סיכום שולחן - חינוך לערכים
Transcription
סיכום שולחן - חינוך לערכים
כנס החינוך של מפלגת העבודה – 21.2.32 סיכום שולחן – קביעת ערכים בחינוך מנחה – ד"ר אמנון כרמון רכז שולחן – עו"ד ויועץ אסטרטגי – דקל עוזר נקודות עיקריות: דקל-דוד עוזר דברי פתיחה קיימים שלושה מנגנונים שיורשים מגיל אפס :התנסות ,חיקוי ושכר ועונש .מנגנון נוסףשקיים – לימוד רציונלי/יצירתי וכדי לרכוש אותו יש ללמוד אותו; בישראל הוא לא נלמד וזו טעות אבל לא זה נושא הדיון. במערכת החינוך ,כל המורים מגיעים עם כוונות טובות. התפיסה כיום היא שהמורה/מרצה הם אדם עם סמכות שבא להעביר מידע. מנגנון החינוך ,האופן שבו מתנהלים הוא החינוך העקיף שמטמיע ערכים:אם המורה הוא סמכות ויש לציית לכל מה שהוא אומר ,אסור לדבר וסור לכתוב או להביע דעה אחרת (כי זו טעות) – אז זה חינוך לציות לסמכות .אם אסור לעזור או להיעזר בחבר (כי זו העתקה) ,אז זה חינוך שאינו מעודד עזרה הדדית .אם המדדים זה מבחנים נקודתיים ,אז אין צורך בהתמדה כי היא לא נמדדת ולא מתוגמלת. ד"ר אמנון כרמון – הקדמה לדיון "החינוך" בסופו של דבר הוא של כל החברה בישראל ,ורוב ההשפעה היא של התרבות הפופולארית, עולם הטכנולוגיה ,ההורים וקבוצת השווים – טעות גדולה היא להפיל על מערכת החינוך והמורים את כל בעיות העולם. אם רוצים לעשות שינוי הא נעשה על-ידי החברה בכללותה .יש לייצר ציפיות סבירותממערכת החינוך ,ובמידה ולא עושים זאת ומפילים על בתי הספר את עול כל העולם לא מקבלים דבר ובסוף מאשימים את המורים והמנהלים שלא עמדו בציפיות הבלתי סבירות. חינוך בית-ספרי :בית-ספר זה המוסד החלש ביותר בתחום החינוך. ההשפעות של הסביבה התקשורתית וההורים ואוסף המסכים שאנו חשופים התודעה שלהםיותר גבוהה. בבית-הספר החינוך הוא חינוך באמצעות העברת דעת. אין דבר כזה "חינוך לערכים" במובן של "שיעור לערכים" .כל השיעורים מטמיעים ערכיםמאחר וכפי שנאמר ,ערכים עוברים בעיקר אופן הלימוד. חינוך וערכים – אנחנו לומדים ערכים ,לדוגמה להעריך גבורה ונאמנות בלימודי הספרותוהתנ"ך. החינוך נעשה באמצעות הידע החינוך הציבורי :מה קורה בחינוך הציבורי .איזה חינוך ציבורי? מה הרעיון? בית-ספר זהמוסד חלש. מציע ד"ר כרמון :לחשוב "חינוך" ולא רק לומר שצריך לצמצם פערים .לחשוב ולהגיד מהחשוב לשנות בחינוך ואיך ליישם אותו בבית-הספר .יש ציר של ערכים מקומיים מול ערכים גלובליים ואוניברסאליים. יהודה כהן: נייר העמדה שלי הוא בנושא התרבות בעיירות הפיתוח .המאבק הוא על הכרה בערך שלהתרבות הישראלית המגוונת .יש להעביר תקציבים גם לעדות המזרח. ד"ר כרמון :נדרשת חשיפה למגוון תרבויות ברמה הממוסדת. שולה: הערך שאני רוצה לחזק הוא אלטרואיזם – עזרה הדדית .מהמקום הזה אפשר להגיע להרבהמאד דברים – סולידיות ,אכפתיות .לדוגמה ,צריך להשקיע בטרום בית-הספר ולערוך מבחני קבלה למי שלומד תעודת הוראה. ד"ר כרמון בבקשה תציעו רעיונות איך מטמיעים.פרידה: צריך ליישם חינוך מוסרי .החינוך בזמן האחרון על הפנים .הייתי מציעה שבית-הספר ייכנסלעולם של הילד ויהיה אחראי עליו ,שיבדוק מה חסר להם בבית ,מה עם ההורים שלהם, שבית-הספר ילך קצת יותר לכיוון של משפחה .הדברים האלה ניתנים ליישום והכשרה. רותי: נדרשת התייחסות לשיפוט צעיר ומוסרי.תמי ליבר: לשים דגש על תקשורת בינאישית.1 :יחסי אנוש תקינים .2 .אפקטיביות (השגת מטרותפסיכולוגיה חיובית) .צריך ללמד מגיל צעיר את הילדים ולא את המבוגרים .להראות להם שיש להם יכולת לממש את מטרותיהם. יונתן: יש לשים דגש על הומניזם וחינוך פוליטי .העניין הפוליטי והביקורתיות הינם חשובים מאוד.למורים יש אחריות לגרום לאנשים לשאול שאלות. קארין: ללמד את התלמידים עם תוכן .ליצור מעורבות וסקרנות .צריך להעביר חומר בצורה שלמצגות ,לבחון תלמידים בצורה אחרת ,ליצור סקרנות ,חיבור ועניין .צריך לדאוג לשחזור של ידע קיים. שולי: יש למצוא את השייכות והמעורבות .ההשפעות כיום הן מאוד גלובליות .האחריות היא של כלאחד ,לטובת הדברים האישיים :סמכות ,מעורבות ,אהבת המולדת ,קשר למולדת וציונית, (שהיא לא מילה גסה אלא תפיסה שעדיין קיימת). בילהה: לא לזרום עם הזרם אלא לעצב את מה שאני יודע ולמצוא מורים שיהיו מוכנים לטפח אתהעניין .צריך לשאול את השאלות הביקוריות ולפתוח את הראש. דניאל: אותי מעניינות השאלות של התלמידים למורה יותר מאשר התשובות של המורים .כשאתהאוהב את מה שאתה עושה זה הופך למאתגר ,ולכן צריך להפוך את אהבת הלימוד לערך מרכזי (הכוונה האהבה ללמד ולא האהבה ללמוד) כיום השיעורים אינם מעניינים ונדרש חיבור למציאות .בנוסף ,חייבים ללמוד את האחר וללמוד לחיות את המתח. ד"ר כרמון: לדעת להציב מחלוקות ולחשוב איך אפשר להכניס את זה לתוכן הלמידה .חשובה מעורבות פוליטית מכיתה א' ,שהילדים ילמדו לקבל את השונה ויתחברו אליו.