תודה רבה למורה אוהד שקד מתיכון עירוני ח` בתל אביב שהכין סיכומים טובים 2

‫תודה רבה למורה אוהד שקד מתיכון עירוני ח' בתל אביב שהכין סיכומים טובים אלה‬
‫תקופת הנאורות )פרק ‪(2‬‬
‫ההיסטוריה האנושית מחולקת לשלוש תקופות עיקריות ‪ -‬העת העתיקה מאז בריאת העולם ועד ‪300‬‬
‫לספירה לערך; ימי הביניים מאז ‪ 300‬לספריה ועד ל‪ 1500‬לערך והעת החדשה החל מתקופה זו ועד‬
‫לימינו‪.‬‬
‫תקופת הנאורות היא תקופה בה החלה לפרוח רוח מחשבתית חדשה ‪ -‬האדם החל להתעסק בגורלו‪,‬‬
‫באמונותיו‪ ,‬בדתו והחל לעסוק בשאלות פילוסופיות שהעסיקו בעבר גם את חכמי יוון‪.‬‬
‫בתקופה זו‪ ,‬החל מהמאה ה‪ 1600) 17-‬והלאה( אנו רואים שינוי שהחל בתחום המחשבה בקרב אנשי‬
‫הרוח השונים‪ .‬בתקופה זו יותר ויותר אנשים החלו לעסוק בשאלות כגון ייעוד העולם‪ ,‬צורת החיים‪,‬‬
‫חשיבות החיים‪ ,‬התעסקות בשאלה האם האדם עומד במרכז והוא אחראי על גורלו או שאלוקים עומד‬
‫במרכז והוא אחראי על גורל האדם‪ .‬לתקופה זו עקרונות רבים ומאפיינים רבים‪ ,‬בהם נעסוק‪.‬‬
‫תקופה זו החלה כאמור במאות ה‪ 16-‬וה‪ .17-‬מקור המילה הוא מלשון 'אור'‪ .‬כלומר‪ ,‬אנשי תקופת‬
‫הנאורות האמינו שהם האמת‪ ,‬הנכון וכל מי שלא חשב כמוהם שייך לעידן החושך ‪ -‬ימי הביניים‪.‬‬
‫בתקופה זו החלו מדענים כמו גליליאו גלילי‪ ,‬אייזיק ניוטון ואחרים לפרסם מחקרים מדעיים כמו למשל‬
‫העובדה שכדור הארץ נע סביב השמש ולא השמש סביב כדור הארץ‪ ,‬וכן כוח הכבידה )הגרביטציה(‪.‬‬
‫תקופה זו ידועה גם בהתפתחות הטכנולוגית הגדולה שהיא המצאת הדפוס ושכלולו‪ .‬הדפוס התפתח‬
‫טכנולוגית‪ ,‬דבר שהוביל לפרסום של ספרים‪ ,‬מאמרים ועיתונות רחבה‪ .‬כתוצאה מכך הציבור שרובו‬
‫הגדול לא ידע קרוא וכתוב‪ ,‬החל ללמוד קרוא וכתוב ורעיונות הנאורות החלו להתפשט בחברה‪.‬‬
‫מאפייני תקופת הנאורות‬
‫‪ .1‬אינדבידואליזם ‪ -‬התפיסה עד הנאורות הייתה שאלוקים עומד במרכז העולם‪ ,‬ובני האדם נועדו‬
‫לשרת את רצונותיו באמצעות נציגיו בעולם ‪ -‬הכמרים )בעולם הנוצרי(‪ .‬הכמרים היו היחידים בעלי‬
‫הידע והם העבירו דרשות והסברים לציבור המאמינים ומאחר שקהל המאמינים היה בור ועם הארץ‬
‫ולא ידע קרוא וכתוב ‪ -‬הוא שמע את דבריהם והאמין בכל מה שנאמר לו‪.‬‬
‫בתקופת הנאורות התפיסה הייתה שהאדם במרכז והאדם צריך לקחת את גורלו בידו‪ .‬ההתייחסות‬
‫היא אל האדם כפרט ולא כחלק ממשפחה או מקהילה‪ .‬לכן האדם לא צריך להיות תלוי בחסדי אחרים‬
‫ואחראי לגורלו‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההסתכלות הייתה שבימי הביניים האדם האמין שאלוקים במרכז‪ ,‬דבר‬
‫שהוביל אותו לא לקחת על עצמו אחריות ‪ -‬כי אם אלוקים קובע הכול ‪ -‬אני לא צריך לעשות כלום‪.‬‬
‫תקופת הנאורות רצתה לראות את הדברים אחרת והציבה את האדם במרכז ‪ -‬כך שהוא קובע את‬
‫גורל חייו ואחראי להם‪.‬‬
‫‪ .2‬רציונאליזם ‪ -‬הוגי הדעות האמינו שצריך לשאול שאלות על כל דבר‪ .‬רציונאליזם הכוונה היא‬
‫לתבונה ‪ -‬לפעול עפ"י השכל‪ ,‬כלומר ‪ -‬האמונה שבכוח התבונה להכיר את המציאות ולנתח אותה נכון‪.‬‬
‫לפי הרציונאליזם‪ ,‬אין דבר שאין לו תשובה שכלית הגיונית‪ .‬אין דבר שהוא "מעל הטבע" ולכל דבר יש‬
‫הסבר הגיוני שניתן להגיע אליו עם התבונה והשכל‪.‬‬
‫‪ .3‬ספקנות וחילון ‪ -‬הנאורות האמינה שיש להטיל ספק בכל דבר ובעיקר בנושאי דת‪ .‬דרישת הנאורות‬
‫הייתה לפהריד את כח הכנסייה מענייני המדינה )בימינו ‪ -‬הפרדת דת ומדינה(‪ ,‬דבר שהוביל לחילון ‪-‬‬
‫הפיכת האדם מאדם דתי לחילוני‪ .‬עם זאת‪ ,‬היו הוגי דעות שהמשיכו להיות נוצרים אדוקים כמו ניוטון‬
‫שהאמין בקיומו של אלוקים ובבריאת האדם‪ ,‬אך האמין שלאחר הבריאה הוא הפסיק להשגיח על‬
‫העולם ומאפשר לטבע לנהל את העולם בכוחו העצמאי וללא התערבות )הרמח"ל מתאר זאת כאחד‬
‫מסוגי הכפירה בה' ‪ -‬אמונה שה' ברא את העולם אך הפסיק להשגיח על נבראיו‪ .‬ראה עוד ב"דעת‬
