‪ -‬הדיכוי‬
‫הקפיטליסטי‪ ,‬המסווה עצמו כחירות אך כובל אותנו‬
‫בפיתויים מתקתקים‪ .‬לכל שתפנה ‪ -‬פרסומות‪ ,‬הבטחות‬
‫לחיים טובים יותר‪ ,‬לאושר‪ .‬אם תקנה מכונית גדולה יותר‪,‬‬
‫מקרר משוכלל יותר‪ ,‬תזכה באיזו הגרלה‪ ,‬תפתרנה כל‬
‫בעיותיך‪ ,‬תהיה מאושר‪ .‬וכך אדם לא רק משעבד עצמו‬
‫לדרך חיים של "הצלחה"‪ ,‬של עבודת הממון הבלתי‬
‫פוסקת‪ ,‬אלא גם מאבד את ראיית המציאות שלו‪ ,‬את‬
‫יכולת השיפוט והאבחנה‪ .‬המוח מבין דבר אחד ‪ -‬האושר‬
‫הוא חומרי‪ ,‬והוא בדרך כלל לא כאן ‪ -‬הוא שם ‪ -‬אצל‬
‫הזוג הצעיר והיפה בטלוויזיה‪ ,‬בבֵ ית האח הגדול‪ ,‬בחיוך‬
‫המתקתק של המנחה האנורקטית של אחת מתכניות‬
‫הבישול וכו'‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬התיאטרון שפונה אל החירות‬
‫המחשבתית ואל יכולת השיפוט של הצופה‪ ,‬הוא חיוני‬
‫היום יותר מתמיד‪ .‬גם מסעות ההפחדה‪ ,‬בין אם הם‬
‫מציאותיים‪ ,‬בין אם הם מניפולטיביים ‪ -‬משתקים את‬
‫תשוקת החירות המחשבתית שלנו‪.‬‬
‫תנו לנו בידור‪ ,‬תנו לנו לשכוח‪ ,‬זה דברו של "הקהל‬
‫הרחב"‪ ,‬זהו הפתרון של התיאטרון "המצליח"‪ .‬אלא‬
‫שתפקידו של התיאטרון איננו "להצליח"‪ .‬תפקידו להוות‬
‫אלטרנטיבה תרבותית‪ ,‬רוחנית‪ ,‬אינטלקטואלית ונפשית‬
‫לעולם הרדוד אליו שואבת אותנו הפוליטיקה שלנו‪,‬‬
‫בעיקר באמצעות הטלוויזיה‪.‬‬
‫בעונה זו אנחנו מתכוונים להציג שני מחזות של שניים‬
‫מגדולי אנשי התיאטרון הגרמנים במאה העשרים‪ ,‬שניהם‬
‫מזרח גרמנים‪ :‬אדם הוא אדם של ברטולד ברכט‬
‫ְ‬
‫ופילוק ֵט ֵטס של היינר מולר‪.‬‬
‫היינר מולר נחשב על ידי רבים לַ חשוּב מבין המחזאים‬
‫הגרמנים במחצית השנייה של המאה ה‪ .20 -‬למרות‬
‫שחי במזרח גרמניה‪ ,‬נחל את הצלחתו הגדולה דווקא‬
‫במערב‪ ,‬מפני שבמשך יותר מעשור הוחרם ע"י השלטון‬
‫הקומוניסטי‪ ,‬שראה בו חתרן ואסר להציג את מחזותיו‪.‬‬
‫רק ב‪ 1970 -‬מונה לדרמטורג ב"ברלינר אנסמבל" ובכך‬
‫ניתנה מעין גושפנקא לכך שהוא יורשו של ברכט‪.‬‬
‫המחזה השלישי שנציג הוא עורבים‪ ,‬פרי עטו של‬
‫המחזאי הצרפתי אנרי בק‪ ,‬ואף הוא במפתיע‪ ,‬למרות‬
‫שנכתב בסופה של המאה ה‪ ,19 -‬מציג תמונת עולם‬
‫עכשווית‪ ,‬נוקבת ואכזרית של הקפיטליזם המערבי‪.‬‬
