ברשימה זו אסרטט את קווי היסוד של ההסדרים המשפטיים שצריכים לחול בעת הש (

‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫משתלם לשלם? כרטיסים צוברי ערך ומקומם בעיצוב מדיניות תשלומים‬
‫לירן חיים*‬
‫ברשימה זו אסרטט את קווי היסוד של ההסדרים המשפטיים שצריכים לחול בעת השימוש‬
‫באמצעי תשלום חדש יחסית – כרטיס צובר ערך )כגון‪" :‬כרטיסי מתנה"‪" ,‬כרטיסי רשתות"‪" ,‬כרטיסים‬
‫נטענים לשימוש כללי" וכדומה(‪ .‬במישור הארגוני יתמקד הדיון בהשתלבותם של כרטיסים צוברי ערך‬
‫במדיניות התשלומים של מדינת ישראל‪ .‬במישור העסקי אדון בסיכונים משמעותיים שכרטיסים צוברי ערך‬
‫יוצרים לזכויותיהם של ציבור הלקוחות והחברה בכללות‪ .‬השלכות הדיון יהיו רחבות מעבר להיקפו של‬
‫מאמר זה ויצביעו על מכלול השיקולים הנדרשים לגיבוש מדיניות מוצהרת באשר לשימוש באמצעי תשלום‬
‫בישראל – מדיניות התורמת במקביל לשוק יעיל ומלוכד חברתית‪.‬‬
‫באשר לדין הארגוני אטען כי התפקידים הכלכליים והחברתיים הייחודיים של כרטיסים צוברי‬
‫ערך מצדיקים אימוץ מדיניות שתעודד את השימוש בהם‪ .‬הדיון יתמקד בהצגת חסכון העלויות המצרפי‬
‫העולה מהשימוש בכרטיס עקב יכולתו לצמצם את תופעת המידור הכלכלי הקיימת אצלנו בקרב בני‬
‫אוכלוסיה שאינם יכולים לעשות שימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים‪ .‬עוד יוצגו תפקידי הכרטיס בתחום‬
‫צמצום צריכת האשראי של הציבור‪ ,‬שיפור משטר הלבנת ההון והגברת התחרותיות והאמון במערכת‬
‫הבנקאית שלנו‪ .‬לאור הדיון האמור תוצג שורה של המלצות מדיניות ושינויי חקיקה ארגוניים על מנת‬
‫לעודד שימוש רב יותר בכרטיסים צוברי ערך אצלנו‪.‬‬
‫באשר לדין העסקי אטען כי על אף היעדר הסדרים חוקיים מספקים אצלנו‪ ,‬לא בקלות יוכל‬
‫המנפיק להשתחרר מאחריותו להשיב ללקוח את הכספים שהוא העביר לצורך השימוש בכרטיס‪ .‬זאת בין‬
‫אם כספים אלו אבדו עקב שימוש לרעה בכרטיס‪ ,‬בין אם נותרו בכרטיס כסכום כסף קטן ובלתי מנוצל ובין‬
‫במקרה שבו "פג תוקף" הכרטיס‪.‬‬
‫* עמית הוראה‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ .‬על הערות מועילות אני מודה לריקרדו בן‪-‬אוליאל‪ ,‬מרקו בלייאה‪ ,‬סטפן מאייר‪,‬‬
‫רונלד מאן‪ ,‬פרנצ'סקו פלאצו ומחמוט קובל‪ .‬המאמר הפיק תועלת גם ממשוב שהתקבל במהלך הצגת חלקים ממנו במרכז לחוקרים‬
‫בינלאומיים באוניברסיטת קולומביה‪ ,‬בכנס השנתי של האגודה הבינלאומית לכלכלה ובסמינר המחלקתי של הפקולטה למשפטים‬
‫באוניברסיטת מלבורן‪ .‬המאמר משקף את עמדתו האישית של המחבר בלבד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫א‪ .‬הנושא וחשיבותו ‪3...........................................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬כרטיס צובר ערך‪ ,‬מהו? ‪4...................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬השימוש בכרטיס מבחינה טכנית ‪4...............................................................................................‬‬
‫‪ .2‬מבט על שוק הכרטיסים צוברי הערך בישראל ובעולם ‪6.................................................................‬‬
‫ג‪ .‬עיצוב מדיניות ארגונית לאור תפקידם הכלכלי והחברתי של כרטיסים צוברי ערך ‪7..........................‬‬
‫‪ .1‬התועלת שבהחלפת אמצעי תשלום מבוססי נייר באמצעי תשלום אלקטרוניים ‪8...............................‬‬
‫)א( העלות של תשלומים אלקטרוניים ‪8........................................................................................‬‬
‫)ב( חסכון עלויות עקב צמצום השימוש במזומן ‪9...........................................................................‬‬
‫)ג( חסכון עלויות עקב צמצום השימוש בצ'קים ‪12 .........................................................................‬‬
‫‪ .2‬הנגשת תשלומים אלקטרוניים לכלל האוכלוסיה ‪13 ......................................................................‬‬
‫)א( "מידור‪-‬פיננסי" ועלותו ‪13 .....................................................................................................‬‬
‫)ב( מבט אל מעבר לעלות הכלכלית ‪15 ..........................................................................................‬‬
‫)ג( כרטיסים צוברי ערך כפתרון ל"מידור כלכלי" ‪16 ......................................................................‬‬
‫)ד( צמצום השימוש באמצעי תשלום מבוססי נייר בקרב כלל האוכלוסיה ‪18 .....................................‬‬
‫‪ .3‬צמצום צריכת האשראי ‪18 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .4‬הפחתת הריכוזיות במערכת הבנקאית והגברת אמון הציבור בפעילותה ‪20 .......................................‬‬
‫)א( הפחתת הריכוזיות במערכת הבנקאית ‪20 ................................................................................‬‬
‫)ב( הגברת האמון במערכת הבנקאית ‪22 .......................................................................................‬‬
‫‪ .5‬המלצות מדיניות במישור הארגוני ‪23 ..........................................................................................‬‬
‫)א( שינוי מדיניות התשלומים במגזר הציבורי ‪24 ...........................................................................‬‬
‫)ב( עידוד השימוש בכרטיסי משכורת במגזר הפרטי ‪25 ...................................................................‬‬
‫)ג( התאמת מדיניות הפיקוח על שירותי הנפקה וסליקה ‪26 .............................................................‬‬
‫)ד( התאמת החקיקה לאיסור הלבנת ההון ‪28 ...............................................................................‬‬
‫‪ .6‬המלצות דו"ח הועדה לצמצום השימוש במזומן – בחינה ביקורתית ‪31 ............................................‬‬
‫)א( פגיעה ברווחה על‪-‬ידי עידוד השימוש ב"כרטיס מזוהה" בלבד ‪32 ...............................................‬‬
‫)ב( מי נושא בנטל השינוי? – העלות הפרטית לציבור ‪33 ..................................................................‬‬
‫)ג( קשיי נגישות – הפגיעה במגזרים מוחלשים באוכלוסיה‪34 ..........................................................‬‬
‫)ד( מספר מילים על הדרך לרפורמה בשוק אמצעי התשלום ‪36 ........................................................‬‬
‫ד‪ .‬סיכונים בעת שימוש בכרטיסים צוברי ערך ‪36 .......................................................................‬‬
‫‪ .1‬גדרי הדיון וחשיבותו ‪36 .............................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬שימוש לרעה בכרטיס צובר ערך ‪37 ..............................................................................................‬‬
‫)א( מה הוא שימוש לרעה בכרטיס צובר ערך‪37 .............................................................................‬‬
‫)ב( ההסדר החוקי ‪38 .................................................................................................................‬‬
‫)ג( ההסדר על פי הדין הרצוי ‪41 ...................................................................................................‬‬
‫)ד( סיכום ‪49 .............................................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬אבדן כספים בלתי מנוצלים ‪49 ....................................................................................................‬‬
‫)א( תיאור הבעיה ‪49 ..................................................................................................................‬‬
‫)ב( זכויות הלקוח בכספים הבלתי מנוצלים ‪50 ..............................................................................‬‬
‫)ג( השבת הכספים הבלתי מנוצלים ללקוח – חובה או זכות? ‪52 ......................................................‬‬
‫)ד( תקפותן של עמלות המגבילות את זכות הלקוח ‪53 ....................................................................‬‬
‫ה‪ .‬סיכום ‪54 ......................................................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫א‪ .‬הנושא וחשיבותו‬
‫‪1‬‬
‫כרטיסים צוברי ערך הם אחד החידושים האחרונים בשוק אמצעי התשלום המקומי והגלובאלי‪.‬‬
‫בישראל הם הפכו זה מכבר לתופעה יומיומית לא מבוטלת‪ .‬למעשה‪ ,‬סביר להניח כי כמעט כל קורא של‬
‫רשימה זו עשה בעבר שימוש בכרטיס שכזה‪ .‬כך למשל‪ ,‬מעסיקים רבים עברו בשנים האחרונות להעניק שי‬
‫לעובדיהם באמצעות "כרטיסי מתנה"‪" .‬כרטיסי רשתות" הפכו זה מכבר לפופולאריים ביותר משום שהם‬
‫כוללים תוכניות הטבות ללקוחות הרוכשים מוצרים באמצעותם‪ .‬לקוחות רבים משתמשים ב"כרטיסי‬
‫חבר" הזמינים ברשת האינטרנט‪ ,‬לשם ביצוע רכישות באתר ספציפי כגון "פייסבוק" )‪ (FaceBook‬או‬
‫"אמזון" )‪ .(Amazon‬אפילו "כרטיסים נטענים לשימוש כללי" החלו להיות פופולאריים אצלנו בשנים‬
‫‪2‬‬
‫האחרונות והם מוצעים בבתי עסק שונים ובסניפי דואר ישראל‪.‬‬
‫השימוש הגובר בכרטיסים צוברי ערך‪ ,‬מעלה שאלות משפטיות ניכרות בדבר המדיניות המשפטית‬
‫שיש להנהיג ביחס אליהם וכן בנוגע לזכויות הצדדים העושים שימוש בכרטיסים אלו‪ .‬למרבה הפלא‪ ,‬הגם‬
‫שמדובר בשאלות המצויות בלב השיח הכלכלי והחברתי הן טרם נדונו באופן סדור אצלנו ומיעוט הדיון בהן‬
‫ניכר גם במדינות השונות‪.‬‬
‫מבחינה ארגונית נראה כי מדינת ישראל נעדרת מדיניות מוצהרת באשר לשימוש באמצעי התשלום השונים‪.‬‬
‫למצב זה השלכות כלכליות‪ ,‬חברתיות ומערכתיות משמעותיות על המשק הישראלי ועל ההסדרים‬
‫המשפטיים הקובעים את השימוש באמצעי התשלום השונים‪ .‬השאלה המרכזית שמציבים כרטיסים צוברי‬
‫ערך בהקשר זה הנה‪ ,‬מה תפקידם בשוק אמצעי התשלום הישראלי ומה הם ההסדרים המשפטיים שראוי‬
‫כי יסדירו את פעולתם לאור תפקיד זה‪ .‬הנושא אף קיבל התייחסות לאחרונה במסגרת המלצות ביניים של‬
‫ועדה שהוקמה אצלנו לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי‪ .‬כפי שנראה‪ ,‬אי הנחת בסיס‬
‫תיאורטי שלם ומקיף בדבר תפקידו הכלכלי והחברתי של הכרטיס הוביל להמלצות משפטיות שאינן חפות‬
‫מספקות‪.‬‬
‫מבחינה עסקית‪ ,‬השאלות המרכזיות העולות לאור מאפייניו היחודיים של הכרטיס נוגעות לזכויות‬
‫הלקוחות והספקים בכספים הקשורים לכרטיס‪ ,‬זאת בין אם הלה אבד ונעשו בו רכישות בלתי מורשות ובין‬
‫אם עבר "תוקף" השימוש בו‪ .‬כפי שנראה‪ ,‬החקיקה הארכאית בנושא כמעט ואינה מתייחסת למצבים אלה‪.‬‬
‫כפועל יוצא נותרים הלקוחות והספקים העושים שימוש בכרטיס ללא הגנה ראויה‪ .‬מצב זה מוביל לחוסר‬
‫הרמוניה בשוק אמצעי התשלום‪ ,‬לשחיקת האמון במערכת הבנקאית שלנו ולפגיעה בהשגת מטרות‬
‫ארגוניות ראויות‪.‬‬
‫רשימה זו מסרטטת לראשונה את קווי היסוד של ההסדרים המשפטיים שצריכים לחול בתחום‬
‫הכרטיסים צוברי הערך‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬השלכות הדיון המוצע בה הנן רחבות יותר ומציבות בסיס תיאורטי‬
‫רחב הדרוש בעת אימוץ מדיניות מקיפה בשוק אמצעי התשלום במדינת ישראל – מדיניות שתקדם‬
‫במקביל יעילות כלכלית ותצמצם מידור חברתי‪.‬‬
‫בחלק הראשון של הרשימה אנתח את אופיים הטכני של כרטיסים צוברי ערך ואת מבנה השוק הנוגע‬
‫אליהם‪ .‬בחלק השני אעסוק בהמלצות מדיניות במישור הארגוני‪ .‬כאן‪ ,‬אציג לראשונה שורה של שיקולים‬
‫שעל מקבלי ההחלטות שלנו לשקול בעת עיצוב מדיניות מקיפה בשוק אמצעי התשלום‪ .‬הדיון בשיקולים‬
‫אלו יצביע על התפקידים הייחודיים של כרטיסים צוברי ערך בשוק אמצעי התשלום בישראל‪ .‬בין‬
‫‪ 1‬לנתונים על היקף העסקאות בארץ ובעולם ראה חלק ‪.2‬ב‪ .‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ 2‬להסבר טכני על הכרטיסים השונים ראה בחלק ‪.2‬א‪ .‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫התפקידים הבולטים יודגשו הרחבת שוק אמצעי התשלום האלקטרוניים בקרב אוכלוסיה ממודרת‬
‫כלכלית‪ ,‬צמצום צריכת האשראי‪ ,‬שיפור משטר הלבנת ההון‪ ,‬הגברת התחרות בממסד הבנקאי וחיזוק אמון‬
‫הציבור בפעילותו‪ .‬הדיון בתפקידיו של הכרטיס יהווה מקור להמלצות מדיניות משפטיות במישור הארגוני‬
‫לרבות בתחום תחלוף אמצעי התשלום‪ ,‬פיקוח על עמלות‪ ,‬הרחבת התחרותיות בשוק‪ ,‬שינוי מדיניות הרישוי‬
‫הבנקאית‪ ,‬הגנת כספי הלקוח והתאמת משטר הלבנת הון‪ .‬עוד ישמש הבסיס התיאורטי הרחב שהונח‬
‫כמקור לדיון ביקורתי בהמלצות הביניים של הוועדה לצמצום השימוש במזומן במשק הישראלי‪ .‬בחלק‬
‫השלישי‪ ,‬אדון בדין העסקי‪ .‬כאן אנתח את ההסדר המשפטי הנוגע לשני סיכונים מרכזיים הנובעים‬
‫מהשימוש בכרטיסים צוברי ערך‪ :‬שימוש לרעה בכרטיס ואבדן כספים בלתי מנוצלים‪ .‬הדיון מוביל‬
‫למסקנה כי‪ ,‬על אף חסרים מהותיים בחקיקה הקיימת‪ ,‬לא בנקל יכול המנפיק להשתחרר מאחריותו‬
‫לסיכונים שיוצר הכרטיס וזאת לאור הדין הנובע מטיבו המשפטי‪ .‬מסקנה זו מתחזקת לאור הצורך לתמרץ‬
‫את השימוש בכרטיס כתחליף לאמצעי תשלום מבוססי נייר‪ .‬אסיים את הרשימה‪ ,‬בקריאה למדיניות‬
‫הדרגתית‪ ,‬עניינית ומאוזנת המבטיחה כי שיקולי מדיניות נקודתיים לא ישללו מהחברה הישראלית אמצעי‬
‫תשלום בעל תפקיד ייחודי‪ .‬בד בבד מדיניות שכזו צריכה לדאוג להגנה על זכויותיהם של ציבור הלקוחות‬
‫והספקים העושים שימוש בכרטיס‪.‬‬
‫ב‪ .‬כרטיס צובר ערך‪ ,‬מהו?‬
‫‪ .1‬השימוש בכרטיס מבחינה טכנית‬
‫כרטיס צובר ערך‪ ,‬הוא אוסף של נתונים אלקטרוניים המאפשרים גישה לכסף‪ ,‬אשר הועבר לידי‬
‫המנפיק במועד מוקדם יותר‪ 3.‬לרוב‪ ,‬מוצא אוסף נתונים זה את מקומו על פני כרטיס פלסטיק מעוצב‪,‬‬
‫הדומה מאוד מבחינה צורנית לכרטיס האשראי המוכר למרבית הציבור בישראל‪ .‬באופן דומה לכרטיס‬
‫האשראי‪ ,‬גם כרטיס צובר ערך מאפשר ללקוח לשלם בגין עסקאות יסוד שהוא ביצע עם ספקים שונים‪,‬‬
‫ולעיתים גם למשוך כסף ממכשירים אוטומטיים‪ .‬הואיל ותהליך העברת הכספים למנפיק קדם למועד‬
‫השימוש בהם‪ ,‬הוא מכונה לעיתים בשפה היומיומית כרטיס "פריפייד" )‪ .(prepaid card‬חלק מן‬
‫הכרטיסים עשויים לאפשר שימוש חוזר על ידי העברת סכום כסף נוסף למנפיק‪ .‬פעולה זו קרויה בשפה‬
‫היומיומית "טעינה"‪ .‬במצב שכזה תגדל היתרה העומדת לשימוש הלקוח באמצעות הכרטיס‪ .‬כרטיס בעל‬
‫‪4‬‬
‫פונקציה שכזו הוא כרטיס לשימוש חוזר‪.‬‬
‫לקוח יכול לקבל כרטיס צובר ערך בשתי דרכים מרכזיות‪ :‬הדרך הראשונה היא על ידי קבלתו מצד‬
‫שלישי המעוניין להעביר כסף לרשות הלקוח ומעניק לו את הכרטיס כאמצעי גישה לסכום כסף זה )כך‬
‫למשל "כרטיס מתנה"(‪ .‬כלומר‪ ,‬בשלב הראשון‪ ,‬צד שלישי פונה למנפיק ומעביר לו כסף שהוא מעוניין‬
‫להעניק ללקוח ואילו בשלב השני המנפיק ימסור לצד השלישי את הכרטיס המאפשר גישה לסכום כסף זה‪.‬‬
‫לאחר מכן הצד השלישי יעביר ללקוח את הכרטיס‪ .‬הדרך השניה היא על ידי רכישתו ישירות על ידי הלקוח‬
‫בבתי עסק שונים‪ ,‬כגון סופרמרקטים‪ ,‬רשתות פארם ואף ברשת האינרטנט‪ .‬במצב זה הלקוח יחליט במועד‬
‫‪ 3‬להגדרות נוספות ראה גם‪:‬‬
‫‪RONALD J. MANN, PAYMENT SYSTEMS AND OTHER FINANCIAL TRANSACTIONS, FIFTH EDITION 337 (5th ed.‬‬
‫‪2011); BENJAMIN GEVA, THE LAW OF ELECTRONIC FUNDS TRANSFER ACT, 1.04[5] (2009).‬‬
‫יודגש כי מאן רואה בהעברת הכספים המוקדמת סוג של תשלום זאת בעוד שגבע מדגיש את ייחוד הפקדון לצורך פעילות הכרטיס‪ .‬לדיון‬
‫ביקורתי השוואה עם ההגדרה החוקית אצלנו‪ ,‬ראה בחלק ד‪ .2.‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ ,Mann 4‬שם‪.338 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫הרכישה מה הוא סכום הכסף שברצונו להעביר למנפיק לטובת השימוש בכרטיס‪ .‬הלקוח ישלם סכום כסף‬
‫‪5‬‬
‫זה במועד רכישת הכרטיס‪ ,‬לעיתים בתוספת עמלה‪.‬‬
‫על אף שכרטיס צובר ערך ממלא פונקציה דומה לזו שממלאים כרטיסי חיוב אחרים‪ ,‬מבחינה‬
‫טכנית‪ ,‬הוא שונה מכרטיסים אלו בשני אלמנטים משמעותיים‪ .‬ראשית‪ ,‬בדרך כלל הכרטיס איננו מונפק‬
‫ללקוח ספציפי‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬בעת הנפקת הכרטיס‪ ,‬סביר כי המנפיק לא יידע מי יהיה הלקוח שיעשה בו‬
‫שימוש‪ .‬זהות הלקוח נקבעת רק במועד בו מקבל הלקוח את הכרטיס לרשותו‪ .‬שנית‪ ,‬כספי הלקוח שהועברו‬
‫למנפיק לטובת השימוש בכרטיס צובר ערך מושמים בדרך כלל בחשבון בנק על שם המנפיק‪ .‬הלה שומר‬
‫רישום במחשביו לגבי זכאות הלקוחות השונים לכספים המצויים בחשבון‪ 6.‬עניין זה שונה מכרטיסי חיוב‬
‫אחרים שנועדו לאפשר גישה לכספים המצויים בחשבון הבנק של הלקוח‪ .‬שוני זה מאפשר ללקוח להשתמש‬
‫בכרטיס צובר ערך כאמצעי תשלום אלקטרוני מבלי שהדבר יהיה כרוך בפרוצדורה הסבוכה שבפתיחת‬
‫חשבון בנק או אף מבלי ליצור כל קשר עם הבנק‪ .‬כך למשל‪ ,‬הלקוח יכול לרכוש את הכרטיס בבתי עסק‬
‫שונים במסגרת קניית מוצרי הצריכה השבועיים עבור משק הבית‪ .‬בכך פותח הכרטיס פתח לשימוש‬
‫באמצעי תשלום אלקטרוניים גם בפני קבוצות האוכלוסיה שאין להן חשבון בנק או שנגישותן לחשבון‬
‫שכזה הנה בתדירות נמוכה‪ .‬כפי שנראה מאפיינים מיוחדים אלו של הכרטיס הם המקור ליתרונות הרבים‬
‫שהוא מביא עמו לשוק אמצעי התשלום‪ ,‬אך גם לסיכונים לא מבוטלים עמם יש להתמודד‪.‬‬
‫בדומה למערכת יחסים בכרטיס חיוב גם מערכת יחסים בכרטיס צובר ערך מבוססת על קשר‬
‫גרעיני בין לקוח‪ ,‬ספק ומנפיק‪ .‬הלקוח הוא הגוף שעושה שימוש בכרטיס לשם רכישת מוצרים או משיכת‬
‫מזומנים‪ .‬הספק הוא הגוף שמספק מוצרים ושירותים ומצוי בהסדר עם המנפיק המאפשר לקבלת‬
‫תשלומים באמצעות הכרטיס‪ .‬המנפיק הוא הגוף שאחראי על הנפקת הכרטיס ללקוח וגביית החיובים‬
‫עבור הספק‪ .‬נוסף על קשר גרעיני זה‪ ,‬במערכת יחסים בכרטיס צובר ערך שותפים בדרך כלל שני צדדים‬
‫נוספים אשר אינם קיימים במערכת יחסים בכרטיס בנק או בכרטיס אשראי‪ .‬הצד הראשון הנו מנהל‬
‫התוכנית‪ .‬מדובר בגוף שיוזם את הנפקת הכרטיס ושיווקו לציבור‪ .‬גוף זה מאתר את הצורך בכרטיס עבור‬
‫קהל יעד מסויים‪ .‬לאחר מכן הוא חושב על האופן בו יהפוך את הכרטיס לאטרקטיבי לקהל יעד זה‪ .‬בדרך‬
‫כלל כולל הדבר מתן הטבות באמצעות הכרטיס שאינן קיימות בעת שימוש באמצעי תשלום אחר‪ .‬לעיתים‬
‫מנהל התוכנית יהיה גם אחראי על אספקת שירות לקוחות‪ ,‬ללקוחות ולספקים שישכללו עסקאות יסוד‬
‫באמצעות הכרטיס‪ 7.‬הצד השני הנו המפיץ‪ .‬מדובר בגוף שמשווק את הכרטיס ללקוחות‪ .‬גוף כזה‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫יכול להיות בית עסק‪ .‬המפיץ משמש בדרך כלל גם כמוקד בו יכול הלקוח להעביר כסף לרשות המנפיק‬
‫ובכך להגדיל את היתרה העומדת לשימושו באמצעות הכרטיס )"טעינת הכרטיס"(‪ 8.‬יצוין כי ייתכנו‬
‫מקרים בהם מנפיק הכרטיס יישמש גם כמנהל התוכנית וגם כמפיץ‪ .‬כמו כן ייתכנו מקרים בהם מנהל‬
‫התוכנית יפיץ את הכרטיס גם בעצמו וגם באמצעות מפיצים אחרים‪.‬‬
‫נהוג לקטלג את הכרטיסים צוברי הערך לשני סוגים מרכזיים‪ :‬רשתות סגורות ורשתות פתוחות‪.‬‬
‫כאשר הכרטיס מתנהל ברשת סגורה ניתן לשלם באמצעותו רק אצל ספק ספציפי או אצל קבוצה של‬
‫‪ ,Mann 5‬לעיל ה"ש ‪.337 ,3‬‬
‫‪ 6‬בעבר המידע היה נשמר על שבב שנמצא על הכרטיס‪ .‬כיום תוכניות המאמצות טכנולוגיה זו הולכות ונעלמות‪ .‬על כך ראה‪:‬‬
‫‪FATF, MONEY LAUNDERING USING NEW PAYMENT METHODS 97-98 (2010). http://www.fatf‬‬‫‪gafi.org/media/fatf/ documents/reports/ML%20using%20New%20 Payment%20Methods.pdf‬‬
‫‪ 7‬על כך ראה למשל‪:‬‬
‫‪Philip Keitel, INSOLVENCY RISKS IN THE NETWORK BRANDED PREPAID CARD VALUE-CHAIN 3-4 (2011),‬‬
‫‪available‬‬
‫‪at‬‬
‫‪http://www.phil.frb.org/consumer-credit-and-payments/payment-cards-center/publications/‬‬
‫‪discussion-papers /2011/D-2011- September-NBPCA-Keitel.pdf‬‬
‫‪ 8‬קייטל שם‪ ,Mann .‬לעיל ה"ש ‪ ,3‬בעמ' ‪.338‬‬
‫‪5‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫ספקים שנקבעו מראש על ידי מנפיק הכרטיס‪ 9.‬הכרטיסים הנפוצים ברשת זו הם כרטיסי מתנה‪ ,‬וכרטיסי‬
‫‪10‬‬
‫בית עסק – שהם כרטיסים שהלקוח רוכש בעצמו ומונפקים ביוזמה של ספק ספציפי או רשת של ספקים‪.‬‬
‫כאשר הכרטיס מתנהל ברשת פתוחה ניתן לשלם באמצעותו אצל מגוון ספקים בלתי מסויימים ואף למשוך‬
‫מזומן ממכשירים אוטומטיים‪ .‬בדרך כלל אלו שמכבדים את הכרטיסים של המנפיק המקומי או של ארגון‬
‫המנפיקים המופיע על גבי הכרטיס )כך למשל ויזה‪ ,‬מאסטרכארד‪ ,‬אמריקן אקספרס או דיינרס(‪.‬‬
‫הכרטיסים המרכזיים ברשת זו הנם כרטיסי משכורת – כרטיסים שבאמצעותם משלמים מעסיקים‬
‫משכורת לעובדים; כרטיסי הטבות ממשלתיות – כרטיסים המיועדים להעברת תשלומים ממשלתיים‪ ,‬כגון‬
‫קצבאות והחזרי מס לזכאים; וכרטיסים לשימוש כללי – כרטיסים המיועדים לשימוש חוזר אצל ספקים‬
‫‪11‬‬
‫שונים ומגוונים המכבדים את כרטיסי רשת התשלומים המתנוססת על הכרטיס‪.‬‬
‫‪ .2‬מבט על שוק הכרטיסים צוברי הערך בישראל ובעולם‬
‫בישראל‪ ,‬קיים שוק ער של כרטיסים צוברי ערך‪ ,‬אולם נראה כי בהשוואה למדינות מערביות‬
‫אחרות השימוש בכרטיסים אלו אצלנו עדיין ראשוני‪ .‬זאת בייחוד בהשוואה לשימוש הנעשה במזומן‪,‬‬
‫צ'קים וכרטיסי אשראי – המהווים את אמצעי התשלום המרכזיים בשוק שלנו‪ .‬בישראל‪ ,‬בניגוד למרבית‬
‫המדינות המערביות‪ ,‬גם לא מפורסמים נתונים רישמיים ביחס להיקף שוק הכרטיסים צוברי הערך‪ 12.‬יחד‬
‫עם זאת מעיון בפרסומיהן של חברות הנפקה שונות ניתן לגבש תמונה כללית באשר להיקף שוק זה‪.‬‬
‫כרטיסי רשת סגורה הם‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬הכרטיסים צוברי הערך הפופולאריים ביותר בישראל‪ .‬קיימות מספר‬
‫חברות אשר עוסקות בהנפקת כרטיסים אלו‪ ,‬כאשר נראה כי שלושת חברות ההנפקה הגדולות )כ‪.‬א‪.‬ל‪,.‬‬
‫לאומי כארד‪ ,‬וישראכרט( מנפיקות את כרטיסיהם של הספקים המשמעותיים במשק‪ 13.‬מהמידע המפורסם‬
‫על ידי חברות ההנפקה השונות‪ ,‬נראה כי הכרטיסים הנפוצים ביותר הם כרטיסי המתנה‪ ,‬אך כי בשנים‬
‫האחרונות גם עולה הפופולאריות של כרטיסי בית עסק‪.‬‬
‫כרטיסי רשת פתוחה קיימים אף הם בישראל אם כי במתכונת מצומצמת יותר‪ .‬כך למשל‪ ,‬חברת ‪Ex-Pay‬‬
‫‪ Global‬משווקת כרטיסים לשימוש כללי חוזר ברשת פתוחה של מאסטרכארד‪ 14.‬חברת כ‪.‬א‪.‬ל‪ .‬בשיתוף‬
‫דואר ישראל משווקת גם היא כרטיס כללי לשימוש חוזר אך של ‪ 15.Visa‬כרטיס דומה מוצא גם על ידי‬
‫‪ 9‬על כך ראה‪:‬‬
‫‪Philip Keitel, The Laws, Regulations, Guidelines, and Industry Practices That Protect Consumers Who Use Gift‬‬
‫‪Cards, 13-27 (2008), available at http://www.philadelphiafed.org/ consumer-credit-and-payments/payment‬‬‫‪cards-center/publications/update-newsletter/2009 /spring/spring09_03.cfm.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Philip Keitel, Federal Regulation of the Prepaid Card Industry, 12-16 (2010), available at‬‬
‫‪http://www.philadelphiafed.org/consumer-credit-and-payments/payment-cards-center/events/‬‬
‫‪conferences/‬‬
‫‪2011/C2011-Federal-Regulation-of-Prepaid-Card-Industry.pdf‬‬
‫‪ ,Keitel 11‬שם ‪.‬‬
‫‪ 12‬בשנת ‪ 2012‬עמד מספר הכרטיסים צוברי הערך שבידי לקוחות על כ‪ .400,000-‬לשם השוואה מספר כרטיסי האשראי בשנה זו היה‬
‫‪ .5,393,000‬ראה‪ :‬בנק ישראל מערכות התשלומים והסליקה בישראל הספר האדום לשנת ‪.(2012) 11 ,2012‬‬
‫‪ 13‬מספר חברות מפרסמות הנפקת כרטיסי מתנה בישראל בינהן חברת וריפון‪ ,‬חברת ‪ ValueCard‬וחברת ‪ .SimiGroup‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫נראה כי גם פלח שוק זה עדיין נשלט על ידי חברות ההנפקה הגדולות‪ .‬כך למשל‪ ,‬חברת ישראכרט מנפיקה כרטיסי מתנה למגוון רשתות‬
‫בינהן‪ :‬ניו פארם‪ ,‬זוגלובק‪ ,‬מחסני השוק‪ ,ACE ,‬סטימצקי‪ ,‬צומת ספרים ועוד‪ .‬כמוה‪ ,‬חברת לאומי‪-‬כארד מנפיקה כרטיסי מתנה של רשת‬
‫שופרסל וכן כרטיס מתנה לקבוצה רחבה של כ‪ 60-‬ספקים‪ .‬חברת כ‪.‬א‪.‬ל‪ .‬מנפיקה אף היא כרטיסים צוברי ערך למגוון רחב של רשתות‬
‫כגון‪ :‬מקס ברנר‪ ,‬יונייטד ספורט‪ ,‬גראס‪ ,‬קסטרו ועוד‪.‬‬
‫ראה התאמה‪:‬‬
‫‪https://www.isracard.co.il/Pages/GiftCardGallery.aspx?PageID=300&mp=4,2112,297,300 ;https://www.leumi‬‬‫‪card.co.il/he-il/Cards/Pages/LeumiCardGC.aspx?Filter=Gift% 20Card; http://www.wishucard.co.il.‬‬
‫‪ 14‬ראה‪http://site.excrd.com/index.php?option=com_content&view=article&id=65&Itemid=90 ,‬‬
‫‪ 15‬ראה‪https://www.cal-online.co.il/he-IL/Cal/Cards/special/prepaid/Pages/welcome.aspx ,‬‬
‫‪6‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫חברת ישראכרט‪ 16‬ובנק לאומי‪ 17.‬יחד עם זאת שני כרטיסים צוברי ערך מרכזיים בשוק העולמי – כרטיסי‬
‫משכורת וכרטיסי הטבות ממשלתיות – טרם נכנסו לשימוש משמעותי בישראל‪ .‬כפי שנראה בהמשך‪ ,‬עניין‬
‫זה בצירוף העלויות הגבוהות של הכרטיסים המוצאים והריכוזיות הקיימת במשק הבנקאי בישראל מוביל‬
‫לעיכוב בהתפתחות שוק הכרטיסים צוברי הערך וכפועל יוצא לפגיעה במקסום הרווחה החברתית‪.‬‬
‫עוד ראוי להזכיר כי מלבד היכולת להנפיק כרטיסים באמצעות החברות הקיימות במשק הישראלי‪,‬‬
‫חשופים היום הלקוחות השונים לאפשרויות הרחבות להנפקת כרטיסים צוברי ערך ברשת האינטרנט – לאו‬
‫‪18‬‬
‫דווקא באמצעות מפיצים המצויים בישראל‪.‬‬
‫לעומת שוק הכרטיסים צוברי הערך המצומצם שקיים בישראל‪ ,‬השימוש בכרטיסים צוברי ערך‬
‫בעולם הולך ומתרחב משנה לשנה‪ .‬הם מקובלים מאוד‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בקרב אוכלוסיה בעלת קשיי נגישות‬
‫לסניפי בנק‪ ,‬קטינים‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬תיירים‪ ,‬עובדים מזדמנים וכדומה‪ .‬בארצות הברית היקף השימוש‬
‫‪19‬‬
‫בכרטיסים צוברי ערך נעמד במאה וחמישים מיליארד דולר ב‪ 2012-‬וכמאתיים מיליארד דולר ב‪.2013-‬‬
‫קנדה דיווחה על היקף עסקאות בכרטיסים צוברי ערך בהיקף של שבעים מיליארד דולר ב‪ 20.2012-‬עליה‬
‫בהיקף השימוש בכרטיסים נרשמה גם באירופה‪ ,21‬חבר העמים‪ ,22‬ויפן‪ 23.‬ביפן אף נהוג למזג את הכרטיסים‬
‫השונים אל תוך מכשירים סלולאריים המצויידים בשבב מיוחד‪ .‬התשלום מתבצע על ידי העברת המכשיר‬
‫הסלולארי ליד עמדה המצויה בקופת הספק‪ .‬מכאן שבדומה לאמצעי תשלום אלקטרוניים אחרים‪ ,‬נראה כי‬
‫המשק הישראלי מצוי בפיגור ביחס למתרחש במדינות אחרות בעולם‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫ג‪ .‬עיצוב מדיניות ארגונית לאור תפקידם הכלכלי והחברתי של כרטיסים צוברי‬
‫ערך‬
‫כל דיון בבחינת המדיניות הראויה בתחום כרטיסים צוברי ערך אצלנו‪ ,‬צריך להתחיל בבחינת‬
‫התפקיד שכרטיסים אלו יכולים למלא בחברה הישראלית‪ .‬כפי שאראה‪ ,‬התפקיד המרכזי של הכרטיס הוא‬
‫להרחיב השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים באופן ייחודי בקרב אוכלוסיה ממודרת כלכלית‪ ,‬אך גם‬
‫בקרב כלל האוכלוסיה )כאמצעי תשלום משלים(‪ .‬בנוסף‪ ,‬הכרטיס תורם לצמצום צריכת האשראי‪,‬‬
‫‪ 16‬ראה‪https://www.isracard.co.il/pages/CardCredit.aspx?PageID=2571&mp=7,1665,2571&ContID =384 ,‬‬
‫‪ 17‬ראה‪./http://www.leumi.co.il/home01/leumi_card_cash/27088 ,‬‬
‫‪ 18‬ראה למשל‪:‬‬
‫;‪http://usa.visa.com/personal/personal-cards/prepaid-cards/buy-online.jsp‬‬
‫‪https://www.americanexpress.com/gift-cards/‬‬
‫‪19‬‬
‫‪Purchase Volume at Merchants on U.S. General Purpose Cards, 1017 NILSON REP. 1, 1, 9 (2013); BITS – A‬‬
‫‪DIVISION OF THE FINANCIAL SERVICES ROUNDTABLE, BITS PREPAID ACCESS CARDS PAPER, 4 (2012) available‬‬
‫‪at http://www.bits.org/publications/fraud/PrepaidCardsRisksFinalJul2012.pdf.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪THE CANADIAN TASK FORCE FOR THE PAYMENTS SYSTEM REVIEW, SCENARIOS FOR THE FUTURE OF THE‬‬
‫‪CANADIAN PAYMENT SYSTEM 60-62 (2010), available at http://www.viewpointlearning.com/wp‬‬‫‪content/uploads/2011/05/FINANCE_Viewpoint_Report_English.pdf‬‬
‫‪21‬‬
‫‪BANK FOR INTERNATIONAL SETTLEMENTS, COMMITTEE ON PAYMENT AND SETTLEMENT SYSTEMS, STATISTICS‬‬
‫‪ON PAYMENT AND SETTLEMENT SYSTEMS IN THE CPSS COUNTRIES, FIGURES FOR 2011, 447 (2011), available at‬‬
‫‪http://www.bis.org/publ/cpss107.htm‬‬
‫‪ 22‬שם‪.‬‬
‫‪ 23‬שם‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪Jean J. Luyat, Tale of Regulation on the European Union and Japan: Characterizing the Business of Stored‬‬‫‪Value Cards as a Financial Activity Impact Its Development, 18 PAC. RIM L. & POL’Y J. 525, 530-534 (2009).‬‬
