כאן - שכולו טוב

1
‫מהמחקר‪ ,‬כמו גם מדיווחים עצמיים של מתמודדים ובני משפחה‪ ,‬עולה כי קיים קשר בין‬
‫תחלואה נפשית משמעותית לבין קשיים קוגניטיביים‪ .‬כך למשל‪ ,‬מהמחקר עולה כי לעתים‬
‫מתלווים להפרעה דו‪-‬קוטבית ולסכיזופרניה קשיים קוגניטיביים‪ ,‬כגון פגיעה בתפקודים ניהוליים‪,‬‬
‫בזיכרון ובקשב וריכוז‪ ,‬אשר עלולים לפגוע באופן משמעותי בתפקוד היומיומי של האדם ולהוביל‬
‫למגבלה בתחומי החיים העיקריים‪ .‬לנוכח העובדה כי השיקום בבריאות הנפש מתמקד‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬בפיתוח וחיזוק היכולות הפונקציונליות של האדם בבואו להשיג את מטרות חייו ‪-‬‬
‫ההתייחסות לקשיים הקוגניטיביים ולהשלכות שלהם על חייהם של קבוצה גדולה של מקבלי‬
‫שירותי השיקום‪ ,‬ומתן מענה לקשיים אלה‪ ,‬הינו הכרחי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בזרקור החודש אני מבקש להביא להציג בפניכם את הספרות הנוגעת לקשר שבין קשיים‬
‫ומגבלות קוגניטיביים בקרב מתמודדים לבין עולם העבודה תוך הצגת תכנית התערבות מבוסס‪-‬‬
‫ראיות מחקריות‪" ,‬מיומנויות קוגניטיביות לעבודה" שתכלית לשפר את המיומנויות הקוגניטיביות‬
‫ואת מצבם התעסוקתי של מתמודדים אשר מבקשים להשתלב בעבודה בשוק החופשי‪ .‬אנו‬
‫בקבוצת שכולו טוב תרגמנו והתאמנו את תכני התכנית לשפה העברית וכן העברנו קבוצה‬
‫ראשונה לבחינת יישומית התכנית בישראל‪ .‬הדבר נעשה בתיאום מלא ובהנחיה רציפה של‬
‫מפתחי התכנית‪ ,‬פרופ' סוזן מקגורק וקים מיוזר מאוניברסיטת בוסטון‪ .‬התאמת החומרים‬
‫והעברת הקבוצה מהווים פתיח להרחבה משמעותית של העברת ובחינת יעילות התכנית‬
‫בישראל‪ ,‬תוך שיתוף פעולה עם אגף השיקום בשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות ועם‬
‫בית הספר לשיקום‪ ,‬שילוב והחלמה בבריאות הנפש בקריה האקדמית אונו‪.‬‬
‫בנוסף לעיון בזרקור החודש‪ ,‬תוכלו‪ ,‬כבכול גיליון‪ ,‬להתעדכן בחדשות המחקר בשיקום בבריאות‬
‫הנפש בארץ ובעולם; לקרוא את מדור החברה והפנאי המתמקד החודש בנושא ההומור תוך‬
‫הצגת מופע סטנד‪-‬אפ מצחיק וייחודי; ולעיין בפינתה של הגברת מרים גולדברג העוסקת הפעם‬
‫בנושא המרתק של אחריות בשיקום בבריאות הנפש‪ .‬לבסוף‪ ,‬תוכלו להתעדכן במשרות‬
‫הפתוחות בקבוצת שכולו טוב‪.‬‬
‫אני מקווה שתמצאו גיליון זה מועיל ומעניין‪.‬‬
‫שלכם‪/‬ן‪,‬‬
‫ד"ר אמיר טל‬
‫מנהל מחקר ופיתוח‬
‫קבוצת שכולו טוב‬
‫‪3‬‬
‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם ‪5...................................................................................................‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬בין קוגניציה לעבודה‪ :‬תכנית מיומנויות קוגניטיביות לעבודה כמקרה בוחן‪8..............‬‬
‫מדור החברה והפנאי‪ :‬סליחה על ההפרעה ‪ -‬מופע סטנד‪-‬אפ לא נורמאלי‪16....................................‬‬
‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי למקצועי מאת‬
‫מרים גולדברג‪20.....................................................................................................................................................‬‬
‫דרושים בקבוצת שכולו טוב‪23............................................................................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .1‬כנס‪ :‬הטיפול והשיקום כתהליכים משלימים בעידן הרפורמה בבריאות הנפש‪ .‬ביום‬
‫ג'‪ ,‬ה‪ 9.6.2015-‬ייערך במרכז הכנסים במלון כפר המכבייה כנס אשר שכותרתו‪" :‬הטיפול‬
‫והשיקום כתהליכים משלימים בעידן הרפורמות בבריאות הנפש"‪ .‬הכנס נערך על ידי‬
‫קופת חולים מאוחדת והחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה‪ .‬להלן תיאור‬
‫הכנס כפי שמופיע בהזמנה לכנס‪" :‬תהליכי שיקום וטיפול בבריאות הנפש מתקיימים‬
‫באופן מסורתי במסגרות נפרדות מבחינה מנהלית ומקצועית‪ .‬מצב עניינים זה הוביל‬
‫להיקבעותן של תפיסות קליניות ושיקומיות שמשמרות את ההפרדה בין תהליכים אלו‪.‬‬
‫כניסתה של הרפורמה בבריאות הנפש לקופות החולים בקיץ ‪ 2015‬מזמינה בחינה מחדש‬
‫של הפרדה תפיסתית וארגונית זו‪ .‬חוקרים ומומחים משני התחומים יתרמו בכנס זה‬
‫לקידום השילוב ביניהם ולהתבוננות מחודשת בפיתוח שירותים פסיכיאטריים ושיקומיים‬
‫מתקדמים להעצמת רווחתם של צרכני שירותים אלה"‪.‬‬
‫לתכנית הכנס ולהרשמה היכנסו‪www.mat.co.il/XrW :‬‬
‫‪ .2‬הכינוס הבין‪-‬לאומי השישי של בית איזי שפירא בתחום המוגבלויות‪ :‬אחדות ושונות‬
‫הלכה למעשה‪ .‬הכינוס הבינלאומי של בית איזי שפירא‪ ,‬אשר מתקיים אחת לארבע‬
‫שנים‪ ,‬מהווה הזדמנות ייחודית עבור מומחים המגיעים מעולם האקדמיה‪ ,‬הרפואה‪,‬‬
‫הקהילה‪ ,‬קובעי מדיניות‪ ,‬נותני שירות‪ ,‬אנשים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם להיפגש‬
‫עם עמיתים מרחבי העולם לדיון בסוגיות העומדות במרכז השיח העולמי בתחום‪ .‬הכינוס‬
‫ישקף קווים מהאמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות )‪(UNCRP‬‬
