( ") העבודה כמפתח להחלמה "

‫"העבודה כמפתח להחלמה" )‪(Rogers, 1995‬‬
‫מאת‪ :‬רונית דודאי‪ ,1‬רות לייטנר‪ 2‬וסיגל וקס‬
‫‪3‬‬
‫תקציר‬
‫שנים רבות רווחה האמונה כי יכולתם של אנשים עם מגבלות פסיכיאטריות להשתלב בעולם העבודה‬
‫בשוק החופשי נמוכה מאד‪ .‬גישת ההחלמה‪ ,‬שהתפתחה בשנים האחרונות‪ ,‬כוללת בתוכה את חשיבות‬
‫העבודה לתהליך זה ואת האמונה כי היכולת לעבוד בשוק החופשי אכן קיימת‪ .‬ההתפתחויות שחלו‬
‫בעולם בתחום זה היו רבות בזמן קצר יחסית והן מחלחלות לאיטן לארץ – לעיתים באיחור‪ ,‬לעיתים‬
‫באופן חלקי ולעיתים תוך ביצוע התאמות מקומיות‪ .‬בפרק זה נציג את ההתפתחויות המקצועיות‬
‫בתחום השיקום התעסוקתי לאנשים עם מגבלות פסיכיאטריות‪ ,‬נדון בגורמים המסייעים והמגבילים‬
‫בהטמעת המודלים החדשים שהתפתחו‪ ,‬ביניהם התרומה המשמעותית של החלת חוק שיקום נכי נפש‬
‫בקהילה )התש"ס‪ ,(2000 ,‬וננסה להמחישם בעזרת סיפורים אישיים של אנשים שמצאו בעבודה חלק‬
‫משמעותי בנתיב ההחלמה שלהם‪ .‬לצד כל אלה שולבו ראייתנו האישית ושאיפותינו לעתיד כעוסקות‬
‫בתחום זה‪.‬‬
‫מבוא‬
‫"אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית לא רק רוצים לעבוד‪ ,‬אלא מסוגלים להשתלב בהצלחה בשוק‬
‫העבודה הפתוח במגוון עבודות תחרותיות" )‪(Cook et al., 2005‬‬
‫תחילת השיקום‪-‬התעסוקתי בקהילה בהתייחס לאנשים עם מוגבלויות מכל הסוגים החלה בעולם‬
‫המערבי בשנות ה‪ 50-‬של המאה ה‪ 20-‬ובארץ בשנות ה‪ .70-‬בתחילה נפתחו מסגרות תעסוקה מוגנות‬
‫ומרכזי שיקום בעלי אופי הכשרתי מוגן‪ ,‬ללימוד מיומנויות בסדנאות הכשרה‪ .‬סדנאות אלה היו‬
‫אמורות לדמות התנסויות שונות מעולם העבודה‪ .‬ההתקדמות אל שוק העבודה הפתוח נעשתה באופן‬
‫הדרגתי וממושך ביותר‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬
‫מסגרות שיקום תעסוקתי מוגנות לאנשים עם מגבלות פסיכיאטריות נפתחו בארץ רק בשנות ה‪.80-‬‬
‫רבים מהאנשים שהשתלבו בשירותים אלה תלו תקווה בתעסוקה מחוץ לכותלי בית החולים‪ ,‬אך חוו‬
‫תסכול מהמסגרות המוגנות ומחוסר היכולת להתקדם‪ .‬הסטיגמות החברתיות‪ ,‬ביחד עם האמונה‬
‫הבסיסית כי יכולותיהם של אנשים עם מגבלות פסיכיאטריות נמוכות מדי‪ ,‬מנעו את פתיחת הדלתות‬
‫אל הקהילה ואל התעסוקה ולא אפשרו מימוש של תהליך השיקום התעסוקתי לכדי השתלבות בשוק‬
‫הפתוח‪ .‬היו שהתאימו את עצמם ליכולות הנמוכות שנדרשו מהם והיו שויתרו על השתלבות במסגרות‬
‫אלו‪ .‬התעסוקה המוגנת הצטיירה בשלב זה כ"מקום להעביר בו את הזמן"‪.‬‬
‫‪ 1‬מנהלת תחום תעסוקה‪ ,‬האגף לבריאות הנפש‪ ,‬משרד הבריאות‬
‫‪ 2‬רכזת תעסוקה ארצית‪ ,‬עמותת אנוש – העמותה הישראלית לבריאות הנפש‬
‫‪ 3‬מרפאה בעיסוק ארצית‪ ,‬עמותת אנוש – העמותה הישראלית לבריאות הנפש‬
‫‪1‬‬
‫בסוף שנות ה‪ 80-‬החלה להשתנות המגמה העולמית כלפי אנשים עם מגבלות פסיכיאטריות‪Anthony .‬‬
‫ו‪ (1987) Blanch-‬הציגו מודל ראשון של "תעסוקה נתמכת" )‪ ,(Supported Employment‬המהווה עד‬
‫היום את הבסיס הרעיוני לשירותי השיקום התעסוקתי המודרניים המתפתחים בעולם‪ .‬מודל זה‬
‫מדגיש את חשיבות העבודה כמרכיב מרכזי בחיי כל אדם ולכן כחיוני בתהליך ההחלמה‪ .‬הצעתם‬
‫החדשנית התייחסה לשילוב אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית בשוק העבודה הפתוח ללא שלבי הכנה‪.‬‬
‫על פי גישה זו אין תועלת במעברים איטיים והדרגתיים או ברצף שיקומי מוגן‪ ,‬אלא בהתנסויות אמת‬
‫בשוק הפתוח‪ ,‬המהוות הכשרה מקצועית ומספקות למידה מחוויות‪.‬‬
‫בארץ‪ ,‬מאז כניסתו של חוק שיקום נכי נפש בקהילה‪ ,‬החלו להתפתח שירותי "תעסוקה נתמכת"‪,‬‬
‫המבוססים על עקרונות אלה‪ .‬חלק מהמשתקמים משתלבים בעבודה בה מתקיימים יחסי עובד‪-‬מעביד‬
‫מלאים והתגמול אינו יורד משכר מינימום‪ ,‬כקבוע בחוק‪ ,‬וחלקם משתלבים בעבודה בשוק הפתוח‪,‬‬
‫ללא יחסי עובד‪-‬מעביד‪ ,‬ובתגמול נמוך משכר מינימום‪ .‬לצד אלה קיימת תמיד גם אפשרות של‬
‫תעסוקה עצמאית‪ ,‬ללא תמיכה של גורמים שיקומיים‪.‬‬
‫ועדות השיקום שהתכנסו מתוקף חוק שיקום נכי נפש בקהילה יצרו מפגש משמעותי ראשון של‬
‫מערכת השיקום הפסיכיאטרי בקהילה עם החלומות והשאיפות התעסוקתיים של מקבלי השירותים‪.‬‬
‫מפגש זה חולל שינוי משמעותי‪ .‬במקרים רבים בקשות אלה נענו‪ ,‬תוך מתן תמיכה מירבית למעבר אל‬
‫השוק הפתוח‪ .‬לנגד עיניהם של חברי הוועדות עמד הרצון לתת סיכוי לכל אחד ואחד‪ ,‬וסיפורי‬
‫ההצלחה שהגיעו מהשטח‪ ,‬חיזקו תחושה זו‪.‬‬
‫סיפורה של ג'וזי ביילי )‪ (1998‬מדגים את משמעות העבודה בתהליך ההחלמה‪ .‬ג'וזי עבדה מספר‬
‫חודשים במסגרת תעסוקתית מוגנת‪ ,‬אך שנאה את העבודה המונוטונית‪ ,‬את תנאי העבודה המדכאים‬
‫ואת האוכלוסייה החולה‪ .‬במשך ‪ 10‬שנים נמנעה מעבודה והצטרפה לתוכנית של תעסוקה נתמכת בגיל‬
‫‪ .53‬היא עבדה חודשיים במסעדת מזון מהיר‪ ,‬אך גם את העבודה הזו לא אהבה‪ .‬היא המציאה‬
‫תירוצים מדוע לא הופיעה לעבודה עד שלבסוף פוטרה‪ .‬המסקנה אליה הגיעה היתה כי אין טעם לעבוד‬
‫בעבודה שאינה מעניינת אותה‪ .‬באותה תקופה היא התנדבה במרכז יום לקשיש ונהנתה מאד‪ ,‬לכן‬
‫הותאמה לה עבודה עם אדם קשיש חולה סכרת‪ ,‬אשר נתנה לה הרגשה שמישהו זקוק לה ושיש סיבה‬
‫טובה לקום בבוקר‪ .‬לדבריה של ג'וזי העבודה סיפקה לה מסגרת ומשמעות‪ .‬היא מדגישה יתרון חשוב‬
‫נוסף – היום יש לה על מה לדבר עם אנשים חוץ מאשר על המחלה )‪.(Bailey, 1998‬‬
‫חשיבות העבודה במושגי החלמה‬
‫"כל אדם עם מגבלה נפשית מסוגל לעבוד באופן פרודוקטיבי במסגרות רגילות ללא קשר לחומרת‬
‫נכותו אם זוהי בחירתו" )‪(Anthony & Blanch, 1987‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ (1996) Deegan‬מתארת החלמה כתהליך הרואה את האדם השלם מורכב מחלקים שונים‪ ,‬ולא רק‬
‫מהמחלה‪ .‬אדם עם מגבלה פסיכיאטרית הוא בן אנוש המסוגל לפעול‪ ,‬לשנות את מצבו‪ ,‬לדבר בשם‬
‫עצמו ולקבוע את גורלו‪ .‬כל אדם מומחה בתהליך ההחלמה הייחודי שלו‪ .‬החלמה איננה ריפוי אלא‬
‫גישה‪ ,‬המאפשרת התמודדות עם אתגרים הניצבים בדרך‪ ,‬כשלעיתים ההתקדמות מהירה ולעיתים‬
‫היא נבלמת‪ .‬היות ולכל אדם תהליך החלמה ייחודי שאינו לינארי‪ ,‬כל אדם צריך לסלול את דרכו‬
‫באמצעות הזדמנויות‪ ,‬התנסויות‪ ,‬לקיחת סיכונים‪ ,‬כישלונות והצלחות‪.‬‬
‫עבור רוב בני האדם השתלבות בשוק העבודה מהווה מרכיב חשוב בבניית הדרך אל בגרות‪ ,‬עצמאות‬
