2015 , בקבוצת שכולו טוב: ניוזלטר מרץ מחקר ופיתוח

‫מחקר ופיתוח בקבוצת שכולו טוב‪ :‬ניוזלטר מרץ‪2015 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫עובדים‪ ,‬לקוחות ושותפים יקרים‪,‬‬
‫מהספרות המקצועית עולה כי הכישורים הנדרשים מאיש השיקום בבריאות הנפש כוללים‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬מתן שירות אנושי‪ ,‬כישורים בין אישיים‪ ,‬יכולת ליצירתיות וגמישות‪ ,‬יכולת לרפלקציה‬
‫עצמית‪ ,‬היכרות עם משפחת המתמודד וקרוביו‪ ,‬הכרת ההיסטוריה של המתמודד‪ ,‬אבחון‬
‫שיקומי והערכה של המתמודד‪ ,‬היכרות עם ההיבט הביו‪-‬פסיכו‪-‬סוציאלי של התחלואה‬
‫הנפשית‪ ,‬היכרות עם התהליך השיקומי ותפקידו של איש השיקום‪ ,‬היכרות עם משאבי‬
‫הקהילה‪ ,‬היכרות עם חוקים‪/‬תקנות הנוגעים לזכויות המתמודדים‪ ,‬היכרות ספציפית עם חוקי‬
‫האתיקה בתחום השיקום‪ ,‬שיתוף פעולה תוך ובין ארגוני ופיתוח רגישות תרבותית )מתוך‪ :‬רועה‬
‫וחבריו‪ .(20111 ,‬באופן טיפוסי‪ ,‬העוסקים במלאכת השיקום‪ ,‬כוללים אנשי מקצוע בתחומי‬
‫העבודה הסוציאלית‪ ,‬בריאות הנפש הקהילתית‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪ ,‬פסיכולוגיה ופסיכיאטריה‪ ,‬כמו‬
‫גם צרכנים ועמיתים מומחים ועובדים לא מקצועיים‪ .‬אולם‪ ,‬אנשי המקצוע מתחום הסיעוד‬
‫הפסיכיאטרי )אחיות ואחים פסיכיאטריים( כמעט ואינם לוקחים חלק בעשייה השיקומית‬
‫בקהילה והדימוי שלהם‪ ,‬לרוב‪ ,‬הוא של אנשי מקצוע אשר עובדים בבתי חולים ואשר עוסקים‪,‬‬
‫בעיקר‪ ,‬במתן טיפול תרופתי ובהסדרת הסדר והמשמעת במחלקות הפסיכיאטריות‪.‬‬
‫בזרקור החודש‪ ,‬גלית לוי‪ ,‬יושבת ראש העמותה לסיעוד פסיכיאטרי וחברת סגל במרכז לבריאות‬
‫הנפש לב השרון‪ ,‬מנסה לשנות דימוי נפוץ זה‪ .‬במאמרה הגב' לוי מתארת את מקצוע הסיעוד‬
‫הפסיכיאטרי ומציגה מדוע‪ ,‬בעידן הרפורמות בבריאות הנפש‪ ,‬האחים והאחיות בבריאות הנפש‪,‬‬
‫עם כישוריהם הייחודיים‪ ,‬צריכים ויכולים להשתלב במערך השיקום הקהילתי‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא‬
‫מציגה את מטרות ופעילות העמותה שבראשה היא עומדת‪ .‬אני מבקש להודות לגב' לוי על‬
‫כתיבת הזרקור המרתק ומעורר המחשבה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫רועה‪ ,‬ד‪ ,.‬טל‪ ,‬א‪ ,.‬בלוש‪-‬קליינמן‪ ,‬ו‪ ,.‬שרשבסקי‪ ,‬י‪ ,.‬הדס‪-‬לידור‪ ,‬נ‪ ,.‬תלם‪ ,‬ע‪ ,.‬ולכמן‪ ,‬מ‪ .(2011) .‬השיקום הפסיכיאטרי‪:‬‬
‫בדרך לפרופסיה‪ .‬ביטחון סוציאלי‪.85-1 ,86 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫במדור החברה והפנאי‪ ,‬ענבל בועז‪ ,‬מנהלת השיקום בתחום החברתי בקבוצת שכולו טוב כותבת‬
‫על הסיוע בטכנולוגיה לקידום חיי החברה והפנאי של המשתתפים בשירותי השיקום‬
‫החברתיים ומארחת את הד"ר כרמית‪-‬נעה שפיגלמן מהחוג לבריאות נפש קהילתית אשר‬
‫כותבת על סוגיות מעניינות בנוגע להשתתפותם של אנשים עם מוגבלות בפייסבוק‪ .‬בהזדמנות‬
‫זאת אני מבקש לאחל לענבל מזל טוב והרבה נחת לרגל הולדת בתה הבכורה‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬מרים גולדברג‪ ,‬רכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית "צרכנים נותני שירות"‬
‫ודוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן מציגה בצורה מרתקת את הקושי הטמון‬
‫לעתים במעבר שבין צרכן לבין נותן שירות‪.‬‬
‫בתחילת הגיליון תוכלו להתעדכן בחדשות מעולם השיקום בארץ ובעולם‪ ,‬ובסוף הגיליון יוצגו‬
‫המשרות פתוחות בקבוצת שכולו טוב‪.‬‬
‫אני תקווה כי תמצאו גיליון זה מעניין ומועיל‪.‬‬
‫שלכם‪/‬ן‪,‬‬
‫ד"ר אמיר טל‬
‫מנהל מחקר ופיתוח‬
‫קבוצת שכולו טוב‬
‫‪3‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם ‪5...................................................................................................‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬הסיעוד הפסיכיאטרי‪ ,‬השיקום בקהילה ומה שביניהם מאת גלית לוי‪7.....................‬‬
‫מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה מאת ענבל בועז‪13.....................................................‬‬
‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי למקצועי מאת‬
‫מרים גולדברג‪24.....................................................................................................................................................‬‬
‫דרושים בקבוצת שכולו טוב‪27............................................................................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫חדשות המחקר בשיקום מישראל ומעולם‬
‫‪ .1‬אוגדן שהוכן על ידי יספר"א של סיכומי מאמרים העוסקים במעורבות צרכנים‬
‫בפרקטיקה בבריאות הנפש‪ .‬מזה מספר שנים עוסקת יספר"א‪ -‬האגודה הישראלית‬
‫לשיקום פסיכיאטרי‪ ,‬בהנגשת ספרות מקצועית בתחום השיקום בבריאות הנפש‪ ,‬על‬
‫מנת לעודד קריאת חומר מקצועי‪ .‬לכבוד הכנס שיזמה בנושא‪ :‬שילוב ידע מהחלמה אישית‬
‫בפרקטיקה המקצועית בבריאות הנפש‪ ,‬שנערך בראשון למרץ ‪ 2015‬באוניברסיטת‬
‫ת"א‪ ,‬האגודה הכינה אוגדן הכולל שישה סיכומי מאמרים העוסקים במעורבות צרכנים‬
‫בפרקטיקה בבריאות הנפש‪ .‬סיכומים אלה ואחרים נמצאים באתר יספר"א בקטגוריה‬
‫"חומר מקצועי בעברית" לקריאת האוגדן היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/XkM‬‬
‫‪ .2‬קול קורא למועמדים למשרה אקדמית בחוג ללימודי מוגבלות לתואר שני )מוסמך(‬
‫באוניברסיטת חיפה‪ .‬לראשונה בישראל נפתח חוג ללימודי מוגבלות ‪(Disability‬‬
‫‪ (Studies‬במטרה לקדם את הידע‪ ,‬המודעות הציבורית ההוראה והמחקר בנושא‪ .‬לימודי‬