‫ויתמקד בהתפתחויות ובמגמות האחרונות במחקר ובפרקטיקה בתחום‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הכינוס השנה יתקיים בתאריכים ה‪ 7 -‬וה‪ 8-‬ביולי‪ .‬בין המרצים שיציגו בכינוס‪ :‬מר ריק גיאדוטי –‬
‫חשיפה חיובית – צילום כמנוף לשינוי עמדות ושוויון זכויות; פרופ' פטריק קוריגן – צמצום‬
‫הסטיגמה של תחלואה נפשית; פרופ' מייקל שטיין – האמנה הבינלאומית )‪ ;(UNCRPD‬דר'‬
‫ביאטריס מירנדה–גלזרה – השטות שנקראת אהבה‪ :‬על אחאות מוגבלות ואהבה; פרופ' פט‬
‫לויט – מוגבלות נוירו התפתחותיות‪ :‬הטרוגניות‪ ,‬התפתחות המוח וגמישותו במהלך החיים; מר‬
‫ינקי מרגלית ‪ -‬לקראת עולם ללא מוגבלויות ‪ -‬השפעת הטכנולוגיה על עולם המוגבלות בעתיד‪.‬‬
‫לפרטים מלאים ומידע על ההרשמה בתשלום בקרו באתר הכינוס‪:‬‬
‫‪/http://conf.beitissie.org.il‬‬
‫לדף הרישום המקוון היכנסו‪http://bit.ly/1cHohGf :‬‬
‫‪ .3‬נשלב ידיים למען השילוב‪ :‬כנס ‪ – IN‬סינגור עצמי אחריות הקהילה‪ .‬ביום ה'‪ ,‬ה‪ 4-‬ביוני‬
‫‪ 2015‬יתקיים כנס ‪ ,IN‬בנושא "סינגור עצמי ‪ -‬אחריות הקהילה"‪ ,‬בין השעות ‪ 8:30‬עד‬
‫‪ .14:30‬הכנס ייערך בירושלים והוא יוזמה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪,‬‬
‫משרד המשפטים; ביחד – האגודה לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה; עיריית ירושלים –‬
‫מינהל שירותי קהילה; פסטיבל יוצרים צמי"ד ירושלים; והאוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ .‬לצפייה בתכנית הכנס היכנסו‪.www.mat.co.il/Xt4 :‬‬
‫להרשמה לכנס היכנסו‪:‬‬
‫‪http://beyachad.ravpage.co.il/login/?__useorgaddr__=true‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .4‬קול קורא למאמרים לגיליון מיוחד בנושא סטיגמה בבריאות הנפש של כתב העת‬
‫הישראלי לפסיכיאטריה )באנגלית(‪ .‬כתב העת הישראלי לפסיכיאטריה ‪(Israel‬‬
‫)‪ Journal of Psychiatry‬פרסם קול קורא למאמרים לגיליון מיוחד שיעסוק בתחום‬
‫הסטיגמה בבריאות הנפש‪ .‬העורכים האורחים של גיליון זה הם מהחוקרים המובילים‬
‫בעולם בתחום‪ :‬פרופ' דיוויד רועה מאוניברסיטת חיפה‪ ,‬פרופ' פטריק קוריגן מהמכון‬
‫הטכנולוגי באילינוי‪ ,‬ארה"ב ופרופ' ברוס לינק מאוניברסיטת קולומביה‪ ,‬ניו‪-‬יורק‪ ,‬ארה"ב‪.‬‬
‫את התקצירים יש להגיש בשפה האנגלית עד הראשון בספטמבר‪ .2015 ,‬לקריאת הקול‬
‫קורא היכנסו‪:‬‬
‫‪http://s-tov.org.il/wp-content/uploads/2015/05/call-for-papers-IJP-Special‬‬‫‪issue-on-STIGMA.pdf‬‬
‫‪ .5‬פוסט של ראש המכון הלאומי האמריקני לבריאות הנפש לכבוד חודש בריאות‬
‫הנפש‪ .‬חודש מאי הנו חודש בריאות הנפש‪ .‬לציון יום זה‪ ,‬פרופ' טום הינסל‪ ,‬ראש המכון‬
‫הלאומי האמריקני לבריאות הנפש )‪ ,(National Institute of Mental Health‬פרסם פוסט‬
‫בו הוא מציג את הסטטיסטיקה של התחלואה בבריאות הנפש‪ .‬בין השאר פרופ' אינסל‬
‫מציג את שכיחות המחלות וההפרעות הנפשיות‪ ,‬את נטל התחלואה‪ ,‬המוגבלות‬
‫והתמותה הגבוה מאוד שלהם‪ ,‬את הנטל הכלכלי המלווה אליהם )ברמת הפרט‬
‫והחברה(‪ ,‬את מגוון הטיפולים המוצעים כיום ועוד‪ .‬מעבר למספרים‪ ,‬פרופ' אינסל מסכם‬
‫וגורס כי‪ ,‬בעקבות סיבות מגוונות‪ ,‬עדיין ישנו פער גדול בין אלו שיכולים להיתרם משירותי‬
‫בריאות הנפש לבין אלה שמקבלים‪/‬צורכים אותם בפועל‪ ,‬וכן מצביע על העובדה כי גם‬
‫בשנת ‪ 2015‬ישנם אנשים רבים שהטיפולים המוצעים בבריאות הנפש אינם יעילים‬
‫עבורם‪ .‬לקריאת הפוסט המעניין והחשוב )בשפה האנגלית(‪ ,‬היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/XjU‬‬
‫‪7‬‬
‫רקע‬
‫שיעורי אבטלה גבוהים ואי השתתפות בעולם העבודה הינם תופעות שכיחות בקרב אנשים‬
‫המתמודדים עם תחלואה נפשית משמעותית )להלן‪ :‬מתמודדים(‪ .‬למרות שרוב המתמודדים‬
‫רוצים לעבוד‪ ,‬שיעורי השתלבותם בעולם העבודה עדיין נמוכים מאוד )‪ .1-3(10-20%‬מצב זה‬
‫מוביל לקשיים כלכליים‪ ,‬ביטחון וערך עצמי נמוך‪ ,‬החמרה בסימפטומים וסטיגמה והדרה‬
‫‪8‬‬
‫חברתית של המתמודדים מחד‪ ,‬והפסד בתפוקה למשק והשקעת משאבי מדינה על קצבאות‬
‫מאידך‪ .4-5‬לכן‪ ,‬הגדלת שיעור המתמודדים המועסקים בשוק החופשי נמצא בעדיפות גבוהה‬
‫בקרב קובעי המדיניות ברחבי העולם‪.‬‬
‫ההתערבות היחידה בתחום התעסוקה בבריאות הנפש אשר הוכחה כיעילה הנה ‪The :1,6-7‬‬
‫)‪ .Individual Placement and Support (IPS‬העקרונות המרכזיים של התערבות זאת הינם קבלה‬
‫של כל מתמודד שרוצה לעבוד ללא תנאים והכשרה מוקדמת‪ ,‬חיפוש מהיר של עבודה בשוק‬
‫החופשי בהתאם להעדפות של האדם‪ ,‬והמשך ליווי ותמיכה לאחר הקבלה לעבודה‪ .‬למרות‬
‫שהתערבות זאת מבוססת‪ ,‬כאמור‪ ,‬על עדויות מחקריות רבות‪ ,‬יש עדיין מקום רב לשיפור‪.‬‬
‫מהמחקר עולה כי ‪ 30-60%‬מהמתמודדים אשר מקבלים שירותי תעסוקה נתמכת ‪ IPS‬אינם‬
‫משיגים עבודה בשוק החופשי ‪ .8-9‬בנוסף לכך‪ ,‬מתמודדים אשר הצליחו להתקבל לעבודה‪,‬‬
‫מתקשים בשימור מקום העבודה‪ ,‬ולאחר תקופה קצרה )בממוצע ‪ 6‬חודשים( מתפטרים או‬
‫מפוטרים ‪ .1-10‬לכן‪ ,‬יש צורך לשפר את היעילות של שירותי התעסוקה הנתמכת כך שיובילו‬
