החברה למתנ״סים בפתח תקופה חדשה

‫‪• •V« V« V‬‬
‫!‪:•v.‬‬
‫‪. . . t‬‬
‫‪1m‬‬
‫‪• • ..•...‬‬
‫‪mm‬‬
‫‪;••:•;'••Xv.v.v‬‬
‫י ‪ .‬״ ‪ .‬״ ‪ .‬״ ‪ .‬י‪.‬״‪'.•.•.‬‬
‫י‪'••.•.•.‬‬
‫‪i‬‬
‫‪• • • • • • • • • • • • • a‬‬
‫•••‬
‫* • « « « •*•*•‬
‫••••••••••• ‪v,v.‬‬
‫••••• ‪.‬‬
‫•• ‪.‬‬
‫•‬
‫‪,, v.•.•.•.•.•.•.•.•.v.v.v••.‬‬
‫‪v•.•.•.v.v.v.v.v.v.'.‬‬
‫‪. .vv. .vv. .vv. .vv. .vv. .vv. .vv•.‬‬
‫‪•-•-•-•-•-•.v.v.v.v.•.•.‬‬
‫•‬
‫• • • • •‬
‫‪.•••.••v.v.v‬‬
‫‪mm‬‬
‫‪m‬‬
‫‪. ...‬‬
‫לנ^רכז״ תו־בות וסבודט‬
‫כסלו תשמ״ז — דצמבר ‪1986‬‬
‫‪wmmmmmmmm‬‬
‫החברה למתנ״סים‬
‫בפתח תקופה חדשה‬
‫יש לענות על השאלה — מה מקומה של החברה‬
‫למתנ״סים ומה מקומם של המתנ״סים בישובים‬
‫במסגרת החברה הישראלית כולה‪.‬‬
‫תהליד חשיבה פנימי יחל בימים הקרובים‪.‬‬
‫בעקבותיו יבוא גם תהליד חשיבה חיצוני‬
‫מאת שאיל אלך‪ ,‬מנכ׳׳י החברה‬
‫החברה למתנ׳׳סים קמה בסערה גדולה‬
‫ובתנופה אדירה‪ .‬במשך כמעט חמש עשרה‬
‫שנה עסקה החברה בעיקר בפריצה קדימה‪,‬‬
‫בהתרחבות‪ ,‬בצמיחה ובמציאת מקומה ועמ­‬
‫דותיה במערכת הישראלית‪ .‬בתקופה זו‬
‫הקימה החברה למעלה ממאה מסגרות פוע­‬
‫לות ותזססות בכשמונים ישובים בארץ ויצרה‬
‫קשרים חזקים עמ רעודות מקומיות ועמ‬
‫ארגונים וגופים‪ ,‬הן בתוך המערכת הציבורית‬
‫והן מחוצה לה‪.‬‬
‫התקופה הבאה היתה תקופת השנתיים‬
‫האחרונות‪ .‬בתקופה זו ניסתה החברה לייצב‬
‫את הקיים‪ ,‬להקים מטה מאורגן ומערכת‬
‫מינהלית מסודרת‪ ,‬להח^ר נהלי עבודה‪,‬‬
‫לחזק את הגב הציבורי ולצבור כח לשלב‬
‫הבא‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬הזמן לשלב הבא‪ ,‬הגיע‪ .‬מה שאמור‬
‫להיות תקופת ייצוב והרגעה והערכות‬
‫לבאות‪ ,‬עלול להפוך לתקופה שגרתית‪ ,‬אפרר‬
‫דית ולשקיעה‪ ,‬אם הוא יתמשך יתר על‬
‫המידה‪.‬‬
‫מהו השלב הבא?‬
‫אין לי ספק‪ ,‬שהחברה אינה עומדת על סף‬
‫התרחבות אדירה נוספת‪ .‬השלב הבא לא‬
‫יהיה שלב של תוספת עוד עשרות מתנ׳׳סים‪.‬‬
‫להערכתי‪ ,‬השלב הבא של החברה יהיה שלב‬
‫אידאולוגי־ערכי־תפיסתי‪ ,‬בו על החברה‬
‫עתרן‬
‫דק־תה‬
‫‪nr‬‬
‫‪-‬‬
‫י‪1‬בראגית‬
‫יצא‬
‫רז‪.‬ברה‬
‫להשיב על השאלה המרכזית ‪ -‬מה מקומה‬
‫של החברה •למתנ״קזים ומה מקומם של‬
‫המתנ׳׳סים בישובים‪ ,‬במסגרח החברה היש­‬
‫ראלית בעשר ‪ -‬ואף בעשרים השנים‬
‫הבאות?‬
‫שאלות המשנה העקריות הן‪:‬‬
‫המערכת‪ ,‬כולל חברים קרובים)יר׳ר הנהלות‪,‬‬
‫ראשי רשויות‪ ,‬אנשי אקדמיה קרובים‪ ,‬אנשי‬
‫משרד החינוך ועוד(‪ .‬המערכת הפנימית תנסה‬
‫בעיקר להעלות את השאלות המרכזיות‪,‬‬
‫האפשרויות לפתרונן והכיוון הנראה למערכת‬
‫פנימה כרצוי וכנכון‪.‬‬
‫ לאיזה כיוון מתפתחח החברה הישראלית‬‫בתקופה האמורה?‬
‫ מה המשמעויות של כיוון התפתחות זה?‬‫ האם המתני׳ם כפי שהוא כיום ערוך להת­‬‫מודד עם כיוונים אלה ומשמעותם?‬
‫ מהו שיווי המשקל הנכון בין הישוב‪,‬‬‫המתנ׳׳ס‪ ,‬החברה למתנ׳׳סים‪ ,‬השלטון‬
‫המרכזי?‬
‫תהליך זה יימשך כמה חודשים ועצם קיומו‬
‫ישפיע בודאי הן על העשייה והן על תחושת‬
‫ההתחדשות וההתרעננות‪.‬‬
‫ מהן אוכלוסיות היעד של המתנ׳׳סים‬‫בתקופה האמורה?‬
‫ מהו האיזון בין גישה עסקית לבין גישה‬‫של שירות לחלשים במתנ׳׳ס?‬
‫ ההנהלה הציבורית‪ :‬האם זוהי התשובה‬‫לניהול נכון ולשיתוף התושבים?‬
‫ מה מידת החובה של המתנ״ס להעברת‬‫מסרים לאומיים לעומת התייחסות מקומית‬
‫מודגשת?‬
‫‪ .‬ועוד ועוד רבות השאלות‪.‬‬
‫כיצד נגיע לתשובות?‬
‫נראה לי‪ ,‬כי יש צורך להתחיל מיד ‪-‬‬
‫במהלך שיכלול חשיבה פנימית ואחר־כך‬
‫חשיבה חיצונית מעמיקה‪.‬‬
‫בחשיבה הפנימית הכוונה היא לכל אנשי‬
‫?לאור״‬
‫?דמםמר‬
‫רמשררקת‬
‫החשיבה החיצונית נראית לי גם היא‬
‫כחשובה ביותר‪ ,‬הן למתן סטאטוס לתהליך‬
‫והן למתן לגיטימציה לרצוננו ליישם המסק­‬
‫נות‪ .‬בצוות חיצוני כזה יהיו אנשי אקדמיה‪,‬‬
‫פוליטיקה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חברה וחינוך מן השורה‬
‫הראשונה בארץ ובעולם היהודי‪ .‬אנשים אלה‬
‫יקבלו על עצמם לנתח את מימצאי החשיבה‬
‫הפנימיח ולהמליץ לחברה על דרכה ומקומה‬
‫בחברה הישראלית בעשר ואף עשרים השנים‬
‫הבאות‪.‬‬
‫צוות חיצוני זה יגיש מסקנותיו בכתב‬
‫והחברה מצידה תתחייב להקים צוות יישום‬
‫ושינוי כפי שאלה יעלו מתוך דיוני הצוות‪.‬‬
‫אני מעריך כי תהליך זה יתמשך כשנה עד‬
‫שנה ומחצה ובסיומו נוכל שוב לחוש בטחון‬
‫בכיוון ובאידאולוגיה המקשרת את כולנו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נוכל לצבור תנופה מחודשת לכיוונים‬
‫חדשים ורבי יומרה וזאת מתוך ידיעה כי יש‬
‫לנו מקום חשוב במאמץ הלאומי ליצירת‬
‫חברה טובה יותר במדינת ישראל‪.‬‬
‫‪.‬ברוםרת‬
‫‪OUVETTI‬‬
‫‪.‬פע״מ‬
‫‪CDMRJTBI‬‬
‫‪M24‬‬
‫מחש‪1‬כ‬
‫״טכנודע״ ־ בגבעת אולגה‬
‫מתנ״ס גבעת אולגה בשיתוף המוזיאון הלאומי למדע ולטכנולוגיה‬
‫בחיפה‪ ,‬מיישמים השגת יעד חינוכי והוא הכשרת דור עתידי של‬
‫)כתבה מקיפה בעיתון הבא‪(.‬‬
‫מהנדסים ואנשי מדע‪.‬‬
‫ועוד בגיליון זה‪:‬‬
‫• אף אחד לא מצדיק את האלימות‬
‫בשכונת שמואל הנביא‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עמ׳ ‪2‬‬
‫ידיעות הקרן לחינוד קהילתי‬
‫ע״ש חיים צפורי דיל‬
‫לחזור ולנהל מתנ״ס‬
‫זו תעודת כבוד עבורי — אברהם גורן‬
‫עמ׳ ‪3‬‬
‫אםתי מריאן — לגדול עם החברה‬
‫עמ׳ ‪5‬‬
‫תגובות על כנס המנהלים הארצי‬
‫בנושא דתיים‪-‬חילוניים‬
‫עמ׳ ‪6‬‬
‫• מרכז המידע של מכון סאלד‬
‫עמ׳ ‪7‬‬
‫עין אחת צוחקת‪ ,‬עין אחת בוכה —‬
‫עדנה בוסטין‬
‫מה קורה במתנ״סים‬
‫עמ׳ ‪9 - 8‬‬
‫ימי עיון של התאגדות המרכזים הקהילתיים‬
‫המתנ«‪.‬ב‬
‫‪ERSaNAL‬נ‬
‫‪o l i u e l l i‬‬
‫את‬
‫עמ׳ ‪a‬‬
‫המטורית‬
‫המתב״םים‬
‫‪.‬בוימב י‬
‫האת‪y‬‬
‫אף אחד לא מצדיק את האליטות‬
‫בשכונת שמואל הנביא בידושלים‬
‫שיחה עם יוחנן בכלר‪ ,‬מנהל בית פומרנץ‪ ,‬בעקבות ארועי החודש‬
‫האחרון‬
‫יוחנן בכלר מנהל את מתנ" ס בית פומרנץ‬
‫בשכונת שמואל הנביא רק כארבעה חודעוים‪.‬‬
‫הוא הגיע אל השכונה מהעיירה אופקים‬
‫שבנגב‪ ,‬שם עבר תקופה רועשת של הפגנות‬
‫בתוצאה מאבטלה‪ .‬עדיין לא הספיק להכיר‬
‫את כל בעיותיה של שכונת שמואל הנביא‬
‫וכבר ״נחת״ עאו שבוע של מאורעות והפגנות‬
‫אלימות‪ ,‬אשר בעקבותיהן מביר היום בל אחד‬
‫בארץ את השם שמואל הנביא‪ .‬יוחנן שקט‪,‬‬
‫רגוע‪ ,‬מתון ומאופק נראה כאיש המתאים‬
‫ביותר לרעש שמסביבו‪ .‬אין הוא יוצא בהכר­‬
‫זות גדולות על מה צריך מתנ׳׳ס לעשות בימים‬
‫מתוחים כאלו‪ ,‬על־פי תפיסתו העבודה היומי‬
‫יומית האפודה היא התשובה‪.‬‬
‫"מה שקרה בשכונת שמואל הנביא הוא‬
‫מאותם דברים שמתנ״ס אין לו את היכולת‬
‫לטפל בהם"‪ ,‬אומר יוחנן‪ .‬השכונה הזו איננה‬
‫אלימה ואנשים פה‪ ,‬ברובם‪ ,‬אינם מצדיקים‬
‫את האלימות שהופגנה‪ .‬השכונה מצטיינת‬
‫בכך שלאנשים יש מודעות בלתי רגילה‬
‫למצבם‪ .‬הביטוי שלהם היה מאד אמיתי‬
‫והתפרץ מתוך כאב רב‪ .‬המתח הזה יכול היה‬
‫לקרות בכל מקום אחר בארץ‪ .‬זה קרה כאן‬
‫בגלל שהבחור שנרצח היה בן השכונה והמ­‬
‫אורע קיבל משמעות גבוהה‪ .‬היה ערבוב של‬
‫כמה נתונים‪ .‬החל במעורבות פוליטית גבוהה‬
‫וכלה בבעיות קיומיות רציניות וכבר ביום‬
‫השני להפגנות היו גורמים שונים שבאו מחוץ‬
‫לשכונה ונצלו מצב מתוח זה‪ ,‬לשם הצתת אש‬
‫היצרים‪ .‬אנשים קשי יום‪ ,‬מתוסכלים וכוא­‬
‫בים‪ ,‬לא צריך היה הרבה כדי לגרור אותם‬
‫להפגנות אלימוח"‪ .‬חשוב לו ליוחנן להדגיש‬
‫כי היום ברור גם לגורמים עירוניים‪ ,‬כי לא יד‬
‫אנשי השכונה היתה בארגון המהומות‪.‬‬
‫התשובה של‬
‫המתנ״ס היא בהמשך‬
‫העבודה היומיומית‪.‬‬
‫בבת אחת ירד פלאים הדימוי של השכונה‪.‬‬
‫"היום חושבים שבשמואל הנביא כולם חיוח"‪,‬‬
‫אומר יוחנן בכאב וממשיך‪ ,‬״לפי דעתי‪ ,‬עוד‬
‫שנים יעברו עד שנשתחרר מהדימוי הזה‪.‬‬
‫](גשל‬
‫א ח ד‬
‫מאת‪ :‬א ה ר ן ל נ ג ד מ ן ‪ ,‬יו״ר הדירקטוריון‬
‫בן אדם‪ ,‬אייכה!‬
‫בימים האחרונים היינו עדים לארועים שהתרחשו סביב הטיפול בילדים מפגרים‬
‫באחד המעונות של משרד העבודה והרווחה‪ .‬בין היתר התפרסם בעתון"מעריב״ מונולוג‬
‫של אם‪ ,‬המתארת את שהיא מרגישה‪ .‬אביא רק קטעים אחדים מדבריה‪:‬‬
‫"את החלונות סגרתי‪ ,‬שלא ישמעו‪ .‬שלא יידעו‪ .‬זה חלק מכל הענין‪ .‬יש ילד מפגר‬
‫בבית‪ ,‬ואז יודע מי שיודע ‪ -‬המשפחה הקרובה‪ ,‬השכנים‪ ,‬אבל יש שמנסים להסתיר את‬
‫העניין‪ ...‬כשהילד בבית יש הבושה‪ .‬הקושי להתמודד עם ההתנהגויות הלא צפויות שלו‪,‬‬
‫עם המראה הדוחה‪ .‬בכלל רק להסתכל אל הילד שלך ולחשוב עליו שהוא דוחה‪ ...‬כשסוף‬
‫סוף מכניסים אותו למוסד יש רגש אשמה‪ :‬את חיה לך בנוחיות ואת הילד שלך זרקת‬
‫לכלבים‪...‬‬
‫הספור עם המוסדות הוא ענין בפני עצמו‪ .‬מכל מיני סיבות נאלצנו להוציא אותו‬
‫מ׳׳סן וינסנט"‪ ,‬מאז הוא היה בעוד שלשה מוסדות שנסגרו בינתיים‪ .‬מוסדות לא נסגרים‬
‫בלי סיבה‪ .‬המצב היה קטסטרופלי‪...‬‬
‫ההורים חוששים להתלונן‪ ,‬התחושה היא שאין לפני מי‪ .‬שום דבר לא עוזר‪ .‬חוששים‬
‫להפגין‪ ,‬כדי לא להיחשף‪ ,‬חוששים לשמוע ממישהו את המשפט הנורא‪ :‬אדוני אם לא‬
‫נאה לך אז תחזיק את הילד שלך בבית‪.‬‬
‫חשוב להבין כי אין לנתק את השכונה ממה‬
‫שקורה בארץ‪ .‬אם בכנסת יושבינז אנשים‬
‫שמקבלים לגיטימציה להתנהגות מסויימת‪,‬‬
‫אי אפשר לצפות מאנשים בשכונה להתנהג‬
‫אחרת‪ .‬בכלל‪ ,‬המעשה הזה שלהם מצביע על‬
‫חולשה של מישהו אחר‪ ,‬וגורמים עירוניים‬
‫וממלכתיים חייבים להסיק כי באמת הגיע‬
‫הזמן לטפל בבעיה של יהודים וערבים בצורה‬
‫יותר רצינית‪ ,‬אחרת מה שקרה בשמואל‬
‫הנביא יפרוץ במקומות רבים אחרים״‪.‬‬
‫ כיצד יכול המתנ״ס להתמודד עם מצב זה?‬‫התשובה של המתנ״ס צריכה להיות‬
‫בהמשכת העבודה היומיומית‪ .‬וכך אמנם‬
‫קרה‪ .‬היו מעט מסגרות אצלנו שנפגעו‪ ,‬הנוער‬
‫בעיקר‪ ,‬אך רוב העבודה נמשכה והמתנ״ס‬
‫חייב להציע את הפתרונות שהם בגדר‬
‫יכולתו‪ ,‬כלומר ‪ -‬חינוך לסובלנות‪ ,‬לדמוקר­‬
‫טיה‪ ,‬לכיבוד איש את רעהו‪ .‬למתנ״ס אין את‬
‫היכולת להכנס ולהיות מוביל בבעיה כל כך‬
‫מסובכת‪ ,‬הוא יכול לעשות זאת ברמות‬
‫הפרטניות שהוא עובד איתן‪.‬‬
‫כשהרוחות ירגעו‪ ,‬יש בכוונתנו ליזום דיון‬
‫רציני על הנושא של יחסי יהודים‪-‬ערבים‪.‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬כל מה שעלינו לעשוח זה לפעול‬
‫כגוף נייטרלי להרגעת הרוחות בעצם קיום‬
‫העבודה היומיומית‪.‬‬
‫אני בא מאופקים ומבחינת התפיסה אופ­‬
‫קים יותר קיצונית מאשר שמואל הנביא‪.‬‬
‫כאשר כהנא הגיע לאופקים היו לו שם יותר‬
‫תומכים מאשר כאן‪" .‬כנראה שהתקשורת‬
‫היתה משועממת באותו שבועי‪ ',‬אומר יוחנן‬
‫אולי בציניות‪" ,‬כי הם מאד נפחו את מה‬
‫שקרה‪ .‬אני הייתי ערב אחד בהפגנות עליהן‬
‫דווח יותר מאוחר בטלויזיה‪ ,‬וזה בהחלט לא‬
‫הצדיק את הרעש הגדול שהתקשורת עשתה‬
‫מזה‪ .‬השכונה כאבה‪ ,‬כאב אמיתי‪ ,‬מותו של‬
‫בחור שכולם הכירו‪ ,‬אבל ברובה לא הצדיקה‬
‫את מעשי האלימות‪ .‬הדבר כואב לי כי אני‬
‫רואה את הצדדים החיוביים שבשכונה‪ .‬הלכי­‬
‫דות בין התושבים‪ ,‬העובדה שכולם מכירים‬
‫זה את זה!"‬
‫המתלים‪ ,‬שהיה נייטרלי במשך כל תקופת‬
‫ההפגנות‪ ,‬וזוהה ככזה על ידי התושבים‪,‬‬
‫משמש בית ומסגרת להרבה מאד אנשים החל‬
‫מהגיל הרך ועד לקשישים‪ .‬גם החלק הקשה‬
‫בשכונה מגיע למחנ״ס ואינו מרגיש ניכור‬
‫ואנחנו מקיימים איתם אין סוף שיחות ודיו­‬
‫נים איך צריך לעשות‪ ,‬ומה צריך לעשות‪ .‬יש‬
‫כבוד למתל׳ס‪ ,‬כולם רואים אותו כאן כראי‬
‫שכונתי‪.‬‬
‫עד כאן מקצת דבריה של האם‪ ,‬ואני שואל את עצמי כיצד ייתכנו ב־‪986‬ו אירועים כמו‬
‫אלה שהיו במוסד רוחמה‪ .‬כיצד יתכן שזה שנים משקיעים כה הרבה בהכשרת כח־אדם‬
‫למעונות למפגרים‪ ,‬וכיום כמעט ואין עובד שלא קיבל הכשרה מתאימה‪ ,‬ובכל זאח לא‬
‫השתנה המצב!?‪.‬‬
‫במשך השנים האחרונות השקיעו הרבה כסף ומחשבה בשיפור התנאים הפיזיים של‬
‫המעונות‪ ,‬בבניה חדשה‪ ,‬בשיפור ושפוץ המבנים הקיימים‪ ,‬בציוד‪ ,‬בבגוד וכיו׳׳ב‪ ,‬ואף על‬
‫פי כן נשמעות מפי הורי הילדים טענות דומות לאלה שהושמעו בעבר‪.‬‬
‫פותחו תכניות למוד ושקום חדשניות‪ ,‬טכניקות חדשות הוכנסו למערכת‪ ,‬הועתקו‬
‫ותורגמו תכניות מצליחות ממדינוח אחרות‪ ,‬נשלחו אנשים מרכזיים ללמודים‬
‫והשתלמויות בארץ ובחר׳ל‪ ,‬ולמרות כן‪ ,‬דומה כי לא השתנה דבר‪.‬‬
‫הוכנסו לצוותים אנשי מקצוע רבים‪ ,‬רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬מרפאים בדבור‪ ,‬מרפאים‬
‫בעסוק‪ ,‬פיזיותרפיסטים‪ ,‬ועדיין מצבם של החוסים כה קשה‪.‬‬
‫אפשר היה לפרט עוד סעיפים נוספים בהם ניתן היה לציין קדום ושפור ללא שנוי‬
‫מהותי ומשמעותי במצבם של הילדים‪.‬‬
‫על מנת לתת מענה לשאלות שלעיל‪ ,‬אני מבקש למקד את תשומת לבנו אל תחום‬
‫היחסים בין מטפל ומטופל‪ .‬ייתכן כי ככל שהשקענו יותר‪ ,‬אבדה לנו האנושיות‪ ,‬יותר‬
‫טכנולוגיה ופחות בן אדם‪ .‬היכן נעלם היחס והענין האישי שלנו כמטפלים בילד או‬
‫באדם שנמסר לטפולנו‪ .‬מדוע נדחקו לקרן זוית מאור הפנים‪ ,‬ההבנה והאהבה שלנו אל‬
‫זולתנו‪ ,‬הנמסר לאחריותנו‪.‬‬
‫לדאבוננו נכונים הדברים גם בתחומי רווחה אחרים‪ .‬שים נא לבך מה קורה ליחסים‬
‫בין הרופא לבין החולה‪ .‬מה סוג היחסים הנארגים בין המורה לבין תלמידיו‪ ,‬כיצד נראים‬
‫הדברים במפגש שבין האזרח לבין נותני השירותים למיניהם‪.‬‬
‫אני מכיר בעובדה כי בתוך המסכת הזאת יש גם נקודות אור ולעתים לא מועטות‬
‫כלל‪ .‬אך זו עדוח טובה שאפשר גם אחרת‪ ,‬שהשרות לאדם צריך להיות אנושי יותר‪ .‬הגיע‬
‫הזמן שנצא למאבק להומניזציה של השירותים‪ .‬בואו ונעשה את עולמנו אנושי יותר‪.‬‬
‫הקרן לחינוך קהילתי ע״ש חיים צ פ ו ת ד ל‬
‫סיפורו של אתר‬
‫קרן צפודי יזמה את המפעל סיפורו של אתר ‪ -‬כאחת מפעולותיה‬
‫לטיפוח ערבי הקהילה והחינוך‪ ,‬להנצחת זברו של חיים‪.‬‬
‫חיים היה אוהב גדול של ארץ ישראל ‪ -‬שביליה ואנשיה‪ :‬ובעקבותיו ‪ -‬הולכים‬
‫רבים מאנשי המתנ״סים המשתחפים במבצע ‪ -‬מחפשים‪ ,‬מתעדים ומצלמים עקבות‬
‫ראשונים וחלוצים‪ ,‬המוטבעים במיבנים ואתרים מראשית ההתישבות והפזורים ברחבי‬
‫הארץ‪.‬‬
‫למעלה מארבעים מתנ״סים כבר הצטרפו למפעל‪ ,‬בחושפם עלילות וסיפורים המס­‬
‫תתרים מאחרי כותלי אבן ובתים מטים לנפול‪ .‬תוצאות עבודותיהם יוצגו בתערוכוח‬
‫נושאות פרסים ‪ -‬ונקוה כי יעמיקו את הזדהות האדם והנער עם ישובו וארצו‪.‬‬
‫במדור זה נלווה את סיפור של אתר‪ ,‬נעביר מידע ונציג בכל עתון אחד מאתרי‬
‫ההתישבות‪.‬‬
‫מנהלים ורכזים מוזמנים להצטרף למפעל יפה זה ‪ -‬ויקבלו מידע וסיוע ‪ -‬אצל‬
‫צביקה הררי וזהבה צוראל בחברה‪,‬‬
‫נואו והצטדפן בחשיפת עקנות ראשומם‬
‫מחנה המעפיאם ע ת א ת‬
‫המחנה הממוקם ליד צומת עתלית‪ ,‬שימש‬
‫כמחנה מעצר לאלפי מעפילים שנאסרו על־‬
‫ידי הבריטים עת נתפסו בלב ים או על חופי‬
‫הארץ ‪ -‬אליה נאבקו להגיע ולעלות‪ ,‬בזמן‬
‫המאבק לעליה ולהקמת המדינה ‪ -‬בשנים‬
‫‪.1941-1947‬‬
‫העולים הבלתי־ליגלים חיפשו כל נתיב כדי‬
‫להגיע ארצה‪ ,‬וזאת לאחר תלאות השואה‬
‫באירופה השסועה ־ אך רבים מהם שוב‬
‫נאלצו לחיות מאחורי סורג ובריח‪ ,‬לאחר‬
‫שהאנגלים לא חדלו מלרדפם ‪ -‬על פי מדי­‬
‫ניות "הספר הלבן"‪.‬‬
‫בליל ה־‪ 10‬באוקטובר ‪ 1945‬ביצע הפלמ״ח‬
‫את פעולתו הגדולה והנרחבת ביותר עד אז‬
‫ פריצה למחנה עתלית ושחרור המעפילים‪.‬‬‫במבצע הנועז והמתוחכם הופעלו חסי־‬
‫מות‪ ,‬נוטרלו כלי הנשק של האנגלים‪ ,‬בוצעו‬
‫הטעיות ‪ -‬והפלמ״חניקים הצליחו לחלץ‬
‫‪ 208‬מעפילים ‪ -‬ולהעלם עמם בהליכה‬
‫רגלית ‪ -‬דרך נחל בית אורן‪ .‬הם מצאו מקלט‬
‫בבית אורן‪ ,‬יגור וחיפה‪ .‬עם הקמת המדינה‬
‫שימש המחנה בית ראשון ומחנה קולט לרב­‬
‫בות עולים‪.‬‬
‫לאחר מלחמת ששת הימים שימש כמחנה‬
‫מאסר לשבויים‪ .‬האתר הוזנח ונהרס במשך‬
‫השנים‪ .‬לאחרונה ‪ -‬הוחל בתהליך שחזור‬
‫ושיקום המחנה ‪ -‬במטרה להפכו למוקד‬
‫חינוכי פעיל וחי להנחלת ערכי התקופה‬
‫ומורשתה‪.‬‬
‫ההמתה‪ :‬שרידי מבנה מרכזי במחנה המעפילים עתאת‬
‫לאור הביקוש הרב של קלטות‪/‬תקליטיס "צפורי שיר"‪ ,‬שהופקו בחגיגות הזמר העברי‬
‫בערד‪ ,‬רכשנו קלטות‪/‬תקליטים נוספים‪.‬‬
‫הקלטת‪/‬תקליט הופקו לזכרו של חיים צפורי ומכירתם היא תרומה לקרן לחינוך‬
‫קהילתי ע״ש חיים צפורי‪.‬‬
‫מחיר קלטת‪/‬תקליט ‪0‬ו ש״ח והסכום ינוכה מהקצבת המתנ״ס‪.‬‬
‫הקלטת‪/‬התקליט יכול לשמש• כשי נאה לקראת החגים הקרובים‪ :‬חנוכה‪ ,‬פסח‬
‫ולשאר ארועים המתקיימים במתל׳ס ‪ -‬לצוות‪ ,‬להנהלה או לפעילים ומתנדבים‬
‫במתנ״ס‪.‬‬
‫ניתן להימין תקליטים‪/‬קלטות אצל זהבה צוראל טל׳‪02-661635 .‬‬
‫נא הזדרזו מספר תקליטים‪/‬קלטות מוגבל‪.‬‬
‫מונולוג מאת אבדהם גורן‬
‫לחזור ולנהל מתנ׳׳ס‬
‫זו תעודת כבוד עבות‬
‫החברה למתנ׳׳סים מבוסםת‪ ,‬לדעתי‪ ,‬על‬
‫שני אלמנטים מרכזיים‪ :‬האידיאולוגיה‬
‫והמנהל‪ .‬מה שעשה את החברה שונה מכל‬
‫מוסדות אחרים היו המנהלים‪ ,‬בעלי תחושת‬
‫השליחות‪ ,‬ההתלהבות‪ ,‬היוזמה‪ ,‬בעלי הרצון‬
‫לפתח דרכים חדשניות‪ .‬המנהלים היו בעלי‬
‫אישיות והם גרמו לשינוי במקומותיהם‪ .‬וגם‬
‫היום יש כאלה אך‪ ,‬לצערי‪ ,‬באופן כללי ניתן‬
‫לראות שיש פיחות ברמת המנהלים‪ .‬מטה‬
‫החברה‪ ,‬תפקידו ללכד את השורות‪ ,‬לתת את‬
‫הכת להתלהב‪ ,‬להביא את המנהלים לכך‬
‫שהם בשטח יגיעו למיצוי עצמי‪.‬‬
‫‪.1974‬‬
‫א ב ר ה ם גורן החל עבודתו בחברה למתנ׳יסים ב ש נ ת‬
‫כמנהל ה מ ת נ ״ ס ב ש כ ו נ ת רוממה בירושלים‪.‬‬
‫ב ש נ ת ‪ 1978‬ע ב ר ל ת פ ק י ד מ ט ה ו ש י מ ש כמא״ז אזור‬
‫ה מ ר מ וכאחראי על ש י ק ו ם שכונות ה מ צ ו ק ה מ ט ע ם‬
‫ה ח ב ר ה למתנ״סים‪.‬‬
‫ב ר א ש י ת ד צ מ ב ר ‪ ,1986‬תזר גורן ל״עבודת ה ש ד ה ״ ‪ ,‬עזב‬
‫א ת ת פ ק י ד י ה מ ט ה והחל לנהל א ת מ ת נ ״ ס זיו ב ש כ ו נ ת‬
‫בית ה כ ר ם בירושלים‪.‬‬
‫כבר אמר חיים צפורי שהמנהל הוא היה־‬
‫לום שבכחר‪ .‬היה זמן שהאמינו בזה‪ ,‬אך‬
‫האמונה קצת דעכה‪ .‬והיום‪ ,‬לא כל כך נוחנים‬
‫משקל לתפקיד המנהל‪ .‬יש תפקידי מטה שרר‬
‫צים להגיע אליהם‪ ,‬הם נחשבים יוקרתיים‪,‬‬
‫והמנהל נמצא באיזה שהוא מקום באמצע‬
‫הפירמידה‪ ,‬מעליו יש מנחה‪ ,‬מא׳׳ז‪ ,‬הנהלה‪,‬‬
‫היום גם מנהל אגף‪.‬‬
‫עחב אותם‪ .‬מאד פגע בי למשל‪ ,‬כאשר‬
‫בישיבת מטה אחרונה‪ ,‬אשר אני כבר לא‬
‫השתתפתי בה‪ ,‬נפרדו מאסתי מריאן ואותי‬
‫לא הזמינו‪ ,‬למרות שהייתי במשרד‪ .‬כן‪ ,‬הייתי‬
‫רוצה לראות עוד אנשים מהמטה חוזרים‬
‫להיות מנהלים‪ .‬אני רואה את עצמי כנחשון‬
