נוהל הפעלת צהרונים- שנת הלימודים תשע"ו

Transcription

‫מחלקת צהרונים‪ -‬ויצו גבעתיים‬
‫עשייה חינוכית‬
‫בצהרוני ויצו גבעתיים‬
‫קוים מנחים לצוות החינוכי‬
‫שנה''ל תשע''ו‬
‫אוגוסט ‪1025‬‬
‫כתבו ‪ :‬מיטל אופלטקה‪ -‬ראש צוות‪ ,‬צהרוני ויצו גבעתיים‬
‫דנה ריטר‪ ,‬שירי הרפז‪ -‬רכזות פדגוגיות‬
‫ערכה‪ :‬עו''ס קטי שגיא ‪ ,‬מנהלת האגף לרווחת המשפחה‪ ,‬ויצו ישראל‬
‫ויצו ‪ -‬תנועה ציונית בינלאומית של נשים מתנדבות לשיפור החברה בישראל‬
‫בן גוריון ‪ ,612‬גבעתיים‬
‫טל'‪ I 00-1640821 :‬פקס‪ I 00-1066844 :‬דוא"ל‪www.wizo.org I wizogiv @wizo.org :‬‬
‫פתח דבר‬
‫ויצו היא תנועה בינלאומית של נשים ציוניות שנוסדה בבריטניה ב‪ 0291 -‬והפכה עם השנים‬
‫לארגון החברתי הגדול ביותר בארץ ובעולם‪.‬‬
‫ויצו‪ ,‬זכתה להכרה על ידי האו''ם כארגון לא ממשלתי (‪ ) NGO‬במעמד מייעץ ליוניצף ואקוסוק‪.‬‬
‫זהו ארגון של נשים מתנדבות הפועל לקידום מעמד האישה למען שוויון הזדמנויות בין המינים‬
‫בכל תחומי החיים‪ ,‬למען רווחת הילדים‪ ,‬המשפחה והקהילה ולשיפור החיים במדינה‪ .‬כיום מונה‬
‫ויצו כ‪ 01 -‬פדרציות ברחבי העולם וכ‪ 01-‬סניפים בארץ‪.‬‬
‫אחד היעדים המרכזיים של ויצו הוא קידום מעמד האישה‪ ,‬תוך מתן אפשרות לאימהות לילדים‬
‫צעירים לצאת לעבודה ולהאריך את יום העבודה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 0299‬הוקם מעון היום הראשון בעיר רחובות ומאז ועד היום נצבר בויצו ידע מקצועי וניסיון‬
‫רב בהפעלת מסגרות חינוכיות איכותיות ברחבי הארץ‪ 081 .‬מעונות יום ו‪ 011-‬צהרונים הנותנים‬
‫שרות מקצועי ומיטבי לעשרות אלפי ילדים והורים‪.‬‬
‫רצף השירותים של ויצו‪ ,‬רחב ומותאם לאוכלוסיות מגוונות ומבוסס על סל פתרונות המספק‬
‫מענים הולמים המתעדכנים בהתאמה לצרכים המשתנים של משפחות צעירות‪.‬‬
‫כארגון החברתי הגדול בארץ‪ ,‬אנו בויצו ישראל מאמינים בעיקרון ההוליסטיות ומחזירים בעשייה‬
‫חברתית ענפה ומשמעותית לתוך הקהילות בהן אנו פועלים‪ ,‬עם הפנים של ויצו לקהילה‪.‬‬
‫סניף ויצו גבעתיים שותף מרכזי במתן מענים משלימים ונדרשים בקהילה‪ .‬בסניף פועלות קבוצות‬
‫מייצגות מכלל קהילת גבעתיים שויצו מאמצת אל ליבה בעשייה חברתית קהילתית‪:‬‬
‫‪ ‬קבוצת אימהות חד הוריות וילדיהן בשלל פעילויות חברתיות וטיפוליות מגוונות ועשירות‪.‬‬
‫‪ ‬הפעלת בית חם לנערות בשיתוף אגף הרווחה העירוני‪.‬‬
‫‪ ‬קבוצה גדולה של הגיל הבכיר המקבלת פעילויות העשרה מגוונות ורואה בסניף המקומי‪ ,‬בית‬
‫שני‪.‬‬
‫‪ ‬שלוש ביגודיות קהילתיות הפועלות בעיר ללא לאות בעזרת מתנדבות לטובת אוכלוסיות‬
‫נזקקות‪.‬‬
‫‪ ‬לשכה משפטית הנותנת ייעוץ משפטי חינם לנשות גבעתיים‪.‬‬
‫‪ ‬בשנה החולפת נרתמו עורכות הדין של הלשכה המשפטית ‪ ,‬לסייע לאימהות הצהרונים במילוי‬
‫וחתימה על תצהירי משרד הכלכלה לצורך בקשת הנחות לצהרונים וכל זאת ללא תשלום‪.‬‬
‫‪ ‬הסניף המקומי מספק ארוחות חמות מדי יום למשפחות נזקקות‪.‬‬
‫‪ ‬לקראת ראש השנה ופסח הסניף תורם סלי מזון עשירים למשפחות נזקקות בעיר גבעתיים‪.‬‬
‫באמצעות נוהל זה‪ ,‬מבקש האגף לרווחת המשפחה להפוך את הניסיון שנצבר לגופי ידע מקצועיים‬
‫אותם יש להפיץ ועליהם ניתן להישען בניהול היומיומי של הצהרונים‪.‬‬
‫אנו מקוות כי המידע המפורט יסייע בידי הצוותים החינוכיים בצהרונים לשלב ידע מקצועי‬
‫וניסיון בעבודה מעשית להמשך קידום החינוך והטיפול בילדים בגיל הרך כי אחרי הכל‪,‬‬
‫"הדואג לימים זורע חיטים‪ ,‬הדואג לשנים נוטע עצים‪ ,‬הדואג לדורות מחנך אנשים"‪.‬‬
‫יאנוש קורצ'אק‪.‬‬
‫בברכת עשייה מהנה ופורייה‪,‬‬
‫עו''ס קטי שגיא‬
‫מנהלת האגף לרווחת המשפחה‬
‫ויצו ישראל‬
‫נילי הנדל‬
‫יו''ר סניף ויצו‬
‫גבעתיים‬
‫נינה שפירא‬
‫יו''ר האגף לרווחת המשפחה‬
‫ויצו ישראל‬
‫מסגרת הצהרון‬
‫הצהרון הינו מסגרת המאריכה יום לימודים עבור האימהות העובדות‪ .‬מסגרת המשך חינוכית‪,‬‬
‫ערכית וחווייתית לילדים ולהוריהם‪.‬‬
‫התפיסה המובילה את צהרוני ויצו גבעתיים הינה תפיסה חינוכית‪ -‬פדגוגית‪ -‬הוליסטית הרואה‬
‫בשהייה בצהרון חוויה המותאמת לשלבי התפתחות הילד ומשפחתו‪.‬‬
‫היעד המרכזי של צהרוני ויצו גבעתיים‪ ,‬הינו מתן יחס אישי ואמפתי לכל ילד‪ ,‬זאת תוך ראיית‬
‫צרכי הפרט והכלל‪.‬‬
‫אנו מאמינות כי בעבודה החינוכית יש לראות בראש ובראשונה את טובת הילד לנגד עינינו‪,‬‬
‫כשהמטרה המרכזית היא לדאוג לביטחונו של הילד‪ ,‬ליצור אקלים חינוכי מיטבי בצהרון‪ ,‬להעשיר‬
‫את עולמו של הילד ולקדמו למיצוי הפוטנציאל הטמון בו‪.‬‬
‫מתוך גישה זו‪ ,‬אנו רואות בחשיבות הרבה של קיום מפגשים חווייתיים ומשמעותיים לילדים‬
‫ופעילויות יצירה על בסיס יומי‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אנו רואות חשיבות רבה בעבודת צוות‪ ,‬תוך שיתוף פעולה ותקשורת תקינה‪ ,‬עם המעגלים‬
‫השונים הסובבים את עולמו של הילד‪ ,‬תוך דגש על התקשורת של צוות הצהרון עם הילדים‪,‬‬
‫תקשורת פנים צהרון‪ -‬גננת וסייעת‪ ,‬התקשורת של צוות הצהרון עם צוות הבוקר והתקשורת של‬
‫צוות הצהרון עם הורי הילדים‪ .‬קשרים אלו משפיעים ישירות על האקלים החינוכי‪ ,‬הרגשי‬
‫והחברתי בצהרון‪ ,‬ומכאן משפיעים ישירות על חיי היום יום בצהרון ועל קבוצת הילדים‪.‬‬
‫לרשותכן‪ ,‬צוות רכזות פדגוגיות מקצועי הפועל בפריסה עירונית כמתחייב מנוהל הפעלה של ויצו‬
‫ישראל ושל משרד הכלכלה‪ .‬צוות זה עומד לרשותכן לטובת טיוב העשייה החינוכית בצהרונים‪.‬‬
‫במהלך השנה יערכו הדרכות והשתלמויות שונות לצוותים החינוכיים בצהרונים‪ ,‬הן הדרכות‬
‫פרטניות והן הדרכות קבוצתיות‪ ,‬ע''י צוות הרכזות הפדגוגיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בכל יום יערכו ביקורים‬
‫שוטפים בצהרונים ע''י הרכזות הפדגוגיות‪ ,‬כחלק ממערך הניהול השוטף‪.‬‬
‫עם תום חגי תשרי‪ ,‬תיערך השתלמות לצוותים בנושא עזרה ראשונה ע''פ נוהל משרדי הממשלה‬
‫החינוך והכלכלה‪.‬‬
