יעל ברוך, ד"ר גליה מורן, ד"ר מקס לכמן, פרופ` פייסל עזייזה

Comments

Transcription

יעל ברוך, ד"ר גליה מורן, ד"ר מקס לכמן, פרופ` פייסל עזייזה
‫"התכנית הזאת היא לא שלי"‬
‫הגורמים לאי יישום של החלטות על תוכניות‬
‫אישיות שנקבעו במסגרת וועדת סל שיקום‬
‫מנקודת מבטם של הפונים לוועדה‬
‫יעל עדן ברוך‪ -‬נובמבר ‪2014‬‬
‫מגמות בתחום בריאות הנפש בישראל‬
‫רפורמה מבנית‬
‫רפורמה ביטוחית‬
‫רפורמה שיקומית‬
‫בעקבות חקיקת החוק לשיקום נכי נפש בקהילה‪ ,‬תש"ס‪ ,‬החלו לפעול‬
‫בארץ בתשעה מחוזות ועדות סל שיקום‪ ,‬המוגדרות בחוק כמנגנון‬
‫שבאמצעותו האדם פונה לוועדה‪ ,‬מציג תכנית שיקום פרטנית ומקבל‬
‫את השירותים הרלוונטיים לתכנית זו‪.‬‬
‫מקובל להעריך‪ ,‬כי מאז תחילת יישומו של החוק התקיימו בארץ יותר מ‬
‫ ‪ 38,735‬ועדות סל שיקום וכ‪ 21,000 -‬אנשים‪ ,‬מקבלים שירותי שיקום‬‫(אבירם‪ ,2010 ,‬משרד הבריאות‪.) 2013 ,‬‬
‫ממטרות קולקטיביות למטרות אישיות‬
‫בעקבות הרפורמות המבנית והשיקומית הושגו המטרות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫• צמצום מספר האשפוזים הפסיכיאטריים‪ -‬צומצמו‬
‫בכחמישים אחוז‪.‬‬
‫• צמצום משך האשפוז הממוצע לאדם‪ -‬הושג‪.‬‬
‫• פיתוח מערך שירותים בקהילה‪ -‬הושג‪.‬‬
‫• שילוב קהילתי‪ -‬הושג בצורה מצומצמת בלבד‪.‬‬
‫(אבירם‪)2010 ,‬‬
‫מאמרים שונים התייחסו לחשיבות מרכיב התקווה בתהליכי‬
‫ההחלמה של האדם המתמודד עם הפרעה נפשית( ‪Andresen,‬‬
‫‪ .(Oades, & Caputi, 2003‬שיתוף האדם בעיצוב תוכנית שיקום‬
‫הכוללת מטרות ברורות המשמעותיות לו‪ ,‬מחזק את מרכיב‬
‫התקווה ובכך תורם בצורה משמעותית לקידום תהליכי‬
‫ההחלמה של האדם( & ‪Ades, 2004; Clarke, Oades, Crowe‬‬
‫‪Deane, 2006; Marshall, Oades, Crowe, Turner & Hantriss,‬‬
‫‪.)2005‬‬
‫בכנס לסיכום עשור לחוק השיקום הודגשו הרעיונות הבאים‪:‬‬
‫‪)1‬התכניות אינן נמצאות בהלימה למטרות האישיות שהאדם‬
‫מגדיר כמשמעותיות בחייו‪ ,‬ומתמקדות בשירות ולא באדם‪.‬‬
‫‪)2‬מרבית השירותים ניתנים כיום במסגרת מערך בריאות הנפש‪,‬‬
‫במקום לאפשר לאדם לצרוך שירותים הניתנים לכל אזרח‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫‪)3‬טרם נבדקה יעילותם של שירותי השיקום באמצעות מדדי‬
‫תוצאה‪.‬‬
‫( ‪.(Drake, Hogen, Slade & Thornicroft, 2011‬‬
‫ולמרות זאת‪...‬‬
‫שלוש קבוצות של אנשים שלא נהנים מחוק השיקום‪:‬‬
‫‪)1‬אנשים שבוחרים לא לפנות לוועדת שיקום‪.‬‬