‫בן עמינדב‪ ,‬מישהו שקפץ ראשון למים‪,‬‬
‫מישהו שהעיז‪.‬‬
‫אני זוכר כשחיים המציא את תפקיד‬
‫המא׳׳ז הוא פנה לכמה מנהלים ותיקים‬
‫ובקשם לסייע לו באחריות ובהדרכת מנה­‬
‫לים‪ .‬היה ברור לכולם שזו עבודה שצריך‬
‫לעשות‪ ,‬לא היתה בזה איזו יוקרה מיוחדת‪.‬‬
‫להיפך‪ ,‬זה היה רק עול נוסף‪ ,‬כי המא׳ץים‬
‫הראשונים נשארו מנהלי מתנ׳׳סים‪ .‬היה מובן‬
‫שאת התפקיד הזה חייבים לעשות מנהלים‬
‫בעלי ותק של מספר שנים במערכת‪ ,‬במשך‬
‫תקופה מסויימת ולאחר מכן לחזור לניהול‬
‫המתל׳ס‪.‬‬
‫מצחיק אותי כאשר אנשים מסתכלים עלי‬
‫די בצער ואומרים ‪ -‬זאת לא ירידה עבורך?‬
‫או ‪ -‬גורן‪ ,‬שהיה בתפקיד ארצי יורד בדרגה‬
‫ומנהל עכשיו מחנ׳׳ס! גם חברים שלי חושבים‬
‫כך ולי קשה להסביר להם שעבודי זה בדיוק‬
‫ההיפך‪ ,‬זו עליה בדרגה‪ ,‬כי אני מאמין‬
‫שהמנהל הוא התפקיד העיקרי במערכת‪.‬‬
‫יש אנשים‪ ,‬גם פה‬
‫בחברה‪ ,‬שחושבים שזו‬
‫ירידה בדרגה עבורי‪.‬‬
‫לחברה היו כמה דברים שבאמת היו יחו־‬
‫דיים‪ .‬היא פרצה גדר במציאות הישראלית‪.‬‬
‫התחושה שלי היום שאנחנו צועדים צעד‬
‫אחורנית‪ ,‬חוזרים ונכנסים לתוך הגדר פנימה‪.‬‬
‫הרעיונות החדשניים היו בדבר עצמאות‬
‫המתנ׳׳ס‪ ,‬הנהלת המתנ׳׳ס‪ ,‬מעורבות התוער‬
‫בים המשמשים כחברי הנהלה‪ ,‬היתה תורה‬
‫חדשנית ששברה מסגרוח קבועוח וקיימות‪.‬‬
‫הרעיונות קיימים גם היום‪ ,‬הם כבר לא כל כך‬
‫חדשניים ואנחנו כבר לא כל כך צעירים‪.‬‬
‫הפכנו להיות ממוסדים‪ ,‬חסרי הרוח המיוחדת‬
‫שהיתה גאותנו‪.‬‬
‫במצב זה של החברה גמלה בי ההחלטה‬
‫להגשים את שאני מאמין בו ולחזור לשדה‪,‬‬
‫לשכונה‪ ,‬לצתת‪ ,‬למתנ׳׳ס המקומי‪ ,‬השכונתי‪.‬‬
‫אולי יהיה לי קצת מוזר להתמודד עכשיו‬
‫עם מנחה‪ ,‬מא׳׳ז‪ ,‬הנהלה‪ .‬כשאצטרך משהו‬
‫למחנ׳׳ס יהיה עלי לבוא לצביקה טימברג‪,‬‬
‫להסביר ולבקש‪ .‬צביקה היה רכז נוער שלי‬
‫כשהייתי מנהל מתנ׳׳לז רוממה‪ .‬אני לא חושב‬
‫שאני עולה על מישהו ואני בטוח שצביקה‬
‫יוכל לסייע לי בתחומים רבים‪ .‬רק צריך‬
‫תבונה כדי להסתדר‪ .‬לפני שבוע היתה פגישה‬
‫של מנהלי מתנ״סים בירושלים‪ ,‬באתי לשם‬
‫כמו כל מנהל אחר‪ ,‬לא הפריע לי‪.‬‬
‫אני מרגיש שהמעשה הזה שלי נתן הרבה‬
‫למנהלים‪ .‬אני מקבל מכתבים‪ ,‬מצלצלים אלי‬
‫מנהלים מכל הארץ ומתרגשים יחד איתי‪ .‬יש‬
‫להם תחושה שאולי מישהו פרץ פה את הגדר‪,‬‬
‫אולי החזון של חיים שהמא׳׳ז חוזר להיות‬
‫מנהל מתקיים‪ ,‬פתאום הם מרגישים שלהיות‬
‫מנהל מתנ׳׳ס זה לא פחות‪ ,‬שאפשר לעזוב‬
‫תפקיד מטה ולחזור ולהיות מנהל מתנ׳׳ס‪ .‬אני‬
‫חושב שגם במטה לא כל כך מצטערים שאני‬
‫אני הולך לנהל את המתנ׳׳גז בביח הכרם‪.‬‬
‫מתנ׳׳ס קטן יחסית‪ ,‬בשכונה מבוססת‪ .‬למה‬
‫דוקא שם? טוב‪ ,‬זה סיפור שהרבה אנשים לא‬
‫יודעים אותו‪ .‬לפני חמש שנים כשהקימו את‬
‫מתנ׳׳ס בית הכרם‪ ,‬באתי אל חיים ואמרתי לו‬
‫ הגיע הזמן שהחברה תפרוץ מהתחום של‬‫שכונות מצוקה ועיירות פיתוח‪ .‬המחנ׳׳ס זו‬
‫ררך חיים וכל קהילה זקוקה לו‪ .‬אמרתי לחיים‬
‫ יש כאן הזדמנות לבנות דגם חדש של‬‫מרכז קהילתי‪ ,‬של שכונה שרוצה לחיות חיי‬
‫חברה‪ .‬ואני רוצה לקחת זאת על עצמי ולנהל‬
‫את המתנ׳׳כז הזה‪ ,‬לבנות את הדגם הזה‪ .‬כך‬
‫אמרחי לחיים כבר לפני חמש שנים‪ .‬היום יש‬
‫כאלה שאומרים ‪ -‬אולי גורן כבר עייף‪ ,‬לא‬
‫כל כך מסתדר עם המטה‪ ,‬ובגלל זה הולך‪ .‬אבל‬
‫זה לא נכון‪ ,‬כי כבר לפני חמש שנים‪ ,‬כשהייתי‬
‫בשיא כוחי‪ ,‬רציתי לנהל את המתנ׳׳לו בביח‬
‫הכרם‪ .‬בזמנו הגשתי לחיים תוכנית מפורטת‬
‫שכללה את בתי־הספר‪ ,‬תנועות הנוער‪ ,‬בתי‬
‫הכנסת ארגוני נשים בשכונה ועוד‪ ,‬לנסות‬
‫ולהכניס את כל אלה תחת מטריה אחת ‪-‬‬
‫המתנ׳׳כז‪ .‬חיים התלהב אבל אמר ‪ -‬כבר‬
‫נקבע מנהל אחר‪ ,‬ואני רוצה אותך פה וכך‬
‫נדחה כל הענין‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשהתפנה המתנ׳׳לז‬
‫אמרתי לעצמי ‪ -‬זו הזדמנות חוזרת‪ ,‬יש‬
‫לנצל אותה‪.‬‬
‫יש לי הרגשה שאני‬
‫מגשים ־ ולוא במעט ־‬
‫את חזונו של חיים‬
‫צפורי ־ מארגון‬
‫לתנועה‪.‬‬
‫יש לי הרגשה טובה שאני הולך למשהו‬
‫חדש ומעניין‪ ,‬שאני מגשים ולוא במעט את‬
‫חזונו של חיים ‪ -‬מארגון לתנועה‪ ,‬תנועה‬
‫שיש לה מסר לחברה הישראלית כולה ולא‬
‫רק לשכבות המצוקה‪.‬‬
‫אני חושב שהחברה עשתה שיקול מוטעה‬
‫כאשר לקחה את המתנ׳׳סים שהדרכתי‬
‫וחלקה אותם בין המא׳׳זים הקיימים‪ .‬היתה‬
‫פה הזדמנוח נדירה לקדם מנהל לתפקיד‬
‫מטה‪ .‬כמה פעמים מתפנה חפקיד במטה? יש‬
‫לנו מנהלים ותיקים וטובים שבהחלט היו‬
‫מתאימים לשמש בתפקיד הזה‪ .‬המטה נשאר‬
‫קבוע‪ ,‬מצומצם‪ ,‬חשיבתו אחת‪ .‬צריך היה‬
‫לרענן‪ ,‬לשנות‪ ,‬להזרים דם חדש‪ .‬אין במטה‬
‫שום משב רוח ששובר את הכלים ומחייב‬
‫לחשוב מחדש‪ ,‬לבנות מחדש‪ .‬חבל לי על כך‪.‬‬
‫אין במטה‪ ,‬לצערי‪ ,‬שום‬
‫מ ש ב רוח ש ש ו ב ר את‬
‫הכלים ומחייב חשיבה‬
‫מחדש‪ ,‬בנייה מתורשת‪.‬‬
‫חבל על בך‪.‬‬
‫עם זהבה צוראל‪ ,‬מי שהיתה עוזרת לגורן במשך חמש השנים האחרונות‪ ,‬ומסיימת עתה‬
‫את תפקידה בחברה‪.‬‬
‫אני רוצה לקחת חלק בכל מה שקשור‬
‫בקביעת דרכה של החברה‪ ,‬וכן אני מתכוון‬
‫להמשיך בניהול הקרן לחינוך קהילתי ע״ש‬
‫חיים צפורי‪ .‬לקרן חיים עבורי יש שני אלמנ­‬
‫טים חשובים‪ .‬הראשון קשור ביחסי לחיים‬
‫וברצון שלי לתת ביטוי לדרכו של האיש‪,‬‬
‫והשני ‪ -‬באמצעות הקרן אני מקוה שנוכל‬
‫להגיע למשהו שלא הצלחנו בו עד עתה ‪-‬‬
‫לכלל השפעה על החברה כולה‪ ,‬באמצעות‬
‫הכשרת ופיתוח מנהיגות חברתית ישראלית‪.‬‬
‫העבודה‬
‫לשעות‬
‫"‪ 13‬שנה אני מנהל את המתנ״ס ועדיין בתחושה שאני‬
‫ב ר א ש י ת‬
‫הדרך׳‬
‫אא אורן נוטה לדבר במושגים חברתיים‬
‫לגמרי‪ ,‬מחייך הרבה‪ ,‬מהלכיו זהירים‪ ,‬ובעל‬
‫השקפת עולם לוקאל פטריוטית מגובשת‬
‫שיש בה אלמנטים של אהבת אדם‪ ,‬דאגה‬
‫מתמדת לקהילתו‪ .‬יודע להלחם על דרכו‪ ,‬על‬
‫דעותיו בנחישות ובהתמדה‪ ,‬ומעיד על עצמו‬
‫שהולך לו טוב במתנ״ס‪ .‬הוא בוודאי דוגמא‬
‫מצוינת כיצד ניתן להיות מנהל מתנ״ס ‪3‬ו‬
‫שנים ברציפות מבלי "להישחק"‪ .‬הוא אינו‬
‫מסתיר את סיפוקו מן העובדה שנושא את‬
‫התואר המבובד של המנהל הוותיק ביותר‬
‫במקום אחד‪ ,‬ובלשונו"‪ 13‬שנה אני מנהל את‬
‫המתנ׳׳ס וע^י^ בתחושה שאני רק בראשית‬
‫הדרך׳׳‪.‬‬
‫סיפורו של אלי אורן חושף דרך של איש בן‬
‫מקום אשר"נדחף" כדבריו לתפקיד זה‪ ,‬אוחו‬
‫הוא מגדיר"כחשוב ומרתק"‪ ,‬האמת אומר אלי‬
‫"שכל ימי חשבתי מדע‪ ,‬ולאו דוקא חברה״ אך‬
‫גם כאן הוא רואה את ההקשר‪",‬בעבר‬
‫עסקתי בבעיות מיקרוסקופיות ועתה אני‬
‫עוסק בבעיות מקרוסקופיות‪ ,‬אני חש כי זה‬
‫צורך הדורי‪.‬‬
‫מוסיף ואומר "לא חשבתי שאעסוק‬
‫בנושאים חברתיים‪ ,‬אבל מאותו רגע‬
‫שהתפקיד הופקד בידי ‪ -‬היה ברור‪ ,‬שצריך‬
‫להשקיע בו נשמה‪ ,‬לב‪ ,‬רצון טוב ובעיקר ‪-‬‬
‫הרבה אהבת אדם‪ ,‬לחוש מחויבות לנושא‬
‫החברתי ולראות בזאת דרך חיים"‪ .‬אני מודרך‬
‫בנושא החברתי מהשקפת העולם ה״מת־‬
‫נ׳׳סית"‪ .‬זה חופף לרגישות ולחשיבה שלי‪.‬‬
‫אפשר בהחלט לומר שהוא חש בתפקיד‬
‫מידה רבה של שביעות רצון ובהגדרתו ׳^והי‬
‫תערובת מעניינת של שולט ונשלט"‪" ...‬איזון‬
‫שמאפשר לך להצליח אך גם להיכשל׳‪ .‬כאדם‬
‫שצמח במקום‪ ,‬הוא חש חלק אינטגראלי‬
‫מהנוף האנושי‪ ,‬לדבריו ״זהו ישוב אינטימי‪,‬‬
‫קיימת תחושה שאתה חי בבית אחד גדול‪,‬‬
‫המגע הוא ישיר‪ ,‬אין מחיצות ומרגיש שאני חי‬
‫בסביבה טבעית שלי"‪.‬‬
‫המרכז הקהילתי בחצור הגלילית פועל‬
‫ברציפות מאפריל ‪ ,73‬מאז ועד היום מנהל את‬
‫המתנ״ס אלי אורן ועמו צוות רכזים ועובדים‬
‫ותיק ומסור‪ ,‬המקדישים את כל זמנם ומרצם‬
‫לתחומים הרבים שעליהם מופקד כיום‬
‫המרכז הקהילתי‪ .‬בלי היסוס קובע אלי"כי‬
‫אלמלא המאמץ וההקרבה של הצוות לא‬
‫היינו מגיעים ליעדים החברתיים הרבים‬
‫אליהם הגענו במתנ׳׳ס‪ ,‬אני חש באמון הצוות‬
‫וקיימת בינם לביני הבנה בסיסית ועמוקה‬
‫בנושאי מדיניות ובהתווית דרכי ביצוע‪ ,‬ועל‬
‫כך אני גאה"‪ .‬מוסיף ואומר "אנו חיים‬
‫בהרגשה מוצדקת שהיינו שותפים למהפכה‬
‫של החברה למתנ׳׳גזים‪ .‬שעשינו אחד הדברים‬
‫הגדולים בעיירות הפיתוח״‪.‬‬
‫לאורך השיתה עמו אינך יכול שלא לחוש‬
‫כי במתנ״ס נעשית עבודה טובה ורצינית‪ ,‬יסר‬
‫דית ומחושבת‪.‬מספר אלי‪.:‬היה זה לפני‬
‫למעלה משלש עשרה שנים כאשר ארגון‬
‫הג׳וינט בישראל ומנהלו דאז דלף גולדמן‪,‬‬
‫הגיעו להכרה כי המציאות החברתית שאיפ־‬
‫יינה את הישוב אז‪ ,‬דימוי־עצמי נמוך‪ ,‬תחושת‬
‫ניכור‪ ,‬השלמה עם הגורל בעיירות‪ ,‬בעיות‬
‫כלכליות‪ ,‬הגירה שלילית‪ ,‬ושירותים ציבוריים‬
‫דלים‪ ,‬לא הותירו כל ספק בהכרחיות התער­‬
‫בותם המיידית‪ .‬הג׳וינט לקח את הענינים‬
‫בידיים‪ ,‬יזם תוכנית חומש רבת היקף‪ ,‬במס­‬
‫גרתה הופעלו תוכניות קהילתיות וחינוכיות‬
‫בהיקף משאבים גדולים באמצעות המרכז‬
‫הקהילתי בחצור‪ ,‬במטרה ליצור תנופה לשי­‬
‫נוי חברתי בסיסי בישוב‪.‬‬
‫נולד במרוקז ב־‪ .1947‬עלה ל א ר ץ‬
‫ב־‪1 1955‬מאו ‪1‬עד ‪ • r n‬נמצא‬
‫בחצור ו מ ר ג י ש ״שאני חי בסביבה‬
‫הטבעית שלי״‪.‬‬
‫תואר ב‪.‬א‪ .‬במדעי הטבע‪ .‬נשוי‬
‫לשלומית‪ ,‬גם היא בת הצור‬
‫ומורה לגיל הרך במקום‪ ,‬אב לילד‪.‬‬
‫אנו מצויים עתה בשלב המחייב הסתכלות‬
‫חדשה על תפיסת העולם הרעיונית הקיימת‬
‫של המרכז הקהילתי‪ ,‬נדמה לי שקיים הכרח‬
‫לבצע רפורמה "בכלים ובשיטות״ והתאמתן‬
‫לרוח הזמן‪.‬‬
‫בנושא זה אני מברך על כל יוזמה ומאמץ‬
‫שהחברה למתנ׳׳סים עושה לבחינה מחדש‬
‫של דרכה הרעיונית והארגונית‪ ,‬תהליך כזה‬
‫יש לו בדרך כלל השפעה חיובית בראש ורא־‬
‫שונה גם על המחנ׳׳סים עצמם‪ .‬אני מאמין‪ ,‬כי‬
‫רק כך אפשר להתחדש‪.‬‬
‫אני חש כי קיים פוטנציאל גלום בקרב‬
‫האוכלוסיה למעורבות רבה יותר בנושאי‬
‫חברה וקהילה‪ ,‬אך זה מתממש רק בחלקו‪.‬‬
‫תהליך זה יש לו סיכוי לצבור תנופה בעתיד‬
‫אם אמנם קובעי המדיניות בישוב ימשיכו‬
‫לגלות פתיחות והבנה בחשיבות הנושא‪,‬‬
‫לדעתי הגיע הזמן לתת לתושבים גם להחליט‪.‬‬
‫באורח טבעי למדי הושם דגש ןתשומח לב‬
‫רבה בתוכניות אלה על טיפול בפרט ובחינוך‬
‫התא המשפחתי‪ .‬זו היתה ״עבודת נמלים"‬
‫מבית לבית‪ ,‬במציאות של אז לא ניתן היה‬
‫לפסוח על שלב הכרחי וחשוב זה‪.‬‬
‫אפשר לומר בלא היסוס‪ ,‬כי על בסיס תוכ­‬
‫ניות אלה עומדים יסודותיו של המרכז‬
‫הקהילתי בחצור‪ ,‬ובאמצעותן התחלנו להג­‬
‫שים את הרעיונות הבסיסיים של המרכז‬
‫הקהילתי בקהילה‪ .‬עתה עומדים בפנינו אתג­‬
‫רים ויעדים קהילתיים שונים‪ ,‬ההולמים את‬
‫רוח הזמן‪ .‬התושבים מבינים עתה שנמאס‬
‫להצטייר כאובייקט של חברה מסכנה‪ ,‬קיימת‬
‫רגישות מיוחדת לתדמית של הישוב‪ ,‬החוש־‬
‫בים יכולים^הגיע לידי ביטוי‪ ,‬שואפים להיות‬
‫מעורבים‪ ,‬מבקשים יותר להשפיע‪ ,‬רוצים‬
‫בשוויון הזדמנויות להם ולילדיהם‪ ,‬פועלים‬
‫ללא ליאות לשיפור איכות חייהם הפרטיים‬
‫ושואפים גם לשיפור איכות החיים הציבו־‬
‫דיים‪ .‬בקיצורי שואפים להתארגן לחיים‬
‫טובים יותר‪ ,‬יותר תרבות‪ ,‬יותר השכלה‪ ,‬יותר‬
‫ערכים‪ ,‬יותר נשיאה באחריות כוללת‪ ,‬רצון‬
‫ליצור יישוב שנעים ואפשר לחיות בו‪.‬‬
‫ניק לאוכלוסיה את הבטחון והיכולת להקטין‬
‫את התלות בממסד ולעשות יותר למען‬
‫עצמה‪.‬‬
‫הקהילה מצטיירת עתה כבעלת יכולת‬
‫להתמודד עם מצבים חדשים‪ ,‬תחושת הניכור‬
‫נעלמה‪ ,‬קהילה יותר פתוחה‪ ,‬יותר תובענית‪,‬‬
‫ויותר ביקורתית‪.‬‬
‫אני כואב את תופעת העזיבה של צעירים‬
‫ככלל ושל צעירים מוכשרים בפרט‪ ,‬ישוב‬
‫הזקוק להנהגה לוקאל פטריוטית אמיצה‬
‫ומשכילה‪ ,‬אינו יכול להרשות לאבד דור של‬
‫מנהיגות פוליטית וחברתית משכילה‪ .‬אני‬
‫מצטער להיווכח שאין לנו את הכלים להת­‬
‫מודד עם נושא סבוך זה‪ ,‬ועל כך יש בלבי מידה‬
‫של אכזבה‪.‬‬
‫אין לי שום ספק כי נושא זה צריך להעמיד‬
‫בעדיפות ראשונה בסדר היום‪ ,‬אם אמנם אנו‬
‫מעונינים ליצור אוכלוסיה חזקה ולייאלית‬
‫במקום‪.‬‬
‫אלי אודן‬
‫ מהו סוד בושר ההמשכיות שלך ז‬‫אני מחזיק מעמד כי אני מאמין ברעיון‪,‬‬
‫בשיטה‪ ,‬ובקשר עם אנשים‪ .‬המונח שחיקה‬
‫אינו רלוונטי לגבי‪ ,‬פשוט איני יודע איך זה?‬
‫דעתי‪ ,‬שיש לעשות דברים במינון נכון ולהת־‬
‫מודד עם דברים בממדים וביכולת שלך‪ ,‬מי‬
‫שפועל כך אין לו שום סיבה להישחק אלא‬
‫אם כן הוא מזמין זאת‪.‬‬
‫אמנם ניהול מתנ׳׳כז זה לא קל‪ ,‬אפילו קשה‪,‬‬
‫אתה נדרש מעת לעת לריכוז נפשי עצמי‪,‬‬
‫להפעיל את המוח בטכניקות שונות‪ ,‬לעסוק‬
‫באין ספור פרטים אופרטיביים‪ ,‬ובקיצור צריך‬
‫לנהל בדחילו ורחימו‪ ,‬לשם כך צריך לצייד את‬
‫הריאות בהרבה אוויר‪ ,‬ולהתכונן לריצה‬
‫ארוכת טווח‪ ,‬כי התהליך ביסודו ארוך טווח‪.‬‬
‫יש בלבי אי נחת מהתחלופה הגבוהה של‬
‫המנהלים‪ ,‬אני רואה בזאת תופעה שלילית‪.‬‬
‫רוב רובם של המנהלים הפורשים הם טובים‪,‬‬
‫שהחברה השקיעה בהכשרתם משאבים‬
‫רבים‪ ,‬ואלה יורדים לטימיון‪ .‬לא ייתכן להש­‬
‫לים עם התופעה של מנהל בא מנהל יוצא‪,‬‬
‫הארגון יוצא נפסד מכך‪.‬‬
‫אני מאמין‪ ,‬כי הנהלת החברה חייבת‬
‫לפעול לשינוי במגמה ולהבטיח שלא תאבד‬
‫מנהלים טובים כעבור זמן קצר‪ .‬צריך לחשוב‬
‫על כלים חדשים‪.‬‬
‫אני בדיעה שיציבות המנהלים במערכת זה‬
‫נושא עקרוני והכרחי‪ .‬אין להסתפק בייצור‬
‫מנהלים אלא גם בדרכים לשימורם במערכת‪.‬‬
‫צריך לפעול להעמקת הסולידריות בין המנה­‬
‫לים‪ ,‬העמקת הקשר האישי ביניהם‪ ,‬להעניק‬
‫להם תחושה שזה מקום עבודה קבוע עם‬
‫הרבה אתגרים‪ ,‬ולפעול לאימוץ דגם התנועה‬
‫הקיבוצית‪ ,‬לרוטציה בתפקידים לפרקי זמן‬
‫קצובים‪ .‬נדמה לי שרק כך אפשר יהיה לשמור‬
‫על הנכס היקר בחברה ‪ -‬המנהלים‪.‬‬
‫בחצוד הגלילית‬
‫ האם מינויך למנהל שיקום בחצור מסייע‬‫לך להשיג את היעדים החברתיים שאתה‬
‫מאמין בהם?‬
‫ראשית‪ ,‬את תפקידי כמנהל שיקום אני‬
‫עושה בהתנדבות וברצון רב‪ ,‬יש כאן חסכון‬
‫בכספי ציבור ומניעת כפילויות בשטח‪ ,‬מה גם‬
‫שמדובר בישוב קומפקטי וקטן שצרכיו מדי­‬
‫דים וברורים‪.‬‬
‫המרכז הקהילחי הוא הכרח‪ ,‬אך מול הדי­‬
‫נאמיקה של החברה הישראליח‪ .‬אני סבור‬
‫"עוהגישה שצריך לקבוע עבור קהילה שלמה‬
‫ולהדגיש מה טוב בשבילה אינה עומדת במב־‬
‫חן המציאות‪ .‬השינויים יתכנו אם אמנם נפעל‬
‫לרפורמה בתפיסה הבסיסית של מבנה‬
‫ההנהלה ואופן בחירתה‪.‬‬
‫תפקיד זה‪ ,‬מאפשר לך להיווכח שאינך‬
‫המרכיב היחיד בשטח ויש צורך לקחת בתער‬
‫בון את כל הרצונות והמרכיבים‪ ,‬אני משתדל‬
‫כמיטב יכולתי להזיז דברים ולהעמיד אתגרים‬
‫חדשים על הפרק‪ ,‬לעיתים אתה נדרש‬
‫להיאבק עליהם ולא תמיד רעיונותי‬
‫מתקבלים‪.‬‬
‫מתנ׳׳נז עתידי ‪ -‬הוא מתל׳כז עצמאי‪ .‬כזה‬
‫הנשען רק על מקורות עצמיים ‪ -‬קרי תוש­‬
‫בים‪ ,‬על כן הנהלתו חייבת להיבחר רובה‬
‫ככולה מפעיליו‪ ,‬ואפשר שהגיעה השעה‬
‫להחיל מיידית‪,‬אך בהדרגה רעיון בסיסי זה‪.‬‬
‫זוהי תמצית רעיון הניהול העצמי‪ ,‬אולם ברור‪,‬‬
‫כי עד אז‪ ,‬לפנינו דרך ארוכה‪.‬‬
‫אני בדיעה‪ ,‬שמפעל השיקום‪ ,‬חרף היקפו‬
‫המוגבל‪ ,‬הצעיד אח הישוב צעד קדימה‪.‬‬
‫המרכז הקהילתי זכה לתנופת פיתוח ולת־‬
‫שומת לב רבה‪ ,‬ובאמצעותו פעלנו בשיתוף‬
‫פעולה עם גורמים חברתיים נוספים בישוב‬
‫לחזק את המעורבות והשותפות של הקהילה‬
‫במכלול ההיבטים החברתיים‪ ,‬על מנת להע־‬
‫ מה מאפיין אותך?‬‫דואג ‪ /‬זהיר ‪ /‬הרבה אורך רוח ואופטימיות ‪ /‬יכולת לשנות עמדותי במהלך החיים י‪,‬‬
‫וביקורת עצמית תמידית‪.‬‬
‫ מה אתה אוהב?‬‫ביתי ומשפחתי ‪ /‬את השקט של השבת ומנוחת צהריים ‪ /‬עבודתי הנוכחית ‪ /‬וטיולים‬
‫בארצות העולם ככל שהכיס מאפשר זאת‪.‬‬
‫ מה נותן לך סיפוק?‬‫עוקב בסקרנות ומביט בסיפוק רב בעובדה שתוך פחות מדור יש לקהילה בה‬
‫אנוכי חי יכולת טובה להתמודד עם מצבים חדשים בתחום החברתי והכלכלי‪ .‬בהשוואה‬
‫למציאות החברתית בעבר הלא כל כך רחוק‪ ,‬אני חש כי יש לי חלק קטן בשינוי‪.‬‬
‫ האם אתה גומר את החודש?‬‫אני סבור שיש במרכז הקהילתי משהו הרבה מעבר למשכורת‪.‬‬
‫ מה התחביבים שלך?‬‫עבודה בגינה ‪ /‬ועבודות נגרות‪.‬‬
‫ מה שנוא עליך?‬‫שקרים ‪ /‬ציניות ‪ /‬וצביעות‪.‬‬
‫‪ -‬במה אתה מאמין?‬
‫כאופטימיסנג ביחס לעתיד‪ ,‬מאמין ביושר אישי‪ ,‬במתן דוגמא אישית‪ ,‬ומידה גדולה של‬
‫ענווה ואמינות‪.‬‬
‫ מה היית משנה בעצמך לוא יבולת?‬‫להמנע מהבאת עבודה שוטפת גם לבית‪.‬‬
‫ מה הסיסמא שלך?‬‫לצעוד לאט אבל בטוח‪.‬‬
‫על אסתי מריאן אפשר לומר שהיא צמחה‬
‫עם החברה למתל׳סים‪ .‬היא הגיעה להברה‬
‫מיד עם שחרורה מצה׳׳ל‪ ,‬והחלה את עבודתה‬
‫כעוזרת למזכירתו של חיים צפורי ז׳׳ל‪ ,‬בנושא‬
‫של תיוק והדפסות‪ .‬מאז חלפו כבר כ־‪3‬ו שנים‬
‫ואסתי‪ ,‬אשר עחבת את התבדה בימים אלה‪,‬‬
‫מסיימת את תפקידה כאחראית על כח־אדם‬
‫בהברה‪ .‬היא ללא ספק עשתה את הקריירה‬
‫שלה בחברה‪ ,‬בתריצות‪ ,‬בעקשנות ובדחיפה‬
‫מתמדת קדימה‪ .‬בשנות לימודיה בבית־הספר‬
‫לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים עבדה כמזכירת אחה׳׳א של חיים‪.‬‬
‫לאחד סיום לימודיה עברה עם בעלה דני‬
‫לתקופה של שנתיים למושב משואה‬
‫שבבקעת הירדן‪ ,‬אבל הקשר עם החברה בכלל‬
‫וחיים צפורי בפרט נמשך‪,‬וכאשר גמלה‬
‫ההחלטה בלבם של אסתי ודני לעזוב את‬
‫המושב ולחזור לירושאם‪ ,‬היה זה רק טבעי‬
‫שהוצע לה על־י^ תיים התפקיד של עוזרת‬
‫מנכ׳׳ל‪ .‬למרות שכנר היתה עובדת סוציאלית‬
‫במקצועה‪ ,‬ולמרות שהתקנלה לעבודה‬
‫כעובדת סוציאלית של האגודה לשיקום‬
‫האסיר בירושלים‪ ,‬הרי הרצון לעבוד עם חיים‬
‫גבר על השיקולים המקצועיים ואסתי הזרה‬
‫לחברה‪" .‬בדיעבד אני בטוחה שזה היה שיקול‬
‫נבוך׳ היא אומרת"כי לעבוד עם חיים זה היה‬
‫ללמוד כל יום דבר חדש׳׳‪.‬לפני המש שנים‬
‫מונתה אסתי לרכזת כח־אדם ולפני בשנתיים‪,‬‬
‫באשד מונה שאול לילך כמנכ׳׳ל‪,‬הפכה אסתי‬
‫לאחראית על בת־אדם‪ .‬לפני בשלושה שבד‬
‫עות עזבה אסתי את החברה ועברה לעבוד‬
‫במרבז הטבנולוגי של "דיגיטל׳ בירושלים‪.‬‬
‫איך תסבירי את התחלופה הרבה בקרב‬
‫מנהלי המתנ׳׳סים ?‬
‫אסתי‬
‫מריא‬
‫נקודה שניה היא שאין למנהלים הרבה‬
‫אפשרויוח של צמיחה בתוך החברה‪ .‬אחרי‬
‫מספר שנים‪ ,‬רק טבעי שאנשים רוצים‬
‫לשנות‪ ,‬לגוון‪ ,‬להחליף‪ .‬אפשרויוח השינוי‬
‫מצומצמות וזה מביא את האנשים לעזיבה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אני חושבת שהרבה מאד אנשים‬
‫שבאים למערכת מקבלים הלם אחרי שהם‬
‫מתחילים לעבוד‪ .‬למרות כל ההכנות שהם‬
‫עוברים וההדרכות למנהלים חדשים‪ ,‬עד‬
‫שהם לא עוסקים בעבודה ממש‪ ,‬הם לא יוד־‬
‫עים מהי‪ ,‬ואז מתברר להם שניהול מתל׳ס זה‬
‫לא בדיוק מה שחשבו והם עוזבים‪.‬‬
