03 החוג למדעי התזונה ) תואר שני ) לימודים ל M.Sc. ובמסלול ללא תזה

‫‪03‬‬
‫החוג למדעי התזונה‬
‫לימודים לתואר שני (‪)M.Sc.‬‬
‫במסלול עם תזה ובמסלול ללא תזה‬
‫שנה"ל תשע"ו‬
‫ראש התוכנית‪ :‬פרופ' מוריה גולן‬
‫חברי הסגל האקדמי‪:‬‬
‫פרופסור מן המניין‪:‬‬
‫פרופסור חבר‪:‬‬
‫מרצה בכיר‪:‬‬
‫מרצה‪:‬‬
‫מורים מן החוץ‪:‬‬
‫פרופ' ערן דולב‬
‫פרופ' סנאית תמיר‬
‫ד"ר רואי גוטמן ‪ ,‬ד"ר ג'מאל מחאג'נה‪ ,‬ד"ר נורית כרמי‪ ,‬ד"ר גילה רוזן‬
‫ד"ר אנדראה שוכמן‪-‬ספיר‬
‫ד"ר רון אליס‪ ,‬גב' ענבר ביז'ינסקי‪ ,‬ד"ר שרה בינימיני‪ , ,‬ד"ר יגאל בר‪-‬אילן‪ ,‬ד"ר‬
‫איציק ויינשטיין‪ ,‬ד"ר סיגל טפר‪ ,‬ד"ר חן כץ‪ ,‬ד"ר נדיה ליסובודר‪ ,‬מר דימיטרי‬
‫ליקיין‪ ,‬פרופ' אדי קרניאלי‪ ,‬ד"ר אורן רום ‪ ,‬פרופ' אליאורה רון‪ ,‬פרופ' אברהם‬
‫רזניק‬
‫תוכנית ללימודי תואר שני (מוסמך ‪ )M.Sc.‬במדעי התזונה‬
‫מבוא‬
‫המחקר התזונתי ויישומיו בענפי הרפואה‪ ,‬התעשייה‪ ,‬החקלאות והסביבה מתפתחים בקצב מהיר‪ .‬התחום הופך‬
‫מורכב ומתוחכם יותר‪ ,‬ודורש מן העוסקים בו מסד ידע מקיף ומעמיק במדעי החיים והטבע‪ ,‬הרפואה‪ ,‬הכימיה‬
‫ו הביולוגיה המולקולרית‪ ,‬יחד עם קשת רחבה של מיומנויות טיפוליות‪ ,‬יכולת לעבד ממצאים‪ ,‬לנתחם ולתארם‬
‫בשפה מדעית תמציתית ובהירה ולהעבירם לקהל‪.‬‬
‫תכנית הלימודים לתואר מוסמך במדעי התזונה נועדה להקנות חשיבה מעמיקה‪ ,‬מיומנויות וכלים‬
‫מתודולוגיים‪ ,‬שיאפשרו לבוגריה לתרום למחקר ולפעילות מעשית‪ ,‬בקידום הבריאות של האוכלוסייה ברמה‬
‫המקומית‪ ,‬הלאומית והבינלאומית‪ .‬התכנית מקנה לתזונאים ידע נרחב הן ברמת המיקרו והן ברמת המקרו‬
‫לצורך תכנון‪ ,‬ביצוע והערכת התערבויות בפרט ובקהילה כמו גם בניית מערך מחקרי ניסויי והוצאתו לפועל‪.‬‬
‫כן מיועדת התכנית להכשיר מועמדים ללימודי המשך לקראת תואר דוקטור‪ ,‬לפיכך היא כוללת מסלול עם‬
‫תיזה (עבודת מחקר) ומסלול ללא תיזה (כולל פרויקט מחקר או פרויקט בקהילה)‪ .‬המסלול עם התיזה מעניק‬
‫הכשרה רחבה במיומנויות מחקר מעבדתי וקליני וכן בכתיבה אקדמית ואילו המסלול ללא התיזה מעמיק את‬
‫המיומנויות הקליניות‪ .‬ההיקף והתוכן של עבודת המחקר (התזה) הם כמקובל במוסדות להשכלה הגבוהה‬
‫בישראל‪.‬‬
‫הקורסים שנבחרו לתכנית זו מכסים טווח רחב של נושאים מתקדמים בתזונת האדם‪ ,‬רפואה ובריאות‪ ,‬תוך‬
‫שימת דגש על רלוונטיות לתמורות ולחידושים בענף‪ .‬מרכיב ייחודי בתכנית המוסמך בתזונה בתל חי (בכל‬
‫המסלולים) הוא חובת ההשתתפות בקורס )‪ – GCP (Good Clinical Practice‬קורס שנדרש על מנת לעסוק‬
‫במחקרים קליניים בבתי החולים או בתעשיה‪.‬‬
‫תואר שני (מוסמך ‪ )M.Sc.‬במדעי התזונה‪ ,‬מסלול עם תזה‬
‫תכנית הלימודים‬
‫היעד המרכזי של המסלול עם תיזה הוא העמקת כישורי המחקר והכתיבה של הסטודנט‪.‬‬
‫משך הלימודים לתלמידים שיקדישו את כל זמנם ללימודים ולא יידרשו ללימודי השלמה‪ ,‬הוא שנתיים מלאות‪.‬‬
‫תכנית הלימודים תכלול קורסי חובה וקורסי בחירה‪ .‬על כל תלמיד לצבור ‪ 03‬נ"ז בקורסים‪ ,‬מתוכן ‪ 42‬בקורסי‬
‫חובה ועוד ‪ 6‬בקורסי בחירה‪ .‬לפחות ‪ 2‬נ"ז מקורסי הבחירה צריכות להיות מתכנית החוג למדעי התזונה‪.‬‬
‫נקודות הזכות עבור קורס תוענקנה למי שציונו המשוקלל בכל מטלות הקורס הינו ‪ 03‬לפחות‪.‬‬
‫תלמידים שמבצעים מחקר במעבדה יחויבו לעבור בסמסטר הראשון קורס בטיחות במעבדה אשר לא יקנה‬
‫נקודות זכות‪ .‬מרבית קורסי הבחירה יוצעו אחת לשנתיים והתלמידים יוכלו לפרוס את בחירתם על פני ארבעת‬
‫הסמסטרים של התכנית כראות עיניהם‪ ,‬בכפוף להיצע הקורסים בכל סמסטר ולמערכת השעות‪.‬‬
‫באחריותו הבלעדית של כל סטודנט לוודא כי צבר את מספר נקודות הזכות הדרוש להשלמת החובות ולקבלת‬
‫התואר‪.‬‬
‫עבודת התזה‬
‫עבודת התזה תתבצע בהנחיית מנחה מורשה‪ .‬המחקר עשוי להתבצע באחת ממעבדות מיג"ל השותפות בתכנית‬
‫או בקהילה‪ ,‬בכל מוסד מחקרי אחר בו יימצא מנחה מתאים‪ .‬מנחה תואר שני יכול להיות חוקר פעיל מדרגה‬
‫אקדמית של מרצה ומעלה ושיש לו קורס אחד עצמאי לפחות במכללה בתל חי‪ .‬אפשר לבחור במנחה שאיננו‬
‫איש סגל בתל חי ויש לו מעבדה פעילה ותקציב מחקר אך אז נדרש מנחה נוסף מתל חי בדרגת מרצה בכיר‬
‫ומעלה‪ .‬את נושא המחקר יקבע התלמיד עם מנחה המחקר‪ .‬בתל חי קיים מערך ארגוני ייחודי המסייע‬
‫להתקדמות המחקר על פני ציר הזמן ותוך בקרה רצופה של שלביו השונים‪.‬‬
‫התלמיד יתחיל בביצוע עבודת המחקר כבר מן הסמסטר הראשון‪ .‬לכל תלמיד במסלול תמנה ועדת ההוראה של‬
‫התואר השני ועדה מלווה‪ ,‬שתורכב ממנחה המחקר (בעל דרגת מרצה לפחות) ומשני אנשי סגל נוספים‬
‫המשתתפים בתכנית לתואר השני‪ .‬כל חברי הועדה יהיו בדרגת מרצה ומעלה‪ ,‬וביניהם אחד בדרגת פרופ'‪.‬‬
‫בתחילת הסמסטר השני יגיש התלמיד הצעת מחקר לאישור הוועדה המלווה‬
‫אישור התזה יתבצע בשני שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬אישור הצעת המחקר ‪ .‬בתחילת הסמסטר השני לתכנית הלימודים יגיש התלמיד לוועדה המלווה את הצעת‬
‫המחקר לתזה‪ .‬היקף ההצעה יהיה עד עשרה עמודים‪ ,‬והיא תכלול תיאור הרקע המדעי עם סקירת ספרות‪ ,‬ציון‬
‫המטרות ופירוט של תכנית העבודה‪ ,‬וכן ממצאים ראשוניים (במידה והתקבלו עד מועד ההגשה)‪ .‬בסמכות‬
‫הועדה המלווה לאשר את ההצעה או לדרוש מן התלמיד שינויים והבהרות‪ .‬התלמיד נדרש לכתוב מענה לחברי‬
‫הועדה ולתקן את ההצעה בהתאם‪ .‬עד סוף הסמסטר השני כל הצעות המחקר מחויבות לעבור אישור (לאחר‬
‫התיקונים הנדרשים)‪.‬‬
‫‪ .4‬הגשת עבודת התיזה‪ .‬במחצית השנייה של הסמסטר הרביעי יציג כל תלמיד את הממצאים הקיימים עד כה‬
‫בעבודת המחקר שלו‪ .‬עם תום השנה השנייה לתכנית יגיש התלמיד את עבודת התזה לבדיקת שלושה בוחנים‪,‬‬
‫שייבחרו על‪-‬ידי הוועדה המלווה‪ .‬שלושתם יהיו מדרגת מרצה בכיר ומעלה ואחד לפחות בדרגת פרופ'‪ ,‬ולפחות‬
‫שניים מהם יהיו חברי סגל במוסדות אחרים להשכלה גבוהה הפעילים בתחום המחקר של התלמיד‪ ,‬מהם אחד‬
