מבוא ושיטות עבודה

‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫אגף שירות השדה ‪ -‬שירות ההדרכה והמקצוע ‪ -‬שה"מ‬
‫סקר קולחים ארצי – דו"ח ‪2005-2003‬‬
‫מבוא ושיטות עבודה‬
‫טבלה ‪ :1.3‬הפרמטרים הנבדקים במדגמי הקרקע‪ ,‬המים והעלים‬
‫קרקע‬
‫הפרמטר‬
‫הרכב מכני‬
‫‪EC‬‬
‫‪pH‬‬
‫כלוריד‬
‫נתרן‬
‫סידן‬
‫מגנזיום‬
‫אשלגן‬
‫בורון‬
‫בורון במיצוי במניטול‬
‫זרחן כללי‬
‫זרחן מסיס‬
‫זרחן זמין )בשיטת אולסן(‬
‫‪X‬‬
‫אשלגן‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫אשלגן במיצוי ב‪CaCl2-‬‬
‫חנקן כללי‬
‫חנקן חנקתי‬
‫‪X‬‬
‫חנקן אמוניאקלי‬
‫‪X‬‬
‫ים‬
‫י‬
‫חליפ‬
‫קיבול קטיונים‬
‫***‪X‬‬
‫הרכב קטיונים חליפיים‬
‫***‪X‬‬
‫חומר אורגני‬
‫****‪X‬‬
‫גיר כללי‬
‫****‪X‬‬
‫דו‪-‬פחמה‬
‫גופרה‬
‫‪BOD‬‬
‫‪COD‬‬
‫מוצקים מרחפים‬
‫יסודות קורט ב‪ICP-‬‬
‫פלואוריד‬
‫ברזל‬
‫אבץ‬
‫מנגן‬
‫נחושת‬
‫* רק בדיגום הראשון בחלקה‬
‫** בעלי הדרים בלבד‬
‫*** רק בשכבת הקרקע העליונה‬
‫**** רק בשתי השכבות העליונות של הקרקע‬
‫***** בשני הדיגומים של אמצע העונה‬
‫*‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫מים‬
‫עלים‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫**‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫**‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫*****‪X‬‬
‫*****‪X‬‬
‫*****‪X‬‬
‫*****‪X‬‬
‫*****‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫א‪ .‬שיטות בדיקה‬
‫בדיקות קרקע‪:‬‬
‫בעיסה רוויה של מדגמי הקרקע נקבעו‪ :‬המוליכות החשמלית‪ ,pH ,‬כלוריד )טיטרציה עם חנקת‬
‫הכסף(‪ ,‬נתרן ואשלגן )בפוטומטר להבה(‪ ,‬סידן‪+‬מגניון )טיטרציה ב‪ ,(EDTA -‬ובורון )בשיטת‬
‫‪-9-‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫אגף שירות השדה ‪ -‬שירות ההדרכה והמקצוע ‪ -‬שה"מ‬
‫סקר קולחים ארצי – דו"ח ‪2005-2003‬‬
‫מבוא ושיטות עבודה‬
‫אזומטין(‪ .‬הבורון הכללי )ספוח ומסיס( מוצה מהקרקעות בתמיסת מניטול ונקבע בשיטת‬
‫האזומטין‪.‬‬
‫אשלגן בקרקע מוצה במיצוי סידן כלורי ונקבע בפוטומטר להבה‪.‬‬
‫הזרחן מוצה במיצוי ‪.Olsen‬‬
‫חנקן‪-‬חנקתי וחנקן אמוניאקלי ממוצים באשלגן גפרתי‪ .‬החנקן החנקתי נקבע בשיטת ה‪,NAS-‬‬
‫והחנקן האמוניאקלי נקבע בשיטת האינדופנול‪.‬‬
‫בדיקות מים‪:‬‬
‫בבדיקות המים נקבעו‪ :‬המוליכות החשמלית‪ ,pH ,‬כלוריד )טיטרציה עם חנקת הכסף(‪ ,‬נתרן‬
‫ואשלגן )בפוטומטר להבה(‪ ,‬סידן‪+‬מגניון )טיטרציה ב‪ (EDTA -‬ובורון )בשיטת אזומטין(‪ .‬החנקן‬
‫הכללי והזרחן הכללי נקבעו לאחר איכול בחומצה גפרתית‪ .‬ה‪ ,BOD-‬ה‪ COD-‬והמוצקים‬