‫תבונות" לרמח"ל(‪.‬‬
‫‪ .4‬ידע ‪ -‬הפיתוחים המדעיים הובילו לשינויים חברתיים ויצרו חברה מבוססת על ידע כללי ולא רק על‬
‫הכשרה מקצועית‪ .‬האינציקלופדיה‪ ,‬בה נכתבו ערכים שונים של ידע בנושאים שונים שכללו מדע‪,‬‬
‫טכנולוגיה‪ ,‬משפט‪ ,‬דת‪ ,‬אנשים חשובים וכו'‪ ,‬הובילה להעצמת ידע וזכתה לתפוצה רחבה‪ .‬ההתייחסות‬
‫בתקופה זו הייתה שאדם אינו צריך רק לרכוש מקצוע בחייו‪ ,‬אלא גם לדעת ידע כללי )תחת הסיסמה‬
‫"ידע הוא כוח"(‪.‬‬
‫‪ .5‬קידמה ‪ -‬המחקרים המדעיים הובילו לשיפור הטכנולוגיה שהובילה לשיפור גדול מאוד בתחומי‬
‫החיים ‪ -‬נמצאו תקופות למחלות ותוכלת החיים עלתה מאוד‪ .‬רעיון הקידמה סותר את הנצרות‬
‫שמאמינה שעידן האושר יבוא רק בעולם הבא‪ .‬אנשי הנאורות האמינו שהאושר יכול לבוא כבר בעולם‬
‫הזה עם שיפור הטכנולוגיה ואיכות החיים‪.‬‬
‫יישום רעיונות הנאורות ‪ -‬ארה"ב וצרפת‬
‫המדינה הראשונה שאימצה את רעיון הנאורות היא ארצות הברית )ארה"ב(‪ .‬בראשית המאה ה‪17-‬‬
‫קמו ‪ 13‬מושבות )מחוזות( בריטיות בארצות הברית‪ ,‬אליהן היגרו עשרות אלפים בריטיים ואירופאים‪.‬‬
‫כאשר קופת הממלכה הבריטית התרוקנה מכסף בעקבות מלחמות עם צרפת‪ ,‬דרשה ההנהגה‬
‫הבריטית לעלות מסים מהמושבות הבריטיות בארה"ב )אז עדיין לא הייתה קיימת ארצות הברית‬
‫כמדינה‪ ,‬אלא שהמושבות האלה נקראו 'המושבות הבריטיות שבאמריקה'(‪ .‬תושבי המושבות‬
‫הבריטיות דרשו לקבל יכולת השפעה בפוליטיקה הבריטית שבבריטניה‪ .‬טענתם הייתה שאם הם‬
‫משלמים מסים גבוהים ‪ -‬יש להם זכות להיות חלק מהפוליטיקה הבריטית‪ .‬בריטניה סירבה לכך‪ .‬אנשי‬
‫המושבות דרשו צדק ושוויון והחליטו להתמרד ופתחו במלחמת עצמאות מול בריטניה‪ .‬ב‪ 4-‬ביולי‬
‫‪ 1776‬הכריזה ארצות הברית על עצמאותה מבריטניה‪ .‬הכרזת העצמאות של ארה"ב הייתה לא רק‬
‫הכרזה ככל ההכרזה‪ ,‬אלא הייתה חידוש גדול מאוד בתחומי המדינה בכל העולם‪ .‬בפעם הראשונה‬
‫מאפייני הנאורות באו לידי ביטוי בחוקי המדינה ‪ -‬הפרדת רשויות שהיא אחד מהעקרונות החשובים‬
‫בדמוקרטיה שמאמינה שהאדם עומד במרכז וקובע את גורלו ומכאן שהוא צריך לקבוע מי יעמוד‬
‫בשלטון וינהיג את המדינה‪ .‬על כן לא ייתכן שהאדם יונהג ע"י שלטון יחיד )דיקטטורה(‪ ,‬כיוון שעפ"י‬
‫הרעיון הדיקטטורי ‪ -‬המנהיג הוא זה שיודע מה נכון עבור האדם‪ ,‬ואילו עפ"י הנאורות ‪ -‬האדם הוא זה‬
‫שיודע מה טוב עבורו ולכן הוא צריך לקבוע את מנהיגיו‪.‬‬
‫בהכרזה באים לידי ביטוי עקרונות כמו משטר ייצוגי‪ ,‬משטר פדראלי )ממשל כללי שתחתיו מדינות‬
‫שמנהלות ממשל משלהן( והתייחסות לזכויות האדם והאזרח‪.‬‬
‫המהפכה הצרפתית‬
‫ב‪ 1789-‬החל המהפכה הצרפתית‪ .‬המניע )הגורם( העיקרי של המהפכה הצרפתית היה כלכלי‪ ,‬כמו‬
‫בארצות הברית‪ .‬המעמדות הנמוכים בצרפת דרשו לקיים שוויון עם מעמד האצולה‪ .‬מעמד האצולה‬
‫)הגבוה( זכה למעמד מיוחד בצרפת ולא שילם מסים‪ .‬כך נוצר מצב שהמסים שגבה השלטון היה נטל‬
‫על המעמד הנמוך בחברה‪.‬‬
‫המעמד הנמוך דרש לקיים אסיפת מעמדות‪ ,‬בה יקחו חלק כל המעמדות )מעמד גבוה ומעמד נמוך(‪,‬‬
‫עפ"י אחוז ייצוגן במציאות בחברה‪ .‬המעמד הגבוה )האצולה‪ ,‬המלוכה והכמורה( היה רק ‪10%‬‬
‫באוכלוסייה ולכן באופן טבעי הנגדו לדרישת המעמד הנמוך שהקיף ‪ 90%‬מהאוכלוסייה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך הכריזו המעמד הנמוך על עצמם כאסיפה לאומית והסכימו ביניהם לנסח חוקה לצרפת‪.‬‬
‫כך האסיפה הלאומית הוציאה לאור את "הצהרת זכויות האדם והאזרח" של צרפת והחלה להפוך עם‬
‫הזמן לדמוקרטית‪.‬‬
‫בניגוד לארה"ב‪ ,‬שעם הקמתה הפכה לדמוקרטית‪ ,‬צרפת עדיין לא הייתה דמוקרטית בזמן ההפיכה‬
‫ולקח זמן רב עד שהפכה להיות דמוקרטית‪ .‬עם זאת המהפכה הצרפתית מסמלת את הנאורות כיוון‬
