עיר, אדריכל, נוף

‫עיר‪ ,‬אדריכל‪ ,‬נוף‬
‫אדר' נוף ורדית צורנמל‬
‫מערכת היחסים של אדריכלות הנוף עם העיר‬
‫היא טעונה ומורכבת‪ .‬לאורך השנים משנה‬
‫אדריכלות הנוף את תפקידה במרחב העירוני‪.‬‬
‫תפקידה המסורתי של אדריכלות הנוף היה‬
‫ביצירתם של פארקים‪ ,‬גינות ציבוריות וגני כיס‪,‬‬
‫הפוגה מההוויה העירונית‪ .‬אופיים של מקומות‬
‫אלה הוא לרוב נטורליסטי במובהק‪ .‬עולמות‬
‫אשר נבראו כך שכל המאפיינים שלהם ‪-‬‬
‫הצורניות וקווי המתאר‪ ,‬החומרים‪ ,‬הטיפול‬
‫בטופוגרפיה‪ ,‬אופי הנטיעות ‪ -‬נועדו לדמות‬
‫עולם טבעי או כפרי ובכל מקרה ‪ -‬מנוגד לעיר‪.‬‬
‫גם בתכנון העירוני‪ ,‬שותפותם החלוצית של‬
‫אדריכלי נוף כמו פרדריק לו אולמסטד תרמה‬
‫ליצירתם של פרוורים ציוריים‪ ,‬אנטיתזה למצב‬
‫העירוני‪.‬‬
‫מהו תפקידה של אדריכלות הנוף בעיר כיום?‬
‫האם הוא בהכרח לרכך‪ ,‬לרפא‪ ,‬לאוורר את העיר?‬
‫וגם אם כן ‪ -‬האם דווקא מתוך מימוש גישה‬
‫בינארית למצב העירוני? עם השתנות היחס‬
‫‪20‬‬
‫אדריכלות נוף‬
‫לעירוניות והחזרה אל מרכזי הערים ואל החוויה‬
‫העירונית‪ ,‬משתנה לאחרונה גם תפקידה של‬
‫אדריכלות הנוף בעשייה התכנונית‪ .‬אדריכלות‬
‫הנוף כיום משתתפת במעשה העירוני ויוצרת‬
‫מקומות אשר נועדו להיות חלק אינטגרלי‬
‫מההוויה העירונית‪ .‬ה"עירוניות" עצמה עשויה‬
‫לקבל פרשנויות שונות ‪ -‬עכשווית‪ ,‬נוסטלגית‪,‬‬
‫אפילו אקולוגית‪ .‬החידוש‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי‬
‫בפרויקטים של אדריכלות נוף במקומות שונים‬
‫בעולם‪ ,‬הוא בהתכת הגבולות המסורתיים של‬
‫המקצוע‪ ,‬ביצירתן של מסורות חדשות‪.‬‬
‫העירוניות הישראלית היא משאב בחסר‪ .‬סיבות‬
‫היסטוריות וגיאופוליטיות ביססו את תפיסת‬
‫"עיר הגנים" ואת התיאוריות המודרניסטיות של‬
‫לה קורבוזייה כגורם המרכזי ביצירתן של שכונות‬
‫וערים בישראל‪ ,‬גם כיום‪ .‬אדריכלות הנוף‬
‫הישראלית השתלבה במסורת זאת והפליאה‬
‫ליצור "ריאות ירוקות" ו"פינות חמד" טבעיות‬
‫באופיין (גם אם לא בהכרח בתפקודן)‪ ,‬בלב‬
‫הסביבה העירונית‪ .‬כמו במקומות אחרים‪ ,‬גם‬
‫בישראל ניתן כיום לזהות מגמה אחרת ‪ -‬הן‬
‫במאמצים התכנוניים לחיזוק מרכזי הערים והן‬
‫בסביבות אורבניות מתחדשות‪ ,‬הקמות על‬
‫חורבנם של מבני תעשייה ומגרשי חנייה‬
‫בפריפריה העירונית‪ ,‬סביבות המבקשות למשוך‬
‫את האינטנסיביות העירונית ואת האופי העירוני‬
‫עד אליהן‪.‬‬
‫מגמות חדשות ניתן לזהות גם באופייה של‬
‫אדריכלות הנוף בסביבה העירונית הישראלית‪.‬‬
‫את ה"עירוניות" ניתן לזהות בכל ‪ -‬מאופי‬
‫הפרויקטים (רחובות‪ ,‬רחבות‪ ,‬כיכרות) ועד‬
‫גווני הריצוף הפופולריים ("שוב האפור הזה?")‬
‫ואפילו בשמות דגמי הריצוף המשתלב‬
‫("סיטי"‪" ,‬אורבנו" ו"אריחים של פעם")‪ ..‬ניתן‬
