הרפתקאותיו של פינוקיו המחבר: קרלו קולודי תרגום מאיטלקית: ענת שפיצן איי

‫הרפתקאותיו של פינוקיו‬
‫המחבר‪ :‬קרלו קולודי‬
‫תרגום מאיטלקית‪ :‬ענת שפיצן‬
‫אייר‪ :‬אורי אשי‬
‫הוצאת כרמל ירושלים‪ ,‬תשס"ד ‪2004‬‬
‫(במדור ספרים של דף דף אפשר למצוא את פרק ג מתוך הספר הרפתקאותיו של פינוקיו‬
‫בתרגום ענת שפיצן‪ .‬כמו כן ישנן הפעלות משעשעות בעקבות הקריאה בספר‪).‬‬
‫על הספר‬
‫בול עץ מדבר הופך בידיו של ג'פטו לבובת‪ -‬עץ ובסופו של דבר לילד בשר ודם‪ .‬זהו שלד‬
‫הסיפור המרכיב את הרפתקאותיו של פינוקיו‪.‬‬
‫עד שיהיה ראוי להפוך לבן אדם עובר פינוקיו הרפתקאות רבות וייסורים קשים‪ .‬כל אלה‬
‫מסופרים בקלילות ‪ ,‬ובעליזות עד שכמעט אי אפשר להבחין שרוב עלילותיו של פינוקיו מקורן‬
‫ברשעות‪ ,‬אלימות ומעט מאד חסד ונדיבות לב‪ .‬אבל פינוקיו אינו אדם ולכן "מותר" לו להכות‬
‫ולהיות מוכה‪ ,‬לשקר‪ ,‬לגנוב‪ ,‬לרמות‪ ,‬לא לציית‪ ,‬לשכוח הבטחות להתחרט ולחזור לסורו בכל‬
‫פעם‪ .‬פינוקיו הוא הילד האולטימטיבי‪ ,‬רוצה‪ ,‬משתדל אבל אינו מצליח לו‪.‬‬
‫קל להזדהות עם פינוקיו ‪ ,‬כי בעצם בכל אחד מאתנו טמון משהו מפינוקיו‪.‬‬
‫הספר שנכתב פרקים פרקים ויצא לאור כסיפורי לילדים בעתון ילדים‪ ,‬בנוי מעלילות שלימות‬
‫שכמעט לכל אחת יש התחלה וסוף והן יכולות לעמוד בפני עצמן‪ .‬החוט המקשר הוא מסעו‬
‫של פינוקיו לחפש את אביו ודרכו להפוך לבשר ודם‪ ,‬תוך כדי מפגש עם גלריה רחבה של‬
‫דמויות "רעות" ו "טובות"‪.‬‬
‫העלילה‬
‫כאמור‪ ,‬הספר בנוי מעלילות קטנות‪ ,‬שלימות‪ ,‬שכמעט לכל אחת יש התחלה וסוף והן יכולות‬
‫לעמוד בפני עצמן‪.‬‬
‫למעשה ישנם שני סיפורי עלילה נרחבים שזורים זה בזה‪ ,‬מעין מסגרת כפולה ‪:‬‬
‫‪ .1‬הדרך מבול עץ לדמות אנוש‬
‫‪ .2‬מסעו של פינוקיו לחיפוש אביו‪ -‬ג'פטו‪ .‬זהו סיפור מסע לגילוי עצמי‪ ,‬גילוי האנושי והטוב‬
‫שבאדם‪.‬‬
‫במרכז סיפור המסע הזה עומדת דמותו של פינוקיו ‪ ,‬בכל פעם נבדקת תכונה אנושית‬
‫אחרת‪.‬‬
‫הצעות לפעילות בעקבות הקריאה‪.‬‬
‫א‪ .‬דוגמה לסיפור שלם ‪-‬המסע לעיר השעשועים‪:‬‬
‫פרקים ל‪-‬לג הם סיפור פנטסיה של כל ילד‪ :‬חיים בעולם של שעשועים‪ ,‬ללא מבוגרים‪,‬עולם‬
‫שבו משחקים כל הזמן‪.‬‬
‫המסע לעיר השעשועים‬
‫קיצור העלילה‪:‬‬
‫פינוקיו‪ ,‬שהפך לתלמיד חרוץ וכמעט עומד להפוך לילד אמיתי‪ ,‬מתפתה על ידי חברו‪,‬‬
‫לוצ'יניולו‪ ,‬לברוח לעיר השעשועים‪.‬בתחילה פינוקיו מסרב אבל חברו מפציר בו באומרו‪:‬‬