‫ופיתוח זהות‪ .‬עבודה היא מקור לקשירת קשרים חברתיים‪ ,‬לבניית הערכה עצמית‪ ,‬היא מקום בו‬
‫מבלים חלק ניכר משעות היום‪ ,‬היא מאפשרת מעורבות ופעילות‪ ,‬השתתפות בחברה ותחושת שייכות‬
‫)‪ .(Anthony & Blanch, 1987‬מעבר לרווחה כלכלית‪ ,‬עבודה מספקת עבורנו שורה ארוכה של‬
‫צרכים‪ :‬פעילות‪ ,‬פרודוקטיביות‪ ,‬תחושת תועלת‪ ,‬אתגר‪ ,‬תחושת הישגיות‪ ,‬תרומה לחברה‪ ,‬תחושת‬
‫שליטה ויכולת‪ ,‬שיפור מיומנויות‪ ,‬גיוון‪ ,‬בטחון פיזי וכלכלי‪ ,‬תמיכה חברתית ומגע בין‪-‬אישי )‪Hadas-‬‬
‫‪ .(Lidor & Katz, 1993; Kravitz, 2003‬מחקרים מראים כי עניין ואתגר מקדמים את תהליך‬
‫ההחלמה וכי מחלימים רבים מתארים את העבודה כמסגרת המאפשרת לחוות אותם )לכמן ורועה‪,‬‬
‫‪.(2003‬‬
‫פילוסופיית ההחלמה וההצלחה המועטה של השיקום התעסוקתי המסורתי הולידו מודלים‬
‫תעסוקתיים חדשים‪ .‬מודלים אלה מבוססים על עקרונות ההחלמה ושואבים חיזוקים וידע מקצועי‬
‫מהצלחות של תעסוקה נתמכת בקרב אוכלוסיות עם מגבלות פיזיות ושכליות‪ .‬במודלים החדשים‪,‬‬
‫האמונה הבסיסית היא שתעסוקה בשוק הפתוח נמצאת גבוה בראש סדר העדיפויות של כל אדם‪,‬‬
‫ובכלל זה גם של אדם עם מגבלה נפשית‪ .‬לכל אדם מותר לשאוף לנקודה זו ואנשי המקצוע צריכים‬
‫להימנע מלקבוע עבורו לאיזו רמת תעסוקה עליו לשאוף‪ .‬נמצא כי רוב המתמודדים עם מגבלות‬
‫פסיכיאטריות מביעים העדפה ברורה לתעסוקה בשוק הפתוח על עבודה מוגנת )‪ .(Bond, 2004‬יש‬
‫לזכור כי עבודה בשכר ראוי חשובה ביותר לתהליך ההחלמה‪ ,‬שכן כמעט בלתי אפשרי לאדם ליצור‬
‫לעצמו עתיד כשאינו חלק מהרקמה הכלכלית של התרבות בה הוא חי )‪.(2004 ,Deegan‬‬
‫‪ (1995) Rogers‬מספר על אשפוזו הראשון בגיל ‪ ,19‬במהלכו אמר לו עובד שיקום תעסוקתי‪:‬‬
‫"אין לי מה להציע לך‪ .‬לעולם לא תוכל להחזיק משרה"‪ .‬כאשר השתחרר מבית החולים‬
‫השתלב בשוק המוגן ונדד מעבודה מוגנת אחת לשניה‪ .‬לאחר שנים של צמיחה אישית‬
‫ותהליכים ארוכים שעבר עובד כיום ‪ Rogers‬כסמנכ"ל בארגון לבריאות הנפש‪ ,‬משמש כסנגור‬
‫בתנועת צרכנים‪ ,‬יועץ לממשלה בתחום התעסוקה ובמילותיו שלו‪" :‬העבודה היא מרכיב חיוני‬
‫בהחלמה‪ .‬היא מספקת יותר מתלוש משכורת ‪ -‬היא מגבירה את הדימוי העצמי ומספקת‬
‫תחושת ייעוד והישג"‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫האוכלוסייה‬
‫"על אף שהנכים נפשית הם המתאימים ביותר בגלל כמותם להיבחר לשירותי השיקום המקצועי‪,‬‬
‫הם בעלי הסיכוי הנמוך ביותר להצלחה" )‪(NHR, 1979‬‬
‫בעולם המערבי אחוז המתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית העובדים בשוק הפתוח עדיין נמוך ביותר‬
‫ועומד על כ‪ 10%-‬בלבד‪ .‬משמעות הדבר – אבטלה של ‪ 90%‬מקרב אוכלוסייה זו בהשוואה לאנשים עם‬
‫מגבלות אחרות‪ ,‬אשר עבורם אחוזי האבטלה עומדים על ‪ .70%‬בישראל‪ ,‬אנשים המתמודדים עם‬
‫מגבלה פסיכיאטרית מהווים את קבוצת הנכות הגדולה ביותר – כ‪ 33%-‬מכלל מקבלי קצבאות הנכות‪.‬‬
‫מתוכם ‪ 53,000‬מוכרים כבעלי ‪ 40%‬נכות פסיכיאטרית לפחות‪ ,‬וזכאים לשירותי שיקום ממשרד‬
‫הבריאות‪ .‬ידוע כי מספר המתמודדים הזכאים לשירותי שיקום על פי חוק שיקום נכי נפש בקהילה‬
‫גבוה יותר ועומד על כ‪.60,000-‬‬
‫ניתן לחלק את המועסקים במסגרת שירותי שיקום תעסוקתי לכאלה המשולבים במועדון תעסוקתי‪,‬‬
‫במפעל מוגן ובתעסוקה נתמכת‪ .‬אין נתונים ברורים לגבי מספר העובדים בשוק הפתוח ללא סיוע של‬
‫שירותי שיקום‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1‬התפלגות מקבלי שירותי שיקום תעסוקתי בתחום בריאות הנפש‪2004 ,‬‬
‫סוג התעסוקה‬
‫תעסוקה נתמכת‬
‫תעסוקה מוגנת‬
‫מספר המועסקים‬
‫ע"י משרד הבריאות‬
‫‪1200‬‬
‫ע"י ביטוח לאומי‬
‫‪*600‬‬
‫מפעל מוגן‬
‫‪2100‬‬
‫מועדון תעסוקתי‬
‫‪2000‬‬
‫סה"כ‬
‫‪1800‬‬
‫‪4100‬‬
‫‪5900‬‬
‫מנתוני משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי‪2004 ,‬‬
‫*כשליש מסך כל בעלי הנכויות המשולבים בתעסוקה באמצעות הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫נתונים אלה מצביעים עדיין על המצאות מרבית מקבלי השירותים בתעסוקה מוגנת‪ .‬המגמה כיום היא‬
‫להפנות יותר ויותר אנשים לתעסוקה נתמכת‪ .‬יש לזכור כי שירותי תעסוקה נתמכת התפתחו בחמש‬
‫השנים האחרונות בלבד ובפרק זמן קצר זה קלטו למעלה מ‪ 1000-‬איש‪.‬‬
‫שיקום תעסוקתי – הגישה המסורתית‬
‫"מערכת שיקום המכינה ללא סוף אנשים לתעסוקות שלעולם לא יצאו לפועל"‬
‫)‪(Anthony & Blanch, 1987‬‬
‫‪4‬‬
‫במחצית השניה של המאה ה‪ 20-‬הושם הדגש בשיקום תעסוקתי על הלחץ המתלווה לעבודה בשוק‬
‫הפתוח‪ .‬החשש היה כי הלחץ יגביר את הסימפטומים ויוביל להתפרצות גלים נוספים של המחלה‬
‫הפסיכיאטרית‪ .‬על פי גישה זו הוקמה רשת ענפה של מסגרות שיקום תעסוקתי מוגנות‪ ,‬שמטרתן‬
‫להכין את האדם המתמודד עם מגבלה פסיכיאטרית לעולם העבודה‪ ,‬תוך שהמערכת "מווסתת" עבורו‬
‫את הגירויים והדרישות )‪ .(Krupa, 2004‬בפועל‪ ,‬רמת הדרישות במסגרות אלה היתה נמוכה ביותר‪,‬‬
‫מגוון ההתנסויות התעסוקתיות היה מצומצם והן אפשרו קידום בעיקר בתוך המערך המוגן‪.‬‬
‫מועדון תעסוקתי‪ ,‬שעמד בבסיס רצף השיקום התעסוקתי‪ ,‬נועד לספק התנסויות ראשוניות במינימום‬
‫לחץ ודרישות‪ .‬משם ניתן היה להתקדם למפעל מוגן‪ ,‬שם עלתה רמת הדרישות‪ ,‬ביניהן הקפדה על‬
‫זמנים‪ ,‬נוכחות ותפוקה‪ ,‬אך בד"כ לא עלתה רמת המיומנות הנדרשת לביצוע העבודה‪ .‬התקדמות‬
‫לתעסוקה נתמכת בשוק הפתוח התאפשרה למעטים בלבד‪ ,‬רק לאחר התקדמות על רצף זה ולא‬
‫בכניסה מיידית‪ .‬תהליך זה הכין את המופנים אליו לעבודה יצרנית בלבד‪ ,‬הדורשת מיומנויות נמוכות‪,‬‬
‫וכמעט לא התייחס לנטיות התעסוקתיות ולשאיפות האישיות של כל משתקם‪ .‬הגורם שעודד‬
‫להתקדם בסולם המסגרות המוגנות היה התמריץ הכלכלי‪ ,‬שעלה ממסגרת למסגרת‪ ,‬גם אם נשאר‬
‫נמוך ביותר יחסית לשוק העבודה הפתוח‪ .‬עבודה מועטה נעשתה בהכנה למעברים הנדרשים בתהליך‬
‫והתמודדות עם שינויים‪ .‬האמונה היתה כי האדם לא יידרש להתמודד עם השתלבות בשוק הפתוח‪ ,‬או‬
‫שיחזור למסגרת המוגנת ממנה יצא לאחר תקופת התנסות‪ .‬מחשבה על התנסות במגוון תעסוקות עד‬
‫למציאת המענה המתאים עבורו לא נלקחה בחשבון‪ ,‬וחוסר הצלחת השילוב הוסבר לרוב כחוסר יכולת‬
‫של המשתקם‪.‬‬
‫בארץ התפתחה מערכת השיקום התעסוקתי המסורתית משנות ה‪ 80-‬ועד שנת ‪ .2000‬הרצף השיקומי‬