‫מוגבלות הנו תחום אינטרדיסציפלינרי העוסק בחשיבה ובמחקר ביקורתיים על מעמדם‬
‫ומקומם של אנשים עם מוגבלות בחברה‪ .‬לאורך מרבית שנות ההיסטוריה‪ ,‬ובמידה רבה‬
‫גם כיום‪ ,‬מוגבלות ונכות נתפסות כקטגוריות רפואיות הנובעות מהיכולת התפקודית של‬
‫הפרט‪ .‬לימודי ביקורת המוגבלות מבקשים לערער על תפיסה זו ולהצביע על ההקשר‬
‫החברתי שמתוכו מוגדר הבדל גופני כ"נכות" ועל ההדרה של אנשים עם מוגבלות‪,‬‬
‫הנובעת מעצם הבניית הסביבה החברתית והפיזית על פי תכונותיו וצרכיו של הגוף‬
‫ה"נורמלי" )מתוך לימודי )ביקורת( המוגבלות‪ ,‬מכון ון‪-‬ליר(‪ .‬לקריאת הקול קורא למשרה‬
‫היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/Xii‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .3‬האם הגיע הזמן לשנות את המונח "סכיזופרניה"? מאמר חדש‪ .‬לאחרונה פורסם‬
‫מאמר שכותרתו ‪ Should the label "schizophrenia" be abandoned?2‬אשר עוסק‬
‫בסוגיה הנוגעת לשינוי המונח השנוי "סכיזופרניה"‪ .‬מאמר זה עורך סקירת ספרות מקיפה‬
‫של ‪ 47‬מאמרים הכוללים מאמרי מערכת‪ ,‬מאמרים מחקריים‪ ,‬פרשנויות למאמרי מערכת‪,‬‬
‫מכתבים וניירות עמדה אשר עסקו בסוגיה של שינוי המונח "סכיזופרניה"‪ .‬מסקירה זאת‬
‫עולה כי היתרונות של שינוי המונח סכיזופרניה עולים על החסרונות וכי שינוי מסוג זה‬
‫עשוי לצמצם את הסטיגמה הקיימת ולקדם את התקשורת בין הצוות הרפואי‪,‬‬
‫המתמודדים ובני המשפחה‪ .‬אולם‪ ,‬כותבי המאמר מדגישים כי שינוי המונח לא יהיה יעיל‬
‫אם לא ילווה בשינויים מקבילים בחקיקה‪ ,‬בשירותי הטיפול והשיקום‪ ,‬בחינוך והסברה‬
‫בקרב אנשי המקצוע והציבור באופן כללי‪ .‬בהתאם להצעות שעלו במאמרים השונים‬
‫הכותבים מציעים את המונח המתאים ביותר‪.‬‬
‫לקריאת המאמר היכנסו‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪www.mat.co.il/XoJ‬‬
‫‪ .4‬התמחות בשיקום בבריאות הנפש ומוגבלויות באוניברסיטה העברית‪ .‬נפתחה‬
‫תכנית התמחות חדשה באוניברסיטה העברית בשיקום בבריאות הנפש ואנשים‬
‫עם מוגבלויות‪ .‬תכנית ההתמחות היא תכנית לימודים בין תחומית ומיועדת‬
‫לסטודנטים בתכנית המוסמך של בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬רפואה וריפוי‬
‫בעיסוק‪ .‬מטרת התכנית לאפשר למשתתפים להעשיר את הידע שלהם בתחומים‬
‫המתפתחים ומשתנים של תיאוריה‪ ,‬מחקר ופרקטיקה הן בתחום השיקום‬
‫בבריאות הנפש והן בתחום הכללי יותר של אנשים עם מוגבלויות ובכך לקדם את‬
‫עבודתם בתחומים אלה‪ .‬לפרטים נוספים היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/Xid‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Lasalviaa, A., Pentaa., E., Sartorius , N., Hendersonc, S. (2015). Should the label "schizophrenia" be‬‬
‫‪abandoned? Schizophrenia Research 162 (2015) 276–284‬‬
‫‪ .5‬הזמנה להרצאה בנושא שואת אנשים עם מוגבלות‪ :‬תא סטודנטים עם מוגבלויות‬
‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬בשיתוף עם אגודת הסטודנטים באוניברסיטה ובחסות ג'ויינט‬
‫ישראל‪ ,‬יארחו את פרופסור משה צימרמן‪ ,‬ראש מרכז קובנר לחקר גרמניה ישראל‪,‬‬
‫להרצאה שתעסוק באידאולוגיה הנאצית בכל הנוגע לאנשים עם מוגבלויות ולדרך שהיא‬
‫באה לידי ביטוי בסוף שנות ה‪ 30-‬ושנות ה‪ 40-‬של המאה הקודמת‪ .‬מדובר בהרצאה‬
‫מיוחדת ומרגשת על נושא שלעיתים קרובות לא עולה על סדר היום‪ .‬האירוע יתקיים ביום‬
‫רביעי ה ‪ 15.04.2015‬בשעה שש בערב באולם ברונפמן‪ .‬האירוע מונגש ומתומלל‪ .‬לפרטים‬
‫נוספים צרו קשר‪[email protected] :‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬הסיעוד הפסיכיאטרי‪ ,‬השיקום בקהילה ומה שביניהם‬
‫גלית לוי‬
‫‪3‬‬
‫השיקום הפסיכיאטרי בקהילה נשען על עבודה של צוות אינטרדיסציפלינרי שמטרתו לקדם את‬
‫תהליכי הטיפול‪ ,‬השיקום‪ ,‬ההחלמה וההשתלבות החברתית של האדם המתמודד עם תחלואה‬
‫נפשית )להלן‪ :‬מתמודד(‪ .‬באופן טיפוסי צוות השיקום מורכב מאנשי מקצוע כגון עובדים‪/‬ות‬
‫סוציאליים‪/‬ות‪ ,‬מרפאים‪/‬ות בעיסוק‪ ,‬בוגרי החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬פסיכולוגים‬
‫ופסיכיאטריים ומעובדים לא מקצועיים‪ .‬אולם‪ ,‬מקומן‪/‬ם של אחיות‪/‬ים בריאות הנפש במסגרות‬
‫השיקום בישראל עדיין‪ ,‬ברובו‪ ,‬נעדר‪ .‬במאמר קצר זה אני מבקשת להציג בקצרה את הרקע‬
‫להתפתחות הסיעוד הפסיכיאטרי‪ ,‬את תפקיד אחות בריאות הנפש ולהציע כי השתלבותם של‬
‫אחיות‪/‬ים בריאות הנפש במסגרות השיקום בקהילה‪ ,‬עשוי לקדם את יעילות פיתוח ויישום‬
‫שירותים אלה בעידן הרפורמות בבריאות הנפש‪ .‬לבסוף‪ ,‬אציג בקצרה את העמותה לסיעוד‬
‫פסיכיאטרי אשר בראשה אני עומדת‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫יו"ר העמותה לסיעוד פסיכיאטרי בישראל וחברת סגל במרכז לבריאות הנפש לב‪-‬השרון‪ .‬ליצירת קשר‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪7‬‬
‫רקע להתפתחות הסיעוד הפסיכיאטרי‬
‫הסיעוד הפסיכיאטרי‪ ,‬בדומה ליתר התמחויות הסיעוד‪ ,‬החל את דרכו כתוצר נלווה‬
‫למקצוע הרפואה ועיקר המודלים עליהם נשענה העשייה הסיעודית‪-‬פסיכיאטרית נבעו מן‬
‫הפרקטיקה הרפואית וסיווגה את ההפרעות הפסיכיאטריות‪ .‬האמונה הרווחת בתקופות אלה‬
‫הייתה כי אבחנה סיעודית )על פי מהלך המחלה והליקויים הנגזרים ממנה( והתערבות שנועדה‬
‫להתמודד עם ליקויים אלה‪ ,‬ישפרו את בריאותו ותפקודו של האדם המתמודד‪.‬‬
‫בעשורים האחרונים נעשו ניסיונות רבים לבנות מודלים תיאורטיים‪-‬יישומיים עבור‬
‫העשייה הסיעודית הפסיכיאטרית‪ .‬בהיעדר מסגרת תיאורטית‪-‬ספציפית ויישומית אחיות‬
