ª-מ - בר אילן חברים

‫‪www.BIUFRIENDS.co.il‬‬
‫בר אילן חברים‬
‫לוח השנה‬
‫‪ .1‬מהם העקרונות עליו מבוסס הלוח הגרגורייני‪ ,‬וכיצד הוא התפתח?‬
‫העקרונות עליו מבוסס הלוח הגרגורייני‪:‬‬
‫מבוסס על סיבוב כדור הארץ סביב השמש וחלוקת הימים לשנים עשר חודשים‪.‬‬
‫הוא התפתח מהלוח היוליאני‪.‬‬
‫‪ .2‬מהם העקרונות עליו מבוסס הלוח המוסלמי‬
‫הלוח המוסלמי מתבסס על הלוח הירחי המבוסס על שנים עשר מחזורים שבהם הירח מקיף את כדור הארץ‪ .‬הירח‬
‫מקיף את כדור הארץ בממוצע במשך עשרים ותשעה ימים שתיים עשרה שעות ‪ 44‬דקות ו – ‪ 3.33‬שניות‪.‬‬
‫‪ .3‬מדוע לעיתים ר"ח הוא יום אחד ולעיתים יומיים?‬
‫מכיוון שיושבי המקומות הרחוקים לא ידעו אם בית הדין יכריז על יום שלושים כתחילת החודש החדש‪ ,‬לכן בכל‬
‫המקומות החלו עם סיום עשרים ותשעה לחודש‪ ,‬אור ליום שלושים‪ ,‬לנהוג בו כראש חודש‪ .‬אם למחרת בלילה לא נראו‬
‫המשואות‪ ,‬ידעו הכל שיום השלושים לא הפך לראש חודש‪ ,‬וראש החודש יחול רק למחרת והם ציינו גם למחרת את‬
‫ראש חודש‪ .‬כך‪ ,‬שלעיתים ציינו יומיים ראש חודש‪.‬‬
‫‪ .4‬מהם מנהגי ראש חודש?‬
‫במקרא מצויין ראש חודש כיום שמקריבים בו קורבן מוסף ותוקעים בעת ההקרבה בחצוצרות‬
‫בספרי הנביאים מתואר הנוהג לערוך סעודות משפחתיות‪ ,‬שבתון ממלאכה וביקור אצל הנביא לשמוע דבר ה'‪.‬‬
‫בימי האמוראים נהגו יהודי בבל לומר חצי הלל כדי לעשות היכר ולפרסם את יום ראש חודש שהיה להם אמצעי פרסום‬
‫שונה והוא השבתון שנהגו בו בראש חודש‪ ,‬עוד מימי הבית מחמת הקרבת קורבן מוסף‪.‬‬
‫חכמי אשכנז‪ ,‬בימי הביניים‪ ,‬אסרו עשיית מלאכה בראש חודש ‪ -‬מהם שאסרו כל מלאכה‪ ,‬מהם שהבחינו בין מלאכות‬
‫אסורות למותרות ויש שהבחינו בין נשים לגברים‪ ,‬שהנשים בלבד נמנעו מלעשות מלאכה‪ ,‬מפני שהזדרזו להביא לנדבת‬
‫המשכן שהוקם בראש חודש ניסן‪.‬‬
‫בתקופת התנאים הנהיגו את חובת הקריאה בתורה בראש חודש מספר במדבר כח; א ‪ -‬טו‪ ,‬ועולים לתורה ארבעה‬
‫קרואים‪ .‬בתקופת הגאונים הוסיפו את תפילת יעלה ויבוא בתפילות העמידה (בערבית‪ ,‬שחרית ומנחה) ובברכת המזון‪.‬‬
‫בתקופת הגאונים נהגו בא"י לעשות בראש חודש סעודות גדולות‪ .‬הנשים לא עשו מלאכה והתלמידים שבתו‬
‫מלימודיהם‪ .‬מן המנחה ולמעלה התאספו חבורות של זקנים וחשובים לסעודות חגיגיות‪ ,‬שעשו בהן קידוש שנוסחו היה‪:‬‬
‫'מקדש ישראל וראשי חדשים'‪.‬‬
‫‪ .5‬מושגים‪ :‬שבת מברכין‪ ,‬ימי ספירת העומר‪ ,‬ימי בין המצרים‪ ,‬בין כסה לעשור‪ ,‬ימים נוראים‪ ,‬עשרת ימי‬
‫תשובה‪.‬‬
‫שבת מברכין‪ -‬השבת שלפני ראש חודש קרויה 'שבת מברכין' ובה מכריזים‪ ,‬לפני תפילת מוסף‪ ,‬על היום שיחול בו‬
‫ראש חודש‪.‬‬
‫ימי ספירת העומר – מצוות עשה מהתורה לספור מט"ז בניסן ‪ 50‬יום עד חג השבועות‪.‬‬
‫ימי בין המצרים‪ -‬הם שלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז‪ ,‬היום שבו הובקעה חומת ירושלים לתשעה באב‪ ,‬היום‬
‫שבו חרב בית המקדש‪ .‬ימים אלה מציינים את ימי הצרה והמצוקה הקשורים לחורבן בית המקדש הראשון והשני‪ ,‬וחלים‬
‫בהם דיני אבלות ההולכים ומחמירים ככל שקרבים לתשעה באב‪.‬‬
‫בין כסה לעשור‪ -‬הם ‪ 10‬הימים מ‪-‬א' בתשרי עד י' בתשרי והם עשרת ימי תשובה‪.‬‬
‫ימים נוראים‪ -‬בספרות ימי הביינים כונו עשרת ימי תשובה מ‪-‬א' תשרי ועד י' בתשרי‪.‬‬
‫עשרת ימי תשובה‪ - -‬הם ‪ 10‬ימים מ‪-‬א' בתשרי עד י' בתשרי שבהם גזר דינם של הבינוניים נשאר פתוח ועומד‪ ,‬וע"י‬
‫חזרה בתשובה ניתן להיחתם לחיים ‪.‬‬
‫עשרת הימים שמראש השנה ועד יום כיפור קרויים במקורות ההלכתיים והמדרשיים "עשרת ימי תשובה"‪ ,‬בספרות ימי‬
‫הביניים כונו בשם "ימים נוראים"‪ ,‬תיאור המשקף את הלך רוחו של האדם לקראת יום הדין‪ .‬ובשם נוסף שניתן הוא‪" :‬בין‬
‫כסה לעשור"‪ .‬ע"פ המקורות‪" ,‬כסה" הוא כינוי לראש השנה‪ ,‬ו"עשור" הוא כינוי ליום כיפור שחל בעשור לחודש‪.‬‬
‫שבת‪:‬‬
‫‪ .6‬מהם היסודות הלכתיים שעליהן נשענת השבת?‬
‫שבת נשענת על ארבעה יסודות הלכתיים‪ ,‬שכל הלכות השבת נגזרות מהם‪:‬‬
‫זכור ‪ -‬התורה מצווה‪' :‬זכור את יום השבת לקדשו '‬
‫שמור'‪-‬שמור את יום השבת לקדשו' ציווי זה כולל להישמר מעשיית כל מלאכה‪.‬‬
‫כבוד שבת כל ההכנות הנעשות לכבוד השבת‬
‫עונג שבת‪ -‬הנאה בשבת הכוללת בעיקר הנאה ממה שהוכן לכבוד השבת‬
‫‪ .7‬מה ההבדל בין כבוד שבת לעונג שבת?‬
‫הבדל בין כבוד שבת לעונג שבת הוא‪ ,‬שכבוד השבת מתייחס לכל ההכנות הנעשות לפני כניסת השבת‪ ,‬לכבוד‬
‫השבת‪.,‬כגון רחצה ולבישת מלבושים נקיים ונאים‪,‬עריכת שולחן לסעודת שבת‪,‬סידור הבית והדלקת נרות‬
‫עונג שבת מתייחס להנאה בשבת עצמה הכוללת בעיקר הנאה ממה שהוכן לכבוד השבת‪.‬‬
‫‪ .8‬מהם שלוש השיטות לגבי חישוב זמן כניסת השבת?‬
‫שיטת רבי אלעזר ממיץ‪ -‬זמן מהלך שלושת רבעי מיל מסתיים עם השקיעה‪ ,‬לפניו זמן כוכב אחד ואחריו זמן שלושה‬
‫כוכבים‪.‬‬
‫שיטת הרמב"ם ‪-‬זמן בין השמשות מתחיל משקיעת החמה ‪.‬‬
‫שיטת רבנו יעקב תם ‪ -‬לאחר שלושה ורבע מיל מהשקיעה מתחיל זמן בין השמשות‪.‬‬
‫‪ .9‬מהו זמן בין השמשות‪ ,‬ומהם הדינים הנהוגים לגביו?‬
‫זמן בין השמשות הוא מהלך אדם מרחק שלשה חלקי מיל (שם)‪ .‬מיל הוא יחידת אורך כק"מ‪,‬בתרגום ההלכה לימינו ישנן‬
‫שיטות שונות‪:‬‬
‫שיטה אחת סבורה‪ ,‬שזמן מהלך מיל הוא שמונה עשרה דקות‪.‬‬
‫שיטה שניה סבורה‪ ,‬שהוא זמן של עשרים ושתיים דקות‪.‬‬
‫שיטה שלישית סבורה‪ ,‬שמשך הזמן הוא עשרים וארבע דקות‪.‬‬
‫הדינים הנהוגים לגביו‪ :‬אין לעשות בו מלאכה‪.‬‬
‫‪ .10‬כיצד חושבו זמני כניסת שבת בירושלים‪ ,‬חיפה ותל אביב?‬
‫מנהג בת"א להדליק נרות ‪ 22‬דקות לפני השקיעה כי חישבו את חצי השעה הזמנית הקצרה ביותר שאותה הצמידו לכל‬
‫שבתות השנה ‪.‬‬
‫בחיפה נוהגים לקבל שבת ‪ 30‬דקות לפני השקיעה‪ ,‬כי מחשבים חצי שעה של ‪ 60‬דקות‪.‬‬
‫לעומת זאת בירושלים מחשבים את החצי השעה הזמנית הארוכה ביותר במשך השנה‪ ,‬שהיא ‪ 40‬דקות ואותה מצמידים‬
‫לכל שבתות השנה‪.‬‬
‫‪ .11‬מדוע מתנגד הרב עובדיה יוסף למנהג ירושלים לקבל שבת ארבעים דקות לפני השקיעה?‬
‫הרב עובדיה יוסף מתנגד לקבל שבת ארבעים דקות לפני השקיעה ומוכיח מספרים של חכמי ירושלים‪ ,‬מהדורות‬
‫הקודמים‪ ,‬שקיבלו שם שבת עשרים דקות לפני השקיעה הוא טוען שלא הזכירו כלל אף ברמז שקיים מנהג בירושלים‬
‫לקבל את השבת ארבעים דק לפני השקיעה ‪.‬‬
‫‪ .12‬מהי שעה זמנית?‬
‫שעה זמנית היא חלוקת שעות האור לשנים עשר חלקים‪ ,‬והשניה‪ ,‬שעה בת ששים דקות‪ .‬בספרות המשנה והתלמוד‬
‫שעה היא' שעה זמנית 'ויש לכך השלכות בנוגע לזמן תפילה‪ ,‬קריאת שמע‪ ,‬ביעור חמץ בפסח ועוד (קיימים שתי שיטות‬
‫חישוב לשעה זמנית האחת מחלקת את השעות מהזריחה ועד השקיעה לשנים עשר חלקים‪ ,‬והשניה מחלקת את‬
‫השעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים לשנים עשר חלקים)‪.‬‬
‫בימות הקיץ הארוכים יש כשש עשרה שעות אור ובימות החורף הקצרים יש כעשר שעות אור‪ .‬לפיכך‪ ,‬בימות הקיץ שעה‬
‫זמנית היא בערך בת שמונים דקות (שעות ‪ 12/16 = 1 3/1‬כל שעה זמנית היא שעה ושליש = בת שמונים דקות)‪,‬‬
‫בימות החורף הקצרים‪ ,‬כל שעה היא בערך בת חמישים דקות (השעה ‪ 12/10 = 6/5‬כל שעה זמנית היא ‪ 6/5‬השעה =‬
‫‪ 50‬דקות)‪ .‬לפיכך‪ ,‬חצי שעה זמנית בקיץ היא כארבעים דקות וחצי שעה זמנית בחורף היא בת כעשרים וחמש דקות‪.‬‬
‫‪ .13‬מהן הסיבות להדלקת נר שבת?‬
‫הנרות נועדו להאיר את הבית בזמן סעודת ליל שבת‪,‬‬
‫בליל שבת קיימת מצווה לקדש את השבת ולאכול את סעודת ליל שבת שנערכה לאחר צאת הכוכבים וכדי להאיר להם‬
‫השתמשו בנרות‪.‬‬
‫‪ .14‬על מי חלה חובת הדלקת הנרות?‬
‫חובת הדלקת נרות חלה על גברים ונשים(נשואים וגם רווקים) כאשר לנשים יש עדיפות והן קודמות לגברים‪.‬‬
‫‪ .15‬מה ההבדל בין נרות שבת לנרות חנוכה?‬
‫נר שבת חייבים להדליק איש בחדרו גם שלא בביתו ‪,‬בנרות חנוכה החובה היא הדלקת נר איש בביתו‪ ,‬ואם אדם שוהה‬
‫מחוץ לביתו ואחד מבני המשפחה הדליק הדלקה זו מוציאה ידי חובה את השוהה מחוץ לביתו אך הוא רשאי להדליק‬
‫במקום שהותו ‪.‬‬
‫‪ .16‬כמה נרות מדליקים‪ ,‬ציין את המנהגים השונים‬
‫הדין הוא הדלקת נר אחד‪,‬נוהגים כיום להדליק שני נרות שבת‪,‬‬
‫אולם ישנם מנהגים שונים‪ :‬הדלקת ‪ 7‬נרות כנגד ‪ 7‬ימות השבוע‪,‬הדלקת ‪ 10‬נרות כנגד עשרת הדברות או הדקלת נרות כמניין‬
‫מספר הנפשות בבית‪.‬‬
‫‪ .17‬מה ההבדל בין אשכנזים לספרדים באשר לברכת הנרות כיצד תנהג אישה המבקשת לעשות מלאכה‬
‫לאחר הדלקת הנרות?‬
‫בקרב חלק מקהילות ספרד ועדות המזרח נהוג קודם לברך ואחר כך להדליק )‪ ,‬אולם באשכנז נהגו קודם להדליק‬
‫ואח"כ לברך‪.‬‬
‫אם האישה התנתה בליבה שלא לקבל את השבת בהדלקת הנרות‪ ,‬תוכל לעשות עוד מלאכה ולקבל את השבת בליבה‬
‫בעת השקיעה‪.‬‬
‫‪ .18‬מהי תפילת "קבלת שבת"‪ ,‬מי יסד אותה?‬
‫את השבת מקבלים בתפילת קבלת שבת‪ ,‬שנוסדה על ידי מקובלי צפת במאה השש עשרה‪ .‬הם יצאו לשדה מחוץ לעיר‬
‫ופניהם למערב‪ ,‬כדי לקבל את השבת תוך אמירת מזמורי תהילים‪.‬‬
‫לפי מנהגו של רבי משה קורדוברו‪ ,‬התחילו במזמור צה בתהלים לכו נרננה‪ ,‬וצרפו עוד חמשה מזמורים צו ‪ -‬צט‪ ,‬כט‪ ,‬סך‬
‫הכל ששה מזמורים כנגד ששת ימי החול‪ .‬אח"כ אמרו את הפיוט לכה דודי‪ ,‬שחיברו ר' שלמה אלקבץ‪ ,‬אף הוא ממקובלי‬
‫צפת‪ .‬יש הסבורים‪ ,‬שהשיר חובר עוד קודם לכן והוא ניסח אותו מחדש‪ ,‬ואף הוסיף לו מספר בתים‪ .‬לאחר לכה דודי‬
‫אמרו את פרק צב בתהילים‪' :‬מזמור שיר ליום השבת' והתפללו תפילת ערבית‪.‬‬
‫לפי מנהג האר"י אמרו את פרק כט בתהילים 'מזמור לדוד'‪ ,‬שמצויינים בו שבעה קולות כנגד שבעת ימי בראשית‪,‬‬
‫לאחריו אמרו את הפיוט לכה דודי‪ ,‬והתפללו ערבית‪.‬‬
‫‪ .19‬מדוע קוראים בשבת את ההפטרה ופרקי אבות?‬
‫לאחר קריאת התורה קוראים את ההפטרה‪ .‬הפטרה פירושה סיום והשלמה ‪ -‬שהשלימו את הקריאה בתורה‪ ,‬בקריאה‬
‫מספרי הנביאים של פרקים בעלי זיקה לתוכן הפרשה‪ .‬יש הסבורים‪ ,‬שקריאת ההפטרה תוקנה בימי בית שני‪ ,‬כחלק‬
‫מפולמוס עם השומרונים‪ ,‬שכפרו בדברי הנביאים‪ .‬אחרים סבורים‪ ,‬שקריאתם נקבעה בתקופה החשמונאית‪ ,‬כשאסרו‬
‫את הקריאה בתורה ומצאו תחליף בקריאת ההפטרה‪.‬‬
‫הגאונים גם הנהיגו לקרוא את פרקי אבות בתקופה מפסח עד שבועות‪ ,‬בנימוק שהדבר ניקבע לכבודו של משה רבינו‬
‫שנפטר‪ ,‬לפי המסורת‪ ,‬בשבת בשעת המנחה‪ .‬מסכת זו פותחת במילים משה קיבל תורה מסיני וכו'‪ .‬יש הסבורים‪,‬‬
‫שמאחורי נימוק זה מסתתרת מגמת פולמוס אנטי קראית שהדגישה את קדושתה של תורה שבעל פה‪ ,‬שגם היא ניתנה‬
‫למשה בסיני‪ ,‬ולכן מוזכר בה שלשלת קבלת התורה‪ ,‬ממשה ועד חכמים‪ ,‬כדי לבסס את האמונה בכך‪.‬‬
‫‪ .20‬מהו קידוש והבדלה מהתורה ומה מדרבנן?‬
‫מצוות קידוש היא מהתורה ונלמדת מהפסוק‪' :‬זכור את יום השבת לקדשו' (שמות כ‪:‬ח)‪ ,‬ולגבי הבדלה מחלוקת אם‬
‫חובתה מהתורה או מדברי חכמים‪.‬‬
‫מצוות קידוש מהתורה היא זכירה בדיבור‪ ,‬היינו באמירת דברי שבח וקידוש למעלתו של היום משאר ימי השבוע‪.‬‬
‫חכמים הוסיפו מעשה‪ ,‬היינו שיש לומר את הקידוש על משהו מוחשי ‪ -‬על היין‪ ,‬וזאת כדי לעורר את האדם‬
‫‪ .21‬מדוע קידוש נאמר בעמידה?‬
‫יש הנוהגים לומר קידוש בעמידה משום שאמירת ויכלו השמים‪ ,‬וכו' (בראשית ב א ‪ -‬ג) הפותחת את הקידוש‪ ,‬היא עדות‬
‫שהקב"ה שבת ביום השביעי ממלאכת בריאת העולם‪ ,‬ועל פי ההלכה עדות נאמרת בעמידה ככתוב‪' :‬ועמדו שני‬
‫האנשים' (דברים יט; יז) אך יש הנוהגים רק להתחיל לאומרו בעמידה ומיד לשבת‪ ,‬משום שצריך להיות ניכר שקידוש‬
‫נאמר במקום הסעודה‪ .‬אחרים נהגו מנהג של פשרה‪ :‬לעמוד בקטע הראשון של אמירת ויכלו ולשבת בקטע השני מן‬
‫הברכות והלאה‪.‬‬
‫‪ .22‬ציין את הדינים הקשורים לקידוש‬
‫שיעור היין לקידוש הוא רביעית (‪ 87‬סמ"ק וי"א ‪ 150‬סמ"ק)‪ ,‬המקדש חייב לשתות לפחות רוב רביעית אך ניתן לחלק את‬
‫היין למסובים‪ ,‬ושתיית רוב רביעית על ידי כולם מצטרפת לשיעור‪ .‬הקידוש חייב להיות במקום הסעודה‪ ,‬הווה אומר‪ ,‬מיד‬
‫לאחריו יש לאכול את סעודת ליל שבת‪ .‬גם למחרת‪ ,‬ביום שבת‪ ,‬יש חובה לקדש‪ .‬חובת קידוש זו היא לכל הדעות מדברי‬
‫חכמים‪ .‬קידוש זה קצר מהקידוש של הלילה וכולל רק את ברכת היין‪ ,‬והוא נקרא בלשון סגי נהור‪' :‬קידושא רבה'‪ ,‬היינו‬
‫הקידוש כביכול ה'גדול'‪ .‬יש שנהגו להקדים לו פסוקים מהתורה ומהנביא על השבת‪.‬‬
‫במקצת קהילות אשכנז וספרד נהגו לקדש גם לפני סעודה שלישית‪ ,‬ומסיבות שונות נשכח המנהג‬
‫‪ .23‬מי שאין לו יין לקידוש או להבדלה כיצד ינהג?‬
‫מי שאין לו יין או שיין לא חביב עליו‪ ,‬רשאי להבדיל גם על משקה חשוב אחר‪ ,‬שלא שותים אותו כדי להרוות את הצמאון‪,‬‬
‫אלא בשביל כבוד הסעודה וכבוד האורחים‪ ,‬כגון יי"ש או בירה‪ ,‬לפי הפסיקה הספרדית צריך שיהיה בו אלכוהול‪ ,‬ולפי‬
‫הפסיקה האשכנזית מספיק שזה יהיה משקה חשוב שנוהגים לכבד בו אורחים ‪.‬‬
‫‪ .24‬מדוע מריחים בשמים ומברכים על הנר במוצאי שבת?‬
‫מריחים בשמים אמר ושבכל ערב שבת ניתנת באדם נשמה יתירה ובמוצאי שבת היא ניטלת ממנו‪ ,‬ומיישבים את נפשו‬
‫של האדם בריח טוב‪.‬‬
‫במוצ"ש‪,‬בהבדלה מברכים על הנר‪ .‬הטעם לברכת הנר הוא‪ ,‬שמכיוון שנאסרה הבערת אש בשבת באחד מל"ט אבות‬
‫מלאכה ועכשיו הותר השימוש באש‪.‬‬
‫טעם נוסף לברכה זו נסמך על המדרש מתאר שבמוצאי שבת נוצרה האש הראשונה על ידי אדם הראשון‪ ,‬שלקח שתי‬
‫אבנים וחיככן זו בזו ‪.‬‬
‫‪ .25‬מדוע מסתכלים בציפורניים בשעת ברכת הנר בהבדלה?‬
‫במדרש נאמר‪ ,‬שזה זכר למעשיו של אדם הראשון‪ ,‬שהודה לה' על ששלח לו עמוד אש להצילו מאימת הנחש‪ ,‬שלא‬
‫יכישו‪ ,‬הוא פשט ידיו וברך את ברכת מאורי האש‪ .‬לכן קובע המדרש‪ ,‬שחייב אדם לפשוט ידיו במוצאי שבת לאור הנר‬
‫ולהסתכל בציפורניים‪ ,‬שהן לבנות מהגוף‪ ,‬ואומר ברוך מאורי האש‪.‬‬
‫המקובלים הדגישו את חשיבות ההסתכלות בציפורניים‪ ,‬בכך‪ ,‬שהציפורן נמצאת בגב החיצוני של כף היד‪ ,‬הצד החיצוני‬
‫הוא סמל של הסיטרא אחרא‪ ,‬ובכפיפת הציפורניים‪ ,‬כלפי פנים‪ ,‬לאור הנר‪ ,‬כופפים את ה'סיטרא אחרא' לאור הקדושה‪.‬‬
‫‪ .26‬מהו המקור לאכילת שלוש סעודות בשבת?‬
‫מצוות חכמים לאכול שלוש סעודות בשבת כדי לקיים את מצוות עונג שבת‪ .‬רמז לכך מצוי בעניין אכילת המן במדבר‪:‬‬
‫'ויאמר משה‪ ,‬אכלהו היום כי שבת היום לה'היום לא תמצאהו בשדה' (שמות טז; כה)‪ ,‬מאיזכור המילה 'היום' שלוש‬
‫פעמים למדו התנאים שקיימת חובה לאכול שלוש סעודות בשבת‬