‫אנו מזמינות אתכן לפנות אלינו בכל עניין המחייב דיווח‪ ,‬עדכון או שיתוף והתייעצות‪.‬‬
‫לרשותכן עומד צוות מקצועי שישמח ללוות אתכן ולתת מענה למגוון צרכים העולים בצהרון‪.‬‬
‫בברכת שנת לימודים מוצלחת‪ ,‬פורייה ומהנה‪,‬‬
‫צוות הרכזות הפדגוגיות‬
‫מעגלי תקשורת‬
‫העבודה בצהרון מכילה ארבעה מעגלי תקשורת חשובים לצורך פעילות מיטבית‪ .‬נדרש מצוות‬
‫הצהרון לקיים את כל מעגלי התקשורת תוך התייעצות עם מנהלת הצהרונים והרכזות הפדגוגיות‪.‬‬
‫תקשורת צוות ‪ -‬ילדים‬
‫התקשורת עם הילדים תהיה נעימה ומכבדת‪ .‬יתקיים דיאלוג שקט‪ ,‬תוך הצבת‬
‫גבולות ברורים‪ .‬הצבת גבולות אינה פרושה הרמת קול וצעקות‪ .‬חשוב לנהל דיאלוג‬
‫מכבד עם הילדים‪ ,‬תוך שמירה על פרטיותם ומתן חופש ביטוי‪ .‬הבעת אמפתיה‬
‫והבנת צרכיו של הילד תסייע מאוד בתקשורת עמו‪.‬‬
‫תקשורת פנים צהרון‪ :‬גננת ‪ -‬סייעת‬
‫התקשורת בין הסייעת והגננת חשובה ביותר לפעילות התקינה בצהרון‪ .‬צוות הצהרון יעבוד‬
‫בשיתוף פעולה ומתן גיבוי מלא‪ .‬יתקיים שיח בונה ומקדם תוך שקיפות ושיתוף במידע‪ .‬בתחילת‬
‫שנה יש לקיים שיחת תיאום צפיות בנוכחות הרכזת הפדגוגית‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לקיים ישיבות צוות‬
‫כפעם בחודש‪ ,‬ועל פי צורך‪ -‬רצוי ביום קבוע בתום פעילות הצהרון‪ .‬באחריות הצוות לעדכן את‬
‫רכזת הצהרון בסוגיות הדורשות התערבות מהירה‪.‬‬
‫תקשורת צוות צהרון עם צוות הבוקר‬
‫ויצו ישראל רואה בצהרון מסגרת המשך עבור הילדים והוריהם ומהווה מענה לרצף חינוכי‪.‬‬
‫צוות הצהרון פועל בגן הבוקר בו מוגדרת גננת הבוקר כמנהלת הגן‪ .‬חשוב לעבוד על פי הקווים‬
‫המנחים שמנהלת הגן מתווה‪.‬‬
‫יש לערוך בתחילת שנה שיחת הכרות ותיאום ציפיות עם מנהלת הגן ובשיחה זו יוגדרו באופן ברור‬
‫הכללים שיאפשרו שימוש משותף במתחם הגן‪ .‬מה נתון לשימוש מסגרת הבוקר ומה לשימוש‬
‫הצהרון? הגדרת כללים ונהלי עבודה המוסכמים על שני הצוותים הם הדרך הפורייה והנכונה‬
‫לעבוד בשיתוף פעולה ובתקשורת פתוחה‪.‬‬
‫בכל יום על צוות הצהרון להתעדכן עם צוות הבוקר בנוגע לאירועים חריגים‪ ,‬היעדרויות ועוד‪.‬‬
‫תקשורת צוות עם הורים‬
‫אמון וביטחון הם שני גורמים מהותיים בתקשורת טובה עם ההורים‪ .‬התרשמות ההורים‬
‫ממראה עיניהם ולכן על הצוות להתייחס באופן אישי ואמפתי לצרכי ההורים‪ ,‬לשאלותיהם‪,‬‬
‫לחששותיהם ולציפיותיהם מהצהרון‪ .‬חשוב למסור דיווח בהיר‪ ,‬מהימן ואמין אודות המתרחש‬
‫בשעות פעילות הצהרון‪ ,‬דיווח המפחית חששות וחרדות ומעורר בהם אמון וביטחון‪ .‬חשוב לקיים‬
‫דיאלוג נעים ומכבד‪ ,‬אדיב ‪ ,‬סבלני וקשוב עם ההורים‪ .‬על מנת לשמור על אחידות במסרים‪ ,‬הגננת‬
‫תהיה הגורם האחראי על התקשורת עם ההורים‪.‬‬
‫פעילות הצהרון‬
‫היבטים ארגוניים‬
‫קבלת ילדים‪ :‬לא תתחיל פעילות הצהרון לפני הקראת שמות ובדיקת נוכחות‪ .‬קבלת הילדים‬
‫תעשה באמצעות מפגש קצר‪ ,‬המאפשר את שלב המעבר בין פעילות הבוקר לצהרון‪ .‬ניתן לפרט‬
‫במפגש זה את סדר היום‪ ,‬התפריט היומי‪ ,‬חוגים צפויים ועוד‪.‬‬
‫במידה וילד לא נמצא בצהרון‪ ,‬יש להתקשר להוריו ולברר מהי סיבת ההיעדרות‪ .‬אין להסתפק‬
‫בקבלת תשובה מצוות הבוקר ו‪/‬או ילדי הצהרון‪.‬‬
‫ארוחת צהריים‬
‫ארוחת הצהריים תתקיים מיד לאחר מפגש המעבר בין הבוקר לצהרון ולא יאוחר מהשעה ‪.01:01‬‬
‫ארוחת הצהריים מהווה חוויה חברתית ביסודה וכך יש להתייחס אליה‪ .‬ארוחה משותפת של‬
‫הצוות עם הילדים‪ ,‬מרגיעה את הילדים‪ ,‬מקנה להם הרגלי אכילה נכונים ומייצרת פניות לטעום‬
‫אוכל חדש ולא מוכר‪.‬‬
‫היגיינה‪ -‬חשוב להקפיד על נטילת ידיים עם סבון ומים של הצוות והילדים לפני ארוחת‬
‫הצהריים‪.‬‬
‫יש לשתף את הילדים בעריכת השולחן‪ ,‬הכנת האוכל והגשתו‪.‬‬
‫עריכת השולחן‪ -‬יש לערוך את השולחנות עם מפות נקיות ולחלק לכל ילד צלחת מזלג וכף‪.‬‬
‫במרכז השולחן יש להציב קנקן מים‪ ,‬ירקות טריים וחתוכים‪.‬‬
‫יש להעביר את האוכל מקופסאות הפלסטיק של חב' הקייטרינג‪ ,‬אל צלחות ההגשה‬
‫הצבעוניות‪.‬‬
‫הצוות מתבקש לשבת סביב השולחן‪ ,‬לאכול עם הילדים ולאפשר שיח נעים ותרבותי במהלכה‪.‬‬
‫יש להימנע ממתן פרסים לשולחן ש"אכל יפה" או "לא דיבר"‪.‬‬
‫יש להושיב עד שישה ילדים מסביב לכל שולחן‪.‬‬
‫ניתן לשים מוסיקת רקע שקטה שמנעימה את זמן הארוחה‪.‬‬
‫היבטים פדגוגיים‬
‫מפגש בצהרון‬
‫אופיו של מפגש הצהרון שונה ממפגשים המתקיימים במסגרת פעילות הבוקר‪ .‬יש להתחשב‬
‫בשעות הפעילות של הצהרון המשפיעות על רמת הקשב והמסוגלות של הילדים‪ .‬הילדים חוו מפגש‬
‫אחד לכל הפחות‪ ,‬בשעות הפעילות של הבוקר‪ .‬יש לחשוב ולתכנן מפגש המתאים לשעות הפעילות‬
‫של הצהרון‪ ,‬לגיל הילדים וכן מתחשב בנעשה בבוקר‪.‬‬
‫אפשרויות‪:‬‬
‫‪ .0‬תכני העשרה ייחודים לצהרון‪ -‬ניתן להיעזר בחוברת התוכן "עולם ומלואו"‪ ,‬בתכנית השנתית‬
‫ובתכניות הפדגוגיות החודשיות‪.‬‬
‫‪ .9‬מפגש מוסיקלי‪ -‬כולל שיר‪ ,‬תנועה‪ ,‬ריקוד‪.‬‬
‫‪ .9‬מרחב משחקי‪ -‬מפגש הכולל מגוון משחקים הכוללים דינאמיקה קבוצתית‪ ,‬שיתוף‪.‬‬
‫‪ .1‬המשך ישיר של תכני הבוקר‪ -‬יעשה אך ורק בתיאום מלא עם גננת הבוקר‪.‬‬
‫יצירות אישיות‬
‫חשוב לקיים יצירות מונחות‪ -‬הכוללות הסבר‪ ,‬הנחיה והדגמה של הגננת לצד יצירות חופשיות‪,‬‬
‫המאפשרות לילדים ביטוי אישי‪ ,‬יצירתיות ודמיון‪.‬‬
‫סדר יום בצהרון‬
‫‪ 24:35‬הגעת צוות הצהרון‪ ,‬עדכון מול צוות הבוקר‬
‫‪ 23:00‬מפגש ובדיקת נוכחות‬
‫‪ 23:20‬ארוחת צהריים‬
‫‪ :20:00 - 23:40‬פעילות מובנית‪ /‬חוג‬
‫*בזמן זה הסייעת‪ -‬מבצעת ניקיון קל של אזור האוכל‬
‫*יש לפתוח פינות מגוונות ומתחלפות‬
‫‪ 20:00‬ניתן לצאת לחצר‪/‬לצמצם פינות‬
‫‪ 20:00‬סיום פעילות הצהרון ואיסוף ילדים‬
‫*אין יציאה לחצר בין השעות ‪.01:11-00:11‬‬
‫ניתן לאפשר לאחר ארוחת הצהריים זמן חופשי למשחק בפינות הגן‪/‬שולחנות עבודה ולקיים את‬
‫המפגש לקראת סיום פעילות הצהרון‪ ,‬בשעה ‪.00:10‬‬
‫פעמיים בשבוע מתקיימים חוגים של מפעילים חיצוניים בנוכחות הגננת או איש צוות אחר‪ .‬אין‬
