האקסיסטנציאליזם הוא השוואה בין ?: הומניזם גישתו של סארטר לגישתו אק בנו

האקסיסטנציאליזם הוא השוואה בין ?: הומניזם גישתו של סארטר לגישתו אק בנו

‫האקסיסטנציאליזם הוא‬
‫הומניזם? ‪ :‬השוואה בין‬
‫גישתו של סארטר לגישתו‬
‫של קורצ'אק בנושא‬
‫הפילוסופיה‬
‫האקסיסטנציאליסטית‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הומניזם‪:‬‬
‫ההומניזם הוא זרם חברתי תרבותי שהתפשט באירופה החל מתקופת הרנסנס‪ .‬הוא מוגדר כדרך חיים‬
‫שמרכזה הוא תכונותיו של האדם והערכים שמנחים את פעולותיו ומחשבתו‪( .‬מקור אינטרנטי)‪.‬‬
‫הטקסטים בהם אעסוק בבסיס העבודה הזו נכתבו אומנם בתקופות שונות אך המשותף להן הוא זילות‬
‫בחיי האדם‪ .‬במילים אחרות ההומניזם בתקופות אלו כמעט ולא היה קיים‪ .‬ז'אן פול סארטר כתב את‬
‫החיבור שלו "האקסיסטנציאליזם הוא הומניזם" (סארטר‪ )5491:‬לאחר מלחמת העולם השנייה שטבעה‬
‫מיליוני הרוגים בכל רחבי אירופה ועוררה דרישה מחודשת לבחון את ערכי ההומניזם בחברה‬
‫המודרנית‪.‬הוא שירת במלחמה ואף ישב תשעה חודשים בשבי הנאצים‪ .‬יאנוש קורצ'אק כתב את חיבורו‬
‫"זכות הילד לכבוד" (קורצ'אק‪ )5491:‬בהתבססו על הרצאות שנתן בשנים ‪ .5491-5491‬אלה היו השנים‬
‫בהן פולין הייתה בין שתי מלחמות עולם שנות שיא ביצירתו ופעלו של קורצ'אק‪( ,‬פרליס‪ )37 :‬שבכולן‬
‫באות לידי ביטוי המראות שראה והזוועות שחווה בזמן שירותו כרופא במלחמת העולם הראשונה שגם‬
‫בה להומניזם לא היה מקום והזילות הנוראה בחיי אדם הייתה בכל מקום‪.‬‬
‫לשני האישים ישנה גישה קצת אחרת בכל הנוגע לתורת ההומניזם בגלל אותן חוויות נוראות שכל אחד‬
‫מהם עבר במהלך חייו‪ .‬אך למרות הזוועות שראו ועברו גישתם להומניזם שונה‪.‬‬
‫כדי להבין את מושג ההומניזם לפי סארטר עלינו להבחין בין מושג אחר שלו – השלך‪ .‬סארטר טוען לפי‬
‫גישתו האקסיסטנציאליסטית כי האדם הוא השלך של עצמו כלומר בכל בחירה שהאדם עושה מובנות‬
‫החלטות קדומות שהאדם מעצם היותו מי שהוא – סובייקט‪ ,‬החי ביקום אנושי שהוא מעצם טבעו‬
‫סובייקטיבי‪ ,‬מחליט או בוחר להחליט‪( .‬סארטר‪ .)59 :‬הומאניות לפי סארטר הוא כאשר האדם מודע‬
‫לעולם בו הוא חי‪ .‬הוא מתעלה מעבר לעצמו ומכיר בקיומו של היקום האנושי‪-‬סובייקטיבי‪ .‬ועם ההכרה‬
‫הזו הוא גם מכוון את פעולותיו ושואף להגשים את מטרותיו או אז הוא מממש את מה שסארטר מכנה‬
‫ההומניזם האקס'‪( .‬סארטר‪.)93:‬‬