‫‪ .27‬מהם שני הטעמים לכיסוי חלות השבת?‬
‫שני הטעמים לכיסוי החלות‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי סדר ברכות הנהנין שקבעו חז"ל המתבסס על הפסוק‪" :‬ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן‬
‫ודבש (דברים ח; ח)‪ ,‬יש להקדים את ברכת המוציא לחם לפני ברכת בורא פרי הגפן על היין‪ ,‬כי הלחם מופיע ראשון‬
‫בפסוק‪ .‬מאידך‪ ,‬אסור לאכול בליל שבת בטרם אמירת הקידוש‪ ,‬לכן הפתרון ההלכתי שהוצע היה לכסות את החלות עד‬
‫לאחר הקידוש‪:‬‬
‫שלא יראה הפת בשתו‪ ,‬שאין מקדשין עליו אלא על היין והוא יש לו דין קדימה בשארי מקומות(שו"ע או"ח‪ ,‬סימן‬
‫רעא‪ ,‬משנה ברורה ס"ק מא)‪.‬‬
‫ב‪ .‬המדרש מתאר‪ ,‬שהמן שירד לישראל במדבר היה כמונח בקופסה‪ ,‬טל מלמטה וטל מלמעלה‪ ,‬כך גם מונחות חלות‬
‫השבת על השולחן‪ ,‬מפה תחתיהן וכיסוי עליהן‪.‬‬
‫‪ .28‬מה ההבדל בין סעודה שלישית לשתי הסעודות האחרות של השבת?‬
‫‪ .29‬מהו הרקע לאכילת דגים וחמין בסעודות השבת?‬
‫מנהג לאכילת דגים היה לאור שכיחות הדגים בארץ ובבבל ‪ ,‬הדג היה זול וזמין כמו כן מסמל פיריון וסגולה נגד עין הרע‪.‬‬
‫המנהג לאכול חמין בשבת היה כנגד החלטת הקראים שאין לאכול אוכל שהתבשל על האש במהלך השבת (לן על האש‬
‫)‬
‫‪ .30‬מה בין "אב מלאכה" ל"תולדה?"‬
‫כל מלאכה הדומה לאב מלאכה‪ ,‬בתכליתה או באופן עשייתה‪ ,‬אסורה אף היא מהתורה בשבת וקרויה תולדה‪,‬‬
‫חומרת איסור אבות זהה לתולדות‪ .‬הדבר מתבטא בעונש הזהה המוטל על מי שעובר על אב מלאכה או תולדה‪..‬‬
‫‪ .31‬מניין נלמדו ‪ 39‬אבות המלאכה האסורות בשבת‪ ,‬לכמה קבוצות הן מתחלקות? ומה מאפיין כל‬
‫קבוצה?‬
‫מסורת תושב"ע קבעה שהן שלושים ותשע המלאכות החשובות‪ ,‬שהיו במלאכת הקמת המשכן במדבר‪ .‬מלאכות אלה‬
‫כוללות את כל תחומי היצירה האנושית ומחולקות לחמש קבוצות‪ ,‬כאשר כל קבוצה קשורה לדרגה מסויימת בהתפתחות‬
‫האדם והן קרויות‪ :‬אבות מלאכה‪.‬‬
‫בקבוצה הראשונה מונה אחת עשרה מלאכות המשקפות את השלב הראשון של התרבות המיושבת‪.‬‬
‫הקבוצה השניה מונה שלוש עשרה מלאכות‪ ,‬המשקפות את השלב הבא בהתפתחות האדם‪ ,‬והן כוללות את התעשייה‬
‫הבייתית בהכנת הבגדים‪ .‬מלאכות אלה שימשו להכנת האריגים‪.‬‬
‫הקבוצה השלישית מונה תשע מלאכות המתארות את השלב בנוסף בהתפתחות האנושית‪ ,‬לתרבות הסופרים‬
‫והספרים‪ .‬מלאכות אלה הוצרכו להכנת העורות לכיסוי המשכן (שמות כו; יד) ולפעולות של כתיבה ומחיקה‪ ,‬לסימון קרשי‬
‫המשכן שישמר סדרם הקבוע‪.‬‬
‫בקבוצה הרביעית יש חמש מלאכות‪ ,‬המשקפות את התפתחותה של האנושות לתרבות של אומנים ויוצרי כלים‪.‬‬
‫מלאכות אלה היו בהרכבת המשכן ובפירוקו (שמות ב; יח)‪ ,‬ובעבודות המתכת של צריפה ויציקה (שמות לח; כז)‬
‫ובהשלמת ציפוי הזהב של קרשי המשכן (שמות לו; לד)‬
‫הקבוצה החמישית מונה את מלאכת ההוצאה מרשות לרשות‪ ,‬שנעשתה בהבאת התרומות של עם ישראל לעושים‬
‫במלאכת המשכן (שמות לו; ג)‪ .‬מלאכה זו אינה מהווה שינוי בגוף החפץ אלא רק במיקומו ‪ -‬בהעברתו מרשות היחיד‬
‫לרשות הרבים‪.‬‬
‫‪ .32‬מהם איסורי ה"שבות"‪ ,‬ומדוע נאסרו?‬
‫חכמי ישראל שקדו לחזק את מעמדה של השבת‪ ,‬לכן הם גזרו גזירות ששמן איסור שבות‪,‬‬
‫העקרונות שהנחו את החכמים בגזירותיהם הם אלה‬
‫א‪ .‬גזירות על פעולות שעשייתן עלולה לגרור מלאכה אסורה מהתורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬גזירות שנועדו לשמור על ייחודה של השבת‬
‫‪ .33‬איסור "מוקצה" ע"י מי נאסר ומדוע? (יש לדעת את סוגי המוקצה השונים)‬
‫גזירות על פעולות שעשייתן עלולה לגרור מלאכה אסורה מהתורה‪ ,‬לכן נאסר‪:‬‬
‫איסור מוקצה – אסור לטלטל כלים‪ ,‬שנועדו למלאכה האסורה בשבת‪ .‬לדוגמא‪ :‬מהתורה אסורה הכתיבה‪ ,‬אך אין‬
‫איסור מהתורה לטלטל כלי כתיבה‪ ,‬אך חכמים אסרו זאת מחשש שהטילטול עלול להביא לכתיבה‪ .‬איסורים אלה‪ ,‬של‬
‫טילטול‪ ,‬קרויים מוקצה‪ ,‬שפירושו הנח את החפץ ואל תטלטלו‪ ,‬המוקצה מתחלק לארבעה סוגים עיקריים‪:‬‬
‫א‪ .‬כלי שמלאכתו לאיסור ‪ -‬חפץ המשמש לעשיית מלאכה האסורה בשבת‪ ,‬אולם מותר לטלטלו לצורך שימוש המותר‬
‫בשבת ‪ -‬שימוש לצורך גופו‪ ,‬כגון פטיש לפצח בו אגוזים או לצורך מקומו‪ ,‬היינו כשמבקשים להשתמש במקום שבו‬
‫מונח הכלי‪ ,‬מותר לטלטל את הכלי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מוקצה מחמת גופו ‪ -‬כל דבר שאינו ראוי למאכל אדם או בהמה בשבת‪ ,‬אסור בשימוש‪ ,‬כגון‪ :‬קמח‪ ,‬בשר ודגים‪,‬‬
‫שאינם מבושלים‪ ,‬כמו כן נכלל בכך האיסור של שימוש בבעלי חיים‪ .‬אין לגעת בהם או ללטפם‪ .‬האכלתם נעשית שלא ע"י‬
‫נגיעה בהם‪.‬‬
‫ג‪ .‬מוקצה מחמת חסרון כיס ‪ -‬כלי יקר שאדם מקפיד לשומרו‪ ,‬שלא יתקלקל והוא מיועד לשימוש האסור בשבת‪.‬‬
‫ד‪.‬בסיס לדבר האסור ‪ -‬כל דבר המותר לטילטול בשבת‪ ,‬שהניחו עליו דבר מוקצה מלפני השבת‪ ,‬הופך את ההיתר‬
‫להיות בסיס לדבר האסור‪ .‬לדוגמא‪ :‬קופסת גפרורים שהונחה על גבי ספר‪ ,‬הספר אסור בשימוש כל השבת‪ ,‬כי הוא הפך‬
‫להיות בסיס לדבר האסור‪.‬‬
‫‪ .34‬מתי מותר ומתי אסור ליהנות ממלאכת שבת של נכרי ושל יהודי?‬
‫איסור אמירה לנכרי ‪ -‬נאסר לומר לנכרי לעשות מלאכה בשבת עבור היהודי‪ .‬איסור זה קיים גם אם יאמר לו ביום חול‪ .‬נכרי‬
‫שעשה מלאכה בשבת עבור היהודי בשבת‪ ,‬אסור ליהודי ליהנות ממנה בשבת‪ ,‬ועליו להמתין בצאת השבת את פרק הזמן‬
‫הדרוש לעשייתה‪ ,‬ורק אז יהיה רשאי ליהנות ממנה‪ ,‬גזירה שמא יאמר לו לעשותה בשבת‪ .‬אולם‪ ,‬כשהאמירה היא עקיפה‪ ,‬אזי‬
‫היא מותרת‪.‬‬
‫איסור הנאה מחילול שבת של יהודי ‪ -‬וזאת לפי הכללים הבאים‪:‬‬
‫מי שעשה‪ ,‬במזיד‪ ,‬בשבת מלאכה אסורה מהתורה‪ ,‬אסור לחוטא ליהנות מהמעשה לעולם‪ ,‬ואחרים רשאים ליהנות מהמעשה‬
‫מיד במוצ"ש‪ ,‬ואין צורך להמתין את פרק הזמן הדרוש לעשייתה‪ ,‬כבמלאכת נוכרי‪ ,‬משום שאין חשש שיהודי יורה ליהודי אחר‬
‫לעשות מלאכה בשבת‪ .‬אולם לדעת אחד מגדולי פוסקי הדור הרב אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל המכונה 'החזון איש' אם‬
‫המעשה נעשה עבורם באופן קבוע בכל שבת‪ ,‬גם להם אסור ליהנות מאותה מלאכה לעולם‪.‬‬
‫אם המעשה נעשה בשוגג‪ ,‬מותר גם לעושה להשתמש וליהנות מהמעשה במוצ"ש מיד‪.‬‬
‫‪ .35‬מהו העונש על חילול שבת במזיד על אבות ותולדות‪ ,‬ומהם התנאים לעונש?‬
‫חומרת חילול שבת באיסורי תורה‪ ,‬חמורה יותר מאיסורי חכמים‪ .‬המחלל שבת באיסורי תורה‪ ,‬שעבר על אבות מלאכה‬
‫ותולדות‪ ,‬אם יתמלאו כל התנאים הנדרשים לעונש‪ ,‬הוא ייענש על ידי בית דין מוסמך‪ ,‬בזמן המקדש ‪ -‬בעונש מוות גופני של‬
‫סקילה באבנים כפי שעשו למקושש במדבר (במדבר טו‪ ,‬לה‪ -‬לו) ובידי שמים‪ ,‬הוא יענש‪ ,‬בעונש כרת‪ ,‬שנשמתו לא תזכה לחיי‬
‫העולם הבא ולא יקום לתחיה בתחיית המתים‪.‬‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪.1‬המלאכה נעשתה בשלמותה‪.‬‬
‫‪ .2‬המלאכה נעשתה ללא סיוע של אדם נוסף‪.‬‬
‫‪ .3‬המלאכה נעשתה בצורה ישירה ולא בצורה עקיפה הנקראת‪' :‬גרמא'‪.‬‬
‫‪ .4‬המלאכה נעשתה מתוך ידיעה שהיא אסורה‪ ,‬שהיום יום שבת‪ ,‬ומידיעה מראש של העונש‪.‬‬
‫‪ .5‬המלאכה צריכה להיות 'מלאכת מחשבת' כדוגמת מלאכת המשכן‪ ,‬לכן היא צריכה להעשות 'כדרכה' ולא בשינוי מהאופן‬
‫הרגיל‪ ,‬הנקרא בהלכה כ'לאחר יד'‪ .‬כמו כן עליה להעשות בכוונה‪ ,‬היינו מתוך מחשבה ולא מלאכה שנבעה מתוך טעות‬
‫וחוסר תשומת לב‪ ,‬מצב זה של מלאכה שנעשתה בחוסר תשומת לב נקרא בהלכה 'מתעסק'‪ .‬כמו כן צריך שהמלאכה תהיה‬
‫'צריכה לגופה' ‪ ,‬היינו לצורך תכלית מסויימת‪ .‬המלאכה צריכה להיות לצורך תיקון ולא קלקול‪ ,‬ועליה להיות 'מלאכה בת קיום'‪,‬‬
‫היינו מלאכה שעשויה להתקיים ולא להמחק ולהעלם‪.‬‬
‫‪ .6‬המלאכה צריכה להיות ב'שיעור'‪ ,‬היינו במידה או בכמות המוגדרת בהלכה‪.‬‬
‫‪ .7‬שני עדים כשרים רואים אותו שניגש לבצע את העבירה‪.‬‬
‫‪ .8‬העדים מתרים בו מראש‪ ,‬היינו שמזהירים אותו מלבצע את העבירה ומיידעים אותו בעונשה ולמרות זאת‪ ,‬הוא מבצע את‬
‫העבירה סמוך להזהרה‪' :‬תוך כדי דיבור'‪.‬‬
‫כל התנאים הללו חייבים להתקיים במצטבר ואם חסר אחד מהתנאים ‪ 7‬ו ‪ 8-‬עונשו יהיה רק כרת‪.‬‬
‫‪ .36‬מהו העונש על חילול שבת של איסורי "שבות?"‬
‫העובר על גזירות חכמים מכים אותו בעונש מלקות‪ ,‬כפי ראות עיני בית הדין‪ .‬עונש זה נקרא מכת מרדות‪ ,‬כי הוא מרד בדברי‬
‫חכמים (אין אלה שלושים ותשע מלקות האמורות בתורה‪ ,‬אלא זה עונש שמספר המלקות שבו נקבע ע"י חכמים אפילו יותר‬
‫משלושים ותשע)‪.‬‬
‫‪ .37‬מה דין פיקוח נפש בשבת‪ ,‬ומניין למדים זאת?‬
‫שבת נדחית מפני סכנת נפשות ואפילו ספק נפשות דוחה את השבת‪ ,‬פרטי הלכה זו נישנו בספרות המשנה והתלמוד‬
‫ובפוסקים המאוחרים‪.‬‬
‫ימים טובים‬
‫‪ .38‬הגדר את המושג ימים טובים‪ ,‬וציין מהם‬
‫המועדים המקראיים וגם הבתר מקראיים‪ ,‬מלבד ימי האבל והצום‪ ,‬קרויים בספרות התנאית‪ ,‬ימים טובים‪ .‬אולם‬
‫בספרות האמוראית ובעקבותיה בספרות הגאונים‪ ,‬הראשונים והפוסקים‪ ,‬יוחד השם ימים טובים רק למועדים שנאסרה‬
‫בהם מלאכת עבודה‪ ,‬והם‪ :‬יום ראשון ויום שביעי של פסח (ויקרא כג; ז‪ :‬במדבר כח; יז‪ ,‬כה)‪ ,‬שבועות (ויקרא כג; כא‪:‬‬
‫במדבר כח; כו)‪ ,‬יום תרועה (במדבר כט; א‪ :‬בויקרא כג; כד‪ :‬זכרון תרועה)‪ ,‬יום ראשון של סוכות (ויקרא כג; לד‪:‬‬
‫במדבר כט; ב)‪ ,‬שמיני עצרת (ויקרא כג; לו‪ :‬במדבר כט; לה)‪ .‬מקצת מהימים טובים נקראים במקרא‪' :‬חגים'‪ ,‬והם‬
‫שלושת הרגלים‪ :‬פסח‪ ,‬שבועות וסוכות‪.‬‬
‫‪ .39‬מה מותר מהתורה לעשות בימים טובים?‬
‫מהתורה מותרות כל מלאכות אוכל נפש‬
‫‪ .40‬מה אסור לעשות מהתורה בימים טובים?‬
‫התורה אסרה בימים טובים "מלאכת עבודה"‬
‫‪ .41‬איזה מלאכות נאסרו ע"י חכמים בימים טובים ומדוע?‬
‫על אף שמהתורה מותרות כל מלאכות אוכל נפש‪ ,‬קיים צימצום להיתר‪.‬‬
‫כל מלאכה שאפשר להעשות מערב יום טוב ולא יהיה בה הפסד ולא חסרון אם נעשית מבערב‪ ,‬אסרו חכמים לעשות אותה‬
‫ביום טוב‪ ,‬אף על פי שהוא לצרך אכילה‪ .‬ולמה אסרו דבר זה? גזירה שמא יניח אדם מלאכות שאפשר לעשותן מערב יום טוב‬
‫ליום טוב ונמצא יום טוב כלו הולך בעשית אותן מלאכות‪ ,‬וימנע משמחת יום טוב ולא יהיה לו פנאי לאכול‪ ...‬כיצד? אין קוצרין‬
‫ולא דשין ולא זורין ולא בוררין ולא טוחנין את החטים ולא מרקדין ביום טוב‪ ,‬שכל אלו וכיוצא בהן אפשר לעשותן מערב יום‬
‫טוב‪ ,‬ואין בכך הפסד ולא חסרון‪.‬‬
‫בדורות האחרונים לא נהגו לשחוט ביום טוב‪ ,‬מחשש לחילול יום טוב‪ .‬גם הבערת אש כלולה בצימצום היתר אוכל נפש‪.‬‬
‫המשנה אסרה להוציא אש (להבעיר) מן העצים מן האבנים‪ ...‬ביום טוב‬
‫לאור הלכה זו קבעו הפוסקים‪ ,‬שאין להדליק אש או חשמל ביום טוב‪ .‬ואף בקרב עדות המזרח‪ ,‬שבמקומם נהגו להדליק‬
‫חשמל ביום טוב‪ ,‬כבר הורו גדולי הפוסקים הספרדים בימינו לאסור זאת‬
‫‪ .42‬אלו מלאכות הותרו ע"י חכמים בימים טובים?‬
‫מלאכות המותרות ביום טוב‪ ,‬שהם אוכל נפש‪ ,‬הן רק מלישה והלאה (ירושלמי שבת ז; ג‪ ,‬י ע"ג)‪.‬‬
‫לשין ואופין ושוחטין ומבשלין ביום טוב‪ ,‬שאם עשה אלו מבערב יש בכך הפסד או חסרון טעם‪ ,‬שאין לחם חם או תבשיל שבשל‬
‫היום‪ ,‬כלחם שנאפה מאמש וכתבשיל שנתבשל מאמש‪ ,‬ולא בשר‪ ,‬שנשחט היום‪ ,‬כבשר שנשחט מאמש‪ ,‬וכן כל כיוצא‬
‫באלו‪(...‬רמב"ם הל' יום טוב א; ה‪ ,‬ז ‪ -‬ח)‬
‫‪ .43‬מה דין איסורי שבות בימים טובים?‬
‫‪ .44‬מה דין כבוד ועונג לגבי ימים טובים?‬
‫‪ .45‬מהם מנהגי הדלקת הנרות בימים טובים‪ ,‬בהשוואה לשבת? (אשכנזים‪ ,‬ספרדים)‬
‫בכלל כבוד ועונג שבת כלולה החובה להדליק נר‪ ,‬בכל עדות ישראל מברכים על נר של יום טוב‪ ,‬למעט יהודי תימן‪.‬‬
‫בקרב קהילות אשכנז ישנן נשים המדליקות נרות של יום טוב כבשבת‪ :‬מדליקות‪ ,‬מכסות את העיניים ומברכות‪ .‬אך‬
‫ישנן נשים בקהילות אשכנז הנוהגות בשונה משבת‪ :‬להצית גפרור‪ ,‬לברך‪ ,‬ואח"כ להדליק‪ ,‬כי ביום טוב מותר להשתמש‬
‫באש ע"י העברה מאש לאש‪.‬‬
‫‪ .46‬מהו השווה והשונה בין הבדלה במוצאי שבת למוצאי יום טוב ומדוע?‬
‫בשונה משבת‪ ,‬שחובת קידוש ויש אומרים גם הבדלה היא מהתורה‪ ,‬חובת קידוש והבדלה ביום טוב היא מדרבנן (=‬
‫מדברי חכמים)‪ ,‬לפי העקרונות ההלכתיים שהוזכרו בקידוש ובהבדלה בשבת‪.‬‬
‫בהבדלה במוצאי יום טוב לא מברכים על האש‪ ,‬כי ביום טוב מותר להשתמש באש בהעברה ולא בהבערה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין‬
‫חובה לברך על הבשמים‪.‬‬
‫‪ .47‬מהו יקנה"ז?‬
‫סדר הברכות כשחל ליל חג במוצאי שבת הוא יקנה"ז ראשי תיבות‪ :‬יין‪-‬ברכה על היין‪ ,‬קידוש‪-‬קידוש החג נר‪-‬ברכה על‬
‫הנר‪ ,‬הבדלה ‪ -‬בין שבת ליום טוב זמן ‪ -‬ברכת הזמן‪ ,‬שהיא ברכת שהחיינו‪.‬‬
‫‪ .48‬מהי מצוות השמחה‪ ,‬לפי הרמב"ם?‬
‫שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כלם אסורים בהספד ותענית‪ .‬וחייב אדם להיות בהם שמח‬
‫וטוב לב הוא ובניו ואשתו‪ ,‬ובני בניו וכל הנלווים עליו ‪.‬‬
‫יש בכלל אותה שמחה לשמח הוא ובניו ובני ביתו וכל אחד כראוי לו‪ .‬הקטנים ‪ -‬ניתן להם קליות ואגוזים ומגדנות‪,‬‬
‫והנשים ‪ -‬קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו‪ ,‬והאנשים – אוכלין בשר ושותין יין‪ ,‬שאין שמחה אלא בבשר ואין‬
‫שמחה אלא ביין‪ .‬וכשהוא אוכל ושותה ‪ -‬חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים‪.‬‬
‫‪ .49‬מהו השווה והשונה בין תפילות יום טוב לשבת?‬
‫‪ .50‬מהי קריאת ההלל ומתי נאמרת?‬
‫בין תפילת שחרית למוסף אומרים את תפילת ההלל (פרקים קיג ‪ -‬קיח מספר תהילים)‪ ,‬אולם בראש השנה אין אומרים‬
‫הלל כי הוא יום דין ואין אומרים שירה ביום דין‪.‬‬
‫‪ .51‬מהי תפילת יזכור‪ ,‬מתי נאמרת ומדוע?‪ ,‬ומדוע ומתי לא נאמרת ומהי הסיבה לכך ?‬
‫זו היא תפילה המיועדת להזכיר בציבור את נשמות ההורים והקרובים‪.‬‬
‫תפילת 'יזכור' נאמרת בארבעה מועדים בשנה‪ :‬ביום כיפור‪ ,‬שמיני עצרת‪ ,‬שביעי של פסח ושבועות‪ .‬אצל הספרדים‬
‫הזכרת נשמות לא תלויה בימים מיוחדים אלא העולים לתורה מזכירים בכל פעם‪.‬‬
‫ראשיתו של המנהג הוא מאמצע המאה השתים עשרה‪ ,‬שבארצות אשכנז וצרפת החלו להזכיר נשמות בציבור גם‬
‫בשבתות במהלך השנה הטעם להזכרתם בשבת נובע מכך‪ ,‬שהשבת היא יום מנוחה גם למתים‪ .‬לקבוצות אלה‪ ,‬וקבעו‬
‫יום משותף לכולם שהוא יום כיפור‪ ,‬כי עפ"י המדרש יום כיפור מכפר לחיים ולמתים‪ .‬במקומות שונים באשכנז נהגו‬