‫‪)2‬אנשים שעברו יותר מועדת שיקום אחת והתנסו במספר ניסיונות‬
‫ליישום תכניות שיקום אך נפלטו ממסגרות השיקום‪.‬‬
‫‪)3‬אנשים שפנו לועדת שיקום ולא יישמו את החלטות הוועדה‪.‬‬
‫לפי דו"ח מבקר המדינה (‪ ,)2009‬הקבוצה האחרונה‪ ,‬מהווה בין ‪- 25%‬‬
‫‪ 30%‬מתוך כלל הפונים לוועדות השיקום ‪.‬‬
‫שאלת המחקר‬
‫מטרת המחקר לבחון לראשונה את הגורמים לאי יישום של‬
‫החלטות המתקבלות במסגרת ועדות שיקום‪ ,‬מנקודת מבטם‬
‫של המתמודדים הפונים לוועדה‪.‬‬
‫חשיבות המחקר‪:‬‬
‫‪ )1‬תרומה להרחבה וביסוס של הידע הקיים בתחום‪.‬‬
‫‪ )2‬הבנת התהליכים עשויה להצביע על צורך בפיתוח תוכניות מיוחדות‬
‫שיסייעו למלווים להעריך את מידת המוכנות של האדם לשינוי‪.‬‬
‫‪ )3‬יתכן ויעלה צורך בפיתוח שירותים חדשניים‪ ,‬שיהוו מענה לאנשים‬
‫שנתקלים בקשיים ביישום תהליך השיקום ושירותים שיתאימו‬
‫למאפיינים של פונים שונים לוועדה‪.‬‬
‫‪)4‬בחינת אלטרנטיבות נוספות לבניית תוכניות ממוקדות באדם‪.‬‬
‫האוכלוסיה הנחקרת‬
‫בבחירת המרואיינים למחקר‪ ,‬הושם דגש על הקריטריונים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ )1‬אנשים שאובחנו כמתמודדים עם מוגבלות פסיכיאטרית‪.‬‬
‫‪ )2‬זכאי סל שיקום‪.‬‬
‫‪ )3‬אנשים שהשתתפו בוועדת שיקום ראשונה*‪.‬‬
‫‪ )4‬אנשים שאושר להם שימוש בשירותים מתוך סל שירותי‬
‫השיקום‪ ,‬התומכים בתכנית השיקום שהציגו בוועדה‪.‬‬
‫‪)5‬תוכנית השיקום לא יושמה תוך פרק זמן של חצי שנה עד שנה‬
‫לאחר הועדה‪.‬‬
‫* שניים השתתפו בשתי וועדות ובשתיהן לא יישמו את החלטות הוועדה‪.‬‬
‫במחקר השתתפו ‪ 15‬מרואיינים בטווח הגילאים ‪22-‬‬
‫‪.)M=44, SD=13.8(65‬‬
‫‪ 67%‬גברים (‪ )n=10‬ו‪ 33%-‬נשים (‪.)n=5‬‬
‫‪ 67%‬רווקים (‪ 20% ,)n=10‬נשואים (‪ )n=3‬ו‪ 13%-‬גרושים‬
‫(‪.)n=2‬‬
‫‪ 80%‬ילידי הארץ (‪ )n=12‬ו‪ )n=3(20%-‬נולדו במזרח אירופה‪.‬‬
‫‪ 20%‬סיימו פחות מעשר שנות לימוד (‪ 67% ,)n=3‬סיימו בין‬
‫עשר לשתיים עשרה שנות לימוד (‪ )n=10‬ו‪ 13% -‬סיימו יותר‬
‫משתים עשרה שנות לימוד (‪.)n=2‬‬
‫‪ 27%‬לא אושפזו אשפוז פסיכיאטרי )‪ ,)n=4‬ל‪ 53% -‬היו בין אשפוז‬
‫אחד לשלושה אשפוזים )‪ (n=8‬ול‪ 20%-‬מהמרואיינים היו יותר משלושה‬
‫אשפוזים פסיכיאטריים )‪.(n=3‬‬
‫באשר לנתונים הנוגעים לוועדות השיקום‪:‬‬
‫‪ 73%‬עברו ועדת שיקום אחת )‪)n=11‬ו‪ 27%-‬פנו לוועדה נוספת‪,‬‬
‫לאחר שלא יישמו את החלטות הוועדה הראשונה‪ .‬בשתי הועדות‬
‫שעברו‪ ,‬הם בחרו לא ליישם את ההחלטות שנקבעו במסגרת‬