‫לפחות חבר סגל באוניברסיטה‪ .‬על התזה להקביל באיכותה ובהיקפה לפרסום מדעי אחד לפחות בעיתונות בת‬
‫שיפוט‪ .‬הבוחנים יעריכו הן את תוכנן ואיכותן של עבודת המחקר ושל התזה הכתובה והן את יכולתו של‬
‫התלמיד להגן עליהן בבחינה בעל‪-‬פה‪.‬‬
‫הציון על עבודת התזה יהווה ‪ 03%‬מן הציון הסופי של התלמיד בתכנית וכך גם הציון על הבחינה בע"פ‪ ,‬ובסה"כ‬
‫יהווה הציון הכולל על עבודת התזה ועל הבחינה בע"פ ‪ 63%‬מן הציון הסופי‪ .‬על התלמיד להשיג ציון של ‪07‬‬
‫לפחות‪ ,‬הן על העבודה הכתובה והן על הבחינה בע"פ‪.‬‬
‫‪ .‬תלמידים הפורסים את לימודי התואר השני יידרשו להגיש את התזה לא יאוחר מתום ארבע שנים מתחילת‬
‫לימודיהם‪ ,‬ובשום מקרה לא יוכל תלמיד להשתתף בתכנית יותר מאשר חמש שנים‪ .‬החוג רשאי בכל עת לבצע‬
‫שינויים בתכנית הלימודים וליידע על כך את הסטודנטים‬
‫תנאי מעבר משנה לשנה‬
‫‪ .1‬סיום קורסי החובה בציון ממוצע משוקלל ‪ 03‬לפחות‪.‬‬
‫‪ .4‬המשך לימודיו של תלמיד שממוצע ציוניו גבוה מ‪ 07 -‬אך נמוך מ‪ ,03 -‬יידון בוועדת מעקב לתואר שני‪.‬‬
‫‪ .0‬הגשת הצעה לעבודת גמר עד סוף שנה א'‪.‬‬
‫הפסקת המחקר ‪ /‬הלימודים‬
‫על אלה יוכלו להמליץ‪:‬‬
‫‪ .1‬ועדת המעקב של התוכנית‪ ,‬אם זו תמצא כי הסטודנט לא עומד בדרישות הלימודים‪.‬‬
‫‪ .4‬מנחה עבודת התזה‪ ,‬אם ימצא כי התנהלות הסטודנט איננה הולמת או כי איננו מתקדם בתוכנית המחקר‬
‫מסיבות התלויות בו בלבד‪.‬‬
‫‪ .0‬הוועדה המלווה את עבודת התזה‪ ,‬אם השתכנעה כי בגין התנהלותו של הסטודנט התקדמותו בתוכנית‬
‫המחקר רחוקה מלהשביע רצון‪.‬‬
‫‪ .2‬סטודנט שנכשל פעמיים בקורס חובה חוגי יופסקו לימודיו בחוג‪ .‬בהתקיים נסיבות מיוחדות‪ ,‬וזאת על פי‬
‫החלטת ראש התכנית‪ ,‬יהיה התלמיד רשאי להירשם שוב לקורס האמור ולהמשיך את לימודיו בתנאים‬
‫שיקבע החוג‪/‬תכנית‪.‬‬
‫במידה שיישקלו הפסקת לימודים או מעבר למסלול הנלמד‪ ,‬יזומן הסטודנט לשימוע‪.‬‬
‫החלטה על הפסקת הלימודים במסלול המחקרי תאושר על ידי דקן הפקולטה‪.‬‬
‫ייתכן גם שיוצע לסטודנט לעבור למנחה אחר ולהתחיל בעבודת תזה חדשה‪.‬‬
‫בקשה לדחיית הגשת התזה ב‪ 0-‬חודשים‬
‫על סמך התקדמות הסטודנט במחקר‪ ,‬יוכל הסטודנט להגיש בקשה לדחיית הגשת התזה ב‪ 0-‬חודשים‪.‬‬
‫סיום הלימודים וזכאות לתואר‬
‫סטודנט שצבר את סך נקודות הזכות הדרוש בקורסי החובה ובקורסי הבחירה ועמד בהצלחה בכל מרכיבי‬
‫הבחינה של עבודת התזה‪ ,‬יהיה זכאי לתואר‪ .‬הציון הסופי יורכב באופן הבא‪:‬‬
‫שקלול הציונים בקורסים ‪23%‬‬
‫ציון על העבודה הכתובה ‪03%‬‬
‫ציון הבחינה בעל פה‬
‫‪03%‬‬
‫תואר שני (מוסמך ‪ )M.Sc.‬במדעי התזונה‪ ,‬מסלול ללא תזה‬
‫תכנית הלימודים‬
‫היעד המרכזי של המסלול ללא תזה הוא הרחבת הידע של הסטודנט והעמקת הכישורים הקליניים שלו‪.‬‬
‫לתלמידים שיקדישו את כל זמנם ללימודים ולא יידרשו ללימודי השלמה‪ ,‬תיפרס התכנית על פני שנתיים‬
‫אקדמיות (ארבעה סמסטרים)‪ .‬על כל תלמיד לצבור ארבעים ושמונה נ"ז לפי הפרוט הבא‪ 24 :‬נ"ז בקורסים‪,‬‬
‫מתוכן ‪ 03‬בקורסי חובה ועוד ‪ 14‬בקורסי בחירה‪ ,‬ו‪ 6-‬נ"ז בפרויקט מחקר בקהילה ‪ .‬לפחות ‪ 0‬נ"ז מקורסי‬
‫הבחירה צריכות להיות מתכנית החוג למדעי התזונה‪.‬‬
‫נקודות הזכות בקורס תוענקנה למי שציונו המשוקלל בכל מטלות הקורס הוא ‪ 03‬לפחות‪ .‬סטודנט שפרויקט‬
‫המחקר שלו מתבצע במעבדה יחויב לעבור בסמסטר הראשון קורס בטיחות במעבדה‪ ,‬שאינו מקנה נקודות‬
‫זכות‪ .‬לא כל קורסי הבחירה יינתנו מדי שנה‪ .‬הסטודנטים יפרסו את בחירתם מדי שנה‪ ,‬בכפוף להיצע הקורסים‬
‫בכל סמסטר ולמערכת השעות‪ .‬תכנית הקורסים מפורטת בטבלאות שבהמשך‪.‬‬
‫החוג רשאי בכל עת לבצע שינויים בתכנית הלימודים וליידע על כך את הסטודנטים‬
‫פרויקט מחקר‬
‫במסגרת פרויקט המחקר בקהילה הסטודנטים יוכלו לבחור אחד מהתחומים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬עבודת מעבדה אצל כל מנחה שהם יתאמו עמו – דרישה מוקדמת‪ :‬הקורס בטיחות במעבדה‬
‫ב‪ .‬העברת התוכנית בעד עצמי במגזרים שונים ‪ -‬דרישה מוקדמת‪ :‬הקורס "בעד עצמי"‬
‫ג‪.‬‬
‫העברת קבוצות לשיפור דמוי גוף לקבוצות של נערות בסיכון ‪ -‬דרישה מוקדמת‪ :‬הקורס "הנחיית קבוצות"‬
‫היקף שעות העבודה הכולל יהיה כ‪ 433 -‬שעות סה"כ והסטטיסטיקה הנדרשת להערכת ההתערבות היא ברמה‬
‫בסיסית ביותר‪ .‬עם סיום הפרויקט יגיש התלמיד עבודה מסכמת בכתב‪.‬‬
‫החוג רשאי בכל עת לבצע שינויים בתכנית הלימודים וליידע על כך את הסטודנטים‬
‫הרכב ציון הקורס‪:‬‬
‫פרויקט במעבדה‪ :‬הציון על פרויקט המחקר יורכב מהערכת העבודה הסמינריונית (‪ )73%‬ומהבחינה בעל פה‬
‫(‪ .)73%‬על הסטודנט להשיג ציון של ‪ 07‬לפחות בכל אחד מהמרכיבים הללו‪.‬‬
‫פרויקט בקהילה‪ :‬הציון יורכב ממצגת הצעת הפרויקט וכתיבת מבוא וכלי הערכה(‪- ) 73%‬ומעבודת גמר (‪.)73%‬‬
‫לשם השתתפות בפרויקט מחקר בקהילה יש להירשם לקורסים‪ :‬פרויקט מחקר בקהילה ‪ ,1‬פרויקט מחקר‬
‫בקהילה ‪.4‬‬
‫לשם השתתפות בפרויקט מחקר במעבדה יש להירשם לקורס‪ :‬פרויקט מחקר מסכם במדעי התזונה‬
‫בקשה לדחיית הגשת הפרויקט ב‪ 0-‬חודשים‬
‫על סמך התקדמות הסטודנט בפרויקט הוא יוכל להגיש בקשה לדחיית הגשת פרויקט המחקר ב‪ 0-‬חודשים‪.‬‬
‫תנאי מעבר משנה לשנה‬
‫‪ .1‬סיום קורסי החובה בציון ממוצע משוקלל ‪ 03‬לפחות‪.‬‬
‫‪ .4‬המשך לימודיו של תלמיד שממוצע ציוניו גבוה מ‪ 07 -‬אך נמוך מ‪ ,03 -‬יידון בוועדת מעקב לתואר שני‪.‬‬
‫‪ .0‬הגשת הצעה לפרויקט מאושרת ע"י המנחה‪ ,‬עד לסוף שנה א'‪.‬‬
‫מעבר ממסלול ללא תזה למסלול עם תזה‬
‫על הסטודנט המבקש לעבור למסלול מחקרי להעביר בקשה מיוחדת לראשת התכנית‪.‬‬
‫סטודנט זכאי לעבור ממסלול נלמד למסלול מחקרי בהתקיים אחד משני התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬עומד בתנאי קבלה למסלול מחקרי (אך לומד במסלול נלמד)‬
‫‪ .2‬סיים בשנתו הראשונה ללימודיו ‪ 42‬נ"ז בציון ממוצע של ‪ 07‬ומעלה ונמצא לו מנחה לתזה‬
‫הפסקת לימודים‬
‫על הפסקת לימודים במסלול הנלמד תוכל להמליץ ועדת המעקב‪ ,‬אם תמצא כי הסטודנט לא עומד בדרישות‬