‫שלראשונה באים לידי ביטוי עקרונות הנאורות כמו חירות האדם‪ ,‬שוויון‪ ,‬קביעת הגורל של האדם בידי‬
‫עצמו ולא בידי אחרים או מנהיג יחיד‪ .‬בניגוד לארה"ב‪ ,‬שם הקמת המדינה הייתה על בסיס הנאורות‬
‫מתוך כבוד למסגרת הדתית‪ ,‬בצרפת היה רצון לבצע שינוי מיידי וקיצוני בסדרי העולם כגירסה‬
‫קיצונית וחילונית של הנאורות‪.‬‬
‫המהפכה התעשייתית )פרק ‪(3‬‬
‫במקביל לתקופת הנאורות החלה אירופה לעבור שינוי כלכלי‪-‬חברתי ‪ -‬המהפכה התעשייתית‪.‬‬
‫המהפכה החלה בבריטניה החל מסוף המאה ה‪ 18-‬והמשיכה למדינות המרכז צרפת‪ ,‬הולנד ופרוסיה‬
‫)בהמשך חלק מפרוסיה יהיה גרמניה של היום(‪ .‬בתקופה זו החלו המצאות רבות ופיתוחים שונים‪ .‬עד‬
‫המהפכה התעשייתית כלכלת אירופה הייתה בעיקר חקלאית‪ .‬המציאות השתנתה בעקבות המצאת‬
‫הקיטור‪ .‬הקיטור הוביל לכך שאמצעי התחבורה השתכללו‪ ,‬הוקמו מאות מסילות ברזל באירופה‬
‫)שהצריכו ייצרו ברזל‪ ,‬עצים וכו'( והיא הפכה למרושתת‪ .‬זה הוביל לצמיחה כלכלית ולהקמת אלפי‬
‫מפעלים חדשים ביבשת‪ .‬בנוסף‪ ,‬אופן הייצור הלך והשתכלל והפך להיות המוני‪ .‬המשמעות היא‬
‫שיצירת מוצר מסוים היא מהירה יותר‪ ,‬זולה יותר וכמותית יותר‪ .‬שווקים רבים נפתחו בעקבות רישות‬
‫הרכבות וניתן היה להעביר סחורה בקלות רבה יותר מאשר בעבר בין ערים שונות‪.‬‬
‫ההשלכות החברתיות של המהפכה התעשייתית‬
‫כמו כל דבר בהיסטוריה לכל אירוע יש השכלות על דברים נוספים ‪ -‬פוליטי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬חברתי‪ ,‬מדיני‪,‬‬
‫בטחוני וכו'‪ .‬כך גם המהפכה התעשייתית‪:‬‬
‫‪ .1‬עיור ‪ -‬תהליך של מעבר מהעיירה או הכפר אל העיר ‪ -‬בעקבות ההתפתחות הכלכלית‬
‫והתעשייתית‪ ,‬הקמת מפעלים ותעשייה ‪ -‬רובם הגדול בעיר עצמה או בערים חדשות שהוקמו בסמוך‬
‫למכרות פחם‪ ,‬מכרות ברזל‪ ,‬יערות וכו' ‪ -‬דרשו ידיים עובדות שהגיעו מהכפרים‪.‬‬
‫המוני אנשים עזבו את הכפר והחקלאות לטובת העיר והתעשייה‪ .‬ישנן ערים חדשות שהוקמו בסמוך‬
‫למכרות וליערות כדי להשתמש במחצבי הטבע לתעשייה הצומחת‪.‬‬
‫‪ .2‬דמוגרפיה ‪ -‬קצב גידול האוכלוסייה ‪ -‬תהליך העיור‪ ,‬התעשייה המהירה שהוקמה‪ ,‬מצב הרפואה‬
‫שהשתפר פלאים‪ ,‬המצאת חיסונים ותרופות הובילו לגידול משמעותי באוכלוסייה לא רק בערים‪ ,‬אלא‬
‫במדינה כולה‪ .‬אוכלוסיית אירופה הכפילה את עצמה בתוך פחות ממאה שנה‪.‬‬
‫‪ .3‬הגירה ‪ -‬מדינות מזרח אירופה בעיקר לא התפתחו תעשייתית בקצב של מדינות המערב אבל‬
‫הרפואה התקדמה והובילה לגידול דמוגרפי‪ .‬בעקבות זאת רבים ברוסיה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬איטליה וכו' עזבו‬
‫מדינות אלה והיגרו בעיקר לארה"ב‪ ,‬כיוון שראו בה מדינה נאורה וחדשה שצמחה על יסודות הנאורות‬
‫ומאפשרת לקבל אותם כשווים בין שווים‪.‬‬
‫‪ .4‬מעמדות חדשים ‪ -‬לפני המהפכה התעשייתית המעמדות הכלכליים‪-‬חברתיים היו האצולה‪,‬‬
‫הכמורה והמלוכה )מעמד עליון( ואיכרים )מעמד נמוך(‪ .‬בעקבות המהפכה התעשייתית‪ ,‬התפתחות‬
‫התעשייה‪ ,‬עיור וגידול דמוגרפי‪ ,‬מעמדות חדשים צמחו בחברה ובכלכלה‪.‬‬
‫א‪ .‬המעמד הבורגני )בורג=עיר( הורכב משלוש שכבות ‪ -‬בעלי ההון שהיו תעשיינים‪ ,‬בנקאיים‪ ,‬יזמים‬
‫ומנהלים‪ .‬בעלי מקצועות חופשיים ‪ -‬רופאים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬מהנדסיםף רואי חשבון וכו'‪ .‬זעיר בורגנים ‪-‬‬
‫סוחרים קטנים‪ ,‬בעלי מלאכה‪ ,‬נותני שירותים )פקידים‪ ,‬מורים וכו'(‪.‬‬
‫ב‪ .‬המעמד הנמוך היו הפרולטריון ‪ -‬אלה היו "הפועלים השחורים" ‪ -‬שכירים שאין להם רכוש משלהם‪.‬‬
‫הם עבדו שעות רבות ביום במפעלים בתנאים קשים ללא זכויות כלשהן ‪ -‬לא ביטוח‪ ,‬לא פיצויים‪ ,‬והיו‬
‫בסכנת פיטורין כל הזמן ובשכר נמוך מאוד‪ ,‬המעסיק יכול היה לפטר עובד בלי תירוצים ובו במקום‪,‬‬
‫ללא כל תנאים‪.‬‬
‫מצב זה של העסקה ללא תנאים ובשכר נמוך מאוד הובילה את משפחות הפרולטריון לשלוח גם את‬