‫המרחפים נקבעו על פי ה‪.Standart Methods -‬‬
‫קביעת ריכוז יסודות הקורט במים‬
‫הכנת דגימה‪ :‬הדגימות הוכנו לאנליזה במיקרוגל תומך איכול‪ ,‬המשתמש ביחידת איכול מיקרוגל‬
‫‪ 5 .( Milestone Sorisole (BG) Italy) Mega 1200 MLS‬מ"ל של חומצה חנקתית מרוכזת‬
‫)‪ (65%‬הוספו לכל דוגמת מים של ‪ 45‬מ"ל במבחנה חד‪-‬פעמית של פוליפילין בנפח של ‪ 50‬מ"ל‪.‬‬
‫דגימות ביקורת‪ ,‬המכילות מים נטולי יונים‪ ,‬במקום דגימות המים‪ ,‬נמדדו במקביל‪ .‬כל עשר‬
‫דוגמאות כוסו במכסים מתברגים‪ ,‬אשר לא הודקו‪ ,‬והועברו לתנור מיקרוגל מבוקר‪ .‬הדוגמאות‬
‫נחשפו ל‪ W 450 -‬של קרינת מיקרוגל למשך ‪ 30‬דקות בטמפמרטורה של ‪ .95º C‬הניחו למבחנות‬
‫להתקרר לטמפרטורת החדר‪ ,‬והוסר מהן המכסה‪ .‬נפח המבחנות הושלם ל‪ 50 -‬מ"ל במים נטולי‬
‫יונים‪.‬‬
‫האנליזה נעשתה בדגימות של התמיסות ובמיהולים של הדגימות‪ .‬סטנדרטים למספר יסודות‬
‫הוכנו בעזרת אותם ממסים‪.‬‬
‫היסודות נמדדו באמצעות ‪.Inductively coupled plasma atomic emission spectrometry‬‬
‫נעשה שימוש בשני מכשירי ‪ AES-ICP‬למדידת יסודות מקרו ומיקרו‪ ,‬בהתאמה‪ .‬שני‬
‫המכשירים‪ Spectroflame:‬עם להבה רדיאלית ו‪ ,Spectroflame Modula E-‬מתוצרת חברת‬
‫ספקטרו‪ ,‬קלוין‪ ,‬גרמניה‪ .‬שני המכשירים הללו מצוידים במערפל זרימה מצטלבת‪ .‬רמת ההספק‬
‫היא ‪ ,1.2 kW‬זרימה מצננת‪ 15 :‬ל'‪/‬דקה‪ ,‬זרימת ציר‪ 0.5 :‬ל'‪/‬שעה וזרימת מרסס )‪0.5 :(nebulizer‬‬
‫ל'‪/‬דקה‪.‬‬
‫קביעת ריכוז הפלואוריד במים‬
‫דוגמאות עכורות‪ ,‬שהכילו ריכוז חומר אורגני גבוה‪ ,‬סוננו דרך מסנן ‪ .RP‬כל הדוגמאות סוננו דרך‬
‫מסנן ‪ .0.2 µm‬ריכוז הפלואוריד נקבע באמצעות מכשיר ‪DX-300 Ion Cromatography system‬‬
‫המיוצר על ידי ‪ .Dionex Corporation, Sunnyvale, California‬המכשיר מצויד ב‪AS4A -‬‬
‫‪ .analytical column and guard column, Anion Micromembrane Suppressor‬בשיטה זו‬
‫משתמשים בתמיסת בופר של פחמה‪/‬דו‪-‬פחמה‪.‬‬
‫‪- 10 -‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫אגף שירות השדה ‪ -‬שירות ההדרכה והמקצוע ‪ -‬שה"מ‬
‫סקר קולחים ארצי – דו"ח ‪2005-2003‬‬
‫מבוא ושיטות עבודה‬
‫ב‪ .‬איסוף נתונים‬
‫לגבי כל חלקה נאספים נתוני איכות המים‪ ,‬הקרקע‪ ,‬הגידול‪ ,‬שיטת ההשקיה וציוד ההשקיה‪,‬‬
‫משטר ההשקיה והדישון והטיפולים הניתנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נאספים נתוני הגשם וההתאדות מתחנות‬
‫המדידה הסמוכות ביותר לחלקה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מיפוי החלקות‬
‫הקואורדינטות של החלקות נקבעו באמצעות מערכת ‪ Geo Explorer II‬מתוצרת ‪.Trimble‬‬