‫להשתלבות גבוהה יותר של מתמודדים בשוק החופשי‪ .‬ניסיונות קודמים לשפר את תוצאות‬
‫ההתערבות באמצעות הוספה של הכשרה לשיפור המיומנויות החברתיות או באמצעות שימוש‬
‫בטכניקה של ראיון מוטיבציוני הראו תוצאות מאכזבות‪ .11-13‬אולם‪ ,‬שימוש באסטרטגיות לשיפור‬
‫תפקודים קוגניטיביים הקשורים לעולם העבודה באמצעות התנסויות ולמידה של שיטות אשר‬
‫מפצות על ליקויים אלו הראו תוצאות מבטיחות בשיפור היעילות של מודל התעסוקה הנתמכת‪,‬‬
‫כפי שיפורט בחלק הבא‪.‬‬
‫קוגניציה ושיקום תעסוקתי בבריאות הנפש‬
‫מהמחקר עולה כי שיעור ניכר מאנשים עם תחלואה נפשית משמעותית חווים קשיים‬
‫קוגניטיביים כגון קשיים בזיכרון‪ ,‬בקשב וריכוז‪ ,‬ביכולת תכנון והתארגנות‪ ,‬בקבלת החלטות‬
‫ובפתרון בעיות‪ .14‬בעקבות ההכרה כי קשיים אלה שכיחים וכי הם משפיעים באופן משמעותי‬
‫על סיכויי מציאת והשתלבות בעבודה בשוק החופשי‪ ,‬פותחו תכניות לפיצוי והתמודדות עם‬
‫קשיים אלה בהקשר לעולם העבודה‪ .15-17‬המרכיב המרכזי של תכניות אלה הנו שיפור של‬
‫מרכיבים קוגניטיביים שונים באמצעות לימוד ואימון של אסטרטגיות לשיפור הביצועים‬
‫הקוגניטיביים תוך פיצוי על קשיים קוגניטיביים אשר פוגעים בתפקוד היומיומי‪ .‬תכניות אלה‬
‫כוללות מפגשים קבוצתיים ואישיים ושימוש באימון ממוחשב‪ .‬שתי מטא אנליזות‪ 16,18‬שכללו ‪26‬‬
‫ו‪ 40-‬מחקרים מבוקרים ואקראיים‪ ,‬הראו את היעילות של תכניות אלה על ביצועי התעסוקה של‬
‫המשתתפים‪ ,‬בהשוואה לאנשים שהשתתפו בתכנית תעסוקה נתמכת רגילה‪ .‬שתי האנליזות‬
‫מצאו גם כי לשיפור במיומנויות הקוגניטיביות היה השפעה חיובית על היעילות של שירותי‬
‫שיקום שאינם קשורים לעולם העבודה‪ .‬לשון אחר‪ ,‬השיפור במיומנויות הקוגניטיביות סייע‬
‫למשתתפים לא רק בהקשר התעסוקתי אלא גם בהקשרי חיים נוספים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫תכנית מיומנויות קוגניטיביות לעבודה‬
‫מיומנויות קוגניטיביות לעבודה‪19‬פותחה על מנת לשפר את התוצאות התעסוקתיות של אנשים‬
‫עם תחלואה נפשית משמעותית אשר מקבלים שירותי תעסוקה נתמכת‪ .‬תכנית זאת מועברת‬
‫על ידי מומחה בתחום הקוגניציה‪ ,‬העובד בשיתוף עם צוות התעסוקה הנתמכת במטרה לתת‬
‫מענה לקשיים הקוגניטיביים של המשתתפים אשר פוגעים בתהליך החיפוש‪ ,‬הקבלה‪ ,‬השימור‬
‫וההתקדמות במקום העבודה‪ .‬התכנית מיומנויות קוגניטיביות לעבודה מתחלקת באופן טיפוסי‬
‫לארבעה שלבים‪ (1) :‬הערכת התפקוד הקוגניטיבי של האדם תוך התייחסות לקשיים‬
‫הספציפיים במציאת ושמירה על מקום העבודה‪ 24 (2) .‬מפגשים של אימון ממוחשב ו ‪12‬‬
‫מפגשים קבוצתיים ללימוד אסטרטגיות מפצות להתמודדות עם הקשיים הקוגניטיביים של‬
‫המשתתפים‪ (3) .‬תכנית למציאת עבודה‪ (4) .‬מענה לקשיים אשר עולים בחיפוש העבודה ותוך‬
‫כדי העבודה בשוק החופשי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫תהליך חיפוש העבודה מתרחש‪ ,‬לרוב‪ ,‬תוך כדי ההשתתפות בתכנית ובמידה והמשתתף החל‬
‫לעבוד תוך כדי התכנית‪ ,‬צוות התעסוקה הנתמכת מסייע לו בתהליכי הקליטה וההעסקה‪.‬‬
‫חמישה מחקרים מבוקרים ואקראיים‪ 19-23‬מצאו כי התכנית מיומנויות קוגניטיביות לעבודה‬
‫משפרת באופן משמעותי תפקודים קוגניטיביים והשתלבות בעבודה בשוק החופשי בהשוואה‬
‫לתכניות תעסוקה נתמכת ללא התייחסות להיבטים הקוגניטיביים של המשתתפים‪.‬‬
‫מהממצאים עולה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי המשתתפים בתכנית שיפרו את התפקודים הקוגניטיביים‬
‫שלהם לאחר כ‪ 4-‬חודשים והראו הצלחה רבה יותר בהשתלבות בשוק החופשי בתקופה של‬
‫שנתיים ושלוש לאחר ההתערבות בהשוואה לאנשים שקיבלו שירותי תעסוקה נתמכת רגילים‪.‬‬
‫מבנה ותכני מפגשי האימון והלמידה בתכנית מיומנויות קוגניטיביות לעבודה‬
‫בימים אלה נחקר האם העברה של קבוצת האימון והלמידה הקבוצתיים לפיצוי על קשיים‬
‫קוגניטיביים מספיקה לבדה )ללא העברת האימון הממוחשב( לשיפור מיומנויות קוגניטיביות‬
‫ותוצאות תעסוקתיות בקרב מתמודדים‪ .‬בחלק זה אתאר את המבנה והתכנים המועברים‬
‫במפגשים הקבוצתיים‪ ,‬ללא התייחסות לחלק הממוחשב‪.‬‬
‫קבוצת האימון והלמידה כוללת ‪ 12‬מפגשים שבמהלכן מתקיימות קבוצות עבודה‪ ,‬תרגילים‬
‫ולימוד אסטרטגיות לפיצוי על קשיים קוגניטיביים‪ .‬על מנת ליצור מודל העברה סטנדרטי של‬
‫התכנית‪ ,‬נכתבו מערכי שיעור לכל פגישה והוכן מדריך למעבירי התכנית‪ .‬המפגשים‪ ,‬אשר‬
‫מועברים בצורה של סדנה‪ ,‬לקבוצה של כ ‪ 6-8‬משתתפים‪ ,‬כוללים את הנושאים הנ"ל‪:‬‬
‫א‪ .‬מיומנויות קוגניטיביות ועבודה‪ :‬מפגש זה מסביר מהי קוגניציה וסוקר את תחומי‬
‫התפקוד הקוגניטיבי השונים‪ ,‬ובהם קשב וריכוז‪ ,‬זיכרון‪ ,‬תכנון וארגון‪ ,‬פתרון בעיות‬
‫ומהירות חשיבה‪ .‬במפגש מוסבר כיצד מיומנויות קוגניטיביות ברמה טובה יכולות לתרום‬
‫למציאת מקום עבודה ולשמירה עליו‪ .‬בנוסף‪ ,‬באמצעות מתן דוגמאות לקשיים‬
‫במיומנויות קוגניטיביות ספציפיות‪ ,‬המשתתפים מוזמנים לבדוק האם נתקלו אי‪-‬פעם‬
‫באופן אישי באחד )או יותר( מאתגרים אלה כשניסו להשיג את יעדיהם בתחום‬