‫החל בתעסוקה יצרנית ויצירתית במסגרת מחלקות ריפוי בעיסוק בבתי החולים הפסיכיאטרים‪ ,‬שהיוו‬
‫הכנה להשתלבות במועדוני תעסוקה‪ ,‬במפעל מוגן או במרכז שיקום‪ .‬שירותי השיקום התעסוקתי‬
‫בקהילה פעלו באופן מוגן במרפאות קהילתיות לבריאות הנפש ובמסגרת עמותות שונות‪ ,‬בחסות‬
‫משרד הבריאות‪ .‬עד לכניסת חוק שיקום נכי נפש בקהילה בשנת ‪ ,2000‬שילוב בשוק הפתוח נעשה‬
‫בעיקר על ידי מחלקות השיקום בסניפי הביטוח הלאומי‪ ,‬אך שירות זה התמחה במתן מענים‬
‫לצרכיהם של אנשים עם מגבלות פיזיות וחושיות וכמעט שלא נתן מענה לאנשים עם מגבלות‬
‫פסיכיאטריות‪ .‬מתוך הצורך שעלה בשטח היו ארגונים בודדים שהחלו ביישום תעסוקה נתמכת‬
‫לאוכלוסייה זו באזורים גיאוגרפיים מצומצמים עוד לפני כניסת החוק‪ ,‬ואלה פעלו בתמיכת משרד‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫שיקום תעסוקתי – הגישה המודרנית‬
‫"גם כשאנשי המקצוע חושבים שהאדם אינו מוכן‪ ,‬תחושת האדם כי הוא אכן מוכן תהיה המנבא‬
‫הטוב ביותר להצלחת שילובו בעבודה" )‪(Anthony & Blanch, 1987‬‬
‫‪5‬‬
‫מספר גורמים אפשרו שינוי בגישת השיקום התעסוקתי עבור אנשים עם מגבלות פסיכיאטריות‬
‫לקראת סוף המאה ה‪ :20-‬כניסתן של תרופות חדשות להפחתת הסימפטומים הנובעים מהפגיעה‬
‫הפסיכיאטרית ובעלות תופעות לוואי הנראות פחות לעין; חקיקה חדשה בארה"ב בתחום זה ומתן‬
‫תמריצים למעסיקים )‪ ;(ADA, 1990‬כניסתן של גישות שיקומיות שעסקו בהעצמת מתמודדים עם‬
‫מגבלה פסיכיאטרית והתפתחותה של התנועה לסנגור עצמי בארה"ב )‪.(Razzano & Cook, 2005‬‬
‫גישה שיקומית מרכזית היתה זו של ‪ Anthony‬ו‪ ,(1987) Blanch-‬אשר אימצו מודל ששימש בהצלחה‬
‫אנשים עם פיגור ונכויות פיזיות והתאימו אותו לאנשים עם מגבלות פסיכיאטריות‪ .‬המודל שהציעו‬
‫התחשב באופי המחזורי של המחלות הפסיכיאטריות והצרכים המיוחדים של אוכלוסיה זו‪ .‬הנחת‬
‫היסוד שלהם היא כי כל אדם עם מגבלה פסיכיאטרית יכול לעבוד באופן פרודוקטיבי במסגרות‬
‫רגילות ללא קשר לחומרת מחלתו‪ ,‬אם זוהי בחירתו ואם ניתנה לו התמיכה הדרושה‪ .‬אי‪-‬קליטה‬
‫בעבודה‪ ,‬עפ"י גישה זו‪ ,‬נובעת מבחירה לא נכונה של סוג העבודה או סביבת העבודה ומתמיכה שאינה‬
‫מתאימה‪ .‬הם מדגישים כי ההצלחה בעבודה הינה חלק ממערכת חייו של האדם ואי אפשר להפרידה‪,‬‬
‫לכן יש צורך לבדוק עמו את אמונותיו‪ ,‬שאיפותיו וערכיו ולא רק את כישוריו או מגבלותיו‪ ,‬כמשפיעים‬
‫על האופן בו מתוכנן תהליך השיקום התעסוקתי‪ .‬נקודת המוצא חייבת להיות האדם עצמו‪ ,‬דבר היוצר‬
‫תהליך שילוב תעסוקתי אינדיבידואלי‪ .‬הם טענו כי יש להימנע מתהליכי שיקום תעסוקתי מכינים‬
‫במסגרות מוגנות‪ ,‬המבודדות מעולם התעסוקה האמיתי‪ ,‬וכי יש לספק מספר רמות תעסוקה ותמיכה‬
‫בשוק הפתוח עצמו‪.‬‬
‫המעבר מהגישה המסורתית‪ ,‬שדגלה ברצף של שיקום תעסוקתי מוגן‪ ,‬בו כל המשתקמים נכנסים‬
‫לתלם של אותו סוג תעסוקה‪ ,‬לגישה המודרנית‪ ,‬בה נתפרת לכל משתקם העבודה המתאימה לו‪,‬‬
‫איפשר פיתוח של מודל התעסוקה הנתמכת באוכלוסייה זו‪ .‬ההגדרה הרשמית של המושג מתייחסת‬
‫לעבודה בשוק הפתוח‪ ,‬במקומות עבודה המאפשרים שילוב עם כלל האוכלוסייה‪ ,‬כאשר רמת‬
‫הדרישות מתאימה לכוחות‪ ,‬למשאבים‪ ,‬ליכולות‪ ,‬לסדרי העדיפויות ולתחומי העניין של האדם‬
‫)‪ .(Workforce Investment Act, 1998‬לעובדים המקצועיים‪ ,‬המעסיק והאחרים המשמעותיים‬
‫לאדם תפקיד חשוב כמסייעים בתהליך בחירת העבודה המתאימה והכנה לקראתה ) & ‪Anthony‬‬
‫‪.(Blanch, 1987‬‬
‫בישראל‪ ,‬עם כניסת חוק שיקום נכי נפש בקהילה לתוקפו והקמת ועדות סל שיקום ליישומו‪ ,‬ניתנה‬
‫עדיפות לנושא השילוב בתעסוקה בשוק הפתוח‪ ,‬כדי לעודד את השילוב בקהילה וכדי להקנות בטחון‬
‫חברתי וכלכלי‪ .‬בשלבים הראשונים די היה בהבעת עניין מצד המשתקם הפונה לוועדה כדי להפנותו‬
‫לשירות תעסוקה נתמכת‪ ,‬זאת בהתאם לעקרונות גישת השיקום המודרנית‪ .‬כתוצאה מתהליך זה הגיע‬
‫בתוך כשלוש שנים מספר המועסקים בשוק הפתוח בעזרת שירותי תעסוקה נתמכת לכ‪1400-‬‬
‫משתקמים‪ ,‬כשהשירות ממומן כולו על ידי משרד הבריאות‪ .‬סיפורי ההצלחה שהגיעו מהשטח‪ ,‬גם‬
‫מקרב משתקמים בעלי היסטוריית מחלה קשה‪ ,‬גרמו להתרגשות רבה ולהבעת אמון בסוג שירות זה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫האופטימיות הרבה פינתה במהלך הזמן מקום להתמודדות עם מציאות שונה במקצת‪ .‬לעיתים‬
‫קרובות ההשתלבות בשוק העבודה הפתוח נעשית לפרקי זמן קצרים בלבד ובעבודות ברמת דרישות‬
‫נמוכה‪ .‬נשמעות דעות בשטח כי אוכלוסייה זו אינה מסוגלת לעמוד בדרישות גבוהות או להתמיד‬
‫לאורך זמן‪ .‬מחקרים חדשים מראים כי דווקא הציפיות הנמוכות הן אלה המקשות על ההשתלבות‬
‫לטווח ארוך ומונעות הזדמנויות לעבודה ברמת דרישות התואמת את יכולות האדם )‪.(Kirsch, 2000‬‬
‫יעקב‪ ,‬המשתלב בשוק העבודה בסיוע תעסוקה נתמכת בקרית אתא‪ ,‬מספר‪:‬‬
‫"למעגל העבודה נכנסתי בגיל ‪ .17.5‬עבדתי בבית דפוס‪ ,‬בעמילות מכס‪ ,‬במשרד מס הכנסה‬
‫ובעבודות מזדמנות שונות‪ .‬עם הזמן התקשיתי יותר ויותר להחזיק מעמד בעבודה בשל‬
‫בעיותיי הנפשיות‪ .‬בשנת ‪ 2003‬נודע לי על תוכנית תעסוקה נתמכת ופניתי אליהם‪ ,‬כי‬
‫חשתי צורך לקבל עזרה במציאת עבודה‪ ,‬בהשתלבות ובקבלת תמיכה וליווי‪ .‬רציתי מאד‬
‫למצוא מקום עבודה קבוע‪ ,‬בו אוכל להחזיק מעמד לאורך זמן‪ .‬בתחילת שנת ‪2005‬‬
‫התקבלתי לעבודה בבית אבות בתפקיד עוזר למרפאה בעיסוק‪ .‬לא ידעתי כיצד אתמודד‬
‫עם עבודה כזו‪ .‬בעבר חוויתי במקום העבודה התקפים פסיכוטיים וחרדות קיומיות‪ .‬ומה‬
‫יקרה אם הפסיכוזה והחרדות יחזרו גם עכשיו? הגעתי להחלטה עמוקה כי אני חייב‬
‫לשקם את עצמי‪ ,‬להיות פרודוקטיבי ולתרום לחברה‪ .‬המשמעות של החלטה זו היתה‬
‫לבחור בחיים‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ .‬ביחד עם עובדת השיקום נקבע שאעבוד במקום החדש רק‬
‫שלושה ימים בשבוע‪ ,‬כדי להפחית לחץ‪ ,‬מאמץ ועומס נפשי ופיזי‪ .‬היו ימים שבהם לא‬
‫הגעתי לעבודה בגלל החרדות‪ ,‬אך נלחמתי ונאחזתי בכל מה שרק יכולתי‪ .‬סביבת העבודה‬
‫היתה תומכת מאד ומבינה‪ .‬לאט לאט חל שינוי במצבי הנפשי והתפקודי‪ .‬כיום אני מעביר‬
‫קבוצות ופעילויות לקשישים ומסייע בטיפול פרטני במספר אנשים‪ ,‬ביניהם בחור צעיר בן‬
‫‪ ,32‬עם נכות פיזית קשה‪ ,‬שנפשי נקשרה בנפשו‪ .‬כאשר אותו בחור ציין בפני שהוא רואה‬