‫להזכיר נשמות גם בימים טובים‪ ,‬אך רוח חכמי הדור לא היתה נוחה מכך‪ .‬במשך הזמן התפשט המנהג גם למזרח‬
‫אירופה ושם החלו להזכיר נשמות בציבור גם בשלושת הרגלים‪ ,‬לעומת מערב אירופה‪ ,‬שהמשיכו להזכיר נשמות רק‬
‫ביום כיפור‪ .‬מנהג האשכנזים הוא‪ ,‬שכל מי שיש לו אב ואם יוצא מבית הכנסת בשעת הזכרת נשמות כדי שלא יהא חלק‬
‫מהקהל מתפללים וחלק שאינם עושים דבר‪.‬‬
‫‪ .52‬מהו ערוב תבשילין‪ ,‬לאיזה צורך נעשה‪ ,‬ומתי נעשה?‬
‫ערוב תבשילין נעשה כאשר ערב חג יוצא ביום חמישי והחג יוצא ביום שישי (למחרת שבת)‪,‬‬
‫כשחל יום טוב ביום ששי (מתחיל בחמישי בלילה ולמחרת ביום ששי)‪ ,‬מהתורה מותר לבשל ולאפות ביום טוב לצורכי‬
‫היום (בהעברה מאש לאש)‪ ,‬וגם לבשל ולאפות עבור השבת‪ ,‬שקדושתה חמורה מיום טוב‪.‬‬
‫לצורך העירוב לוקחים ככר לחם ותבשיל שיש לו חשיבות‪ ,‬כגון מנת דג או בשר והמערב מחזיקם בידו לפני כניסת יום‬
‫טוב ומברך‪' :‬ברוך אתה‪ ...‬על מצוות ערוב'‪ .‬ואומר‪' :‬בערוב הזה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק הנר‬
‫ולעשות כל צרכנו‪ ,‬מיום טוב לשבת לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת'‪ .‬ביום שבת אוכלים את הערוב‪ ,‬ובכך מציין‬
‫המערב שהוא התחיל לאפות ולבשל עוד לפני כניסת יום טוב‪ ,‬ועתה ביום טוב הוא רק מסיים מה שהתחיל קודם‪ ,‬ולא‬
‫יטעו לחשוב שגם מיום טוב ליום חול הדבר מותר‪.‬‬
‫‪ .53‬מדוע בחו"ל מציינים יום טוב שני של גלויות?‬
‫הסיבה‪ ,‬שבחו"ל מציינים יום נוסף קשורה להלכה שנהגו בה בטרם היות הלוח‪ ,‬שכלליו פורסמו ע"י הלל השני בשנת‬
‫‪ 359‬לסה"נ‪ ,‬ולפיה מצוה מהתורה לקדש יום החודש עפ"י הראיה של מולד הלבנה אור לשלושים בחודש‪.‬‬
‫שני עדים‪,‬שראו את המולד‪ ,‬באים למחרת לבית דין מעידים על המולד שראו אמש‪ .‬לאחר בדיקת עדותם והתאמתם‬
‫לחשבון בית הדין‪ ,‬מחליטים בית הדין אם לקדש ביום זה את החודש החדש‪ ,‬או לקבוע רק למחרת ראש חודש‪ ,‬והחודש‬
‫הקודם מעובר המונה שלושים יום‪ .‬לאחר קידוש החודש הודיעו ליהודי א"י והתפוצה‪ ,‬בהשאת משואות‪ .‬בתקופה‬
‫מאוחרת יותר‪ ,‬שבטלו המשואות עקב ההטעיות של הבייתוסים‪ ,‬שלחו שליחים להודיע מתי חל ראש חודש‪ ,‬כדי שידעו‬
‫מתי לחגוג את החגים‪ .‬למקומות שהשליחים הגיעו הם הודיעו מתי חל ראש חודש‪ ,‬ולפי זה חישבו במדוייק את התאריך‬
‫של החגים‪ .‬אך למקומות שהשליחים לא הגיעו נאלצו לחגוג כל חג יומיים‪ ,‬מחמת הספק‪ ,‬שמא החודש הקודם היה חסר‬
‫או שמא היה מלא‪.‬‬
‫‪ .54‬מדוע גם בימינו מציינים עדיין יו"ט שני של גלויות?‬
‫החכמים ראו את המסורת המופקדת בידיהם כחתומה שלא ניתנת לשינוי ולתיקון‪ ,‬ועקירתו נחשבת למעשה חקיקה‪,‬‬
‫וסמכות החקיקה נגנזה עם סיום תקופת התלמוד‪ ,‬ותתחדש רק בבוא המשיח‪ ,‬כי אין החכמים רואים עצמם גדולים‬
‫בחכמה ובמניין מהדורות הקודמים‪.‬‬
‫‪ .55‬כיצד ינהג ישראלי בחו"ל ביו"ט שני גלויות?‬
‫יהודי מא"י השוהה בחו"ל‪ ,‬שהייה ארעית‪ ,‬ודעתו לחזור לארץ‪ ,‬יציין רק יום אחד יום טוב כמו בא"י‪ ,‬אך ביום השני לא‬
‫יעשה מלאכה שאסורה ביום טוב‪ ,‬אך יניח תפילין ויתפלל את תפילת החול בצינעה‪.‬‬
‫‪ .56‬מהם שלושת הרגלים‪ ,‬ומה פירוש השם "רגלים?"‬
‫שלושת הרגלים הם סוכות‪,‬פסח ושבועות‪.‬‬
‫'רגלים' פירושו פעמים ‪,‬לכן בא גם הציווי בלשון פעמים בכתוב‪' :‬שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן ה' '‬
‫(שמות כג; יז‪ :‬לד; כג‪ :‬דברים טז; טז)‪ ,‬עקב כך בלשון המקרא‪ ,‬הצורה מופיעה בלשון נקבה‪' :‬שלש רגלים'‪ .‬הקשר בין‬
‫'רגל' ל'פעם' כנראה נוצר ע"י שהצעידה ברגל שימשה לאדם כאחד האמצעים לספירה‪ .‬צעד אדם צעד אחד ברגליו הרי‬
‫זו פעם אחת‪ ,‬צעד שני צעדים ‪ -‬שתי פעמים‪ ,‬כך התמזגו 'הרגלים' וה'פעמים'‪ ,‬שאף הפכו למלים נרדפות‪,‬‬
‫מכאן‪,‬שהמונח 'עליה לרגל' פירושו הנכון אינו עליה ברגל אלא עליה לירושלים לאחד משלושת הרגלים‪.‬‬
‫‪ .57‬מה פשר השם "חג?"‬
‫חג בא מהשורש ח‪.‬ג‪.‬ג ומן הכפולים אל ע"ו ח‪.‬ו‪.‬ג‪ ,‬המרחק קצר ביותר הוראתו של חוג – הלך במעגל או רקד‪.‬‬
‫יש להניח‪ ,‬שבשלושת הרגלים חגו ורקדו במעגלי שמחה‪,‬‬
‫הוראה נוספת של חג במקרא קשורה לזבח‪,‬אכן לכל החגים יש קורבנות ציבור מיוחדים‪ ,‬שמקריבים יום יום כמפורט‬
‫בספר במדבר כח ‪ -‬כט‪ ,‬וכן קורבנות יחיד‪ ,‬שאחד מהם קרוי קורבן חגיגה‪.‬‬
‫‪ .58‬על מי חלה חובת עליה לרגל‪ ,‬ומהו הביאו העולים לרגל?‬
‫חובה זו חלה רק על הזכרים‪ ,‬נשים פטורות ממצווה זו‪.‬יש לשער‪ ,‬שלמרות זאת הנשים עלו עם בעליהם‪.‬‬
‫חכמים פטרו מחובה זו גם את אלה שאינם יכולים לעלות ברגליהם מירושלים להר הבית‪ ,‬כחיגרים וזקנים‪.‬‬
‫העולים לירושלים הביאו עמם למקדש שלושה קורבנות‪ ,‬עולת ראיה שלמי חגיגה ושלמי שמחה‬
‫‪ .59‬מה נכלל בציווי "ושמחת בחגך?"‬
‫שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר הימים טובים כולם אסורים בהספד ובתענית וחיב אדם להיות בהם שמח‬
‫וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני בניו וכל הנלוים עליו שנאמר‪' :‬ושמחת בחגך' (דברים טז; יד)‪ .‬אף על פי שהשמחה‬
‫האמורה כאן היא קורבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה יש בכלל אותה שמחה לשמח הוא ובניו ובני ביתו כל‬
‫אחד כראוי לו‪.‬‬
‫כיצד? הקטנים ‪ -‬ניתן להם קליות‪ ...‬והנשים ‪ -‬קונה להן בגדים‪...‬‬
‫מכאן‪ ,‬שבנוסף למצוות השמחה הקיימת בכל יום טוב ‪ -‬שאדם ישמח את בני ביתו‪ ,‬כל אחד כראוי לו‪ ,‬קיימת חובה‬
‫מיוחדת בשלושת הרגלים לשמוח באכילת קורבן שלמים‪.‬‬
‫פסח‬
‫‪ .60‬מהו סדר הארועים שבעקבותיו נקבע לחוג את חג הפסח?‬
‫סדר הארועים‪ :‬עם ישראל שועבד במצרים מאתיים ועשר שנים‪ .‬פרעה מלך מצרים סרב להענות לדרישת הקב"ה‬
‫באמצעות שליחיו‪ ,‬משה ואהרון אחיו‪ ,‬לשחררם‪ ,‬לכן הוא ועמו נענשו בעשר מכות שלאחריהן הוא שלח את ישראל‬
‫מארצו (שמות א ‪ -‬יב)‪ ,‬המכה הקשה מכולן היתה מכת בכורות‪ ,‬זו המכהנהעשירית‪ ,‬שבה היכה ה' את כל בכורי מצרים‪,‬‬
‫אדם ובהמה‪ .‬בני ישראל הצטוו להתכונן ליציאה‪ ,‬בליל מכת בכורות‪ .‬הם לקחו שה למשמרת בעשור לחודש הראשון‬
‫(שמות יב; ג)‪ .‬השה היה במצרים אלוה‪ ,‬אך המצרים לא פגעו בהם‪ .‬חז"ל ראו בכך נס גדול‪ .‬ומכיוון‪ ,‬שלפי מסורת חז"ל‬
‫באותה שנה חל עשור לחודש בשבת‪ ,‬שבת זו קרויה (לפי אחד ההסברים) בשם "שבת הגדול"‪ .‬בתאריך ארבעה עשר‬
‫לחודש הם שחטוהו‪ ,‬בין הערביים (שם; ו)‪ ,‬ובלילה‪ ,‬אור לחמשה עשר‪ ,‬אכלוהו בחפזון‪ ,‬בחבורות‪ ,‬צלי אש על מצות‬
‫ומרורים‪ ,‬כשהם לבושים ומוכנים ליציאה (שם; יא)‪.‬‬
‫את דמו של השה נתנו על משקוף הבית ועל שתי המזוזות‪.‬‬
‫המשך המאורעות היה‪ ,‬שלאחר מכת בכורות בלילה‪ ,‬למחרת‪ ,‬ביום ט"ו בני ישראל יצאו ממצרים‪ .‬המצרים בהנהגת‬
‫פרעה‪ ,‬מלך מצרים‪ ,‬רדפו אחרי בני ישראל והשיגו אותם לפי מסורת חז"ל (סדר עולם פרק ה'‪ ,‬מהד' מליקובסקי שורות‬
‫‪ ,)19 - 11‬לאחר שבעה ימים על שפת ים סוף‪ .‬לעם ישראל נעשה נס‪ ,‬הים נבקע והם עברו בתוכו‪ ,‬וכשהמצרים נכנסו‬
‫אחריהם‪ ,‬חזרו מי ים סוף למקומם והמצרים טבעו בתוכם (שמות יג; יז ‪ -‬כב‪ :‬יד; טו; א ‪ -‬כב)‪.‬‬
‫‪ .61‬אלו שני ארועים ממזג החג לפי יוספוס?‬
‫חג זה ממזג שני מועדים שונים‪ :‬חג הפסח‪ ,‬החל בארבעה עשר בניסן‪ ,‬שבו מקריבים את הפסח‪ ,‬והמועד השני הוא חג‬
‫המצות‪ ,‬שבו נידרשים להימנע מאכילת חמץ ולאכול מצה‪.‬‬
‫‪ .62‬מה פשר השם "פסח?"‬
‫במשמעות השם פסח נחלקו התנאים‪ ,‬ר' יאשיה סבור שמשמעותו פסיעה‪ ,‬קפיצה‪ ,‬דילוג ור' יונתן סבור‪ ,‬שהוא מלשון‬
‫'חייס'‪ ,‬שהקב"ה חס על עמו וחמל עליו (מכילתא‪ ,‬פסחא‪ ,‬ז‪ ,‬עמ' ‪ ,.)25‬פילון קורא לחג הפסח גם חג המעבר (על‬
‫החוקים המיוחדים ב‪ .)541 ,‬שם זה משקף‪ ,‬כנראה‪ ,‬את יציאת ישראל ממצרים ואת מעבר ים סוף‪.‬‬
‫‪ .63‬ציין את שמותיו של החג ומשמעותם‬
‫שמות נוספים של חג זה הם‪ :‬חג האביב‪ ,‬שם זה הוא מחודש והוא ניתן לחג כי הוא חל בחודש האביב (שמות כג; טו‪:‬‬
‫לד; יח‪ :‬דברים טז; א)‪ ,‬וכמו כן חג החירות‪ ,‬כנראה‪ ,‬בהשפעת נוסח התפילה 'זמן חירותנו'‪.‬‬
‫‪ .64‬מהי מצות קורבן פסח‪ ,‬ומהם ההלכות הקשורות בו?‬
‫ביום ארבעה עשר בניסן לשעות אחר הצהריים לשחוט כבש תמים או גדי בני שנה בבית הבחירה‪.‬‬
‫מתקבצים ולוקחים מין השוק או מביתם גדי או כבש תמים ושוחטים אותו ולאחר מכן אוכלים אותו עד ששובעים‪.‬‬
‫קורבן פסח דוחה שבת‪.‬‬
‫קורבן פסח דוחה טומאה בזמן שרוב הציבור נטמא בטומאת מת‪.‬‬
‫מי שלא יכול היה להקריב יכול לעשות זאת בפסח שני‪.‬‬
‫התורה מחייבת בעונש את מי שלא הקריב את קורבן הפסח‬
‫‪ .65‬מתי חלה מצות אכילת מצה ומה טעמה הרי הם הצטוו על אכילתה עוד טרם היציאה ממצרים?‬
‫הצטוינו על אכילת מצה בליל ט"ו בניסן‪.‬‬
‫הטעם לאכילת מצה הוא כדי שנזכור‪ ,‬שמתוך חפזון היציאה של בני ישראל ממצרים‪ ,‬הם אפו את העיסה מצה ולא יכלו‬
‫להתמהמה עד שתחמיץ‪.‬‬
‫הבצק‪ ,‬שלקחו לדרך‪ ,‬לא הספיק להחמיץ‪ ,‬כי גורשו ממצרים בחיפזון ולא יכלו להתעכב בדרך במשך שבעה ימים‪ ,‬עד‬
‫לאחר טביעתו של פרעה ועמו‪ ,‬מכאן‪ ,‬שהציווי לאכול מצה בליל ט"ו בניסן‪ ,‬שניתן לעם ישראל‪ ,‬היה על שם העתיד‪.‬‬
‫‪ .66‬מהם האיסורי חמץ שיש בפסח?‬
‫איסורי חמץ‪:‬‬
‫א‪ .‬שלא לאכול חמץ ביום ארבעה עשר בניסן מחצות היום והלאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬להשבית שאור ביום ארבעה עשר בניסן‪.‬‬
‫ג‪ .‬שלא לאכול חמץ בכל שבעת ימי הפסח‪.‬‬
‫ד‪ .‬שלא לאכול תערובת חמץ בכל שבעת ימי הפסח‪.‬‬
‫ה‪ .‬שלא יראה חמץ בכל שבעת ימי הפסח‪.‬‬
‫ו‪ .‬שלא ימצא חמץ בכל שבעת ימי הפסח‪.‬‬
‫‪ .67‬מדוע אוכלים מרור? מה דין מצוה זו בימינו ומדוע?‬
‫מצווה מהתורה לאכול מרור בליל ט"ו בניסן‪ ,‬כדי שנזכור שהמצרים מיררו את חיי בני ישראל במצרים‪.‬‬
‫בימינו המצווה לאכול את המרור במסגרת ארוחת הפסח‪.‬‬
‫‪ .68‬מדוע מצות אכילת מצה בימינו היא מהתורה ומצות אכילת מרור היא מדרבנן?‬
‫מצוות אכילת מצה‪ ,‬גם בימינו‪ ,‬היא מהתורה‪ ,‬משום שהתורה מציינת בנפרד את מצוות אכילת מצה גם ללא זיקה‬
‫לקורבן פסח ואילו מצוות מרור היא מדרבנן מאחר שמצוה לאכל בשר הפסח על מצה ומרורים‪ ,‬ומדברי סופרים לאכל‬
‫המרור לבדו בליל זה‪ ,‬אפילו אין שם קרבן פסח‪(.‬מכיוון שכבר לא מקריבים קורבנות)‬
‫‪ .69‬מה נכלל בסיפור יציאת מצרים? האם מצוה זו נוהגת גם באדם שיושב לבד בליל הסדר?‬
‫מצווה מהתורה לספר את נסי מצרים‪,‬מצווה זו נוהגת גם באדם שיושבת לבד בליל הסדר‬
‫בשעה שיש מצה ומרור מנחים לפניך‪ ,‬ואף על פי שאין לו בן‪.‬‬
‫‪ .70‬במה שונה מצות סיפור יצ"מ בלילה זה משאר הלילות שגם בהם אנו מזכירים את יצ"מ?‬
‫בלילה זה מצה ומרור מונחים לפניניו (בעת סעודת החג)‬
‫‪ .71‬מהם הטעמים לשתיית ארבע כוסות בליל הסדר?‬
‫שתיית ארבע כוסות אינה מיוחדת לליל הסדר אלא שימשה כמסגרת כללית לכל סעודה חגיגית בימי הבית ובתקופת‬
‫המשנה והתלמוד‪ ,‬ובהתאם לנוהג זה חייבו חכמים לשתות בליל הסדר ארבע כוסות‪.‬‬
‫בתקופה מאוחרת יותר‪,‬נתנו את הטעם שהן כנגד ארבעת הדברים הטעונים כוס באמירתם‪ :‬קידוש‪ ,‬הגדה‪ ,‬ברכת המזון‬
‫והלל‪ .‬לפי הסבר אחר‪ ,‬הם כנגד ארבעת שלבים שבגאולת ישראל‪ ,‬כפי שנמסרו על ידי משה לישראל מאת הקב"ה‪:‬‬
‫והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים ולקחתי‬
‫אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים‪.‬‬
‫‪ .72‬מהי כוסו של אליהו?‬
‫כוסו של אליהו היא הכוס החמישית שמוזגים בליל הסדר אך לא שותים‪,‬מאחר והיתה מחלוקת האם לשתות ארבע‬
‫כוסות בלבד או חמש כוסות‪ ,‬כתב הגאון מוילנא שיש למזוג את הכוס אך לא לשתות את היין‪ ,‬והיא קרויה כוסו של‬
‫אליהו‪ ,‬כי אליהו הנביא‪ ,‬בבואו‪ ,‬יברר ויפתור את כל הספקות וגם ספק זה‪.‬‬
‫‪ .73‬מתי מתחיל איסור חמץ ציין את המדרג והעונש‪.‬‬
‫אסור לאכול חמץ ביום ארבעה עשר בניסן מחצות היום והלאה (היום שבו נחוג ליל הסדר מחצות היום)‪.‬‬
‫העונש לאוכל חמץ במזיד ‪ -‬חייב כרת שנאמר‪' :‬כי כל אכל חמץ ונכרתה' (שמות יב; טז)‬
‫בשוגג ‪ -‬חייב קרבן חטאת קבועה‪.‬‬
‫‪ .74‬מהי השבתת חמץ ציין את השיטות השונות‬
‫השבתת חמץ ‪:‬הסרת חמץ מהבית‪.‬‬
‫בהוראתה של השבתה זו קיימות שיטות שונות‪ :‬בקרב חכמי ימי הביניים היו שסברו שמשמעות הציווי הוא לבער את‬
‫החמץ מהעולם בשריפה וכד'‪ .‬היו שסברו שדי אם יפקירו‪ ,‬על אף שנשאר החמץ בביתו‪ .‬אולם לאחר שהפקירו הוא איננו‬
‫עוד בבעלותו‪ .‬לדעה אחרת‪ ,‬ההשבתה היא ביטול בלב עד שאינו נחשב אצלו לכלום‪ ,‬והרי הוא כעפר הארץ‪.‬‬
‫‪ .75‬באלו תנאים יש עונש כרת על אכילת חמץ?‬
‫עונש כרת קיים רק על אכילת כזית‪.‬‬
‫‪ .76‬מה דין אכילת חמץ בשוגג?‬
‫בשוגג ‪ -‬חייב קרבן חטאת קבועה‪.‬‬
‫‪ .77‬מהי תערובת חמץ ומהי המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן‪ ,‬ומה נפסק להלכה?‬
‫תערובת חמץ הוא אוכל שיש בו מן החמץ‪.‬‬
‫המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן הוא העונש על אכילת חמץ כזית (בערוב)‪:‬‬
‫ע"פ הרמב"ם ‪-‬יש בכך איסור מהתורה ולוקה שלושים ותשע מלקות‪.‬‬
‫ע"פ הרמב"ן –העונש הוא כרת‪.‬‬
‫פסק ההלכה‪ ,‬שאין לאכול בתערובת גם כזית והעונש על מי שאינו מקפיד‪ -‬כרת‪.‬‬
‫‪ .78‬מהו איסור בל יראה ובל ימצא‪ ,‬ומהי המחלוקת בעניין זה בין הרא"ש לכסף משנה?‬
‫האיסור הינו שלא יראה חמץ הכל שבעת ימי הפסח ושלא ימצא חמץ בכל שבעת ימי הפסח‪.‬‬
‫המחלוקת היא במילה "יראה"‪:‬‬
‫ע"פ רא"ש‪ :‬אסור שבבעלותו של אדם יהיה חמץ‪ ,‬על אף שבפועל החמץ אינו מונח בביתו‪' .‬יראה' כאן היא מילה נרדפת‬
‫ל'ימצא'‪ -‬לא יהא לך חמץ במקום הראוי לראיה‬
‫ע"פ כסף משנה‪ :‬והנראה בעיני דלא יראה לא שמע אלא כשהוא נראה לעינים דווקא‪.‬‬
‫‪ .79‬כיצד התפתח והשתלשל נושא מכירת חמץ?‬
‫אחת מהדרכים להשבית את החמץ‪ ,‬המתוארת בספרות התנאית‪ ,‬היתה למכור את החמץ לנוכרי ככל מכר רגיל ההלכה‬
‫הכירה באפשרות של קניית החמץ מהנוכרי לאחר הפסח וגם יותר מזה היא התירה לרמוז לנכרי שהעיסקה כדאית‪ ,‬כי‬
‫לאחר הפסח יחזור ויקנה היהודי ממנו את החמץ במחיר גבוה יותר‪.‬‬
‫אולם במשך הזמן הדבר נעשה בלתי אפשרי משום שהמסחר של היהודים‪ ,‬הסיטוני וגם הקימעונאי‪ ,‬היה לרוב ביי"ש‬
‫שנעשה מתבואה חמוצה ואי אפשר להוציאו מרשות לרשות‪ ,‬והתהווה הכרח למכור את החמץ מבלי שיוציאוהו מרשותו‬
‫הקודמת‪.‬‬