‫ההומניזם לפי משנתו של קורצ'אק הוא הרצון הבלתי נגמר שלו לנסות ולתקן את האנושות‪ ,‬ליצור חברה‬
‫טובה יותר‪ .‬הרצון הזה גם גרם לו להפוך מרופא למחנך "אי אפשר לרשום פניצילין לעוני" ‪.‬‬
‫את ההומניזם שלו ללא גבולות קיבל קורצ'אק דווקא מהחברה הפולנית בה גדל‪ .‬לא היה זה בגלל יהדותו‬
‫אלא החברה האינטלקטואלית אליה היה שייך האמינה מאוד בערכי ההומניזם ושמירה על ייחודו של‬
‫האדם תוך שימת לב מרבית לתכונותיו ודרך מחשבתו‪ .‬את העקרונות הללו ניסה ליישם קורצ'אק כמחנך‬
‫וכאדם‪ .‬מטרת העל של החינוך היא לדעתו חינוך לצדק והוגנות מעין הומניזציה של העולם‪.‬‬
‫למרות שהומניזם זו פילוסופיה ידועה שמקורה עוד בכתבי אפלטון ואריסטו הפרשנות שהעניקו למושג‬
‫הזה שני האישים שונה מעט זו מזו‪ .‬סארטר וקורצ'אק טוענים שההומניזם תלוי קודם כל בהבנה של‬
‫האדם את עצמו ביחס לעצמו וביחס לעולם אך מעבר לכך מוסיף קורצ'אק כי האדם צריך לפעול על מנת‬
‫‪2‬‬
‫לשנות ולהציב לעצמו כמטרה מוגדרת שינוי לא רק של עצמו אלא של החברה כולה רק אז הוא יכנס‬
‫תחת ההגדרה של הומניזם‪.‬‬
‫דת‪:‬‬
‫בעוד שיחסו של סארטר לדת אינו משתמע לשתי פנים‪ ,‬היחס של קורצ'אק לדת מעט יותר מורכב‪.‬‬
‫סארטר בחיבורו מגדיר את עצמו כאקס' אתיאיסט‪ .‬הוא טוען שקיומו של האדם קודם למהותו‪,‬‬
‫(סארטר‪ ,)57:‬כלומר האדם קודם כל נוצר ורק אחר כך מחפש מהות או משמעות לקיומו‪ ,‬מנסה להגדיר‬
‫את עצמו‪ .‬האדם אינו אלא מה שהוא עושה מעצמו ואם כך הוא הדבר הרי שהאדם הוא האלוהים של‬
‫עצמו‪ .‬האדם הוא שיוצר את המהות‪ ,‬אותה מהות שהיא בבסיס האמונה הדתית‪.‬‬
‫קורצ'אק בוחר בגישה מעט אחרת כדי להגדיר את מערכת היחסים הלא ברורה הזו של האדם עם‬
‫אלוהיו‪ .‬מעל הכל ולפני הכל קורצ'אק טוען שיש אלוהים‪ .‬יש בורא לעולם‪ .‬ישנה התייחסות לאלוהים‬
‫במספר חיבורים שכתב כמו‪ :‬בובו‪ ,‬סנאט המטורפים ואדם עם אלוהיו‪ .‬בכולם ניתן להגיע לאותה מסקנה‬
‫שאלוהים ישנו‪ .‬ישנן מספר דרכים באשר לפרשנות של קורצ'אק על אלוהים‪ .‬קורצ'אק היה יהודי אך ורק‬
‫בהגדרה‪ ,‬הוא לא האמין באלוהי היהודים‪ .‬הוא יצא לא פעם נגד הדתות הממסדיות שמדכאות את האדם‬
‫ואת יצריו‪ .‬אלוהים לפי קורצ'אק היא דמות ידידותית לאדם ותמיד שם לעזור‪ .‬הוא לא אהב את הסמל‬
‫והמסומל של הדתות הממסדיות וטען שמה שחשוב בדת היא החוויה הדתית ולא הפחד מפני החטא‬
‫והעונש‪ .‬לא צריך היררכיות בדת אין צורך במתווך בין אדם לאלוהיו‪ ,‬על כך יעידו שמונה עשרה התפילות‬