‫הוועדה‪(n=4).‬‬
‫‪ 27%‬הופנו לוועדה מאשפוז בבי"ח פסיכיאטריים (‪ 60% ,)n=4‬הופנו‬
‫מהמרפאות הקהילתיות לבריאות הנפש ( ‪ ,)n=9‬מרואיין אחד פנה‬
‫באופן ‪ ,‬מרואיין אחד הופנה מהמחלקה לשירותים חברתיים ומרואיין‬
‫אחד הופנה ממסגרת חינוכית לאנשים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫‪‬ועדת אתיקה ואישור משרד הבריאות‬
‫‪‬הפקת דוחות ממאגר הנתונים של סל שיקום‪ ,‬יצירת קשר טלפוני‬
‫וקיום הריאיון לפי העדפת המרואיין‪.‬‬
‫‪‬הנתונים הדמוגרפיים כוללים את המשתנים הבאים‪ :‬מין‪ ,‬גיל‪ ,‬מצב‬
‫מישפחתי‪,‬השכלה‪ ,‬מספר אישפוזים‪ ,‬הגורם המפנה לוועדה‪ ,‬והמחוז‬
‫בו נערכה הוועדה‪.‬‬
‫‪ ‬שימוש בשיטת מחקר איכותני ושיטת הריאיון מבוססת על העקרונות‬
‫של התיאוריה המעוגנת בנתונים ( ;‪Glaser & Strauss, 1967‬‬
‫‪.)Charmaz,1995‬‬
‫‪‬מחקר גישוש‪ -‬מיקוד בפרספקטיבה של הפונים עצמם‪.‬‬
‫‪‬שימוש בריאיון חצי מובנה‪ ,‬המאפשר לדלות תכנים מהמרואיין עצמו‬
‫(שקדי‪.)Taylor & Bogdan, 1984 ;2003 ,‬‬
‫‪‬ניתוח הנתונים נעשה על פי עקרונות הניתוח המבני‪.‬‬
‫המימצאים‬
‫זוהו שבע תמות מרכזיות‪:‬‬
‫‪‬סל שיקום ותפקיד הועדה‪ -‬חוסר במידע וידע‪.‬‬
‫‪‬עמדות ותפישות ביחס לשירותי השיקום‪.‬‬
‫‪‬העדר שותפות וקבלת החלטות משותפת‪.‬‬
‫‪‬אי הלימה בין מטרות אישיות והחלטות הועדה‪.‬‬
‫‪‬חוסר הכרות הגורם המלווה את האדם ומנגנון סל שיקום‪.‬‬
‫‪‬השפעת בני המשפחה על עיצוב ויישום תכנית השיקום‪.‬‬
‫‪‬חויית הועדה כגורם שאינו מקשיב‪.‬‬
‫תמה ראשונה‪" -‬סל שיקום" ותפקיד‬
‫הועדה – חוסר במידע וידע‪.‬‬
‫התמה מייצגת את הידע שיש לאדם לגבי האופן בו פועל המנגנון של‬
‫סל שיקום‪ .‬המידע מתיחס גם להבנה מי הגוף האחראי מבחינת החוק‬
‫על אישור תכנית השיקום‪ ,‬מי הנוכחים בוועדת השיקום וכיצד‬
‫מתנהלת הוועדה‪ .‬נמצא שמידע וידע קשורים לשלושה פרקי זמן‪:‬‬
‫פרק הזמן שלפני וועדת השיקום שמהווה את שלב ההכנה לקראת‬
‫הוועדה‪ ,‬מהלך הוועדה עצמה ופרק הזמן שלאחר הוועדה‪ ,‬בו נדרשים‬
‫המשכיות הליווי ומימוש של החלטות הוועדה‪.‬‬
‫אחד המישתתפים שאל‪:‬‬
‫"איזה תהליך שיקום?"‬
‫משתתפת נוספת אומרת‪:‬‬
‫‪ ‬לא הייתה לי ועדת שיקום‪...‬הייתה ועדה של הבית ספר‪....‬אה‪,‬‬
‫נדמה לי ממשרד הבריאות אולי‪ ,‬כן‪ .‬הם דיברו עם הבית ספר‪ ,‬עם‬
‫העובדת הסוציאלית‪ ,‬הם היו איתה בקשר‪.‬‬
‫ומשתתף אחר אומר ‪:‬‬
‫"לא הייתה הכנה או משהו כזה‪ ,‬אני לא זוכר שהייתה הכנה‪ .‬ת'‬