‫במאה השמונה עשרה הקניין חוזק ע"י כתיבת שטר כדי שלא תראה הערמה‪ .‬כמו כן נקבע שאין צורך במכירת חדרים‬
‫דווקא‪ ,‬אלא השכרת חדרים מספיקה‪ .‬וגם נקבע‪ ,‬שמכיוון שהגוי לא יכול לשלם את כל הכסף‪ ,‬אפשר היה לסכם‬
‫שהיהודי יקבל ערבון על החשבון והשאר יזקף במלווה לזמן פרעון ידוע לאחר הפסח‪ .‬אך מכיוון שלא כולם התמצאו בכל‬
‫דקדוקי הקניין ולעיתים המכר לא היה תקף‪ ,‬לכן מהמאה התשעה עשרה מיסדו את הקניין‪ ,‬ע"י כך‪ ,‬שבני העיר מכרו את‬
‫חמצם לרב או לבית דין והללו מכרו את החמץ לגוי‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬שהרב או בית הדין‪ ,‬נעשו שלוחים של בני העיר ע"י‬
‫שטר הרשאה מיוחד‪ ,‬שבו המוכר מייפה את כוחם למכור את החמץ לגוי‪ .‬וכך אכן נוהגים היום‪ .‬אין הרב יכול למכור חמץ‬
‫של אדם שלא ייפה את כוחו למכור לו את החמץ‪ .‬החמץ שנמכר איננו יותר בבעלותו וברשותו של היהודי ואין עוברים‬
‫עליו ב'בל יראה' וב'בל ימצא'‪ ,‬אך יש לרכזו במקום שהצהיר עליו‪ ,‬בשטר ההרשאה‪ ,‬לסוגרו ולנעולו במפתח‪ ,‬או בכל‬
‫סגירה טובה אחרת‪ ,‬ולסמן ששם מצוי החמץ‪.‬‬
‫‪ .80‬מה דינו של חמץ שלא נמכר?‬
‫חמץ שנשאר ברשותו של היהודי שלא מכרו‪ ,‬אסור בשימוש‪.‬‬
‫‪ .81‬מהי בדיקת חמץ ומה הלכותיה?‬
‫בדיקת חמץ זוהי בדיקה שנעשית בערב שלפני ערב פסח ומטרה לוודא שאין חמץ בנמצא‪.‬‬
‫ומברכים קודם בדיקתה‪' :‬ברוך‪ ...‬על ביעור חמץ' כי הבדיקה היא לצורך הביעור‪.‬‬
‫אחר הבדיקה מרכזים בשקית את כל החמץ והבודק מבטל את החמץ שלא מצא‪ ,‬ולמחרת‪ ,‬ביום י"ד בניסן‪ ,‬מבערים את‬
‫החמץ בשריפה ואז חוזרים ומבטלים את כל החמץ‪ ,‬שמא אבד מקצת החמץ שאכל לאחר בדיקת החמץ אתמול‪ ,‬ואגב‬
‫כך‪ ,‬חוזרים ומצרפים לביטול גם את החמץ שאינו ידוע‪ ,‬על אף שביטלוהו כבר לאחר הבדיקה‪ .‬את החמץ שורפים‪.‬‬
‫‪ .82‬מהו ביטול חמץ ומתי נעשה?‬
‫ביטול החמץ נעשה מייד אחרי בדיקת החמץ ומשמעותו ביטול החמץ שלא נמצא במעמד הבדיקה‪.‬‬
‫‪ .83‬עד מתי מותרת אכילת חמץ והנאה מחמץ בערב פסח?‬
‫ביום י"ד בניסן חכמים אסרו אכילת חמץ והנאה ממנו כבר מתחילת השעה השישית לסייג ולגדר שהרי מהתורה אסורה‬
‫אכילת חמץ רק מחצות היום‪ ,‬משעה הראויה לשחיטת קורבן הפסח‪ ,‬אולם מחשש יום המעונן‪ ,‬שאדם עלול לטעות בין‬
‫שעה חמישית לשישית‪ ,‬חכמים אסרו אכילת חמץ החל מהשעה החמישית והתירוהו בהנאה עד השעה השישית‪ .‬כך‬
‫שלמעשה זמן אכילת חמץ הוא עד סוף שעה רביעית (בערך בשעה ‪ 9.00‬בבוקר‪ ,‬לפי שעון קיץ) וזמן שריפת החמץ הוא‬
‫בסוף השעה החמישית (בערך בשעה ‪ 10.30‬בבוקר‪ ,‬לפי שעון קיץ)‪ .‬כל השעות מחושבות לפי 'שעות זמניות' והמועדים‬
‫המדוייקים של סוף זמן אכילת חמץ ושריפתו מפורסמים בלוחות השנה ובעיתונים‪.‬‬
‫‪ .84‬כיצד מכשירים כלי חמץ? ציין את דרכי ההכשרה השונות ולאיזה כלים הם מתאימים?‬
‫השרייה ‪ -‬כלים שמשתמשים בהם כל השנה בדברים צוננים אזי מנקים אותם היטב ומשרים אותם שלוש יממות במים‪,‬‬
‫וכל עשרים וארבע שעות מחליפים את המים‪ .‬כלי זכוכית‪ ,‬שמשתמשים בהם בצונן‪ ,‬לדעת השולחן ערוך‪ ,‬אפשר‬
‫להסתפק בשטיפה ובהדחה בלבד‪.‬‬
‫הגעלה ‪ -‬הגעלה היא הפלטה ע"י מים רותחים‪ ,‬המעלים בועות‪ ,‬והיא מועילה לכלים שקלטו חמץ ע"י נוזלים חמים‪,‬‬
‫כבישול וכטיגון‪ ,‬כגון‪ :‬סירים‪ ,‬מחבתות וסכו"ם‪ .‬מנקים היטב את הכלי המיועד להגעלה ולא משתמשים בו 'מעת לעת'‪,‬‬
‫עשרים וארבע שעות לפני ההגעלה‪ ,‬ומכניסים אותו לתוך כלי ההגעלה המבעבע ומיד מוציאים אותו ומעבירים את הכלי‬
‫למים קרים כדי לצננו (למעט כלי זכוכית שצריכים הגעלה)‪ .‬גם את הכלי שמגעילים בו יש להכשיר קודם ההגעלה‪ ,‬ע"י‬
‫שממלאים אותו במים עד שפתו‪ ,‬ומרתיחים מים שיגלשו על דפנותיו‪ .‬גם כלי זה אסור בשימוש עשרים וארבע שעות‬
‫קודם ההגעלה‪ .‬כלי אוכל שבלעו חמץ ע"י עירוי יש להכשירם ע"י עירוי מים רותחים‪.‬‬
‫ליבון ‪ -‬כלים שמשתמשים בהם על האש ללא מים או רוטב‪ .‬כגון תבניות אפיה‪ ,‬צריך להכשירם באש השורפת את כל‬
‫הבליעה שבכלי‪ .‬דרך זו של הכשרה קרויה ליבון‪ .‬קיימות שתי דרגות של ליבון‪ :‬ליבון קשה ‪ -‬ע"י הכנסת הכלי לאש עד‬
‫שניתזים ממנו ניצוצות‪ ,‬וליבון קל ‪ -‬שבו הכלי מתחמם באש עד שאם ישימו קש‪ ,‬בצידו השני‪ ,‬הקש ישרף‪.‬‬
‫אין איסור להשתמש בכלים הצריכים ליבון עשרים וארבע שעות קודם הליבון‪ ,‬אך יש לנקותם היטב קודם הליבון‪.‬‬
‫בקטגוריה הלכתית זו מצויים גם כלי חשמל כגון תנור אפיה ומיקרו גל‪ .‬תנור אפיה מנקים היטב בחומר חריף וממתינים‬
‫עשרים וארבע שעות ללא שימוש בתנור‪ ,‬ואח"כ מפעילים אותו על דרגת חום מקסימלית למשך שעה‪ .‬את תבניות‬
‫האפיה מלבנים בליבון קשה‪ ,‬לכן עדיף להחליפן בחדשות‪ .‬מיקרו גל מנקים בחומר ניקוי מיוחד ולאחר המתנה של‬
‫עשרים וארבע שעות‪ ,‬ללא שימוש‪ ,‬מדליקים אותו כשכלי (קלקר)עם מים בתוכו למשך רבע שעה‪ .‬את צלחת הזכוכית יש‬
‫להשרות שלש יממות לפי כללי ההשריה לעיל‪ .‬את כל בישולי החג במיקרו גל יש לכסות בניילון או בקרטון‪.‬‬
‫‪ .85‬מהם קטניות‪ ,‬מהם הסיבות לאיסור? באיזה עדות נוהג‬
‫כל גרעיני זרע שנזרעים ומצמיחים גרעינים כמותם והזרע נאכל ולא נוסף עליו בשר‪.‬‬
‫הסיבות לאיסור‪:‬‬
‫א‪.‬התפתחות המסחר כתוצאה משכלול אמצעי ההובלה הימיים‪ .‬עד אז הכינו היהודים את המצות מחמשת המינים‪,‬‬
‫שגדלו בשדותיהם או שהובאה מהכפרים שבסביבה‪ ,‬כך שהיתה ביקורת שהתבואה לא תהיה מעורבת עם מינים‬
‫אחרים‪ .‬עם התפתחות המסחר נזקקו היהודים‪ ,‬כמו גם שאר האזרחים‪ ,‬לייבא תבואה מארצות חוץ וגרעיניהם הובלו‬
‫בתפזורת‪ ,‬והיה חשש לעירבובם עם קטניות‪ ,‬מבלי יכולת הבחנה ביניהם‪ ,‬וכאשר יבשלו קטניות יתבשלו עמהם גם‬
‫גרעיני התבואה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעקבות הרדיפות והגירושים של יהודי צרפת ואשכנז והירידה הרוחנית‪ ,‬שבאה בעקבותיהם‪ ,‬היו מקומות שעשו לחם‬
‫גם מקטניות והיה קיים חשש שאנשים שאינם בני תורה יטעו ויחליפו ביניהם‪.‬‬
‫איסור קטניות נהוג בכל קהילות האשכנזים‪.‬‬
‫מקצת מעדות המזרח נזהרים מקטניות‪ ,‬ויש מביניהם שאוסרים רק מקצתם מהקטניות כגון או‬
‫‪ .86‬מהם הדינים והמנהגים הנהוגים בערב פסח?‬
‫‪ ‬חכמים אסרו לאכול מצה‪ ,‬הכשרה לפסח‪ ,‬ביום י"ד ‪ -‬ערב פסח‪ (.‬ניתנו לכך טעמים שונים‪ .‬היו שהסבירו זאת כדי‬
‫שאדם יאכל בערב מצה לתיאבון‪ .‬אחרים הסבירו זאת בכך שמצה הוקדשה לקורבן פסח‪ ,‬וכשם שקורבן פסח אסור‬
‫באכילה בערב פסח הוא הדין למצה)‪.‬‬
‫‪ ‬הבכורים נוהגים להתענות בערב פסח‪ .‬תענית זו קרויה 'תענית בכורות'‪ .‬מקורו‪ ,‬כנראה‪ ,‬באמונה העממית‪ ,‬שראתה‬
‫בערב פסח כעין יום גזרה לבכורות וראו צורך למנוע את הסכנה ע"י קביעת צום‪.‬‬
‫‪ ‬אולם התפשט הנוהג להקל בתענית זו על ידי השתתפות בסעודת מצוה או בסיום מסכת‪ ,‬ואפילו אחד מכ"ד ספרי‬
‫התנ"ך מהטעם‪ ,‬שלא להידמות לנוצרים הצמים בערב חג הפסחא‬
‫‪ ‬נשים בכורות יש אומרים שגם מתענות ויש אומרים שאינן מתענות‪ ,‬כיוון שאין עליהן קדושת בכורות‪.‬‬
‫‪ ‬אוכלים חמץ עד שעה רביעית ושורפים בשעה החמישית‪.‬‬
‫‪ ‬יש הנוהגים לאפות מצות לליל הסדר ‪ -‬מצות מצוה‪ ,‬לאחר חצות היום‪.‬‬
‫‪ ‬יש הנוהגים לומר את סדר קורבן פסח‪ ,‬הכולל פסוקים מעניינו ומצוותו של הקורבן‪.‬‬
‫‪ ‬המהדרים הולכים לכותל המערבי לומר שם את סדר קורבן פסח‪.‬‬
‫‪ .87‬מהם סימני הסדר ומה משמעותם?‬
‫קדש ‪ -‬מצוה מדברי חכמים לקדש על היין בכניסת החג כבכל יום טוב‪ .‬כוס קידוש זו היא הראשונה מתוך ארבע כוסות‬
‫יין‪ ,‬שתיקנו חכמים לשתותן בליל הסדר‪ ,‬כפי שכבר הוסבר לעיל‪ .‬נוהגים לשתות יין אדום ואחד הטעמים לכך הוא‪ ,‬שיש‬
‫בכך זכר לדם שנתנו בני ישראל על המשקוף והמזוזות‪ ,‬כדי שהקב"ה יפסח על בתי בני ישראל‪.‬‬
‫בנוגפו את מצרים (שמות יב; ז)‪ .‬את הכוסות שותים בהסבה על צד שמאל‪ ,‬משום שכך היה דרכם של בני חורין להסב‬
‫בסעודתם‪.‬‬
‫ורחץ ‪ -‬נוטלים ידיים ללא ברכה לפני אכילת הכרפס הטבול במי מלח זכר לימי בית המקדש‪ ,‬שנטלו ידיים לפני אכילת‬
‫חולין בטהרה‪ ,‬לדבר שטיבולו במשקה‪.‬‬
‫כרפס ‪ -‬אוכלים ירק טבול במי מלח‪ ,‬כדי לעורר את התינוקות שישאלו לפשר פתיחת הארוחה בהטבלה זו‪.‬‬
‫הכרפס מסמל את עבדות בני ישראל בפרך ובחילוף האותיות של כרפס הוא ס' פרך‪ ,‬שישים ריבוא מישראל שעבדו‬
‫בפרך‪ .‬מי המלח מסמלים את הדמעות המלוחות של עם ישראל‪ ,‬שנאנחו וזעקו‪.‬‬
‫יחץ ‪ -‬את ההגדה יש לומר על 'לחם עוני' ודרכו של עני לאכול פרוסה חצויה‪ ,‬לכן חוצים את המצה האמצעית‪ .‬יש‬
‫הסבורים שחציית המצה מסמלת את חציית ים סוף‪ .‬בבבל‪ ,‬בתקופת הגאונים‪ ,‬סברו שמצה חצויה זו יש לקחתה בנוסף‬
‫לשתי מצות לחם המשנה‪ ,‬אולם בא"י נהגו בשלמה ובפרוסה‪ .‬מנהג בבל נקבע להלכה‪.‬‬
‫מגיד ‪ -‬מצווה להגיד ולספר את נסי מצרים‪ .‬ומצווה נוספת ומיוחדת לספר זאת לבנים ולילדים‪ ,‬שנאמר 'והגדת לבנך'‬
‫(שמות יג; ח)‪ .‬מי שאין לו ילדים חייב לספר לעצמו‪.‬‬
‫רחצה ‪ -‬נוטלים ידיים לאכילת המצה‪.‬‬
‫מוציא ‪ -‬אוחזים את שתי המצות השלמות ללחם משנה כשהמצה החצויה ביניהם‪ ,‬ומברכים 'המוציא'‪.‬‬
‫מצה ‪ -‬מניחים את המצה השלישית התחתונה‪ ,‬ועל השלמה והחצויה מברכים את ברכת 'על אכילת מצה' ואוכלים‪,‬‬
‫משתי המצות בהסיבה‪ ,‬מכל אחת‪ ,‬כשיעור של 'כזית' (‪ 28‬ג"ר)‪.‬‬
‫מרור ‪ -‬מצוה מהתורה לאכול יחד עם קורבן הפסח גם מרור‪ .‬בזמן הזה‪ ,‬שאין קורבן פסח‪ ,‬מצוות אכילת מרור היא‬
‫מדרבנן‪ .‬מתוך פירוט מיני הירקות למצוות מרור שבמשנה (פסחים ב; ו)‪ ,‬המרור מסמל את חייהם המרים של בני ישראל‬
‫במצרים‪.‬‬
‫כורך ‪ -‬בזמן שבית המקדש היה קיים נהג הלל הזקן לכרוך מצה ומרור ולאכלם יחד‪ ,‬ככתוב‪' :‬על מצות ומררים יאכלהו'‬
‫(במדבר ט; יא)‪ .‬יש דעות‪ ,‬שהלל כרך גם את קורבן פסח‪ .‬אולם חכמים חלקו על הלל וסברו‪ ,‬שאפשר לאכול גם כל דבר‬
‫בפני עצמו‪ .‬כיוון שלא נפסקה ההלכה‪ ,‬לא כהלל ולא כחכמים‪ ,‬מקיימים את שתי הדעות‪ .‬בראשונה כל אחד בפני עצמו‪:‬‬
‫'מוציא מצה' ו'מרור' ואח"כ כורכים אותם יחד‪ .‬יש הנוהגים לקחת לכורך מרור‪ ,‬ממין שונה מהמרור שבירכו עליו קודם‪.‬‬
‫שולחן עורך ‪ -‬מצוה לכבד ולענג את סעודת ליל הסדר‪ ,‬ככל סעודות יום טוב‪ ,‬במאכלים ערבים‪ .‬יש הנוהגים לפתוח את‬
‫הסעודה באכילת ביצים קשות הטבולות במי מלח‪ .‬הביצים משמשות כמאכל אבלים ואכילתן בליל הסדר הוא זכר‬
‫לקורבן חגיגה‪ ,‬שבא יחד עם קורבן הפסח ועתה שניהם בטלו בעקבות‪.‬‬
‫צפון ‪ -‬אוכלים כזית מהמצה שנחצתה ביחץ ושהוטמנה והוצפנה עד עתה‪ .‬אכילתה היא זכר לקורבן הפסח‪ ,‬שנאכל‬
‫בתום הסעודה על השובע‪ ,‬וזכר למצה הנאכלת עמו (לכן אוכלים שיעור של שני 'כזיתים')‪ .‬מנהג נפוץ הוא שהילדים‬
‫גונבים את האפיקומן ומטמינים אותו‪ ,‬והם מחזירים אותו רק לאחר שמבטיחים להם מתנה‪.‬‬
‫ברך ‪ -‬מברכים את ברכת המזון‪.‬‬
‫הלל ‪ -‬קורבן פסח טעון הלל באכילתו‪ ,‬כהודאה לקב"ה על נסי מצרים‪ .‬אמירתו בליל הסדר היא בתורת שירה‪ ,‬היינו‬
‫כשירה והודאה על מאורע המתרחש עתה‪ ,‬ולא תורת קריאה כהודאה על מאורע שהיה בעבר כפי שעושים בכל‬
‫החגים‪ ,‬ולכן אין מברכים על אמירתו‪.‬‬
‫נרצה ‪ -‬יש המונים את 'נרצה' בפני עצמו ולדעת אחדים הוא נמנה יחד עם 'הלל'‪ ,‬הסימן שלפניו‪ ,‬משום שאינו מורה על‬
‫דבר שיש לעשות כמו בשאר הסימנים‪ ,‬והוא הבעת תקוה שנהיה רצויים לפני ה'‪.‬‬
‫‪ .88‬מה ההבדל בין ‪ 4‬הקושיות שבהגדה למשנה‪ ,‬ומדוע?‬
‫אחת השאלות במשנה היא‪:‬‬
‫שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק (מבושל הרבה) ומבשל (מעט) הלילה הזה כולו צלי‪(.‬משנה פסחים י; ד)‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬בנוסח ההגדה שלפנינו חסרה שאלה זו‪ ,‬ובמקומה מופיעה שאלת ההסיבה‪' :‬שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין‬
‫ובין מסובין הלילה הזה כולנו מסובין'‪ .‬שאלה זו חסרה במשנה‪ .‬הטעם לשינויים‪ ,‬שבין המשנה להגדה‪ ,‬הוא בכך שהנוסח‬
‫שבמשנה הוא עתיק מימי הבית ושאלה זו משקפת את התמיהה על אכילת קורבן הפסח דוקא צלי אש ולא בצורה‬
‫אחרת‪ .‬לא נשאלה שאלה על הסיבה‪ ,‬כי היא לא היתה חריגה ויוצאת דופן במנהגי האכילה‪ ,‬לכן לא היה מקום לשאלה‬
‫זו‪ .‬לאחר החורבן‪ ,‬שאין קורבן פסח‪ ,‬והפסיקו לאכול בהסיבה‪ ,‬למעט בליל הסדר‪ ,‬הושמטה בהגדות שאלת הצלי של‬
‫קורבן הפסח‪ ,‬ובמקומה נשאלה השאלה על מנהג ההסיבה החריג‪.‬‬
‫‪ .89‬מה מונח על קערת ליל הסדר?‬
‫קערה ובה פריטים מסימני הסדר (כרפס‪,‬מצה‪,‬מרור‪,‬ביצה קשה‪,‬חרוסת וכו)‬
‫‪ .90‬מהי כוסו של אליהו תאר את שלבי התפתחות המנהג‬
‫בימי הביניים נהגו להעמיד כוס גדולה המלאה ביין על שולחן הסדר‪ ,‬שממנה מזגו את כל הכוסות‪ .‬היו שנהגו להניח את‬
‫הכוס הריקה ולהריק לתוכה את שיירי הכוסות‪ .‬ההשערה היא‪ ,‬שכאשר הילדים שאלו את אביהם לפשר העמדת הכוס‪,‬‬
‫תשובתו היתה שהכוס היא עבור אליהו הנביא‪ .‬בשלב מאוחר יותר האמינו שאליהו הנביא בא לבית שבו נערך הסדר‬
‫כמו שהוא בא לבית שבו מכניסים ילד לבריתו של אברהם אבינו‪.‬‬
‫‪ .91‬מהי תפילת טל ומתי נאמרת?‬
‫הימים ראשון ושביעי של פסח הם ימים טובים ובתווך ימי חול המועד‪ .‬ביום הראשון אומרים הלל שלם וקוראים בתורה‬
‫מענייני היום (שמות יב; כא ‪ -‬נא)‪ .‬המפטיר קורא את מוסף היום (במדבר כח; טז ‪ -‬כה)‪ .‬בהפטרת היום קוראים על‬
‫קורבן פסח גילגל‪ ,‬שעשו ישראל לפני כניסתם לארץ בימי יהושע (יהושע ג ה‪ -‬ז; ה‪ ,‬ו; א)‪ .‬בתפילת מוסף אומר החזן את‬
‫פיוטי הטל ואז פוסקים מלהזכיר גשמים עד שמיני עצרת‪.‬‬
‫‪ .92‬מדוע בימי חול המועד אומרים רק חצי הלל?‬
‫בימי חול המועד אומרים רק חצי הלל ‪ -‬משמיטים את החצי הראשון של מזמורי קטו‪ ,‬קטז שבתהלים וזאת כדי לא‬
‫לרומם את חול המועד משביעי של פסח‪ ,‬שהוא יום טוב ואומרים בו חצי הלל‪ ,‬עקב טביעתם של המצרים בים סוף ואין‬
‫נאה לומר הלל שלם‬
‫‪ .93‬מדוע קוראים את מגילת שיר השירים בפסח?‬
‫אחד הטעמים לקריאתה הוא בכך‪ ,‬שהמגילה היא משל של אהבה בין הקב"ה לעם ישראל‪ ,‬שבא לידי ביטוי בחג הפסח‪,‬‬
‫שבו לקח הקב"ה את ישראל לו לעם‪ ,‬כבעל הלוקח לו אישה‪.‬‬
‫‪ .94‬מהו "ממחרת השבת"‪ ,‬מה יש לעשות ביום זה? ומה היתה המחלוקת עם הבייתוסים?‬
‫התורה לא ציינה מתי חל התאריך של 'ממחרת השבת'‪ .‬על הפרשנות לכך התנהלה מחלוקת חריפה‪ ,‬בימי הבית השני‪,‬‬
‫בין הפרושים לבייתוסים‪ .‬הפרושים פירשו ש'שבת' כאן אינו יום השביעי בשבוע אלא היום הראשון של חג הפסח (ט"ו‬
