כאן - שכולו טוב

1
‫החודש אנחנו חוגגים שנה לצאתו של הניוזלטר הראשון של מחלקת המחקר והפיתוח בקבוצת‬
‫שכולו טוב‪ .‬ב ‪ 26.6.2014‬יצא הניוזלטר הראשון ‪ -‬חמישה עמודים שנשלחו לעובדי הקבוצה‬
‫ולמספר מצומצם של שותפים‪ ,‬אשר תיארו את תחילת שיתוף הפעולה שלנו עם הפרופ' סוזן‬
‫מקגורק וקים מיוזר מאוניברסיטת בוסטון‪ ,‬חדשות מעולם השיקום בארץ ובכולם‪ ,‬וזרקור חודש‬
‫קצר בנושא התערבויות מבוססות ראיות בשיקום הפסיכיאטרי‪.‬‬
‫במהלך השנה שחלפה נוספו מספר מדורים חדשים‪ ,‬ועסקנו בנושאים רבים ומגוונים‬
‫הרלוונטיים לעולם השיקום בבריאות הנפש; ביולי ‪ ,2014‬כשברקע מבצע "צוק איתן"‪ ,‬אירחנו‬
‫את הדוקטורנטית יעל מזור מאוניברסיטת חיפה אשר שיתפה אותנו במחקרה בנושא טראומה‪,‬‬
‫פוסט טראומה וצמיחה פוסט טראומטית‪ ,‬ופרסמנו רשימת מקורות לתמיכה נפשית בתקופת‬
‫לחימה‪ .‬באוגוסט התארחה אצלנו אילאיל צין‪ ,‬במאמר מרתק בנושא קבלת החלטות משותפות‬
‫בתהליכי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש‪ .‬בספטמבר הצטרפה אלינו מרים גולדברג‪ ,‬שכתבה‬
‫על נושא צרכנים נותני שירות בזרקור שהפך בהמשך לפינה קבועה בגיליון‪ .‬באוקטובר קיבלה‬
‫את הבמה מיכל דסקל‪ ,‬אשר כתבה על ספר שהוציאה בנושא התמודדות בני משפחה‪ ,‬המבוסס‬
‫על ניסיונה האישי כאחות של אדם המתמודד עם מגבלה נפשית‪ .‬בנובמבר התארח אחד‬
‫משלנו‪ -‬טל נויברגר‪ ,‬מנהל תחום התעסוקה הנתמכת בקבוצת שכולו טוב כתב על תובנותיו‬
‫מהמחקר האיכותני שביצע בנושא חוויותיהם של מתמודדים מעולם העבודה‪ .‬בדצמבר הוקדש‬
‫זרקור החודש לנושא סטיגמה עצמית ושילוב קהילתי בקרב מתמודדים עם מחלות נפשיות‪,‬‬
‫בהתבסס על התזה של חן בכר בן ששון מביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫בינואר ‪ 2015‬כתבה מיכל טנא‪-‬רינדה זרקור שהוקדש לנושא נגישות‪ ,‬מנקודת מבט אישית‪ -‬בין‬
‫‪2‬‬
‫מטפלת למורשת נגישות השירות בתחום הפסיכיאטרי‪ ,‬והשקנו מדור חדש שמתמקד במחקר‬
‫על שיקום בתחום התרבות‪ ,‬החברה והפנאי‪ .‬ורד שפיר‪-‬קיסר‪ ,‬מנהלת תחום בכיר חונכות‪,‬‬
‫השכלה וחברה במחלקת השיקום‪ ,‬באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות כיבדה אותנו‬
‫ופתחה את מדור זה בהצגת חזון ומדיניות של משרד הבריאות בתחום החברה והפנאי ואת‬
‫פעילות המשרד לקידום חזון זה‪ .‬בפברואר אירחנו שוב אחת משלנו‪ ,‬עביר ותד‪ ,‬מנהלת השיקום‬
‫במפעל המשלב בבאקה אל גרביה וסטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית‪ ,‬שכתבה יחד עם‬
‫ד"ר רינה בינה‪ ,‬המנחה שלה באוניברסיטת בר אילן‪ ,‬זרקור בנושא התנהגות בריאותית בקרב‬
‫אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית‪ .‬במרץ האירה את עינינו גלית לוי‪ ,‬יו"ר האגודה לסיעוד‬
‫פסיכיאטרי‪ ,‬בתפיסתה את תפקיד הסיעוד הפסיכיאטרי במערך השיקום בבריאות הנפש‪.‬‬
‫באפריל הפכנו רשמית מניוזלטר למגזין‪ ,‬וזכינו למאמר מאת הד"ר אנואר חטיב בנושא טיפול‬
‫ושיקום בבריאות הנפש בחברה הערבית‪ -‬מגמות ואתגרים‪ .‬את גיליון מאי ‪ 2015‬הקדשנו‬
‫לנושא הקשר בין קוגניציה לעבודה‪ ,‬בזרקור שכתב ד"ר אמיר טל‪ ,‬מנהל מחלקת המחקר‬
‫והפיתוח‪ ,‬תוך התמקדות בתוכנית "מיומנויות קוגניטיביות לעבודה" שבחלק מפיתוחה אנו‬
‫משתתפים כעת‪.‬‬
‫במהלך שנה זו של קיום המגזין‪ ,‬הפך זרקור החודש לבמה מבוקשת לשיתוף המחקר והידע של‬
‫חוקרים ובעלי עניין נוספים בתחום ההחלמה והשיקום בבריאות הנפש ומספר הקוראים מגיע‬
‫כבר לאלפים רבים שהצטרפו לרשימת התפוצה‪.‬‬
‫ברצוני לנצל הזדמנות זו ולהודות לכותבי זרקור החודש במהלך השנה החולפת‪ ,‬לבעלי הטורים‬
‫הקבועים‪ ,‬לאנשי המקצוע מתחום המחקר והקוראים הרבים אשר נתנו לנו היזון חוזר בנוגע‬
‫לגיליונות שפורסמו עד כה‪ ,‬לנציגי משרד הבריאות במטה ובמחוזות שהיו שותפים לא אחת‬
‫לחשיבה ולפיתוח רעיוני‪ ,‬וכמובן לד"ר אמיר טל‪ -‬מנהל מחלקת המחקר והפיתוח‪ ,‬על שזיהה‬
‫את הצורך והצליח בעבודה מאומצת ובכישרון רב ליצור מאגר ידע חשוב זה ובכך לקדם את‬
‫הפצת הידע המחקרי והמעשי בתחום ההחלמה והשיקום בבריאות הנפש‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫לסיום‪ ,‬אביע תקווה שגם בשנתו השנייה ימשיך המגזין לעסוק בנושאים עדכניים מתחום‬
‫השיקום בארץ ובעולם‪ ,‬לשמש במה לשיתוף וקידום ידע מכל הסוגים‪ ,‬ולהוות כר פורה להעלאת‬
‫רעיונות ויצירת שיתופי פעולה מגוונים בין כל האנשים שתחום השיקום בבריאות הנפש יקר‬
‫לליבם‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫הגר אלוש‪ ,‬מרב"ע‬
‫סמנכ"ל שיקום‬
‫קבוצת שכולו טוב‬
‫‪4‬‬
‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם ‪6...................................................................................................‬‬
‫זרקור החודש‪ ,Assessing Readiness for Rehabilitation :‬הערכת מוכנות לשיקום התאמה‬
‫והטמעה בשירות תעסוקה נתמכת "בית חם"‪ ,‬מאת גיתית כהן‪ ,‬ליאת אזולאי‪ ,‬סיגל וקס‪ ,‬איילת‬
‫אונגר‪ ,‬וד"ר גליה מורן‪9........................................................................................................................................‬‬
‫מדור החברה והפנאי‪' :‬היה לנו אוצר סמוי של פנאי'‪ :‬על התנדבות‪ ,‬המניעים לה‪ ,‬השפעותיה על‬
‫המתנדב והקשרה להחלמה ושיקום בבריאות הנפש מאת יורם קפלן ‪19............................................‬‬
‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי למקצועי מאת‬
‫מרים גולדברג‪27.....................................................................................................................................................‬‬
‫דרושים בקבוצת שכולו טוב‪29............................................................................................................................‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .1‬פרס אורה גילבר לעבודת דוקטורט מצטיינת בתחומי הבריאות‪ ,‬תשע"ה‪ .‬ביה"ס‬
‫לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ומשפחת גילבר מודיעים על הענקת פרס ע"ש‬
‫פרופ' אורה גילבר לעבודת דוקטורט מצטיינת שנכתבה במסגרת מדעי הרווחה‬
‫והבריאות באוניברסיטה בישראל בפסיכו‪-‬אונקולוגיה‪ ,‬טראומה או היבטים פסיכו‪-‬‬
‫סוציאליים באחד מתחומי הבריאות האחרים‪ .‬הפרס עומד על ‪ 10,000‬ש"ח‪ .‬מועמדים‬
‫מכל האוניברסיטאות בארץ‪ ,‬שעבודת הדוקטורט שלהם אושרה במהלך השנתיים‬
‫האחרונות )יולי ‪ – 2013‬יוני ‪ ,(2015‬מוזמנים להגיש את מועמדותם לפרס ולשלוח את‬
‫הפריטים הבאים‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪‬‬
‫עבודת הדוקטורט‬
‫‪‬‬
‫תקציר העבודה‬
‫‪‬‬
‫מסמך על אישור העבודה‬
‫‪‬‬
‫קורות חיים‬
‫‪‬‬
‫חוות דעת מנחה‪/‬י העבודה‬
‫‪1‬‬
‫‪ ‬חוות דעת שופטי העבודה )ככל שהן זמינות(‬
‫יש לשלוח את החומר עד ליום ה'‪ 30 ,‬ביולי ‪ ,2015‬לדוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫טכס הענקת הפרס יתקיים ביום ג'‪ 8 ,‬בדצמבר ‪ ,2015‬באוניברסיטת חיפה‪ .‬חתן‪/‬כלת הפרס‬
‫י‪/‬תציג את מחקרם בטכס‪ .‬למידע נוסף ניתן לפנות לשושי מנספלד‪ ,‬מנהלנית ביה"ס לעבודה‬
‫סוציאלית‪ ,‬דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫‪1‬‬