‫ילדיהן לעבודה וגם את הנשים‪ .‬זה יצר ערעור על התא המשפחתי )כי הילד והאישה הופכים שווי ערך‬
‫מול האבא המפרנס( וילדים הלכו לעבוד במקום ללמוד‪ .‬המשמעות היא שלילדים אלה לא היה‬
‫לכאורה אפשרות לצאת לעולם ממעמדם הנמוך‪.‬‬
‫בעקבות זאת החלו לקום ארגוני עובדים שדרשו חקיקה מסודרת של תנאי עבודה‪ .‬הם דרשו הגנה‬
‫במס' שעות ביום עבודה‪ ,‬תנאי פיטורין ושכר גבוה יותר‪ .‬מפעלים שהתנגדו לשתף פעולה עם ארגוני‬
‫העובדים נאלצו להתמודד עם שביתות של העובדים‪ .‬בהמשך הוקמו גם מפלגות חברתיות שדרשו‬
‫צדק חברתי‪ ,‬שוויון וחוקי עבודה ברורים‪ .‬מפלגות סוציאליסטיות אלו דרשו לשנות את החוקים לטובת‬
‫הפרולטריון‪ .‬חלק מהמפלגות הללו קיבלו את תורתו החדשה של קרל מרקס אשר עסק מבחינה‬
‫פילוסופית במהפכה של הפרולטריון לכך שלא יהיו מעמדות בחברה ובכלכלה )קומוניזם(‪.‬‬
‫ההשלכות של המהפכה התעשייתית על המדינה‬
‫המהפכה התעשייתית השפיעה על האנושות לא רק בתחומי החברה כמו שלמדנו‪ ,‬אלא גם על תחומי‬
‫המדינה‪.‬‬
‫‪ .1‬עושר והתפשטות ‪ -‬המהפכה התעשייתית הובילה כאמור להתפתחות כלכלית גדולה ומהירה‪.‬‬
‫מדינות כמו גרמניה ואנגליה שילשו את היקף התוצר הלאומי גולמי שלהם )תל"ג(‪ .‬באנגליה התל"ג‬
‫עלה מ‪ 12.5-‬מיליארד דולר ל‪ 44-‬מיליארד דולר בתוך ‪ 63‬שנים בלבד!‬
‫התוצרת הרּבָה הייתה הרבה יותר מאשר האוכלוסייה באירופה הייתה צריכה‪ ,‬כך נוצר מצב של‬
‫עודפים רבים במוצרי הגלם‪ .‬בשל שיטת פס הייצור וכוח עבודה זול וזמין ‪ -‬כמות התוצרים הייתה‬
‫אדירה‪ ,‬הרבה מעבר למה שהיו צריכים‪ .‬דבר זה הוביל בהמשך לתופעת האימפריאליזם ‪ -‬מדינות‬
‫מפותחות אלו כמו גרמניה‪ ,‬צרפת ואנגליה כבשו ארצות רבות באפריקה ובמזרח אסיה ושלטו על‬
‫תושביהם‪ .‬אנגליה כבשה את הודו‪ ,‬צרפת את אלג'יריה ותוניסיה‪ ,‬והגרמנים את נמיביה‪ .‬אחת‬
‫המטרות בהשתלטות זו הייתה למצוא שוק למכירת התוצרת העודפת של המדינות המפותחות‪ .‬סיבה‬
‫נוספת לאימפריאליזם הייתה הגידול הדמוגרפי באירופה‪ ,‬אשר הביא מדינות אלה להעביר חלק‬
‫מאנשיהם גם לשליטה על מדינות נחשלות אחרות באפריקה ובאסיה‪.‬‬
‫תנועות אידיאולוגיות מודרניות – סוציאליזם )פרק ‪(4‬‬
‫בפרקים הקודמים למדנו על המהפכה התעשייתית ועל השלכותיה החברתיות‪ .‬למדנו כי בעקבות‬
‫תהליך המיכון והתיעוש המהיר מאוד‪ ,‬הרבה אנשים עברו אל העיר והוקמו מפעלים רבים‪ .‬בין היתר‬
‫תיארנו את המציאות בה צמחו מעמדות חדשים ‪ -‬מעמד הבורגנים ומעמד הפרולטריון‪ ,‬המעמד‬
‫הנמוך‪.‬‬
‫בעוד הבורגנים חיו חיים נוחים‪ ,‬עם תרבות המונים שכללה תיאטרון‪ ,‬מוסיקה ובידור‪ ,‬הפרולטריון היה‬
‫שכבת פועלים עניים שעבדו כמעט ללא תנאים‪ ,‬שעות רבות במשך היום‪ ,‬ללא שכר הוגן‪ ,‬בכל רגע היו‬
‫מאויימים בפיטורין‪ ,‬לא זכו לפיצויים וכו'‪ .‬התוצאה הייתה שהם היו ממורמרים מהעבודה הקשה‪.‬‬
‫המרקסיזם וייחודו‬
‫הוגי הדעות של הסוציאליזם רצו לשפר את תנאי העבודה ושכר העבודה של מעמד הפרולטריון‪,‬‬
‫מעמד הפועלים‪ .‬הם פנו אל מנהלי המפעלים בדרישה לשפר את תנאי ההעסקה של הפועלים‪ ,‬אולם‬
‫המעסיקים סירבו‪ ,‬מחשש לפגיעה בהכנסותיהם ורווחיהם‪ .‬הסוציאליזם הציג אידיאל שונה מתפיסת‬
‫העולם הליברליזם לפיו החברה דואגת לכל פרט ופרט ושואפת לשוויון מוחלט בין האנשים‪ ,‬כלומר‬
‫שחלק מהאנשים צריכים לוותר על יתרותוניהם‪.‬‬
‫גישה זו של הוגי הדעות הסוציאליסטים‪ ,‬לפי יש ליצור שוויון בין האנשים יחד עם המעסיקים ומנהלי‬
‫המפעלים נקראת "סוציאליזם אוטופי" )אוטופיה זה חלום(‪ .‬בפועל‪ ,‬גישה זו לא הצליחה‪ ,‬מה שהוביל‬
‫לגישה שונה המזוהה עם קרל מרקס ‪ -‬אם בעלי המפעלים אינם נענים לדרישת המעמד הנמוך‪ ,‬עלינו‬
‫לפעול דרך הפועלים עצמם‪.‬‬
‫אל קרל מרקס נוסף חבר קרוב ‪ -‬פרידריך אנגלס ויחד הם נחשבים להוגי הדעות של הסוציאליזם‬