‫בי אדם שעוזר לו‪ ,‬לא היה לי תענוג וסיפוק גדול יותר מזה‪ .‬הבנתי שהנתינה שלי היא‬
‫הקבלה שלו‪ ,‬ולהיפך‪ .‬בעקבות ההשתלבות בעבודה גבר בטחוני העצמי וכך גם האמונה‬
‫ביכולותיי ובכוחותיי‪ .‬חל שיפור ביציבות הנפשית שלי ושיפור במצבי הכלכלי‪ ,‬דבר‬
‫שאפשר לי לרכוש מחשב‪ ,‬לצאת יותר לבלות ולהגדיל את המעגל החברתי שלי‪ .‬כיום אני‬
‫מרגיש כמו כל אדם בחברה שעובד ותורם לקהילה‪ .‬לאור הכישורים שגיליתי שיש לי‬
‫בעבודה עם אנשים אני מקווה שבעתיד אצטרף לקורס מדריכי שיקום‪ .‬שאיפתי להיות‬
‫חלק מצוות עובדים שיקומי ולעזור לאחרים הנמצאים במצב בו הייתי‪ .‬אין ספק כי‬
‫העבודה הראתה כי יש בי חלקים נוספים וחיזקה את החלקים הבריאים"‪.‬‬
‫עקרונות ומודלים בגישה המודרנית‬
‫"כישלונות באים לא בגלל חומרת הנכות אלא בגלל בחירה לא נכונה של תעסוקה ובגלל תמיכה לא‬
‫מתאימה" )‪(Anthony & Blanch, 1987‬‬
‫‪7‬‬
‫במוקד הגישה המודרנית ניצבת מעורבות האדם‪ .‬האדם עצמו בוחר את מטרותיו התעסוקתיות‪ .‬ללא‬
‫מעורבות ובחירה לא יצליח תהליך השיקום התעסוקתי‪ .‬עם זאת‪ ,‬אחריותם של אנשי המקצוע בהשגת‬
‫מעורבות ובחירה מצד האדם חשובה ביותר‪ .‬עליהם להאמין ולמצוא את הדרך לאפשר לכל אחד‬
‫להגיע לנקודה זו ולפתח מוכנות לתהליך השיקום בשיתוף עמו‪ .‬עקרון מנחה זה הביא לפיתוחם של‬
‫מספר מודלים‪ .‬חלקם נבדקו מחקרית והצלחתם הוכחה וחלקם עדיין בשלבי פיתוח והטמעה בשטח‪.‬‬
‫המשותף לכל המודלים הוא ההסתייעות בעבודה כאמצעי להשגת החלמה‪.‬‬
‫המודל המרכזי בגישה המודרנית‪ :‬מודל ה‪IPS-‬‬
‫על פי עקרונות היסוד שהציגו ‪ Anthony‬ו‪ (1987) Blanch-‬פותח מודל ה‪Individual Placement -‬‬
‫‪ .(IPS) and Support Program‬מודל זה מתייחס לתהליכי השתלבות בתעסוקה נתמכת והוא‬
‫מושתת על שישה עקרונות )‪:(Becker & Drake, 1993‬‬
‫שלב בחירת העבודה ‪Choose -‬‬
‫‪ .1‬מיקוד על מציאת עבודה בשוק הפתוח ללא הכרח לשהות במסגרות מוגנות כהכנה‪ .‬המטרה‬
‫היא קליטה במקום עבודה תחרותי‪ ,‬בשכר מינימום‪ ,‬ובשילוב חברתי עם כלל האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ .2‬בחירה לפי העדפות המשתקם‪ .‬משתקם המשתלב בסוג עבודה לפי העדפתו משתלב טוב יותר‬
‫ומחזיק מעמד לאורך זמן ממושך יותר‪ .‬עקרון זה מחייב מעורבות אקטיבית של המשתקם‬
‫ויצירתיות מצד עובדי השיקום התעסוקתי למציאת העבודה המתאימה ביותר‪.‬‬
‫‪ .3‬אינטגרציה בין אנשי מקצוע טיפוליים ובין ספקי שירותי שיקום תעסוקתי‪ .‬שיתוף פעולה זה‬
‫מאפשר קבלת החלטות משותפות ותכנון מקיף‪ ,‬הכולל גם התייחסות לצרכים רפואיים‪,‬‬
‫סוציאליים ואחרים‪.‬‬
‫שלב השגת העבודה ‪Get -‬‬
‫‪ .4‬חיפוש מהיר של מקומות עבודה פוטנציאליים‪ .‬החיפוש המהיר בא למנוע ירידה במוטיבציה‪.‬‬
‫ההכשרה לתפקיד המיועד נעשית במקום העבודה עצמו‪ ,‬כאשר האדם לומד מיומנויות‬
‫ספציפיות בהקשר של סביבת העבודה בה הוא נדרש לתפקד‪ .‬ההכשרה מותאמת לסגנון‬
‫הלמידה של הפרט‪.‬‬
‫שלב שימור העבודה – ‪Keep‬‬
‫‪ .5‬תהליך אבחון מקיף ומתמשך מתבצע תוך כדי תהליך ההשתלבות בעבודה‪ ,‬החל מפגישות‬
‫הערכה ראשונות‪ ,‬דרך תקופת ההכשרה וכלה בהשתלבות בעבודה )‪.(On-Site-Assessment‬‬
‫‪ .6‬תמיכה לאורך זמן )‪ .(Time-Unlimited-Support‬תמיכה הניתנת על ידי עובד השיקום‬
‫התעסוקתי המלווה את המשתקם הינה משמעותית ביותר בהמשך שימור מקום העבודה‪.‬‬
‫חשוב לקחת בחשבון כי תהליך ההחלמה הוא אישי וכל משתקם זקוק להתערבות ותמיכה‬
‫באופנים שונים‪ ,‬בנקודות זמן שונות ועל פני טווח זמן שונה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מודל זה שגובש בראשית שנות ה‪ 90-‬ממשיך להוות בסיס לשירותים המתפתחים בתחום התעסוקה‬
‫הנתמכת‪ .‬מחקרים רבים תומכים ביעילות יישומם של עקרונות המודל לעומת יעילותן של גישות‬
‫מסורתיות ) ‪Lehman et al., 2002; Cook et al., 2005 ; Cook & Razzano, 2000; Crowther,‬‬
‫‪ .(Marshall, Bond & Huxley, 2001‬מחקרים שנערכו בארה"ב מצאו כי ב‪ 6-‬מסגרות ששינו את‬
‫אופן עבודתן ממערכת המספקת אשפוז יום למערכת המספקת תעסוקה נתמכת גדל אחוז האנשים‬
‫שהשתלבו בעבודה בשוק הפתוח מ‪ 13%-‬ל‪ .38%-‬בהשוואה שנערכה בין תכניות של תעסוקה נתמכת‬
‫לתכניות מסורתיות של שיקום תעסוקתי נמצא כי רק ‪ 19%‬ממשתתפי תכניות השיקום המסורתיות‬
‫השתלבו בתעסוקה בשוק הפתוח‪ ,‬לעומת ‪ 53%‬שהשתתפו בתוכניות של תעסוקה נתמכת ) ‪Bond,‬‬
‫‪ .(2004‬מחקרים נוספים מצאו כי לתעסוקה נתמכת השפעה לא רק על שיפור היכולת התעסוקתית של‬
‫האדם‪ ,‬אלא היא משפיעה לחיוב גם על תחומי חיים אחרים )‪.(Razzano & Cook, 2005‬‬
‫בעשור שחלף מאז פרסום מודל ה‪ IPS-‬הראשון התפתחו תכניות תעסוקה נתמכת בעלות גוונים‬
‫שונים‪ Gowdy, Carlson .‬ו‪ ,(2003) Rapp-‬בדקו מהם הגורמים המבדילים בין תוכניות תעסוקה‬
‫נתמכת שהוכחו כיעילות לבין תוכניות פחות יעילות‪ .‬הם מצאו כי בשלב בחירת העבודה )‪(Choose‬‬
‫ההצלחה מושפעת לטובה משיחות עם המשתקם על נושא העבודה עם כל הגורמים המלווים אותו‪,‬‬
‫מחשיפה מוקדמת לתעסוקה נתמכת‪ ,‬והמשך דגש על נושא העבודה בצורה שיטתית ותומכת‪ .‬בשלב‬
‫השגת העבודה )‪ (Get‬יש חשיבות לכניסה מהירה למקום העבודה ללא הכנות רבות‪ ,‬חשיפת‬
‫המעסיקים למידע על מגבלות פסיכיאטריות כדי להפחית סטיגמה‪ ,‬כולל דיון עם המשתקם לגבי‬
‫התועלות והמחיר של חשיפה אישית ומציאת דרכי התמודדות אישיות עם סוגיה זו‪ .‬נמצא כי‬
‫התאמות במקום העבודה לצרכיו האישיים של העובד מגבירים תחושת תועלת הדדית בין המעסיק‬
‫לעובד וכי מגע ישיר עם המעסיקים בשלב חיפוש העבודה מקל על ההשתלבות‪ .‬בשלב שימור העבודה‬
‫)‪ (Keep‬נמצא כי קשר תכוף ורמת תמיכה גבוהה הניתנת על ידי עובד השיקום הן למעסיק והן‬
‫למשתקם העובד יוצרים תחושת בטחון ונוחות‪ ,‬המאפשרים את ההשתלבות לאורך זמן‪ .‬גמישות‬
‫ונכונות לעזור מצד המעסיק ומצד עובדים אחרים מסייעים אף הם ותחושת סיפוק של העובד‬
‫מעבודתו‪ ,‬הנובעת מהתאמה אישית טובה‪ ,‬הכרחית להצלחת שלב זה‪.‬‬
‫ברחבי העולם קיימת הסכמה לגבי יתרונותיו של מודל ה‪ IPS-‬לתעסוקה נתמכת מול מודלים‬
‫מסורתיים של שיקום תעסוקתי‪ .‬במהלך העשור האחרון התפתחו תוספות ושינויים‪ ,‬המאפשרים‬
‫הטמעה של עקרונות המודל באופן רחב יותר‪ Razzano .‬ו‪ (2005) Cook-‬מוסיפות מרכיב חיוני למודל‬
‫הנקרא "ייעוץ כלכלי" )‪ (Benefit Counseling‬שמשמעותו מתן ייעוץ לגבי רווח והפסד של שכר‬