‫בריאות הנפש אימצו גישה אקלקטית להתערבות המשלבת מגוון רחב של תיאוריות‬
‫פסיכואנליטיות‪ ,‬התנהגותיות‪ ,‬הומניסטיות ואחרות‪ .‬על אף תרומתן של תיאוריות אלו כבסיס‬
‫ידע רחב וחשוב‪ ,‬יישומן בעשייה הסיעודית היום‪-‬יומית היה מוגבל‪ .‬כמו כן‪ ,‬גישה אקלקטית זו‬
‫הנשענת על דיסציפלינות אחרות חסמה התפתחות של אוריינטציה סיעודית ייחודית בתחום‬
‫בריאות הנפש‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬העשייה הסיעודית חותרת להתמקד בכוחותיו הבריאים והשמורים של המתמודד‬
‫על פני חוליו ומגבלותיו‪ .‬לצד השימוש במודל הרפואי בעשייה הסיעודית‪ :‬באומדן המטופל‪,‬‬
‫השיפוט הקליני והליך קבלת ההחלטות להתערבות‪ ,‬נוספו מודלים נוספים השאובים‬
‫מדיסציפלינות טיפוליות ושיקומיות מקבילות בתחום המתורגמים לעשייה הסיעודית‪ .‬בין‬
‫המודלים התיאורטיים‪-‬יישומים כיום בהתערבויות הסיעוד בבריאות הנפש‪ :‬תאוריית המערכות‪,‬‬
‫תיאוריות משפחתיות‪ ,‬הטיפול הקוגניטיבי‪-‬התנהגותי )‪ ,(CBT‬ניהול ותיאום הטיפול ) ‪Case‬‬
‫‪ (Management‬והמודל ההתנהגותי והפסיכו‪-‬חינוכי‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיים יישום של מודלים שמקורם‬
‫בגוף הידע התיאורטי הסיעודי כמודל "הכדור הפורח" הנשען על אינטראקציית ארבעת המטא‪-‬‬
‫פרדיגמות הסיעודיות‪ :‬אדם‪ ,‬סביבה‪ ,‬בריאות וסיעוד‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫אם כן‪ ,‬הסיעוד הפסיכיאטרי בגישתו הנוכחית רואה חשיבות עליונה בשילובו בעבודת‬
‫הצוות רב‪ -‬מקצועי בטיפול במתמודד וקידום בריאות הנפש בקהילה ומאמין כי שיתוף פעולה‬
‫ואינטגרציה בין התחומים הטיפוליים השונים מביאים להתערבות כוללנית והוליסטית החיונית‬
‫במתן הטיפול בכל אדם בכלל והמתמודד בפרט‪.‬‬
‫תפקיד האחות‪ 4‬בבריאות הנפש‬
‫תפקיד האחות הפסיכיאטרית הינו קידום רווחתם הנפשית והגופנית של צרכני בריאות‬
‫הנפש על ידי טיפול בתגובות האנושיות למצבי בריאות וחולי ברמות המנע השונות תוך‬
‫התייחסות הוליסטית לפרט ולקהילה בה הוא נמצא‪ .‬עבודת האחות נעשית בשיתוף פעולה עם‬
‫צוות רב מקצועי לשם השגת מטרות אלו‪.‬‬
‫האחיות בבריאות הנפש לוקחות חלק בכל קשת השירותים‪ :‬אשפוז‪ ,‬טיפול מרפאתי‬
‫במרכזי בריאות הנפש‪ ,‬טיפול ראשוני בקהילה ושירותי השיקום השונים‪ .‬העובדה כי תהליך‬
‫ההכשרה של האחיות כולל פיתוח מיומנויות הנוגעות להסתכלות הכוללת את מכלול ההיבטים‬
‫של עולמו של האדם )ההיבט הפיזי‪ ,‬הנפשי והחברתי‪ ,‬הפרטני והמשפחתי וכן את מעגל חייו‬
‫לתקופותיו‪ ,‬בבריאות ובחולי(‪ ,‬מאפשרת להן ליישם מיומנויות אלה בתהליך בניית תכניות טיפול‬
‫ושיקום‪ ,‬ביישומן ובהערכתן‪ .‬באופן ממוקד יותר‪ ,‬האחות בבריאות הנפש עוברת הכשרה‬
‫טיפולית‪ ,‬המקנה לה אוריינטציה רחבה בטיפול במתמודדים הכוללת את התחומים הבאים‪:‬‬
‫פסיכו‪-‬פרמקולוגיה‪ ,‬פסיכו‪-‬פתולוגיה‪ ,‬היבטים פסיכוסוציאליים‪ ,‬שיקום פסיכיאטרי והכשרה‬
‫בהתערבות פרטנית‪ ,‬קבוצתית ומשפחתית‪ .‬כמו כן‪ ,‬אחיות בריאות נפש רבות עברו הכשרה‬
‫בטיפולים פסיכו‪-‬תרפויטיים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬טיפול קוגניטיבי התנהגותי )‪ ,(CBT‬טיפול דיאלקטי‪-‬‬
‫התנהגותי )‪ ,(DBT‬טיפול זוגי‪ ,‬טיפול בנפגעות תקיפה מינית ועוד‪ .‬לבסוף‪ ,‬לאחיות יש ידע נרחב‬
‫‪4‬‬
‫לצורך הנוחות אכתוב את בעלת המקצוע בסיעוד הפסיכיאטרי כ"אחות בריאות הנפש" אולם הכוונה היא גם‬
‫ל"אחים"‬
‫‪9‬‬
‫ויכולת לזהות ולאמוד גם תחלואה גופנית נלווית בקרב המתמודדים‪ ,‬דבר אשר עשוי לקדם את‬
‫בריאותם ואיכות חייהם‪.‬‬
‫לאור הכשרה רחבת טווח זו‪ ,‬תפקיד האחות במסגרות השיקום הקהילתיות עשוי להיות‬
‫משמעותי ביותר‪ .‬האחות יכולה לבצע מעקב הוליסטי הכולל את ההיבטים הגופניים והנפשיים‬
‫של המתמודד תוך ריכוז וניהול תכנית הטיפול והשיקום שלו‪ .‬כך למשל‪ ,‬האחות מסוגלת לזהות‬
‫שינויים ותופעות לוואי הקשורים לטיפול התרופתי או למנוע סיבוכים של מחלות נלוות‪ ,‬תוך‬
‫יצירת קשר טיפולי תומך ומתמשך מתוך זיהוי והבנה מקצועית של צרכיהם בשלבים שונים של‬
‫המחלה וההחלמה – כל זאת תוך הבטחה של רצף טיפולי ושיקומי יעיל ואיכותי‪ .‬נתונים אלה‬
‫רלוונטיים אף יותר בעידן הנוכחי בו הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש מצטרפת לרפורמה‬
‫המבנית והשיקומית בתחום‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬תפקידה של האחות בבריאות הנפש כבעלת ידע בתחום הסיעודי – רפואי מחד‪,‬‬
‫עם התמחות בהיבטים טיפוליים ושיקומיים בבריאות הנפש מאידך‪ ,‬הינו חשוב‬
‫במארג‬
‫המטפלים בבריאות הנפש בהיותה ציר מגשר בין אנשי הטיפול השונים‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬וכפי‬
‫שניתן לראות במדינות רבות‪ ,‬השתלבותן ביתר שאת של אחיות בריאות הנפש בשירותי‬
‫השיקום השונים בקהילה עשויה לקדם את בריאותם‪ ,‬איכות חייהם והשתלבותם החברתית של‬
‫מתמודדים רבים בישראל‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫העמותה לסיעוד פסיכיאטרי בישראל‬
‫העמותה לסיעוד פסיכיאטרי הוקמה בשנת ‪ 1990‬כגוף התנדבותי א‪-‬פוליטי ללא מטרות רווח‪.‬‬
‫בעמותה חברים למעלה מ‪ 1100 -‬אחיות ואחים מוסמכים העוסקים בתחום בריאות הנפש‬
‫במסגרת אשפוז‪ ,‬בקהילה ובמסגרות הכשרה לחינוך מקצועי בבריאות הנפש‪.‬‬
‫העמותה פועלת כגוף מקצועי עצמאי לקידום מקצוע הסיעוד ולקידום מעמד האחים והאחיות‬
‫בבריאות הנפש תוך שמירה על רמה מקצועית ואתית נאותה של מקצוע הסיעוד‪ .‬קידום הסיעוד‬
‫מקיף את כל תחומי העיסוק‪ :‬השירות בבתי החולים‪ ,‬בקהילה‪ ,‬ההוראה והמחקר‪.‬‬