‫נסיים את העונה בהצגה שאנו קוראים לה כרגע‬
‫שיר ישן רחוק‪ .‬אבל עליה לא נוכל לספר הרבה‪ ,‬מפני‬
‫שרק אחרי שנפּגֵ ש לעבודה שתימשך כשלושה‪-‬ארבעה‬
‫חודשים‪ ,‬נגלה כולנו‪ ,‬שחקנים‪ ,‬מחזאי‪-‬במאי וצופים‪ ,‬איזו‬
‫יצירה תיאטרלית נחבאת לה בחדר החזרות‪.‬‬
‫מיכאל גורביץ'‬
‫מנהל אמנותי‬
‫‪3‬‬
‫הצגות‬
‫חדשות‬
‫בעונת‬
‫המנויים‬
‫‪2015-16‬‬
‫התכנית כוללת הצגות מתוך הרפרטואר שלהלן‪:‬‬
‫אדם הוא אדם‬
‫מין קומדיה מאת‪ :‬ברטולד ברכט | עברית‪ :‬יצחק לאור | בימוי‪ :‬סיני פתר‬
‫סבל היוצא לקנות דג‬
‫תרגום חדש למחזהו הנודע של ברטולט ברכט על ַּ‬
‫לארוחת הערב‪ ,‬ובדרך נתקל בשורה של הרפתקאות המשנות את חייו ואת‬
‫זהותו מן הקצה לקצה‪ .‬הוא מתחזה לחייל‪ ,‬ומכאן המוֹרָ ד הוא תלול ‪ -‬הוא‬
‫מוכר פיל שאינו שלו‪ ,‬זוכה להלוויה בעודו בחייו‪ ,‬פוגש שלל דמויות עסיסיות‬
‫הנוטלות חלק במלחמות האימפריה ומנהל אתן עסקאות שבסופן הוא מאבד‬
‫את זהותו‪.‬‬
‫ברטולד ברכט )‪ (1898-1956‬הוא משורר ומחזאי גרמני‪ ,‬מחשובי אנשי‬
‫התיאטרון במאה העשרים‪ .‬ממחזותיו הידועים‪ :‬אמא קוראז'‪ ,‬אופרה בגרוש‪,‬‬
‫מעגל הגיר הקוקאזי‪ ,‬הנפש הטובה מסצ'ואן ועוד‪.‬‬
‫עורבים‬
‫מאת‪ :‬אנרי בק | עברית‪ :‬דורון תבורי | בימוי‪ :‬עודד קוטלר‬
‫סיפורה של משפחה בורגנית עשירה‪ ,‬אב‪ ,‬אם ושלוש בנותיהם‪.‬‬
‫כשאב המשפחה מת‪ ,‬ניצבת אלמנתו מול מתקפה צינית ודורסנית של‬
‫שותפיו לשעבר‪ ,‬העטים על רכוש המשפחה כ"עורבים" צמאי דם‪ .‬זהו תאור‬
‫נוקב ואכזרי של עולם העסקים הקפיטליסטי‪ ,‬שבו ערכו של אדם נקבע על‬
‫ידי כספו‪.‬‬
‫הצגת בכורה בארץ למחזהו של אנרי בק‪ ,‬אחד מחשובי המחזאים‬
‫הצרפתיים במאה ה‪.19 -‬‬
‫‪4‬‬
‫פילוק ֵט ֵטס‬
‫ְ‬
‫מאת‪ :‬היינר מולר‬
‫תרגום ובימוי‪ :‬אבישי מילשטיין‬
‫הימים ‪ -‬שלהי מלחמת טרויה‪ .‬הצבא היווני מותש‬
‫ומפורר מהמצור המתמשך על חומות העיר שאינה‬
‫נכנעת‪ .‬חוסר הכרעה מאיים על האחדות הלאומית‪.‬‬
‫אודיסאוס‪ ,‬מנהיגם הערמומי של היוונים‪ ,‬מפליג אל‬
‫פילוק ֵט ֵטס‪ ,‬הגיבור המיתולוגי של‬
‫ְ‬
‫האי עליו שוכן‬
‫שלביה הראשונים של המלחמה‪ .‬אודיסאוס עצמו‬
‫פילוק ֵט ֵטס על האי הבודד‪ ,‬פצוע ומותש‪,‬‬