‫יש מנהלים במערכת שבאים מראש ואומ־‬
‫רים ‪ -‬אני הולך לעיירת פיתוח לשנתיים ‪-‬‬
‫שלוש‪ .‬הם רואים את התפקיד כשליחות‬
‫לתקופה מצומצמת במקומות מרוחקים‪.‬‬
‫אחרי שלוש שנים בא אותו מנהל ואומר ‪-‬‬
‫עכשיו אני רוצה קידום‪ ,‬אני רוצה מתל׳כז‬
‫יותר גדול‪ ,‬רוצה לעבור לעיר וכוי‪.‬‬
‫בנוסף לכל אלה‪ ,‬עבודת המנהל מאד קשה‪,‬‬
‫האתריות גדולה‪ ,‬המנהל רואה את משפחתו‬
‫מעט‪ ,‬אין לו כמעט אפשרויות להתנתק מהע־‬
‫בודה גם כשהוא בבית‪ ,‬הוא עובד בחופשות‪,‬‬
‫בחגים ועוד ועוד‪ .‬קשה לאורך זמן להתמיד‬
‫בלחץ כזה של עבודה‪.‬‬
‫איך הרגשת את באופן אישי‪ ,‬לאחר‬
‫שהשקעת בל בך הרבה מאמץ וזמן עד שאותו‬
‫מנהל נבנס לתפקידו‪ ,‬והנה אחרי שנה הוא בא‬
‫ומודיע לך שהוא עוזב?‬
‫אני חושבת שבתחום הזה לא נעשה‬
‫מספיק ולא נוצר קשר עם מקורות מסודרים‬
‫מספיקים‪ .‬הרבה פעמים הופעתי בירידי‬
‫תעסוקה של אוניברסיטאות‪ ,‬בקורסים של‬
‫מינהל‪ ,‬אבל המציאות הוכיחה שאלו אנשים‬
‫חסרי נסיון ואינם מתאימים לתפקיד מנה־‬
‫לים‪ .‬רבות דברנו על בעיית הגיוס‪ .‬אם כל‬
‫מנהל היה רואה עצמו כשגריר ומביא מנהל‬
‫אחד טוב ‪ -‬הרי פתרנו את הבעיה של גיוס‪.‬‬
‫בשנתיים האחרונות החלה החופעה שמנה־‬
‫לים ותיקים ממליצים על מנהלים חדשים‪ .‬יש‬
‫בזה חשיבות רבה‪.‬‬
‫בענין הדרכת המתנ׳׳נזים אני רוצה לומר‬
‫עוד דבר ‪ -‬רוב המתנ׳׳כוים מאד רצו הדרכה‬
‫וייעוץ בכל הנוגע לכח־אדם והפניות אלי היו‬
‫מרובות‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב היה גם להגיע למחנ־‬
‫׳׳?זים שלא יזמו את הביקור שלי‪ .‬לא פעם‬
‫ניסיתי ‪ -‬ולא תמיד בהצלחה ‪ -‬להגיע‬
‫באמצעות המא׳׳זים‪ .‬פניתי למא׳׳זים ובקשתי‬
‫רשימה של מתנ׳׳סים באזורם הזקוקים‪,‬‬
‫לדעתם‪ ,‬לייעוץ ולהדרכה‪ .‬לצערי‪ ,‬מעגל זה לא‬
‫הורתב מספיק‪.‬‬
‫האם לא היה זה מתסכל להיות אחראית‬
‫על כח־אדם כשהתפקיד למעשה "בלי‬
‫שיניים"?‬
‫את מנהלת כח־אדם במפעל המורכב מ­‬
‫סבו מפעלים קטנים ועצמאיים‪ .‬איך תמרנת‪,‬‬
‫הן לגבי השליטה על ‪ 120‬מפעלים אלו והן‬
‫מבתינת זמנך הפנה?‬
‫לגדול‬
‫עם‬
‫החבדה‬
‫מאת אלישבע מאי‬
‫על הנושא הזה עשיתי את עבודת ה־מ‪.‬א‪.‬‬
‫שלי‪,‬אבל אני רוצה לדבר דוקא על סיבות‬
‫שלא חקרתי‪ ,‬אך אני מתרשמת שהן קיימות‪.‬‬
‫בממוצע‪ ,‬אוכלוסיח המנהלים היא מאד‬
‫צעירה‪ .‬לאדם שנכנס לעבודה בחברה ברור‬
‫שזו לא החחנה האחרונה בחייו‪ .‬הרבה‬
‫פעמים זה התפקיד הניהולי הראשון שלו‪,‬‬
‫הוא צובר כאן נסיון מאד משמעותי ולא‬
‫מתכוון לצאת לפנסיה מהמערכת הזו‪.‬‬
‫היו כמה מקורות מרכזיים איתם היה לי‬
‫קשר הדוק‪ .‬למשל ‪ -‬ענף פרישה של צה׳׳ל‪,‬‬
‫אגודת "צוות" של משוחררי צה׳׳ל‪ ,‬שליתים‬
‫מתו׳ל באמצעות מחלקת הנוער והחלוץ ואף‬
‫מחלקת העליה של הסוכנות‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬רוב‬
‫הגיוס נעשה בדרך השגרתית והלא כל־כך‬
‫מוצלחת ‪ -‬מכרזים בעיתונים‪.‬‬
‫יכולים לכפות‬
‫המתנ׳׳סים‪.‬‬
‫את‬
‫נהלי‬
‫החברה‬
‫על‬
‫היתה לי בעייה עם זה‪ ,‬הרגשתי מרומה‪.‬‬
‫אני חושבת שאדם שלוקח על עצמו תפקיד‬
‫צריך להתחייב למינימום של זמן שיכהן בו‪.‬‬
‫יש הבדל בין מנהל שאומר אחרי שנה ‪ -‬לא‬
‫ידעתי‪ ,‬לא הכרתי‪ ,‬זה לא בשבילי ואני עחב‬
‫את המערכת‪ ,‬לבין מנהל שאומר אחרי שנה‬
‫או שנתיים ‪ -‬אני רוצה לעבור למתנ׳׳ס גדול‬
‫יותר‪ .‬לדעתי‪ ,‬המערכת לא צריכה לאפשר‬
‫להחליף מתל׳ס אחרי תקופה קצרה‪ .‬היה‬
‫כדאי לקבוע זמן מינימום שיחייב את המנהל‬
‫להשאר במתל׳ס‪.‬‬
‫מה היו המקורות העיקריים לאיתור ולגיוס‬
‫כח־אדם למערכת?‬
‫"בלי שיניים״ היה רק אותו חלק בתפקידי‬
‫שעסק בהדרכת המתנ׳׳סים‪ ,‬אבל כך אצל כל‬
‫אנשי ההדרכה‪ .‬התפקיד היעוצי בהדרכת‬
‫המתנ׳׳סים היה בעצם תפקיד שולי‪ .‬עיקר‬
‫העבודה שלי היה בניהול כח־אדם של ‪180‬‬
‫איש‪ ,‬אחריות ישירה לענייניהם וטיפול בבע־‬
‫יותיהם‪ ,‬ובשום פנים לא הרגשתי תסכול‪.‬‬
‫בעבודתי בכח־אדם יש להפריד בין שני‬
‫חלקים‪ .‬האחד ‪ -‬הטיפול בעובדי החברה‬
‫למתנ׳׳סים‪ ,‬בכל הבעיות שלהם מבחינח‬
‫קידום‪ ,‬פיתוח‪ ,‬ניידות‪ ,‬בעיות אישיות וכוי‪.‬‬
‫הענין השני ‪ -‬הדרכת המתנ׳׳סים בכל‬
‫הבעיות הקשורות בכח־אדם ועזרה בפתרונן‪.‬‬
‫מבחינה זו הייתי איש הדרכה‪ ,‬כמו כל אנשי‬
‫ההדרכה בחברה‪.‬‬
‫אחת הבעיות המרכזיות בעבודתי היתה‬
‫הקונפליקט בין הרצון שלי להוציא נהלים‬
‫והנחיות לבין שמירה על עצמאות המתנ׳׳ס‪.‬‬
‫השתדלתי לחח מרחב חמרון מאד גדול‬
‫למתנ׳׳סים‪ .‬מאידך‪ ,‬לא יכולתי להשלים עם‬
‫חריגות קשות ותשבתי שאסור לאפשר אותן‪.‬‬
‫מאד הקשחה עלי העובדה שלמנהלים יש‬
‫רצונות שונים בענין הנהלים‪ .‬יש כאלה הרו־‬
‫צים נהלים ברורים בבחינת"כזה ראה וקדש׳׳‪,‬‬
‫ויש מנהלים אחרים שטוב להם עם העצמ־‬
‫אות שלהם ורוצים שנשאיר להם "מרחב‬
‫מחיה" רחב‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬אני מרגישה‪ ,‬חל שינוי‬
‫מאד משמעותי ורמת המודעות של מנהלי‬
‫המתל׳סים לנושא העסקת העובדים היא‬
‫לבלי הכר יותר גבוהה מבעבר‪.‬‬
‫הנהלות המתנ׳׳כזים ברובן‪ ,‬מקבלות את‬
‫החברה כאינסטנציה מקצועית ברורה בכל‬
‫הקשור לנהלי עבודה‪ .‬אם היו בעיוח היינו‬
‫מנסים באמצעות הסבר ושכנוע להציג את‬
‫הפילוסופיה של החברה‪ ,‬בשום פנים לא היינו‬
‫למה את עחבתז‬
‫עצוב לך?‬
‫היום אני כבר בשלב הקל‪ .‬היה לי קשה לקבל את ההחלטה‪ .‬מעניין שבימים‬
‫׳׳עוהתנדנדתי׳ ולא ידעתי מה להחליט‪ ,‬אמר לי שאול בהקשר לגמרי אחר"אני מוריד את‬
‫הכובע בפני כל מי שהולך לתעשיה" והמשפט הזה עזר לי הרבה בהחלטה שלי‪ .‬היה לי‬
‫קשה באותו שבוע שהודעתי שאני עוזבת וכל אחד בא ושאל‪ ,‬וצלצל והתעניין ־ האם‬
‫זה באמת נכון‪ .‬סךהכל עצוב ל‪/‬אבל אני בטוחה שאני עושה צעד נכון‪ ,‬זה מה שאני‬
‫רוצה מעצמי ואם אני חושבת בהגיון ולא ברגשנות‪ ,‬אני אפילו שמחה‪ .‬אני מקוה‬
‫שהחברים הטובים שלי בחברה ישארו כאלו‪ ,‬גם כשאני לא אהיה פה‪ ,‬מצד שני אני לא‬
‫מסוג האנשים שמתנתקים‪ ,‬אני אשמור על קשר‪.‬‬
‫האם את חושבת שנעשה מספיק בתחום‬
‫הזה?‬
‫במפורש לא‪ .‬אבל אי אפשר לצפות שאדם‬
‫אחד יעשה גם את ניהול כח־האדם השוטף‪,‬‬
‫גם את הדרכת המתנ״סים וגם יטפל ברווחת‬
‫הפרט‪ .‬לכן‪ ,‬לדעתי ההתארגנות החדשה של‬
‫החברה יכולה מאד להועיל בתחום הזה‪.‬‬
‫יש לעשות פעולות חברתיות בצורה יותר‬
‫מאסיבית במחוזות‪ .‬לא צריך תמיד להפגש‬
‫‪ 180‬עובדים יחד‪ ,‬אפשר להפגש בקבוצות‬
‫קטנות‪ ,‬במחוזות‪ ,‬ואז הן הופכות לקבוצות‬
‫תמיכה והתייחסות‪ .‬לצערי‪ ,‬אין מספיק מוד­‬
‫עות לכך בקרב המא״זים וגם קשה להטיל‬
‫זאת על המא׳^ שהוא ממילא מאד קרוע‬
‫ועמוס בעבודחו‪ .‬נכון שערב חברתי כפי שהיה‬
‫בכנס המנהלים האחרון‪ ,‬מאד תורם לאוירה‬
‫הכללית החיובית‪ ,‬אבל קשה לארגן זאת לעי­‬
‫תים מזומנות ולכן יש להסתפק במפגשים‬
‫מחוזיים‪ .‬יש דבר נוסף והוא שפעולות רוותה‬
‫לעובדים עולות כסף‪ ,‬וכדאי לקחת זאת‬
‫בחשבון‪.‬‬
‫מה ההתייחסות שלך לטענה החוזרת ונש­‬
‫מעת מפי מנהלים על כרסום במעמד המנהל?‬
‫איך תמרנת מבחינת זמנך הפנוי‪ ,‬הרי את‬
‫נעלת משפתה‪ ,‬ויש לך שני ילדים קטנים ?‬
‫אני שונאת את השאלות האלו!‬
‫הפילוסופיה הבסיסית שלי בנושא של אמא‬
‫היא שהילדים מאושרים כאשר ההורים‬
‫שלהם מאושרים‪ .‬לי קשה מאד להיות אישה‬
‫שנמצאת הרבה בבית‪ ,‬עסוקה בבישולים‬
‫ונקיון‪ .‬אני מאמינה שהשאלה היא לא כמות‬
‫הזמן שאתה משקיע אלא איכותו‪ ,‬ואני תמיד‬
‫משתדלת להיות אמא טובה בזמן שאני עם‬
‫הילדים‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬יש לי בעל‪ ,‬דני‪ ,‬שאין הרבה‬
‫כמוהו מבחינת הרצון שלו לסייע לי‪ .‬העובדה‬
‫שיש שתי סבתות שמוכנות תמיד לעזור‪ ,‬גם‬
‫זה מקל כמובן‪ .‬העול שלי היה בלארגן את כל‬
‫הסידורים של"מי לוקח ומתי׳‪ .‬להגיד שאין לי‬
‫נקיפות מצפון לעיחים‪ ,‬זה יהיה לא נכון‪ .‬אבל‬
‫למזלי הרגעים האלה הם מעטים‪.‬‬
‫מרגיז אותי כששואלים מועמדת לניהול‬
‫בועדת בחירה ‪ -‬איך תסתדרי עם הבית‬
‫והילדים? אני מניחה שאם מועמדת נגשת‬
‫למכרז היא כבר בשלב של אחר ההחלטוח‬
‫האלו והיא כבר יודעת איך תסתדר‪ .‬אני לא‬
‫שומעת ששואלים גבר ‪ -‬איך תסתדר עם‬
‫הילדים ? ואני טיפוס מאד לא פמיניסטי‪ ,‬אבל‬
‫בעד הזדמנות שווה‪ ,‬ולכן השאלות האלו‬
‫תמיד מצליחות להרגיז אותי‪.‬‬
‫אחת המשימות שלך היתה לפתח את‬
‫הרגשת המשפחתיות והשייכות בקרב העוב­‬
‫דים‪ .‬האס לדעתך היתה הצלחה לחברה ולך‬
‫בתחום הזה?‬
‫כשהתחלתי לעבוד בחברה היה לי ברור שאני לא אצא מפה לפנסיה‪ .‬ברגע שבחרתי‬
‫את התחום של כח־אדם‪ ,‬היעד שלי היה לצאת מהשוק הציבורי והממשלתי‪.‬‬
‫למקום העבודה התדש בדיגיטל פניתי מיד לאחר שחיים נפטר‪ ,‬כאשר לא היה ברור‬
‫כיצד תראה החברה ומי יהיה המנכ׳׳ל‪ .‬היתה מודעה בעיתון והיא משכה את תשומת־‬
‫לבי‪ .‬שאול‪ ,‬אגב‪ ,‬היה מעורב בתהליך הזה מתחילתו‪ .‬התהליך כולו היה ארוך ולי זה נתן‬
‫אפשרות להתרגל לאט לראיון של עזיבת החברה‪ .‬למעשה‪,‬כל היי העבודה שלי היו‬
‫בחברה למתל׳כזים ואני חושבת שאדם צריך לפתוח את עצמו לדברים חדשים‪ ,‬אני‬
‫הולכת למשהו לגמרי חדש‪ ,‬לעולם שאני לא מכירה והוא מסקרן אותי‪ .‬חשוב לי שידעו‬
‫שאני עוזבת את החברה לא בגלל הרצון שלי לעזוב‪ ,‬אלא בגלל הרצון שלי לעבוד‬
‫בתעשיה‪.‬‬
‫מאד כי אני יצור חברותי ולא נוח לי עם‬
‫ההרגשה שחלק מהמנהלים אני מכירה‬
‫הכרות מאד שטחית‪.‬‬
‫יש בזה מן הצדק‪ .‬מצד אחד אנחנו טוענים‬
‫שתפקיד המנהל הוא לב לבה של המערכת‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬אנחנו לא נותנים למנהלים את‬
‫התחושה של שותפות וכך נוצרה מן הרגשה‬
‫של"אנחנו ואתם"‪,‬״אתם שם בירושלים מקב­‬
‫לים את ההחלטות"‪ .‬חלק מהבעייה הוא אצל‬
‫המנהלים עצמם‪ ,‬כי החברה מאד פתותה לשי­‬
‫תוף והמנהלים לא מנצלים את הפחיתות הזו‬
‫מספיק‪ .‬למשל‪,‬הם לא רואים כבוד בלהיות‬
‫חבר בועדה ולנסות ולהשפיע דרך כך‪.‬‬
‫בשבועות האחרונים‪ ,‬לאחר שהמנהלים‬
‫בחרו את נציגי המתוזות לדירקטוריון‪ ,‬נוצרה‬
‫קבוצה של מנהלים ותיקים והם החליטו‬
‫שינסו להיות יותר מעורבים"ולהכריח" מנה־‬
‫לים אחרים להשתתף בועדות‪ .‬בנוסף‪ ,‬כל‬
‫אחד מאנשי המטה צריך לשמוע היטב את‬
‫המסר שעלה בכנס האחרון בענין הזה‪ ,‬ולר­‬
‫אות כיצד הוא באופן אישי יכול להפחיח את‬
‫החחושה הזו של "אנחנו ואתם"‪.‬‬
‫צריך לנסות ולא להביא החלטות מוגמרות‬
‫בפני המנהלים‪ ,‬לנסות ולשתף אותם בדברים‬
‫עקרוניים‪ ,‬לשתף מחוך תחושה של פחיתות‬
‫אמיתית‪ .‬יש לדון בנושאים מהותיים בכנסים‬
‫מחוזיים ובפורומים מצומצמים ורק אחר כך‬
‫לקבל החלטות‪.‬‬
‫באופן טבעי‪ ,‬הרגשת הניכור הקיימת‬
‫בקרב המנהלים נובעת מעצם גודלה של‬
‫המערכת‪ .‬היום יש מטה ויש צוות שמקורב‬
‫למנכ׳׳ל ומייעץ לו ביומיום ולא בכל החלטה‬
‫מגיעים לכלל האוכלוסיה המעורבת‪ .‬זה יוצר‬
‫הרגשה של פיחות בקרב המנהלים‪.‬‬
‫השאלה היא למה אני משווה את המצב‬
‫בחברה‪ .‬אם אני מסתכלת על ארגונים‬
‫אחרים‪ ,‬אני חושבת שאנחנו ארגון מאד‬
‫משפחתי ואינטימי‪ .‬אם אני מסתכלת על‬
‫המצב שהיה בחברה בעבר‪ ,‬הרי חלק גדול‬
‫מהמשפתתיות נעלם‪ .‬יש כאן עניין של גידול‬
‫כמותי שהוא בעייתי‪ .‬קשה לשמור על קשר‬
‫׳משפחתי עם ‪ 120‬מנהלים הפזורים בכל‬
‫הארץ‪ .‬בנוסף‪ ,‬העובדה שהמטה גדל ונוצרו בו‬
‫הירארכיות מסוימות‪ ,‬גם מקשה על‬
‫המשפתתיות‪.‬‬
‫המצב הזה קשה לי באופן אישי‪ ,‬ומפריע לי‬
‫נקודה נוספת היא שיש פיחוח בדרישות‬
‫שלנו מהמנהלים החדשים‪ .‬העובדה שיש‬
‫אנשים חסרי השכלה אקדמאית משפיעה על‬
‫המערכת ולדעתי צריך להלחם בתופעה זו‪,‬‬
‫המשפיעה על דימוי המנהל כלפי פנים וכלפי‬
‫חוץ‪.‬‬
‫כואב לי שאני שומעת מנהלים ותיקים‬
‫שאומרים "פעם באתי הביתה לחברה‪ ,‬היום‬
‫כבר לא"‪ .‬זו בעיה של איך אנחנו מקבלים את‬
‫האנשים‪ .‬כל אחד מאיחנו יעשה "רגע חוש־‬
‫בים"‪ ,‬איך הוא מקבל מנהל שמגיע לירושלים‪,‬‬
‫איזה הרגשה הוא נותן למנהל שמגיע‪.‬‬
‫י ־‬
‫הארה לקוראים‬
‫משה שלום!‬
‫אני תושב שהמרק שהוגש אל השולחן גדע‬
‫את המשכו של הדיון או הרכות שהתנהל‬
‫בינינו‪ .‬אני רוצה להאמין שהמרק שהוגש ולא‬
‫רגש התנשאות פטרנלי מאוד‪ ,‬הוא שגרם לך‬
‫׳׳לשלוח אותי להבין שעורי בית" לפני שנובל‬
‫להמשיך לדון‪ .‬אם לא בך‪ ,‬למרות שאובל‬
‫למצוא בסיום זה חיזוק לטענותי‪ ,‬זה ממש‬
‫עצוב‪.‬‬
‫בסיכומו של הכנס אמר אשד לוי כי הוא‬
‫תחת הרושם שקיימת התבצרות של דתיים‬
‫וחילוניים בעמדותיהם‪ .‬שני הצדדים רואים‬
‫עצמם נאלצים לויתורים שאין הם מוכנים‬
‫להם ולפיכך מוקצנות עמדותיהם‪ .‬מתוך כך‪,‬‬
‫נימת הסיכום של אשר היתה פסימית לגבי‬
‫עתיד היחסים בין דתיים לחילוניים‪.‬‬
‫את השיחה בינינו פתחת בכך שאינך מקבל‬
‫את דעתו של אשר‪ .‬אתה חושב כי יש מקום‬
‫לדרקיום בשלום‪ ,‬תוך כבוד הדדי וסובלנות‬
‫בין דתיים וחילוניים‪.‬‬
‫אני טענתי את ההיפך‪ ,‬מתוך שאני מרגיש‬
‫באדם )ההדגשה במקור( שנלחץ לוויתורים‬
‫על חירויותיו במהלך העימות על דמותה של‬
‫החברה הישראלית ‪ -‬דמוח שיכחיב מעמד‬
‫הדת במדינה‪.‬‬
‫אני אד• ש‪1‬לתץ‬
‫לוויתורי• על תירויותיו‬
‫דברים אלו הם המשכו של ויכוח שנערך בין משה אבישו מנהל מתני׳ס גוש עציון לבין‬
‫יוסי דנציגר מנהל מתנ״ס מזכרת בתיה‪ .‬בכנס המנהלים האחרון בכפר המכביה‪ ,‬שעסק‬
‫ביחסי דתיים‪-‬חילוניים‪.‬‬
‫תאר לך משה‪ ,‬שאני מגדיר עצמי כיהודי‪ ,‬כי‬
‫כך אני מרגיש וכך אני רוצה‪ ,‬ומענינות אותי‬
‫כשלג דאשתקד מיני קביעות הלכה כאלו או‬
‫אחרות‪.‬‬
‫אני יהודי‪ ,‬כי כך אני רוצה להגדיר את‬
‫עצמי ויש לי הריבונות המותלטת לעשות כן‪.‬‬
‫)כן‪ ,‬אני גם קצת חכם בלילה‪-,‬כי ממילא אתה‬
‫מקבל אותי ככזה‪ ,‬גם אם מנימוקים אחרים(‪.‬‬
‫ההתייהסות אלי כאל‬
‫״עבריין׳ ולא כאדם‬
‫תופשי בדעותיו‬
‫נולדתי בארץ ישראל‪ ,‬אל תוך מדינת‬
‫ישראל קיימת‪ ,‬כשהרקע הציוני של הורי‬
‫מלווה אותי בהחבגרוחי כחלק החשוב ביותר‬
‫בחינוכי‪.‬‬
‫אל תקשה בשאלה למה אני כאן‪ ,‬אני כא‬
‫כי כאן נולדתי ואני נאחז בארץ מתוקף אמונו‬
‫)מסוג אחר? אולי( שזהו מקומי כי ההיסטו‬
‫ריה אילפה אותי להישרדות‪.‬‬
‫למה ארץ ישראל? כי לכאן באו אבי ואמי‪.‬‬
‫לסיפורי התנ^ גם כן חלק‪ .‬אני נוטל את‬
‫התנ׳׳ך ועיני חופשיות ממשקפי האמונה שלך‪.‬‬
‫אני שם את התני׳ך במגרה שונה לגמרי מזו‬
‫שאתה מייחד לו‪ .‬חופשי אני לעשות כן‪ ,‬לא‬
‫הגורם המרכזי להרגשת הלחץ היא רק שלך הוא‪.‬‬
‫אני אדם‪ ,‬יהודי‪ ,‬בן לעם היהודי שבחר‬
‫העובדה שיהודי דתי אינו מוכן לדון איתי על‬
‫נושא זה‪ ,‬תוך שאיני במעמד שווה של פרטנ־ לשנות את מצבו ולהקים לו ישוח מדינית‬
‫משלו‪ ,‬כי אחרת אי אפשר היה להמשיך‪.‬‬
‫דים לויכוח‪.‬‬
‫אם מתקיים דיון כזה הוא מתחיל מנקודת הישות הזאת קמה בארץ ישראל‪ ,‬כי לכאן‬
‫מוצא של דתי שווה יהודי מאמין)טוב( וחי­ נשאו תפילותיהם )בעיקר אלו שבלב ולא‬
‫לוני שווה יהודי עבריין)רע(‪ .‬עכשיו אם אני בטכסט( ותקוותיהם אלפיים שנה יהודים‬
‫מוכן לענוד את התג הזה‪ ,‬אפשר להתחיל בכול העולם ורק לכאן יכלו לבוא להמשיך את‬
‫להתווכת‪ .‬דת ישראל ומסורת ישראל הם קיומם הפיזי כבני אדם חופשיים‪.‬‬
‫המקורות הרלוונטיים‪ .‬ברור שנגיע אל הגשר‬
‫הצר שצייר החזון־איש לבן גוריון‪ :‬שתי עגלות‬
‫ניצבוח משני צידיו של גשר צר‪ ,‬אחת מלאה‬
‫ואחת ריקה‪ .‬דין מי מהן לסור בפני השניה?‬
‫ברור שהריקה תפנה את הדרך למלאה‪) .‬כאן‬
‫בא גם חיוך ידישקייט מדושן(‪ .‬זו המלאה היא‬
‫היהדות הדתית העמוסה במטען הערכים של‬
‫דת ישראל ומסורתה וזו הריקה ‪ -‬הציונות‬
‫החילונית הריקה מתוכן‪ .‬כך קיבל עלינו‪,‬החי­‬
‫לוניים‪ ,‬בן גוריון דין עגלה ריקה ושק צרות‬
‫בדמות הטטאטוס קוו‪.‬‬
‫‪i‬‬
‫י י‬
‫המורשת היהודית מהווה לי מקור בלתי‬
‫נדלה לחיזוקים וטימוכים )אלו שאני בוחר‬
‫ליטול( לתפיסת עולמי ולאמונתי‪.‬‬
‫אמונה זו פעולה בלתי רציונלית לחלוטין‪,‬‬
‫סוביקטיבית לחלוטין‪,‬שאין להסבירה לזולת‬
‫בשום נימוקים תועלתניים או אחרים‪.‬‬
‫למה בחרת‪ ,‬משה‪ ,‬באמונה היהודית‪" ,‬כי‬
‫אלוהי ציווני" ענית לי‪ ,‬ואני בחרתי באמונחי‬
‫ היות אדם טוב ‪ -‬כי אבי ציווני והוא‬‫הרבה יותר קרוב ומשמעותי לי מאותו רעיון‬
‫חסר מובן שאתה קורא לו אלוהים‪.‬‬
‫ומידות הצידוק השונות( בהתישבות שיש בה‬
‫התרסה כלפי האוכלוסיה הערבית‪,‬פוגע בי‬
‫באמונתי‪.‬‬
‫אתה עושה דברים בשמי‪ .‬הדגל שאתה‬
‫נושא עמך בתייך אינו של משה אבישר ‪-‬‬
‫אדם‪ .‬הדגל הוא של מדינת ישראל ומתוך כך‬
‫אני שותף מאונס למעשים שלגבי במקרים‬
‫מסוימים יחשבו לפשע‪ .‬האם בשל כך‪ ,‬כשאני‬
‫מתווכח עם מישהו שמחזיק בדעוח"ניציות״‬
‫ביחס לעם הפלשתינאי‪ ,‬אני מתדיין עם‬
‫"עברייו׳‪" ,‬אדם עבריין"? וכבר נדרשתי לעניין‬
‫הדמיון שבין אמונות וחוסר הרציונליות‬
‫הדומה שבכולם‪.‬‬
‫להתראות בכנס הבא‪,‬‬
‫או אולי במכתב תשובה‬
‫יוסי דנציגו‪ ,‬מנהל מתנ׳׳ס‬
‫מזכרת בתיה‬
‫לבנות‬
‫את‬
‫הגשר‬
‫במשך הדור הראשון של מ^נת ישראל‪ ,‬בה‬
‫התקבצו יהו^ם מכל קצור עולם‪ ,‬השכילה‬
‫מערכת החינוך הממלכתית למתוק כמעט‬
‫בליל את מושגי התרבות היהודית‪ .‬מושגים‪,‬‬
‫ביטויים ורעיונות שאך לפני פתות ממאה‬
‫שגה היו לטיט המלכד של כל יהודי העולם‬
‫בבל תפוצותיהם‪.‬‬
‫ללא כל הבדל והפרש וללא כל הבחנה בין‬
‫מקיים מצוות התורה ושאינם מקיימים אותן‪,‬‬
‫היו היהודים מנהלים ויכוחים ודיונים רבי‬
‫עוצמה על דמותה של היהדות‪ ,‬על אופן חיי‬
‫העם במובן הלאומי הכללי‪ .‬שפתם היתה‬
‫מובנת לכל דובריה)שפת המושגים ולא לשון‬
‫‪ .(Language‬כאשר יהודי מקיים מצוות היה‬
‫מדבר על חובות לבבו לקונו ובוראו‪ ,‬היה‬
‫ידידו‪ ,‬שאינו מקיים מצוות‪ ,‬מבינו עד לאותו‬
‫מקום שבו הראשון היה מבין ותופס את‬
‫משמעות המושג "מצווה" ‪ -‬מלשון צווי‬
‫שקבלתי מהקב׳׳ה‪ .‬היום‪ ,‬לאתר תקופה קצרה‬
‫מאד‪ ,‬ביחס לעתיקותו של עם ישראל‪,‬‬
‫אם להשתמש באותו סגנון של מטבעות‬
‫לשון וההחיחסות שמאחוריהם‪ ,‬אני מקבל‬
‫עלי דין עגלה ריקה‪ ,‬ריקה מהבלים‪.‬‬
‫הסיטואציה ההתחלתית‪ ,‬זו שבה אני‬
‫הפרטנר לדיון מוחזק"כעבריין׳ מביאה למבוי‬
‫סתום‪ .‬אין אני מוכן להיוח מוחזק ככזה ואני‬
‫דורש התיתסות כאל אדם תופשי בדעותיו‪.‬‬
‫השכלנו להשליך את אבני התרבות היהודית‬
‫אל מחוץ למגרש‪ .‬הן‪ ,‬אנו אומרים‪ ,‬מהוות‬
‫מכשול לדו־השיח‪.‬‬
‫ה׳יעבריין"‪ ,‬כפי שאתה מגדיר אותו‪ ,‬אם‬
‫היה מחייחס למצבי כלפי תרי׳׳ג מצוות בלבד‪,‬‬
‫ניחא‪ ,‬אך לא כך הוא המצב‪ .‬החיוג הזה מהווה‬
‫עבורך צידוק לרמיסת כל זכות למחשבה‬
‫אחרת‪.‬‬