‫העמותה שואפת להשיג את מטרותיה המקצועיות באמצעות‪:‬‬
‫•כנסים וימי עיון‪ ,‬ברמה האזורית והארצית‪.‬‬
‫• פרסומים בכתב העת של העמותה‪.‬‬
‫• מתן מלגות ללימודים והשתלמויות‪.‬‬
‫• טיפוח קשרים מקצועיים ומדעיים עם אנשים וארגונים בארץ ובעולם‪.‬‬
‫• השפעה על קובעי מדיניות בממשלה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬איגודי צרכנים ועמיתים למקצוע‪.‬‬
‫• מפגשים מקצועיים בצוות מצומצם לפיתוח פרויקטים ארציים‪.‬‬
‫העמותה מפתחת ושומרת על מעמדו המקצועי של הסיעוד הפסיכיאטרי במקומות בהם הוא‬
‫ניתן ושותפה לשמירה על זכויות האדם המתמודד עם תחלואה נפשית‪ ,‬העצמתו והשתלבותו‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫בימים אלו מקדמת העמותה לסיעוד פסיכיאטרי את תחום שיפור חווית המטופל ובני המשפחה‬
‫באשפוז ובקהילה‪ .‬התהליך משתף בני משפחה ומתמודדים המשקפים לאחים ולאחיות את‬
‫החוויה האשפוזית וכל הקשור אליה‪ .‬ועדת ההיגוי לתוכנית כתבה תורת שירות שעל פיה‬
‫‪11‬‬
‫מתקיימים בכל בתי החולים הפסיכיאטריים תהליכי הטמעה ושינוי תפיסת התפקיד בקרב‬
‫האחים והאחיות‪.‬‬
‫בתאריכים ה‪ 12/13 -‬לחודש מאי ייערך במלון אלמא בזכרון יעקב‪ ,‬הכנס השנתי של העמותה‪.‬‬
‫לקריאת התכנית המדעית של הכנס היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/XUW‬‬
‫‪12‬‬
‫מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה‬
‫ענבל בועז )‪ ,(Msc. OT‬מנהלת שיקום התחום החברתי בקבוצת שכולו טוב‬
‫בעידן הטכנולוגי הנוכחי‪ ,‬השימוש בפלטפורמות טכנולוגיות שונות טבעי כאשר מדובר‬
‫בשירותים לקידום פנאי וחברה‪ .‬זאת‪ ,‬מאחר שאפשר להיעזר בהם לבניית תשתית חברתית‪,‬‬
‫שיפור קשרים חברתיים‪ ,‬יצירת תחושת שייכות וביטוי עצמי‪ .‬ברוח זאת‪ ,‬פתח שירות "יאללה‬
‫מבלים אחרת" מבית קבוצת שכולו טוב הנגשות טכנולוגיות המוצעות במגוון אפשרויות ודרכים‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬השימוש בפלטפורמות החברתיות השונות באינטרנט והשימוש באפלקציות‬
‫בטלפונים החכמים הינם בשימוש יומיומי בשרות החברתי של קבוצת "שכולו טוב" ובאים לידי‬
‫ביטוי מספר אופנים כגון פיתוח של תקשורת ישירה בין המשתתפים לרכזים החברתיים ובין‬
‫המשתתפים לבין עצמם‪ -‬באמצעות שיחות טלפוניות‪ ,‬מסרונים והודעות באתר ברשת‬
‫החברתית או בדואר האלקטרוני‪.‬‬
‫דרך נוספת לשימוש באמצעים אלה הינה הנגשת המידע של פעילויות הפנאי והחברה השונות‬
‫על ידי העברתו באמצעות מסרונים אשר נשלחים לכל המבקש לקבלת מידע או תזכורות על‬
‫השרות‪ .‬הנגשת המידע מתאפשרת גם באמצעות פרסומו באתר הרשת החברתית ושליחת‬
‫התכניה של הפעילויות השונות בדואר האלקטרוני לכל המבקש להצטרף לרשימות התפוצה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הפוטנציאל הגלום בשימוש בטלפונים חכמים על מנת לקדם פנאי ומיומנויות‬
‫חברתיות הינו בלתי מוגבל‪ .‬ניתן למצוא אפליקציות רבות שפותחו לקידום מטרות שיקומיות‬
‫וחברתיות; ניתן לעשות במכשירים אלה שימוש על מנת להפיץ מידע על פעילויות פנאי ותרבות‪,‬‬
‫קורסים‪ ,‬הנחות וקופונים; ניתן לתעד רגעים מהנים במצלמה‪ ,‬לצלם את הלוח בסופה של סדנא‬
‫ובכך לשמור ולתעד הסברים חשובים; ניתן לשחק במשחקים הדורשים במשחקים הדורשים‬
‫ידע‪ ,‬יצירתיות ודמיון ועוד ועוד‪...‬‬
‫‪13‬‬
‫הגיוון בשטח מצביע על כך שקיים פוטנציאל רב בשימוש בשלל היישומים הזמינים‪ ,‬הן על ידי‬
‫השרות והן על ידי המשתתפים‪ .‬על כן יש מקום לחזק את הנגישות לאמצעים הטכנולוגיים‬
‫ולאפשר תיווך מתאים ללמידת השימוש ביישומים השונים‪.‬‬
‫בהמשך לדברים אלה‪ ,‬אני מתכבדת להזמין את הד"ר כרמית‪-‬נעה שפיגלמן‪ ,‬מהחוג לבריאות‬
‫נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה‪ ,‬להציג לנו סקירת ספרות ואת ממצאי המחקרים שערכה‬
‫בנוגע להשפעה של הרשתות החברתיות על חייהם של אנשים עם מוגבלויות ואת היתרונות‪,‬‬
‫ולעתים הסכנות‪ ,‬הכרוכות בשימוש בפלטפורמות השונות‪ .‬אני מאמינה שתמצאו את מאמרה‪,‬‬
‫מעניין‪ ,‬רלוונטי ומועיל‪.‬‬
‫השתתפותם של אנשים עם מוגבלות בפייסבוק – כיצד? לשם מה?‬
‫ד"ר כרמית‪-‬נעה שפיגלמן‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫בעשור האחרון‪ ,‬נוסדו רשתות חברתיות באינטרנט‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪Facebook, MySpace, LinkedIn,‬‬
‫‪ .Instagram‬משנה לשנה אנו עדים לגידול רב במספר המשתמשים ברשתות אלה‪ ,‬כאשר‬
‫פייסבוק ממשיכה להוביל עם למעלה ממיליארד משתמשים ) ;‪ComScore Data Mine, 2012‬‬
‫‪ .(Duggan, Ellison, Lample, Lenhart, & Madden, 2015‬נתונים אלה מעלים את השאלה מה‬
‫תורמת ההשתתפות ברשתות אלה עבור המשתמשים‪.‬‬
‫סקר אמריקאי מצא כי השימוש ברשתות חברתיות באינטרנט מחזק קשרים עם חברים‬
‫קרובים‪ ,‬מאפשר יצירת קשרים חדשים‪ ,‬מספק תמיכה חברתית למשתמשים ומעודד אותם‬
‫להיות פעילים בנושאים שונים )‪.(Hampton, Goulet, Rainie, & Purcell, 2011; Kim, 2011‬‬
‫‪14‬‬
‫מחקרים אחרים מצאו כי השימוש ברשתות חברתיות עשוי לתרום לרווחתו הנפשית של הפרט‬
‫) ‪Kim & Lee, 2011; Steinfield, Ellison, & Lampe, 2008; Valkenburg, Peter, & Schouten,‬‬
‫‪.(2006‬‬
‫ההשתתפות ברשתות חברתיות באינטרנט עשויה לתרום במיוחד לאנשים עם מוגבלות‪,‬‬
‫הנאלצים להתמודד בחיי היומיום עם סטיגמות חברתיות והעדר נגישות חברתית‪ ,‬וכתוצאה מכך‬
‫נוטים לקיים מעט קשרים חברתיים מחוץ למסגרות חינוך או תעסוקה‪ ,‬בהשוואה לעמיתיהם‬
‫ללא מוגבלות )פרץ יהלומי‪Jahoda & Markova, 2004; Mak, Poon, Pun, & Cheung, ;2014 ,‬‬
