לצפיה ברשימת המרצים המלאה

‫פרופ' אמה נרדי‬
‫נשיאת החטיבה לחינוך ותרבות‪ ,‬איגוד המוזיאונים הבינלאומי )איקו”ם(‬
‫אמה נרדי היא פרופסור לפדגוגיה נסיונית במחלקה לחינוך של אוניברסיטת רומא טרה‪ .‬נרדי‬
‫אחראית לקורס הבינלאומי “סטנדרטים בחינוך המוזיאלי” ועורכת ראשית של “קדמוס”‪ ,‬מגזין‬
‫בינלאומי לפדגוגיה נסיונית‪ ,‬העוסק במחקר בתחום החינוך‪ .‬נרדי היא נשיאת ועדת החינוך והתרבות‬
‫המעשית של איגוד המוזיאונים הבינלאומי (איקו”ם) מאז ‪ 2010‬ואחראית מטעם איטליה בפרויקט‬
‫האירופי “אירוויז’אן” — מוזיאונים המציגים באירופה‪ ,‬מאז ‪.2013‬‬
‫ריקה ברנהאם‬
‫מנהלת מחלקת החינוך של מוזיאון אוסף הפריק‪ ,‬ניו‪-‬יורק‬
‫ריקה ברנהאם עומדת בראש תחום החינוך של אוסף הפריק בניו‪-‬יורק ומנהלת השתלמויות לאנשי‬
‫חינוך מוזיאלי במכון להוראה ‪ .Time‬בעבר עבדה במחלקת החינוך של מוזיאון המטרופוליטן לאמנות‬
‫בניו‪-‬יורק ולימדה במוסד להוראה לאמנות בת‪-‬זמננו בבית‪-‬הספר לאמנות בשיקגו‪ .‬ברנהאם פירסמה‬
‫ספרים ומאמרים שעניינם החינוך במוזיאון וההתבוננות ביצירות אמנות‪ ,‬והיא מרצה ברחבי העולם‪.‬‬
‫ב‪ 2014-‬זכתה ברנהאם לתואר דוקטור של כבוד מהמכללה לאמנות ועיצוב של מסצ’וסטס‪.‬‬
‫ד”ר ג’יימס ברדבורן‬
‫יועץ למוזיאונים‪ ,‬לשעבר מנהל מוזיאון פלאצו סטרוצי‪ ,‬פירנצה‬
‫ד”ר ג’יימס ברדבורן הוא ארכיטקט‪ ,‬מעצב ומוזיקולוג‪ .‬במהלך ‪ 20‬השנים האחרונות הוא עיצב ביתני‬
‫תערוכה‪ ,‬מרכזי מדע ותערוכות אמנות בינלאומיות עבור אונסק”ו‪ ,‬יוניצ”ף‪ ,‬ממשלות ומוזיאונים‪.‬‬
‫ברדבורן היה המנהל העיצובי של מרכז המדע של המטרופוליס החדש וניהל את המוזיאון לאמנות‬
‫יישומית בפרנקפורט‪ .‬עד לאחרונה ניהל את מוזיאון פלאצו סטרוצי והיה אחראי להפיכתו למרכז‬
‫תרבותי חיוני והומה אדם‪.‬‬
‫וונדי וון‬
‫מנהלת החינוך של המוזיאון לאמנות מודרנית‪ ,‬ניו‪-‬יורק‬
‫וונדי וון‪ ,‬אחראית ומפקחת על היוזמות החינוכיות של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו‪-‬יורק‪ ,‬היא‬
‫בעלת ניסיון של ‪ 30‬שנה בתחום החינוך המוזיאלי‪ .‬במסגרת תפקידה היא מגבשת חזון ללמידה‬
‫והוראה חדשניות השמות דגש על השינויים וההתפתחויות בפרקטיקות החינוכיות של המוזיאון‬
‫לקראת המאה ה‪ 21-‬ובהתחשב בקהל הרחב‪ ,‬המורכב ממגוון גילים ויכולות‪ .‬וון עוסקת גם בהוראה‪,‬‬
‫ובשנים האחרונות הוזמנה להרצות ביוון‪ ,‬ברזיל‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬קטאר‪ ,‬נורבגיה ומדינות אחרות‪.‬‬
‫אידה בראנדהולט‪-‬לונדגארט‬
‫יועצת בכירה למוזיאונים במשרד התרבות של ממשלת דנמרק‬
‫אידה בראנדהולט‪-‬לונדגארט מנהלת תוכנית חינוכית‪-‬מוזיאלית ארצית שפותחה כחלק ממאמץ‬
‫לאומי לקדם את תפקידו החינוכי של המוזיאון בחברה‪ .‬לפני כן היא ניהלה את המחלקה החינוכית‬
‫של מוזיאון לואיזיאנה לאמנות מודרנית בדנמרק‪ .‬עבודתה מתמקדת בדמוקרטיה תרבותית‪ ,‬דהיינו‬
‫הנכחת ההוויה הרב‪-‬תרבותית בחיים האזרחיים‪ .‬באביב ‪ 2015‬היא תתחיל את עבודת הדוקטורט‬
‫שלה‪“ ,‬מוזיאונים‪ ,‬אווירה ותחושת מקום”‪ ,‬המבוססת על שותפות בין המחלקה למורשת בת‪-‬קיימא‬
‫של אוניברסיטת ארהוס למשרד התרבות הדני‪.‬‬
‫דונה ויליאמס‬
‫מנהלת קשרי קהל במוזיאון המטרופוליטן לאמנות‪ ,‬ניו‪-‬יורק‬
‫דונה ויליאמס מפתחת יוזמות חדשניות ומנצחת על חיזוק מערכת היחסים בין המוזיאון לקהילות‬
‫השונות ועל הגברת המודעות לתוכניות המוזיאון ולאוספיו‪ .‬במהלך עבודתה היא טיפחה את מערכת‬
‫היחסים עם בוגרי מערכת החינוך ועם סטודנטים של מוסדות להשכלה גבוהה‪ .‬כמו כן הקימה מועדון‬
‫צעירים הפועל במוזיאון בקביעות‪ .‬ויליאמס היא דוברת המוזיאון בנושאי רב‪-‬תרבותיות באמנות‬