‫אמרה לי [לבוא] בתאריך‪ ,‬היא התקשרה הביתה אלינו ואמרה לנו‬
‫להגיע‪ ,‬שיש את הועדה‪ ,‬אבל לא היה לי הכנה מיוחדת‪ ,‬לא היה‬
‫משהו מיוחד‪...‬לקראת הועדה בעצם כלום‪ .‬מאז שהעליתי את הרעיון‬
‫שאני רוצה ללכת לעבודה‪ ,‬לוועדה ולקבל איזה סיוע מהם‪ ,‬מסל‬
‫שיקום‪ .‬הם מילאו רק טפסים ונתנו לי הסבר של ‪ 3 ,2‬דקות מה‬
‫קורה בוועדה ואיך פונים לוועדה ואיך מגיעים לוועדה"‪.‬‬
‫תמה שניה‪ -‬עמדות ותפישות ביחס‬
‫לשירותי השיקום‬
‫התמה מייצגת את העמדות שיש לאנשים לגבי השירותים‬
‫הנכללים במסגרת סל שיקום והתפישה שלהם לגבי שירותים‬
‫אלה‪ .‬האם האנשים רואים את השירות כבעל פוטנציאל לקדם‬
‫אותם‪ ,‬מה אוכלוסיית היעד של השירות‪ ,‬איך הם רואים עצמם‬
‫ביחס לאוכלוסייה זו‪ ,‬ומה מידת הגמישות שהשירות מאפשר‬
‫לצורך יצירת התאמה לצרכי האנשים‪ .‬לחלק מהמשתתפים‬
‫היתה הכרות מוקדמת עם שירותים שונים‪.‬‬
‫משתתפת מציינת‪:‬‬
‫אני לא יודעת מה זאת העבודה ממכם‪ ,‬אני מכירה את זה‪,‬זה‬
‫עבודה של אה‪( ..‬שתיקה) זה כמו ריפוי בעיסוק‪ ,‬עבודה כזאת‬
‫ריפוי בעיסוק במקום שאני אלך לשם‪ ,‬זה לא עבודה‪ ,‬לא העבודה‬
‫מעניינת ולא הכסף מעניין‪.‬‬
‫משתתף אחר מספר‪:‬‬
‫ראיתי את האנשים שם וזה הזכיר לי את ביה"ח‪ .‬אנשים‬
‫ירודים‪ .‬לא שאני איזה זה אבל לא אנשים שאפשר לדבר‬
‫איתם‪ .‬אני צריך גם לא להיות בודד‪ .‬יש לי מלא מחשבות‬
‫לא טובות‪ .‬גם מה שהם משלמים שנים וחצי שקלים עושים‬
‫צחוק מהאנשים‪ .‬שנים וחצי שקל לשעה‪ .‬הם צוחקים על‬
‫אנשים‪ .‬לא שזה הכי קובע אבל זה ממש לעג לרש‪.‬‬
‫משתתף נוסף מתאר את תחושת ההנצחה של המחלה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כולם רואים אותי‪ ,‬מסתכלים עלי‪ ,‬רואים אותי‪ .‬אני נראה‬
‫כמוהם? התביישתי מאוד‪ .‬התביישת להיות שמה‪ .‬מרחמים עלי‪,‬‬
‫מסתכלים עלי כעל חולה‪ .‬אני נראה כמוהם‪ ,‬אחרת למה בכלל אני‬
‫פה? ואני לא רציתי להיות במקום שיש דברים כאלה‪ .‬הרגשתי‬
‫עם זה מאוד חולה וזה הוסיף לי למצב רוח שלי‪....‬אני כמוהם וזה‬
‫מאוד הלחיץ אותי‪ .‬מאוד הלחיץ אותי‪ .‬את מכניסה אותי לזה‬
‫עכשיו לשמה‪ ,‬כאילו בפנים‪ .‬ברחתי משמה כל עוד רוחי בי‪.‬‬
‫תמה שלישית‪ -‬העדר שותפות וקבלת‬
‫החלטות משותפת‬
‫התמה מייצגת את המידה בה האדם מבין ותופש את עצמו‬
‫כשותף לתהליך ועד כמה יש לו מוטיבציה לשינוי‪ .‬לעיתים‬
‫תפישה זו נמצאת בהלימה למידת השותפות של האדם בקבלת‬