‫הנתונים הנאספים עברו תיקון ביחידה למיפוי של האגף לשימור הקרקע‪ .‬כל חלקה סומנה‬
‫כשבתוכה השורות שבהן מתבצע דיגום הקרקע במועדים השונים‪ .‬הוכנו מפות מפורטות של כל‬
‫חלקה או קבוצת חלקות‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מערכת מידע גיאוגרפי )‪(GIS‬‬
‫נתוני הסקר נקלטו באופן נקודתי במערכת מידע גיאוגרפי בתוכנת ‪ ,ARCVIEW‬במטרה לייחס‬
‫את המידע הנקודתי לשכבות מידע נוספות‪ ,‬כגון שכבת משקעים‪ ,‬שכבת חבורות קרקע וכדומה‪.‬‬
‫ה‪ .‬ניתוח סטטיסטי‬
‫עיבוד נתוני סקר הקולחים והניתוח הסטטיסטי נערכו בשלבים‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪" .1‬ניקוי" הקבצים‪:‬‬
‫ניקוי הנתונים מערכים חריגים‪/‬שגויים‪ ,‬בהתאם לנורמות הנהוגות לכל אחד מהפרמטרים‬
‫הנבדקים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫קשרים חד‪-‬כיווניים‪:‬‬
‫בדיקה של קשרים חד‪-‬כיווניים בין הפרמטרים השונים‪ ,‬באמצעות קורלציות‪ ,‬מבחני ‪ T‬ומבחנים‬
‫נוספים‪ ,‬בהתאם לאופי התפלגות המשתנים‪.‬‬
‫בדיקה זו נערכה לאיתור קשרים משמעותיים וכבחינה מקדימה לקראת בניית מודל מרובה‪.‬‬
‫המבחנים נערכו עבור נתונים של כל שנה ושל כל עונה בנפרד‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫רגרסיה מרובה‪:‬‬
‫בניית מודלים של רגרסיה מרובה עבור נתוני מדדים במים‪ ,‬מדדים בקרקע‪ ,‬מדדים בעלים ונתוני‬
‫יבולים‪.‬‬
‫המודלים נבנו עבור כל שנה בנפרד‪ ,‬פרט למודלים של המדדים בקרקע‪ ,‬אשר נבנו עבור כל שנה‬
‫לכל עונה בנפרד‪.‬‬
‫בדיקת שאריות נערכה עבור המודלים שנבנו כדי לבחון את קיום ההנחות בבסיס הרגרסיה‬
‫)יציבות של השונות ונורמליות של השאריות( ובכדי לאתר תצפיות חריגות ונקודות השפעה‬
‫בנתונים‪.‬‬
‫בהמשך לבדיקה זו נערכה פרוצדורה של בחירת טרנספורמציה אופטימלית לייצוב השונות‬
‫באמצעות שיטת ‪ .Box-Cox‬הטרנספורמציה שנבחרה היא שורש ריבועי‪.‬‬
‫‪- 11 -‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫אגף שירות השדה ‪ -‬שירות ההדרכה והמקצוע ‪ -‬שה"מ‬
‫סקר קולחים ארצי – דו"ח ‪2005-2003‬‬
‫מבוא ושיטות עבודה‬
‫‪.4‬‬
‫מודל כולל‪:‬‬
‫בניית מודל המקיף את כל תקופת המחקר באמצעות שימוש במבנה של מודל מעורב ) ‪Mixed‬‬
‫‪.(Linear Model‬‬
‫יתרונו של המודל בכך שהוא חולש על נתוני כל השנים‪ ,‬כך שתופעות חד‪-‬פעמיות מקבלות ביטוי‬
‫מוגבל‪ ,‬ואילו תופעות עקביות לאורך השנים עשויות לקבל ביטוי משמעותי יותר‪.‬‬
‫כפועל יוצא של המודל הכולל בוצעו גם מבחני ‪ Post-Hoc‬לבחינת האפקטים של הפרמטרים‬
‫שנמצאו מובהקים‪ .‬המבחנים בוצעו עם תיקון ל‪) Unbalanced Data-‬מבחני ‪.(Tukey-Kramer‬‬