‫ניתן לצרף את חוות הדעת שנכתבה במסגרת הליך שיפוט העבודה‬
‫‪ .2‬מאמר‪ :‬היבטים תרפויטיים בתהליך הסטיילינג‪" .‬סטייל בהגדרתו מהווה שילוב של‬
‫ביטוי עצמי ונורמות חברתיות‪ ,‬היות והוא מאפשר לאדם להיעזר באופנה כמרחב לביטוי‬
‫עצמי‪ .‬האדם לובש את מה שהוא בוחר מתוך המסגרת האופנתית הקיימת‪ ,‬וכך יוצר‬
‫לעצמו דמות או זהות מובחנת‪ ,‬זאת מבלי להפוך לזר או מבודד מן החברה‪ .‬לבחירות אלו‪,‬‬
‫המייצרות אפיק לביטוי עצמי ולהגדרה עצמית‪ ,‬יש השפעה מרחיקת לכת על הפרט‪.‬‬
‫תהליך הסטיילינג‪ ,‬שנועד לסייע לאדם למצות ולממש את המשמעויות של בחירות אלו‪,‬‬
‫טומן בחובו אלמנטים טיפוליים‪ .‬בהתבסס על הזיקה המתוארת בין סטיילינג לבין עולם‬
‫הנפש‪ ,‬תוצג סקירה של עולם אופנה ושל תהליך הסטיילינג תוך שימת דגש על הכוח‬
‫הטרנספורמטיבי הגלום בו"‪ .‬אם תקציר המאמר סיקרן אתכם אתם מוזמנים לקרוא את‬
‫גרסתו המלאה אשר התפרסמה באתר פסיכולוגיה עברית ב‪ .14.06.2015-‬במאמר‬
‫מוסגר אציין כי אחד מהתחומים בקבוצת שכולו טוב נקרא "גוד סטייל" והוא עוסק‬
‫בהכשרה שיקומית תעסוקתית בתחום הטיפוח והסטיילינג‪ ,‬ובהעלאת תחום זה‬
‫למודעות‪ ,‬כחלק מתהליכי ההחלמה‪ ,‬השיקום וההשתלבות התעסוקתית והחברתית של‬
‫מתמודדים עם מגבלה נפשית‪.‬‬
‫לקריאת המאמר היכנסו‪www.mat.co.il/BA2 :‬‬
‫‪ .3‬הרפורמה בבריאות הנפש ‪ -‬משלבים בין נפש לגוף‪ ,‬מצגת מאת הפרופ' ארנון אפק‬
‫מנכ"ל משרד הבריאות דר' טל ברגמן – לוי ראשת האגף לבריאות הנפש‪ .‬בראשון‬
‫לחודש יולי‪ 2015 ,‬תיכנס לתוקפה הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש שמטרותיה‬
‫המרכזיות הן להעביר את אחריות הטיפול בבריאות הנפש מהמדינה לקופות החולים‪,‬‬
‫לערוך אינטגרציה בין רפואת הגוף לרפואת הנפש‪ ,‬לצמצם את הסטיגמה ולהשוות את‬
‫הזכויות של המתמודדים עם תחלואה נפשית בהשוואה למתמודדים עם תחלואה‬
‫גופנית‪ .‬להלן מצגת אשר הוכנה ע"י מנכ"ל משרד הבריאות וראשת האגף לבריאות‬
‫‪7‬‬
‫הנפש במשרד בו מתוארת כיצד הרפורמה תתבצע הלכה למעשה תוך התייחסות לחששות‬
‫הקיימים בקרב אנשים הזקוקים לטיפול נפשי‪ ,‬בני משפחותיהם וחלק מאנשי המקצוע‬
‫בבריאות הנפש‪.‬‬
‫לצפייה במצגת היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/Bpi‬‬
‫‪ .4‬שיעורים לחיים – החוויה של אנשים שניסו להתאבד‪ :‬דו"ח מחקר איכותני‬
‫מאוסטרליה‪ .‬התאבדות היא אחת מחמשת הסיבות המרכזיות למוות ברחבי העולם‪.‬‬
‫בעשורים האחרונים נעשו ניסיונות רבים להבין תופעה זאת ולפתח אסטרטגיות‬
‫למניעתה‪ .‬להלן קישור למחקר אשר נערך באוסטרליה ופורסם החודש‪ ,‬אשר בחן את‬
‫החוויה של אנשים שניסו להתאבד‪ .‬חשיבותו של מחקר זה נעוצה בעובדה כי נדירים‬
‫המקרים בהם ניתן קול לאנשים אשר מייצגים תופעה שלמרות שכיחותה הרבה‬
‫וחומרתה אינה מקבלת את תשומת הלב הציבורית הראויה ואפופה בהסתרה וסטיגמה‪.‬‬
‫מחקר איכותני זה‪ ,‬עשוי לסייע בהעמקת ההבנה לסיבות הגורמות לאדם לרצות לשים‬
‫סוף לחייו וכן לבחון את הגורמים אשר עשויים לסייע לאדם להימנע ממעשה זה‪ .‬יש‬
‫לזכור כי מעשה אובדני הינו המנבא החזק ביותר להתאבדות‪ ,‬לכן הבנת הדרכים בהן‬
‫ניתן לסייע לאנשים לפני או אחרי ניסיון אובדני‪ ,‬ניתן יהיה לצמצם את מספר המתאבדים‬
‫בכל שנה‪ .‬המחקר נערך‪ ,‬כאמור‪ ,‬באוסטרליה‪ ,‬אולם ממצאיו רלוונטיים גם בהקשר‬
‫הישראלי‪ .‬לקריאת דו"ח המאמר המרתק היכנסו‪:‬‬
‫‪https://www.sane.org/images/pdf/lessons-for-life.pdf‬‬
‫‪8‬‬
‫מאת‪ :‬גיתית כהן‪ ,2‬ליאת אזולאי‪ ,3‬סיגל וקס‪ ,4‬איילת אונגר‪ ,5‬גליה מורן‬
‫‪6‬‬
‫הקדמה‬
‫מטרת השיקום בבריאות הנפש היא לסייע לאנשים המתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית‬
‫להגביר את יכולתם לתפקד באופן מוצלח ולהיות שבעי רצון בסביבה בה הם בחרו עם מינימום‬
‫התערבות מקצועית )‪ .(Anthony et al., 2002‬בשנים האחרונות שואף מערך השיקום בתחום‬
‫בריאות הנפש לפעול לפי חזון ההחלמה ‪ -‬תהליך אישי עמוק של שינוי עמדות‪ ,‬ערכים‪ ,‬תחושות‪,‬‬
‫מטרות בחיים‪ ,‬תפקידים ומיומנויות‪ .‬זוהי דרך לחיות חיים משביעי רצון‪ ,‬עם תקווה‪ ,‬על אף‬
‫המוגבלות הנובעת מהמחלה‪ ,‬תוך פיתוח או חידוש של משמעויות וכוונות חדשות בחיים‪ ,‬מעבר‬
‫להשפעות המחלה )‪.(Anthony, 1993‬‬
‫שיקום פסיכיאטרי הוא מאמץ שיטתי לעזור לאנשים עם מגבלה פסיכיאטרית להתקדם‬
‫בתהליך ההחלמה שלהם )‪.(Carrigan, mueser, bond, drake & Solomon, 2007‬‬
‫ברוח תפיסת ההחלמה‪ ,‬ובהישענות על גישה שיקומית זו‪ ,‬פותחה באוניברסיטת בוסטון‬
‫התערבות המהווה חלק ממודל השיקום בבריאות הנפש ‪(Anthony, Cohen, Farkas, Gagne,‬‬
‫‪.(2002; Anthony & Farkas, 2009‬‬
‫‪2‬‬
‫גתית כהן‪ ,m.s.w ,‬מנהלת מקצועית תחום תעסוקה בעמותת "בית חם"‬
‫‪3‬‬
‫ליאת אזולאי‪ BA ,‬בפסיכולוגיה‪ ,‬מנהלת אזור ירושלים‪ ,‬השפלה והדרום‪ ,‬תעסוקה נתמכת "בית חם"‬
‫‪4‬‬
‫סיגל וקס‪ ,MScOT ,‬מדריכה בכירה בשיקום בבריאות הנפש‪ ,‬חברת צוות הטמעת מודל המוכנות לשיקום בישראל‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬
‫‪5‬‬
‫איילת אונגר‪ ,m.s.w ,‬מדריכה בכירה בשיקום בבריאות הנפש‪ ,‬חברת צוות הטמעת מודל המוכנות לשיקום בישראל‬
‫‪6‬‬
‫גליה מורן‪ ,PhD ,‬המחלקה לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬ראש צוות הטמעת מודל המוכנות לשיקום בישראל‬
‫‪9‬‬
‫ההתערבות להערכת ופיתוח מוכנות לשיקום‪ ,‬או בכינויה המקוצר "רדינס" הובאה לישראל‬
‫בשנת ‪ ,2011‬בחסות יספר"א‪ ,‬קרן טאובר ומשרד הבריאות‪ ,‬ומאז היא נלמדת באמצעות קבוצת‬
‫המוכנות הישראלית )מורן‪ .(2011 ,‬עד כה‪ ,‬עשרות אנשי מקצוע עברו הכשרה להתערבות‬
‫ברמות מומחיות שונות במסגרת בית הספר לשיקום‪ ,‬שילוב והחלמה בקריה האקדמית אונו‪,‬‬
‫ובמסגרות נוספות‪.‬‬
‫אחד הארגונים שבחרו להטמיע את ההתערבות בתהליכי השיקום המבוצעים בו‪ ,‬הוא עמותת‬
‫"בית חם"‪ ,‬שמצאה את ההתערבות מתאימה במיוחד לשירות התעסוקה הנתמכת‪ ,‬לאור‬
‫ממצאים מחקריים המצביעים על כך שההתערבות מנבאת התאמה ומחויבות לתהליך‬
‫השיקומי בתחום התעסוקה )‪.(Roberts & Pratt, 2007; 2010‬‬
‫מהי מוכנות לשיקום ?‬
‫מוכנות לשיקום היא מצב מנטאלי ורגשי של האדם‪ ,‬בו הוא רוצה וערוך לתחילתו של תהליך‬
‫שינוי מובנה בחייו‪ .‬מוכנות נבנית על בסיס מספר אלמנטים‪ ,‬בהם צורך‪ ,‬רצון‪ ,‬תחושת מסוגלות‪,‬‬
‫ציפיות חיוביות‪ ,‬תמיכות קיימות‪ ,‬וידע על עצמי ועל הסביבה והתפקידים בהם אמור לחול השינוי‬
‫)‪.(Anthony & Farkas, 2009‬‬
‫אחת המשימות המאתגרות ביותר הניצבות בפני אנשי טיפול ושיקום‪ ,‬היא זיהוי לקוחות‬
‫המחויבים לתהליך של שינוי ועידודם לקחת חלק בתהליך השינוי עצמו ‪(Farkas, Sullivan-‬‬
‫)‪ .Soydan & Gagne, 2000‬בתחום השיקום בבריאות הנפש‪ ,‬המתבסס כאמור על גישת‬
‫ההחלמה‪ ,‬יש חשיבות גדולה מאד למעורבותו של האדם ולנכונותו לקחת חלק פעיל בתהליך‬
‫השיקום‪ .‬תהליך זה מתואר כשותפות בין איש השיקום לבין הלקוח‪ ,‬שנועדה לאפשר לאדם‬
‫להוביל ולקבל החלטות בנוגע לשיקומו‪ .‬מכך עלול להשתמע כי רק אנשים עם מגבלה‬
‫פסיכיאטרית בעלי תפקוד גבוה יכולים לקחת חלק פעיל בתהליך )‪.(Anthony, et al., 1990‬‬
‫אולם מחקרים מראים כי אנשים רבים המתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית‪ ,‬גם אם היא‬