‫לפטור את כל אלה כאופנה‪ ,‬אך אנחנו רואים‬
‫אותם כביטוי ל"רוח הזמן"‪ ,‬לרעיונות‬
‫ולהשקפות העולם המאפיינים את התקופה‬
‫בה אנחנו פועלים‪.‬‬
‫העיסוק שלנו במשרד‪ ,‬כאדריכלי נוף הפועלים‬
‫בסביבה עירונית‪ ,‬מציף שאלות רבות בעבודתנו‬
‫היומיומית‪ .‬שאלות אלה אינן ייחודיות לפעולה‬
‫בסביבה עירונית‪ ,‬אך המורכבות שלהן בעיר‬
‫נדמית כעולה‪ .‬ברשת המורכבת של יחסי יזם‪-‬‬
‫מזמין‪-‬משתמש‪-‬משוטט‪-‬עירייה‪-‬אדריכל ועוד‪,‬‬
‫אנחנו נדרשים להגדיר בכל פעם מחדש את‬
‫מקומנו‪.‬‬
‫מי?‬
‫בשביל מי כל זה קורה? מי ישתמש במקום‬
‫שאנחנו מתכננים? מי יוזם‪/‬מממן את השינוי‬
‫ולאיזו מטרה? מה הכוחות שמעצבים את המרחב‬
‫ומה ההשלכות שלהם על התכנון? מה המקום‬
‫שלנו כאדריכלי נוף בדינאמיקה הזאת?‬
‫במסגרת תחרות רעיונית פומבית* בה‬
‫השתתפנו עם אדר' אורית שמואלי ואדר' מיכל‬
‫יוקלה‪ ,‬בחנו את התפר הפרום של בת‪-‬ים ויפו‪.‬‬
‫היה לנו ברור שאין לנו רצון ליצור הדרה של‬
‫תושבי המרחב באמצעות החדרה של שימושים‬
‫כלל עירוניים או פרויקטי מגורים יוקרתיים‬
‫סגורים‪.‬‬
‫ניסינו לאתר את הייחודי לשתי הרקמות‬
‫הבנויות הקיימות ‪ -‬השלוחה ה"היסטורית"‬
‫והשלוחה ה"מודרניסטית" ‪ -‬להשלים ולהעצים‬
‫אותן ע"י תוספת בינוי ולאפשר דיאלוג ביניהן‬
‫דרך המרחב הציבורי‪ .‬על מנת לאפשר את קיומו‬
‫של מרחב ציבורי תוסס‪ ,‬מקום של מפגש‬
‫וחליפין בין אוכלוסיות‪ ,‬הוגדרו דפנות חדשות‬
‫עם פרוגרמה מגוונת המבקשת לענות גם לצרכי‬
‫האוכלוסייה המקומית‪.‬‬
‫מקום?‬
‫איפה זה קורה? מהו מרחב התכנון האמיתי‬
‫(לעומת המרחב ה"מוזמן")? מהם הקשרים‬
‫המרחביים הפוטנציאליים שלו אל הסביבה‬
‫העירונית?‬
‫לרכבת הקלה בתל אביב יש פוטנציאל לייצר‬
‫שינויים נקודתיים עם השלכות רחבות‪,‬‬
‫הזדמנות להתחדשות עירונית‪ .‬תוך כדי תהליך‬
‫העבודה על תחנת אלנבי‪ ,‬בהזמנת עיריית ת"א‪-‬‬
‫יפו‪ ,‬עם וינשטיין ועדיה אדריכלים והמתכננת‬
‫שרי קלאוס‪ ,‬הצענו מיפוי חדש של מרחב‬
‫ההשפעה הפוטנציאלי של התחנה החדשה‪.‬‬
‫התפיסה החדשה של המקום אפשרה את‬
‫יצירתו של מרחב כניסה חדש לרקמה העירונית‪,‬‬
‫מחבר אשר יקשר בין שכונות הדרום למע"ר‬
‫וייצר מרחב פעיל בזכות עצמו‪.‬‬
‫מה?‬
‫מה יכול לקרות פה? איך מושכים פעילות‬
‫אנושית? מה מציעים‪ /‬מאפשרים לעוברי‬
‫האורח לעשות? האם ניתן ליצור באופן‬
‫מלאכותי "באזז" עירוני‪ ,‬יש מאין?‬
‫מימין‪ :‬שוק בצלאל‪ ,‬תל אביב ‪ -‬הדמייה של הכיכר ואלמנט הישיבה‬
‫למטה‪ :‬תחנת אלנבי‪ ,‬תל אביב ‪ -‬מקומות במרקם העירוני המתחדש (מקור ההדמיות‪ :‬וינשטיין ועדיה אדריכלים)‬
‫* עוד על ההצעה הזוכה בתחרות ניתן לקרוא בגיליון מ"ס ‪2010 ,37‬‬
‫אדריכלות נוף‬
‫‪21‬‬