‫ְ‬
‫הפקיר את‬
‫לאחר שהוכש על ידי נחש‪ .‬אודיסאוס מנסה לפייס‬
‫אותו ולגייסו מחדש לשדה הקרב‪ .‬איתו הוא מביא‬
‫את נאופטולמוס‪ ,‬בנו הצעיר וחדור המוטיבציה של‬
‫אכילס – סמלה של העוצמה היוונית הנשחקת‪.‬‬
‫המפגש הטעון עם הסמל הלאומי הגולה‪ ,‬לאחר שנים‬
‫של סבל‪ ,‬בדידות ועלבון עמוק‪ ,‬הופך למחול מרתק‬
‫של מניפולציות פוליטיות ורגשיות עד לסוף הלא צפוי‪,‬‬
‫הרומס את ערכי המוסר‪.‬‬
‫דרמה פיוטית פוליטית פרי עטו של גדול מחזאי‬
‫גרמניה בעידן שאחרי מלחמת העולם השניה‪ .‬במחזה‬
‫זה הוא יוצק אל המיתוס הידוע של פילוקטטס‬
‫אלמנטים מהביוגרפיה האישית שלו‪ ,‬והאקטואליות של‬
‫דומה שמסרבת לפוג‪ ,‬בעיקר כיום‪.‬‬
‫מיתוס זה ‪ֶ -‬‬
‫שיר ישן רחוק )שם זמני(‬
‫קומדיה מאת מיכאל גורביץ ובבימויו‬
‫כוריאוגרפיה‪ :‬רננה רז‬
‫בערך פעם בשנתיים מתכנסת להקת השחקנים‬
‫עם המנהל האמנותי של התיאטרון ועובדת על‬
‫הצגה‪ .‬לעיתים נוכחים בחדר החזרות גם מוסיקאים‬
‫וכוריאוגרפים‪ ,‬או מעצבי התפאורה והתלבושות‪ .‬הם‬
‫מתחילים בלי מחזה‪ ,‬לפעמים אפילו בלי רעיון ברור‪.‬‬
‫אבל במהלך של שלושה עד ארבעה חודשים‪ ,‬תוך כדי‬
‫שיחות ואילתורים נוצרת הצגה‪ .‬דרך עבודה מקורית‬
‫זו‪ ,‬הניבה עד כה הצגות כמו ‪" :‬צל חולף"‪" ,‬מילה של‬
‫אהבה"‪" ,‬חיל פרשים אנו"‪" ,‬אושר"‪" ,‬המצליחים"‪,‬‬
‫"אהובת הדרקון" ו"חוקר פרטי"‪.‬‬
‫*הזכות לשנויים שמורה לתיאטרון החאן‬
‫‪5‬‬
‫הצגות חדשות הממשיכות‬
‫בעונת המנויים ‪2015-16‬‬
‫יחזקאל‬
‫הצגה על פי רומן בתמונות‬
‫של הצייר מיכאל קובנר‬
‫עיבוד לבמה ובימוי‪ :‬רוני ניניו‬
‫יחזקאל‪ ,‬דמות בדיונית שמבוססת על זו של אבא‬
‫קובנר‪ ,‬חי לבדו בירושלים‪.‬‬
‫השנה היא ‪ - 1991‬תקופת מלחמת המפרץ‪ .‬מפגש‬
‫מרגש מתרחש בינו לבין נכדו נוני‪ ,‬המגיע לביקור‬
‫מולדת עם אמו‪ ,‬איבון‪ .‬תוך כדי משחק‪ ,‬ובשפה‬
‫שמתאימה לגילו של הילד‪ ,‬מספר יחזקאל לנכדו על‬
‫הזיכרונות הקשים מהימים בהם היה מפקד המחתרת‬
‫בגטו וילנה ונאלץ להתמודד עם בחירות אכזריות‪ ,‬כמו‬
‫הסגרת מפקדו והשארת אמו מאחור‪.‬‬
‫היכולת לתקשר עם הנכד נוני‪ ,‬מפצה את הסב על‬
‫הניתוק מעמוס ‪ְּ -‬בנו שירד מהארץ‪ .‬זהו סיכוי אחרון‬