‫לאלו שאינם מתפללים שכתב קורצ'אק בשנת ‪ .5499‬אלו ‪ 51‬תפילות כאנלוגיה לתפילת ‪ 51‬הנאמרת‬
‫מידי יום אך הפעם התפילה באה מאנשים שזו להם אולי הפעם הראשונה בה הם מדברים עם אלוהים‪,‬‬
‫עם ישות עליונה כלשהיא‪ .‬הפנייה בחלק מהמקרים היא כל כך לא דתית אבל הרבה יותר משמעותית‬
‫מהתפילה הרגילה הממסדית ‪.‬‬
‫בהתייחסו לילד טוען קורצ'אק כי אנו כמבוגרים מזלזלים בילד ו"ברגעי הקדושה שלו כאשר הוא משוחח‬
‫עם עצמו‪ ,‬עם העולם‪ ,‬עם אלוהים"‪( .‬קורצ'אק‪ .)733:‬הילד אינו יודע מה דתו ומיהו האלוהים שלה אך בכל‬
‫זאת הוא פונה אליו בשיחה ערה‪ .‬דווקא אנו המבוגרים לא יכולים להבין את זה בגלל אותם סמלים ואותו‬
‫ממסד שהדת יצרה‪ .‬תפילה לדעתם של המבוגרים צריכה להיעשות אך ורק אם אתה דתי לאלוהים‬
‫מוגדר מבחינה דתית ובאורח טקסי לחלוטין‪ .‬כל שיחה עם אלוהים שאינה כזו היא שטות של ילד קטן‬
‫והיחס אליה יהיה בהתאם‪.‬‬
‫אפשר לראות כאן את השוני הברור בין שתי הגישות‪ .‬אם בנושא ההומניזם הגישות מעט סותרות אך‬
‫באופן כללי חופפות אחת לשנייה כאן ישנו הבדל מהותי‪ .‬בעוד סארטר שולל מכל וכל קיום של הוויה‬
‫אלוהית וטוען כי האדם הוא אדון לעצמו וכל החלטה שהוא מחליט צריכה להיעשות תוך מחשבה על‬
‫גורלה של החברה כולה‪ ,‬מאמין קורצ'אק בקיום ההוויה האלוהית אך נמנע במכוון מלהגדיר אותה‪ .‬דבר‬
‫‪3‬‬
‫אחד חשוב אומר קורצ'אק על אלוהים‪ ,‬שהוא מוותר על שליטה מלאה בכך שהוא נותן לנו את החופש‬
‫לבחור‪ .‬כאן פותח קורצ'אק פתח לגישה האקס' בה יש לו ולסארטר הרבה מן המשותף‪.‬‬
‫אקסיסטנציאליזם‪:‬‬
‫ישנה בגישתו של קורצ'אק הרבה מן האקס'‪ .‬האקס' לפי ההגדרה שטבע סארטר‪ .‬סארטר הוא בהחלט‬
‫לא ממציא האקס' הוא בכישרונו הרב ניסח את ההגדרה המדויקת אך הוא הושפע מפילוסופים שקדמו לו‬
‫כמו קאנט‪ ,‬קירקגור וכמובן יאנוש קורצ'אק שאני מסופק אם הכיר אך הדמיון הרב בין הגישות של השניים‬
‫בהחלט מצביע על יסודות אקס' ברורים במשנתו של קורצ'אק‪.‬‬
‫לפני‬
‫שאתחיל בהשוואה לא ניתן לדבר על אקס' בלי לערב מושגים כמו הומניזם ומוסר‪ .‬בתחילת העבודה‬
‫נגעתי בפירוש ההומניזם אצל קורצ'אק וסארטר אך גם בהשוואה הזו לא יהיה מנוס מלנסות ולפרש דרך‬
‫מושג ההומניזם את התורה האקס' של כל אחד‪.‬‬
‫אם נחזור לתקופה בו נכתב כל אחד מהחיבורים‪ ,‬סארטר כתב את חיבורו תחת ההשפעה הנוראית של‬