‫החלטות בסיטואציות שונות בחייו ולעיתים היא מאפיינת את‬
‫הסיטואציה של הוועדה בלבד‪ .‬המילה שותפות מתייחסת להיות‬
‫האדם פסיבי או אקטיבי בהקשר לתהליך השיקום ועד כמה היה‬
‫בשל לשיקום‪.‬‬
‫אחד המשתתפים מספר‪:‬‬
‫‪" ‬היום זה בטוח שאני רוצה‪ ,‬אבל לפני זה‪' ,‬רוצה ‪ -‬לא‬
‫רוצה‪ ,‬יכול ‪ -‬לא יכול‪ ,‬קשה לי ‪ -‬לא קשה לי‪ ,‬מסתגר‬
‫עם עצמי‪ -‬לא מסתגר עם עצמי‪ ,‬נשאר באותו מצב‪ -‬לא‬
‫נשאר באותו מצב'‪... .‬בעצם קשה [היה לי] להגיע‬
‫לכדי החלטה‪ ,‬כי זה בעצם לעשות צעד בחיים"‪.‬‬
‫משתתף נוסף מספר‪:‬‬
‫שאלה אחרונה‪ ,‬אוקי? אה‪ ,‬סיפרת קצת על התהליך שלפני הועדה‪ ,‬שבעצם‬
‫היא (העובדת הסוציאלית)הציעה את התוכנית‪ ,‬מילאה את הטופס ופחות‬
‫אתה בחרת‪ .‬כמו שאתה מכיר את עצמך בחיים א'‪ ,‬אתה אדם שחשוב לו‬
‫להיות שותף להחלטות?‬
‫אני סומך על אנשים‪ ,‬מחפש את הדרך הקלה‪ .‬סומך על הניסיון שלהם‪ ,‬סומך‬
‫על האנשים‪ .‬אני כטיפוס אני לא אלך ואחקור‪ ,‬אלך ואבדוק‪.‬‬
‫אז אם אני מבינה נכון‪ ,‬באיזשהו מקום זה התאים לך שהיא באה והציעה?‬
‫לא‪ .‬מה שהיא הציעה‪ ,‬זה הספיק לי‪ ,‬לא הייתי בשל גם ליותר מזה‪.‬‬
‫ונניח במצבך היום?‬
‫היום אני מסוגל לבחור לבד‪.‬‬
‫תמה רביעית‪ -‬אי הלימה בין מטרות‬
‫אישיות והחלטות הועדה‬
‫התמה מייצגת את תפישת האדם לגבי ההלימה בין מטרותיו‬
‫האישיות ונושאים שהוא בוחר לקדם והציג בוועדה‪ ,‬להחלטות‬
‫הוועדה‪ .‬תפישות אלה מושפעות מהדרך בה האדם מציג את‬
‫נכותו ואת תפקודו ביומיום ועד כמה הוא חווה את המחלה‬
‫כחלק נפרד מהזהות וההגדרה העצמית שלו‪.‬‬
‫אחת המשתתפות מספרת‪:‬‬
‫‪" ‬בוועדה היא אומרת לי לכי לעבוד בחנות בגדים‪ ,‬אם תוכיחי את עצמך‬
‫חודש ימים בחנות בגדים ורק אחרי זה אנחנו נפנה אותך לעבודה‪ .‬מה‬
‫לי ולמכירת בגדים? אני צריכה קורס ריענון‪ ,‬אני עוד זוכרת בשיטה‬
‫עיוורת את הקלדנות‪ ,‬אני זוכרת כמה דברים מהקורס שלמדתי‪ ,‬אני‬
‫צריכה קורס ריענון שמישהו[יממן] כי אין לי כסף‪ .‬אני במצב כלכלי מאד‬
‫קשה‪ .‬אחרי הקורס לקבל תעודה וללכת לחפש לי עבודה בכוח אדם‪...‬‬
‫אמרתי לה אני מזכירה במקצועי‪ ,‬אני קלדנית בשיטה עיוורת‪ ,‬אני‬
‫למדתי מזכירות‪ ,‬יש לי תעודה‪ ,‬אני בחורה מבוזבזת ויש לי פוטנציאל‬
‫לעבוד "‬
‫‪ ‬משתתפת נוספת מספרת‪:‬‬
‫‪" ‬סומכת אני לא צריכה כל שבוע‪ .‬אני יודעת שכרגע אני לא‬
‫זקוקה לזה‪ ,‬אני זקוקה לאחת לשבועיים‪ ,‬אחת לחודש‪ .‬עם‬
‫התהליך לאט אני יוצאת‪ ,‬אני מתמודדת לבד‪ .‬אתה חושב‬