‫‪ .(2007‬מצב זה מוביל במקרים רבים לתחושה מוגברת של בדידות חברתית ורגשית בקרב‬
‫אנשים עם מוגבלות ) ‪.(Albert, 2006; Longmore, 2003; Pottie & Sumarah, 2004‬‬
‫למרות הפוטנציאל הטמון בהשתתפות במדיום החברתי‪ ,‬ובפרט ברשתות חברתיות‪,‬‬
‫לשיפור איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות‪ ,‬מעט מחקרים כללו אוכלוסייה זאת‪ .‬למשל‪,‬‬
‫נמצא כי ההשתתפות בסביבה האינטרנטית הובילה להפחתה בתחושת הבדידות של אנשים‬
‫עם מוגבלות מורכבת )‪ .(Leimeister, Schweizer, Leimeister, & Krcmar, 2008‬במחקר אשר‬
‫נערך בישראל דיווחו אנשים עם מוגבלות כי השתתפותם באינטרנט משפרת את יכולתם‬
‫לקחת חלק פעיל בסביבתם החברתית )רימרמן‪ ,‬ארטן‪-‬ברגמן וגריפל‪.(2007 ,‬‬
‫במחקר אחר אשר נערך בבריטניה ובחן את היתרונות והחסרונות של שימוש ברשתות‬
‫חברתיות על‪-‬ידי אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית נמצא כי ההשתתפות ברשתות החברתיות‬
‫תרמה להם בבניית זהותם החברתית )‪ .(Holmes & O’Loughlin, 2012‬כמו כן‪ ,‬ההשתתפות‬
‫ברשתות החברתיות תרמה למשתתפים להעלאת ההערכה העצמית‪ ,‬לשמירה על קשרים‬
‫חברתיים קיימים‪ ,‬וליצירת קשרים חדשים עם אנשים החולקים תחומי עניין דומים & ‪(Holmes‬‬
‫‪.(O’Loughlin, 2012‬‬
‫‪15‬‬
‫למרות המחקרים הנ"ל‪ ,‬רוב המחקרים העוסקים בדפוסי השימוש וההשפעה של‬
‫המדיום החברתי אינם נוטים לדגום אנשים עם מוגבלות‪ .‬הסבר אפשרי לכך הוא הפער‬
‫הדיגיטלי בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות )‪,(Dobransky & Hargittai, 2006‬‬
‫ומכאן חוסר העניין או הנתונים הנחוצים למחקר בנושא זה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬דו"חות וסקרים‬
‫שנעשו בארץ ואפיינו את מצבם של אנשים עם מוגבלות )גילאי ‪ (64-20‬מצאו כי למרות הפער‬
‫הדיגיטלי‪ ,‬בעשור האחרון גדל מאוד שיעור המשתמשים במחשב‪ ,‬מ‪ 30% -‬בשנת ‪ 2002‬ל‪58% -‬‬
‫בשנת ‪ .2010‬בנוסף‪ ,‬ל‪ 93% -‬מהאנשים עם מוגבלות יש מחשב בבית ו‪ 87% -‬מהם מחוברים‬
‫לאינטרנט‪ .‬הפער הדיגיטלי עשוי להצטמצם אף יותר לאור הגדילה המאסיבית ברכישה‬
‫ובשימוש של טלפונים חכמים‪ ,‬הכוללים חיבור לאינטרנט ומאפשרים גלישה זמינה )אלפסי‪,‬‬
‫‪ ;2011‬גולדשמידט‪ ;2011 ,‬נאון‪ .(2009 ,‬עובדה זאת מרמזת על כך שניתן לקדם את השימוש‬
‫ביישומים חברתיים באינטרנט על‪-‬ידי אנשים עם מוגבלות‪ ,‬שכן לרובם ישנה חומרה זמינה‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬קיים חשש כי אנשים עם מוגבלות‪ ,‬ובפרט אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית‬
‫או תקשורתית‪ ,‬יהיו חשופים לסכנות באינטרנט‪ .‬למשל‪ ,‬אחד הסיכונים הישירים של שימוש‬
‫ברשתות חברתיות הוא העדר פרטיות )‪ .(privacy‬מחקרים הראו כי אנשים נוטים לחשוף מידע‬
‫אישי‪ ,‬כגון‪ :‬שם מלא‪ ,‬כתובת מגורים‪ ,‬כתובת דואר אלקטרוני ותמונות אישיות בפרופיל )דף‬
‫אישי( שהם יוצרים ברשת החברתית‪ .‬חשיפת יתר ברשת החברתית עשויה לסכן אותם‬
‫מבחינת רמאות‪ ,‬הטרדה ובריונות‬
‫‪(Debatin, Lovejoy, Horn, & Hughes, 2009; Taraszow,‬‬
‫‪.(Aristodemou, Shitta, Laouris, & Arsoy, 2010‬‬
‫אנשים עם מוגבלות עשויים לחוות קושי נוסף להשתתף ברשתות חברתיות באינטרנט‬
‫לאור העובדה שהתקשורת בהן מבוססת על טקסט ודורשת מיומנויות של אוריינות‪ .‬קושי‬
‫ברכישה ובשימוש של מיומנויות אלה עשוי להוביל לפירוש מוטעה של התקשורת הכתובה‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך‪ ,‬הם עשויים להיפגע‪ ,‬שלא במתכוון‪ ,‬מהודעה של חבר לרשת או להגיב להודעה‬
‫בצורה לא נאותה‪ .‬במקרים אחרים הם עשויים להגיב בחיוב להודעה של אדם זר המנסה‬
‫להונות אותם )‪.(Haller, 2010‬‬
‫‪16‬‬
‫על מנת לבחון את הטענות הנ"ל וכן לקדם את הידע בנושא זה תוך הבאת קולם של‬
‫האנשים עצמם )‪ ,(Charlton, 1988‬נעשו לאחרונה שלושה מחקרים אשר אפיינו את דפוסי‬
‫השימוש‪ ,‬כולל החוויות‪ ,‬האתגרים‪ ,‬הצרכים ודרכי ההתמודדות של אנשים עם מוגבלויות שונות‬
‫ברשת החברתית פייסבוק )שפיגלמן‪.(Shpigelman, & Gill, 2014a, 2014b;2015 ,‬‬
‫במחקר הראשון )‪ (Shpigelman & Gill, 2014a‬נערך סקר בינלאומי אשר העריך את‬
‫דפוסי השימוש והצרכים של אנשים עם מוגבלויות שונות )פיזיות‪ ,‬חושיות‪ ,‬שכליות‪ ,‬לימודיות‪,‬‬
‫תקשורתיות ונפשיות( בפייסבוק‪ .‬הסקר הופץ באינטרנט בשפה האנגלית והשתתפו בו ‪172‬‬
‫אנשים עם מוגבלויות )גילאי ‪ 18‬ומעלה(‪ ,‬כאשר רוב המשיבים היו תושבי ארה"ב )כ‪ .(79% -‬רוב‬
‫המשיבים על הסקר היו אנשים עם מוגבלות פיזית )כ‪ ,(64% -‬וכשליש מהם העידו על ריבוי‬
‫מוגבלויות‪ .‬עוד נמצא כי רוב המשיבים )כ‪ (69% -‬דיווחו על שימוש ברשת החברתית לפחות‬
‫פעם ביום וכל פעם מקסימום ‪ 30‬דקות )כ‪ ,(44% -‬בדומה לדפוס השימוש של כלל האוכלוסייה‬
‫)‪ .(Madden & Zickuhr, 2011‬בנוסף‪ ,‬נמצא כי המשיבים‪ ,‬אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬משתמשים‬
‫ברשת החברתית‪ ,‬בדומה לאנשים ללא מוגבלויות‪ ,‬קרי בעיקר לבילוי בשעות הפנאי ולחיזוק‬
‫קשרים חברתיים שנוצרו מחוץ לסביבה האינטרנטית‪ .‬תגובה מעניינת לסקר נשלחה מישראל‬
‫על‪-‬ידי הורה לילדה בת ‪ 19‬עם מוגבלות שכלית התפתחותית‪ ,‬אשר האיר את הצורך במחקר‬
‫המתמקד ומותאם לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המשתמשים ברשת החברתית‪.‬‬
‫בעקבות הודעה זאת‪ ,‬נעשה סקר אינטרנטי נוסף אשר התמקד באנשים עם מוגבלות‬
‫שכלית התפתחותית המשתמשים בפייסבוק )‪ .(Shpigelman & Gill, 2014b‬סקר זה אף הוא‬
‫נערך בשפה האנגלית מתוך רצון לגייס משתתפים ממדינות שונות‪ .‬שאלות הסקר הונגשו‬