‫ומוזמנת להרצות במוסדות‪ ,‬אוניברסיטאות וכנסים בארה”ב וברחבי העולם‪.‬‬
‫בת שניידר‬
‫ראש אגף חינוך ולמידה באקדמיה המלכותית לאמנויות‪ ,‬לונדון‬
‫בת שניידר עוסקת בתחום החינוך במוזיאונים כבר למעלה מ‪ 35-‬שנה‪ ,‬שימשה ראש אגף החינוך של‬
‫המוזיאון לאמנות ביוסטון במשך ‪ 21‬שנה וכיהנה גם כמנהלת החטיבה לחינוך מוזיאלי באגודה לחינוך‬
‫לאמנות‪ .‬כמו כן היא זכתה בתואר הצטיינות בחינוך מוזיאלי מטעם האגודה האמריקאית לחינוך‬
‫לאמנות‪ .‬שניידר פירסמה מאמרים רבים בתחום החינוך לאמנויות לגיל הרך‪ ,‬לאוכלוסיות מוחלשות‬
‫ולקהל הרחב‪.‬‬
‫מולי ברטון‬
‫מנהלת תחום נגישות באקדמיה המלכותית לאמנויות‪ ,‬לונדון‬
‫מולי ברטון היא בעלת ניסיון עשיר בהובלת תוכניות חינוכיות בתחום האמנות‪ .‬במסגרת תפקידה‬
‫היא מפתחת תוכניות למידה והדרכה עבור קשת רחבה של בעלי צרכים מיוחדים‪ .‬היא אף עוסקת‬
‫בהכשרה והדרכה של צוותים מקצועיים באקדמיה המלכותית כדי להבטיח מודעות לקיום הנגישות‬
‫ברחבי הארגון‪.‬‬
‫דניז פליוואנר‬
‫ראש מחלקת החינוך במוזיאון לאמנות מודרנית‪ ,‬איסטנבול‬
‫דניז פליוואנר עוסקת זה שש שנים בפרויקטים חינוכיים ולימודיים במוזיאון לאמנות מודרנית‬
‫באיסטנבול‪ .‬מחלקת החינוך שהיא עומדת בראשה היא המחלקה העצמאית הראשונה מסוגה‬
‫במוזיאונים לאמנות בטורקיה‪ .‬בין התוכניות שהיא מובילה‪ :‬סדנאות אמנות לנוער‪ ,‬תוכניות לימוד‬
‫לאנשים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬תוכנית מיוחדת לצעירים בשיתוף עם מוזיאון פומפידו בפריז‪ ,‬תוכנית‬
‫לאמהות וילדיהן ועוד‪.‬‬
‫גבריאלה גוליאז’‬
‫סמנכ”ל מוזיאון פוטופי לספרות‪ ,‬בודפשט‬
‫גבריאלה גוליאז’ מתמחה בחינוך מוזיאלי ועוסקת בהכשרת אוצרים ומחנכים בתחומי הספרות‬
‫והמוזיאון‪ .‬היא יוצרת תוכניות חינוך מיוחדות המותאמות לצורכיהם של קהלים שונים‪ ,‬ובמיוחד קהל‬
‫מבוגר‪ .‬גוליאז’ חברה בצוות המייסדים של האגודה ההונגרית להנצחת הספרות ההונגרית‪ ,‬אוצרת‬
‫שותפה בתערוכות נודדות העוסקות בהנצחת הספרות ועורכת שותפה של ספרים העוסקים בחינוך‬
‫מוזיאלי‪.‬‬
‫פטרה זווקה‬
‫ראש מחלקת תרבות בברלין ומנהלת מוזיאונים‬
‫פטרה זווקה היא ראש המחלקה לתרבות ברובע טמפלהוף‪-‬שנברג בברלין ומנהלת שני מוזיאונים‬
‫היסטוריים אזוריים וכמה אתרי מורשת‪ .‬זווקה היא אף אוצרת‪ ,‬מחנכת ומפתחת תערוכות זה‬
‫‪ 30‬שנה‪ .‬היא עמדה בראש פרויקטים מחקריים‪ ,‬תוכניות ללמידה התנסותית וכנסים מקצועיים‪.‬‬
‫כתומכת נלהבת של עקרונות הלמידה החווייתית‪-‬אינטראקטיבית‪ ,‬היא ייסדה את מוזיאון הילדים‬
‫בברלין ב‪.1994-‬‬
‫ג’ספר ויזר‬
‫יועץ ומפתח תכנים דיגיטליים‬
‫ג’ספר ויזר מתמחה בפיתוח תכנים נגישים לקהל רחב באמצעות טכנולוגיות מתקדמות ומשמש‬
‫יועץ חיצוני לארגונים השואפים לפתח תוכן ולהפיץ את ערכי המוצר שלהם באמצעים דיגיטליים‪.‬‬
‫כ”סוכן שינוי” הוא מזהה פערים של מידע ותקשורת‪ ,‬מגבש אסטרטגיות לעתיד ופועל למען תיווך‬
‫ויצירת שיח‪ .‬בין השאר עבד עם הפרלמנט האירופי‪ ,‬הספרייה הלאומית של דרום ויילס החדשה‪,‬‬
‫מוזיאון מאוריציוס וחברת פיליפס‪ .‬ויזר הוא אף מחבר שותף של “המסגרת לתפעול דיגיטלי”‪ ,‬בעל‬
‫הבלוג “מוזיאון העתיד”‪ ,‬ונהנה מאספרסו משובח‪.‬‬
‫ד”ר אקטרינה טריוקובה‬
‫סגנית מנהל מוזיאון ההיסטוריה של הדתות בסנט‪-‬פטרסבורג‬
‫אקטרינה טריוקובה היא פרופסור‪-‬עמיתה במחלקה של הפילוסופיה של הדת ולימודי דתות‬
‫באוניברסיטה הלאומית של סנט‪-‬פטרסבורג‪ .‬מחקרה עוסק בדרכים השונות להצגת חפצי דת‬
‫במוזיאונים; צדדים שונים של חיי הדת בקהילות פרוטסטנטיות ברוסיה שלחבריהן שורשים‬