‫להשאיר את הילדים לבד עם המדריך‪.‬‬
‫ביום בו מתקיים חוג יש לוותר על מפגש או על יצירה‪ .‬בכל יום בו לא מתקיים חוג יש לערוך מפגש‬
‫וכן פעילות הכוללת תוצר אישי‪.‬‬
‫בכל יום יש לפתוח לפחות ‪ 1‬שולחנות‪ /‬פינות הכוללים אחת מהאלטרנטיבות הבאות‪ :‬בצק‪ ,‬דפי‬
‫צביעה‪ ,‬עבודה וציור חופשי‪ ,‬ז'ורנלים לגזירה (צעירים‪-‬קריעה)‪ ,‬פאזלים‪ ,‬משחקי הרכבה ויצירה‪.‬‬
‫* הערות‪ :‬ניקיון יסודי של הסייעת‪ ,‬הכולל שטיפת הגן‪ ,‬יעשה אך ורק לאחר עזיבת אחרון הילדים‪.‬‬
‫לוח מודעות צהרון‬
‫יש להקצות מקום ללוח מודעות הצהרון‪ -‬בתיאום עם גננת הבוקר‪ .‬לוח הצהרון הוא חלון הראווה‬
‫של הצהרון ומהווה כלי חיוני לתקשורת עם כל באי הצהרון‪ .‬בנוסף הוא נדרש ע''פ תנאי ההכרה‬
‫של משרד הכלכלה‪.‬‬
‫לוח מודעות צהרון עם לוגו ויצו יכלול‪:‬‬
‫‪ ‬תפריט ארוחת צהריים שבועי מאושר וחתום ע''י דיאטנית קלינית‬
‫‪ ‬סדר יום בצהרון‪ /‬תכנית שבועית כולל חוגים‬
‫‪ ‬לוח חופשות צהרונים מגזר יהודי שנקבע ע''י משרד הכלכלה‬
‫‪ ‬טבלת שכר לימוד שנקבעה ע''י משרד הכלכלה‬
‫‪ ‬אישור הכרה לצהרון של משרד הכלכלה‬
‫‪ ‬הודעות להורים‬
‫צוות הצהרון‪ -‬הגדרת תפקידים‬
‫דרישות קבלת הצוות של ויצו מבטיחות שאנשי הצוות יהיו בעלי השכלה‪ ,‬הכשרה וניסיון‬
‫מתאימים לעבודה עם ילדים בגיל הרך‪ .‬חלוקת התפקידים בצוות תאפשר פעילות שוטפת תקינה‪,‬‬
‫ולכל איש צוות ברור תפקידו בנוגע לחינוך ולטיפול בילדים וביחס לחברי הצוות האחרים‪.‬‬
‫כל זאת תוך שמירה על גמישות המאפשרת קבלת תפקיד אחר‪/‬נוסף במצבים בלתי צפויים‪.‬‬
‫‪ .2‬גננת צהרון‪ /‬מובילת צהרון‬
‫מובילת הצהרון היא הדמות החינוכית האחראית על בטיחות הילדים ועל הניהול השוטף של‬
‫הצהרון‪ .‬עליה לוודא שכל ההנחיות וההדרכות יבוצעו על הצד הטוב ביותר‪ ,‬להיות זמינה להורים‪,‬‬
‫לנווט‪ ,‬להרגיע ולפקח על הנעשה בצהרון ולוודא שהעשייה החינוכית תהייה באווירה טובה ‪.‬‬
‫תחומי אחריות‪:‬‬
‫‪ ‬אחראית ישירה על שלומם הפיסי‪ ,‬הרגשי והנפשי של הילדים‪.‬‬
‫‪ ‬אחריות להפעלת תכניות לילדי הצהרון במסגרת הצהרונים‪.‬‬
‫‪ ‬בניית תכנית חינוכית פדגוגית לילדים‪.‬‬
‫‪ ‬שיתוף פעולה בתהליכי גמילה של הילדים מטיטולים‪.‬‬
‫תיאור התפקיד‪:‬‬
‫‪ ‬עבודה לפי תכנית עבודה שנתית‪ /‬חודשית‪ /‬שבועית‪.‬‬
‫‪ ‬עבודה עם קבוצות ילדים‪.‬‬
‫‪ ‬היכרות אישית עם כל ילד ובניית קשר אישי ‪.‬‬
‫‪ ‬בניית יחסים המושתתים על אמון וביטחון מקצועי עם ההורים ע''י העברת מידע‬
‫שוטף תוך שקיפות מרבית‪.‬‬
‫‪ ‬השתתפות בישיבות צוות‪ ,‬השתלמויות וקבלת הדרכה אישית‪.‬‬
‫‪ ‬שמירה על סדר וניקיון‪ ,‬תחזוקה שוטפת וציוד בהתאם לנדרש לאחר שעות הפעילות‬
‫החינוכית בצהרון‪.‬‬
‫‪ ‬אחריות לתכנון‪ ,‬תיאום עבודה‪ ,‬חלוקת תפקידים ופיקוח על עבודות הסייעת בצהרון‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן נוכחות של הילדים‪.‬‬
‫‪ ‬אחריות לתחומים פורמאליים (דוח נוכחות‪ ,‬רכישות וציוד)‪ ,‬כפי שיוגדר על ידי‬
‫הרכזת‪.‬‬
‫‪ ‬היכרות והקפדה על סטנדרטים פיזיים ובטיחותיים ודיווח על מפגעים או ליקויים‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול תקציב הצהרון ‪.‬‬
‫‪ ‬קשרי עבודה פוריים עם צוות הבוקר‪.‬‬
‫כפיפות‪ -‬לרכזת הפדגוגית‪.‬‬
‫‪ .1‬סייעת חינוכית בצהרון‬
‫דמות חינוכית ושותפה מלאה לפעילות הצהרון‪.‬‬
‫תחומי אחריות‪:‬‬
‫‪ ‬אחריות ישירה על הצד הפיזי‪ ,‬הרגשי והחברתי של הילדים בשעות הצהרון וכמו כן‪ ,‬על‬
‫ההיגיינה האישית של ילדי הגן‪ ,‬כולל החלפות לילדים לא גמולים‪.‬‬
‫‪ ‬אחריות בפועל על תחזוקת וניקיון הגן השוטפים‪.‬‬
‫‪ ‬עזרה בהחלפת בגדים במידת הצורך‪.‬‬
‫תיאור התפקיד‪:‬‬
‫‪ ‬יצירת קשר אישי ותומך עם ילדי הגן‪.‬‬
‫‪ ‬בניית יחסים הולמים עם ההורים‪.‬‬
‫‪ ‬שמירה על סדר וניקיון בהתאם לנדרש‪ ,‬שמירה על תחזוקה שוטפת וציוד‪.‬‬
‫‪ ‬השתתפות בישיבות צוות ובהשתלמויות‪ ,‬קבלת הדרכה אישית‪.‬‬
‫‪ ‬שותפה מלאה לפעילות הצהרון הכוללת מפגש‪ ,‬שולחנות עבודה ויצירה ומשחק חופשי‪.‬‬
‫‪ ‬הקפדה על סטנדרטים פיזיים ובטיחותיים‪.‬‬
‫כפיפות‪ -‬לרכזת הפדגוגית‪.‬‬
‫אקלים חינוכי מיטבי בצהרון‬
‫רבא אמר‪:‬‬
‫"אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים"‬
‫תלמוד בבלי מסכת תענית דף ח עמוד א‪.‬‬
‫המונח 'אקלים' בהקשרו החינוכי‪ ,‬מתייחס לאווירה המורגשת בקבוצת הילדים בגן‬
‫ולאופן בו הילדים מושפעים ממנו ומשפיעים עליו‪ .‬אקלים הגן מושפע מכמה סוגי אינטראקציות‬
‫שמתקיימות בחיי היום יום בגן‪ :‬תקשורת בין הצוות לילדים‪ ,‬תקשורת בין אנשי צוות ועבודה עם‬
‫שותפי תפקיד‪ ,‬תקשורת עם הורים והרכבה ואופייה של קבוצת הילדים‪.‬‬
‫חיי הגן רווי ים ברגשות‪ .‬ילדי הקבוצה חווים בעצמם רגשות בעוצמות שונות‪ ,‬ובנוסף הם חשופים‬
‫לאורך כל שעות היום להבעה הרגשית של חבריהם‪ .‬הם עדים לרגשות חיוביים של האחרים‪ ,‬וגם‬
‫לרגשות 'שליליים'‪ .‬כך למשל‪ ,‬האקלים יכול להיות מאופיין כ'חמים' או 'קר'‪' ,‬נינוח' או 'מתוח'‪,‬‬
‫'תומך' ו'מקבל' או 'תחרותי' ו'תוקפני'‪ ,‬ובכך הוא מאפיין בהכרח גם את מערכות היחסים‬
‫בקבוצה‪.‬‬
‫השיח בין הצוות לילדים משפיע באופן ישיר על האקלים הרגשי והחברתי בגן‪ .‬מתן לגיטימציה‬
‫להבעה ואוורור של רגשות יחזק וישפר את האקלים בגן וייתן תחושת ביטחון לילדים‪ .‬ילדי הגן‬
‫ממש כמונו המבוגרים‪ ,‬רוצים שיקשיבו להם ויבינו אותם‪ .‬היכולת להביע אמפתיה כלפי רגשות‬
‫המובעים בגן היא הכרחית‪' .‬אמפתיה' היא נטייה אנושית וחברתית שמתעוררת לנוכח מצוקת‬
‫הזולת‪ .‬אמפתיה משקפת את היכולת להבין את מצבו של האחר‪ ,‬ומהווה בסיס להתנהגויות 'פרו‪-‬‬
‫חברתיות'‪ .‬חשוב שהצוות ידע לקיים שיח פרטני מכבד ונעים עם הילדים‪ ,‬לא לבטל את רגשותיהם‬
‫ולאפשר הבעה חופשית יחד עם הצבת גבולות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לשתף את כלל ילדי הגן בסיטואציות‬