‫חמורה‪ ,‬מביעים נכונות ועניין להשתלב בתפקידים משמעותיים בתחומי חיים שונים ובסביבות‬
‫חברתיות נורמטיביות‪ ,‬כגון דיור‪ ,‬חברה‪ ,‬עבודה ולימודים )‪ .(Cohen, et al., 1997‬על מנת שאדם‬
‫‪10‬‬
‫יוכל לבחור באופן מושכל להיכנס לתהליך שיקום ולקחת אחריות על התהליך‪ ,‬יש לסייע לו‬
‫לבחון את מידת מוכנותו ולסייע לו לפתח אותה במידת הצורך & ‪(Farkas, Sullivan-Soydan‬‬
‫)‪ .Gagne, 2000‬רק לאחר ביצוע ההערכה‪ ,‬ובמידת הצורך פיתוח המוכנות‪ ,‬ניתן יהיה להציב‬
‫מטרה שיקומית‪ ,‬ואז לבחון את כישוריו ויכולותיו של האדם להשיגה‪ .‬גם את אלה ניתן לפתח‬
‫במידת הצורך‪ .‬ההנחה העומדת בבסיס הגישה‪ ,‬היא כי גם אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית‬
‫בעלי תפקוד נמוך‪ ,‬יכולים להפיק מהתערבות מסוג זה ולפתח את מוכנותם ויכולותיהם‬
‫להשתלב בפעילות שיקומית שתקדם את מעורבותם בקהילה לשביעות רצונם‪.‬‬
‫למי מתאימה הערכת מוכנות לשיקום?‬
‫הערכת המוכנות לשיקום לא נועדה לפסול אנשים מקבלת שירותי שיקום‪ ,‬אלא לסייע להם‬
‫לשלוט בתהליך ולבחור עבור עצמם מה נכון בנקודת הזמן הנוכחית‪ .‬ההערכה נעשית כאשר‬
‫האדם ו‪/‬או אחרים משמעותיים סביבו‪ ,‬כולל הצוות השיקומי המלווה אותו‪ ,‬מעלים התלבטות‬
‫בנוגע לשינוי כלשהו באחד מתחומי החיים – עבודה‪ ,‬לימודים‪ ,‬חברה‪ ,‬או מגורים‪ .‬ההערכה‬
‫מבוצעת רק לגבי שינוי בתחום אחד‪ ,‬ואינה משליכה בהכרח על שינויים בתחומי אחרים‬
‫)‪ .(Farkas, Sullivan-Soydan & Gagne, 2000‬למרות שההערכה מחייבת תקשורת מילולית‬
‫ויכולת העמקה‪ ,‬ניתן להתאימה למגוון אוכלוסיות‪ ,‬גם לבעלי יכולות קוגניטיביות ושפתיות‬
‫נמוכות באופן יחסי‪ ,‬באמצעות הפשטה של השאלות‪ ,‬עד כדי שימוש בסמלול לצורך הנגשת‬
‫המושגים‪.‬‬
‫הערכת מוכנות לשיקום‬
‫הערכת המוכנות בנויה מתהליך מובנה ושיטתי הנעשה עם האדם באופן פרטני‪ ,‬ומטרתו לקבל‬
‫תמונת מצב עדכנית לגבי מידת המוטיבציה הפנימית והחיצונית וכן הידע שיש לאדם לקראת‬
‫עריכת שינוי באחד מתחומי חייו בסביבות של מגורים‪ ,‬עבודה‪ ,‬לימודים או חברה‪ .‬ההבנה בבסיס‬
‫התהליך היא ששיקום הוא שינוי של תפקיד משמעותי בקהילה‪ .‬מתי אנשים מחוללים שינוי?‬
‫אנשים יפעלו לכיוון של שינוי כאשר המוטיבציה והידע שלהם גדולים מספיק כדי לחולל את‬
‫השינוי‪ .‬בתהליך ההערכה מקיים האדם בדיקה מעמיקה עם עצמו‪ ,‬בליווי איש מקצוע מומחה‬
‫‪11‬‬
‫בהעברת ההתערבות‪ ,‬כדי להעריך את מידת המוכנות שלו לשינוי‪ .‬היה ותהליך ההערכה יראה‬
‫כי האדם אינו מוכן דיו‪ ,‬ניתן לפתח את המוכנות על ידי פעילויות מוטיבציוניות – פעילויות שונות‬
‫המאפשרות לפתח את התחושות כלפי השינוי ואת הידע‪ ,‬ובכך מעלות המוכנות לפעול‬
‫)‪ .(Anthony & Farkas, 2009‬הערכת המוכנות לשיקום מסייעת לאדם "לשפוט בעצמו" האם נכון‬
‫לו להיכנס כעת לתהליך שיקומי‪ ,‬או לא‪ .‬תהליך ההערכה מאפשר להעריך את מידת המחויבות‬
‫והרצון של האדם בשיקום‪ ,‬ולא את מידת היכולת להשתתף בפעילות שיקומית & ‪(Anthony‬‬
‫‪Farkas, 2009).‬‬
‫ההערכה נעשית בשותפות עם האדם‪ ,‬במטרה להגביר את מעורבותו בתהליך השיקומי‪ .‬היא‬
‫מעודדת הכוונה עצמית‪ ,‬בטחון והעצמה בתהליך השיקום & ‪(Farkas, Sullivan-Soydan,‬‬
‫)‪ .Gagne, 2000‬בהתערבות זו האדם מוזמן לחקור ולעבד באופן מעמיק היבטים שונים של מצבו‬
‫העכשווי‪ ,‬כגון שביעות רצון‪ ,‬תחושת מסוגלות‪ ,‬ותמיכות‪ ,‬וכן לחקור את מידת מודעותו לעצמו‬
‫ולתפקודו בתחום בו הוא מבקש לעשות שינוי‪ .‬תהליך זה מסייע לאדם להתכונן לתהליך‬
‫השיקום מנקודת מוצא מושכלת ועם תחושת שליטה גבוהה‪ ,‬אך גם מאפשר לסמן מרכיבים‬
‫הדורשים חיזוק‪ ,‬למידה והכוונה לקראת השגת אותו שינוי )‪ .(Farkas et al., 2000‬הערכת‬
‫המוכנות לשיקום מורכבת מ‪ 5-‬אלמנטים החוקרים לעומק חלקים אלו‪:‬‬
‫‪ .1‬צורך בשינוי‬
‫‪ .2‬מחויבות לשינוי‬
‫‪ .3‬סגנון היקשרות‬
‫‪ .4‬מודעות לסביבות‬
‫‪ .5‬מודעות אישית‬
‫‪12‬‬
‫שני האלמנטים הראשונים‪ ,‬צורך ומחויבות לשינוי‪ ,‬מעריכים את רמת המוטיבציה לחולל שינוי‬
‫ושלושת האלמנטים האחרים‪ ,‬סגנון היקשרות‪ ,‬מודעות סביבתית ומודעות עצמית‪ ,‬מעריכים את‬
‫רמת הידע שיש לאדם על עצמו ועל הסביבה אותה הוא רוצה לשנות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אלמנט ‪ :1‬זיהוי צורך ‪ -‬בוחן את מידת הדחיפות והרצון של האדם לחולל שינוי בתחום‬
‫הנבחר ולהציב מטרה שיקומית‪ .‬זאת על ידי בחינת צורך פנימי הנמדד בשביעות רצון‬
‫מהמצב הנוכחי וכן בחינת צורך חיצוני הנמדד בתפיסת אחרים משמעותיים את מידת‬
‫ההצלחה של האדם כיום בתחום בו עולה מחשבה לגבי שינוי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אלמנט ‪ :2‬תיקוף מחויבות לשינוי ‪ -‬מאשש את כוונת המתמודד כיצד לשפר את מצבו‬
‫הנוכחי בעזרת ארבעה מדדים‪ (1) :‬כמיהה לשינוי ‪ -‬עד כמה חש האדם שהשינוי הוא‬
‫חיוני )‪ (2‬מסוגלות עצמית ‪ -‬האם האדם מאמין שהשינוי אפשרי‪ (3) .‬ציפיות חיוביות ‪-‬‬
‫האם האדם צופה תוצאות חיוביות מהשינוי )רווחים מול הפסדים(‪ (4) .‬תמיכה ‪ -‬האם‬
‫האדם חש כי יוכל לקבל סיוע מאחרים בתהליך זה‪ .‬אלמנט זה בודק בעצם האם‬
‫השינוי נתפס אצל המתמודד כחיובי וכאפשרי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אלמנט ‪ :3‬סגנון היקשרות ‪ -‬קביעת המידה והאופן שבהם המתמודד מעוניין ליצור‬
‫קשר עם אחרים ובאיזה סגנון קירבה‪ :‬פיזי‪ ,‬רגשי‪ ,‬אינטלקטואלי‪ ,‬רוחני‪ .‬מידע זה על‬
‫עצמו יוכל לסייע בעתיד בבחירת הסביבה בה יתרחש השינוי והקשרים התומכים‬
‫שיוכלו לסייע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אלמנט ‪ :4‬הערכת מודעות לסביבות ‪ -‬הערכת מידת הידע שיש לאדם על סביבות עבר‪,‬‬
‫הווה ועתיד בתחום בו הוא בוחן לעשות שינוי‪ .‬קורות חיים סביבתיים‪ ,‬הנבנים בשלב‬
‫זה‪ ,‬כוללים‪ :‬תיאור פיזי של סביבות שונות בתחום זה‪ ,‬הגדרת תפקיד‪ ,‬תחומי אחריות‪,‬‬
‫דרישות ואופן הבחירה בהן‪ .‬אלמנט זה עוזר להעריך את מידת הידע ביחס לקביעת‬
‫מטרה שיקומית כללית‪ ,‬את מסגרת הזמן הדרושה לקביעת המטרה ולמקד את‬
‫תהליך הפיתוח במידה וחסר לאדם ידע או ניסיון בתחום זה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אלמנט ‪ :5‬הערכת מודעות עצמית ‪ -‬הערכת מידת הידע שיש לאדם בנוגע לערכיו‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫תחומי העניין שלו‪ ,‬העדפותיו והאופן בו הוא נוהג לקבל החלטות‪ .‬זהו גורם אינטלקטואלי‬
‫המבוסס על היכרות עם עצמו וניסיון חיים‪ .‬עבור אנשים ששהו שנים רבות מחוץ למעגל‬
‫העשייה‪ ,‬חסר ידע על עצמם ולכן חסר גם ביטחון עצמי ויכולת לבצע בחירות מושכלות‪.‬‬
‫פיתוח של אלמנט זה יכול לקדם באופן משמעותי את מידת המעורבות של האדם בתהליך‬
‫השינוי‪.‬‬
‫תוצאות הערכת המוכנות לשיקום‬
‫לכל אורך הערכת המוכנות‪ ,‬המידע הינו מדיד ומכומת וניתן לראותו בגרף‪ .‬בסיום ההערכה אנו‬
‫רואים בגרף המסכם את מידת המוכנות שיש לאדם לחולל את השינוי ומגיעים למרכיב האחרון‪:‬‬
‫בחירת כיוון ‪ -‬סיוע בקבלת החלטה שקובעת איזו פעולה תעזור לאדם בצורה הטובה ביותר‬
‫להתקדם בהחלמתו‪ .‬במידה והאדם חש מוכן לשינוי‪ ,‬נוכל לסייע לו בקביעת מטרה שיקומית‪.‬‬
‫במידה והמדדים יצאו בינוניים ומטה‪ ,‬נפעל לפיתוח המוכנות בנושאים הקשורים לאלמנטים‬