‫"איפה תוכל למצוא ארץ טובה יותר בשבילנו‪ ,‬הילדים? אין שם בתי ספר‪ ,‬אין שם מורים‪ ,‬אין‬
‫שם ספרים‪ .‬בארץ הנפלאה הזאת לא לומדים בכלל‪ .....‬הימים עוברים במשחקים ובבילויים‬
‫מבוקר עד ערב‪ .‬בלילה הולכים לישון‪ ,‬ובבוקר למחרת מתחילים שוב לשחק ולבלות‪ .‬מה‬
‫דעתך?"‬
‫פינוקיו מסרב אך בסוף לא עומד בפיתוי ונוסע עם לוצ'יניולו בכרכרה הרתומה לחמורים לעיר‬
‫השעשועים‪.‬‬
‫חמישה חודשים של משחקים עוברים על פינוקיו עד שהוא מגלה בחודש החמישי כי צמחו לו‬
‫אוזני חמור – עכשיו הגיע הזמן לשלם את המחיר‪ .‬פינוקיו הופך לחמור‪ ,‬נמכר לסוחר בהמות‬
‫וזה מוכר אותו למנהל קרקס‪ .‬וכאשר פינוקיו צולע ואינו יכול לקפוץ‪ ,‬קונה אותו אדם אחר‬
‫שרוצה לפשוט את עורו ולעשות ממנו תוף‪ .‬פינוקיו‪ -‬החמור מצליח להתחמק ממנו ובורח לים‬
‫שם הוא חוזר להיות בובת עץ‪.‬‬
‫שאלות בעקבות הקריאה בפרקים אלה‪:‬‬
‫‪ .1‬מי הם הגיבורים הראשיים בעלילה הזאת?‬
‫‪ .2‬תארו את עולם השעשועים שאליו הגיעו פינוקיו וחבריו‪.‬‬
‫‪ .3‬ערכו טבלה והציגו זה מול זה סדר יום של ילדים בעולם המציאות מול סדר יום של‬
‫ילדים בעולם השעשועים‪.‬‬
‫‪ .4‬דונו בקבוצה‪ :‬בעד ונגד חיים שיש בהם רק משחק ושעשועים‪ .‬הביאו נימוקים בעד‬
‫ונימוקים נגד‪ .‬רשמו את החלטת הקבוצה והיו מוכנים לדיון במליאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נושאים נוספים לדיון בעקבות הקריאה בספר כולו‪:‬‬
‫‪ .1‬התמודדות עם לחץ חברתי‬
‫פינוקיו אינו מצליח לממש את החלטותיו באופן שיטתי‪ ,‬כמעט תמיד הוא נתון ללחץ חברתי‪.‬‬
‫פרקים כו‪ -‬כז מדגימים בצורה ברורה את התהליך שעובר פינוקיו מן ההחלטה להיות "ילד‬
‫טוב" דרך לחץ חברתי‪ ,‬איומים‪ ,‬אלימות ואי יכולת לממש את ההחלטות‪.‬‬
‫סיפור האירוע‪ :‬פינוקיו רוצה ללמוד‪ ,‬אבל החברים שלו לוחצים עליו ללכת לים לראות כריש‬
‫נפלא‪ .‬פינוקיו מסרב ללכת אתם‪ ,‬החברים לועגים לו ומערערים את בטחונו בלימודים‪ .‬לבסוף‬
‫מתגרים בו מושכים אותו לים ומתחילה קטטה‪.‬‬
‫הצעה לפעילות‪:‬‬
‫אחת הדרכים להתמודדות עם לחץ חברתי היא באמצעות שיחה‪ ,‬דיון וניתוח אירועים‪.‬‬
‫אפשר להתייחס לסיפור הפרק הנידון כאל אירוע שיש בו חמישה שלבים החושפים את‬
‫הבעיה‪ ,‬ומובילים להבנה ולפתרון הבעיה‪.‬‬
‫לפניכם תהליך אפשרי של ניתוח בעיה על פי אירוע ספרותי ‪ .‬הניתוח בנוי בשלבים‪ .‬כל שלב‬
‫הנו צעד לפתרון הבעיות‪.‬‬
‫שלב א – ההחלטה (להיות "ילד טוב")‬