‫היטלר על אירופה‪ ,‬קורצ'אק על אף המרחק היחסי בו נכתב החיבור ממלחמת העולם הראשונה עדיין‬
‫היה תחת השפעת הזוועות שראה שם ומקבלת ההחלטות הנוראה של הקיסר פרנץ יוזף‪ .‬המאורעות‬
‫הללו גרמו לכל אחד בנפרד ולשניהם יחד לנסות ולפרש או לנתח את מושג הבחירה הנמצא בבסיסו של‬
‫המושג הרחב יותר האקסיסטנציאליזם‪.‬‬
‫על מושג הבחירה כותב סארטר כי האדם הוא אדון לעצמו (סארטר‪ .)59:‬זו לפי סארטר התוצאה‬
‫הראשונה של האקס' ‪ .‬אבל סארטר ממשיך ומפרש כי אין זה אומר שהאדם אחראי לאישיותו שלו בלבד‬
‫אלא לכל בני האדם‪ .‬האדם בבחירתו בוחר לאנושות כולה‪ .‬כאן ניתן לשלב מושג נוסף‪ :‬מוסר‪ .‬המוסר‬
‫מעצם הגדרתו הוא‪ :‬סוג של מודעות אנושית שמטרתו לתת כללים מנחים להתנהגות האדם בכל תחומי‬
‫החיים החברתיים‪ ,‬אשר לא בהכרח עולים עם רצונותיו האינסטינקטיביים‪( .‬מקור אינטרנטי) ‪.‬‬
‫אך מהם אותם כללים מנחים‪ .‬האינסטינקט הטבעי של האדם הוא ללכת אחרי רצונו הכללים המנחים‬
‫יכול בקלות להתפרש בצורות שונות על ידי אנשים שונים כדי להתאים אותם למטרות של כל‬
‫אינדיבידואל‪ .‬אם לפרש זאת על פי מונחים אקס' כיצד אני יכול לדעת שההחלטה או הבחירה בה בחרתי‬
‫משרתת א‪ .‬את טובתי האישית‪ .‬ב‪ .‬את טובת האנושות‪ .‬ומה יקרה אם בבחירה מסוימת יכול להתקיים‬
‫רק אחד מהשניים‪ .‬על כך מוסיף ומקשה קורצ'אק "בעיה חמורה היא איך לחלק את השטחים שנכבשו‪,‬‬
‫איזה תפקיד למי ומה השכר‪( "...‬קורצ'אק‪ .)717:‬החברה הולכת ומתקדמת מיום ליום מדע‪ ,‬טכנולוגיה‪,‬‬
‫מי מחליט לאן הולך כל דבר מי בעצם מחליט את ההחלטות המעצבות את החברה של ימינו‪.‬‬
‫בולטת הדוגמא של סארטר על הקונפליקט בבחירה‪ .‬כאשר בא אליו אחד מתלמידיו עם דילמה מוסרית‬
‫האם להצטרף לצבא ולהסתכן במוות ושבירת ליבה של אימו ששקלה את אביו ואחיו או להישאר בבית‬
‫ולתמוך בה‪ .‬גם אם נחליט להיות מוסריים אין אנחנו יכולים להגיע להחלטה אחת עליה נוכל לומר‬
‫‪4‬‬
‫בוודאות זו ההחלטה המוסרית יותר‪ .‬הגישות הן רבות לכאן ולכאן‪ .‬אם יצטרף לצבא ויילחם בנאצים גם‬
‫יעזור למולדת וגם ינקום את מות אחיו אך אם ייהרג בצבא הוא ישאיר את אימו ערירית וחסרת אונים‬
‫ובודאי בדרך אל סופה‪ .‬המקרה אומנם אירע בצרפת אך מה היה קורה אם אותו המקרה היה קורה‬
‫לאחד מתלמידיו של קורצ'אק בפולין והוא היה ניגש אליו בשאלה זו‪ .‬מה היה קורצ'אק עונה לו‪ .‬אם‬