‫בניית המודל הכולל נערכה תוך שימוש בטרנספורמציית שורש ריבועי‪ ,‬בדומה למודלים של‬
‫הרגרסיה‪.‬‬
‫י‪ .‬גשם‬
‫חלקות הסקר ממוקמות בכל אזורי הארץ במגוון אזורי גשם בהתאדות‪ .‬הערכים הרב‪-‬שנתיים של‬
‫גשם והתאדות מוצגים באיור ‪.1.1‬‬
‫התאדות‬
‫גשם‬
‫‪2000‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫ר‬
‫חו‬
‫ות‬
‫ב‬
‫מק‬
‫ע‬
‫ים‬
‫גב‬
‫נ‬
‫כז‬
‫מר‬
‫לכ‬
‫יש‬
‫גל‬
‫גו‬
‫ל‪-‬‬
‫י‬
‫לן‬
‫גל‬
‫יל‬
‫בי‬
‫ער‬
‫מ‬
‫התאדות ממוצעת רב שנתית‪/‬גשם ממוצע רב שנתי במילימטרים‬
‫‪2500‬‬
‫איור ‪ :1.1‬גשם והתאדות רב‪-‬שנתיים באזורים שבהם חלקות דיגום של הסקר‬
‫במהלך שנות הסקר כמויות הגשם שהתקבלו בחורף השתנו ביחס לכמות הגשם הרב‪-‬שנתית‪ .‬בכך‬
‫ניתן לייחס חלק מהתהליכים שהתקבלו בקרקע בהשוואה בין הסתיו לאביב להשתנות ברמת‬
‫הגשם בחורף )איור ‪.(1.2‬‬
‫‪- 12 -‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫אגף שירות השדה ‪ -‬שירות ההדרכה והמקצוע ‪ -‬שה"מ‬
‫סקר קולחים ארצי – דו"ח ‪2005-2003‬‬
‫מבוא ושיטות עבודה‬
‫חציון הגשם בחלקות הסקר בין השנים ‪2005-1998‬‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪15%-40%‬‬
‫‪40%-100%‬‬
‫חציון הגשם‬
‫‪500‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0%-15%‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1998‬‬
‫שנים‬
‫איור ‪ :1.2‬חציון כמויות הגשם בין השנים ‪ 2005-1998‬עבור חלקות הסקר לפי רמת החרסית‬
‫בקרקע )כאשר מצוין ‪ ,1998‬הנתונים מייצגים את החורף בין ‪ 1997‬לבין ‪ ,1998‬ויתר‬
‫השנים בהתאם(‬
‫חציון היחס בין כמות הגשם לגשם הרב‪-‬שנתי בחלקות הסקר עבור קרקעות‬
‫בעלות תכולת חרסית שונה‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪40%-100%‬‬
‫‪15%-40%‬‬
‫‪0%-15%‬‬
‫‪0.2‬‬
‫חציון היחס בין כמות הגשם לגשם הרב‪-‬‬
‫שנתי‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫שנה‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1998‬‬
‫איור ‪ :1.3‬חציון היחס בין כמות הגשם לחלקה לגשם הרב‪-‬שנתי בין השנים ‪ 2005-1998‬עבור‬
‫חלקות הסקר לפי רמת החרסית בקרקע )כאשר מצוין ‪ ,1998‬הנתונים מייצגים את‬
‫החורף בין ‪ 1997‬לבין ‪ ,1998‬ויתר השנים בהתאם(‬
‫‪- 13 -‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫אגף שירות השדה ‪ -‬שירות ההדרכה והמקצוע ‪ -‬שה"מ‬
‫סקר קולחים ארצי – דו"ח ‪2005-2003‬‬
‫מבוא ושיטות עבודה‬
‫בחורף ‪ (1999) 1999-1998‬כמויות הגשם במרבית חלקות הסקר היו דומות והסתכמו ב‪ 200 -‬עד‬
‫‪ 300‬מ"מ‪ .‬באופן יחסי לגשם הרב‪-‬שנתי‪ ,‬ערכים אלו היו כ‪ 40%-‬עד ‪) 60%‬איור ‪ 1.2‬ו‪.(1.3 -‬‬