‫הלימודים‪ .‬במידה שתישקל הפסקת לימודים יזומן הסטודנט לשימוע‪ .‬החלטה על הפסקת הלימודים תאושר‬
‫על ידי דקן הפקולטה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬סטודנט שנכשל פעמיים בקורס חובה חוגי יופסקו לימודיו בחוג‪ .‬בהתקיים נסיבות מיוחדות‪ ,‬וזאת על‬
‫פי החלטת ראש התכנית‪ ,‬יהיה התלמיד רשאי להירשם שוב לקורס האמור ולהמשיך את לימודיו בתנאים‬
‫שיקבע החוג‪/‬תכנית‪.‬‬
‫סיום הלימודים וזכאות לתואר‬
‫סטודנט שצבר את סך נקודות הזכות הדרוש בקורסי החובה ובקורסי הבחירה ועמד בהצלחה בעבודת‬
‫הסמינריון המחקרי יהיה זכאי לתואר‪ .‬הציון הסופי יורכב באופן הבא‪:‬‬
‫שקלול הציונים בקורסים ‪.03%‬‬
‫הציון בפרויקט ‪.43%‬‬
‫פירוט הקורסים בתכנית‬
‫רשימת הקורסים זהה בשני המסלולים‪.‬‬
‫*** הקורס הנו חובה עבור סטודנטים הפעילים במעבדות מחקר בלבד‪.‬‬
‫שש"ס נ"ז‬
‫שם המרצה‬
‫שם הקורס‬
‫קורסי חובה בשנה א‬
‫אינטראקציות בין תרופות ומזונות‬
‫אתיקה‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫פרופ' סנאית תמיר‬
‫פרופ' ערן דולב‬
‫‪GCP‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ד"ר רון אליס‪ ,‬ד"ר נדיה ליסובודר‪,‬‬
‫סמינר ‪ 1‬במדעי התזונה‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' מוריה גולן‪ ,‬פרופ' סנאית תמיר‬
‫סטטיסטיקה בניסויים תזונתיים וקליניים‬
‫פרקים נבחרים בהפרעות אכילה‬
‫***בטיחות במעבדה‬
‫סה"כ‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪15-17‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‪11‬‬
‫ד"ר נורית כרמי‬
‫פרופ' מוריה גולן‬
‫ד"ר יגאל בר אילן‬
‫גב' ענבר ביז'ינסקי‬
‫קורסי חובה בשנה ב‬
‫ארגון‪ ,‬עיבוד ופיענוח נתונים‬
‫קריאה וכתיבה מדעית מתקדמת‬
‫בקרת מטבוליזם של פחמימות ושומנים‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫מר דימיטרי לייקין‬
‫פרופ' סנאית תמיר‬
‫פרופ' אדי קרניאלי‬
‫גישות פוסט מודרניסטיות בייעוץ‬
‫נושאים נבחרים בתזונה מונעת‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫פרופ' מוריה גולן‬
‫ד"ר גילה רוזן‬
‫*סמינר ‪ 4‬במדעי התזונה‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' סנאית תמיר‪ ,‬פרופ' מוריה גולן‬
‫סה"כ‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫"בעד עצמי"‪-‬התנסות והדרכה‬
‫על העברת תכנית מניעה בקהילה‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' מוריה גולן‬
‫היבטים בריאותיים של מאמץ גופני‬
‫הקבוצה‪ -‬תיאוריה והתנסות סביב‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר איציק ויינשטיין‬
‫התמה של דמוי גוף‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' מוריה גולן‬
‫‪4‬‬
‫פרקים נבחרים בהשמנת ילדים‬
‫‪4‬‬
‫הוויסות המוחי של האכילה‬
‫‪4‬‬
‫תוספי מזון והשפעותיהם על הבריאות‬
‫‪4‬‬
‫בין מדע לתעשייה ‪:‬בחינה ביקורתית של סוגיות‬
‫ליפידים במניעה‪ ,‬פתולוגיה וטיפול במחלות כרוניות ‪4‬‬
‫קורסי בחירה נוספים בתכנית‪:‬‬
‫שם הקורס‬
‫ויסות רגשות ושליטה עצמית‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫שש"ס נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' מוריה גולן‬
‫ד"ר שרה בנימיני‬
‫ד"ר סיגל טפר‬
‫ד"ר סיגל טפר‬
‫ד"ר אנדראה שוכמן‪-‬ספיר‬
‫שם המרצה‬
‫פרופ' מוריה גולן‬
‫גישות אימוניות לתרופות חדשות‬
‫גנטיקה מולקולרית של האדם‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' גידי גרוס‬
‫פרופ' דני ברקוביץ‬
‫ריתמוסים ביולוגים והשפעתם על המטבוליזם‬
‫אינטראקציות גן‪-‬רכיבי מזון‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר רואי גוטמן‬
‫ד"ר גילה רוזן‬
‫מיקרוביולוגיה של מערכת העיכול‬
‫ביולוגיה של הזיקנה‬
‫רדיקלים חופשיים ועקה חימצונית‬
‫ביוכימיה של התגובה הדלקתית‬
‫סוגיות בפיסיולוגיה של המאמץ‬
‫הערכה פיזית תזונתית (קורס מתוקשב)‬
‫ריפוי גנטי‬
‫הבסיס המולקולרי של מחלת הסרטן‬
‫סמינר‪ :‬מערכת ההומיאוסטזיס‪ ,‬בקרת רמת‬
‫רמת חמצון‪/‬חיזור במערכות ביולוגיות‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' אליאורה רון‪ ,‬ד"ר חן כץ‬
‫פרופ' אברהם רזניק‪ ,‬מר אורן רום‬
‫פרופ' יעקב ויה‬
‫ד"ר אלון מרגלית‬
‫ד"ר איציק ויינשטיין‬
‫פרופ' סנאית תמיר‬
‫פרופ' דני ברקוביץ'‬
‫ד"ר ג'מאל מחאג'נה‬
‫פרופ' יעקב ויה‬
‫פירוט הקורסים‬
‫הקורסים מסודרים לפי א"ב וכוללים את שם המרצה‪ ,‬מספר שעות הלימוד ומספר נקודות הזכות של כל קורס‬
‫ותיאור מקוצר של פרשיית הלימוד (סילבוס)‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫אינטראקציות בין תרופות ומזונות‬
‫פרופ' סנאית תמיר‬
‫‪ 2 - 0311331‬נ"ז‬
‫‪ 1‬ש"ש הרצאה‬
‫הכרת ההשפעות הקליניות האפשריות כתוצאה מאינטראקציות בין תרופות למזונות ורכיבי מזון והבנת התהליכים‬
‫הביוכימיים המסבירים את מהות האינטראקציות עם תרופות שונות ממשפחות כימיות שונות‪ .‬זיהוי גורמים המעורבים‬
‫ביצירת האינטראקציות בין רכיבי מזון ותרופות התורמים לכשל תזונתי או\ו תראפואיטי‪ .‬הכרת הסוגים השונים של‬
‫האינטראקציות רכיב מזון‪ -‬תרופה והבנת המנגנונים המורכבים האחראים לאינטראקציות רכיב מזון‪-‬תרופה‪ .‬חשיבות‬
‫התאמת הדיאטה במקרים אלו ומציאת תחליפים מתאימים‪.‬‬
‫ארגון עיבוד ופיענוח נתונים‬
‫מר דימיטרי לייקין‬
‫‪ 2 - 0311302‬נ"ז‬
‫‪ 1‬ש"ש הרצאה ‪ 1 +‬ש"ש תרגול‬
‫הקורס נועד להעניק כלים יישומיים לצורך ארגון נתוני מחקר‪ ,‬סידור מסדי נתונים ועיבודם‪ .‬בין הנושאים הנלמדים‪.1 :‬‬
‫מבוא לניקוי ועיבוד נתונים‪ :‬טעויות נפוצות בעקבות ניקוי ועיבוד מוטעה ולא תקין‪ .4 .‬איסוף והכנת נתונים‪ :‬עבודה עם‬
‫שאלוני מחקר והגדרת מסד נתונים‪ ,‬קידוד משתנים‪ ,‬יצירת מקרא‪ ,‬ארגון מסד הנתונים‪ .0 .‬תכנון שאלונים מקוונים‪.2 .‬‬
‫טיפול בערכים חסרים‪ :‬הגדרת ערכים חסרים‪ ,‬שיטות מקובלות לטיפול בערכים חסרים‪ .7 .‬ניקוי נתונים‪ .6 .‬פעולות עם‬