‫לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית‪ .‬הממצאים העידו כי ‪ 58‬המשיבים על הסקר‬
‫משתמשים בפייסבוק בדומה לכלל האוכלוסייה‪ ,‬קרי לשמירה על קשר עם בני משפחה וחברים‪.‬‬
‫ההשתתפות ברשת החברתית גרמה להם להרגיש "כמו כולם" וכן תרמה לתחושת השייכות‬
‫לקהילה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הם העידו על קשיים בשימוש ברשת החברתית הנוגעים בעיקר לנושאי‬
‫הפרטיות והאוריינות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫המשיבים על הסקר ביקשו להנגיש את הרשת החברתית באמצעות תוכנה של הקראת טקסט‬
‫ושילוב סמלים ותמונות כתחליף לתקשורת טקסטואלית )‪.(Shpigelman & Gill, 2014b‬‬
‫המחקר השלישי‪ ,‬אשר נערך לאחרונה בסיוע של קרן של"ם )שפיגלמן‪ ,(2015 ,‬הביא את‬
‫קולם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מישראל המשתמשים בפייסבוק‪ .‬המחקר‬
‫כלל ראיונות ותצפיות עם ‪ 20‬אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ו‪ 16 -‬מלווים‪ ,‬בני‬
‫משפחה או אנשי מקצוע‪ ,‬במטרה ללמוד לעומק אודות דפוסי השימוש וחוויית השימוש של‬
‫אוכלוסייה זאת‪ .‬המחקר היה נגיש לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית אשר התקשו‬
‫למלא את הסקרים האינטרנטיים הקודמים‪ .‬ממצאי המחקר הראו כי רוב המשתתפים נוטים‬
‫להשתמש בפייסבוק בדומה לכלל האוכלוסייה‪ ,‬קרי לפחות פעם ביום וכן לשמר קשרים‬
‫חברתיים קיימים‪ .‬השימוש בפייסבוק תרם למשתתפים מבחינת הרווחה הנפשית וההעצמה‬
‫האישית‪ .‬הם נהנו מהפופולריות החברתית בפייסבוק ומהתמיכה החברתית והרגשית לה זכו‬
‫מחבריהם לפייסבוק‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם נהנו להשתמש בעיקר בפונקציות וויזואליות‪ ,‬כגון צפייה‬
‫ופרסום של תמונות וסרטונים‪ ,‬ופחות בפונקציות הדורשות מיומנויות של אוריינות‪ ,‬כגון קריאה‬
‫וכתיבה של פוסטים‪ .‬עוד נמצא כי מרביתם השתמשו באופן בטוח בפייסבוק‪ ,‬למרות קושי‬
‫בהבנה של שפת הפייסבוק והתפיסה הרווחת כי סביבה זאת מסוכנת עבורם‪ ,‬כפי שנמצא‬
‫בספרות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬המחקרים הנ"ל מעידים על כך כי אנשים עם מוגבלות‪ ,‬ובפרט מוגבלות שכלית‬
‫התפתחותית‪ ,‬מסוגלים להשתתף ואף להיתרם מהשתתפות ברשתות חברתיות‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫המחקרים מעלים נקודות שיש לקחת בחשבון בשימוש של אוכלוסיות אלה במדיום החברתי‪,‬‬
‫כמו למשל שימוש בטוח‪ ,‬נגישות ותמיכה שוטפת‪ .‬המחקרים מחדדים את הצורך בפיתוח‬
‫הדרכות עבור אנשים עם מוגבלות המעוניינים להשתתף ביישומים חברתיים באינטרנט‪ .‬מעבר‬
‫לכך‪ ,‬המחקרים מחדדים את הצורך בפיתוח הדרכות למלווים‪ ,‬בעיקר אנשי מקצוע במסגרות‬
‫קהילתיות‪ ,‬כגון תעסוקה נתמכת או מערכי דיור תומך‪ ,‬אשר יכוונו אותם כיצד לנהוג בנושא של‬
‫‪18‬‬
‫שימוש ביישומים חברתיים באינטרנט על‪-‬ידי אנשים עם מוגבלות‪ ,‬כולל הצורך להנגיש את‬
‫השפה של יישומים אלה עבור אוכלוסייה זאת מתוך רצון לקדם שימוש בטוח‪.‬‬
‫לקריאת מאמר הסוקר את הספרות המחקרית בנוגע להשפעת הרשתות החברתיות בקרב‬
‫אנשים עם פסיכוזה היכנסו‪:‬‬
‫‪http://s-tov.org.il/wp-content/uploads/2015/03/Int-J-Soc-Psychiatry-2015‬‬‫‪Highton-Williamson-92-101.pdf‬‬
‫‪19‬‬
‫מקורות‬
‫אלפסי‪ ,‬מ‪ .(2011) .‬אנשים עם מוגבלות בישראל בשנים ‪ 2002‬ו‪ :2010 -‬גודל האוכלוסייה‪ ,‬מאפייני רקע‪ ,‬השכלה‪,‬‬
‫תעסוקה ואיכות חיים‪ .‬משרד התמ"ת‪ ,‬מחקר וכלכלה‪.‬‬
‫גולדשמידט‪ ,‬ר‪ .(2011) .‬שמירה ושימוש בנתוני מיקום במכשירי סלולר חכמים מוגש‪ .‬הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר‬
‫והמידע‪.‬‬
‫נאון‪ ,‬ד‪) .‬עורכת(‪) .‬יוני‪ .(2009 ,‬מבוגרים בעלי מוגבלות בישראל‪ .‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪.‬‬
‫פרץ יהלומי‪ ,‬י‪) .‬עורכת(‪ .(2014) .‬מדד ההכללה ה‪ III -‬של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית‪ .‬תל‬
‫אביב‪ :‬אקים ישראל ‪ -‬אגודה לאומית לקימום אנשים עם מוגבלות שכלית בישראל‪.‬‬
‫רימרמן‪ ,‬א‪ ,.‬ארטן‪-‬ברגמן‪ ,‬ט‪ ,.‬וגריפל‪ ,‬א‪ .(2007) .‬פערי השתתפות ומעורבות חברתית בין נכים ללא נכים‬
‫בישראל‪ .‬דו"ח מחקר סופי הוגש למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫שפיגלמן‪ ,‬כ‪ .‬נ‪ .(2015) .‬הערכת דפוסי השימוש והצרכים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברשת‬
‫החברתית פייסבוק‪ .‬דו"ח מחקר בסיוע של קרן של"ם‪.‬‬
‫‪http://www.kshalem.org.il/pages/item/935‬‬
‫‪Albert, B. (Ed.). (2006). In or out of the mainstream? Lesson from research on disability and‬‬
‫‪development cooperation. Leeds: The Disability Press.‬‬
‫‪Charlton, J. I. (1988). Nothing about us without us: Disability oppression and‬‬
‫‪empowerment. Berkley and Los Angeles, California: University California Press.‬‬
‫‪ComScore Data Mine (2012). Facebook Shows Strong Growth Over Past Five Years.‬‬
‫‪Retrieved from http://www.comscoredatamine.com/2012/02/facebook-shows‬‬‫‪strong-growth-over-past-five-years/‬‬
‫‪20‬‬
Debatin, B., Lovejoy, J. P., Horn, A-K., & Hughes, B. N. (2009). Facebook and online
privacy: Attitudes, behaviors, and unintended consequences. Journal of ComputerMediated Communication, 15, 83-108. doi: 10.1111/j.1083-6101.2009.01494.x
Dobransky, K., & Hargittai, E. (2006) The disability divide in Internet access and use.