‫‪7‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫להפחתת התחרותיות ולהגברת האמון במערכת הבנקאית‪ .‬בהתאם לניתוח תפקידם הייחודי של כרטיסים‬
‫צוברי ערך אמליץ על שינויי חקיקה וצעדים רגולטוריים שעל קובעי המדיניות לנקוט בכדי להוביל להגברת‬
‫השימוש בהם אצלנו‪ .‬ניתוח תיאורטי זה וההמלצות המשפטיות שיובאו לאחריו‪ ,‬ישמשו בסיס לדיון‬
‫ביקורתי בהמלצות הביניים של הועדה לצמצום השימוש במזומן במשק הישראלי‪ ,‬שהתקבלו אצלנו‬
‫לאחרונה‪.‬‬
‫בשל קוצר היריעה‪ ,‬והואיל ומעצם טיבו וטבעו כרטיס צוברי ערך )וכרטיסי חיוב בכלל( מיועדים‬
‫בעיקר לביצוע עסקאות בין לקוח לבית עסק )‪ (P2B‬יתמקד הדיון בתפקידם בעיקר בנתח שוק התשלומים‬
‫הנוגע לעסקאות שכאלו‪ .‬על אף שעשויה להיות הנחה כי בתחום אמצעי התשלום היתרונות שיעמדו במרכז‬
‫הדיון הנם כלכליים גרידא‪ ,‬בניתוח שאקיים יוקדש מקום לא מבוטל גם ליתרונות חברתיים אשר אני‬
‫סבור כי משקלם איננו פחות בשכלול התועלת שכרטיסים צוברי ערך יביאו לחברה הישראלית‪ .‬כפי‬
‫שיובהר‪ ,‬כרטיסים צוברי ערך תורמים לשיפור במישור הכלכלית והחברתי כאחד‪.‬‬
‫‪ .1‬התועלת שבהחלפת אמצעי תשלום מבוססי נייר באמצעי תשלום אלקטרוניים‬
‫אחד הדברים המרתקים בכלכלת ישראל הוא כי למרות שמדובר במדינה השופעת המצאות‬
‫טכנולוגיות‪ ,‬עם הכניסה למאה ה‪ 21-‬מערך אמצעי התשלומים שלנו מבוסס בחלק גדול על נייר‪ .‬מבט‬
‫בנתונים המתפרסמים על ידי בנק ישראל עשוי לתת תחושה ממשית באשר להיקף התופעה‪ .‬כך למשל בשנת‬
‫‪ 2012‬סך הפעילות שנסלקה במסלקת הנייר של הבנקים עמד על ‪ 888‬מיליארד ש"ח‪ .‬הדבר היווה עלייה של‬
‫‪ 11‬מיליארד ש"ח לעומת השנה הקודמת‪ 25.‬בשנת ‪ 2012‬גם המשיך וגדל מספר השטרות והמטבעות במחזור‬
‫ב‪ 12%-‬וכמוהם גם הצ'קים המשיכו להוות יותר ממחצית מהוראות התשלום הנסלקות במערכות‬
‫התשלומים הבין בנקאיות‪ 26.‬לבסוף‪ ,‬הנתונים מראים כי מרבית הצרכנים עדיין עושים שימוש רב יותר‬
‫‪27‬‬
‫בכסף מזומן מאשר בכל אמצעי תשלום אחר‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬אין מדובר רק בהצגת ידע כללי לגבי השימוש באמצעי התשלום השונים‪ .‬השימוש המשמעותי‬
‫באמצעי תשלום מבוססי נייר הוא סיבה למבוכה לכלכלה שלנו‪ 28.‬זאת כפי שנראה להבדיל משימוש‬
‫באמצעי תשלום אלקטרוניים שעלותם נמוכה בהרבה‪ .‬מכאן שהאפשרות להחליף ולו חלק מהתשלומים‬
‫מבוססי הנייר בתשלומים אלקטרוניים הנה ראויה ביותר‪ .‬זאת כל אימת שתחלופה שכזו לא מביאה עמה‬
‫חסרונות )שלא היו קיימים בעת השימוש באמצעי תשלום מבוססי נייר( העולים על יתרונותיה‪.‬‬
‫)א( העלות של תשלומים אלקטרוניים‬
‫נקודת המוצא של הדיון הנה כי מערכת התשלומים היעילה ביותר היא זאת שמעבירה הילך חוקי‬
‫מפלוני לאלמוני בעלויות החברתיות הנמוכות ביותר ובפרק הזמן הקצר ביותר‪ .‬הגם שקשה למצוא נתונים‬
‫מדוייקים אצלנו בנושא‪ ,‬מנתונים שנאספו במדינות שונות‪ ,‬ניתן לומר כמעט בוודאות שהעלויות של ביצוע‬
‫העברות אלקטרוניות נמוכות בהרבה מאלו הכרוכות באמצעי תשלום מבוססי נייר‪ .‬ההערכה העדכנית‬
‫ביותר מצביעה על כך כי העלות הכוללת של סליקת תשלום אלקטרוני נעה סביב שלושים וחמש אגורות‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ 25‬בנק ישראל לעיל ה"ש ‪ ,12‬בעמ' ‪.11‬‬
‫‪ 26‬שם‪ .29 ,‬בנק ישראל‪ ,‬מחלקת המטבע סקירה שנתית ‪.(2012) 16 ,2012‬‬
‫‪ 27‬בנק ישראל‪ ,‬מחלקת המטבע‪ ,‬שם‪.20-21 ,‬‬
‫‪ 28‬כך למשל‪ ,‬ב‪ 2011-‬מספר הפעולות לנפש בכרטיסי פלסטיק אלקטרוניים עמד בישראל על ‪ 99.8‬ש"ח לנפש‪ .‬מדובר בנתון נמוך יחסית‬
‫לממוצע המדינות המפותחות‪ .‬ראה‪ :‬איתמר מילרד תיאור שוק כרטיסי האשראי וניתוח הממשקים בין חברות כרטיסי האשראי לבין‬
‫הבנקים ‪) 2‬מרכז המחקר של הכנסת‪.(2014 ,‬‬
‫‪ ,Keitel 29‬לעיל ה"ש ‪ ,10‬בעמ' ‪.21‬‬
‫‪8‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫מעבר לעלויות הסליקה‪ ,‬ספק שמקבל תשלום אלקטרוני גם מייתר כמה עלויות עסקה משמעותיות‪ ,‬להן‬
‫הוא נדרש בדרך כלל על מנת לקבל בפועל את התשלום לידו‪ .‬כך למשל‪ ,‬התשלום לקופאים מצטמצם‬
‫משמעותית עקב הזמן הקצר הנדרש לבצע תשלום אלקטרוני‪ ,‬הספק גם אינו צריך לדאוג לאמצעי אבטחה‬
‫בעת הובלת הכספים לבנק או להשקיע משאבים בהפקדתם‪ .‬כל זאת‪ ,‬כמובן‪ ,‬בשונה מאמצעי תשלום‬
‫מבוססי נייר‪ .‬כפי שאפרט בהמשך‪ ,‬אם נוציא מן המשוואה גם את העלות של הערכת יכולות האשראי של‬
‫הלקוח והתופעות החברתיות השליליות שנלוות למתן אשראי צרכני בפרט‪ ,‬נגיע למסקנה כי העלות של‬
‫כרטיס צובר ערך היא אולי היעילה ביותר ממגוון אמצעי התשלום האלקטרוניים‪ 30.‬על כל פנים‪ ,‬יהיו‬
‫עלויות השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים אשר יהיו אנחנו יכולים להניח כמעט בוודאות שהן תופחתנה‬
‫משמעותית בשנים הקרובות‪ .‬זאת בעיקר בשל ההוזלה המתמשכת בעלויות עיבוד נתונים אלקטרוניים‪,‬‬
‫התפתחויות טכנולוגיות ויתרונות לגודל‪ .‬כל אלו הם תוצאה של התגברות השימוש באמצעי תשלום‬
‫אלקטרוניים אצלנו ובעולם‪ 31.‬כך למשל‪ ,‬השילוב של כרטיסים צוברי ערך לתוך מכשירים סלולאריים ביפן‬
‫הנו תולדה של התגברות השימוש בהם והוא מייתר את הצורך להעביר הכרטיס במכשיר אצל הספק או אף‬
‫‪32‬‬
‫להנפיק את הכרטיס על לוחית פלסטיק‪.‬‬
‫התוצאה אם כן היא מערכת תשלומים זולה ומהירה‪ ,‬שעלויותיה יוזלו עוד יותר בשנים הבאות‪.‬‬
‫כפי שאפרט מיד‪ ,‬השימוש באמצעי תשלום מבוססי נייר יוצר מציאות שונה לחלוטין‪.‬‬
‫)ב( חסכון עלויות עקב צמצום השימוש במזומן‬
‫הסיבות בגינן מרבית הציבור משתמש במזומן דיי ברורות לאלו העוסקים בתחום אמצעי‬
‫התשלום‪ .‬ראשית‪ ,‬מזומן אינו מצריך הערכה כלשהי של יכולתו הכלכלית של הלקוח‪ .‬ככלל‪ ,‬כל עוד‬
‫השטרות והמטבעות שבידי הלקוח הם אותנטיים הוא יכול לעשות בהם שימוש ללא צורך במידע נוסף לגבי‬
‫יכולותיו הכלכליות הכלליות‪ .‬הדבר שונה מפתיחת חשבון בנק ושימוש באמצעי תשלום בנקאי הכרוך בדרך‬
‫כלל בהערכת יכולותיו הכלכליות של הלקוח על ידי הבנק‪ 33.‬שנית‪ ,‬מזומן מאפשר תשלום ללא תלות באופי‬
‫הצדדים לעסקה‪ .‬כך למשל‪ ,‬ניתן לשלם באמצעותו בגין עסקה עם בית עסק שאינו מקבל תשלומים‬
‫‪35‬‬
‫באמצעות כרטיס חיוב‪ 34.‬הוא גם אינו מצריך חשבון בנק לצורך גבייתו – בדומה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לצ'ק‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬מאחר שהמזומן הנו אחד מההילכים המקובלים בעולם‪ ,‬הוא גם ניתן לשימוש גלובלי – לפחות‬
‫באופן יחסי – ללא עלות נוספת‪ .‬כך למשל‪ ,‬דולר אמריקני ניתן לשימוש במקומות רבים ביבשת אמריקה‬
‫ללא המרה )אף בחלקים של קנדה(‪ .‬המצב דומה גם לגבי האירו במדינות הקונטיננט‪ .‬רביעית‪ ,‬מזומן מוביל‬
‫בוודאות לפירעון מוחלט של עסקת היסוד ברגע התשלום דבר המושך במיוחד את מי שמקבל תשלומים‬
‫באמצעותו‪ .‬חמישית‪ ,‬מזומן נעדר כמעט כל עלות פרטית ללקוח‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ 30‬לניתוח כלכלי של העלות החברתית של אמצעי התשלום השונים ראה‪:‬‬
‫‪Closer Look at Payment Instrument Economics, 5 REV. NETWORK ECON. 175 (2006).‬‬
‫‪ 31‬על החשיבות של יתרונות לגודל בעת פיתוח מערכת אמצעי תשלום ראה‪:‬‬
‫‪Ronald J. Mann, Credit Cards and Debit Cards in the United States and Japan, 55 VAND. L. REV. 1055, 1071‬‬
‫‪(2002).‬‬
‫‪ ,Luyat 32‬לעיל ה"ש ‪ ,24‬בעמ' ‪.530-534‬‬
‫‪33‬‬
‫‪RONALD J. MANN, CHARGING AHEAD: THE GROWTH AND REGULATION OF PAYMENT CARD MARKETS AROUND‬‬
‫‪THE WORLD 40, 89 (2006).‬‬
‫‪ 34‬אם נרחיב הניתוח מעבר לעסקאות קמעונאיות הרי שמזומן מאפשר גם תשלום קל ונוח בין שני פרטים‪.‬‬
‫‪ ,Mann 35‬שם‪ .9-10 ,‬בנק ישראל‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,12‬בעמ' ‪.11‬‬
‫‪ 36‬העלות הפרטית הישירה שעשויה להיות קיימת היא תשלום בגין משיכת כספים ממכשירים אוטומטיים‪ .‬אולם‪ ,‬עלות זו כלולה בדרך‬
‫כלל ממילא במסגרת התשלום הכולל שהלקוח משלם על חשבון העובר ושב שלו‪ .‬מכאן גם עולה כי מקום בו הצרכן אינו מחזיק חשבון‬
‫בנק הרי שאין לו כלל עלות פרטית בגין השימוש במזומן‪ .‬ראה הדיון בנקודה זו בהמשך חלק זה ובכן בחלק ג‪.5.‬ב‪ .‬ו‪ -‬ג‪.6.‬ב‪ .‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫אולם‪ ,‬בטרם נישבה בתאור ה"אוטופי" של המזומן‪ ,‬חשוב לזכור מדוע חברות מודרניות תומכות‬
‫בשימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים על פניו‪ ,‬במשפט אחד – מזומן הוא אמצעי תשלום יקר חברתית‪.‬‬
‫העלות המרכזית נוגעת לייצור והחלפת מטבעות ושטרות שנשחקו – משימה שברוב המדינות מוטלת על‬
‫הבנק המרכזי‪ .‬אצלנו‪ ,‬בשונה ממדינות מערביות אחרות‪ ,‬בנק ישראל איננו מפרסם נתונים לגבי עלויות‬
‫הייצור של שטרות ומטבעות‪ 37.‬מנתונים ספורים שפורסמו באמצעי התקשורת ניתן לראות כי מדובר‬
‫בעלויות משמעותיות ביותר‪ .‬כך למשל עלות ייצורו של שטר נעה סביב חצי ש"ח‪ .‬עלות הייצור של מטבע‬
‫בשווי עשרה ש"ח אף גבוהה מכך ועומדת על חמישים וחמש אגורות‪ 38.‬זאת בעוד שעלות הייצור של מטבע‬
‫של עשר אגורות הנה כמעט כפולה משוויו ועומדת ככל הנראה על כתשע עשרה אגורות‪ 39.‬אולם מעבר‬
‫לעלויות לא מבוטלות אלה‪ ,‬משום שאין שטר או מטבע בעל שרידות נצחית‪ ,‬המדינה תישא בעלויות‬
‫האמורות באופן חוזר ונשנה‪ 40.‬בנוסף הנתונים שנאספו במדינות שונות מראים כי עלויות אלו עולות משנה‬
‫לשנה‪ 41.‬הדבר סביר גם אצלנו לאור גידול השימוש המשמעותי במזומן‪ 42.‬לבסוף‪ ,‬יש לציין‪ ,‬כי סכומים אלו‬
‫גם אינם כוללים את העלויות שהבנק המרכזי משקיע באיסוף‪ ,‬השמדה ומחזור השטרות והמטבעות‬
‫‪43‬‬
‫שנתבלו‪.‬‬
‫מעבר לעלות הייצור הכוללת‪ ,‬יש לקחת בחשבון גם את עלות הטיפול במזומן על ידי ספקי המוצרים‬
‫שמקבלים תשלומים באמצעותו‪ .‬ספקים כאלה משקיעים משאבים רבים בספירה וטיפול במזומנים )בין‬
‫ברגע התשלום ובין בסוף יום העבודה(‪ .‬משאבים אלו מוערכים היום בכארבעים אגורות לעסקה‪ 44.‬בנוסף ‪,‬‬
‫יש לציין כי משום שמזומן הוא אמצעי תשלום למוכ"ז‪ ,‬אזי הסיכון שבגניבתו והקלות שבעשיית שימוש‬
‫מחדש בסכום הגנוב מובילים את הספקים להשקיע עלות חודשית לא מבוטלת על אבטחתו בבית העסק‬
‫והובלתו הבטוחה לבנק‪ .‬לאור זאת אין זה מפתיע שמחקרים שונים מצביעים על העלות השולית המצרפית‬
‫‪45‬‬
‫הגבוהה של השימוש בכסף מזומן‪ ,‬העולה לכדי כשלושה וחצי ש"ח לעסקה‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬אין להכחיש כי מנקודת המבט של הלקוח המזומן מהווה את אמצעי התשלום היחיד‬
‫שהשימוש בו אינו כרוך כמעט בכלל בעלות פרטית‪ 46.‬עלות שכזו מגולגלת על כלל הציבור באמצעות‬
‫המדינה המייצרת ומתחזקת את מאגר השטרות והמטבעות‪ .‬לאור זאת אין הציבור )ובייחוד זה שאין‬
‫ברשותו ממילא חשבון בנק( נעתר בקלות להחליף את השימוש במזומן באמצעי תשלום אלקטרוני הכולל‬
‫עלות פרטית שכזו‪ .‬במציאות שכזו‪ ,‬כפי שאמליץ בהמשך‪ ,‬נדרשים צעדים רגולטוריים מבוססי שוק שייצרו‬
‫‪ 37‬כך עולה מעיון באתר האינטרנט של בנק ישראל ומתשובה לבקשה שהגשתי לקבלת נתונים אלו מהיחידה להנפקת מטבע בבנק ישראל‪.‬‬
‫‪ 38‬איתמר טרובק "ביקור הנגיד" קרית גת ‪24.3.11 NOW‬‬
‫‪http://kiryatgat.israelnow.co.il/a3981-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94‬‬
‫‪%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%93‬‬
‫‪ 39‬שם‪.‬‬
‫‪ 40‬בנק ישראל מחלקת המטבע‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,26‬בעמ' ‪ .28‬כפי שמצוין שם‪ ,‬בשנת ‪ 2012‬התבלו בישראל ‪ 81.5‬מיליון שטרות‪.‬‬
‫‪ 41‬לסיכום נתונים בארצות הברית ראה‪:‬‬
‫‪Bruce Bartlett, America’s Most Profitable Export Is Cash, THE NEW YORK TIMES - ECONOMIX (2013),‬‬
‫‪http://economix.blogs.nytimes.com/2013/04/09/americas-most-profitable-export-is-cash/‬‬
‫‪ 42‬אצלנו גדל מספר השטרות והמטבעות במחזור ב‪ 2012-‬ב‪ .12%-‬על כך ראה ברשימה זו בסעיף ג‪.1.‬‬
‫‪ 43‬ראה ה"ש ‪ 39‬לעיל‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫‪David B. Humphery, Replacement of Cash by Cards in U.S. Consumer Payments, 56 J. ECON. BUS. 211, 211‬‬‫‪212 (2004).‬‬
‫זאת בעוד שבשמונה השנים האחרונות ירדה משמעותית עלות השימוש באמצעי תשלום אלקטרוני‪ .‬על כך ראה ברשימה זו בחלק ג‪.1.‬א‪.‬‬
‫‪ 45‬זאת בעוד שבשמונה השנים האחרונות ירדה משמעותית עלות השימוש באמצעי תשלום אלקטרוני‪ .‬על כך ראה ברשימה זו בחלק‬
‫ג‪.1.‬א‪.‬‬
‫‪ 46‬ראה לעיל ה"ש ‪.36‬‬
‫‪10‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫עבור הלקוחות את התמריצים לנקוט בתחלופה שכזו על אף העלויות הכרוכות בצידה‪ .‬במקביל דרושה‬
‫‪47‬‬
‫חשיפת הציבור ליתרונות המיוחדים של הכרטיס כפי שיווצרו בעקבות הצעדים הגולטוריים האמורים‪.‬‬
‫מעבר לעלויות שנזכרו ביחס לתשלום וטיפול במזומן‪ ,‬יש להתייחס גם לעלויות החברתיות‬
‫הנובעות מהיותו אמצעי אטרקטיבי לאפשור פשיעה‪ .‬מחקרים שונים מצביעים על קשר ישיר בין צמצום‬
‫הפשיעה לבין החלפת התשלומים במדינה ממזומן לאמצעי תשלום מבוססים כרטיסים אלקטרוניים‪.‬‬
‫כפועל יוצא גדלה הרווחה החברתית בשל מיגור הפשיעה והחרמת הרווחים הקשורים בה )לרבות צמצום‬
‫התופעה של התחמקות מתשלום מס(‪ 49.‬נבחן את הסוגיה ביתר פירוט‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫השאיפה המרכזית של המעורבים בפשיעה כלכלית היא לעשות שימוש בכספים שהפיקו מפועלם הפלילי‬
‫לשם ביצוע עסקאות לגיטימיות‪ 50.‬בישראל‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מדובר בתופעה רחבה ביותר‪ .‬רק לאחרונה נעמד‬
‫היקף ההון השחור אצלנו ב‪ 185-‬מיליארד ש"ח‪ 51.‬נהוג לחלק את הפעילות הנדרשת לשם הלבנת כספי‬
‫הפשיעה לשלושה שלבים עיקריים‪ :‬מיקום מחדש‪ ,‬ריבוד‪ ,‬ושילוב‪ 52.‬בשלב הראשון מעביר העבריין את‬
‫הכספים ממיקומם המקורי‪ ,‬היוצר זיקה בינם לבין ביצוע המעשה העברייני‪ ,‬למיקום אחר – בסופו של‬
‫יום‪ ,‬למוסד פיננסי‪ .‬בשלב השני מנתק העבריין את הקשר בינו לבין הכספים על ידי העברתם בין אנשים‬
‫שונים עושי דברו )אנשי חזית(‪ ,‬בדרך כלל ברחבי הכפר הגלובאלי‪ .‬בשלב השלישי מקבל העבריין את‬
‫הכספים בחזרה לרשותו תוך שמוקנית להם חזות לגיטימית‪ .‬בכך מתאפשר שימוש בכספים אלו ללא חשש‬
‫במערכת הפיננסית‪ 53.‬מיקום הרכוש מחדש ואף ריבודו נעשים בנקל כאשר מדובר במזומן‪ ,‬שכן הלה מהווה‬
‫אמצעי תשלום למוכ"ז שאינו מצריך מעורבות מוסד פיננסי לצורך סליקה‪ ,‬עיבוד או גבייה‪ .‬בכך נוצר קושי‬
‫משמעותי בפני הרשויות להטיל חובות זיהוי או דיווח על השימוש במזומן‪ 54.‬קושי דומה נוצר בשלב‬
‫הריבוד‪ .‬אכן‪ ,‬מדינות מערביות רבות מטילות היום מגבלות על הוצאת מזומן מן המדינה ובשל כך פעמים‬
‫רבות יעשה שלב זה גם באמצעי תשלום אלקטרוניים‪ 55.‬אולם‪ ,‬השלבים הראשונים של הריבוד‪ ,‬המתבצעים‬
‫בדרך כלל בתוך גבולות המדינה‪ ,‬יעשו בנקל באמצעות מזומן שיעבור ללא קושי מיד ליד‪.‬‬
‫בשונה ממזומן‪ ,‬אמצעי תשלום אלקטרוני ניתן לאיתור ומעקב שכן הוא דורש מעורבות של מוסד פיננסי‬
‫בעת הנפקתו ועת ביצוע התשלום עצמו‪ .‬על פי חוק מחוייבים היום המוסדות הפיננסיים במדינות רבות‬
‫לזהות לקוחותיהם‪ ,‬לדווח על פעילותם‪ 56,‬ולשמור רישומים הנוגעים לזיהוי ולדיווח למשך זמן רב‪ 57.‬הדבר‬
‫מאפשר התחקות אחר תשלומים באמצעותם גם זמן רב לאחר שבוצעו‪ .‬אכן‪ ,‬כרטיסים צוברי ערך‪ ,‬כמו כל‬
‫‪ 47‬לביקורת על החלטת ועדת לוקר לכפות את צמצום השימוש בכסף מזומן על הציבור‪ ,‬לרבות נשיאה בעלויות הפרטיות הכרוכות בכך‪,‬‬
‫ראה בהמשך רשימה זו בחלק ג‪.6.‬ב‪ .‬להרחבה באשר לנקודה זו ולאבחנה בין חינוך הציבור וחשיפת הציבור ראה בהמשך רשימה זו בחלק‬
‫ג‪.6.‬ג‪.‬‬
‫‪ ,Mann 48‬לעיל ה"ש ‪.102-105 ,10 ,31‬‬
‫‪ 49‬דין וחשבון‪ ,‬הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי‪) (2014) 28-29 ,‬להלן "דין וחשבון הוועדה לצמצום השימוש‬
‫במזומן" או "הדו"ח"(‪ .‬ראה‪.http://www.pmo.gov.il/Documents/MEZUMAN.pdf :‬‬
‫‪ 50‬ע"א ‪ 9796/03‬שם טוב נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נט)‪ .404-408 ,397 (5‬בלשונו של השופט חשין שם "להעלות כספים מצינורות‬
‫הביוב ולעדנם בניחוח של פרחי אביב"‪.‬‬
‫‪ 51‬הדר קנה "מחקר‪ :‬הכלכלה השחורה בישראל מוערכת בכ‪ 185-‬מיליארד שקל"‪ ,‬כלכליסט )‪.(25.06.13‬‬
‫‪http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3605993,00.html‬‬
‫‪Placement, Layering, Integration 52‬‬
‫‪53‬‬
‫‪ROBIN BOOTH, SIMON FARRELL, GUY BASTABLE, NICHOLAS YEO MONEY LAUNDERING LAW AND REGULATION,‬‬
‫‪A PRACTICAL GUIDE 3-4 (2011).‬‬
‫‪ 54‬קושי דומה נוצר גם בעת הסבת צ'ק על החלק או הסבת צ'ק למוכ"ז‪ ,‬אולם בשונה ממזומן האוחזים בצ'קים כאלו עדיין ניתנים לאיתור‬
‫משום שהם משאירים עקבות בחשבון הבנק של המושך ושל מי שפרע אותם )לפחות באופן אפקטיבי יותר מבעת תשלום במזומן(‪.‬‬
‫‪ 55‬אצלנו ראה למשל סעיף ‪ (7)8‬לצו איסור הלבנת הון )חובות ניהול רישום ודיווח של תאגידים בנקאיים(‪ ,‬התשס"א‪) 2001-‬להלן‪" :‬צו‬
‫הבנקים"(‪.‬‬
‫‪ 56‬בישראל ראה למשל‪ :‬צו הבנקים‪ .‬צו איסור הלבנת הון )חובות זיהוי‪ ,‬דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע(‪ ,‬התשס"ב‪-‬‬
‫‪.2002‬‬
‫‪ 57‬ריקרדו בן‪-‬אוליאל "פתיחת חשבון – אחריות בנק וסיכון בנקאי" משפטים יב ‪.(1982) 60‬‬
‫‪11‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫אמצעי תשלום חדש שיוצא אל השוק‪ ,‬עשויים ליצור קושי ראשוני לאיתור ומעקב על ידי הרשויות בשל‬
‫הצורך בהתאמת החקיקה הקיימת למאפייניהם היחודיים‪ .58.‬יחד עם זאת‪ ,‬בהתאם למתווה שאפרט‬
‫בהמשך‪ ,‬עניין זה ניתן לפתרון בנקל‪ ,‬תוך התבססות על המאפיין המרכזי של הכרטיס כעסקה אלקטרונית‬
‫עקיבה‪ 59.‬מכאן שהחלפת המזומן באמצעי תשלום אלקטרוניים מקלה על איתור והחרמת כספי הפשיעה‪,‬‬
‫‪60‬‬
‫מגדילה את הכנסות המדינה ותורמת לקיום רווחה חברתית הגלומה בחברה בעלת אחוזי פשיעה נמוכים‪.‬‬
‫)ג( חסכון עלויות עקב צמצום השימוש בצ'קים‬
‫הפחתת השימוש בצ'קים לטובת הגברת השימוש בכרטיס צובר ערך מובילה לחסכון עלויות גדול אף‬
‫מזה שצויין לעומת מזומן‪ .‬בעוד ששימוש במזומן )שדורש את ספירת השטרות או המטבעות וכן את העודף(‬
‫מגדיל אך במעט את הזמן הנדרש בעת התשלום בקופה לעומת שימוש בכרטיס )שדורש רק העברתו‬
‫במכשיר(‪ ,‬הרי שצ'ק גוזל זמן רב בהרבה‪ .‬מחקרים שנערכו מצביעים על חסכון של כשלושים שניות לעסקה‬
‫כאשר התשלום עבורה נעשה באמצעות כרטיס אלקטרוני לעומת צ'ק‪ 61.‬בהתחשב בשכלולים אחרונים‬
‫במהירות העיבוד של תשלומים אלקטרוניים‪ ,‬פער הזמנים הוא ככל הנראה אף גבוה יותר‪ .‬עניין זה מייעל‬
‫את עלויות תהליך התשלום בבית העסק‪ ,‬הן באמצעות צמצום עלויות כוח האדם הנדרשות מהספק‬
‫)העסקת קופאים בקופה( והן באמצעות הגברת היעילות ללקוח שמעדיף כי זמן ההמתנה לתשלום בקופה‬
‫יהיה קצר ככל האפשר‪ 62.‬מעבר לכך‪ ,‬כאשר מדובר בכרטיס צובר ערך באופן ספציפי‪ ,‬אף נחסכות העלויות‬
‫של פתיחת חשבון בנק וניהולו‪ ,‬מקום בו הלקוח פותח חשבון שכזה בעיקר כדי לקבל לרשותו אמצעי‬
‫תשלום אלקטרוני שיאפשר ניהול נוח של כספו‪ .‬לבסוף‪ ,‬בעת השימוש בכרטיס צובר ערך נחסך גם הליך‬
‫הגבייה של הצ'קים הכרוך בעלויות גבוהות ביותר‪ .‬התהליך דורש העברת הצ'ק מהספק לבנק הגובה‪,‬‬
‫שליחתו לבנק הנמשך‪ ,‬וביצוע התשלום בפועל‪ 63.‬פעולות שכאלו אינן נדרשות בעת ביצוע תשלום בכרטיס‬
‫צובר ערך‪ .‬לאור הדיון האמור‪ ,‬אין זה מפתיע כי מחקרים מעריכים את העלות הכוללת של הוצאת צ'ק‬
‫בכשלושה וחצי ש"ח ומציינים כי היא מצויה במגמת עליה‪ 64.‬מן העבר השני‪ ,‬העלות של תשלום בודד‬
‫‪65‬‬
‫בכרטיס צובר ערך הוערכה בכשלושים וחמש אגורות ומצויה במגמת ירידה‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬לצ'ק מאפיין נוסף וחשוב בשוק התשלומים והוא היותו מסמך סחיר המסייע לציבור הספקים‬
‫בקבלת אשראי ובטחונות במהלך היומיומי של ניהול עסקיהם‪ 66.‬יחד עם זאת‪ ,‬בהתאם לתיקון שנערך‬
‫בשנים האחרונות לחוק הבנקאות )שירות ללקוח(‪ 67,‬ממילא הצ'קים המונפקים כיום לציבור הלקוחות הנם‬
‫כאלו שסחירותם הוגבלה‪ .‬מכאן שבעסקאות קמעונאיות יתרון זה של הצ'ק מצטמצם משמעותית‪.‬‬
‫‪ 58‬ראה בהמשך בחלק ד‪.4.‬‬
‫‪ 59‬על הטיפול החוקי שבאפשרות להעביר הכרטיס מיד ליד ראה בחלק על סיכוני הלבנת הון‪.‬‬
‫‪ 60‬למסקנה דומה ראה‪ ,Mann :‬לעיל ה"ש ‪.10 ,31‬‬
‫‪61‬‬
‫‪ELIZABETH KLEE, PAPER OR PLASTIC? THE EFFECT OF TIME ON CHECK AND DEBIT CARD USE AT GROCERY‬‬
‫‪STORES, 27 (2006), http://www.federalreserve.gov/pubs/feds/2006/200602/ 200602pap.pdf.‬‬
‫‪ 62‬שם‪.‬‬
‫‪ 63‬יצוין כי בעוד שמדינות אחרות אשר אימצו בשנים האחרונות חקיקה המאפשרת סליקה אלקטרונית של צ'קים הצליחו להפחית עלויות‬
‫אלו במידת מה‪ ,‬בישראל תהליך שכזה טרם התרחש‪ .‬על כך ראה‪ :‬תזכיר חוק הסליקה האלקטרונית של שיקים‪ ,‬התשס"ח‪) ,2007-‬נבו(‪.‬‬
‫בארצות‪-‬הברית ראה‪ ,Mann :‬לעיל ה"ש ‪ ,3‬בעמ' ‪.128‬‬
‫‪Check Clearing in the 21st Century Act, 12 U.S.C. §§ 5001-5018 (2013).‬‬
‫‪ ,Keitel 64‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬בעמ' ‪ .21‬המחבר מציין שנכון לשנת ‪ 2010‬הוצאת צ'ק בודד הוערכה ב ‪.$1.03‬‬
‫‪ 65‬ראה בחלק ג‪ .1.‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ 66‬שלום לרנר דיני שטרות )מהדורה ‪.(2007 ,2‬‬
‫‪ 67‬סעיף ‪5‬ג לחוק הבנקאות )שירות ללקוח(‪ ,‬התשמ"א‪.1981-‬‬
‫‪12‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫‪ .2‬הנגשת תשלומים אלקטרוניים לכלל האוכלוסיה‬
‫לכרטיסים צוברי ערך יכולת ייחודית להרחיב את שוק התשלומים האלקטרוניים‪ ,‬במיוחד אל עבר‬
‫העשירונים הנמוכים של האוכלוסיה‪ .‬בכך הם מאפשרים את הרחבת השימוש בתשלומים אלקטרוניים על‬
‫חשבון אמצעי תשלום מבוססי נייר בפלח שוק שקודם לכן היה בלתי נגיש אליהם‪ .‬בנוסף הם מסייעים‬
‫בחיבור בני המעמדות הנמוכים אל העולם הכלכלי והצרכני המודרני ובכך יש לתרום לשיפור הלכידות‬
‫החברתית אצלנו‪ .‬בעוד שהיתרון שבהרחבת שוק אמצעי התשלום האלקטרוניים הנו המשך ישיר לדיון‬
‫הקודם‪ ,‬הגברת הלכידות החברתית מהווה לדידי שיקול נוסף שתומך בהתערבות של קובעי המדיניות‬
‫להגברת השימוש בכרטיסים צוברי ערך‪.‬‬
‫)א( "מידור‪-‬פיננסי" ועלותו‬
‫אחת הבעיות העומדות בבסיס המערכת הכלכלית של מספר חברות מערביות ושל ישראל בפרט‬
‫היא הקושי להנגיש מוצרים המצויים במרכז ההוויה הכלכלית והצרכנית לאוכלוסיות מוחלשות‪ 68.‬כפועל‬
‫יוצא‪ ,‬מעת לעת‪ ,‬נשמעות אצלנו קריאות התומכות בהנגשת המוצרים הפיננסיים לכלל האוכלוסיה כגון‪,‬‬
‫הפיכת בנק הדואר לבנק‪-‬מסחרי‪-‬חברתי במלוא מובן המילה או החייאה של מודל אגודות האשראי‪ 69.‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬העובדה המצערת היא כי בישראל של ימינו קשה לבני המעמד הבינוני‪-‬נמוך )ומטה(‪ 70‬לקבל גישה‬
‫למוצרים פיננסיים מרכזיים ובפרט לאמצעי תשלום אלקטרוניים‪ ,‬ללא היכולת לפתוח חשבון בנק ולנהל‬
‫אותו‪ 71.‬על אף התערבות רגולטורית שנעשתה אצלנו בדמות סעיף ‪ 2‬בחוק הבנקאות )שירות ללקוח( המטיל‬
‫על כל בנק בישראל את החובה לפתוח חשבון עובר ושב ללקוח‪ ,‬כפי שיפורט מיד‪ ,‬נראה כי כמות לא‬
‫מבוטלת של אזרחים עדיין מתקשה לעיתים לקבל שירות זה‪.‬‬
‫בניגוד למדינות מערביות רבות‪ ,‬בישראל אין נתון רשמי לגבי מספר משקי הבית שאינם מחזיקים‬
‫בחשבון בנק‪ 72.‬מנתונים שנאספו על ידי ארגונים חברתיים ופרטיים נראה כי מספר האזרחים שאינם‬
‫מנהלים חשבון שכזה נע בין ‪ 250,000‬ל‪ 73.700,000-‬אולם‪ ,‬אזרחים ממודרים פיננסית אינם רק כאלו שאין‬
‫ברשותם חשבון בנק‪ .‬קבוצה נוספת של אזרחים ממודרים פיננסית‪ ,‬המסומנת על ידי חוקרים במדינות‬
‫אחרות‪ ,‬היא אזרחים המחזיקים ברשותם חשבון בנק‪ ,‬אך בשל סיבות שונות הם עושים בו שימוש‬
‫מצומצם ביותר‪ 74.‬בישראל אין נתונים מדויקים גם על היקפה של תופעה זו אך לאור העובדה שכ‪600,000-‬‬
‫‪68‬‬
‫‪JOHN P. CASKEY, FRINGE BANKING: CHECK-CASHING OUTLETS, PAWNSHOPS AND THE POOR 87-106 (1996).‬‬
‫‪ 69‬ראה למשל‪ :‬רות פלאטו‪-‬שנער "קווים לדמותה של אגודת האשראי )‪ "(Credit Union‬תאגידים י)‪ .3 (2‬צבי הדר‪-‬ריכטר "בנק‬
‫קואופרטיבי ישראלי – האתגר הבא בענף הבנקאות" תאגידים י)‪.32 (2‬‬
‫‪ 70‬מדובר בפלג האוכלוסיה המרוויח מתחת ל‪ 125% -‬השכר החציוני במשק‪ .‬על כך ראה‪ :‬אילנית בר מאפייני מעמד הביניים בישראל‬
‫וניתוח השינויים שחלו בו בשנים האחרונות‪) 3-6 ,‬מרכז המחקר של הכנסת‪.(2010 ,‬‬
‫‪ 71‬כפי שעולה מנתוני בנק ישראל אמצעי התשלום האלקטרוניים בישראל פועלים באמצעות גישה לחשבון הבנק של הלקוח‪ .‬ראה‪ :‬בנק‬
‫ישראל‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,12‬בעמ' ‪ .29-33‬יודגש כי גם ה"ארנקים הדיגיטאליים" בישראל פועלים תוך הסתמכות על כרטיס חיוב או חשבון‬
‫בנק של הלקוח‪.‬‬
‫‪ 72‬כך למשל בארצות הברית המדובר על ‪ 1‬מכל ‪ 12‬משקי בית‪ .‬ראה‬
‫‪SUSAN BURHOUSE & YAZMIN OSAKI, 2011 FDIC NATIONAL SURVEY OF UNBANKED AND UNDERBANKED‬‬
‫‪POPULATION, 4 (2012), http://www.fdic.gov/householdsurvey/2012_ unbankedreport _execsumm.pdf.‬‬
‫‪ 73‬על אף ניסיונות רבים שנעשו על ידי לא מצאתי רשות בישראל המפרסמת מידע רשמי לגבי מספר האזרחים או בתי האב שאין ברשותם‬
‫חשבון בנק‪ .‬דו"ח שפורסם על ידי עמותת ידיד מדבר על כ‪ 250,000-‬אזרחים או משפחות ללא חשבון בנק‪ .‬נתון אחר שמסופק על ידי‬
‫חברת אקס‪-‬פאי גלובל נוקב בסכום גבוה בהרבה של כ‪ 700,000-‬לקוחות ללא חשבון בנק‪ .‬על כך ראה בהתאמה‪ :‬ידיד‪" ,‬ידיד ליו"ר ועדת‬
‫הכלכלה‪ :‬צריך לשנות את חוק הבנקאות‪ ,‬לחייב את הבנקים לפתוח עוד סניפים ולחייב מתן אשראי ובשלב זה לעצור את מיזם "תעודת‬
‫הזהות הבנקאית" )‪ .http://www.yedid.org.il/?id=5069 .(20.5.2013‬שי לוי "למה לאסי דיין אין חשבון בנק"‪MAKO ,‬‬
‫)‪.http://www.mako.co.il/home-family-relationship/family/Article-56ee8a496764241006.htm (11.11.13‬‬
‫‪ 74‬לדיון בהגדרת התופעה והיקפה בעולם ראה ‪ ,Burhouse & Osaki‬לעיל ה"ש ‪ ,72‬בעמ' ‪ .17-19 ,4-6‬ראה גם ‪ ,Caskey‬לעיל ה"ש‬
‫‪.68-83 ,68‬‬
‫‪13‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫אזרחים בישראל גרים ביישובים שבהם אין סניפי בנק‪ 75‬וכ‪ 270,000 -‬אזרחים הנם לקוחות שחשבון הבנק‬
‫שלהם הוגבל לפי הוראות חוק צ'קים ללא כיסוי‪ ,76‬נראה כי התופעה עשויה להיות די רחבה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בסופו של יום‪ ,‬יהיו הנתונים אשר יהיו‪ ,‬המסקנה הסופית היא כי חלק משמעותי מהאזרחים‬
‫במדינה סובלים מקשיי נגישות למוצרים פיננסיים מרכזיים וזאת על אף שחלק מהם לפחות מקבל הכנסה‬
‫קבועה‪ ,‬מנהל משק בית ויכול היה להפיק תועלת משמעותית ממוצרים שכאלו‪ .‬בהינתן שהשימוש באמצעי‬
‫תשלום הוא חלק מרכזי מההוואי הכלכלי והצרכני בישראל ובעולם‪ ,‬בני האוכלוסיה הממודרת פיננסית‬
‫ככל הנראה משתמשים במוצרים פיננסיים חלופיים כגון המחאות דואר‪ ,‬פדיון צ'קים חוץ בנקאיים‪ ,‬קבלת‬
‫הלוואות חוץ בנקאיות‪ ,‬ומזומן‪ 77.‬מבחינה טכנית מוצרים שכאלו מוגבלים ביכולותיהם ומבחינה כלכלית‪,‬‬
‫כפי שראינו‪ ,‬הם לרוב יקרים בהרבה לכלל החברה ולעיתים גם ללקוחות המשתמשים בהם‪ 78.‬על כן‬
‫מדיניות תשלומים המובילה למצב שכזה מנציחה את האמיתה הכלכלית העצובה לפיה "העניים משלמים‬
‫יותר"‪ ,79‬לכל הפחות על אמצעי התשלום שלהם‪.‬‬
‫כשלי השוק בגינם מוצרים פיננסיים מרכזיים ובסיסיים אינם מנת חלקם של חלק מבני המעמד‬
‫הבינוני‪-‬נמוך‪ ,‬הם מעבר להיקפה של רשימה זו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הם מצדיקים דיון מצומצם ולו בכדי להדגיש‬
‫את היתרונות של מוצרים פיננסיים אחרים שיכולים להתגבר על כשלים אלו‪ .‬ראשית‪ ,‬יש לציין‪ ,‬כי‬
‫התופעה אינה ייחודית לישראל‪ .‬מעבודתו של קאסקי בנושא‪ ,‬עולה כי אחת הסיבות המרכזיות להיווצרות‬
‫מצב זה היא שלמוסדות הפיננסיים המשמעותיים – במרכזם הבנקים – אין אינטרס למשוך אליהם‬
‫לקוחות ממגזרים אלו של האוכלוסיה‪ .‬דירוג האשראי של לקוחות אלו אינו גבוה‪ .‬חלקם אינו יכול לשלם‬
‫את העמלות המשמעותיות הנגבות בגין שימוש במוצרים הבנקאיים המגוונים ועל כן השימוש שיעשו‬
‫בחשבון יהיה מוגבל ביותר‪ .‬במקביל‪ ,‬סביר להניח כי הם לא ישתמשו בשירותים שרווחיים במיוחד‬
‫לבנקים‪ ,‬כמו הפקדת כספים בתכניות חסכון למיניהם או השקעות‪ .‬משום כך הם הופכים להיות לקוחות‬
‫"לא אטרקטיביים"‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬לבנקים אין תמריץ להציע שירותים שיתאימו ויימשכו מגזרים אלו‬
‫באוכלוסיה‪ 80.‬דוגמא טובה אצלנו שעשויה להמחיש עניין זה נוגעת לנגישות הבסיסית לסניפי הבנק‪ .‬הנושא‬