‫עבורו לאהבה מנחמת בחיק המשפחה‪ ,‬מול כאב‬
‫הייסורים של העבר‪.‬‬
‫על רקע הביקור המשפחתי‪ ,‬נרקם גם קשר אהבה‬
‫וקירבה מיוחד בין נעמה‪ ,‬פיזיותרפיסטית צעירה‬
‫המטפלת ביחזקאל‪ ,‬לבין איבון רעייתו של הבן עמוס‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ִכּנֶ רֶ ת ִכּנֶ רֶ ת‬
‫מאת נתן אלתרמן | בימוי‪ :‬שיר גולדברג‬
‫השנה‪ ,1912 :‬חבורת צעירים מתיישבת באזור הכנרת‬
‫כדי לבנות עולם חדש וטוב יותר‪ .‬קשיים כלכליים‪ ,‬חבר‬
‫ראשון שנהרג‪ ,‬טרקטור יחיד‪ ,‬מקולקל‪ ,‬ומשפט שנערך‬
‫לאחד החברים על התנהלות כספית לא ישרה‪ .‬ברקע‬
‫בוכה התינוק הראשון של הקיבוץ‪.‬‬
‫מחזהו הראשון של אחד מגדולי השירה העברית‪,‬‬
‫המשלב משולש אהבים עם סיפור על ערכים ורוח‬
‫חלוצית בוערת ועל ימים אחרים ובני אדם שהסתפקו‬
‫במועט והאמינו כי בכוחם ליצור חברה חדשה‪.‬‬
‫ההצגה עולה בבכורה עולמית בפסטיבל ישראל‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫המחיצה‬
‫מאת עינת יקיר | בימוי‪ :‬עודד קוטלר‬
‫איש ואישה גרים בדירה שכורה שבעליה דרס‬
‫את בתם‪ .‬כשבעל הבית דורש את פינויה‪ ,‬נאחזת‬
‫האישה בדירה בכל כוחה וגוררת בתוך כך את‬
‫השלושה אל תוך מערכת יחסים סבוכה‪ ,‬פנטסטית‬
‫ובלתי צפויה‪.‬‬
‫מחזה מקורי חדש‪ ,‬פרי עטה של הסופרת עינת יקיר‪.‬‬
‫בין ספריה‪ :‬שירים בכיף‪ ,‬עסקי תיווך‪ ,‬מרכז בעלי‬
‫מלאכה‪ ,‬כמוני ‪ -‬כמוך‪ ,‬ימי חול‪.‬‬
‫עינת יקיר זכתה בפרס בתחרות הסיפור הקצר של‬
‫עיתון הארץ לשנת ‪ 2000‬על הסיפור "ליקוי חמה"‪,‬‬
‫בפרס אשת השנה בספרות לשנת ‪ 2003‬ובפרס ראש‬
‫הממשלה לספרות לשנת תשס"ט‪.‬‬
‫הצגות הממשיכות מעונות קודמות‬
‫דוד וניה‬
‫מאת אנטון צ׳כוב | עברית‪ :‬רבקה משולח‬
‫בימוי‪ :‬מיכאל גורביץ׳‬
‫"דוד וניה" בביצועו של תיאטרון החאן ובבימויו של‬
‫מיכאל גורביץ' הוא לא רק אחת ההצגות הטובות ביותר‬
‫שראיתי בתיאטרון הישראלי בשנים האחרונות‪ ,‬אלא‬
‫גם אחד הביצועים הנפלאים ביותר של מחזה צ'כובי‬
‫שראיתי אי פעם‪ ".‬עמוס עוז‬
‫"אריה צ׳רנר הוא וניה חם‪ ,‬עצוב‪ ,‬אנושי‪ ,‬וזה כאילו‬
‫תפקיד שנכתב בשבילו‪ ...‬עירית פשטן מעצבת עוד דמות‬
‫מושלמת‪ ...‬נטלי אליעזרוב היא ארצית‪ ,‬עניינית ונוגעת‬