‫מסדי נתונים‪ :‬איחוד מסדות נתונים‪ ,‬מיון וסינון תצפיות‪ .0 .‬מניפולציות עם הנתונים‪ :‬קידוד מחדש‪ ,‬חישובים‪ .0 .‬ניתוח‬
‫נתונים גישושי (‪ .9 .)Exploratory Data Analysis; EDM‬פענוח תרשימים וטבלאות‪ .13 .‬תיאור הנתונים והדמייתם‬
‫(‪ .) Data Vizualization‬הקורס ילווה בתרגול פעיל של החומרים הנלמדים באמצעות תכנות ותוספים לתכנות ‪,EXCEL‬‬
‫‪ ,R ,SPSS‬ו‪Plot.ly -‬‬
‫אתיקה‬
‫פרופ' ערן דולב‬
‫‪ 1 - 1322217‬נ"ז‬
‫‪ 3.5‬ש"ש הרצאה‬
‫גי'‪.‬סי‪.‬פי ‪GCP‬‬
‫‪ 1 -1322215‬נ"ז‬
‫‪ 1‬ש"ש סדנא‬
‫ד"ר רון אליס‬
‫ד"ר נדיה ליסובודר‬
‫גב' ענבר ביז'ינסקי‬
‫הקורסים הנדונים יינתן לתלמידי התואר השני במדעי התזונה ולתלמידי התואר הראשון בביוטכנולוגיה‪ .‬מדובר בקורס‬
‫סמסטריאלי שיועבר בסמסטר א' ולו שני חלקים‬
‫חלק והראשון בנושא אתיקה‪ ,‬יינתן על ידי פרופ' ערן דולב ואילו חלק ה‪ GCP-‬יינתן‪ ,‬רובו ככולו על ידי ד"ר נדיה‬
‫ליסובודר מרשות המחקר של הגליל ומיג"ל ובאחריותה‪.‬‬
‫הקורס ג'י סי פי‪ ,‬נועד להקנות ידע וכלים לניהול רגולטורי של מחקרים קליניים בהתאם לדרישות ה ‪ GCP‬ונוהל משרד‬
‫הבריאות‪ .‬ביו הנושאים שילמדו‪ :‬ניסויים קליניים בישראל‪ ,‬הצהרת הלסינקי‪ ,‬מושגי יסוד‪ ,‬נהלים מחייבים למחקרים‬
‫קליניים‪ ,‬סוג מחקרים שונים‪ ,‬שלבי המחקר הרפואי ועוד‪.‬‬
‫תכנית הקורס‪ ,‬הינה ייחודית באשר היא מכינה את החוקר‪/‬ת העתידי לעולם המעשה המחקרי אליו הוא יגיע ומגשר בין‬
‫החומר העיוני לבין המציאות‪.‬‬
‫בטיחות במעבדה‬
‫‪ - 1313331‬ללא נ"ז‬
‫‪ 1‬ש"ש הרצאה‬
‫ד"ר יגאל בר אילן‬
‫הקורס יכלול לימוד דרכי הערכת הסיכונים במעבדה‪ .‬הכרת גורמי הבטיחות במדינת ישראל בכלל ובאקדמיה בפרט‪.‬‬
‫בקורס תילמד הסכנה מדליקות ותיעש ה הכרות מעמיקה עם מחסן הכימיקלים התקני‪ ,‬כולל היכרות עם חומרים‬
‫מסוכנים (חמ"סים) ודרכי הטיפול בהם ואחסונם‪ .‬יילמדו הסיכונים מקרינה מייננת ומחומרים ביולוגיים וכימיים‪ ,‬ויושם‬
‫דגש על המבנה הנכון של המעבדה הכימית‪/‬ביולוגית‪ .‬יילמדו נהלי הבטיחות במעבדה‪ .‬בכל שלבי הלימוד יודגשו הסיכונים‬
‫מכל גורם‪ ,‬גרמי אחסון והגנה ותגובה בעת אירועי אמת‪ ,‬סילוק חמ"סים‪ .‬תלמד שיטת ההכנה של תוכנית בטיחות‬
‫למעבדה‪.‬‬
‫בקרת מטבוליזם של פחמימות ושומנים‬
‫פרופ' אדי קרניאלי‬
‫‪ 2 – 0311332‬נ"ז‬
‫‪ 1‬שש"ס הרצאה‬
‫במסגרת הקורס הסטודנטים יחשפו למחלות בהם מעורבי ם תהליכים מטבוליים של פחמימות ושומנים כמו הסינדרום‬
‫המטבולי‪ .‬הקשר לאינסולין‪ ,‬השפעות תזונתיות במצבים אלו‪ ,‬הכרות עם רקמתה שומן כרקמה אנדוקרינית ‪ ,‬הקשר בין‬
‫פקטורים כמו ‪ TNFα‬לעמידות לאינסולין וחשיפה להורמונים המעורבים בבקרה על תהליכים מטבוליים‪.‬‬
‫גישות פוסט מודרניסטיות ביעוץ‬
‫פרופ' מוריה גולן‬
‫‪ 0 -0311323‬נ"ז‬
‫‪ 1.5‬ש"ש הרצאה‬
‫הפוסטמודרניות‪ ,‬שיש בה מן הספקנות והחתרנות‪ ,‬מעמידה לבחינה מחודשת את שאלת האמת המוחלטת‪ ,‬את‬
‫הרציונליות המודרנית‪ ,‬את המיתוסים התרבותיים החותרים לפתרון‪ ,‬שחרור וגאולה‪ .‬הדגש בגישה הזו הוא על ה"שוני"‪,‬‬
‫ה"הבדל"‪ ,‬ה"רבוי" (הפלורליזם)‪ ,‬על כך שאין אמת אחת אלא "אמת" התלויה במי שמגדיר אותה‪ ,‬על כך שאין היררכיה‬
‫של "שווה יותר"‪" ,‬עליון"‪" ,‬נאור"‪ ,‬ו"שווה פחות" אלא כל האפשרויות הן ברות החלפה אחת בשניה‪ ,‬ובאותה רמה של‬
‫לגיטימיות‪ .‬דגש על "האחר"‪" ,‬השונה"‪ ,‬המיעוט בצד הזרם המרכזי של התרבות‪.‬‬
‫מטרת הקורס היא לחשוף את הסטודנטים לתיאוריה הפוסטמודרניסטית (בהשוואה לגישה המבנית)‪ ,‬לבחון לעומק את‬
‫ההנחות ואת הפילוסופיה שעומדת מאחורי התפיסה הזו‪ ,‬כמו גם את גישות הייעוץ שונות שהתפתחו תחת מטריה זו‪.‬‬
‫הסטודנטים ירכשו בקורס המשגות תיאורטיות וקליניות ביחס לגישה הנרטיבית וביחס לגישה המוטיבציונית‪ ,‬תוך‬
‫התנסות ובחינה אישית עצמאית של משמעות הנחות יסוד אלו על תהליכים בהם עצמם‪ .‬במקביל יוצגו מיקרים להדגמת‬
‫הדרכים בהן תיאוריות אלו משפיעות על הליכי הייעוץ התזונתי‪.‬‬
‫נושאים נבחרים בתזונה מונעת‬
‫ד"ר גילה רוזן‬
‫‪ 0 -0311333‬נ"ז‬
‫‪ 1.5‬ש"ש הרצאה‬
‫חידוד הדיון לגבי נושאים מתקדמים בתזונה‪ ,‬תוך שיפור יכולת הסטודנט לבחור חומר רלבנטי ולגבש הצעות למחקר‪.‬‬
‫הקורס יעסוק במגוון נושאים מעבר לחומר שנלמד בדיאטטיקה‪ ,‬מנקודת מבט של הפוטנציאל שלהם למניעת תחלואה‪.‬‬
‫הסטודנטים יחולקו לקבוצות עבודה‪ ,‬וכל קבוצה תבחר נושא אחד ותחשוב על מחקר רלבנטי שניתן לתכנן לבניית‬
‫היפותזה מחקרית התואמת גישה ‪ /‬שאלה מניעתית בתחום‪ .‬לאחר מכן תאסוף הקבוצה חומר (מאמרים ומידע מהשטח‬
‫ממומחים) ונציג אחד ייתן סקירה קצרה של ההצעה ויערך דיון כיתתי על הנושא‪.‬‬
‫סטטיסטיקה לניסויים תזונתיים וקליניים‬
‫ד"ר נורית כרמי‬
‫‪ 2 - 0311331‬נ"ז‬
‫‪ 2‬ש"ש הרצאה‪ 2 +‬ש"ש תרגול‬
‫הסטודנטים בקורס יבינו עקרונות ויישומים בתכנון‪ ,‬ביצוע וניתוח מחקרים תזונתיים וקליניים‪ .‬הבנה זו נדרשת משלב‬
‫הצבת השאלות המחקריות‪ ,‬תכנון הניסוי המיועד לענות על שאלות אלו‪ ,‬הצגת התוצאות‪ ,‬ניתוח הנתונים ועד להסקת‬
‫המסקנות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מקנה הקורס כלי לניתוח ובחינה ביקורתית של ממצאי מחקרים אחרים‪.‬‬
‫סמינר ‪ 1‬במדעי התזונה‬
‫‪ 2 - 0311312‬נ"ז‬
‫‪ 2‬ש"ש סדנא‬
‫פרופ' מוריה גולן‬
‫פרופ' סנאית תמיר‬
‫מטרת הסמינר להקנות לסטודנטים את הי דע הנדרש לכתיבת הצעת מחקר‪ .‬התלמידים יתנסו באיסוף חומר‪ ,‬קריאה ביקורתית‪,‬‬
‫תכנון מחקר‪ ,‬בניית מערך מתודי כדי לענות על שאלות המחקר‪ ,‬כתיבת הצעת מחקר והכנות לקראת הוצאת המחקר לפועל‪.‬‬
‫סמינר ‪ 2‬במדעי התזונה‬
‫פרופ' סנאית תמיר‬
‫‪ 2 - 0311310‬נ"ז‬
‫‪ 2‬ש"ש סדנא‬
‫פרופ' מוריה גולן‬
‫קורס זה יקנה לסטודנטים יכולת הצגת נתוני מחקר והסקת מסקנות מהן‪ ,‬הן ברמה הסטטיסטית והן ברמה הקלינית‪.‬‬
‫התלמידים יתנסו בהכנת מצגת עבור בחינת המוסמך שלהם‪ ,‬הצגת הנתונים שנמצאו במחקר שלהם‪ ,‬הסקת מסקנות‬
‫ומענה על שאלות האחרים‪ .‬בנוסף כל סט ודנט יכתוב עבודה מסכמת הבנויה ע"פ נהלי כתיבת מאמר מדעי אמפירי ביחס‬