Information, Communication & Society, 9(3), 313-334.
Duggan, M., Ellison, N. B., Lample, C., Lenhart, A., & Madden, M. (2015). Social Media
Update 2014. The Pew Research Center’s Internet & American Life Project.
Retrieved from http://www.pewinternet.org/2015/01/09/social-media-update2014/
Haller, B. A. (2010). Representing disability in an ableist world: Essays on mass media.
21
Louisville, KY: The Advocado Press.
Holmes, K. M., & O’Loughlin, N. (2012). The experiences of people with
learning disabilities on social networking sites. British Journal of Learning
Disabilities, 42, 3–7.
Hampton, K. N., Goulet, L. S., Rainie, L., & Purcell, K. (2011). Social networking sites and
our lives: How people’s trust, personal relationships, and civic and political
involvement are connected to their use of social networking sites and other
technologies. The Pew Research Center’s Internet & American Life Project.
Retrieved from http://www.pewinternet.org/Reports/2011/Technology-andsocial-networks.aspx
Jahoda, A., & Markova, I. (2004). Coping with social stigma: people with intellectual
disabilities moving from institutions and family home. Journal of Intellectual
Disability Research, 48(8), 719-729.
Kim, B. (2011). Understanding antecedents of continuance intention in social-networking
services. CyberPsychology, Behavior, and Social Networking, 14(4), 199-205.
doi:10.1089/cyber.2010.0009
Kim, J., & Lee, J-E. (2011). The Facebook paths to happiness: Effects of the number of
Facebook friends and self-presentation on subjective well-being. CyberPsychology,
Behavior, and Social Networking, 14(6), 359-364. doi:10.1089/cyber.2010.0374
Leimeister, J. M., Schweizer, K., Leimeister, S., & Krcmar, H. (2008). Do virtual
communities matter for the social support of patients? Antecedents and effects of
22
virtual relationships in online communities. Information Technology and People,
21(4), 350-374.
Longmore, P. (2003). Why I burned my book and other essays on disability. Philadelphia,
PA: Temple University Press.
Mak, W. W. S., Poon, C. Y. M., Pun, L. Y. K., & Cheung, S. F. (2007). Meta-analysis of
stigma and mental health. Social Science & Medicine, 65, 245–261.
Pottie, C., & Sumarah, J. (2004). Friendships between persons with and without
developmental disabilities. Mental Retardation, 42(1), 55–66.
Shpigelman, C. N., & Gill, C. J. (2014a). Facebook use by persons with disabilities on
Facebook. Journal of Computer-Mediated Communication, 19, 610–624.
Shpigelman, C. N., & Gill, C. J. (2014b) How do adults with intellectual disabilities use
Facebook? Disability & Society, 29(10), 1601-1616.
Steinfield, C., Ellison, N.B., & Lampe, C. (2008). Social capital, self-esteem, and use of
online social network sites: A longitudinal analysis. Journal of Applied
Developmental Psychology, 29, 434–445. doi:10.1016/j.appdev.2008.07.002
Taraszow, T., Aristodemou, E., Shitta, G., Laouris, Y., & Arsoy, A. (2010). Disclosure of
personal and contact information by young people in social networking sites: An
analysis using Facebook™ profiles as an example. International Journal of Media
and Cultural Politics, 6(1), 81-102. doi: 10.1386/macp.6.1.81/1
Valkenburg, P. M., Peter, J., & Schouten, A. P. (2006). Friend networking sites and their
relationship to adolescents’ well-being and social self-esteem. CyberPsychology &
Behavior, 9, 584–590. doi:10.1089/cpb.2006.9.584
23
‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי‬
‫למקצועי‬
‫מאת‪ :‬מרים גולדברג‬
‫רכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית "צרכנים נותני שירות"‬
‫דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הפעם אני רוצה להתחיל בסיפור אישי הממחיש בעיני את הפערים‪ ,‬הלעיתים בלתי נתפסים‪,‬‬
‫עימם מתמודדים צרכנים נותני שירות‪ ,‬ואני בתוכם‪ ,‬בממשק שבהן היותנו מטופלים לבין היותם‬
‫אנשי שיקום וטיפול‪.‬‬
‫בתחילת דרכי‪ ,‬כסטודנטית לעבודה סוציאלית‪ ,‬מצאתי את עצמי )מבחירה‪ ,‬מודה( מבצעת את‬
‫הכשרתי המקצועית בבית חולים פסיכיאטרי במרכז הארץ‪ .‬כמובן שמתוקף היותי סטודנטית‬
‫במקום נחשבתי‪ ,‬באופן מסוים‪" ,‬כאחת מהצוות" ומתוקף כך אכלתי כמובן בחדר האוכל של‬
‫הצוות‪ .‬הימים עברו השנים חלפו ומצאתי את עצמי מאושפזת‪ ,‬לא פעם ולא פעמיים באותו בית‬
‫חולים בו ביצעתי את הכשרתי המקצועית רק כמה שנים לפני כן‪ .‬וכך‪ ,‬בהינף אשפוז מצאתי את‬
‫עצמי עוברת מחדר האוכל של הצוות לחדר האוכל של המטופלים‪.‬‬
‫הצורר לאוכל‪ -‬דבר כל כך בסיסי וטבעי‪ ,‬הפך בעבורי למעין מראה מול פני‪ -‬מראה הממחישה‬
‫את המעברים החדים אותם עברתי‪ -‬מסטודנטית\אשת צוות בבית החולים למטופלת במקום‪.‬‬
‫הסטטוס משתנה‪ ,‬היחס משתנה‪ ,‬פתאום עברתי להיות "בצד השני"‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫ואילו עכשיו‪ ,‬מתוקף תפקידי כרכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית צרכנים נותני שירות‪ ,‬עמיתה‬
‫מומחית ואשת מקצוע מצאתי את עצמי מבקרת שוב בבית חולים פסיכיאטרי בצפון הארץ‪ -‬רק‬
‫הפעם לא כמטופלת אלא כעמיתה מומחית ואשת מקצוע כאשר מטרת הביקור הייתה‪ ,‬בין‬
‫השאר להמחיש לצוות המקצועי במקום מהו אותו "ידע ייחודי" אותו מביאים צרכנים נותני‬
‫שירות ועמיתים מומחים בעבודתם וכיצד ידע זה יכול לתרום להוויה של בית החולים‬
‫הפסיכיאטרי – לדוגמא בתקשורת טובה יותר עם גורמי טיפול‪ ,‬היענות מוגברת לטיפול וברמת‬
‫תקווה מוגברת‪ .‬והנה שוב‪ -‬האוכל משחק תפקיד מרכזי‪ .‬תוך כדי ביקורי הוזמנתי לארוחת‬
‫צהריים‪ -‬ארוחה בסיסית שכולנו אוכלים מבלי לחשוב פעמיים‪ -‬רק שהפעם לארוחה הזאת‬
‫הייתה משמעות ייחודית עבורי‪ .‬הוזמנתי לאכול שוב‪ ,‬בחדר האוכל של הצוות‪ .‬ושוב מראה מול‬