‫משמעותי ביותר לכלל האוכלוסיה‪ 81‬ובייחוד לאוכלוסיה המדוברת הזקוקה יותר לקשר האישי עם פקיד‬
‫בנק המכיר את צרכיהם הייחודיים ויודע להסביר עבורם את השירותים הפיננסיים באופן המקצועי‬
‫‪ 75‬נעם שרון "הוא לא רק בנק הוא גם ידיד" ‪ 13‬אדם עולם ‪ .32-35 ,32‬תומר זלצר "משרד התקשורת מקדם הרחבת שירותי הבנקאות‬
‫של בנק הדואר" כלכליסט )‪.(21.6.2010‬‬
‫‪http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3408785,00.html‬‬
‫בשל המאפיינים היחודיים של האוכלוסיה הממודרת כלכלית יתעורר ככל הנראה גם קושי לפתור את בעיית הנגישות באמצעות בנקאות‬
‫אינטרנטית‪ .‬על כך ראה בהמשך חלק זה‪.‬‬
‫‪ 76‬בנק ישראל "נתונים על חשבונות מוגבלים" ‪http://www.boi.org.il/he/consumerinformation/consumerissues/pages‬‬
‫‪/limitedaccountdata.aspx‬‬
‫‪ 77‬באופן לא מפתיע לפי נתוני בנק ישראל‪ ,‬השימוש במזומן נפוץ ביותר בקרב האוכלוסיה הדתית והערבית‪ .‬כמו כן בקרב מי שמשכורתו‬
‫היא ממוצעת ומטה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬פלח האוכלוסיה היחיד שעושה שימוש גדול יותר באמצעי תשלום אלקטרוניים על מזומן הוא בעלי‬
‫"הכנסה מעל הממוצעת"‪ .‬על כך ראה בנק ישראל‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,25‬בעמ' ‪ .20‬על השימוש באמצעי תשלום חלופיים על ידי אוכלוסיה‬
‫ממודרת כלכלית ראה‪ ,Caskey :‬לעיל ה"ש ‪ ,68‬בעמ' ‪.68-84‬‬
‫‪ 78‬ראה לעיל בחלק ג‪.1.‬ב‪ .‬ו‪ -‬ג‪.1.‬ג‪ .‬לרשימה זו‪ .‬חריג לעניין זה הוא השימוש במזומן שעלותו הפרטית נמוכה ולעיתים לא קיימת‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫‪DAVID CAPLOVITZ, THE POOR PAY MORE : CONSUMER PRACTICES OF LOW-INCOME FAMILIES (2007). Liran‬‬
‫‪Haim, Rethinking Consumer Protection Policy in Financial Markets, 32 J.L&COMM 1, 24-28 (2014).‬‬
‫‪ 80‬ראה ‪ ,Caskey‬לעיל ה"ש ‪ ,68‬בעמ' ‪ .87-106‬ראה גם‪:‬‬
‫‪Ronald J. Mann, After the Great Recession - Regulating Financial Services for Law and Middle-Income‬‬
‫)‪Communities, 69 WASH. & LEE L. REV. 729, 740-743 (2012‬‬
‫‪ 81‬ה"ע )י‪-‬ם( ‪ 13/93‬הממונה על ההגבלים העסקיים נ' המועצה הישראלית לצרכנות )נבו ‪.(27.1.1997‬על חשיבות הנושא ניתן‬
‫ללמוד בפסק מפסק הדין האמור בו נדונה האפשרות לסגור את סניפי הבנק בימי שישי‪ .‬מנתונים שהציגה המועצה לצרכנות )בפסקה‬
‫‪ (29.1‬ומובאים בפסק הדין‪ 24% ,‬מהלקוחות יעבירו את חשבונם לבנק אחר אם הבנק שלהם יסגור שעריו בימי ו' )לנתון זה יש להוסיף‬
‫כי רבים מבני האוכלוסיה הנמוכה עובדים אף בימי ו'(‪ .‬גם עמדת המפקח על הבנקים כפי שהובאה בפסק הדין הייתה כי "לקוח זכאי לקבל‬
‫ביום עסקים את כל השירותים" )בפסקה ‪.(37.2‬‬
‫‪14‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫והברור להם ביותר‪ 82.‬אולם‪ ,‬חלק גדול מאוכלוסיה זו כלל איננו זמין בשעות שבהם סניפי הבנק פתוחים‪.‬‬
‫נוסף על גורם הזמינות‪ ,‬גם כמות הסניפים הנמוכה המצויה ביישובים בהם חיים בני אוכלוסיה אלו פוגעת‬
‫בנגישותם אליהם‪ .‬על פי נתוני משרד התקשורת‪ ,‬נכון לשלהי ‪ ,2010‬היו בישראל ‪ 170‬יישובים )רובם‬
‫בפריפריה( שבהם אין סניף בנק ובהם גרו כ‪ 600,000-‬איש‪ .83‬אמנם‪ ,‬בשנים האחרונות הבנקאות‬
‫האינטרנטית התיימרה לטפל בתופעה זו‪ ,‬אולם חלק מבני מהאוכלוסיה המדוברת אינו נגיש לאינטרנט‬
‫והשימוש בבנקאות אינטרנטית עלול לחשוף אותם לטעויות רבות בניהול ענייניהם הכספיים‪ 84.‬כמו כן‪,‬‬
‫קיימים עדיין שירותים לא מבוטלים שניתן לקבל רק באמצעות סניף הבנק‪ 85.‬במצב דברים שכזה רק‬
‫הגיוני כי בעלי המעמד הבינוני‪-‬נמוך מעדיפים לבסס את התנהלותם הכלכלית על כסף מזומן או צ'קים‬
‫ולקבל את השירותים הפיננסיים הנחוצים להם מנותני שירותי מטבע או מלווים חוץ בנקאיים שזמינים‬
‫ונגישים יותר אליהם‪ .‬התוצאה הנלווית לכך היא שהם משלמים עמלות גבוהות בהרבה עבור שירותים‬
‫פיננסיים שהם יכולים היו לקבל בעלות נמוכה יותר‪ .‬כאשר מצב כזה מונע מבני אוכלוסיה זו את הגישה‬
‫לאמצעי תשלום אלקטרוניים‪ ,‬החברה כולה משלמת את העלות המשמעותית של השימוש באמצעי תשלום‬
‫מבוססי נייר‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬ההתאמה של המוצרים הבנקאיים לקבוצות האוכלוסיה הנמוכות אינה הסיבה‬
‫היחידה שהם ממודרים כלכלית‪ .‬מחקרים שנערכו הראו כי בקרב אוכלוסיה במעמד בינוני‪-‬נמוך‪ ,‬יש חוסר‬
‫אמון משמעותי בבנקים‪ 86.‬ככל הנראה בשל ניסיונות בלתי נעימים בעבר וחוסר הבנה מספקת של‬
‫השירותים הבנקאיים אוכלוסיה זו תופסת את הבנקים כמקומות קרים ומנוכרים‪ 87.‬מצב זה מוביל‬
‫לנוכנותם לשלם יותר ואף לסבול מאי נוחות מסוימת כדי לא להיזקק לשירותי הבנקים‪ .‬כפי שכתבתי‬
‫בעבר‪ ,‬נדרשת התערבות המחוקק בפרקטיקות הבנקאיות אצלנו‪ ,‬על מנת לשפר את אמון הציבור בממסד‬
‫‪88‬‬
‫הבנקאי ולמנוע תופעות שכאלו‪.‬‬
‫)ב( מבט אל מעבר לעלות הכלכלית‬
‫הבעיה הנוצרת ממידור כלכלי של מאות אלפי אזרחים אינה רק העלויות הגבוהות שאותם‬
‫אזרחים משלמים על המוצרים הפיננסיים שלהם וכפועל יוצא גם העלות המצרפית שכולנו משלמים לאור‬
‫השימוש הרב יותר באמצעי תשלום מבוססי נייר‪ .‬בעיה משמעותית באותה המידה היא המידור של אותה‬
‫אוכלוסיה מתוך המרכז החברתי )ולא רק הכלכלי(‪ ,‬שהוא פועל יוצא של הפונקציונאליות המוגבלת של‬
‫אמצעי התשלום מבוססי הנייר בכלכלה המודרנית‪ .‬בפשטות‪ ,‬ישנם מוצרים רבים בחברה המודרנית‬
‫ובישראל בפרט שאינם זמינים למי שאין ברשותו כרטיס חיוב‪ .‬כך למשל‪ ,‬קשה להזמין כרטיס לקולנוע‪ ,‬לא‬
‫ניתן לשלם חשבונות חודשיים באמצעים של מכר מרחוק‪ ,‬וכן אי אפשר לרכוש מוצרים באינטרנט‪ .‬המידור‬
‫הכלכלי‪ ,‬בייחוד מאמצעי התשלום האלקטרוניים‪ ,‬מתגלה כקשה יותר ויותר כאשר הפונקציונאליות שלהם‬
‫‪ 82‬יהודית קנלור "אזרח "מאותגר כלכלית" ומלחמתו בבנקים" ‪ 351‬ידע למידע‪ :‬הירחון למסוי‪ ,‬משפט וכלכלה‪.(2005) 79-80 ,‬‬
‫‪ 83‬שרון‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ .75‬זלצר‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.75‬‬
‫‪ 84‬קנולר‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.82‬‬
‫‪ 85‬עניין הממונה להגבלים עסקיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,81‬פסקה ‪ .13‬מהכתוב שם עולה כי נכון לכתיבת פסק הדין‪ ,‬ל‪ 16%-‬מהשירותים‬
‫הבנקאיים לא היה תחליף אינטרנטי וכי הגעה לסניף היא חלק מרכזי מהשירות הבנקאי‪.‬‬
‫‪ 86‬אבי דגני‪ ,‬רינה דגני‪ ,‬תפיסות לגבי מערכת הבנקים ואופן התנהגות לקוחות )לא פורסם‪ ,‬מאי ‪ .(2011‬הסקר נערך עבור המרכז לדיני‬
‫בנקאות‪ ,‬המכללה האקדמית נתניה‪ .‬מהסקר עולה כי ‪ 35%‬מהלקוחות רואים את הבנקים כהוגנים במידה מעטה ומטה‪.‬‬
‫‪ 87‬ראה ‪ ,Caskey‬לעיל ה"ש ‪.76 ,74 ,68‬‬
‫‪ 88‬לירן חיים‪ ,‬עמלה בנקאית – אחריות הבנק בעת קביעתה וגבייתה )בעקבות רע"א ‪ ,4619/08‬בנק מרכנטיל דיסקונט נ' מעונות עזרא(‪,‬‬
‫משפטים על אתר ה'‪ ,Haim .51 ,‬לעיל ה"ש ‪ ,79‬בעמ' ‪.39-54‬‬
‫‪15‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫הופכת להיות קריטית לניהול חיי היום יום וכפועל יוצא נתח המוצרים הצרכניים שמחייב שימוש בהם‬
‫‪89‬‬
‫הולך וגדל‪.‬‬
‫בהחלט ניתן לטעון‪ ,‬כי מוצרים אלו הם בגדר "מותרות" שיהיה עדיף אם אפילו לא יהיו זמינים‬
‫לחלק גדול מבני המעמד הנמוך‪ .‬אולם חשוב לזכור מה הסיבה העיקרית שרוב הציבור עושה שימוש‬
‫במוצרים שכאלו – ההנחה שהם יעילים‪ ,‬זולים או נוחים יותר מהמוצרים הקמעונאיים האלטרנטיביים‬
‫הקיימים‪ 90.‬אין שום סיבה נראית לעין שבני המעמד הבינוני‪-‬נמוך יצטרכו לשלם יותר עבור מוצרים‬
‫קמעונאיים שהם יכולים לשלם עבורם פחות‪ ,‬כשם שאין סיבה שהם ישלמו יותר על המוצרים הפיננסיים‬
‫שלהם‪ .‬כפי שמלמד מאן‪ 91,‬מעבר לתועלת הכלכלית במובנה הצר‪ ,‬נראה שמדובר בתעודת עניות חברתית‬
‫כאשר המוצרים הקמעונאיים והכלכליים המרכזיים המקושרים אצל כולנו ל"הצלחה" ול"שייכות‬
‫חברתית" מודרים מידיהם של מאות אלפי אזרחים‪ 92.‬לשון אחרת‪ ,‬כולנו "מפסידים" מחברה שמדירה‬
‫חלקים מאזרחיה מתוכה בשעתם הקשה וכולנו "מרוויחים" משיפור בלכידות החברתית‪ .‬נראה‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי‬
‫מוצר פיננסי שיכול להוביל לפתרון מסויים לבעיות אלו יביא ערך ותועלת לכולנו‪.‬‬
‫)ג( כרטיסים צוברי ערך כפתרון ל"מידור כלכלי"‬
‫השאלה היא מדוע כרטיסים צוברי ערך מספקים את הפתרון לבעיה כלכלית וחברתית כה‬
‫מטרידה‪ .‬התשובה המרכזית טמונה בחסכון העלויות בו דנתי לעיל‪ .‬הירידה המשמעותית בסליקת‬
‫תשלומים אלקטרוניים הורידה את עלות המוצר בצורה כה משמעותית בשנים האחרונות כך שכעת‬
‫משתלם ורווחי להנפיק את המוצרים האלה על בסיס פרסונאלי‪ .‬הנקודה הראשונה בהקשר זה היא ללא‬
‫ספק עלות עיבוד המידע‪ .‬טלו לדוגמא‪ ,‬כרטיסי משכורת‪ .‬כרטיסים אלו דורשים העברת הכספים מהמעביד‬
‫למנפיק‪ ,‬העמדתם לרשות הלקוח על‪-‬ידי המנפיק‪ ,‬הפחתת יתרת הלקוח לאחר ביצוע רכישה והעברת‬
‫הכספים לספק בהתאם‪ .‬תהליך שכזה‪ ,‬אשר בעבר היה דורש משאבים ניכרים‪ ,‬אפשרי היום בקלות‬
‫וביעילות לאור ההתקדמות הטכנולוגית האדירה בשנים האחרונות בתחום עיבוד המידע‪ .‬כרטיס צובר ערך‬
‫מגייס יתרונות אלו ומוביל לכך כי אוכלוסיה "ממודרת כלכלית" תוכל להינות מהם בצורה מקסימאלית‪.‬‬
‫במקביל לכך‪ ,‬הכרטיס גם מייתר עלויות אחרות המשוקללות בדרך כלל בעמלות שלקוחות משלמים בגין‬
‫חשבון הבנק שלהם‪ .‬כך למשל‪ ,‬מנפיק של כרטיס צובר ערך אינו צריך לדאוג לעניינים כמו דירוג אשראי‬
‫ורווחיות כוללת של הלקוח‪ ,‬נושאים שבדרך כלל מניעים את הבנקים להימנע מלפתוח חשבון בנק ללקוחות‬
‫אלה‪ .‬לשון אחרת‪ ,‬היתרון הגדול של כרטיסים צוברי ערך הוא שהם לא מערבים כלל מתן אשראי או מתן‬
‫שירותים נוספים ולכן הם חוסכים ממנפיק הכרטיס צורך לאסוף כל מידע הנוגע לחוסנו הכלכלי של‬
‫הלקוח‪.‬‬
‫מובן שניתן להצביע על אמצעי תשלום אחרים הקיימים במדינות אחרות שפועלים בצורה דומה‪ .‬למשל‬
‫הדביט כארד )‪ (debit card‬מאפשר חיובים רק בכפוף ליתרה שהופקדה מראש על ידי הלקוח בחשבון הבנק‬
‫‪89‬‬
‫‪Ivan Daniel, 5 Things You Can’t Quite Do Without A Credit Card, DAILY MARKET (2010),‬‬
‫;‪http://www.dailymarkets.com/personal-finance/2010/10/04/5-things-you-cant-do-without-a-credit-card‬‬
‫‪90‬‬
‫‪CHRIS ANDERSON, THE LONG TAIL: WHY THE FUTURE OF BUSINESS IS SELLING LESS OF MORE 168-191 (2008).‬‬
‫‪ ,Mann 91‬לעיל ה"ש ‪.741-746 ,88‬‬
‫‪ 92‬שם‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫שלו‪ 93.‬יחד עם זאת‪ ,‬משום שהדביט כארד מחייב קיומו של חשבון בנק טרם השימוש בו הוא אינו מהווה‬
‫תחליף אמיתי לציבור הלקוחות הממודרים כלכלית‪ .‬באופן דומה הוא גם איננו מוביל להוזלה של המוצר‬
‫על ידי ייתור עלויות פתיחת החשבון והערכת דירוג האשראי של הלקוח‪.‬‬
‫מעבר לחסכון בעלויות‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬כרטיס צובר ערך הנו בעל פונקציונאליות דומה לכרטיסי‬
‫חיוב אחרים‪ ,‬במיוחד מבחינת אופי השימוש‪ .‬כאמור‪ ,‬כרטיסים צוברים ערך רבים נושאים את הלוגו של‬
‫רשתות התשלום הגדולות )ויזה‪ ,‬מאסטרכארד‪ ,‬אמריקן אקספרס או דיינרס( ועל כן ניתן לעשות בהם‬
‫שימוש אצל ספקים כמעט כמו בכל כרטיס חיוב אחר‪ 94.‬הדבר גם גורם לשיפור תחושת השייכות החברתית‬
‫של הממודרים כלכלית אשר יכולים כעת להחזיק בכרטיס פלסטיק שנראה כמו המוצר שבו משתמשים‬
‫מרבית הלקוחות במדינה‪ .‬כרטיס שכזה גם מסמל בדרך כלל סטטוס חברתי מכובד ומאפשר לרכוש את כל‬
‫המוצרים הזמינים למגזרים אחרים של החברה‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬גם מבנה העמלות בכרטיס הוא פשוט למדי וכולל מספר מצומצם ביותר של עמלות‬
‫הניתנות להשוואה בקלות בין תכניות הכרטיסים השונות‪ .‬כפי שניתן לראות מניסיונן של מדינות אחרות‪,‬‬
‫התערבות רגולטורית שתעביר חלק מהתשלומים הממשלתיים )שנעשים היום באמצעים מבוססי נייר(‬
‫לכרטיסים צוברי ערך יכולה להכפיף כרטיסים אלו למבנה עמלות ממוסד ונמוך אף יותר‪ .‬מובן‪ ,‬שהיתרונות‬
‫הכלכליים והחברתיים של הוזלת עמלות הבנקים באופן שכזה חורגים מעבר להיקפה של רשימה זו‪.‬‬
‫אכן הסיבה המרכזית לפקפק בהצלחתם של כרטיסים צוברי ערך במיוחד בישראל היא הקושי‬
‫הגדול שהיה לאמצעי תשלום אחרים להיקלט במשק הישראלי – בייחוד כאלו שלא נהנו מתמיכתם של‬
‫הבנקים הגדולים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ישנן שתי סיבות מרכזיות המצמצמות את הסבירות להתעוררות קושי זה‬
‫בענייננו‪ :‬הסיבה הראשונה היא שכרטיסים צוברי ערך עושים שימוש בתשתית מערכתית קיימת‪ .‬רוצה‬
‫לומר כי משום שבחלקם הגדול הם נושאים את הלוגו של אחת מרשתות התשלום הגדולות‪ ,‬הסיכון שהם‬
‫לא יתקבלו על ידי ספקים הוא מצומצם ביותר‪ 95.‬הסיבה השניה נוגעת לפלח השוק שעשוי לקדם את‬
‫השימוש בכרטיסים אלו‪ .‬כפי שאפרט בהמשך המלצתי היא כי הממשלה והמעסיקים הגדולים ינקטו‬
‫תהליך הדרגתי במסגרתו התשלומים הקבועים שהם מעניקים לציבור כיום על‪-‬ידי אמצעי תשלום מבוססי‬
‫נייר יעברו להינתן באמצעות כרטיסים צוברי ערך‪ 96.‬מצב שכזה ייתן נקודת פתיחה מצויינת להפצה‬
‫‪97‬‬
‫משמעותית של הכרטיסים ולהפיכתם לאמצעי תשלום נפוץ ומקובל בקרב הציבור‪.‬‬
‫קושי נוסף עשוי להיווצר עקב העובדה שכרטיס צובר ערך יוצר רושם של "תזרים מזומנים שלילי"‬
‫אצל הלקוחות‪ .‬הדבר מתרחש עקב המנגנון הטכני של הכרטיס המחייב את הלקוחות להעביר את כספם‬
‫לידי המנפיק לפני שהם משתמשים בו בפועל‪ .‬בכך הם לכאורה "נפרדים" מכספם במועד מוקדם יותר‬
‫ממועד השימוש‪ .‬תופעה דומה אינה קיימת כאשר הכסף מופקד למשל בחשבון בנק או נמצא במזומן בכיסו‬
‫של הלקוח‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בפועל‪ ,‬אני סבור כי לעניין זה תהיה השפעה שולית על השימוש בכרטיס אם בכלל‪.‬‬
‫זאת משום שהלקוח תופס את הכספים שהעביר לידי המנפיק ככאלה שנמצאים "על הכרטיס" ולכן הוא‬
‫סבור שהם עדיין "בידו"‪ 98.‬משכך הוא אינו רואה בהם כספים שכבר הוציא‪ .‬במציאות – במיוחד בכזו שבה‬
‫‪ 93‬כרטיס הדביט כארד מכונה כרטיס בנק בחוק כרטיסי חיוב ואינו נפוץ בארץ‪ .‬על מהותו של כרטיס זה ראה‪ :‬לירן חיים‪ ,‬הטיב המשפטי‬
‫של "מערכת היחסים בכרטיס חיוב" ‪) 35‬חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"‪ ,‬הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה‪,‬‬
‫‪.(2010‬‬
‫‪ 94‬במדינות שונות מתאפשר אף תשלום מתמשך באמצעות כרטיסים אלו‪ .‬בהקשר זה הספקים נוהגים "להקפיא" בתקופה ‪ n‬סכום מסויים‬
‫מיתרת הכרטיס שיבטיח את התשלום בתקופה ‪ ,n+1‬וחוזר חלילה‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫)‪Ronald J. Mann, Making Sense of Payments Policy in the Information Age, 93 GEO. L.J. 633, 655 (2005‬‬
‫‪ 96‬על כך ראה בחלק ג‪ .5.‬ברשימה זו‪.‬‬
‫‪ 97‬שם‪.‬‬
‫‪ 98‬לניתוח הטיב המשפטי של הכרטיס ראה בחלק ד‪.2.‬ב‪ .‬ברשימה זו‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫שיעור הריבית על הכספים המצויים בחשבון עובר ושב הוא נמוך ביותר – קבלת כספים במזומן או בצ'ק‪,‬‬
‫לחשבון הבנק או כ"יתרה על גבי כרטיס" נראית ללקוח כטריוויאלית‪.‬‬
‫)ד( צמצום השימוש באמצעי תשלום מבוססי נייר בקרב כלל האוכלוסיה‬
‫עד כה דנתי ביכולתם של כרטיסים צוברי ערך להרחיב את השימוש באמצעי תשלום אלקטרונים‬
‫אל עבר האוכלוסיה הממודרת חברתית‪ .‬כעת אדון באפשרות שהכרטיס ירחיב את השימוש באמצעי‬
‫תשלום אלקטרוניים גם בקרב כלל האוכלוסיה‪ .‬דהיינו‪ ,‬יהווה אמצעי תשלום משלים לאמצעי התשלום‬
‫האלקטרוניים שכבר נעשה בהם שימוש ויסייע להפחתה נוספת של השימוש במזומן‪ .‬המאפיין המרכזי‬
‫שעשוי לאפשר תופעה שכזו הוא הדמיון שהציבור רואה בין שימוש בכרטיס צובר הערך לשימוש בכסף‬
‫מזומן‪.‬‬
‫אם נבחן את האופי הטכני של הכרטיס נמצא כי המנגנון שלו יוצר תפיסה אצל הלקוח לפיה הכרטיס הוא‬
‫כלי קיבול לכספו המזומן ש"נמצא" כעת "על הכרטיס"‪ .‬מבחינת הלקוח‪ ,‬תהליך הנפקת הכרטיס כולל את‬
‫העברת הכסף למנפיק ובסמוך מאוד לכך )לעיתים באותה העת( קבלת כרטיס המאפשר גישה לסכום‬
‫המזומן שהועבר‪ .‬רק הגיוני כי הלקוח תופס תהליך זה כאילו כספו "הועבר" על ידי המנפיק אל הכרטיס‪.‬‬
‫הלקוח אינו לוקח בחשבון כי הכסף הופקד במקום כלשהו )ככל הנראה חשבון הבנק של המנפיק( וכי הוא‬
‫מועבר משם לספק בעת השימוש בכרטיס‪ .‬יכולת הלקוח לעשות שימוש בכרטיס באופן דומה לכסף מזומן‬
‫תורמת לתחושה שברכישת הכרטיס הוא החליף "כסף מנייר" ב"כסף מפלסטיק"‪ 99.‬מבחינת משפטית‪ ,‬כפי‬
‫שנראה בהמשך‪ ,‬מובן שכרטיס צובר ערך אינו שקול למזומן‪ 100.‬יחד עם זאת‪ ,‬הלקוח בדרך כלל אינו‬
‫מתעניין בהיבט המשפטי של נושא זה והתרשמותו מושגת מהאופי הטכני בלבד‪.‬‬
‫מחקר שנערך לאחרונה על ידי הבנק המרכזי בקנדה תומך בתפיסה האמורה‪ .‬המחקר העלה כי הציבור‬
‫תופס בצורה דומה את הכרטיסים צוברי הערך ואת השימוש בכסף מזומן לאור מאפייניהם הדומים של‬
‫השניים‪ .‬במיוחד התבטא הפער בביצוע עסקאות בהיקפים נמוכים )עד ‪ 20‬דולרים(‪ 101.‬המחקר גם מצא כי‬
‫אימוץ של כרטיסים צוברי ערך בקנדה הוביל לצמצום של ‪ 12%‬בשימוש במזומן בקרב כלל האוכלוסיה‬
‫לרבות בקרב לקוחות שעשו שימוש במגוון אמצעי תשלום אלקטרוניים )לרבות כאלו לחיוב מיידי של‬
‫‪102‬‬
‫חשבון הבנק( קודם לכן‪.‬‬
‫לאור זאת נראה כי ההשפעה המרחיבה של כרטיס צובר ערך עשויה להתפרס לכלל האוכלוסיה )אם כי‬
‫כנראה בהיקף מצומצם יותר מזה שתתפרס לעבר האוכלוסיה הממודרת כלכלית( ובכך להוביל לחסכון‬
‫נוסף בעלויות אמצעי התשלום לחברה‪.‬‬
‫‪ .3‬צמצום צריכת האשראי‬
‫יתרון נוסף של כרטיסים צוברי ערך נובע ישירות מהאופי שלהם כאמצעי תשלום שאינו כולל‬
‫כחלק אינטגרלי ממהותו את הפונקציה של קבלת אשראי‪ .‬בכך כרטיס צובר ערך מתגבר על אחד‬
‫מהחסרונות המשמעותיים שהעיבו שנים על יתרונותיו של כרטיס האשראי כאמצעי תשלום אלקטרוני‪.‬‬
‫‪ 99‬עמדה משפטית שכזו הובעה בעבר על ידי בית הלורדים באנגליה‪ .‬על כך ראה‪:‬‬
‫‪Re Charge Card Services Ltd, 3 W.L.R. 764 (sited from Ch. 497), (Court of Appeal, 1988).‬‬
‫לביקורת על עמדה זו ראה‪ :‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,93‬בעמ' ‪.53-71‬‬
‫‪ 100‬על הטיב המשפטי של כרטיס התשלום ראה בחלק ד‪.2.‬ב‪ .‬ברשימה זו‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫‪S.C. Fung, Ben, Kim P. Huynh, and Leonard Sabetti. The Impact of Retail Payment Innovations on Cash Usage.‬‬
‫‪Bank of Canada, 3, 28 (2012). Also see Payment systems, 337.‬‬
‫‪ 102‬שם‪ .1-4 ,‬המחקר גם מציין ירידה של ‪ 15%‬ביחס בין ביצוע עסקאות במזומן לבין כלל העסקאות המבוצעות‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫ההשפעה השלילית שיש לאמצעי תשלום אלקטרוניים המעמידים כחלק ממהותם אשראי צרכני‬
‫ללקוחות הייתה מקור לכתיבה עניפה‪ ,‬במיוחד במהלך העשור האחרון‪ 103.‬בקליפת אגוז‪ ,‬הטיעון המשפטי‬
‫הוא ששימוש באשראי צרכני כעניין שבשגרה מוביל למצוקה כלכלית של צרכנים רבים ומצדיק פעילות‬
‫רגולטורית מונעת‪ .‬לענייננו‪ ,‬מחקרים שנערכו במדינות אחרות הראו כי יש קשר ישיר בין שימוש בכרטיסי‬
‫אשראי ובפרט באשראי מתגלגל לבין מצוקה כלכלית של אזרחים‪ .‬הסיבות הספציפיות לקיומו של קשר זה‬
‫נשארו במחלוקת בין החוקרים השונים‪ ,‬אולם ללא ספק הן קשורות לטשטוש שיקול הדעת של הלקוח‬
‫המתרחש כאשר נוצר פער זמנים בין מועד רכישת המוצר ומועד התשלום בגינו‪ 104.‬כך או כך‪ ,‬המחקרים‬
‫מראים כי מדינות אשר הצליחו להימנע מתופעות אלו פיתחו מערכת תשלומים אלקטרוניים שחלקים‬
‫משמעותיים ממנה אינם מבוססים אשראי‪ 105.‬בהינתן שיצירת חובות על ידי לקוחות מכבידה על כלל‬
‫החברה – חייבים‪ ,‬זכאים ומנגנוני המדינה שמטפלים במחלוקות בינהם – הרי שעידוד השימוש באמצעי‬
‫תשלום אלקטרוניים שאינם מבוססים על הענקת אשראי יכול להביא לתועלת חברתית‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬בישראל כרטיס התשלום הפופולארי ביותר הוא זה המעניק אשראי )ולו לפרק זמן קצר(‬
‫ללקוח‪ 106.‬בשנים האחרונות גוברת אצלנו התופעה של שימוש בכרטיס שכזה לקבלת אשראי צרכני‪ 107.‬לאור‬
‫זאת‪ ,‬אימוץ כרטיס חיוב אלקטרוני המעניק את אותם היתרונות של כרטיס האשראי‪ ,‬תוך ביטול מרכיב‬
‫האשראי העומד בבסיסו יהיה יעיל יותר מבחינה חברתית‪ .‬נראה כי ללא קשר למעמד החברתי‪ ,‬לקוח לא‬
‫צריך להתרגל לעובדה כי עליו "לקנות כעת ולשלם אחר כך" רק כדי שהוא יוכל להחזיק ולהשתמש בכרטיס‬
‫חיוב‪ .‬ככלל‪ ,‬אמצעי תשלום אלקטרוני לא צריך לקשור עם השימוש בו שירותים אחרים‪ ,‬בייחוד כאלו‬
‫שאינם רצויים ללקוח או לחברה‪ .‬עקרון זה מוגשם באופן מלא על ידי כרטיס צובר ערך‪ .‬העובדה שאזרחים‬
‫"מודרים כלכלית" יוכלו להיכנס לתוך מרכז החיים הפיננסיים באמצעות אמצעי תשלום זול וזמין יחסית‬
‫יחד עם הרחבת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים בקרב כלל האוכלוסיה וכל זאת ללא הסיכון של‬
‫צריכה מעבר ליכולת – מהווה יתרון נוסף התומך באימוץ כרטיס צובר ערך כאמצעי תשלום מרכזי‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬ניתן לטעון כי גם השימוש בכרטיס בנק )ואף בהעברה בנקאית ובאמצעי תשלום נוספים‬
‫לחיוב מיידי של חשבון הלקוח בבנק‪ (108‬מוביל לצמצום הצריכה המוגברת בקרב הציבור‪ .‬הגם שבטיעון זה‬
‫יש ממש‪ ,‬עדיין חשוב להדגיש שתי נקודות בעלות משקל המעניקות בעיני עדיפות לכרטיס צובר ערך על פני‬
‫כרטיס בנק במישור זה‪ .‬ראשית‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬כרטיס בנק איננו עומד לרשותה של אוכלוסיה ממודרת‬
‫כלכלית )בהיעדר שימוש תדיר בחשבון בנק על ידי בני אוכלוסיה זו( ועל כן לא יכול להישקל כאמצעי‬
‫תשלום שיכול לסייע להם להשתלב בעולם הכלכלי המודרני תוך צמצום הסיכון שבצריכת אשראי מוגברת‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬נראה כי הגם שכרטיס בנק יעיל יותר בצמצום צריכה מוגברת מאשר כרטיס אשראי הוא עדיין יעיל‬
‫פחות בהיבט זה מאשר כרטיס צובר ערך‪ .‬כידוע‪ ,‬כרטיס הבנק הוא אמצעי תשלום המבוסס על גישה ליתרה‬
‫‪ 103‬ראה למשל‪ ,Mann :‬לעיל ה"ש ‪.31‬‬
‫‪DAVID SPARKS EVANS, PAYING WITH PLASTIC: THE DIGITAL REVOLUTION IN BUYING AND BORROWING (2005).‬‬
‫‪Ronald J. Mann, Bankruptcy Reform and the “Sweat Box” of Credit Card Debt, 2007 U. ILL. L. REV. 375‬‬
‫‪(2007).‬‬
‫‪ 104‬ראה ‪ ,Mann‬לעיל ה"ש ‪ ,31‬בעמ' ‪ ,Evans .51-73‬שם‪ ,Mann .159-213 ,‬שם‪.384-385 ,‬‬
‫‪105‬‬
‫‪Ronald J. Mann, Credit Cards and Debit Cards in the United States and Japan, 55 VAND. L. REV. 1055, 1071‬‬
‫‪(2002).‬‬
‫‪ 106‬מספר כרטיסי האשראי בישראל בשנת ‪ 2012‬עמד על ‪ 5,393,000‬בעוד שמספר כרטיסי הבנק )המאפשרים חיוב מיידי של חשבון‬
‫הלקוח ללא צורך במתן אשראי( עמד על ‪ .2,611,000‬ראה‪ :‬בנק ישראל‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,12‬בעמ' ‪.39‬‬
‫‪ 107‬בשנים ‪ 2009-2012‬גדל האשראי הצרכני מכרטיסי אשראי בישראל בשיעור מצטבר של ‪ .41.2%‬ראה‪ :‬מילרד‪ ,‬לעיל ה"ש ‪,28‬‬
‫בעמ' ‪.14‬‬
‫‪ 108‬באמצעי תשלום שכאלו נעשה שימוש בדרך כלל בעסקאות מסחריות או בעסקאות בין פרטים ועל כן הם מעבר להיקפו של הדיון‬
‫בחלק זה‪ .‬לתיאור אמצעי תשלום אלה ראה לרנר‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.30-45 ,66‬‬
‫‪19‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫המצויה חשבון הבנק של הלקוח‪ .‬יתרה זו משתנה תדיר עקב שימוש במגוון אמצעי תשלום להם גישה‬
‫אליה‪ ,‬פרעון הלוואות‪ ,‬הוראות תשלום קבועות וכ"ו‪ .‬הדבר מקשה על הלקוח לשלוט ביתרה העומדת‬
‫לרשותו בכל רגע נתון‪ .‬על כן במקרים לא מבוטלים הוא עלול להעריך ביתר את יכולתו הכלכלית‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬כרטיס צובר ערך מאפשר גישה ליתרה ממוקדת יותר‪ ,‬אליה ניתן לגשת רק באמצעותו ואשר הדרך‬
‫להגדילה היא באמצעות "טעינה" יזומה של הכרטיס‪ .‬מסיבות אלו הלקוח מצוי בשליטה רבה יותר על‬
‫היתרה המקושרת לכרטיס צובר ערך מאשר לזו המצויה בחשבון הבנק שלו‪ .‬נראה כי תכונה זו מסייעת‬
‫לצמצום )אף כי לא ניתן להוכיח שלמיגור מוחלט( הסיכון כי הכרטיס ישמש לצריכה מוגברת‪ .‬על כל פנים‬
‫נראה כי הסיכון מצומצם יותר מאשר בעת השימוש בכרטיס בנק‪.‬‬
‫מעבר לאמור‪ ,‬ניתן להוסיף ולטעון כי הגם שכרטיס צובר ערך יצמצם את התופעה של רכישות‬
‫מעבר ליכולת ביחס לכרטיסי חיוב אחרים‪ ,‬יעילותו עדיין פחותה בהקשר זה משימוש במזומן המהווה את‬
‫אמצעי התשלום המוחשי ביותר ממגוון אמצעי התשלום השונים‪ .‬על אף הלגיטימיות שבטיעון זה‪ ,‬אני‬
‫סבור כי חסרונותיו החברתיים המשמעותיים של מזומן – דהיינו‪ ,‬העלויות החברתיות הגבוהות‪ ,‬סיכוני‬
‫הלבנת ההון והמדור הפיננסי אליו חושף השימוש במזומן את ציבור הלקוחות והחברה בכללותה – עולים‬
‫באופן משמעותי על יתרון זה‪.‬‬
‫‪ .4‬הפחתת הריכוזיות במערכת הבנקאית והגברת אמון הציבור בפעילותה‬
‫)א( הפחתת הריכוזיות במערכת הבנקאית‬
‫כידוע‪ ,‬השוק הבנקאי בישראל הוא שוק ריכוזי למדי‪ .‬על פי דו"ח הועדה לשינוי כלכלי‪-‬חברתי‪,‬‬
‫חמש קבוצות בנקאיות עיקריות שולטות בתשעים ושלושה אחוזים מהנכסים בענף ושני הבנקים הגדולים‬
‫מחזיקים בחמישים ושבעה אחוזים מנכסים אלו‪ 109.‬המצב חמור אף יותר בשוק כרטיסי החיוב‪ .‬בשוק זה‬
‫ישנן שלוש חברות מרכזיות אשר נשלטות על ידי שלושת הבנקים הגדולים‪ 110.‬צוות בין‪-‬משרדי שהוקם‬
‫לצורך הגברת התחרותיות בענף הבנקאות‪ ,‬המליץ להתמודד עם ריכוזיות זו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באמצעות הגדלת‬
‫מספר השחקנים המציעים שירותים בנקאיים מחוץ למערכת הבנקאית‪ .111‬כפי שנראה כרטיסים צוברי ערך‬
‫הופכים אפשרות זו לריאלית ביותר‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬כרטיס צובר ערך אינו מצריך חשבון בנק לצורך הנפקתו ומכאן שמתנתק‬
‫הקשר ההכרחי בין המערכת הבנקאית והנפקת הכרטיס‪ .‬מכאן שנפתח פתח להנפקת כרטיסים על ידי‬
‫המערכת החוץ בנקאית‪ .‬מצב זה שונה לחלוטין מהמציאות בישראל כיום‪ ,‬כאשר הכרטיס המרכזי בו נעשה‬
‫שימוש הוא כרטיס האשראי הפועל על ידי חיוב חשבון הבנק של הלקוח‪ .‬גם כרטיס הבנק )כרטיס דביט‪,‬‬
‫בלשון נכר( המוכר בארץ הוא כרטיס "מבוסס חשבון בנק" )וכמוהו ההעברה הבנקאית שמהווה אמצעי‬
‫תשלום אלקטרוני נפוץ בדרך כלל לא לשם ביצוע עסקאות קמעונאיות(‪ .‬שנית‪ ,‬הנוחות שברכישת אמצעי‬
‫תשלום‪ ,‬תוך ביצוע רכישת המצרכים השבועית או על ידי שימוש במחשב הביתי‪ ,‬הופכת את הכרטיס צובר‬
‫הערך לאטרקטיבי ביותר עבור ציבור הלקוחות‪ .‬זאת בייחוד לאור הרתיעה שקיימת אצל אחוז לא מבוטל‬
‫מהם לקיום קשר עם בנקים‪ 112.‬אכן‪ ,‬מבט על שוק הכרטיסים צוברי הערך בעולם‪ ,‬מראה כי אלו מופצים‬
‫באופן משמעותי על ידי בתי עסק‪ ,‬חנויות כלבו‪ ,‬וספקים ברשת האינרטנט‪ .‬זאת בין אם מדובר בכרטיסים‬
‫ברשת סגורה ובין אם מדובר בכרטיסים לשימוש כללי ברשת פתוחה‪ 113.‬האפשרות כי מצב דומה יתקיים‬
‫‪ 109‬ד"וח הוועדה לשינוי כלכלי‪-‬חברתי ‪.(2011) 188‬‬
‫‪ 110‬מילארד‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,28‬בעמ' ‪.5‬‬
‫‪ 111‬הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות דו"ח מסכם‪) 18 ,‬בנק ישראל‪.(2013 ,‬‬
‫‪ 112‬ראה ה"ש ‪ 79‬לעיל‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫‪20‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫גם בישראל הנו נקודת אור שעשויה להוות ניצן ראשון בהגברת התחרותיות במערכת בנקאית ריכוזית‬
‫כשלנו‪ .‬זאת בייחוד כאשר עידוד שוק שכזה מצריך משאבים מצומצמים בלבד‪.‬‬
‫השאלה המרכזית הנשאלת בהקשר זה היא במה שונים כרטיסים צוברי ערך מאמצעי תשלום או‬
‫מכשירים פיננסיים אחרים אשר עד היום לא הצליחו לחדור למשק הישראלי‪ .‬נראה כי חסמי הכניסה‬
‫הגדולים בהקשר זה יהיו חסמים ראשוניים וחסמי מעבר‪ .‬חסמים ראשוניים נוגעים להוצאות ההתחלתיות‪,‬‬
‫דהיינו היכולת לגייס הון ראשוני לצורך פיתוח המוצר‪ ,‬השגת הרישיון‪ ,‬והוצאות תפעוליות התחלתיות‪.‬‬
‫בדרך כלל מדובר בסכום כסף גבוה ביותר‪ .‬חסמי מעבר בהקשרינו נוגעים למציאת פלח שוק רחב מספיק‬
‫שיוכל בקלות ובנוחות להעביר את עסקיו מן המערכת הבנקאית אל ספק המוצר החדש‪ .‬כפי שנראה מיד‪,‬‬
‫גם שני קשיים אלו נפתרים לאור מאפייניו הייחודיים של כרטיס צובר ערך‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬ההון הראשוני הנחוץ לצורך הפעלת תוכנית כרטיסים צוברי ערך הוא מצומצם יחסית‪.‬‬
‫הסיבה המרכזית היא היכולת של מנהלי התכנית לעשות שימוש בתשתית שכבר קיימת אצל המוסדות‬
‫הפיננסיים השונים לצורך הקמה ופיתוח של עסקם‪.‬‬