‫שמדדיהם נמוכים‪ ,‬אם במרכיבי המוטיבציה ואם במרכיבי הידע‪ ,‬לעיתים תוך כדי הצבת מטרה‬
‫שיקומית ולעיתים לפני שנציב אותה‪ .‬קיימת תמיד גם אפשרות שבמידה והמדדים נמוכים‪,‬‬
‫יחליט האדם שבשלב זה הוא לא מעוניין או לא בשל לתהליך של שינוי ויבחר שירות אחר‪ ,‬כמו‬
‫טיפול‪ ,‬שירות חברתי או מענה מתחום הרווחה‪.‬‬
‫מדוע לבחור ב"הערכת ופיתוח מוכנות לשיקום"?‬
‫מן המחקר עולה כי היתרונות בהטמעת תכנית זאת הם רבים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תהליך התומך במוטיבציה הפנימית של האדם להוביל את תהליך השיקום שלו‬
‫‪‬‬
‫תפירת חליפה אישית לאדם בשיקום לפי רצונותיו וצרכיו‬
‫‪‬‬
‫מחזק בטחון עצמי‪ ,‬מגביר מודעות ומחויבות לשיקום‬
‫‪‬‬
‫מבוסס על שותפות מלאה בין נותן ומקבל השרות‬
‫‪‬‬
‫תהליך מובנה ושיטתי המאפשר גם למתמודד להבין באופן מוחשי את מצב‬
‫מוכנותו באופן ממוקד‬
‫‪‬‬
‫מתאים לרצף השירותים מאשפוז עד לקהילה‬
‫‪14‬‬
‫מוכנות לשיקום ב"בית חם"‬
‫בשנת ‪ 2013‬השתתפו ‪ 15‬עובדים משירותי התעסוקה הנתמכת של עמותת בית חם‪ ,‬בקורס‬
‫"כלים להנעת שינוי" שהתקיים בביה"ס לשיקום‪ ,‬שילוב והחלמה בקריה האקדמית אונו‪.‬‬
‫העובדים מצאו שהכלי מספק מענה לחסר בתהליכי השיקום כיום ‪ -‬שלב המאפשר התכוננות‬
‫ובחירה של האדם בתהליך השיקום‪ .‬זוהה כי הכלי יכול לתת מענה בעיקר לקושי של פונים‬
‫מועדות סל שיקום‪ ,‬שחסרים ניסיון תעסוקתי קודם או הבנה של עולם העבודה‪ .‬בעוד חלקם‬
‫מעוניינים ב"השמה"‪ ,‬הם עשויים להתקשות לראות את עצמם כחלק אקטיבי בתהליך‪ ,‬או‬
‫פועלים מתוך רצון לרצות את הסביבה‪ ,‬ולא מתוך מוטיבציה פנימית‪ ,‬ולכן מתקשים להתחייב‬
‫לתהליך השיקומי‪ .‬לצד זאת‪ ,‬עלה צורך מצד אנשי הארגון להתאים את הכלי לעבודה‬
‫הספציפית בתעסוקה נתמכת‪ ,‬וכן לשפה ולתרבות הישראלית‪.‬‬
‫צוות מוביל מבין עובדי הארגון‪ ,‬שכלל שלושה עובדי תעסוקה נתמכת ושתי מנהלות מקצועיות‪,‬‬
‫קיבל ליווי והדרכה ממנחות הקורס במהלך שנה לאחר סיומו‪ .‬הצוות המוביל נפגש באופן רציף‬
‫למשך כשנה לשיחות אינטנסיביות ודן בשאלות וסוגיות שעורר בהם הכלי להערכת מוכנות‬
‫לשיקום לצורך התאמת הכלי לשירות התעסוקה‪ .‬תוך כדי הכתיבה הועברו חומרים חדשים‪,‬‬
‫שאלות‪ ,‬ומחשבות לצוות המנחות לקבלת משוב‪ ,‬ואחת לחודשיים התקיימו פגישות הדרכה‪,‬‬
‫שסייעו בשמירה על הזיקה לכלי המקורי ולרוח הגישה‪.‬‬
‫התהליך‪ ,‬שהיה מורכב והושקעה מחשבה רבה בכל חלקיו‪ ,‬טמן בראשיתו הרבה דילמות‬
‫ואמביוולנטיות מצד הצוות‪ .‬מחד זהו כלי מעמיק ומרחיב ומצד שני קיים צורך למסלול השמה‬
‫מהיר )מצד גופים שיקומיים ומצד האדם המבקש לשפר את מצבו הכלכלי בדחיפות(‪ ,‬רצון‬
‫'להתנער' מחלקים מסוימים של הכלי לצד הרצון לשמר את עקרונות התפיסה והגישה של‬
‫הכלי ועוד‪ .‬הושקעה מחשבה רבה‪ ,‬מארגון האלמנטים מחדש ועד לדיוק המילה המתאימה בכל‬
‫משפט או שאלה‪ .‬חודד העיסוק בשינוי בתחום התעסוקה ולא בכל תחומי החיים כבכלי המקורי‪,‬‬
‫ונוספו שאלות רלוונטיות לתחום התעסוקה‪ .‬תוך כדי התהליך התגבשו התאמות והנגשות‬
‫קוגניטיביות ותרבותיות‪ .‬כמו כן הוספו נספחים כגון רשימת רגשות ורשימת ערכים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫נוספה חוברת ללקוח אשר זהה בתכניה לחוברת של איש השיקום‪ ,‬במטרה לאפשר לאדם‬
‫לקחת את החוברת הביתה ולחשוב על הדברים גם אחרי או לפני הפגישות ולשתף אחרים‬
‫משמעותיים בתהליך‪.‬‬
‫בין השינויים שהוכנסו‪ ,‬נערכו שינויים באופן איסוף המידע על ידי האדם לגבי רגשות ומחשבות‬
‫לקראת השינוי‪ ,‬בחלק מהאלמנטים‪ .‬כך למשל טבלה לאיסוף מידע על "מידת שביעות הרצון‬
‫מהסביבה‪ ,‬התפקידים והאנשים במצב הנוכחי"‪ ,‬הוחלפה בסולם דירוג על רצף של ‪ 1-10‬ולאחר‬
‫מכן מספר שורות בהן ניתן להתייחס לבחירה‪ .‬השינוי נעשה מתוך חוויה של הצוות את הטבלה‬
‫כטכנית מדי ולא מאפשרת שיח שוטף וטבעי‪ ,‬ולכן נעשה השינוי מטבלה לדירוג והסבר‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫בכדי לקבל תמונה מלאה יותר לגבי סדר יומו של האדם‪ ,‬מידת "מלאות" יומו‪ ,‬מגוון הפעילויות‬
‫ועוד‪ ,‬נוספה טבלה מפורטת יותר לפעילויות‪ ,‬המתארת לוח זמנים מייצג לשבוע ומפרט את‬
‫הפעילויות משעת הקימה ועד שינה‪ .‬שינוי זה הינו חשוב לידיעת איש השיקום בתעסוקה בכדי‬
‫להכיר את הרגלי הלקוח ומאפשרת בשלב מאוחר יותר‪ ,‬מציאת עבודה המשתלבת בצורה טובה‬
‫עם שגרת היום והשבוע שלו‪ ,‬או לחלופין‪ ,‬מאפשרת לראות דפוסים בעייתיים עוד טרם חיפוש‬
‫העבודה‪ .‬דוגמא זו מתארת בצורה מייצגת כיצד שונה הכלי והותאם בתכניו הספציפיים‪ ,‬אופי‬
‫וסגנון השאלות לתעסוקה נתמכת‪ ,‬אך בכל זאת שומר על רוח ומטרת הכלי המקורי‪.‬‬
‫השינוי המשמעותי בכל תהליך התאמת הכלי‪ ,‬היה המחשבה המובילה לפתיחת שיח עם‬
‫האדם‪ ,‬העמקת החקר להיכרות עם עצמו ודיוק מחשבותיו ורגשותיו לגבי אותו נושא מדובר‪,‬‬
‫העברת האחריות‪ ,‬ההחלטות והפתרונות אל האדם‪ ,‬דבר שלאו דווקא התאפשר בתהליך‬
‫ההשמה קודם לכן לפני הטמעת ההתערבות‪ .‬אלה ועוד אפשרו להתאים את הכלי לתהליכי‬
‫העבודה בארגון‪ ,‬עד שנוצר שילוב בין שפת ה"מוכנות" לשפת "התעסוקה הנתמכת" ונוצר כלי‬
‫מותאם‪ ,‬הממזג בצורה מיטבית את הגישה והכלי המקורי עם צרכי השטח‪.‬‬
‫בששת החודשים האחרונים החלה התנסות בכלי המותאם על ידי כל עובדי התעסוקה‬
‫הנתמכת שהשתתפו בקורס‪ ,‬לאחר שבחודש פברואר ‪ ,2015‬פרופ' מריאן פרקש‪ ,‬ממחברי הכלי‪,‬‬
‫הגיבה להתאמות‪ ,‬והביעה תמיכה בתהליך שבוצע‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫כיום‪ ,‬לאחר יצירת הכלי המותאם והתנסות בשטח‪ ,‬מעידים רכזי בית חם‪" :‬התהליך היה שני צעדים‬
‫קדימה ואחד אחורה‪ ,‬אך היום כבר יש נחת‪ .‬זהו כלי מקיף מאוד שיכול לעזור ברמה הרגשית והטכנית בעבודה עם מקבלי‬
‫השירות"; "כיום אני מצליח לראות שורשים מסתעפים ועץ גדול שלא רואים את סופו‪ ...‬זה יכול להתאים להערכה וגם‬
‫להעמקת הקשר והליווי של אנשים עובדים‪ ...‬אני פה עם המון תקווה ששורשים גדולים אלה יעמיקו ויתנו פריחה גדולה"‪.‬‬
‫"חשוב לשים לב איך לא להציף עם הכלי‪ .‬איך אני עוזרת לגרום לאדם להבין ששווה לו להשתהות‪ ...‬לא לרוץ‪ ...‬הכלי‬
‫יוצר שיטה‪ ,‬נוהל עבודה ברצף; "היום התחושה היא שיש בידינו כלי המאפשר למתמודד להכיר את עצמו‪ ,‬ע"י החקר‬
‫והשאלות‪ .‬מתוך אמפתיה מצליחים לקלף את הקליפות החיצוניות שהמחלה והסביבה ייצרה ולהגיע אל הרצונות והיכולות‬
‫של האדם‪ ,‬ההתמקדות הוא בחלק הבריא‪ .‬כמו כן‪ ,‬הכלי מעביר אל האדם את האחריות בהחלטה ובבחירה והופכת אותו‬
‫לשלו"‪.‬‬
‫לצד חוויית עובדי בית חם‪ ,‬גם המתמודדים שעברו את התהליך סיפרו‪:‬‬
‫"מאד נהניתי מהתהליך‪ ,‬הוא מאד ממוקד‪ ,‬מארגן ומסדר את המחשבה"; "התהליך הזה עוזר לך להכיר אותי טוב יותר‬
‫ומהר יותר"; " אני נהנית מהתהליך‪ ,‬מרגישה שיש עשייה"‪.‬‬
‫א' שהגיע ממפעל מוגן הצהיר בתחילת התהליך כי אינו מתכוון לעזוב אותו‪ ,‬אך כבר לאחר‬
‫המפגש השלישי ראה כי אחרים משמעותיים תופסים אותו כבעל יכולות‪ ,‬המסוגל להצליח‬
‫בשוק החופשי‪ ,‬והבין כי הוא יודע ומכיר ביכולותיו הגבוהות‪ ,‬אך מה שחוסם אותו הינו הביטחון‬
‫העצמי הירוד שלו‪ .‬בסוף התהליך סיפר‪" :‬בתחילה לא הבנתי למה כל החפירות האלה והיה קשה לכתוב כל כך‬
‫הרבה‪ ,‬אבל בסופו של דבר הבנתי שיש לי הרבה מה לתת מעצמי‪ ,‬אני מרגיש מסוגל ומתאים לעבודות מתקדמות יותר‬