‫הפנים‪ -‬איך יכול להיות שאני גם יושבת בחדר האוכל של הצוות כאשר רק מספר חודשים קודם‬
‫לכן אכלתי בחדר האוכל של המטופלים? כיצד זה ייתכן? כיצד זה אפשרי?‬
‫אני חושבת שהפערים הללו שאני חשתי על בשרי‪ ,‬במקרה זה דרך האוכל‪ ,‬ממחישים את‬
‫הפערים והמורכבות בעבודת צרכנים נותני שירות ועמיתים מומחים‪ .‬המעברים החדים בין‬
‫להיות מטופל לבין להיות איש שיקום‪ ,‬כאשר לעיתים אותם הממשקים נפגשים באותו המקום‬
‫יוצרים אתגרים‪ ,‬דילמות ומורכבויות ייחודיות‪ .‬לעיתים אנחנו תוהים כיצד זה שסביבת העבודה‬
‫מתקשה לקבל אל תוכה אנשים שהינם גם מטופלים וגם עובדים במערך השיקום והטיפול‬
‫במקביל‪ .‬אבל אם רגע אחד כל אחד מאתנו יתבונן פנימה אל תוכו‪ ,‬האם אנחנו מצליחים להבין‬
‫את הפערים הללו? לקבל אותם באמת? לחיות אותם?‬
‫רק על עצמי לדבר ידעתי‪ -‬אני יודעת שאני עדיין עושה מאמצים אדירים לקבל את עצמי‪ ,‬כמו‬
‫שאני‪ ,‬עם כל החלקים שבי‪ .‬אני מאמינה שכאשר לי יהיה יותר קל לקבל את עצמי גם לסביבה‬
‫יהיה פשוט יותר‪.‬‬
‫ואתם?‬
‫‪25‬‬
‫אני רוצה לסיים בציטוט של דניאל פישר‪ ,‬פסיכיאטר המתמודד עם מחלת הסכיזופרניה שאמר‪:‬‬
‫‪People who hear I recovered and became a psychiatrist say that I must have been‬‬
‫)‪misdiagnosed (Fisher, 2003‬‬
‫המסר העיקרי של פישר הינו שזה לא פשוט "טעות באבחון" ושבגלל זה הוא הצליח להגיע‬
‫לפסיכיאטריה‪ .‬הוא מאמין בכל כולו שזה יתכן ואפשרי להיות גם וגם‪ .‬גם אני ‪ -‬למרות‬
‫המהמורות והמכשולים שבדרך‪.‬‬
‫ואתם?‬
‫נתראה בניוזלטר הבא‪ ,‬מרים‬
‫מקורות‬
‫‪Fisher, D. B. (2003). People Are More Important Than Pills In Recovery From Mental‬‬
‫‪Disorder. Journal of Humanistic Psychology, 43(2), 65–68.‬‬
‫‪doi:10.1177/0022167802250568‬‬
‫‪26‬‬
‫רכזי‪/‬ות השמה לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך שיקום תעסוקתי‪ ,‬איתור ויצירת קשר‬
‫עם מעסיקים פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק‬
‫העבודה החופשי‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון והכרות עם עולם שיקום בריאות הנפש‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מעולים‪ ,‬יכולת‬
‫לעבודה עצמאית בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב‪-‬‬
‫חובה‬
‫‪.1‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לאזור חדרה נתניה‪ ,‬לתחום ערכותי‬
‫‪ 60%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר ליעל‪[email protected] :‬‬
‫‪.2‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה למפעל המשלב בלוד‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לגלית‪[email protected] :‬‬
‫‪27‬‬
‫‪.3‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לאזור השרון‪ ,‬לתחום סיפור חוזר‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לגיל‪[email protected] :‬‬
‫‪.4‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה ל"קפה טוב" בחדרה‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לדנה‪[email protected] :‬‬
‫‪.5‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה ל"קפה טוב" בחיפה‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לדנה‪[email protected] :‬‬
‫מקדם‪/‬ת תעסוקתי‪/‬ת ‪ -‬לאזור אשדוד‪-‬אשקלון‪ ,‬לתחום ערכותי‪:‬‬
‫‪28‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי אישי של המתמודדים בתהליכי למידת מיומנויות תעסוקתיות‪ ,‬בדוכני‬
‫מכירות הממוקמים במרכזי קניות‪/‬קניונים באזור אשדוד ‪ -‬אשקלון‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬סבלנות‪ ,‬כושר ביטוי ברמה טובה‪ ,‬יכולת הנחייה והדרכה‬
‫אישית‪ ,‬יכולת למידת מיומנויות מעולם השיווק והמכירות‪ ,‬יכולת התניידות באזור הפעילות‬
‫הרלוונטי‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לאתי‪[email protected] :‬‬
‫אחראי‪/‬ת חנות ספרים אינטרנטית ומוקד שירות‪ ,‬לתחום סיפור חוזר בלוד‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬אחריות תפעולית שוטפת של החנות‪/‬המוקד‪ ,‬עמידה ביעדים‪ ,‬ליווי תהליכי‬
‫התעסוקה של המתמודדים‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬תואר ראשון רלוונטי‪-‬יתרון‪ ,‬יכולת ביצוע מס’ פעולות במקביל‪ ,‬יחסי אנוש מצוינים‪,‬‬
‫אהבת ספרים‪.‬‬
‫‪ 50%‬משרה ‪ -‬החלפה לחופשת לידה‪ ,‬תיבחן אפשרות להמשך העסקה בתום התקופה‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר למירב‪[email protected] :‬‬
‫עוזר‪/‬ת תפעול ל"קפה טוב" בפתח תקווה‪:‬‬
‫‪29‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬עבודה עם צוות המתמודדים והנחייתם‪ ,‬עבודה במטבח בית הקפה‪ ,‬סיוע‬
‫למנהל התפעול‪ ,‬הכנת מנות וכו‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון בתחום המזון‪ /‬מסעדנות – יתרון‪ ,‬ניסיון בעבודה עם אוכלוסייה בעלת צרכים‬
‫מיוחדים‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬יכולת הכלה וסבלנות‪.‬‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לעמית‪[email protected] :‬‬
‫רכז‪/‬ת חברתי‪/‬ת "מבלים פלוס" לתחום החברתי‪ ,‬לאזור ירושלים‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬הפקת פעילויות ואירועים חברתיים‪ ,‬שיווק למסגרות הרלוונטיות וליווי‬
‫המתמודדים בפעילויות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב ‪ -‬חובה‪ .‬תואר ראשון במקצועות הבריאות‪/‬טיפול באומנויות‪/‬בריאות‬
‫הנפש קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬נסיון בתחום השיקום ‪/‬עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ‪-‬‬
‫יתרון‪.‬‬
‫תקשורת בינאישית מעולה‪ ,‬דינמיות‪ ,‬יכולת שיווק ויוזמה‪.‬‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לענבר‪[email protected] :‬‬
‫‪30‬‬
‫אני מבקש להזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬
‫בעלי עניין המבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/nYg‬‬
‫וכן בערך הויקיפדיה של הקבוצה‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/8MZ‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪/‬רעיון לשיתוף פעולה‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫נתראה בניוזלטר הבא!‬
‫‪31‬‬