‫"פינוקיו החזיק מעמד בתחילה וניסה להיראות כאילו לא קרה כלום‪ .‬אבל בסוף הוא איבד את‬
‫הסבלנות‪ ,‬פנה אל הילדים שהציו לו ולעגו ל יותר מכולם ואמר בהבעה קשוחה‪" :‬שימו לב‬
‫ילדים‪ ,‬לא באתי להיות הליצן שלכם‪ .‬אני מתייחס בכבוד לחברים שלי ומצפה שייתיחסו אלי‬
‫בכבוד‪( ".‬עמ' ‪.)136‬‬
‫שלב ב – קולות מזהירים ( "הטובים")‬
‫"הבעיה היחידה היתה שלפינוקיו היו יותר מדי חברים‪ ,‬וביניהם הרבה פרחחים שלא רצו‬
‫ללמוד ולהתנהג יפה‪ .‬המורה הזהיר אותו כל יום‪ ,‬וגם הפייה הטובה לא הפסיקה לומר לו שוב‬
‫ושוב‪" :‬הזהר! פינוקיו! במוקדם או במאוחר החברים האלה יגרמו לך להפסיק לאהוב את‬
‫הלימודים‪ ,‬ואולי הם אפילו יביאו עליך צרה גדולה‪( ".‬עמ' ‪.)138‬‬
‫שלב ג – הלחץ החברתי‬
‫"שמעת את החדשות האחרונות?"‪"....‬אנחנו הולכים לשפת הים‪" ....‬מה איכפת לך מבית‬
‫הספר? לבית ספר נלך מחר‪ .‬לא משנה אם נהיה בשיעור אחד יותר או פחות‪ ,‬בכל מקרה‬
‫נשאר חמורים שלא יודעים כלום‪( ".‬עמ' ‪)139‬‬
‫שלב ד – הגברת הלחץ והאיום‬
‫"אז מה אני צריך לעשות כדי שתהיו מרוצים? "גם אתה צריך להתייחס לבית הספר‪,‬‬
‫לשיעורים ולמורה כאל דברים משעממים‪ .‬אלה שלושת האויבים הגדולים שלנו‪ .‬ואם אני רוצה‬
‫להמשיך ללמוד?" אז אנחנו לא נדבר אתך‪ .‬ואתה עוד תשלם על זה‪( "...‬עמ' ‪)142‬‬
‫שלב ה –אלימות‬
‫"אנחנו כבר נראה לך מה זה קוקו!" קרא אחד הפרחחים שהיה נועז יותר מחבריו‪" ,‬קבל‬
‫בינתיים משהו על החשבון ושמור אותו לארוחת הערב‪ " .‬כך אמר ותקע לו אגרוף בראש‪.‬‬
‫אבל זו היתה ‪ ,‬כמו שאומרים‪ ,‬מכה ותגובה‪ ,‬כי פינוקיו כמובן הגיב מיד במכת אגרוף‪,‬‬
‫ובעקבות זאת פרצה קטטה גדולה ואלימה‪(.‬עמ ‪)143‬‬
‫עבודה בקבוצות‬
‫התלמידים יבדקו את התפתחות הלחץ החברתי על פי השלבים המתוארים לעיל‪.‬‬
‫בשלבים א‪-‬ב התלמידים יקראו את הטקסטים‬
‫בשלב ג ידונו התלמידים‪ :‬מהי הבעיה שבפניה ניצב פינוקיו?‬
‫בשלב ד ידונו התלמידים‪ :‬למי הבעיה שייכת?‬
‫בשלב ה ידונו התלמידים‪ :‬כיצד לפעול בדרכים לא אלימות לגבי מצב שנוצר?‬
‫לאחר ניתוח השלבים ידונו התלמידים בקבוצה‪ :‬מה היתה ההצעה הטובה ביותר ומדוע?‬
‫אפשר לבחור פרקים נוספים בספר (למשל‪ ,‬פרק ט‪ ,‬פרק יב‪,‬פרק יח‪,‬פרק ל) ולנתח אותם‬
‫באותה דרך כדי לבדוק את ההתמודדות עם הלחץ החברתי‪.‬‬
‫‪ .2‬התמודדות עם נושא האלימות באמצעות המחזה וקומיקס‬
‫כאמור‪ ,‬לא מעט אירועי אלימות מתוארים בספר‪ ,‬חלקם הומוריסטיים‪ ,‬אחרים פחות‪ ,‬אבל‬