‫ללב בדמותה של סוניה‪ ...‬הופעתה של דניאל גל‪ ,‬עם‬
‫תנועתה האצילית וצוארה הארוך הֵ קלה עלי להבין מדוע‬
‫כל הדמויות הגבריות על הבמה הולכות שבי אחריה‪ .‬סוף‬
‫המערכה השניה ביניהן היתה עבורי הנאה צרופה‪".‬‬
‫מיכאל הנדלזלץ‪ ,‬הארץ‬
‫הדלת ממול‬
‫קומדיה מאת פאבריס רוז׳ה לאקאן‬
‫עברית‪ :‬מנחם כרמי‪ ,‬דניאלה כרמי | בימוי‪ :‬ארז שפריר‬
‫"עשוי כהלכה ומשוחק בחן‪ ....‬בהחלט מהנה"‬
‫מיכאל הנדלזלץ‪ ,‬הארץ‬
‫"דיאלוג שנון‪ ...‬במוי מצוין‪ ...‬תרגום בהיר ומדויק"‬
‫צבי גורן‪ ,‬הבמה‬
‫"רק מחמאות ומחיאות לביצוע‪ ...‬המשחק מעולה‪".‬‬
‫בן עמי פיינגולד‪nrg ,‬‬
‫הצוענים של יפו‬
‫מאת נסים אלוני | בימוי‪ :‬יוסי פולק‬
‫"הצגה קולחת ודינמית שזורמת בכיף בעזרת עבודה‬
‫נהדרת של צוות המעצבים‪ ...‬ניר רון‪ ,‬ג'יטה מונטה‪,‬‬
‫ארז שפריר ושאר שחקני החאן הקבועים עושים‬
‫מלאכה מרשימה‪ .‬מעל לכולם בולט יוסי עיני‪ ...‬מאד‬
‫נהניתי מההצגה בזכות הקסם המיוחד של אלוני‪ ,‬שידע‬
‫ללהט במילים‪ ,‬וגם של עיני‪ ,‬שיודע להגיש את השורות‬
‫המופלאות של אלוני בצורה מושלמת‪".‬‬
‫שי בר יעקב‪ ,‬ידיעות אחרונות‬
‫‪10‬‬
‫קורי"‬
‫"בידור וירטואוזי ומתוחכם‪ ...‬מחשבת בימוי חכמה‪...‬‬
‫כדאי מאוד ללכת‪ ...‬תענוג מוחלט‪ .‬תרגום נהדר‪ ...‬קסם‬
‫תיאטרוני‪ ,‬שגורם לשייקספיר להישמע טבעי‪ ,‬אנושי‬
‫ומענג‪".‬מרט פרחומובסקי‪ ,‬עכבר העיר‬
‫"קומדיה מצחיקה וחכמה‪ ...‬הפקה עדכנית ומודרנית‪...‬‬
‫הבמאי אודי בן משה מבריק בבחירותיו האמנותיות‬
‫וצוות השחקנים מפליא להגיש את ההצגה הוותיקה‬
‫באמינות וביעילות‪"...‬בן עמי פיינגולד‪NRG,‬‬
‫"העיבוד המודרני מפתיע ומצליח להיות גם מהנה וגם‬
‫נגיש‪ ...‬קשה שלא להתפעל מהחידודים והפלפולים‪...‬‬
‫המוזיקה של עדי כהן ראויה לשבח‪ ...‬כל השחקנים על‬
‫הבמה מעבירים את התחושה שכיף להם‪ .‬וכשכיף על‬
‫הבמה‪ ,‬כיף גם לצופים‪".‬דוד רוזנטל‪ ,‬וואלה!‬
‫"מצ‬
‫חי‬
‫הנשים העליזות מוינדזור‬
‫מאת ויליאם שייקספיר | תרגום‪ :‬על פי נסים אלוני‬
‫עיבוד ובימוי‪ :‬אודי בן משה‬
‫החולה המדומה‬
‫ציונ‬
‫זוכת ‪ 2‬פרסי‬
‫התיאטרון ‪2012‬‬
‫הקומדיה של השנה‬
‫שחקנית משנה‬
‫קומדיה מאת מולייר‬