‫כשהשוונו את מידת הלחץ שאנו חשים‬
‫כשנדרשים מאיתנו ויתורים כדתיים וחילר‬
‫ניים‪ ,‬טענת שאורח חיי פוגע באמונתך‪ .‬נתתי‬
‫לך דוגמא כיצד אורח חייך)ואל תיכנס איתי‬
‫כרגע לדיון על גוש עציון מול קרית ארבע‬
‫כמנהלי מחנ׳׳סים‪ ,‬אנו עוסקים בחלק‬
‫ניכר מעבודתנו ב׳׳תרבות״‪ .‬על פי הגדרה‬
‫מילונית‪" ,‬תרבות׳׳ הינה ‪ -‬הישגי ההתפת־‬
‫חות של אדם או חברה בערכי מוסר‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫חכמה‪ ,‬השכלה ועוד‪ .‬מחוך הגדרה זו‪,‬‬
‫מרדכי שיפר‬
‫הבר הנהלת‬
‫כנה מאיר‪,‬‬
‫פרדס־חנה‬
‫קדיאתי אליר וליתד‬
‫חבד*‪1‬ו‪ ,‬לשוב וללמוד‬
‫את התרבות היהודית‪,‬‬
‫ל ל א קשר ע• קיו•‬
‫‪1f‬נ‪f‬נוו על־נוגנת שיהיה‪Jl‬‬
‫לנו בסיס משותר‬
‫לדו־שית‬
‫ותשובתו של משה אבישר‪,‬‬
‫מנהל מתנ׳׳ס אלון שבות בגוש‬
‫עציון‬
‫במה שונה אמונה זו שלי משלך?)אפילו‬
‫גורם מצווה הבאתי לחיזוק( אני פוגע‬
‫באמונתך? איני חושב כך אם לא תכפה עלי‬
‫את היותי יהודי מחויב במצוות לא תפגע‪ .‬רד‬
‫מהעמדות הפטרנליסטיות האלו משה ודון‬
‫איתי ברמה של הלבנים הבסיסיות ביותר של‬
‫הויכוח ‪ -‬שנינו בני אדם חופשיים לדבוק‬
‫באמונותינו‪ .‬אם נוח לך יותר שים אותי כגוי‬
‫מושלם‪ ,‬אתאיסט‪ ,‬אין אני מוכן להסכים‬
‫להיות עבריין כאדם‪.‬‬
‫יהודי? ‪ -‬אני יהודי עפ׳׳י ההלכה)כך שגם‬
‫אם ירצה מישהוא אחרת אין לו ברירה אלא‬
‫לקבלני ככזה(‪.‬‬
‫ההדגשה תהיה על ‪ -‬הישגי ההתפתחות‪.‬‬
‫רוצה לומר‪ ,‬בנין שלם של ערכים ההולכים‬
‫ונבנים מן העבר אל ההווה ומשפיעים על‬
‫העתיד לפחות בכך שהלבנים החדשות חיי־‬
‫בות לנוח על הישנות‪ .‬בטיט איתן יוכל‬
‫לאפשר בנין גבוה וראשו זה לא ימוט ברוח‬
‫מצויה אם בסיסו אינו נרקב ומתפורר‪.‬‬
‫המתנ׳׳ס ״‬
‫מורם‬
‫מאחד‬
‫כאשר אנו‪ ,‬כבנים לעם היהודי‪ ,‬באים‬
‫להתדיין באשר לדמותה של היהדות‪ ,‬לא‬
‫נוכל למצוא כל שפה להשתמש בה אם לא‬
‫תהיה שאובה מן התרבות היהודית הענפה‪.‬‬
‫תרבות אשר הונחלה לנו מאת אבות האומה‬
‫שהתקרבו לבורא עולם והגיעו למקום שאנו‬
‫איננו בו‪ .‬תרבות זו היא היא אבן הפינה‬
‫היחידה לביסוסו ולעצם הוויתו של העם‬
‫היהודי‪ .‬אין כל דרך לנסות אפילו לעצב‬
‫דמות חדשה לעם היהודי בלא סימוכין אית־‬
‫נים ובלתי ניתנים לערעור על התראות‬
‫היהודית המקורית‪ .‬נסיון כזה יוביל אותנו‬
‫לבניה וליצירה של שבט חדש שאינו משנים־‬
‫עשר שבטי ישראל‪.‬‬
‫כאשר ביקשתיך"להכין שיעורי בית" לפני‬
‫תחילתו של הוויכוח‪ ,‬בעצם הבעתי במילים‬
‫פשוטות את תחושתי הכואבת מאד‪ ,‬שדורנו‬
‫איבד את השפה המשותפת להתפתחותו של‬
‫דיון שאינו עקר מיסודו‪.‬‬
‫מכאן באה קריאתי אליך ודרכך ליתר‬
‫חברינו‪ ,‬לשוב וללמוד את התרבות היהודית‪,‬‬
‫בלא כל קשר עם קיום מצוות יום־יום בשלב‬
‫זה‪ .‬ראשית כל‪ ,‬על מנת שיהיה לנו בסיס‬
‫משותף לקיים דו־שיח שעיקרו וענינו היותנו‬
‫בנים לאומה בעלת תרבות ענפה ומפותחת‪,‬‬
‫תרבות יהודית יהודית בהשוואה לעמים‬
‫אחרים‪ .‬עתה נאמר‪ ,‬שאמונתו של יהודי‬
‫בספר המצווח ובבורא עולם שמסרו לאדם‪,‬‬
‫היא עצם הוויתו ותכלית חייו‪ .‬בוויכוח‬
‫שהיה לנו‪ ,‬ביקשת ממני לסלק מחוץ למגרש‬
‫את אבן היסוד שלי שממנה אני שואב את‬
‫תקוותי ובנין חיי וחיי ילדי‪ .‬נדמה^כי עתה לא‬
‫יקשה להבין את התנגדותי להתחיל בוויכוח‬
‫במקום שבו רצית‪.‬‬
‫ועוד פיסקה‪ .‬דורנו זה בעם ישראל הינו‪,‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬המשך רציף של תרבותנו‪.‬‬
‫אחריותנו לדורות הבאים חייבת לשאוב‬
‫כוחה מן הדורות שמסרו לנו את חוקי‬
‫החיים למען נמשיך ללכת בדרך היהודית‪.‬‬
‫וכאשר מדובר על עורק חיים מרכזי‪,‬‬
‫השמירה עליו אינה יכולה להיות בנימנום‪.‬‬
‫מתנ׳׳ס‬
‫בגליון ״במתנסים״‪ ,‬מס׳ ‪ 118‬מופיעים שני‬
‫מאמרים סמוכים זה אה בעמודים האמצ׳‬
‫עיים של החדשון‪.‬‬
‫האחד‪ ,‬על הרב פנחס רויטמן‪ ,‬יו׳ר מתנ׳׳ס‬
‫פאני קפלן בירושלים‪ ,‬והמאמר השני על‬
‫מתנס הרובע היהודי בירושלים‪ .‬דעתו של‬
‫הראשון באותיות מודגשות היא‪" :‬כשם שיש‬
‫בתי ספר נפרדים לדתיים ולתילונים‪ ,‬כך צרי­‬
‫כים להיות גם מתנ׳יסים נפרדים׳׳‪ .‬במאמר‬
‫השכן‪ ,‬במרחק של "שתי אצבעות"‪ ,‬נאמר כי‬
‫המתנ׳׳ס מהווה מוקד לפעילות לכל גווני‬
‫האוכלוסיה‪ .‬גם חרדים באים‪ .‬ישנה פעילות‬
‫משותפת לכל תלמידי בתיה׳׳ס שברובע‪ .‬כל‬
‫הפעילות בחוגים היא מעורבת‪ ,‬להוציא פעי­‬
‫לות חברתית נפרדת לבנים ולבנות‪.‬‬
‫אינני בא להתייצב לדעתו של זה‪ ,‬ולסתור‬
‫את דעתו של האחר‪ .‬על כל פנים‪ ,‬תחושתי‬
‫הפרטית היא‪ ,‬שהמתנ׳׳לז להלכה ולמעשה‬
‫משמש כגורם מאחד בין דתיים לכאלה‬
‫שאינם דתיים‪ ,‬וממילא גם בין כל העדות‬
‫בישראל‪ .‬במה גדול כוחו של המתנ׳׳ס בבצוע‬
‫האינטגרציה‪ ,‬יותר מבית הספרי התשובה‬
‫היא ‪ -‬במפגש המשותף של תלמידים בני‬
‫הנוער‪ ,‬והעקר ‪ -‬הוריהם‪.‬‬
‫כידוע לכל‪ ,‬ארץ ישראל היא קולטת עולים‬
‫מכל ארצות תבל‪ .‬אך טבעי הוא שיהודים‬
‫הבאים מארצות אשר בהן הקהילות התנהלו‬
‫ע׳׳פי חוקי ההלכה‪ ,‬מעונינים להקנות גם‬
‫לבניהם חינוך דתי ומסורתי בארץ‪ .‬ואילו‬
‫אותם העולים שבאים מאחורי מסך הברזל‪,‬‬
‫אשר שם יותר מיובל שנים המשטר הצלית‬
‫לעקור את היהודים מבתי הכנסת ולהשכיחם‬
‫את התורה‪ ,‬אותם האנשים ‪ -‬רחוקים‬
‫ממסורת ישראל‪ ,‬ואינם יודעים עליה הרבה‪,‬‬
‫גם בארץ לא כל כך מתענינים בה‪.‬‬
‫אינני מתיימר להכיר הרבה מתנ׳׳סים‬
‫בארץ‪ ,‬אבל אני מתאר לי שלפחות ברובם‪,‬‬
‫יוצאים גם הדתיים וגם אלה שאינם דתיים מן‬
‫ה׳׳גיטו" שלהם‪ ,‬נפגשים ורואים‪ ,‬שאלה וגם‬
‫אלה ‪ -‬שייכים לעם אתר!‬
‫על כל פנים ‪ -‬מחנ׳׳כז אחד אני מכיר‬
‫מצוין‪ ,‬ויש לי גם הזכות להמנות על ההנהלה‬
‫שלו‪ ,‬והוא ‪ -‬המתנ׳׳ס על שם רנה מאיר‬
‫בפרדס־תנה‪ .‬כמדומני‪ ,‬שאם ישנו מקום‬
‫תרבותי‪ ,‬המפרה הכרות וידידות בין חילוניים‬
‫לדתיים‪ ,‬או בין עדה זו לאחרת‪ ,‬הרי זה ‪-‬‬
‫המתנ׳׳ס‪ .‬בכל חוג‪ ,‬יהא זה עיוני או ספורטיבי‪,‬‬
‫עמלני או אינטלקטואלי‪ ,‬תראה בו צבור‬
‫מגוון‪ ,‬השקוע במעש‪ ,‬והמתלהב מן ההשגים‬
‫והיצירתיות שלו‪ ,‬המקרב את הלבבות‪,‬‬
‫ובאוחם הרגעים‪ ,‬ובוודאי גם לטווח רחוק‬
‫יותר‪ ,‬המתנ׳׳ס הוא אחד האמצעים המסייע‬
‫לאינטגרציה בחינוך‪ ,‬ולאחור שבטי ישראל‪.‬‬
‫‪0‬פה החנוה ו‪0‬תנ״‪0‬י‪ 6‬מיזליט למוציא אחת ישמע‪ ,‬בוןקטוזיאיחעים המ<ז‪1‬וושי‪ 0‬נמדינה‪ ,‬נ״ו ‪tmi‬‬
‫נ»שאי‪ 0‬לא}מ״ם־הבות״ם הקע»ריפ לתפיסת העולש של החגוה ל‪0‬תד‪0‬ים‪ .‬צוות התנוםת יהיה מ‪0‬ה‬
‫החנוה‪ .‬הנייר יופץ למעונות העיתונים ובנועדנת‪.‬‬
‫•<‪.y.:.v.‬׳‪•.•.•.v.v.v.‬‬
‫גדעון גולדווין‪ ,‬שהיה לפני כשנתיים מנהל‬
‫המתלים בשכונת שטרן בירושלים‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן שליח בפילדלפיה‪ ,‬חזר לארץ‪ ,‬אך לא‬
‫לחברה והחל לעבוד בסוכנות היהודית‪.‬‬
‫גדי פורת‪ ,‬התחיל עבודתו בחברה כמנהל‬
‫מתל׳ס בטבריה ולאחר מכן היה מא׳׳ז באזור‬
‫המרכז‪ .‬גדי שהה בשליחות מספר שנים‬
‫בדרום אפריקה וחזר גם הוא ארצה‪ ,‬אך‬
‫לצערנו לא לחברה‪.‬‬
‫אסתר סלע‬
‫רמי אמיתי‬
‫יאד ‪ ,1953‬ישראל‪ ,‬נשוי ‪.2 +‬‬
‫רמי הינו בעל תואר ב‪.‬א‪ .‬בחינוך ומדעי‬
‫המדינה‪ ,‬מהאוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫בה גם סיים לפני מספר שנים את לימודיו‬
‫בתכנית שוורץ‪ .‬כמו כן רמי הינו בוגר קורס‬
‫רכזים לניהול‪ .‬משנת ‪979‬ו ועד היום שימש‬
‫כסגן מנהל המרכז הקהילתי ברמות‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫רמי נבחר‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫לניהול‬
‫המתלים‬
‫בגילה‪,‬‬
‫עלי כליפא‬
‫יאד ‪ ,1950‬ישראל‪ ,‬נשד ‪.3 +‬‬
‫את תואר ב‪.‬א‪ .‬בעבודה סוציאלית סיים‬
‫בשנת ‪974‬ו באוניברסיטת בר־אילן‪.‬‬
‫עבד כעובד סוציאלי במשרד הבריאות‬
‫ומשרד הסעד‪ ,‬כמפקח מחוזי בשרותי הרווחה‬
‫ועד היום כעובד סוציאלי בעירית אום אל‬
‫פחם‪.‬‬
‫נבחר לניהול המחליכז באום אל פחם‪.‬‬
‫יאדת ‪ ,1952‬ישראל‪ ,‬נשואה ‪3 +‬‬
‫אסתר הינה בעלת תואר ב‪.‬א‪ .‬בחינוך‬
‫ובסוציולוגיה מאוניברסיטת בר־אילן‪ .‬כן‬
‫עברה קורס רכזים לניהול של החברה למתנ־‬
‫"סיס בשנת ‪ 985‬ו‪.‬‬
‫במשך כל שנות עבודתה מ־‪972‬ו‪ ,‬עבדה עם‬
‫נוער‪ .‬במתליס גבעת שמואל שמשה כרכזת‬
‫נוער ובמתל׳ס יד־התשעה הרצליה‪ ,‬מקום בו‬
‫עבדה עד היום‪ ,‬שמשה כסגנית מנהל ורכזת‬
‫ילדים ונוער‪.‬‬
‫נבחרה לניהול המתנ׳׳ס בתל־מונד‪.‬‬
‫דורון מושינסקי‬
‫יאד ‪ ,1957‬ישראל‪ ,‬נשוי ‪.2 +‬‬
‫מסיים לימודיו לקראת תואר ב‪.‬א‪ .‬שרת‬
‫בצבא קבע )בשייטת(‪.‬‬
‫מנובמבר ‪ 1985‬שימש כרכז ספורט וחברה‬
‫במתל׳ס עשרת‪ .‬לפני כתודשיים נתמנה לני­‬
‫הול המתלים בעשרת‪.‬‬
‫בימים אלה מסיימים את עבודתם בחברה‬
‫זהבה צוראל‪ ,‬שהיתה עוזרת לאברהם גורן‬
‫ועובדת הקרן לחינוך קהילתי ע״)‪2‬ו תיים צפורי‬
‫ז׳׳ל‪ ;.‬עזרא נגר‪ ,‬שהיה מנהל המתל׳ס בקטמון‬
‫ח׳ טי; ושמוליק גלמודי‪ ,‬מי שהיה מנהל‬
‫המתלים בבית שמש‪ ,‬אשר פנה לעסקים‬
‫פרטיים‪.‬‬
‫שינויים ארגוניים שונים נערכו לאחרונה‬
‫בחברה‪ .‬נושא ההדרכה אוחד עם הטיפול‬
‫בכוח־אדם לאגף אחד שהוא פיתוח משאבי‬
‫אנוש‪ .‬אגף הכספים הורחב וחחק ויהיה‬
‫מעחה אגף כספים ומינהל‪ .‬אדם במשרה‬
‫מלאה יטפל בפרט בחברה‪ ,‬ואדם במשרה‬
‫מלאה יטפל בנושא ההנהלות הציבוריוח‪ .‬כל‬
‫זאת ללא תוספת כלשהי בכות־אדם‪ ,‬אלא‬
‫על־ידי ארגון שונה של התקנים הקיימים‪.‬‬
‫עמי שגב נבחר לטפל בנושא הפרט‬
‫בחברה‪ .‬עמי מגיע מבית אידלשטיין בקרית‬
‫שמונה‪ ,‬שם החל לעבוד בשנת ‪974‬ו ומאז ועד‬
‫היום הקים רשת מתל׳סים עניפה ופעילה‪.‬‬
‫בנושא ההנהלות הציבוריות יטפל‪,‬‬
‫במשרה מלאה‪ ,‬שמעון שובל‪ .‬גם שמעון ותיק‬
‫בחברה‪ ,‬היה מנהל המתל׳כז בקרית ביאליק‪,‬‬
‫מא״ז חיפה וחזר בקיץ האחרון מתקופח‬
‫שליחות בארה״ב‪.‬‬
‫מכון סאלד‪ ,‬בשיתוף עם ג׳וינט ישראל‬
‫ומשרד העבודה והדווהה יזמו הקמתו של‬
‫מאגר ממותשב לתכניות בתהומי הינוך‪,‬‬
‫הברה ורווהה‪ .‬במאגר נכללות תכניות מקי­‬
‫פות מתחומים אלו‪.‬‬
‫במסגרת זו יצאו לאור שני פרסומים‬
‫האחד‪ :‬תכניות יהודיות לגיל הרך והשני ‪-‬‬
‫תבניות יחודיות בתחום הזיקנה‪.‬‬
‫שושנה לנגרמן‪ ,‬מנהלת מרכז המידע של‬
‫מכון סאלד‪ ,‬מציינת‪ ,‬כי איסוף התוכניות היה‬
‫תהליך ממושך ומקיף‪ .‬פנייה נשלחה אל כל‬
‫הגורמים העוסקים בתתום הגיל הרך או‬
‫הזיקנה ובכלל זה מוסדות ועובדים בשטח‪.‬‬
‫כשאנו אומרים"תכנית״ התכוונו להיות מאד‬
‫גמישים וכך כללנו במדריך כמעט כל תכנית‬
‫שאינה שייכת למערכת החינוך המשלים‪.‬‬
‫המטרה העיקרית בפרסום המדריכים‬
‫היתה לתעד תוכניות המתבצעות בשטח ולה­‬
‫ביא להפצתן בין כל הגורמים המעונינים‪.‬‬
‫הדבר חשוב לתוכניות שהצליחו‪ ,‬אך גם‬
‫לכאלו שנהפכו לתוכניות מגירה‪.‬‬
‫מיכל לופו‪ ,‬אחראית על המדריך העוסק‬
‫בגיל הרך ואורה קסיר העוסקת ביחסי‬
‫ציבור של המכון‪ ,‬שתיהן מקורבות אל עובדי‬
‫המתל׳סים מחוך נסיון העבר בחיי העבודה‬
‫שלהן‪ ,‬מציינות עד כמה מועילים ושימושיים‬
‫יכולים מדריכים אלה להיות לרכזים ולעוב­‬
‫דים במתל׳סים‪" .‬הייחוד בחוברות״ אומרת‬
‫אורה‪ ,‬אשר עבדה כרכזת תרבות במת־‬
‫ליכזים והיא בוגרת תכנית שוורץ‪ ,‬מסלול‬
‫המנהלים‪ ,‬מציינת כמה היתה "רעבה" בעבר‬
‫לאוסף כזה של תוכניות‪" .‬תכנית שוורץ‬
‫נותנת הרבה דברים תיאורטיים‪ ,‬אבל כאשר‬
‫אתה בא לשטח ורוצה לבנות תוכנית‪ ,‬אתה‬
‫לא יודע איך להתחיל‪ .‬בנוסף‪ ,‬בישוב קטן‪,‬‬
‫הרכז רוצה להפעיל שתיים עד שלוש תוכ­‬
‫ניות‪ ,‬ולא יודע במה לבחור‪ ,‬גם על בעיה זו‬
‫עונה המדריך‪ .‬כשעבדתי במתליסים כל כך‬
‫תפשתי תומר כזה ולא היה בנמצא"‪.‬‬
‫שושנה לנגרמן מציינת כי לאחר עיבוד‬
‫החומר‪ ,‬נשלחו כל שאלוני התוכניות לאחר­‬
‫אים בשטח‪ ,‬והם קיבלו אישור סופי טרם‬
‫הדפסתם‪.‬לאחראים במכון סאלד לא היו לא‬
‫אמצעים‪ ,‬לא כוח אדם וגם לא זמן‪ ,‬כדי לבדוק‬
‫כל תוכנית כיצד היא מתבצעח הלכה‬
‫למעשה‪ ,‬ולכן הדברים הם על אחריות‬
‫הכותבים‪.‬‬
‫בקובץ העוסק בתחום הזיקנה יש תוכניות‬
‫רבות המבוססות על עבודה עם מתנדבים‬
‫בשבוע האחרון אנו עדיס לויכוח ציבורי סביב הצגת "החילוני האחרון"‪ .‬פסילת‬
‫המחזה על־ידי הצנזורה‪ ,‬בכל נימוק אשר לא יהיה‪ ,‬לא עולה בקנה אחד עם ערכי‬
‫הדמוקרגויה היסודיים אותם החברה הישראלית רוצה‪ ,‬זכאית וחייבת להקנות‪.‬‬
‫החברה למתנ״סים‪ ,‬אשר אחד מעקרונותיה הוא מעורבות‪ ,‬מנסה לחנך את האזרח‬
‫בקהילה לקחת אחריות על חייו‪ ,‬להשתחרר מהתלות השלילית במימסד‪ ,‬מהמגיע לי‪,‬‬
‫לצפות מהמדינה לשירותים בסיסיים ולסיוע ועזרה ליוזמות מקומיות קהילתיות‬
‫המבוססות על צרכים אמיתיים‪ ,‬וכל זאת תוך שיתוף מלא ואמיתי בהחלטה‪ ,‬בתכנון‬
‫ובביצוע‪.‬‬
‫צנזורה‪ ,‬במובן שאחר יקבע מה טוב לאזרח לדעת‪ ,‬לראות ולצפות‪ ,‬מביאה תוצאה‬
‫הפוכה ‪ -‬אזרח חסר אחריות‪ ,‬פאסיבי‪ ,‬שאינו לוקח על עצמו תפקידים‪ ,‬כי המדינה‬
‫תעשה הכל בשבילו‪ ,‬כולל שיפוט ערכי‪.‬‬
‫החברה למתנ״סים מאמינה בבגרותו של האזרח להחליט בעצמו מה טוב לו ומה רע‬
‫לו וקוראת לביטול הצנזורה על מחזות וסרטים למבוגרים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אגו קוראים לתיאטרונים לקבל על עצמם‪ ,‬דרך ועדות ציבוריות וולונטריות‬
‫ודרך ביקורת עצמית רצינית‪ ,‬לשפוט בצורה מבוגרת וכנה את ערכן האמנותי של‬
‫ההצגות ואת הצורך בביטויים מסויימים ובסצינות מסויימות שיש בהן כדי לפגוע‬
‫בציבור הרחב‪ .‬בקורת עצמית טובה ואמיתית תהיה תחליף נכון והוגן לצנזורה מטעם‬
‫המדינה‪.‬‬
‫יוסף סאיפר איננו‬
‫מעטים האנשים שהקדישו את מירב מחשבוחיהם‪ ,‬חיבתם ומרצם לבעיות החברה‬
‫בישראל‪ .‬יוסף סלייפר עשה זאת מיום עלייתו עד יומו האחרון‪ .‬אין ספור מוסדות‬
‫וארגונים זכו לעזרתו ולעצתו‪ .‬פועלו הנבון‪ ,‬המעמיק והמסור היה דוגמא לכל חבריו‬
‫בעבודה ומחוצה לה‪.‬‬
‫הכרותנו החלה כשהוא עבד במשרד השיכון ואני במשרד החינוך וידידותנו נמשכה‬
‫יותר מעשרים שנה‪ .‬למתנ״סים הוא הקדיש תשומת־לב והתעניינות מיוחדת והוא ראה‬
‫בהם הגשמה של רעיונותיו החברתיים והחינוכיים כאחד‪ .‬את המכון לפיתוח מבני חינוך‬
‫ורווחה הוא ניהל במשך שנים רבות והיה לכל השותפים בו מנחה ומורה נערץ‪.‬‬
‫אבדנו אדם יקר‪ ,‬חבר בעת צרה ושמחה‪,,‬נרגיש את האבידה יחד עם רבים רבים‬
‫האבלים על פטירתו‪.‬‬
‫יהי ׳כיי ב י י י‬
‫כל זאת ללא תוספו! כלשהי בכוח אדם‪,‬‬
‫אלא על־ידי ארגון שונה של התקנים‬
‫הקיימים‪.‬‬
‫מרכז המידע של מכון םאלד לרשות‬
‫המתנ׳׳םים‬
‫מיכל "הוא בכך שהן יכולות להציע לרכז‬
‫במתל׳ס שפע של תוכניות שכבר נוסו בשטח‪.‬‬
‫כל תוכנית מתוארת בפרוט מבחינת מטרות‪,‬‬
‫חכנים‪ ,‬רקע‪ ,‬כח האדם הנחוץ ובניית התק­‬
‫ציב‪ .‬בסוף כל תוכנית מופיע שם האחראי‬
‫והכתובות לפניות‪ .‬ניתן להתקשר אליו לברור‬
‫פרטים נוספים ואף לקבלת הדרכה"‪.‬‬
‫!״ד עמדה בנושא צנזודה‬
‫בכל גיל‪ ,‬החל מבני נוער ותלמידים וכלה‬
‫בקשישים למען קשישים וקשישים למען‬
‫הקהילה‪ .‬מיותר לציין כי זהו פן נוסף החשוב‬
‫לעבודת המתל׳סים‪.‬‬
‫בקובץ העוסק בגיל הרך מופיעות כ־‪40‬‬
‫תוכניות‪ ,‬בהן כמובן גם כאלו המופעלות‬
‫במתליכוים‪ ,‬והן מקיפות את תחום הגיל ‪ 0‬עד‬
‫‪ .6‬בכלל זה‪ ,‬תוכניות העוסקות בלימודים‪,‬‬
‫העשרה‪ ,‬הדרכת צוות‪ ,‬שיקום ילדים חריגים‪,‬‬
‫עבודה עם הורים ועוד‪ .‬בשלבי הכנה נמצא‬
‫עתה קובץ תדש ומקיף יותר של תוכניות הגיל‬
‫הרך‪ ,‬אשר בו כבר נכללות כ־‪ 200‬תוכניות‪.‬‬
‫בעתיד היותר רחוק יראו אור קבצי תוכניות‬
‫לנוער ומשפחה ולמחשבים בחינוך‪.‬‬
‫במרכז למידע במכון סאלד קיים גם מאגר‬
‫ממותשב המאפשר דלייה טלקטיבית של‬
‫מידע על תוכניות לפי מאפיינים כמו‪ :‬מממ­‬
‫נים‪ ,‬אוכלוסיה‪ ,‬מקום ביצוע התוכנית‪ ,‬נושא‬
‫וכוי‪.‬‬
‫מנהלי מתליסים ורכזים‪ ,‬מה שנותר לכם‬
‫לעשות עתה הוא להתקשר למכון סאלד ולהז­‬
‫מין את החוברות‪ .‬תוברת הגיל הרך שאינה‬
‫מסובסדת עאית שום גורם‪ ,‬עולה ‪ 13‬ש׳׳ח‪,‬‬
‫ואילו חוברת הזיקנה‪ ,‬המסובסדת עאידי‬
‫גירנט ואש״ל מחירה ‪ 6‬ש׳׳ח בלבד‪.‬‬
‫המעונינים מתבקשים לפנוח אל‪ :‬מכון‬
‫סאלד‪ ,‬רח' קולומביה ‪ ,9‬קרית מנחם‪ ,‬ירושלים‬
‫‪ ,96583‬לטפון‪ :‬ו‪919‬ו‪ .02-4‬הפונים בכתב‬
‫מתבקשים לצרף תשלום עם ההזמנה‪.‬‬
‫יעל פ ו ״ ו‬
‫עין אחת‬
‫עין אחת‬
‫בוכה‬
‫בקור בשני מתנ״םים שהיה לי הכבוד לנהל בעבר‬
‫מאת עדנה בוסטין‪ ,‬מנהלת מתנ׳׳ס יבנה‬
‫בית דגן‬
‫הלב שמח‪ .‬טקס קבלת פרס מאומנות לעם" לבד מכל המכובדים מן החוץ ‪ -‬תושבי‬
‫בית דגן‪.‬‬
‫חיבוקים ונשיקות‪ ,‬הרבה אור קורן בעיניים‪ ,‬שמחה אמיתית‪ .‬ועדת תרבות גדולה‬
‫עולה על הבמה לקבל שי צנוע‪ ,‬מחשבה יפר‪ .‬אנשים מעורבים‪ ,‬בית חוגג‪ .‬ישוב‬
‫שהמאפיינים העיקריים שלו היו ההזנחה‪ ,‬האדישות‪ ,‬המצוקה האמיתית‪ ,‬נפתח ופורח‪...‬‬
‫פעם אמרו שהעתיד של בית דגן טמון בבולדוזרים‪ .‬מי זוכר את זהזי? לא‪ .‬לא שהכל‬
‫ורוד ואין בעיות בישוב או במתנ׳׳ס‪ ,‬אבל עברו הימים של"אולי כך זה צריך להיות" ושל‬
‫"אין מה לעשות" ויש התמודדות ומרגישים אותה באויר‪ .‬קחו את"חדשון בית־דגך‬
‫מחדש אוקטובר ‪ -‬יש עדיין בעיות ויש סמים ויש רעש מטוסים ובמתנ׳׳ס יש חילופי‬
‫צווח וכל זה מקשה‪ ,‬אבל החיים נמשכים והאוירה רבותי‪ ,‬האוירה!!! ובקרתי שם לא רק‬
‫בעתות החג‪ ,‬גם בסתם יום של חול ונהניתי!!!‬
‫ומי שחושב שבית דגן היא לא על דרך המלך שיקום!!!‬
‫רובע ה׳ אשדוד‬
‫אגף חדש נבנה מכספי תרומה שבעוונותי סייעתי להשיג‪ .‬בעצם רק חלק מתכנית של‬
‫אגף גדול יותר‪ .‬בניין בלבן כתול‪ .‬יפה‪ .‬פשוט אין להכיר את המקום‪ .‬ערוגת פרחים בחוץ‪,‬‬
‫עציצים פה ושם‪ .‬בניין בלבן וכתול‪ .‬בניין ריק‪ .‬הלב עצוב‪.‬‬
‫אני לא יודעת מה בדיוק היתה השתלשלות העניינים‪ .‬למען האמת גם לא אכפת לי‪.‬‬
‫לא אכפת לי מי עשה מה ולמה ‪ -‬אכפת לי שאני‪ ,‬שהשקעתי שם שנתיים של עבודה‬
‫עם כל הלב וכל הנשמה‪ ,‬יתד עם צוות מסור ואוכלוסיה מתעוררת רואה תקוה גדולה‬
‫שמתפוררת‪.‬‬
‫הצוות שהיה משהו משהו ‪ -‬בחלקו יצא מן התמונה‪ .‬בית־הספר שז׳׳ר עם מנהלת‬
‫שהיתה מעורבת מעל לראש ניתק מגע‪ ,‬קבוצת תושבים שהיתה אכפתית ולחצה ועבדה‬
‫והקדישה ימים כלילות התיאשה‪ ,‬הנהלה ‪ -‬הטובה ביותר שהיתה לי מכל המתנ׳׳סים‬
‫בהם עבדתי‪ ,‬טובה באמת ‪ -‬אינה מתפקדת‪ ,‬תקציבים )אמנם לא מי יודע מה( אינם‬
‫מגיעים‪ ,‬הקצבוח של החברה‪ ,‬העיריה שואפים לאפס‪ ,‬ראש עיר שהיה שותף נהדר‬
‫להרפתקאות ותוכניות גם הוא איננו‪.‬‬
‫מה יש? אגף חדש‪ ,‬בניין בלבן וכחול‪ ,‬צוות קטנטן‪ .‬נקודה‪.‬‬