‫עבודה מול קצבת הנכות וכל ההטבות הנלוות אליה‪ .‬הפחד מאובדן הכנסה פועל כתמריץ שלילי ולכן‬
‫ייעוץ נכון בתחום זה עשוי לסייע למשתקם לשפר את מצבו הכלכלי בעזרת העבודה ולא להיקלע‬
‫להפסדים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מודל "התפריט האישי"‬
‫מודל זה פותח על‪-‬ידי ‪ (1999) Chandler‬כשהנחת היסוד היא שכמעט כל אדם המתמודד עם מגבלה‬
‫פסיכיאטרית יכול להשתלב בעבודה תחרותית‪ ,‬ולא משנה מהי דרגת נכותו )"‪.("Zero exclusion‬‬
‫הדירוג המוצע במודל זה כולל בתוכו מספר סוגי תעסוקות נתמכות ללא שלב מוגן‪ ,‬כאשר האפשרויות‬
‫מתוכן יכול האדם לבחור מתמקדות בשלושה תחומים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬השכלה והכשרה – נגישות לאפשרויות תעסוקה והכשרה בקהילה‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה בשכר בעבודות המנוהלות על ידי המסגרת השיקומית‪ ,‬בתוך מקומות עבודה רגילים‪,‬‬
‫עד ‪ 9‬חודשים‪.‬‬
‫‪ .3‬תעסוקה בקהילה – השמה קבוצתית‪ ,‬עבודה עונתית‪ ,‬תעסוקה נתמכת במשרה חלקית או‬
‫מלאה אותה מחפש עובד שיקום‪ ,‬או תעסוקה עצמאית אותה מחפש האדם בכוחות עצמו ובה‬
‫ניתן לקבל ליווי‪.‬‬
‫חשוב לזכור כי לפונים לשיקום תעסוקתי יש בדרך כלל מעט מאד ניסיון תעסוקתי או שחלף זמן רב‬
‫מאז ניסיון התעסוקה האחרון שלהם‪ .‬בפרק הזמן שחלף הפכה ההתמודדות עם המחלה לעיסוק‬
‫מרכזי ושינוי זה מחייב למידה עצמית מחודשת של היכולות‪ ,‬הרצונות והלבטים‪ .‬לאור זאת‪ ,‬המוקד‬
‫של מודל זה הוא בהזדמנויות הניתנות למספר התנסויות בעבודה‪ ,‬בסביבות שונות‪ ,‬בשכר מינימום‬
‫ובהתאמה לדרישות שוק העבודה‪ ,‬אך לא בהכרח ברצף מוכתב מראש‪ .‬הזדמנויות אלה חשובות‬
‫לפיתוח יכולת עבודה בשוק הפתוח לטווח ארוך‪.‬‬
‫במחקר שערך ‪ (1999) Chandler‬נמצא כי ‪ 5‬שנים לאחר הפעלת מודל זה במסגרת כפר שיקומי היתה‬
‫עליה משמעותית במוטיבציה לעבוד‪ 95% .‬מהמשתקמים הביעו נכונות להתנסות בעבודה )יותר מאשר‬
‫באוכלוסייה כולה(‪ .‬המחקר מראה גם כי אחרי מספר התנסויות האדם מגיע להתאמה טובה יותר בינו‬
‫ובין מקום עבודתו‪ .‬עם זאת‪ ,‬עדיין לא הוכח כי מודל זה אכן יוצר התמדה בעבודה בשוק הפתוח‬
‫לטווח ארוך יותר‪.‬‬
‫גישת "משולש ההצלחה"‬
‫גישה זו פותחה בישראל במסגרת עמותת "אנוש" – העמותה הישראלית לבריאות הנפש )לייטנר‪,‬‬
‫‪ .(2004‬על פי גישה זו‪ ,‬השתלבות מוצלחת בעבודה מתבססת בראש וראשונה על תקשורת טובה בין‬
‫שלושת הגורמים המעורבים‪ :‬האדם עצמו‪ ,‬המעסיק‪ ,‬ועובד השיקום‪ ,‬השואפים להשגת מטרה‬
‫משותפת‪ .‬מאחורי כל קודקוד קיימת מערכת שלמה‪ ,‬הכוללת את המרכיבים האישיים‪ ,‬העוצמות‪,‬‬
‫החולשות והגורמים הסביבתיים אותם מביא כל אחד מהמעורבים בתהליך‪ .‬הקמת מערך תעסוקה‬
‫נתמכת מחייב התייחסות לכל המערכות המפורטות‪ ,‬בכדי לאפשר תהליכי שיקום אפקטיבים‪.‬‬
‫כוחות‪ ,‬העדפות‪ ,‬שאיפות‪,‬‬
‫מיומנויות‪ ,‬פחדים‪ ,‬סימפטומים‪,‬‬
‫רקע תעסוקתי‪ ,‬טיפול תרופתי‪,‬‬
‫משפחה‪ ,‬גורמים טיפוליים‪ ,‬רשת תמיכה‬
‫משתקם‬
‫‪10‬‬
‫המשתקם ניצב בראש המשולש‪ ,‬כגורם התייחסות מרכזי‪ .‬עובד השיקום מתפקד כציר מתווך בין‬
‫המשתקם לבין המעסיק‪ .‬כאשר מושג תיאום בין הצרכים של המעסיק והצרכים של המשתקם‬
‫מתפתחת תקשורת ישירה בין השניים ועובד השיקום נסוג באופן הדרגתי‪ .‬במצבים אחרים‪ ,‬כאשר יש‬
‫ניגוד בין הצרכים‪ ,‬תפקיד עובד השיקום לתווך וליצור משא ומתן בין המשתקם למעסיק על מנת‬
‫לאפשר להם להבין את הצרכים של הצד השני‪ .‬עובד השיקום מחויב קודם כל לצרכיו של המשתקם‬
‫ועל פיהם הוא יכול להמשיך ולחפש אפשרויות עבודה אחרות‪ .‬קיימת אפשרות כי המשתקם ייצור‬
‫בעצמו את הקשר הראשוני עם המעסיק‪ .‬במקרים אלה נעשה הליווי על פי בקשה של המשתקם כאשר‬
‫הוא חש כי הוא זקוק להתערבות או סיוע של עובד השיקום‪.‬‬
‫דוגמא לקשר המשולש ולחשיבות התקשורת ניתן למצוא בסיפורה של עובדת השיקום של רונית‪:‬‬
‫"עקב קושי בהתמדה ובהגעה לעבודה מדי יום ברציפות התעוררו מחלוקות בין‬
‫המעסיק לרונית‪ .‬כעובדת שיקום ניהלתי משא ומתן דו סטרי במטרה לאפשר לרונית‬
‫להבין את צרכי מקום העבודה‪ ,‬ומנגד הסברתי למעסיק את הקושי האמיתי איתו‬
‫מתמודדת רונית‪ .‬שיחה משותפת בנוכחות רונית‪ ,‬המעסיק ואנוכי‪ ,‬בה הביע כל אחד‬
‫מהצדדים את דעתו‪ ,‬הניבה פתרון והסכמה שרונית תעבוד ‪ 4‬ימים בשבוע‪ .‬פתרון זה‬
‫התגלה כמוצלח ביותר‪ .‬רונית עמדה בהסכם זה ותחושתה הטובה כי מודעים לצרכיה‬
‫ומתחשבים בהם תרמה לעבודתה ולהרגשתה האישית‪ .‬גם המעסיק חש כי הצליח‬
‫לספק את צרכיה של רונית מבלי לפגוע בצרכי מקום העבודה‪ .‬רונית התמידה בעבודה‬
‫זו במשך שנתיים"‪.‬‬
‫פיתוח קריירה – מודל דו‪-‬שלבי‬
‫‪ Kravitz, Dellario, Granger‬ו‪ (2003) Salzer-‬מציגים מודל בו בשלב הראשון האדם משתלב בעבודה‬
‫ורוכש את המיומנויות הדרושות למקום העבודה הספציפי‪ ,‬יחד עם השינויים הדרושים בתחומי חייו‬
‫האחרים‪ .‬בשלב השני המוקד הוא פיתוח קריירה הדורשת חשיבה לעתיד‪ ,‬התפתחות מקצועית‬
‫‪11‬‬
‫והרחבת השכלה‪ .‬בשני השלבים נדרשות התאמות אישיות וסביבתיות שונות‪ .‬כדי שפיתוח קריירה‬
‫יהפוך ליעד בשיקום פסיכיאטרי ולא רק שילוב מוצלח במקום עבודה ספציפי‪ ,‬יש לפתח כלים‬
‫מקצועיים‪ ,‬להגדיל את גמישות שוק העבודה‪ ,‬לספק רשת תמיכה מתאימה‪ ,‬ולרכך את הגבולות‬
‫התרבותיים והכלכליים‪.‬‬
‫בכל המודלים והפיתוחים שהוצגו ניתן ליווי לטווח ארוך והוא גמיש ומשתנה בהתאם לצרכי‬
‫המשתקם‪ .‬כך למשל כאשר המשתקם ניצב בפני קידום‪ ,‬שינוי תפקיד או רצון להחליף מקום עבודה‪,‬‬
‫עולה מידת הליווי‪ ,‬במידה והמשתקם מביע צורך‪ .‬חשוב להבין כי תעסוקה נתמכת היא קודם כל‬
‫תוכנית שיקום ולא חברת כוח אדם‪ .‬המיקוד הוא על המשתקם כלקוח המרכזי ולא על המעסיק‪,‬‬
‫והמטרה היא השגת היעדים התעסוקתיים של המשתקם‪ .‬עם זאת‪ ,‬תנאי העבודה בשטח מחייבים את‬
‫עובד השיקום להתבסס על היצע שוק העבודה ולשמור גם על המעסיק‪ ,‬על מנת שניסיונות שילוב שלא‬
‫צלחו לא ימנעו ניסיונות נוספים מצידו גם בעתיד עם משתקמים אחרים‪.‬‬
‫קשיים בהטמעת הגישה המודרנית‬
‫"עלינו לחגוג את הצלחתם של אנשים עם מגבלות פסיכיאטריות אשר השיגו את מטרותיהם‬
‫התעסוקתיות‪ ,‬ואת הצלחתם של אלה שסייעו להם לעשות זאת" )‪(Razzano & Cook, 2005‬‬
‫‪ Anthony‬ו‪ (1987) Blanch-‬מתארים מספר מחסומים המקשים על יישום הגישה המודרנית‪ :‬מחסומי‬