‫בניסן) הוא הנקרא כאן שבת (ספרא‪ ,‬אמור‪ ,‬פרשה י; ה‪ ,‬ק ע"ג)‪ ,‬כנראה‪ ,‬על שם ששובתים בו ממלאכת עבודה‪ .‬לעומתם‬
‫הבייתוסים פירשו‪ ,‬ש'שבת' היא שבת ממש ‪' -‬שבת בראשית' ככל הנראה משום‪ ,‬שהם ביקשו להימנע מכל התנגשות‬
‫בין שבת למועד‪ ,‬כפי שנהוג היה בלוח השנה של הכתות היהודיות בימי בית שני‪.‬‬
‫כאמור‪' ,‬ממחרת השבת'‪ ,‬לפי הפרושים‪ ,‬הוא ט"ז בניסן‪ ,‬ולפי זה התורה מצווה בתאריך זה על הנפת העומר ועל ספירת‬
‫שבע שבתות תמימות‪.‬‬
‫‪ .95‬מהו העומר‪ ,‬ולאיזה מטרה נועד?‬
‫העומר הוא מידת נפח עתיקה הקרויה גם עשירית האיפה ‪,‬קמח הופק משבלי השעורה החדשה‪ ,‬שצמחו באותה שנה‪.‬‬
‫לקמח הוסיפו שמן ולבונה ואחרי כן הניפו אותו לפני המזבח‪ .‬קומץ מהעיסה הוקרב על ידי הכהן‪ ,‬כקורבן ציבור‪ ,‬על‬
‫המזבח והשאר ניתן לכהנים‪ .‬עם העומר היה קרב כבש לעולה (ויקרא כג; יב)‪ .‬התבואה‪ ,‬שממנה הביאו את העומר‬
‫היתה‪ ,‬לפי מסורת חז"ל‪ ,‬של שעורה‪ ,‬כי היא הקדימה להבשיל‪.‬‬
‫הטעם להקרבת העומר הוא‪ ,‬מפני שבפסח מבשילה התבואה והקב"ה דן את העולם על התבואה‪.‬‬
‫כמו כן העומר הוא ביכורי השעורים ויש להניפו לפני ה' כהודיה על יבולי השדה‪.‬‬
‫‪ .96‬מה היתה תקנת רבן יוחנן בן זכאי בעניין העומר?‬
‫בזמן המקדש הותרה התבואה החדשה שבירושלים מיד לאחר שקרב העומר‪ .‬במקומות הרחוקים מירושלים הותר‬
‫החדש רק לאחר חצות היום‪ ,‬כי אין בית דין מאחר בהקרבת העומר יותר מחצות היום‪ .‬לאחר החורבן‪ ,‬מן הדין‪ ,‬החדש‬
‫מותר משהאיר השחר של יום ט"ז בניסן‪ ,‬אולם רבי יוחנן בן זכאי‪ ,‬תיקן שרק בי"ז בניסן יהיה מותר לאכול מהחדש‪ ,‬אבל‬
‫ביום ט"ז בניסן הוא יהיה אסור‪' :‬יום הנף כלו אסור' (משנה סוכה ג; יב)‪ .‬טעם התקנה‪ ,‬מהרה ייבנה המקדש ואנשים‬
‫יטעו לחשוב‪ ,‬כשם שאשתקד אכלנו מן החדש כשהאיר המזרח ביום ט"ז בניסן‪ ,‬אף עכשיו‪ ,‬לאחר שניבנה המקדש‪,‬‬
‫מותר הדבר‪ ,‬והם לא ידעו שאשתקד ההיתר היה בגלל שלא קרב העומר ולאחר שנבנה המקדש‪ ,‬החדש יהיה מותר רק‬
‫לאחר הקרבת העומר‪.‬‬
‫‪ .97‬מהם הטעמים לספירת העומר?‬
‫‪ .98‬מדוע הספירה נקראת ספירת העומר?‬
‫משום שהספירה מתחילה ביום הקרבת מנחת העומר‪ ,‬לכן קרויה ספירת העומר‪.‬‬
‫הסבר אחר לכך מופיע בספר החינוך‪:‬‬
‫ועל כן התקן למנות המנין ממה שנעשה בו והוא קרבן העמר‪ ,‬שהוא קרבן נכבד‪ ,‬שבו זכר שאנו מאמינים כי השם ברוך‬
‫הוא בהשגחתו על בני אדם רוצה להחיותם ומחדש להם בכל שנה ושנה זרע תבואות לחיות בו‪.‬‬
‫‪ .99‬ממתי נוצר הקשר בין ספירת העומר לשבועות?‬
‫רק לאחר עריכת לוח השנה‪ ,‬במתכונת שלפנינו‪ ,‬תמיד יחול שבועות בו' בסיוון‪ .‬כך‪ ,‬שההסבר הקושר בין ספירת העומר‬
‫למתן תורה משקף מציאות מאוחרת‪.‬‬
‫מדוע נוהגים בימי ספירת העומר מנהגי אבלות?‬
‫‪.100‬‬
‫בשל מותם של תלמידי רבי עקיבא‪ ,‬כולם מתו מפסח ועד עצרת‪.‬‬
‫מה ההבדל במנהגי האבלות בין האשכנזים לספרדים וכיצד הדבר נוצר?‬
‫‪.101‬‬
‫המנהג הספרדי הוא שלא נושאין נשים ולא מסתפרים עד ל"ג בעומר‪ .‬המנהג האשכנזי ‪ -‬יש הנוהגים כמנהג הספרדי‪,‬‬
‫ומנהג אחר הנוהג 'בהרבה מקומות' באשכנז‪ ,‬לנהוג באבלות החל מראש חודש אייר עד שבועות מלבד ל"ג בעומר‪.‬‬
‫מנהגי האבלות הנוהגים עד ל"ג בעומר כפי שבאים לידי ביטוי במנהג ספרד ואצל חלק מהאשכנזים‪ ,‬תואם את המסורת‬
‫שהתפתחה בימי הביניים להפסקת האבלות בל"ג בעומר‪.‬‬
‫הדבר נוצר כתוצאה ממאורעות הפורענות של מסעי הצלב‪ ,‬פורענות זו של גזירות תתנ"ו‪ ,‬פקדה כל קהילות היהודים‬
‫אשר היו במסלול מסעם של הצלבנים‪.‬‬
‫התקופה של הגזירות שבקהילות הריינוס נמשכה מר"ח אייר ועד לשבועות‪ ,‬ועד בכלל‪ ,‬לכן‪,‬באיזור זה נהגו באבילות‬
‫חמורה בפרק הזמן שבין ר"ח אייר ושבועות‪ ...‬וכך קרה שבאשכנז עצמה נוצרו מנהגים שונים‪...‬‬
‫מי היה רבן יוחנן בן זכאי‪ ,‬מתי חי‪ ,‬ציין לפחות שתיים מהתקנות שתיקן?‬
‫‪.102‬‬
‫ריב"ז‪,‬מגדולי התנאים‪.‬חי בשנים שלפני ואחרי חורבן בית המקדש השני (המאה הראשונה לספירה)‪.‬‬
‫קיבל תורה מהלל ושמאי‪ .‬היה נשיא הסנהדרין ביבנה ועשאה מרכז ליהדות עם הסנהדרין בראשה‪.‬‬
‫שתיים מתקנותיו‪:‬‬
‫‪ ‬תקיעה בשבת‪ -‬יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת‪ ,‬במקדש היו תוקעים אבל לא במדינה‪ .‬משחרב‬
‫בית המקדש‪ ,‬התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין‪ .‬אמר רבי אלעזר לא התקין רבן‬
‫יוחנן בן זכאי אלא ביבנה בלבד‪ .‬אמרו לו‪ :‬אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין‪.‬‬
‫‪ ‬נטילת הלולב‪-‬ראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד‪ .‬משחרב בית המקדש‪ ,‬התקין רבן‬
‫יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש‪ ,‬ושיהא יום הנף כולו אסור‪[24].‬‬
‫תקנה זו נועדה לשמר את זכר בית המקדש בלב העם‪.‬‬
‫מי היו הבייתוסים?‬
‫‪.103‬‬
‫בייתוסים היו כת דתית ביהדות בימי בית שני ‪.‬כת זו הייתה במחלוקת מתמשכת עם הפרושים אודות התורה שבעל פה‪.‬‬
‫נאמר עליהם שהם כופרים בשכר ועונש בעולם הבא‪ ,‬ובתחיית המתים ‪.‬כמו כן‪,‬חלקו על הלכות הפרושים‪ ,‬ובעיקר על‬
‫מסורות הלכתיות‪ ,‬שלא היה להן עיגון ממשי בתורה שבכתב ‪.‬‬
‫שבועות ‪:‬‬
‫ציין את שמות החג ואת משמעותם‬
‫‪.104‬‬
‫שמות החג ומשמעותם‪:‬‬
‫במקרא נקרא החג‪ ,‬חג שבעת (שמות לד; כב) כי הוא חל לאחר שבעה שבועות של ספירת העומר‪ ,‬כמו כן הוא נקרא גם‬
‫חג הקציר (שם) כי זו עת קציר חיטים וכן יום הבכורים (במדבר כח; כו) כי בו הקריבו בבית המקדש‪ ,‬את מנחת שתי‬
‫הלחם מהחיטים‪.‬‬
‫מהי מצות ביכורים‪ ,‬ממה מביאים ביכורים‪ ,‬ממתי ועד מתי‪ ,‬מה הדין בימינו? כיצד מצות‬
‫‪.105‬‬
‫הביכורים קשורה לשבועות?‬
‫החל מחג השבועות עד חנוכה הביאו את ביכורי הפירות משבעת המינים למקדש‪ .‬את הביכורים העלו לירושלים‬
‫בתהלוכה רבת משתתפים‪.‬‬
‫את הביכורים מביאים למקדש ‪ ,‬מניפים אותם לארבע רוחות שמיים וקוראים את פרשת מקרא הביכורים( דברים כו ‪ :‬ג‪-‬‬
‫יד) ‪ ,‬הסוקרת את תולדות העם היהודי ‪ :‬אבות האומה ‪ ,‬ברית הארץ ‪ ,‬עבדות מצרים ‪ ,‬וישוב א"י‪ .‬את הביכורים נותנים‬
‫לכהן ודינם כתרומה המותרת לאכילה רק לכהנים ולבני ביתו ואסורה לזר ‪ -‬מי שאינו כהן וחייב במיתה בידי שמיים‪.‬‬
‫מה משמעות טקס הבאת הביכורים לפי הרב קוק?‬
‫‪.106‬‬
‫‪' ‬לנים ברחובה של עיר' ‪ -‬להורות גם כן על חבתם לחיי הטבע שנמצאת בעבודת האדמה‪.‬‬
‫‪' ‬השור הולך לפניהם' ‪ -‬מכוון אל העבודה‪ ,‬רב תבואות בכח השור‪ .‬אומה שיש לה מטרה עליונה ונשגבה מציינת‬
‫את דרכה לחבב את העבודה‪ ,‬כי רק בעבודה ויגיע‪-‬כפים בלאום‪ ,‬יסודרו חיים כשרים וישרים‪.‬‬
‫‪' ‬וקרניו מצופות זהב' ‪ -‬להורות שאל העושר תבוא בדרך ישר בכוח העבודה ולא לשלול לבוז ולבלע חיל זרים רק‬
‫בכוח וגבורת שור‪ ,‬בעבודת יגיעה ועמל‪.‬‬
‫‪' ‬ועטרה של זית בראשו' ‪ -‬אמנם לא זאת הוא גמר התעודה כי אם 'עטרה של זית'‪ ,‬המורה על אורה‪ ,‬כשמן זית‬
‫שבמנורה המורה על התורה והדעת‪.‬‬
‫כלומר מגמתנו‪ :‬שהעבודה תבוא לעושר‪ ,‬והעושר לעטרת החכמה והאורה‪.‬‬
‫מדוע חג מתן תורה לא מצויין בתורה?‬
‫‪.107‬‬
‫חג מתן תורה אינו מצויין בתורה מאחר שהתורה הצניעה במכוון את תאריך מתן תורה למען נדע שהתורה אינה תלויה‬
‫ביום מסויים שאותו יש לחגוג או בזמן מסויים‪ ,‬אלא בקבלת הלב בכל יום ויום‪.‬‬
‫מהם דיני החג ומנהגיו? (יש לדעת את מקור המנהגים והטעמים להם)‬
‫‪.108‬‬
‫‪ ‬בחג השבועות מוציאים שני ספרי תורה בראשון קוראים על מעמד הר סיני ועשרת הדיברות‪ ,‬בשני מפטירים‬
‫וקוראים את קורבנות היום (במדבר כח; כו ‪ -‬לא)‪ .‬וקוראים ההפטרה מספר יחזקאל על מעשה המרכבה (פרק א)‪,‬‬
‫כי מתוארים שם מראות השכינה שראה הנביא כדוגמת המראות שראה עם ישראל במתן תורה‪.‬‬
‫‪ ‬קישוט הבית בירק לפי מסורת חז"ל‪ ,‬בחג השבועות דן הקב"ה את פירות האילן‪ ,‬זוהי תקופת הבשלתם‪ ,‬לכן הם‬
‫נידונים אם יהיו בשפע או בצימצום וחלקו של כל אדם בפירות נדון בראש השנה (משנה ראש השנה א; ב)‪ .‬כדי‬
‫לזכור ולהתפלל על הפירות‪ ,‬מקשטים את הבית בעצים ובירק‪.‬‬
‫יש הסבורים שהמנהג נובע מתוך כך‪ ,‬שחג שבועות הוא חג מתן תורה וכיוון שהתורה נמשלה לעץ חיים (משלי ג;‬
‫יח) וניתנה ביום השלישי‪ ,‬לאחר הכנה של שלשה ימים (שמות יט; א)‪ ,‬וגם העצים נבראו ביום השלישי (בראשית א;‬
‫יא)‪ ,‬לכן מקשטים את הבית בעצים ובירק (ד' שפרבר‪ ,‬מנהגי ישראל‪ ,‬כרך א'‪ ,‬עמ' קכ)‪ .‬יש האומרים‪ ,‬שהמנהג הוא‬
‫זכר להר סיני שהיה ירוק (שמות לד; ג)‬
‫‪ ‬תיקון ליל שבועות תיקון ליל שבועות מקורו בספר הזוהר‪ ,‬כהכנה לקראת מתן תורה‪:‬‬
‫ועל זאת חסידים הראשונים לא היו ישנים באותו לילה והיו עוסקין בתורה ואומרים‪ :‬נבוא לנחול ירושה קדושה לנו ולבנינו‬
‫בשני עולמים‪...‬‬
‫‪ ‬שפיכת מים בקרב עדות המזרח רווח הנוהג לשפוך זה על זה מים‪ .‬הטעם לכך נעוץ בכך שחג השבועות הוא חג‬
‫מתן תורה‪ ,‬וכשם שהמים הם סם החיים לגופו של האדם ‪ -‬התורה היא סם החיים לרוחו ולנשמתו‪.‬‬
‫כמו כן המים הם סמל לכריתת ברית (ישעיהו ל; א) והתורה היא הברית בין הקב"ה לעם ישראל‪.‬‬
‫קיימת גם סברה שהמנהג נועד להזכיר שביום זה משה ניצל מן המים כשנלקח ע"י בת פרעה מהיאור‪ .‬יש הרואים‬
‫מנהג זה כבא בהשפעתם של המוסלמים באפריקה‪ ,‬שנהגו לשפוך מים איש על רעהו בעשורה ובתקופת הקיץ‬
‫להרחיק כל אחד מחבירו מחלות ופורענויות‪.‬‬
‫‪ ‬השלכת תפוחים מגג בית הכנסת הטעם הוא מפני שעם ישראל נמשל לתפוח (שיר השירים ב; ב)‪ .‬חז"ל הסבירו‬
‫זאת כך‪ :‬כשם שהתפוח ניצו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע במעמד מתן תורה (שמות יט; ו)‪,‬‬
‫והלקיטה מסמלת את קיבוץ עם ישראל לארצו לאחר שיילקט מבין הגויים‪.‬‬
‫קיימת גם הצעה הקושרת בין הסמליות שבתפוח בטקסי הנישואין בתקופה הקדומה לחג שבועות שהוא חג הנישואין בין‬
‫הקב"ה לעם ישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קריאת אקדמות ואזהרות ‪-‬בקהילות אשכנז נוהגים לקרוא פיוט הפותח המלה אקדמות‪ ,‬שהוא כעין הקדמה‬
‫ובקשת רשות לקריאת עשרת הדיברות‪ .‬בפיוט חרוזים המסתיימים באותיות תא רמז לתורה שאין לה סוף‪ ,‬שגם‬
‫אם ישליםהאדם את לימודיה ויגיע לאות ת' עליו לחזור להתחלה לאות א'‪ .‬הרקע לחיבור הוא‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬ויכוח‬
‫שקיים ר' מאיר עם אחד הכמרים‪ ,‬שונא ישראל‪ ,‬על היהדות‪ .‬הפיוט עוסק בשבחי הבורא ובטובה השמורה לעם‬
‫ישראל לעתיד לבוא באחרית הימים‪ .‬את הפיוט קוראים לאחר שהכהן נקרא לעלות לתורה ובטרם הברכה‬
‫והקריאה‪.‬‬
‫בקרב עדות המזרח נוהגים לקרוא‪ ,‬בשעת הוצאת ספר תורה‪ ,‬נוסח של כתובה‪ ,‬שחיברה ר' ישראל נג'ארה‪ ,‬מחוגי‬
‫המקובלים במאה השש עשרה‪ ,‬שתוכנה מבטא את הקשר שבין הקב"ה החתן לעם ישראל הכלה‪ .‬יש הנוהגים לומר‬
‫פיוטים שונים‪ ,‬שחוברו ע"י פייטנים וחכמים מפורסמים מימי הביניים‪ ,‬הקרויים אזהרות‪ ,‬שתכנם הוא פירוש לתרי"ג‬
‫מצוות‪ .‬מקור השם אזהרות לא הוברר והוא נגזר כנראה ממלת הפתיחה אזהרה‪...‬‬
‫קריאת מגילת רות המקור לקריאתה בשבועות מופיע במסכת סופרים (יד; א)‪ ,‬שנהגו להתחיל בקריאתה במוצאי‬
‫שבת לפני שבועות‪ .‬טעמים שונים ניתנו לקריאתה‪:‬‬
‫‪ .1‬חג שבועות הוא חג הקציר וגם האירועים המתוארים במגילה התרחשו בזמן הקציר (רות א; כב)‪.‬‬
‫‪ .2‬במגילת רות מתואר קיום מצוות מתנות עניים ויש להזכירם לציבור בעת תקופת הקציר‪.‬‬
‫‪ .3‬כשם שבמתן תורה קיבל עם ישראל על עצמו תרי"ג מצוות‪ ,‬כך גם רות המואביה קיבלה עליה בהתגיירותה‬
‫תרי"ג מצוות‪ .‬עוד הוסיפו ואמרו‪ ,‬שרות המואביה‪ ,‬בעודה נכריה‪ ,‬היתה חייבת בשבע מצוות בני נח ועם‬
‫כניסתה לעם היהודי נוספו לה עוד שש מאות ושש מצוות שהם בגימטריא רות‪.‬‬
‫‪ .4‬קריאתה מלמדת על הזיקה שבין התורה שבכתב לתורה שבעל פה שתיהן ניתנו מסיני‪ .‬בתורה שבכתב‬
‫נאמר‪ :‬לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' (דברים כג; ד)‪ ,‬ומפשט הכתוב הכוונה לזכרים ולנקבות‪ ,‬כך שרות‬
‫המואביה לא היתה רשאית לבוא בקהל ה' ולהנשא לבועז אבי שושלת דוד המלך (רות ד; כב)‪ ,‬אך מסורת‬
‫תורה שבעל פה מלמדת שרק הזכרים נאסרו לבוא בקהל ולא הנקבות כדברי ההלכה‪' :‬עמוני ולא עמונית‬
‫מואבי ולא מואבית' (בבלי יבמות עג ע"א)‪ ,‬וכדי לבסס בחג מתן תורה את הקשר והאמונה בתורה שבכתב עם‬
‫התורה שבעל פה תיקנו‪ ,‬כנראה הגאונים‪ ,‬בפולמוס שניהלו עם הקראים‪ ,‬את חובת קריאת המגילה‪.‬‬
‫‪ .5‬כדי להזכיר את דוד המלך‪ ,‬שהיה מצאצאיה של רות‪ ,‬שלפי המסורת נולד וגם נפטר בשבועות‪.‬‬
‫קריאת ספרי תהלים ומשלי יש הנוהגים לקרוא את ספר תהלים‪ ,‬המיוחס לדוד המלך מצאצאיה של רות‪ ,‬שנולד‬
‫וגם נפטר בשבועות‪ ,‬ויש הנוהגים לקרוא גם את ספר משלי‪ ,‬המשבח את חכמת התורה‪.‬‬
‫אכילת מאכלי חלב נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות ויש שנוהגים ליטול ידיים לסעודת שחרית חלבית‬
‫לאחר הקידוש‪.‬טעמים שונים ניתנו למנהג זה‪:‬‬
‫‪ .1‬זכר למצוות ביכורים מפירות הארץ‪ ,‬שהיא ארץ זבת חלב ודבש (דברים כו; יט)‪.‬‬
‫‪ .2‬תורה נמשלה לחלב (שיר השירים ד; יא)‪.‬‬
‫‪ .3‬זכר למשה רבינו‪ ,‬נותן התורה‪ ,‬שלפי המסורת נולד בז' באדר והוצפן במשך שלושה חודשים (שמות ב; א)‬
‫עד ו' בסיוון‪ ,‬ובאותו יום הוא הונח בסוף על שפת היאור וחיפשו לו מינקת עבריה שתניקהו כי לא רצה לינוק‬
‫חלב מהנשים המצריות (שמות ב; א ‪ -‬יא)‪ ,‬ולכן מזכירים את זכרו באכילת מאכלי חלב‪.‬‬
‫‪ .4‬זכר למתן תורה‪ .‬כשחזרו ישראל לאוהליהם ממעמד הר סיני‪ ,‬נאסר עליהם השימוש בכלי האוכל‬
‫שברשותם‪ ,‬מחמת דיני הכשרות שניתנו להם‪ .‬הם נאלצו‪ ,‬עד להכשרת הכלים‪ ,‬להסתפק באוכל קר ולא מבושל‬
‫המותר‪ ,‬בדיעבד ובדרך ארעי‪ ,‬גם בכלים שאינם כשרים‪ ,‬והמצוי היה מאכלי חלב‪.‬‬
‫‪ .5‬במקרא יש צמידות בין מצוות ביכורים לאיסור בשר בחלב‪' :‬ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך לא‬
‫תבשל גדי בחלב אמו' (שמות כג; יט)‪ .‬איסור בשר בחלב בתורה שבכתב פורש‪ ,‬על פי מסורת התורה שבעל‬
‫פה‪ ,‬כאיסור בישול‪ ,‬אכילה‪ ,‬או הנאה של בשר בהמה טהורה‪ ,‬שהתבשל בחלב בהמה טהורה‪ .‬מכיוון שחג‬
‫השבועות הוא חג מתן תורה‪ ,‬מזכירים בעצם אכילת מאכלי חלב את ידיעת המסורת שבעל פה ובכך מציינים‬
‫שגם התורה שבעל פה מקורה מהשמים‪ ,‬וחכמים לא בדו פרשנות זו מליבם‪.‬‬