‫למחקר שלהם‪.‬‬
‫פרקים נבחרים בהפרעות אכילה‬
‫פרופ' מוריה גולן‬
‫‪ 0 - 0311337‬נ"ז‬
‫‪ 1.5‬ש"ש הרצאה‬
‫הכרות עם ה כלים השונים המשמשים לדיאגנוזה של הפרעות האכלה‪ ,‬הפרעות אכילה ותחלואה חופפת‪ ,‬היכרות והבנה‬
‫מעמיקה של פתולוגיה של הפרעות אכילה‪ ,‬קריאה ביקורתית ודיון בסוגיות נבחרות מתחום האטיולוגיה של הפרעות‬
‫אכילה‪.‬‬
‫קריאה וכתיבה מדעית מתקדמת‬
‫פרופ' סנאית תמיר‬
‫‪ 1 -0311333‬נ"ז‬
‫‪ 1‬ש"ש סדנא‬
‫פתוח חשיבה ביקורתית‪ :‬מקריאת מאמר מדעי לבסיס הכתיבה המדעית‪ .‬הקורס מפתח את היכולת להעריך‪ ,‬לסווג ולארגן‬
‫את המידע בזמן הקריאה ותהליך הכתיבה המדעית‪ .‬בקורס יוקנו מיומנויות כגון‪ :‬אינטגרציה של המידע‪ ,‬הכנת "שלד"‬
‫‪ outline‬של הנושא וכתיבת מאמר סקירה‪.‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫ד"ר גילה רוזן‬
‫אינטראקציות גן‪ -‬רכיבי מזון‬
‫‪ 2 - 0311335‬נ"ז‬
‫‪ 1‬ש"ש הרצאה‬
‫הקניית העקרונות הבסיסיים של ה ‪ , NUTRITIONAL GENOMICS‬הכרה והבנה של השפעת המזון\דיאטה\רכיבי מזון‬
‫על וויסות ביטוי גנים‪ signal transduction ,‬וויסות תהליכים מטבוליים תוך תאיים‪ .‬לימוד התפקיד והחשיבות של‬
‫התאמת התזונה למניעת מחלות‪ .‬הסטודנטים ירכשו ידע בטכניקות העיקריות לחקר ה ‪ NUTRAGENOMICS‬במעבדה‬
‫ובמערכות‬
‫קליניות‬
‫‪proteomics,‬‬
‫‪microarrays,‬‬
‫‪polymorphisms,‬‬
‫‪single-nucleotide‬‬
‫‪(bioinformatics,‬‬
‫)‪ ,metabolomics, system biology‬בנוסף הם ילמדו לבנות\לפתח אסטרטגיות תזונתיות למניעת מחלות כרוניות כמו‬
‫מחלות קרדיווסקולריות (מחלות לב כליליות)‪ ,‬השמנה‪ ,‬סוכרת סוג ‪ 4‬וסרטן‪.‬‬
‫ביוכימיה של התגובה הדלקתית‬
‫ד"ר אלון מרגלית‬
‫‪ 1– 1313323‬נ"ז‬
‫‪ 3.5‬שש"ס הרצאה‬
‫התגובה הדלקתית המהווה מנגנון תגובה מרכזי של הגוף כנגד זיהומים מהווה גם גורם מרכזי בהתפתחות של מחלות‬
‫כרוניות‪ ,‬מד לקות כרוניות ועד למחלות סרטן ולב‪ .‬לתגובה הדלקתית שותפים תאים רבים‪ ,‬במיוחד תאי הדם הלבנים‪,‬‬
‫ומופרשים חומרים פעילים רבים וביניהם רדיקלים חופשיים‪ ,‬שומנים ביואקטיביים (איקוסנואידים)‪ ,‬ציטוקינים‪,‬‬
‫כמוקינים‪ ,‬קינינים‪ ,‬אמינים פעילים ורבים אחרים‪ .‬חומרים אלה המאפשרים מצד אחד מלחמה בגורם הזיהום‪ ,‬ומצד שני‬
‫אחראיים גם על תופעות לווי קשות שיכולות להגיע לסכנת חיים‪ .‬בקורס זה נתמקד בתאים האחראיים על התגובה‬
‫הדלקתית‪ ,‬במולקולות הדלקתיות ואופן פעולתם‪ ,‬ובמגוון תרופות אנטי דלקתיות המצויות בשוק‪.‬‬
‫ביולוגיה של הזיקנה‬
‫‪ 2 - 0311311‬נ"ז‬
‫פרופ' אברהם רזניק‬
‫מר אורן רום‬
‫‪ 1‬ש"ש הרצאה‬
‫הכרת העקרונות וההיבטים הכלליים של תופעת ההזדקנות הביולוגית‪ .‬כמו כן יעסוק הקורס גם בלימוד מערכות‬
‫ספציפיות בגוף האדם‪ ,‬מאפייני ההזדקנות שלהם והקשר לתזונה בגיל המבוגר‪ .‬יתוארו מחקרים מודרניים העוסקים‬
‫בהאטת תהליכי ההזדקנות וההיבטים התזונתיים הקשורים אליהם‪.‬‬
‫בין מדע לתעשייה‪ :‬בחינה ביקורתית של סוגיות‬
‫ד"ר סיגל טפר‬
‫‪ 2 - 0311301‬נ"ז‬
‫‪ 1‬ש"ש הרצאה‬
‫מטרת הקורס היא בחינת המסרים שתעשיית המזון מובילה‪ ,‬וגיבוש עמדה המבוססת על הידע המחקרי הקיים כיום‬
‫בהתייחס לאותם מסרים‪ .‬במסגרת הקורס נלמד את מערכת השיקולים המובילה את התעשייה‪ ,‬ומה תפקיד אנשי‬
‫המקצוע מול הצרכן בהובלת מסרים אלו‪ .‬במהלך הקורס נפתח מיומנויות לבחינה ביקורתית של סוגיות אלו‪ ,‬תוך שימוש‬
‫בכלים אפידמיולוגיים ותוך דיון רחב ואובייקטיבי בנימוקים השונים לכאן ולכאן‪ ,‬במטרה לנסח עמדה מושכלת ומנומקת‪.‬‬
‫עמדה זו נרכשת תוך הצגת העדויות ודיון בין הסטודנטים‪.‬‬
‫פרופ' מוריה גולן‬
‫"בעד עצמי"‪-‬התנסות והדרכה על העברת‬
‫תכנית מניעה בקהילה‬
‫‪ 2 – 0311325‬נ"ז‬
‫‪ 0‬ש"ש סדנא ‪ 1 +‬ש"ש התנסות בקהילה‬
‫הקורס מתמקד בחשיפת מנחי תוכנית ההתערבות "בעד עצמי"‪ ,‬לתכני הערכה‪ ,‬מטרותיה והמתודות שבה מועברת‪.‬‬
‫התוכנית בעד עצמי הינה תכנית לקדום דמוי עצמי ודמוי גוף חיובי בקרב בני נוער‪ .‬התוכנית כוללת ‪ 9‬מפגשים חווייתיים‪.‬‬
‫התוכנית כמו הקורס מסייעים למשתתפים בה להתבונן על האופן בו ההערכה העצמית והדימוי העצמי משפיעים על‬
‫הבחירות של הם ומאמנת אותם בפיתוח פילטר לסינון מסרים מזיקים ושימור מסרים מיטיבים‪.‬‬
‫הסטודנטים מעבירים בזוגות את התוכנית "בעד עצמי" לתלמידי חטיבת ביניים ותיכון במרחבים שונים (מתנסים‪ ,‬בתי‬
‫ספר) באזור הצפון‪ .‬בקורס‪ ,‬מתנסים בהעברת המפגשים‪ ,‬המנחים מקבלים לווי‪ ,‬הדרכה ומרחב לליבון הקשיים‬
‫שמתעוררים במהלך העברת התוכנית בקהילה‪.‬‬
‫גישות אימוניות לתרופות חדשות‬
‫פרופ' גידי גרוס‬
‫‪ 2 – 1313330‬נ"ז‬
‫‪ 1‬שש"ס הרצאה‬
‫הקורס יעמוד על הפוטנציאל הגלום במערכת החיסון כמכלול וברכיבים בודדים שלה לשם יצירת כלים טיפוליים אשר‬
‫עשויים לתת מענה למחולל י מחלות ולמצבים פתולוגיים שונים‪ .‬הקורס יעסוק תחילה ברכיבים ובמנגנונים שונים של‬
‫מערכת החיסון אותם ניתן לרתום לצרכים רפואיים‪ .‬בהמשך ירחיב הקורס וידון במחלות שונות‪ ,‬במניפולציות שונות של‬
‫מערכת החיסון הננקטות כיום על מנת להתגבר עליהן‪ ,‬ובכיווני מחקר חדשים‪.‬‬
‫גנטיקה מולקולרית של האדם‬
‫פרופ' דני ברקוביץ'‬
‫‪ 2– 1323311‬נ"ז‬
‫‪ 1‬שש"ס הרצאה‬
‫המידע הרב שהצטבר בעקבות פענוח הגנום האנושי מאפשר העמקת הבנת התהליכים המולקולרים המונחים ומבוקרים‬
‫על ידי הגנים‪ .‬הקורס יעסוק בין היתר בהבנת מנגנוני הפעילו ת של גנים רבים ומוצריהם‪ .‬מנגנוני הבקרה של גנים רבים‬
‫פוענחו במלואם או בחלקם‪ ,‬כולל הפעלת או דיכוי פעילותם באמצעות מערכת סבוכה של העברת סיגנלים‪ .‬אפיגנטיקה‬
‫(כגון מתילציה או דה‪-‬מתילציה) היא מערכת נוספת המעורבת בהפעלת או דיכוי פעילותם של גנים רבים‪ .‬מעורבות של‬
‫ה יסטונים בהפעלת או דיכוי פעילות גנים רבים הוא נושא מחקרי עכשווי אינטנסיבי‪" .‬תורשה וסרטן" הוא נושא מורכב‬
‫וגילויים חדשים מאפשרים הבנה עמוקה יותר של תהליכי התמרה סרטנית‪ .‬בעקבות זה פותחו תרופות חדשות המשפיעות‬