‫המשאב הראשון הנדרש הוא קיומה של פלטפורמה לצורך הפקדת הכספים המשוייכים לכרטיסים השונים‪.‬‬
‫לשם כך‪ ,‬סביר כי מנהלי התכניות יעקבו אחר המודל הקיים במספר מדינות וישתמשו בתשתית הקיימת‬
‫של הבנקים השונים‪ .‬לאור הסכומים הגבוהים שצפויים להיות מופקדים אף עשוי להיווצר למנהלי‬
‫התכניות כוח מיקוח משמעותי לגבי תנאי ההפקדה‪.‬‬
‫המשאב השני‪ ,‬נוגע להקמת מוקדים שונים בהם יופצו ו"יוטענו" הכרטיסים‪ .‬לשם כך סביר להניח כי יעשה‬
‫שימוש במערך של ספקי מוצרים קמעונאיים שחלקם אף יבחרו להפיץ את הכרטיס בבתי העסק שלהם‪.‬‬
‫אותם ספקים גם יספקו שירותי הטענה בהתאם להסדר שייקבע מראש עם מנהלי התכנית‪.‬‬
‫המשאב השלישי‪ ,‬ואולי היקר ביותר‪ ,‬נוגע לסליקת החיובים‪ .‬כאן יש להפריד בין שני מצבים‪ .‬כאשר מדובר‬
‫בכרטיסי רשת פתוחה‪ ,‬גם הליך הסליקה ייעשה‪ ,‬לפחות בשלב ראשון‪ ,‬על ידי תשלום למנפיקים המקומיים‬
‫שסולקים את חיוביהם של רשתות התשלום הגדולות‪ .‬בשלב השני‪ ,‬כפי שאמליץ בהמשך‪ ,‬יהיה צורך לאפשר‬
‫למנהלי תוכניות אלו לקבל רישיון שיאפשר להם להיות חברים במסלקות הקיימות ולסלוק חיובים באופן‬
‫ישיר‪ .‬לחץ תחרותי שכזה יוביל להוזלת עלויות נוספת גם בשוק הסליקה‪ 114.‬בהקשר זה יש לציין כי לאור‬
‫פעילות ראויה לשבח של הממונה להגבלים עסקיים‪ 115,‬בשנים האחרונות הוזלה עמלת הסליקה והדבר‬
‫עשוי לסייע להוזלת הקליטה והשימוש גם בכרטיסים צוברי ערך‪ 116 .‬המצב השני נוגע לכרטיסי רשת סגורה‪.‬‬
‫כאן עשוי להיות צורך בביצוע אדפטציה למכשור הקיים כך שיאפשר חיוב גם של הכרטיס צובר הערך )אלא‬
‫אם הכרטיסים יונפקו על ידי חברות ההנפקה הקיימות(‪ ,‬אך ממבט על המצב במדינות אחרות‪ ,‬נראה כי אין‬
‫המדובר בתהליך יקר‪ .‬לבסוף‪ ,‬נראה שמנהלי התכניות יזדקקו להקמת מערך מתפתח של שירות לקוחות‬
‫הנוגע לשימוש בכרטיס‪ .‬ככל שמנהלי תכניות אלו יהיו ספקי מוצרים קמעונאיים – כפי שאמליץ בהמשך –‬
‫סביר שמערך שכזה כבר קיים ברשותם בצורה זו או אחרת‪.‬‬
‫הנקודה השניה נוגעת לקושי במציאת פלח שוק רלוונטי לשימוש בכרטיסים צוברי ערך‪ .‬גם קושי‬
‫זה נפתר יחסית בנקל‪ .‬כפי שראינו בישראל יש פלח שוק רחב של אוכלוסיה ממודרת כלכלית המוערכת‬
‫‪Rachel Schneider, Consumers’ Use of Prepaid Cards: A Transaction-Based Analysis, 3-10 (2012),‬‬
‫‪http://www.phil.frb.org/consumer-credit-and-payments/payment-cards-center/‬‬
‫‪publications/discussion‬‬‫‪papers/2012/D-2012-August-Prepaid.pdf‬‬
‫‪ 114‬ראה גם‪ :‬הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,111‬בעמ' ‪.51‬‬
‫‪ 115‬ה"כ ‪ 610/06‬ישרכארט בעמ' נ' הממונה על הגבלים עסקיים )נבו‪ .(7.3.2012 ,‬ה"כ ‪ 610/06‬בנק לאומי לישראל בעמ' ואח' נ'‬
‫הרשות להגבלים עסקיים ואח' )נבו‪.(7.3.2012 ,‬‬
‫‪ 116‬כיום תלויה ועומדת המלצה להוזלה ניכרת נוספת שלה על כך ראה‪ ,‬דין וחשבון הוועדה לצמצום השימוש במזומן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪,49‬‬
‫‪.18-19‬‬
‫‪21‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫במאות אלפי לקוחות‪ 117.‬בנוסף‪ ,‬סביר כי כרטיסים אלו יהפכו גם מוקד משיכה כאמצעי תשלום משלים‬
‫‪118‬‬
‫לכלל האוכלוסיה‪ ,‬בייחוד זו שעושה שימוש בחשבון הבנק בעיקר לשם הפקדת כספים וביצוע תשלומים‪.‬‬
‫עבור לקוחות שכאלו‪ ,‬כרטיס צובר ערך יכול להוות תחליף זול יותר‪ ,‬נוח יותר ורווחי יותר מניהול חשבון‬
‫הבנק‪ .‬כלומר‪ ,‬ה"חסרון" שעמד בעוכריהם של אמצעי תשלום אחרים – הקושי להתקיים ללא קישור ישיר‬
‫לחשבון הבנק של הלקוח – הוא ה"יתרון" של כרטיסים צוברי ערך היוצרים שוק תחליפי עבור פלח‬
‫משמעותי מהאוכלוסייה‪.‬‬
‫)ב( הגברת האמון במערכת הבנקאית‬
‫הגברת אמון הציבור במוסדות הפיננסיים באמצעות כרטיסים צוברי ערך נעשית בשתי דרכים‪:‬‬
‫הוזלת עלויות ועידוד פרקטיקות בנקאיות של שקיפות ומהימנות‪.‬‬
‫היתרון הגלום בכניסת גופים שאינם פיננסיים במהותם – ובמיוחד ספקי מוצרים קמעונאיים –‬
‫לתחום הענקת השירותים הבנקאיים מצויה במודל העסקי שהם יאמצו ובפרט בשיטת התמחור‪ .‬בעוד‬
‫שבנקים צריכים למצוא דרכים להרוויח מהמוצרים הפיננסיים שהם מוכרים בלבד‪ ,‬בתי עסק יכולים‬
‫למכור מוצרים אלו במחירים נמוכים יותר תוך צמצום הרווח הישיר העולה מהם ולהרוויח ממכירת‬
‫מוצרים אלו באופן עקיף‪ .‬הרווח העקיף המרכזי טמון בכך שכרטיסים צוברי ערך יהוו מוקד משיכה‬
‫ללקוחות לסור לבית העסק הספציפי‪ .‬מוקד משיכה שכזה יכול להגדיל את מכירותיו של הספק )ובהתאם‬
‫את רווחיו( בגין מוצרים אחרים שהוא מציע‪ 119.‬יחד עם זאת‪ ,‬נראה שהמרוויח העיקרי מתהליך שכזה הוא‬
‫דווקא ציבור הלקוחות שעשוי לקבל אמצעי תשלום אלקטרוניים במחירים זולים ונוחים יותר‪ .‬כפועל יוצא‬
‫מתחזק אמונם של לקוחות שכאלו במערכת הפיננסית המציעה שירותים זולים‪ ,‬נוחים והוגנים‪ .‬מצב שכזה‬
‫גם מגדיל את התחרות בין הבנקים השונים שכן לאותם ספקי מוצרים יהיה כנראה כוח מיקוח גדול יותר‬
‫מול הבנקים בבואם לעשות שימוש בשירותי ההפקדה והסליקה שהם מעניקים‪ .‬כוח שכזה לא קיים‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬לצרכן הבודד הפותח חשבון בנק ומפקיד בו כספים‪.‬‬
‫הנקודה השניה נוגעת לקידום פרקטיקות עסקיות ראויות יותר בממסד הבנקאי שכרטיסים צוברי ערך‬
‫יכולים לסייע להנחיל‪ .‬אין חולק כי לאמון הציבור במערכת הבנקאית חשיבות עצומה‪ 120.‬למעשה האמון‬
‫מהווה את הבריח התיכון לקיומו של הבנק‪ .‬מבחינה ארגונית‪ ,‬לקוחות שלא יאמינו בבנקים לא יפקידו את‬
‫כספם בהם‪ .‬במצב שכזה הנזק לכלכלה של כל מדינה מודרנית הוא בלתי נתפס‪ 121.‬על אף זאת‪ ,‬מחקרים לא‬
‫מבוטלים בשנים האחרונות מצביעים על כך כי השוק למוצרים בנקאיים ללקוחות צרכניים אינו מונע על‬
‫ידי אמון‪ ,‬כי אם על ידי פערי כוחות וידע הקיימים בין הבנקים השונים ללקוחותיהם‪ 122.‬הפרקטיקה‬
‫העיקרית בה נוהגים הבנקים היא השאת רווחים על ידי יצירת מוצרים מורכבים הטומנים בחובם עלויות‬
‫ותכונות חבויות שהלקוח הצרכני אינו מודע להם‪ .‬פרקטיקות נוספות נוגעות ל"אריזה" של מספר מוצרים‬
‫יחד‪ ,‬שימוש בשפה מקצועית מורכבת‪ ,‬והיעדר הכוונה של הלקוח למוצרים שישרתו את צרכיו הכלכליים‬
‫בצורה הטובה ביותר‪ 123.‬קצרה היריעה ברשימה זו מלהרחיב בסיבות השונות למורכבות המוצרים‬
‫‪ 117‬ראה בחלק ג‪.2.‬ב‪ .‬לעיל‪.‬‬
‫‪ 118‬ראה בחלק ג‪.2.‬ד‪ .‬לעיל‪.‬‬
‫‪.Ronald J. Mann, A Requiem for Sam’s Bank, 83 CHI.-KENT L. REV. 953 (2008) 119‬‬
‫‪ 120‬ריקרדו בן‪-‬אוליאל "כספת בבנק‪ :‬תפיסה חדשה להגדרת טיב העסקה ולקביעת מידת האחריות מצד הבנק"‪ ,‬הפרקליט לז ‪83-85 ,76‬‬
‫)‪ .(1986‬ריקרדו בן‪-‬אוליאל‪ ,‬דיני בנקאות )חלק כללי(‪ .(1996) 104–102 ,‬רות פלאטו‪-‬שנער דיני בנקאות – חובת האמון הבנקאית‬
‫‪.(2010) 100–71 ,50–43‬‬
‫‪ ,Haim 121‬לעיל ה"ש ‪ ,72‬בעמ' ‪ .43-45‬פלאטו‪-‬שנער‪ ,‬שם‪.42-46 ,‬‬
‫‪ ,Haim 122‬שם‪ .10-14 ,‬פלאטו‪-‬שנער‪ ,‬שם‪ .100-104 ,50-52 ,‬רות פלאטו‪-‬שנער‪ ,‬אביבה גבע "חובת האמון הבנקאית – המודל‬
‫הישראלי" משפט ועסקים יא ‪.409–406 ,393‬‬
‫‪ ,Haim 123‬שם‪.10-14 ,‬‬
‫‪22‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫הבנקאיים והפתרונות האפשריים בנושא‪ 124.‬יחד עם זאת‪ ,‬חשוב להכיר בקיומם על מנת להבין את היתרון‬
‫הגלום בכניסת ספקי מוצרים קמעונאיים לשוק אמצעי התשלום‪ ,‬ספקים אשר סביר כי יאמצו פרקטיקה‬
‫עסקית שונה‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬חלק לא מבוטל מספקי המוצרים הקמעונאיים יצרו עסקים משגשגים תחת אימוץ פרקטיקות של‬
‫שקיפות ומהימנות‪ .‬יש להניח כי הספקים הללו יביאו פרקטיקות שכאלו לתוך השוק הפיננסי אם תינתן‬
‫להם האפשרות לעשות זאת‪ 125.‬הדוגמא המרכזית הטובה היא בתחום העמלות הנגבות בגין כרטיסים צוברי‬
‫ערך‪ .‬במדינות השונות‪ ,‬ספקי מוצרים שונים שמנפיקים כרטיסים שכאלו אימצו מבנה פשוט הכולל עמלת‬
‫סל אחת בשיטת "הכל כלול" או עמלה בודדת המשולמת "בהתאם לשימוש"‪ .‬מבנים שכאלו מבהירים‬
‫ללקוח בצורה ברורה מה המחיר שישלם בגין השירותים הפיננסיים‪ .‬מצב זה שונה מהותית מהעמלות‬
‫הבנקאיות בכלל ובישראל בפרט – עמלות שלמרות רפורמות שונות שנעשו אצלנו הן עדיין גבוהות‬
‫ומסורבלות להבנה לציבור הלקוחות‪ .‬קידום פרקטיקות שיובילו למבנה עמלות ברור ושקוף לציבור הנו‬
‫רווח אסטרטגי לכל מערכת בנקאית‪ 126.‬לאור זאת‪ ,‬לא מן הנמנע כי קובעי המדיניות יעודדו ספקים‬
‫הידועים בפרקטיקות אמינות להרחיב פעילותם גם לשוק הכרטיסים צוברי הערך‪ 127.‬מצב שכזה עשוי‬
‫להניע את כלל השוק הבנקאי אל עבר פיתוח של פרקטיקות אמינות יותר – תוצאה המובילה לחיזוקה של‬
‫‪128‬‬
‫כל מערכת בנקאית‪.‬‬
‫‪ .5‬המלצות מדיניות במישור הארגוני‬
‫המסקנה העולה מהניתוח שהצגתי לעיל היא כי כרטיסים צוברי ערך הם אמצעי תשלום יעיל ובעל‬
‫תפקיד ייחודי מבחינה כלכלית וחברתית‪ .‬על כן מדיניות ארגונית ראויה צריכה להוביל להגברת השימוש‬
‫בהם במשק הישראלי‪ .‬בחיפוש אחר מדיניות שכזו חשוב לזכור כי החדרת אמצעי תשלום חדש למשק‬
‫כלשהו ובמיוחד למשק הישראלי הסובל מקשיי תחרות ומיעוט יחסי באמצעי תשלום אלקטרוניים‪ ,‬צריכה‬
‫להיעשות במשנה זהירות‪ .‬ניסיון שנאסף במדינות אחרות מראה כי כמות המשתנים הנדרשים לחישוב בעת‬
‫התערבות רגולטורית בשיקולים ארגוניים בשוק אמצעי התשלום הנה רבה וכוללת קשרי גומלין לא‬
‫מבוטלים‪ 129.‬ככל שההתערבות נעשית על פני מגוון רחב יותר של משתנים קשה יותר לצפות את התוצאות‬
‫למשק‪ .‬על כן‪ ,‬מן הראוי לאפשר קליטת אמצעי תשלום חדש בשוק באופן הדרגתי‪ .‬לנקוט תחילה בצעדים‬
‫המעודדים תנועה טבעית של השוק )פעולות רגולטוריות "מוכוונות שוק"(‪ ,‬למדוד את התגובה‪ ,‬ובמידת‬
‫‪130‬‬
‫הצורך לנקוט באמצעים משמעותיים יותר‪.‬‬
‫אם כך השאלה הנשאלת כעת היא‪ ,‬מה הצעדים הרגולטוריים המיידיים וארוכי הטווח הנדרשים‬
‫על‪-‬מנת לעודד תהליך הנפקה והפצה של כרטיסים כאלו בישראל‪ .‬מניסיון שנאסף במדינות אחרות עולה כי‬
‫התשובה לשאלה זו עוברת דרך יצירת שינוי במדיניות ביצוע התשלומים במשק – הן התשלומים‬
‫‪ 124‬שם‪.‬‬
‫‪ 125‬שם‪.50-52 ,‬‬
‫‪ 126‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.85-86 ,65-79 ,81‬‬
‫‪ ,Mann 127‬לעיל ה"ש ‪ ,Haim .957-958 ,106‬שם‪.‬‬
‫‪ ,Haim 128‬שם‪.‬‬
‫‪ 129‬באוסטרליה ראה למשל‪:‬‬
‫‪The Financial System Inquires, chapter 5 (1997). Available at http://www.aph.gov.au/About_Parliament/‬‬
‫‪Parliamentary_Departments/Parliamentary_Library/pubs/rp/RP9697/97rp16#TWO‬‬
‫בקנדה ראה‪:‬‬
‫‪THE CANADIAN TASK FORCE FOR THE PAYMENTS SYSTEM REVIEW, SCENARIOS FOR THE FUTURE OF THE‬‬
‫‪CANADIAN‬‬
‫‪PAYMENT‬‬
‫‪SYSTEM‬‬
‫‪(2010),‬‬
‫‪available‬‬
‫‪at‬‬
‫‪http://www.viewpointlearning.com/wp‬‬‫‪content/uploads/2011/05/FINANCE_Viewpoint_Report_English.pdf‬‬
‫‪ ,Mann 130‬לעיל ה"ש ‪ ,Haim .121-127 ,3‬לעיל ה"ש ‪ ,79‬בחלק ‪.5‬ג‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫הממשלתיים והן אלו במגזר הפרטי – באופן שיוביל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לאיון העלות הפרטית של הכרטיס‪ .‬כמו כן‬
‫דרושה מדיניות רישוי פיננסית שתעודד שחקנים חדשים להיכנס לשוק הכרטיסים צוברי הערך ומספר‬
‫שינויים בחקיקת הלבנת ההון שלנו‪ .‬כל זאת בליווי צעדים להגנה על ציבור הלקוחות במישור הארגוני‬
‫ובייחוד העסקי‪ .‬אדון בהרחבה בהמלצות אלה‪.‬‬
‫)א( שינוי מדיניות התשלומים במגזר הציבורי‬
‫כידוע‪ ,‬חלק משמעותי מהציבור בישראל מקבלים מדי חודש תשלומים ממשלתיים – בין אם‬
‫משכורות לעובדי המגזר הציבורי ובין אם תשלומי העברה )כדוגמת‪ ,‬כצבת ביטוח לאומי(‪ .‬תחת הנחה‬
‫שחלק מתשלומים אלו‪ ,‬במיוחד תשלומי העברה ללקוחות ממודרים כלכלית‪ ,‬מבוצעים באמצעי תשלום‬
‫מבוססי נייר‪ ,‬ניתן להינות מיתרונות כלכליים וחברתיים על ידי המרתם בכרטיסים צוברי ערך‪ 131.‬על כן יש‬
‫לאמץ מדיניות אקטיבית להחלפת התשלומים הממשלתיים מאמצעי תשלום מבוססי נייר לכרטיסים‬
‫צוברי ערך‪ .‬פתרון שכזה יוביל חלק לא מבוטל מהלקוחות לשימוש בכרטיס‪ ,‬יחשוף אותו ליתרונותיו‪,‬‬
‫ויסייע לקליטתו בשוק בצורה הדרגתית‪ .‬תוך כדי תהליך שכזה ניתן יהיה גם להאריך את נכונות הציבור‬
‫להשתמש בכרטיס ואת השינויים הנוספים – פונקציונאליים וחקיקתיים – הנדרשים כדי לתמוך בהרחבה‬
‫נוספת של השימוש בו‪.‬‬
‫דוגמא טובה באשר לאופן הביצוע של המלצה זו ניתן לקחת מן המשק האמריקני‪ .‬בארצות‬
‫הברית נכנסה הממשלה לשיתוף פעולה עם חברת מאסטרכארד ויצרה הסדר להנפקת כרטיס צובר ערך‬
‫לכלל הציבור‪ .‬היות ומדובר בהתקשרות ממשלתית הושג מבנה עמלות נמוך ביותר ונקבע כי מרבית‬
‫הפונקציות הנדרשות לצורך שימוש שוטף בכרטיס יינתנו ללא עמלה כלל‪ .‬עוד נקבעו חובות המנפיק ביחס‬
‫להגנת הלקוח ובמיוחד בתחום השימוש לרעה בכרטיס‪ 132 .‬לאחר שכרטיסים אלו עמדו לרשות כל מי‬
‫שדורש אותם וניתן היה להעריך כי השימוש הציבורי בכרטיס מנהל ללא קושי מיוחד‪ ,‬הודיעה הממשלה כי‬
‫תצמצם משמעותית את מתן התשלומים הממשלתיים באמצעי תשלום מבוססי נייר וכי החל ממועד‬
‫מסויים התשלומים יינתנו כברירת מחדל באמצעות כרטיסים צוברי ערך‪ 133.‬כך נוצר תהליך של שינוי‬
‫התנהגותי בשוק התשלומים מבלי שהציבור ובפרט זה הממודר כלכלית יישא נטל כבד על גבו‪.‬‬
‫תהליך דומה בישראל עשוי להוביל ליתרונות רבים שהעלתי ברשימה זו‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫עידוד‬
‫‪ 131‬נתונים ממשלתיים בארצות הברית ובקנדה מעידים על חסכון של מיליוני דולרים בשנה מהעברת תשלומים ממשלתיים מצ'קים‬
‫לכרטיסים צוברי ערך‪ .‬על כך ראה בהתאמה‪ ,Keitel :‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬בעמ' ‪.21‬‬
‫‪THE CANADIAN TASK FORCE FOR THE PAYMENTS SYSTEM REVIEW, SCENARIOS FOR THE FUTURE OF THE‬‬
‫‪CANADIAN‬‬
‫‪PAYMENT‬‬
‫‪SYSTEM‬‬
‫‪62‬‬
‫‪(2010),‬‬
‫‪http://www.viewpointlearning.com/wp‬‬‫‪content/uploads/2011/05/FINANCE_Viewpoint_Report_English.pdf‬‬
‫כמובן‪ ,‬בישראל מדובר בסכומים נמוכים יותר הואיל והמשק קטן יותר‪.‬‬
‫‪ 132‬תנאי התכנית זמינים באתר האינטרנט של הכרטיס‪ ,‬ראה‪.https://www.usdirectexpress.com/edcfdtclient/docs/faq.html# :‬‬
‫העמלות היחידות שנגבות בקשר עם שימוש שוטף נוגעות למשיכת מזומן ממכשיר אוטומטי )שאין לממשלה אינטרס לעודד( ולתקלות‬
‫חריגות שנובעות בעת השימוש בכרטיס‪.‬‬
‫‪ 133‬בארצות הברית יותר מ‪ 1.5-‬מיליון אזרחים מקבלים את תשלומי הבטחת ההכנסה שלהם בהעברות אלקטרוניות )אם יש להם חשבון‬
‫בנק( או באמצעות כרטיסים צוברי ערך‪ .‬ראה‪ ,Keitel :‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬בעמ' ‪ .21 ,10-11‬ראה גם‪Management of Federal Agency :‬‬
‫‪ .Disbursements, 75 Fed. Reg. 80315 (to be codified at 31 C.F.R. 208).‬בנוסף‪ ,‬עוד ‪ 45‬מיליון אזרחים שזכאים להחזר מס‬
‫יכולים כעת לבחור לקבל אותו באמצעות כרטיס צובר ערך‪ .‬ראה‪ ,Keitel :‬שם‪US Department of The Treasury, Treasury .‬‬
‫‪Launches Pilot Program of Prepaid Debit and Payroll Cards for Fast, Safe and Convenient Tax Refunds,‬‬
‫‪http://www.treasury.gov/press-center/press-releases/ Pages/tg1021.aspx.‬‬
‫‪ 134‬תהליך דומה נוסה אצלנו על ידי המוסד לביטוח לאומי אך לאור עלותו ומוגבלות הכרטיסים שהונפקו נראה כי הוא לא נחל הצלחה‬
‫רבה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫)ב( עידוד השימוש בכרטיסי משכורת במגזר הפרטי‬
‫המעסיקים במגזר הפרטי הנם גורם נוסף ומשמעותי המשלם כמות נכבדת של כסף לציבור על‬
‫בסיס חודשי‪ .‬מקום בו משכורות במגזר הפרטי משולמות על ידי אמצעי תשלום מבוססי נייר‪ ,‬יש לעודד‬
‫החלפתם בתשלום על ידי כרטיסים צוברי ערך‪ .‬כפי שציינתי לעיל‪ ,‬כרטיסי משכורות הוכחו בשנים‬
‫האחרונות כדרך יעילה וחסכונית ביותר למעסיקים‪ 135.‬יעילות כרטיסים אלו הנה גבוהה במיוחד כאשר‬
‫מדובר בעובדים ארעיים או כאלו שאין להם חשבון בנק‪ .‬במקרה הראשון הכרטיס חוסך את הצורך בהזנת‬
‫פרטי תשלום של העובד במערכת של המעביד ואת הפרוצדורה הכרוכה בכך‪ .‬במקרה השני‪ ,‬התשלום‬
‫באמצעים אלקטרוניים על פני אמצעי תשלום מבוססי נייר מוזיל את העלות למעביד באופן משמעותי‪.‬‬
‫הבעיה המרכזית אצלנו היא שנכון להיום עלותם של כרטיסים כאלו ובמיוחד העמלות שמשלמים‬
‫הלקוחות בגין השימוש בהם הנן משמעותיות ביותר‪ .‬עלויות שכאלה עשויות להניא את הלקוחות‬
‫מלהסכים לקבל את הכרטיס כאמצעי תשלום‪ 136.‬עם קושי זה ניתן להתמודד תוך נקיטת מדיניות דו‬
‫שלבית‪ :‬ראשית‪ ,‬על קובעי המדיניות לעודד את מנפיקי הכרטיסים להציע תוכניות אטרקטיביות לביצוע‬
‫תשלום משכורות במגזר הפרטי‪ .‬בהקשר זה ניתן לחתור אל עבר תנאים דומים לאלו שיושגו באשר‬
‫לכרטיסים ממשלתיים‪ .‬כוח השוק של ציבור המעסיקים יכול לעזור אף הוא בעידוד מטרה שכזו‪ .‬שנית‪,‬‬
‫מקום בו רכישה רחבה של כרטיסים אלו על ידי ציבור המעסיקים לא תוביל ליצירת כוח שוק שיבוטא‬
‫בהורדת מחירים‪ ,‬תדרש התערבות רגולטורית להגבלת מספר העמלות הקשורות עם הכרטיס וסכומן‪ .‬כפי‬
‫שהצעתי בעבר‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪ 5‬לפקודת הבנקאות‪ ,137‬נתונה למפקח על הבנקים הסמכות לקבוע כי גוף‬
‫ציבורי ניטראלי יעריך את העלות האמיתית של המוצר ויקבע באשר לעמלות ההוגנות שיביאו לתוצאה‬
‫מאוזנת לכל הצדדים‪ 138.‬סמכות דומה הוענקה בשנים האחרונות לנגיד בנק ישראל מכוח הוראות סעיף‬
‫‪9‬יב לחוק הבנקאות )שירות ללקוח(‪ 139.‬כאשר התערבות מוכוונת שוק אינה מובילה לתוצאה הרצויה‬
‫‪140‬‬
‫במישור זה חלה על הנגיד והמפקח חובה אקטיבית לנקוט במהלך שכזה בהתאם לסמכותם הפיקוחית‪.‬‬
‫לאחרונה אף ננקט אצלנו מהלך שכזה על ידי בנק ישראל בנוגע למחיר שישלם הציבור בגין ניהול חשבונות‬
‫עובר ושב‪ 141.‬באשר לכרטיסים צוברי ערך‪ ,‬סביר להניח כי תחרות רבה יותר שתשרור באשר להנפקתם‬
‫והפצתם‪ 142‬תעודד עמלות נמוכות ביותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬מקום ובו תנאי השוק לא יביאו למצב זה באופן מהיר‬
‫יהיה על הרגולטור להתערב בתהליך זה כאמור‪ ,‬על מנת להביא לקידום התועלת החברתית הגלומה‬
‫בכרטיס בישראל‪.‬‬
‫‪ 135‬ראה לעיל בחלק ג‪ .1.‬לרשימה זו‪ .‬מחקרים שנערכו במדינות אחרות הראו כי החסכון השנתי הממוצע לעסק בעל אלף עובדים‬
‫מהחלפת שיטת תשלום המשכורות כאמור מגיע לחמישים אלף דולרים בממוצע‪ .‬מדובר בחסכון של תשעים אחוזים עבור עסקים‬
‫שמשלמים משכורות באמצעות צ'קים‪ .‬על כך ראה‪:‬‬
‫‪MOTIVANO, WHITE PAPER – PAYROLL CARDS FACTS AND STATISTICS, 6 (2009) http://www.motivano.com/‬‬
‫‪datasheets/SmartCashFactsAnd Stats.pdf‬‬
‫להנפקת כרטיסים שכאלה בישראל ראה‪:‬‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2368773,00.html‬‬
‫‪ 136‬עיון בתעריפוניהם של חברות ההנפקה הגדולות בישראל מציג עלויות לא מבוטלות ללקוח העושה שימוש בכרטיס נטען‪ .‬עלויות שאינן‬
‫קיימות בעת שימוש במזומן‪ .‬ראה‪https://www.cal-online.co.il/he-,https://www.isracard.co.il/pdf/isracard_T12.pdf :‬‬
‫‪https://www.leumi-card.co.il/he-il/Benefits/PublishingImages‬‬
‫‪,il/cal/calservices/about/pages/amlotnew.aspx‬‬
‫‪./general_old.pdf‬‬
‫‪ 137‬סעיף ‪5‬ב לפקודת הבנקאות‪.1941 ,‬‬
‫‪ 138‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.71-77 ,81‬‬
‫‪ 139‬סעיף ‪9‬יב לחוק הבנקאות )שירות ללקוח(‪ ,‬התשמ"א‪ .1981-‬לקביעה שכזו יש להקדים הכרזה על השירות כבר פיקוח לפי סעיף ‪9‬יא‬
‫לחוק‪ .‬ראה חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,88‬בעמ' ‪.76-77 ,57-59‬‬
‫‪ 140‬חיים‪ ,‬שם‪.75-77 ,‬‬
‫‪ 141‬עירית אבישר "‪ 10‬שקלים בחודש‪ :‬בנק ישראל מכניס את עמלות העו"ש לפיקוח" גלובס )‪http://www.globes.co.il/ ,(3.5.2014‬‬
‫‪.news/ article.aspx ?did=1000921958‬‬
‫‪ 142‬ראה בחלק ג‪.4.‬א‪ .‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫לסיום נקודה זו‪ ,‬יש לזכור כי העלות הישירה של אמצעי התשלום אינה השיקול היחידי המניע את‬
‫הלקוח להשתמש בו כחלופה לאמצעי תשלום מבוסס נייר‪ .‬כך למשל‪ ,‬יתרונות כגון הגנה מפני שימוש‬
‫לרעה‪ ,‬אפשרות לבטל הוראת פירעון‪ ,‬ביצוע תשלומים בטוחים באינטרנט וכ"ו‪ ,‬עשויים להוביל את הלקוח‬
‫להעדיף את הכרטיס צובר הערך על אמצעי תשלום מבוססי נייר גם במחיר עלות פרטית כלשהי‪ .‬הסדרים‬
‫שכאלו אף שומרים על זכותם הטבעית של הלקוחות )ואף של ספקי המוצרים( מפני סיכונים הכרוכים‬
‫בשימוש בכרטיס‪ .‬נכון להיום הסדרים הגנתיים שכאלו קיימים בחוק כרטיסי חיוב בעיקר עבור כרטיסי‬
‫אשראי‪ 143.‬על כן‪ ,‬נדרשת התערבות המחוקק‪ ,‬בהתאמת ההסדרים המשפטיים כך שיגנו על זכויותיהם של‬
‫הלקוחות )והספקים( מפני מצבים שכאלו גם בעת השימוש בכרטיסים צוברי ערך‪ .‬מעבר לעידוד הלקוחות‬
‫להשתמש בכרטיס על אף קיומה של עלות פרטית מסוימת‪ ,‬הסדרים מסוג זה גם חשובים כדי להבטיח‬
‫יציבות‪ ,‬הוגנות ואמון במערכת היחסים שיוצר כרטיס צובר ערך‪ .‬בשל מורכבות הסוגיה וחשיבותה מוקדש‬
‫‪144‬‬
‫החלק הבא ברשימה זו להתמודדות עם סיכונים מרכזיים שכאלו‪.‬‬
‫)ג( התאמת מדיניות הפיקוח על שירותי הנפקה וסליקה‬
‫פיקוח על שירות בנקאי מהווה סמכות מהותית הכוללת בחינת טיב הביצוע של הגוף המפוקח‬
‫בהתאם לחובות שהותלו עליו בדין‪ .‬מקום שמתגלים ליקויים כולל הפיקוח הבנקאי גם את וידוא התיקון‬
‫שלהם לרבות סעדים רלוונטיים לתיקון המצב בעתיד‪ 145.‬בענייננו חשוב ביותר כי הפיקוח שיטיל בנק‬
‫ישראל על חברות ההנפקה )שהנן גם חברות הסליקה( יאפשר כניסת שחקנים חדשים )בעיקר מהמגזר‬
‫הקמעונאי( לשוק הכרטיסים צוברי הערך‪ .‬להשגת המטרה נדרשת פעולה פיקוחית הכוללת מספר רבדים‪.‬‬
‫הרובד הראשון‪ ,‬נוגע בפיקוח על העלויות שיטילו חברות ההנפקה והסליקה הקיימות על‬
‫השחקנים החדשים בשוק‪ .‬כאמור‪ ,‬שחקנים אלו יעשו שימוש בתשתית של החברות הקיימות ובמיוחד‬
‫במערכת הסליקה‪ 146.‬על כן תפקידם של קובעי המדיניות להבטיח כי העלויות של פתיחת חשבונות מרכזים‪,‬‬
‫הנפקת הכרטיסים ואף הסליקה‪ ,‬תהיה הוגנת‪ 147.‬כל מצב אחר עשוי ליצור חסמי שוק לכניסת מתחרים‬
‫חדשים ולאיין את היתרון התחרותי המשמעותי הטמון במודל העסקי של הכרטיס‪.‬‬
‫הרובד השני‪ ,‬עוסק באפשור הגישה של מנהלי התוכניות למערכת המסלקה‪ .‬בהקשר זה יש‬
‫להזכיר כי החל משנת ‪ 2011‬מוענקות לנגיד בנק ישראל סמכויות מפורשות ומורחבות לרישוי ופיקוח על‬
‫שירותי סליקה‪ .‬על אף שאיגון מפורש של הסמכויות האמורות עשוי להעיד על מגמה להרחבת שוק‬
‫הסליקה בישראל )הכולל היום שלושה תאגידי עזר של הבנקים בלבד( באמצעות הגברת ההתערבות‬
‫הרגולטורית‪ ,‬בפועל בשלוש השנים שחלפו מאז התיקון לא נכנסו שחקנים חדשים לשוק הסליקה‪ .‬מצב זה‬
‫דורש שינוי‪.‬‬
‫בבחינת השינוי הנדרש יש לזכור כי הסיכון שמהווה גוף פיננסי העוסק בשירותי סליקה של חיובים‬
‫אלקטרוניים בלבד‪ ,‬מתבטא בעיקר ביכולתו לשלם את התחייבויותיו לסולקים האחרים בסוף כל יום‬
‫מסחר )בהתאם להסכם סליקה חד‪-‬יומי דחוי(‪ .‬זאת לעומת ניהול חשבונות עובר ושב המחייב את הבנק‬
‫לשמור גם בטוחות מספיקות בכדי להשיב כספים ללקוחות עם דרישה ולהגן עליהם במצב של קריסת‬
‫הבנק‪ ,‬חלילה‪ .‬על כן‪ ,‬נראה כי דרישות הרישוי – הן מבחינה פרוצדוראלית והן מבחינת הבטוחות –‬
‫‪ 143‬ההסדר של שימוש לרעה חל גם על כרטיס בנק ומספר כרטיסים צוברי ערך‪ ,‬אולם נראה שלא על כרטיסי משכורת‪ .‬על כך ראה בחלק‬
‫ד‪.2.‬ב‪ .‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ 144‬ראה בחלק ד לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ 145‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.75 ,88‬‬
‫‪ 146‬ראה בחלק ג‪.4.‬א‪ .‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ 147‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.71-74 ,88‬‬
‫‪26‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫הננקטות ביחס למי שמבקש רישיון סליקה בלבד צריכות להיות נמוכות משמעותית מאלו הנדרשות לצורך‬
‫פתיחת חשבונות עובר ושב וניהולם‪ 148.‬מניסיון שנצבר במדינות אחרות עולה כי ייתכן שמדיניות משפטית‬
‫מחמירה מדי אצלנו בנושא זה הנה אחד הקשיים המעכבים פיתוח מערכת סליקה תחרותית‪ 149.‬העובדה כי‬
‫בישראל של שנות האלפיים עדיין לא ניתן לעשות שימוש בכרטיס בנק הפועל תחת מערכת סליקה‬
‫עצמאית‪ ,‬אומרת דרשני בעניין זה‪ .‬היות שהגופים הרגולטוריים מנסים מזה שנים להרחיב את שוק‬
‫הסליקה ללא הצלחה של ממש‪ ,‬נראה כי הגיעה העת לנקוט בצעדים רגולטוריים ממשיים בתחום זה‪.‬‬
‫לרבות התערבות כופה בשיעור העמלות ובנגישות למערכת המסלקה‪.‬‬
‫הרובד השלישי‪ ,‬נוגע לדרכים בהם ניתן לעודד ספקי מוצרים מהמגזר הפרטי להקים תוכניות של‬
‫כרטיסים צוברי ערך‪ ,‬הנפקתם ואף סליקתם‪ .‬כפי שציינתי‪ ,‬לתופעה זו יתרונות משמעותיים גם באשר לכלל‬
‫השוק הבנקאי בישראל וזאת לאור המודל הכלכלי של הכרטיס‪ 150.‬במדינות שונות ספקים קמעונאיים‬
‫רבים מהווים חלק חשוב בשוק כרטיסי החיוב באמצעות חלקם בתחום ההנפקה‪ ,‬הסליקה וההפצה של‬
‫כרטיסים צוברי ערך‪ .‬אין שום סיבה כי תהליך דומה לא יתרחש בישראל‪.‬‬
‫על מנת לעודד תהליך שכזה הייתי ממליץ כי קובעי המדיניות יעדיפו ואף יזמו פניה לספקים הנהנים מאמון‬
‫הציבור‪ ,‬שכן אלו יוכלו לאפשר קליטת הכרטיסים בשוק ביתר שאת‪ .‬דרך אחת לעשות זאת היא להתחשב‬
‫באמינות הספקים בעת הענקת רישיון הפעילות‪ 151.‬הדבר ניתן למדידה בהתאם למוניטין הציבורי של‬
‫הספקים ובעיקר בהתאם לסוג השירותים שיציעו באמצעות הכרטיס‪ ,‬לרבות מבנה העמלות‪ .‬סמכות שכזו‬
‫כבר מוענקת היום לקובעי המדיניות בהתאם לחוק הבנקאות )רישוי(‪ ,‬המסמיך את המפקח על הבנקים‬
‫‪152‬‬
‫לשקול בעת מתן הרישיון את תרומתו להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית ולרמת השירותים בה‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬חשובה ההגנה על כספי הלקוחות שיועברו לספקים לצורך "טעינת" הכרטיסים‪ .‬הסיכון‬
‫המרכזי נוגע לאי סולבנטיות של המנפיק אשר מחזיק ברשותו את כספי הלקוחות והספקים‪ .‬במצב שכזה‬
‫לקוחות וספקים רבים עשויים להתמודד עם אבדן כספם‪ .‬ככל שמדובר בציבור רב יותר הסיכון החברתי‬
‫הגלום במצב זה מתגבר‪.‬‬
‫בעניין זה ראוי להדגיש כי סיכון דומה לא קיים בכל הנוגע לכרטיסי אשראי ובנק‪ .‬זאת הואיל והללו‬
‫מבוססים על גישה לכספים המופקדים בחשבונות עובר ושב של הלקוחות‪ .‬הגם שבישראל פקדונות הציבור‬
‫בבנקים אינם מבוטחים בהסדר רשמי של ביטוח פקדונות‪ ,‬בפועל במהלך השנים פוצו מרבית לקוחות‬
‫הבנקים במקרה של קריסתם‪ .‬אולם‪ ,‬סביר להניח כי הטלת חובה דומה גם ביחס לכספים הנוגעים‬
‫לכרטיסים צוברי ערך המונפקים על ידי ספקי מוצרים עלולה ליצור נטל עודף משמעותי על ההוצאה‬
‫הציבורית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אני סבור כי פעילות חקיקתית ודרישות נזילות פשוטות שיותקנו על ידי בנק‬
‫ישראל עשויות לפתור בעיה זו‪ 153.‬ככלל‪ ,‬יש לחייב את מנפיקי הכרטיסים להחזיק את כספי הלקוחות‬
‫בחשבון בנק מיוחד שמיועד לכך )חשבון מרכז(‪ .‬במקביל יש לדרוש מהספקים לציין במסמכי החשבון כי‬
‫הכספים מוחזקים עבור לקוחותיהם ולאפשר גישה למערכת ההתחשבנות שלהם על מנת שזהות הלקוחות‬
‫והיתרות הרלוונטיות יהיו זמינות בכל יום עסקים )הדבר ניתן לביצוע באמצעים מחשוביים(‪ .‬לאחר מכן יש‬
‫‪ 148‬הסיכון המרכזי נוגע ליכולת הסולק להקצות די הון בהתאם לחבות המנפיק כלפיו‪ .‬על כך ראה ‪ ,MANN‬לעיל ה"ש ‪ ,106‬בעמ' ‪965-‬‬
‫‪.967‬‬
‫‪ ,Mann 149‬לעיל ה"ש ‪.119‬‬
‫‪ 150‬ראה לעיל בחלק ג‪.4.‬א‪.‬‬
‫‪ 151‬ראה גם‪ ,‬תזכיר החוק לשינוי חברתי כלכלי )תיקוני חקיקה()הגברת התחרות וטובת הצרכן(‪ ,‬התשע"ב‪.2012-‬‬
‫‪ 152‬סעיף ‪ (3)6‬לחוק הבנקאות )רישוי(‪ ,‬התשמ"א‪.1981-‬‬
‫‪ ,Mann 153‬לעיל ה"ש ‪.967-969 ,106‬‬
‫‪27‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫‪154‬‬
‫תיקון שכזה ייגרע את‬
‫צורך בתיקון חקיקה שיבהיר כי הבעלות בכספים המופקדים שייכת ללקוחות‪.‬‬
‫‪155‬‬
‫הכספים מקופת הנשיה במקרה של חדלות פירעון המנפיק‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬נדרשת גם הגנה על השקעת הכספים על‪-‬ידי המנפיק‪ .‬כאן יש מקום לבחון את התפתחות שוק‬
‫הכרטיסים צוברי הערך והיקף הפעילות‪ .‬ככלל‪ ,‬ככל שמדובר בהיקף פעילות קטן עמדתי היא כי החזקת‬
‫הכספים בחשבון המרכז מעניקה הגנה מספקת ללקוחות‪ .‬מקום בו יהיה מדובר בהיקפים גדולים יותר‬
‫ייתכן ותידרש גם השקעת הכספים ופיקוח על אופי השקעה זו‪ 156.‬כך או כך‪ ,‬חשבון שכזה והתנהלותו יפוקח‬
‫על ידי בנק ישראל‪.‬‬
‫)ד( התאמת החקיקה לאיסור הלבנת ההון‬
‫התחקות וסיכול פעילות של הלבנת הון הפכו בעשורים האחרונים להכרח בכל חברה מודרנית‪.‬‬