‫צוות מקצועי‪ ,‬הנדרש לשנות את אופן החשיבה והכלים בהם הוא משתמש כדי לאפשר שיקום‬
‫תעסוקתי בגישה זו; מחסומי סטיגמה‪ ,‬המשפיעים על מעסיקים‪ ,‬על האדם המתמודד‪ ,‬משפחתו‬
‫וסביבתו; מחסומי תוכניות שיקום וטכניקות מותאמות‪ ,‬אותן יש לפתח על פי הגישה החדשה;‬
‫ומחסומי נגישות‪ ,‬כלומר הבנת הצרכים המיוחדים של אדם עובד עם מגבלה פסיכיאטרית וההתאמות‬
‫הדרושות לו‪.‬‬
‫מחסום ייחודי הקיים בארץ הינו מחסום חקיקת שכר מינימום מופחת‪ .‬החוק הקיים בישראל‪,‬‬
‫מאפשר להעסיק אנשים עם מגבלות בשכר מופחת משכר מינימום‪ .‬חקיקה זו מגבילה את ההכנסה עד‬
‫לגובה קצבת הנכות אותה מקבלים המשתלבים בעבודה‪ ,‬שאם לא כן נפגעת קצבתם‪ .‬הרציונאל בבסיס‬
‫חקיקה זו הוא‪ ,‬שקצבת הנכות ניתנת עבור אבדן כושר השתכרות‪ ,‬לכן אדם המסוגל להשתכר אינו‬
‫זקוק לה‪ .‬שילוב בתעסוקה ללא יחסי עובד מעביד‪ ,‬במשרות חלקיות ובשכר מינימום מופחת מהווים‬
‫גורם אטרקטיבי מול מעסיקים ומנגד מאפשרים למשתקם לא לאבד את הכנסתו מקצבת הנכות‪.‬‬
‫למרות הרווח הכלכלי לשני הצדדים‪ ,‬חקיקה זו יוצרת נורמות העסקה שליליות‪ ,‬מחדדת את‬
‫הסטיגמה מצד המעסיקים‪ ,‬מקשה על קידום בעבודה‪ ,‬ופוגמת בתחושת השייכות וביכולת פיתוח‬
‫קריירה‪ ,‬המובילים כולם להתמדה והתפתחות בעבודה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נעשים ניסיונות לטפל במחסומים אלה במספר ערוצים‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫ערוץ פוליטי‪-‬חוקתי‪ :‬במסגרת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מגבלות‪ ,‬המתקיים בכנסת מדי‬
‫שנה‪ ,‬מקדם ח"כ ניסים דהאן‪ ,‬יו"ר השדולה לשילוב אנשים עם מגבלות בחברה‪ ,‬דיונים בועדות‬
‫השונות‪ .‬בשנת ‪ 2004‬התקיימו בועדת הכספים דיונים על מתן תמריצים למעסיקים‪ ,‬המאפשרים‬
‫שילוב של אנשים עם מגבלות‪ ,‬והובאו דוגמאות מהעולם התומכות בגישת התמריצים ‪ -‬הגישה‬
‫האמריקאית דוגלת בהטבות במיסוי‪ ,‬ואילו באירופה דוגלים בהטבות או מענקים למעסיקים‪ .‬בשני‬
‫המקרים נדרשים המעסיקים לא רק לשלב בעבודה אחוז מסוים של אנשים עם מגבלות כדי לזכות‬
‫בהטבה‪ ,‬אלא גם לספק לעובדים אלה הכשרה מקצועית ולאפשר את קידומם‪ .‬בדיון קרא יו"ר ועדת‬
‫הכלכלה‪ ,‬ח"כ שלום שמחון‪ ,‬להכריז על שנת העבודה הבאה כשנת שילובם של אנשים עם נכויות‬
‫בעבודה‪ .‬בסיכום הדיון הוסכם כי יש לתת עדיפות לפיתוח המודעות לנושא בקרב הציבור הרחב‬
‫ולפעילות חקיקתית ותגמול מעסיקים )מתוך דיוני ועדת הכלכלה‪ ,‬אתר כנסת ישראל‪.(16/11/2004 ,‬‬
‫פרק הנגישות מתוך חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬אשר התקבל בכנסת בחודש מרץ ‪,2005‬‬
‫מתייחס להתאמות הדרושות במקומות עבודה‪ .‬לראשונה עולה התייחסות לא רק להתאמות פיזיות‪,‬‬
‫אלא גם לליווי אישי בעבודה‪ ,‬פיצול משרת עובד לשניים ועוד התאמות היכולות לסייע רבות לאנשים‬
‫עם מגבלה פסיכיאטרית‪ .‬הרחבת המחקר סביב צרכי הנגישות המיוחדים של אוכלוסיה זו והעלאת‬
‫המודעות לצרכים אלה חיונית לא רק בקרב קובעי המדיניות‪ ,‬אלא גם בקרב אנשי המקצוע‪,‬‬
‫המעסיקים והמתמודדים עצמם‪.‬‬
‫בעקבות שביתת הנכים הגדולה בשנת ‪ 2002‬הוקמה ועדה בראשות השופט לרון‪ ,‬שהמליצה על הורדה‬
‫הדרגתית של קצבת הנכות בהתאם לעליה בשכר‪ ,‬במקום הורדה מוחלטת של הקצבה‪ .‬ההורדה תחל‬
‫בסכומי השתכרות גבוהים יותר ובמידה והעובד מתקשה להמשיך בעבודתו ניתן יהיה להחזיר לו את‬
‫הקצבה‪ .‬עבור אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית הצעה זו חשובה במיוחד‪ ,‬שכן האופי המחזורי של‬
‫המחלות הפסיכיאטריות מגביר את החשש מאובדן קצבת הנכות והקושי הבירוקרטי לקבלה חזרה‬
‫מונע מחלקם להשתלב בעבודה בשכר גבוה‪.‬‬
‫ערוץ הכשרתי‪ :‬בשנים האחרונות נפתחו מספר קורסי הכשרה לתפקידים במערך השיקום‬
‫הפסיכיאטרי בקהילה עבור אנשים המתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית‪ .‬ביניהם קורס "מעצימים"‬
‫שקיימה עמותת "אנוש" ביחד עם מכון "פסגות" בשנת ‪ ,2004‬אשר הכשיר מתמודדים לתפקידי‬
‫חונכים ומלווים בקהילה של אנשים עם מגבלות פסיכיאטריות‪ ,‬קורס "מצרכנים לנותני שירות"‬
‫שהחל לפעול במסגרת האוניברסיטה העברית‪ ,‬מכון מגיד‪ ,‬בשיתוף עם עמותת "קולות"‪ ,‬ומשרד‬
‫הבריאות בשנת ‪ ,2005‬וקורס "סוקרי איכות של שירותי שיקום" שנפתח לאחרונה במרכז השיקום‬
‫שליד בית החולים לוינשטיין‪ .‬קורסים אלה מהווים פריצת דרך וחלון הזדמנויות עבור אנשים‬
‫המתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית ומעוניינים בקפיצת המדרגה שמאפשרת התעסוקה לתהליך‬
‫ההחלמה‪ .‬תפקידים אלה מאפשרים למבצעים אותם לתרום בחזרה לאחרים המתמודדים עם מגבלה‬
‫פסיכיאטרית‪ ,‬וכן להשתלב בעמדות המשפיעות על התנהלות מערכת השיקום בישראל‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בשנים האחרונות נעשה מאמץ לקדם את נושא ההשכלה בקרב אנשים עם מגבלות פסיכיאטריות‪.‬‬
‫שירותי שיקום בתחום השלמת השכלה ותמיכה בסטודנטים באוניברסיטאות הינם בעלי השפעה‬
‫ישירה על יכולתם התעסוקתית של האנשים ועל רמת השתכרותם‪ .‬נדרשת עוד הרחבה רבה של‬
‫שירותים אלה ובדיקת השפעתם לטווח ארוך על תחומי החיים השונים‪ ,‬ובכללם תחום התעסוקה‪.‬‬
‫ערוץ ציבורי ועסקי‪ :‬לאחרונה מקבלת הפעילות בתחום השיקום התעסוקתי עזרה מגורמים נוספים‪,‬‬
‫בהם משרד התמ"ת )תעשייה‪ ,‬מסחר ותעסוקה(‪ ,‬העוסק ביישום שכר מינימום מותאם ובפיתוח‬
‫תוכניות תעסוקה בשוק פתוח‪ ,‬כולל הרחבת קהל המעסיקים או בעלי העניין‪ .‬גורם משמעותי שהחל‬
‫לפעול לאחרונה הוא מיזם התעסוקה של ארגון הג'וינט‪ .‬מיזם זה מקדם יזמות עסקית של אנשים‬
‫המתמודדים עם מגבלות פסיכיאטריות‪ ,‬שילוב מתמודדים כנותני שירות במערך שירותי השיקום‪,‬‬
‫שדרוג מפעלים מוגנים למפעלים יצרניים ועוד‪ .‬פעילויות אלה מלוות בתמיכה כלכלית ובמחקר‬
‫לבדיקת יעילות למשך שלוש שנים‪.‬‬
‫לאן עלינו לשאוף‬
‫"משתקמים‪ ,‬משפחות‪ ,‬עובדי שיקום ובעלי עניין אחרים צריכים לפעול יחד על מנת להמשיך ולקדם‬
‫את תחום התעסוקה הנתמכת" )‪(Razzano & Cook, 2005‬‬
‫על אף ההצלחות המרשימות‪ ,‬הדרך עוד ארוכה‪ .‬מספר האנשים הנהנים משירות תעסוקה נתמכת‬
‫עדיין קטן ביחס לגודל האוכלוסייה היכולה ליהנות משירות זה‪ .‬פעילותנו לעתיד בתחום זה צריכה‬
‫להתמקד בשני מישורים – עולם השיקום עצמו על עובדיו ומשתקמיו‪ ,‬ועולם התעסוקה‪ ,‬הכולל לא רק‬