‫הקיצוני‪ ,‬או בשמו ‪ -‬הקומוניזם‪ .‬עפ"י ניתוח היסטורי שערכו הם העריכו שהאנושות נלחמה מאז‬
‫ומעולם במלחמת מעמדות ‪ -‬בין מדכאים לבין מדוכאים‪ .‬המדכאים הם אלו ששולטים על אמצעי‬
‫הייצור והמדוכאים הם הנשלטים‪ .‬בעקבות מלחמת מעמדות זו ‪ -‬העולם הלך והתפתח‪.‬‬
‫במציאות קיים פער גדול מאוד בין המעמד הבורגני לבין הפרולטריון מבחינת איכות החיים ורמת‬
‫החיים‪ .‬המעמד הבורגני זכה לחיים נעימים וטובים‪ ,‬איכות חיים גבוהה ורמת חיים טובה‪ ,‬בעוד מעמד‬
‫הפרולטריון חי ברמת חיים נמוכה מאוד‪ ,‬הרבה שעות עבדוה ועוני מתמיד‪ .‬במציאות זו‪ ,‬לפי מרקס‬
‫ואנגלס‪ ,‬מוכרחת לבוא מהפכה של הפרולטריון שתביא לשינוי בצורת החיים‪ .‬צורת החיים הנכונה‪,‬‬
‫לפי השניים‪ ,‬היא שיתופית‪-‬שוויונית ‪ -‬הקומוניזם‪.‬‬
‫חוק הדלות הגוברת‬
‫אנגלס ומרקס טענו כי הניתוח ההיסטורי שביצעו הוא מחקרי‪-‬מדעי ואף טענו שהמצב הקיים חייב‬
‫להוביל ליצירת סדר חברתי חדש‪ .‬הם טענו כי במצב הקפיטליזם הקיים כאשר יש לתחרות בין‬
‫היצרנים השונים‪ ,‬רוצים היצרנים להוזיל כל הזמן את המוצר ומנגד להציע מוצר טוב יותר‪ .‬מכאן הגיעו‬
‫למסקנה כי היצרנים דורשים מהפועלים מוצרים טובים יותר‪ ,‬אבל משלמים להם פחות‪ ,‬כדי להגדיל‬
‫את הרווח ‪" -‬חוק הדלות הגוברת" ‪ -‬מצב זה מוביל למצב שהפועלים יהיו כל הזמן יותר ויותר עניים‬
‫עד שלא יוכלו יותר ואז יחוללו מהפכה‪ ,‬כאשר ישאלו את עצמם האם המצב בו הם מועסקים באופן‬
‫כזה מחויב המציאות?‬
‫הדיקטטורה של הפרולטריון‬
‫בעקבות חוק הדלות הגוברת‪ ,‬הפרולטריון ישאל עצמו האם המצב חייב להימשך כך ויפתח לעצמו‬
‫תודעה מעמדית ‪ -‬הבנה שלא חייב להימשך המצב בו המדוכאים חייבים לעבוד כל‪-‬כך קשה ולחיות‬
‫ברמת חיים נמוכה כל‪-‬כך‪ .‬כיוון שלפועלים בטבעם אין רצון ברכוש לעצמם‪ ,‬הם לא יחמדו את הרכוש‬
‫של הבורגנים‪ ,‬אלא ישלטו בכוח על אמצעי הייצור ובמשותף ‪ -‬כל בני המעמד הנמוך ינהלו אותו‬
‫לרווחת הכלל‪ .‬שלב זה כונה 'הדיקטטורה של הפרולטריון' ‪ -‬כיוון שהפועלים ישטלו בכוח באמצעי‬
‫הייצור‪ .‬כיוון שהפרולטריון לא שואף לצבור רכוש על חשבון הבורגנים‪ ,‬בסופו של דבר יבוטל הקניין‬
‫)הרכוש( הפרטי וכל אחד יעבוד לפי יכולתו ויקבל לפי צרכיו‪ .‬שלב זה‪ ,‬השלב המהפכני‪ ,‬הוא מרכזי‬
‫וחשוב מאוד בתיאוריה הקומוניסטית של מרקס ואנגלס‪.‬‬
‫היחסים של אנגלס ומרקס לגבי דת‬
‫מרקס ואנגלס האמינו שהדת משרתת את האינטרסים של בעלי ההון‪ ,‬היא גורמת לאנשים להצדיק‬
‫את הדין‪ ,‬לא לקחת על עצמם אחריות ולהאמין שהכול ביד הגורל ונכתב מראש‪ .‬לטענתם‪ ,‬הדת היא‬
‫כלי ש"מרדים" את הציבור מלהלחם על מעמדם הכלכלי והחברתי ולכן קבעו כי "הדת היא אופיום‬
‫להמונים" )סמים(‪ .‬כמו כן הם טענו כי הלאומיות מחברת את האנשים מבחינה מלאכותית ומפנה את‬
‫האיבה כלפי אויבים מבחוץ‪ ,‬בזמן שהמלחמה האמיתית מבחינתם צריכה להיות בנוגע לעניינים‬
‫כלכליים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1848‬פרסמו מרקס ואנגלס את המניפסט הקומוניסטי ‪ -‬המשנה המפורשת שלהם בנוגע‬
‫ליחסים הכלכליים ולמעשה הביסוס של התיאוריה הקומוניסטית‪ .‬המניפסט מסיים בקריאה לכל פועל‬
‫העולם להתאחד על בסיס מעמדי לקראת המהפכה הקומוניסטית‪.‬‬
‫אגודות הפועלים‬
‫במהלך המחצית השנייה של המאה ה‪ 19-‬קמו באירופה אגודות פועלים‪ ,‬כשהן רואות את התיאוריה‬
‫הקומוניסטית כדגל שלהן‪ .‬בשנת ‪ 1864‬הוקם האינטרנציונאל הראשון שהיה איגוד בינלאומי של‬
‫פועלים‪ .‬הגוף הזה כלל קבוצות של פועלים מרחבי אירופה ‪ -‬בריטניה‪ ,‬צרפת ואיטליה‪ ,‬אך פורק לאחר‬
‫כעשר שנים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1889‬הוקם האינטרנציונאל השני כשגם הוא היה לגוף מאחד של המפלגות הסוציאליסטיות‬
‫ברחבי אירופה‪ .‬אחת ההחלטות החשובות של ארגון זה היה קביעת יום האחד במאי כיום הפועל‬