‫מהעבודה שלי במפעל מוגן ואני מבקש לשנות את כל האמירות הקודמות שלי"‪.‬‬
‫כיום תהליך ההטמעה של הכלי המותאם ממשיך בקרב עובדי התעסוקה הנתמכת ולקוחות‬
‫נוספים של השירות נחשפים לעבודה עם הכלי‪ .‬כמו כן צפוי להתחיל בשנה הקרובה ליווי‬
‫מחקרי של הטמעת הכלי‪ ,‬כדי לחקור את ההשפעה של ההתערבות על יצירת ארגון מכוון יותר‬
‫לתהליכי החלמה‪ ,‬וברמה הפרטנית ינסה לבדוק את התרומה של הכלי לתפיסות ועמדות של‬
‫רכזי התעסוקה כאנשי שיקום‪ ,‬את תהליכי ההתמקצעות שלהם וכיצד והאם תהליכי השיקום‬
‫משתנים בעקבות העבודה עם ההתערבות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫המחקר יבחן גם את מידת שביעות הרצון ותחושת המחויבות של מקבלי השירות לתהליך‬
.‫השינוי‬
‫מקורות‬
Anthony, W. A., Cohen, M., & Farkas, M. (1990). Psychiatric Rehabilitation. Boston: Center
for Psychiatric Rehabilitation.
Anthony, W. A. (1993). Recovery from mental illness: The guiding vision of the mental
health service system in the 1990’s. Psychosocial Rehabilitation Journal, 16, 11-23.
Anthony, W.A., Cohen, M.R., Farkas, M.D., Gagne, C. (2002). Psychiatric Rehabilitation, 2nd
edition. Boston, MA: Boston University, Center for Psychiatric Rehabilitation.
Anthony, W., & Farkas, M. (2009). Primer on the psychiatric rehabilitation process. Boston:
Boston University, Center for Psychiatric Rehabilitation.
18
Corrigan, P. W., Mueser, K. T., Bond, G. R., Drake, R. E., & Solomon, P. (2007). Principles
and Practice of Psychiatric Rehabilitation. New York, NY: Guilford Press.
Farkas, M., Sullivan-Soydan, A., & Gagne, C. (2000). Introduction to Rehabilitation
Readiness. Boston: Boston University, Center for Psychiatric Rehabilitation.
Roberts, M. M., & Pratt, C. W. (2007). Putative evidence of employment
readiness. Psychiatric Rehabilitation, 30(3), 175-181.
Roberts, M. M. & Pratt, C. W. (2010). A Construct validity study of employment readiness
in persons with severe mental illness. American Journal of Psychiatric Rehabilitation,
13(1), 40-54.
‫'היה לנו אוצר סמוי של פנאי'‪ :‬על התנדבות‪ ,‬המניעים לה‪ ,‬השפעותיה על המתנדב‬
‫והקשרה להחלמה ושיקום בבריאות הנפש‬
‫יורם קפלן‬
‫‪7‬‬
‫לקראת סיום לימודי התואר הראשון בעבודה סוציאלית‪ ,‬עברתי הכשרה מעשית במרכז יום‬
‫לקשיש בקריית שמונה‪ .‬במהלך ההכשרה אחת מעובדות המקום אמרה לי את המשפט מעורר‬
‫ההשראה הבא‪" :‬אתה רוצה להכיר קהילה – צא והתנדב בה"‪ .‬בכך ביטאה אותה עובדת את מה‬
‫שתיארו חוקרים שונים מארצות שונות בתקופות שונות‪ :‬התנדבות היא אמצעי המסייע לפרט‬
‫לחוש בעל ערך ושותף שווה בקהילה‪ .‬במאמר קצר זה אתאר מה מושך אנשים לבחור להתנדב‬
‫ולתרום מזמנם לזולת‪ ,‬מהם הרווחים שעליהם מדווחים מי שהתנדבו וכיצד כל זה קשור‬
‫להחלמה ושיקום בבריאות הנפש‪.‬‬
‫מהי התנדבות‪ ,‬כמה היא שכיחה ולמה אנשים מתנדבים?‬
‫התנדבות מוגדרת כפעילות שהיא פרי בחירה חופשית של האדם‪ ,‬המתבצעת ללא קבלת שכר‬
‫ותכליתה להיטיב עם הזולת )ארנון‪ .(2007 ,‬על פי המועצה הישראלית להתנדבות‪ ,8‬מאות אלפי‬
‫אנשים בישראל משלבים בלוח הזמנים השבועי שלהם פעילות התנדבותית כלשהי‪.‬‬
‫מהספרות המחקרית עולה כי אנשים מתנדבים ממספר סיבות עיקריות‪:‬‬
‫התנדבות כדרך להשגת התעלות רוחנית‬
‫להתנדבות יש שורשים ערכיים בשלושת הדתות הגדולות‪ :‬ביהדות קיימים ציווים ערכיים דוגמת‬
‫'ואהבת לרעך כמוך'‪ ,‬מנהגים דוגמת גמילות חסדים‪ ,‬מתן בסתר‪ ,‬חסד של אמת ועוד‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫עו"ס‪ ,‬סטודנט לתואר שני בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה‪ ,‬מתמחה במחקר במחלקת המחקר‬
‫והפיתוח בקבוצת שכולו טוב‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪http://www.ivolunteer.org.il/‬‬
‫‪19‬‬
‫בנצרות נעשה שימוש בארגוני צדקה התנדבותיים שתכליתם לא רק לתרום לזולת אלא גם‬
‫להפיץ את ערכי הנצרות‪ .‬דוגמה לכך הוא ארגון 'צבא הישע' ‪ The Salvation Army‬ארגון‬
‫בינלאומי בעל שורשים פרוטסטנטיים המקיים פעילות צדקה‪ .‬באסלם מהווה הצדקה את אחד‬
‫מחמשת 'עמודי האיסלם' )ארכאן אלאסלאם(‪ .‬כך למשל‪ ,‬בסורת אלבקרה בקוראן נאמר‪:‬‬
‫"‪...‬המעשים הטובים הם נחלת המאמין באלוהים וביום האחרון ובמלאכים ובספר הנביאים‪ ,‬והמעניק מרכושו‬
‫על אף היותו אהוב עליו‪ ,‬לקרובי המשפחה והיתומים והנזקקים ולהֵ לך בדרכים ולקבצן‪ ,‬ולשחרור עבדים;‬
‫והמקיימים את התפילה והנותנים זכאת‪ -...‬כל אלה‪ ,‬אמת בפיהם והם היראים" )רובין‪(2005 ,‬‬
‫התנדבות היא‪ ,‬אם כן‪ ,‬תופעה אנושית שחכמי דת בשלוש הדתות המונותאיסטיות הכירו‬
‫כבר בימי קדם בחשיבותה כאמצעי להשגת מצב רוחני ומוסרי רצוי‪ .‬מידע על שיעורי‬
‫התנדבות בקרב אוכלוסיות שונות אכן מצביע על כך שבכל הדתות המונותאיסטיות‬
‫בישראל שיעור ההתנדבות עולה ביחס ישר לרמת הדתיות )הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה ‪ .(2013‬עם זאת המשמעות הדתית של ההתנדבות אין פירושה שתחום‬
‫ההתנדבות הוא בהכרח דתי; רק כשישה אחוזים מכלל המתנדבים פונים לפעילות דתית‬
‫במהותה‪.‬‬
‫התנדבות כמענה לצורך חברתי‬
‫לצד שורשיה הערכיים ההתנדבות היא צורת התארגנות התגייסות של הפרט והקהילה נוכח‬
‫קיומו של אירוע המעמיד קהילות או פרטים במצוקה‪ .‬הנסיבות יכולות להיות מגוונות‪ :‬אסונות‬
‫טבע‪ ,‬אסונות מעשה ידי אדם‪ ,‬מלחמות‪ ,‬תאונות מגפות ועוד‪ .‬עם זאת פעילות התנדבותית אינה‬
‫חייבת להיות קשורה דווקא למצב מסוים‪ .‬פעמים רבות תכלית קיומה הוא שיפור פני החברה‬
‫וסיוע לאוכלוסיות שונות )המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ללא ציון תאריך(‪ .‬לעיתים ההתנדבות היא‬
‫אמצעי בידי קהילה המסייע ללכידות‪ ,‬גיבוש בינאישי וגיבוש של דימוי הקהילה בעיני קהילות‬
‫‪20‬‬
‫אחרות‪ .‬דוגמה לסוג כזה של התנדבות מתקיימת בפעילות "עמותת רוח טובה"‪ .9‬ארגון זה הקים‬
‫באתר האינטרנט שלו פורטל התנדבות המאפשר לכל אחד כמעט למצוא תחום ואף מסגרת‬
‫התנדבות המתאימה לשעות הפנאי ולתחומי העניין שלו‪.‬‬
‫התנדבות כצורך שעה‬
‫לעיתים נועדה התנדבות לענות על צורך חברתי מתמשך‪ ,‬המבטא מגמה חברתית מתמשכת‪.‬‬
‫דוגמה בולטת לצורך הגובר במתנדבים בחברה הישראלית קשורה לתחום הזקנה‪ .‬אוכלוסיית‬
‫בישראל מתבגרת בהדרגה‪ .‬כך למשל אוכלוסיית הגמלאים בישראל צפויה להכפיל עצמה פי ‪2‬‬
‫ויותר‪ ,‬עד לשנת ‪) 2035‬ברודסקי‪ ,‬שנור‪ ,‬באר‪ .(2013 ,‬ציבור זה של גימלאים מהווה קהל יעד הן‬
‫של מתנדבים והן של מקבלי שירותי התנדבות שונים‪.‬‬
‫התנדבות כמענה למניעים אישיים‬
‫התנדבות עונה אם כן על צורכי שעה‪ ,‬מבטאת מגמות חברתיות ומבטאת את שאיפת הפרט‬
‫להתעלות רוחנית כשמדובר בהקשר הדתי‪-‬ערכי‪ .‬לצד כל אלה ייתכנו מניעים אישיים יותר‬
‫להתנדבות‪ ,‬כאלה שאינם קשורים למגמות חברתיות אלא הן תוצר של‬
‫סיפור החיים של‬
‫המתנדב‪ .‬חשבו למשל על אב שבנו התאבד והוא מתנדב בקו חם של עמותה למניעת‬
‫התאבדויות בני נוער‪ ,‬או אישה שעברה אירוע של אלימות מינית ומתנדבת במרכז לקורבנות‬