‫שעולות במהלך היום‪ ,‬לשקף להם את הרגשות של הילדים המעורבים ואף לשאול לעצתם‪ .‬הצוות‬
‫יכול לספר גם על עצמו‪ ,‬על רגשותיו ועל האופן בו הוא מתמודד עם קשיים‪.‬‬
‫יש להבין שביטויים של התנהגות אלימה‪ /‬תוקפנית‪ /‬מתנגדת או לחילופין סגורה‪ /‬נמנעת‪/‬‬
‫פאסיבית מעידים על ילד שחווה קושי מסוים‪ .‬הקושי יכול להיות נעוץ במצב רגשי שבו הוא שרוי‪,‬‬
‫בעקבות אירוע קל‪ ,‬כגון תסכול על כך שהוא אינו משחק במשחק לבד אלא נאלץ לחלוק בו או‬
‫בעקבות אירוע משברי שמתרחש בחייו‪ ,‬כגון הולדת אח‪ ,‬מעבר דירה‪ ,‬כניסה למסגרת חדשה ועוד‪.‬‬
‫תפיסת הקושי של הילד – יכולה לעורר אצל הצוות רגשות אהדה כלפי הילד‪ .‬כשהצוות מסוגל‬
‫לראות את הקושי של הילד‪ ,‬הוא יחוש חוויה של תמיכה במקום חוויה של מאבק ותחושת האמון‬
‫והביטחון שלו בצוות תגדל והילד ירגיש שקיימת נכונות ואפשרות לעזור לו‪.‬‬
‫אם הצוות יפרש את התנהגותו המתנגדת של הילד כביטוי למעשה המכוון אישית נגד הצוות‬
‫עלולות להתעורר בקרב הצוות תחושות תסכול‪ ,‬או כעס וכשתופעל סמכות ממקום כזה‪ ,‬יווצרו‬
‫מאבקי כוח בין הצוות לבין הילד‪.‬‬
‫דוגמא לשיח שבו הגננת נדרשת להפגין עמדה סמכותית ואמפתית‪ :‬דן מבקש להצטרף לקבוצת‬
‫ילדים שמשחקים בלגו‪ ,‬הוא עומד ובוחן את השטח ורואה שלא נותרו לו חלקי משחק ומחליט‬
‫לקחת חלקים שרועי משחק איתם‪ .‬רועי מבחין בכך שדן לקח לו את החלקים‪ ,‬הוא כועס וחוטף‬
‫את החלקים בחזרה‪ ,‬בכוח‪ .‬דן מתוסכל מכך שלא נותרו לו חלקי משחק‪ ,‬ומכך שרועי חטף את‬
‫החלקים שהיו בידו‪ ,‬הוא נרגש מאוד ומחליט להכות את רועי‪ .‬דן מוצף‪ ,‬מתוסכל ובוחר להביע את‬
‫רגשותיו באופן תוקפני‪ .‬דן צריך שמישהו יהיה אמפתי כלפיו וייתן לו כלים להתמודדות יחד עם‬
‫הבהרת החוקים והגבולות שנדרשים ממנו‪ .‬תפקיד הגננת יהיה לשקף רגשות ולהביע אמפתיה‪:‬‬
‫"אני מבינה שאתה כועס‪ ,‬אני רואה שאתה עצוב כי לא היה לך עם מי לשחק‪ ,‬אבל בצהרון שלנו‬
‫לא מרביצים בשום פנים ואופן"‪.‬‬
‫הגננת תיתן כלים להתמודדות‪ ,‬תציע לדן לגשת אליה כאשר הוא ניתקל בקושי‪ .‬הגננת תשאל‬
‫אותו כאשר הוא רגוע "מה לפי דעתך היית יכול לעשות אחרת?" ‪" /‬מה עושים כשרוצים להצטרף‬
‫לחברים במשחק?" הגננת תוסיף‪" :‬בפעם הבאה אתה יכול לפנות אלי לעזרה"‪ .‬השיח האמפתי‬
‫מבהיר לילד כי הגננת אי תו ולא נגדו וכך נמנעים מאבקים ועימותים מיותרים והוא יודע שהוא‬
‫יכול לפנות אליה במצבי משבר‪.‬‬
‫כאשר ילדי הגן חווים יחד מצבי מצוקה ומשבר‪ ,‬הם שותפים להבעת רגשות של זולתם‪ ,‬צופים‬
‫בתגובת הגננת ולומדים מכך ומקישים לחייהם שלהם‪ .‬ילד שרואה שמכילים את רגשות חבריו‬
‫ונותנים להם לגיטימציה ירגיש בטוח לשתף בתחושותיו כאשר הוא יתקל בקושי או משבר‪.‬‬
‫היכולת לשתף ולשוחח על רגשות תמנע מילדי הגן להגיב באופן שאינו מילולי (אלימות‪ ,‬תוקפנות)‬
‫במצבי תסכול‪.‬‬
‫במסגרת הצהרון אנו נתקלים במגוון התנהגויות ומצבים חברתיים‪ .‬בשעות הצהרון‪ ,‬כשהילדים‬
‫כבר עייפים ואולי אף מוצפים מאירועי היום יש צורך ברגישות יתרה ובמתן אפשרויות לפעילויות‬
‫אלטרנטיביות‪ .‬ניהול נכון של סדר היום ובחירת פעילויות מתאימות יהוו גורמי מניעה למצבים של‬
‫איבוד שליטה על קבוצת הילדים שתוביל להתנהגות מזיקה‪.‬‬
‫התאמת הפעילות לאופי הילדים‪ -‬קבוצת הילדים בגן היא קבוצה הטרוגנית בה לכל ילד אפיונים‬
‫שונים‪ .‬במקרים בהם לילדים מסוימים יש קשיים אובייקטיבים‪ ,‬יש לגלות גמישות ולאפשר‬
‫פעילויות אלטרנטיביות ככל הניתן‪ .‬התאמת הפעילות באופן כללי רלוונטית עבור כלל ילדי הגן‬
‫והיא מעין פעולת מניעה‪ .‬אפשר להגיד בהכללה שילדים עסוקים‪ ,‬מאותגרים‪ ,‬ושחשים ש"רואים‬
‫אותם" ימעטו להתנהג בדרכים לא מקובלות‪.‬‬
‫התאמת הפעילות יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות‪ ,‬להלן מספר דוגמאות‪:‬‬
‫‪ ‬עבודה בקבוצות קטנות‬
‫‪ ‬יציאה לחצר בקבוצות‬
‫‪ ‬הפעלת משחקי חברה‪ /‬תחנות בחצר‬
‫‪ ‬מתן תפקידים ייחודיים לילדים הזקוקים לכך‬
‫‪ ‬התמקדות בתחומי עניין של ילדים שונים ומתן אפשרות לקיימם במסגרת הצהרון‬
‫‪ ‬ביצוע פעילות גופנית כלשהי‬
‫‪ ‬עבודה עם חומרים מרגיעים‪ -‬בצק‪ ,‬חמר‪ ,‬גואש‬
‫במקרים בהם המובילה נתקלת בקושי מתמשך עם ילד מסוים ישנה אפשרות לקיים תכנית‬
‫התערבות‪ ,‬בליווי הרכזת הפדגוגית וביידוע כלל הגורמים הרלוונטיים‪.‬‬
‫התוכנית תופעל כאשר המובילה מזהה ילד שבאופן זה או אחר מפר את כללי ההתנהגות‬
‫המקובלים בצהרון‪ .‬אופן יישום התכנית יהיה גמיש ויתאים לתנאי הצהרון‪ ,‬למובילה‪ ,‬לילד‬
‫ולהוריו‪ .‬הנחת היסוד העומדת בבסיסה של ההתערבות היא שאותו ילד חווה קושי מסוים‪ .‬אם‬
‫נבין מה מקור הקושי של הילד‪ ,‬נוכל לנסות ולעזור לו על ידי נוכחות פיסית מוגברת‪ ,‬הבעת‬
‫אמפטיה‪ ,‬תיווך‪ ,‬התאמת הפעילות והבהרת גבולות‪.‬‬
‫מפגש בגיל הרך‬
‫המפגש מהווה התכנסות קבועה של כלל ילדי הקבוצה‪ ,‬יזומה‪ ,‬מתוכננת ומונחית על ידי המובילה‪,‬‬
‫ובו מתבצעות פעילויות הקשורות לתחומי חיים שונים ומגוונים‪ ,‬העולים על ידי המובילה ועל ידי‬
‫הילדים ‪.‬‬
‫העקרונות שמבנים ומנחים את המפגש הם ‪:‬‬
‫‪ ‬התאמה‪ -‬התאמת הנושא לילדי הגן ולשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים‬
‫‪ ‬רלוונטיות‪ -‬פעילויות ונושאים המוכרים לילדים ולקוחים מחיי היום יום שלהם‬
‫‪ ‬פעילות‪ -‬מגוונת‬
‫‪ ‬גמישות וגיוון‪ -‬עניין לילדים‬
‫‪ ‬שותפות‪ -‬גם הילדים וגם הגננת שותפים לנושאים שמועלים במפגש‬
‫‪ ‬תחושת שייכות‪ -‬כולם ירגישו שייכים לקבוצה וירגישו בה בנוח‬
‫‪ ‬הנאה וחוויה מהפעילויות השונות שמועברות‬
‫המפגש הוא חלק בלתי נפרד מכלל סדר היום בצהרון‪ .‬לפעמים הוא ממלא תפקיד מלכד בלבד‪,‬‬
‫ולפעמים תפקיד מייצב או מרגיע‪ ,‬בתוך התנועה הסוערת של חיי היום יום בצהרון‪.‬‬
‫המפגשים מתבצעים כאשר כל ילדי הצהרון יושבים יחדיו‪ .‬הם יוצרים מעין מסגרת לפעילויות‬
‫השונות המתקיימות בצהרון בקבוצות קטנות ובפעילויות אישיות ‪.‬‬