‫‪ ‬קריאת עשרת הדיברות לאחר תפילת שחרית מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬בראשון קוראים את מעמד מתן תורה‬
‫ועשרת הדיברות‪ .‬יש הנוהגים לשמוע את קריאת עשרת הדיברות בעמידה‪ ,‬כפי שקיבלם עם ישראל במעמד הר‬
‫סיני שהתייצבו בתחתית ההר (שמות יט ‪ -‬יז)‪ ,‬אך היו שהתנגדו לכך‪.‬‬
‫סוכות‪:‬‬
‫נא לקרוא פרקים ו‪ , 3.‬ח‪ 8.‬של הקורס ולהשיב על השאלות הבאות‪:‬‬
‫השווה בין תקנותיו של רבן יוחנן בן זכאי (להלן‪ ,‬ריב"ז) לגבי מצות נטילת ארבעת המינים בסוכות (פרק ו‪ )3.‬לתקנתו‬
‫בעניין מצות תקיעת שופר‪ ,‬והשב על השאלות הבאות‪:‬‬
‫כיצד נהגו בימי בית שני במקדש ומחוצה לו (בגבולין) לגבי תקיעת שופר כשראש השנה חל‬
‫‪.109‬‬
‫בשבת?‬
‫כיצד נהגו בימי בית שני במקדש ובגבולין לגבי נטילת ארבעת המינים כשסוכות חל בשבת?‬
‫‪.110‬‬
‫כיצד נהגו לאחר החורבן בשתי מצוות אלה?‬
‫‪.111‬‬
‫מהי הסיבה להבדל בין מה שנהגו לאחר החורבן לבין מה שנהגו בימי הבית?‬
‫‪.112‬‬
‫מהם שמות החג ומה משמעותם?‬
‫‪.113‬‬
‫שני שמותיו של החג‪' :‬חג הסכות' ו'חג האסיף' מציינים שני היבטים שונים של החג‪' .‬חג סכות' מציין משמעות היסטורית‪:‬‬
‫'למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאו אותם מארץ מצרים' (ויקרא כג; מג) ו'חג האסיף' מציין‬
‫משמעות חקלאית‪' :‬וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה' (ויקרא כג; טז)‪.‬‬
‫"כי בסוכות הושבת‪ "...‬באיזה סוכות? ציין את הדעות השונות‬
‫‪.114‬‬
‫יש שתי דעות רווחות‪:‬‬
‫התנאים חולקים בשאלה לאיזה סוכות התכוון הכתוב? 'ענני כבוד‪ ,‬דברי ר' אליעזר רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו‬
‫להם' (בבלי סוכה יא ע"ב‪ ,‬והשווה ספרא‪ ,‬אמור‪ ,‬פרק יז; יא‪ ,‬קג ע"ב)‪ .‬אחד ההסברים להבין את המחלוקת ביניהם הוא‪:‬‬
‫כשבני ישראל הלכו במדבר הגן עליהם ענן ה'‪ ,‬ככתוב‪' :‬וענן ה' עליהם יומם בנסעם מן המחנה' (במדבר י; לד)‪ .‬בנוסף‬
‫לענן זה היו עוד שני עננים נוספים‪ ,‬האחד להנחותם בדרך (שמות יג; כג) והשני היה על המשכן (במדבר ט; טו ‪ -‬כג)‪.‬‬
‫למרות הגנת הענן היה צורך בעשיית סוכה ממשית‪.‬‬
‫ציין את טעמי מצות סוכה‪:‬‬
‫‪.115‬‬
‫יוספוס פלביוס‪ ,‬כתב שמשה ציווה לעשות סוכות בתחילת החורף להגנה מפני פגיעי הקור‬
‫לדעתו של ר' אליעזר מגרמייזא (גרמניה ‪ )1160 - 1237‬זה זכר לסוכות שישבו בהם בני ישראל בעת כיבוש הארץ‬
‫כשצרו על ערי כנען‪.‬‬
‫ע"פ רבי אליעזר זכר לענני כבוד‪.‬‬
‫ציין את הכללים מתי הסוכה כשרה ומתי היא פסולה‬
‫‪.116‬‬
‫סוכה כשרה‪:‬‬
‫‪ ‬סוכה צריכה להיות דירת ארעי‬
‫‪ ‬כל החומרים כשרים לבנין דפנות הסוכה ובלבד שיוכלו לעמוד ברוח מצויה‬
‫‪ ‬אפשר לסכך בכל דבר שצומח ולא עשו ממנו כלי‪,‬‬
‫‪ ‬הסוכה חייבת להיות מסוככת באופן שצילתה מרובה מחמתה ושניתן לראות דרך הסכך את הכוכבים‬
‫דברים הפוסלים בסוכה הם‪:‬‬
‫‪' ‬שאינה גבוהה עשרה טפחים (כמטר אחד) ושאין לה שלש דפנות ושחמתה מרבה מצלתה ‪.‬‬
‫‪ ‬אם היא מסוככת מתחת לעץ או במוטות ברזל‪.‬‬
‫‪ ‬אם היא מעובה כ"כ [כל כך]עד שאין הגשמים יכולים לירד בתוכה ואפילו כשיורדין גשמים מרובים וא"כ [ואם כן]‬
‫הוא כעין בית יש להחמיר ולפסול משום גזירת בית‪.‬‬
‫‪ ‬סכך שריחו רע או שאינו מחזיק במשך כל שבעת הימים‪.‬‬
‫מי חייב ומי פטור מישיבה בסוכה?‬
‫‪.117‬‬
‫נשים פטורות מישיבה בסוכה בכל מצות עשה שהזמן גרמן‪.‬‬
‫מי שמצטער לשהות בסוכה מחמת חום או צינה או שיורדים גשמים ‪ -‬פטור מהסוכה‪.‬‬
‫שלוחי מצוה אף הם פטורים מהסוכה‬
‫החייבים בסוכה‪:‬‬
‫ילד פיקח שיודע לאכול ולהתלבש לבד‪ ,‬מבן חמש שנים ומעלה‪ ,‬חייבים הוריו לחנכו שיאכל בסוכה‪ .‬וילדים רגילים חייבים‬
‫מגיל שש‪ .‬ויש מקילין ואומרים שילד חריף חייב מגיל שש ורגיל מגיל שבע‪.‬‬
‫מה הקשר בין האושפיזין לסוכות?‬
‫‪.118‬‬
‫נוהגין להזמין לסוכה את האושפיזין‪ .‬האושפיזין הם אורחים [בלאטינית ‪]Hospes‬ובארמית אושפיזין ‪ -‬אורחי מעלה‪,‬‬
‫הבאים להתארח בסוכה‪ .‬לפי אחת ממסורות חז"ל‪ ,‬הסוכות שבהם ישבו בני ישראל היו שבעה ענני כבוד‪ ,‬שהקיפו וסככו‬
‫על בני ישראל‪ .‬חכמי הקבלה ראו בעננים הללו סמל לשבע הספירות‪ ,‬שהם שבע הדרגות שדרכם הקב"ה מתגלה‬
‫בעולם‪ .‬לכן הישיבה בסוכה קרויה בספר הזוהר 'צל האמונה' כי היושב בה חוסה בשכינה‪ .‬בעת הישיבה בסוכה מבקרים‬
‫בה נציגי שבע הספירות‪ ,‬שהם הצדיקים הקדמונים‪ :‬אברהם יצחק‪ ,‬יעקב‪ ,‬יוסף‪ ,‬משה‪ ,‬אהרן‪ ,‬דוד‪ .‬אלה הם אבות האומה‬
‫שילוו את המשיח בשעה שיבוא לגאול את ישראל‪ .‬האושפיזין מתארחים בסוכה רק אם יזמינו אליה גם עניים‪ ,‬והמנות‬
‫הניתנות לעניים הם חלקם של האושפיזין‪ .‬בכל ערב פונה האדם אל האושפיזין העליונים בהזמנה 'היכנסו לסוכתי ושבו'‪,‬‬
‫וכל אחד שזה יומו עולה ראשון ואחרים עמו‪ .‬יש המסדרים את האושפיזין לפי סדרם הכרונולוגי‪ ,‬אך לשיטת האר"י‬
‫הסדר הוא אברהם יצחק‪ ,‬יעקב‪ ,‬משה‪ ,‬אהרן‪ ,‬יוסף‪ ,‬דוד‪.‬‬
‫מהם הכללים הקשורים לכשרותם ולנטילתם של ארבעת המינים?‬
‫‪.119‬‬
‫האתרוג חייב להיות לפחות כ'ביצה' (‪ 56‬גר')‪ .‬אתרוג מורכב הוא פסול‪ ,‬כמו כן הוא נפסל אם ניטלה פיטמתו‪ ,‬אך אם‬
‫נוטל עוקצו הוא פסול רק ביום הראשון‪.‬‬
‫הלולב ניטל מחוטרי גזע דקל התמר‪ ,‬אורכו ארבעה טפחים לפחות (כ‪ 40 -‬ס"מ)‪ ,‬שדרתו חייבת להיות זקופה וישרה‬
‫והעלה העליון‪ ,‬הנקרא תיומת‪ ,‬חייב להיות סגור‪.‬‬
‫ההדס חייב להיות עבות ‪ -‬שעליו חופים ומקיפים את שדרתו‪ ,‬וכן שיהיו שלשה עלים בכל קן הדס‪ ,‬זה נקרא הדס‬
‫משולש‪ .‬אם אין רובו משולש כשר רק בשעת הדחק והוא נקרא הדס שוטה‪ ,‬שראוי לשוט ולא למצווה‪ .‬אורכו שלשה‬
‫טפחים (כ‪ 30 -‬ס"מ)‪.‬‬
‫הערבה ‪ -‬חייבת להיות מסוג ערבי נחל‪ ,‬שרובה גדלה ע"י נחל‪ .‬צורת העלה מוארכת‪ ,‬צרה וחלקה ללא פגימות‪ .‬ראש‬
‫הגבעול נקרא לבלוב‪ ,‬ואם נקצץ הערבה פסולה‪ .‬אורכה של הערבה שלשה טפחים (כ‪ 30 -‬ס"מ)‪.‬‬
‫ארבעת המינים נחשב כמצוה אחת הם ואם חסר לו אחד מהם אין לו אפשרות לקיים את המצווה‪ ,‬שבלולב‬
‫מצוה ליטול את ארבעת המינים שהם אגודים בצורה הבאה‪ :‬הלולב ההדס והערבה אגודים ביחד ואילו האתרוג אינו‬
‫מחובר לאחרים‪.‬‬
‫זמן נטילת לולב רק ביום‪ .‬הלולב ניטל ביד ימין‪ ,‬כשההדסים מימין לשדרת הלולב והערבות מצד שמאל‪.‬‬
‫את האתרוג אוחזים ביד שמאל מברכים 'על נטילת לולב'‪ .‬ביום הראשון מוסיפים גם את ברכת 'שהחיינו'‪.‬‬
‫מהם טעמי מצות ארבעת המינים?‬
‫‪.120‬‬
‫טעמים שונים ניתנו למצוות ארבעת המינים במדרשים וע"י חכמים לתקופותיהם השונות‪:‬‬
‫‪ ‬לדברי התנא רבי אליעזר ארבעת המינים הללו קשורים במים נטילתם באה לעורר רחמי שמים לירידת גשמים‬
‫(בבלי תענית ב ע"ב)‪.‬‬
‫‪ ‬לדברי האמורא רבי מני בארבעת המינים משתקפת דמות האדם‪:‬‬
‫השזרה (השדרה) שללולב דומה לשזרה (לשדרה) שלאדם וההדס דומה לעין וערבה דומה לפה והאתרוג דומה ללב‪.‬‬
‫‪ ‬במדרש אחר רואה הדרשן בארבעת המינין סמל לכלל ישראל‪:‬‬
‫'פרי עץ הדר' ‪ -‬אלו ישראל‪ ,‬מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח‪ ,‬כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש‬
‫בהם מעשים טובים‪.‬‬
‫'כפת תמרים' ‪ -‬אלו ישראל‪ ,‬מה התמרה הזו יש בה טעם ואין בהריח כך הם ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה‬
‫ואין בהם מעשים טובים‪.‬‬
‫'וענף עץ עבת' ‪ -‬אלו ישראל‪ ,‬מה הדס זה יש בו ריח ואין בו טעם‪ ,‬כך ישראל יש בהם בני אדם ויש בהם מעשים טובים‬
‫ואין בהם תורה‪.‬‬
‫'וערבי נחל' ‪ -‬אלו ישראל‪ .‬מה ערבה זו אין בה לא טעם ולא ריח‪ ,‬כך ישראל יש בהן בני אדם שאין בהן לא תורה ולא‬
‫מעשים טובים‪.‬‬
‫ומההקב"ה עושה להן? לאבדן אי אפשר‪ ,‬אלא אמר הקב"ה יוקשרו כולן אגודה אחת והן מכפרים אילו על אילו‪.‬‬
‫‪ ‬הרמב"ם במורה נבוכים‪ ,‬נותן לכך את הטעמים הבאים‪:‬‬
‫ואשר נראה לי בארבעת מינין שבלולב‪ ,‬שהוא שמחה וששון על יציאתם מן המדבר‪ ,‬שהיה לא מקום זרע ותאנה וגפן‬
‫ורמון ומים אין לשתות אל מקוםעצי פרי ונהרות‪ ,‬לפיכך נלקח לזכרון לכך הנאה שבפירותיה ובעל הריח הטוב‪ ,‬והעלים‬
‫הנאים‪ ,‬וגם הנאה שבעשבותיה‪ ,‬כלומר‪ ,‬ערבי נחל‪ .‬וארבעתהמינין הללו הם אשר כוללים שלשה דברים‪ :‬האחד ריבוי‬
‫מציאותם בארץ ישראל באותה העת ויכול כל אחד להשיגם‪ ,‬והענין השני הם היותר נאים במראיהן וחזותן‪ ,‬ומהן בעלי‬
‫ריח טוב והם אתרוג והדס‪ ,‬אבל לולב וערבה הרי הם נעדרי ריח טוב ורע‪ ,‬והענין השלישי שעומדין במראיהן כל‬
‫שבעת הימים‪ ,‬מה שלא יתכן כן באפרסקין וברמונים ובפרישים ובקרוסטמלין ודומיהן‪.‬‬
‫מהי שמחת בית השואבה מדוע והיכן נערכה?‬
‫‪.121‬‬
‫בחג הסוכות חגגו במקדש את שמחת בית השואבה‪ ,‬הרקע לשמחה זו המצווה לנסך‪ ,‬בעת הקרבת קורבן תמיד של‬
‫שחר‪ ,‬מלבד היין‪ ,‬כבכל יום‪,‬היו נוסכים גם מים‪ .‬מים אלה נשאבו לפנות בוקר מימי השילוח ונצקו לאחר משני ספלי‬
‫הכסף שעל המזבח‪.‬‬
‫כדי לבסס את מצוות ניסוך המים שבקרב העם חגגו במקדש ברוב פאר והדר בלילה שלפני שאיבת המים חגיגה גדולה‪.‬‬
‫במסורת הארץ ישראלית ובתחומי השפעתה נקראה שמחה זו בשם שמחת בית השואבה‪ ,‬כי השמחה קשורה בשאיבת‬
‫המים‪.‬‬
‫אולם לדעת האמורא רבי יהושע בן לוי השמחה נקראת שואבה משום ששואבים משם רוח הקודש (ירושלמי סוכה‪ ,‬ה;‬
‫א‪ ,‬נה ע"א)‪ .‬בבבל ובתחומי השפעתה קראו לשמחה זו 'חשובה' כי זו 'מצוה חשובה היא ובאה מששת ימי בראשית'‬
‫(בבלי סוכה נ ע"ב)‪ .‬כפי הנראה‪' ,‬חשובה' אינו אלא שיבוש של "שאובה" לפי ההגייה שהיתה נהוגה בארץ ישראל‪ .‬אכן‬
‫במקומות שונים קראו לשמחה זו שמחת בית השאובה‪ .‬ההסבר שניתן לשם זה קשור במלה הסורית "שובתא"‬
‫שפירושה לפיד אש‪ ,‬ושמחת בית השאובה פירושו מקום בבית המקדש אשר שם אבוקות אש בוערות ומאירות‪ .‬שמחה‬
‫זו נעשתה לכבוד התורה המשולה לאור ככתוב‪' :‬כי נר מצוה ותורה אור' (משלי ו; כג)‪ .‬יש הסבורים‪ ,‬שהאש בשמחת בית‬
‫השואבה היא זכר לירידת האש הנסית על המזבח שנבנה מחדש בראשית ימי הבית השני‪ ,‬שהיתה לפי חשבונו של‬
‫‪ , .Z.S Zeitlin‬בחג הסוכות‪.‬‬
‫מהי מצות ניסך המים ומה הקשר בינה לשמחת בית השואבה?‬
‫‪.122‬‬
‫הרקע לשמחה זו המצווה לנסך‪ ,‬בעת הקרבת קורבן תמיד של שחר‪ ,‬מלבד היין‪ ,‬כבכל יום‪ ,‬גם מים‪ .‬מים אלה נשאבו‬
‫לפנות בוקר מימי השילוח ונצקו לאחר משני ספלי הכסף שעל המזבח‪.‬‬
‫מצווה שנעשתה בבית המקדש בחג הסוכות בכל יום מימי סוכות יש לנסך מים על המזבח‪ ,‬בנוסף ליין‪ ,‬כחלק מהבקשה‬
‫על גשמי השנה‪ .‬שאיבת המים וניסוכם נעשים מתוך שמחה רבה‪.‬‬
‫ניסוך המים‪ ,‬נעשה ליד הקורבן בחצר הפנימית ביום‪ .‬שמחת בית השואבה התקיימה בלילה‪ ,‬ולא בחצר המקדש‬
‫הפנימית‪ ,‬אלא בעזרת נשים‪ ,‬דהיינו בחצר החיצונית הרחוקה מן הקודש‬
‫מהי מצות ערבה במקדש ומה בימינו?‬
‫‪.123‬‬
‫מצוות הערבה במקדש‪:‬‬
‫"מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא‪ .‬יורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה וזוקפין אותן בצדי המזבח‪,‬‬
‫וראשיהן כפופין על גבי המזרח‪ .‬תקעו והריעו ותקעו‪ .‬בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים‪' :‬אנא ה' הושיעה‬
‫נא אנא ה' הצליחה נא'‪ ...‬בשעת פטירתן מה הןאומרין? יופי לך מזבח‪ ,‬יופי לך מזבח"‬
‫בימינו ‪:‬‬
‫לאחר החורבן הנהיגו אחרוני הנביאים‪ ,‬חגי זכריה ומלאכי‪ ,‬ליטול בשביעי של סוכות ערבות זכר למקדש‪.‬‬
‫נוהגים ליטול חמש ערבות ויש הנוטלים שבע ערבות המכונות הושענות‪ ,‬כנראה‪ ,‬על שם אושת נענועיהם‪.‬‬
‫לתפוצות‪.‬‬
‫מהו הושענא רבה‪ ,‬מה משמעות השם‪ ,‬ומהם מנהגי היום?‬
‫‪.124‬‬
‫בתקופת הגאונים הנהיגו לעשות זכר למקדש בהקפת הבימה עם הלולבים בכל ימות החג פעם אחת‪ ,‬והיו שנהגו שלוש‬
‫פעמים וביום השביעי הקיפו שבע פעמים‪ .‬בסיום ההקפות חובטים את הערבות על כלי או על הקרקע חמש פעמים‪ ,‬תוך‬
‫אמירת תפילה לגשמי ברכה‪ .‬מכאן שמו של היום‪ ,‬המופיע בספרות המשנה והתלמוד‪ ,‬יום ערבה או יום הושענא ובימי‬
‫הביניים הושענא רבה‪ .‬יש הנוהגים לתקוע בשופר בין הקפה להקפה‪.‬‬
‫התפתח המנהג בקרב מקובלי צפת ללמוד כל הלילה תורה ולהרבות בבקשות ובענינים המשולבים בראית צל הגוף‪ ,‬כדי‬
‫להשפיע על גזר הדין לטובה‪ .‬בקרב תלמידי האר"י התגבש סדר התיקון הכולל את כל המוטיבים שהוזכרו ומשם‬
‫התפשט בהדרגה גם לתפוצות‪.‬‬
‫ממתי קיבל הושענא רבה משמעות של חיתום הדין?‬
‫‪.125‬‬
‫בימי הביניים קיבל הושענא רבה אופי של חיתום הדין ור' יוסף בן אביתור‪ ,‬מהמאה העשירית‪ ,‬מציין שביום זה הקב"ה‬
‫מוציא איגרות שבהן נכתב ונחתם גזר דינו של האדם‪ ,‬לכן נוהגים לאחל איש לרעהו‪' :‬פיתקא טבא' (ובאידיש‪' :‬גוט‬
‫קוויטל')‪ .‬בקרב חוג חסידי אשכנז‪ ,‬במאה השתים עשרה‪ ,‬הופיע המנהג של הסתכלות בצל האדם לאור הלבנה בליל‬
‫הושענא רבה‪ ,‬ולפיו האדם ידע מה יקרה לו ולקרוביו באותה שנה‪ .‬אנשים נהגו לכרוך את עצמם בסדין ויצאו למקום‬
‫שהיה בו אור הלבנה ופשטו שם את הסדין ונשארו ערומים לאור הלבנה‪ .‬אם יחסר ראשו בצל סימן הוא שלא ישלים את‬
‫שנתו‪ ,‬ואם יחסר אחד מאצבעותיו סימן רע לילדיו‬
‫מדוע קוראים את מגילת קהלת בסוכות ?‬
‫‪.126‬‬
‫בשבת חול המועד סוכות קוראים את מגילת קוהלת‪ .‬אחד הטעמים לכך הוא בכך‪ ,‬שחג הסוכות הוא גם חג האסיף‪ ,‬בו‬
‫שמח האדם בשפע היבול שאסף‪ ,‬וקיים חשש שהאדם יתמסר לחיי החומר‪ ,‬ועל כך מזהיר ספר קוהלת‪:‬‬
‫הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש‪ ...‬סוף דבר הכל נשמע‬
‫את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם‪( .‬קהלת א ב‪-‬ג; יב‪ :‬ג)‬
‫מה מעמדו של שמיני עצרת ביחס לסוכות?‬
‫‪.127‬‬
‫שמיני עצרת מצד אחד הוא המשך של חג הסוכות ומצד שני הוא עומד בפני עצמו‪ .‬מעמדו הכפול בא לידי ביטוי בכך‬
‫שמי שלא הספיק להקריב קורבן חגיגה בחג הסוכות יכול היה עדיין להשלים את חובתו בשמיני עצרת‪.‬‬
‫שמיני עצרת ניבדל בששה דברים מחג הסוכות שסימנם פז"ר קש"ב‪:‬‬
‫פיס ‪ -‬הכהנים הטילו ביניהם גורל (פיס) בין משמרות בכהונה מי יזכה בקורבנות היום אך בחג סוכות לא הטילו גורל כי‬
‫הקורבנות בסוכות הספיקו לכל המשמרות‪.‬‬
‫זמן ‪ -‬בשמיני עצרת מברכים את ברכת הזמן‪ ,‬שהיא ברכת שהחיינו כמו בכל חג החוזר משנה לשנה‪.‬‬
‫רגל ‪ -‬לא יושבים בשמיני עצרת בסוכה ולא נוטלים בו את ארבעת המינים‪.‬‬
‫קורבן ‪ -‬לעניין הקורבנות אין שמיני עצרת נחשב כהמשך לחג הסוכות‪ .‬בכל יום מימות חג הסוכות מקריבים שני אילים‪,‬‬