‫כולם חושפים בצורה זו או אחרת את חוסר התכלית באלימות‪.‬‬
‫כבר בפרק השני (עמ' ‪ )17‬מתוארת סצינת מכות מלווה בהרבה הומור‪ -‬המפגש בין מר‬
‫דובדבן לבין ג'פטו‪.‬‬
‫זוהי הצגה שלימה‪ ,‬שנראית כאילו נכתבה לקומדיה ד'ל ארטה‪,‬אותו תיאטרון רחוב‬
‫איטלקי‪,‬שהתחיל עוד במאה ה‪ ,17-‬או לחילופין טקסט כתוב בסגנון הקומיקס של היום‪.‬‬
‫בקטע המדובר ‪,‬שני הגיבורים מכים זה את זה‪ ,‬מורטים זה לזה בשערות ותולשים אחד לשני‬
‫את הפיאות הנוכריות‪ ,‬נופלים‪ ,‬קמים‪ ,‬מתפייסים‪ :‬נשבעים להיות החברים הכי טובים וחוזר‬
‫חלילה‪.‬‬
‫המחזה‪ -‬פעילות בקבוצות קטנות‪.‬‬
‫לפני ההמחזה התלמידים יתבקשו לכתוב את המחזה‪( .‬זה תרגול חשוב בהבעה בכתב‪,‬‬
‫המאפשר כתיבה קצת שונה ממה שהתלמידים נוהגים לכתוב במסגרת בית הספר)‪.‬‬
‫לשם כך הם יתייחסו למאפייני מחזה כתוב וידונו בהם באמצעות השאלות הבאות‪:‬‬
‫(ראו את רמזי התשובות בהערות השוליים)‬
‫‪1 o‬כיצד נמסרים לקוראים המקום והזמן?‬
‫‪2 o‬כיצד אנחנו יודעים מה רואים על הבמה?‬
‫‪1‬‬
‫המחבר כותב את הוראות הבמה לפני כל תמונה ובמהלך הדיאלוג‪.‬‬
‫‪3 o‬מדוע יש חלוקה לתמונות? מה תפקיד הדמויות?‬
‫‪4 o‬כיצד יודעים מה עושות הדמויות ובאיזו נימה הן מדברות?‬
‫‪5 o‬כיצד מתקדמת העלילה במחזה?‬
‫‪6 o‬באיזו משלב לשון מדברות הדמויות?‬
‫‪7 o‬מה מקום הפרשנות של הקורא את הטקסט של המחזה?‬
‫‪ 8. o‬במה שונה הקריאה במחזה הכתוב לבין צפייה בהצגה באולם התיאטרון?‬
‫ממאפייני לשון המחזה‪:‬‬
‫דיּבור ישיר ‪ :‬דיּבור המובא כפי שנאמר בפי הדובר‪ .‬בתוך טקסט הוא מסומן במרכאות‬
‫(אפשר להוסיף גם מקף לפני הדיבור הנמסר) לדוגמה‪" :‬תחזיר לי את הפיאה שלי"‪,‬אמר רב‪-‬‬
‫האומן אנטוניו‪" .‬ואתה תחזיר לי את שלי‪ ,‬ואז נוכל להשלים‪".‬‬
‫במחזֶה הכתוב ישנם של משפטים שמאפיינים בדרך כלל את הלשון המדּוּברת‪:‬‬
‫בעקבות דיון זה התלמידים יְעַ ְּבדו את פרק ‪ 2‬למחזה קצר בכיתה‪( .‬החל מעמ' ‪" : 17‬שלום‬
‫מר אנטוניו‪ "...‬עד סוף הפרק עמ '‪.)21‬‬
‫במהלך הכתיבה על התלמידים לבדוק‪ :‬מה הוא מהלך העלילה? מי הן הדמויות המופיעות‬
‫בפרק זה? מה הן תכונותיהן? כיצד יבואו תכונות אלה לידי ביטוי בדיבור? מה יהיה הרקע‬
‫למחזה? כמה תמונות יהיו בו? כמו כן עליהם להתחשב באילוצים של ההצגה בכיתה‪.‬‬
‫לאחר הכתיבה התלמידים יחלקו ביניהם את התפקידים‪ ,‬יבחרו במאי‪ ,‬ויכינו את ההצגה‬
‫לכיתה‪.‬‬
‫קומיקס‪/‬עלילון‪ -‬פעילות ליחידים או בזוגות‬