‫איך אפשר לתת לדבר כזה לקרות???‬
‫עין אחת צוחקת אבל עין אתת בוכה‪.‬‬
‫‪ll»:u:::‬‬
‫•••••••••••••••‬
‫‪:::::: :::::::: s i : : : :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:: :::‬‬
‫‪1‬‬
‫‪::::‬‬
‫‪Eli‬‬
‫‪:::n::i::i:::::::::::H::!i::li!i::‬‬
‫צעדת קרית־אתא‬
‫ג‪:::::::::::::::::‬ך‬
‫ו | ‪11‬‬
‫»‪•••••••••••• »»:‬‬
‫המושבה‬
‫מנחמיה‬
‫בת ‪85‬‬
‫המקומית אכן הובילה את האר‪,‬וע‪ ,‬שכלל גם‬
‫ארוח מבוב^ם וחלוקת אזרחות כבוד‪ .‬בין‬
‫אורחי הכבוד נמנה הלורד והפרופסור דוד‬
‫סמואל‪ ,‬נכדו של הנציב העליון הראשח‬
‫הלורד הרברט סמואל‪ .‬מנחמיה קרויה גל׳ש‬
‫מנחם‪ ,‬אביו של הנציב הראשון‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬המתנ׳׳ס גם קבל וגם לקח על עצמו‬
‫את כל החלק התרבותי‪ .‬בהכללה ניתן לומר‬
‫שאכן הייתה חלוקת עבודה‪ .‬עם גורמי תוץ‬
‫מאת מנתם גילה‪ ,‬מנהל‬
‫המתנ׳׳ס‬
‫ המועצה מתעסקת‪ ,‬ואילו בתושבים ‪-‬‬‫ילדים‪ ,‬נוער ומבוגרים ‪ -‬המתנ׳׳ס מטפל‪.‬‬
‫מנחמיה‪ ,‬הישוב הראשון בעמק הירדן)‪9‬‬
‫שנים לפני דגניה!( חגגה בימים אלה יום‬
‫הולדת‪.‬‬
‫המתל׳נז יחד עם המועצה המקומית הכינו‬
‫יום של חג‪ ,‬שכלל מפגש ותיקים ‪ -‬ולצערנו‪,‬‬
‫רבים עזבו במהלך השנים ‪ -‬ועצרח חגיגית‬
‫שנערכה באולם היפה של המתנ׳׳ס‪ .‬העצרת‬
‫נקראה"על הגורן בליל לבנה" ‪ -‬כשם השיר‪,‬‬
‫אותו כתב בן מנחמיה‪) .‬שמו ירמיהו רוזנצוויג‬
‫והוא כבר קרוב ל־‪ 5‬שנים אומר שהוא בן ‪,80‬‬
‫‪htn‬‬
‫מאת ימי גולדברג‪ ,‬רכז ספורט‬
‫עירוני‬
‫צעדת קרית־אתא התקיימה לראשונה‬
‫בהול המועד סוכות‪ .‬באירוע השתתפו כ•‬
‫‪ 1000‬צועדים מכל חלקי העיר ואורחים מעת­‬
‫לית‪ ,‬גרמניה)משלתת אורחי העיריה( וקבוצה‬
‫משבט הבדואים השכנים לקריה‪.‬‬
‫מזג האויר היפה גרם לאנשים לצאת‬
‫מבתיהם ולטייל באוירה נהדרת בחיק הטבע‪.‬‬
‫משפחות רבות שכללו הורים וילדים‪ ,‬קבוצות‬
‫מאורגנות מבתי־הספר וממוסדות רבים‪,‬‬
‫צעדו בשבילי המסלול ולצופה מהצד נתגלה‬
‫^חש" ענק של צועדים המתפתל בין הגבעות‪,‬‬
‫‬‫הצועדים נחלקו לשתי קבוצות‬
‫במסלול הארוך צעדו כ־‪ 800‬איש ובמסלול‬
‫הקצר צעדו כ־‪ 200‬איש‪ ,‬רובם משפחות‬
‫שעקב גיל הילדים נאלצו לצעוד במסלול של‬
‫כ־‪ 3‬ק׳׳מ בלבד‪.‬‬
‫המסלול הארוך שעבר באזור מרהיב עין‪,‬‬
‫החל בפארק העירוני עבר ברחובות הקריה‬
‫עד גבעח הרקפוח ומשם ליער שמיר דרך‬
‫חירבת אושה ואנדרטת הלוחמים של רמת־‬
‫יוחנן‪ ,‬דרך הקיבוצים באזור הזרה לקריה‬
‫ולפארק‪.‬‬
‫מתנדבים מקיבוץ רמת־יוחנן הקימו שתי‬
‫נקודוח הסברה לצועדים מול חירבת אושה‪,‬‬
‫ניחן הסבר על האזור כולו וההסטוריה‬
‫ובאנדרטח הלוחמים ניתן הסבר על הקרבות‬
‫שהתרחשו באזור‪ .‬הקרב החשוב יוחר באזור‬
‫התנהל באפריל ‪ 1948‬ושבו כבשו חברי הגנה‬
‫)חלקם תושבי קרית־אתא( את אזור חירבת‬
‫אושה וחירבח כסאיר‪ ,‬ועמדו בפני התקפות‬
‫רבות מצד הדרוזים‪.‬‬
‫האזור שנכבש היה אזור חשוב‪ ,‬משום שבו‬
‫נמצאת צומח הדרכים החשובה לאזור חיפה‬
‫ועכו‪ .‬השליטה בצומת זאת נתנה אפשרות‬
‫קיום לכל אזור חיפה‪.‬‬
‫קרית אחא נגאלה ע׳׳י יהושע חנקין בשנת‬
‫‪ ,1925‬המועצה המקומית הראשונה הוקמה‬
‫בשנת ו‪94‬ו כשמספר התושבים היה ‪920‬‬
‫וכיום מגיע מספר התושבים בקריה לכ־‬
‫‪ 40,000‬איש‪.‬‬
‫בתום הצעידה בשני המסלולים הגיעו כל‬
‫הצועדים לפארק העירוני ולאחר קבלת‬
‫מדליה ותעודה החל טכס הסיום שכלל‬
‫ברכות‪ ,‬חלוקת מגינים והופעה של להקת‬
‫המחול של בית אבא חושי‪ .‬בסיום הופיעו‬
‫אריק לביא בליווי יגאל חדד בשירי ארץ‬
‫לקראת העצרת הוקמו חבורת זמר של‬
‫בוגרים ולהקוז מחול‪ .‬בינהם כאלו שמעולם‬
‫לא עלו על במה‪) .‬חלק מהסיפוק שלהם‬
‫ושלנו‪ ,‬לשמוע חושבים בסוף הערב אומרים‬
‫ לא האמנו לראות את פלוני רוקד או‬‫אלמוני שר סולו‪ .(...‬הוקמה גם חבורה של‬
‫״עוחקנים"‪ ,‬מעין חוג דרמטי‪ ,‬וזאת בנוסף‬
‫ללהקת הבנות היפות של כיתה ח׳ שכבר‬
‫רוקדת יותר משנה בארועים שלנו‪ ,‬ותזמורת‬
‫תליליות בת ‪ 35‬ילדים שמנגנת אף היא בכל‬
‫גליל‬
‫לגנוז‬
‫ישראל‪.‬‬
‫בין המברכים היו סגן ראש העיר מר רוברט‬
‫ראובן‪ ,‬מנהל המתנ׳׳סים בעיר מר מורדי‬
‫גביסון ומפקח רשוח הספורט במחוז‪ ,‬מר בני‬
‫מרגלית‪.‬‬
‫מגינים ניתנו לכל הקבוצות המאורגנות‬
‫)‪ 23‬במספר( ולשתי הקבוצות הזוכות בצעידה‬
‫נאה ‪ -‬להקת מהול"הורה רקפות״ וקבוצת‬
‫בית ספר צבי ישראל‪.‬‬
‫האירוע אורגן על ידי צוות המתנ״כז בשי­‬
‫תוף עירית קרית־אתא‪ ,‬המשמר האזרתי וקי­‬
‫בוץ רמת־יוחנן שבשטחיו צעדו הצועדים‪.‬‬
‫אין ספק שהאירוע הראשון מסוגו שהת­‬
‫קיים בקריה הצליח מעל המשוער הן בכמות‬
‫האנשים שהגיעו והן באירגון‪.‬‬
‫באירוע זה ניחנה ההוכחה שתושבי הקריה‬
‫צמאים לאירועים עממיים ואוהבים‬
‫להשתתף במפעלים מסוג זה‪ .‬בטוחני‪,‬שכל‬
‫הצועדים נהנו מטיול רגלי בחיק הטבע ויגיעו‬
‫בשנה הבאה לצעדה אשר תהפוך למםורת‬
‫בקרית־אתא‪.‬‬
‫לאור ההצלתה מתכננים כעת במתנ׳׳כזים‬
‫בעיר פעילויות עממיות שיערכו במשך השנה‬
‫כגון‪ :‬מירוצים וימי ספורט שיהפכו במשך‬
‫הזמן למסורת בפעילות העממית הענפה‬
‫בקריה‪.‬‬
‫והלואי על כולנו המרץ והחיוניות‪ .‬נראה‪,‬‬
‫מדבר ומתנהג כמו יאצק האמיתי(‪.‬‬
‫כמה מלים על המתנ׳׳כו וצוותו‪.‬‬
‫ידענו שהשנה מנחמיה חחגוג‪ ,‬אך ההנחיה‬
‫היתה לא לתקצב זאח אצלנו‪ ,‬כי הכל יעשה‬
‫על־ידי הרשות המקומית‪ .‬בפועל‪ ,‬המועצה‬
‫ארוע במהלך ‪ 3‬השנים האחרונות‪.‬‬
‫נוסיף לכך כ־‪ 40‬נשים שהתנדבו לעזור בכי­‬
‫בוד וארות ונוכל לומר בסיפוק‪ ,‬שמלבד‬
‫ההצלחה של הערב עצמו זכינו לשתף אחוז‬
‫גדול מתושבי המקום‪ ,‬ושמשנו באמת כמרכז‬
‫התרבותי־חברתי של המושבה‪.‬‬
‫מתנ״ס דוממה צועד על הגל‬
‫מאת אילנה בוזגלו‪ ,‬רכזת ילדים‬
‫בפרוס שנת הפעילות הח^‪J‬וה של המתג׳׳ס‬
‫<ל׳<‪1‬ו יוסף וקרולין גרוס בשכונת רוממה‬
‫בירושלים‪ ,‬החלה גם הפעילות החברתית‬
‫באגף הילדים‪ ,‬במסגרת תנועת נוער מקומית‬
‫של ילדי השבונה‪.‬‬
‫היעד הראשוני ‪ -‬גיבוש קבוצות ח ב ר‬
‫תיות בגיל ‪ ,14-7‬בהדרכת מדצ״ים ומדריכים‬
‫בוגרים מהשכונה‪.‬‬
‫תנועת הנוער תפעל בנושאים הבאים‪:‬‬
‫ו‪ .‬הפעלת קבוצות גילאיות‪.‬‬
‫‪ .2‬פעילות מיומנות בנושא‪ :‬סובלנות‪,‬‬
‫עזרה לזולת‪ ,‬שיפור איכות התיים‪ ,‬שדאות‪,‬‬
‫מתנאות וידיעת הארץ‪.‬‬
‫‪ .3‬הפעלה חוגית משלימה‪ :‬ריקודי עם‪ ,‬זמר‬
‫עם‪ ,‬אומנות‪ ,‬משחקיה‪ ,‬סרט ועוד‪.‬‬
‫‪ .4‬פעילות תוץ שכונתית ‪ -‬מסעות‪ ,‬טיר‬
‫לים‪ ,‬מחנות ואירועים‪.‬‬
‫‪ .5‬פיתות מנהיגות עצמית בקרב הילדים‪.‬‬
‫‪ .6‬שימוש בטכסים וסמלים ליצירת מוקדי‬
‫הזדהות כגון‪ :‬סמל‪ ,‬עניבה‪ ,‬חולצה ודגל‪.‬‬
‫הפעילות הראשונה במסגרת התנועה‬
‫החלה כבר לפני כשלושה תודשים‪,‬כאשר אגף‬
‫הילדים אירח במתל׳ס כ־‪ 500‬צנחנים עם‬
‫להקת פיקוד צפון‪.‬‬
‫יום קודם‪ ,‬הגיעו למתל׳ס כ־‪00‬ו ילדים‬
‫והכינו עבור הצנחנים כרטיסי ברכה אשר‬
‫חולקו לחיילים עם פרחים שנתרמו באדי­‬
‫בותה הרבה של חנות הפרחים "פרחי ירוש­‬
‫לים" אשר בשכונת רוממה‪.‬‬
‫ליצירת מוקד הזדהות ראשוני עם עקרר‬
‫נות התנועה‪ ,‬נערך טכם השבעה מרתק‬
‫ומרגש במעין־ליפתא‪ ,‬אשר נמצא למרגלות‬
‫השכונה‪ .‬בטכט נכחו כ־‪ 120‬ילדים מכל‬
‫שכבות הגיל והוא כלל‪ :‬פעילוח חברתיח‪,‬‬
‫טכס השבעה לעשרת הדברות‪ ,‬שבהם החני­‬
‫כים מביעים את רצונם לפעול למען שכונתם‬
‫ומדינתם בעזרה לזולת ובתחומים שונים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫בסיום הטכס הוענקו לחניכים עניבות‬
‫ותולצות עם סמל המחליט לאורה של כתובת‬
‫למחרת‬
‫אש הנושאת את השם"רוממה"‪.‬‬
‫תנועת הנוער יצאה בצוותא עם המדריכים‬
‫וצוות המתל׳כז לצעוד בצעדת ירושלים‪.‬‬
‫בצעדה‪ ,‬חולקה התנועה לשתי שכבות גיל‪:‬‬
‫שכבה צעירה בגיל ‪ 10-7‬ושכבה בוגרת בגיל‬
‫‪ .14-11‬ראשונים יצאו לצעוד ילדי השכבה‬
‫הבוגרת ונקודת הזינוק היתה מעוז ציון‪.‬‬
‫ילדי השכבה הצעירה המתינו לשכבה‬
‫הבוגרת בבית זית ומשם צעדו עד לגן העצמ­‬
‫אות‪ .‬הצעידה היתה מלווה לכל אורך הדרך‬
‫בשירה ומורל גבוה‪ ,‬צעידה למופת ותפאורה‬
‫ססגונית‪ .‬בתום הצעדה צעדנו לעבר המתל׳ס‬
‫בשכונת רוממה‪ ,‬שם תולקו לילדים‪ ,‬בטכס‬
‫קצר‪ ,‬מדליה ותעודה כהוקרה על השתתפותם‬
‫בצעדה‪.‬‬
‫ללא ספק אירוע זה היה מיוחד ומוצלח‬
‫במינו‪ .‬מתל׳ס <ל׳ש גרוס ברוממה היה היחיד‬
‫מבין כל הקבוצות שצעדו במתכונת של‬
‫שילוב ילתם‪ ,‬נוער ומבוגרים‪.‬‬
‫מאת יצחק מנדלסון‪ ,‬מנהל מתנ׳׳ס קרית ארבע‬
‫לפני חודשים רבים‪ ,‬ימים ספורים לאחר תחילת עבודתי בחברה‪ ,‬נתבשותי פי נפתח‬
‫קורס למנהלים החד»וים שיתקיים במרוצת השנה‪ .‬היות ובקי אני בהשתלמויות מעין‬
‫אלה ומאחיד הרבה מפחי־נפש‪ ,‬פק<‪4‬קתי בעתידה של השתלמות זו‪ .‬להפתעתי לא היה‬
‫גבול‪.‬‬
‫כן‪ ,‬היו תקלות‪ ,‬היו זיופים‪ ,‬הין עליות ומורדות ובכל זאת לדידי זו היתה הפתעה‬
‫חיובית‪ .‬זו פעם ראשונה שהרגשתי נתרם במידה משמעותית‪ .‬זכיתי‪ ,‬כך נדמה לי‪ ,‬להיות‬
‫שותף לתהליך דינמי ומעניין‪ ,‬שלא רק לימד אלא גם בנה‪ .‬זו פעם ראשונה שחיכיתי‬
‫למפגש הבא‪ .‬ניכר היה מאמץ רב בתכנון המפורט של ההשתלמויות‪ ,‬בהכנת החומר‬
‫והמנחים‪ .‬גילינו התייחסות רצינית להערות והארות של המנהלים במהלך ההשתלמות‪,‬‬
‫ובקיצור‪ ,‬ההרגשה שלנו כי ההתייחסות של המארגנים להשתלמות היתה רצינית מאד‬
‫ולא כפי שאני הכרתי בעבר ״העיקר לעשות ולגמור׳‪.‬‬
‫אחת התוצאות הישירות של קורס מוצלח זה היא העובדה שהבענו את רצוננו‬
‫להמשיך וללמוד גם בעתיד‪ ,‬ולא רק כמסו‪.‬רת פורמלית‪ .‬ישנם נושאים רבים המשותפים‬
‫לקבוצה בפרט ולחברת המתנ׳׳כזים ככלל ואנו מעונינים להמשיך לעסוק בנושאים אלה‬
‫בחברותא‪ .‬הפעם אולי לא כל כך ללמוד‪ ,‬אלא יותר לדון ולהתחבט יחדיו‪.‬‬
‫ב־‪ 18‬לנובמבר ‪986‬ו הסתיים רשמית ה׳׳סיבוב הראשיר של ההשתלמות הסדרתית‬
‫למנהלים החדשים‪ ,‬בנוכחות מנכ׳׳ל החברה ואנשי מטה אחרים‪ .‬במעמד זה קבלו‬
‫המנהלים תעודה כ״מנהלים מורשים״ עדיין לא ותיקים‪ ,‬אך סוף סוף לא חדשים‪.‬‬
‫המנהלים הביעו את שביעות רצונם הרבה מתכנית ההשתלמות ואת התרשמותם‬
‫מהגישה החיובית והתמיכה שמגלה החברה למתנ״סים בליווי מנהלים חדשים בשנתם‬
‫הראשונה לעבודה‪.‬‬
‫ולסיום‪ ,‬אישית‪ ,‬הוקסמתי מכושרה ויכולתה של שלומית שמרון וממנהיגותו‬
‫והשפעתו של מיישי שרייבר‪ .‬נדמה לי‪ ,‬כי התרשמות זו היא נחלת כל ה״מנהלים‬
‫המורשים״‪ ,‬לא יכול היה להיות זוג יותר מושלם להוביל תכנית הדרכה כמו זו שלנו‪.‬‬
‫תיאטרון החאן פועל‬
‫במרכז החאן ה י ר מ ‪ v‬ל מ י‬
‫מיסודה של הגב׳ חני גסטטנר‬
‫כיכר דוד רמז ‪ ,2‬ירושלים‬
‫טלפון ‪718281‬‬
‫תיאטרון החאן מציג‪:‬‬
‫״איולף הקטף‬
‫‪The Khan Theatre Company‬‬
‫‪operates in the Jerusalenn Khan Center‬‬
‫‪Founded by Mrs. Henny Gestetner‬‬
‫‪2 David Remez Square, Jerusalem‬‬
‫‪Telephone 718281‬‬
‫מאת הנדיק איבםן‬
‫תרגום‪ :‬גד קינר‬
‫בימוי‪ :‬יוסי תדעאלי‬
‫המחזה מספר על משפחה החיה באהחה‬
‫בכפר קטן קרוב לפיורד‪ .‬אבי המשפחה חוזר‬
‫הביתה אחרי תקופה של התבודדות בהרים‪.‬‬
‫אשתו ואחותו הגרה איתם מקדמות את פניו‬
‫בשמחה ובהקלה על כך שסוף סוף חזר‪ .‬הבן‬
‫הנכה‪ ,‬איולף‪ ,‬לבש בגדי חג והוא נרגש לקראת‬
‫אביו‪.‬‬
‫המשפחה כולה שרויה באוירת התאחדות‪,‬‬
‫כאשר בביתם מופיעה אשת עכברוש שבאה‬
‫להציע את שירותיה כמגרשת עכברים‪ .‬האישה‬
‫הזקנה משתהה בבית זמן מה ומספרת לילד על‬
‫מלאכתה‪ .‬הסיפור שלה מפחיד ודוחה‪ ,‬אך הילד‬
‫נופל בקסמיה של האישה המחרה‪.‬‬
‫אחרי שאיעזה זו הולכת לדרכה ובעוד בני‬
‫הבית המבוגרים עסוקים בעצמם‪ ,‬נודע לפתע‬
‫שאיולף טבע בפיורד‪ .‬מרגע זה מוצגות הדמ­‬
‫ויות במחזה‪ ,‬כל אחת וההתמודדות שלה עם‬
‫הטרגדיה הקשה‪ .‬ההתמודדות מחדדת את‬
‫היחסים בין בני המשפהה וחושפת כאבים ופח­‬
‫דים מן העבר‪ .‬בסופו של מסע ארוך זה מגיעות‬
‫הדמויות אל אמת חדשה‪ ,‬אותה נאלצו לגלות‬
‫בדרך של הקרבת קרבן‪.‬‬
‫צילום‪ :‬עליזה אורבאך׳‪.>s:‬׳׳‪ 1 ^ " J J •,‬ר ׳ ' ^ ׳‬
‫נעמי גל‪ ,‬״קול ירושלים״ ‪5.12.86‬‬
‫תיאטרון החאן מאת‬
‫תמו־נע‬
‫קבוצת‬
‫תיאטרון תנועה‬
‫עיבוד ובימוי‪:‬‬
‫נאוה צוקדמן‬
‫וקובי מידן‬
‫״‪ 5‬צעקות״‬
‫תיאטרון החאן מארח את תיאטרון וזמבות‬
‫״החלוף בהצגה ״אלה החיים״ )‪C'Est La‬‬
‫‪.(Vie‬‬
‫ההצגה לקחה הלק בפסטיבל הבינלאומי‬
‫השליעזי לתיאטרוני בובות וזכתה לתגובות‬
‫תמות‪.‬‬
‫ההצגה מורכבת משני חלקים‪:‬‬
‫״שידוכיף ‪ -‬םיסודם של הע«ר והחסידה‬
‫האוהבים זה את זו ורוצים‬
‫להיות יחד‪ ,‬אולם אינם מסוג­‬
‫לים להתגבר על גאוותם‬
‫ועקשנותם‪ .‬מבוסם על משל‬
‫פולקלוריסטי‪.‬‬
‫״חוסן וחצי״ ‪-‬סיפור־עם גרוזיני על אדם‬
‫המתאמץ ללמוד את נמוסי‬
‫החברה‪.‬‬
‫שני חלקי ההצגה מוצגים בסגנון קומי־‬
‫טרגי‪ .‬בובות ספוג מצופות בבד מוצגות בדו­‬
‫שיח עם המפעל‪.‬‬
‫יצחק ואסתר פקר אשר עיבדו את החומר‬
‫להצגה הם בוגרי האקדמיה לתיאטרון‬
‫בלנינגרד‪.‬‬
‫ההצגה מומלצת ע״י הסתדרות המורים‪.‬‬
‫עיבוד להצגה‪ :‬יצחק ואסתר פקר‬
‫תרגום‪ :‬לריסה לין‬
‫עיצוב בובות ותפאורה‪ :‬אסתר פקר קוגן‬
‫בימוי‪ :‬יצחק פקר‬
‫ביצוע‪ :‬יצחק פקר‪ ,‬עדה מ‪T‬סקי‪ ,‬נילי בנימין‬
‫מוסיקה‪ :‬דב מיאלניק‬
‫ההצגה תועלה בתאריכים הבאים‪25,18,4 :‬‬
‫לדצמבר ‪ 1986‬ו־‪ 4‬לינואר ‪ ,1987‬בשעה ‪20.30‬‬
‫ההצגה עוסקת בקבוצה היוצאת למסע‬
‫בנבכי האבסורד הקיומי ‪ -‬אבסורד החיים‬
‫הנעלמים אחת ולתמ‪ ,T‬חיים שאינם חוזרים‪,‬‬
‫ולא ניתן לנו להשוותם לחיינו הקודמים או‬
‫הבאים‪ .‬אנו שהקנים בהצגה‪ ,‬ללא חזרות‪ ,‬וללא‬
‫הצגות נוספות‪ .‬אי הסכמתנו לאבסורד הקמם‪,‬‬
‫היא הצעקה האנושית‪ .‬צעקתנו שלנו‪ ,‬צעקת‬
‫חברי הקבוצה ‪ -‬היא היצירה‪.‬‬
‫במסעה‪ ,‬פורשת הקבוצה ‪ 5‬תמונות‪/‬צעקות‬
‫עיקריות‪ ,‬שנבחרו בהשראה הופשית מספרו‬
‫של מילן קונדרה ׳׳הקלות הבלתי נסבלת של‬
‫הקיום׳׳‪.‬‬
‫״‪ 5‬צעקות״ בבימויה ובניהולה האמנותי של‬
‫נאוה צוקרמן‪ ,‬התקבלה באדינבורו בהתלהבות‬
‫על ‪T‬י הקהל והביקורת‪ .‬מבקר התיאטרון‬
‫החשוב מייקל קווני שיבח את המופע מעל דפי‬
‫ה׳׳פייננשל־טיימם׳׳‪ :‬׳׳זה היה כמו מחווה יהודיח‬
‫סקסית לפינה באוש‪ ,‬עם קבוצה צעירה‬
‫ומושכת באופן מהמם‪ .‬אני בספק אם יעז בכל‬
‫פסטיבל אדינבורו עוד הצגה כל כך מסוגננת או‬
‫אירוטית‪ .‬היא שיעשעה אותי עד בלי גבול‪.‬‬
‫הטרגדיה היא ש׳׳תמו־נע״ כבר תיסע מכאן‬
‫כשאיכותה תיודע ברבים״‪.‬‬
‫״‪ 5‬צעקות״ הינה ההפקה השלישית של‬
‫קבוצת ׳׳תמו־נע״ והופקה במסגרת מת״ן ‪-‬‬
‫המפעל לתיאטרון ניסויי‪ ,‬מיסודה של קרן תל־‬
‫אביב לספרות ואמנות‪.‬‬
‫ההצגה הוצגה לראשונה בפסטיבל ירושלים‬
‫‪ .1986‬עם חזרתה‪ ,‬המשיכה הקבוצה להופיע‬
‫מנהלי המתנ״םים רכזי תרבות‬
‫החאן עומד לרשותכם‪ ,‬על־פי תאום מראש‪ ,‬לארועים ולכנםים‬
‫תרבותיים־אומנותיים‪ ,‬למפגשים חברתיים ולהעלאת יצירות עצמיות‪.‬‬
‫לקבוצות מאורגנות הנחות מפתיעות‪.‬‬
‫אפשרות להכנה לצפייה ולשיחות עם היוצרים‪ ,‬לסיורים מאחורי‬
‫הקלעים ולםדנאות שונות‪.‬‬
‫עמוד זה הוכן בשיתוף עם לבנה ליטני‪ ,‬תיאטרון החאן‪.‬‬
‫בארץ‪ ,‬בעקר במסגרת ׳׳אמנות לעם״ ובהצגה‬
‫אורחת בפסטיבל עכו ‪.1986‬‬
‫״דבר״‪3.9.86 ,‬‬
‫ההצגה תועלה בחאן במוצ׳׳ש ‪31.1.87‬‬
‫בשעה ‪.20.30‬‬
‫בגדי המלך‬
‫החדשים‬
‫כותבת שרה ארנון ב׳׳‪T‬יעות אחרונות׳׳‬
‫)‪(8.8.86‬‬
‫אהבתי את הכל‪ :‬את השחקנים שעברו‬
‫ממשחק רומאנטי מלודראמטי למשהקי ליצ­‬
‫נות; את הבגדים המרהיבים; את הבובה‬
‫הנהדרת; את המוסיקה‪ ,‬שהזכירה נעימות ידו­‬
‫עות בלבוש רומאנטי‪.‬‬
‫אהבתי כל דקה‪.‬‬
‫ההצגה תועלה בחאן ב־‪ ,31.12.86‬יזם ד׳‪,‬‬
‫בשעוח ‪ 11.00‬ו־‪.16.00‬‬
‫\‪/0‬‬
‫החאן הירושלמי‬
‫‪716261‬‬
‫ימי עיון של ההתאגדות‬
‫למרכזים קהילתיים‬
‫תפקידו של המרכז הקהילתי בעבודה עם נוער‬
‫מאת‪ :‬יצחק מרגלית‪ ,‬מזכיר ההתאגדות‬
‫בנער דוד גבה הקומה וישר הלב וחבורת‬
‫הנערות והנערים שהיו אתנו בשני ימי העיון‬
‫של התאגדות המרכזים הקהילתיים בישראל‪,‬‬
‫מתמצה הטעם האמיתי של הנושא שסביבו‬
‫נסבו הדיונים הקשורים לתפקידו של המרכז‬
‫הקהילתי בעבודה עם צעירים ונוער בקהילה‪.‬‬
‫פרסי יקל למצטיינים‬
‫שיאה של האסיפה הכללית מצא את‬
‫ביטויו בחלוקת פרסי יקל ואלה הזוכים‪:‬‬
‫ו‪ .‬מועדון"בית בבה" בחיפה שזכה בפרס‬
‫על פעילות קהילתית וחוגית עניפה ובמיותר‬
‫על מתלקת השאלת תלבושות ללהקות מתול‬
‫לחגיגות פורים‪ .‬המחלקה משרתת את העיר‬
‫היפה רבתי ותפירת התלבושות נעשית ע׳׳י‬
‫מתנדבות‪.‬‬
‫ימי העיון תוכננו ואורגנו בעצה אחת עם‬
‫אגף הנוער במשרד התינוך והתרבות‪ .‬גודל‬
‫הציבור שהתכנס והגיע מרתבי הארץ הפתיע‬
‫ושימח‪ .‬ירד ההתאגדות עזריאל ציון פתח‬
‫והעלה את זכרם של דוד גלילי ז״ל‪ ,‬שהיה‬
‫מנהל המחלקה לתרבות בעירית ירושלים‪,‬‬
‫מיכאל קשתן ז״ל‪ ,‬מראשי ההתאגדות‪,‬‬
‫אברהם יקל ז׳׳ל‪ ,‬מנהל מרכז תרבות עמים‬
‫לנוער וממיסדי ההתאגדות וחיים צפורי ז״ל‬
‫שהקים את החברה למתנ׳׳סים לפני ‪8‬ו שנה‬
‫ופרש אותה על פני כל רחבי מדינת ישראל‬
‫להרחיב ולהשביח את חיי התבדה והתרבות‬
‫בכל ישוב בארץ‪.‬‬
‫‪ .2‬מתנ״ס רמת אליהו בראשון לציון‪,‬מ־‬
‫קיים פעילות מעניינת ומסועפת לכל האוכלר‬
‫סיה ובמיוחד במועדון הקשישים הפועל יותר‬
‫מ־‪ 8‬שנים ויש בו כ־‪50‬ו חברים מרבדים‬
‫שונים באוכלוסיה‪ .‬בנוסף על פעילותו היו־‬
‫מית הוא מפעיל בית מלאכה שמספק‬
‫תעסוקה לקשישים ורווח צנוע בצידה וכן‬
‫עזרה למפעלים בסביבה‪.‬‬
‫את הרצאת הפתיחה בכנס נשא מנכ׳׳ל‬
‫משרד התינוך והתרבות ד ^ שמשון שושני‬
‫ועיקריה היו בעיות הנוער כיום‪ ,‬סיבות‬
‫להקצנה בהתנהגותו‪ ,‬האופנים למלא פנאי‬
‫שיש לנוער ומקומו של המרכז הקהילתי בבי־‬
‫צוע תכניות מתאימות לנוער‪.‬‬
‫‪ .3‬מועדון ההסתדרות ‪ -‬עפולה עלית‬
‫מבנה ישן שוקם ובתוך זמן קצר הצליח‬
‫הצוות למלא אותו בפעילויות מגוונות ליל־‬
‫דים‪ ,‬ןוער וקשישים‪ ,‬הפעילות התנדבותית‬
‫ברובה‪ ,‬מייחד אותה ‪ -‬טיפוח תרבות‬
‫העדות‪.‬‬
‫עודד כהן‪ ,‬מנהל אגף הנוער במשרד החינוך‬
‫והתרבות נשא מסה על חינוך לערכים ופרש‬
‫מבחינה רעיונית ולשונית את המטרות היפות‬
‫ביותר שלמענו צריך לפעול ולהפעיל‪.‬‬
‫התלק המרכזי בשני ימי העיון היו חמש‬
‫קבוצות דיון שעסקו בנושאים הבאים‪:‬‬
‫ו‪ .‬נוער כמוביל מנהיגות בקהילה בהנחיית‬
‫אורי סטדיזובר )נוער לנוער(‪.‬‬
‫‪ .2‬תרבות הפנאי של הנוער לעומת המבוג­‬
‫רים וסדרי עדיפויות בהנחיית ורדה גיל)אגף‬
‫הנוער(‪.‬‬
‫‪ .3‬המרכז הקהילתי וההתמודדות עם‬