‫הבינלאומי‪ ,‬זאת בשל אולטימטום שהציבו ארגוני העובדים בארה"ב לממשל להגבלת שעות העבודה‬
‫ל‪ 8-‬שעות‪ .‬ביום זה פרצה שביתה גדולה והפגנות אלימות במהלך נהרגו עשרות אנשים‪.‬‬
‫סוציאל‪-‬דמוקרטיה‬
‫מפלגות סוציאליסטיות הוקמו באירופה‪ ,‬וההצלחה הביאה את מנהיגי המפלגות למחשבה מחודשת‬
‫האם יש צורך במהפכה אלימה על מנת להנחיל את הערכים הסוציאליים‪ .‬הדמוקרטיה‪ ,‬כך האמינו‪,‬‬
‫אינה מנוגדת לרעיון הסוציאליסטי‪ .‬בניגוד לסגנון המהפכני והאלים של הסוציאליזם אותו רצה קרל‬
‫מרקס ‪' -‬דיקטטורה של הפרולטריון' ‪ -‬ראשי המפלגות הסוציאליסטיות ראו שיש מקום לשלב בין‬
‫הסוציאליזם לדמוקרטיה ‪ -‬סוציאל‪-‬דמוקרטיה‪ .‬באמצעות הדמוקרטיה ניתן יהיה להשיג שוויון חברתי‬
‫שהרי הדמוקרטיה מאמינה בשוויון כמו שהיא מאמינה בחירות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1880‬ראש ממשלת גרמניה‪ ,‬ביסמרק‪ ,‬הנהיג ביטוח בריאות וביטוח תאונות עבודה כדי לבלום‬
‫את התחזקותה של המפלגה הסוציאל‪-‬דמוקרטית‪ .‬מנהיגים סוציאליטיים רבים לא האמינו בתפיסה‬
‫הקיצונית והכוחנית של מרקס ולא האמינו שיש מקום לבטל את הקניין הפרטי ויצירת חברה‬
‫קומוניסטית‪.‬‬
‫על כן החלה להתגבש אידיאולוגיה חדשה ששוללת את המהפכנות הכוחנית של הקומוניזם‬
‫)הדיקטטורה של הפרולטריון( והם ראו שילוב בין השניים להשגת חירות‪ ,‬שוויון וצדק‪.‬‬
‫בסיכומו של עניין‪ ,‬הסוציאל דמוקרטיה לאמעוניינת בביטול הזכות לקניין ולשנות את סדרי העולם מן‬
‫היסוד‪ ,‬אלא תומכת בהתערבות של המדינה והשלטון בה בשוק הציבורי כדי למנוע בעיות חברתיות‪.‬‬
‫היא מתנגדת בשליטה של הפועלים על אמצעי הייצור אבל תומכת בשליטה ממשלתית באמצעי‬
‫הייצור‪ .‬הגישה הסוציאל‪-‬דמוקרטית מאמינה בפיקוח ממשלתי הדוק על המשק הכלכלי ועל המחירים‬
‫של מוצרי יסוד‪ ,‬ומתנגדת למהפכה אלימה‪.‬‬
‫הלאומיות‬
‫בפרקים הקודמים למדנו על אידיאולוגיות שנולדו במאות ‪ 18-19‬באירופה ‪ -‬הליברליזם‪ ,‬הסוציאליזם‪,‬‬
‫הקומוניזם והסוציאל‪-‬דמוקרטיה‪ .‬אידיאולוגיה נוספת שצמחה בזמנים אלו‪ ,‬ואפילו עוד לפני כן הייתה‬
‫הלאומיות‪.‬‬
‫לאומיות היא רגש נאמנות שמרגיש אדם כלפי עמו וכלפי מדינתו‪ .‬הלאומיות היא תחושת השייכות‬
‫וההשתייכות ללאום )לעם‪ ,‬לאומה(‪.‬‬
‫בתקופת ימי הביניים התפיסה הלאומית של האזרחים הייתה מטושטשת‪ .‬הנצרות מיקדה את הזהות‬
‫של האדם באמונה הדתית ולא בשאלה הלאומית‪ .‬כל זאת תחת השליטה של האימפריה הרומית‬
‫שדרשה התייחסות שווה לכל אזרחי האימפריה בלי קשר למוצא הלאומי או האתני שלהם‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫כבר המאות ‪ 16-17‬ניתן למצוא סימנים ראשונים של זהות לאומית במדינות כמו בריטניה וצרפת‪.‬‬
‫בתחילת המאה ה‪ ,19-‬בעקבות המהפכה הצרפתית )שנערכה בסוף המאה ה‪ ,(18-‬ניתן לראות את‬
‫התפשטות האידיאולוגיה הלאומית באירופה‪ .‬המהפכה הצרפתית דיברה של שלטון העם ‪ -‬שהעם‬
‫יהיה שותף בהחלטות השלטון‪ ,‬אבל בפועל נציגי הצרפתים לא אפשרו לתושבים המקומיים במדינות‬
‫הכבושות לנהל את חייהם ועוד יותר מזה ‪ -‬עשו מאמץ לטשטש את המאפיינים התרבותיים המיוחדים‬
‫שלהם!‬
‫עובדה זו הובילה את תושבי המדינות הכבושות ליצירת האידיאולוגיה הלאומית‪ ,‬אשר שמה דגש על‬
‫המאפיינים הלאומיים של העמים שנמצאים תחת הכיבוש ‪ -‬מאפיינים תרבותיים ואתניים )מוצא( ‪-‬‬
‫והבדלה בין האומות השונות‪ .‬למעשה ניתן לומר שנפוליאון בכך שניסה לטשטש את הזהות הייחודית‬
‫של העמים השונים‪ ,‬גרם בדיוק לתוצאה ההפוכה והוא חידוד ההבדלים הלאומיים ‪ -‬כלומר‪ :‬יצירת כוח‬
‫לצמיחת רעיונות הלאומיות באירופה‪.‬‬
‫דוגמאות להתפתחות הלאומית האירופאית במאה ה‪19-‬‬
‫יוון ‪ -‬בשנת ‪ 1822‬היוונים מכריזים על עצמאות ומתנתקים מהאימפריה העות'מנית‪ .‬בשנת ‪1832‬‬
‫לאחר מלחמה ארוכה ‪ -‬הוכרה עצמאותם‪.‬‬