‫אמריקאיים ובריטיים; מערכת היחסים שבין הכנסייה למדינה ברוסיה; זהות דתית וסוגיות הנוגעות‬
‫לסובלנות דתית‪ .‬נוסף לכך מלמדת טריוקובה קורסים בנושאי דתות בעולם‪ ,‬מוזיאונים ודת‪,‬‬
‫ארכיטקטורה דתית‪ ,‬סוציולוגיה של הדת והיסטוריה ופילוסופיה של הדת‪ .‬בין פרסומיה‪ :‬מאמרים‪,‬‬
‫ספרים ומילון‪.‬‬
‫ד”ר טטיאנה פצ’ליאנסקיה‬
‫סגנית מנהל הפיתוח של המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הדת בסנט‪-‬פטרסבורג‬
‫טטיאנה פצ’ליאנסקיה מתמחה בחקר התרבות בכלל ובהיבט התרבותי של הדטרמיניזם החברתי‬
‫והתרבותי של תצוגות קבע במוזיאונים בפרט‪ .‬היא כיהנה בכמה תפקידים‪ ,‬ביניהם ראש המחלקה‬
‫לפרסום וקשרי עיתונות של המוזיאון הלאומי הרוסי וחוקרת ראשית של המוזיאון הלאומי להיסטוריה‬
‫של סנט‪-‬פטרסבורג‪ .‬כיום היא עובדת במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הדתות‪ .‬פצ’ליאנסקיה כתבה‬
‫ואצרה מגוון רחב של פרויקטים ותוכניות בתחום השיווק והחינוך המוזיאלי‪ ,‬וכן עסקה בטכנולוגיות‬
‫מידע במוזיאון המודרני‪ ,‬במערכת היחסים בין מוזיאונים לרשויות ובמדיה המונית ועסקים‪.‬‬
‫ג’ני בטר‬
‫רכזת חינוך מוזיאלי לבתי‪-‬ספר במוזיאון היהודי של אוסטרליה במלבורן ויקטוריה‬
‫ג’ני בטר‪ ,‬זוכת הפרס הוויקטוריאני לרב‪-‬תרבותיות בזכות מצוינות חינוכית‪ ,‬פעילה בתחום החינוך‬
‫כ‪ 30-‬שנה‪ .‬בעשר השנים האחרונות הובילה את צוות המחנכים במוזיאון היהודי של אוסטרליה‪ ,‬וכן‬
‫יצרה וניהלה תוכניות פורצות דרך שמטרתן לגשר בין המוזיאון ותכניו לבין הקהל‪ .‬אחת מהתוכניות‬
‫הללו — “הקשר בין חיי ישו ואמרותיו ליהדות” — זכתה לתמיכת ארגונים דתיים וגופי ממשלה‪,‬‬
‫ובעקבותיה עלה מספר התיירים הקתולים‪ ,‬כמו גם קבוצות אחרות‪ ,‬בישראל‪.‬‬
‫גאווין מוריס‬
‫מנהל המוזיאון היהודי‪ ,‬קייפטאון‪ ,‬דרום אפריקה‬
‫גאווין מוריס החל את דרכו המקצועית בתחום הקולנוע והפרסום ולמד היסטוריה ותרבות יהודית‪ .‬במשך‬
‫שנות לימודיו ועבודתו שילב בין חזונות רעיוניים לבין פרקטיקה יישומית בדרכים יצירתיות‪ .‬הוא מנהל‬
‫את המוזיאון היהודי בדרום אפריקה מאז שנת ‪ 2007‬ואחראי על פיתוח תכניות חדשות והרחבת קהל‬
‫המבקרים‪.‬‬
‫פטרה קצנשטיין‬
‫מנהלת פיתוח ופרויקטים מיוחדים‪ ,‬המוזיאון ההיסטורי היהודי‪ ,‬אמסטרדם‬
‫פטרה קצנשטיין הקימה מוזיאון ילדים ייחודי בתוך המוזיאון ההיסטורי היהודי באמסטרדם‪ .‬אלפי ילדים‬
‫(ברובם מוסלמים ונוצרים) מבקרים מדיי שנה במוזיאון זה ועוסקים בדרך של משחק בערך "אל תעשה‬
‫לחברך מה ששנוא עליך"‪ .‬כיום היא מנהלת את מחלקת גיוס התרומות של המוזיאון וממשיכה לפתח‬
‫פרויקטים מיוחדים כגון שיטת ההדרכה "אני שואל"‪ .‬שיטה זו פותחה יחד עם פסיכולוגים והיא מסייעת‬
‫למדריכים במוזיאונים רבים לקיים הדרכות משמעותיות ומעוררות חשיבה ושיח‪.‬‬
‫פרופ' יולי תמיר‬
‫נשיאת שנקר‪ ,‬בית‪-‬הספר הגבוה להנדסה ועיצוב‪ ,‬ישראל‬
‫פרופ’ יולי תמיר כיהנה בעבר בתפקידי שרת החינוך‪ ,‬שרת העלייה והקליטה וראש האגודה לזכויות‬
‫האזרח‪ .‬היא בעלת תואר שלישי בפילוסופיה פוליטית מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה‪ ,‬שימשה‬
‫פרופסור בחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל‪-‬אביב והיתה עמיתת מחקר באוניברסיטאות‬
‫פרינסטון‪ ,‬הרווארד‪ ,‬פנסילבניה וניו‪-‬יורק‪ .‬במהלך כהונתה כשרת החינוך הובילה תמיר את רפורמת‬
‫“אופק חדש”‪ .‬בתוך כך פעלה להגדלת תקציב החינוך‪ ,‬לבניית אלפי כיתות בפריפריה‪ ,‬לקידום יום‬
‫לימודים ארוך ולהעמקת לימודי האזרחות‪.‬‬
‫ד”ר טלי גביש‬
‫ראש אגף הנוער והחינוך לאמנות במוזיאון ישראל‪ ,‬ירושלים‬