‫התעסוקה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫זיהוי עוצמותיו של האדם‪ :‬עוצמות הן איכויות ומשאבים אישיים שיכולים לעזור לאדם‬
‫להשיג את מטרותיו‪ ,‬כולל בתחום העבודה‪ .‬זיהוי עוצמותיו של האדם הוא הצעד הראשון‬
‫לעבר ניצול עוצמות אלה והשגת יעדיו ‪ .‬לכן‪ ,‬המטרה של מפגש זה הינו לאפשר‬
‫למשתתפים להפוך מודעים יותר לעוצמות האישיות שלהם‪ ,‬ובכללן עוצמות רלבנטיות‬
‫בתחום התעסוקה‪ ,‬ולחזק את תחושת האופטימיות לגבי היכולת שלהם להשיג את‬
‫יעדיהם התעסוקתיים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ערעור על דפוסי חשיבה שלילית‪ :‬מפגש זה מתמקד בהקניית מיומנות לזיהוי ולשינוי‬
‫של דפוסי חשיבה שליליים שפוגעים ביכולת של המשתתפים להגשים את מטרותיהם‪.‬‬
‫מפגש זה מקנה למשתתפים מיומנות בסיסית )למשל‪ ,‬הבנייה קוגניטיבית‪ ,‬המתבססת‬
‫על זיהוים ושינוים של "דפוסי חשיבה שכיחים" כגון "קטסטרופיזציה"( להתמודדות עם‬
‫הרגשות שליליות או עם מכשולים שעלולים לצוץ בעת חיפוש עבודה‪ ,‬במקום העבודה‬
‫עצמו או בכל זמן אחר‪.‬‬
‫ד‪ .‬התמודדות עם קשיי קשב וריכוז‪ :‬שני מפגשים המתמקדים באסטרטגיות שונות‬
‫שנועדות לסייע למשתתפים למקד את קשבם בצורה יעילה יותר‪.‬‬
‫ה‪ .‬התמודדות עם קשיי זיכרון‪ :‬מפגש זה עוסק באסטרטגיות להפחתת העומס הקוגניטיבי‬
‫ולשיפור הזיכרון‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫פיתוח רוטינות אישיות‪ :‬שני מפגשים שתכליתם לסייע בפיתוח רוטינות המאפשרות‬
‫למשתתפים לבצע משימות שונות בצורה שיטתית תוך מיקוד הקשב ומניעת בעיות‬
‫בכל תחומי התפקוד הקוגניטיבי‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫תכנון מראש‪ :‬קשיים בתכנון מהווים בעיה נפוצה שעלולה להפריע ליכולתם של‬
‫המשתתפים להפיק מעצמם את המקסימום בראיונות או בעבודה‪ .‬מפגש זה מתמקד‬
‫בהקניית הרגלים שיכולים לסייע למשתתפים להתכונן מראש ולהימנע מבעיות בלתי‪-‬‬
‫צפויות‪ .‬סיוע למשתתפים לשלב תכנון סדיר כחלק מפעילויות היומיום שלהם יכול‬
‫למנוע בעיות רבות בתהליכי חיפוש‪ ,‬מציאת ושימור עבודה‪.‬‬
‫ח‪ .‬פתרון בעיות‪ :‬מפגש הסוקר מספר אסטרטגיות העשויות להקל על המשתתפים‬
‫להתמודד עם מכשולים או קשיים בלתי‪-‬צפויים ולזהות חלק מהבעיות מלכתחילה‪ ,‬תוך‬
‫התמקדות בדוגמאות מעולם העבודה‪.‬‬
‫ט‪ .‬שיפור מהירות החשיבה‪ :‬מפגש זה עוסק בתפקיד שיש למהירות החשיבה במציאת‬
‫עבודה ובביצוע משימות בעבודה‪ .‬המפגש מסייע למשתתפים לזהות במדויק מה הן‬
‫העוצמות והחולשות שלהם בנושא מהירות החשיבה ומלמד אותם דרכי התמודדות‬
‫שיעזרו להם לחשוב יותר מהר‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫למי התוכנית מיועדת?‬
‫בהתאם לעקרונות מודל התעסוקה הנתמכת )‪ (IPS‬התוכנית מתאימה לכל מתמודד אשר רוצה‬
‫לעבוד בשוק החופשי‪ .‬ישנה חשיבות רבה כי מתמודדים המבקשים לקחת חלק בקבוצה ידעו כי‬
‫מדובר על התחייבות משמעותית הכוללת‪ :‬השתתפות סדירה בכל המפגשים‪ ,‬המשך מעורבות‬
‫רציפה בתכנית התעסוקה הנתמכת‪ ,‬תרגול אקטיבי של אסטרטגיות‪ ,‬בפגישות ובסיטואציות‬
‫שקשורות לעבודה‪ ,‬וביצוע משימות הבית שהוסכם עליהן בפגישות‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לקחת בחשבון כי‬
‫התכנים המועברים בשיעורים מתאימים לאנשים אשר יודעים קרוא וכתוב ובעלי יכולת להבין‬
‫טקסטים בעלי מורכבות בינונית‪.‬‬
‫לסיכום‬
‫העלאת שיעור המועסקים בשוק החופשי בקרב אנשים עם תחלואה נפשית משמעותית הנו‬
‫אתגר שיקומי‪-‬חברתי‪-‬כלכלי רב מעלה‪ .‬כאשר מתמקדים בדרכים לשיפור ההתערבויות‬
‫המיועדות למתמודדים המבקשים להשתלב בעולם העבודה‪ ,‬עולה כי קשיים קוגניטיביים‬
‫משפיעים באופן משמעותי על יכולתם להתקבל ולשמור על מקום עבודה אשר מתאים לרצונות‬
‫וליכולות שלהם‪ .‬לכן‪ ,‬יש צורך להוסיף למודל התעסוקה הנתמכת הקיים מרכיב המתייחס‬
‫לקשיים אלה ומספק להם פתרונות פרקטיים‪ .‬מיומנויות קוגניטיביות לעבודה הנה תכנית‬
‫המיועדת למתמודדים אשר מקבלים שירותי תעסוקה נתמכת ומטרתה שיפור היכולות‬
‫הקוגניטיביות של האדם תוך התמקדות ביכולות הרלוונטיות לעולם העבודה‪ .‬מהמחקר עולה כי‬
‫תכנית זאת יעילה מעבר ליעילות של תכנית תעסוקה נתמכת לבדה‪ ,‬וכי מתן ידע וכלים לשיפור‬
‫המיומנויות הקוגניטיביות של משתתפי התכנית משפרת באופן מובהק את השתלבותם בשוק‬
‫החופשי ואת התפקוד הקוגניטיבי שלהם באופן כללי‪ .‬נתונים אלה ממחישים את ההשפעה‬
‫הרבה של תפקודים קוגניטיביים על סיכויי ההשתלבות בשוק העבודה ועל איכות החיים של‬
‫אנשים עם תחלואה נפשית משמעותית באופן כללי ומחייבים התייחסות ומתן מענה של קובעי‬
‫המדיניות ונותני שירותי השיקום לקשיים הקוגניטיביים בקרב אוכלוסייה משמעותית זאת‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מקורות‬
14
1. Luciano, A, Drake, R.E., Bond, G.R, Becker, D.R., Carpenter-Song, E, Lord, S,
Swarbrick, P, Swanson, S.G., (2014). Evidence-Based Supported Employment for
People with Severe Mental Illness: Past, Current, and Future Research. Journal of
Vocational Rehabilitation, 40 (1), 1–13.