‫בעיות אבטלה של נוער וצעירים בקהילה‬
‫בהנחיית יעקב ישי)ההטתדרות(‪.‬‬
‫‪ .4‬נקודות מפגש בין נוער יהודי לנוער‬
‫ערבי בהנתיית פריד אבו קטיש‪) ,‬החברה‬
‫למתנ׳׳סים(‪.‬‬
‫‪ .5‬פעולות חדשניות בטיפול בנוער וטדר‬
‫עדיפויות ‪ -‬מתנ׳׳ס מורשה ירושלים‪.‬‬
‫לאחר הדיונים התכנסה אסיפה כללית של‬
‫ההתאגדות לשמוע דיווחים ולבחור את מוס־‬
‫דותיה לשנתים הבאות‪ .‬הוועד המנהל הוגדל‬
‫במעט והועמד על ‪ 55‬חברים‪ ,‬כדי לכלול בו‬
‫יותר נציגים מדרום המדינה‪ .‬לתפקיד ירד‬
‫הועד המנהל נבחר שוב פה אחד עזריאל ציון‪,‬‬
‫מנהל המחלקה לתרבות בעירית ירושלים‪.‬‬
‫היה בכך ביטוי להוקרה ולהערכה על עבודה‬
‫עקבית ועל הדרך האנושית המיוחדת בה‬
‫עשה עזריאל את עבודתו‪ .‬לתפקיד ירד ועדת‬
‫בקורת נבחר מר גבי לד מחברת "עמידר׳‬
‫ואחרון אחרון להשבחה ולהרחבה בחרה‬
‫האסיפה במר חיים קוברסקי‪ ,‬מנכ״ל משרד‬
‫הפנים לשעבר כנשיא ההתאגדות‪.‬‬
‫‬‫‪ .4‬מתנ״ס נווה יעקב‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫המתנ׳׳כז מקיים פעילות נרתבת בשכונה‬
‫גדולה ומרוחקת ממרכז ירושלים‪ .‬המתנ״ס‬
‫פועל בלי מבנה מרכזי וחוא אחראי על כל‬
‫הפעילות הקהילתית והתברתית לכל גווני‬
‫האוכלוסיה בשכונה‪ .‬הוועדה התרשמה גם‬
‫מאחוז הגבוה של ההכנסה העצמית שקיימת‬
‫במרכז‪.‬‬
‫‪ .5‬מרכז קהילתי של ההסתדרות בפרדס חגה‬
‫כרכור ‪ -‬המרכז קיבל לפני שנה את בית‬
‫ההסתדרות‪ ,‬שיפץ‪ ,‬ריהט ופתח מועדון‬
‫לתפארת המשרת את כל האוכלוסיה באופן‬
‫מגוון‪ ,‬נרחב ונאה‪.‬‬
‫תודה לחברי ועדת השופטים שסיידו‪ ,‬ראו‪,‬‬
‫חשבו‪ ,‬שקלו והחליטו‪ :‬צבי דגן‪ ,‬אלישע בירנ־‬
‫בוים‪ ,‬צבי גיל ונחום אילת‪.‬‬
‫את ההרצאה העיקרית ביום השני של‬
‫הכנס נתן שאול לילך‪ ,‬מנכ׳׳ל התברה למתנ־‬
‫"סיס שדבר על הצורך החשוב והדחוף‬
‫שהחברה תתפתח בארץ‪ ,‬תהיה חברה‬
‫הנושאת את עצמה מכל הבחינות‪ .‬כדי להגיע‬
‫למטרה זו מחובתנו לסייע בידי הקהילות‬
‫המקומיות שיקחו עליהן את הטמכות והאח־‬
‫ריות בכל הקשור להתפתחותן ולהשבחת‬
‫חייהן‪.‬‬
‫חתם את שני ימי העיון של ההתאגדות‪,‬‬
‫יריד הועד המנהל עזריאל ציון בחביעו תודות‬
‫למרכז הנופש ביער ירושלים שנתן ארוח טוב‬
‫למרות נוכחות רבה מזו שנצפתה ולכל האנ־‬
‫שים שסייעו בארגון ובביצוע חכנס‪.‬‬
‫ה״אילנות״ יצאו לדרך‬
‫מאת יוסי שיפמן‪ ,‬בית־ספר ״אילנות״‬
‫קריאה נרגשת מפיותיהם של שלוש מאות‬
‫ילדי בית הספר אילנות וכמספר הזה הורים‬
‫ותושבי השכונה‪ ,‬היתה האישור להצלחת‬
‫מאמצינו‪) .‬חברי ועדת הארועים של בית‬
‫הספר הקהילתי אילנות(‪ .‬עד לאותו רגע‬
‫חשבתי שמישהו התליט להעמיד אותנו‬
‫במקום בהקרנה של הסרט "כולם נפלו על‬
‫הראש״‪ ,‬דווקא בשבועות אלו‪ .‬בשלבי ההכנה‬
‫היו לכולנו רגעים קשים ורגעים של "מי צריו‬
‫את זה בכלל? ד‬
‫‪4‬‬
‫שירה‪ ,‬פטפוטים‪ ,‬קריאות שמתה והתרגשות‪,‬‬
‫והרגע הגדול הגיע‪ .‬מאות הבלונים הופרחו‬
‫לשמים ולאחריהם הכרזה הענקית שנעלמה‬
‫אט־אט בפאתי שמי הערב לקול מצהלות‬
‫השמחה‪ ,‬לקול תרועת החצוצרה ולנוכח‬
‫מאות זוגות עיניים בורקות ברגע של התרג­‬
‫שות אמיתית‪.‬‬
‫הקשר האמיתי הראשון בין בית־הםפר‬
‫לבין השכונה היה לעובדה קיימת‪ .‬הזינוק היה‬
‫קשה‪ ,‬הדרך עצמה תהיה לבטח קלה יותר‪.‬‬
‫תחילתה של ההרפתקה בקיץ חאחרון‪.‬‬
‫ותיק בתי הספר ברמת־אביב‪ ,‬בית־ספר״איל־‬
‫נות"‪ ,‬זכה להכרה כבית־ספר קהילתי‪ .‬נוסף‬
‫לכך‪ ,‬קבל המוסד זריקת עידוד ומרץ בדמותם‬
‫של ילדי רמת־אביב גי‪ ,‬שהגדילו את מספר‬
‫התלמידים בכשני שלישים‪ .‬באותה עסקת‬
‫תבילה קיבל צוות ההוראה של בית־הספר גם‬
‫קבוצה גדולה של הורים ״משוגעים" לענין‪ .‬צר‬
‫לי‪ ,‬אבל אין שם אחר לקבוצת אנשים מבוג־‬
‫דים‪ ,‬בעלי מקצועות שונים‪ ,‬כולם עובדים‪,‬‬
‫שמוכנים להפגש מספר פעמים בשבוע לפגי־‬
‫שות עבודה שרק מועד תחילתם ידוע‪ .‬חשבו־‬
‫נות חחשמל ידעו לספר עד מתי דלקו האורות‬
‫בדירות רבות ברמת־אביב ובאפקה‪ .‬הורים‪,‬‬
‫מורים מפקחת ומנחים‪ ,‬היו לצוותי עבודה‬
‫שעניינם אתר ‪ -‬קידום בית־הספר במישור‬
‫הקהילתי ובמישור החינוכי‪.‬‬
‫השלב הראשון היה שיפוץ הבית פנימה‪.‬‬
‫הורים וילדים השתלטו על בנין בית־הספר‪,‬‬
‫על המגרש והגינה‪ .‬תוך יומיים שינה המקום‬
‫פניו‪ :‬חזיתו צויירה‪ ,‬חלונותיו הוחלפו וגינה‬
‫רדומה זכתה לשיפוץ פניה‪ .‬השלב השני היה‬
‫ אנתנו והקהילה‪ .‬כאן נכנטה ועדת האירד‬‫עים להילוך גבוה‪ .‬באירוע הפתיחה שלחו‬
‫ילדי בית־הטפר ברכת "שנה טובה" לתושבי‬
‫השכונה וכל ילד שלח את ברכתו האישית‬
‫לשמים‪ .‬האירוע היה מין מיצג המוני של‬
‫הפרחת המון בלונים אישיים עם הברכות‬
‫האישיות והברכה הגדולה של בית־הספר עם‬
‫בלוני ענק‪.‬‬
‫הטקס‪ ,‬הברכות והשירים נפלו על כתפי‬
‫צוות ההוראה‪ .‬היתר‪ :‬ארגון המקום‪ ,‬תזמורת‪,‬‬
‫ציוד הגברה‪ ,‬בלונים ומציאת מימון ‪ -‬בידי‬
‫ההורים‪ .‬לפניית ההורים נענה בנק דיטקונט‬
‫שסייע במימון חלקי‪ ,‬עירית תל־אביב והש­‬
‫כונה התגייסה להפצת המודעות הצבעוניות‪.‬‬
‫ואז‪ ,‬בא מזג האויר ו‪...‬לכלך‪ .‬מי ציפה‬
‫למטרות עוז טרם שנאמרה תפילת הגשם?‬
‫מה עושים ? דוחים בשבוע בדיוק! כך הוחלט‬
‫וכך היה‪.‬‬
‫נהגים שנעצרו מול מעבר החצייה ברח׳‬
‫ברודצקי החליפו מבט זועם בחיוך למראה‬
‫מאות הילדים נושאי הבלונים המתנוססים‬
‫מעל לראשיהם‪ .‬כל כיתה בצבעה התקדמה‬
‫אל מרכז ככר קולנוע"תמוז"‪ .‬שם כבר החלו‬
‫להשמע המנגינות של להקת "פעמי אביב"‪.‬‬
‫מעל לגג הקולנוע התנוססה בגאווה גלוית‬
‫הברכה הענקית שעטרוה ילדי כיתה ^ה׳‪.‬‬
‫כאן נשאו ברכותיהם רבקה ארגוב‪ ,‬מנהלת‬
‫בית־הספר‪ ,‬נציגי הילדים ונציגי השכונה‪.‬‬
‫תתילת המראת הבלונים‪ .‬ברקע הברכה הגדולה‪ .‬נכנעת בשניות האחרונות לכוח‬
‫המשיכה‪.‬‬
‫תגיגה ספרותית בבית־ הספר הקהילתי ניד‬
‫בקרית־אונו‬
‫בית־הספר הקהילתי "ניר" פתח את שנת‬
‫הפעילות בהגיגה ספרותית ‪ -‬שלושה ימים‬
‫של חגיגה לכל יל^ בית־הספר‪ ,‬ההורים‪ ,‬המד‬
‫דים והתושבים‪.‬‬
‫יום אחד היה יום סופרים ‪ -‬עודד בורלא‪,‬‬
‫יהודה אטלס‪ ,‬דורית אורגד ומשה בן־שאול‬
‫נפגשו עם תלמידים והורים וכתבו דברים‬
‫מרגשים בספר האורחים‪.‬‬
‫יום שני ‪ -‬חגיגה של ספורים עם עזרא‬
‫דגן ועירית לביא־דגן על ספוריה של נירה‬
‫הראל לילדי כתות גי‪.‬‬
‫ובמוצאי־שבת למבוגרים ‪ -‬לצוות‪ ,‬להו­‬
‫רים הפעילים ולתושבי השכונה ‪ -‬יורם‬
‫טהר־לב ואסתי כץ בערב חביב ‪ -‬״הנשיקה‬
‫השנייה״‪.‬‬
‫בטיתות בדרבים ־ קשישים למען קשישים‬
‫מאת דני שטרוזמן‬
‫‪ 959‬קשישים )בני ‪ 60‬ומעלה( נפגעו‬
‫בישראל בשנת ‪ ,1985‬מהם ‪ 86‬הרוגים‪ .‬לדא­‬
‫בוננו זהו שיעור שנתי כמעט קבוע בשנים‬
‫האתרונות‪.‬‬
‫בדר׳ח של הטכניון "מאפייני המעורבות‬
‫של הולכי רגל קשישים בתאונות דרכים‬
‫בישראל" )‪982‬ו(‪ ,‬קובעים החוקרים א‪ .‬כץ‪ ,‬ל‪.‬‬
‫גוטמן‪ ,‬כי שיעור הנפגעים מקרב הקשישים‬
‫הוא גבוה פי ‪ ,3.5‬לעומת גיל ‪ .44-25‬שיעור‬
‫ההרוגים מבין הנפגעים הקשישים הוא ‪9%‬‬
‫לעומת ‪ 4%‬בקבוצות גיל אחרות‪ .‬הדו״ח קובע‬
‫שרבים מהקשישים נפגעים במרחק הליכה‬
‫מביתם וברחובות בעלי תנועה סואנת‪.‬‬
‫נתונים אלה ואחרים המתפרסמים על־ידי‬
‫משטרת ישראל והלשכה המרכזית לטטטיס־‬
‫טיקה‪ ,‬מלמדים על הצורך הדחוף לטפל בבטי־‬
‫תות הקשישים בדרכים בשיטות שונות מאלו‬
‫הנהוגות במגזרי אוכלוסיה אחרים‪.‬‬
‫בשנת ‪984‬ו החלה החברה למתנ׳׳סים‪,‬‬
‫באמצעות תברת נתיבים‪ ,‬להכשיר קשישים‬
‫למען קשישים‪ ,‬לתפקידי הדרכה ותונכות‬
‫לבטיחות בדרכים של חבריהם במועדונים‪.‬‬
‫רכזי המועדונים בוחרים את נציגיהם‬
‫מקרב קבוצות הקשישים‪ .‬הנבחרים הם בעלי‬
‫ידע קרוא וכתוב‪ ,‬מצבם התיפקודי טוב‪ ,‬הם‬
‫בעלי מוטיבציה לפעול בהתנדבות‪ ,‬בעלי‬
‫כושר מנהיגות ויחסים בין אישיים תקינים‪.‬‬
‫הנבחרים משתתפים בקורס בן ‪ 15‬שעות‪,‬‬
‫בו הם רוכשים ידע מקצועי רלבנטי להליכה‬
‫בדרך וידע בהקמה והפעלה של ועדת בטיחות‬
‫במועדון‪ .‬משתתפי הקורס לומדים ומתנםים‬
‫בהדרכת קבוצה ובהדרכה בין אישית‪ ,‬ומקב־‬
‫לים אמצעי עזר‪ .‬הנושאים בקורס מקיפים‬
‫את כללי השימוש בדרך‪ ,‬חציית הכביש‪,‬‬
‫נסיעה באוטובוס והליכה בלילה‪ .‬משתתפי‬
‫הקורס לומדים להכיר את ההתקנים ההנד־‬
‫סיים לשימושם של ההולכים ברגל וכיצד‬
‫לזהות ולדווח על מפגעים‪.‬‬
‫עד כה נערכו שישה קורסים והוכשרו בהם‬
‫כ־‪50‬ו חברים‪ .‬אנו מקוים שיחד עם הכשרתם‬
‫של קשישים נוספים יקום מערך של ליווי‬
‫הפעילים ומעקב אחרי תוצאות פעילותם‪:‬‬
‫דמויות ירושלמיות קמות‬
‫לתחייה בסדנה לבובות ענק‬
‫מאת מאיר בהן‬
‫צא ולמד מהאיטלקים איך מעצבים‬
‫דמויות ענק ירושלמיות‪ .‬יצא צבי בר אולפן‪,‬‬
‫הביא האומנים ארצה ולמד על־מנת ללמד‬
‫בשבועיים השתלמות את הטכניקה לבניית‬
‫בובות ענק‪.‬‬
‫תשעה עשר רכזים ומדריכים מהמתנ׳׳סים‬
‫ומבתי־םפר קהילתיים נענו ובאו למבנה‬
‫תעשייה במישור אדומים כדי לחוות‪ ,‬ללמוד‬
‫ולעשות בקהילתם‪.‬‬
‫בהגיענו לסדנה נראה היה כי טעינו‬
‫בכתובת והגענו לבית מלאכה לעץ‪ ,‬חימר‬
‫וצבע‪ .‬אך במבט שני נראה המקום כסדנה‬
‫מאתורי הקלעים של תיאטרון יומרני עם פוע־‬
‫לים ‪ -‬מדריכים ומורים למלאכה ואמנות ואף‬
‫אנשי תחזוקה מהמתנ׳׳כזים‪ .‬את פנינו‪ ,‬על‬
‫שולחן עבודה‪ ,‬מקדם שלד מעץ מוקף רשת‬
‫סבוכה וחוטי ברזל ושני "פועלים" עמלים‬
‫במילויו בעיסת חימר‪.‬‬
‫המלאכה‪ :‬שני חצאי הדמות מורכבים על‬
‫מםגרת עץ ומהדקים כיאה לאיטלקים ב׳׳קשר‬
‫המאפייה האיטלקית׳׳ עם חוט ומחט‪.‬‬
‫כך בונים את הגוף כולו ומלבישים בביגוד‬
‫או בצבע ולפנינו דמות ‪ -‬בובת ענק‬
‫מרשימה‪ ,‬גם מאיימת בעוצמתה‪ ,‬אך ניידת‬
‫וקלה לנשיאה‪.‬‬
‫פוני‪ ,‬ממתנ״ס יוספטל‪ ,‬רואה כבר את‬
‫קהילתו נרתמת לעשייה‪" :‬הסדנה העניקה‬
‫ידע להכנת דמויות שונות תוך שילוב הקהילה‬
‫כולה‪ ,‬ובעיקר הורים וילדים ‪ -‬במגמה לשפר‬
‫ביניהם התקשורת‪ ,‬מעלתה של הפעולה בכך‬
‫שהיא פשוטה להפעלה ומעניקה פורקן‬
‫בעשייה"‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬צופה פוני‪ ,‬לעסקות בין‬
‫המתל׳סים לפעילות משותפת או להשאלת‬
‫הבובות זה לזה‪ .‬מתנ׳׳כז יוספטל יעבד בובות‬
‫ענק של דמויות ממדינת הילדים‪.‬‬
‫אלי אטש‪ ,‬ממתנ״ס יהוד‪ ,‬בוגר המדרשה‬
‫לאמנות‪ ,‬מאשר כי הסדנה תורמת להפעלת‬
‫הקהילה‪ .‬הוא הכין כבר שתי דמויות משחקני‬
‫בית״ר ירושלים והקהילה תעסוק בהשלמת‬
‫הקבוצה ל־ ו ו שחקנים‪.‬‬
‫ההשתלמות נפתחה בביקור והכרות עם‬
‫דמויות ירושלמיות המוצגות במוזיאון העיר‬
‫ירושלים במגדל דוד והמגמה היא להציג‬
‫דמויות אלו ‪ -‬כבובות ענק ‪ -‬בחוצות‬
‫ירושלים לקראת אירועי ‪ 20‬שנה לאיחוד‬
‫העיר‪.‬‬
‫תמהים אנו‪ :‬היאך ניתן‪ ,‬על־פי הבטחתו‬
‫של צבי‪ ,‬לשאת בובה שכזו ולהלך עימה בחר‬
‫צות העירי‬
‫צבי‪" :‬זהו השלב הראשון בהכנת תבנית‬
‫ליציקת הדמות"‪ .‬בשלב הבא יוצרים תבנית‬
‫תיצונית‪ ,‬היצוקה בגבם‪ ,‬ובחלוקה לשניים‪,‬‬
‫ובזאת מסתיים שלב ה״מקצוענים" בעיבוד‬
‫תבליט הדמות לבובה‪ .‬אל חצאי התבניות‪,‬‬
‫העשויות בגבם‪ ,‬יוצקים פיטות נייר טבולות‬
‫בדבק קמח )"להוזיל העלות׳׳( ומפקירים‬
‫היציקה לחםדי קרני השמש עד לייבושם‪.‬‬
‫אחר‪,‬שולפים את יציקת עיםת הנייר מן התב­‬
‫נית ולמרבה הפלא משקיפה אלינו מחצית‬
‫דמותו של מר שמעון פרס‪ .‬בזאת לא תמח‬
‫לדברי צבי בר אולפן"מצויים כבר כארב­‬
‫עים איש מהמתנ׳׳סים אשר למדו את הטכ־‬
‫ניקה‪ ,‬ביכולתם להפעיל קבוצות רבות‬
‫שיירתמו להכנת בובות הענק לקראת הצבתן‬
‫בירושלים‪ ,‬אך קשה להבטיח כמה בובות יוכנו‬
‫לקראת האירועים"‪ .‬במאמר מוסגר‪ ,‬אומר‬
‫צבי‪ ,‬נרכש כבר נסיון רב בנושא ובבאר־שבע‬
‫צעדו כ־‪ 300‬בובות ענק בקרנבל עירוני‪.‬‬
‫מאיר ועקנין‪ ,‬מנהל המתנ״ס בבית דגן‪,‬‬
‫מוכן להבטיח קרנבל בובות בפורים ושתי‬
‫בובות יעשו דרכן לירושלים‪.‬‬
‫תהליך הלמידה וההתנטות התאפשר‬
‫בזכות סיוע הג׳וינט בעוד המתנ׳׳כז במעלה‬
‫אדומים תרם את המבנה ומקומות לינה ללא‬
‫תשלום‪ ,‬ואילו המשתתפים שילמו ״‪ 30.‬ש׳׳ח‬
‫בלבד לשבועיים!‬
‫אם חדוות היצירה בסדנה תחלחל אל קהי־‬
‫לותינו הרי נזכה לראות בובות ענק של‬
‫דמויות היסטוריות ניצבות בחוצות הבירה‬
‫ואז"נחזיר השמחה לרחובותינו" ‪ -‬דברי צרי‬
‫בר אולפן‪.‬‬
‫התדשמרות‬
‫של משתתף‪ :‬אשר רוזנטל‬
‫ביום הרביעי של הסדנה בשעת ארוחת‬
‫הצהריים הביעו משתתפי הסדנה תרעומת‬
‫על המנחה ריר צבי בר־אולפן וטענתם היתה‬
‫מדוע הקציבו ערב חופשי בימי ג' בשעה‬
‫שאפשר היה לוותר עליו ולהמשיך בעבודה‬
‫עם הבובות‪ .‬טענתו של צבי היתה שממילא‬
‫קשה לו בלילות לסגור את הסדנה בגלל‬
‫סירוב המשתתפים להפסיק העבודה‪.‬‬
‫כמשתתף ותיק בפעילות החברה למתנ־‬
‫׳׳סים‪,‬לא זכורים לי מקרים רבים שבהם קשה‬
‫היה וכמעט בלתי אפשרי לנתק את האנשים‬
‫עם תום העבודה‪ .‬השבועיים שביליתי בטדנה‬
‫היו בעבורי חוויה משולבת של יצירה‪ ,‬לימוד‬
‫תחום חדש ובעיקר ‪ -‬חיזוק האמונה‬
‫ביכולת להניע אנשים לעבודה בלי חשבון‪,‬‬
‫כאשר יש תוצאות יפות בסוף הדרך‪.‬‬
‫מהנעשה בתחום ״קיום יחדיר‬
‫אמצי ה‬
‫מאת‪ :‬מאיר גרוס‬
‫מה שהיה‬
‫יישר כוחם של צוות המתג׳׳ס ברמת‬
‫אליהו‪ .‬הללו טרחו רבות והכינו את"סיבובון‬
‫תנוכה"‪ ,‬שהיווה מוקד בהשתלמות שנערכה‬
‫לקראת "חנוכה"‪.‬‬
‫ה׳׳סיבובון" היה מורכב מתחנות‪ ,‬בהם‬
‫סבבו משתתפי ההשתלמות‪ ,‬כשבכל תחנה‬
‫הם "טועמים" את חנוכה‪ .‬באחת '‪Y‬רמה‬
‫יוצרת"‪ ,‬ובשניה טעימה ממשית‪ ,‬קרי טופג־‬
‫ניות‪ ,‬מעשי ידי המשתתפים‪ .‬עוד הכינו נרות‪,‬‬
‫חנוכיות ו‪ ...‬כל הפירוט‪ ,‬יגיע אליכם‪ ,‬אי׳׳ה‪,‬‬
‫כתוב ומפורט‪ ,‬בניצוחם של איזי ושושי‪.‬‬
‫עוד בהשתלמות "מתיוונים נגד חשמונ­‬
‫אים"‪ ,‬קבוצות דיון בהנחייתה של סימא גרינ־‬
‫בוים‪) ,‬בימים ההם ובזמן הזה(‪ ,‬ושיחה של‬
‫הסופרת נעמי פרנקל )׳שאול ויוהנה׳‪ ,‬׳דודי‬
‫ורעיי( על‪ :‬ישראל ‪ -‬גיטו תרבותי?‬
‫נותר עוד לשבח את האכסניה הנאה‪,‬שאנו‬
‫מאחלים לכל מתנ׳׳כו כמותה‪ ,‬ואת ה׳׳בוס"‪,‬‬
‫צביק׳ה‪ ,‬שהעמידה לרשותנו‪ ,‬ואף דאג למלא‬
‫את בטנינו‪ .‬אנו מקוים‪ ,‬שתווכחו במתנ׳׳סים‪,‬‬
‫שהרכזים שהשתתפו גם למדו משהו‪.‬‬
‫מה שהווה‬
‫ונתחיל בהתנצלויות‪ :‬הראשונה‪ ,‬בפני ‪3‬‬
‫הבנות ‪ -‬אגב‪ ,‬נשמח לדעת מי הן ‪ -‬שהגיעו‬
‫בטעות לבית־ספר־שדה בעפרה‪ .‬אנא‪ ,‬חברה‪,‬‬
‫עיינו בהודעות הספציפיות המגיעות לכל‬
‫השתלמות‪ .‬או בררו טלפונית )אמציה ‪-‬‬
‫במתנ׳׳כו בנימין‪ ,‬ואצל הרכזים במחוזות‪(.‬‬
‫שהרי כל תוכנית היא בסיס לשינויים‪.‬‬
‫השניה‪ ,‬בשם כל השליחים והדוורים‪ ,‬על‬
‫ההודעות שהגיעו במאוחר‪ .‬הפעם הפצנו‬
‫במערכת כפולה‪ .‬גם לתאים שבחברה‪ ,‬וגם‬
‫ישירות בדואר ישראל‪ .‬ואנו מקוים‬
‫ש׳׳הפשלה" לא תישנה‪.‬‬
‫אז לידיעתכם‪:‬‬
‫א‪ .‬נצלו את אמצי׳׳ה ‪ -‬באמצעות הרכזים‬
‫במחוזות ‪ -‬גם להשתלמויות מחוזיות‪ .‬אם‬
‫יש לכם ענין או שאתם מחפשים אותו ‪ -‬יש‬
‫לכם כתובת‪.‬‬
‫ב ‪.‬ל״סיפורו של אתר׳‪ ,‬עומדים לרשותכם‬
‫רכזי אמצי׳׳ה‪ ,‬לדרבון‪ ,‬התיעצות‪ ,‬הכוונה‪,‬‬
‫והפעלה‪ .‬איננו רוצים לחזור כאן על כל סיפור‬
‫"סיפורו של אתר׳‪ .‬אבל אנחנו ננדנד לכם‬
‫בענין‪ .‬אז קבלו אותנו יפה‪.‬‬
‫ג‪.‬שימו לב שבחנוכה ניתן לפתח נושאים‬
‫רבים ומגוונים‪ .‬מהנס שבשמן‪ ,‬דרך המלחמה‪,‬‬
‫ועד למהויות של "התנגשות תרבויות"‪.‬‬
‫)שמתם לב מה השתנה מאז? אז יהודה‬
‫)המכבי( גירש את היוונים‪ ,‬היום יהודה‬
‫)פוליקר( מחזיר אותם לכאן‪ ( ...‬רבים מול‬
‫מעטים‪ ,‬קידוש ה׳‪ ,‬עצמאות רוחנית ופיזית‪,‬‬
‫סיכון מול סיכוי‪ ,‬הריגת בוגדים‪ ...‬שיטות‬
‫מלחמה ועוד הרבה‪.‬‬
‫מה שיהיה‬
‫טבת )ו‪4.‬ו(‪,‬‬
‫השתלמות ו ביום רביעי‪ ,‬י׳׳ג‬
‫בנושא "עומיטה" ומשמעותה‪.‬‬
‫ולסיום‪ ,‬ישנה מחלוקת בין הראשונים‪ ,‬אם‬
‫שפכו מדי יום מעט שמן)שמינית( והוא בער‬
‫כל היום‪ ,‬או ששפכו את כל הכמות‪ ,‬והפח‬
‫התמלא מחדש‪.‬‬
‫ואולי נלמד מפה על שני טיפוסים שונים‪.‬‬
‫יש השקול והמחושב‪ ,‬המתכנן והזהיר‪ .‬הוא‬
‫שקוע בזהירות מתוך מבט לעתיד‪ .‬והלהבה‬
‫הקטנה שהוא מדליק‪ ,‬נותרת‪ - ,‬אצל‬
‫הקבוצה‪ ,‬החניכים‪ ,‬המודרכים ‪ -‬לזמן רב‪.‬‬
‫וישנו הטיפוס הספונטני‪ ,‬הנלהב‪ ,‬המשקיע‬
‫הכל במרץ רב‪ ,‬אך גם אצלו אין המרץ‬
‫מתבזבז‪ ,‬הפח מתמלא תמיד מחדש‪ .‬יש כזה‬
‫ויש כזה‪ .‬יש כאלו ויש כאלה‪ .‬וכל אחד ולכל‬
‫אחד לפי תכונתו ועל פי מידתו‪.‬‬
‫אוגדן תכניות חנוכה‬
‫במסגרת פרוייקט אמצי׳׳ה יצא לאור לפני‬
‫כשנתיים אוגדן מקיף לתכניות חנוכה‪.‬‬
‫להזכירכם‪ ,‬עם התקרב החג‪ ,‬ניתן לרכוש את‬
‫האוגדן אצל רחל הורוביץ‪ ,‬בחברה‪ ,‬טלפון‪:‬‬
‫‪.02-636636‬‬
‫בתנופה מחודשת ולאחר קיץ עמוס בחי־‬
‫לופי קייטנות יהודיות וערביות ואירועים אומ­‬
‫נותיים‪ ,‬החלה פעילות פרויקט "קיום יחדיו׳‬
‫בחיפה ובגליל‪ .‬במסגרת הפרוייקט מתקיימים‬
‫מפגשים תקופתיים וסדנאות משותפות ליהר‬
‫‪ un‬וערבים‪.‬‬
‫קבוצה מעורבת של מורי אומנויות ואומ־‬
‫נות‪ ,‬שקיימה פעילות משותפת בשנה האח­‬
‫רונה‪ ,‬נפגשה בעכו‪ ,‬במתנ׳׳ס בית היימן‪.‬‬
‫המשתתפים החליטו כי פגישתם הבאה תערך‬
‫בכפר מג׳דל כרום ובהמשכה יבצעו פרוייקט‬
‫משותף עם התושבים לקישוט קירות בית־‬
‫הספר היסודי‪ ,‬הגובלים בכביש הראשי של‬
‫הכפר‪) .‬ראה ידיעה להלן‪(.‬‬
‫מזה מספר שבועות מארת מתנ׳׳ס קרית׳‬
‫ים קבוצת גננות ערביות לסדרת השתלמות‬
‫מקצועית שהוכנה בתאום עם משרד החינוך‪.‬‬
‫הגננות נפגשות עם מנחות יהודיות ומתאר־‬
‫חות בגניהן‪.‬עם תום ההשתלמות תשתתפנה‬
‫גם בסדנאות מיוחדות של תקשורת בינאי־‬
‫שית לנושא ררקיום ודימוקרטיה עם גננות‬
‫יהודיות‪.‬‬
‫גם קבוצה של מורי מוזיקה ערבים ויהודים‬
‫החלה בפעילות משותפת‪ .‬המורים התכנסו‬
‫במתנ׳׳ס קרית ים ושמעו מפי אליהו גמליאל‬
‫הרצאה מלווה בהדגמות על השפעת המר‬
‫זיקה הערבית העממית על השירה‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫אנו מקווים כי קבוצה משותפת של מורי‬
‫אמנות תתחיל לפעול בעפולה ובה יטלו חלק‬
‫אמנים המתגוררים בעמק יזרעאל‪.‬‬
‫במשך החודש הבא יתקיים יום אמנות‬
‫במג׳דל כדוס בחסות המועצה‪ .‬במשך היום‬
‫יפעלו התושבים והאורחים ביחד‪ ,‬יתקיימו‬
‫הרצאות ופעילויות שונות שעיקרן בצוע‬
‫משותף של קישוט הקירות החיצוניים של‬
‫בית הספר היסודי‪.‬‬
‫במטגרת פרוייקט בתי־הספר ממשיכים ‪24‬‬
‫זוגות של בתי־טפר יהודיים וערביים בביצוע‬
‫תכניות שנתיות‪ .‬בתכנון קרוב ‪ -‬הקמת‬
‫להקת ריקוד משותפת ויצוגית של יהודים‬
‫וערבים‪.‬‬
‫ובשטח האמנות‬
‫מאת עמנואל סלע‬
‫בהודש האתרון התקיים במתנ׳׳ס בית‬
‫היימן בעכו מפגש ויום עיון יצירתי בין עדות‬