‫טלי גביש יוזמת ומפתחת תוכניות בתחום החינוך לאמנות זה כ‪ 20-‬שנה‪ .‬היא החלה דרכה בתחום‬
‫הקולנוע כעורכת ובמאית סרטים ולימדה קולנוע בבית‪-‬הספר הפתוח הדמוקרטי ביפו‪ .‬לימים היתה‬
‫למנהלת בית‪-‬ספר ואחר‪-‬כך לממונה על המצטיינים באמנויות במשרד החינוך‪ .‬כמו כן עסקה גביש‬
‫בהכשרת מנהלים ובייעוץ להם‪ .‬במסגרת תפקידה במוזיאון ישראל היא אחראית לפעילויות החינוך‬
‫והתרבות‪ ,‬תוך פיתוח דרכים ויוזמות חדשות עבור קהלים שונים ולקהילות מגוונות‪ .‬פרסומיה‬
‫עוסקים בנושאי חינוך‪ ,‬חינוך לאמנות‪ ,‬זהות ומנהיגות‪ ,‬והיא פועלת להפצת ידע ולהתמקצעות של‬
‫עמיתים מישראל ומחוצה לה‪ ,‬בין היתר באמצעות כתב‪-‬העת לחינוך מוזיאלי “פלטפורמה”‪.‬‬
‫דורית ווליניץ‬
‫יו”ר איגוד המוזיאונים ואיקו”ם ישראל‬
‫דורית ווליניץ הקימה את מחלקת החינוך של המרכז הזואולוגי (הספארי) ברמת‪-‬גן‪ ,‬וכיום היא מנהלת‬
‫ואוצרת מוזיאון האדם והחי‪ ,‬מוזיאון טבע בפארק הלאומי ברמת‪-‬גן‪ .‬ווליניץ מכהנת כיושבת‪-‬ראש‬
‫איגוד המוזיאונים ואיקו”ם ישראל מאז ‪ 2008‬וכן חברה בהנהלת פורום מוסדות תרבות ואמנות‬
‫בישראל‪.‬‬
‫אלדד שאלתיאל‬
‫אוצר בכיר לחוגים באגף הנוער והחינוך לאמנות‪ ,‬מוזיאון ישראל‪ ,‬ירושלים‬
‫אלדד שאלתיאל הוא אמן ומורה לאמנות‪ .‬עבודותיו הוצגו בגלריות ובמוזיאונים בישראל ובארה”ב‪.‬‬
‫בין השאר הוא הציג בגלריה העירונית באצטדיון טדי בירושלים‪ ,‬בביאנלה לזכוכית במוזיאון ארץ‪-‬‬
‫ישראל ועוד‪ .‬במסגרת עבודתו במוזיאון ישראל מנהל שאלתיאל את מחלקת החוגים של אגף‬
‫הנוער‪ .‬יחד עם צוות מורים‪-‬אמנים פיתח כמה פרויקטים קהילתיים‪ ,‬ביניהם “לגשר על הפער”‪,‬‬
‫מפגשי אמנות לצעירים יהודים וערבים; “יחד”‪ ,‬מפגשי אמנות לנוער דתי וחילוני; והתוכנית‬
‫הייחודית “טריפתיכון” לבגרות באמנות ברמה של חמש יחידות לימוד‪ .‬הוא מלמד פיסול‪ ,‬רישום‬
‫וציור בחוגי אגף הנוער‪.‬‬
‫ליהיא ספיר‬
‫אוצרת השתלמויות לאנשי חינוך‪ ,‬אגף הנוער והחינוך לאמנות‪ ,‬מוזיאון ישראל‪,‬‬
‫ירושלים‬
‫ליהיא ספיר עומדת בראש מרכז השתלמויות המאפשר פיתוח‪ ,‬צמיחה‪ ,‬למידה והעשרה של מובילי‬
‫דרך בשדה החינוך המוזיאלי‪ .‬ספיר פיתחה מתודות הדרכה ייחודיות המעודדות חשיבה יצירתית‪,‬‬
‫ביקורתית ועצמאית בקרב הלומדים‪ .‬כמה מרעיונותיה להפעלת תלמידים במרחב המוזיאלי‬
‫מופיעים בכתב‪-‬העת לחינוך מוזיאלי מבית אגף הנוער והחינוך לאמנות‪“ ,‬פלטפורמה”‪ ,‬שספיר היא‬
‫אחת מחברות המערכת שלו‪.‬‬
‫עדי שלח‬
‫מנהלת המרכז החינוכי במוזיאוני חיפה‬
‫עדי שלח מנהלת את המרכז החינוכי של מוזיאוני חיפה מאז ‪ .2007‬המרכז מאגד פעילות חינוכית‬
‫של שישה מוזיאונים‪ :‬מוזיאון חיפה לאמנות‪ ,‬המוזיאון הימי הלאומי‪ ,‬מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית‪,‬‬
‫מוזיאון מאנה כץ‪ ,‬מוזיאון העיר ומוזיאון הרמן שטרוק‪ .‬שלח מרכזת את כל הפעילויות החינוכיות‬
‫במרכז‪ :‬הדרכות‪ ,‬תוכניות ותערוכות לכל המשפחה‪ ,‬כמו גם קשר עם מוסדות החינוך בצפון הארץ‪.‬‬
‫שלח שימשה בעבר עוזרת לאוצרת במוזיאון חיפה לאמנות ולימדה תולדות האמנות באוניברסיטת‬
‫חיפה‪ ,‬באוניברסיטה הפתוחה ובמכללת אורנים‪.‬‬
‫רחל שליטא‬
‫המדרשה לאמנות‪ ,‬מכללת בית ברל‬
‫רחל שליטא עוסקת באוריינות חזותית כמרצה‪ ,‬חוקרת‪ ,‬יועצת ואוצרת‪ .‬בין תפקידיה בעבר‬
‫ובהווה‪ :‬ראש תחום חינוך במדרשה לאמנות במכללת בית ברל‪ ,‬ייעוץ לתוכנית התרבות “סל‬
‫תרבות” לבתי‪-‬ספר בישראל‪ ,‬ייעוץ למדור אמנות פלסטית באמנות‪-‬לעם‪ ,‬אוצרות תערוכות‬
‫חינוכיות במוזיאון תל‪-‬אביב וכתיבת הספרים “חוויה במוזיאון”‪“ ,‬אוריינות חזותית בפעולה”‬