2. Marwaha S, Johnson S. Schizophrenia and employment: A review. Social Psychiatry
and Psychiatric Epidemiology. 2004;39:337-349.
3. Mueser KT, Salyers MP, Mueser PR. (2001). A prospective analysis of work in
schizophrenia. Schizophrenia Bulletin, 27:281-296.
4. Drake RE, Skinner JS, Bond GR, Goldman HH. (2009). Social Security and mental
illness: Reducing disability with supported employment. Health Affairs; 28:761770.
5. Burns T, Catty J, White S, et al. (2009). The impact of supported employment and
working on clinical and social functioning: Results of an international study of
Individual Placement and Support. Schizophrenia Bulletin; 35: 949-958.
6. Bond GR, Drake RE, Becker D.R. (2008). An update on randomized controlled trials
of evidence-based supported employment. Psychiatric Rehabilitation Journal;
31:280-290.
7. Bond GR, Campbell K, Drake RE. (2012). Standardizing measures in four domains
of employment outcome for Individual Placement and Support. Psychiatric
Services; 63:751-757
8. Gold PB, Meisler N, Santos AB, Williams OH, Carnemolla MA, Kelleher J. (2004).
Randomized trial of supported employment integrated with Assertive Community
Treatment in the rural south: Employment outcomes for persons with severe
mental illness. Schizophrenia Bulletin, 32:378-395.
9. Bond GR, Salyers MP, Dincin J, R.E. D, Becker DR, Fraser VV, Haines M. (2007). A
randomized controlled trial comparing two vocational models for persons with
severe mental illness. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 968-982.
10. Mueser KT, Becker DR, Wolfe R. Supported employment, job preferences, and job
tenure and satisfaction (2001). Journal of Mental Health, 10:411-417.
11. Wallace CJ & Tauber R. (2004). Supplementing supported employment with
workplace skills training. Psychiatric Services, 55:513-515.
12. Drebing, C.E., Mueller, L., Van Ormer, E.A., Rose, G.S., Crowder, S., Rosenheck, R.,
Drake, R., Rose, G.S., King, K. & Penk, W. (in submission). Outcome of single-
15
session motivational interviewing to enhance entry and employment in VHA
vocational services. Journal of Rehabilitation Research & Development.
13. Glynn SM. Motivational interviewing interventions to people looking for work (in
preparation).
14. Emre Bora, E & Pantelis, C. (2015). Meta-analysis of Cognitive Impairment in Firstepisode Bipolar Disorder: Comparison with First-episode Schizophrenia and
Healthy Controls. Schizophria Bulletin doi: 10.1093/schbul/sbu198
15. Krabbendam L, Aleman A. Cognitive rehabilitation in schizophrenia: A quantitative
analysis of controlled studies (2003). Psychopharmacology, 169:376-382.
16. McGurk SR, Twamley EW, Sitzer DI, McHugo GJ, Mueser KT (2007). A metaanalysis of cognitive remediation in schizophrenia. American Journal of Psychiatry,
164:1791-1802.
17. Twamley EW, Jeste DV, Bellack AS. (2003). A review of cognitive training in
schizophrenia. Schizophrenia Bulletin, 29:359-382.
18. Wykes T, Huddy V, Cellard C, McGurk SR, Czobar P. (in press). A meta-analysis of
cognitive remediation for schizophrenia: Methodology and effect sizes. American
Journal of Psychiatry.
19. McGurk SR, Mueser KT, Pascaris A. (2005). Cognitive training and supported
employment for persons with severe mental illness: One year results from a
randomized controlled trial. Schizophrenia Bulletin, 31:898-909.
20. Lindenmayer JP, McGurk SR, Mueser KT, Khan A, Wance D, Hoffman L, Wolfe R,
Xie H. (2008). Cognitive remediation in persistently mentally ill inpatients: A
randomized controlled trial. Psychiatric Services, 59:241-247.
21. McGurk SR, Mueser KT, DeRosa T, Wolfe R. Work, recovery, and comorbidity in
schizophrenia: A randomized controlled trial of cognitive remediation (2009).
Schizophrenia Bulletin, 35:319-335.
22. McGurk SR. (2011). Cognitive Training and Vocational Rehabilitation: Final Report:
National Institute for Disability Rehabilitation Research.
23. McGurk SR, Mueser KT, Feldman K, Wolfe R, Pascaris A. (2007). Cognitive training
for supported employment: 2-3 year outcomes of a randomized controlled trial.
American Journal of Psychiatry, 164:437-441.