‫ישנו עקרון בסיסי אשר על פיו מקיימים ובונים מפגש והוא לאפשר השתתפות פעילה למרבית ילדי‬
‫הקבוצה באותו הזמן‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬במהלך המפגש‪ ,‬המובילה תעסוק בתחומים המאפשרים השתתפות פעילה מירבית בעשייה‪:‬‬
‫שירה‪ ,‬ריקוד‪ ,‬דיבור‪ ,‬תנועות ידיים‪ ,‬הקשבה‪ ,‬מלל‪ ,‬משחק‪ ,‬שיר‪ ,‬משחקי תנועה‪ ,‬שיחה ודיון‪ ,‬סיפור‬
‫בהמחזה וכדומה ‪.‬‬
‫על המפגש להיות מעניין לכל ילדי הגן‪ ,‬היות וכל ילד בקבוצה מאזין‪ ,‬מקשיב‪ ,‬שואל שאלות‪ ,‬מבין‬
‫ושותף לנעשה בתוך קבוצה שמסוגלת לחוות חוויה משותפת‪ ,‬מתוך הנאה‪ ,‬עניין וסיפוק צרכים של‬
‫כלל הנוכחים‪.‬‬
‫במהלך המפגש‪ ,‬ילד יכול להיות פעיל גם כאשר הוא מקשיב‪ ,‬מדבר‪ ,‬משחק‪ ,‬שר וכמובן גם כאשר‬
‫הוא פועל תנועתית ‪ -‬כל זאת יקרה בתנאי שנושא הפעילות יהיה משותף לכל הילדים ‪.‬‬
‫מקום המפגש ‪:‬‬
‫יש צורך במקום מוגדר וקבוע בתוך הצהרון אשר כל המפגשים יתקיימו בו‪.‬‬
‫שטח מרווח המאפשר מרחב תנועה לכל הילדים‪ .‬מקום שיאפשר פעילות לכל הילדים ‪.‬‬
‫צורת ישיבה ‪:‬‬
‫הישיבה הינה על כסאות‪/‬ספסלים‪/‬שטיח במעגל שלם וסגור‪ ,‬כאשר המובילה יושבת במעגל וזאת‬
‫במטרה ליצור שוויון ומעמד שווה לילדים ולהדגיש בשפת הגוף שכולם שותפים‪ .‬צורת ישיבה זו‬
‫מאפשרת קשר עין ‪ ,‬לראות ולשמוע את כל הנוכחים‪ ,‬הילדים והמובילה‪ ,‬ולהגיב על דברי‬
‫האחרים‪ .‬ישיבה בצורה כזו מאפשרת גם לבצע פעילות תנועתית וגם לנהל שיחה ודיון ‪.‬‬
‫המובילה צריכה להיות מודעת ולחוש היטב את הילדים על‪-‬פי גיל‪ ,‬הרגלי הילדים‪ ,‬יכולתם‪,‬‬
‫התעניינותם ועייפותם המושפעת מיום פעילותם‪ ,‬ולפי זה לקבוע את התוכן שיועבר במפגש‪ ,‬את‬
‫צורת העברה שלו ואת משך הזמן שיערך ‪.‬‬
‫במהלך המפגש המובילה‪:‬‬
‫‪ ‬מתכננת מראש את הפעילות במפגש ויחד עם זאת היא תשתדל להיות גמישה כאשר הילדים‬
‫יציעו רעיונות אחרים ונוספים לפעילות ולשיחה המתנהלת‪ .‬אין להתעלם מדברי הילדים‬
‫ולהמשיך בתכנון הקיים‪.‬‬
‫‪ ‬תהיה אמפטית לילדים ותכבד כל ילד וילד במפגש‪.‬‬
‫‪ ‬תתייחס לתגובות הילדים ותגיב בהתאם‪ ,‬תתווך בין דבריהם אם צריך‪ ,‬תכוון ותתמוך במי‬
‫שצריך‪.‬‬
‫‪ ‬תעודד את הילדים לשאול שאלות ולמצוא פתרונות‪.‬‬
‫‪ ‬תהיה ערנית ורגישה לתגובות שבאות מהילדים‪ -‬בהתייחס לתגובות‪ ,‬היא תתאים את התוכן‪,‬‬
‫את הפעילות ואת משך המפגש‪.‬‬
‫‪ ‬תשמור על קשר עין עם כל הילדים‪.‬‬
‫‪ ‬תקשיב בתשומת לב לכל ילד שמדבר‪.‬‬
‫‪ ‬תעודד חופש ביטוי‪.‬‬
‫בסוף כל מפגש‪ ,‬המובילה תסכם במספר מילים את פעילות המפגש ואת תוכן השיחה שהתפתחה‬
‫ותרחיב בנושא על ידי פעילות יצירה או הוספת חומר התואם את רמת הילד ושיתרום לילד‪.‬‬
‫תזונה בצהרון‬
‫תזונה היא אחד הנושאים בליבת העשייה החינוכית בצהרוני ויצו ישראל מתוך הבנה שהוא מדד‬
‫בעל איכות קריטית להורים בקביעת חוות דעת אודות איכות הצהרון‪.‬‬
‫התזונה אינה רק מזון לגוף אלא שפה ואמצעי תקשורת המושפעים מערכים‪ ,‬נורמות והרגלים‬
‫ומהווה מוקד לתקשורת ולשיתוף פעולה בין הצוות החינוכי לבין ההורים‪ .‬ארגון סדר היום‬
‫בצהרון קשור קשר הדוק עם ארוחת הצהריים ויש חשיבות מרבית לעשייה הוליסטית המתכללת‬
‫את ההזנה עם שאר התכנים‪.‬‬
‫בגיל הרך נודעת חשיבות רבה לבניית בסיס טוב ואיתן להרגלי אכילה נכונים והעדפות תזונתיות‪.‬‬
‫ארוחות הצהריים של הילדים בצהרון משמשות מודל לצריכת מזונות מזינים יותר ולהתנהגות‬
‫תזונתית בריאה והתזונה מחוברת‪ ,‬קשורה ומשפיעה על התפתחותו הפיסית והרגשית של הילד‪.‬‬
‫ילדים רוכשים מיומנויות אכילה והרגלי אכילה במהלך שנות החיים הראשונות במקביל‬
‫להתפתחות מיומנויות של מוטוריקה עדינה‪ ,‬מוטוריקה גסה‪ ,‬שפה ויכולת רגשית וקוגניטיבית‪.‬‬
‫תהליך רכישת מיומנויות האכילה מתקיים תמיד בהקשר חברתי ותקשורתי בו הילד גדל ודפוס‬
‫הקשר הנוצר בין הילד לבין המטפלים בו משפיע על הרגלי האכילה שלו‪ ,‬על התפתחותו ועל עתידו‬
‫הבריאותי‪.‬‬
‫זמני הארוחות בצהרון מהווים זירה חברתית בה הילד מתרגל את מידת עצמאותו ויכולתו לשלוט‬
‫בסיטואציה‪ .‬הוא מאכיל את עצמו בקצב האכילה‪ ,‬בכמויות ובהעדפות שלו למנה מסוימת וייתכן‬
‫שהוא אינו מרגיש רעב ואינו רוצה לאכול‪ .‬בשלב זה‪ ,‬מצופה מאנשי הצוות לאפשר לילד לבחור‬
‫במזון המותאם למוכנות שלו ולתמוך ביוזמות של הילד‪ .‬אין טעם להיכנס למאבקי כוחות עם‬
‫הילד‪.‬‬
‫בספרות המקצועית מוכר המושג "ניאופוביה" שפירושו חשש מפני חידושים‪ .‬סביב גיל שלוש עלול‬
‫להתגלות אצל הילד חשש ממאכלים חדשים והוא ימנע מאכילתם‪ .‬יש לזה הסבר אבולוציוני‪ :‬כל‬
‫עוד היה הילד תלוי תלות מוחלטת במבוגר לאספקת המזון הוא היה בטוח שלא יקבל מזון מורעל‬
‫אולם מרגע שהילד עצמאי ומסוגל לאכול בעצמו אך עדיין אינו מבחין בין טוב למזיק‪ ,‬הוא נזהר‬
‫ממאכלים בלתי מוכרים‪.‬‬
‫במחקר שערכה בירץ' ליאן מאוניברסיטת פנסילבניה ) ‪ )Birch Leann, 1999‬היא מצאה כי רק‬
‫לאחר כ ‪ 00‬פעמים שילדים נחשפו למאכל חדש וראו ש הסובבים אותם אכלו ממנו ולא קרה להם‬
‫כלום‪ ,‬הם היו מוכנים לנסות את האוכל החדש‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬מומלץ לחזור ולהציע את המאכל שוב ושוב ושהצוות יאכל יחד עם הילדים‪.‬‬
‫במסגרת תכנית עבודה מערכתית של האגף לרווחת המשפחה‪ ,‬בחרנו להדגיש את העיסוק בנושא‬
‫תזונה בריאה וטעימה בצהרונים‪ .‬פתחנו שולחן עגול ובנינו קבוצות עבודה בהשתתפות הורים‪,‬‬
‫דיאטניות קליניות‪ ,‬מפקחות‪ ,‬רכזות פדגוגיות וחברות הקייטרינג‪ .‬התוצרים היו שדרוג ושיפור‬
‫תפריטי הצהרונים‪ ,‬תוך הקפדה על רכיבי מזון בריאים ואיכותיים והתאמתם לצרכי ההתפתחות‬
‫של הילדים ולטעמם ופיתחנו תכנית פדגוגית המתמקדת בתזונה בראיה הוליסטית ובהתאמה‬
‫להנחיות משרד הבריאות והכלכלה‪.‬‬
‫היכולת של הצוות להיות קשובים לצרכי התזונה של הילדים וההורים תרמה לפיתוח תחושת‬
‫האמון הבסיסי של הילדים וההורים ויצרה תשתית בריאה להזנה נכונה‪ .‬שיפרנו את חוויית‬