‫ו”דיאלוג עם אמנות”‪.‬‬
‫אולפת חיידר‬
‫מנהלת מחלקת תוכניות במרכז התרבות היהודי‪-‬ערבי בית הגפן‪ ,‬חיפה‬
‫אולפת חיידר מובילה מגוון פעילויות תרבותיות וחינוכיות בבית הגפן בחיפה‪ .‬התוכניות מיועדות‬
‫לבני גילים שונים‪ ,‬והן מגשרות כבר יותר מ‪ 50-‬שנה בין יהודים לערבים בעיר‪ .‬בין עשרות התוכניות‬
‫שבניהולה מועדון תכל’ס‪ ,‬שהוקם ומנוהל על‪-‬ידי קבוצה משותפת של בני נוער שקבעו את יעדיו‬
‫ועיצבו את אופני פעולתו‪ .‬מטרת המועדון היא ליצור ולחזק קיום משותף בעזרת אמנות‪ .‬חיידר‬
‫עוסקת זה שנים גם בפעילויות אתגר משותפות למען דו‪-‬קיום ערבי‪-‬יהודי‪ .‬כספורטאית וחברת‬
‫עבר בנבחרת ישראל בכדור‪-‬עף‪ ,‬היא הקימה עם מטפס ההרים דורון אראל את הארגון “שוברים‬
‫את הקרח”‪ ,‬העוסק בקידום שלום ודו‪-‬קיום באמצעות מסעות וספורט אתגרי‪ ,‬ויצאה עם משלחות‬
‫למסעות באנטארקטיקה‪ ,‬בהרי האלפים וההימליה‪ ,‬במדבר סהרה ועוד‪.‬‬
‫נדים שיבאן‬
‫מנהל המוזיאון לאמנות האסלאם‪ ,‬ירושלים‬
‫נדים שיבאן עוסק זה שנים בייזום‪ ,‬פיתוח ושיתופי פעולה עם מערכות ציבוריות ופילנתרופיות‪ .‬הוא‬
‫ניהל פרויקטים רבים בתחומי הרווחה‪ ,‬החינוך‪ ,‬זכויות האזרח ודו‪-‬קיום בישראל‪ ,‬ואף עבד בקרן‬
‫לירושלים כמנהל מחלקת הפרויקטים‪ .‬שיבאן מכהן כחבר הנהלה בארגונים חברתיים רבים‪ ,‬ביניהם‬
‫עיר‪-‬עמים‪ ,‬המרכז הבין‪-‬תרבותי‪ ,‬המרכז לחיים עצמאיים‪ ,‬עמותת קשר לבעלי צרכים מיוחדים‪,‬‬
‫מוזיאון המדע‪ ,‬מוזיאון עין יעל ועוד‪ .‬בתפקידו החדש במוזיאון האסלאם הוא שואף לגשר בדרכים‬
‫חדשניות בין תוכני המוזיאון לבין קהילות שונות‪.‬‬
‫לירון לביא‪-‬טורקניץ’‬
‫מעצבת גראפית‬
‫לירון לביא‪-‬טורקניץ’ עוסקת בתקשורת חזותית ומתמחה בעיצוב אותיות‪ .‬היא עוסקת בעיצוב‬
‫אותיות והתאמתן לחברות שונות‪ ,‬תוך מיקוד והבחנה בין סוגי כתב שונים המשפיעים זה על זה‬
‫ומושפעים מסביבתם‪ .‬בין עיצוביה‪ :‬אותיות בעברית‪ ,‬בלטינית‪ ,‬בערבית ובאמהרית‪ .‬לביא‪-‬טורקניץ’‬
‫מלמדת טיפוגרפיה‪ ,‬עוסקת במחקר לקראת תערוכה עתידית במוזיאון ישראל‪ ,‬מרצה בכנסים‬
‫ומעבירה סדנאות בנושא השפה העברית ברחבי העולם‪.‬‬
‫נעמי לשם‬
‫אמנית‬
‫נעמי לשם היא צלמת‪ ,‬מורה ומרצה לצילום‪ .‬עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות‬
‫במוזיאונים ובגלריות בישראל‪ ,‬באירופה ובארצות‪-‬הברית‪ ,‬ואף מצויות באוספים ציבוריים ופרטיים‬
‫ברחבי העולם‪ .‬לשם מיוצגת על‪-‬ידי גלריות בתל‪-‬אביב ובניו‪-‬יורק‪ .‬יצירותיה מתייחסות בעיקר‬
‫למתח‪ ,‬לפער ולגישור בין הקהל הרחב לעולם האמנות בכלל‪ ,‬ובין עבודתה האמנותית לקהל בפרט‪.‬‬
‫לשם יזמה פרויקטים של אמנות בקבוצות חברתיות שונות‪ ,‬ומשתתפת כיום בתוכנית “אמנות‬
‫בקהילה” של מכללת שנקר‪.‬‬
‫גלעד ויטל‬
‫מוזיקאי ויוצר‬
‫גלעד ויטל היה חבר בלהקת שוטי‪-‬הנבואה‪ ,‬שהוקמה בשנת ‪ ,2000‬ובהרכבים אחרים‪ .‬הוא שותף‬
‫לפרויקטים חברתיים שונים‪ ,‬ביניהם פסטיבל “בשקל”‪ ,‬עמותת נשימה‪ ,‬קבוצות “תגלית” ועוד‪ .‬ויטל‬
‫הקים את הפרויקט האמנותי לנוער אדם‪-‬לאדם‪ ,‬המפגיש בין אנשים מקבוצות חברתיות שונות‬
‫ואף מנוגדות במטרה ליצור אחדות באמצעות קצב ויצירה משותפת‪ .‬במסגרת הפרויקט הצעירים‬
‫כותבים‪ ,‬מלחינים ומבצעים שיר משותף‪ ,‬ולבסוף אף מקליטים אותו‪.‬‬
‫אורנה גרנות‬
‫אוצרת משנה לאיור ספרי ילדים‪ ,‬אגף הנוער והחינוך לאמנות‪ ,‬מוזיאון ישראל‪,‬‬
‫ירושלים‬
‫אורנה גרנות מנהלת זה ‪ 15‬שנה את ספריית האיור באגף הנוער והחינוך לאמנות של מוזיאון ישראל‪.‬‬
‫במסגרת תפקידה היא אוצרת בקביעות תערוכות הקשורות באיור לילדים ואחראית על פעילויות‬