‫בת הר‪-‬פאר )‪ ,(M.A.‬עו"ס‪ ,‬מנהלת השיקום בתחום החברתי )מ"מ(‪ ,‬קבוצת שכולו טוב‬
‫סליחה על ההפרעה ‪ -‬מופע סטנד‪-‬אפ לא נורמאלי‬
‫"אני סובל מדיכאון לאחר לידה – מאז שנולדתי אני בדיכאון"‬
‫‪16‬‬
‫)התמונה והציטוטים לאורך הכתבה לקוחים מתוך עמוד הפייסבוק של "סליחה על ההפרעה"‬
‫‪https://www.facebook.com/slicha?fref=photo‬‬
‫כבר בשנת ‪ 1961‬פורסם המאמר הראשון על השימוש בהומור ככלי טיפולי בפסיכיאטריה‪,‬‬
‫המאפשר שינויים לא רק בהרגשה הנפשית ‪-‬בעזרת שחרור אנדורפינים‪ ,‬אלא גם בהורדת לחץ‬
‫הדם‪ ,‬בשיפור תפקוד הריאות‪ ,‬המח והלב‪ ,‬ובשיפור ההרגשה הכללית‪.‬‬
‫בנוסף נמצא כי השימוש בהומור ככלי להתמודדות מגביר תחושות של חוללות עצמית‪ ,‬ואמונה‬
‫ביכולתו של אדם להתמודד עם נסיבות החיים‪ .‬כמו כן נמצא כי קיום של חוש הומור הינו כלי‬
‫נפלא להפגת בדידות‪ ,‬היות ואנשים נמשכים לשמחת החיים ולצחוק וכי שימוש בהומור מזמן‬
‫הסתכלות על אירועי חיים קשים מזוויות אחרות‪ ,‬ומאפשר הסתכלות וקידום ביקורת עצמית‬
‫המובילה לתהליכי שינוי עצמי וחברתי‪" .‬ההומור נתפס כערוץ המאפשר הכנסת רעיונות חדשים‬
‫לסדר היום‪ ,‬עידוד שינוי‪ ,‬ביקורת ופתרון של מצבים מביכים וקשים" ‪(Adelsward & Oberg,‬‬
‫‪.(1998‬‬
‫לפני כשנתיים‪ ,‬חמישה מתמודדים‪ :‬דודו גרינברג‪ ,‬יורם שוורץ‪ ,‬הדר לוי‪ ,‬יעקב טייכמן וסרגיי‬
‫וקסלר‪ ,‬חברו תחת המטריה של עמותת לשמ"ה )לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות‬
‫הנפש(‪ ,‬ויחד הם מעלים מזה למעלה משנה מופע סטנד‪-‬אפ מצחיק ומפתיע על עצמם ועל‬
‫חייהם כמתמודדים עם הפרעות ומחלות נפשיות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫"יש סכיזופרנים בקהל? נא להעביר את הקולות בראש לרטט"‬
‫החמישה החלו להופיע באירועים ובכנסים הקשורים לשיקום בבריאות הנפש‪ ,‬ומשם גדלו‬
‫להופעות בקרב הקהל הרחב‪ .‬הם צוברים לעצמם קהל צופים אוהד ומפרגן‪ ,‬ובעיקר – מעריך‬
‫את החשיפה ו‪...‬צוחק ממנה!‬
‫אין נושא שקשור בהתמודדות שהם נמנעים לעלות‪ ,‬בין אם מדובר בחוויית אשפוז קשה‪,‬‬
‫בניסיונות האבדניים שעברו‪ ,‬בתרופות הפסיכיאטריות על תופעות הלוואי שהן עלולות לעורר‪,‬‬
‫ובעיקר בנראות החברתית של אדם עם תחלואה נפשית‪.‬‬
‫"מי שהולך לפסיכיאטר ולא רוצה שיאשפזו אותו – טיפ ראשון‪ ,‬די בנאלי‪ :‬תבואו לבושים"‬
‫בראיון שנתנו החמישה בדצמבר ‪ 2014‬לעיתונאית שרי מקובר‪-‬בליקוב ופורסם במוסף "שבעה‬
‫ימים" של ידיעות אחרונות‪ ,‬מספרת הדס לוי כי ההשראה להקמת קבוצת סטנד‪-‬אפ היה הסרט‬
‫הקנדי "‪ ,"Stand-Up for Mental Health‬שתיאר קבוצת מתמודדים קנדיים שכחלק מתהליך‬
‫החלמה שהם עוברים הקימו קבוצת סטנד‪-‬אפ מצליחה )לאתר האינטרנט של הקבוצה‬
‫הקנדית‪(/http://standupformentalhealth.com :‬‬
‫באותו ראיון‪ ,‬מתאר יורם שוורץ את החשיפה כתרפויטית‪" :‬אנחנו פשוט מחליפים את‬
‫הפסיכולוג בקהל‪ .‬בעצם זה יותר טוב‪ ,‬כי פגישה אצל פסיכולוג היא ‪ 45‬דקות‪ ,‬ואנחנו מופיעים‬
‫שעה"‬
‫ההישג הגדול של הופעותיהם הינו האפקט האדיר של הפחתת הסטיגמה כלפי מתמודדים‬
‫בעצם העמידה על הבמה‪ .‬מחקרים מראים כי אחת מהדרכים העיקריות למיגור סטיגמה הינה‬
‫חשיפה של נפגעי הנפש בקרב הציבור הרחב או במילותיה של הדס לוי‪" :‬החשיפה מנתצת את‬
‫הסטיגמות‪ .‬אני מוכיחה שאין לי זנב‪ ,‬אין לי קרניים‪ ,‬שלא עשיתי שום דבר רע‪ .‬אנשים חושבים‬
‫שחולי נפש הם מסוכנים‪ ,‬אלימים‪ ,‬אומללים‪ .‬אבל אני לא אומללה ולא מסכנה‪ .‬אני חיה את‬
‫החיים שלי וטוב לי‪......‬הסיכון הכי גדול זה שיגידו שאני לא נורמלית"‬
‫כאמור‪ ,‬החבורה מחזיקה דף פייסבוק בשם "סליחה על ההפרעה"‪ ,‬ומפרסמת שם את מועדי‬
‫ההופעות הקרובות ואת עלותן‪ ,‬כשבדרך כלל‪ ,‬כאמור‪ ,‬הם מופיעים כפעילות מובנית בכנסים‬
‫העוסקים בזויות שונות של השיקום בבריאות הנפש בישראל‪ .‬כך נחשף להופעותיהם קהל‬
‫שמורכב בחלקו מאנשים המתמודדים בעצמם עם בעיות נפשיות‪.‬‬
‫"‪ ...‬יש לי סכיזופרניה! אני שומע קולות שמצווים עלי‪" :‬תשטוף את הבית‪ .‬תזרוק את הזבל‪.‬‬
‫תרחץ את הכלים‪ .‬הפסיכיאטר הסביר לי – "זאת אשתך‪ ,‬אידיוט"‬
‫כחלק מפעילות המועדון החברתי "יאללה מבלים אחרת" מקבוצת "שכולו טוב" הגיעה קבוצת‬
‫משתקמים יחד לצפות בהופעה שהתקיימה בירושלים בשנה שעברה‪ .‬התגובות של‬
‫המתמודדים היו מרגשות‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫האנשים שצפו בהופעה במגדל העמק בחודש מאי שנה זו דיברו על כך שקיבלו השראה "לצאת‬
‫מהארון" כמתמודדים‪ ,‬ולהפסיק להתבייש בכך‪" .‬המחלה הפכה משהו שאפשר לדבר עליו‪ ,‬ולא‬
‫רק לדבר – לצחוק ממנו!" אמר א‪ ,.‬המתמודד עם סכיזופרניה‪" .‬צחוק נותן הרגשה טובה‪ ,‬ותקווה‬
‫לחיים טובים למרות המחלה!"‬
‫לסיכום‪ ,‬מתמודדים‪ ,‬מטופלים‪ ,‬מטפלים או אנשי שיקום – לכו לצפות בהופעה!‬
‫לצפייה בסרטון המדגים עד כמה הם מצחיקים היכנסו‪:‬‬
‫‪https://www.facebook.com/slicha/videos/vb.445186078951355/579895978813697/?type‬‬
‫‪=2&theater‬‬
‫‪19‬‬
‫מאת‪ :‬מרים גולדברג‬
‫‪1‬‬
‫של מי האחריות?‬
‫היום אני רוצה לדבר אתכם על אחריות‪ .‬אחריות מוגדרת כהתייחסות ראויה של אדם לדבריו‪,‬‬
‫למעשיו ולאמון הניתן בן והן מעורבותו של אדם בגרימת מצב או באי‪-‬מניעתו‪ ,‬כשהיה עליו‬
‫למנעו‪ ,‬ומשמעותה של מעורבות זו לגביו‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫בסטנדרטים ובנהלים להפעלת השירותים השונים שמוציא משרד הבריאות מופיעה המילה‬
‫"אחריות" בשורשיה השונים למעלה מעשרים פעמים בהקשר של הצוות המקצועי‬
‫)לדוגמא‪ ,‬אחריותו של מנהל הדיור המוגן ליישום התוכנית השיקומית של כל הדיירים‬
‫והתקדמותם האישית( זאת בניגוד לאזכורים בודדים המתייחסים לאחריותם של מקבלי‬