‫את המעסיקים אלא גם את שינוי העמדות כלפי אנשים המתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית בחברה‬
‫כולה‪.‬‬
‫שאיפות הנוגעות במשתקמים‬
‫לאור הנתונים שהצגנו על מספר המועסקים‪ ,‬יש להתאים את השירותים למגוון רחב יותר של צרכים‬
‫ולתת מענה לאוכלוסיית יעד רחבה יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לשים יותר דגש בתהליך השיקום התעסוקתי על‬
‫פיתוח קריירה‪ ,‬ולא להסתפק בעבודות שגרתיות‪ .‬שיקום כזה דורש מתן מענה גם להתמודדות עם‬
‫מעברים וקידום תעסוקתי ומחייב פיתוח תוכניות הכשרה מקצועית המתאימות לצרכי אוכלוסיית‬
‫היעד‪ .‬פיתוח תוכניות המכשירות את מי שהשתלבו בעולם העבודה לתמוך וללוות משתקמים‬
‫המתחילים בתהליך וזקוקים למודל חיקוי‪ ,‬הן הכרחיות‪ .‬יש לשאוף לקליטת אנשים המתמודדים עם‬
‫מגבלות פסיכיאטריות כעובדי שיקום מן המניין במסגרות שיקום שונות )תעסוקה‪ ,‬דיור‪ ,‬חונכות וכו'(‬
‫במגוון תפקידים‪ ,‬במשרדי ממשלה ובארגונים המקדמים אינטרסים של אוכלוסייה זו‪ .‬אין ספק כי‬
‫מטרת השיקום התעסוקתי היא היום הבאת האוכלוסייה הנעזרת בשיקום תעסוקתי לעצמאות‬
‫כלכלית וגיבוש כוח מוביל ומשפיע מבין המתמודדים עצמם‪.‬‬
‫שאיפות הנוגעות בעובדי השיקום‬
‫‪14‬‬
‫יש לפתח הכשרה ספציפית לעובדי שיקום בתעסוקה נתמכת‪ ,‬הזקוקים לידע מקצועי מדויק יותר‬
‫בתחום השיקום התעסוקתי וגם לידע רב הנוגע בשוק העבודה‪ .‬חשוב לפתח כלים מקצועיים‬
‫להתמודדות עם אחוזי אבטלה גבוהים‪ ,‬התאמת סביבת עבודה‪ ,‬גישור וכדומה‪ .‬כמו כן יש להרחיב את‬
‫מבנה צוותי השיקום ולכלול בתוכם אנשי עסקים ומתמודדים לצד עובדי מקצועות השיקום‪ .‬תהליך‬
‫הטמעת הגישה המודרנית מחייב הכשרות מקצועיות לא רק לעובדים בתעסוקה נתמכת אלא גם‬
‫לעובדי השיקום המפעילים יחידות מוגנות‪ .‬עובדים אלה נדרשים להתאים את גישתם וטכניקות‬
‫השיקום בהן הם נעזרים כדי לאפשר קידום של משתקמים שהסתגלו למערך השיקום המוגן‪ ,‬ולעודד‬
‫יציאה לעולם העבודה הפתוח‪.‬‬
‫שאיפות הנוגעות בסביבת העבודה ובמעסיקים‬
‫בעת איתור מקום עבודה פוטנציאלי יש לבדוק אם הוא כולל עבודות המאפשרות קידום ולא עבודות‬
‫שגרתיות‪ ,‬חסרות אתגר מקצועי והזדמנות לשינוי‪ .‬חשוב להבין כי גם עבור אנשים בעלי עניין נמוך‬
‫בהשתלבות בעולם העבודה‪ ,‬תפקיד התהליך השיקומי לספק מגוון גירויים‪ ,‬התנסויות והזדמנויות‪,‬‬
‫שיחזירו לאדם את תחושת הצורך עליו עונה עבודה ויגבירו את המוטיבציה לעבודה ולהחלמה‪ .‬חשוב‬
‫להעמיק ולחקור את אמצעי הנגישות היכולים לסייע לאנשים עם מגבלה פסיכיאטרית על מנת להבנות‬
‫את תהליך התאמת סביבת העבודה באופן יעיל יותר‪ .‬ידוע כיום כי אחד הגורמים המקלים על‬
‫ההשתלבות בתעסוקה הוא תמיכת המשפחה והסביבה הקרובה‪ ,‬כמו גם שיתוף פעולה ותיאום בין כל‬
‫נותני שירותי הליווי והתמיכה לאדם בשעות שלאחר העבודה‪ ,‬לכן חשוב לפתח את גורמי התמיכה ולא‬
‫רק את האדם‪ .‬ידוע גם כי למידה המותאמת לדרישות במקום העבודה הספציפי מסייעת לתהליך‬
‫השתלבות ושימור העבודה‪ .‬יש לפתח אם כן תהליכים לזיהוי אופני למידה אינדיבידואלים ואימון‬
‫בתוך סביבות עבודה אמיתיות‪ .‬כיוון פעולה נוסף הוא פתיחת דלתות בקרב מעסיקים גדולים‪,‬‬
‫תאגידים וגופים ממשלתיים כצעד הכרחי בהרחבת אפשרויות העבודה‪.‬‬
‫שאיפות הנוגעות בחקיקה וחברה‬
‫במישור החברתי יש לפעול לקידום חקיקה שתגדיר תמריצים למעסיקים ותצמצם את האיום של‬
‫אובדן קצבת הנכות‪ .‬לאור המחקרים הרבים שנעשו בעולם המעידים על יעילות מודל התעסוקה‬
‫הנתמכת‪ ,‬יש להגדיל את התקציבים המוקצים לתחום זה לטובת פיתוח נוסף ולטובת עריכת מחקרים‬
‫לחיזוק ממצאי ההצלחות העולים מהשטח‪ .‬מחקרים אלה יסייעו בהשפעה על קובעי המדיניות‪,‬‬
‫יצמצמו את הסטיגמה ויגבירו את האמונה ביכולת ההשתלבות של אנשים עם מגבלות פסיכיאטריות‬
‫בשוק העבודה‪ .‬יש להעמיק בפעילות למען ניפוץ הסטיגמה בקרב הציבור הרחב‪ ,‬ובעיקר בקרב‬
‫מעסיקים‪ ,‬באמצעות חינוך וקשר ישיר בין המעסיק לבין העובד המתמודד עם מגבלה פסיכיאטרית‪.‬‬
‫טיפול במחסומי הסטיגמה חייב להיעשות באמצעות שיווק של יכולות המשתקם והצלחות מוכחות‬
‫בתחום השיקום התעסוקתי‪.‬‬
‫סיכום‬
‫‪15‬‬
‫בעולם המערבי חל מהפך בשיקום הפסיכיאטרי ב‪ 30-‬השנים האחרונות‪ .‬תהליכים רבים במישור‬
‫התרופתי‪ ,‬במישור המקצועי ובמישור הקהילתי והחוקתי חברו יחדיו כדי לאפשר שינויים‬
‫משמעותיים‪ .‬גישת ההחלמה והעבודה כמרכיב מרכזי בה אפשרה פיתוח מודלים של "תעסוקה‬
‫נתמכת" המוכיחים את עצמם ברחבי העולם ובמגוון אוכלוסיות‪.‬‬
‫בחמש השנים שחלפו מאז הוחל בישראל חוק שיקום נכי נפש בקהילה‪ ,‬במסגרתו פועלים שירותי‬
‫תעסוקה נתמכת – הגענו להישגם רבים‪ .‬מאות אנשים פנו‪ ,‬התנסו‪ ,‬נקלטו‪ ,‬נפלטו‪ ,‬התנסו במקומות‬
‫נוספים וממשיכים לחפש‪ .‬עדיין קיימים מחסומים רבים‪ ,‬בהם סטיגמה חברתית מצד מעסיקים‪ ,‬פחד‬
‫של משפחות ואנשי מקצוע‪ ,‬מצב כלכלי במשק הישראלי‪ ,‬תמריצים שליליים ליציאה לעבודה‪ ,‬חוסר‬
‫תמריצים למעסיקים‪ ,‬ביורוקרטיה מסורבלת ועוד‪ .‬למרות כל אלה‪ ,‬פותחים אט אט המשתקמים‬
‫ועובדי השיקום‪ ,‬אפשרויות שלא חלמו עליהם לפני חמש שנים‪ ,‬בנחישות ויצירתיות‪ .‬אין ספק כי אי‬
‫הודאות והתסכולים הם רבים ונדרשים בדרך אורך רוח‪ ,‬אמונה‪ ,‬תמיכה ושיתוף פעולה בין כל‬
‫המעורבים‪.‬‬
‫במהלך התקופה הזו הצליחו רבים להשתלב במגוון מקומות עבודה ובמגוון תפקידים‪ .‬מעסיקים‬
‫רבים‪ ,‬שבעבר התנגדו להעסקת עובדים עם מגבלה פסיכיאטרית‪ ,‬רואים היום בחיוב את יכולתם של‬
‫אנשים אלה להיות עובדים מן המניין ואת ערכם לכוח העבודה‪ .‬אנשים אלה נהנים ממקום עבודה‬
‫המחזיר להם את כבודם העצמי ומשפר את מצבם הכלכלי באופן משמעותי‪ .‬אך חשוב לזכור‪ ,‬כי‬
‫הרווח אינו אישי בלבד‪ .‬אותם משתקמים שוברים את הסטיגמה בעבודתם היומיומית בשוק הפתוח‬
‫ומאפשרים לציבור הרחב להכיר אותם ואת החיים עם מגבלה פסיכיאטרית‪.‬‬
‫תהליכי השינוי המואצים מהווים אתגר בפני מסגרות השיקום התעסוקתי המסורתיות‪ .‬הגישה‬
‫המודרנית שהוצגה בפרק זה מתייחסת לאדם בתהליכי השיקום התעסוקתי כישות משתנה‪ ,‬בעלת‬
‫צרכים ייחודיים‪ ,‬היכולים להתבטא באופן אחר בכל שלב בחייו‪ .‬על כן‪ ,‬יש לאפשר בכל המסגרות גירוי‬
‫ובחירה שמתוכם ניתן להצמיח יוזמה‪ ,‬רצון‪ ,‬שאיפות ואתגר‪ .‬אין זו פסילה של סוגי עיסוקים‪ ,‬אלא‬