‫פולין ‪ -‬בפולין פתחו בשתי מרידות נגד האימפריה הרוסית‪ ,‬אבל לא זכו בעצמאות עד לסיום מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫הונגריה ‪ -‬בשנת ‪ 1848‬מפגינים הונגרים תובעים עצמאות מהאימפריה האוסטרו‪-‬הונגרית‪ .‬כמו‬
‫בפולין‪ ,‬גם הונגריה זכתה לעצמאות לאחר מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫גרמניה ‪ -‬במחצית המאה ה‪ 19-‬גרמניה כפי שאנחנו מכירים אותה כיום )מבחינת שטח בתוספת של‬
‫האזור המזרחי שהיום הוא פולין ומדינות נוספות( נשלטה ע"י פרוסיה‪ .‬בתהליך שהחל ב‪1865-‬‬
‫התחיל איחוד של עשרות הארצות הגרמניות )כ‪ 300-‬נסיכויות!( ועד ‪ 1871‬הסתיים האיחוד בראשותו‬
‫של ביסמרק )מנהיג גרמניה המאוחדת( והוקם הרייך )הממלכה( השני‪ .‬במהלך איחוד המדינות‬
‫הגרמניות למדינה אחת גדולה נערכו מלחמות עם דנמרק‪ ,‬אוסטריה וצרפת‪.‬‬
‫איטליה ‪ -‬גם איטליה החלה במאבק על מנת לקבל עצמאות מהאימפריה האוסטרו‪-‬הונגרית ב‪1849-‬‬
‫ועשר שנים מאוחר יותר הצליחו לשחרר את צפון איטליה ולאחד את הנסיכויות האיטליות השונות ‪-‬‬
‫סרדיניה וטוסקנה בצפון ושתי ממלכות סיציליה בדרום‪ .‬בשנת ‪ 1870‬הושלם איחוד איטליה כשרומה‬
‫בירתה‪ ,‬לאחר כיבוש העיר מידי האפיפיור‪.‬‬
‫מומלץ להתבונן במפת אירופה לפני ואחרי האיחוד‬
‫דגמי לאומיות שונים‬
‫בעולם קיימים שני דגמים של מדינות לאומיות‪:‬‬
‫לאומיות אתנית‪-‬היסטורית‬
‫לאומיות מסוג זה מתייחסת בעיקר אל המוצא האתני‪ ,‬ההיסטוריה והתרבות של הלאום‪ .‬מלחמות של‬
‫הלאום‪ ,‬ההיסטוריה המשותפת‪ ,‬הגיבורים הלאומיים והשפה המיוחדת ללאום ‪ -‬הם אלו שמעוררים‬
‫את הרגש הלאומי ותחושת השייכות ללאומיות‪.‬‬
‫מקורה של הלאומיות האתנית‪-‬היסטורית הוא בגרמניה במאה ה‪ ,18-‬בזרם הרומנטי שקם כתגובה‬
‫לנאורות ולזרם הליברלי שהדגישה את השוויון והזהות בין כל בני האדם כאחד וטשטשה את‬
‫ההבדלים האתניים בין האנשים‪ .‬הלאומיות האתנית‪-‬היסטורית מדגישה את הייחודי שבכל אומה‬
‫ואומה‪.‬‬
‫הרומנטיקה האמינה שהגיוון התרבותי הוא מאפיין יסוד חשוב בחיי האומה והאנושות וזאת כיוון‬
‫שהקב"ה אינו רוצה אנושות חד‪-‬ממדית‪ ,‬חד‪-‬גונית )רק צורה אחת של אנושות(‪ ,‬אלא תאפשר מימוש‬
‫של כל הגוונים והאפשרויות בתוכה‪ .‬לכן חובה על האדם להיות נאמן לאופי הייחודי של האומה שלו‪,‬‬
‫שהיא קהילה תבותית עם אופי מיוחד שיש לה ייעוד מיוחד בעולם של הקב"ה‪.‬‬
‫הרומנטיקה האמינה שלצורך מימוש הייחוד הלאומי יש צורך בשני דברים ‪ -‬שפה לאומית אחת‬
‫ומדינה אחת‪ .‬השפה הלאומית מייצרת קשר רגשי בין האנשים והמסגרת המדינית הכרחת כדי לקיים‬
‫את התרבות הלאומית ולפתח אותה בלי הפראות‪ .‬אומה שנמצאת בתוך אומה אחרת וחיה תחת‬
‫שלטונה‪ ,‬עלולה לאבד את הזהות שלה ולהידבק באומה השלטת‪ .‬גם פיזור של אומה בין מספר‬
‫אומות אחרות יוצר בעיה כיוון שפיצול הכוחות מקשה על התפתחות התרבותית הלאומית של הלאום‬
‫המפוזר‪.‬‬
‫לפי דגם זה של הלאומיות האתנו‪-‬היסטורית‪ ,‬האומה נוצרה במשך מאות או אלפי שנים ולכן האדם‬
‫נולד לתוכה ולא יכול להמיר אותה באומר אחרת‪ .‬דגם זה אומץ ברוב מדינות מרכז אירופה וגרמניה‬
‫בראשן‪.‬‬
‫לאומיות ליברלית‪-‬אזרחית‬
‫יסוד זה של לאומיות שם דגש על המסגרת המדינית‪ .‬המאחד בין האזרחים הוא ערכי המדינה וערכי‬
‫היסוד של המדינה‪ ,‬וזה מה שמגדיר אותם כאומה‪ .‬השיתוף במסגרת מדינית אחת הוא זה שגורם‬
‫לרגש לאומי ולפטריוטיות של האזרחים השונים‪.‬‬
‫עפ"י דגם זה יסודה של האומה הוא בלידת המדינה עפ"י אמנה חברתית ‪ -‬התאגשות פוליטית של‬
‫יחידים שכרתו ברית ביניהם מרצונם החופשי‪ .‬היחיד לא יכול לחיות מחוץ למסגרת של אומה‪ ,‬אבל‬
‫הוא יכול לבחור לאיזו אומה הוא בוחר להשתייך‪ .‬ה"דבק" המחבר בין חברי האומה הם החוקים וערכי‬
‫היסוד של המדינה ‪ -‬והם יוצרים את הקשר הקהילתי בין הפרטים באומה‪ .‬לפי תפיסה זו ישנה זהות‬