‫האכילה של הילדים תוך מתן דגש על פיתוח והעשרת סביבת האכילה ע''י הוספת כלים נאים‬
‫וצבעוניים‪ ,‬מותאמים לילדים‪.‬‬
‫נהלים לגבי ארוחת הצהריים‪:‬‬
‫ארוחת הצהריים מגיעה לגן בצידנית סגורה השומרת על טיב וחום המזון‪ .‬המזון מגיע ארוז במכלים‬
‫הסגורים היטב‪.‬‬
‫כדי להבטיח שהמזון המוגש לילדים יעמוד בדרישות התקן המחמירות של משרד הבריאות ושל חברת‬
‫הקייטרינג‪ ,‬יש להקפיד על הנהלים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬יש להניח את הצידנית על דרגש‪/‬כיסא‪/‬שולחן‪ ,‬ולא על הרצפה‪.‬‬
‫‪ .2‬חל איסור חמור על פתיחת צידנית המזון לפני זמן ההגשה (גם לא להציץ)‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לשטוף ידיים בסבון ומים חמים לפני הטיפול במזון‪.‬‬
‫‪ .4‬לוודא שסביבת הגשה נקייה ופנויה מכל מיני דברים וחפצים שלא קשורים למזון‪.‬‬
‫‪ .5‬לוודא כי כפות ההגשה וקערות המזון שטופות ויבשות בטרם ההגשה‪.‬‬
‫‪ .6‬לוודא כי שולחנות האוכל מכוסים בשעוונית נקיה אשר נוגבה במטלית לחה לפני הגשת ארוחת‬
‫הצהרים‪.‬‬
‫‪ .7‬בזמן ההגשה לוודא כי שיערכן אסוף‪.‬‬
‫‪ .8‬יש לוודא כי כל הילדים שטפו היטב ידיהם בסבון ומים‪.‬‬
‫‪ .9‬בסיום הגשת המזון יש לפנות את השאריות לפח אשפה ולשטוף קלות את מכלי המזון‪.‬‬
‫‪ .11‬לדאוג להניח את צידנית המזון הריקה במקום מתאים לא על הרצפה‪ ,‬בכדי למנוע כניסת חרקים‪.‬‬
‫‪ .11‬אין לשמור אוכל מבושל במקרר מיום אתמול פרט לירקות ופירות‪.‬‬
‫‪ .12‬יש לשטוף את כלי האכול מיד בתום הארוחה ולדאוג לניקיון המטבח‪.‬‬
‫‪ .13‬חל איסור על הוצאת מזון מסוג כלשהו‪ ,‬גם לא שאריות‪ ,‬משטח הגן‪.‬‬
‫פירמידת הצרכים של מאסלו‬
‫מאסלו הגדיר חמישה צרכים ותיאר את ההיררכיה שלהם‪:‬‬
‫‪ .0‬צרכים פיסיולוגיים‪ :‬כמו מזון‪ ,‬שתייה‪ ,‬שינה ומין הם הבסיסיים ביותר‪ .‬אדם שמרגיש חסך בצרכים אלה לא יתעניין‬
‫בנושאים אחרים‪ ,‬יתירה מזאת‪ ,‬הוא עלול לנקוט בפעולות אנטי חברתיות כדי להשיג צרכים אלה‪.‬‬
‫‪ .9‬צורכי ביטחון‪ :‬הכוונה היא לצורך בתחושה של ביטחון בסיסי‪ ,‬ביטחון בקיום הפיסי והפסיכולוגי‪ .‬מימוש של צורך זה‬
‫בא לידי ביטוי בקורת גג‪ ,‬סביבה בטוחה ומוגנת‪ ,‬יציבות יחסית בחיים‪ .‬חסך בצורך בביטחון עלול אף הוא להביא‬
‫למעשים אנטי חברתיים או להתנהגות בהת אם לערכים שהאדם אנו מאמין בהם בדרך כלל‪ .‬למשל‪ ,‬בזמן סכנה פיסית‬
‫אנשים יכולים להילחם זה בזה‪.‬‬
‫‪ .9‬צורכי שייכות ואהבה‪ :‬צורך זה מתבטא בחיפוש אחר קשר קרוב‪ ,‬קשר שיעניק לאדם תחושה של שייכות ואהבה‪.‬‬
‫מדובר כאן על קבלה של אהבה מהסביבה ולא על הענקה של אהבה‪ ,‬שהיא שייכת למניעים הגבוהים יותר‪ .‬אדם שלא‬
‫מרגיש שייך ואהוב‪ ,‬יחוש מתח ותסכול ויתקשה להגשים צרכים גבוהים יותר בהיררכיה‪.‬‬
‫‪ .1‬צורכי הערכה‪ :‬הערכה מצד הזולת בצורה של כבוד‪ ,‬שבחים‪ ,‬מעמד‪ .‬הערכה זאת ניתנת על הישגים של האדם וחיונית‬
‫לגיבושה של הערכה עצמית חיובית‪.‬‬
‫‪ .0‬צורכי הגשמה עצמית‪ :‬צרכים אלה מהווים את הרמה הגבוהה ביותר בהיררכיה של הצרכים‪ .‬כל ארבע הרמות‬
‫הקודמות הן צרכים של חסך ומתבטאים בכך שהאדם מקבל משאבים מן הסביבה‪ .‬בהגשמה עצמית האדם יוצר‪,‬‬
‫מעניק מיכולותיו לסביבה‪ .‬הגשמה עצמית יכולה להתבטא למשל‪ ,‬בתחום הקוגניטיבי (כמו הצורך לדעת‪ ,‬להבין‪,‬‬
‫לחקור‪ ,‬לגלות) ובתחום האמנותי (לחוות חוויות אמנותיות ואסתטיות)‪.‬‬
‫תהליכי הערכה‬
‫צהרוני ויצו עובדים תחת פיקוח של משרד הכלכלה‪ ,‬ויצו ישראל ועיריית‬
‫גבעתיים‪ .‬על פי ההנחיות‪ ,‬הרכזת הפדגוגית תהיה נוכחת בכל גן ‪ 1‬שעות חודשיות‬
‫לפחות‪ .‬עליה למלא דו"ח פיקוח אחת לחודש‪ ,‬כאשר דו"ח זה יתויק אח"כ‬
‫בקלסר הצהרון‪.‬‬
‫הערכה ומשוב בצהרון נועדו לקידום שיפור והעשרת התוכן והתהליכים הפדגוגיים המתקיימים‬
‫בצהרון‪ .‬הערכה מהווה ביקורת בונה‪ ,‬המבוססת על דיאלוג ותקשורת בין מובילת הצהרון לרכזת‬
‫הפדגוגית ומנהלת הצהרונים‪.‬‬
‫בנוסף לדו"ח הפיקוח‪ ,‬מתקיימות תצפיות בצהרונים המבוצעות ע"י הרכזות הפדגוגיות‪ .‬התצפית‬
‫במפגש תיעשה באמצעות מחוון‪ ,‬אותו תראה המובילה מבעוד מועד‪ .‬לאחר כל תצפית נערך משוב‪.‬‬
‫במהלך השנה יתקיימו שתי הערכות‪ ,‬המבוססות על תצפיות הרכזות הפדגוגיות ומנהלת‬
‫הצהרונים‪ ,‬וכן על התרשמות מתפקודו והתנהלותו של הצוות המקצועי‪ ,‬מובילה וסייעת‪ ,‬במהלך‬
‫פעילות הצהרון‪.‬‬
‫*הערכה מעצבת‪ -‬תתבצע באמצע השנה במידת הצורך‪ .‬מטרתה לשקף תמונת מצב של תפקוד‬
‫הצוות המקצועי‪ -‬מובילה וסייעת הצהרון עד למועד בו מתבצעת‪ .‬הערכה זו מאפשרת שינוי‬
‫ושיפור ולמידה‪.‬‬
‫*הערכה מסכמת‪ -‬תתבצע בסוף השנה ומטרתה לסכם את השנה על פי פרמטרים קבועים‪ ,‬כמו כן‬
‫תהווה הערכה זו‪ ,‬אינדיקציה לגבי תנאי שיבוץ והעסקה‪.‬‬
‫מחוון לצפייה במפגש‬
‫צהרון ________________‬
‫תאריך התצפית‪___________:‬‬
‫מובילה ______________‬
‫סייעת __________________‬
‫נקודות‬
‫להתייחסות‬
‫היבטים פדגוגיים‬
‫*נושא המפגש‬
‫*סביבה ומרחב פיזי‬
‫עם‬
‫*אינטראקציה‬
‫הילדים‬
‫*שימוש בהמחשות‪/‬‬
‫עזרים‬
‫פירוט‬
‫אופן ביצוע‬
‫ האם נושא המפגש ברור לילדים?‬‫(נעשתה הצגה של הנושא‪ ,‬פתיחה)‬
‫‪-------------------------‬‬‫האם סביבת המפגש מותאמת‬‫לתוכנו (בחוץ‪,‬‬
‫במרחב הגן‪ ,‬אופן הישיבה)‬
‫‪-------------------------‬‬‫ האם הילדים פעילים במפגש?‬‫משתתפים‪ ,‬מביעים עניין ודעה‪,‬‬
‫שואלים‪ ,‬האם הגננת פונה באופן‬
‫יזום?‬
‫‪-------------------------‬‬‫האם נעשה שימוש בהמחשות?‬
‫עזרים? תומכי למידה? (תמונות‪,‬‬
‫בובה מספרת‪ ,‬דמויות מספרות)‬
‫‪-------------------------‬‬‫האם אורך המפגש מותאם לרמת‬‫הקשב של הילדים ולנושא?‬
‫היבטים משמעתיים‬
‫ האם חוקי המפגש ברורים‬‫ומיושמים (אינדיווידואלי לכל גן‪:‬‬
‫*גבולות וחוקי מפגש‬
‫ישיבה‪ ,‬הצבעה)‬
‫‪-------------------------‬‬‫* נורמות שיח בין‬
‫הגננת לילדים ובין ‪ -‬מהם דרכי הפניה של הילדים‬