‫בחורף ‪ ,2000-1999‬כמויות הגשם היו גבוהות יותר והתקרבו לנתונים הרב‪-‬שנתיים‪ ,‬אף כי עדיין‬
‫במרבית החלקות כמות הגשם הייתה בין ‪ 80%‬ל‪ 90% -‬מהכמות הרב‪-‬שנתית‪.‬‬
‫בחורף ‪ ,2001-2000‬כמות הגשם שוב הייתה נמוכה מהממוצע הרב‪-‬שנתי במרבית אזורי הארץ‪.‬‬
‫באזורים אחרים‪ ,‬בעיקר בדרום הארץ‪ ,‬כמות הגשם הייתה מעל הממוצע הרב‪-‬שנתי‪.‬‬
‫בחורף ‪ ,2002-2001‬כמות הגשם באזורים של החלקות שבהן הקרקעות הכילו פחות מ‪40% -‬‬
‫חרסית‪ ,‬הייתה כ‪ 20% -‬מעל הממוצע הרב‪-‬שנתי‪ .‬בחלקות שבהן יותר מ‪ 40% -‬חרסית‪ ,‬הנמצאות‬
‫בעיקר באזור העמקים ובגליל‪ ,‬כמות הגשם הייתה נמוכה הממוצע הרב‪-‬שנתי )החציון היה ‪.(80%‬‬
‫בחורף ‪ ,2003-2002‬כמות הגשם בכל האזורים הייתה כ‪ 20% -‬מעל הממוצע הרב‪-‬שנתי‪ .‬בחלקות‬
‫עם יותר מ‪ 40% -‬חרסית‪ ,‬הכמות אף הגיעה ל‪ 40% -‬מעל הממוצע הרב‪-‬שנתי‪.‬‬
‫בחורף ‪ 2004-2003‬ובחורף ‪ ,2005-2004‬כמות הגשם בכל האזורים הייתה כ‪ 90% -‬מהממוצע הרב‪-‬‬
‫שנתי‪.‬‬
‫כמות הגשמים בחורפים השונים‪ ,‬שבהם נערך סקר הקולחים הארצי‪ ,‬עשויה להשפיע על תוצאות‬
‫המעקב הקרקעי‪.‬‬
‫יא‪ .‬מנות השקיה‬
‫מנות ההשקיה‪ ,‬שניתנו בחלקות הסקר במהלך השנים מתחילת הדיגום‪ ,‬מוצגות באיורים ‪ 1.4‬עד‬
‫‪ .1.9‬באיורים ‪ 1.4‬עד ‪ 1.6‬מוצג חציון מנות ההשקיה לפי סוגי הקרקע )תכולת החרסית(‪ ,‬ובכל‬
‫קבוצת קרקע מוצגת השוואה בין חלקות המושקות במים שפירים לחלקות המושקות בקולחים‪.‬‬
‫ניתן להבחין בכך שבשלוש קבוצות הקרקע‪ ,‬חציון מנת ההשקיה היה בין ‪ 600‬ל‪ 800 -‬מ"ק\ד'‪ ,‬ללא‬
‫הבדלים משמעותיים בין שני סוגי המים‪ .‬ניתן לייחס את התנודות בין השנים להבדלים בין‬
‫כמויות הגשם בחורפים השונים‪ ,‬ובעיקר להתפלגות הגשמים בחורף ולמועד הגשם האחרון‪ .‬אין‬
‫בסקר איסוף של נתונים אלה‪.‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫מי קולחים‬
‫‪400‬‬
‫מים שפירים‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫חציון מנת ההשקיה במטר מעוקב לעונה‬
‫‪900‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2001‬‬
‫שנים‬
‫‪1999‬‬
‫‪1998‬‬
‫איור ‪ :1.4‬חציון מנת ההשקיה לחלקה בין השנים ‪ 2004-1998‬עבור חלקות הסקר המושקות במים‬
‫שפירים ובקולחים‪ ,‬שתכולת החרסית בהן קטנה מ‪15% -‬‬
‫‪- 14 -‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫אגף שירות השדה ‪ -‬שירות ההדרכה והמקצוע ‪ -‬שה"מ‬
‫סקר קולחים ארצי – דו"ח ‪2005-2003‬‬
‫מבוא ושיטות עבודה‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫מי קולחים‬
‫מים שפירים‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫חציון מנת ההשקיה במטר מעוקב לעונה‬
‫‪900‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1998‬‬
‫שנים‬
‫איור ‪ :1.5‬חציון מנת ההשקיה לחלקה בין השנים ‪ 2004-1998‬עבור חלקות הסקר המושקות במים‬
‫שפירים ובקולחים‪ ,‬שתכולת החרסית בהן נמצאת בין ‪ 15%‬ל‪40% -‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫מי קולחים‬
‫‪200‬‬
‫מים שפירים‬
‫‪100‬‬
‫חציון מנת ההשקיה במטר מעוקב לעונה‬
‫‪900‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1998‬‬
‫שנים‬
‫איור ‪ :1.6‬חציון מנת ההשקיה לחלקה בין השנים ‪ 2004-1998‬עבור חלקות הסקר המושקות במים‬
‫שפירים ובקולחים‪ ,‬שתכולת החרסית בהן גבוהה מ‪40% -‬‬
‫‪- 15 -‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫אגף שירות השדה ‪ -‬שירות ההדרכה והמקצוע ‪ -‬שה"מ‬
‫סקר קולחים ארצי – דו"ח ‪2005-2003‬‬
‫מבוא ושיטות עבודה‬
‫באיורים ‪ 1.7‬עד ‪ 1.9‬מוצג חציון מנות ההשקיה לפי שיטות השקיה )טפטוף‪ ,‬התזה והמטרה( ובכל‬
‫שיטה מוצגת השוואה בין חלקות המושקות במים שפירים לחלקות המושקות בקולחים‪ .‬ניתן‬
‫להבחין בכך שבשלוש שיטות ההשקיה‪ ,‬חציון מנת ההשקיה היה בין ‪ 600‬ל‪ 800 -‬מ"ק\ד'‪ ,‬ללא‬
‫הבדלים משמעותיים בין שני סוגי המים‪.‬‬
‫‪900‬‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫מי קולחים‬
‫‪300‬‬
‫מים שפירים‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫שנים‬
‫‪2000‬‬
‫‪1999‬‬
‫חציון מנת ההשקיה במטר מעוקב לעונה‬
‫‪1000‬‬
‫‪1998‬‬
‫איור ‪ :1.7‬חציון מנת ההשקיה לחלקה בין השנים ‪ 2004-1998‬עבור חלקות הסקר המושקות‬
‫בטפטוף במים שפירים ובקולחים‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫מי קולחים‬
‫‪200‬‬
‫מים שפירים‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1998‬‬
‫שנים‬
‫איור ‪ :1.8‬חציון מנת ההשקיה לחלקה בין השנים ‪ 2004-1998‬עבור חלקות הסקר המושקות‬
‫בהתזה במים שפירים ובקולחים‬
‫‪- 16 -‬‬
‫חציון מנת ההשקיה במטר מעוקב לעונה‬
‫‪900‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫אגף שירות השדה ‪ -‬שירות ההדרכה והמקצוע ‪ -‬שה"מ‬
‫סקר קולחים ארצי – דו"ח ‪2005-2003‬‬
‫מבוא ושיטות עבודה‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫מי קולחים‬
‫‪200‬‬
‫מים שפירים‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1998‬‬
‫שנים‬
‫איור ‪ :1.9‬חציון מנת ההשקיה לחלקה בין השנים ‪ 2004-1998‬עבור חלקות הסקר המושקות‬
‫בהמטרה במים שפירים ובקולחים‬
‫‪- 17 -‬‬
‫חציון מנת ההשקיה במטר מעוקב לעונה‬
‫‪900‬‬