‫כיום כבר אין כמעט חולק כי ההתפתחויות הכלכליות‪ ,‬הגלובאליות והטכנולוגיות ינוצלו לרעה על ידי‬
‫גורמי פשיעה לצרכיהם הפליליים‪ .‬על כן‪ ,‬ברחבי העולם מוסדות שונים – פיננסיים‪ ,‬בתי עסק ופרטים –‬
‫מחוייבים לשתף פעולה עם הוראות שמטרתן לאפשר לרשויות האכיפה להתחקות ולסקל פעילות זו‪ 157.‬כפי‬
‫שראינו לעיל‪ ,‬כרטיסים צוברי ערך מסייעים באיתור וסיכול של הלבנת הון‪ .‬זאת משום שהם משאירים‬
‫אחריהם חותם ברור בדמות ביצוע תשלום אלקטרוני‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בהיעדר רגולציה מתאימה השימוש‬
‫בהם עשוי להוביל לקיומן של עסקאות רבות ובלתי מפוקחות על ידי הרשויות הרלוונטיות‪ 158.‬בהקשר זה‬
‫ניתן להצביע על שני קשיים מרכזיים‪ :‬זיהוי הלקוח והיקף הדיווח‪ .‬נבחן קשיים אלו ואת הדרך להתמודד‬
‫עמם‪.‬‬
‫הקושי הראשון נוגע לאפשרות לזהות את הלקוח העושה שימוש בכרטיס‪ .‬הקושי נובע מהמנגנון‬
‫הייחודי של כרטיסים צוברי ערך אשר רבים מהם אינם מונפקים ללקוח ספציפי ועל כן גם אינם מציינים‬
‫על פניהם את שמו של הלקוח‪ .‬בנוסף‪ ,‬בניגוד לכרטיסי החיוב המסורתיים )כרטיסי אשראי ובנק(‪ ,‬בעת‬
‫רכישת כרטיס צובר ערך הלקוח מצוי בקשר עם המפיץ ולא ישירות עם המנפיק‪ .‬על כן הלה אינו יכול‬
‫לזהותו‪ .‬הקושי לזהות את הלקוח הנו מכשול מרכזי בפני חקיקת הלבנת ההון בישראל במתכונתה כיום‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫זאת בהיעדר יכולת של המנפיק לכלול בדיווחיו את זהות האדם שביצע את הפעולה באמצעות הכרטיס‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי מכירת כרטיסים צוברי ערך על ידי מפיצים ולא ישירות על ידי המנפיק הנה אחד‬
‫‪160‬‬
‫המאפיינים שמייחדים כרטיסים אלו ובהם נעוץ חלק משמעותי מתועלתם החברתית‪.‬‬
‫אם כן דרוש פתרון שיאפשר זיהוי הלקוח בעת רכישת הכרטיס וזאת מבלי לשנות את מאפייניו הייחודיים‪.‬‬
‫תיקון לחקיקה הנוכחית שלנו שיטיל חובות זיהוי לקוחות גם על מפיצי כרטיסים צוברי ערך וזאת בעת‬
‫‪ 154‬למסקנה זו ניתן להגיע גם בהתאם לניתוח הטיב המשפטי של הפקדון הבנקאי כקשר קנייני מורכב‪ .‬על כך ראה בחלק ד‪.3.‬ב‪ .‬ברשימה‬
‫זו‪.‬‬
‫‪ 155‬הסדר דומה הוצע בשנים האחרונות על ידי הסוכנות הפדראלית לביטוח פקדונות בארצות הברית‪ .‬ראה‪:‬‬
‫‪General Counsel's Opinion No. 8 – Insurability of Funds Underlying Stored Value Cards and Other‬‬
‫‪Nontraditional Access Mechanisms, 73 Fed. Reg. 67155‬‬
‫‪ 156‬לגישה דומה ביפן ראה‪:‬‬
‫‪The Prepaid Card Law.‬‬
‫‪157‬‬
‫‪ROBERTO DURRIEU, RETHINKING MONEY LAUNDERING & FINANCING OF TERRORISM IN INTERNATIONAL:‬‬
‫‪TOWARDS A NEW GLOBAL LEGAL ORDER 97-138 (2013).‬‬
‫‪ 158‬ראה לעיל בחלק ג‪.1.‬ד‪ .‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ 159‬לגבי החובה לכלול את פרטי הזיהוי של מבצע הפעולה בעת הדיווח עליה ראה למשל‪ :‬סעיף ‪ 11‬לצו הבנקים‪.‬‬
‫‪ 160‬על כך ראה בחלק ג‪ .2.‬ו‪ -‬ג‪ .4.‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫שהלקוח רוכש את הכרטיס‪ ,‬עשוי להתגלות כיעיל ומידתי בפתרון הבעיה‪ 161.‬לכך יש להוסיף‪ ,‬כפי שאפרט‬
‫בהמשך‪ ,‬דרישות דיווח ממפיצים אלו בנסיבות מסוימות‪.‬‬
‫אכן במבט ראשון‪ ,‬הטלת חובות זיהוי ואף חובות דיווח על גופים פרטיים גרידא עשויה להיראות כאקט‬
‫מחמיר הפוגע ביעילות פעילותם‪ .‬זאת במיוחד לאור הצעתי להכניס גופים חוץ בנקאים – בדמות ספקי‬
‫מוצרים קמעונאיים לשוק ההפצה ואף ההנפקה של כרטיסים צוברי ערך‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי ספקי‬
‫מוצרים מחוייבים כבר היום לזהות את הלקוחות העושים שימוש בכרטיסי חיוב מכוח חובה חוזית‬
‫בהסדר שלהם עם הסולק‪ 162.‬מעבר לכך‪ ,‬במישור רחב יותר‪ ,‬יש להכיר בכך כי מקום בו גופים אלו בוחרים‬
‫לספק שירות בעל חשיבות ציבורית רחבה ואף להרוויח מאספקתו לא ייתכן כי תתאפשר פגיעה בחברה‬
‫כולה אך בשם היעילות הכלכלית הפרטית‪ 163.‬מה גם שלא נראה כי קיימת דרך פרקטית אחרת להביא‬
‫למניעה אפקטיבית של הלבנת הון באמצעות כרטיסים צוברי ערך מבלי לפגוע ביעילות המודל העסקי‬
‫שלהם‪ 164.‬רק המפיץ נוכח בנקודת הזמן בה רוכש הלקוח את הכרטיס ורק הוא יכול לקשר את כל‬
‫הפעולות העתידיות בכרטיס ללקוח שרכש אותו בנקודת הקצה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬על מנת לא לפגוע באופן לא‬
‫מידתי ברווחיות הכרטיס למפיצים ובכך אף לסכן את קיום ההסדר כולו‪ ,‬חובתן של רשויות האכיפה היא‬
‫לקבוע את חובות הזיהוי באופן המינימאליסטי ביותר האפשרי במסגרת שמירה על האפקטיביות שלהן‪.‬‬
‫כדי להשיג מטרות אלו נראה לי‪ ,‬כי חובת זיהוי פשוטה הדורשת לכל היותר שניות ספורות מהמפיץ יכולה‬
‫להיות אפקטיבית‪ .‬הדרך לבצע זאת היא לחייב את המנפיקים לצרף לכל כרטיס טופס קצר הנוגע לזיהוי‬
‫הלקוח‪ .‬הטופס יציין באותיות מובלטות כי הוא נדרש מכוח החוק לאיסור הלבנת הון וכי אי עמידה‬
‫בהוראות המצויינות בו עשויה לעלות לכדי עבירה פלילית‪ 165.‬בטרם הגעתו לקופה‪ ,‬הלקוח ימלא בטופס‬
‫פרטי זיהוי בסיסיים ביותר הכוללים את שמו‪ ,‬שם משפחתו ותאריך לידה‪ .‬כל אלו יאומתו בעת הרכישה‬
‫על ידי המפיץ מול מסמך מזהה של הלקוח‪ .‬הליך דומה ניתן לנקוט כאשר לקוח מבקש לעשות שימוש‬
‫בכרטיס שלא הונפק בישראל‪ ,‬ואף בעת שהלקוח מקבל לרשותו מוצר שרכש ברשת האינטרנט באמצעות‬
‫כרטיס שכזה )במצב זה הלקוח ימלא את הטופס בעת הרכישה ואם מסירת המוצר לידיו יתרחש הזיהוי(‪.‬‬
‫בכך אני סבור כי מושג איזון ראוי בין זכויותיו של המפיץ והצורך להגן על הלקוחות והחברה בכללותה‪.‬‬
‫במקביל נשמרת יעילות ורווחיות ההסדר כולו‪.‬‬
‫לסיום נקודה זו‪ ,‬אציין‪ ,‬כי לא נעלמה מעיני אפשרות שהומלצה במספר מדינות בעולם‪ ,‬לפיה על מנת להגן‬
‫באופן מקסימאלי על זכויות המפיצים ניתן לתת פטור מחובת זיהוי לכרטיסים צוברי ערך בסכומים‬
‫נמוכים )נניח עד מאתיים ש"ח(‪ 166.‬נראה כי השיקול המרכזי בעד הסדר שכזה הוא הסיכון הנמוך יחסית‬
‫להלבנת הון שכרטיסים בהיקף כזה טומנים בחובם‪ .‬בהינתן סיכון נמוך שכזה גוברת זכות המפיצים שלא‬
‫לשאת על גבם את הנטל הכלכלי שבזיהוי הלקוח‪ .‬לכך יש להוסיף זכותם של לקוחות מסויימים‬
‫המעוניינים לעשות שימוש בכרטיסים שכאלו בלא צורך להזדהות‪ .‬על אף שמדובר בשיקול לא מבוטל‪,‬‬
‫בסופו של יום‪ ,‬אני סבור כי מתן פטור שכזה טומן בחובו סיכון להתפתחות שוק הכרטיסים צוברי הערך‬
‫בישראל‪ ,‬מקום בו מפיצים יעדיפו לצמצם את המכירה של הכרטיסים לסכום הנמוך מגובה הפטור‪ .‬הצורך‬
‫‪ 161‬כיום חובה כזו מוטלת בעיקר על מוסדות פיננסיים‪ .‬ראה‪ :‬הצעת חוק איסור הלבנת הון )תיקון מס' ‪) (11‬נותן שירות עסקי(‪ ,‬התשע"ב‪-‬‬
‫‪ ,2012‬ה"ח ‪.832 ,687‬‬
‫‪ 162‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.327-328 ,93‬‬
‫‪ 163‬ראה גם‪ ,Durrieu :‬לעיל ה"ש ‪ ,205‬בעמ' ‪.214-228‬‬
‫‪ 164‬בארה"ב גם‪:‬‬
‫‪FinCEN final rule regarding prepaid access, implementing reporting duties on SVCs industry. Federal Register‬‬
‫‪vol 76, no. 140, 43585; FINANCIAL ACTION TASK FORCE, GUIDANCE FOR A RISK-BASED APPROACHE, PREPAID‬‬
‫‪CARDS, MOBILE PAYMENTS AND INTERNET-BASED PAYEMNT SERVICES (2013).‬‬
‫‪ 165‬ראה סעיף ‪)3‬ב( לחוק איסור הלבנת הון‪ ,‬התש"ס‪.2000-‬‬
‫‪ 166‬ראה למשל‪ ,FinCen final rule :‬לעיל ה"ש ‪ ,FINANCIAL ACTION TASK FORCE .212‬לעיל ה"ש ‪.33-36 ,5 ,212‬‬
‫‪29‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫להימנע מהשלכות אלו בשלבים הראשוניים של קליטת הכרטיס בשוק אמצעי התשלום תומך לדידי באי‬
‫מתן הפטור בשלב זה‪.‬‬
‫הנקודה השניה בה יש לדון היא היקף הדיווח שיש להטיל על השימוש בכרטיסים צוברי ערך‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬נחלקות חובות הדיווח בחקיקה העוסקת בהלבנת הון לשני סוגים מרכזיים‪ :‬חובות דיווח לפי גודל‬
‫הפעולה וחובות דיווח על פעילות בלתי רגילה‪ 167.‬חובות הדיווח והיקפן משתנות בהתאם לסוג הפעולה‬
‫הדורשת דיווח‪ ,‬אופי המוסד המדווח‪ ,‬ולעיתים אף מיהות הלקוח‪ 168.‬הגישה המקובלת בעולם לקביעת‬
‫נחיצותן והיקפן של חובות הדיווח שיש להטיל על כל גוף וגוף הנה גישה מבוססת סיכון‪ 169.‬בהתאם לגישה‬
‫‪170‬‬
‫זו גובה הדיווח והיקפו עומדים ביחס ישיר לסיכון הלבנת ההון שיוצר המוסד המדווח‪.‬‬
‫כיום כוללת החקיקה בתחום הלבנת ההון אצלנו חובת דיווח מצומצמת על פעילות בכרטיסים צוברי ערך‪.‬‬
‫חובה זו מוטלת על המנפיקים והבנקים בישראל‪ .‬היא מוסדרת במסגרת חובה רחבה יותר המוטלת עליהם‬
‫‪171‬‬
‫– חובתם לדווח על העברות בנקאיות בין מדינת ישראל למדינה אחרת בסכום של מיליון ש"ח ומעלה‪.‬‬
‫מבט בוחן יותר על חובה זו מעלה כי בכל הנוגע לכרטיסים צוברי ערך היא לוכדת ברשתה רק עסקאות‬
‫יסוד בהן השימוש בכרטיס לא נעשה במדינה בה הונפק‪ .‬שכן רק במצב זה יעביר המנפיק הזר כספים‬
‫למדינת ישראל ולהיפך‪ .‬לכך יש להוסיף כאמור‪ ,‬את סכום הדיווח הגבוה לפי כל קנה מידה כאשר מדובר‬
‫בעסקאות קמעונאיות – מיליון ש"ח‪ – 172‬והתוצאה היא כי היקף הדיווח לפי גודל פעולה על עסקאות‬
‫המבוצעות בכרטיסים צוברי ערך יהיה אפסי‪ .‬אכן‪ ,‬עדיין חלה על המנפיקים החובה לדווח על פעילות בלתי‬
‫רגילה המתבצעת בכרטיסים צוברי ערך‪ ,‬אולם בהיעדר יכולת המנפיק לזהות את הלקוח הקושי בביצוע‬
‫חובה זו אינו מבוטל‪.‬‬
‫המצב החקיקתי המצוי מעלה תהיות בדבר האופן בו העריך המחוקק את הסיכון להלבנת הון שנוצר עקב‬
‫השימוש בכרטיסים צוברי ערך‪ .‬ראשית‪ ,‬הסיכון שטומן בחובו השימוש בכרטיס צובר ערך רחב יותר מזה‬
‫שטומנת בחובה העברה בנקאית אחרת או אף כרטיס חיוב אחר‪ .‬בעוד שבמקרה הראשון מדובר במערכת‬
‫יחסים קצרת טווח במסגרתה נאסף מידע מועט ביותר על מיהות הלקוח ופעילותו הכלכלית‪ ,‬במקרה השני‬
‫לבנק ולמנפיק יש מידע נכבד על הלקוח – מידע שרק יתרחב עם התמשכות מערכת היחסים בין השניים‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬העובדה כי האינטראקציה המרכזית של הלקוח היא מול בית העסק ולא מול המנפיק מגבירה אף‬
‫היא את הסיכון לביצוע פעילות הלבנת הון‪ .‬זאת תחת ההנחה כי בתי עסק‪ ,‬ככלל‪ ,‬פחות מיומנים בהבנת‬
‫פעילות כלכלית חריגה‪.‬‬
‫בנסיבות אלו נראה כי טוב יעשה המחוקק עם ישקלל מחדש את סיכוני הלבנת ההון שיוצרים כרטיסים‬
‫צוברי ערך וישנה את החקיקה בהתאם‪ .‬אני סבור כי חובת דיווח תלת שלבית המדורגת בהתאם לסיכון‬
‫שיוצר הכרטיס‪ ,‬עשויה לפתור את הבעיה‪.‬‬
‫בשלב הראשון אני סבור כי יש לשנות את היקף חובת הדיווח שהוטלה על המנפיקים השונים בהתאם‬
‫לגובה הפעולה‪ .‬על פי המתווה החדש חובת הדיווח שתוטל עליהם תהיה בקשר לסכומים קטנים בהרבה‪.‬‬
‫כנקודת מוצא‪ ,‬ניתן לחשוב למשל על סכום של ‪ 10,000‬ש"ח‪ .‬אך הדבר בהחלט נתון למידע שבידי רשויות‬
‫האכיפה‪ ,‬העשויות לנקוב בסכום הנמוך מזה‪.‬‬
‫‪ 167‬ראה סעיפים ‪ 8‬ו‪ 9-‬לצו הבנקים‪.‬‬
‫‪ 168‬שם‪ .‬ראה גם התוספת השניה לצו הבנקים‪.‬‬
‫‪ 169‬ראה למשל‪ ,FINANCIAL ACTION TASK FORCE :‬לעיל ה"ש ‪.26-27 ,212‬‬
‫‪ 170‬שם‪.‬‬
‫‪ 171‬ראה ס' ‪ (7)8‬לצו הבנקים‪ .‬יצוין כי הגדרת "כרטיס חיוב" בצו הבנקים כוללת גם כרטיסים צוברי ערך וזאת בניגוד למצב בחוק‬
‫כרטיסי חיוב‪ ,‬התשמ"ו‪ .1986-‬על כך ראה בחלק ד‪.2.‬א‪ .‬ברשימה זו‪ .‬יצוין כי מקום בו מדובר במדינה המנויה בתוספת הרביעית לחוק סף‬
‫הדיווח הנו ‪ 5,000‬ש"ח‪.‬‬
‫‪ 172‬למשל סף הדיווח שנקבע בארצות הברית לפעולות אלה נע בין ‪ 1,000‬ל‪ .$10,000-‬ראה ‪ ,FinCen final rule‬לעיל ה"ש ‪.212‬‬
‫‪30‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫בשלב השני‪ ,‬יש להטיל חובת דיווח לפי גודל הפעולה גם על מפיצי כרטיסים צוברי ערך‪ .‬על מנת שלא‬
‫להוביל להעמסת עלויות משמעותיות על מפיצים אלו אני מציע להגביל את הטלת החובה בהתאם להיקף‬
‫הערך הצבור הכולל שנמכר על ידי המפיץ‪ .‬ניתן לעשות זאת בנקל בהתאם לשני קריטריונים‪ :‬הראשון‪,‬‬
‫פוטנציאל מכירות הכרטיסים‪ .‬פוטנציאל זה ייקבע לפי סוג הכרטיסים המוצאים על ידי המפיץ ובפרט‬
‫היקף הסכומים שבהם הם מאפשרים לעשות שימוש )לרבות בדרך של "טעינה"(‪ .‬השני‪ ,‬היקף מכירות‬
‫בפועל‪ .‬כלומר‪ ,‬ההיקף הכולל של מכירת כרטיסים צוברי ערך של המפיץ וערכם‪ .‬בהתאם להיקף הערך‬
‫הצבור הכולל אני מציע לדרג את חובות הדיווח שיוטלו על המפיצים‪ :‬ערך צבור נמוך פטור מחובות דיווח;‬
‫ערך צבור בינוני ידרוש דיווח לפי גודל הפעולה ומספר מצומצם של חובות דיווח בלתי רגילות; ערך צבור‬
‫גבוה יחייב הפעלת תוכנית הלבנת הון לרבות מינוי אחראי לאכיפת חובות החוק‪ .‬מפיצים אלו יחויבו‬
‫בדיווח לפי גודל וכן בדיווח מלא על פעולות בלתי רגילות‪ .‬אכן‪ ,‬הטלת חובות דיווח על מפיצי הכרטיסים‬
‫לא מסירה את החשש כי לאחר הרכישה הראשונית וההזדהות יועבר הכרטיס מיד ליד על ידי בעליו‪ .‬אולם‪,‬‬
‫במקרה שכזה יוכלו רשויות האכיפה להתחקות אחר האדם אליו הועבר הכרטיס באמצעות חקירת הלקוח‬
‫שרכש אותו מלכתחילה והרכישות שבוצעו לאחר מכן‪.‬‬
‫בשלב השלישי‪ ,‬יש להטיל חובות דיווח גם על כניסה ויציאה של לקוחות עם כרטיסים צוברי ערך לגבולות‬
‫המדינה‪ .‬זאת בהתאם לערך הכולל המשוייך לכרטיסים שנושא עמו הלקוח‪ 173.‬אני מציע כי חובה זו תיישר‬
‫קו עם החובה שכבר קיימת היום בכל הנוגע למזומן‪ 174.‬זאת לאור הדימיון בשימושים שקיים בין כרטיס‬
‫צובר ערך ומזומן‪ .‬בכך יוטל מכשול נוסף על אלו המבקשים לסכל את מנגנוני החוק‪.‬‬
‫אני סבור כי המתווה שהצגתי פורס רשת דיווח איכותית מפני פעילות הלבנת הון אך גם מצמצם‬
‫את הפגיעה בזכויותיהם של הלקוחות והספקים‪ .‬בכך נשמרת כדאיות ההסדר כולו‪ .‬מעבר לכך אני סבור כי‬
‫החלת משטר שכזה תוביל למצב בו כרטיסים צוברי ערך לא יהוו מכשול בפני משטר הלבנת הון אלא‬
‫יאפשרו מעקב טוב יותר אחר תנועת הכספים במשק ומניעה טובה יותר של הלבנת הון ופעילות פלילית‬
‫כפועל יוצא מכך‪.‬‬
‫‪ .6‬המלצות דו"ח הוועדה לצמצום השימוש במזומן – בחינה ביקורתית‬
‫בעודי שוקד על כתיבת שורות אלו‪ ,‬התקבלו אצלנו המלצות חשובות בדו"ח הוועדה לבחינת‬
‫צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי‪ 175.‬הדו"ח לא בוסס על בסיס תיאורטי רחב‪ .‬ההצדקה המרכזית‬
‫העומדת בבסיסו היא הצורך בצמצום ההון השחור בישראל על ידי הגברת גביית המסים וטיפול אפקטיבי‬
‫יותר בפשיעה כלכלית‪ .‬לצורך השגת מטרה זו הוצעו שורה ארוכה של צעדים רגולטוריים בשוק אמצעי‬
‫התשלום בישראל‪ .‬מתוך מגוון רחב של המלצות‪ ,‬כמה מהן רלוונטיות לענייננו‪ .‬ראשית‪ ,‬ככלל‪ ,‬הומלץ‬
‫לאסור את השימוש במזומן בעסקאות העולות על לחמשת אלפים ש"ח‪ 176.‬עבירה על המגבלה תחשוף את‬
‫הלקוח לסנקציה מנהלית ואף פלילית‪ .‬כמו כן הומלץ להוביל לצמצום השימוש בצ'קים סחירים ובצ'קים‬
‫למוכ"ז‪ 177.‬שנית‪ ,‬הומלץ לפעול להגברת השימוש ב"כרטיס נטען מזוהה"‪ 178.‬כמו כן הוצע לפעול להגברת‬
‫‪ 173‬חובה זו איננה כלולה בחקיקה הקיימת שכן סעיף ‪ 9‬לחוק איסור הלבנת הון נוגע לדיווח בכניסה או יציאה מישראל באשר ל"כספים"‪.‬‬
‫לפי סעיף ‪ 1‬המונח כספים כולל רק "מזומנים‪ ,‬המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים"‪.‬‬
‫‪ 174‬שם‪.‬‬
‫‪ 175‬לעיל ה"ש ‪.49‬‬
‫‪ 176‬בטווח המיידי מוצע לצמצם השימוש במזומן בעסקאות של פרט מול בית עסק ל‪ 7500-‬ש"ח וכשנה לאחר מכן לבצע צמצום נוסף לכ‪-‬‬
‫‪ 5000‬ש"ח‪ .‬חריגים יחולו בעסקאות בין פרטים )שיוגבלו בשלב ראשות לחמישה עשר אלף ש"ח( ומכירת רכבים משומשים )שיוגבלו‬
‫לחמשים אלף ש"ח( על כך ראה שם‪ ,‬בעמ' ‪ .13-14‬בהתאם להמלצה‪ ,‬עסקאות בתשלומים יחשבו עסקה אחת ועסקאות מתמשכות יחשבו‬
‫כעסקאות נפרדות‪ .‬על כך ראה‪ ,‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.15‬‬
‫‪ 177‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.15-16‬‬
‫‪31‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים נוספים דוגמת כרטיסי בנק )כרטיס דביט בלשון הוועדה(‪ ,‬ארנק‬
‫אלקטרוני חכם‪ ,‬וצ'ק דיגיטאלי‪ 179.‬באשר להגברת השימוש בכרטיסי החיוב השונים הומלץ על הפחתת‬
‫עמלות הסליקה‪ ,‬הקדמת מועד העברת התשלום לספקים‪ ,‬וביטול עמלת השורה במקומות בהם היא נגבית‪.‬‬
‫עוד הוצע לחייב את הבנקים השונים )לרבות בנק הדאר( להנפיק כרטיס בנק לכל דורש‪ 180.‬רביעית‪ ,‬הומלץ‬
‫לנקוט מהלך של חינוף פיננסי לציבור הרחב לרבות עריכת סקרים תקופתיים לבחינת ההתאמה של אמצעי‬
‫התשלום השונים בקרב האוכלוסיה‪ 181.‬המלצות הועדה אמורות להיכנס לתוקף בתוך שנה ופחות או יותר‬
‫באופן מקביל‪.‬‬
‫כפי שנראה‪ ,‬אי הצבת בסיס תיאורטי רחב הבוחן את התפקיד של כרטיסים צוברי ערך בחברה‬
‫הישראלית בשילוב מועדים קצרים ליישום‪ ,‬הוביל להמלצות המעוררות קשיים לא מבוטלים בשוק אמצעי‬
‫התשלום ובמארג החברתי שלנו‪ .‬זאת‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬בכל הנוגע לשימוש בכרטיסים צוברי ערך בישראל‪.‬‬
‫אבחן באופן את המסקנות העיקריות הרלוונטיות לענייננו ביתר פירוט‪.‬‬
‫)א( פגיעה ברווחה על‪-‬ידי עידוד השימוש ב"כרטיס מזוהה" בלבד‬
‫הדו"ח המליץ לנקוט צעדים לעידוד השימוש ב"כרטיס נטען מזוהה" בלבד‪ .‬בדו"ח לא הוגדר‬
‫מונח זה‪ 183.‬מעיון מעמיק נראה שהכוונה היא לכרטיס צובר ערך הכולל על פניו את פרטי הזיהוי של‬
‫‪182‬‬
‫הלקוח‪ ,‬בדומה לכרטיסי האשראי וכרטיסי הבנק הקיימים היום במשק הישראלי‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬עוד הומלץ‬
‫לצמצם השימוש בכרטיס צובר ערך "לא מזוהה" שיהיה שקול למזומן‪ 184.‬המלצה זו שונה מהצעתי לעודד‬
‫השימוש בכלל הכרטיסים צוברי הערך לרבות )ובמיוחד( בכרטיסים שאינם נושאים על פניהם את שם‬
‫הלקוח‪ .‬נראה‪ ,‬כי הסיבה המרכזית להמלצה בדו"ח נובעת מהתמקדות בשיקול אחד ומרכזי – מניעת‬
‫אנונימיות השימוש המערימה קשיים על איתור ההון השחור‪ .‬משום שהדו"ח לא בחן לעומק את‬
‫התפקידים הנוספים של הכרטיס במשק הישראלי‪ ,‬לא נלקחה בחשבון תרומת המודל העסקי הטמון‬
‫בכרטיס צובר ערך שאינו מציין את שם הלקוח לקידום תחרותיות במשק‪ ,‬וכן לסיכון שבפגיעה לא מידתית‬
‫בפרטיות הלקוחות‪ .‬כפי שעולה מהמלצותיי‪ ,‬קידום מטרות אלו יכולות לעלות בקנה אחד עם מניעת‬
‫אנונימיות השימוש ולהצדיק דווקא שימוש בכרטיסים צוברי ערך שאינם מציינים על פניהם את שם‬
‫הלקוח‪ .‬אבהיר דבריי‪.‬‬
‫כפי שראינו‪ ,‬כרטיסים צוברי ערך שאינם מציינים על פניהם את שם הלקוח מונפקים בעיקר על‬
‫ידי ספקי מוצרים קמעונאיים‪ 185.‬בכך הם מאפשרים כניסת גופים חוץ בנקאיים לשוק אמצעי התשלום‬
‫ומודל עסקי ייחודי בעל פוטנציאל להוריד את עלות השימוש בכרטיס )פרטית וחברתית(‪ 186.‬כפועל יוצא‬
‫שוק אמצעי התשלום חשוף ללחצי התייעלות והתחרות בו גדלה‪ 187.‬המדובר כאמור‪ ,‬במודל הקיים‬
‫במדינות רבות בעולם‪.‬‬
‫‪188‬‬
‫אם למודל זה נוסיף את המלצותיי בדבר גישה למערכת המסלקה ושינוי‬
‫‪ 178‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.17‬‬
‫‪ 179‬שם בעמ' ‪.17-21‬‬
‫‪ 180‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.17-18‬‬
‫‪ 181‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.17‬‬
‫‪ 182‬בהמלצה אחרת בדו"ח )שם‪ ,‬בעמ' ‪ ,(21‬צוין כי כרטיס נטען )ככל הנראה לא מזוהה( יינתן על‪-‬ידי הממשלה לאזרחים נעדרי חשבון‬
‫בנק‪ .‬לאור זאת נראה כי גם הדו"ח מכיר בקשיים של עידוד "כרטיס מזוהה" בלבד‪.‬‬
‫‪ 183‬זאת להבדיל מהמונח "כרטיס נטען" שכן הוגדר‪ .‬על כך ראה שם‪ ,‬בעמ' ‪.47‬‬
‫‪ 184‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.17‬‬
‫‪ 185‬ראה בחלק ג‪.4.‬א‪ .‬לרשימה זו‪ .‬כפי שמצוין שם המודל שמאמצים ספקים אלו הוא הנפקת כרטיס מזדמן‪ .‬כמובן‪ ,‬לא ניתן להנפיק‬
‫כרטיס עם שם הלקוח על פניו )להבדיל מזיהוי בטרם הרכישה בטופס נלווה( בלי קשר מוקדם בין המנפיק ללקוח‪.‬‬
‫‪ 186‬שם‪.‬‬
‫‪ 187‬שם‪.‬‬
‫‪ 188‬שם‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫במדיניות הרישוי‪ ,‬אזי הסיכוי כי המשק ינוע למצב תחרותי יותר הנו בלתי מבוטל‪ 189.‬אולם‪ ,‬היעדר דיון‬
‫באספקטים נוספים של התופעה מנע הסקת מסקנות שכאלו בדו"ח‪ .‬חלף כך ההמלצות בתחום‬
‫התחרותיות אינן מחדשות על המודלים והאמצעים הרגולטוריים שכבר ננקטו אצלנו בשנים האחרונות –‬
‫אמצעים שעד היום לא הביאו לשינוי משמעותי במשק‪.‬‬
‫מעבר להיבט התחרותי‪ ,‬לכרטיסים שאינם מציינים את שם הלקוח על פניהם יתרון משמעותי גם‬
‫בהגנת הפרטיות של המשלם‪ .‬כידוע‪ ,‬מלבד שירות גורמי פשיעה‪ ,‬השימוש בכרטיס האמור אטרקטיבי‬
‫ביותר גם ללקוחות שומרי חוק שקנאים לפרטיותם בעת ביצוע רכישותיהם הלגיטימיות‪ .‬האפשרות‬
‫להעניק ללקוחות אמצעי תשלום המאפשר להם לבצע רכישות כאלה באמצעים אנונימיים אינו פסול כל‬
‫עוד הוא ניתן ליישוב עם קיום משטר תקין של איסור הלבנת הון‪ 190.‬אפשרות התאמת חקיקת הלבנת ההון‬
‫כך שתאפשר מצב שכזה הנו אף מידתי יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬באופן פרקטי‪ ,‬סביר להניח כי לקוחות המעוניינים‬
‫בשמירה על פרטיותם יפנו ממילא לאמצעי תשלום אנונימיים חלופיים כגון כרטיסים צוברי ערך‬
‫אינטרנטיים המונפקים במדינות אחרות ושאינם מציינים על פניהם את שם הלקוח‪ .‬מכאן שממילא‬
‫‪191‬‬
‫התאמת משטר הלבנת ההון מתבקשת‪.‬‬
‫באשר לחששות שהועלו בדו"ח ביחס לאיתור ההון השחור‪ ,‬כפי שהראיתי לעיל התאמה של משטר‬
‫הלבנת ההון יכולה להתגבר על קשיים אלו‪ .‬הרציונל הוא שמירה נקודתית של זהות הלקוח )על ידי המפיץ‬
‫ולא על גבי הכרטיס( והעברתו לרשויות מקום בו מתעורר חשד לביצוע עבירה‪ 192.‬מצב זה עדיף על פני‬
‫התערבות גורפת בשיקולים מסחריים‪ ,‬הגבלת החדשנות הפיננסית ופגיעה בהתפתחות שוק אמצעי תשלום‬
‫תחרותי – תוצאות שעשויות להיגרם עם יעודד השימוש רק בכרטיס צובר ערך הנושא על פניו את שם‬
‫הלקוח‪.‬‬
‫)ב( מי נושא בנטל השינוי? – העלות הפרטית לציבור‬
‫אחת מהנחות המוצא של הדו"ח הנה כי כרטיס צובר ערך "נגיש" לציבור בדומה למזומן‪ .‬על כן‬
‫מדובר באמצעי תשלום תחליפיים‪ .‬ככאלה‪ ,‬צמצום השימוש באחד מהם )המזומן( לא יפגע בלקוחות‬
‫שיכולים לעבור ולהשתמש באמצעי התשלום השני ללא קושי )הכרטיס(‪ .‬אולם‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬מזומן הנו‬
‫אמצעי תשלום הנעדר כמעט כל עלות פרטית ישירה ללקוח המשלם‪ 193.‬אם הלקוח אינו מחזיק חשבון בנק‪,‬‬
‫המזומן אינו מטיל עליו עלות פרטית כלל‪ .‬זאת לעומת כרטיס צובר ערך הנושא היום בצדו עלות פרטית‬
‫משמעותית ללקוח‪ 194.‬מכאן‪ ,‬שציבור לקוחות רחב יעדיף את השימוש במזומן על פני כרטיס צובר ערך בשל‬
‫תוספת העלות הפרטית‪ .‬במובן זה‪ ,‬מובן‪ ,‬שאין מדובר באמצעי תשלום תחליפיים‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬אם יתקבלו‬
‫המלצות הוועדה יאלץ הציבור – בייחוד זה שאינו מנהל היום חשבון בנק – לשאת בנטל כלכלי נוסף על‬
‫גבו‪.‬‬
‫בשל קושי זה‪ ,‬המלצתי לעיל לנקוט שורה של מהלכים "מוכווני שוק" שנועדו להניע הפחתה של‬
‫כלל העמלות הכרוכות בשימוש בכרטיס ואיון מוחלט של העמלות השוטפת )בדומה למודל האמריקאי(‪.‬‬
‫עוד הצעתי ליצור עבור הלקוחות שורה של תמריצים נוספים )מלבד עלויות ישירות( בדמות הגנות‬
‫סטטוטוריות‪ ,‬שיעודדו החלפת השימוש במזומן בשימוש בכרטיס‪ .‬לבסוף‪ ,‬ואם צעדים אלו לא יובילו‬
‫‪ 189‬שם‪.‬‬
‫‪ 190‬ראה בחלק ג‪.5.‬ד‪ .‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ 191‬שם‪.‬‬
‫‪ 192‬שם‪.‬‬
‫‪ 193‬ראה לעיל בחלק ג‪.1.‬ב‪ .‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ 194‬ראה לעיל בחלק ג‪.5.‬א – ג‪.5.‬ג‪ .‬ברשימה זו‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫לתוצאה המבוקשת‪ ,‬סברתי כי קיימת סמכות חוקית לכינון גוף ציבורי שיקבע את העמלות הנוגעות‬
‫‪195‬‬
‫להנפקת הכרטיס ולשימוש בו באופן כופה‪.‬‬
‫‪196‬‬
‫כאמור‪ ,‬דו"ח הועדה כמעט ולא נגע בנושא העלות הפרטית ללקוח‪ .‬הואיל וההמלצה בדו"ח היא‬
‫להגביל את השימוש במזומן בטווח המיידי‪ ,‬אני סבור כי חובה לטפל בנושא זה בטרם קביעת איסורים‬
‫בדבר שימוש במזומן‪ .‬בהקשר המהלך הרגולטורי שהצעתי לצמצום העלות הפרטית מן הראוי להדגיש שתי‬
‫נקודות חשובות‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬באשר לנקיטה בצעדים מוכווני שוק ובמיוחד יצירת תמריצים רגולטוריים‪ ,‬מעניין לציין כי‬
‫קליטת כרטיס האשראי כתחליף למזומן לפני מספר עשורים לא נעשתה אצלנו עקב צעד רגולטורי כופה‪.‬‬
‫היא נעשתה על ידי מהלך משולב של הצגת הכרטיס והענקת יתרונות רגולטוריים )כמו אלו שצויינו לעיל(‬
‫שיצרו אצל הציבור תמריץ לעשות בהם שימוש‪ ,‬אפילו במחיר עלות פרטית לא מבוטלת )שירדה‬
‫משמעותית רק בעשור האחרון(‪ .‬הנתון הרלוונטי באשר להערכת האפשרות שתהליך דומה ייקרה בענייננו‬
‫הוא כי כרטיס צובר ערך הוא הכרטיס הזוכה להגנה המצומצמת ביותר בחוק כרטיסי חיוב‪ .‬במיוחד נכון‬
‫הדבר בהשוואה מול כרטיס האשראי‪ 197.‬עניין זה לא רק שלא יתרום לצמצום השימוש במזומן אלא יקבע‬
‫את הציבור להמשיך ולהשתמש בכרטיס האשראי הידוע וה"מוגן"‪ .‬מכאן שדווקא יצומצם השימוש‬
‫בכרטיסים חדשים‪ .‬כאמור‪ ,‬גם מסיבה זו נדרשת התערבות המחוקק להתאמה הרמונית של ההסדרים‬
‫בחוק כרטיסי חיוב – התערבות שאינה מצוינת בדו"ח‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬באשר לקביעת העמלות בחקיקה כופה‪ ,‬חשוב להדגיש כי כדי שתגובה רגולטורית שכזו תצלח נדרש‬
‫כי היא תהיה חלק ממהלך רחב יותר להערכת עלות השירותים הבנקאיים המרכזיים וקביעת העמלות‬
‫ההוגנות בשלם‪ 198.‬בהיעדר הליך שכזה התגובה של חברות ההנפקה והבנקים תתבטא‪ ,‬ככל הנראה‪,‬‬
‫בהעלאת עמלות ותשלומים אחרים שהם גובים מן הציבור‪ .‬בענייננו אף פורסם לאחרונה כי התגובה של‬
‫חברות האשראי להמלצות הדו"ח לאפשר ביתר שאת את השימוש בכרטיסי חיוב מיידים‪ ,‬עשויה להיות‬
‫העלאת מחירי הריבית על האשראי‪ 199.‬תוצאה שכזו הנה בלתי רצויה אף יותר מתוספת העלות הפרטית‬
‫המוזכרת‪ ,‬שכן היא תוביל לכך שהמגזר הבינוני‪-‬נמוך )העושה שימוש רב באשראי( יסבסד את השימוש‬
‫בכרטיסים צוברי ערך ובכרטיסי בנק עבור כלל האוכלוסיה‪ .‬מהלך שכזה יתרום להעמקת אי השוויון‬
‫ולפגיעה בלכידות החברתית אצלנו‪.‬‬
‫)ג( קשיי נגישות – הפגיעה במגזרים מוחלשים באוכלוסיה‬
‫כפי שציינתי‪ ,‬המלצת הדו"ח היא כי מרבית השינויים שהוצאו בו יכנסו לתוקף בטווח המיידי‬
‫)תוך שנה(‪ .‬נראה כי מדובר בפרק זמן לא ריאלי על מנת לאפשר קליטת אמצעי תשלום תחליפי למזומן‬
‫בקרב הציבור‪ .‬במיוחד נכון הדבר לשורה של מגזרים שלפחות בשנים הראשונות להפצת הכרטיס‪ ,‬עשויים‬
‫להתקשות להשתמש בו בשל קשיי שפה‪ ,‬היעדר אוריינות פיננסית מספקת ומוגבלויות פיסיות אחרות‪.‬‬
‫בהקשר זה ראוי לציין כי חברות ההנפקה אצלנו מטילות על הלקוח בחוזה בינהם‪ ,‬חובות לא‬
‫מבוטלות לבדוק את דפי פירוט החשבון ולשמור שמירה יתרה על הכרטיס‪ .‬אי עמידה בחובות אלו מטילה‪,‬‬
‫‪ 195‬ראה לעיל בחלק ג‪.5.‬א‪ – .‬ג‪.5.‬ב‪.‬‬
‫‪ 196‬יצוין כי הדו"ח מציין בסוגריים כי "גם בעתיד תהיינה עמלות אך הן יהיו נמוכות"‪ .‬על אף ההכרה בקושי שבסוגיה זו הדו"ח לא עסק‬
‫כלל בדרך להפחית עמלות אלו המהווה פן מורכב ביותר במשק הבנקאי הישראלי מזה שנים לא מבוטלות‪ .‬על כך ראה‪ ,‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש‬
‫‪.56-59 ,88‬‬
‫‪ 197‬ראה בחלק ד לרשימה זו‪ .‬עוד ראה סעיפים ‪ 9‬ו‪ 10-‬לחוק כרטיסי חיוב‪ ,‬התשמ"ו‪.1986-‬‬
‫‪ 198‬על כך ראה‪ ,‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.74 ,88‬‬
‫‪ 199‬תומר ורון "חברות האשראי מאיימות בריבית אם יאלצו לאפשר גם חיוב מיידי" כלכליסט )‪ ,(6.7.2014‬ראה‪:‬‬
‫‪http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3635280,00.html‬‬
‫‪34‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫‪200‬‬
‫לגישתם‪ ,‬אחריות משפטית על הלקוח‪ .‬חלק מחובות אלו והביקורת עליהן תדונה בהמשך רשימה זו‪.‬‬
‫בשונה ממקומות אחרים בעולם‪ ,‬המחוקק ובתי המשפט אצלנו טרם נתנו דעתם ללגיטימיות של חובות‬
‫‪201‬‬
‫אלו ולאחריות שהן מטילות על הלקוח בכל הנוגע לכרטיסי חיוב בכלל וכרטיסים צוברי ערך בפרט‪.‬‬
‫במצב זה לא ניתן לכפות שימוש מיידי בכרטיס כתחליף למזומן במיוחד ללא חריגים רלוונטיים לרבות‬
‫הסדרי הגבלת אחריות‪ .‬משיקולים כאלה‪ ,‬ועל אף שעמדתי על העלות החברתית הגבוהה של המזומן‪ ,‬לא‬
‫המלצתי להגביל השימוש בו באופן כופה ובוודאי שלא מיידי‪ .‬חלף כך תמכתי בנקיטה בצעדים מוכווני שוק‬
‫שיובילו להכרת הכרטיס לאוכלוסיה וכפועל יוצא לצמצום השימוש במזומן באופן טבעי‪.‬‬
‫יודגש כי נראה שקושי זה לא נעלם מעיניהם של מחברי הדו"ח והוא אחת הסיבות להמלצה נוספת‪ ,‬לנקוט‬
‫בצעדים לחינוך הציבור‪ 202.‬אולם‪ ,‬גם בבסיס המלצה זו עומדים מספר קשיים שלא נשקלו‪ .‬ראשית‪ ,‬תהליך‬