‫ארבעה עשר כבשים‪ ,‬שעיר עיזים אחד לחטאת וגם פרים (שמסתכמים ל‪ 70 -‬פרים‪ ,‬במשך כל ימי החג)‪ .‬בכל יום מימי‬
‫החג פוחת מספר הפרים‪ .‬בשמיני עצרת נפסק הסדר ומביאים בו פר אחד‪ ,‬איל אחד‪ ,‬שעיר אחד ושבעה כבשים‬
‫(במדבר כט לה ‪ -‬לח)‪.‬‬
‫שיר ‪ -‬שירת הלויים בבית המקדש בשמיני עצרת היא לא לפי הסדר של חג הסוכות‪.‬‬
‫ברכה ‪ -‬הזכרת שמיני עצרת‪ ,‬ולא סוכות‪ ,‬בתפילות היום‪( .‬אולם יש מסורות חלוקות בדבר הזכרת שמו בתפילה יש‬
‫שקראו לו 'חג שמיני עצרת' בכך בא לידי ביטוי עצמאותו‪ ,‬אבל יש מסורת אחרת הגורסת‪' :‬שמיני‪ ,‬עצרת החג הזה'‬
‫לפיה הוא נספח לחג הסוכות‪ ,‬לפי מסורת אחרת אין להזכיר כלל חג שהרי הוא אינו נמנה עם שלושת הרגלים ויש לומר‪:‬‬
‫'יום שמיני עצרת הזה')‪.‬‬
‫מתי נאמרת תפילת הגשם‪ ,‬ומדוע שואלין על הגשמים רק בז' במרחשוון?‬
‫‪.128‬‬
‫בתפילת מוסף של שמיני עצרת החזן אומר את תפילת הגשם‪ .‬פיוטי הגשם הם 'קרובות' פיוטים המשולבים בתפילות‬
‫העמידה‪.‬‬
‫במנהגי הספרדים אומרים את תיקון הגשם‪ ,‬החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת‪ ,‬עד יום טוב ראשון של פסח‪ ,‬מזכירים‬
‫'גבורות גשמים' באמירת 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בתפילות העמידה‪ .‬אולם אין מתחילים לומר 'ותן טל ומטר לברכה'‬
‫בתפילות העמידה ביום חול‪ ,‬עד ז' במרחשוון‪ ,‬אמירה זו קרויה 'שאלת גשמים' בשונה מהזכרת הגשמים לעיל‪ ,‬שהחלו‬
‫לאומרה בשמיני עצרת ‪ -‬מיד בתחילת עונת הגשמים‪ ,‬אולם לא ביום הראשון של החג‪ ,‬כדי לא לשבש את חג הסוכות‪.‬‬
‫שאלת גשמים בא"י נדחית לשבועיים אחר החג בז' במרחשוון‪' :‬כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת' (משנה תענית‬
‫א; ג)‪.‬‬
‫מתי והיכן החלו לציין את שמחת תורה? מה ההבדל בין א"י לבבל?‬
‫‪.129‬‬
‫בתקופת הגאונים בבבל חגגו ביום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת את סיום המחזור השנתי של הקריאה בתורה‪.‬‬
‫כבר בימי בית שני נהגו לקרוא את התורה בבתי כנסת בשבתות ובמועדים‪ ,‬בארץ ישראל נהגו לקרוא את התורה‬
‫במחזורים של שלוש שנים וחילקוה למאה חמישים וארבעה סדרים‪ ,‬כמספר השבועות בשלוש שנים‪ .‬ואילו בבבל קראו‬
‫את התורה כולה בשנה אחת‪ ,‬ולכן חילקוה לחמישים וארבעה סדרים (בבלי מגילה כט ע"ב)‪ .‬חלוקה זו התקבלה בכל‬
‫תפוצות ישראל ונוהגת עד היום‪.‬‬
‫שמו של היום נקרא אז 'יום הברכה' ובמאה האחת עשרה ניתן השם 'שמחת תורה' על שם דברי השבח וההילולים‬
‫שנאמרו לכבוד התורה‪.‬‬
‫במאה השתים עשרה‪,‬התפשט המנהג בארץ ישראל לאור עליית היהודים אליה‪ ,‬הם הביאו עמם גם את מנהג שמחת‬
‫תורה שמעולם לא נחוגה בא"י‪ .‬ומכיוון‪ ,‬שבא"י אין יום טוב שני של גלויות הונהגו בא"י כל מנהגי שמחת תורה בשמיני‬
‫עצרת‪.‬‬
‫מהם מנהגי שמחת תורה?‬
‫‪.130‬‬
‫הקפות‪-‬מנהג ההקפות הועבר‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬מהושענא רבה‪ ,‬שכבר בימי הגאונים נהגו להקיף בהושענא רבה עם ספרי‬
‫התורה את הבימה שבע פעמים‪ ,‬כפי שעשו במקדש‪ .‬במדרשים המאוחרים‪ ,‬וכן אצל הראשונים חכמי ימי הביניים‪ ,‬נאמר‬
‫שיש בהקפות אלה רמז לריבוי גשמים ולנצחון על אוייבי ישראל‪ ,‬כפי שהקיפו את יריחו שבע פעמים וחומותיה נפלו‪.‬‬
‫המקובלים הדגישו ששבע ההקפות הן כנגד שבע הספירות וכנגד שבעת האושפיזין‪.‬‬
‫המנהג הרווח הוא לעשות הקפות בליל שמחת תורה ולמחרת היום‪ .‬לאחר הקמת המדינה הנהיג הרב ידידיה פרנקל‬
‫זצ"ל רב שכונה בת"א ואח"כ רבה הראשי של העיר‪ ,‬את מנהג 'ההקפות השניות'‪ :‬בתחילה היו בת"א ומשם התפשטו‬
‫לכל רחבי הארץ‪ .‬יש בכך הזדהות עם יהודי התפוצות‪ ,‬החוגגים את שמחת תורה‪ ,‬ובכך אף חוזרים למנהג המקורי‬
‫שיסד האר"י‪.‬‬
‫תפילה וקריאה בתורה‪-‬כמו בכל יום טוב‪ ,‬לאחר תפילת שחרית וקריאת ההלל‪ ,‬יש לקרוא לחמשה קרואים בתורה‪.‬‬
‫בצרפת ובאשכנז בימי הביניים נהגו‪ ,‬שמלבד חמשת הקרואים‪ ,‬חוזרים וקוראים את כל הפרשה ומעלים את כל הקהל‬
‫לתורה כדי להדגיש שלכל אחד יש חלק בתורה‪.‬‬
‫כל הנערים יש הנוהגים לכנס יחד את הילדים הקטנים‪ ,‬שעדיין לא יודעים לברך את ברכות התורה‪ ,‬ולצרף עמהם גדול‬
‫שיברך בקול‪ ,‬והם מצטרפים לברכות וקוראים עבורם פסוקים אחדים (דברים לג כד ‪ -‬כז)‪ ,‬ואח"כ אומרים בע"פ את‬
‫ברכת יעקב לנכדיו (בראשית מח; טז)‪ .‬בזמן הקריאה פרושה טלית מעל ראשיהם של הילדים העולים ולעליה זו קוראים‬
‫'כל הנערים'‪.‬‬
‫חתן תורה הקרוא החותם את קריאת הפרשה ובזה נחתמה גם התורה‪.‬‬
‫חתן בראשית בספרד ובצרפת נהגו בימי הביניים‪ ,‬שמיד לאחר סיום קריאתו של חתן תורה מזמינים קרוא נוסף כדי‬
‫להתחיל את התורה מחדש‪ ,‬ולסמל בכך שאת התורה לא מסיימים‪ .‬קרוא זה נקרא חתן בראשית‪.‬‬
‫חול המועד‬
‫מהם ימי חול המועד?‬
‫‪.131‬‬
‫ימי חול המועד הם הימים שבין ראשון של פסח לשביעי של פסח ובין ראשון של סוכות לשמיני עצרתהתורה אסרה‬
‫מלאכת עבודה רק ביום הראשון וביום האחרון של החגים (ויקרא כג; ז ‪ -‬ח‪ :‬לה ‪ -‬לו)‪ ,‬אך חכמים למדו מדרשות‬
‫הפסוקים שמלאכה אסורה גם בחול המועד‪.‬‬
‫מניין למדו חז"ל על איסור מלאכה בחוה"מ?‬
‫‪.132‬‬
‫רבי עקיבא סבור שהפסוק הפותח את פרשית המועדים במקרא‪ ' :‬מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש' (ויקרא‬
‫כג;ב)‪ .‬והפסוק החותם‪:‬‬
‫'אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם מקרא קדש' (ויקרא כג; לז) מלמדים שיש לקדש גם את ימי חול המועד הכלולים‬
‫בפרוט פרשת המועדים‪ .‬קידוש זה נעשה על ידי איסור מלאכה בהם (ספרא‪ ,‬אמור‪ ,‬פרשה יב‪ ,‬ה‪ ,‬קב ע"ב)‪ .‬רבי יונתן‬
‫לומד איסור מלאכה בחול המועד בקל וחומר‪:‬‬
‫ומה ראשון ושביעי שאין קדושה לפניהם ולאחריהם‪ ,‬אסורים בעשיית‬
‫מלאכה‪ ,‬חולו של מועד שיש קדושה לפניהם ואחריהם אינו דין שיהא אסור בעשיית מלאכה?‬
‫מהם הכללים לגבי היתר מלאכה בחוה"מ?‬
‫‪.133‬‬
‫הכללים שנקבעו להיתרי מלאכה במועד הם חמשה‪:‬‬
‫א‪ .‬דבר האבד כל מלאכה שאם לא יעשה אותה במועד יהיה שם הפסד הרבה עושין אותה‪,‬ובלבד שלא יהיה בה טורח‬
‫הרבה‪(...‬רמב"ם‪ ,‬הל' יום טוב ז;ב)‬
‫ב‪ .‬צורכי מועד כל מלאכה שהן לצרך המועד כשעושין אותן אומניהן עושין בצנעה‪(.‬רמב"ם הל' יום טוב ז; ט)‬
‫ג‪ .‬פועל שאין לו מה לאכול כל שאסור לעשותו במועד אם אין לו מה יאכל הרי זה עושה כדי פרנסתו וכן עושה סחורה‬
‫כדי פרנסתו‪(.‬רמב"ם הל' יום טוב ז; כה)‬
‫ד‪ .‬צורכי רבים עושין כל צרכי הרבים במועד‪ .‬כיצד? מתקנים קלקולי המים שברשות הרבים‪ ,‬ומתקנין את הדרכים ואת‬
‫הרחובות וחופרים לרבים בורות שיחין ומערות‪ ...‬ודנים דיני ממונות‪(...‬רמב"ם הל' יום טוב ז; י‪ ,‬יב)‬
‫ה‪ .‬מעשה הדיוט (עבודה לא מקצועית) כתל גנה שנפל בונהו מעשה הדיוט‪ ...‬וכן אם עשה מעקה לגג בונה אותו‬
‫מעשה הדיוט‪.‬‬
‫מה דין הספד בחוה"מ?‬
‫‪.134‬‬
‫בחול המועד אין מספידים‪ ,‬למעט אם הנפטר הוא תלמיד חכם אולם ההספד מותר אך ורק 'בפניו‪ ...‬אבל לאחר שיקבר‬
‫אסור לספדו‪( '...‬רמב"ם הל' יום טוב ז; כב) כמו כן‪' :‬אין מתאבלין במועד וכן אין קורעין‪( '...‬שם ז; כג)‪.‬‬
‫מה דין הנחת תפילין בחוה"מ?‬
‫‪.135‬‬
‫בעניין הנחת תפילין בחול המועד התעוררה מחלוקת בימי הביניים‪ .‬ספר הזוהר אסר להניח תפילין בחול המועד‬
‫ובעקבות מעמדו שרכש לו בקרב יהודי ספרד‪ ,‬במאה הארבע עשרה‪ ,‬יהודי ספרד לא הניחו תפילין בחול המועד‪ ,‬אולם‬
‫באשכנז לא השגיחו בהכרעות הזוהר בדבר הלכה והרמ"א פסק שיש להניחם‪ .‬אולם בעקבות השפעת מקובלי צפת על‬
‫תנועת החסידות‪ ,‬שייסד הבעל שם טוב‪ ,‬התערער המנהג במזרח אירופה בפולין ובליטא וגם הגר"א מוילנא פסק שאין‬
‫להניח תפילין‪ .‬טעם האוסרים להניח תפילין נשען על ההלכה הקובעת ששבת ויום טוב הן 'אות' ותפילין גם הן 'אות' לכך‬
‫לא צריך את 'האות' של התפילין בשבת וביום טוב וכלול בכך גם חול המועד‪ .‬על אף שהבעל שם טוב והגר"א לא הניחו‬
‫תפילין בחול המועד היו מגדולי תלמידים שלא הלכו בעקבותיהם והם הניחו‪ .‬לכן‪ ,‬עד היום בקהילות האשכנזים בחו"ל‬
‫קיימים מנהגים שונים‪ ,‬אך בא"י התפשט המנהג שלא להניח תפילין‪ .‬דיני תפילה וקריאה בתורה יפורט בכל חג במקומו‪.‬‬
‫מהו אסרו חג ומה משמעות השם?‬
‫‪.136‬‬
‫אסרו חג הוא היום שלמחרת כל אחד משלושת הרגלים‪ ,‬הנאסר ‪ -‬הנקשר אליהם‪ .‬בזמן המקדש הקריבו ביום זה את כל‬
‫הקרבנות הפרטיים שהביאו עמם עולי הרגל‪ ,‬ולא הספיקו להקריבם בחג‪ ,‬ויום שמקריבים בו קורבנות הוא יום של‬
‫שמחה באכילה ובשתיה‪.‬‬
‫מקורו של השם "אסרו חג" הוא בפסוק בתהילים‪' :‬אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח' (תהלים קיח; כז) על פסוק זה‬
‫דורש רבי יוחנן המכותי‪ :‬כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו‬
‫קרבן‪(.‬בבלי סוכה מה ע"ב)‪.‬‬
‫רש"י שם מפרש‪' :‬שקורא לחג עונג במאכל ומשתה ויש אומרים יום שלאחר החג וכו' (ד"ה 'באכילה ושתיה')‪.‬‬
‫ראש השנה‬
‫מה משמעות השמות‪ :‬בין כסה לעשור‪ ,‬ימים נוראים‪ ,‬עשרת ימי תשובה?‬
‫‪.137‬‬
‫עשרת הימים שמראש השנה עד יום כיפור קרויים‪ ,‬במקורות ההלכתיים והמדרשיים הארץ‪-‬ישראליים מהמאות‬
‫הראשונות לסה"נ‪ ,‬בשם‪' :‬עשרת ימי תשובה' בספרות ימי הביניים כונו ימים אלה בשם‪' :‬ימים נוראים'‪ ,‬תיאור המשקף‬
‫את הלך רוחו של האדם לקראת יום הדין‪ .‬שם נוסף שניתן הוא‪' :‬בין כסה לעשור'‪' .‬כסה' הוא כינוי לראש השנה על פי‬
‫הכתוב‪' :‬תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו' (תהלים פא; ד) ו'עשור' הוא כינוי ליום כיפור‪ ,‬שחל בעשור לחודש‪ ,‬ככתוב‪:‬‬
‫'אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים' (ויקרא כג; כז)‪.‬‬
‫מהם שלושת המנהגים בעניין תקיעת שופר בחודש אלול ועל מה מתבססים?‬
‫‪.138‬‬
‫א‪.‬מנהג לתקוע בראש חודש אלול‪ ,‬המבוסס על מדרש ארץ ישראל מהמאה השביעית לסה"נ‪:‬תניא בפרקי ר' אליעזר‪:‬‬
‫בראש חודש אלול אמר הקב"ה למשה 'עלה אלי ההרה' (שמות כד; יב)‪ ,‬שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר‬
‫במחנה‪ .‬משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר עבודת גילולים‪ ,‬והקב"ה נתעלה באותו שופר‪ ,‬שנאמר‪' :‬עלה אלהים‬
‫בתרועה‪ ...‬וגו'' (תהלים מז; ו)‪ .‬לכן התקינו חכמים שיהיו תוקעין בשופר בראש חודש אלול בכל שנה ושנה כדי להזהיר‬
‫את ישראל שישובו בתשובה‪ ...‬וכדי לערבב את השטן שלא להשטין את ישראל‪.‬‬
‫ב‪.‬מנהג לתקוע מראש חודש אלול כל החודש‪ .‬מנהג זה אף הוא מבוסס על המדרש לעיל‪ ,‬אך בגירסה אחרת‪:‬‬
‫הכי תניא בפרקי דרבי אליעזר‪ ...‬ולכן התקינו חכמים שיהיו תוקעין בראש חודש אלול כל החודש בכל שנה שנה כדי‬
‫להזהיר את ישראל שיעשו תשובה‪ ...‬וכדי לערבב את השטן שלא להשטין על ישראל‪.‬‬
‫(ראבי"ה‪ ,‬סימן תקמב‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' ‪)239‬‬
‫כבר במאה השמינית לסה"נ היה מנהג בארץ ישראל לתקוע בכל ימי חודש אלול‪ .‬מנהג זה הועבר לאשכנז‪ ,‬לצרפת‬
‫ולפרובאנס ושאר הארצות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מנהג לתקוע ארבעים יום מראש חודש אלול עד יום כיפור‪ .‬מנהג זה מבוסס אף הוא על עליית משה לקבלת‬
‫הלוחות השניים‪ ,‬תוקעין בשופר מראש חודש אלול‪ ,‬כי התקינו שיהיו תוקעין מ' יום עד יום הכיפורים‪ ,‬על שם מ' יום‬
‫אחרונים שעלה משה למרום ואמר לתקוע בכליום‪ ,‬כדי שלא יטעו עוד בעבודה זרה‪.‬‬
‫מהו המנהג הרווח בעניין זה?‬
‫‪.139‬‬
‫המנהג‪ ,‬שהתפשט בכל תפוצות ישראל‪ ,‬הוא לתקוע בשופר מראש חודש אלול עד יום לפני ראש השנה‪ ,‬כדי להפסיק בין‬
‫תקיעות חודש אלול‪ ,‬שהן תקיעות מנהג‪ ,‬לבין תקיעות ראש השנה‪ ,‬שהן מצווה מהתורה‪ .‬אך בוורמיזא ובקהילות אחרות‬
‫המנהג שהתקבל הוא לתקוע אך ורק בשחרית‪.‬‬
‫מהם הסליחות‪ ,‬מה תוכנם‪ ,‬מתי וע"י מי חוברו?‬
‫‪.140‬‬
‫הסליחות הן תפילות בקשה מה' לסליחת חטאים‪ .‬עיקרן הן שלוש עשרה מידות של רחמים שאמרן משה בתפילה‬
‫לאחר חטא העגל‪:‬‬
‫ה'‪ ,‬ה'‪ ,‬אל‪ ,‬רחום‪ ,‬וחנון‪ ,‬ארך אפים‪ ,‬ורב חסד‪ ,‬ואמת‪ ,‬נוצר חסד לאלפים‪,‬נושא עוון‪ ,‬ופשע‪ ,‬וחטאה‪ ,‬ונקה‪.‬‬
‫(שמות לד; ו ‪ -‬ח)‬
‫סביב שלוש עשרה מידות‪ ,‬החוזרות ונאמרות מספר פעמים‪ ,‬נוספו פיוטי סליחה שחיברו פייטני ארץ ישראל הקדומים‬
‫מהמאות הששית עד התשיעית לסה"נ‪.‬‬
‫מתי מתחילים באמירת הסליחות האשכנזים והספרדים?‬
‫‪.141‬‬
‫מנהג האשכנזים להתחיל באמירת הסליחות במוצאי שבת שלפני ראש השנה‪ ,‬אך אם חל ראש השנה בימים שני או‬
‫שלישי בשבוע‪ ,‬מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת שבוע קודם‪ ,‬זאת כדי לאפשר לנוהגים להתענות עשרה ימים‪,‬‬
‫מתחילת הסליחות ועד יום כיפור‪ ,‬שיהיו להם ימים פנויים לתענית שאינם שבתות‪.‬‬
‫מנהג הספרדים להתחיל באמירת סליחות מראש חודש אלול‪ ,‬מנהג זה התקבל בקהילות אחדות בספרד‪ ,‬אך היו‬
‫בספרד גם מנהגים אחרים היו‪ ,‬שהתחילו בט"ו באלול‪ ,‬והיו שהתחילו בכ"ה באלול‪ .‬רבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך‬
‫פסק‪' :‬נוהגים לקום לומר סליחות ותחנונים מר"ח אלול ואילך עד יוהכ"פ' (שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפא סעיף א‪).‬‬
‫ממתי נקבע א" בתשרי כראש השנה?‬
‫‪.142‬‬
‫מועד ראש השנה במקרא מעורפל‪ .‬במקום אחד מצויין‪ ,‬שחג האסיף חל בצאת השנה (שמות כג; טז)‪ ,‬כך שמועד סיום‬
‫השנה ותחילת השנה החדשה קשור היה לעונה החקלאית‪ ,‬עם סיום עבודות השדה והכרם וההכנות לשנה החקלאית‬
‫החדשה‪ ,‬שנעשו בחודש השביעי‪ .‬במקום אחר מציין המקרא את חודש האביב כחודש הראשון לחודשי השנה (שמות יב;‬
‫ב)‪ .‬שניות זו מצויה גם בספרות ימי בית שני ובמשנה‪ .‬פילון רואה את א' בניסן כראש השנה העיקרי וא' בתשרי טפל לו‪.‬‬
‫לעומתו‪ ,‬יוסף בן מתתיהו קובע להיפך והוא מנמק זאת בכך שתשרי נחשב כחודש הראשון עד ימי משה‪ ,‬שתיקן‪ ,‬שניסן‬
‫יהיה החודש הראשון לעבודת האלהים‪ ,‬משום שבו הוציא את העברים ממצרים‪.‬‬
‫ממתי נקבע א" בתשרי כיום הדין?‬
‫‪.143‬‬
‫קביעת א' בתשרי ליום הדין אינה מפורשת במקרא‪ .‬המקרא מציין את הראשון לחודש השביעי כיום 'זכרון תרועה'‬
‫(ויקרא כג; כד) וכ'יום תרועה' (במדבר כט‪:‬א)‪ .‬יש מקום לשער‪ ,‬שהתרועה נתפסה כ'תרועת המלך' לכבוד הקב"ה‪,‬‬
‫הזוכר ופוקד את בריותיו ביום זה‪ .‬המשנה קובעת‪:‬בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר‪' :‬היצר‬