‫למעלה‪ :‬תפר יפו בת‪-‬ים ‪ -‬מרחב פתוח "זולג" בין דפנות חדשות‬
‫למטה‪ :‬הייטק פארק‪ ,‬רעננה ‪ -‬סקיצה של חלל החוץ כ"שדרה עירונית"‬
‫בפרויקט שוק בצלאל (ישר אדריכלים‪ ,‬עבור‬
‫עיריית ת"א‪-‬יפו‪ ,‬אלעד ישראל מגורים וצמח‬
‫המרמן) התמודדנו עם תב"ע שנויה במחלוקת‪,‬‬
‫המחדירה בינוי מאסיבי אל תוך רקמה קיימת‬
‫בלב העיר‪ .‬החלל הפנימי הנוצר על ידי הבינוי ‪-‬‬
‫ספק כיכר‪ ,‬ספק שצ"פ‪ ,‬ספק ציר מעבר ‪ -‬היווה‬
‫עבורנו אתגר אמיתי‪ .‬האם לתת קדימות למעבר‬
‫ולתנועה או לשהייה? האם לייצר מרחב "ירוק" או‬
‫אורבני? וכיצד ניתן לקשור את החלל הפנימי‬
‫באופן הטוב ביותר למרחב‪ ,‬כך שימשוך אליו‬
‫תנועה ופעילות? החלופה הנבחרת משתמשת‬
‫באלמנט ישיבה ליניארי ייחודי כדי למתן הפרשי‬
‫גובה קיימים ולאפשר התרחשות אנושית מגוונת‬
‫ומפגשים אקראיים‪.‬‬
‫מתי?‬
‫איזה אופי לתת לכל זה? איך נראה "עכשיו"?‬
‫מהם מקורות ההשראה בהיעדר עירוניות‬
‫מקומית?‬
‫מתחם הייטק פארק ברעננה (פלג אדריכלים‪,‬‬
‫עבור תדהר) שואף להיות זרז לשינוי אמיתי של‬
‫אזור התעשייה כולו ‪ -‬מגיבוב סתמי של מפעלים‪,‬‬
‫מוסכים‪ ,‬משרדים ומסחר למרחב עירוני תוסס‪ ,‬חי‬
‫ומושך בכל שעות היממה‪ .‬המערך התכנוני יוצר‬
‫את ההזדמנות ‪ -‬עירוב שימושים‪ ,‬דפנות מסחריות‬
‫במפלס הפיתוח‪ ,‬פתיחות לרחוב ומעל הכל ‪ -‬חלל‬
‫מהודק‪ ,‬במימדים אשר נועדו להכיל התרחשות‬
‫עירונית באופייה‪ .‬העיצוב של המרחב הפתוח‬
‫מבקש לייצר תחושה "אורבנית"‪ ,‬בפרשנות‬
‫חופשית לנושא השדרה העירונית‪ .‬בלב החלל‬
‫נפרש‪ ,‬כמו שטיח אדום‪ ,‬דק‪-‬עץ עם שורות עצי‬
‫דולב ורחבות שהייה‪ .‬בהיקף‪ ,‬מאזכר ריצוף אבן‬
‫במרקם גס את התחושה של הליכה ברחוב דמיוני‬
‫כלשהו‪ ,‬ודאי לא רחוב ישראלי טיפוסי‪ ..‬במרכז‬
‫החלל יפעל קיוסק‪ ,‬מקום לקפה ומפגש בתוך יום‬
‫העבודה‪ ,‬פרשנות עכשווית למסורת מקומית‪.‬‬
‫מדוע?‬
‫מה אנחנו עושים ולמה?‬
‫יותר מבכל תחום עשייה אחר של אדריכלות‬
‫הנוף‪ ,‬בסביבה העירונית תוצר תכנוני טוב חייב‬
‫אדריכלית נוף ורדית צורנמל היא שותפה במשרד צורנמל טורנר אדריכלות נוף‬
‫‪22‬‬
‫אדריכלות נוף‬
‫להיות פרי שיתוף פעולה בין דיסציפלינות‪.‬‬
‫אדריכלות הנוף אשר פועלת לבדה עשויה לייצר‬
‫קוסמטיקה בלבד‪ .‬עם זאת‪ ,‬תרומתו של אדריכל‬
‫הנוף חורגת בהרבה מעיצובו של החלל הנותר‬
‫בין הבניינים‪ .‬סכמת הבינוי‪ ,‬אופי הדפנות‬
‫הבנויות‪ ,‬ההפניות והכניסות‪ ,‬השימושים‪ ,‬מערך‬
‫הגבהים‪ ,‬מיקומן של תשתיות‪ ,‬רמפות ושאר‬
‫מרעין בישין‪ ..‬כל אלה עשויים להיות מושפעים‬
‫מדיאלוג פורה בין אדריכל הנוף למתכננים‬
‫האחרים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬מעורבותו של אדריכל‬
‫הנוף בסביבה העירונית עשויה להיות רחבה‬
‫בהרבה מהנגלה לעין‪.‬‬