‫לגננת ולילדים אחרים? שימוש‬
‫הילדים לבין עצמם‬
‫בשפה נאותה ומכובדת‬
‫‪-------------------------‬‬‫ אופן התמודדות הגננת עם בעיות‬‫משמעת במהלך מפגש‬
‫סיכום‪ -‬נקודות לשימור ושיפור‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________‬
‫עבודה מול גורמי חוץ‬
‫חוגים‬
‫בכל צהרון מתקיימים שני חוגים חיצוניים של מפעילים שונים‪ .‬החוג מהווה פעילות העשרה‬
‫נוספת על שגרת הצהרון‪ .‬מועדי החוגים הינם קבועים ולא משתנים‪ ,‬למעט במקרים חריגים‪.‬‬
‫במקרה של החלפת יום הפעילות‪ ,‬יש להקפיד על רישום מדויק‪.‬‬
‫מדריכי החוגים הם גורמים חיצוניים ואינם חלק מהצוות החינוכי‪ ,‬הם לא מכירים את הילדים‬
‫ואת נהלי הגן ולכן במהלך החוג יהיה נוכח איש צוות אחד לפחות‪ .‬הצוות החינוכי (מובילה‬
‫וסייעת) אמון על ביטחונם ושלומם של הילדים כל העת‪ ,‬גם במהלך החוג‪.‬‬
‫יש להחתים את מפעילי החוגים בכל יום בו מתקיים חוג‪ .‬בקלסר הצהרון קיים טופס מעקב‬
‫חוגים‪ ,‬ובו יש למלא ‪ :‬תאריך‪ ,‬שם המפעיל וחתימה‪.‬‬
‫בתחילת שנה תתקיים שיחת תיאום ציפיות בין המדריך למובילה על מנת למסד תקשורת תקינה‪.‬‬
‫להלן דברים שחשוב להעלות בשיחת תיאום ציפיות‪:‬‬
‫*החלפת פרטי התקשרות‪.‬‬
‫*מתן הודעה מקדימה על איחורים והיעדרויות‪.‬‬
‫*הבנת מקום המובילה‪ /‬הסייעת במהלך החוג‪.‬‬
‫כאשר מדריך נעדר מסיבה כזאת או אחרת‪ ,‬יתואם שיעור השלמה במידת האפשר‪ .‬התיאום יתבצע‬
‫אך ורק דרך משרדי הצהרונים‪.‬‬
‫מוצרי ניקיון‬
‫באחריות הסייעת לבצע הזמנת חומרי ניקיון לצהרון אצל מזכירת הצהרונים‪.‬‬
‫ההזמנה תבוצע תוך התייעצות עם סייעת הבוקר‪ ,‬ע''פ תקציב קבוע מראש‪.‬‬
‫נהלים‬
‫‪.2‬‬
‫שעות העבודה בצהרון ‪.24:35-20:25‬‬
‫‪‬‬
‫יש לוודא כי כל אנשי הצוות נוכחים בצהרון עד שעת איסוף הילדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איסוף הילדים מתבצע מתוך כיתת הגן בלבד (אין להוציא ילדים מכיתת הגן לקראת‬
‫ההורים בשום אופן)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪.1‬‬
‫חל איסור מוחלט על צוות הצהרון‪ ,‬לעזוב את שטח הצהרון בזמן הפעילות‪.‬‬
‫בטיחות‬
‫‪‬‬
‫נעילת שערי הגן‪ -‬שערי הגן יהיו נעולים באופן קבוע ויפתחו רק בשעת איסוף הילדים‪ .‬בכל‬
‫כניסה ויציאה מהגן יש לוודא שהשער סגור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השגחה בפעילות בחצר‪ -‬אין להשאיר ילדים ללא השגחה בתוך הגן ובחצר‪ .‬אם כל ילדי‬
‫הצהרון שוהים בחצר‪ ,‬תימצאנה המובילה והסייעת יחד איתם‪ .‬במקרה שחלק מילדי‬
‫הצהרון שוהים בחצר וחלק אחר בתוך הגן‪ ,‬יש לדאוג להשגחה הן בתוך הגן והן בחצר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כניסת זרים לצהרון ‪ -‬אין להכניס אנשים זרים לצהרון‪ .‬אדם זר שידוע למובילה שעומד‬
‫להגיע לצהרון יזדהה באמצעות תעודת זהות‪ ,‬או תעודה מזהה אחרת בפני המובילה‪ .‬אדם‬
‫זר המגיע ללא תיאום מראש – אין להכניס אותו ללא אישור מויצו‪ ,‬או קב"ט העירייה או‬
‫מחלקת החינוך‪ .‬יש לוודא שאנשים זרים אינם באים במגע עם ילדי הצהרון ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מידע חשוב אודות ילדי הצהרון‪ -‬צוות הצהרון אמון על ביטחונם ושלומם של הילדים‪ .‬על‬
‫הצוות להכיר את המאפיינים המיוחדים של כל ילד‪ ,‬בדגש על רגישות למזון‪ ,‬חומרים‬
‫שונים ומצבים מיוחדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דיווח על מפגעים בטיחותיים‪ -‬חלה חובת דיווח על מפגעים בטיחותיים בשטח הגן‪ .‬יש‬
‫לדווח במידי למוקד ‪ 010‬ובמקביל לרכזת הפדגוגית‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫אירועים חריגים‬
‫אירוע חירום‪/‬חריג הינו פעולה‪/‬תאונה‪/‬תקלה ביטחונית ‪/‬תקלה בטיחותית‪/‬בריאותית או‬
‫אחרת הפוגעת בשגרת הצהרון‪ .‬חובה לדווח באופן מידי על כל אירוע חריג להנהלת‬
‫הצהרונים‪.‬‬
‫אירועים חריגים לדוגמה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫איומים או אלימות נגד צוות הצהרון או ילדי הצהרון מצד כל גורם (תלמידים‪ ,‬הורים‪,‬‬
‫זרים וכו')‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תאונות של ילדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מעשה של אלימות שאירע בשטח הצהרון לא בשעות הלימודים ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שריפה הצתה או מעשה חבלה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪‬‬
‫מקרים של גילויי מיניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התמודדות עם מקרים מיוחדים של ילדים ומשפחותיהם‪ -‬התנהגות חריגה שעלולה לסכן‬
‫את כלל הילדים ו‪/‬או את הילד עצמו‪.‬‬
‫תאונה‬
‫במקרה של תאונה‪ ,‬יש לדווח מידית לרכזת הפדגוגית ולהורי הילד‪ .‬בנוסף‪ ,‬למלא את הדו"ח‬
‫המתאים הנמצא בקלסר הטפסים‪ .‬הדו"ח צריך להגיע למשרד תוך ‪ 91‬שעות‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫מחלה‬
‫דיווח שהתקבל על מקרים של מחלה מדבקת כגון דיזנטריה (גם בגן הבוקר) או כל תחלואה‬
‫חריגה‪ ,‬יש לדווח באופן מידי לרכזת הפדגוגית של הצהרון‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫תפקוד צוות‬
‫‪‬‬
‫חופשות‪ :‬יש לעקוב אחר לוח החופשות המחולק בתחילת שנה ולתכנן חופשות בהתאם‪.‬‬
‫חשוב להזכיר כי תחושת הביטחון והמוגנות של ילדי הצהרון והוריהם‪ ,‬נובעת ברובה‬
‫מנוכחות צוות מוכר ואהוב‪ .‬לאור זאת נודעת חשיבות רבה למניעת היעדרויות והחלפות‬
‫הגורמים לשיבושים בשגרת יום הצהרון‪.‬‬
‫בקשת חופשה תתבצע שבועיים מראש‪ .‬יש למלא טופס בקשת חופשה ולשלוח למזכירות‬
‫הצהרונים‪ .‬יש לוודא כי הבקשה התקבלה במשרדים ולוודא את קבלת האישור לחופשה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איחורים‪ :‬לא יתאפשרו איחורים‪ .‬במקרים חריגים‪ ,‬יש לעדכן את הרכזת הפדגוגית לגבי‬
‫כל איחור של אנשי צוות לצהרון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השתלמויות צוות‪ :‬במהלך השנה יתקיימו השתלמויות וימי היערכות‪ .‬נוכחות הצוות‬