‫נשפוט לפי אמונתו של קורצ'אק הרי שמחנך ראוי הוא אקס' חינוכי‪ .‬על המחנך להיות מאבחן‪ ,‬להתבונן‬
‫ולפרש את תנועותיו והתנהגותו של החניך‪ .‬לדעת מתי לסלוח ומתי להתערב כדי למנוע או כדי להמשיג‬
‫את העניין המדובר כאן על "החמלה המשפרת"‪ .‬סארטר כותב כי ענה לחניכו "אתה חופשי ושומה עליך‬
‫לבחור"‪( .‬סארטר‪ .)91:‬לדעתי גם קורצ'אק היה עונה לחניך את אותה התשובה ממש‪ .‬אין כאן שאלה של‬
‫טוב או רע ישנה כאן אבחנה בין איכויות של טוב ושל רע‪ .‬כל בחירה הרי תהיה באחריתה טובה לאדם‬
‫אחד אך רעה לשני ובזמן מלחמת העולם לדאבונה של האנושות כל החלטה כמעט הייתה ברמה הזו של‬
‫עשיית טוב למישהו אחד ועשיית הרע לאחר‪.‬‬
‫אך מה קורה לנו בזמן הילדות‪ .‬כאשר ההחלטות אינן ברומו של עולם (לפחות לדעתם של המבוגרים) מה‬
‫צריך לעשות מחנך או הורה כאשר מגיע אליו ילד עם קונפליקט בין שתי בחירות מוסריות שעימן הוא‬
‫מתחבט‪ .‬המבוגרים לפי קורצ'אק הם "האחראים מוסרית וחוקית‪ ,‬היודעים והחוזים מראש‪....‬הכל לפי‬
‫הרצון וההבנה‪ .‬ילדים שלנו‪-‬אל געת"‪(.‬קורצ'אק‪ .)719:‬הבחירה של הילד לא מעניינת אותנו אלא הבחירה‬
‫שלנו‪ .‬אנו (המבוגרים) טוען קורצ'אק כל כך מסונוורים מהעליונות שלנו ומנחיתותו של הילד עד שאנו‬
‫כופים עליו את בחירתנו אנו במקום להקשיב לפרש ולייעץ‪ .‬עד שנסיק כי הילד יכול לקחת אחריות‬
‫למעשיו ולעתידו עליך לתת כבוד ליש‪ ,‬לקיים‪ ,‬להווה המתהווה‪ .‬ואולי בגלל זה הנבואה של קורצ'אק אינה‬
‫אופטימית ביחסים שבין הילדים למבוגרים‪" ,‬הגג התמוטט כי זלזלו ביסודות"‪( .‬קורצ'אק‪ .)711:‬הגג לפי‬
‫קורצ'אק זו החברה‪ .‬וזו לדעתי מהות האקס' לדעתו של קורצ'אק‪ ,‬עלינו בראש ובראשונה לבחור בלתת‬
‫לילדים לבחור‪ .‬להאמין ולהשקיע ביסודות‪ .‬רק כך טוען קורצ'אק נוכל להיות בטוחים שהבחירה של הדור‬
‫הצעיר בעתיד כאשר הם יובילו ויכוונו את החברה תהיה באמת לטובת הכלל ולא רק לטובתם האישית‪.‬‬
‫נקודה אחרונה בהשוואת התורה האקס' בין סארטר לקורצ'אק היא הטבע האנושי‪ .‬כאן ניתן להבחין בין‬
‫שתי גישות שונות בין השניים‪ .‬סארטר טוען כי אין טבע אנושי‪" -‬אני יודע שהאדם הוא חופשי ושאין לאדם‬
‫טבע שישמש ערובה להנחותיי"‪( .‬סארטר‪ .)91:‬האדם לפי סארטר הוא חופשי‪ .‬הדבר היחיד המגביל את‬
‫האדם הוא אותו השלך עליו דיברנו‪ .‬בכך שהאדם רואה את עצמו כחי ביקום אנושי הוא הופך את היקום‬
‫לסובייקט וזה הדבר היחיד המשפיע על החלטותיו‪ .‬קורצ'אק לוקח את ההנחה הזו צעד קדימה וטוען כי‬