‫אונס ותקיפה מינית‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬המניעים האישיים להתנדבות עשויים להשתנות בהתאם‬
‫לארגון בו מדובר‪ ,‬אוכלוסיית המוטבים בה מדובר וכן מהות תפקידו של המתנדב‪ .‬סוג ייחודי של‬
‫מתנדבים הם מי שפועלים בתפקידי ניהול בארגון‪ .‬מתנדבים אלה מונעים יותר על ידי הצורך‬
‫במעמד ובעצמאות בפעילותם כמתנדבים ומונעים במידה רבה על ידי אלטרואיזם ואכפתיות‬
‫כלפי מוטבי ההתנדבות )יפה‪ ,‬יורק וכפיר‪.(2011 ,‬‬
‫‪http://www.ruachtova.org.il/‬‬
‫‪9‬‬
‫‪21‬‬
‫גורמים ההופכים התנדבות לטובה ומספקת‬
‫מחקרים שבוצעו בישראל מצביעים על כך שהתחושה הסובייקטיבית של המתנדב שתרומתו‬
‫היא בעלת ערך וזוכה להוקרה מצד הגורם המעסיק אותו מהווה גורם משמעותי בהערכת‬
‫ההתנדבות כתורמת למתנדב עצמו )גדרון ‪ .(1984‬גורם משמעותי נוסף הוא טיב הקשר הרגשי‬
‫עם מוטב ההתנדבות‪ :‬קשר אישי עמוק וחיובי עם מוטבי ההתנדבות וכן עם מתנדבים אחרים‬
‫השפיע בצורה חיובית על האופן בו נתפסה הפעילות ההתנדבותית )קוליק ומגידנה‪.(2011 ,‬‬
‫מה בין ההתנדבות‪ ,‬החלמה‪ ,‬שיקום והשתלבות חברתית של מתמודדים עם מגבלה נפשית?‬
‫כפי שצוין לעיל‪ ,‬התנדבות באה‪ ,‬בין השאר למלא צורך חברתי‪ .‬דהיינו‪ ,‬לסייע‪ ,‬ללא שכר‪,‬‬
‫לאוכלוסיות מוחלשות בחברה אשר זקוקות לסיוע כלכלי‪-‬חברתי או אחר‪ .‬בהתנדבות מסוג זה‪,‬‬
‫הצד "החזק" לרוב מעניק עזרה לצד "החלש" או "הנזקק"‪ ,‬בבחינת פעילות של חסד וצדקה‪.‬‬
‫במהלך ההיסטוריה‪ ,‬אנשים עם מוגבלות בכלל‪ ,‬ומוגבלות נפשית בפרט‪ ,‬היו "מוטבי‬
‫ההתנדבות" ושיעור ההתנדבות בקרב אוכלוסייה זאת היה נמוך‪ .‬לנוכח עובדה זאת אנשים עם‬
‫מוגבלות נפשית אינם נהנים מהיתרונות שבהתנדבות ומהרווחים הפוטנציאליים של פעילות‬
‫זאת לתהליכי ההחלמה‪ ,‬השיקום וההשתלבות החברתית שלהם‪ .‬כך למשל‪ ,‬התנדבות‬
‫מתקשרת לרמות גבוהות יותר של מרץ‪ ,‬שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים‪ ,‬על אופטימיות‬
‫ביחס לחיים בעתיד הנראה לעין‪ ,‬על הרגשת בדידות פחותה ועל תחושת חוללות עצמית‬
‫גבוהה יותר ביחס למי שאינם מתנדבים‪ .‬התנדבות אף מאפשרת לעוסקים בה לחוש חיוניים‬
‫ותורמים לחברה גם נוכח מצב בו הפרודוקטיביות שלהם ירדה והם לא יכולים יותר לעבוד‬
‫בעבודה רגילה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬התנדבות מאפשרת למתנדב ללמוד מיומנויות חברתיות ולרכוש‬
‫הרגלים של פעילות בתוך ארגון )‪ .(Read & Rickwood, 2009‬הלמידה יכולה להתרחש כלמידה‬
‫מתווכת )למשל במסגרת הכשרה שניתנת למתנדב‪ ,‬בה הוא לומד מיומנויות שאותן יוכל ליישם‬
‫גם בשטחים אחרים של חייו(‪ .‬התוצאה של תהליך זה במקרים עשויה להיות עליה בתחושת‬
‫האדם כי הוא יכול לנהל את חייו ולשלוט בגורלו בהצלחה וביעילות‪ .‬מבחינה רגשית ההתנדבות‬
‫‪22‬‬
‫מאפשרת להעלות את הערך העצמי‪ ,‬כיוון שאדם בעל מגבלה יכול לחוש אמפתיה כלפי מוטבי‬
‫ההתנדבות‪ ,‬דבר שיסייע לו להשתחרר מרחמים עצמיים‬
‫‪(Mellor, Hayashi, Firth, Stokes,‬‬
‫)‪ .Chambers & Cummins, 2009‬כמו כן‪ ,‬אדם בעל מגבלה המשתתף בפעילות סינגור כלפי‬
‫אחרים לומד להתייחס למציאות של התמודדות עם מגבלה במונחי פעולה יזומה‪ ,‬ופחות‬
‫במונחים פסיביים ותגובתיים )‪ .(Read & Rickwood, 2009‬לבסוף‪ ,‬הסביבה לומדת לזהות את‬
‫האדם כתורם והוא תופס עצמו יותר ויותר כבעל תפקיד פעיל בחברה בה הוא חי )‪.(Jones, 2014‬‬
‫אם כן‪ ,‬התנדבות עשויה לשפר באופן משמעותי את חיי הפנאי והחברה של המתמודדים וכן‬
‫להוות מסגרת לרכישת מיומנויות וכישורים שיסייעו בהשתלבות בעולם העבודה‪.‬‬
‫לנוכח הפוטנציאל המיטיב של התנדבות בקרב אנשים בכלל ובקרב אנשים הנמצאים בתהליכי‬
‫החלמה ושיקום בבריאות הנפש בפרט‪ ,‬יש להרחיב את המחקר בנושא אשר יבדוק את חשיבות‬
‫פעולת ההתנדבות‪ ,‬יתרונותיה ותרומתה לאנשים הנמצאים בתהליכי החלמה ושיקום בבריאות‬
‫הנפש ולקהילה בכללה‪ ,‬תוך התייחסות לחסמים המונעים התנדבות כצורה של השתלבות‬
‫קהילתית‪ .‬כל זאת תוך בחינת סוגיות אתיות כגון החשש מניצול של המתנדבים במקרים‬
‫מסוימים ודיון בסוגיה האם חשש זה אכן מתגבר כאשר מדובר במתנדבים עם מוגבלות נפשית‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫מקורות‬
‫ברודסקי‪ ,‬ג'‪ ,.‬שנור‪,‬י'‪ ,.‬ובאר‪ ,‬ש‪) .‬עורכים( )‪ .(2013‬קשישים בישראל‪ :‬שנתון סטטיסטי ]גרסה‬
‫אלקטרונית[‪ .‬אוחזר בתאריך ‪ 24/5/15‬מאתר האינטרנט 'משאב' מרכז מידע ארצי לתכנון‬
‫בתחום הזקנה‪.‬‬
‫‪http://mashav.jdc.org.il/?CategoryID=233&ArticleID=162‬‬
‫גדרון‪ ,‬ב'‪ .(1984) .‬מקורות לשביעות רצון של מתנדבים מעבודתם‪ .‬חברה ורווחה‪259- ,(1984) 3 .‬‬
‫‪.270‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )‪ .(2014‬לקט נתונים מתוך הסקר החברתי ‪ 2013‬בנושא‬
‫התנדבות בישראל לכבוד יום המתנדב הבינלאומי‪] .‬גרסה אלקטרונית[‪ .‬אוחזר בתאריך ‪:23/6/16‬‬
‫‪http://147.237.248.50/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201419330‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי )ללא ציון תאריך(‪ .‬להתנדב מכל הלב ‪ -‬גמלאים‪ ,‬בואו להתנדב למען‬
‫האוכלוסייה המבוגרת‪] .‬גרסה אלקטרונית[‪ .‬אוחזר בתאריך ‪ 24/5/15‬מאתר האינטרנט של‬
‫המוסד לביטוח לאומי‪:‬‬
‫‪http://www.btl.gov.il/About/news/Pages/ArchiveFolder/latetMekolHalev.aspx‬‬
‫יפה‪ ,‬א'‪ ,.‬יורק‪ ,‬א'‪ ,.‬כפיר‪ ,‬א'‪ .‬המניעים להצטרפות מתנדבים כחברי הנהלה בארגונים וולונטריים‪.‬‬
‫ביטחון סוציאלי‪ .‬אב תשע"ה )‪.107-122 .(86‬‬
‫קוליק‪ ,‬ל'‪ ,.‬מגדינה‪ ,‬ח'‪ .(2011) .‬נשים מעצימות נשים‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬ל"א‪.551-577 ,(4) ,‬‬
‫רובין‪ ,‬א'‪) .‬מתרגם( )‪ .(2005‬הקוראן‪ .‬תל‪-‬אביב ‪ :‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ההוצאה לאור‪.‬‬
‫‪Herzberg, F. (1966). Work and the nature of men. . Cleveland, OH: World Press.‬‬
‫‪Jones, K.S. (2014). Giving and Volunteering as Distinct Forms of Civic Engagement: The‬‬
‫‪Role of Community Integration and Personal Resources in Formal Helping. Nonprofit and‬‬
‫‪Voluntary Sector Quarterly. 35 ( 2), 249-266‬‬
‫)‪Mellor, D., Hayashi, Y., Firth, L., Stokes, M., Chambers, S., & Cummins, R. (2008‬‬
‫‪Volunteering and Well-Being: Do Self-Esteem, Optimism, and Perceived Control Mediate‬‬
‫‪the Relationship? Journal of Social Service Research,34(4),61- 70‬‬
‫‪24‬‬
Read, S., & Rickwood, D.J. (2009). Volunteering as a community mental health educator:
Positives and negatives for recovery. Australian e-Journal for the Advancement of
Mental Health. 8 (2), 194-203. DOI: 10.5172/jamh.8.2.194
Ronel, N., Haski-Leventhal, D., Ben-David, B.M., York, A.S. (2009). Perceived Altruism. A
Neglected Factor in Initial Intervention. International Journal of Offender Therapy and
Comparative Criminology. 53 (2), 191-210
Wilson, J., & Musick, M. (1999). The Effects of Volunteering on the Volunteer. Law and
Contemporary Problems. 62 141-168. [ Electronic Version] Retrieved June 24th from:
http://scholarship.law.duke.edu/lcp/vol62/iss4/7
25
‫מאת‪ :‬מרים גולדברג‬
‫‪10‬‬
‫עניינים של זהות‬
‫"אני רוצה לדבר על זהות‪ .‬על הזהות האישית‪ .‬על הזהות המקצועית‪ .‬על הזהות החולה‪ .‬על הזהות הבריאה‪ .‬אני רוצה‬
‫לדבר על הבלבול שלי ביניהם‪ .‬של אחרים אותי בתוכם‪ .‬אני רוצה לדבר על איך זה ללכת לאיבוד במעברים השונים בין‬
‫הזהויות השונות‪ ,‬על איך זה לחיות עם כל כך הרבה זהויות בתוך גוף אחד‪ .‬וכשקוראים לי מתמודדת אני נבהלת כי רגע‪,‬‬
‫זאת לא אני‪ ,‬מי בכלל נותן לכם את הזכות להגדיר אותי ככה‪ .‬ואז אני נזכרת שזו אני שהגדרתי‪ .‬אז למה אני כל כך נבהלת‬
‫כשמגדירים גם האחרים‪ .‬זה עדיין תופס אותי בבטן לא מוכנה לעמוד על במה ולהצהיר‪ -‬אני מתמודדת‪ .‬בשביל אנשים זו‬
‫רק הגדרה‪ .‬מתמודדת‪ .‬מי יודע מה עומד מאחוריה‪ .‬להם‪ ,‬לא כלום‪ .‬זה טייטל שנוח להצמיד‪ .‬אבל בשבילי זה עולם ומלואו‪.‬‬
‫של דברים קטנים ושל דברים גדולים ושל מחלה ושל בריאות ושל חוזק ושל חולשה" )נכתב ב ‪.(1.6.12‬‬
‫במבט לאחור‪ ,‬אני מבינה שאותם דברים אשר העסיקו אותי אז עדיין מעסיקים אותי כיום‪,‬‬
‫כשלוש שנים לאחר כתיבתן‪ .‬הם מעסיקים אותי במידה זו או אחרת‪ ,‬כפי שהם מעסיקים‬
‫צרכנים נותני שירות רבים‪ .‬ההתחלה של הרצון לא רק לקבל עזרה וטיפול אלא גם לתת אותה‬
‫מביאה לגילוי חלקים נוספים שהם מעבר לחלקים השייכים למחלה‪ .‬למעשה ניתן לומר‬
‫שמתפתחת זהות מקצועית ותעסוקתית חדשה נוספת על הזהות השייכת למחלה‪ .‬ניתן‬
‫להקביל זאת לתחילתו של תהליך ההחלמה שעובר אדם המתמודד עם מחלה נפשית באופן‬
‫כללי‪.‬‬
‫‪ 10‬רכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית "צרכנים נותני שירות"‪ ,‬דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן‪ .‬אימייל ליצירת‬
‫קשר‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪26‬‬
‫על פי תפיסת ההחלמה ‪(Anthony, 1993; Davidson, O’Connell, Tondora, Lawless, & Evans,‬‬
‫)‪ ,2005‬השלב הראשון בתהליך ההחלמה הוא הגילוי שישנם בו חלקים נוספים מלבד החלקים‬
‫השייכים למחלה )‪ .(Davidson & Strauss, 1992‬דבר זה מאפשר לאדם להתחיל לפתח זהות‬
‫חדשה שאינה משויכת רק עם המחלה‪ .‬תהליך זה מוביל למציאת משמעות חדשה והגשמה‬
‫עצמית אישית ותעסוקתית‪ .‬צרכנים נותני שירות‪ ,‬נדרשים‪ ,‬כחלק מתהליך זה‪ ,‬לקבל‪ ,‬להבין‬
‫ולהמשיג את חוויותיהם האישיות סביב מסע ההחלמה וההתמודדות שלהם‪ ,‬כדרך לסייע לאחר‪.‬‬
‫הבנה עמוקה של חוויות אלו מאפשרת להשתמש באותו ניסיון ככלי שיקומי נוסף בארגז הכלים‬
‫שלהם‪ .‬תהליך זה דורש פעמים רבות מעברים מרובים בין כובעים שונים‪ .‬היכולת של האדם‬
‫לראות את עצמו כעובד בתחומי השיקום והטיפול‪ ,‬ועדיין להצליח להיעזר בשירותי שיקום‬
‫וטיפול בעבורו הינה קריטית ליכולת להיות צרכן נותן שירות‪ .‬היכולת להבין שאין סתירה בין‬
‫נתינת עזרה לקבלת עזרה‪ .‬הבנה זו אינה פשוטה כלל וכלל‪ .‬כאדם הרגיל לתת עזרה וסיוע‬
‫לאחרים‪ ,‬לקח לי המון זמן להבין שאני בעצמי‪ ,‬על מנת שאוכל לבצע את עבודתי‪ ,‬זקוקה לסיוע‬
‫של שירותי שיקום שונים‪ .‬המחשבה שאני גם עובדת במערכת השיקום אבל גם זקוקה‪ ,‬ההבנה‬
‫שאני יכולה להיעזר גם באנשי מקצוע‪ ,‬מקצועיים וסמך מקצועיים‪ ,‬שפעמים רבות הינם בעלי‬
‫פחות ניסיון ממני‪ ,‬הייתה קריטית בעבורי‪ ,‬הן על מנת שאוכל לבצע את עבודתי כראוי והן לצורך‬
‫בריאותי האישית‪.‬‬
‫אני חושבת שהבנה זו לא באה בבת אחת‪ ,‬כנפילת אסימון‪ ,‬אלא הייתה חלק מתהליך ארוך‬
‫שעברתי עם עצמי‪ ,‬תהליך שכלל מתן מקום גם לחולשות ולא רק לכוחות‪ .‬תהליך שאפשר לי‬
‫להבין שבשביל שאוכל להביא את הכוחות הלכה למעשה כאשת שיקום ולעשות בהם שימוש‪,‬‬
‫אני צריכה גם לטפל בחלקים החלשים שלי‪ ,‬הפצועים‪ ,‬הפגועים‪ ,‬להיות ערה להם ולתת להם‬
‫מענה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫העזרה‪ ,‬הסיוע והתמיכה מאפשרים לצנ"ש להיות יותר פנוי לשמוע את הסיפור של האדם‬
‫שיושב מולו‪ .‬כאשר הצנ"ש יודע שיש לו את המקום בו הוא יכול להיות חלש‪ ,‬מוצף ופגיע‪ ,‬זה‬
‫מאפשר לו לשים את הרגשות הקשים בצד בזמן שהוא עובד כאיש שיקום‪ ,‬תוך שהוא יודע שגם‬
‫רגשות אלו יקבלו מקום משלהם‪.‬‬
‫היכולת להיעזר הינה חיונית בעבור הצנ"ש בכדי להבין את האחר ואת הצורך ו\או הקושי שלו‬
‫לקבל עזרה ותמיכה‪ .‬למעשה‪ ,‬כאשר הצנ"ש מקבל עזרה ותמיכה הוא למעשה מהווה סוג של‬
‫"דמות מודל" בעבור האחר שכן‪ ,‬אפשר וצריך לקבל עזרה ועדיין לחיות חיים מספקים ומלאי‬
‫משמעות‪ .‬ושזה לא סותר אחד את השני‪ .‬הפחד להיעזר לפעמים משתק‪ .‬אבל כשמצליחים‬
‫לעבור את המכשול הזה מגלים כי דווקא היכולת להיעזר הינה חיונית בכדי להבין את האחר‬
‫ואת הצורך ו\או הקושי שלו לקבל עזרה ותמיכה‪.‬‬
‫נתראה בגיליון הבא‪,‬‬
‫מרים‬
‫מקורות‬
‫‪Anthony, W. (1993). Reovery from mental illnes. The guiding vision of the mental health‬‬
‫‪service systems in the 1990s. Psychosocial Rehabilitation Journal, 16(4), 11–23.‬‬
‫‪Davidson, L., O’Connell, M. J., Tondora, J., Lawless, M., & Evans, A. C. (2005). Recovery in‬‬
‫‪serious mental illness: A new wine or just a new bottle? Professional Psychology:‬‬
‫‪Research and Practice, 36(5), 480–487.‬‬
‫‪Davidson, L., & Strauss, J. S. (1992). Sense of self in recovery from severe mental illness.‬‬
‫‪The British Journal of Medical Psychology, 65(2), 131–45.‬‬
‫‪28‬‬
‫מנהל‪/‬ת שיקום למפעל המשלב בבאר שבע‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום התעסוקתי‪ ,‬הובלת‬
‫תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית ‪-‬‬
‫חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – חובה‪ .‬תקשורת בינאישית טובה ויחסי אנוש‬
‫מצוינים‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לגלית‪[email protected] :‬‬
‫מנהל‪/‬ת תפעול למפעל המשלב בראשון לציון‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ניהול תהליכי תפעול של רצפת הייצור‪ ,‬רכש‪ ,‬לוגיסטיקה‪ ,‬אחזקה‪ .‬ליווי תהליכי‬
‫העבודה וקידומם התעסוקתי של המתמודדים‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון תפעולי מוכח בחברה יצרנית‪ /‬תעשייתית‪ .‬ניסיון ניהולי של צוות עובדים ועבודה למול‬
‫ספקים וגורמי מטה‪ .‬יחסי אנוש מצוינים‪ .‬שליטה מלאה ביישומי ה‪ .office-‬מגורים באזור ראשון לציון‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לישראל‪[email protected] :‬‬
‫‪29‬‬
‫מנהלי‪/‬ות שיקום לתחום ערכותי‪ ,‬באזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום התעסוקתי‪ ,‬הובלת‬
‫תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית ‪-‬‬
‫חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – יתרון‪ .‬תקשורת בינאישית טובה ויחסי אנוש‬
‫מצוינים‪ .‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪.‬‬
‫אזור באר שבע – התפקיד הינו ב‪ 50% -‬משרה‪ ,‬החלפה לחופשת לידה‪ .‬תיבחן אפשרות להמשך‬
‫‪.1‬‬
‫העסקה בתום התקופה‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לאתי‪[email protected] :‬‬
‫אזור עפולה – התפקיד הינו ב‪ 80%-‬משרה‪ ,‬החלפה לחופשת לידה‪ .‬תיבחן אפשרות להמשך העסקה‬
‫‪.2‬‬