‫קריאה לשינוי הגישה הבסיסית כלפי מקבלי השירות‪ .‬תהליכי שיקום ארוכים ועוטפים‪ ,‬המונעים‬
‫ממקבלי השירות חוויית כישלונות ותסכולים‪ ,‬אינם מאפשרים התנסות אמיתית‪ ,‬וחוסמים זיהוי של‬
‫רצונות וצרכים‪ .‬אנו תקווה כי אמירות רווחות כמו "הורדת ציפיות"‪" ,‬חיבור למציאות"‪" ,‬שוק‬
‫העבודה אינו מאפשר‪ "...‬יהפכו להיות יותר ויותר נדירות בשפה השיקומית‪ .‬שיתופי פעולה בין‬
‫המסגרות המוגנות לשירותי התעסוקה הנתמכת‪ ,‬על בסיס שפה ואמונה משותפות‪ ,‬יאפשרו צמיחה‬
‫למשתקמים והתבססות של המסגרות המוגנות כמשמעותיות בתהליך השיקום התעסוקתי המודרני‪.‬‬
‫בישראל אנו נמצאים בעיצומו של השינוי‪ ,‬אך עדיין נדרשת עבודה רבה כדי להשיגו‪ .‬היכן אנו‬
‫ממוקמים בתהליך וכיצד נגדיר "תעסוקה נתמכת" בעוד מספר שנים? האם החקיקה תתאים את‬
‫עצמה או שאנשים המתמודדים עם מגבלות פסיכיאטריות ימשיכו להתאים את עצמם למגבלות‬
‫‪16‬‬
‫החברה בה אנו חיים? האם הגישה החדשה לשיקום תעסוקתי אכן תוכח לאורך זמן כמקדמת החלמה‬
.‫ ולאמונה אישית של כל אחד‬,‫ לעשייה‬,‫ממחלה פסיכיאטרית? השאלות עוד רבות ופתוחות לפרשנות‬
‫מקורות‬
2005 ,‫ פרק נגישות – התשס"ה‬,‫חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות‬
2000 ,‫חוק שיקום נכי נפש בקהילה – התש"ס‬
‫ מתוך הכינוס החמישי‬.‫מערכתי ככלי להשתלבות בעבודה בשוק הפתוח‬-‫ מודל רב‬.(2004) .‫ ר‬,‫לייטנר‬
.‫לשיקום של אגודת חומ"ש‬
.‫ התפתחות הידע על החלמה מסכיזופרניה וממחלות נפש ממושכות‬.(2003) .‫ ד‬,‫ ורועה‬,.‫ מ‬,‫לכמן‬
.38-46 ,(1)‫ י"ח‬,‫שיחות‬
ADA - Americans with Disabilities Act (1990). Public Law, 101-336, 42, U.S.C.,1210112132.
Anthony, W. A. (1993). Recovery from Mental Illness: The Guiding Vision of the Mental
Health Service in the 1990"s. Psychosocial Rehabilitation Journal, 16(4), 11-23.
Anthony, W. A., & Blanch, W. (1987). Supported Employment for Persons who are
Psychiatrically Disabled: An Historical and Conceptual Perspective. Psychosocial
Rehabilitation Journal, 11(2), 5-23.
Bailey, J. (1998). I'm Just an Ordinary Person. Psychiatric Rehabilitation Journal, 22(1),
8-10.
Becker, D. R., & Drake, R. E. (1993). A Working Life: The Individual Placement and
Support Program (IPS). Concord, NH: New Hampshire-Dartmouth Psychiatric
Research Center.
Bond, G. (1998). Principles of the Individual Placement and Support Model: Empirical
Evidence. Psychiatric Rehabilitation Journal, 22(1), 11-23.
Bond, G. (2004). Supported Employment: Evidence for an Evidence-Based Practice.
Psychiatric Rehabilitation Journal, 27(4), 345-360.
Chandler, D., Levin, S., & Barry, P. (1999). The Menu Approach to Employment
Services: Philosophy and Five-Year Outcomes. Psychiatric Rehabilitation Journal,
17
23(1), 24-31.
Cook, J. A., Leff, H. S., Blyler, C. R., Gold, P. B., Goldberg, R. W., Mueser, K. T.,
Toprac, M. G., McFarlane, W. R., Shafer, M. S., Blankertz, L. E., Dudek, K.,
Razzano, L. A., Grey, D. D., & Burke-Miller, J. (2005). Results of a multisite
randomized trial of supported employment interventions for individuals with severe
mental illness. Archives of General Psychiatry, 62, 505-172.
Cook, J. A., & Razzano, L. (2000). Vocational Rehabilitation for Persons with
Schizophrenia: Recent Research and Implications for Practice. Schizophrenia
Bulletin, 26(1), 87-98.
Crowther, R. E., Marshall, M., Bond, G., & Huxley, P. (2001). Helping People with
Severe Mental Illness to Obtain Work: Systematic Review. BMJ, 322, 204-208.
Deegan, P. (1996) Recovery as a Journey of the Heart. Psychiatric Rehabilitation
Journal, 19(3), 91-97.
Deegan, P. E. (2004). Rethinking rehabilitation: freedom. The 20th World Congress of
Rehabilitation International. Oslo, Norway.
Gowdy, E. L., Carlson, L. S., & Rapp, C. A. (2003). Practices Differentiating HighPerforming from Low-Performing Supported Employment Programs. Psychiatric
Rehabilitation Journal, 26(3), 232-239.
Hadas-Lidor, N., & Katz, N. (1993). Perception of the Workers Role and Work Related
Needs of Mentally Ill and Healthy Persons. Work: Journal of Prevention, Assessment
and Rehabilitation, 3(1), 26-32.
Kirsch, B. (2000). Factors Associated with Employment for Mental Health Consumers.
Psychiatric Rehabilitation Journal, 24(1), 13-21.
Kravitz, S., Dellario, D., Granger, B., & Salzer, M. (2003). A Two-Faceted Work
Participation Approach to Employment and Career Development as Applied to
Persons with a Psychiatric Disability. Psychosocial Rehabilitation Journal, 26(3),
278-287.
18
Krupa, T. (2004). Employment, Recovery, and Schizophrenia: Integrating Health and
Disorder at Work. Psychiatric Rehabilitation Journal, 28(1), 8-14.
Law, M., Cooper, B., Strong, S., Stewart, D., Rigby, P., Letts, L. (1997). Theoretical
contexts for the practice of occupational therapy. In C. Christiansen & C. Baum
(Eds.), Occupational Therapy: Enabling Function & Wellbeing (2nd edition), pp 72102. Thorofare, N.J.: Slack
Lehman, A. F., Goldberg, R., Dixon, L. B., McNary, S., Postardo, L., Hackman, A., &
McDonnell, K. (2002). Improving employment outcomes for persons with severe
mental illnesses. Archives of General Psychiatry, 59, 165-172.
Razzano, L. & Cook, J. A. (2005) Evidence-Based Practices in Supported Employment.
In C. E. Stout & R. A. Hayes (Eds.), The evidence-based practice methods, models
and tools for mental health professionals, pp10-30, New Jersey: John Wiley & Sons,
Inc.
Rogers, J. (1995). Work is a key to recovery. Psychosocial Rehabilitation Journal, 18(4),
4-10.
Workforce Investment Act (1998). Section 508 of the Rehabilitation Act (29 U.S.C.
794d), P.L. 105-220.
19