‫באמצעות פעילותן הישירה או העקיפה על הגנים הסרטניים ( אונקוגנים וגנים מדכאי סרטן) או על גנים הקשורים בתיקון‬
‫‪ DNA‬או במנגנון האפופטוזיס‪ .‬הקורס יאפשר הבנה עמוקה של הבסיס המולקולרי והגנטי של מחלות תורשתיות‪.‬‬
‫מחקרים חדשניים רלוונטים לתוכן הקורס שיפורסמו בספרות המדעית במהלך הקורס ידווחו לסטודנטים ויערך עליהם‬
‫דיון מקיף‪.‬‬
‫הבסיס המולקולרי של מחלת הסרטן‬
‫‪ 2– 1313335‬נ"ז‬
‫‪ 1‬שש"ס הרצאה‬
‫ד"ר ג'מאל מחאג'נה‬
‫הקורס נועד להרחיב ולהעמיק את הבנת הסטודנטים בבסיס הגנטי‪-‬מולקולרי של מחלת הסרטן‪ .‬הקורס יעסוק בביולוגיה‬
‫וסרטן‪ ,‬סרטן כבעיה קלינית‪ ,‬אפידמיולוגיה של סרטן‪ ,‬גנטיקה של התא הסרטני‪ ,‬אלטרנציות גנטיות בתאי סרטן‪ ,‬שינויים‬
‫בדיפרנציאציה בתאי סרטן‪ ,‬הגורמים האפשריים לסרטן‪ ,‬אונקוגנים ומנגנוני פעולתם‪ ,‬גנים מדכאי סרטן ומנגנוני פעולתם‪,‬‬
‫תהליכי העברת סיגנלים וסרטן‪ ,‬קינאזות‪ ,‬פוספטאזות וסרטן‪ ,‬ביוטכנולוגיה וסרטן‪.‬‬
‫הוויסות המוחי של האכילה‬
‫ד"ר שרה בנימיני‬
‫‪ 2 - 0311313‬נ"ז‬
‫‪ 1‬ש"ש הרצאה‬
‫הקורס יקנה הבנה מעמיקה של מערכת הפפטידים המווסתים את צריכת המזון‪ ,‬הקשר בין פפטידים אלו לבין מערכות‬
‫אימונולוגיות‪ ,‬מערכות זכרון ולמידה‪ .‬מחלות שונות (מחלות פסיכיאטריות וכשל כליתי) טיפולי תרופתי‪ ,‬והשפעתם על‬
‫פפטידים אלו ועל התנהגות האכילה‪.‬‬
‫היבטים בריאותיים של מאמץ גופני‬
‫ד"ר איציק ויינשטיין‬
‫‪ 2 - 0311305‬נ"ז‬
‫‪ 1‬ש"ש הרצאה‬
‫למעלה מ‪ 73-‬שנים ידוע שפעילות גופנית סדירה מהווה בסיס לאורח חיים בריא ועדיין מתרחשת "מגיפה" של חוסר‬
‫פעילות גופנית בעולם המערבי‪ .‬העלייה בהיקף ה"יושבנות" דורשת תגובה חברתית שכוללת ממשלות‪ ,‬מתכנני ערים‪,‬‬
‫מעסיקים‪ ,‬הקהילה הרפואית והציבור כדי להפחית את ממדי המגיפה‪ ,‬ואת העלויות הרפואיות‪ ,‬מניעת מחלות ומוות‬
‫בטרם עת‪ .‬חשיבות מיוחד קיימת לחינוך סטודנטים מתקדמים העוסקים במקצועות הבריאות אודות החשיבות של‬
‫פעילות גופנית למניעה וטיפול במחלות‪ .‬קורס זה יציג את הרעיון ש "פעילות גופנית = רפואה" על ידי הקניית ידע עדכני‬
‫מדעי‪ ,‬כ ישורים‪ ,‬ויכולות המצביעים על הקשר החשוב בין פעילות גופנית ובריאות במעגל החיים‪ ,‬עם דגש על אוכלוסיות‬
‫מיוחדות‪ .‬בקורס נסקור את ההשפעה המטיבה של פעילות גופנית על אורח החיים של אנשים "בריאים" ושל "חולים"‬
‫במחלות כרוניות שונות‪ .‬נתייחס למספר היבטים של תזונה ובריאות‪ :‬מיתוסים‪ ,‬פרדיגמות ומדע‪ .‬מטרת הקורס היא‬
‫לחשוף את הסטודנטים לנושאים הקשורים לחשיבות של פעילות גופנית במניעה ובטיפול במחלות כרוניות ותוצאות‬
‫הקשור בבריאות על פי הספרות העדכנית ביותר‪ .‬סטודנטים יחשפו גם להיבטים אפידמיולוגיים של פעילות גופנית‪ ,‬לרבות‬
‫השיטות השונות למדידת פעילות גופנית‪ ,‬והבנת ניתוח נתוני פעילות גופנית ומחקר‪ .‬בנוסף‪ ,‬תהיה התייחסות לפיסיולוגיה‬
‫ולמנגנונים השונים שבאמצעותם פעילות גופנית עשויה להשפיע על מניעה ראשונית ושניונית או על טיפול במצבים‬
‫בריאותיים שונים‪ ,‬ותבחן את הסיכונים ויתרונות הקשורים להשתתפות בפעילות גופנית‪.‬‬
‫גישות להערכה פיזית ממוקדת תזונה רגישות תרבות‬
‫‪ 2 - 0321330‬נ"ז (קורס מתוקשב)‬
‫פרופ' סנאית תמיר‬
‫‪ 1‬ש"ש הרצאה‬
‫הקורס כולל היכרות וחשיפה עם הנושא העוסק בהערכה פיזית ממוקדת תזונה תוך שילוב דגשים תרבותיים ומגדריים‪:‬‬
‫)‪ .Nutrition focused physical examination (NFPE) and assessment (NFPA‬במהלך הקורס הסטודנט ירכוש ידע‬
‫וכלים לביצוע הערכה פיזית ממוקדת תזונה‪ ,‬להרחבת המידע הנאסף בשלב ההערכה התזונתית‪ ,‬לקביעת הסטטוס‬
‫התזונתי של המטופל וכל זאת במטרה להתאים טיפול תזונתי אישי‪ .‬נושאי הקורס כוללים חשיפה לשיטות חדשות‬
‫לסקירת תת‪-‬תזונה באוכלוסיות שונות‪ ,‬הערכת בריאות הפה‪ ,‬הראש והצוואר; סקירה לחשד לבעיות‪-‬בליעה‬
‫(‪ ,) DYSPHAGIA‬בדיקות עור והערכת סטטוס נוזלי הגוף‪ .‬הקורס כולל הדגמות והתנסות בביצוע בדיקות פיזיות‬
‫ממוקדות תזונה כולל תאורי מיקרה החושפים את הסטודנטים להיבטים תרבותיים שונים (יהודים אורתודוכסים‪,‬‬
‫מוסלמים ואטיופים)‪.‬‬
‫הקבוצה‪ -‬תיאוריה והתנסות סביב התמה של דימוי גוף‬
‫פרופ' מוריה גולן‬
‫‪ 2 – 0311321‬נ"ז‬
‫‪ 0‬ש"ש סדנא‬
‫מטרות הסדנא‪ -‬לאפשר לסטודנטים התנסות חווייתית כחבר בקבוצה קטנה סגורה לטווח קצר‪ ,‬באמצעותה ילמדו על‬
‫תהליכים בקבוצה קטנה ויתנסו בהשפעה הדדית של הפרט על הקבוצה והקבוצה על הפרט סביב התימה הקונפליקטואלית‬
‫של דמוי גוף‪.‬‬
‫וויסות רגשות ושליטה עצמית‬
‫פרופ' מוריה גולן‬
‫‪ 2 - 0311321‬נ"ז‬
‫‪ 1‬ש"ש הרצאה‬
‫מטרות הקורס הן הכרות עם תיאוריות וויסות רגשי וויסות דחפי‪ ,‬הבנת הקשר בין חולשה בוויסות רגשי או וויסות דחפי‬
‫לבין התנהגות אכילה‪ .‬למידת אסטרטגיות לשפור וויסות דחפי וויסות רגשי‪.‬‬
‫ליפידים במניעה‪ ,‬פתולוגיה וטיפול במחלות כרוניות‬
‫ד"ר אנדראה שוכמן‪-‬ספיר‬
‫‪ 2 - 0311311‬נ"ז‬
‫‪ 1‬ש"ש הרצאה‬
‫היכרות עם המסלולים המטבוליים של הליפידים והעמקת הידע במנגנונים בהם ליפידים מעורבים בהתפתחות מחלות‪.‬‬
‫היכרות עם המטבוליטים המתקבלים במסלולים אלו והשיטות האנליטיות לזיהויים‪ ,‬ועם האופקים הפרמקולוגיים‬
‫והתזונתיים האפשריים לטיפול ומניעה‪.‬‬
‫מיקרוביולוגיה של מערכת העיכול‬
‫‪ 2 - 0311317‬נ"ז‬
‫‪ 1‬ש"ש הרצאה‬
‫פרופ' אליאורה רון‬
‫ד"ר חן כץ‬
‫הקורס יציג את אוכלוסיית החיידקים המאפיינת את מערכת העיכול ואת האקולוגיה הייחודית המאפיינת נישת גידול זו‪.‬‬
‫יוצ גו שיטות מתקדמות לחקר חיידקי מעיים כולל שיטות לאנאליזה גנטית ומחקר בחיות מודל‪ .‬הקורס יתאר את‬
‫התפיסה החדשה של חיידקי המעיים כ"אבר נסתר בגוף האדם" ויציג עדויות חדשות להשפעתם על תהליכים מטאבוליים‬
‫מרכזיים ועל פעילות מערכת החיסון‪ .‬נלמד על הגורמים הסביבתיים והגנטיים המשפיעים ומעצבים את אוכלוסיית‬
‫החיידקים הייחודית אצל כל אדם ומנגנוני תקשורת בין חיידק ומאכסן‪ .‬נציג עדויות המדגימות את הקשר בין שיבוש‬