‫באמת למה אתה זקוק במצב כזה? נגיד מצב כזה שאני‬
‫צריכה שעה פנויה להיות עם עצמי‪ ,‬לתת לעצמי משהו‬
‫שיקדם אותי בצורה משמעותית כמו קבוצת התזונה אליה‬
‫הלכתי שהקנתה לי הרגלים נכונים ותחושה של שליטה‬
‫בחיים‪ .‬אז הייתי זקוקה בייביסיטר‪ ,‬שתהיה עם הילדים‪.‬‬
‫קשה לדעת ואין מה שאני צריכה בסל"‪.‬‬
‫תמה חמישית‪ -‬הכרות הגורם המפנה עם‬
‫האדם ועם מנגנון סל שיקום‬
‫התמה מייצגת את הדרך בה האדם מתאר את הקשר שלו עם‬
‫הגורם המפנה לוועדה‪ ,‬את תפישתו לגבי המעורבות והליווי שלו‬
‫ועד כמה הוא תופש את המלווה כמקצועי ומרגיש שהמלווה‬
‫מכיר אותו ומסוגל לייצג אותו בוועדה כמו גם ההכרות של‬
‫הגורם המפנה עם האדם ועם המנגנון של סל שיקום‪.‬‬
‫אחד המשתתפים סיפר‪:‬‬
‫עד שאני הבאתי את הטופס מהבית‪ ,‬עוד פעם צילום שהבאתי‬
‫להם והסברתי להם‪ ...‬אני הנכה עם הבעיות צריך להסביר להם‬
‫איך לקרוא טופס‪ ,‬זה מצחיק באיזשהו מקום‪ .‬א' עשתה הרבה‬
‫דברים‪ .‬אני חושב שהיא עשתה מעבר לתפקיד שלה‪ .‬שלא יצא‬
‫איזה הרגשה חס וחלילה‪ ,‬היא רצתה בעצמה ללמוד את זה‪ ,‬יכול‬
‫להיות שלא יצא לה הוועדה יצאה ביום שהיא הייתה צריכה‬
‫להתחיל את הלימודים שלה והיא אפילו לא יכלה להגיע‪.‬‬
‫משתתף אחר מתאר‪:‬‬
‫"אם את שואלת אותי‪ ,‬אני רואה פה בחורה צעירה ש‪ ..‬עובדת‬
‫סוציאלית שבתקופתו היה מאד חשוב לה לעזור לי כי אני הייתי‬
‫במחלקה שלה ואני הייתי תחתיה‪ ,‬חלק מהמטופלים שלה‪ ..,‬והיא‬
‫בזמנו פשוט רצתה את הכי טוב בשבילי בדיוק כמוני אין לי צל‬
‫של ספק והכול‪ ..‬אלא שאולי על הדרך היא‪ ..‬לא הכירה מספיק מה‬
‫שקיים או לא סיפרה לי מה יש ומה מציע הסל ובקיצור פספסה‬
‫כמה דברים"‪.‬‬
‫תמה שישית‪ -‬השפעת המשפחה על עיצוב‬
‫ויישום תכנית השיקום‬
‫התמה מייצגת קיום או העדר משפחה בחייו של האדם וכיצד‬
‫הקשר או העדר הקשר עם המשפחה משפיע על ההחלטה‬
‫לפנות לוועדת השיקום ועל ההחלטה שלא ליישם את תכנית‬
‫השיקום‪ .‬המונח מעורבות מתייחס מעבר לקיום או העדר‬
‫משפחה‪ ,‬גם להשפעה ולשותפות של המשפחה בתהליך‪.‬‬
‫אחד המשתתפים מספר‪:‬‬
‫‪" ‬ראיתי כמה מקומות‪ .‬ח' [העובדת הסוציאלית] הציעה לי כל מיני מקומות כאלה‪,‬‬
‫בבריאות הנפש‪...‬אז אימא שלי עצרה אותה‪ ,‬אומרת אני לא מוכנה שהבן שלי יהיה‬
‫שמה‪.‬‬
‫‪ ‬מראיינת‪ :‬אוקי‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬גם את‪ ,‬ר'‪ ,‬בעצם מעדיפה שמשה יהיה בבית‪.‬‬