‫‪ .‬הקומיקס (עלילון) הוא סיפור המשלב מילים עם תמונות ‪ .‬התמונה היא חלק בלתי נפרד‬
‫מהסיפור המילולי‪ .‬על כל נושא ניתן לכתוב בצורה זו‪ ,‬אך בדרך כלל נכתבים כך סיפורי‬
‫הרפתקאות משעשעים‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫לצורה זו של סיפור יש מבנה כמעט קבוע‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫בהוראות הבמה המחזאי מציין מה רואים על הבמה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫כל תמונה מתמקדת במקום אחד‪ .‬כדי לעבור ממקום למקום יש לעבור לתמונה אחרת‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫המחזאי מציין בסוגרים מה עושה הדמות‪ ,‬ולפעמים גם את נימת הדיבור‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫העלילה מתקדמת דרך הדיבור‪ .‬המחבר אינו מתערב בהערות בהלך התמונה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫בדרך כלל המחזה כתוב במשלב הדיבור‪ :‬הדמויות מדברות כל אחת בלשון הדיבור המאפיינת אותה‪( .‬ראו‬
‫את הפרק על משלבים בלשון‪ ,‬גם בלשון ועוד ג‪-‬ד)‬
‫‪7‬‬
‫בקריאת המחזה יש מקום רחב לפרשנות משום שהמחזאי ‪-‬בניגוד לסופר של סיפור‪ -‬אינו מתערב במהלך‬
‫השיחה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫בהצגה אנחנו לא רואים את הערות המחזאי‪ ,‬ומקבלים את הדברים לפי הפרשנות של הבמאי והשחקנים‪.‬‬
‫‪ o‬הספור מתרחש בתוך מסגרות ‪.‬‬
‫‪ o‬גיבורי הקומיקס מדברים בקצרה במשפטים שנראים קטועים‪ ,‬כמו‪ :‬הנה‪ ,‬שם‪ ,‬הו!‬
‫‪ o‬שימוש בשפה מדוברת‪.‬‬
‫‪" o‬בלוני דיבור‪ ",‬כדי להראות דיבור ישיר‪.‬‬
‫‪" o‬עננים" כדי לתאר מחשבות‪.‬‬
‫‪ o‬שימוש בסימני קריאה‪ ,‬או שאלה‪ ,‬כדי לתאר מצבים בעייתיים‪.‬‬
‫‪ o‬שימוש באותיות קטנות ‪ ,‬עבות‪ ,‬או מקוטעות‪ ,‬כדי לתאר פחד‪ ,‬חולשה‪ ,‬כוח ‪.‬‬
‫‪ o‬מילים שמייצגות קולות כמו‪ :‬בום! טראח!‬
‫‪ o‬עיצוב הדמויות דומה לעיצוב דמויות בקריקטורה‪ :‬מוגזם‪ ,‬כדי להדגיש את תכונות‬
‫האופי‪ .‬הבעות הדמויות ברורות ומגלות מיד את הרגשות והמחשבות שלהן‪.‬‬
‫התבוננו בציור שצייר אורי אשי ‪:‬‬
‫האם עיצוב הדמויות בציור זה יכול להתאים לציור עלילון? היעזרו בהסבר על מאפייני‬
‫העלילון‪.‬‬
‫התלמידים יעבדו את אחד הפרקים או חלקו לעלילון‪ .‬אפשר להיעזר בציורים שבספר‪.‬‬
‫לשון‬
‫תרגומים נוספים של הספר‪.‬‬
‫הספר "פינוקיו" זכה למספר תרגומים ועיבודים בשפה העברית‪ .‬ניתן להראות לתלמידים‬
‫חלק מהם‪:‬‬