‫הספרייה‪ .‬בימים אלה אוצרת גרנות תערוכה באגף הנוער‪“ ,‬יומולדת”‪ ,‬לכבוד שנת היובל של מוזיאון‬
‫ישראל‪ .‬במקביל היא מרצה במחלקה להיסטוריה ותיאוריה באקדמיה לאמנות בצלאל וכן בתוכנית‬
‫לתואר שני לחקר תרבות הילד באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫פלביה לבוב‬
‫אוצרת מחלקת ההדרכות‪ ,‬אגף הנוער והחינוך לאמנות‪ ,‬מוזיאון ישראל‪ ,‬ירושלים​‬
‫פלביה לבוב עומדת בראש מחלקת ההדרכות במוזיאון ישראל ואחראית על פיתוח ויישום מסלולי‬
‫הדרכה המשלבים שיח בסוגיות של זהות וקהילה‪ ,‬התבוננות באמנות באמצעות מכשירים חכמים‪,‬‬
‫סדנאות אמנות ואנימציה ועוד‪ .‬במהלך השנים פיתחה יחד עם צוות ההדרכה תוכניות מיוחדות‬
‫ואמצעי הדרכה אינטראקטיביים המאפשרים דיאלוג פורה בין המשתתפים והעמקה של חוויית‬
‫הביקור במוזיאון‪ .‬לבוב היא מורה ומרצה לתולדות האמנות למעלה מ‪ 30-‬שנה‪ .‬במהלך השנים‬
‫לימדה בבית‪-‬הספר התיכון שליד האוניברסיטה בירושלים וכיהנה כטיוטור לתולדות האמנות בחוג‬
‫לחינוך של האוניברסיטה העברית‪ .‬לבוב מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה ובבית‪-‬הספר לקולנוע‬
‫וטלוויזיה מעלה בירושלים‪.‬‬
‫“יחד”‪ ,‬תוכנית אמנות משותפת לנוער דתי וחילוני‬
‫עמותת גשר ומוזיאון ישראל‬
‫גשר‪ ,‬עמותה למען קידום ההידברות בישראל‪ ,‬הוקמה ב‪ 1970-‬וחותרת לגשר על הפער בין דתיים‬
‫לחילונים בישראל ולהעמיק ערכים יהודיים ותרבות משותפת‪ .‬הפרויקט “יחד” פועל באגף הנוער‬
‫של מוזיאון ישראל בשיתוף עם עמותת גשר ומיועד לבני נוער דתיים וחילונים בני ‪ 17–16‬מירושלים‪.‬‬
‫הפרויקט מתמקד בזהות האישית והקבוצתית ובביטויה באמנות ובטקסטים מארון הספרים היהודי‪.‬‬
‫המשתתפים יוצרים יחד אמנות בהשראת התערוכות והטקסטים‪ ,‬ומעמיקים להכיר זה את זה‬
‫באמצעות מושגים‪ ,‬דעות‪ ,‬אידיאולוגיות וערכים‪.‬‬
‫אלומה מוניקנדם‪-‬לאו — רכזת תחום מפגשים בעמותת גשר‪ ,‬בעלת הסמכה להנחיית קבוצות‬
‫מטעם מכון מגיד‪ ,‬מנחת קבוצות ורכזת תחום המפגשים בעמותת גשר‪.‬‬
‫יעל רובין — אמנית ומורה לאמנות במוזיאון ישראל ובתיכון שליד האוניברסיטה‪ ,‬ירושלים‪ .‬בעלת‬
‫ניסיון רב בהנחיית מפגשים אמנותיים בין‪-‬תרבותיים בין יהודים לערבים‪ ,‬בין ישראלים לגרמנים‪ ,‬בין‬
‫דתיים לחילונים ועוד‪.‬‬
‫“בעיניים אחרות” — מרכז האמנויות גבעת חביבה‬
‫מרכז גבעת חביבה נוסד ב‪ 1949-‬כמרכז חינוכי של תנועת הקיבוץ‪-‬הארצי‪ .‬פעילותו מתמקדת‬
‫בקידום הבנה הדדית‪ ,‬שיתוף פעולה ושוויון בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית‪ ,‬כבסיס‬
‫לבניית עתיד משותף וחברה משותפת‪ .‬במסגרת זו מוביל הסמינר פרויקטים בין‪-‬קהילתיים‪ ,‬מקיים‬
‫הכשרות‪ ,‬מעביר סמינרים וסדנאות‪ ,‬מקיים כנסים לפיתוח רעיונות קונקרטיים המטפחים שינוי‬
‫ומוציא רעיונות אלה מן הכוח אל הפועל‪.‬‬
‫הפרויקט “בעיניים אחרות”‪ ,‬הפועל במרכז‪ ,‬משקף עבודה משותפת של נוער יהודי וערבי מהאזור‬
‫באמצעות צילום‪.‬‬
‫ראוף אבו‪-‬פאנה — צלם‪ ,‬מורה לצילום ובונה אתרי אינטרנט חברתיים‪ .‬מורה ומנחה בפרויקט‬
‫“בעיניים אחרות” זה כ‪ 15-‬שנה‪.‬‬
‫תמר שליט‪-‬אבני — אמנית‪ ,‬מרצה לצילום ומתמחה בסדנאות של צילום חברתי‪ .‬חברה בקבוצת‬
‫הטמעה של הפרויקט “טק”‪ .‬מלמדת ב”בעיניים אחרות” זה כ‪ 15-‬שנה‪.‬‬
‫אתי עמרם — מנהלת מרכז האמנויות בגבעת חביבה‪ ,‬אוצרת בגלריה לשלום ואמנית‪.‬‬
‫קולנוע‪ ,‬כלי ליצירה ולשינוי‬
‫גילי מנדל‬
‫גילי מנדל היתה מנהלת מחלקת חינוך ופרויקטים מיוחדים של סינמטק ירושלים‪ .‬בין יוזמותיה‬
‫השונות היא הובילה את הפרויקט “מי אני‪ ,‬סרטים מגדירים זהות”‪ ,‬שזכה בפרס מרתה לסובלנות‬