‫בפעילות ובהרכב אוכלוסיות החיידקים למחלות וסימפטומים מטאבוליים שונים כולל השמנה‪ ,‬סכרת מסוג ‪ II‬ומחלות‬
‫מעי דלקתיות‪ .‬נציג אסטרטגיות שונות להתערבות ומודולציה של אוכלוסיות החיידקים במעיים כולל שימוש‬
‫באנטיביוטיקות ובמוצרים פרהביוטיים ופרוביוטיים ונבחן עדויות להצלחתן‪.‬‬
‫סוגיות בפיזיולוגיה של המאמץ‬
‫ד"ר איציק ויינשטיין‬
‫‪ 2 - 0311320‬נ"ז‬
‫‪ 1‬ש"ש הרצאה‬
‫הקורס יעסוק בתגובות הפיסיולוגיות למאמצים גופניים‪ :‬מעברי אנרגיה במנוחה ובמאמץ‪,‬מערכות הספקת האנרגיה‪,‬‬
‫חשיבות התזונה‪ ,‬מערכת שרירי השלד במנוחה ובמאמץ – השפעה של אימונים גופניים והמערכת הקרדיופולמונרית‬
‫במנוחה ובמאמץ‪.‬‬
‫סמינר‪ :‬מערכת ההומיאוסטאזיס‪,‬‬
‫בקרת רמת חמצון‪/‬חיזור במערכות ביולוגיות‬
‫פרופ' יעקב ויה‬
‫‪ 2– 1323313‬נ"ז‬
‫‪ 1‬שש"ס הרצאה‬
‫לימוד כתיבת מאמר באנגלית בנושא מערכת ההומיאוסטזיס של בקרת רמת חמצון‪ ,‬חיזור במערכת ביולוגית‪ .‬לסטודנטים‬
‫תינתן הרצאה שבה יוצגו תוצאות שהתקבלו בקבוצתי ועדיין לא פורסמו בנושא עקה חמצונית ותגובת המערכת הביולוגית‬
‫לעקה‪ .‬תוצאות אלה יועברו לרשות הסטודנטים בצורת שקפים (‪ (PP‬כמו גם כל החלק של "שיטות וחומרים" כתוב‬
‫(אנגלית)‪ .‬בנוסף יסופקו לסטודנטים מאמר – ‪ review‬מקיף בנושא עקה חמצונית והשלכותיה ושני מאמרים ספציפית‬
‫הדנים בנושא חופף לזה של התוצאות שהועברו להם‪ -‬על הסטודנטים יהיה ללמוד את כל החומר‪ .‬ננתח ביחד את‬
‫המאמרים מבחינת מבנה המאמר על חלקיו השונים‪ .‬נתמקד במבנה התוצאות (‪ .)Results‬כמשימה ראשונה –יהיה על כל‬
‫סטודנט לכתוב על פי התוצאות שהועברו לו את חלק ה‪ .Results -‬כל סטודנט ישלח את סעיף "התוצאות" שכתב למנחה‬
‫וזה יתקן‪ ,‬יעיר את ה ערותיו וישלח בחזרה לסטודנט‪ .‬יתקיים דיון משותף‪ ,‬פומבי‪ ,‬כאשר המנחה יציג דוגמאות למה‬
‫שסטודנטים כתבו עם ההערות שלו‪ .‬על הסטודנטים לשכתב שוב את פרק התוצאות לאור הביקורת הפומבית שהתקבלה‬
‫ולאור הביקורת הספציפית לעבודתו של אותו סטודנט‪ .‬כך יעשה גם לגבי הפרקים הבאים לפי הסדר כאשר פרק‬
‫ה"הקדמה" הבא בתור‪ ,‬לאחריו ה"דיון"‪ ,‬לאחריו ה"תקציר" ולבסוף ה"כותרת"‪:‬‬
‫‪(Introduction, Discussion,‬‬
‫)‪ . Abstract, Title‬לפרק הדיון יהיה על הסטודנטים לקרוא שני מאמרים נוספים שיסופקו להם‪ ,‬הדנים בנושא חופף‬
‫ל"דיון" שעליהם לכתוב‪ .‬בסוף הקורס לכל סטודנט תהיה ידיעה רחבה על מערכת ההומיאוסטאזיס של רמת חמצון חיזור‬
‫והתנסות ראשונה בכתיבת מאמר בנושא על פי תוצאות שהתקבלו בפועל במעבדה שלנו לפני פרסומן‪.‬‬
‫פרקים נבחרים בהשמנת ילדים‬
‫פרופ' מוריה גולן‬
‫‪ 2 - 0311331‬נ"ז‬
‫‪ 1‬ש"ש הרצאה‬
‫הרחבת בסיס הידע בתחום דיאגנוסטיקה‪ ,‬פתולוגיה ואפידמיולוגיה של השמנת ילדים‪ ,‬חשיפה לגישות שונות בטיפול‬
‫בהשמנת ילדים‪ ,‬דיון בקשיי המטפל ומגבלות המסגרות הקיימות להתמודדות עם השמנת ילדים‪.‬‬
‫רדיקלים חופשיים ועקה חמצונית‬
‫‪ 0– 1323317 + 1323313‬נ"ז‬
‫‪ 1‬שש"ס הרצאה ‪ 1 +‬שש"ס מעבדה‬
‫פרופ' יעקב ויה‬
‫הקורס מציג בפני הסטודנט את נושא העקה החמצונית (‪ ,)oxidative stress‬את מקורותיה במערכות ביולוגיות שונות‪,‬‬
‫גורמיה‪ ,‬השלכותיה (נזקים‪ ,‬ותפקידים) ואת דרכי ההתמודדות של הביולוגיה בעודף חמצון כדי לשמר חיים‪.‬‬
‫נושאי ההרצאות‪ :‬חמצן ואבולוציה‪ ,‬מושג הרדיקל‪ ,‬סוגי חמצן‪ ,‬גורמי חמצן פעילים‪-‬סוגים‪ ,‬הגדרות‪ ,‬פוטנציאל חמצון‪-‬‬
‫חיזור‪ ,‬רדיקל הסופראוקסיד (יצירתו‪ ,‬תגובות שלו‪ ,‬תפקידיו‪-‬חיוב ושלילה)‪ ,‬רדיקל ה‪( NO-‬יצירתו‪ ,‬תגובות שלו‪ ,‬תפקידיו)‪,‬‬
‫מערכות ביולוגיות יוצרות חמצן פעיל ‪( -‬כלורופלסט‪ ,‬מיטוכונדריה‪ ,‬ממברנות פלסמטיות‪ ,‬דופן תא‪ ,‬ועוד)‪ ,‬תגובות‬
‫ביולוגיות של חמצן רדיקל ונזקיו‪ ,‬סמנים לעקה חמצונית‪ ,‬מנגנוני הגנה אנזימטיים ולא אנזימטיים‪ .‬מערכת ה‪Redox--‬‬
‫‪ - Homeostasis‬מסלול היצירה של ‪ ROS‬וסילוקם‪ .‬ניתוח מערכת ה‪ glutathion redox state-‬ומערכת ה‪.Thioredoxin-‬‬
‫דוגמאות ל‪ .redox-homeostasis-‬גורמים המשפיעים על יצירת ‪ .ROS‬יצירת ‪ ROS‬על‪-‬ידי ‪NAD(P)H oxidase‬‬
‫‪.Xanthine oxidase‬‬
‫נושאי המעבדה‪ :‬שיטות בדיקה למצב של עקה חמצונית‪ ,‬בדיקת מצב חמצון במזון‪ ,‬מדידת תוצרי חמצון בחלבונים‪ ,‬פגיעה‬
‫בחומצות גרעין‪ ,‬חקר פעילות חומרים מעכבי חמצון‪ ,‬השוואה בין ויטמין ‪ ,C‬ויטמין ‪ ,E‬פלבנואידים‪ ,‬צמחי תבלין (רוזמרין‪,‬‬
‫מרווה‪ ,‬ליקוריס)‪ ,‬גורמי עקה חמצונית שונים ‪ -‬חומצה לינולאית‪ ,‬הפעלת חום‪ ,‬ריאגנטים ‪,AAPH ,Cu+2 ,)H2O2( -‬‬
‫קרינת ‪ ,UV‬השוואה‪ .‬השוואה בין ‪ 7‬תת‪-‬קבוצות של פלבנואידים‪ ,‬לימוד יחסי מבנה פעילות (‪ (SAR‬בין משפחות‬
‫הפלבנואידים‪.‬‬
‫ריפוי גנטי‬
‫פרופ' דני ברקוביץ'‬
‫‪ 2– 1311112‬נ"ז‬
‫‪ 1‬שש"ס הרצאה‬
‫אסטרטגיה להחדרת גנים‪ ,‬וקטורים המבוססים על נגיפים‪ ,‬בקרת הגן המוחדר‪ ,‬ניסיונות במודלים בבעלי חיים‪ ,‬טיפול גני‬
‫בבני אדם‪ ,‬אתגרים ביישום ביוטכנולוגי של ריפוי גני‪ .‬הבעיות העקרוניות תעמודנה לדיון תוך הבאת דוגמאות והתייחסות‬
‫למחלות ספציפיות‪ .‬המחלות שנבחרו לדיון פוגעות ברקמות שונות ומציגות ספקטרום רחב של בעיות‪ ,‬אתגרים וגישות‬
‫לריפוי גנטי‪ .‬חלק מההרצאות תינתנה על ידי מורים נוספים‪ ,‬בהתאם לשטחי התמחותם‪.‬‬
‫ריתמוסים ביולוגים והשפעתם על המטבוליזם‬
‫ד"ר רואי גוטמן‬
‫‪ 2 - 0311315‬נ"ז‬
‫‪ 1‬ש"ש הרצאה‬
‫הקורס יעסוק בריתמוסים ביולוגיים‪ ,‬חשיבותם האדפטיבית לתפקוד התקין של בע"ח בכלל והאדם בפרט‪ ,‬המנגנונים‬
‫הפיזיולוגיים בבסיס השעון האנדוגני‪ ,‬ההיבטים המטבוליים וההיבטים הרפואיים של שיבושים בשעון הפנימי‪ .‬בתחילת‬
‫הקורס יתארו ריתמוסיים יומיים‪ ,‬על יומיים ותת יומיים‪ ,‬המנגנון המולקולרי של השעון הפנימי וסנכרון על ידי גורמים‬
‫חיצוניים בכלל ואור בפרט‪ .‬בחלקו השני של הקורס יתו ארו נקודות השקה בין תזונה ומטבוליזם וריתמוסים ביולוגיים‪,‬‬