‫ועמים ‪ -‬יהודים וערבים‪ .‬במפגש השתתפו‬
‫מדריכים ומורים ממספר ישובים בסביבה‬
‫ביניהם‪ :‬עכו‪ ,‬נהריה‪ ,‬גוש שגב‪ ,‬מג׳דל כדום‪,‬‬
‫דיר אלאסד‪ ,‬כפר מנדא והקריות‪.‬‬
‫את הפרוייקט מרכז יהודה ברי‪ ,‬אשר‬
‫הסביר מספר מילים על חשיבות המפגש‪.‬‬
‫הצייר עאבד עבדי וכותב שורות אלה‬
‫התייחסו לחלק המעשי של הטכניקה בעבודה‬
‫יצירתית משותפת בתחומי הציור והאמנות‬
‫בפרט‪ ,‬ואמנות סביבתית בכלל‪.‬‬
‫החבורה התחלקה לשתי קבוצות עבודה‪,‬‬
‫אחת בנתה עיר שלימה בסגנונות שונים של‬
‫נוף וארכיטקטורה עשויה במר הדבקות‬
‫וצבע‪ .‬הקבוצה השניה חתייחטה לדמות ולט־‬
‫ביבתה‪ ,‬הדמות כסמל של חופש‪ ,‬שלום‪ ,‬בניה‪.‬‬
‫הדמות צוירה בגדול‪ ,‬על רקע קיר דמוי מוד‬
‫איקה ואדם המפרית יונים לשמים כחולים‪.‬‬
‫טירת הכרמל‬
‫קולות חדשים‬
‫במתנ׳׳ס ברנט‪ ,‬עכו‬
‫מאת אורלי סבן‬
‫"ילדים עד גיל מאתיים‪,‬‬
‫זה כיף אז בוא בנתיים‬
‫נשתולל ונבלה את האושר נגלה‪.‬‬
‫וביום מן הימים כשניהיה כמעט זקנים‪,‬‬
‫נבקש כך עוד ועוד עוד שתי מאות‪"...‬‬
‫כך נפתתת התכנית "ילדים עד גיל‬
‫מאתיים" של ילדי חבורת הזמר "קולות‬
‫חדשים" ממתנ׳׳ס ברנט ‪ -‬עכו‪.‬‬
‫חבורת הזמר "קולות חדשים" הוקמה‬
‫לאור הצורך לתת מענה בישוב לילדים בעלי‬
‫כשרון בשיר ובמשחק וזאת בעבודה מקצר‬
‫עית מתמשכת‪.‬‬
‫במשך שלוש שנים‪ ,‬פעם בשנה‪ ,‬נערך‬
‫בהפקת המתנ׳׳כז פטטיבל לשירי ילדים בעיר‬
‫עכו‪ .‬נראה היה כי הכשרונות מתבזבזים והח­‬
‫גיגה נגמרת למחרת הפסטיבל‪.‬‬
‫הוחלט ללכת על "חבורת זמרי‪ .‬נערכו‬
‫ראיונות במתנ׳׳ס ליי שמוליק נויפלד צעיר‬
‫מעכו הלומד כעת בבי׳׳ס לג׳אז "רימון"‪.‬‬
‫התקבלו כ־‪ 25‬ילדים‪ ,‬נותרו לבסוף ‪8‬ו‪.‬‬
‫החבורה עבדה ימים ולילות בחזרות מתישות‬
‫לשירים יהודיים שלא מושרים בדרך כלל‬
‫כוריאוגרפית‪ ,‬שהדריכה את הילדים וביימה‬
‫את המופע כולו‪ .‬במקביל החלה גם להבנות‬
‫התפאורה ע״י רפי אשרף‪ ,‬שוב אומן מקומי‬
‫ובעזרתו‪ ,‬בהתנדבות כמובן‪ ,‬של דני לסטר‬
‫מנהל החבורה‪ ,‬שהוא אבי אחת הבנות והח­‬
‫בורה כולה‪.‬‬
‫דני‪ ,‬כמו ג׳קלין‪ ,‬מרים ולאה האמהות‪,‬‬
‫השקיע את נשמתו וכל דקה פנויה מיומו‬
‫בחבורה‪ .‬בחזרות אפשר היה תמיד לראות‬
‫כיבוד ושתיה ויד מלטפת‪ ,‬או לשמוע את קולו‬
‫הרועם של דני המשתיק‪ ,‬אוסף כספים או‬
‫מארגן הסעות הביתה‪.‬‬
‫החבורה‪ ,‬צעדה בצעדי ענק לקראת הופעת‬
‫הבכורה‪ ,‬התלבושות שנתפרו בידי רונית‬
‫רביב מרהיבות ביופיין‪.‬‬
‫על סף הופעת הבכורה נתקבלה ההודעה‬
‫כי החבורה מוזמנת ע׳׳י נחום היימן להופיע‬
‫בפסטיבל ערד‪ .‬ההתרגשות היתה רבה וכך גם‬
‫ההצלחה‪ .‬הילדים קבלו שבחים רבים ואכן‬
‫שבו את לב באי הפטטיבל‪ .‬ההופעות הגדר‬
‫לות ואור הזרקורים לא רגשו את הילדים‬
‫אשר עלו לבמה בטוחים ורעננים והגישו‬
‫מופע מרהיב במקצועיותו‪.‬‬
‫‪j # #‬‬
‫מועדון ״צוותא" לתברים‬
‫בהשתתפות קהל מתמנים‪ ,‬אנשי אומנות‪,‬‬
‫אישי ציבור וחברי המועדון נפתה השבוע‬
‫מועדון "צוותא" לחברים במתנ״ס טירת‬
‫כרמל‪.‬‬
‫לאור ההצלחה הגדולח בתידוש פעילויות‬
‫לקידום נושאי תרבות ואמנות במתנ׳׳ס‬
‫המקומי הוחלט להרחיב את המסגרת בבנית‬
‫תכנית רב־שנתית בשיתוף מירבי של הקהל‬
‫חרחב בישוב‪.‬‬
‫דגש מיוחד הושם על פוןיחת מועדון לחב­‬
‫רים‪ ,‬שיתודו בהצעת מגוון ארועי איכות‬
‫בערבי זמר‪ ,‬בידור ותרבות‪.‬‬
‫אולם רחב הידים של המתנ׳׳ס שופץ‪,‬‬
‫הורתב והותאם לפעילות החדשה שחחלה‬
‫בהרשמה של מעל ממאה חברים‪ ,‬תושבי‬
‫המקום‪ ,‬אשר משלמים דמי חבר למועדון‪.‬‬
‫חתכנית לחודש הקרוב כוללת מפגשים‬
‫שבועיים כשהראשון שבהם היה המופע‬
‫"הנשיקה השניה" בהשתתפות יורם טהר לב‬
‫ואסתי כץ‪ .‬המופע הבא ישלב ערב זמר בהער‬
‫תתפות צמד הזמרים אפי ואסתי ורקודי‬
‫שנות ה־‪ ,60‬להמשך מתוכנן ערב גבינות ויין‪,‬‬
‫פיאנו בר כולל פלטת גבינות ובקבוקי יין‪ ,‬וכן‬
‫ערבי ראיונות‪ ,‬שהראשון שבהם יהיה בהש־‬
‫תתפות ח׳׳כ פרופ׳ שבח וייס‪ ,‬שמואל רייניש‬
‫ ראש המועצה בנשר וראובן בינר ראש‬‫המועצה בטירת כרמל‪.‬‬
‫תגיגת סתיו‬
‫"תגיגת סתיו"‪ ,‬דק בך ניתן לכנות את אתד‬
‫מארועי השיא של העונה שהיה בתול המועד‬
‫סוכות במתנ׳׳ס טירת־ברמל ‪ -‬קייטנת‬
‫סוכות‪.‬‬
‫רבים שלא נרגעו עדיין מרשמי קייטנת‬
‫הקיץ ותוויותיה‪ ,‬נטלו תלק בקייטנת סוכות‪,‬‬
‫ד•‬
‫‪r‬‬
‫‪Hi‬‬
‫שהיוותה נסיון חדשני ומעניו להתמודד עם‬
‫פגרת החגים בצורה חינוכית‪ ,‬תוך ניצול הזמן‬
‫הפנוי לפעילות מהנה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬היתה זו קייטנה "מעולם אתר"‪,‬‬
‫כאשר עשרות רבות של ילדים ונוער השתתפו‬
‫בשלושה ימי כיף וחוויה שאורגנו במסגרת‬
‫הפעילויות של אגף הנוער במתג״ס‪.‬‬
‫יהודה של קייטנה זו היה בשילוב חניכי‬
‫הפעילות החברתית עם חניכי פעילות‬
‫הספורט‪ ,‬כשאליהם צורף התוג לטבע שפועל‬
‫במתנ״ס‪ .‬אלה גם אלה לוו ע׳׳י ירדנה ג׳יבלי‪,‬‬
‫בוגרת החוג ללימודי אידישראל ובעלת‬
‫נסיון בהדרכה במסגרת "החברה להגנת‬
‫הטבע" שהפליאה בהסבריה על אופיו של‬
‫עולם החי והצומח‪ ,‬תוך שילוב ההסברים‬
‫בנושאים אקטואליים‪.‬‬
‫הקייטנה אורגנה במסגרת פעילות הסתיו‬
‫של אגף הנוער במתל׳כו בעזרתם של עגיב‬
‫רחמים‪ ,‬קובי אליאס ויגאל סיטון‪.‬‬
‫ממרכז המידע והתוכניות!‬
‫מאת לאה בש‬
‫בבנק הרעיונות הקהילתי)בר׳׳ק( נפתתות‬
‫בימים אלה תוכניות חיסכון וקופות גמל‬
‫ב‪21‬ז‬
‫למיניהן‪.‬‬
‫אנו פונים בקריאה אל הקהל הרחב ‪-‬‬
‫קהילתי‬
‫מא״זים ומנתים‪ ,‬מנהלי מתנ״סים ורכזים‪,‬‬
‫פעילים ומתנדבים וכל מי שיש באמתחתו‬
‫פרוייקט מיותד שעשוי לעניין מתנ״סים‬
‫תיאור התוכנית ‪ -‬בית קפה לנשים• תוכנית‬
‫אתרים ‪ -‬אנא הפקידו את הפרריקט שלכם‬
‫מתחלפת מדי שבוע‪.‬‬
‫בבנק הרעיונות הקהילתי)בר״ק( ואנו נעשה לו‬
‫מטרה‪ :‬מענה לשעות הפנאי של נשים מכל‬
‫פירסום‪ .‬יראו האתרים ממעשיכם וילמדו‪.‬‬
‫גווני הקשת‪ ,‬שאינן עובדות‪.‬‬
‫״תוכניות ורעיונות" החודש עוסקים בנושא ‪-‬‬
‫ציוד דרוש‪ :‬ריהוט בסגנון בית קפה‪ ,‬ציוד‬
‫מבוגרים‪ .‬כפי שהובטח בעבר‪ ,‬נפרסם מעל‬
‫להגשה‪ ,‬ציוד המותאם לכל פעולה במועדון‪.‬‬
‫דפים אלה מן התוכניות המגיעות אלינו‪.‬‬
‫צוות‪ :‬רכז‪/‬ת תוכנית‪ ,‬מנחים מתחלפים‪,‬‬
‫להלן תוכנית שזה עתה הופקדה בבנק‬
‫שמרטפים‪.‬‬
‫הרעיונות הקהילתי‪:‬‬
‫לפרטים נוספים‪ ,‬פנו אל ‪-‬‬
‫שם התוכנית ‪ -‬מועדון לאשה‬
‫עדנה בוסטין מתנ׳׳ס יבנה‬
‫שם המפעילה ‪ -‬עדנה בוטטין‪ ,‬מתנ׳׳נז יבנה‬
‫רגינה משה מתנ׳׳כו אשד! ר ה׳‬
‫ציונה מזכירת מתנ׳׳נז בית דגן‬
‫בנק הרעיונות הקהילתי)בר״ק( יוצא במה­‬
‫דורה מחודשת ובקרוב יגיע"בנקט״־בר׳׳ק גם‬
‫אל המדף במתנ״סים‪ .‬ה״בנקט" מכיל תוכניות‬
‫ורעיונות שעבדו בהצלתה במתנ״ס זה או אתר‪,‬‬
‫וניתן לשלוף אותם ולהתאימם לתנאים‬
‫המיותרים‪ .‬בר״ק הוא שמיש ‪ -‬גמיש ‪ -‬נגיש‬
‫‪ -‬והדיש ואתה‪ ,‬אנא ‪ -‬אל תהיה אדיש‪.‬‬
‫בר"‪p‬‬
‫שירות נוסף של מרכז מידע ותוכניות‬
‫כתובת‪ :‬תוכנית שוורץ‪ ,‬האוניברסיטה העב­‬
‫רית‪ ,‬הר הצופים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬טלפון‪,882347 :‬‬
‫‪ .02-820421‬פתוח בימים א‪-‬ה בשעות ‪2-8‬‬
‫שיחתי וידיאו בהנתיית קבוצות‬
‫בפני ילדים‪ ,‬בכל המתנ׳׳נז נשמעו מידי ערב‬
‫שירי השכונה של ע‪ .‬הלל‪ ,‬של דן אלמגור‬
‫ויורם טהרלב‪ ,‬או את "ילדות נשכחוי׳ של‬
‫יהודית רביץ‪ ,‬גם שירים נוספים פרי עטם של‬
‫שמריח אור‪ ,‬שאול טשרניחובסקי‪ ,‬שלום‬
‫תנוך‪ ,‬נתן אלתרמן‪ ,‬סשה ארגוב‪ ,‬מתי כטפי‬
‫ואחרים‪ .‬בולטים במיוחד השירים המקוריים‬
‫"ילדים עד גיל מאתיים" של אמיר כץ בחור‬
‫מקומי ר׳עכו" של שרית הלל גם היא בת עכו‪,‬‬
‫שהולחנו ע״י שמוליק נויפלד‪ ,‬אשר גם הכין‬
‫את פס הקול המלווה את קולות הילדים‪.‬‬
‫הוחלט לנסות ולהיות מקצועיים לאורך כל‬
‫הדרך‪ .‬פסקול הקלטות‪ ,‬אולפן"כזיגמא" בתל־‬
‫אביב‪ ,‬חזרות להופעה בליווי הגברה של‬
‫"קילים ובניד ועיצוב תפאורה מעניינת של‬
‫אהרון גיובינו‪ ,‬אמן מקומי‪ ,‬ורינה וולך ‪-‬‬
‫הופעת הבכורה בעכו היתה שלב נוסף‬
‫בדרך להצלחה‪ .‬כעת מופיעה החבורה במקר‬
‫מות שונים בארץ‪ ,‬וגם תופיע בתכניות טלוי־‬
‫זיה ועובדת במקביל על תכנית חדשה‪.‬‬
‫הילדים מקבלים העשרה בתחומים כמו‬
‫פיתוח קול‪ ,‬תנועה ותיאטרון‪ ,‬היגוי והבנת‬
‫שירים ומשמעותם ורובם מנגנים על כלי‬
‫נגינה כלשהם‪.‬‬
‫החבורה מופיעה באולמות ובמתנ׳׳סים‬
‫בכל הארץ‪ .‬תכניתה מגוונת ועשירה ומת­‬
‫אימה לכל קהל‪ .‬אז אם אתם רוצים לבלות‬
‫שעה נעימה באוירה שיש בה ניחוחות הארץ‬
‫"הקולות החדשים" ישמחו להופיע אצלכם‪.‬‬
‫בדבר פרטים נוספים והזמנות אפשר וכדאי‬
‫לפנות למתנ׳׳ס ברנט רחוב אחד העם ת‪.‬ד‪.‬‬
‫‪ ,2526‬עכו‪.‬‬
‫האם הנושא נשמע תדשני מדי ז לא מוסבר‬
‫דיו? מסקרן מעט ז‬
‫יתכן שהשימוש בווידיאו לצרכי הנהייה‬
‫הוא תכסיס ידוע ומוכר במקומותיכם‪.‬‬
‫בין אם כך ובין אם לאו‪ ,‬יורשה נא לי להציג‬
‫בזה את ההנחייה באמצעות הווידיאו כשירות‬
‫נוסף שאותו מציע מרכז המידע והתוכניות‪.‬‬
‫להלן תשובות על מספר שאלות שאפשר‬
‫להעיז ולשאול‪:‬‬
‫מה בעצם מציעים שירותי וי^או בהנ־‬
‫תיית קבוצות?‬
‫את‪/‬אתה מביא‪/‬ה את הקבוצה ואנחנו‬
‫נאפשר‬
‫א‪ .‬שימוש במיכשור וידאו ‪-‬‬
‫מצלמה )אחת או שתיים(‬
‫הקלטה‬
‫‪-‬‬
‫לצורך‬
‫מכשיר וידיאו ואקרן ‪ -‬לצורך צפייה‬
‫טכנאי‪/‬ם ‪ -‬להפעלה‬
‫ב‪ .‬יעוץ בבחירת נושאים להנחייה‬
‫ורשימת מנחים להנחותם‬
‫מיהו הצרכן הפוטנציאלי של שירותי‬
‫וידיאו בהנתיית קבוצות?‬
‫כל מי שנושא הנחייה קבוצתית קרוב‬
‫לליבו ‪ -‬מא״זים מנחים‪ ,‬רכזים‪ ,‬מורים ומד­‬
‫ריכים ואחרים ‪ -‬העובד עם קבוצות וצוו­‬
‫תים‪ ,‬יוכל להפיק תועלת ועניין משירותי‬
‫הווידיאו בהנתיית קבוצות‪.‬‬
‫היכן מתקיימים שירותי הווידאו בהנ­‬
‫חיית קבוצות?‬
‫השירותים‬
‫מתקיימים באולפן הקלטה‬
‫שבו נעשית ההנחייה‪ .‬האולפן נמצא באוניבר­‬
‫סיטה העברית‪ ,‬הר הצופים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫היכן ניתן לקבל שירותי וידיאו בהנתיית‬
‫קבוצות?‬
‫השירותים מוצעים באמצעות מרכז‬
‫המידע והתוכניות של תוכנית שוורץ והחברה‬
‫למתנ״סים והם ממוקמים באוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬הר הצופים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫מה צריך לעשות כדי לקבל שירותי וידיאו‬
‫בהנתיית קבוצות?‬
‫כל המעוניין בשירותים אלה או בכל מידע‬
‫נוסף עליהם ועל האפשרויות שהם פותחים‬
‫בפני המשתמש בהם יפנה אל ‪ -‬לאה ציפורי‬
‫בש‪ ,‬מרכז מידע ותוכניות תוכנית שוורץ‬
‫)בספרייה לחינוך(‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫הר הצופים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬טלפון ‪,02-88234‬‬
‫‪ ,02-820421‬בימים א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ה‪ ,‬בשעות ‪14:00‬‬
‫ ‪ ,08:00‬או על פי תיאום מראש‪.‬‬‫אנא פנו אלינו ונשמח לשרתכם!‬
‫אתם מכירים את יעקב מלגנייה‪ ,‬המישהו‬
‫המרכזי? אבןיהפינהי אני שואל וחוקר כי‬
‫הטיפוס הזה נכנם לי לנשמה‪ ,‬התגנב איכשהו‬
‫פנימה‪ ,‬כנראה כשהייתי פחות עידני פחות‬
‫דרוך‪ ,‬אולי בעת חלום‪ ,‬ומאז הוא מנקר לי כל‬
‫הזמן בראש והפך מין אובססיה המלווה‬
‫ושוכחת להרפות‪.‬‬
‫אולי מישהו מכם נתקל בו אצלו בשכונה?‬
‫במתנ״ס? כי אצלנו אין יעקב מלגנייה‪ ,‬וזה‬
‫באחריות משרד הפנים‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬תיכף‬
‫תבינו‪ ,‬בדימיון שלי הוא עמוק בפנים‪ ,‬וכך זה‬
‫התחיל‪:‬‬
‫ערב אחד‪ ,‬בעצם כבר ירד לילה‪ ,‬ישבתי‬
‫במשרדי הצנוע במתנ״ס‪ .‬מחר ועדת כספים‪,‬‬
‫מחרתיים "יום הדין׳‪ ,‬ההנהלה‪ ,‬אתם יודעים‪,‬‬
‫והמנהל צריך לצבור שעות שקט כדי לחשוב‬
‫ולנתח ולהכין חומר חשוב לעדכון התקציב‪.‬‬
‫ישבתי במלוא הריכוז ושחקתי במשבצות‬
‫כמו בלגו‪ :‬הורדתי קוביה לגיל הרך‪ ,‬הוספתי‬
‫אבן לקשישים‪ ,‬שמתי ברז לספורט‪ ,‬סתמתי‬
‫חור לתהיליה‪ ,‬כיסיתי הריסות מפעל המנ­‬
‫ויים‪ ,‬וכמעט בחצות‪ ,‬לפני צאת הקוקיה‬
‫להופעה ארוכה‪ ,‬כשהתקציב המחודש היה‬
‫בנוי‪ ,‬מטויח ומצופה פסיפס זוהר לקראת‬
‫הגשתו חשתי הקלה‪ ,‬הרגשתי התעלות של‬
‫אדם יוצר שזה עתה שם את הנקודה האח­‬
‫רונה ב״מקזטךפיס" שלו‪ ,‬ב״מונה ליזה" של‬
‫חייו‪ .‬דווקא אז שמעתי טרטור מנוע מתחזק‬
‫ולפתע עוצר‪ .‬המנוע כבה‪ .‬דלת רכב נפתחה‬
‫ונטרקה‪ ,‬הפסקה‪ ,‬שער הברזל של המתנ״ס‬
‫הוסט בחריקה‪ ,‬צעדים טופפים‪ ,‬נקישה קלה‬
‫על דלתי‪ ,‬וכנהוג בישובנו‪ ,‬בטרם נשמעה‬
‫תגובה‪ ,‬לא "יבוא" לא "רגע" לא"מי־שם" ולא‬
‫בטיח‪ ,‬בוצעה כניסה דרמטית‪ ,‬אקספרס‬
‫פנימה‪ ,‬שלו‪ ,‬כן שלו ולא של אחר‪ ,‬יעקב‬
‫מלגנייה בכבודו! ברקע כבר שמעתי בדמיוני‬
‫את תזמורת הנוער של פרוייקט השיקום‬
‫מנגנת מרש מתאים‪ ,‬ואפילו בלי זיופים‪ .‬אני‬
‫רוצה שיהיה ברור‪ ,‬מלגנייה הגדול‪ ,‬אבן‬
‫הפינה‪ ,‬המישהו המרכזי לא מופיע בכל לילה‬
‫אצל מנהל המתניט שלו!‬
‫"אהלן אליקו׳ הפטיר לעברי‪",‬בחיית אבוק‪,‬‬
‫יה אליקו‪ ,‬לך בכל הישוב‪ ,‬תשך מצרים תמצא‪,‬‬
‫ולא יותר״‪ ,‬זה כל מה שרצה לומר‪ ,‬חשבתי‬
‫בשקט‪ ,‬אבל תיכף ומיד בא ההמשך‪":‬במועצה‬
‫שלנו דופקים שעון בשתיים‪ ,‬אחר כך לא‬
‫תמצא חתול‪ .‬במועצת הפועלים לא יותר טוב‬
‫ויש כאלה שלא סותמים שעון בכלל‪ ,‬בא אחד‬
‫דופק לכולם בתורנות ומתחפפים‪ ,‬הבנתי‬
‫אבל זה לא בשביל רכילות‪ .‬אתה יודע אני‬
‫ורכילות כמו קוים מקבילים‪ ,‬שלא נפגשים אף‬
‫פעם‪".‬‬
‫מה לי ולכל הבבלית שלו‪ ,‬הרהרתי‪ ,‬אך‬
‫הסילון המשיך לקלות‪" :‬מזל שלנו יה אליקו‬
‫שיש לנו מתנ״ס‪ ,‬רק במתנ״ס תוכל למצוא‬
‫אדם בתפקיד ציבורי באישון לילה‪ ,‬ככה עובד‬
‫על ניירות וכל הבלגן הזה מה שצריך‪ .‬אצלנו‪,‬‬
‫אליקו‪ ,‬ואתה יודע שאני מדבר עם ניסיון ‪30‬‬
‫שנה‪ ,‬ולא בשביל ללקק ולא בשביל שום‬
‫אינטרס‪ ,‬המחנ׳׳ס זה הכי חשוב ואתה בכלל‬
‫בלי מתחרים‪".‬‬
‫סומק עלה בלחיי‪ ,‬לקבל ציון כה גבוה‬
‫ב״כזולם יעקב" באמצע הלילה‪ ,‬דווקא לי‪,‬‬
‫המפורסם והידוע בצניעות‪ ,‬הנחבא אחרי‬
‫מדיח הכלים המשוכלל שלו? מרוב התרגשות‬
‫לא יכולתי להגיב‪ ,‬אבל אל דאגה‪ ,‬מלגנייה‬
‫המשיך והפעם בקריצה‪:‬‬
‫"דווקא אישה שלך חתיכה כמו שאומרים‪,‬‬
‫ראיתי אותכם בלובי בקאמרי בהצגה של‬
‫המנויים‪ ,‬איך היא נותנת לך ככה כל כך הרבה‬
‫תופש בלילה מחוץ לבית?"‬
‫חשבתי בליבי "מסכן מלגנייה שלי‪ ,‬אולי‬
‫רצה לתפוס אותי על חם? ועם מה חפס‬
‫אותי? עם מכונח חישוב?״ אבל השבתי‪:‬‬
‫"אשחי על הכיפאק‪ ,‬אצלה חשוב שיהיה לי‬
‫סיפוק מהעבודה‪ ,‬אתה יודע‪ ,‬גבר מחוסכל‬
‫בעבודה משגע את כולם בבית‪ ,‬ולא העיקר‬
‫המשכורת"‪ ,‬זרקתי לו איזו קלישאה ששמעתי‬
‫בכנס מנהלים משעמם לפני כמה שנים‪,‬‬
‫והוספתי‪:‬‬
‫"איך אצלך יעקב? הרי גם אתה מקדיש‬
‫לציבור‪ ,‬מסתובב בלילות בעניני הישוב‪ ,‬הנה‬
‫בחצות הלילה אתה מגיע ספיישל בשביל‬
‫לחזק את ידי מנהל המתנ״ס שלך! ומה עם‬
‫סיפור מהיי מנהל המתנ״ס ה‬
‫נא להכיר‬
‫מלגנייה!‬
‫מאת א א צ׳צ׳יק‪ ,‬מנהל מתנ׳׳ס נוה ישראל‪ ,‬הרצליה‬
‫האישה? ומה עם הבת מהאישה הקודמת?‬
‫והנכדה המתוקה?״‬
‫לשאלה הזאת כנראה ציפה מלגנייה‪,‬‬
‫אחרת לך תסביר מונולוג של חצי שעה נון־‬
‫סטופ שפרץ כאילו השתחרר משבי ואשר רק‬
‫עיקריו יפורטו‪" :‬מה אתה יודע אליקו‪ ,‬רק לף‪,‬‬
‫בגלל שאתה ככה חכם ופטיכולוג אני יכול‬
‫לספר דברים מה בראש שלי‪ ,‬וגם כל הכבוד‬
‫שאתה מתענין‪ ,‬כי אצלך זה אמיתי‪ ,‬אתה לא‬
‫חנטריש ששואל מה נשמע בשביל לא לשמוע‬
‫או בשביל הפוליטיקה והמנדט שאני בקלות‬
‫יכול לגייס לך‪ ,‬אתה יש לך שכל ונשמה‪ ,‬אתה‬
‫בטח יש לך משכורת של מנהל גדול‪ ,‬כמה יש‬
‫לך בחיית אליקו י יש אלף ירוק בנטו י טוב לא‬
‫חשוב‪ ,‬בחיי מגיע לך‪ ,‬אבל אתה לא בלכלוך‬
‫של הפוליטיקה‪ ,‬אתה לגופו של ענין! אז מה‪,‬‬
‫אליקו‪ ,‬עוד מעט יום העצמאות‪ ,‬אה? רק‬
‫ממתי שאתה באת אצלנו יש יום עצמאות‬
‫כמו שצריך עם כבוד עצמי ולא רק בדרנים של‬
‫אמרגן‪ .‬רק עכשיו זה יום עצמאות שלנו נטו‬
‫ואני מדבר עם ותק ‪ 30‬שנה! תגיד‪ ,‬המקהלה‬
‫של הילדות זה חידוש אה? כל הכבוד! אתה‬
‫יודע‪ ,‬ילדה שלי‪ ,‬זאת אומרת נכדה שלי‪ ,‬מה‬
‫שהתענינת עליה‪ ,‬במקהלה‪ ,‬ושמו אותה‬
‫בגלות‪ ,‬שורה אחרונה הכי הכי בצד‪ ,‬עולה‬
‫אחרונה יורדת ראשונה‪ ,‬כמו בפיטורים‬
‫במפעל הטקסטיל‪ .‬זה הקונדוקטור שהבאת‬
‫תקע אותה ככה‪ ,‬שלא יראו אותה בוידאו ולא‬
‫ישמעו אותה בקהל; לעומת זאת‪ ,‬הבת של‬
‫התימני זה מהבית המרקחת‪ ,‬בשורה ראשונה‬
‫״בולי באמצע‪ .‬זה בסדר? גם אצלי הראיה כבר‬
‫לא מה שהיה פעם‪ .‬טוב אני בטוח שזה רמז‬
‫מספיק אליקו‪ ,‬אתה יודע‪ .‬מי שבסדר עם‬
‫מלגנייה‪ ,‬מלגנייה בסדר איתו ופתאום‬
‫הפרוסה מסתדרת לו עם החמאה למעלה‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬זה שטויות‪ ,‬אל תחשוב שבשביל זה‬
‫באתי‪ .‬את חבורת הזמר של הגדולים‪ ,‬שמעת ?‬
‫הבת שלי מבסוטה לאללה! סוף סוף יש‬
‫אצלנו להקה ברמה‪ ,‬והמנצח אמר להם שאו־‬
‫טו־טו הגבעתרון יהיו קטנים על ידם! אתה‬
‫מתאר לך אליקו איזה כבוד שהחבורה שלנו‬
‫תופיע בטלויזיה בתכנית של קבלת שבת או‬
‫ב״כוליחה‪ ,‬תקלה"‪ .‬אבל מה‪ ,‬מי מסדר את‬
‫הסולו? הבת שלי יש לה קול פעמונים‪ ,‬אבל‬
‫כל הזמן שרה עם כולם‪ .‬איך זה לזאת הקטנה‪,‬‬
‫שמוכרת בגלנטריה נתנו לשיר פעמיים סולו‬
‫לבד ? מה מיוחד אצלה ז יש לה יחסים שלבת‬
‫של מלגנייה אין? אליקו‪ ,‬זרוק אתה איזה‬
‫מילה פה מילה שם‪ .‬למילה שלך יש משקל‪ ,‬לא‬
‫התכוונתי להעליב‪ ,‬אתה יודע מי שבסדר‪...‬‬
‫יהיה בסדר‪ ,‬וגם כן זה ימנע רכילות כי אנשים‬
‫לא יודעים שההיא בועדת תרבות וחושבים‬
‫שהיא סתם ככה באה אצלך הרבה במשרד‪,‬‬
‫ותאמין לי בחיי הנכדה שלי אני מתאמץ להס­‬
‫ביר לכולם ש״אין לך אחות" למרות מה שאומ­‬
‫רים וכל השטויות‪ .‬תגיד אלי‪ ,‬מה קרה בינף‬
‫לבין חיימיקו? פעם היה בא אצלך הרבה‪,‬‬
‫מדבר‪ ,‬מחליף רעיונות‪ ,‬מתייעץ וכל זה‪ .‬מה‬
‫קרה ? גם אתה חושב שהקטן הזה אחרי שהצ־‬
‫ליח בבחירות ותפס כיסא חם שכח מה שהב­‬
‫טיח? אמר יעשה סדר בבלגן‪ ,‬תאמין לי‪ ,‬בסוף‬
‫נעשה גם שותף וגם אבא של הבלגן והכל עם‬
‫מיזוג בקיץ וחימום בחורף‪ .‬תאמין לי‪ ,‬עם‬
‫ניסיון ‪ 30‬שנה טוב עשית שהתנתקת ממנו‪,‬‬
‫אתם לא מתאימים‪ ,‬אתה צריך על ידך את‬
‫מלגנייה‪ ,‬רק מלגנייה יודע לשחות בבוץ‪ .‬זה‬
‫לא בשבילך‪ ,‬אתה ישר מדי‪ ,‬כמה שאתה חכם‪,‬‬
‫אתה עוד ילד‪".‬‬
‫"ומה עם יצחק הלוי? אני קורא לו"יצחק‬
‫כבוד גדולי‪ ,‬זה כל מילה שניה דורש קומפ־‬
‫למנט או ליקוק‪ .‬שמעת? בחנוכה בקשו‬