‫וו ר צ ‪ ,‬ג‬
‫בימוי‪ :‬אודי בן משה‬
‫"הצגה מענגת ומוצלחת מאוד‪ ...‬כובשת את הבמה‬
‫מהרגע הראשון עד האחרון‪ .‬הטקסט מלא התחכמויות‬
‫לשוניות משעשעות‪ ...‬מלא קסם קומי טהור בפי‬
‫השחקנים‪ "...‬שי בר יעקב‪ ,‬ידיעות אחרונות‬
‫"החולה המדומה" בחאן הירושלמי הוא חגיגה של רעיונות‬
‫בימתיים מקסימים בפשטותם ומלהיבים בתחכומם ולא‬
‫כדאי להחמיץ את הטיפול שמציע סל הבריאות הבימתי‬
‫הזה‪ ".‬צבי גורן‪ ,‬אתר הבמה‬
‫רו‬
‫נש‬
‫לוב‬
‫‬
‫הביקורות משבחות‬
‫ק‪ ,‬חכמ‪,‬‬
‫מ‬
‫תהלה‬
‫ִ‬
‫מאת ש"י עגנון | עיבוד למחזה‪ :‬שחר פנקס‬
‫בימוי‪ :‬שיר גולדברג‬
‫"הצגה נאה שכמוה לא ראיתם מימיכם‪ ...‬יהויכין‬
‫פרידלנדר מעצב את הדמויות בחן ובניכור הנכונים‪ .‬יואב‬
‫היימן מגלם את הסופר ההולך בעקבותיה של תהילה‬
‫במבוכה יפה ומשכנעת‪ .‬תמר אלקן מרשימה דווקא‬
‫בפשטות הלא מסוגננת שלה‪ ...‬לבה של ההצגה אלה‬
‫הבובות של תהילה )והחתול( שיש להן חיים מלאים‬
‫ומרתקים‪ ...‬אחת מעבודות העיבוד היפות והענוותניות‬
‫שראיתי‪ .‬שעה של נחת מלאה בפרטים מאלפים‪".‬‬
‫מיכאל הנדלזלץ‪ ,‬הארץ‬
‫האדרת‬
‫מאת ניקולאי גוגול | עיבוד למחזה‪ :‬שחר פנקס‬
‫בימוי‪ :‬שיר גולדברג‬
‫"שפה בימתית ייחודית‪ ,‬מעוררת הערכה‪ ,‬שמצליחה‬
‫ליצור מציאות באמצעות שימוש רב דמיון והמצאה‬
‫באביזרים‪ .‬הכל ביחד יצר יופי צנוע ומיוחד במינו‪...‬‬
‫הצגה מרשימה‪ ".‬מיכאל הנדלזלץ‪ ,‬הארץ‬
‫"התפעלנו בעיקר ממשחקו של יואב היימן‪ ,‬עם ארסנל‬
‫פרצופים מתחלפים של צער‪ ,‬אומללות‪ ,‬פחד עלבון‬
‫וייאוש‪ ,‬תוך שמירה על ההומור השזור בסיפורי גוגול‪".‬‬
‫אסף קוגלר‪ ,‬מקור ראשון‬
‫תעלולי סקפן‬
‫קומדיה מאת מולייר‬
‫זוכת פרס התיאטרון ‪2009‬‬
‫בימוי‪ :‬אודי בן משה‬
‫הקומדיה של השנה‬
‫"מולייר כהלכתו‪ ...‬הצגה מלאת חן ושנינות‪"...‬‬
‫שי בר יעקב‪ ,‬ידיעות אחרונות‬
‫"גאוני‪ ...‬לגמרי גאוני‪ ...‬לא יאמן כמה זה מצחיק ומושלם‪".‬‬
‫מנחם בן‪ ,‬מעריב‬
‫הזהו אדם?‬
‫מאת פרימו לוי | בימוי‪ :‬מור פרנק‬
‫בביצוע ניר רון‬
‫"עיבוד שקט ומאופק‪ ...‬הבמאית והמעבדת מור‬
‫פרנק והשחקן ניר רון הצליחו לשמור על הטון השקט‬
‫והמאופק‪ ...‬ביצוע אנושי ומשכנע של רון מוסיף רובד של‬