‫שכזה אורך זמן לא מבוטל‪ .‬הוא מחייב את החדרת הכרטיס לשוק ומתן אפשרות לציבור להתנסות‬
‫בשימוש בו‪ .‬על כן גם בהערכה ריאלית הליך אמיתי של חינוך אינו עולה בקנה אחד עם ההמלצה לקבוע‬
‫איסורים על השימוש במזומן תוך שנה‪ .‬שנית‪ ,‬האפקטיביות של חינוך הציבור כצעד רגולטורי שיוביל‬
‫לשיפור מהיר של האוריינות הפיננסיות מוטלת בספק משמעותי בשנים האחרונות‪ .‬מחקרים שונים שנערכו‬
‫בנושא מצאו כי הגברת האוריינות הפיננסית היא תהליך ארוך טווח שהאפקטיביות שלו מוטלת בספק‬
‫בשל חסמים קוגנטיים‪ ,‬מגדריים וורבאליים‪ 203.‬לעומת זאת‪ ,‬אפקטיביות מסוימת עשויה להימצא בחשיפת‬
‫הציבור ליתרונות של מכשירים פיננסיים חדשים‪ .‬זאת משום שחשיפה שכזו עשויה לתמרץ את השימוש‬
‫במכשירים פיננסיים אלו והדבר יפתח גם את הקישורים הנדרשים לשימוש ראוי בהם‪ .‬אך גם תהליך‬
‫שכזה אינו אפשרי בזמן קצר‪.‬‬
‫לסיום הדיון האמור‪ ,‬אין להכחיש‪ ,‬כי הדו"ח הציע לעודד את השימוש במספר אמצעי תשלום‬
‫אלקטרוניים נוספים מלבד כרטיסים צוברי ערך‪ 204.‬מובן‪ ,‬שקצרה היריעה לדון בתפקידים וההסדרים‬
‫החוקיים שאל אמצעי תשלום אלה ברשימה זו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לציין מספר נקודות חשובות‪ ,‬על מנת‬
‫לעמוד על הסיבות בגינן גם הם לא יהוו פתרון לסוגיית הנגישות שהצגתי לעיל‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬אמצעי התשלום האחרים שהוצאו מבוססים על קיום חשבון בנק ללקוח‪ .‬בשל כך הם אינם‬
‫זמינים כיום למאות אלפי לקוחות‪ .‬גם אם באופן כלשהו יצומצמו עלויות העסקה הכרוכות בפתיחת‬
‫חשבון בנק ללקוחות אלו‪ ,‬וישונה דפוס החשיבה שלהם )עניין בלתי סביר בטווח המיידי לאור החסמים‬
‫הפסיכולוגיים שמובילים לקוחות לדחות קשר עם בנקים( עדיין העלות הפרטית הישירה של חשבונות‬
‫כאלה תהיה משמעותית עבורם‪ 205.‬שנית‪ ,‬פתיחת חשבונות בנק נוספים מקבעת את המצב הבלתי תחרותי‬
‫בשוק שלנו‪ ,‬בו הנפקת אמצעי התשלום האלקטרוניים נשלטת על ידי המערכת הבנקאית הריכוזית‪ 206.‬זאת‬
‫משום שהם ממשיכים להישען על קיום חשבון הבנק של הלקוח‪.‬‬
‫מסיבות אלה נראה כי כרטיס צובר ערך נשאר אמצעי תשלום בעל מאפיינים יחודיים כתחליף למזומן‪.‬‬
‫אמצעי התשלום הנוספים שהוצעו – על אף שהם חשובים – משרתים תפקיד כלכלי וחברתי שונה מזה של‬
‫כרטיסים צוברי ערך‪ .‬על כן בהיעדר נגישות מספקת לכרטיס בקרב האוכלוסיה הרלוונטית בארץ‪ ,‬לא ניתן‬
‫לצמצם את השימוש במזומן בהתבסס עליו כתחליף באופן כופה בטווח המיידי‪.‬‬
‫‪ 200‬ראה בחלק ד‪.2.‬ג‪ .‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ 201‬שם‪.‬‬
‫‪ 202‬דין וחשבון הוועדה לצמצום השימוש במזומן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.17 ,49‬‬
‫‪ ,Haim 203‬לעיל ה"ש ‪ ,79‬בחלק ‪.4‬ב‪.‬‬
‫‪ 204‬דין וחשבון הוועדה לצמצום השימוש במזומן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.17-21 ,49‬‬
‫‪ 205‬ראה בחלק ג‪ .2.‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ 206‬ראה בחלק ג‪.4.‬א‪ .‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫)ד( מספר מילים על הדרך לרפורמה בשוק אמצעי התשלום‬
‫הוועדה שמה לה למטרה )ראויה( להתמודד עם ההון השחור בישראל‪ .‬האמצעי שנבחר לביצוע‬
‫מטרה זו הוא צמצום השימוש במזומן‪ .‬כדי לאפשר מהלך זה נדרש הדו"ח להתמודד עם שורה של קשיים‬
‫רבים ומשמעותיים בשוק אמצעי התשלום שלנו‪ .‬מקורם של קשיים אלו הוא בשנים רבות בהם אופיין שוק‬
‫אמצעי התשלום הישראלי בהיעדר מדיניות מוצהרת בנושא‪ ,‬בהתערבות מצומצמת של בתי המשפט‬
‫ובכשלים תחרותיים לא מבוטלים‪ .‬מובן‪ ,‬שלא סביר כי הלקוח הישראלי "ישלם את המחיר" בגין מצב‬
‫דברים זה‪.‬‬
‫התמודדות עם ההון השחור אינה יכולה להוות גורם יחיד ואף לא מרכזי לשינויים כה‬
‫משמעותיים בשוק אמצעי התשלום‪ .‬ללא בסיס תיאורטי רחב באשר לתפקידו ומקומו של כל אחד‬
‫מאמצעי התשלום שהוזכרו בדו"ח עלולה להיגרם תוצאה לא מבוקרת ולא יעילה‪ 207.‬המלצות רחבות‬
‫שכאלו גם אינן יכולות להתרחש בין לילה )ואף לא בשנה(‪ .‬אימוץ אמצעי תשלום חדשים )ובוודאי שורה של‬
‫אמצעי תשלום חדשים( – במיוחד כאלו שיחליפו את השימוש במזומן – הוא תהליך ארוך טווח‪ .‬הוא דורש‬
‫היכרות המשק עם אמצעי התשלום החדשים ורכישת אמון הציבור בהם‪ ,‬תמריצים רגולטוריים‪ ,‬הרחבת‬
‫התחרות והתאמה לצרכי המשק‪ 208.‬כפי שהודגם לעיל על קצה המזלג‪ ,‬כדי להבטיח את יעילותם‪ ,‬תהליכים‬
‫אלו חייבים להתרחש תוך פער זמנים משמעותי בטרם מועד הטלת איסורים בנוגע לשימוש במזומן‪.‬‬
‫הדברים האמורים מומחשים היטב בנושא של כרטיסים צוברי ערך‪ ,‬שהוא רק אחד מהנושאים‬
‫שהמלצות לגביהם התקבלו בדו"ח‪ .‬כפי שראינו ביסוס המלצות באשר לאמצעי תשלום חדש תוך‬
‫התמקדות בתופעת ההון השחור ואי בחינה מספקת של היבטים נוספים ומשמעותיים עשויה להוביל‬
‫לפגיעה משמעותית בציבור‪ .‬על כן‪ ,‬יש להגיע למסקנות על בסיס הערכה רחבה של כל הגורמים הרלוונטיים‬
‫ולעבור בהדרגה מצעדים מכווני שוק )שחלקם אף לא דורשים חקיקה ראשית( לעבר חקיקה כופה במידת‬
‫הצורך )בענייננו בעיקר בתחום העמלות הפרטיות וכשלי התחרותיות(‪ 209.‬כך גם תתאפשר לציבור תקופת‬
‫הזמן המספקת לאמץ את אמצעי התשלום החדשים‪ .‬סביר כי במשך תקופה שכזו צמצום השימוש במזומן‬
‫יתרחש מעצמו‪ .‬אני סבור כי ההמלצות שהבאתי עד כה יכולות לסייע באופן משמעותית בהשגת מטרות‬
‫אלו‪.‬‬
‫ד‪ .‬סיכונים בעת שימוש בכרטיסים צוברי ערך‬
‫‪ .1‬גדרי הדיון וחשיבותו‬
‫כפי שראינו‪ ,‬לכרטיסים צוברי ערך תפקידים כלכליים וחברתיים חשובים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הם גם‬
‫עשויים לחשוף את החברה בכללותה ובפרט את ציבור הלקוחות והספקים העושים שימוש בהם‪ ,‬לסיכונים‬
‫לא מבוטלים לאור מאפינייהם היחודיים‪ .‬לאור זאת‪ ,‬כל מדיניות שתעודד שימוש בכרטיסים צוברי ערך‬
‫חייבת לקחת בחשבון סיכונים אלו ולעצב הסדר משפטי שיגן על זכויות הלקוחות‪ ,‬הספקים‪ ,‬המנפיקים‬
‫והחברה בכללותה מפניהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬יצירת הסדרים הגנתיים ללקוחות באשר לסיכונים אלו )ואף לאחרים‬
‫שלא יידונו ברשימה זו( עשויה להוות תמריץ עבורם להחליף השימוש במזומן עם שימוש בכרטיס צובר ערך‬
‫‪ 207‬ראה לעיל בתחילת חלק ‪.5‬‬
‫‪ 208‬ביקורת שכזו הובאה גם על ידי היועץ המשפטי לממשלה בדו"ח‪ .‬על כך ראה‪ ,‬דין וחשבון הועדה לצמצום השימוש במזומן‪ ,‬לעיל ה"ש‬
‫‪ ,49‬בעמ' ‪.25‬ראה גם לעיל בהקדמה לחלק ‪ 5‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ 209‬שם‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫וזאת על אף עלות פרטית שכרטיסים אלו ידרשו מהם‪ 210.‬הסדרים כאלו גם נדרשים כדי למנוע הטיות‬
‫שימוש בין הסוגים השונים של כרטיסי החיוב‪ 211.‬על כן גם בהקשר הארגוני יצירת הסדרים הגנתיים‬
‫שכאלו הנה רצויה ביותר‪.‬‬
‫הסיכונים שמעלים קושי מיוחד לאור מאפייניהם היחודיים של כרטיסים צוברי ערך הנם אחריות‬
‫הצדדים בעת שימוש לרעה בכרטיס‪ ,‬ואבדנם של כספים בלתי מנוצלים‪ .‬כפי שנראה‪ ,‬השימוש לרעה‬
‫בכרטיס צובר ערך מבוסס על הסדר ארכאי ולא מאוזן בחוק כרטיסי חיוב‪ ,‬הוא אף מעלה מספר שאלות‬
‫חשובות וראשוניות בדבר תחולת הדין המצוי לגביו‪ .‬שאלות אלו מקבלות משנה חשיבות בהיעדר הגנה‬
‫חוקית ראויה‪ .‬באופן דומה‪ ,‬הנושא של אבדן כספים בלתי מנוצלים הוא ייחודי לשימוש בכרטיסים צוברי‬
‫ערך‪ ,‬אינו מוסדר כלל בחקיקה הקיימת‪ ,‬ובשל אלו מחייב גם כן דיון עצמאי‪.‬‬
‫לדיון בסיכונים האמורים חשיבות מכרעת אף מעבר לתמיכה בהצעתי לאמץ מדיניות שתגביר‬
‫השימוש בכרטיסים צוברי ערך‪ .‬זאת בהינתן שכבר כיום נעשה בישראל שימוש לא מבוטל בכרטיסים צוברי‬
‫ערך על ידי הציבור‪ 212.‬כפי שנראה‪ ,‬השימוש בכרטיסים אלו נעשה בלא שהמחוקק או בתי המשפט נדרשו‬
‫באופן סדור לסיכונים הכרוכים בו ולזכויות הצדדים השותפים למערכת היחסים שנוצרת בעקבותיו‪ .‬לאור‬
‫זאת‪ ,‬ישנה חשיבות משמעותית להתייחס לנושא‪ ,‬אף במנותק מאימוץ השקפה ערכית בדבר נחיצותם של‬
‫כרטיסים אלו לחברה‪.‬‬
‫‪ .2‬שימוש לרעה בכרטיס צובר ערך‬
‫)א( מה הוא שימוש לרעה בכרטיס צובר ערך‬
‫שימוש לרעה בכרטיס חיוב בכלל ובכרטיס צובר ערך בפרט‪ ,‬מתרחש כאשר אדם בלתי מורשה‬
‫משתמש בכרטיס הלקוח ללא הסכמתו‪ .‬שימוש שכזה יכול להתרחש בדרך של ביצוע עסקאות יסוד בבתי‬
‫עסק‪ ,‬או על ידי משיכת כספים ממכשירים אוטומטיים‪ .‬השימוש לרעה יכול להיעשות על ידי השגת חזקה‬
‫בכרטיס )בדרך כלל באמצעות גניבתו( ושימוש בו בבתי עסק‪ 213‬או על ידי השגת פרטי הכרטיס וביצוע‬
‫‪214‬‬
‫עסקאות באמצעים של מכר מרחוק בהם לא מוצג הכרטיס פיסית אצל הספק‪.‬‬
‫לאור אופיה של מערכת היחסים בכרטיס החיוב‪ ,‬שימוש לרעה הנו אחת התקלות הנפוצות שעשויות‬
‫להתרחש במהלכה‪ .‬זאת משום שכל שנדרש כדי לעשות שימוש בלתי מורשה בכרטיס הוא להשיג את‬
‫פרטיו ולהתחזות לבעליו‪ .‬בישראל‪ ,‬בניגוד למדינות אחרות‪ ,‬אף לא נדרש הקוד הסודי לשם תשלום בגין‬
‫עסקאות יסוד‪ 215.‬למיותר לציין‪ ,‬כי שימוש לרעה בכרטיסי חיוב עשוי לגרום נזקים קשים לצדדים השונים‬
‫‪ 210‬ראה לעיל בחלק ג‪.5.‬ב‪ .‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ 211‬לנושא הטיות השימוש מול כרטיס האשראי‪ ,‬ראה לעיל בחלק ג‪.6.‬ב‪ .‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ 212‬ראה לעיל בחלק ב‪.2.‬‬
‫‪ 213‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,93‬בעמ' ‪.307-308‬‬
‫‪ 214‬כאשר עסקינן בכרטיס אשראי מוסדר מצב זה בדין מיוחד הנוגע לעסקה במסמך חסר‪ .‬ראה סעיף ‪ 9‬לחוק כרטיסי חיוב‪ ,‬התשמ"ו‪-‬‬
‫‪) 1986‬להלן‪" :‬חוק כרטיסי חיוב"(‪ .‬על הדין הנוגע לעסקה במסמך חסר ראה‪ :‬שם‪.330-341 ,‬‬
‫‪ 215‬לעניין זה יצוין כי במדינות השונות נהוגה הפרקטיקה לפיה נדרש בעל הכרטיס להקיש גם את הקוד הסודי בעת שכלול עסקת יסוד‬
‫שונות‪ .‬פרקטיקה שכזו כמעט ולא נהוגה בישראל‪ .‬לעניין זה ראה‪:‬‬
‫‪http://www.visaeurope.com/en/about_us/security/payment_security.aspx‬‬
‫‪http://www.mastercard.ca/chip-and-pin.html‬‬
‫‪37‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫המעורבים במערכת היחסים הכרוכה בו‪.‬‬
‫‪216‬‬
‫אצלנו כבר היינו עדים למצבים שונים בהם השיגו גורמים‬
‫בלתי מורשים את פרטי הכרטיסים של לקוחות רבים והדבר הוביל לנזק לא מבוטל‪.‬‬
‫‪217‬‬
‫)ב( ההסדר החוקי‬
‫הדין הספציפי בישראל הנוגע לשימוש לרעה בכרטיסי פלסטיק נקבע בחוק כרטיסי חיוב‪ .‬החוק‬
‫נועד להוות דין הגנתי ללקוחות המשתמשים בשורה של כרטיסי פלסטיק החוסים תחת כנפיו ובפרט‬
‫כרטיסי אשראי‪ ,‬כרטיסי בנק וכרטיסי תשלום‪ .‬כרטיסים אלו קיבלו את השם הכולל והלא מוצלח‪ ,‬כרטיס‬
‫חיוב‪ 218.‬כפי שכתבתי במקום אחר‪ ,‬רבה הביקורת על חוק כרטיסים חיוב‪ ,‬על היקפו המצומצם‪ ,‬אי‬
‫התאמתו למבנה שוק כרטיסי הפלסטיק כיום ואף לגבי התיקונים המעטים שנעשו בו בשנים שחלפו‪ 219.‬כפי‬
‫שאפרט מיד ההסדר שקובע החוק באשר לשימוש לרעה בכרטיסים צוברי הערך הנו דוגמא טובה לביקורת‬
‫שכזו משתי סיבות מרכזיות‪ :‬ראשית‪ ,‬אי תחולת החוק על קשת רחבה של כרטיסים צוברי ערך‪ .‬מכאן‪ ,‬גם‬
‫אי תחולת ההסדר הנוגע לשימוש לרעה בכרטיס חיוב‪ ,‬על כרטיסים אלו‪ .‬שנית‪ ,‬ההסדר המובחן והבלתי‬
‫מאוזן שנקבע בחוק לגבי שימוש לרעה בכרטיסים צוברי ערך עליהם חל החוק‪.‬‬
‫תחולת ההסדר שבחוק כרטיסי חיוב על כרטיסים צוברי ערך‬
‫חוק כרטיסי חיוב קובע הסדר הגנתי לציבור הלקוחות כאשר נעשה שימוש לרעה בכרטיס חיוב‪.‬‬
‫‪220‬‬
‫אולם‪ ,‬על מנת להחיל דין הגנתי זה בענייננו יש לבדוק תחילה אלו כרטיסים צוברי ערך חוסים תחת כנפי‬
‫החוק‪ .‬כפי שנראה‪ ,‬לפחות מבחינת חוק כרטיסי חיוב לא כל הכרטיסים צוברי הערך שווים זה לזה‪ .‬אבהיר‬
‫דבריי‪.‬‬
‫חוק כרטיסי חיוב אינו מתייחס ישירות לכרטיסים צוברי ערך במתכונתם כיום‪ .‬הוא עוסק בגרסה‬
‫קדומה יותר שלהם שהוגדרה בסעיף ‪ 1‬בחוק כ"כרטיס תשלום"‪ 221.‬הגדרת "כרטיס תשלום" התווספה‬
‫לחוק בשנת ‪ 1998‬במסגרת תיקון מספר שלוש‪ .‬נראה שכוונת המחוקק הייתה להתייחס לאמצעי תשלום‬
‫ראשוני שהחל להתפתח במספר מדינות בעולם בעת ההיא‪ ,‬המכונה "ארנק אלקטרוני"‪ 222.‬אמצעי תשלום‬
‫זה אפשר "הטענת" כספים מתוך חשבון הבנק של הלקוח‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הארנק האלקטרוני היה אמצעי‬
‫תשלום שלא נקלט ולא התפתח בשוק המקומי והגלובאלי‪ 223.‬לשם הגשמת הגרעין הרעיוני שעמד מאחוריו‬
‫באו לעולם כרטיסים צוברי ערך‪ .‬כאמור‪ ,‬כרטיסים אלו הצליחו במקום בו כשל הארנק האלקטרוני משום‬
‫‪ 216‬על הסיכון שבשימוש לרעה בכרטיס חיוב ראה‪ ,‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ .307-308 ,93‬משרד המשפטים דין וחשבון הוועדה לבדיקת‬
‫הבעיות המשפטיות של כרטיסי אשראי ‪ .(1982) 23-24‬בן‪-‬אוליאל‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,120‬בעמ' ‪ .403-404‬לרנר‪ ,‬לעיל ה"ש ‪294 ,66‬‬
‫)‪.(2007‬‬
‫‪ 217‬עידו קינן‪ ,‬אהוד קינן ויהונתן זילבר "עשרות אלפי ישראלים מהובלים‪ :‬האשראי דלף?" ‪ .(3.1.2012) Ynet‬זהר שחר לוי "יצוגית‬
‫נגד חברת ישראכרט ב‪ 373-‬מיליון שקלים" מעריב‪.(20.5.2012) NRG‬‬
‫‪ 218‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.31-40 ,93‬‬
‫‪ 219‬חיים‪ ,‬שם‪ .277-341 ,‬לירן חיים "אחריות בנקאית במערכת היחסים בכרטיס חיוב בכלל ובעת ביטול הוראת פירעון בפרט )בעקבות‬
‫תיקון מס' ‪ 4‬לחוק כרטיסי חיוב‪ ,‬התשמ"ו‪ "1986-‬משפטים מב ‪.905‬‬
‫‪ 220‬ראה סעיפים ‪ 5,6‬ו‪ 9-‬לחוק כרטיסי חיוב‪ .‬מן הראוי להזכיר כי המונח לקוח בחוק כרטיסי חיוב נוגע רק למי שכרטיס החיוב הונפק‬
‫לשימושו‪ .‬להגדרת הלקוח בחוק כרטיסי חיוב ראה לעיל בחלק ב‪ .1.‬לרשימה זו‪ .‬ראה גם חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,93‬בעמ' ‪.121-122 ,94-95‬‬
‫‪ 221‬סעיף ‪ 1‬לחוק כרטיסי חיוב‪.‬‬
‫‪ 222‬ד"כ ל"ד‪) 1047 ,‬תשנ"ח(‪ .‬השימוש באמצעי תשלום זה היה אמור להוביל לגריעת כספים מחשבון הלקוח ושמירת הנתונים לגבי‬
‫היתרה על פני שבב אלקטרוני שמותקן על פני הכרטיס‪ .‬מנגנון זה שונה מאמצעי חדש שמפורסם בישראל בשנים האחרונות בעל שם‬
‫דומה "ארנק סללולרי" או "ארנק דיגיטאלי"‪ .‬בעוד הקונספט בבסיס הארנק האלקטרוני היה לאכסן את הערך על פני שבב שמצוי על‬
‫הכרטיס‪ ,‬בארנק הסלולארי ודומיו מדובר בתוכנה או מדבקה המהווים קישור לחשבון הבנק של הלקוח או לכרטיס חיוב אחר שלו‪ .‬על כך‬
‫ראה למשל‪.http://www.bankrate.co.il/site/credit_article_show.asp?id=1907 :‬‬
‫‪223‬‬
‫‪Financial Action Task Force, MONEY LAUNDERING USING NEW PAYMENT METHODS 97-98 (2010).‬‬
‫‪http://www.fatf-gafi.org/media/fatf/documents/reports/ML%20using%20New%20Payment%20Methods.pdf‬‬
‫‪38‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫שהם הבדילו עצמם מאמצעי תשלום אחרים בין היתר‪ ,‬על ידי ניתוק הקשר ההכרחי בין החזקת אמצעי‬
‫תשלום אלקטרוני והחובה לנהל חשבון בנק‪.‬‬
‫על אף השינוי האמור‪ ,‬שהתרחש לפני למעלה מעשור בשוק כרטיסי החיוב‪ ,‬לא שונתה ההגדרה החוקית‬
‫אצלנו‪ .‬בהתאם להגדרה הקיימת‪ ,‬רק כרטיסים צוברי ערך שניתנים ל"טעינה חוזרת" באמצעות חשבון‬
‫הבנק של הלקוח חוסים תחת כנפיו‪ 224.‬כפועל יוצא שורה רחבה של כרטיסים צוברי ערך אינה נופלת בגדר‬
‫דלת אמותיו של חוק כרטיסי חיוב‪ .‬כך למשל‪ ,‬כל הכרטיסים שאינם מיועדים לשימוש חוזר )בלתי ניתנים‬
‫ל"טעינה" בלשון החוק( אינם נכללים במסגרת הגדרת כרטיס תשלום‪ .‬מרבית הכרטיסים ברשת סגורה –‬
‫כרטיסי המתנה וכרטיסי בית העסק – הם כרטיסים כאלה‪ .‬באופן דומה לא נכללים במסגרת הגדרת החוק‬
‫גם כרטיסי רשת פתוחה רבים‪ .‬זאת משום שהם לא ניתנים לשימוש חוזר או משום שהמנגנון שלהם‬
‫‪225‬‬
‫מאפשר הטענה בדרכים שאינן מקושרות לחשבון הלקוח )למשל בהעברה בנקאית לחשבון הכרטיס(‪.‬‬
‫לשון אחרת‪ ,‬כרטיסים צוברי ערך רבים הקיימים כיום בשוק המקומי והגלובאלי אינם מטופלים בחוק‬
‫כרטיסי חיוב‪ .‬כל זאת על אף שבאשר למרבית הנושאים הקיימים בחוק אין הבדל בינם לבין כרטיסי‬
‫פלסטיק אחרים דוגמאת כרטיס אשראי וכרטיס בנק‪ 226.‬מכאן‪ ,‬שגם ההסדר של שימוש לרעה הקבוע בחוק‬
‫כרטיסי חיוב חל רק על קשת מצומצמת של כרטיסים צוברי ערך‪.‬‬
‫המצב המשפטי אליו מוביל חוק כרטיסי חיוב בכל הנוגע לתחולתו על כרטיסים צוברי ערך איננו‬
‫רצוי בעליל‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא מוביל לתוצאה לפיה דווקא חלק גדול מהכרטיסים האלקטרוניים בהם עושים‬
‫שימוש בני המעמד הבינוני‪-‬נמוך נותרו ללא הגנה חוקית ספציפית‪ .‬זאת בעוד שיתר הכרטיסים בהם עושים‬
‫שימוש תדיר מי שמחזיקים חשבון בנק נהנים מהגנות שונות‪ .‬בכך העמיד המחוקק בנחיתות דווקא את‬
‫הלקוחות שבדרך כלל נתקלים בקושי לעמוד על זכויותיהם המשפטיות ועל כן זקוקים דווקא להגנה יתרה‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬איני מוצא הגיון‪ ,‬בייחוד במשק ריכוזי כמשק הישראלי‪ ,‬ליצור הסדרים חוקיים הגנתיים דווקא‬
‫עבור הכרטיסים האלקטרוניים שמוציאה המערכת הבנקאית‪ .‬מצב שכזה יכול להעמיד בנחיתות גורמים‬
‫חוץ בנקאיים שישאפו להיכנס לשוק הכרטיסים צוברי הערך‪ ,‬מקום בו לקוחות יעדיפו את הכרטיסים‬
‫שלהם יש הגנה בחוק‪ .‬שלישית‪ ,‬ההסדר החוקי מוביל לחוסר הרמוניה משווע בין הדינים החלים על אמצעי‬
‫תשלום דומים – דהיינו כרטיסי אשראי וכרטיסי בנק אל מול כרטיסים צוברי ערך ואף בין הכרטיסים‬
‫צוברי הערך השונים לבין עצמם‪ .‬חוסר הרמוניה בין אמצעי תשלום דומים פוגע בהתפתחות שוק אמצעי‬
‫‪227‬‬
‫התשלום ובתחושת הצדק והאמון של ציבור הלקוחות במערכת המשפט‪.‬‬
‫ניתוח ההסדר החוקי של שימוש לרעה בכרטיס צובר ערך‬
‫אעבור לדון כעת בהסדר החוקי של שימוש לרעה אשר חל על אותם כרטיסים מעטים הנופלים‬
‫תחת דלת אמותיו של החוק‪.‬‬
‫ההסדר המשפטי הספציפי הנוגע לשימוש לרעה בכרטיס תשלום קבוע אצלנו בסעיפים ‪ 5‬ו‪ 6-‬בחוק‬
‫כרטיסי חיוב‪ 228.‬הסדר זה – כמו כלל חוק כרטיסי חיוב – מגן על זכויות הלקוח בלבד ואינו מתייחס‬
‫לציבור הספקים‪ .‬ההסדר מורכב משני רבדים‪ .‬הרובד הראשון קובע דין הגנתי בעת שימוש לרעה בכלל‬
‫כרטיסי החיוב‪ 229.‬הרובד השני מוסיף מגבלה נוספת במקרה של שימוש לרעה בכרטיס תשלום‪ 230.‬בקיצור‪,‬‬
‫‪ 224‬סעיף ‪ 1‬לחוק כרטיסי חיוב‪.‬‬
‫‪ 225‬לסיווג הכרטיסים השונים ראה בחלק ב‪ .1.‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ 226‬על ההבדלים בין כרטיס אשראי וכרטיס בנק ראה‪ :‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.34-35 ,93‬‬
‫‪ 227‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.934-936 ,219‬‬
‫‪ 228‬סעיפים ‪ 5‬ו‪ 6-‬לחוק כרטיסי חיוב‪ .‬כאשר מדובר בכרטיס אשראי חל גם סעיף ‪ 9‬לחוק כרטיסי חיוב‪ ,‬העוסק במקרה מיוחד של שימוש‬
‫לרעה בעת ביצוע עסקה במסמך חסר‪.‬‬
‫‪ 229‬סעיפים ‪ 5‬ו‪ 6-‬לחוק כרטיסי חיוב‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫העמדה הכללית שהתקבלה אצלנו בחוק כרטיסי חיוב ואף במרבית המדינות השונות הנה כי מרבית‬
‫האחריות לשימוש לרעה צריכה ליפול על כתפי המנפיק ואילו הלקוח מחוייב בעיקר להודיע למנפיק על‬
‫אבדן הכרטיס‪ .‬נהוג לחלק את תקופת השימוש לרעה לשתי תקופות המובחנות זו מזו בהתאם למועד שבו‬
‫נתן הלקוח למנפיק הודעה על אבדנו‪ .‬בטרם מתן ההודעה מוטלת אחריות כספית מוגבלת על הלקוח בכל‬
‫הנוגע לשימוש לרעה‪ ,‬אולם לאחר מתן ההודעה הלקוח אינו אחראי כלל‪ .‬הגבלת אחריות הלקוח איננה‬
‫חלה אם הוכיח המנפיק כי הלה ידע על השימוש לרעה‪ ,‬מסר את הכרטיס לאחר‪ ,‬או פעל בכוונה להונות את‬
‫המנפיק‪ .‬תכליתו של חריג זה היא כי הלקוח אינו זכאי להגנה מפני שימוש לרעה‪ ,‬אם באופן מודע הוא‬
‫ניצול לרעה את ההסדר ההגנתי שניתן לו בחוק‪ 231.‬יחד עם זאת‪ ,‬כאשר עסקינן בכרטיס תשלום כולל חוק‬
‫כרטיסי חיוב מגבלה נוספת‪ ,‬לפיה בנוסף לאחריותו בטרם מתן ההודעה הלקוח גם יהיה אחראי באופן‬
‫מוגבל לסכום הכספים אליו התאפשרה גישה באמצעות הכרטיס‪ .‬אחריותו של הלקוח לסכום זה הוגבלה‬
‫לארבע מאות ש"ח‪ 232.‬כפועל יוצא‪ ,‬לקוח העושה שימוש בכרטיס צובר ערך חשוף לנזק גדול יותר מלקוח‬
‫העושה שימוש בכרטיס אשראי או כרטיס בנק‪.‬‬
‫לא בנקל ניתן לקבל את עמדת המחוקק בעניין זה‪ .‬מעבר לתחולתו המוגבלת של ההסדר על הכרטיסים‬
‫השונים‪ ,‬נראה כי אין כל הצדקה להטיל על לקוחות של כרטיס צובר ערך אחריות נוספת לשימוש לרעה‬
‫שאינה קיימת עבור כרטיסי אשראי ובנק‪ ,‬שכן אין בין כרטיסים אלו הבדלים מהותיים בהקשר זה‪ .‬אבהיר‬
‫נקודה זו‪.‬‬
‫הסיכון המרכזי הקיים בטרם מתן ההודעה על השימוש לרעה הוא כי יעשו עסקאות בלתי מורשות‬
‫בכרטיס‪ ,‬אולם בהיעדר ידיעה על שימוש שכזה לא יוכל המנפיק להפסיקו‪ .‬סיכון שכזה זהה בעת שימוש‬
‫בשלושת הכרטיסים השונים‪ .‬כלומר‪ ,‬כרטיס צובר ערך אינו חושף את המנפיק לסיכון גדול יותר מזה של‬
‫כרטיסי אשראי ובנק ובוודאי לא סיכון שהלקוח יכול לצמצם‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬דווקא הסיכון שיוצרים כרטיסי‬
‫אשראי ובנק בשלב זה רחב יותר מהסיכון שיוצר כרטיס צובר ערך‪ .‬זאת משום שכרטיסי אשראי ובנק‬
‫מאפשרים גישה לכספים בחשבון הבנק של הלקוח או למסגרת האשראי המאושרת שלו‪ .‬סכומים אלו הם‬
‫בדרך כלל גדולים יותר מאלו אליהם מאפשר גישה כרטיס צובר ערך‪ 233.‬אכן‪ ,‬ניתן לטעון כי קיים הבדל‬
‫המצדיק את הטלת האחריות הנוספת על כתפי הלקוח‪ .‬הבדל זה הוא כי בעת השימוש בכרטיס אשראי‬
‫ובנק ניתן לצמצם את הסיכון לשימוש לרעה על ידי הטלת חובת זיהוי של הספק את בעל הכרטיס בטרם‬
‫השימוש‪ .‬חובת זיהוי שכזו עשויה להתקל בקשיים בכרטיס צובר ערך אשר אינו מציין בדרך כלל את שם‬
‫הלקוח על גביו‪ .‬על כן חשוף המנפיק לנזק גדול יותר שגם הלקוח צריך לקחת בו חלק‪ .‬בטיעון זה אין ממש‪.‬‬
‫כפי שאפרט בהמשך‪ ,‬הקושי שבזיהוי הלקוח בעת שימוש בכרטיס צובר ערך ניתן לפתרון בנקל על ידי‬
‫אמצעים טכנולוגיים העומדים לרשות המנפיק‪ 234.‬כפי שאבהיר‪ ,‬אי נקיטה באמצעים שכאלו על ידי מי‬
‫שמנפיק את הכרטיס ומרוויח באופן עצום מהשימוש בו‪ ,‬אינה יכולה לקבל ביטוי בדרך של העברת אחריות‬
‫לכתפי הלקוח‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬גם הסיכון המרכזי לאחר מתן ההודעה למנפיק אינו שונה בין הכרטיסים השונים‪ .‬זאת מפני‬
‫שבשלב זה יכול המנפיק בנקל לעצור את המשך השימוש לרעה על ידי הקפאת השימוש בכרטיס‪ .‬מצב זה‬
‫זהה בין כרטיסי אשראי‪ ,‬כרטיסי בנק וכרטיסים צוברי ערך‪.‬‬
‫‪ 230‬סעיפים ‪)5‬ה‪ (1‬ו‪)6 -‬ג( לחוק כרטיסי חיוב‪.‬‬
‫‪ 231‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.308-309 ,93‬‬
‫‪ 232‬סעיף ‪)5‬ה( לחוק כרטיסי חיוב‪.‬‬
‫‪ 233‬ראה לעיל בחלק ג‪.3.‬‬
‫‪ 234‬ראה בחלק ד‪.2.‬ג‪ .‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ ,Mann 235‬לעיל ה"ש ‪ ,3‬בעמ' ‪.337-338‬‬
‫‪40‬‬
‫‪235‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫במאמר מוסגר אציין כי נראה שגם המקור להטלת האחריות הנוספת על הלקוח בעת שימוש לרעה‬
‫בכרטיס תשלום טמון בהסדר הארכאי של הארנק האלקטרוני‪ 236.‬שכן בכרטיס זה היה נשמר המידע לגבי‬
‫יתרת הכסף המשוייכת לכרטיס בשבב אלקטרוני שהיה מצוי על גבי הכרטיס בלבד‪ .‬על כן היה קושי‬
‫למנפיק לעצור את השימוש בו או לקבל מידע על יתרת הכספים המצויה בו‪.‬‬
‫ההסדר החוקי – סיכום והמלצות‬
‫כפי שראינו ההסדר החוקי בחוק כרטיסי חיוב לוקה בשני עניינים מרכזיים‪ .‬ראשית‪ ,‬תחולת‬
‫ההסדר על קבוצה מצומצמת של כרטיסים צוברי ערך בלבד‪ .‬שנית‪ ,‬הטלת אחריות נוספת על הלקוח‬
‫במקרה של שימוש לרעה בכרטיסים צוברי ערך עליו חל החוק; זאת ללא כל הצדקה‪.‬‬
‫לאור מסקנות אלו נראה כי הגיע העת לתקן ליקויים אלו בחוק כרטיסי חיוב ויפה שעה אחת‬
‫קודם‪ .‬שני תיקונים פשוטים יכולים להשיג את התוצאה הרצויה‪ .‬ראשית‪ ,‬יש לשנות את הגדרת כרטיס‬
‫תשלום כך שתחול על כל לוחית או חפץ המאפשרים גישה לערך כספי שקושר אליהם במועד מוקדם יותר‪.‬‬
‫לשם שמירה על קוהרנטיות בהמשגה המשפטית מומלץ לשנות את המונח כרטיס תשלום לכרטיס צובר‬
‫ערך‪ 237.‬עוד ראוי לבטל לחלוטין את האחריות הנוספת המוטלת על הלקוח בכל הנוגע לכרטיס תשלום‬
‫ולהשוות את ההסדר שחל עליו להסדר הנוגע לכרטיסי אשראי ובנק‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בטרם נעשו שינויים‬
‫שכאלו נראה כי מדינת ישראל נעדרת חקיקה ספציפית המסדירה את השימוש בחלק משמעותי‬
‫מהכרטיסים צוברי הערך ובאשר לאחרים היא מחילה הסדר ארכאי ובלתי מאוזן‪ .‬עד לתיקון החוק‬
‫כאמור‪ ,‬אני מציע כי בתי המשפט יפרשו בצמצום את הגדרת "כרטיס תשלום" המצויה בחוק‪ ,‬כך‬
‫שתחולתו תקבע לגבי חלק מזערי של כרטיסים צוברי ערך בלבד‪ .‬דבר זה יאפשר ללקוחות ולספקים‬
‫העושים שימוש בכרטיסים אלו להינות מההגנה הרחבה והראויה שמוענקת להם‪ ,‬כפי שאפרט מיד‪,‬‬
‫בהתאם לדין החל מכוח הטיב המשפטי של הכרטיס‪.‬‬
‫)ג( ההסדר על פי הדין הרצוי‬
‫אחריות המנפיק לשימוש לרעה‬
‫כפי שראינו לעיל‪ ,‬חוק כרטיסי חיוב איננו חל על סוגים רבים של כרטיסים צוברי ערך‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬אי תחולתו של החוק איננה מובילה למסקנה כי הלקוח והספק לא יהיו זכאים להגנה משפטית מכוח‬
‫הדין הכללי שחל על הסוגיה‪ .‬למעשה לאור טיבה המשפטי של מערכת היחסים בכרטיס חיוב‪ ,‬לא בנקל יוכל‬
‫המנפיק להשתחרר מאחריותו להשיב ללקוח או לספק את כספם מקום בו נעשה בכרטיס צובר ערך שימוש‬
‫לרעה‪ .‬אבהיר דבריי‪.‬‬
‫הנפקה של כרטיס חיוב יוצרת מערכת יחסים גרעינית משולשת בין המנפיק הלקוח והספק‪.‬‬
‫נשאלת השאלה מה הוא הטיב המשפטי של מערכת יחסים שכזו וכפועל יוצא מה אחריות הצדדים‬
‫לתקלות שונות שמתרחשות במהלכה – למשל‪ ,‬במקרה של אבדן כספי הלקוח עקב שימוש לרעה‪ .‬התשובה‬
‫לשאלה אינה פשוטה כלל ועיקר‪ .‬היא העסיקה מלומדים נכבדים אצלנו ובמדינות השונות‪ 238.‬כמובן‪ ,‬קצרה‬
‫‪ 236‬ה"ח כרטיסי חיוב )תיקון מספר ‪) (3‬כרטיס תשלום(‪ ,‬התשנ"ה‪ .1999-‬ה"ח ‪) 418 ,2726‬תשנ"ה(‪.‬‬
‫‪ 237‬ראה הגדרת "כרטיס חיוב" בסעיף ‪ 1‬לחוק כרטיסי חיוב‪ .‬יצוין כי בהתאם לסעיף ‪ 1‬בחוק כרטיסי חיוב אין צורך לשנות הגדרות אלו‬
‫בחקיקה ראשית ודי בקביעה של שר המשפטים לעניין זה‪ .‬הפעלת סמכות שר המשפטים כרוכה בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל ובאישור‬
‫וועדת חוקה חוק ומשפט‪.‬‬
‫‪ 238‬ראה למשל‪:‬‬
‫‪Donald H. Maffly & Alex C. McDonald, The Tripartite Credit Card –A Legal Infant, 48 CAL. L. REV. 459‬‬
‫‪(1960); Jerry G. South, Credit Card: A primer, 23 BUS. LAW. 327 (1968). John Higgs, William J. O’Connor,‬‬
‫‪Richards S. Simmons, Bank Credit Cards – Problems Under Regulation Z and Possible Problems as Result of‬‬
‫‪41‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫היריעה ברשימה זו מלדון בה לעומקה‪ .‬בנושא עסקתי בהרחבה במקום אחר‪ 239.‬יחד עם זאת‪ ,‬לשם המשך‬
‫הדיון אציין בקליפת אגוז כי לדידי מערכת היחסים מהווה הסדר מיוחד במינו )‪ .(sui generis‬הסדר זה‬
‫מורכב משני רבדים – חיצוני ופנימי‪ .‬מבחינה חיצונית מדובר במערכת יחסים של שליחות הדדית‪ ,‬בה‬
‫מהווה המנפיק שלוח כפול‪ :‬של הלקוח לשם תשלום חובו לספק ושל הספק לשם גביית חבות הלקוח‪.‬‬
‫מבחינה פנימית מהווה הכרטיס אמצעי תשלום ועסקה בנקאית‪ .‬תפיסת הכרטיס כאמצעי תשלום משקפת‬
‫‪240‬‬
‫את אופיו כחפץ שנועד להביא לפרעון עסקאות יסוד במשק תוך הבטחת הפרעון בסיכויי ודאות גבוהים‬
‫ביותר‪ .‬תפיסת הכרטיס כעסקה בנקאית משקפת את מהות הכרטיס כאחת מהעסקאות הפיננסיות‬
‫המרכזיות לניהול ושימוש בכספי הציבור‪ .‬מבחינה פרקטית הגדרת מערכת היחסים באופן האמור מובילה‬
‫‪241‬‬
‫להחלת דיני אמצעי התשלום‪ ,‬דיני הבנקאות ודיני השליחות באשר להסדרתה‪.‬‬
‫תחת אספקלריה זו‪ ,‬נבחן ראשית את אחריות המנפיק בהתאם לדיני אמצעי התשלום ולדיני‬
‫הבנקאות‪ 242.‬העמדה שהוצעה אצלנו על ידי פרופסור בן‪-‬אוליאל ואף התקבלה בפסיקת בתי המשפט‬
‫באשר לבחינת האחריות במקרה של אבדן כספי הלקוח היא כי הדין הבנקאי משליך על דיני אמצעי‬
‫התשלום בסוגיה‪ .‬בהקשר זה נקבע כי חיובו של הבנק כלפי הלקוח הוא חיוב תוצאה‪ .‬משמעות הדבר‬
‫‪243‬‬
‫בעניינו היא כי על הבנק מוטלת חובה נוקשה ביותר להשיב ללקוח את כספו‪ .‬חובה זו נובעת ממעמדו‬
‫הייחודי של הבנק ומהטיב המשפטי הייחודי של ההפקדה הבנקאית‪ .‬בכך שונה הבנק מכל ספק שירותים‬
‫אחר‪ .‬הוא מחזיק ברשותו את כספי הציבור וחלק ניכר של עסקיו מבוסס על אספקת שירותים הנוגעים‬
‫לכספים אלו‪ .‬אחד השירותים המרכזיים הוא הנפקה ושימוש באמצעי תשלום‪ 244.‬כיום מהווים המנפיקים‬
‫הגדולים בישראל תאגידי עזר בנקאיים‪ 245.‬הם מספקים את השירות של הנפקה ושימוש באמצעי תשלום‬