‫השירות )לדוגמא‪ ,‬אחריות הדייר להתנהגות סבירה כלפי הדיירים האחרים והצוות(‪ .‬אמנם מחד‪,‬‬
‫ניתן לבוא ולומר שמסמך זה נכתב בראש ובראשונה בעבור נותני השירות ועל כן רק הגיוני‬
‫שמרב הדגש יושם עליהם‪ ,‬אך מאידך‪ ,‬היכן עובר הגבול בין אחריות מקצועית ובין פטרנליזם?‬
‫תפיסת ההחלמה דוגלת בכך שהאדם ייקח אחריות ושליטה על חייו האישיים‪ .‬אחריות זו‬
‫מערבת רכישה מחדש של עצמאות והיא מקושרת חזק לתחומים נוספים‪ ,‬כגון העצמה‪ .‬לכן‪ ,‬אם‬
‫למשל מנהל הדיור אחראי בהגדרה ליישום התוכנית השיקומית של האדם‪ ,‬שבראש ובראשונה‬
‫‪ 1‬רכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית "צרכנים נותני שירות"‪ ,‬דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן‪ .‬אימייל ליצירת קשר‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מיועדת לאפשר לאדם לממש את מטרותיו ושאיפותיו‪ ,‬האם לא יותר נכון שהאחריות על יישומה‬
‫של התוכנית תהיה בידיי הדייר עצמו?‬
‫כשמתייחסים לצרכנים נותני שירות )צנ"ש( שאלת האחריות מקבלת מימד נוסף מתוך המקום‬
‫המיוחד של הצנ"ש כמקבל שירות ונותן שירות במקביל‪ .‬דילמות‪ ,‬קונפליקטים ולעיתים גם‬
‫ערכים מתנגשים‪ ,‬נמצאים על פני השטח במהלך הדיון הנוגע לאחריות בכל הקשור לצרכנים‬
‫נותני שירות‪ .‬מחד‪ ,‬כפי שכבר ציינתי‪ ,‬תפיסת ההחלמה בבסיסה תומכת בערכים הדוגלים‬
‫בשיווין זכויות ובאמירה מאוד ברורה שלאדם יש את הזכות להחליט על חייו‪ ,‬מטרותיו‬
‫ושאיפותיו‪ .‬אך מאידך קיים עיקרון לא פחות חשוב‪ :‬אחריותו ומחויבותו העיקרית של האדם‪,‬‬
‫ובמקרה זה הצנ"ש‪ ,‬צריכה להיות כלפי לקוחותיו ומטופליו‪ ,‬קרי‪ ,‬נדרשת ממנו אחריות אישית‬
‫לאחריות מקצועית‪.‬‬
‫אז אצל מי באמת נמצאת האחריות?‬
‫כעובדת סוציאלית )עו"ס( ומתאמת טיפול בעברי‪ ,‬נפגשתי באופן יומיומי בדילמות הקשורות‬
‫לסוגיה זו‪ .‬כעו"ס וכאדם הנשען על תפיסת ההחלמה בכל הקשור לעבודתי אני מאמינה בכל‬
‫ליבי באחריותו האישית של כל אדם בלי קשר לעובדת היותו מתמודד ו\או צנ"ש‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫איני יכולה לבטל את אחריותי המקצועית בכל הנוגע לעבודתי‪ .‬ישנם מקומות שבלי כל ספק‬
‫האחריות האישית והאחריות המקצועית מתנגשים זה בזה‪ .‬מצבים בהם הרגשתי שאני נוטלת‬
‫את אחריותו של אדם כיוון שכרגע‪ ,‬על תחום מסוים אין הוא יכול לקחת אחריות‪ ,‬ואילו עלי‬
‫להחזיק את האחריות בעבורו עד שיוכל לקחתה בחזרה‪ .‬אולם‪ ,‬איפה האחריות מתחילה ואיפה‬
‫היא נגמרת? האם ישנה נקודה ברורה שבה ניתן לומר עצור‪ ,‬כאן אני נסוגה ומפנה את הבמה‬
‫לאדם שמולי?‬
‫‪21‬‬
‫זכור לי משפט שאמרו לי באשפוז האחרון שלי‪ .‬רציתי להפקיד בתחנת האחיות חפצים חדים‬
‫שהיו לי אך שם סירבו לקבלם‪ .‬צעקו עלי שאני עושה מניפולציות ו"חכי חכי עוד נעביר אותך‬
‫לסגורה"‪ .‬לדבריהם‪ ,‬פה זו מחלקה פתוחה וזו אחריות שלי לשמור על עצמי‪ .‬הם לא יכולים‬
‫לשמור עלי במקומי‪ .‬נדהמתי‪ .‬מסתבר שדווקא במקום הכי נמוך שקיים האחריות היא‬
‫עדיין שלך‪ .‬במקרה זה ניתן לומר ש"כפו" עלי לקחת אחריות‪ -‬אבל באופן שאינו הולם את‬
‫הערכים בהם אנו מאמינים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במקרה אחר‪ ,‬באשפוז אחר‪ ,‬הצוות המקצועי והרפואי‬
‫"הטיל" עלי את האחריות לאופן הטיפול בי כאשר הייתה אמירה מאוד ברורה שאני זו‬
‫שמחליטה על סוגי התמיכה שאני זקוקה להם באשפוז ובעיקר‪ ,‬שאני זו שצריכה להחליט מתי‬
‫אני מוכנה לשחרור‪.‬‬
‫מאיזו שהיא סיבה נראה שאת מה שלא חוששים לעשות במסגרת אשפוזית‪ ,‬במסגרות השיקום‬
‫אנחנו עדיין מאוד מפחדים ממנו; אם באשפוז בכלל לא חששו לזרוק עלי כמטופלת את‬
‫האחריות‪ ,‬נדמה כי במסגרות השיקום‪ ,‬ואני כותבת זאת בנימה זהירה ביותר‪ ,‬ניכר כי עדיין מאוד‬
‫נזהרים בהטלת האחריות על האדם צורך השירותים‪.‬‬
‫אני לא באה עם תשובות‪ ,‬רק עם שאלות שכרגע נותרות ללא מענה‪.‬‬
‫לגבי אחריותו של איש המקצוע‪...‬‬
‫לגבי אחריותו של צורך השירותים‪...‬‬
‫ובעיקר לגבי אחריותם של צרכנים נותני שירות‪.‬‬
‫נשתמע בחודש הבא‪,‬‬
‫מרים‬
‫‪22‬‬
‫מנהל‪/‬ת שיקום למפעל המשלב בבאר שבע‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום‬
‫התעסוקתי‪ ,‬הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש‬
‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – חובה‪ .‬תקשורת בינאישית‬
‫טובה ויחסי אנוש מצוינים‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לגלית‪[email protected] :‬‬
‫‪23‬‬
‫מנהל‪/‬ת שיקום לתחום ערכותי‪ ,‬באזור ב"ש‪ 50% ,‬משרה‪ ,‬החלפה לחופשת לידה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום‬
‫התעסוקתי‪ ,‬הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש‬
‫קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – יתרון‪ .‬תקשורת בינאישית‬
‫טובה ויחסי אנוש מצוינים‪ .‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪.‬‬
‫** התפקיד הינו ב‪ 50% -‬משרה‪ ,‬החלפה לחופשת לידה‪ .‬תיבחן אפשרות להמשך העסקה‬
‫בתום התקופה‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לאתי‪[email protected] :‬‬
‫רכזי‪/‬ות השמה לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך שיקום תעסוקתי‪ ,‬איתור ויצירת קשר‬
‫עם מעסיקים פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק‬
‫העבודה החופשי‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון והכרות עם עולם שיקום בריאות הנפש‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מעולים‪ ,‬יכולת‬
‫לעבודה עצמאית בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב‪-‬‬