‫לחברה יש כח עצום בעיצוב דמותו של הילד והאדם‪ .‬קורצ'אק האמין בחינוך מתרבת‪ ,‬פרטים של‬
‫מפגשים ויחסים בין אישיים המחנכים לשיפור עצמי ולשיפור החברה‪ .‬המחנך או ההורה אחראי לכך ועליו‬
‫להיות מעין מהנדס‪-‬חברתי (סילברמן)‪ .‬אך גם אם ההנדסה של הילד תהיה מושלמת עלינו לדעת‬
‫קורצ'אק להתחשב גם במטען הגנטי של הילד ובאינטראקציות שלו עם הוריו‪ .‬הילד לא עושה דברים‬
‫‪5‬‬
‫רעים לשם הרוע בלבד‪ ,‬אך ישנם ילדים שהמטען הגנטי והאינטראקציות שלהם עם ההורים גורם להם‬
‫לרצות לעשות דברים שהם על פי מוסכמות החברה הבוגרת רעים ומזיקים‪ .‬על ידי הכוונה נכונה‪ ,‬לא‬
‫הטפה או ענישה אלא הכוונה של הילד לרצות ולשפר את עצמו ומציאת מרקמים בין‪-‬אישיים נכונים‬
‫המחנכים לדברים חברתיים‪" .‬כי לא מרשמים הוא חסר‪ ,‬אלא כוח מוסרי שנכבש בעמל מפרך"‪.‬‬
‫(קורצ'אק‪:‬תיאוריה ופרקסיס)‪.‬‬
‫כאשר יתממש החינוך האתי המלווה במעשה והכוונה נכונה‪ ,‬ניתן יהיה להגדיר את החינוך כהצלחה‪ ,‬לא‬
‫רק בהווה אלא גם בעתיד‪ .‬הכוונה נכונה של הילד בצעירותו תוביל אותו להשתלבות בחברה כאדם‬
‫הומאני ומוסרי הרבה יותר וכפועל יוצא מכך קבלת ההחלטות שלו במישור האקס' תהיה מוסרית יותר‬
‫ותשרת לא רק את טובתו אלא את טובת החברה כולה ‪.‬‬
‫דוגמא לכך ניתן להביא מהסיפור על סטאשק‪ .‬הילד שהיה מאחר תמיד לבית היתומים עד שגילה‬
‫בעזרת שניים מחבריו כי הוא יכול לקפוץ על החשמלית בעודה נוסעת וכך לחסוך זמן וכסף‪ .‬הוא נתפס‬
‫מספר פעמים ואף מונה לו אפוטרופוס שזה שלב אחד לפני סילוק מבית היתומים‪ .‬אך הוא המשיך לקפוץ‬
‫על החשמלית עד שיום אחד במקרה הוא וחבריו נתפסו על ידי קורצ'אק‪ .‬הוא לא כעס אלא הזמין אותם‬
‫לתה ועוגה למרות שידע כי יאחרו לבית הספר‪ ,‬והסביר להם בצורה עדינה ומכוונת כי ישנן סכנות רבות‬
‫פיזיות וחינוכיות היכולות להיגרם כתוצאה מהתנהגותם הפזיזה‪ .‬בסיום דבריו של קורצ'אק דמעות זלגו‬
‫מעיניו של סטאשק הוא לחץ את ידו והבטיח שלא יקפוץ יותר על החשמלית‪ .‬הוא מסיים ומעיד על עצמו‪:‬‬
‫"גם בהיותי כבר מבוגר‪ ,‬אירע שאיחרתי פעם לפגישה חשובה מאוד‪ ,‬אך קיימתי שבועתי לדוקטור ולא‬
‫קפצתי אל החשמלית הנוסעת"‪( .‬זינגמן‪ :‬יאנוש קורצ'אק בין היתומים)‪.‬‬
‫ציונות וארץ ישראל‪:‬‬
‫ההשוואה האחרונה אותה אערוך בין סארטר לקורצ'אק היא על יחסם לארץ ישראל ולמושג הציונות‪.‬‬