‫לכלל הציבור‪ .‬מכאן‪ ,‬שכאשר נעשה שימוש בכרטיס חיוב חלה האחריות על הבנק והמנפיק כאחד‪ .‬על הבנק‬
‫כמי שאצלו מופקדים הכספים ועל המנפיק כמי שמספק את אמצעי התשלום המאפשר שימוש בכספים‬
‫אלו‪ 246.‬מהותה של החובה אינה משתנה משום שהבנק בחר להעניק את השירותים באמצעות תאגיד עזר‬
‫שלו‪ .‬היא גם אינה משתנה אם גוף אחר שאיננו תאגיד עזר יעניק את השירותים המאפשרים תשלום מתוך‬
‫ההפקדה המצויה בבנק‪ .‬מבחינה מהותית עדיין מדובר בהפקדה בנקאית וניהולה‪ .‬על כן במקרה שכזה‬
‫חבים המנפיק והבנק ביחד ולחוד בהשבת הכספים‪ .‬חובה זו‪ ,‬שמקורה בדין‪ ,‬חלה כמובן אף במקרים בהם‬
‫לא חל חוק כרטיסי חיוב‪ .‬מכאן שאחריות המנפיק לשימוש לרעה בכרטיס צובר ערך הנה משמעותית‬
‫‪Future Developments Under Proposed Consumer Legislation, 27 BUS. LAW. 111 (1970-1971); A. Paul Dobson,‬‬
‫‪Credit Cards: Re Charge Card Services, 1989 J.B.L. 339, 341-342 (1989); R.M.GOODE, CONSUMER CREDIT‬‬
‫‪LAW (1989). BENJAMIN GEVA, FINANCING CONSUMER SALES AND PRODUCT DEFENSES IN CANADA AND THE‬‬
‫‪UNITED STATES, 169-171, 183 (1984).‬‬
‫לסיכום גישות אלה והביקורת עליהם ראה‪ :‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ .50-85 ,93‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.909-911 ,219‬‬
‫‪ 239‬חיים‪ ,‬לעי"ל ה"ש ‪ .91-276 ,93‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.909-924 ,219‬‬
‫‪ 240‬שם‪ .‬יודגש‪ ,‬כי סעיף ‪ 8‬לחוק השליחות‪ ,‬התשכ"ה‪ ,1965-‬ניתן להתניה בהסכמת השולחים‪ .‬לדיון ביישוב חובת הנאמנות של השלוח‬
‫עם המודל האמור ראה‪ ,‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,93‬בעמ' ‪ .229-248 ,192-194‬עוד ראה סעיף ‪)17‬ב( לחוק השליחות‪ ,‬התשכ"ה‪ .1965-‬באשר‬
‫למעמדו של המנפיק כשלוח הפועל עבור עצמו ראה‪ :‬שם‪.249-259 ,‬‬
‫‪ 241‬שם‪.‬‬
‫‪ 242‬לדיון בתחולת המודל על ספקי מוצרים קמעונאיים שיכנסו לשוק ההנפקה ראה בהמשך חלק זה‪.‬‬
‫‪ 243‬ריקרדו בן‪-‬אוליאל "תנאי מקפח בחוזה בנקאי – הערכה שיפוטית )בעקבות ע"ש )י‪-‬ם( ‪ 195/97‬היועץ המשפטי לממשלה נ' בנק‬
‫לאומי(" דין ודברים ‪ .(2006) 789-790 ,777 (2)2‬על המקורות הדוקטרינאריים והחידוש המשמעותי בחובתו הגבוהה של הבנק‬
‫להשיב ללקוח את כספו ראו‪RICARDO BEN-OLIEL, THE JURIDICAL NATURE OF THE BANK-DEPOSITOR RELATIONSHIP :‬‬
‫‪(THESIS SUBMITTED FOR THE DEGREE “DOCTOR AT LAW”, HEBREW UNIVERSITY 1977); Ricardo Ben-Oliel,‬‬
‫‪ .Bankers Liability in the bank Deposit Relationship, 14 ISR. L. REV. 164 (1979).‬ע"ש )י‪-‬ם( ‪ 195/97‬היועץ המשפטי‬
‫לממשלה נ' בנק לאומי‪ ,‬פ"מ תשס"ג)‪ .(2004) 567 ,481 (1‬ע"א ‪ 6916/04‬בנק לאומי לישראל בעמ' נ' היועץ המשפטי לממשלה‬
‫)נבו‪ ,(18.2.2010 ,‬פסקה ‪.65‬‬
‫‪ 244‬ראה סעיף ‪ (4)10‬לחוק הבנקאות )רישוי(‪ ,‬התשמ"א‪.1981-‬‬
‫‪ 245‬ראה לעיל ה"ש ‪.98‬‬
‫‪ 246‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.312-317 ,93‬‬
‫‪42‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫ביותר‪ .‬המנפיק יכול להשתחרר ממנה רק אם יוכיח כי הלקוח )או הספק‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך( התרשל‬
‫באופן חמור במילוי החובות הלגיטימיות שהוטלו עליו בחוזה‪ .‬כפי שנראה בהמשך‪ ,‬אין המדובר בנטל‬
‫פשוט כלל‪.‬‬
‫על אף האמור לעיל‪ ,‬אין להכחיש כי העמדה האמורה מבוססת בעיקרה על מאפייניו של כרטיס‬
‫החיוב הקלאסי – דהיינו כרטיסי אשראי ובנק – כאמצעי תשלום בנקאי‪ .‬בשונה מכרטיסים אלו‪ ,‬כרטיס‬
‫צובר ערך אינו מונפק פעמים רבות על ידי בנקים או תאגידי עזר שלהם‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬בהתאם להצעתי‬
‫דווקא כניסת גופים חוץ בנקאיים לשוק הכרטיסים צוברי הערך עשויה להוביל לתוצאה ראויה יותר לכלל‬
‫החברה‪ 247.‬מכאן עולה השאלה האם גם במצב שכזה הדין הבנקאי צריך להשליך על הדין שחל על אמצעי‬
‫התשלום‪ .‬לשון אחרת‪ ,‬האם גם כרטיס צובר ערך מהווה עסקה בנקאית )שהדין לגביה מושפע מהדין‬
‫הבנקאי(‪ .‬בנוסף‪ ,‬כרטיס צובר ערך מונפק בדרך כלל לשם לניהול כספים שהלקוח הפקיד מבעוד מועד בידי‬
‫המנפיק‪ .‬כספים אלו מופקדים בחשבון בנק על שם המנפיק‪ .‬לכן‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬הכרטיס אינו מונפק לשם‬
‫ניהול חשבון עובר ושב של הלקוח‪ 248.‬גם נקודה זו מעלה תהייה לגבי אופי הכרטיס כחלק מעסקי הבנק‪.‬‬
‫האבחנות האמורות מזקקות את השוני בין כרטיס צובר ערך לכרטיס החיוב הקלאסי והשאלה המתבקשת‬
‫היא‪ :‬האם שוני זה משפיע על הטיב המשפטי של הכרטיס ובפרט על היותו עסקה בנקאית‪ .‬לדידי התשובה‬
‫היא בשלילה‪.‬‬
‫המונח "עסקה בנקאית" )‪ (banking business‬שגור בחקיקה ובפסיקה של המדינות השונות וכן‬
‫‪249‬‬
‫המדובר בהגדרה מהותית הבוחנת האם שירותים שונים המוענקים במשק‬
‫בדוקטרינה המשפטית‪.‬‬
‫מהווים חלק מהפעילות הבנקאית‪ .‬כפועל יוצא חלים על שירותים גם דיני הבנקאות‪ .‬זאת אף אם מי‬
‫שמעניק אותם לא קיבל בהכרח רישיון לפעול כבנק‪ 251.‬בישראל אין הגדרה חוקית למונח עסקה בנקאית‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הנושא נדון בדוקטרינה המשפטית‪ .‬בהקשר זה הצעתי בעבר לאמץ מספר מבחנים מהותיים‬
‫הבוחנים את אופיו של כרטיס החיוב כעסקה בנקאית‪ 252.‬ביתר פירוט יש לבחון‪ :‬מה המהות הכלכלית‪-‬‬
‫‪250‬‬
‫חברתית של העסקה ובפרט אם בבסיסה עומדת פעולה של הפקדת והחזרת כסף; האם היא דורשת קיומו‬
‫של מנגנון ייחודי למגזר הבנקאי; והאם ניתן למנוע סיכונים לפקדונות הציבור בעת יישומה‪ .‬באימוץ‬
‫מבחנים שכאלו מצאנו עצמנו משוחררים מהתבוננות הפורמאלית באופיו של כרטיס החיוב בלבד‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫מדיון בלעדי בשאלה אם תאגיד בנקאי )או תאגיד עזר שלו( מעורב בביצוע העסקה‪ .‬חלף זאת המשקל עובר‬
‫לבחינת הפן המהותי של השירות המסופק לציבור הלקוחות והספקים‪ 253.‬כפי שאפרט‪ ,‬אם נפעיל את‬
‫המבחנים האמורים על כרטיס צובר ערך עולה כי כמו כרטיס החיוב הקלאסי מהווה גם הוא‪ ,‬ללא ספק‪,‬‬
‫עסקה בנקאית‪.‬‬
‫‪ 247‬ראה בחלק ג‪ .5.‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ 248‬ראה בחלק ב‪ .1.‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ 249‬ראה ‪Ricardo Ben-Oliel, Elements for a Legal Definition of Commercial Banking: A Comperative View, 16‬‬
‫‪ ,ISR. L. REV. 499, 500-502 (1981).‬והמקורות המוזכרים שם‪ .‬באנגליה ראה‪:‬‬
‫‪Ellinger, 79-84. Re Roe's Legal Charges v Albert William Roe [1982] 2 Lloyd's Rep. 370.‬‬
‫באוסטרליה ראה‪:‬‬
‫‪Banking Act 1959 (Cth); Banking Regulation 1966 (Cth); Siminton v Australian Prudential Regulation‬‬
‫‪Authority (No 2) [2008] FCAFC 88‬‬
‫‪ 250‬שם‪.‬‬
‫‪251‬‬
‫‪SCF Finance Co v Masri [1987] QB 1002.‬‬
‫‪ 252‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ 93‬בעמ'‪ .113-117 ,‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,219‬בעמ' ‪ .913-918‬יצוין כי מבחנים דומים הוצעו על‪-‬ידי פרופ' בן‪-‬אוליאל‬
‫במאמרו האמור באשר לאיפיונה של עסקת אשראי‪.‬‬
‫‪ 253‬שם‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫ראשית‪ ,‬בדומה לכל כרטיס חיוב אחר‪ ,‬גם כרטיס צובר ערך מהווה אמצעי תשלום שמהותו העברת כספים‬
‫לספק בשמו של הלקוח בגין עסקת יסוד שנערכה בין השניים‪ .‬לחלופין הוא משמש את הלקוח לקבל‬
‫בחזרה כספים שהוא הפקיד אצל המנפיק באמצעות מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים‪ .‬בשלב הראשון‪,‬‬
‫בטרם השימוש בכרטיס‪ ,‬מועברים כספי הלקוח למנפיק ומופקדים בבנק על ידו‪ .‬אכן‪ ,‬במקרים רבים‬
‫הכספים מופקדים בחשבון בנק על שם המנפיק‪ ,‬אולם גם במקרים אלו הלה שומר רישום מדויק באשר‬
‫לזכויות הלקוח בכספים המופקדים‪ 254.‬בשלב השני‪ ,‬הלקוח עושה שימוש בכרטיס כדי להשתמש בכספים‬
‫שהופקדו‪ .‬עם כל שימוש המנפיק מעדכן את זכאות הלקוח בכספים בהתאם‪ ,‬ובחלק גדול מהמקרים‬
‫מעבירם לרשות הספק‪ .‬אמנם‪ ,‬אין מדובר במקרה המוכר בו הלקוח פותח חשבון עובר ושב וכרטיס החיוב‬
‫משמש לניהול החשבון‪ .‬אולם‪ ,‬עדיין מדובר בהפקדת כספו של הלקוח בבנק ובהנפקת כרטיס המאפשר‬
‫שימוש באותם הכספים‪ .‬ההבדל המרכזי נעוץ בכך כי כאשר עסקינן בכרטיס צובר ערך ההפקדה מבוצעת‬
‫על ידי המנפיק בשמו של הלקוח‪ ,‬אולם בכך אין לגרוע ממהותו הכלכלית‪-‬חברתית של ההסדר – הפקדת‬
‫כספי הלקוח‪ ,‬ניהול ושימוש בהם‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬השימוש בכרטיס צובר ערך מצריך‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬שימוש במנגנון הסליקה‪ .‬זאת על מנת לאפשר‬
‫למנפיק הגובה )הסולק( לקבל ממנפיק הכרטיס את כספיו של הלקוח ולהעבירם לרשות הספק‪ .‬מנגנון‬
‫הסליקה הנו מנגנון מיוחד המצוי ברשות המערכת הבנקאית‪ 255.‬השימוש בו נדרש כדי להפעיל הסדר‬
‫אפקטיבי של כרטיסים צוברי ערך בין אם מדובר בבנק או בגוף אחר שמנפיק את הכרטיס‪ 256.‬גם בכך יש‬
‫לחזק את התפיסה כי מבחינה מהותית כרטיס חיוב בכלל‪ ,‬וכרטיס צובר ערך בפרט‪ ,‬מהווים עסקה‬
‫בנקאית‪ .‬זאת אף אם מי שמנפיק את הכרטיס‪ ,‬מפיץ או סולק את הפעילות בו אינו מאוגד כתאגיד בנקאי‬
‫או תאגיד עזר שלו‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬באשר למניעת הסיכון לפקדונות הציבור‪ ,‬כמובן עומדות למנפיק דרכים רבות להפחית סיכון זה‬
‫באופן משמעותי‪ .‬כך למשל‪ ,‬ברחבי העולם נהוג לדרוש אמצעי זיהוי אלקטרוניים נוספים בעת שכלול‬
‫העסקה מלבד העברת הכרטיס על ידי הלקוח במכשיר‪ 257.‬יחד עם זאת‪ ,‬אצלנו לא נוקטים המנפיקים‬
‫באמצעי ההגנה שכאלו‪ .‬כפי שאפרט בהמשך‪ ,‬לא מן הנמנע שהסדרי הגבלת אחריות רחבים יותר היו‬
‫מדרבנים אותם לעשות זאת‪.‬‬
‫לסיום נקודה זו‪ ,‬ראוי לציין כי הגם שאצלנו אין הגדרה חוקית למונח "עסקה בנקאית" או "עסקי הבנק"‪,‬‬
‫במדינות שונות הגדרה שכזו קיימת וכוללת בתוכה שימוש באמצעי תשלום לרבות כרטיסים צוברי ערך‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬באוסטרליה‪ ,‬ההגדרה של עסקה בנקאית כוללת במפורש הנפקה וסליקה של אמצעי תשלום‬
‫לרבות כרטיסים צוברי ערך‪ 258.‬באופן דומה‪ ,‬בארצות הברית‪ ,‬הסוכנות להגנה פיננסית ללקוח‪ ,‬נהנית‬
‫מסמכות לפקח על מוסדות שמעניקים "שירות פיננסי חשוב" הגם שאינם "מוסדות פיננסיים" על פי‬
‫הגדרתם החוקית‪ 259.‬לאחרונה הודיעה הסוכנות כי תעשה שימוש בסמכותה לבחון את שוק הכרטיסים‬
‫‪ 254‬בארצות הברית רישום שכזה מחייב לצורך ביטוח הכספים במסגרת הסדר ביטוח הפקדונות הפדראלי‪ .‬ראה‪:‬‬
‫‪General Counsel's Opinion No. 8 – Insurability of Funds Underlying Stored Value Cards and Other‬‬
‫‪Nontraditional Access Mechanisms, 73 Fed. Reg. 67155.‬‬
‫‪ ,Ben-Oliel 255‬לעיל ה"ש ‪ ,249‬בעמ' ‪.515‬‬
‫‪ 256‬על כן גם המלצתי לעיל כי תוענק גישה חופשית יותר למערכת המסלקה‪ .‬ראה בחלק ג‪.5.‬ג‪.‬‬
‫‪ 257‬ראה לעיל ה"ש ‪.132‬‬
‫‪258‬‬
‫‪259‬‬
‫;)‪Article 5 to the Banking Act 1959 (Cth); Articles 3 & 4 to the Banking Regulation 1966 (Cth‬‬
‫‪Dodd-Frank Wall Street Reform and Consumer Protection Act, Pub. L. No. 111-203, 124 Stat. 1376, §§ 1001‬‬‫‪1100H, 1024.‬‬
‫‪44‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫צוברי הערך‪ 260.‬ההצדקה לחקיקה במדינות השונות הולמת את העמדתי שהצגתי לעיל‪ .‬היא מונעת‬
‫מההבנה כי בימינו עסקאות בנקאיות אינן ניתנות עוד על ידי הבנקים בלבד אלא גם גם על ידי גופים‬
‫פיננסיים אחרים אשר מעצם העובדה שהם מחזיקים בכספי הציבור‪ ,‬מנהלים אותם‪ ,‬או מעניקים‬
‫שירותים פיננסיים מרכזיים‪ ,‬הם צריכים להיות כפופים לסטנדרטים מיוחדים של התנהגות הנובעים מטיב‬
‫הקשר הפקדוני ומהחשיבות הציבורית של השירות‪ .‬העובדה כי החקיקה בישראל איננה כוללת הגדרה של‬
‫המונח "עסקה בנקאית" אינה צריכה להצר את ההסדר המשפטי שאמור לחול לאור התפיסה המשפטית‬
‫החשובה העמודת בבסיסה‪ .‬בשל כך‪ ,‬אני סבור כי אימוץ תפיסה מהותית באשר להגדרתה של עסקה‬
‫בנקאית ממלאת את הלקונה הקיימת בהגדרה החוקית‪ .‬על כן‪ ,‬יהיה כינויו של הגוף שיעניק שירותים אלו‬
‫אשר יהיה‪ ,‬הוא יעניק שירות בעל אופי בנקאי‪ .‬מכאן שגוף שכזה – בין אם בית עסק‪ ,‬תאגיד עזר בנקאי‪,‬‬
‫בנק וכדומה – יחוב בחיוב תוצאה כלפי הלקוח להשיב לו את כספו במקרה של שימוש לרעה‪.‬‬
‫מסקנה דומה לזו שהסקתי לעיל עולה גם אם ננתח את מערכת היחסים בין המנפיק ללקוח ובין‬
‫המנפיק לספק כמערכת יחסים של שליחות הדדית‪ .‬בהתאם לדין השליחות‪ ,‬ההרשאה שנותן הלקוח‬
‫למנפיק היא לפרוע את חבותו )של הלקוח( כלפי הספק באופן סופי רק מקום בו בוצעה עסקת יסוד‬
‫כדין‪ .261‬כמובן‪ ,‬למנפיק אין הרשאה לפרוע את עסקת היסוד מקום בו היא לא בוצעה כלל על ידי הלקוח‪.‬‬
‫במצב שכזה המנפיק השלוח המשלם לספק מתוך כספיו של הלקוח השולח בלא שהלה הרשה לו לשלם את‬
‫הסכום האמור פועל בתוך חריגה מהרשאת הלקוח‪ .262‬כלומר‪ ,‬המנפיק סבור שהוא פועל בשם הלקוח אך‬
‫בפועל הוא פועל ללא הרשאה ממנו ולמעשה בשם עצמו‪ .‬בשולי הדברים יצוין‪ ,‬כי במקרים רבים מצב זה‬
‫נובע עקב אופי ההסדר בכרטיס חיוב שהנהיג המנפיק בו הוא נמנע מלבדוק בכל פעם אם הלקוח הוא מי‬
‫שעושה שימוש בכרטיס‪ .‬בנוסף‪ ,‬המנפיק גם נמנע מהפעלת אמצעי הגנה מתאימים לשם ביצוע בדיקות‬
‫שכאלה‪ 263.‬במצב שכזה‪ ,‬בהתאם לדיני השליחות‪ ,‬נקודת המוצא של הדיון הנה כי האחריות לשימוש לרעה‬
‫נופלת על המנפיק כשלוח והספק רשאי להיפרע ממנו בסכום עסקת היסוד שנעשתה ללא הרשאה‪ .264‬אשר‬
‫לאחריות האפשרית של הלקוח למצב‪ ,‬זאת לא נקבעה בחוק השליחות‪ .‬בעניין זה מקובלת עליי עמדתו של‬
‫פרופסור ברק לפיה אחריות זו תיקבע בהתאם לדין הכללי החל על העסקה לרבות החוזה הקיים בין‬
‫הצדדים‪ 265.‬הדיון באחריות זו יתבהר בהמשך‪.‬‬
‫בנוסף להסדרת אחריות הלקוח‪ ,‬לתחולת דין השליחות בענייננו חשיבות גם להסדרת אחריותו של הספק‬
‫לשימוש לרעה‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬השירות של תשלום באמצעות כרטיס חיוב בכלל וכרטיס צובר ערך בפרט‪,‬‬
‫‪ 260‬על כך ראה‪:‬‬
‫‪http://www.consumerfinance.gov/newsroom/cfpb-begins-accepting-consumer-complaints-on-prepaid-cards‬‬‫‪and-additional-nonbank-products/‬‬
‫‪ 261‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ 93‬בעמ' ‪.169-175 ,136-141‬‬
‫‪262‬יצוין כי בעיקר בארצות הברית אך גם באנגליה‪ ,‬נבחנת הסוגיה תחת הדינים הנוגעים לשליחות נחזית‪ .‬ככלל כל אימת שהלקוח יצר‬
‫מצג כלפי הצד השלישי כמי שעשה שימוש לרעה בכרטיס פעל מטעמו הרי שהוא מנוע לטעון בדבר חריגה מן ההרשאה‪ .‬לעניין זה ראה‪:‬‬
‫‪ ,15 U.S.C 1643, 15 U.S.C 1602‬שם נקבע כי "שימוש בלתי מורשה" אינו כולל מצבים בהם הלקוח יצר מצג שווא במפורש או‬
‫במשתמע כמי שעושה שימוש בכרטיס פועל מטעמו‪ .‬עוד ראה‪:‬‬
‫‪Edward J, Minskoff v. American Express Travel Related Services Company Inc, 98 F.3d 703 (1996).‬‬
‫יצוין כי תיאורית השליחות הנחזית לא אומצה בישראל כהווייתה במשפט המקובל‪ .‬לעניין זה ראה אהרן ברק חוק השליחות כרך א' ‪623-‬‬
‫‪) 631‬מהדורה שניה‪ .(1996 ,‬על הנושא ראה גם‪ :‬אוריאל פורקצ'יה "משמעותה העיונית של השליחות הנחזית‪ ,‬וביטוייה בחוק השליחות‪,‬‬
‫תשכ"ה – ‪ "1965‬פרקליט כב ‪.(1966) 498‬‬
‫‪ 263‬על כך ראה בהמשך פרק זה‪.‬‬
‫‪ 264‬באשר לדיון בסיטואציה ככזו של פעולה ללא הרשאה ראה אהרן ברק‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ .705-707 ,262‬אחריות המנפיק עולה מלשונו של‬
‫סעיף ‪)6‬ב( לחוק השליחות‪ ,‬התשכ"ה‪ ,1965-‬הקובע כי זכות הצד השלישי בפעולה ללא הרשאה היא לחייב את השלוח או לבטל העסקה‬
‫ולדרוש ממנו פיצוי‪ .‬ראה חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,93‬בעמ' ‪ .169-175‬פרופ' ברק מסביר כלל זה בכך שהשלוח מצוי בצומת דרכים השם אותו‬
‫בעמדה עדיפה על הצד השלישי לבחון אם הוא פועל בהרשאה אם לאו‪ .‬בשל כך אחריותו בהתאם לדין השליחות היא מוחלטת‪ .‬ראה ברק‪,‬‬
‫לעיל ה"ש ‪ ,262‬בעמ' ‪.821‬‬
‫‪ 265‬ברק‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫איננו ניתן רק ללקוח שלרשותו הונפק הכרטיס‪ .‬ביצוע תשלומים באמצעות כרטיס חיוב הנו מערכת של‬
‫שליחות הדדית לאספקת שירות בנקאי שמקבל גם הספק כ"לקוח" של מהמנפיק‪ 266.‬מכאן שהמנפיק‬
‫מהווה גם שלוח של הספק לגביית חבותו מהלקוח בהתאם לעסקת היסוד בינהם‪ .‬אם נפעיל על הסוגיה את‬
‫דיני השליחות הנוגעים לפעולה ללא הרשאה נראה כי האחריות מוסטת מן המנפיק לעברו של הספק מקום‬
‫בו הוא ידע על החריגה מן ההרשאה – קרי כי בכרטיס נעשה שימוש לרעה‪ .267‬לאור זאת יש לבחון גם מה‬
‫היא מידת הידיעה הנדרשת מן הספק כדי שייחשב כמי שידע על השימוש לרעה בכרטיס‪ .‬כפי שנראה‬
‫בהמשך‪ ,‬בהתאם לדין החוזה החל על הצדדים‪ ,‬ידיעה שכזו מתקיימת רק כאשר הלה פעל ברשלנות חמורה‬
‫‪268‬‬
‫במסגרת מילוי חובותיו‪.‬‬
‫ראינו אם כן כי הטיב המשפטי של מערכת היחסים בכרטיס חיוב מוביל לקביעה כי ככלל מוטל‬
‫הנזק לשימוש לרעה על המנפיק‪ .‬הלה יכול להעביר את הנזק לפתחו של הלקוח או הספק רק אם יוכיח כי‬
‫אחד מהם התרשל באופן חמור במילוי חובותיו‪ .‬כעת‪ ,‬לסיום הדיון עוד ראוי לציין כי מאחורי תמיכה בכלל‬
‫אחריות שכזה עומדים גם מספר שיקולי רציות משמעותיים‪ .‬ראשית‪ ,‬מתחום דיני הנזיקין‪ ,‬בידי המנפיק‬
‫האמצעים למנוע את הנזק החברתי שבשימוש לרעה בצורה הטובה ביותר‪ .‬זאת על ידי יצירת אמצעי‬
‫אבטחה טובים יותר כדי להימנע מהנזק האפשרי‪ .‬בהתאם לעיקרון זה חיוב הלקוח בסכום מסוים בתקופה‬
‫שלפני ההודעה נועד אך כדי לתמרץ אותו לשתף פעולה עם המנפיק ולא לגלות אדישות כאשר יש לו ידיעה‬
‫ממשית בדבר אבדן הכרטיס – במצב שכזה גם הלקוח הוא מונע נזק טוב‪ 269.‬שנית‪ ,‬מנקודת מבט כלכלית‪,‬‬
‫הסדר שכזה נותן משמעות להיותו של המנפיק הגוף שיכול לפזר את הנזק בין כלל האוכלוסיה באופן הטוב‬
‫ביותר‪ .‬המנפיק הוא זה שמצוי בעמדה המיטבית לחשב את עלות הנזק הפוטנציאלי לעומת עלות אמצעי‬
‫האבטחה הדרושים‪ ,‬ובמידת הצורך להאריך את המחיר ההוגן שעל הציבור לשלם‪ 270.‬שלישית‪ ,‬מנקודת‬
‫מבט חברתית‪ ,‬יש להבטיח את אמון הציבור במנפיק‪ 271.‬המנפיק זוכה בכוח מן הציבור המאפשר לו לקבל‬
‫גישה לניהול כספיו‪ .‬זה הוא גם המקור לרווחיו העצומים‪ .‬אמון שכזה יכול להישמר רק אם יקבל המנפיק‬
‫את האחריות לנזק שעשוי להיגרם מאמצעי תשלום שהוא משווק לחברה ואשר הוא מרוויח באופן עצום‬
‫מהנפקתו‪ .‬רביעית‪ ,‬הסדר שכזה יכול לשמש תמריץ ללקוחות לצמצם את השימוש שהם עושים במזומן‬
‫ולהעבירו לעבר כרטיסים צוברי ערך‪ .‬זאת אף במחיר עלות פרטית כלשהי‪ ,‬שהלקוחות עשויים להסכים‬
‫לשלם כדי לקבל הגנה מפני שימוש לרעה‪.‬‬
‫אחריות הלקוח והספק לשימוש לרעה‬
‫כפי שראינו‪ ,‬אחריות המנפיק לשימוש לרעה לפי הדין אינה מוחלטת‪ .‬בנסיבות מסויימות עשויה‬
‫האחריות להיות מוסטת לכיוון הלקוח או הספק‪ .‬כפי שציינתי לעיל‪ ,‬הדבר מתרחש מקום בו מוכיח‬
‫המנפיק שמי מהם פעל ברשלנות חמורה במילוי חובותיו החוזיות‪ .‬מכאן שיש לדון במקרים בהם יכולים‬
‫‪ 266‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,93‬בעמ' ‪.121-122‬‬
‫‪ 267‬לעניין זה ראה סעיף ‪)6‬ב( לחוק השליחות‪ ,‬התשכ"ה‪ 1965-‬והאמור בפרק זה לעיל‪ .‬עוד יצוין כי ניתוח הסוגיה מנקודת המבט של‬
‫הספק תביא למסקנה דומה משום שבמצב שכזה יעלה כי המנפיק פעל בחריגה מהרשאה מקום בו לא בוצעה כלל עסקת יסוד בין הצדדים‬
‫– עניין שעומד בלב ההרשאה )גביית החוב נדרשת בשל ביצוע עסקת היסוד(‪ .‬לשיקולי רציות משפטית נוספים המובילים לתוצאה‬
‫המשפטית כי האחריות לשימוש לרעה מוסטת כלפי הספק רק אם ידע בפועל על השימוש לרעה ראה‪ :‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.316-317 ,93‬‬
‫‪ 268‬לעניין זה ראה דבריו של פרופ' ברק לפיו ההסדר שבחוק השליחות באשר למידת הידיעה של הצד השלישי ניתן להשלמה באמצעות‬
‫החוזה בין הצדדים ודינים חיצוניים החלים על הסוגיה‪ .‬לעניין זה ראה ברק‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,262‬בעמ' ‪.824‬‬
‫‪ ,Mann 269‬לעיל ה"ש ‪ ,95‬בעמ' ‪.638‬‬
‫‪ 270‬משרד המשפטים דין וחשבון הוועדה לבדיקת הבעיות המשפטיות של כרטיסי אשראי ‪ .(1982) 27-28‬סיני דויטש דיני הגנת‬
‫הצרכן כרך א' ‪ -‬יסודות ועקרונות ‪.(2001) 427‬‬
‫‪ 271‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.936-937 ,136‬‬
‫‪46‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫לקוח או ספק להתרשל באופן חמור במילוי חובתיהם החוזיות כך שהאחריות בדבר השימוש לרעה תגולגל‬
‫לפתחם‪.‬‬
‫נבחן ראשית את אחריות הלקוח‪ .‬החובות המרכזיות שעשויות להיות מוטלות עליו בהקשר זה הן‬
‫‪273‬‬
‫לבדוק את פירוט החשבון ולהתריע על חיובים בלתי מורשים‪ 272,‬וכן לשמור על הכרטיס שמירה יתרה‪.‬‬
‫אחריות הלקוח לשימוש לרעה בגין אי קיום חובות אלו טרם נדונה אצלנו באשר לכרטיסים צוברי ערך‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬היא נבחנה בעבר באשר לנזקים שנגרמו עקב זיוף חתימת המושך על גבי צ'ק‪ 274.‬בעניין זה נפסק‬
‫אצלנו כי בעוד שעצם החובה לעיין בדפי החשבון היא ראויה לכשעצמה אי מילויה אינו יכול להטיל‬
‫אחריות על הלקוח‪.‬‬
‫‪275‬‬
‫לגבי השמירה על הכרטיס‪ ,‬נפסק כי על הלקוח החובה לשמור עליו באמצעים‬
‫סבירים שימנעו את השימוש על ידי אנשים לא מורשים‪.‬‬
‫‪276‬‬
‫עמדות אלו מקובלות אצלנו גם בדוקטרינה‬
‫המשפטית‪ ,277‬והן נכונות בעיניי גם בענייננו‪ .‬אבהיר דבריי‪.‬‬
‫לקוח אשר יודע על שימוש לרעה בכרטיס החיוב ואיננו מודיע למנפיק על כך‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מתרשל באופן‬
‫חמור במילוי חובותיו‪ .‬השאלה הנשאלת היא אימתי ייקבע כי הלקוח ידע על השימוש לרעה‪ .‬האם רק‬
‫במקרים בהם תוכח ידיעתו הממשית או שמע היקף הידיעה נפרסת גם לעבר מקרים בהם ידיעתו של‬
‫הלקוח היא קונסטרוקטיבית‪ .‬כלומר מקרים שבהם הלקוח איננו יודע בפועל על השימוש לרעה אך נראה‬
‫כי לקוח סביר היה צריך לדעת או למנעם‪ .‬בגדר המקרים מהסוג השני נופלת גם הכרה באחריות הלקוח‬
‫בשל אי עיון בדפי פירוט החשבון ואף אי נקיטת אמצעים סבירים לשמירה על הכרטיס‪ .‬אם כך השאלה‬
‫היא‪ :‬מה הפרשנות הראויה של ידיעת הלקוח בעניין זה? לדידי‪ ,‬מספר שיקולים תומכים בנקיטת פרשנות‬
‫מצמצמת‪ .‬ראשית‪ ,‬אופי ההסדר‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬בהתאם לטיב המשפטי של הכרטיס‪ ,‬מוטלת על המנפיק‬
‫אחריות כבדה ממנה הוא יכול להשתחרר רק אם יוכיח כי הלקוח התרשל באופן חמור‪ .‬פרשנות מרחיבה‬
‫של ידיעת הלקוח תשתחרר את המנפיק מאחריותו בנקל‪ ,‬גם במקרים בהם הלקוח לא התרשל באופן חמור‬
‫כלל‪ 278.‬מסקנה זו מתחזקת לאור תכליתו של חוק כרטיסי חיוב – להטיל אחריות על הלקוח רק במקרים‬
‫בהם היה מעורב במרמה או עשה קנוניה עם אחר‪ .‬דהיינו‪ ,‬תוך ידיעה )ואף כוונה( ממשית לגבי השימוש‬
‫לרעה‪ 279.‬שנית‪ ,‬כפי שציינתי‪ ,‬על מערכת היחסים בכרטיס חיוב חלים דיני השליחות‪ .‬שליחות זו נוצרת על‬
‫ידי המנפיק השלוח‪ ,‬והוא גם המרוויח העיקרי מקיומה‪ .‬לאור זאת עליו לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים‬
‫על מנת לצמצמם מקרים בהם הוא יפר את שליחותו‪ .‬בענייננו‪ ,‬אמצעי זהירות מחמירים למנוע שימושים‬
‫לרעה בכרטיס‪ .‬היא אינה מסתדרת עם הטלת ידיעה קונסטרוקטיבית על הלקוח‪ .280‬שלישית‪ ,‬כרטיס חיוב‬
‫נתפס בעיני הציבור כאמצעי תשלום בטוח‪ .‬הלקוחות אף משלמים עמלה )ישירה או עקיפה( בגין השימוש‬
‫בכרטיס‪ .‬זאת בעוד שהם יכולים לעשות שימוש במזומן אשר‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬נעדר עלות פרטית‪ .‬לאור כל‬
‫זאת מצפים הלקוחות כי למעט מקרים חמורים )למשל של מרמה על ידם( הם יהיו מוגנים מתקלות‬
‫‪ 272‬כך הם הדברים באשראי לכרטיסי אשראי‪ .‬לדיון נרחב בסוגיה ראה‪ :‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,84‬בעמ' ‪.319-322‬‬
‫‪ 273‬לדיון נרחב בסוגיה ראה‪ :‬חיים‪ ,‬שם‪.323-324 ,‬‬
‫‪ 274‬לדיון בסוגיה זו ראה בן‪-‬אוליאל‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,242‬בעמ' ‪ .802-803‬לדיון בסוגיה בתחום כרטיסי החיוב ראה‪ :‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪,93‬‬
‫‪.318-324‬‬
‫‪ 275‬ע"ש )י‪-‬ם( ‪ ,195/97‬לעיל ה"ש ‪ .558-559 ,243‬לעמדה דומה בתחום כרטיסי החיוב בארצות הברית ראה‪:‬‬
‫‪Dbi Architects P.C. v. American Express Travel-Related Services Inc. 388 F.3d 886, 892-893 (2004).‬‬
‫‪ 276‬ע"ש )י‪-‬ם( ‪ ,195/97‬לעיל ה"ש ‪.544-545 ,243‬‬
‫‪ 277‬בן‪-‬אוליאל‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,242‬בעמ' ‪ .803-804‬עוד ראה‪:‬‬
‫‪ROSS CRANSTON, EUROPEAN BANKING LAW – THE BANKER CUSTOMER RELATIONSHIP, 7-8 (2nd ed. 1999).‬‬
‫‪ 278‬לעניין המגמה לצמצם את חובות הלקוח כלפי הבנק‪ ,‬ככלל‪ ,‬ולפרשן באופן מצומצם ראה גם‬
‫‪Tai Hing Cotton Mill Ltd. Appellant v. Liu Chong Hing Bank Ltd. [1986] AC 80.‬‬
‫‪ 279‬ראה משרד המשפטים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,216‬בעמ' ‪.27-28‬‬
‫‪ 280‬באשר לחובותיו המיוחדות של המנפיק ויחס השליחות המיוחד שנוצר ראה חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.249-259 ,175-192 ,93‬‬
‫‪47‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫שעשויות לקרות בעת השימוש בכרטיס‪ .281‬אך הגיוני כי ציפייה לגיטימית שכזו תקבל עיגון בהסדר‬
‫המשפטי הראוי‪ 282.‬אם לא כך יהיה עשויים הלקוחות להגביר השימוש במזומן על פני השימוש בכרטיס‬
‫צובר ערך‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬תוצאה זו אינה ראויה‪ 283.‬רביעית‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬הדרך היעילה מבחינה חברתית‬
‫להתמודד עם שימוש לרעה בכרטיס חיוב מלכתחילה היא שיפור אמצעי ההגנה בהם יכול לנקוט המנפיק‪.‬‬
‫הרחבת אחריותו של לקוח אינדיבידואלי על ידי אימוץ כלל של ידיעה קונסטרוקטיבית לא תתמרץ את‬
‫המנפיק להגביר את אמצעי האבטחה שתחת אחריותו‪ .‬לבסוף‪ ,‬יש להבטיח הרמוניה משפטית בין ההסדר‬
‫שנקבע בדין באשר לצ'קים‪ ,‬ובאשר להסדר החוקי הנוגע לכרטיסי אשראי ובנק בחוק כרטיסי חיוב‪ ,‬לבין‬
‫ההסדר שיחול על כרטיסים צוברי ערך‪ .‬בהיעדר הרמוניה שכזו נפגע אמון הציבור במערכת התשלומים‬
‫ונוצרות הטיות שימוש בלתי רצויות‪ 284.‬כפי שראינו גם ההסדר הנוגע לצ'קים וגם זה הנוגע לכרטיסי‬
‫אשראי ובנק‪ ,‬תומכים בהעברת האחריות ללקוח רק במקרים של ידיעה ממשית‪.‬‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬מקום בו לא ידע הלקוח על השימוש לרעה‪ ,‬לא יכולה חובה חוזית שטוטל עליו ליצור‬
‫ידיעה כזו יש מעין‪ .‬כפי שנפסק אצלנו בנוגע לצ'קים תנאי בחוזה המעביר את האחריות לשימוש לרעה אל‬
‫‪285‬‬
‫הלקוח בהתאם לחובה קונסטרוקטיבית שכזו יהיה מקפח‪.‬‬
‫מעבר לחובות לעיין בדפי פירוט החשבון ולשמור על הכרטיס‪ ,‬חובה נוספת שעשויה להיות מוטלת‬
‫על הלקוח‪ ,‬היא להוכיח כי הוא בעליו האמיתי של הכרטיס שבו נעשה השימוש לרעה‪ .‬חובה זו קיימת רק‬
‫באשר לכרטיסים צוברי ערך בהם‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לא מציין הכרטיס את זהות בעליו‪ .‬לאור זאת במצב המצוי‬
‫בישראל עשוי המנפיק להתקשות לדעת אם הלקוח שפונה אליו כדי לדווח על השימוש לרעה ולקבל בחזרה‬
‫את כספו הנו בעל הכספים שהועברו בעת רכישת הכרטיס‪ .‬על כן נשאלת השאלה מה תוקפה של חובה‬
‫חוזית שתטיל על הלקוח להוכיח לשביעות רצונו של המנפיק כי הוא אכן בעל הכרטיס‪ ,‬והאם היא עשויה‬
‫להעביר את האחריות לשימוש לרעה אל הלקוח מקום בו לא הצליח לעמוד בה‪ .‬בבחינת התשובה לשאלה‬
‫זו ראוי להזכיר כי אחת מהמטרות שבבסיס הטלת כלל אחריות מחמיר על המנפיק היא כי הוא יאמץ‬
‫אמצעי אבטחה שימנעו שימושים לרעה בכרטיס‪ 286.‬כשמדובר בכרטיס צובר ערך אחד האמצעים הפשוטים‬
‫והמקובלים הוא הנפקת הכרטיס יחד עם קוד סודי שהלקוח מקבל בעת רכישתו‪ .‬קוד שכזה יכול להגן על‬
‫הכרטיס מפני שימושים לרעה וגם לסייע בזיהוי הלקוח האמיתי בעת מתן הודעה על אבדן הכרטיס‪ ,‬שכן‬
‫רק הלקוח שרכש את הכרטיס יידע את הקוד הסודי‪ .‬אכן‪ ,‬אצלנו‪ ,‬בניגוד לרוב המדינות בעולם השימוש‬
‫בקוד סודי בעת הרכישה אינו מפותח על ידי המנפיקים‪ 287.‬יחד עם זאת‪ ,‬על ההסדר המשפטי להכיר בכך כי‬
‫מנפיק אשר אינו נוקט באמצעי הגנה בסיסיים שכאלה חושף עצמו לסיכון בעת שימוש לרעה בכרטיס צובר‬
‫ערך‪ .‬הסיכון בענייננו הוא כי המנפיק יתקשה לגלות מיהו בעל הכרטיס הזכאי לקבלת הכספים בהם נעשה‬
‫שימוש לרעה‪ .‬סיכון שכזה לא ניתן לגלגל על הלקוח בכך שהוא יחויב לנקוט באמצעי הוכחה מחמירים‬