‫חובה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪.1‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לסיפור חוזר‪ ,‬אזור בקעת אונו‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לרינת‪[email protected] :‬‬
‫‪.2‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לקפה טוב בחיפה‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לעומר‪[email protected] :‬‬
‫‪.3‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לתחום "גוד סטייל"‪ ,‬באזור ת"א‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר ליעל‪[email protected] :‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לאזור ירושלים במשרה מלאה‪:‬‬
‫‪25‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי אנשים המתמודדים עם נכות פיזית או קוגנטיבית בתהליך שיקום‬
‫תעסוקתי‪ ,‬איתור ויצירת קשר עם מעסיקים פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי‬
‫המתמודדים בהשתלבות בשוק העבודה החופשי‪ .‬יינתנו הכשרה וליווי מקצועי‪ ,‬כולל הדרכות‬
‫וליווי בשטח‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬הכרות‪ /‬ניסיון בעבודה עם אנשים עם נכות פיזית‪ /‬קוגנטיבית‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש‬
‫מעולים‪ ,‬יכולת לעבודה עצמאית בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪,‬‬
‫בעל‪/‬ת רכב‪ -‬חובה‪ ,‬מגורים באזור ירושלים‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לטל‪[email protected] :‬‬
‫מקדמים‪/‬ות תעסוקתיים‪/‬יות – לאזורים שונים בארץ‪ ,‬לתחום ערכותי‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי אישי של המתמודדים בתהליכי למידת מיומנויות תעסוקתיות‪ ,‬בדוכני‬
‫מכירות הממוקמים במרכזי קניות‪/‬קניונים באזורים‪:‬‬
‫* ב"ש‬
‫* ירושלים‬
‫דרישות‪ :‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬סבלנות‪ ,‬כושר ביטוי ברמה טובה‪ ,‬יכולת הנחייה והדרכה‬
‫אישית‪ ,‬יכולת למידת מיומנויות מעולם השיווק והמכירות‪ ,‬יכולת התניידות באזור הפעילות‬
‫הרלוונטי‪.‬‬
‫‪ 50%‬משרה‪ 5 ,‬ימים בשבוע‪ ,‬במשמרות בשעות משתנות‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לאתי‪[email protected] :‬‬
‫‪26‬‬
‫סגן‪/‬ית תפעול למפעל המשלב בנתניה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי תפעולי של תהליכי העבודה של המשתקמים‪ ,‬הדרכתם והנעתם‬
‫ליעדים‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬רקע בתפקיד תפעולי ‪ /‬יצרני – יתרון‪ ,‬ניסיון קודם במסגרת שיקומית – יתרון‪ ,‬ניסיון‬
‫בסביבת עבודה ממוחשבת‪ ,‬יחסי אנוש מצוינים ותקשורת בינאישית טובה‪ ,‬מגורים באזור‬
‫נתניה‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לגלבוע‪[email protected] :‬‬
‫עוזרי‪/‬ות תפעול לתחום "קפה טוב"‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬עבודה עם צוות המתמודדים והנחייתם‪ ,‬עבודה במטבח בית הקפה‪ ,‬סיוע‬
‫למנהל התפעול‪ ,‬הכנת מנות וכו‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון בתחום המזון‪ /‬מסעדנות – יתרון‪ ,‬ניסיון בעבודה עם אוכלוסייה בעלת צרכים‬
‫מיוחדים‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מצוינים‪ ,‬יכולת הכלה וסבלנות‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫עוזר‪/‬ת תפעול לקפה טוב חדרה‬
‫‪ 100%‬משרה‬
‫‪.2‬‬
‫עוזר‪/‬ת תפעול לקפה טוב בפ"ת‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫קו"ח נא להעביר לעומר‪[email protected] :‬‬
‫‪27‬‬
‫רכזים‪/‬ות חברתיים‪/‬ות לתחום "יאללה מבלים אחרת" לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬הפקת פעילויות ואירועים חברתיים‪ ,‬שיווק למסגרות הרלוונטיות וליווי‬
‫המשתקמים בפעילויות באזורים‪:‬‬
‫* תל אביב‬
‫* באר שבע‬
‫התפקיד ב ‪ 50%‬משרה‪ ,‬עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בהמשך‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב‪-‬חובה‪ .‬הכרות טובה עם עולם התרבות‪ ,‬הפנאי והבילוי באזור הפעילות‬
‫הרלוונטי‪ .‬ניסיון בתחום השיקום‪ /‬עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – יתרון‪ ,‬תקשורת‬
‫בינאישית מעולה‪ ,‬דינמיות‪ ,‬יכולת שיווק ויוזמה ‪ .‬מגורים באזור הפעילות הרלוונטי‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לענבר‪[email protected] :‬‬
‫רכז‪/‬ת חברתי‪/‬ת "מבלים פלוס" לאזור ב"ש‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי המשתקמים לפני ובזמן פעילויות‪ ,‬בניית תכניות שיקום‪ ,‬הנחיית‬
‫קבוצה ‪,‬ליווי פעילויות ואירועים חברתיים‪ ,‬חשיפה למסגרות בריאות הנפש‪.‬‬
‫*התפקיד בהיקף חצי משרה ‪ -‬עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בעתיד‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ ,‬תואר ראשון במקצועות בריאות‪/‬טיפול באומנויות ‪/‬בריאות‬
‫הנפש קהילתית ‪ -‬חובה‪ .‬נסיון בתחום השיקום‪/‬עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים –‬
‫יתרון‪ ,‬תקשורת בינאישית מעולה‪ ,‬דינמיות‪ ,‬יכולת שיווק ויוזמה‪ .‬מגורים באזור ב"ש‪.‬‬
‫קו"ח נא להעביר לענבר‪[email protected] :‬‬
‫‪28‬‬
‫אני מבקש להזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬
‫בעלי עניין המבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/nYg‬‬
‫וכן בערך הויקיפדיה של הקבוצה‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/8MZ‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪/‬רעיון לשיתוף פעולה‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪29‬‬