‫בגיליון המיוחד של "זמנים מודרניים" שהוצא לאור על ידי סארטר בשנת ‪ 5413‬והוקדש ליחסים בין‬
‫ערבים ליהודים במדינת ישראל כותב סארטר‪ " :‬אני שומר לעצמי את הזכות להיות ניטראלי במאבק‬
‫הזה‪...‬אבל לא אעמוד מן הצד בעת התקפה מזוינת מאיזה צד שהוא" ( זמנים מודרניים בתוך‬
‫אילתי‪ .)5445:‬סארטר בהחלט יישם את גישתו האקס' בהוותו היומיומית‪ .‬הוא מציין את החולי והמוות‬
‫במחנות הפליטים בעזה ואת הבריאות אך הפחד בעיניהם של ילדי הקיבוצים‪ .‬הוא מוסיף ואומר כי הוא‬
‫אינו יכול לשאת את המחשבה של השמדת מדינת ישראל על ידי הערבים וטוען כי מי שחושב כך הוא‬
‫גזען‪ .‬בהחלט ניסוח דיפלומטי ומאוד אקס' המתאר נכוחה את המצב בארץ בימים שלפני פרוץ מלחמת‬
‫ששת הימים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫קורצ'אק לעומתו היה חסיד גדול של ארץ ישראל ואף שאף לבנייתה והכרזתה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫ההשוואה כאן היא מעט לא הוגנת מאחר וקורצ'אק אומנם התכחש ליהדותו בצעירותו אך כאשר ביקר‬
‫בארץ הייתה התעוררות ניכרת בזיקתו לציונות וליהודים‪ .‬סארטר לעומתו לא היה יהודי אך ניתן להעריך‬
‫את גישתו האובייקטיבית למצב בארץ‪ .‬גם בגלל העובדה הזו אבל לא רק יחסו של קורצ'אק לציונות היה‬
‫חיובי מאוד‪ .‬קורצ'אק סבר כי על יהודי אירופה לעלות בהמוניהם לישראל הוא אף היה פעיל בתנועה‬
‫החלוצית בווארשה‪ .‬הוא רצה מאוד לעלות לארץ בערוב ימיו אך תוכניתו סוכלה בגלל פרוץ המלחמה‬
‫והוא העדיף להישאר עם ילדיו בבית היתומים‪( .‬פרליס‪.)595:‬‬
‫ייתכן כי ההבדל בגישות בין קורצ'אק לסארטר נובע לאו דווקא מחשיבתם הפילוסופית השונה אלא דווקא‬
‫בגלל מוצאם ודתם השונה‪ .‬המחשבה של קורצ'אק באופן טבעי נוטה להיות יהודית יותר בעוד סארטר‬
‫בוחן ומסתכל על מצבה של הארץ מנקודת מבט אובייקטיבית לחלוטין‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ההבדל המהותי היחיד בין גישותיהם הפילוסופיות של קורצ'אק וסארטר הוא שאלת היות האדם‬
‫לוח חלק או כפי שמכנה זאת סארטר ללא טבע אנושי או שאולי לילד ולאדם המתהווה יש מטען גנטי‬
‫ואינטראקציות שונות עם ההורים המשפיעות בצורה ישירה על טבעו‪ .‬קורצ'אק מאמין כי דרך הכוונה‬
‫ואינטראקציות חברתיות נכונות גם האדם המתהווה בעל המטען הגנטי הגרוע ביותר יכול להיות אזרח‬
‫מועיל כלומר מוסרי והומאני בחברה המערבית המודרנית‪ .‬סארטר אינו מזכיר את החינוך בחיבורו אך‬