‫‪ ‬האם משיבה‪ :‬שיהיה בבית עד אז שאני;‪ ..‬אבל אחרי המאה עשרים‪ ,‬אני רוצה‬
‫שיהיה לו בית ציבורי‪ .‬אני מחפשת את זה‪ .‬אני אראה לך מכתב מעמידר‪ .‬דירה‪ .‬או‬
‫דירה מוגנת‪ .‬איפה שהזקנים גרים‪ .‬יש שמה הרבה בגילו‪ ,‬ראיתי את זה ואני‬
‫עומדת על כך שיהיה לו בית מוגן או בית ציבורי"‪.‬‬
‫תמה שביעית‪ -‬תפיסת הועדה כגורם‬
‫שאינו מקשיב‬
‫התמה מייצגת את האופן שבו האדם חווה את מעמד הוועדה‬
‫ועד כמה הרגיש שחברי הוועדה היו קשובים לתכנים שהעלה‬
‫במהלך הוועדה‪ .‬גם אנשים שחוו את הוועדה כקשובה ומעוניינת‬
‫לקדמם‪ ,‬לא בהכרח הרגישו שההחלטות על התכנית תואמות‬
‫למטרות שהציגו‪.‬‬
‫אחת המשתתפות מתארת את חויית הועדה‪:‬‬
‫‪" ‬אני אומרת לך אני יצאתי משם עצבנית‪ ,‬כועסת‪ ,‬ממורמרת‪ ,‬ישבתי בבית‬
‫ובכיתי לבת שלי‪ ,‬אמרתי לה הם אמרו שאני לא מתאימה‪ .‬היא שאלה אותי אם‬
‫אני הולכת לקולנוע‪ ,‬אם אני הולכת למסעדות‪ ,‬אמרתי לה אין לי כסף איך אני‬
‫אלך? אין לי כסף לבית אז אני אלך לקולנוע? כמה פעמים את‬
‫א‪...‬את‪...‬מתקלחת בשבוע? שאלות כאלה היא שואלת כמו מפגרת מי לא‬
‫מתקלח פעם ביום‪ ...‬והיה לי ציפיות גבוהות מהוועדה‪ ,‬הלכתי עם ציפיות‬
‫כאלה גדולות‪... ,‬אני רוצה להיות בן אדם עצמאי! עם הכסף שלי! לעבוד בכבוד‬
‫ולבוא הביתה עם סיפוק‪ ,‬מהעבודה‪ ,‬לראות אנשים‪ ,‬לדבר עם אנשים‪ ,‬לשוחח‬
‫עם אנשים‪ ,‬לנקות את הראש מה יש פה קשה להבין? ובוועדה לא הבינו את‬
‫הדברים האלה"‪.‬‬
‫נקודות לדיון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נגישות של ידע‪ -‬למתמודדים ואנשי מקצוע‪.‬‬
‫בשלות‪ /‬מוכנות לשיקום‪ -‬צורך בתהליך הכנה מובנה‪.‬‬
‫הכשרות‪ -‬במערך הטיפול והשיקום‪-‬זיהוי המוכנות לשיקום‪,‬‬
‫שותפות‪ ,‬דיאלוג‪ ,‬רצף טיפול‪ -‬שיקום‪.‬‬
‫התאמת השירות לאדם ולא להיפך‪ -‬תכנית אישית ובחירה‬
‫אמתית‪.‬‬
‫הכרות עם המתמודד והמשפחה‪.‬‬
‫מגבלות והמלצות למחקר נוסף‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫האם המימצאים מאפיינים רק את הלא מיישמים?‬
‫המשתתפים היו דוברי עיברית בלבד‪ -‬אין ייצוג למיגזרים‬
‫נוספים על הייחודיות התרבותית‪.‬‬
‫התמקדות בפרספקטיבה של המתמודדים מתוך אילוצים‬
‫ומתוך כך חסרה הפרספקטיבה של אנשי המקצוע המשפחה‬
‫וחברי הוועדה‪.‬‬
‫מומלץ לבחון גם את שתי הקבוצות הנוספות של מתמודדים‬
‫שלא נהנים מהזכות לקבלת שירותי שיקום לקידום החלמתם‪.‬‬
‫‪ ‬תודה על ההקשבה‬
‫‪ ‬בתקווה שכולנו נפתח את הלב‪.‬‬

Similar documents