‫בין המדינה ללאום ובכל מדינה קיים רק לאום אחד‪.‬‬
‫דגם זה בא לידי ביטוי בעיקר במדינות מערב אירופה כמו בריטניה וצרפת ובמדינות כמו אוסטרליה‪,‬‬
‫קנדה וכמובן בארה"ב‪.‬‬
‫מיעוטים אתניים במדינות לאום‬
‫רקע חשוב‪ :‬מלחמת העולם הראשונה התנהלה החל מ‪ 1914-‬בין שני גושים מרכזיים ‪ -‬מדינות הציר‬
‫)האימפריה הגרמאנית‪ ,‬האימפריה האוסטרו‪-‬הונגרית והאימפריה העות'מנית( מול מדינות ההסכמה‬
‫)בריטניה‪ ,‬צרפת ורוסיה ‪ -‬עד ‪ - 1917‬וארה"ב ‪ -‬מ‪.(1917-‬‬
‫סיומה של המלחמה הייתה בהכנעה מוחלטת של מעצמות הציר ‪ -‬אוסטרו‪-‬הונגריה התפרקה‬
‫למדינות‪ ,‬האימפריה העות'מנית איבדה את רוב השטחים שלה )למעט טוריקה עצמה( לטובת‬
‫בריטניה וצרפת והאימפריה הגרמאנית נאלצה להיכנע כניעה מוחלטת מול מעצמות ההסכמה ובראשן‬
‫צרפת‪.‬‬
‫הייתה זו המלחמה הראשונה שהייתה בהיקף כמעט עולמי‪ .‬מיליונים נהרגו בקרבות מכל הצדדים‬
‫וההרס היה אדיר ממדים‪ ,‬כמו שמעולם לא היה לפני כן‪.‬‬
‫מפת אירופה מעוצבת מחדש‬
‫עם סיום המלחמה‪ ,‬מפת אירופה השתנתה לחלוטין‪ .‬במקום האימפריה האוסטרו‪-‬הונגרית הוקמו‬
‫מספר מדינות על בסיס לאומי מתוך הרעיון של "ההגדרה העצמית הלאומית" ‪ -‬כלומר לכל לאום יש‬
‫זכות לכך שתהיה לו מדינה משלו שהבסיס למדינה זו יהיה בסיס לאומי‪-‬אתני‪ .‬כך הוקמו מדינות רבות‬
‫בשטחי האימפריה האוסטרו‪-‬הונגרית כמו הונגריה‪ ,‬בולגריה‪ ,‬יוגוסלביה‪ ,‬פולין‪ ,‬צ'כוסלובקיה‪ ,‬לטביה‪,‬‬
‫ליטא‪ ,‬אסטוניה ועוד מדינות רבות‪.‬‬
‫בעקבות המלחמה האימפריה הרוסית איבדה חלקים עליהם הוקמו ליטא‪ ,‬לטביה ואסטוניה‪ .‬גם‬
‫האימפריה העות'מנית איבדה שטחים רבים ביניהם צפון אפריקה וארץ ישראל‪.‬‬
‫עקרון ההגדרה העצמית הלאומית‬
‫עקרון ההגדרה העצמית הלאומית‪ ,‬אותו קבע נשיא ארה"ב וילסון אומר כי לכל עם צריכה להיות‬
‫מדינה שתקדם את היסודות האתניים של הלאום‪ ,‬וכי האוכלוסיה המקומית‪ ,‬שהיא הלאום המתקיים‬
‫במקום‪ ,‬תיקבע את אופי השלטון הרצוי להם ללא התערבות חיצונית‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לא בכל מקום ניתן היה באמת לקיים עיקרון זה‪ ,‬כיוון שקבוצות מיעוט רבות מבחינה אתנית‬
‫המשיכו להתגורר בתוך מדינות הלאום החדשות‪ .‬כך למשל בצ'כוסלובקיה חיו קבוצה גדולה של‬
‫גרמנים וקבוצה קטנה של הונגרים‪ ,‬ובכללם היהודים שלמעשה היו מפוזרים על פני כל היבשת‪.‬‬
‫המדינות המנצחות דרשו ברוח הליברליזם לשמור על זכויות המיעוטים הלאומיים באותן מדינות‪.‬‬
‫המדינות המנצחות העמידו שמירה על זכויות המיעוטים כתנאי להכרה במדינות הללו‪.‬‬
‫פולין כדוגמה למדינה אתנית עם מיעוטים אתניים רבים‬
‫בפולין שהוקמה לאחר מלחמת העולם הראשונה ‪ 30%‬מהאוכלוסייה לא השתייכה ללאום הפולני ‪-‬‬
‫ביניהם היו גרמנים‪ ,‬ליטאים‪ ,‬אוקראינים ויהודים‪ .‬היהודים היו כ‪ 10%-‬מאוכלוסיית פולין ובערים‬
‫הגדולות יותר מ‪ .30%-‬על מנת להבטיח את בטחונם ומניעת פגיעה במיעוטים‪ ,‬ממשלת פולין‬
‫התחייבה לחתום על הסכם המיעוטים‪ ,‬כתנאי להענקת עצמאות לפולין‪.‬‬
‫היהודים בפולין זכו לאוטונומיה תרבותית‪-‬לאומית‪ .‬רוב רובם דיברו יידיש )‪ ,(85%‬קראו עיתונים‬
‫וספרים יהודיים ביידיש‪ ,‬הלכו להצגות תיאטרון ביידיש‪ .‬רוב היהודים התחנכו במוסדות חינוך יהודיים‪,‬‬
‫אם כי בהמשך חלקם עבר גם לבתי הספר הפולניים‪ .‬גם מבחינה פוליטית היהודים הבדילו את עצמם‬
‫והשתייכו למפלגות יהודיות כמו מפלגות ציוניות‪ ,‬אגודת ישראל והבונד‪.‬‬
‫למרות הסכם המיעוטים עליו חתמה פולין‪ ,‬ההתבדלות של המיעוטים השונים הובילה את הממשלה‬
‫ליחס קשה כלפי המיעוטים ובעיקר כלפי היהודים‪ .‬בתחילת שנות העשרים הוטלו מסים מיוחדים על‬
‫סוחרים יהודים והוגבלה קבלתם לעבודה במשרות ממשלתיות וללימודים אקדמאיים‪ .‬אחת התוצאות‬
‫לכך הייתה העלייה הרביעית‪.‬‬