‫נוצר רושם חזק כי גם הוא נותן חשיבות עליונה למגע של האדם עם החברה או עם היקום האנושי‬
‫ככאלה המשפיעים ומעצבים את קבלת ההחלטות של האדם‪ .‬דע את עצמך דורש קורצ'אק לפני שתנסה‬
‫לדעת אחרים ועל כך מגיב סארטר "האדם המגלה את עצמו מגלה יחד עם זאת את הזולת"‪.‬‬
‫(סארטר‪ .)79:‬אפשר לראות כי הגישות במובן האקסיסטנציאליסטי ממש משלימות אחת את השנייה‬
‫כאשר האנשים האלו לא הכירו ואפילו לא שמעו האחד על השני למרות שישנה תקופת חפיפה בחייהם‪.‬‬
‫השניים עם זאת מעט נחלקים בעניין הדת‪ .‬כאשר סארטר הוא אתיאיסט טהור ואינו מאמין בקיומה של‬
‫שום הוויה אלוהית אלא היותו של האדם בלבד‪ ,‬מאמין קורצ'אק בקיומו של בורא לעולם‪ .‬הוא אינו מוגדר‬
‫או ממסדי אך הוא קיים‪ .‬ישנה ישות אלוהית המקשיבה לנו ומאמצת אותה אל ליבנו‪ .‬היא אינה מכתיבה‬
‫לנו מי להיות או מה לעשות היא נותנת לנו את חופש הבחירה המלא לעשות מה שאנו רוצים עם חיינו אך‬
‫היא שם על כל צרה שלא תבוא‪ ,‬והיא תקשיב לתפילותינו גם אם אנו לא בדיוק יודעים למי או למה אנחנו‬
‫מתפללים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫מקור אינטרנטי‪:‬‬
‫‪#.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.94.D7.‬הומניזם‪http://he.wikipedia.org/wiki/‬‬
‫הומניזם ‪-‬‬
‫מוסר ‪-‬‬
‫‪95.D7.9E.D7.A0.D7.99.D7.96.D7.9D‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8‬‬
‫‪http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/eylati2-2.htm‬‬
‫אילתי‪ ,‬נ‪" .‬סארטר‪ ,‬על אנטישמיות יהדות‪ ,‬ציונות וישראל" ‪-‬‬
‫זינגמן‪ ,‬י‪" .‬סיפורו של סטאשק"‪ .‬בתוך‪ :‬יאנוש קורצ'אק בין היתומים‪ .‬ספרית פועלים‪ :‬ת"א‪.9191 ,‬‬
‫סארטר‪ ,‬ז'‪ .‬פ'‪ .‬האקסיסטנציאליזם הוא הומניזם עורך‪ :‬גולומב‪ ,‬י‪ .‬כרמל‪ :‬ירושלים‪.5411 ,‬‬
‫סילברמן‪ ,‬מ‪ .‬הסיסטמה החינוכית של קורצ'אק‪:‬הפרקטיקות החינוכיות העיקריות של קורצ'אק‪( .‬עדיין לא‬
‫ראה אור)‬
‫פרליס‪ ,‬י‪ .‬איש יהודי מפולין‪ .‬בית לוחמי הגטאות‪ :‬ת"א‪.5443 ,‬‬
‫קורצ'אק‪ ,‬י‪" .‬הלכה למעשה תיאוריה ופרקסיס" בתוך‪ :‬כתבים פדגוגיים‪ .‬מפולנית‪ :‬מלצר‪ ,‬ש‪ .‬סדן‪ ,‬ד‪.‬‬
‫הקיבוץ המאוחד‪ :‬ת"א ‪.5411‬‬
‫קורצ'אק‪ ,‬י‪" .‬זכות הילד לכבוד" בתוך‪ :‬יאנוש קורצ'אק כתבים‪ .‬עורך‪ :‬אדן‪ ,‬ש‪ .‬אגודה ע"ש יאנוש קורצ'אק‬
‫בישראל‪ :‬ת"א‪ .5441 ,‬עמודים ‪.719-731‬‬
‫‪8‬‬