‫מטעם הקרן לירושלים‪ .‬הפרויקט פעל במשך ‪ 13‬שנה ומטרתו היתה להשתמש בקולנוע ככלי לחינוך‪,‬‬
‫יצירה‪ ,‬דיאלוג‪ ,‬קירוב לבבות והבנה של האני והזולת דרך עבודה משותפת על סרט‪ .‬בפרויקט‬
‫השתתפו למעלה מ‪ 300-‬בני נוער‪ ,‬ערבים ויהודים בני ‪ ,17–15‬שיצרו למעלה מ‪ 60-‬סרטים קצרים‪.‬‬
‫התיאטרון הערבי‪-‬עברי‪ ,‬יפו‬
‫במת תיאטרון ואמנות למפגש בין‪-‬תרבותי המעודדת היכרות הדדית וקירוב בין התרבות העברית‪,‬‬
‫הערבית והמזרח‪-‬תיכונית‪ ,‬בכבוד הדדי ומתוך אמונה בדרך של פיוס ושלום‪ .‬התיאטרון משמש‬
‫אכסניה ליוצרים ולמבצעים‪ ,‬ערבים ויהודים‪ ,‬ליצירה משותפת ולהתמודדות עם שאלות של חברה‪,‬‬
‫זהות ומקום במגוון סגנונות אמנותיים‪ .‬הצגות התיאטרון ויוצריו זכו לפרסים ולציונים לשבח בארץ‬
‫ובחו”ל‪ .‬התיאטרון מעסיק בעיקר אמנים צעירים ומעלה הצגות דו‪-‬לשוניות וכן הצגות המתבססות‬
‫על שפת התנועה או ללא מלים‪ ,‬המקלות על קשיי השפה האפשריים של הצופים‪.‬‬
‫נא לגעת‬
‫נא לגעת הוא מרכז תרבות ואמנות ללא מטרות רווח‪ ,‬יחיד במינו בעולם‪ ,‬המשמש מקום מפגש‬
‫לאנשים חירשים‪-‬עיוורים‪ ,‬חירשים ועיוורים והקהל הרחב‪ .‬במרכז מתקיים דיאלוג שוויוני המקדם‬
‫את הצרכים והשאיפות של כל אדם‪ ,‬מתוך אמונה שכל בני‪-‬האדם שווים ולכל אחד יש הזכות לקבל‬
‫על עצמו את החובה לתרום לחברה‪ .‬המרכז משמש בית לתיאטרון נא לגעת‪ ,‬מסעדת החושך בלאק‪-‬‬
‫אאוט ומתחם אירועים‪ .‬המרכז הוא מודל חדשני לשילוב והכלה של אנשים עם מוגבלויות בחברה‪,‬‬
‫בארץ ובעולם‪.‬‬
‫גאגא — שפת התנועה של אוהד נהרין‬
‫גאגא היא שפת תנועה שפיתח הכוריאוגרף אוהד נהרין במשך שנים רבות‪ .‬השפה משמשת את‬
‫רקדני להקת המחול בת‪-‬שבע לצורכי תרגול ואימון יומיומיים‪ .‬במקביל התפתח מסלול נוסף‪,‬‬
‫“גאגא‪/‬אנשים”‪ ,‬המיועד לכל אדם‪ .‬בשיעורי “גאגא‪/‬אנשים” המשתתפים מודרכים באמצעות שימוש‬
‫בסדרת הנחיות הבנויות נדבך על נדבך ויוצרות רצף תנועתי‪.‬‬
‫“אנו מקשיבים‪ ,‬רואים‪ ,‬מודדים‪ ,‬משחקים עם מרקמי הבשר שלנו‪ .‬אנו עשויים ורשאים להיות‬
‫שטותניקים‪ .‬אנו מקשטים את הגוף שלנו מבפנים‪ ,‬אנחנו מסוגלים לצחוק על עצמנו‪ .‬אנו נעשים‬
‫מודעים ליתר האנשים בחדר ולכך שאיננו במרכז‪ .‬אנו לעולם איננו מביטים בעצמנו במראה‪ .‬אין‬
‫מראות‪ .‬אנו נעשים מודעים יותר לצורה (‪ )form‬שלנו‪ .‬אנו יכולים להיות רגועים ודרוכים בו בזמן‪ .‬אנו‬
‫נעשים זמינים” (אוהד נהרין)‪.‬‬
‫תוכניות מוזיאונים לנוער ערבי‪-‬יהודי‬
‫מוזיאון ישראל‪ ,‬מוזיאון תל‪-‬אביב לאמנות‪ ,‬המוזיאון הארכיאולוגי עין דור ועוד‬
‫המוזיאון העכשווי מקבל על עצמו עוד ועוד תפקידים חברתיים ומשתמש בשפה ובדיון המוזיאליים‬
‫כאמצעי להיטיב עם הבאים בין כתליו‪ .‬מוזיאונים אחדים בישראל מקיימים תוכניות חינוכיות משותפות‬
‫ליהודים וערבים‪ .‬התוכניות הללו נועדו לאפשר מפגש ערכי ובלתי אמצעי בין בני הנוער בעזרת שפת‬
‫האמנות‪ ,‬המשותפת לכולם‪ .‬תוכניות הדו‪-‬קיום המוזיאליות פועלות לגישור על פערים הנובעים‬
‫מסטריאוטיפים הדדיים‪ ,‬תרבויות ודתות שונות והקונפליקט רב השנים בין העמים‪.‬‬
‫“לגשר על הפער” — אגף הנוער והחינוך לאמנות‪ ,‬מוזיאון ישראל‬
‫חנאן אבו‪-‬חסיין וענת בראל‪ ,‬אמניות ומורות בתוכנית‬
‫“לגשר על הפער”‪ ,‬אחת מתוכניות הדגל של אגף הנוער זה ‪ 20‬שנה‪ ,‬מפגישה במהלך שנה אחת ארבע‬
‫קבוצות של תלמידים ערבים ויהודים מאזור ירושלים‪ .‬המפגשים כוללים היכרות מעמיקה עם תערוכות‬
‫המוזיאון והבנת האוניברסליות המאפיינת אותו‪ .‬דרך יצירה משותפת ותוכנית עשירה‪ ,‬יוצרים התלמידים‬
‫ומשפחותיהם קשר וחוקרים את זהותם האישית‪ ,‬הקהילתית והלאומית‪.‬‬