‫שיברך במסיבה של הקשישים‪ ,‬עשה תנאי‬
‫שיברך רק אם במודעה השם שלו יהיה כתוב‬
‫באותיות בגדול כמו דאש המועצה‪ .‬אתה‪,‬‬
‫למה אתה עושה לו כבוד? למה אתה לא‬
‫עושה ממנו גודל טבעי? הוא יותר גרוע‬
‫מ״משה בקשיש״ זה שכל פעם רוצה כרטיסים‬
‫חינם ואם לא הוא רץ לראש המועצה וממלא‬
‫עליך טופס תלונה! אתה על הכיפאק‪ ,‬אצלך‬
‫אין גאלה‪ ,‬אבל מה אליקו‪ ,‬בזמן האחרון במנ־‬
‫ויים אתם דופקים לי כרטיסים בצד‪ .‬כבר‬
‫התרגלתי למקום טוב באמצע‪ .‬ב״הבימה"‬
‫מהצד לא שומעים טוב וגם נמאס לי לראות‬
‫שחקנים בפרופיל‪ ,‬כבר הסברתי לךעל הראיה‬
‫והשמיעה שלי כשדברנו על הנכדה שבטח גם‬
‫את זה לא תשכח‪.‬‬
‫"תגיד‪ ,‬שמעתי שאלתיאל מציק לך בעניני‬
‫הדת‪ ,‬מפיץ עליך שאתה מת על "צייזבורגר׳‪,‬‬
‫למרות שאני יודע שאתה בכלל צמחוני‪ .‬לא‬
‫חשוב‪ ,‬כבר דיברנו על האחות ועל האין אחות‬
‫אבל מה שמעתי שאחרי ההופעה של הרב‬
‫אמסלם‪ ,‬זה שמוכר קסטות בסוף ההרצאה‪,‬‬
‫אמרת שהוא שטחי וצחקת על זה שכל‬
‫הקהל נדחק בתור לקבל מתנה ששווה שני‬
‫שקלים‪ .‬בחיי שאתה צודק‪ ,‬ייתר מכובד‬
‫שיקנו כיפה בגלנטריה או אצל שמואל‬
‫במרכז‪ .‬את האי הבנה הזאת אני אטדר לך‪,‬‬
‫אתה בטדר אליקו‪ ,‬רק מה‪ ,‬לא תמיד מבינים‬
‫אותך‪ .‬תגיד אליקו‪ ,‬אני רואה שאתה מתנדנד‬
‫בכיסא מחוסר סבלנות‪ ,‬אז עוד דבר קטן‪ ,‬מה‬
‫עושה זה ראובן בהנהלת המתנ״ס? אומרים‬
‫שמו אותו קונטרה לראש המועצה‪ ,‬כי זה שם‬
‫יותר מדי חברים בהנהלה מהעדה שלו‪ ,‬זה‬
‫נכון י אתה מבין‪ ,‬אליקו‪ ,‬הגעתי למסקנה שרק‬
‫אחד חסר לך בהנהלה שיציל לך את הכבוד‪,‬‬
‫שילך בראש שלך‪ ,‬לפי העקרונות שאתה תמיד‬
‫מסביר ולא מבינים‪ ,‬והאחד זה אני‪ ,‬יעקב‬
‫מלגנייה‪ .‬תראה‪ ,‬אני אצלך בהנהלה זה ביחד‬
‫דינמיט‪ .‬אנחנו כמו סיר ומכסה כמו ריטה‬
‫ורמי כמו פטר והזאב כמו שהיית עם זאחי‬
‫מהשיקום שעזבה‪ ,‬יה ממזר‪ .‬בקיצור אליקו‬
‫אני רואה כבר מאוחר והיה לי נעים לשמוע‬
‫אותך ולראות מה מציק לך ולשוחח‪ ,‬רק מה‬
‫אל תשכח דחוף בענין המקהלה‪ ,‬החבורת זמר‬
‫והכרטיסים באמצע של המנויים‪ ,‬ובענין‬
‫ההנהלה אקפוץ אליך בהזדמנות‪ ,‬או־קיי‬
‫אמיגו?!"‬
‫יעקב מלגנייה‪ ,‬אבן הפינה‪ ,‬יצא בצעדים‬
‫מדודים‪ ,‬חיוך ארסי על פניו‪ ,‬קומתו הזקופה‬
‫אמרה ניצחון הוא את שלו בטוח שהשיג ואני‬
‫מנהל המתנ״ס נשארתי המום‪ .‬עד היום אינו‬
‫מבין יש או אין יעקב מלגנייה? ההיה? היתכן‬
‫או האם באמת‬
‫שקיימת תופעה כזאת?‬
‫חלמתי חלום י י'‬
‫פינת היועץ ה‪»1‬שפונו‬
‫חורבת נטף ‪ -‬ונטופה‬
‫מאת נאוה מרכוס‪ ,‬רכזת מקו״ם‪ ,‬מתנ׳׳ס הרובע היהודי‬
‫מכביש אברגוש ‪ -‬מעלה החמישה פונים‬
‫בדרך עפר לכיוון צפון מערב‪ ,‬ולאחר נסיעה‬
‫של כ־‪0‬ו דקות‪ ,‬בנוף הררי מבוחר ושרידי‬
‫טרסות קדומות מגיעים לישוב הקהילתי‬
‫החדש נטף‪) .‬נ‪.‬צ‪384 .‬ו‪535 ,‬ו(‬
‫בקצה הישוב‪ ,‬מעל לנחל כפירה‪ ,‬עומד בית‬
‫הרוס בחלקו שממנו נשקף נוף מרהיב לכיוון‬
‫עמק אילון‪.‬‬
‫הבית ‪ -‬ביתו של השייח עלי אל חאג'‪,‬‬
‫מוכתר נטף‪ ,‬ממוקם מעל למדרון מתון‪,‬‬
‫הנפתה לעמק קטן היוצר מעין מובלעת טופר‬
‫גרפית בצורת טיפה ההולכת ונעשית צרה‬
‫לכיון מערב‪ .‬בעמק )נחל כפירה( המישורי‪,‬‬
‫המוגן ע׳׳י גבעות טביב‪ ,‬נמצאים שרידי בתים‬
‫וטרסות‪ ,‬עדות לחקלאות אנטנטיבית שהיתה‬
‫במקום בעבר‪.‬‬
‫"בני בית לחם מאה עשרים ושלושה אנשי‬
‫נטופה חמישים ושישה"‪) ...‬עזרא ב׳‪/‬ו ‪ (2‬י‪ .‬בן‬
‫לשר חוקר המקרא קובע‪" :‬לדעתי נזכרת‬
‫במקרא בית לחם שלישית בנתלת שבט בני­‬
‫מין ‪ -‬זכר להתרבת אבו אל־לתם‪ 3 ,‬קמי‬
‫צפונית מאבו גוש‪ ...‬לדעתי נזכרת גם נטופה‬
‫שלישיח בנחלת בנימין‪ ,‬לא רחוק מבית לתם‬
‫הבנימינית זכר לה בתרבת נטף ‪ 3‬קמי מערבה‬
‫לאבו לחם"‪.‬‬
‫נוסעים שעברו באזור במאות הקודמות‬
‫לא הזכירו את המקום‪ ,‬הם מציינים מקומות‬
‫םמוכים לנטף כמו קרית ענבים‪ ,‬אבו גוש וכוי‪.‬‬
‫ויקטור גרן מטייר באזור ב־‪863‬ו‪.5.‬ו הוא ירד‬
‫מחרבת כפירה והלך בתוך ערוץ נחל כפירה‬
‫לכיון מערב‪ .‬גרן שנהג לטקור כל חורבה‬
‫בדרכו אינו מזכיר את המקום‪ ,‬שבמידה והיה‬
‫מיושב היה מזכיר זאת בכתביו‪.‬‬
‫ביתו של עלי אל־תאג׳‬
‫מידע מענין הגיע לאזני‪ ,‬עדות ממקור‬
‫ראשון‪ ,‬סיפורו של מוסא אברהים תושב אבו‬
‫גוש כיום ויליד נטף‪.‬‬
‫סבו עלי אל חאג׳‪ ,‬בן לאחת המשפחות‬
‫המיוחסות בכפר אבו גוש‪ ,‬הוא שבנה את‬
‫הבית הגדול הצופה אל עמק נטף"הוא שמע‬
‫אדם שבא ושאל אם הוא רוצה לקנות אדמה ל‬
‫אמר לו‪ :‬יש בנטף‪ .‬הוא אמר ‪ -‬בסדר‪ ,‬הוא‬
‫הסתכל שמה‪ .‬מקום יפה‪ .‬וקנה אדמה של‬
‫נטף" ‪ -‬מספרמוםא אברהים‪ ,‬ומוסיף"הוא‬
‫רצה מקום יפה‪ ,‬כאן יש עצים‪ ,‬רות טוב והוא‬
‫נהנה ומבטוט‪ ,‬כאן בריא ‪ -‬הוא הםתכל על‬
‫הבריאות‪ .‬קנה האדמה כאן‪ ,‬בא ואמר עכשו‬
‫אני גדול יותר‪ ,‬אז אני אהיה בנטף"‪ .‬כל זה קרה‬
‫בשנת ‪ 903‬ו‪ .‬בשנות ה־‪ 40‬תיו כנטף מלבד‬
‫השיית גם שתים מנשותיו שבעה בנים ונכ­‬
‫דים רבים‪ ,‬בסה‪ r‬כ־‪ 40‬נפש‪.‬‬
‫משפחת עלי אל חאג׳ חיה במקום עד‬
‫‪ 948‬ו‪ .‬הגבול בין ירדן לבין ישראל עבר סמוך‬
‫לנטף והמשפתה נאלצה לנטוש את המקום‬
‫ולחזור לאבו גוש‪" .‬מתי שלפני חמלתמה לא‬
‫ערבים באו אצלנו ולא היהודים‪ .‬אנחנו היינו‬
‫גרים באמצע‪ .‬אנחנו היינו עוברים כל הזמן‬
‫לאבו גוש וגם עוברים לירדך ‪ -‬מספר מוסא‪.‬‬
‫עד ימינו לא חזרה המשפחה לנטף‪.‬‬
‫הישוב החדש ‪ -‬נטף‪ ,‬יושב על אדמוח‬
‫שנקנו משני בניו של עלי אל חאג׳ ‪ -‬מחמוד‬
‫ואחמד עלי אל חאג׳‪ .‬למטייל במקום נגלה נוף‬
‫קסום‪ ,‬ושלוה המוסיפים לחויית הטיול‬
‫במקום‪ .‬ליד ביתו של עלי אל חאג׳ במעלה‬
‫המדרון נשאיר את הרכבים ונצעד בשביל‬
‫היורד אל הנחל‪.‬‬
‫בעמק נמצאים שרידי מבנים אשר לפי‬
‫עדות המשפחה שימשו לאחסון בעלי חיים‬
‫וכלי עבודה‪.‬‬
‫בסמוך למבנים‪ ,‬שני בורות שנועדו לאיסוף‬
‫מי הגשמים‪ .‬ליד אחד הבורות‪ ,‬נמצא מתקן‬
‫חקלאי שכנראה שימש כמסחטת יד‪ .‬בסמוך‬
‫לבור השני‪ ,‬נמצא גת ‪ -‬מתקן לדריכח‬
‫ענבים‪ .‬במרחק מה מן הבורות נמצאת אבן‬
‫עגולה וחור במרכזה כנראה אבן ים ‪ -‬חלק‬
‫ממתקן המפרכה‪ ,‬שלב ראשון בתהליך יצור‬
‫השמן‪.‬‬
‫עין נטף‬
‫כדי להגיע אל המעין יש להמשיך בשביל‬
‫הראשי לכיון מערב‪ .‬זהו מעין שכבה הנובע‬
‫במעבר שבין החוואר לגיד ודולומיט‪ .‬עפ׳׳י‬
‫דברי מוטא השתמשו במי המעין להשקיית‬
‫שדות השלחין שבמורד הנחל‪.‬‬
‫הממצאים כיום מעידים על פיתוח מערכת‬
‫ניקוז לתוך בור מים גדול )נמצא בסמוך‬
‫למעין( מוסא טוען שבסמוך למעין נבנה סכר‬
‫קטן שהעלה את מפלס המים וע״י כך ניתן‬
‫היה ל‪-‬וסת את כמויות המים שהזרימו‬
‫לשדות‪ ,‬הוא זכר גם לציין את משאבת היד‬
‫שהותקנה מעל לבור המים‪ .‬בדרכנו תזרה‬
‫נעיף מבט נוסף במקום ששימש כ־‪ 50‬שנה‬
‫חוה חקלאית‪ ,‬שתיפקדה כיחידה עצמאית‬
‫ללא תלות בכפר אבו גוש הטמוך‪.‬‬
‫למרות שנטף איננה נזכרת בטפרות הנוס­‬
‫עים במאות הקודמות שפע התרסיס‪ ,‬המתק­‬
‫נים החקלאים החצובים ליד הבורות וסגנון‬
‫הבניה מעידים על התישבות במקום בתקר‬
‫פות קדומות‪.‬‬
‫פיצו״ פיטורין‬
‫להלן סוגיה נוספת ומעניינת מתחום יחסי‬
‫העבודה‪.‬‬
‫א‪ .‬העובדות‬
‫פלוני עבד במקום עבודה שבו מרבית‬
‫העובדים היו מבוטחים בקרן פנסיה‬
‫"מבטחים‪".‬‬
‫לבקשת העובד הוא לא בוטח ב׳׳מבטחים"‬
‫והמעביד שילם לידיו טכום כטף מדי חודש‬
‫בחודשו"במקום תנאים סוציאליים"‪.‬‬
‫העובד חתם פעמיים על כתב"הודאה וםי־‬
‫לוק" על גבי טופט מורפט טטנדרטי‪ .‬בכל אחד‬
‫מאותם טפסים נאמר כי קיבל כל המגיע לו‪,‬‬
‫לרבות דמי פיצויי פיטורין וכי אין ולא תהיינה‬
‫לו כל תביעות נגד המעביד בגין פיצויי‬
‫הפיטורין‪.‬‬
‫בענף שבו עבד פלוני קיים הסכם קיבוצי‬
‫כללי המחייב הפרשות ל׳מבטתים" וכן קובע‬
‫את שיעור פיצויי הפיטורין‪.‬‬
‫ב‪ .‬תביעת העובד‬
‫העובד תבע תשלום פיצויי פיטורין חרף כל‬
‫האמור לעיל ואילו המעביד טען כי התשלר‬
‫מים ששילם לעובד "במקום תנאים טוציא־‬
‫לייים" )ובמסגרתם( במרוצת העבודה מדי‬
‫חודש בחודשו מהווים תשלום פיצויי פיטר‬
‫דין‪ .‬ראיה לכך שהוא פטור מתשלום פיצויים‬
‫הוא מצא בכתבי ההודאה והסילוק שעליהם‬
‫חתם העובד‪.‬‬
‫טענה נוספת היתה בפי המעביד והיא‬
‫שבכל מקרה את המשכורת הקובעת לצורך‬
‫חישוב פיצרי פיטורין היה צריך לקבוע על פי‬
‫תלושי השכר י ולא על פי סכומים שנקב‬
‫העובד‪ .‬טענת המעביד בהקשר זה היתה‪ ,‬כי‬
‫אין לתת הכשר לתשלומים ששולמו לעובד‬
‫"מתחת לשולחף‪.‬‬
‫ג‪ .‬בית הדין קבע‬
‫ו( סעיף ‪ 28‬לחוק פיצויי פיטורין מאפשר‬
‫אמנם לכלול‪ ,‬במסגרת הסכם בין מעביד‬
‫לעובד‪ ,‬שאושר על ידי שר העבודה והרוותה‪,‬‬
‫הכללת פיצויי פיטורין בשכר החודשי‬
‫המשולם לעובד ובלבד שאין הסכם קיבוצי‬
‫החל על המעביד והעובד המחייב תשלום‬
‫פיצויי פיטורין"‪.‬‬
‫כזכור במקרה דנא ‪ -‬חל הסכם קיבוצי‬
‫כללי על הצדדים המחייב תשלום פיצויי‬
‫פיטורין‪.‬‬
‫אשר על כן קובע בית הדין‪ ,‬בקשר לטענת‬
‫המעביד כי התוצאה מביאה לכך שמוטל עליו‬
‫תשלום כפל וחובה כפולה בגין פיצויי הפיטר‬
‫דין‪ ,‬כי ייתכן ואכן כך הדבר אלא מאי ‪-‬‬
‫מעביד הפועל שלא בהתאם להוראות החוק‬
‫וההסכם הקיבוצי נוטל על עצמו סיכון זה‪.‬‬
‫‪ (2‬אשר לטענה השניה בדבר נפקות כתבי‬
‫ההודאה והטילוק קובע בית הדין‪ ,‬כי דין הוא‬
‫שמתוך כתב הויתור צריך להיות ברור‬
‫שהעובד היה מודע שמגיע לו סכום גדול מזה‬
‫שהתפשר עליו‪ .‬ובמילים אחרות שידע‬
‫שבאופן עקרוני הוא זכאי לסכום גדול יותר‬
‫ומשיקולים של אי רצון להתדיין או שיקולי‬
‫נוחות אחרים החליט לוותר ולהתפשר‪.‬‬
‫במקרה הנדון ‪ -‬אחד מכתבי הויתור‬
‫נחתם טרם סיום יחסי עובד מעביד ובשני‬
‫כתבי הויתור לא מולא כל סכום כסף כך שלא‬
‫ניתן לומר שהעובד ידע על מה הוא מתפשר‬
‫ולכן אין תוקף לחתימתו על כתבי הויתור‪.‬‬
‫‪ (3‬גם טענתו השלישית של המעביד לענין‬
‫חישוב השכר הקובע ‪ -‬האם לפי תלוש‬
‫השכר או לפי טענת העובד ‪ -‬נדחתה‪.‬‬
‫אם חטא המעביד בדיווחיו‪ ,‬ויצא נשכר‬
‫בכך שלא העביר בגין העובד את מלוא ניכויי‬
‫מס ההכנסה והתשלום בגין הביטוח הלאומי‬
‫ אין כל סיבה לאפשר לו לצאת נשכר שנית‬‫בסוגיית חישוב פיצויי הפיטורין‪.‬‬
‫ד‪ .‬מסקנות‬
‫הקפדה על מילוי הוראות הדין וההסכמים‬
‫הקיבוציים היא לא רק חיונית היא גם‬
‫משתלמת‪.‬‬
‫מעביד שלא נוהג כך יוצא חוטא ומשלם‬
‫פעמיים‪.‬‬
‫ידיעות‬
‫!קצוה‬
‫קורס להכשרת צוותים להפעלת‬
‫תחנות טלוויזיה מקומיות‬
‫עם הקמת עמותת הטלוויזיה הקהילתית‪ ,‬אנו נערכים להפעלת מוקדי טלוויזיה‬
‫מקומית קהילתית‪ ,‬הפקת תוכניות והפעלה‪ .‬במסגרת היערכות זו נקיים קורס להכשרת‬
‫הצוותים‪ .‬הקורס מיועד לצוותים בני ‪ 4-2‬איש‪ ,‬וייקלטו בו עד ‪ 40‬משתתפים בצוותים‪.‬‬
‫בקורס יילמדו הנושאים הבאים‪ :‬טלוויזיה בכבלים ‪ -‬היבטים תוקיים; תקשורת‬
‫קהילתית; מבוא להפקה‪ :‬תיפעול מערכות וידאו‪ ,‬צילום‪ ,‬תאורה‪ ,‬קול‪ ,‬תתקיר ותטריט;‬
‫עריכה‪ :‬עריכת מגזין‪ :‬עריכת סרט דוקומנטארי ונושאים רבים נוספים‪.‬‬
‫במסגרת הקורס יבצעו המשתתפים מספר הפקות‬
‫הקורס יתקיים במבנה הבא‪:‬‬
‫שבוע מרוכז)בתנאי פנימייה(‬
‫‪ 24‬מיפגשים בני יום‪ ,‬שיתקיימו במרכז הארץ‪.‬‬
‫מתיר הקורס ‪,500 -‬ו ש״ת למשתתף‪.‬‬
‫ההרשמה אצל עליזה אילון‪ ,‬טל‪.02-234464-5 .‬‬
‫"שעון החול׳ ־ סרט וידיאו בנושא דתיים‪-‬תילוניים‬
‫הסרט משרטט את יתסי החילוניים והדתיים בישראל בשנות השמונים‪ .‬הוא פורש‬
‫את יריעת היחסים הסבוכה והמעניינת בין"שני המחנות״ בהדגשת הצדדים הויזואליים‬
‫של מערבת זו‪ .‬ה״שורה התחתונה" שלו היא הדגשת האפשרות לחיות בדרקיום‬
‫והריאליות של חיים משותפים בצוותא‪ ,‬במידה וקיימת הפתיחות והרצון ההדדי‪.‬‬
‫הסרט מתאר גם את שורשי הבעיה‪ ,‬את הדימוי של הצדדים‪ ,‬נקודות החיכוך ומציג‬
‫את התהליכים והנסיונות השונים )פסיכולוגיים‪ ,‬סוציולוגיים ואתרים( להבנת הבעיה‬
‫ופתרונה‪.‬‬
‫אורך הקלטת‪ 60 :‬דקות‪ :‬מתיר הזדמנותי‪ 60 :‬שקלים‪ :‬נא לפנות למכון״נהורה"‪ ,‬מסי טלי‪:‬‬
‫‪.02-243754‬‬
‫יריד יתמות‬
‫בבנם השנתי של התבדה למתנ׳׳גזים אשר יתקיים ב־‪ 17‬יוני ‪ ,1987‬ייערך יריד יוזמות‬
‫ופרוייקטים‪.‬‬
‫בימים אלה נשלתים תוזרים מפורטים לכל המתנ״סים‪ .‬נבקשכם‪ ,‬להרשם ולמלא את‬
‫הטפטים בהקדם‪ ,‬כדי שועדת המיון תעיין ותאשר את השתתפותכם‪.‬‬
‫מינהלת היריד‪ :‬משה ארי ועדנה אנגל‪.‬‬
‫‪ ^ m m J1|y.‬לנוער ״עופר••״‬
‫של »תנ״ס ב‪-‬ת ה״מן בעכו‬
‫צילומי שקופיות ירושלים‬
‫במסגרת חגיגות ח׳׳י לחברה ועשרים‬
‫לאיחוד ירושלים‪ ,‬יתקיים באצטדיון‬
‫האוניברסיטאי בגבעת רם חזיון אורקולי‬
‫גדול‪.‬‬
‫אנו מכריזים על תתרות צילום שקופיות‬
‫ירושלים‪ ,‬אנשים ודמויות‪ ,‬מבנים‪ ,‬אירועים‪,‬‬
‫מפגשים וכדומה‪.‬‬
‫השקופיות חנבחרות תוקרנה על גבי מסך‬
‫ענק בחזיון שיתקיים ב־‪7.6.87‬ר‬
‫צלמים במתנ׳׳סים שבאוספיהם שקופיות‬
‫מוכנות או המתכננים לצלם בקרוב‪ ,‬ישלחו‬
‫את השקופיות המוצעות בדואר רשום אל דיר‬
‫צבי בראולפן‪ ,‬אתראי ארצי לאמנויות‬
‫במתנ׳׳כוים‪ ,‬מתל׳ס ע׳׳עו לוין ת‪.‬ד‪ 4033 .‬באר‬
‫שבע ‪00‬ו‪ .84-‬יש לציין על מדבקה על גבי‬
‫השקופית את שם הצלם ונושא התמונה‪.‬‬
‫רצוי לצרף מספר מילות הסבר על כל‬
‫שקופית‪.‬‬
‫על השקופיות להגיע לא יאותר מ־‪.15.5.87‬‬
‫השקופיות ישוכפלו והמקור יוחזר לצלם‪.‬‬
‫עפ׳׳י בקשתו של הנק הועבר התשלום‬
‫המגיע לו לקרן לחינוך קהילתי גל׳עו תיים‬
‫צפורי ז׳׳ל‪.‬‬
‫ד ר ו ש י ם‬
‫אופקי•‬
‫קדימה‬
‫בית ש מ ש‬
‫שפרעם‬
‫המעונינים יפנו אל רבקה ביבי‬
‫על הלהקה ותובניתה‬
‫הרקדנים הינם תלמידים מבתי ספר בעכו‪.‬‬
‫בתוכנית הלהקה ריקודי עם‪ ,‬ריקודי עדות‬
‫וריקודים המבטאים את נוף הארץ‪ .‬הלהקה‬
‫הופיעה במופעי נוער רבים‪ ,‬במפגשים עירר‬
‫ניים בעכו ומתוצה לה וקצרה בכולם הצלתה‬
‫רבה‪.‬‬
‫הכוריאוגרף‬
‫שמוליק גוב־ארי‪ ,‬בן העיר עכו‪ ,‬בוגר וינגייט‬
‫הלהקה פועלת כבר שנתיים ונסעה לתר׳ל‪,‬‬
‫לגרמניה‪ ,‬בקיץ האתרון‪ ,‬לסיבוב הופעות‬
‫מוצלת‪ .‬התנאים להופעה ‪ 60 -‬דקות )עם‬
‫מיטב התלבושות(‬
‫‪ (1‬אוטובוס הלוך ושוב‪.‬‬
‫‪ 400 (2‬ש׳׳ח להופעה‪.‬‬
‫הלהקח פועלת בתסות עירית עכו‪ ,‬מועצת‬
‫פועלי עכו וויצ׳ץ‪.‬‬
‫בדבר פרטים והזמנות נא לפנות ליוסי‬
‫זגורי‪ ,‬מנהל המתנ׳׳לו‪ ,‬טל‪822 .‬וו‪.04-9‬‬
‫מחנה מתא״ן‬
‫מחנה מתא׳ץ יתקיים ב־‪2.86‬ו‪ 29.‬עד ‪.87‬ו‪ 2.‬בהדסים‪.‬‬
‫מנהלי המתנ׳׳סים ואנשי החברה מוזמנים‪.‬‬
‫קונצרט הסיום יתקיים בי‪ 1.1.87‬יום חמישי‪ ,‬בשעה ‪20:30‬‬
‫בבית המורה בתליאביב‪.‬‬
‫‪18.12.86‬‬
‫‪21.12.86‬‬
‫‪22.12.86‬‬
‫‪22-23.12.86‬‬
‫‪24.12.86‬‬
‫‪29.12.86‬‬
‫יום עיון של הארגון לקידום המשחק במתנ׳׳ס מגדל העמק‬
‫כנס מחוז דרום‬
‫כנס מחוזות מרכז)עמי שמואל( וחיפה‬
‫כנס מחוז צפון‬
‫סיור המנכ׳׳ל במחוזו של ירון סוקולוב )מרכז(‬
‫השתלמות מנהלים חדשים‬
‫צוות הדרכה‬
‫ועדת כוח אדם‬
‫השתלמות מזכירות‬
‫סיור המנכ׳׳ל במחוזו של עמוס רון)חיפה(‬
‫השתלמות מזכירות‬
‫רכזים לניהול‬
‫‪25.12.86‬‬
‫‪28.12.86‬‬
‫‪30.12.86‬‬
‫‪31.12.86‬‬
‫‪4.1.87‬‬
‫‪5-6.1.87‬‬
‫‪7.1.87‬‬
‫‪8.1.87‬‬
‫‪11.1.87‬‬
‫‪12-13.1.87‬‬
‫ד׳׳ד הנק הבסי‪ ,‬מי שהיה לפני שנים‬
‫מספר איש הג׳וינט ובקשר הדוק עם‬
‫המתנ״סים‪ ,‬חזר לפגי שבועות מספר מלי­‬
‫מודים בארה״ב‪.‬‬
‫דיר הבסי אשר התחיל לעבודבאוניבר־‬
‫טיטת חיפה בבית־ספר לעבודה סוציא־‬
‫לית‪ ,‬הירצה בכנס מנחלים של מתוז‬
‫הצפון בנושא‪ :‬המנהל כמגשר בין‬
‫עולמות‪.‬‬
‫בחברה למתנ״סים גבעת הג׳וינט‪,‬‬
‫ירושלים ‪91034‬‬
‫כנס מנהלים ארצי‬
‫יתקיים ב־‪ 29‬עד ה־‪ 30‬למרץ‪,‬‬
‫באזור המרכז‪.‬‬
‫לדבקה לנדסמן ולמשפחתה‬
‫השתתפותנו באבלך הכבד‬
‫עם מותו של‬
‫אביו ז׳׳ל‬
‫למשפהת קופרמן‬
‫השתתפותנו באבלכם‬
‫עם מותו של‬
‫הרב הייס קופרמן ז׳יל‬
‫עובד קהילתי במתנ׳׳ם שטרן‪ ,‬ירושלים‬
‫סיור המנה׳ל במחוזו של ראובן ליבוביץ )דרום(‬
‫צוות הדרכה‬
‫ועדת הפסקות עבודה‬
‫השתלמות בטיחות בדרכים‬
‫סיור המנכי׳ל במחוזו של משה ארי‬
‫סיור שר החינוך במתנ׳׳סים‬
‫השתלמות ארצית למנהלים‬
‫תרקטוריון‬
‫הנהלה‬
‫כנס מחוז מרכז)ירון סוקולוב(‬
‫כנס מחוז ירושלים‬
‫מסיבה לאסתי מריאן ואברהם גורן בראשון לציון‬
‫ראוי לציון‬
‫מנהלי מתנ״סים‬
‫להקת הנוער הייצוגית של המרכז‬
‫הקהילתי בעכו ע׳׳ש היימן בע״מ הוקמה‬
‫ביוזמה משותפת של שמוליק גוב־ארי‬
‫והמתנ׳׳ס‪.‬‬
‫‪16.12.86‬‬
‫‪17.12.86‬‬
‫‪14.1.87‬‬
‫במק‪1‬מ‪1‬ת הבאים‪:‬‬
‫במגמות מחול ורקדן להקת "כרמוך‪ .‬יצר‬
‫בשנה אתת את הרפרטואר הרחב והרב־גוני‬
‫של הלהקה אשר כולל ריקודים למנגינות‬
‫ישראליות ותיקות ותדשות וריקודי עדות‪.‬‬
‫מיי מה* מתיי‬
‫ועדת בחירה‬
‫השתלמות אמצייה‬
‫ב ר כ‬
‫איחולים‬
‫ליום הולדתם‬
‫)חודש דצמבר(‬
‫כוכי קדמני‪ ,‬החברה‪ ,‬ירושלים‬
‫כבי שפס‪ ,‬החברה‪ ,‬ירושלים‬
‫אורי אילן‪ ,‬מתנ׳׳ס רמת השרון‬
‫דני אילני‪ ,‬כפר סבא‬
‫מנחם גילה‪ ,‬מתנ׳׳ס מנתמיה‬
‫שמואק להד‪ ,‬מתנ׳׳ס באר יעקב‬
‫אשר לד‪ ,‬התבדה‪ ,‬ירושלים‬
‫יחיאל לוי‪ ,‬מתנ״ס תלפיות מזרח‬
‫רפי מנשה‪ ,‬החברה‪ ,‬ירושלים‬
‫יוסי פיטוסי‪ ,‬מתנ״ס עכו וולפסון‬
‫בני שלו‪ ,‬מתל׳ס אור יהודה‬
‫יוסף ישראל‪ ,‬מתנופש‬
‫עזרא הכם‪ ,‬מתנ׳׳לז קרית ביאליק‬
‫אבנר כהן‪ ,‬מתנ׳׳ס רכסים‬
‫עובד רצון‪ ,‬מתנופש‬
‫התבדה למתנ׳׳לזים אבלה‬
‫על מותו של‬
‫יוסף סלייפד ז׳׳ל‬
‫מי שהיה מנהל המכון‬
‫למבני חינוך‬
‫לעמי ברגמן ולמשפחתו‬
‫השתתפותנו באבלך הכבד‬
‫עם מותה של‬
‫אמך ז׳׳ל‬
‫אבשלום כהן‪ ,‬מחנופש‬
‫שי דורון‪ ,‬מתנ׳׳ס נוח יעקב‬
‫יאיר לנדאו‪ ,‬מתנ׳׳כז אליכין‬
‫ברכות ואיחולים‬
‫שלומי‪ ,‬ולמשפחתו‪,‬‬
‫לדני ויצמן‪ ,‬מתנ׳׳כז‬
‫להולדת הבת‪.‬‬
‫לאהרן מוזס‪ ,‬מתנ׳׳כז יד התשעה הרצליה‪,‬‬
‫להולדת הבן‪.‬‬
‫לעזרא נגד‪ ,‬מתנ׳׳ס קטמון ח׳ טי‪ ,‬ולמשפתתו‪,‬‬
‫להולדת הבן‪.‬‬
‫לאריאל כהן‪ ,‬מנהל המתנ׳׳כז בראש העין‪,‬‬
‫ולמשפתתו‪ ,‬להולדת הבן‪.‬‬
‫למתנ׳׳ס גוש עציון‪ ,‬להוצאת העיתון הראשון‪.‬‬
‫למתנ׳׳ס בית מרים‪ ,‬במקור ברוך ירושלים‪,‬‬
‫להוצאת העיתון הראשון‪.‬‬
‫חדשון ה ח ב ר ה למרבו• ת ד ‪ 3‬ו ת‬
‫וספורט )לנו^ר ולמבוגר••( בע״מ‬
‫ע ו ר כ ת ‪ :‬אלישבע מאי‬
‫ע ו ר ך מ ש ו ה ‪ :‬זאביק זהבי‬
‫ה מ ע ר כ ת ‪ :‬יוסי בנבנישתי‪,‬‬
‫מאיר כהן‪ ,‬אשר ל‪1‬י‪ ,‬ירון סוקולוב‬
‫המען‪ :‬גבעת גיוינט‪ ,‬ירושליס ‪91034‬‬
‫טלפ‪1‬ן‪661261-2-3 :‬‬
‫אעקב לוין ולמשפחתו‬
‫חשתתפותנו באבלך הכבד‬
‫עם מותו של‬
‫אביך ז׳׳ל‬
‫ע־וגוב‪ .‬ס ד ר ועימוד‪:‬‬
‫סטודיו אפרת‪02-522145 ,‬‬
‫דפוס‪ :‬גימסלם פוסט‪ ,‬ירושלים‬