‫תחכום והשתאות‪ ".‬שי בר יעקב‪ ,‬ידיעות אחרונות‬
‫"ניר רון במונולוג מצמרר ומרגש‪".‬‬
‫טל פרי וחגית פלג‪-‬רותם‪ ,‬גלובס‬
‫‪7‬‬
‫עונת המנויים‬
‫‪2015-16‬‬
‫הטבות למנוי‪:‬‬
‫בתיאטרון ירושלים‪ :‬הכניסה בתמורה לשובר ‪ 6‬שבמנוי‬
‫או ‪ 20%‬הנחה‪ ,‬בתאום מראש עם קופת תיאטרון ירושלים‬
‫כרטיס חינם‬
‫לסינמטק ירושלים‬
‫לרוכשים מנוי‬
‫עד ה‪15.6.15-‬‬
‫הצג מנוי חאן וזכה בהנחה‪:‬‬
‫‪ 30%‬על כרטיסים נוספים להפקות תיאטרון החאן‬
‫‪ 15%‬על כרטיסים ומנויים בסינמטק ירושלים‬
‫‪ 10%‬הנחה )ימים א‪-‬ה( במסעדות מתחם התחנה הראשונה‬
‫שומרים על קשר‬
‫עם תיאטרון החאן‬
‫אתר האינטרנט‬
‫מידע מלא על הפקות תיאטרון החאן‪ ,‬על היוצרים‬
‫ועל להקת השחקנים שלנו‪ ,‬חשיפה לתהליך היצירה‪,‬‬
‫חדשות ועדכונים שוטפים ורכישת כרטיסים מהירה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תוכלו למצוא בו תכניות דיגיטליות של כל‬
‫הצגות התיאטרון ולקרוא ראיונות בלעדיים‪ .‬ולאוהבי‬
‫הנוסטלגיה ‪ -‬ארכיון היסטורי ובו פרטים מרתקים על‬
‫התיאטרון ועל הצגות העבר‪.‬‬
‫‪www.khan.co.il‬‬
‫עמוד הפייסבוק‬
‫עשו "לייק" לעמוד הפייסבוק של תיאטרון החאן‬
‫וקבלו עדכונים שוטפים וחדשות על הנעשה בתיאטרון‪,‬‬
‫הצצה מיוחדת לחדר החזרות של השחקנים ולאירועים‬
‫שונים‪ ,‬סרטוני פרומו להצגות חדשות ולכתבות עלינו‬
‫בתקשורת‪.‬‬
‫בנוסף – תחרויות נושאות פרסים והטבות מיוחדות‬
‫ובלעדיות לחברי הפייסבוק‪.‬‬
‫‪www.facebook.com/khantheatre‬‬
‫חשבון האינסטגרם‬
‫תמונה שווה אלף מילים!‬
‫הצצה מיוחדת לפעילות צוות התיאטרון ולשחקנים‪,‬‬
‫ברגעים המסקרנים והאמיתיים ביותר‪ ...‬דרך התמונות‬
‫שלנו‪.‬‬
‫‪www.instagram.com/khantheatre‬‬
‫ערוץ היו‪-‬טיוב שלנו‬
‫‪www.youtube.com/khantheatre‬‬
‫מחכים לכם!‬
‫דוד רמז ‪ ,2‬ירושלים‪ ,‬טל'‪www.khan.co.il ,02-6303600 :‬‬
‫מיודה של הקרנ לירושלימ בתמיכת הני גטטנר‪ ,‬וביוע משרד התרבות והפורט ועיריית ירושלימ‬
‫עריכה‪ :‬דפנה לוטנ‬
‫מגוון סרטונים מיוחדים ומסקרנים‪ ,‬ובהם תיעוד במהלך‬
‫העבודה של השחקנים‪ ,‬הצצה נדירה לחדר החזרות‪,‬‬
‫קליפים ושירים מתוך הצגות‪ ,‬ראיונות מהטלוויזיה ותיעוד‬
‫היוצרים והשחקנים‪.‬‬