‫ומחלות וסימפטומים הקשורים בתפקוד לא תקין או העדר סנכרון של השעון הפנימי‪.‬‬
‫תוספי מזון והשפעותיהם על הבריאות‬
‫ד"ר סיגל טפר‬
‫‪ 2 - 0311311‬נ"ז‬
‫‪ 1‬ש"ש הרצאה‬
‫הכרות עם תוספי התזונה המאושרים לשימוש‪ ,‬סטטוס רגולטורי‪ ,‬מקורות מידע‪ ,‬עקרונות פעולה‪ ,‬שימוש במצבים‬
‫בריאותיים שונים‪ .‬הכרות עם תוספי המזון הנהוגים‪ ,‬המותרים‪ ,‬והאסורים לשימוש‪.‬‬
‫תוספי המזון הנהוגים‪ ,‬המותרים והאסורים לשימוש‪ .‬הבנת העקרונות לגבי מוצרי המזון שבהם מוסיפים את התוספים‪.‬‬
‫הקניית ידע הכולל מבנה ותפקיד של התוספים‪ .‬הבהרת חשיבות הזמינות של תוספים למטבוליזם של הגוף וחשיפה‬
‫לנזקים ותופעות לוואי אחרות‪.‬‬
‫רשימת מנחים הרשאים להנחות תזה במדעי התזונה תשע"ה‪:‬‬
‫המדריך‬
‫תחום המחקר‬
‫פרופ' מוריה גולן *‬
‫פיתוח והערכת תכוניות מניעה בקהילה‪,‬דימוי גוף והפרעות אכילה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ד"ר קארן ג'קסון *‬
‫פיתוח מודלים לניסויים פרה‪ -‬קליניים‬
‫בכבד שומני‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ד"ר ג'מאל מחג'נה *‬
‫תזונה וסרטן‬
‫פרופ' סנאית תמיר *‬
‫מדעי התזונה והבריאות‪ :‬תפקוד האנדוטל במחלות הקשורות‬
‫להשמנה‪ ,‬תכשירים טיבעיים למחלות עור דלקתיות‪ ,‬בריאות‬
‫ומניעה‪.‬‬
‫ד"ר איציק וינשטיין *‬
‫סוגיות בפיזיולוגיה של המאמץ‪ ,‬תזונת ספורטאים‬
‫ד"ר גילה רוזן *‬
‫פיתוח והערכת תוכניות התערבות בקהילה (מרכז רפואי רמב"ם)‬
‫פרופ' ארנון בלום *‬
‫מחלות לב וכלי דם‪ ,‬מרכז רפואי פוריה‬
‫ד"ר רואי גוטמן‬
‫היחידה לפיזיולוגיה אינטגרטיבית‪ ,‬המעבדה לתזונה ובריאות‬
‫האדם‪ ,‬מיגל‬
‫‪ .1‬שעונים ביולוגים‪ ,‬השעון היממתי‪ ,‬ובקרת משקל‪.‬‬
‫‪ .4‬השפעת רמות ההורמון הלפטין לאחר הלידה על הנטייה‬
‫להשמנה בפרט הבוגר‪.‬‬
‫‪ .0‬פיתוח תרופה למניעת השמנת יתר ורמות גבוהות של שומנים‬
‫וכולסטרול בדם‪.‬‬
‫‪ .2‬בקרת משקל בבני אדם החולים בתלסמיה ‪.major‬‬
‫‪ .7‬שימוש בחרקים כמקור חלבון למזון בני אדם ובעלי חיים‪.‬‬
‫‪ .6‬בקרת משקל בציפורי שיר נודדות‪.‬‬
‫איפיון ביומרקרים חלבוניים להתפתחות מחלות לב וכלי דם וחקר‬
‫מנגנון חדש לוויסות לחץ דם הכולל מטבוליים של חומצה‬
‫ארכידונית‬
‫השפעת פרספקטיבת הזמן על עיצוב דפוסי אכילה בהקשר שיש בו‬
‫שיקולי טווח קצר לעומת טווח ארוך‬
‫הערכת חשיפה ואפידמיולוגיה סביבתית\תזונתית‬
‫‪[email protected]‬‬
‫היבטים פסיכו‪-‬סוציאליים של מצבי בריאות וחולי‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שיקום באמצעות ספורט ותזונה‪ ,‬אינטליגנציה רגשית‪ ,‬מסוגלות‬
‫והערכה עצמית‪ ,‬התפתחות סנסומוטורית ‪ ,‬גישות טיפוליות‬
‫באוטיזם באמצעות תנועה‪.‬‬
‫חישת מזון על ידי אפיון טעמים‪ ,‬ריחות ומרקם של מערכות מזון‬
‫שונות‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ד"ר אנדראה שוכמן ספיר‬
‫ד"ר נןרית כרמי‬
‫ד"ר שירה פרימן‬
‫ד"ר ירון יגיל‬
‫ד"ר עופרה ולטר‬
‫ד"ר אופיר בנימין‬
‫ד"ר מעין גל‬
‫ד"ר ארי מאירסון‬
‫כתובת מייל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫חקר מבנה ואינטראקציות בין חלבונים בעזרת תהודה מגנטית ‪,‬‬
‫פיתוח שיטות‬
‫והפעלתן לגילוי תרופות‪.‬‬
‫חקר מיקרו‪-‬רנ"א ‪,‬מולקולות רנ"א קצרות המבקרות ביטוי גנים‬
‫ומסלולים ביולוגיים רבים‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
[email protected]
[email protected]
‫שימוש בחיידקים‬. ‫מיקרוביולוגיה מולקולארית וסביבתית‬
‫כאורגניזם מודל למחקר תהליכים בסיסיים בביולוגיה וככלי‬
‫ביוטכנולוגי לפיתוח יישומים בתחומי מדעי הסביבה והרפואה‬
‫ביוטכנולוגיה של הצמח‬
‫ד"ר חן כץ‬
* ‫פרופ' רחל אמיר‬
[email protected]
‫גנטיקה מולקולרית של האדם ופרמקוגנטיקה‬
* ‫פרופ' דני ברקוביץ‬
[email protected]
‫גנטיקה מולקולרית של מנגנוני הפריה בצמחים‬
* ‫פרופ' מרטין גולדווי‬
[email protected]
‫פיתוח מכשור רפואי ודיאגנוסטי‬
* ‫ד"ר דורון גולדברג‬
[email protected]
‫אימונולוגיה‬
* ‫פרופ' גידי גרוס‬
[email protected]
‫אימונולוגיה‬
* ‫ד"ר אלון מרגלית‬
‫אנדוקרינולוגיה מולקולארית‬
* ‫פרופ' גד דגני‬
‫חומרי טבע לשימושים רפואיים‬
* ‫פרופ' יעקב ויה‬
‫מיקרוביולוגיה סביבתית ויישומית‬
* ‫ד"ר סגולה מוצפי‬
‫וירולוגיה ופיתוח תרכיבים‬
* ‫פרופ' יעקב פיטקובסקי‬
)‫מיקרוביולוגיה מולקולארית (מיקוביוטיקה‬
* ‫פרופ' אליאורה רון‬
Microbial Metabolic Pathways Research Laboratory
Construction and screening of genomic libraries to identify
genes involved in bacterial biosynthesis of sphingolipids.
Development of a plasmid system for efficient
transformation and expression of foreign genes in
alphaproteobacteria
Extending the substrate range of the bacterium
zymomonasmobilis (for production of renewable energy)
using metabolic engineering.
Development of an improved set of proteins for industrial
production of sugars using directed evolution.
Bioenergetics and Protein Design Laboratory
Computational design of pigment-binding proteins
Production of redox proteins by recombinant DNA
techniques
Characterization of light-harvesting and electron-transport
proteins by optical spectroscopic methods
Structural Biology Laboratory
The relationship between the three-dimensional structure of
macromolecules and their activity.
Biochemical and crystallographic studies of:
1. Paraoxonase1 (PON1) structure in complex with activity
enhancing substances.
2. The structure of Cohesin acetylation cycle components.
‫ד"ר איתמר ידיד‬
[email protected]
[email protected]
[email protected]
[email protected]
[email protected]
[email protected]
[email protected]
[email protected]
‫ד"ר דרור נוי‬
‫ד"ר יעל פזי בנהר‬
‫*מדריכים מורשים ע"י מל"ג ומעבדות המחקר לביצוע עבודת התזה ופרויקט המחקר‬