‫“דרך האמנות לשלום” — מוזיאון תל‪-‬אביב לאמנות‬
‫עדי כץ‪-‬שפירא‪ ,‬מנהלת אגף החינוך‪ ,‬ורפעאת חאטב‪ ,‬מדריך בצוות ההדרכה‬
‫מחלקת החינוך של מוזיאון תל‪-‬אביב מפעילה כמה פרויקטים המפגישים בין תלמידים ערבים ויהודים‪.‬‬
‫בין הפרויקטים‪ :‬ביקורים חד‪-‬פעמיים של תלמידים מאזורי הפריפריה (כפר קרע‪ ,‬דליית‪-‬אלכרמל‪ ,‬נצרת‪,‬‬
‫רהט ועוד) במוזיאון‪ .‬תוכנית נוספת‪“ ,‬צייר לי שלום”‪ ,‬מותאמת לילדים ערבים ויהודים שמבקרים במוזיאון‪,‬‬
‫משתתפים בפעילויות שונות ורוכשים כלים לבניית מערכות יחסים וקשרים חברתיים‪ .‬הפרויקט “דרך‬
‫האמנות לשלום” כולל מפגשים בין ילדים ערבים ויהודים באזור תל–אביב—יפו‪.‬‬
‫“ללמוד על העבר — גשר להווה” — המוזיאון הארכיאולוגי‪ ,‬קיבוץ עין דור‬
‫כרמלה ארנון‪ ,‬אוצרת ומנהלת המוזיאון‬
‫המוזיאון הארכיאולוגי שבקיבוץ עין דור הוקם ב‪ 1986-‬ופועל ברוח הומניסטית‪“ .‬ללמוד על העבר — גשר‬
‫להווה” היא תוכנית הדגל של המוזיאון‪ ,‬ובמסגרתה נפגשים תלמידים מבתי‪-‬ספר יסודיים וחטיבות ביניים‬
‫ערביים ויהודיים במשך כשנתיים‪-‬שלוש‪ .‬הפעילות במוזיאון מתקיימת בקבוצות מעורבות‪ ,‬ולכל קבוצה יש‬
‫צמד מנחים‪ ,‬יהודי וערבי‪ .‬המפגש מתקיים בשתי השפות גם יחד‪ ,‬אך לא בדרך של שפה עיקרית ותרגום‪,‬‬
‫אלא בדרך של שוויון בין שתי השפות‪ ,‬דבר המחייב את הילדים לסבלנות והקשבה הדדית‪.‬‬
‫מפגשים דו‪-‬לאומיים במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים‬
‫ורדה גור בן שטרית‪ ,‬סמנכ"ל פתוח תוכן ‪ ‬‬
‫מוזיאון המדע ירושלים מפתח ומפעיל תכניות משותפות לילדים ובני נוער יהודים וערבים‪ ,‬כל הפעילויות‬
‫מערבות את בתי הספר מהשלב הראשון‪ ,‬שמות דגש על מתן הזדמנות לפיתוח קשרים חברתיים‪ ,‬ומתנהלות‬
‫בשתי השפות עם שני מדריכים (ערבי ויהודי) לכל קבוצה‪ .‬בין התכניות‪" :‬עושים מדע ביחד" ‪ -‬חוג לתלמידי‬
‫ד'‪-‬ו' הכולל מגוון פעילויות מדעיות; "נפלאות המח האנושי" ‪ -‬חוג לתלמידי ט' העוסק בחקר המח; "‪"MAKE‬‬
‫ חוג לתלמידי ה'‪-‬ו' המתמקד בהתמודדות עם פתרון בעיות טכנולוגיות ומגבש את הילדים כ'שגרירים'‬‫הממשיכים לקדם את הנושא בקהילת בית הספר‪.‬‬
‫עמותת יד‪-‬ביד‬
‫בית הספר הדו‪-‬לשוני בירושלים ובית‪-‬הספר גשר על הוואדי בכפר קרע‬
‫עמותת יד‪-‬ביד הוקמה ב‪ 1997-‬במטרה לקדם ולפתח בישראל חברה משותפת לערבים ויהודים‪.‬‬
‫לשם כך העמותה מקימה ומקיימת תשתית של מסגרות חינוכיות וחברתיות לחיים משותפים‬
‫של אזרחי המדינה‪ .‬בתי‪-‬הספר של יד‪-‬ביד מושתתים על עקרונות המשקפים את שתי התרבויות‬
‫והלשונות ועל חינוך לאוריינות רב‪-‬תרבותית ולאזרחות משותפת ושוויונית‪ .‬נוסף ללימודי הליבה‬
‫המתחייבים בחוק‪ ,‬מציינים בתי‪-‬הספר את החגים והימים המיוחדים לשני העמים במועדם‪.‬‬
‫בית‪-‬הספר לחינוך דו‪-‬לשוני בירושלים על‪-‬שם מקס‪ ‬ריין‬
‫נדיה כנאנה ואריק ספורטה‪ ,‬מנהלים‬
‫ראשיתו של בית‪-‬הספר הדו‪-‬לשוני יד‪-‬ביד בירושלים ב‪ ,1998-‬כמסלול בתוך בית‪-‬הספר הניסויי‪ .‬לאחר‬
‫כשנתיים היה בית‪-‬הספר למוסד עצמאי‪ .‬לומדים בו כ‪ 560-‬תלמידים מגן טרום‪-‬חובה ועד כיתה י”ב‪ .‬בית‪-‬‬
‫הספר הוא על‪-‬אזורי‪ ,‬והתלמידים בו מגיעים משכונות רבות בירושלים ומיישובים בסביבה‪.‬‬
‫גשר על הוואדי‪ ‬‬
‫ד”ר חסן אגבאריה‪ ,‬מנהל; ענת חנס‪ ,‬מורה לאמנות‬
‫בית‪-‬הספר גשר על הוואדי נפתח ב‪ 2004-‬ולומדים בו כ‪ 250-‬תלמידים מגן טרום‪-‬חובה ועד כיתה ו’‪ .‬הילדים‬
‫מגיעים מעין עירון‪ ,‬כפר קרע‪ ,‬קציר‪ ,‬באקה‪-‬אלגרביה‪ ,‬גבעת עדה‪ ,‬עארה‪ ,‬ערערה‪ ,‬בנימינה‪ ,‬אום‪-‬אלפחם‬
‫ופרדס‪-‬חנה–כרכור‪.‬‬