‫‪ .1‬קורותיו של –ילד עץ בתרגומו של ישראל דושמן‪ .‬הוצאת אמנות בע"מ משנת ‪,1937‬‬
‫‪.1957 ,1953 ,1952‬‬
‫‪ .2‬הרפתקאותיו של פינוקיו בתרגומה של מרים שוסטרמן‪ -‬פדובנו‪ .‬הוצ' זמורה‪-‬ביתן‬
‫‪ .1990‬בלווית איוריו המקסימים של אטיליו מוסינו (איורים משנת ‪) 1911‬‬
‫השוואת תרגומים‪:‬‬
‫הילדים יכינו טבלה ובה מילים וצירופים מקבילים משלושת הספרים‪ .‬לאחר מכן יבדקו‬
‫את שימושי הלשון ויראו כיצד השתנו מוסכמות לשוניות בעברית הישראלית‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .1‬חוטמו ‪-‬דושמן‪ ,‬אפו‪ -‬שוסטרמן האף שלו‪ ,-‬שפיצן;‬
‫‪ .2‬כותל‪-‬דושמן‪ ,‬קירות‪ -‬שפיצן‬
‫‪ .3‬הוא טרם כלה לשקר בשלישית‪-‬דושמן‪ ,‬לעומת‪ :‬ועם השקר הזה השלישי‪-‬‬
‫שוסטרמן‪ ,‬ולעומת‪ :‬כשפינוקיו אמר את השקר השלישי – שפיצן‪.‬‬
‫להלן תרגום קטע מפרק יז – (בו צומח אפו של פינוקיו כאשר הוא משקר)‬
‫קטע א – מתוך התרגום הישן של ישראל דושמן‪:‬‬
‫"הוא טרם כלה לשקר בשלישית וחוטמו נתארך במידה מבהילה ופינוקיו העלוב לא יכל‬
‫לפנות אנה ואנה‪ .‬אם יפנה ימינה ופגע חוטמו במיטה או בחלון‪ .‬יפנה לשמאל‪-‬ונתקל‬
‫בדלת או בכותל‪ .‬וכשנסה להרים את ראשו‪ ,‬פגע כמעט בעינה של הפיה‪ .‬והפיה הביטה‬
‫בו ופיה מלא צחוק‪" .‬למה את צוחקת?" שאל פינוקיו מלא צער ודאגה על חוטמו שהלך‬
‫וגדל מרגע לרגע‪"...‬‬
‫קטע ב – מתוך התרגום של מרים שוסטרמן –פדובנו‪:‬‬
‫"ועם השקר הזה השלישי‪ ,‬התארך אפו בהגזמה רבה כל כך – עד שפינוקיו המסכן לא‬
‫יכול היה לפנות לצד זה או לצד זה‪ .‬אם היה מסתובב לכאן‪ ,‬היה מכה בחוטמו במיטה‬
‫ובזגוגיות החלון‪ .‬אם היה מרים מעט את ראשו‪ ,‬היה מסתכן בכך שחוטמו ינעץ באחת‬
‫מעיניה של הפיה‪ .‬והפיה הביטה בו וצחקה‪" .‬מדוע את צוחקת?" שאל ליצן‪ -‬העץ‪ ,‬נבוך‬
‫ומוטרד מחוטמו הגדל כמו במבט עיניים בלבד‪"...‬‬
‫קטע ג‪ -‬מתוך התרגום החדש של ענת שפיצן‪:‬‬
‫"כשפינוקיו אמר את השקר השלישי‪ ,‬האף שלו התארך מאוד‪ ,‬והוא כבר לא הצליח‬
‫להפנות את הראש הצידה‪ .‬כשהוא ניסה להסתובב לצד אחד‪ ,‬נתקל אפו במיטה או‬
‫בשמשת החלון‪ .‬כשניסה להסתובב לצד השני‪ ,‬האף נתקל בקירות או בדלת החדר‪.‬‬
‫וכשניסה להרים קצת את הראש‪ ,‬האף כמעט ננעץ באחת מעיניה של הפיה‪.‬‬
‫והפיה הביטה בו וצחקה‪" .‬למה את צוחקת?" שאל פינוקיו‪ ,‬שהיה נבוך ומוטרד בגלל אפו‬
‫שגדל לנגד עיניו‪".‬‬
‫הכינו‪:‬‬
‫ד"ר רחל עזוז‬
‫ד"ר איה מרבך‬
‫מחברות הסדרה לשון ועוד‬