‫בתום התקופה‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר ליעל‪[email protected] :‬‬
‫אחראי‪/‬ת חנות לסיפור חוזר‪ ,‬באר שבע‪ ,‬משרה מלאה – החלפה לחופשת לידה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬אחריות תפעולית שוטפת של החנות‪ ,‬אחריות על תהליכי מכירה ועמידה ביעדים‪,‬‬
‫ליווי תהליכי התעסוקה של המשתקמים‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬תואר ראשון רלוונטי‪-‬יתרון‪ .‬יכולת ביצוע מס’ פעולות במקביל‪ .‬יחסי אנוש מצוינים‪ .‬אהבת‬
‫ספרים‪.‬‬
‫**התפקיד הינו החלפה לחופשת לידה‪ .‬תיבחן אפשרות להמשך העסקה בתום התקופה‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לעדי‪[email protected] :‬‬
‫רכזי‪/‬ות השמה לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך שיקום תעסוקתי‪ ,‬איתור ויצירת קשר עם‬
‫מעסיקים פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק העבודה החופשי‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון והכרות עם עולם שיקום בריאות הנפש‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מעולים‪ ,‬יכולת לעבודה עצמאית‬
‫בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב‪ -‬חובה‬
‫‪30‬‬
‫‪.1‬‬
‫רכזי‪/‬ות השמה לסיפור חוזר‬
‫אזור בקעת אונו‬
‫א‪.‬‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לרינת‪[email protected] :‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אזור תל אביב‬
‫‪ 75%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לטל‪[email protected] :‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לקפה טוב בחיפה‬
‫‪.2‬‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לעומר‪[email protected] :‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לתחום "גוד סטייל"‪ ,‬באזור ת"א‬
‫‪.3‬‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר ליעל‪[email protected] :‬‬
‫‪.4‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לתחום ערכותי‬
‫א‪.‬‬
‫אזור עפולה‬
‫‪31‬‬
‫‪ 60%‬משרה‪ ,‬החלפה לחופשת לידה‪ .‬תיבחן אופציה להמשך העסקה בתום התקופה‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר ליעל‪[email protected] :‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אזור השרון‬
‫‪ 60%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר ליעל‪[email protected] :‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אזור תל אביב‬
‫משרה מלאה – ‪100%‬‬
‫קו"ח נא להעביר לאתי‪[email protected] :‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לאזור ירושלים במשרה מלאה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי אנשים המתמודדים עם נכות פיזית או קוגנטיבית בתהליך שיקום תעסוקתי‪,‬‬
‫איתור ויצירת קשר עם מעסיקים פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות‬
‫בשוק העבודה החופשי‪ .‬יינתנו הכשרה וליווי מקצועי‪ ,‬כולל הדרכות וליווי בשטח‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬הכרות‪ /‬ניסיון בעבודה עם אנשים עם נכות פיזית‪ /‬קוגנטיבית‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מעולים‪ ,‬יכולת‬
‫לעבודה עצמאית בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב‪ -‬חובה‪ ,‬מגורים‬
‫באזור ירושלים‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לטל‪[email protected] :‬‬
‫מקדמים‪/‬ות תעסוקתיים‪/‬יות – לאזורים שונים בארץ‪ ,‬לתחום ערכותי‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי אישי של המתמודדים בתהליכי למידת מיומנויות תעסוקתיות‪ ,‬בדוכני מכירות‬
‫הממוקמים במרכזי קניות‪/‬קניונים באזורים‪:‬‬
‫* ב"ש‬
‫* ירושלים‬
‫דרישות‪ :‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬סבלנות‪ ,‬כושר ביטוי ברמה טובה‪ ,‬יכולת הנחייה והדרכה אישית‪ ,‬יכולת‬
‫למידת מיומנויות מעולם השיווק והמכירות‪ ,‬יכולת התניידות באזור הפעילות הרלוונטי‪.‬‬
‫‪ 50%‬משרה‪ 5 ,‬ימים בשבוע‪ ,‬במשמרות בשעות משתנות‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לאתי‪[email protected] :‬‬
‫עוזר‪/‬ת תפעול לתחום "קפה טוב" בפתח תקווה‪ 50% ,‬משרה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬עבודה עם צוות המתמודדים והנחייתם‪ ,‬עבודה במטבח בית הקפה‪ ,‬סיוע למנהל‬
‫התפעול‪ ,‬הכנת מנות וכו‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון בתחום המזון‪ /‬מסעדנות – יתרון‪ ,‬ניסיון בעבודה עם אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים‪-‬‬
‫יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬יכולת הכלה וסבלנות‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לעומר‪[email protected] :‬‬
‫‪32‬‬
‫רכזים‪/‬ות חברתיים‪/‬ות לתחום "יאללה מבלים אחרת" לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬הפקת פעילויות ואירועים חברתיים‪ ,‬שיווק למסגרות הרלוונטיות וליווי המשתקמים‬
‫בפעילויות באזורים‪:‬‬
‫* תל אביב‬
‫* באר שבע‬
‫* כרמיאל‬
‫התפקיד ב ‪ 50%‬משרה‪ ,‬עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בהמשך‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬הכרות טובה עם עולם התרבות‪ ,‬הפנאי והבילוי באזור הפעילות הרלוונטי‪ .‬ניסיון בתחום‬
‫השיקום‪ /‬עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – יתרון‪ ,‬תקשורת בינאישית מעולה‪ ,‬דינמיות‪ ,‬יכולת‬
‫שיווק ויוזמה ‪ .‬מגורים באזור הפעילות הרלוונטי‪ .‬בעל‪/‬ת רכב )לתפקיד בת"א חובה‪ ,‬לתפקידים בב"ש‬
‫וכרמיאל יתרון(‪.‬‬
‫* לתפקיד בתל אביב – קו"ח נא להעביר לירדן‪[email protected] :‬‬
‫* לתפקיד בבאר שבע – קו"ח נא להעביר לענבר‪[email protected] :‬‬
‫* לתפקיד בכרמיאל – קו"ח נא להעביר לצליל‪[email protected] :‬‬
‫רכזים‪/‬ות חברתיים‪/‬ות "מבלים פלוס" לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי המשתקמים לפני ובזמן פעילויות‪ ,‬בניית תכניות שיקום‪ ,‬הנחיית קבוצה ‪,‬ליווי‬
‫פעילויות ואירועים חברתיים‪ ,‬חשיפה למסגרות בריאות הנפש באיזורים‪:‬‬
‫* באר שבע‬
‫* כרמיאל‬
‫*התפקיד בהיקף חצי משרה ‪ -‬עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בעתיד‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ ,‬תואר ראשון במקצועות בריאות‪/‬טיפול באומנויות ‪/‬בריאות הנפש‬
‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬נסיון בתחום השיקום‪/‬עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – יתרון‪ ,‬תקשורת‬
‫בינאישית מעולה‪ ,‬דינמיות‪ ,‬יכולת שיווק ויוזמה‪ .‬מגורים באזור הפעילות הרלוונטי‪.‬‬
‫* לתפקיד בבאר שבע – קו"ח נא להעביר לענבר‪[email protected] :‬‬
‫* לתפקיד בכרמיאל – קו"ח נא להעביר לצליל‪[email protected] :‬‬
‫‪33‬‬
‫אני מבקש להזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬
‫בעלי עניין המבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/nYg‬‬
‫וכן בערך הויקיפדיה של הקבוצה‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/8MZ‬‬
‫‪34‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪/‬רעיון לשיתוף פעולה‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