‫בהשתלמויות הנה חובה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קבלת ילדים‪ :‬לא תתחיל פעילות הצהרון לפני הקראת שמות הילדים ובדיקת נוכחות‪ .‬יש‬
‫לקבל את הילדים במפגש קצר‪ ,‬המאפשר את שלב המעבר בין פעילות הבוקר לצהרון‪.‬‬
‫ניתן לפרט במפגש זה את סדר היום‪ ,‬ארוחת הצהריים‪ ,‬חוגים צפויים ועוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איסור הוצאת אוכל מהגן‪ :‬על פי הנחיות משרד הבריאות‪ ,‬חל איסור מוחלט להוציא מהגן‬
‫אוכל שנותר מארוחת הצהריים‪ ,‬תקף לגבי הורים וצוות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שימוש בטלפון הגן‪ :‬הטלפון הוא רכוש ציבורי ואין להשתמש בו לשיחות פרטיות‪.‬‬
‫הטלפון מיועד למקרי חרום‪ ,‬דיווח על תקלות טכניות בגן‪ ,‬יצירת קשר בעת הצורך עם‬
‫הורי הילדים‪ ,‬יצירת קשר עם גורמים מדריכים‪/‬מטפלים ויצירת קשר עם גורמים‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אין להשתמש בטלפונים סלולאריים בשעות העבודה למעט מקרים דחופים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חל איסור מוחלט לעשן בשטח הגן‪ ,‬כולל בחצר הגן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניקיון הגן‪ :‬ניקיון הגן יעשה ללא פגיעה בסדר היום של הצהרון ובפעילות השוטפת‪ ,‬תוך‬
‫שמירה על ביטחון ובטיחות הילדים והצוות‪ .‬ניקיון יסודי‪ ,‬כולל שטיפת הגן‪ ,‬יעשה אך‬
‫ורק בסיום יום הפעילות‪ ,‬כאשר אין ילדים בצהרון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דו"ח נוכחות‪ :‬יש להקפיד למלא את דו"ח הנוכחות בתחילת פעילות הצהרון‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש‬
‫להקפיד להעביר לרכזות‪ /‬למשרד את הדו"ח עד ה‪ 0-‬לחודש העוקב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ישיבות צוות‪ :‬התקשורת בין הסייעת והמובילה חשובה ביותר לפעילות התקינה בצהרון‪.‬‬
‫צוות הצהרון יעבוד בשיתוף פעולה ומתן גיבוי מלא‪ .‬יתקיים שיח בונה ומקדם תוך‬
‫שקיפות ושיתוף במידע‪ .‬בתחילת שנה יש לקיים שיחת הכרות ותיאום צפיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש‬
‫לקיים ישיבות צוות פעם בחודש‪ ,‬ו‪/‬או על פי הצורך‪ ,‬רצוי ביום קבוע בתום פעילות‬
‫הצהרון‪ .‬באחריות המובילה להעביר לרכזת הפדגוגית עיקרי הפגישה הדורשים‬
‫התערבותה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש להקפיד על עדכון לוח הצהרון‪ .‬לוח הצהרון יכלול‪ :‬אישור הכרה משרד הכלכלה‪,‬‬
‫טבלת שכר לימוד‪ ,‬לוח חופשות שנתי‪ ,‬תפריט שבועי מעודכן‪ ,‬פירוט חוגים‪ ,‬תכנית‬
‫שבועית‪ /‬חודשית והודעות שוטפות להורים ‪ .‬יש להקפיד לעדכן את תכנית העבודה‬
‫השבועית והחודשית‪ .‬מומלץ לעבוד לפי התכנית הפדגוגית השנתית‪ /‬התכנית הפדגוגית‬
‫החודשית‪ /‬החוברת "עולם ומלואו"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בוקרונים‪ :‬במהלך החופשות של משרד החינוך‪ ,‬אנו פועלים במתכונת של בוקרונים‬
‫הפועלים בין השעות ‪ . 14:10-00:11‬לוח החופשות כולל את תאריכי הבוקרונים ומפורסם‬
‫בתחילת שנת הלימודים‪ .‬על כל הצוותים לעבוד במהלך הבוקרונים‪ .‬לא יתאפשרו‬
‫היעדרויות‪ ,‬אלא במקרים חריגים ובהודעה מראש בלבד‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫דיווח על מתנדבים בגן‬
‫כל מתנדב בגן ילדים (סבא‪ /‬סבתא‪ ,‬ילדי בתי ספר ואחרים) חייב לפנות בטרם יחל‬
‫בהתנדבותו אל הרכזת הפדגוגית‪ .‬שמו של המתנדב יועבר אל הרכזת הפדגוגית לצורכי בדיקת‬
‫התאמת התכנים והכישורים וכן הפעלת ביטוח מתנדבים ‪ .‬שמו של המתנדב מסגרת פעילותו‬
‫ומטרת התנדבותו יועברו אל רכזת הצהרון‪ ,‬גם במקרים של הפעלות חד פעמיות‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫איסור מסירה של פרטים‬
‫אין להעביר רשימות ילדים‪ ,‬כתובות וטלפונים לכל גורם שהוא‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫דיווח נוכחות‬
‫חיוג למערכת דיווח נוכחות יתבצע באופן פרטי‪ ,‬אין לחייג אחת עבור השנייה‪.‬‬
‫‪ .20‬נוכחות ילדים בצהרון‬
‫חל איסור על קבלת ילדים שאינם רשומים בצהרון‪ ,‬כגון אחים של ילדים או בני משפחה של‬
‫הצוות‪.‬‬
‫סיכום‬
‫מקצועיות‪ ,‬מצוינות אמינות‪ ,‬זמינות‪ ,‬התייחסות אישית ואסתטיקה הם תנאים הכרחיים לניהולו‬
‫של צהרון‪.‬‬
‫על צוות הצהרון לדאוג לבטיחותם של הילדים ולשלומם הפיסי והנפשי‪.‬‬
‫חשוב להבין ולפעול ע''פ הנהלים והכללים לתפקודו הנכון של הצהרון‪ .‬צהרוני ויצו מופעלים בידי‬
‫ויצו וכפופים לנהלי העבודה שקובע הארגון‪ ,‬משרדי הכלכלה‪ ,‬החינוך והבריאות ועיריית גבעתיים‪.‬‬
‫אולם תפקודו השוטף של הצהרון תלוי במידה רבה גם בשיתוף הפעולה של הורי הצהרון עם‬
‫הצוות החינוכי‪.‬‬
‫יש לשמור על ערוצי הידברות ותקשורת פתוחים עם ההורים ולעודד הקמת ועד הורים של‬
‫הצהרון‪ ,‬שתפקידו יהיה לסייע בקידום מטרות הצהרון ולהיות מתווך בין צרכי הורי הילדים ונהלי‬
‫הפעלה‪.‬‬
‫סדר היום בצהרון חשוב וכשמו כן הוא‪ :‬עושה סדר ונותן תחושת ביטחון לילד ולהוריו‪.‬‬
‫שמירה על סדר היום מתחילה בהקפדה על בדיקת נוכחות וממשיכה בהעברת תכנית חינוכית‬
‫החושפת את הילדים למגוון התנסויות רגשיות‪ ,‬מוטוריות ושכליות‪ ,‬בהתאם לגילם ולצרכי‬
‫התפתחותם של הילדים‪.‬‬
‫הנוהל הזה נועד לסייע לצוות החינוכי של הצהרון בניהול והפעלת הצהרון לאורך השנה‪.‬‬
‫נוהל זה מהווה בסיס להרחבה וללמידה נוספת ונשמח אם תוביל להמשך עשייה חינוכית מוצלחת‬
‫ולשיפור איכות השירות בצהרוני ויצו‪.‬‬

נוהל הפעלת צהרונים- שנת הלימודים תשע"ו

Transcription

Similar documents

טובה בן דב, יו"ר הנהלת ויצו העולמית

לתכנית מילת (צהרונים) לחץ כאן

לחץ להדפסה

מכתב להורים תשע"ו

טופס רישום לצהרון

בגני הילדים בעומר

טופס הרשמה לצהרונים תשע"ו

תקנון צהרונים וועד מקומי שערי תקווה

ויצו – סניף גבעתיים