‫חלף אמצעים שהמנפיק יכול היה לספק בנקל‪ .‬לאור זאת‪ ,‬רק סביר‪ ,‬כי בהיעדר נקיטה באמצעי הגנה‬
‫מתאימים על ידי המנפיק חובת ההוכחה שתוטל על הלקוח‪ ,‬על מנת לקבל בחזרה את הכספים שהפסיד‬
‫‪ 281‬באשר לציפייה זו של הלקוחות ראה‪:‬‬
‫‪Daniel M. Mroz, Credit or Debit ? Unauthorized Use and Consumer Liability Under Federal Consumer‬‬
‫‪Protection Legislation, 19 N. ILL. U. L. REV. 589, 619-625 (1999).‬‬
‫‪ 282‬על חשיבות הגשמת האוטנומיה של הלקוח כשיקול רציות לעיצוב הסדרים בתחום אמצעי התשלום ראה‪ :‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,219‬בעמ'‬
‫‪.951-952‬‬
‫‪ 283‬ראה לעיל בחלק ג לרשימה זו‪.‬‬
‫‪ 284‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,219‬בעמ' ‪.950-951‬‬
‫‪ 285‬ע"ש )י‪-‬ם( ‪ ,195/97‬לעיל ה"ש ‪.558-559 ,243‬‬
‫‪ 286‬על כך ראה ברשימה זו בחלק ד‪.2.‬ג‪ .‬בנושא אחריות המנפיק‪.‬‬
‫‪ 287‬ראה ה"ש ‪ 132‬לעיל‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫עקב שימוש לרעה בכרטיס‪ ,‬תהיה מינימאלית‪ .‬אני סבור כי הלקוח יצא לידי חובתו בעניין זה‪ ,‬למשל‪ ,‬אם‬
‫יציג חשבונית מן המפיץ המעידה על רכישת הכרטיס‪.‬‬
‫‪288‬‬
‫לסיום‪ ,‬עוד יש לדון באחריותו של הספק לשימוש לרעה‪ .‬כאמור‪ ,‬שלא בצדק הלה איננו זכאי‬
‫להגנה מפני שימוש לרעה תחת חוק כרטיסי חיוב כלל‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כפי שראינו כלקוח של המנפיק‪ ,‬הוא‬
‫מוגן מכוח דיני הבנקאות ודיני השליחות וחל לגביו דין דומה לזה ממנו נהנה הלקוח‪ 289.‬באופן דומה‬
‫ללקוח אני סבור כי גם לגבי הספק יידרש המנפיק להוכיח כי הלה היה בעל ידיעה ממשית לגבי הפרת‬
‫‪290‬‬
‫חובותיו החוזיות‪ .‬כפי שכתבתי במקום אחר‪ ,‬חובות כלליות בחוזה אינן יכולות להקים אחריות שכזו‪.‬‬
‫כך הם הדברים גם לגבי חובה שעשויה להיות מוטלת עליו‪ ,‬להשוות את חתימת הלקוח בגב הכרטיס עם זו‬
‫המופיע על פני השובר – חובה שגם פקידי בנק מנוסים טוענים כי היא קשה לביצוע שכן היא דורשת‬
‫מיומנות ומקצועיות רבה‪ .‬אין חולק שלספק אין מיומנות שכזו‪ 291.‬לדידי‪ ,‬מרבית ההצדקות שצויינות‬
‫בעניינו של הלקוח תומכות בעמדה זו גם בעניינו של הספק‪.‬‬
‫)ד( סיכום‬
‫הדין במקרה של שימוש לרעה בכרטיס צובר ערך נחלק לשניים‪ .‬באשר למקצת הכרטיסים חל חוק‬
‫כרטיסי חיוב‪ .‬החוק קובע דין הגנתי ללקוח בלבד‪ .‬במסגרת זו הוא מטיל עליו אחריות גבוהה יותר לשימוש‬
‫לרעה בכרטיס צובר ערך מאשר בכל כרטיס חיוב אחר; זאת ללא כל הצדקה‪ .‬לשם כך ראוי כי עד שינוי‬
‫החוק הוא יפורש בצמצום כך שתחולתו תקבע לגבי חלק מזערי של כרטיסים צוברי ערך בלבד‪ .‬הדבר‬
‫יאפשר לללקוחות של כרטיסים רבים שאינם נופלים תחת הגדרת החוק להינות מההגנה הרחבה שמוענקת‬
‫להם בהתאם לדין החל מכוח הטיב המשפטי של הכרטיס‪ .‬באשר לדין זה‪ ,‬ההסדר המוצע על ידי כולל שני‬
‫שלבים‪ :‬בשלב הראשון מוטלת על מנפיק הכרטיס חובת תוצאה להשיב ללקוח או לספק את כספם‪ .‬מכאן‬
‫שבשלב זה נושא המנפיק באחריות לשימוש לרעה בכרטיס צובר ערך‪ .‬בשלב השני‪ ,‬אם יוכיח המנפיק‪ ,‬כי‬
‫הלקוח או הספק התרשלו באופן חמור במילוי חובותיהם החוזיות הלגיטימיות‪ ,‬הוא יוכל להעביר את‬
‫הנזק – כולו או מקצתו – בחזרה לעבר הצד הרשלן וזאת בהתאם למידת התרשלותו‪ .‬חובות חוזיות שכאלו‬
‫הנן לגיטימיות רק כאשר הן מובילות להעברת האחריות ללקוח או לספק עקב ידיעה ממשית בדבר‬
‫השימוש לרעה‪.‬‬
‫‪ .3‬אבדן כספים בלתי מנוצלים‬
‫)א( תיאור הבעיה‬
‫כרטיס צובר ערך מאפשר גישה לסכום כסף ספציפי אשר שוייך לכרטיס והועבר למנפיק מבעוד‬
‫מועד‪ .‬לאור זאת לאחר השימוש בכרטיס צובר ערך עשויים להישאר בו סכומי כסף קטנים אשר אינם‬
‫מספיקים – לבדם – לביצוע עסקה נוספת‪ 292.‬נשאלת השאלה מה יעלה בגורלם של כספים אלו במצב בו‬
‫הלקוח יבחר שלא להעביר סכום כסף נוסף למנפיק לצרכי שימוש חוזר בכרטיס‪ ,‬או במקרה בו אין‬
‫המדובר בכרטיס לשימוש חוזר‪ .‬להמחשת הסוגיה ניטול את הדוגמא הבאה‪ :‬שמעון קיבל כרטיס מתנה‬
‫‪ 288‬לדיון נרחב בעניין זה ראה‪ :‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,93‬בעמ' ‪.324-328‬‬
‫‪ 289‬להרחבה וביסוס נקודה זו ראה שם‪ ,‬בעמ' ‪.316-317‬‬
‫‪ 290‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.324-328‬‬
‫‪ 291‬שם‪.‬‬
‫‪ 292‬למצב דומה ראה סעיף ‪14‬ז לחוק הגנת הצרכן‪ ,‬תשמ"א‪ .1981-‬יוזכר‪ ,‬כי לפי סעיף ‪ 39‬לחוק‪ ,‬הוא אינו על שירות שניתן על ידי‬
‫בנקים‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫המאפשר רכישות בסך מאה ש"ח ברשת ספרים‪ .‬לאחר רכישת הספר שבו היה מעוניין‪ ,‬נותרו בחשבון‬
‫הכרטיס שמונה ש"ח‪ .‬לשמעון אין מוצר אחר בחנות הספרים שעלותו שמונה ש"ח )סכום קטן לרכישת‬
‫ספר(‪ .‬הוא אף איננו מעוניין להוסיף סכום כסף ולרכוש מוצר נוסף שהוא איננו זקוק לו כעת‪ .‬במצב זה‬
‫נשאלת השאלה מה יעלה בגורלם של שמונת הש"ח שנותרו בחשבון הכרטיס‪ .‬יצוין ששאלה זו אינה‬
‫מתעוררת בקשר עם כרטיסי חיוב אחרים משום שהללו מקושרים בדרך כלל לחשבון הבנק של הלקוח‪.‬‬
‫היות שחשבון זה מייצג מערכת יחסים ארוכת טווח בה כניסה ויציאה של כספים מתרחשת באופן תדיר‬
‫לגבי שלל עסקאות‪ ,‬הסיכוי שיוותרו בו סכומי כסף קטנים ובלתי מנוצלים קיים רק במועד סגירת החשבון‬
‫– מצב שמתרחש‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬רק מספר פעמים בודד בחייו של אדם‪ .‬כלומר‪ ,‬מערכת היחסים שיוצרים‬
‫כרטיסים צוברי ערך הנה קצרת זמן באופן יחסי וכך גדל הסיכון כי יישארו אצל המנפיקים סכומי כסף‬
‫קטנים שלא ינוצלו על ידי הלקוחות‪ .‬בחלוף הזמן ועם ריבוי הכרטיסים‪ ,‬אך סביר‪ ,‬כי לקוחות ישכחו‬
‫מקיומם של סכומים בלתי מנוצלים אלו‪ .‬בהקשר זה אף ראוי לציין כי בהתאם למציאות זו‪ ,‬לעיתים‬
‫קובעים המנפיקים בחוזה בינם לבין הלקוח כי הכרטיס "יהיה תקף" לתקופת זמן מסוימת בלבד‪ 293.‬בכך‪,‬‬
‫הלכה למעשה‪ ,‬נקבע כי בתום תקופה קבועה מראש תועבר הבעלות הקניינית באשר ליתרת כספיו של‬
‫הלקוח אל המנפיק‪ .‬זאת עקב שלילת יכולת הלקוח לעשות שימוש בכספים לצמיתות‪ .‬מנפיקים שונים אף‬
‫מטילים עמלות על הלקוח עבור היעדר שימוש בכרטיס במשך תקופת זמן מסוימת‪ ,‬אפילו תקופה הקטנה‬
‫‪294‬‬
‫מזו שנקבעה ל"תפוגת" הכרטיס‪.‬‬
‫מצב שכזה איננו ראוי משתי סיבות עיקריות‪ :‬ראשית‪ ,‬הוא עלול לעוות את הרגלי הצריכה של‬
‫הלקוחות אשר יתפתו לבצע רכישות מוצרים שאין להם צורך אמיתי בהם רק כדי לנצל את העודף שנותר‬
‫בכרטיס‪ .‬כך למשל‪ ,‬שמעון יכול לקנות ספר נוסף בעלות חמשים ש"ח על מנת לנצל את שמונת הש"ח‬
‫שנותרו תוך שהוא מוסיף ארבעים ושניים ש"ח נוספים כדי לאפשר את הרכישה‪ .‬במצב זה – ובהנחה‬
‫ששמעון אינו זקוק לספר נוסף – עצם השימוש בכרטיס הובילה אותו להוצאה עודפת של ארבעים ושניים‬
‫ש"ח‪ .‬שנית‪ ,‬הדבר פוגע בקניינם של הלקוחות אשר כספם נותר אצל המנפיקים ובהתאם לחוזה‪ ,‬כעבור‬
‫פרק זמן מסוים‪ ,‬אין להם דרך להשתמש בו עוד‪ .‬בכך נוצר נטל עודף על כתפי הלקוחות העושים שימוש‬
‫בכרטיס צובר ערך בדמות אבדן הכספים הבלתי מנוצלים‪ .‬לאור האמור נשאלת השאלה מה הוא ההסדר‬
‫המשפטי שיחול על הסוגיה והאם המצב המצוי מתיישב עם הסדר משפטי זה‪ .‬נבחן שאלה זו ביתר פירוט‪.‬‬
‫)ב( זכויות הלקוח בכספים הבלתי מנוצלים‬
‫כפי שציינתי לעיל‪ ,‬מערכת יחסים בכרטיס חיוב‪ ,‬היא עסקה בנקאית‪ .‬כאשר מדובר בכרטיסים‬
‫המונפקים על ידי הבנק בו מנהל הלקוח את חשבונו היא תלויה במערכת יחסים נוספת – ההפקדה‬
‫‪295‬‬
‫הבנקאית וניהולה באמצעות חשבון עובר ושב‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כאשר מדובר בכרטיס צובר ערך‪ ,‬בחלק גדול‬
‫של המקרים‪ ,‬עצם הנפקת הכרטיס היא שיוצרת את אותה הפקדה בנקאית‪ .‬במקרה הראשון פונה הלקוח‬
‫בעצמו לבנק‪ ,‬מבקש לפתוח חשבון עובר ושב ומפקיד בו את כספו‪ .‬במקרה השני‪ ,‬מנפיק הכרטיס‪ ,‬הפועל‬
‫כשלוח של הלקוח‪ ,‬מפקיד את כספו של הלקוח בבנק בשמו‪ .‬כך או כך בשני המקרים מעמד הכספים‬
‫וזכויות הלקוח בהם ייקבעו בהתאם לטיבה המשפטי של ההפקדה‪ .‬על כן נשאלת השאלה‪ ,‬מה הוא טיבה‬
‫המשפטי של הפקדה שכזו?‬
‫‪ 293‬ראה למשל‪ :‬עמלת כרטיס לא פעיל בהסכם לכרטיס ויזה נטען‪.‬‬
‫‪http://www.israelpost.co.il/content.nsf/medialookup/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D%20%D7%95%D7‬‬
‫‪%99%D7%96%D7%94.pdf/$file/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D%20%D7%95%D7%99%D7%96%D‬‬
‫‪7%94.pdf‬‬
‫‪ 294‬ראה למשל‪ ,‬שם‪ ,‬בסעיף ‪.8‬‬
‫‪ 295‬ראה בחלק ד‪.2.‬ג‪ .‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫העמדה המסורתית בסוגיית מעמדה המשפטי של ההפקדה הבנקאית‪ ,‬אשר התקבלה גם במספר‬
‫פסקי דין אצלנו ובמדינות השונות‪ ,‬היא כי הפקדה שכזו יוצרת מערכת יחסים של לווה ומלווה בין הבנק‬
‫ולקוחו‪ 296.‬משמע שהכספים המצויים בחשבון עובר ושב הם כספי הלוואה שהעמיד הלקוח לבנק‪ .‬עמדה‬
‫אחרת שהוצעה על ידי פרופסור בן‪-‬אוליאל הנה כי הפקדה שכזו יוצרת קשר קנייני מורכב בין הצדדים‪.‬‬
‫במסגרת קשר זה‪ ,‬זכות הבעלות בכספים נשארת של הלקוח אך זכות השימוש בכסף מתחלקת בינו לבין‬
‫הבנק‪ .‬כלומר‪ ,‬ככלל רשאי הבנק לעשות שימוש בכספים‪ ,‬אולם זכות זו כפופה לזכות השימוש של הלקוח‪.‬‬
‫על כן היא מתקיימת כל עוד לא ביקש הלקוח להשתמש בכספים לצרכיו הוא – בדרך כלל לביצוע‬
‫תשלומים‪ 297.‬בחינת זכותו של הלקוח בכספים שלא נוצלו על ידו באמצעות כרטיס צובר ערך‪ ,‬לפי כל אחת‬
‫משתי הגישות האמורות‪ ,‬תוביל למסקנה אחידה‪ ,‬לפיה לא בנקל יוכל המנפיק להשאיר בידיו את כספי‬
‫הלקוח גם לאחר פרק זמן ממושך‪ .‬ניתוח הסוגיה תחת מערכת יחסים של הסכם הלוואה יוביל למסקנה כי‬
‫בתום תקופת ההלוואה מחויב המנפיק להשיב ללקוח את הכספים שהוא הלווה לו‪ .‬חיוב זה הוא אחד‬
‫מהחיובים הנוקשים בתורת החוזה‪ 298.‬לא בנקל יוכל המנפיק להשתחרר ממנו‪ .‬בחינת הסוגיה כקשר קנייני‬
‫מורכב‪ ,‬תוביל למסקנה המגנה על זכות הלקוח אף יותר‪ .‬בהתאם לתפיסה זו הכספים שנותרו אצל המנפיק‬
‫נשארים כל העת של הלקוח‪ .‬אף אם מגיע מועד מסויים בו הכרטיס איננו בתוקף עוד‪ ,‬אין הדבר משליך על‬
‫זכות הלקוח לקניינו בכספים‪.‬‬
‫אם כן המסקנה היא‪ ,‬כי כך או כך שומר הלקוח על זכותו לקבלת הכספים הבלתי מנוצלים‬
‫שנותרו בחשבון הכרטיס‪ .‬מניתוח זה אף עולה מסקנה נוספת לפיה זכות זו של הלקוח לקבל בחזרה את‬
‫הכספים הבלתי מנוצלים לרשותו או לעשות בהם שימוש אינה מוגבלת על ידי תקופת זמן כזו או אחרת‪.‬‬
‫אם מדובר בהלוואה‪ ,‬הלקוח זכאי לקבל בחזרה הכספים עם פקיעתה‪ .‬אם מדובר בקשר קנייני מורכב אזי‬
‫זכות קניינו של הלקוח בכספים איננה פגה‪ .‬מכאן כי כל תנאי חוזי המגביל זכות זו לפרק זמן מסוים מתנה‬
‫על זכות שעומדת ללקוח על פי הדין‪ .‬הואיל והחוזה המסדיר את מערכת היחסים בין המנפיק והלקוח הנו‬
‫‪299‬‬
‫חוזה אחיד‪ ,‬חזקה על תנאי כזה כי הוא מקפח‪.‬‬
‫לסיום הדברים אציין כי למסקנה דומה נגיע גם אם נחיל על הסוגיה את דיני השליחות‪ .‬כידוע‪,‬‬
‫‪300‬‬
‫בהתאם לדינים אלו חלה חובה על השולח להשיב רכוש שנותר בידיו לאחר ביצוע השליחות לשלוח‪.‬‬
‫בענייננו אין חולק כי הכספים הבלתי מנוצלים מהווים רכוש שכזה‪ .‬גם אם נניח כי הלקוח מודע לתאריך‬
‫"פקיעת התוקף" של הכרטיס הרי שבוודאי אין המדובר ב"פקיעת התוקף" של כספו‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬הכרטיס‬
‫משמש אמצעי לשלם ובפועל כספי הלקוח הועברו לרשות המנפיק מבעוד מועד ואינם מצויים "על‬
‫הכרטיס" גופו‪ .‬על כן‪ ,‬אי היכולת לעשות שימוש בכרטיס אינה מובילה להעברת הבעלות בכספים למנפיק‬
‫אלא פוגעת בנגישות הלקוח אליהם בלבד‪ .‬בשל כך‪ ,‬בהתאם לחוק השליחות‪ ,‬עד להעברת הכספים בחזרה‬
‫אל הלקוח נחשב המנפיק השלוח נאמן בכספים‪ 301.‬כפי שנראה‪ ,‬מכוח חובת נאמנותו כשלוח‪ ,‬על המנפיק‬
‫‪302‬‬
‫למצוא הדרך להשיב כספים אלו ללקוח‪.‬‬
‫‪ 296‬ראה למשל‪ :‬ע"א ‪ 323/80‬אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ‪ ,‬פ"ד לז)‪ .(1983) 673 (2‬עוד ראה‪ ,‬ע"ש ‪ ,195/97‬לעיל‬
‫ה"ש ‪ ,243‬בעמ' ‪ .562-567‬בן‪-‬אוליאל‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.781-785 ,242‬‬
‫‪ 297‬לעמדה זו בהרחבה ראה‪ , Ben-Oliel:‬לעיל ה"ש ‪ .249‬ראה גם‪ ,‬בן‪-‬אוליאל‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 298‬בן‪-‬אוליאל‪ ,‬שם‪ .‬ראה גם‪:‬‬
‫‪Bürgerliches Gesetzbuch (Germany) s 488-490; Codigo Civil (Spain) s 1753-1754; Burgerlijk Wetboek‬‬
‫‪(Netherlands) s 1791-1806; Code civil des Français (France) 1875-1891.‬‬
‫‪ 299‬ראה סעיף ‪ (1)4‬לחוק החוזם האחידים‪ ,‬התשמ"ג‪.1982-‬‬
‫‪ 300‬ראה סעיף ‪ 10‬לחוק השליחות‪ ,‬התשכ"ה‪ .1965-‬ברק‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.262‬‬
‫‪ 301‬שם‪.‬‬
‫‪ 302‬ראה בחלק ד‪.4.‬ג‪ .‬לרשימה זו‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫)ג( השבת הכספים הבלתי מנוצלים ללקוח – חובה או זכות?‬
‫כפי שראינו בהתאם לדין שומר הלקוח על זכותו בכספים הבלתי מנוצלים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬גם‬
‫בהתאם למסקנה זו הלקוח עדיין ניצב בפני קושי טכני לעשות שימוש בכספים אלו‪ .‬זאת מפני שמבחינה‬
‫טכנית הגישה אליהם מתאפשרת רק באמצעות השימוש בכרטיס‪ .‬כפי שראינו שימוש שכזה עשוי להוביל‬
‫את הלקוח לביצוע עסקאות רחבות יותר מאלו הדרושות לו‪ .‬בנוסף‪ ,‬כפי שראינו לקוחות רבים העושים‬
‫שימוש בכרטיסים צוברי ערך‪ ,‬אינם משתמשים תדיר בחשבונות בנק‪ .‬עניין זה עשוי להקשות עליהם לקבל‬
‫חזרה את הכספים הבלתי מנוצלים שנותרו בידי המנפיק‪ ,‬בהיעדר מנגנון קל ונוח להעברת הכספים‬
‫לידיהם‪ .‬מנגנון שיימנע עלויות וטרחה עבורם ועבור המנפיק‪.‬‬
‫גם באשר לסוגיה זו נראה כי יכולים לסייע דיני הבנקאות ודיני השליחות החלים על הסוגיה‪.‬‬
‫בהתאם לשתי מערכות דינים אלו חב המנפיק חובת נאמנות כלפי הלקוח‪ 303.‬משמע כי עליו לפעול‬
‫במקסימום מהימנות‪ ,‬מקצועיות והגינות במתן השירות‪ .‬החובה מטילה על המנפיק גם חיובים פוזיטיביים‬
‫שיבטיחו כי ישמרו זכויותיו הלגיטימיות של הלקוח‪ 304.‬אין פירוש הדבר כי המנפיק אינו יכול לפעול‬
‫להשאת רווחיו שלו‪ 305.‬אולם‪ ,‬בסופו של יום‪ ,‬המטרה הסופית היא פעולה משותפת למקסום האינטרסים‬
‫‪306‬‬
‫של הלקוח‪ ,‬אשר אמורים להוביל גם למקסום האינטרסים של המנפיק ואף של החברה בכללותה‪.‬‬
‫כפי שנפסק אצלנו‪ ,‬חובת הנאמנות היא חובה כללית המקבלת קונקרטיזציה בכל שירות ושירות‬
‫לגופו‪ 307.‬בענייננו נראה כי מנפיק נאמן לא ינצל את מצוקתו וחוסר יכולתו הטכנית של הלקוח לקבל‬
‫הכספים‪ ,‬על מנת לשמור אותם ברשותו‪ .‬מנפיק נאמן גם לא יוביל את הלקוח לבצע עסקאות יסוד שהוא‬
‫איננו מעוניין בהם תוך השקעת כספים נוספים רק בכדי לעשות שימוש בקניינו‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬מנפיק נאמן‬
‫יציע ללקוח את הדרך היעילה ביותר לקבל כספים אלו חזרה לרשותו‪ .‬כל התנהלות אחרת תהווה הפרה‬
‫של חובתו ללקוח‪ .‬על כן נראה כי הקונקרטיזיציה של חובת הנאמנות של המנפיק בענייננו מחייבת את‬
‫המנפיק להעמיד בפני הלקוח את האמצעים לקבל בחזרה את הכספים הבלתי מנוצלים שנותרו משוייכים‬
‫לכרטיס‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נראה כי חובה זו של המנפיק אינה בלתי מוגבלת‪ .‬זאת משום שהשימוש בכרטיס‬
‫צובר ערך אצל ספק ספציפי מהווה את אחד המניעים המרכזיים למנהלי תוכניות והמנפיקים השונים‬
‫להנפקת כרטיסים אלו מלכתחילה‪ .‬מתן אפשרות גורפת ללקוח לקבל את הכספים שהעביר למנפיק לטובת‬
‫השימוש בכרטיס בכל עת‪ ,‬שלא על ידי רכישה אצל הספק‪ ,‬עשויה לחתור תחת אושיות ההסדר ולהפוך‬
‫אותו לבלתי כדאי עבור מנהלי התוכניות והמנפיקים‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬תוצאה שכזו אינה רצויה שכן היא תפגע‬
‫ברווחת הציבור כולו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬תחת ההנחה כי קבלת הכספים על ידי לקוחות שעושים שימוש מועט‬
‫בחשבון בנק תעשה באמצעות אמצעי תשלום מבוססי נייר‪ ,‬נראה כי זכות בלתי מוגבלת לקבל חזרה‬
‫כספים אלו תטיל נטל כספי גבוה על כלל החברה‪ .‬זאת הואיל‪ ,‬וכפי שראינו‪ ,‬שימוש באמצעי תשלום‬
‫‪308‬‬
‫מבוססי נייר יעיל לחברה פחות משימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים‪.‬‬
‫בבחינת שיקולים אלו אל מול חובתו של המנפיק לאפשר ללקוח קבלה בחזרה של הכספים הבלתי‬
‫מנוצלים‪ ,‬אני סבור כי האיזון הנכון מחייב את המנפיק לאפשר ללקוח לקבל בחזרה במזומן סכום קטן‬
‫המהווה את שארית הכספים שנותרו מקושרים לכרטיס וזאת כאשר פדיון שכזה יוביל לניצול מוחלט של‬
‫יתרת הכספים‪ .‬נראה כי ‪ 10%‬מהיתרה הראשונית של הכרטיס מהווה סכום סביר בהקשר זה‪ .‬כאשר‬
‫‪ 303‬בן‪-‬אוליאל‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ .120‬ע"א ‪ 5893/91‬טפחות בנק למשכנתאות לישראל נ' צבאח‪ ,‬פ"ד מח)‪ .(1994) 591 ,573 (2‬סעיף ‪8‬‬
‫לחוק השליחות‪ ,‬התשכ"ה‪ .1965-‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ .183-192 ,84‬פלאטו‪-‬שנער‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.71-100 ,43-50 ,120‬‬
‫‪ 304‬פלאטו‪-‬שנער‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 305‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ .249-259 ,93‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.67-68 ,88‬‬
‫‪ ,Haim 306‬לעיל ה"ש ‪ ,79‬בחלק ‪.5‬ד‪.‬‬
‫‪ 307‬ראה ה"ש ‪ 304‬לעיל‪.‬‬
‫‪ 308‬ראה חלק ג‪-.1.‬ג‪ .4.‬לעיל‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫מדובר בכרטיס לשימוש חוזר יחושבו עשרת האחוזים מתוך שווי הסכום הכולל שהיה בחשבון הכרטיס‬
‫לאחר ההטענה האחרונה‪ .‬על מנת להפוך את המנגנון ליעיל ואפקטיבי עבור הלקוח יש לאפשר את קבלת‬
‫הכספים בבית העסק בהם ניתן לעשות שימוש בכרטיס‪ .‬כך יוכל הלקוח לקבל לרשותו את היתרה הבלתי‬
‫מנוצלת בקלות – יחד עם ביצוע הרכישה האחרונה באמצעות בכרטיס‪ .‬בכך אני סבור כי מושג האיזון‬
‫הראוי לכל הצדדים הנוגעים בסוגיה‪ .‬הלקוח יוכל לקבל את הכספים הבלתי מנוצלים שנותרו לאחר‬
‫הרכישה בכרטיס‪ ,‬עבור מנהלי התכניות והמנפיקים תישמר כדאיות ההסדר‪ ,‬והחברה כולה תרוויח מגידול‬
‫השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים‪.‬‬
‫)ד( תקפותן של עמלות המגבילות את זכות הלקוח‬
‫לסיום הדיון‪ ,‬עוד נותר לבחון את תקופתן של עמלות אשר יגבילו את זכות הלקוח לעשות שימוש‬
‫בכספים הבלתי מנוצלים‪ .‬שני סוגים של עמלות כאלו הנם פופולאריים‪" :‬עמלות רדימות" ו"עמלות הפעלה‬
‫מחודשת"‪ .‬עמלות רדימות – נגבות לאחר מספר חודשים בהם הכרטיס לא היה בשימוש )רדום(‪ .‬עמלות‬
‫הפעלה מחודשת – נגבות על מנת שהמנפיק יורה למסוף של הספק לשוב ולכבד את הכרטיס לאחר שזה‬
‫היה לא פעיל במשך תקופה מסוימת‪ .‬למרות ששתי העמלות דומות אחת למשנתה‪ ,‬עמלת רדימות תהיה‬
‫בדרך כלל נמוכה יותר ותיגבה בכל חודש בו הכרטיס לא פעיל‪ .‬לעומתה‪ ,‬עמלת הפעלה מחודשת תהיה‬
‫גבוהה יותר ותגבה בעת השימוש הראשון לאחר שחלפה תקופת זמן מסוימת בה לא נעשה שימוש בכרטיס‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬אם לשמעון נותרו שמונה ש"ח בחשבון הכרטיס ולא נעשה בהם שימוש במשך תשעה חודשים‪,‬‬
‫הוא ישלם עמלות לפי שני מודלים שונים‪ .‬עמלת רדימות‪ ,‬נניח בגובה שלושה ש"ח לחודש‪ ,‬החל מהחודש‬
‫השישי‪ .‬במצב זה בכל חודש שבו הכרטיס "רדום" ייגבו שלושה ש"ח )עד לחודש התשיעי שאז לא תיוותר‬
‫יתרה בכרטיס(‪ .‬לחלופין הוא ישלם "עמלת הפעלה מחודשת" )חד פעמית( גבוהה יותר‪ ,‬נניח בסכום של‬
‫שמונה ש"ח‪ .‬עמלה זו תידרש לאחר חצי שנה של חוסר פעילות‪ .‬מכאן‪ ,‬שכשמעון ישתמש בכרטיס לאחר‬
‫תשעה חודשים‪ ,‬הוא יגלה כי הכספים הבלתי מנוצלים שמשו לתשלום הפעלה מחודשת של הכרטיס‪.‬‬
‫מן התיאור האמור עולה כי עמלות רדימות ועמלות הפעלה מחודשת‪ ,‬יובילו‪ ,‬הלכה למעשה‪,‬‬
‫לתוצאה דומה אליה יובילו "תאריכי התפוגה" של הכרטיס‪ .‬בסופו של יום‪ ,‬עקב גבייתן‪ ,‬תעבור הבעלות‬
‫בכספים הבלתי מנוצלים מן הלקוח למנפיק‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬לא למיותר לציין‪ ,‬כי העמלות האמורות אינן‬
‫מופיעות לרוב באופן מובלט כחלק ממחיר הכרטיס או תנאיו העיקריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הן מצויות בתקנון‬
‫הכרטיס שאינו זמין ללקוח בעת רכישתו‪ .‬כמובן‪ ,‬שהלקוח אינו צריך להניח את קיומן של עמלות נוספות‬
‫מלבד אלו המוטלות עליו בעת רכישת הכרטיס ובוודאי שלא כאלו שמגבילות זכות שקיימת לו לפי דין‪.‬‬
‫מנפיק נאמן גם לא ידרוש תשלום מן הלקוח בגין מילוי חובות שכאלו‪ 309.‬זאת במיוחד כאשר ההסדר של‬
‫כרטיס צובר ערך הנו הסדר רווחי ביותר למנפיק גם ללא הטלת עמלה שכזו‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הטלת עמלות‬
‫שכאלו גם עשויה לדרבן את הלקוח לעשות שימוש בכספים העומדים לזכותו בטרם המועד הנחוץ לו )כדי‬
‫לא לשלם את העמלות הכרוכות בכך(‪ ,‬תוצאה שהיא אינה ראויה‪ .‬מכאן נראה כי דינם של סעיפים בחוזה‬
‫או בתקנון הכרטיס הקובעים עמלות רדימות ועמלות הפעלה מחודשת הנו לבטלות שכן הם מגבילים זכות‬
‫‪310‬‬
‫שקיימת ללקוח לפי דין‪.‬‬
‫‪ 309‬חיים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,93‬בעמ' ‪.74‬‬
‫‪ 310‬הסעיף בטל בשל הוראות סעיף ‪ (1)4‬לחוק החוזים האחידים‪ ,‬התשמ"ג‪ .1982-‬יודגש כי החריג לתחולת החוק בסעיף ‪)23‬א()‪ (1‬לא‬
‫חל בענייננו שכן אין עסקינן בקביעת התמורה של השירות אלא בעצם החובה לשלם‪ .‬לשון אחרת‪ ,‬אין מניעה )לפחות לא בהקשר הניתוח‬
‫האמור( כי המנפיק יכלול עלויות שנוגעות ל"רדימות" או "הפעלה מחודשת" של הכרטיס במחיר ההתחלתי שלו‪ .‬במצב שכזה יחול החריג‬
‫לחוק‪ .‬על כך ראה‪ ,‬ורדה לוסטהוייז‪ ,‬טנה שפניץ חוזים אחידים‪ .(1994) 34-37 ,‬להסדר דומה בחקיקה האמריקאית‪ ,‬ראה‪:‬‬
‫‪Credit Card Accountability Responsibility and Disclosure Act of 2009, § 105, Pub. L. No. 111-24, 123 Stat.‬‬
‫‪1734; Regulation E, § 1005.20(a)(3)(i)-(ii).‬‬
‫‪53‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫לסיום הנקודה‪ ,‬מעבר לניתוח המשפטי האמור‪ ,‬אני סבור כי שיקולים כלכליים תומכים אף הם‬
‫באי תוקפן של העמלות האמורות‪ .‬כפי שעבודתם של גאביקס ולייבסון מלמדת‪ 311‬השימוש במוצרים‬
‫מורכבים‪ ,‬לרבות עמלות חבויות‪ ,‬נועד להשפיע על החלטת הלקוח בעת רכישת המוצר‪ 312.‬הרציונל הוא‪,‬‬
‫"להחביא" את חסרונות המוצר בסעיפים הקטנים של החוזה ולחשוף את הלקוח רק למאפיינים‬
‫ה"מושכים" שלו בעת הרכישה‪ 313.‬בענייננו‪ ,‬המנפיק חושף את הלקוח למחיר הכרטיס בעת הרכישה )כך‬
‫למשל‪ ,‬כרטיס שעלותו ‪ 100‬ש"ח מאפשר רכישת מוצרים ב‪ 95-‬ש"ח( ומסתיר בתנאי התקנון את האפשרות‬
‫כי ייגבו עמלו רדימות ועמלות הפעלה מחודשת‪ .‬מלבד העובדה כי טכניקה זו אינה מאפשרת ללקוח‬
‫להאריך את הכדאיות האמיתית שברכישת הכרטיס‪ ,‬עולה כי הדבר גם מניע את השוק ליצירת מוצרים‬
‫מורכבים רבים נוספים‪ 314.‬הסיבה המרכזית היא כי בשוק תחרותי לחברות "הגונות" – ובענייננו למנפיקים‬
‫"הגונים" – לא תהיה מוטיבציה לחשוף את הלקוח לעלויות ולמאפייניים החבויים של המוצר המתחרה‬
‫משום שחשיפה שכזו רק תוביל אותם לעשות שימוש מושכל יותר במוצר המתחרה )במקום להוביל אותם‬
‫לעבור ולהשתמש במוצר ה"הוגן" יותר(‪ .‬הכרה בלגיטימיות של תיאוריה זו‪ ,‬ותחת העמדה – שכבר הוכרה‬
‫אצלנו גם בפסיקה‪ – 315‬כי שוק הוגן ושקוף יותר הוא גם שוק יעיל ורצוי יותר לכלל החברה‪ ,‬על המחוקק‬
‫ובתי המשפט לנקוט צעדים על מנת להוביל לבטלות תנאים חבויים שכאלו‪ 316.‬בענייננו תפיסה זו מצדיקה‬
‫גם היא את הקביעה כי דינן של עמלות רדימות ועמלות הפעלה מחודשת הוא לבטלות‪.‬‬
‫ה‪ .‬סיכום‬
‫ברשימה זו סירטטתי את קווי היסוד של ההסדר המשפטי הנוגע לשימוש באמצעי תשלום חדש –‬
‫כרטיס צובר ערך‪ .‬לכרטיס יש פוטנציאל לפתור כמה מהבעיות היותר מביכות במשק הישראלי‪ .‬ביניהן‪,‬‬
‫שיפור היעילות הכלכלית בשוק אמצעי התשלום‪ ,‬צמצום מידור כלכלי של חלקים מהאוכלוסיה‪ ,‬צמצום‬
‫צריכת האשראי‪ ,‬שיפור משטר הלבנת ההון וכן הגברת התחרותיות והאמון במגזר הבנקאי‪ .‬יתרונות אלו‬
‫מובילים למסקנה ברורה – קובעי המדיניות אצלנו צריכים לעודד את השימוש בכרטיסים צוברי ערך – על‬
‫כל סוגיהם – ככל האפשר‪.‬‬
‫על מנת לעודד השימוש בכרטיסים צוברי ערך ובהסתמך על ניסיונן של מדינות אחרות המלצתי על‬
‫אימוץ מדיניות הנעה בהדרגתיות מצעדים רגולטוריים "מוכווני שוק" לעבר התערבות משפטית כופה‪.‬‬
‫מדיניות זו כוללת‪ :‬העברת התשלומים הממשלתיים ותשלום משכורות במגזר הפרטי לכרטיסים צוברי ערך‬
‫חלף אמצעי תשלום מבוססי נייר; פיקוח חקיקתי הדוק על העמלות שתיגבנה מציבור הלקוחות והספקים‬
‫במסגרת תהליכים אלו; נקיטת פעולות להפחתת העלות הפרטית של הכרטיס ופיתוח תמריצים‬
‫רגולטוריים שיעודדו את הציבור להשתמש בו כתחליף למזומן; אפשור כניסת גופים חוץ בנקאיים לשוק‬
‫ההנפקה‪ ,‬ההפצה והסליקה של כרטיסים צוברי ערך )לרבות כרטיסים שאינם נושאים את שם הלקוח(;‬
‫‪311‬‬
‫‪Xavier Gabaix & David Laibson, Shrouded Attributes, Consumer Myopia, and Information Suppression in‬‬
‫‪Competitive Markets, 121 Quarterly Journal of Economics 505 (2006); Stefano DellaVigna & Ulrike‬‬
‫‪Malmendier, Contract Design and Self-Control: Theory and Evidence, 119 Quarterly Journal of Economics 353‬‬
‫‪(2004).‬‬
‫‪ ,Gabaix& & Laibson 312‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.512-521‬‬
‫‪ 313‬שם‪.‬‬
‫‪ 314‬שם‪.‬‬
‫‪ 315‬לתפיסות שכאלו ראה למשל‪ ,‬ד"נ ‪ 20/82‬אדרס חומרי בניין בע"מ נ' הרלו אנד ג'ונס‪ ,‬פ"ד מב)‪ .(1988) 237 ,221 (1‬ע"א ‪44/76‬‬
‫אתא בע"מ נ' שוורץ‪ ,‬פ"ד ל)‪ .(1976) 785 ,(3‬ע"א ‪ 3666/90‬מלון צוקים נ' עיריית נתניה‪ ,‬פ"ד מו)‪ .(1992) 77-78 ,45 (4‬ע"א‬
‫‪ 3668/98‬בסט ביי נ' פידיאס אחזקות בע"מ‪ ,‬פ"ד נג)‪.(1999) 191 ,180 (3‬‬
‫‪ ,Haim 316‬לעיל ה"ש ‪ ,79‬בחלק ‪.5‬ג‪.4.‬‬
‫‪54‬‬
‫התקבל לפרסום במחקרי משפט ל)‪ .(2‬טיוטה‪.12.4.15 ,‬‬
‫שינוי מדיניות הרישוי הבנקאי על בסיס סיכון דיפרנציאלי ותוך מתן עדיפות לכניסת ספקי מוצרים‬
‫קמעונאיים בעלי פרטיקות עסקיות אמינות; פיקוח על הכספים המקושרים לכרטיסים כדי למנוע סיכונים‬
‫במקרה של חדלות פירעון המנפיק; וכן התאמת משטר הלבנת ההון באופן שיימנע ניצול לרעה של כרטיסים‬
‫צוברי ערך למטרות פליליות‪ ,‬יצמצם הפגיעה בזכויות היסוד של הציבור‪ ,‬בצרכי השוק ובחדשנות הפיננסית‪.‬‬
‫מעבר להמלצותיי במישור קביעת המדיניות ייחסתי חלק לא מבוטל ברשימה זו לניתוח‬
‫והתמודדות עם סיכונים שכבר קיימים היום בעת השימוש בכרטיסים צוברי ערך ואשר התמודדות איתם‬
‫יכולה לסייע בקידום השימוש בכרטיס אצלנו‪ .‬סיכונים שאי הסדרתם על ידי המחוקק או בתי המשפט‬
‫תוביל להתגברותם עם התפתחות שוק הכרטיסים צוברי הערך‪ .‬באשר לסיכונים אלו המלצתי כי האחריות‬
‫לשימוש לרעה בכרטיס תוטל ככלל על המנפיק ותועבר לפתחו של הלקוח או הספק רק אם הלה יוכיח כי‬
‫אלו התרשלו באופן חמור במילוי חובותיהם החוזיות הלגיטימיות‪ .‬כמו כן הצעתי לאפשר ללקוח לקבל‬
‫בחזרה עד ‪ 10%‬מהיתרה ההתחלתית של כרטיס צובר ערך במזומן בבית העסק והצבעתי על אי‬
‫הלגיטימיות שבהטלת הגבלות שונות על זכותו להשתמש בכספים הקשורים לכרטיס‪.‬‬
‫מנקודת מבט רחבה יותר‪ ,‬ומעבר לדיון החשוב בהסדרת השימוש בכרטיסים צוברי הערך‪ ,‬משקפת‬
‫רשימה זו צורך בשינוי עמוק יותר במדיניות הננקטת לגבי שוק אמצעי התשלום שלנו‪ .‬שינוי זה מתחיל‬
‫בעיצוב מדיניות מוצהרת בתחום זה הנסמכת על מכלול השיקולים שהצעתי‪ .‬אכן‪ ,‬במיוחד בשוק ריכוזי‬
‫כשלנו יש חשיבות לעמוד על מכלול שיקולים אלו כדי לכוון את המערכת הבנקאית ליצירת מוצרים‬
‫ושירותים פיננסיים שמתאימים לכל שכבות האוכלוסיה ואשר תורמים ליעילות כלכלית‪ ,‬מצמצים מידור‬
‫חברתי ונמנעים משינויים שיובילו להטלת נטל בלתי סביר על כלל הציבור‪.‬‬
‫מעבר לכך עם פיתוח אמצעי תשלום חדשים ומתקדמים יותר יש גם להכיר בעובדה כי נדרשת‬
‫מלאכת חקיקה אינטנסיבית ומהירה על מנת להגן על זכויות הלקוחות העושים שימוש באמצעי תשלום‬
‫אלה‪ .‬אכן כרטיסי חיוב בכלל וכרטיסים צוברי ערך בפרט הנם דוגמא טובה לסטטיות ולארכאיות‬
‫שבהליכים אלו בשוק אמצעי התשלום שלנו‪ .‬עד שישתנה מצב סטטי זה טוב יעשו בתי המשפט אם ימלאו‬
‫את החלל המשמעותי שהותיר המחוקק תוך אימוץ ההסדרים שהצעתי לעיל כמודלים רחבים להגנה על‬
‫זכויות הלקוחות בשוק אמצעי התשלום בכלל ואמצעי התשלום האלקטרוניים בפרט‪ .‬כל זאת במטרה‬
‫להוביל לשוק אמצעי תשלום ולמערכת בנקאית‪ ,‬יעילה‪ ,‬מאוזנת וחברתית יותר‪.‬‬
‫‪55‬‬