‫יחד לבם המבין אל כל מעשיהם (תהלים לג; טו)‪.‬‬
‫האמוראי רבי זירא הסביר‪ ,‬שקביעה זו מבוססת על שיטתו של התנא רבי אליעזר‪ ,‬הסובר שהעולם נברא בכ"ה בתשרי‪,‬‬
‫וא' בתשרי הוא יום הששי לבריאת העולם‪ ,‬יום בו ניברא האדם (בבלי ראש השנה ח ע"א) ביום זה הוא גם חטא‬
‫והועמד לדין‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬שקביעתם של חכמים שא' בתשרי הוא יום הדין לאדם‪ ,‬נסמכת על המקרא המציין את הראשון לחודש השביעי‬
‫יום 'זכרון תרועה' וכ'יום תרועה'‪.‬‬
‫מדוע חוגגים את ר"ה יומיים?‬
‫‪.144‬‬
‫ראש השנה נחוג שני ימים גם בארץ ישראל‪ .‬הסיבה לכך נעוצה בשלבים השונים שחלו בקביעת החודש‪ ,‬שהשפיעו‬
‫באופן מיוחד על ראש השנה‪ ,‬החל ביום הראשון לחודש‪ ,‬בשונה משאר המועדים החלים בימים מאוחרים יותר בחודש‪.‬‬
‫קביעת היום עברה ארבע תקופות‪.‬‬
‫תקופה ראשונה ‪ -‬בזמן שקידשו את החודש עפ"י הראיה‪ .‬העדים ראו את מולד הלבנה אור לשלושים באלול‪ ,‬ולמחרת‬
‫הם באו להעיד בבית דין‪ .‬כשבית הדין קידשו את החודש הודיעו על כך בלילה ע"י משואות‪ ,‬ובתקופה מאוחרת יותר‬
‫באמצעות שליחים‪ .‬עם כניסת ליל שלושים נהגו בו קדושת ראש השנה מספק‪ ,‬שמא יבואו למחר עדים ובית הדין יקדשו‬
‫את יום שלושים והוא יהיה ראש השנה‪ .‬אם אכן בית הדין קידשו את יום השלושים‪ ,‬אזי נהגו למחרתו חול והודיעו על כך‬
‫במשואות או באמצעות השליחים‪ ,‬ובכל אותם מקומות‪ ,‬שראו את המשואות או הגיעו השליחים‪ ,‬נהגו למחרתו חול‪ .‬אך‬
‫במקומות הרחוקים יותר נהגו גם למחרת לציין את ראש השנה מחמת הספק‪ .‬במקרה שכלל לא הופיעו העדים ביום‬
‫שלושים הרי שהחודש מעוברוראש השנה למחרתו‪ .‬כך שיוצא‪ ,‬שבירושלים ובסביבתה לעיתים נחוג ראש השנה יומיים‪.‬‬
‫תקופה שניה ‪ -‬גם היא בזמן שקידשו את החודש לפי הראיה‪ .‬אך קרה‪ ,‬שהעדים השתהו מלבוא עד לשעת המנחה‪ ,‬ואז‬
‫קידשו בית הדין את החודש החדש‪ ,‬אולם בנתיים הוקרב‪ ,‬במקדש‪ ,‬קורבן תמיד של בין הערביים והלוויים ליוו את‬
‫הקרבתו בשיר של יום חול‪ ,‬ולדעה אחרת לא אמרו שירה כלל‪.‬‬
‫כך יוצא‪ ,‬שבירושלים עצמה נהגו שני ימי ראש השנה אם הגיעו העדים אחר המנחה‪.‬‬
‫תקופה שלישית ‪ -‬לאחר החורבן‪ ,‬שבטלו הקרבנות‪ ,‬תיקן רבן יוחנן בן זכאי 'שיהו מקבלין עדות החדש כל היום' תקנתו‬
‫היתה לגבי חישוב המועדים‪ ,‬שיחל מהיום למחרת‪ .‬כך‪ ,‬שגם אחרי תקנתו של רבן יוחנן בן זכאי‪ ,‬לעיתים בירושלים‪ ,‬ציינו‬
‫יומיים ראש השנה‪ ,‬כשהעדים הגיעו לאחר המנחה‪.‬‬
‫תקופה רביעית ‪ -‬משבטל קידוש החודש עפ"י הראיה‪ ,‬והתחילו לקבוע ר"ח לפי הלוח שפירסם הלל השני בשנת ‪359‬‬
‫לסה"נ‪ .‬פירסום הלוח הסיר את הספק שבעקבותיו ציינו בא"י שני ימי ר"ה‪ ,‬שהרי בכל א"י אין נוהגים שני ימים טובים של‬
‫גלויות גם במועדים אחרים‪ ,‬ואין כל סיבה לציין שני ימי ראש השנה‪.‬‬
‫מדוע מניחים על השולחן בלילה השני של ר"ה פרי חדש או לובשים בגד חדש?‬
‫‪.145‬‬
‫להלכה נפסק‪ ,‬שיש לברך שהחיינו גם בלילה שני‪ ,‬ויש מהדרים להניח על השולחן פרי חדש‪ ,‬או ללבוש בגד חדש כדי‬
‫לצאת ידי כל השיטות כולן (שיטות קביעת יום ראש השנה)‬
‫מהם מנהגי ערב ר"ה?‬
‫‪.146‬‬
‫תענית‬
‫מנהג קדום בא"י בימי האמוראים להתענות בערב ראש השנה‪.‬‬
‫התרת נדרים‬
‫מנהג הקשור לתחילת השנה הוא מנהג התרת נדרים‪ ,‬שיסודו בהלכה מנהג זה התפשט בעם והקדימוהו לערב ראש‬
‫השנה‪.‬‬
‫יש הנוהגים לומר התרת נדרים בעשרת ימי תשובה או בערב יום כיפור‪.‬‬
‫מדוע תוקעים בר"ה בשופר‪ ,‬כמה קולות חייבים לשמוע מהתורה‪ ,‬כיצד לומדים זאת‪ ,‬וכמה‬
‫‪.147‬‬
‫קולות שומעים בפועל ומדוע?‬
‫התורה מצווה על 'זכרון תרועה' (ויקרא כג; כד) ו'יום תרועה' (במדבר כט; א) בחדש השביעי באחד לחודש‪.‬‬
‫מהתורה חייבים לשמוע תשעה קולות‪' :‬תקיעה' ‪ -‬קול ארוך ופשוט‪' ,‬תרועה' ‪ -‬קול קצר וקטוע‪ ,‬ותקיעה (ראשי תיבות‬
‫תר"ת)‪ ,‬שלוש פעמים‪ .‬הסיבה לכך היא‪ ,‬ש'תרועה' נזכרת פעמיים לגבי ראש השנה (ויקרא כג; כד‪ :‬במדבר כט; א)‬
‫ופעם אחת ביום כיפור החל ביובל (ויקרא כה; ט)‪ .‬לפי מסורת תורה שבעל פה‪ ,‬שקיבל משה מסיני‪ ,‬לכל 'תרועה' יש‬
‫לתקוע קול פשוט‪ ,‬שהוא קול התקיעה לפניה ולאחריה‪ ,‬כמו כן קובעת אותה מסורת‪ ,‬שיש לאחד את כל התרועות של‬
‫החודש השביעי‪ .‬לכן‪ ,‬בראש השנה‪ ,‬שכתוב פעמיים תרועה‪ ,‬מספר הקולות הם ששה‪:‬‬
‫תקיעה‪ ,‬תרועה‪ ,‬תקיעה‬
‫תקיעה‪ ,‬תרועה‪ ,‬תקיעה‪.‬‬
‫כיצד נוצרו ‪ 3‬המנהגים‪ :‬תר"ת‪ ,‬תש"ת ותשר"ת?‬
‫‪.148‬‬
‫איחוד מספר הקולות של ראש השנה עם הקולות של יום כיפור‪ ,‬החל ביובל‪ ,‬הוא תשעה קולות‪ .‬למעשה תוקעים יותר‬
‫מתשעה קולות‪ .‬בתקופת התנאים היו שעשו את התרועה כקולות קטועים ומהירים‪ ,‬כעין יללות‪ ,‬והיו שעשו כקולות‬
‫איטיים וקצרים‪ ,‬כעין גניחות‪ ,‬הנקראות שברים‪ .‬יש מי שמשער שמנהגים אלה משקפים את חילופי המנהגים שבין יהודי‬
‫גליל ליהודה‪ .‬בימי האמוראים התפתח מנהג שלישי‪ ,‬המאחד את שני המנהגים‪ ,‬ותקעו תשר"ת‪ .‬עם עיבוי הישוב היהודי‬
‫בגליל‪ ,‬במאות השלישית והרביעית לסה"נ‪ ,‬על ידי יהודים שבאו מיהודה ומקיסריה‪ ,‬איחד רבי חנניה מציפורי‪ ,‬מהדור‬
‫החמישי לאמוראי ארץ ישראל‪ ,‬את כל מנהגי התקיעות‪ ,‬כדי לצאת ידי כל המנהגים‪ ,‬וקבע שיש לתקוע שלושים קולות‪:‬‬
‫שלוש פעמים תשר"ת (סה"כ שניים עשר קולות) ועוד שלוש פעמים תש"ת (סה"כ תשעה קולות) ועוד שלוש פעמים‬
‫תר"ת (סה"כ תשעה קולות)‪ .‬מניין כל הקולות הוא שלושים‪.‬‬
‫מהם תקיעות דמיושב ודמעומד?‬
‫‪.149‬‬
‫תפילת מלכויות זכרונות ושופרות משובצת בתפילת מוסף‪ ,‬התקיעות מפוזרות בהתאם למנהגים השונים חלקם לפני‬
‫תפילת העמידה הנקראות 'תקיעות דמיושב'‪ ,‬כי רשאים לשבת בהם‪ ,‬יתרם בתפילת העמידה‪ ,‬בתפילת לחש‪ ,‬או בחזרת‬
‫הש"ץ והן נקראות 'תקיעות דמעומד' משום שחייבים לעמוד בהם‪.‬‬
‫מה דין תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת ומדוע?‬
‫‪.150‬‬
‫כשראש השנה השנה חל בשבת אין תוקעים בשופר‪ .‬בתלמוד הבבלי הוסבר האיסור בחשש שמא אדם יטלטל את‬
‫השופר ברשות הרבים ויעבור בכך על אחת מל"ט אבות מלאכה (שנסקרו בדיני שבת)‪ .‬איסור זה הוא מדרבנן ונכלל‬
‫במסגרת איסורי שבת‪.‬‬
‫מהם מנהגי סימן טוב?‬
‫‪.151‬‬
‫אמוראי בבל האמינו שיש תופעות בראש השנה המשמשות סימנים לגורל במשך השנה כולה והם המליצו על דרכים‬
‫ואמצעים שישפיעו שהסימנים יהיו לטובה (אכילה או הסתכלות על ירקות מסויימים)‬
‫ה'סימנים' שהוזכרו הם‪ :‬קרא ‪ -‬דלעת או קשוא‪ .‬רוביא ‪ -‬פול המצרי‪ ,‬כרתי ‪ -‬כרישים‪ ,‬סילקא ‪ -‬סלק‪ .‬תמרי ‪ -‬תמרים‪.‬‬
‫מהו הרקע למנהג התשליך‪ ,‬מהם הסיבות לאמירתו‪ ,‬ומה הדין כשהיום הראשון של ר"ה חל‬
‫‪.152‬‬
‫בשבת?‬
‫מנהג זה מוזכר לראשונה בימי הביניים באשכנז אצל המהרי"ל (‪:)1427 - 1365‬‬
‫אמר מהר"י סגל‪ :‬מה שנוהגין לילך בראש השנה אחר סעודה אצל ימים‬
‫ונהרות [עוונותינו להשתקע במצולות ים‪ ...‬שלא יזכרו ולא יעלו על לב לעולם]‪.‬‬
‫(מהרי"ל הל' ראש השנה‪ ,‬מהדורת שפיצר‪ ,‬סימן ט' עמ' רעז ‪ -‬רעח)‬
‫חכמי אשכנז נתנו למנהג זה טעמים שונים‪:‬‬
‫‪ ‬מצולות הים מעלים בתודעתו של האדם את מעשה בריאת העולם ע"י הקב"ה וע"י כך יכיר האדם במציאות ה'‬
‫ויתחרט על כל עוונותיו‪.‬‬
‫‪ ‬במקומות‪ ,‬הללו חיים הדגים ואנו ביום הדין משולים לדגים שנאחזים במצודה‪.‬‬
‫‪ ‬כשם שהדגים המים מכסים עליהם ולא שולטת בהם עין הרע כך אנו מבקשים שלא תשלוט בנו עין הרע‪.‬‬
‫בתום התפילה נוהגים לנער את שולי הבגדים כרמז לניעור העוונות‬
‫אם ראש חודש חל בשבת‪ ,‬נוהגים האשכנזים לאומרו ביום ב של ר"ה‪ .‬בקרב חוג החסידים יש הנוהגים לומר את‬
‫התשליך ביום חמישי של עשרת ימי תשובה שאומרים בו סליחות של 'שלש עשרה מידות'‪.‬‬
‫‪ ‬להזכיר את זכות העקידה‪ ,‬כי לפי המדרש השטן עשה נהר כדי לעכב את אברהם מללכת אל העקידה‬
‫וכשהגיעו המים עד צווארו הוא התפלל לה'שיעזור לו לקיים את צו העקידה‪ .‬יש בכך ביטוי של מסירות נפש‬
‫שמבקשים שתעמוד לזרעו ביום הדין‪.‬‬
‫מהם מנהגי עשרת ימי תשובה?‬
‫‪.153‬‬
‫בעשרת ימי תשובה מרבים בסליחות ובתחנונים‪.‬‬
‫בתפילות קיימות תוספות מיוחדות המשקפות את אופיים של ימים אלה‪ .‬בתפילת שחרית מוסיפים את מזמור קל‬
‫בתהלים 'שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' '‪ .‬בתפילות העמידה החל מראש השנה במקום 'האל הקדוש' אומרים‬
‫'המלך הקדוש'‪ ,‬ובמקום‪' :‬מלך אוהב צדקה ומשפט' אומרים 'המלך המשפט'‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוסיפים את תפילת 'אבינו מלכנו'‪.‬‬
‫השבת שחלה בעשרת ימי תשובה נקראת שבת שובה על שם הפסוק הפותח את ההפטרה במילים 'שובה ישראל'‬
‫(הושע יד)‪ .‬הרב דורש בפני כל הקהל בבית הכנסת בענייני התשובה ובהלכות יום כיפור‪.‬‬
‫מהם מנהגי ערב יום כיפור?‬
‫‪.154‬‬
‫כפרות מנהג כפרות נהגו בו יהודי בבל בתקופת הגאונים וכנראה רווח שם עוד קודם לכן‪.‬‬
‫אכילה ושתיה מצוה לאכול בערב יום הכפורים ולהרבות בסעודה' יש שהסבירו‪ ,‬שהטעם לכך הוא שהאוכל והשותה‬
‫בתשיעי כדי שיוכל להתענות בעשירי הרי האכילה היא לצורך העינוי ונחשבת אף היא כחלק מהעינוי‪ .‬והיו שהסבירו‬
‫ההיפך‪ ,‬שהעינוי מתוך העונג קשה יותר מעינוי שאינו מתוך עונג‪ ,‬ולכן הרי זה כשני ימי עינוי תשיעי ועשירי‪.‬‬
‫תפילת מנחה וסעודה מפסקת מקדימים להתפלל תפילת מנחה לפני סעודה מפסקת‪.‬‬
‫סעודה מפסקת אוכלים בשעה מוקדמת כדי לסיימה מבעוד יום‪ ,‬שהרי יום כיפור הוא מערב עד ערב (ויקרא כג; לב)‪.‬‬
‫לאחר הסעודה מדליקים נרות‪.‬‬
‫לבישת בגד לבן יש שנהגו ללבוש בגדים לבנים נקיים בי"כ דוגמת מלאכי השרת וכן נוהגין ללבוש הקיטל שהוא לבן‬
‫ונקי‪ ,‬וגם הוא בגד מתים וע"י זה לב האדם נכנע ונשבר‪.‬‬
‫ברכת הבנים המנהג הוא‪ ,‬שהאב מברך את בניו לפני ההליכה לאמירת כל נדרי‪ .‬נוסח הברכה מודפס במחזורים‪ .‬הרקע‬
‫למנהג הוא בכך שזו שעת רצון‪ ,‬לכן בשעה זו מברכים את הבנים‪.‬‬
‫הדלקת נרות בביהכנ"ס במזרח אירופה נוהגים כל אחד להביא נר לביהכנ"ס והשמש מדליקו‪ .‬מקורו של המנהג בדברי‬
‫רב אמי בתלמוד הבבלי (בבלי הוריות יב ע"א) האומר שכל מי שמבקש לדעת אם יסיים את שנתו או לא‪ ,‬ידליק בעשרת‬
‫ימי תשובה נר בביתו במקום שלא נושבת הרוח‪ ,‬אם הנר לא יכבה הוא יסיים את שנתו‪ .‬מכיוון שאנשים חששו לעשות‬
‫זאת בביתם‪ ,‬הם מסרו את הנר לשמש ביהכנ"ס‪ ,‬שעירבב את הנרות כדי שאף אחד לא יכיר את נרו‪.‬‬
‫מה היתה המחלוקת בעניין הכפרות‪ ,‬מהם טעמי המצדדים והשוללים?‬
‫‪.155‬‬
‫טעם המצדדים במנהג הוא שבעת עשיית הכפרות על האדם לחשוב שכל מה שעושים לעוף הזה הכל היה ראוי לבוא‬
‫על האדם וע"י תשובתו הקב"ה מסלק מעליו את הגזירה ומתקיימת דוגמת הגזירה בעוף‪.‬‬
‫בימי הביניים קמה התנגדות על גדולי החכמים למנהג‪ ,‬ביניהם הרמב"ן והרשב"א‪ ,‬שראו במנהג זה 'דרכי האמורי' מנהג‬
‫השאוב מהגויים שכולו כישוף ואמונה תפלה‪ ,‬שנאסר בהלכה‪ .‬לדעה זו הצטרף רבי יוסף קארו‪ ,‬מחבר השולחן ערוך‪,‬‬
‫שכתב במהדורה הראשונה של ספרו שולחן ערוך‪ ,‬שזה מנהג שטות‪ ,‬אך לאחר שראה שהמנהג התפשט בעם הוא נקט‬
‫במהדורה השניה לשון חריפה פחות וקבע שיש למנוע המנהג‪.‬‬
‫מה היה אופיו של יוהכ"פ בימי הבית?‬
‫‪.156‬‬
‫יום כיפור חל בעשור לחודש השביעי (ויקרא כג; כז)‪ .‬במקרא ובספרות התנאית‪ ,‬שמו יום הכיפורים‪ ,‬אך בלשון ימי‬
‫הביניים קוצר השם ליום כיפור‪ .‬המקרא מציין שהיום נועד לכפרה‪' :‬כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלהיכם'‬
‫(ויקרא כג; כח)‪ .‬במרכז היום עמדה עבודת הכהן הגדול באוהל מועד ואח"כ במקדש‪ .‬עבודתו נועדה לכפר על עם‬
‫ישראל‪.‬‬
‫מה היה סדר העבודה של הכה"ג ביוהכ"פ?‬
‫‪.157‬‬
‫עבודת הכהן הגדול כללה הקרבת קורבנות מיוחדים בבגד לבן‪ ,‬המציין טהרה‪ ,‬תוך כדי אמירת תפילות בקשה לסליחה‪,‬‬
‫הקראות וידוי‪ .‬הוא התוודה שלוש פעמים‪ :‬פעם ראשונה על קורבנו האישי‪,‬שנקרא פר כהן גדול‪ ,‬ובוידוי הוא ביקש כפרה‬
‫עליו ועל בני ביתו‪ .‬בפעם השניה הוא התוודה על פרו והפעם כדי לכפר על כל הכהנים‪ .‬בפעם השלישית הוא התוודה על‬
‫השעיר המשתלח (ויקרא כג; כא) לכפר על עוונות בני ישראל‪.‬‬
‫לאחר הוידוי על השעיר‪ ,‬הוא נשלח 'לעזאזל המדברה' (ויקרא טז; י) כי הוא נשא עליו את כל עונוות בני ישראל (ויקרא‬
‫טז; כב)‪ .‬בעבודת היום נכנס הכהן הגדול ל'קדש הקדשים'‪ ,‬שהוא המקום המקודש ביותר באוהל מועד ובמקדש‪ ,‬מקום‬
‫בו עמד ארון הברית באוהל מועד ובמקדש הראשון‪ .‬שם הוא היזה מדם הקרבנות‪ ,‬הקטיר קטורת ונשא תפילה למען‬
‫כלל ישראל‪.‬‬
‫מהם חובות היום?‬
‫‪.158‬‬
‫עינוי הנפש זה יעשה ע"י מניעת אכילה ושתיה‬
‫מהם חמשת העינויים‪ ,‬ומה העונש?‬
‫‪.159‬‬
‫חמשת העינויים‪:‬‬
‫עינוי הנפש‪-‬ע"י מניעת אכילה ושתיה‪,‬איסור רחיצה‪,‬איסור סיכה‪,‬איסור נעילת סנדל ואיסור תשמיש מיטה‪.‬‬
‫העונש הוא עונש כרת‪.‬‬
‫מהם הכללים הקשורים לאיסור אכילה ושתיה?‬
‫‪.160‬‬
‫מהתורה אסור לאכול כל כמות שהיא‪ ,‬אך עונש כרת חל רק על כמות של 'ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה' (משנה יומא‬
‫ח; ב)‪ ,‬שהיא שיעור מידת נפח של תמר עם גרעין‪.‬‬
‫בעניין אכילה קבעה המשנה‪' :‬כל האכלין מצטרפין לככותבת‪ ...‬אכל אכלין שאינם ראויים לאכילה‪ ...‬פטור' (משנה יומא‬
‫ח; ב ‪ -‬ג)‪ .‬כדי שהאכילה תחשב לשיעור של ככותבת‪ ,‬היא צריכה להאכל במסגרת של זמן המכונה‪' :‬בכדי אכילת פרס'‬
‫(עוגה בשיעור שלוש וי"א ארבע ביצים‪ ,‬ביצה = ‪ 56‬סמ"ק)‪ .‬יש פוסקים הסבורים שהוא זמן של תשע דקות‪ .‬לדעות‬
‫אחרות אף פחות מזה‪ ,‬כשפרק הזמן הקצר ביותר הוא שלוש דקות‪.‬‬
‫מהתורה אסור לשתות כל שיעור שהוא‪ ,‬אך עונש כרת הוא רק על שיעור נפח של ‪ 40‬סמ"ק‪.‬‬
‫לגבי שתיה חל זמן זה כדי להתחייב בעונש כרת‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם לגבי שתיה קבעה המשנה‪ ,‬שכל האוכלין מצטרפים למלוא‬
‫לוגמין‪ ,‬ואם שתה משקין שאינן ראויין לשתיה פטור (משנה יומא ח; ב ‪ -‬ג)‪.‬‬
‫הסבר את המונח "שיעור שלם" וחצי שיעור"‬
‫‪.161‬‬
‫עוד קבעה המשנה‪' :‬האוכל והשותה אין מצטרפין' (שם)‪ .‬כלומר אין מצטרפים לשיעור אחד‪ ,‬לשיעור שלם‪ ,‬היינו לשיעור‬
‫שחייבים עליו עונש כרת‪ .‬כשאין בכל אחד מהם כדי השיעור הראוי לו לזה קוראים‪' :‬חצי שיעור' והאוכל או השותה חצי‬
‫שיעור עבר על איסור מהתורה‪ ,‬ונענש ע"י חכמים בעונש של מכת מרדות‪.‬‬
‫כיצד מסביר ספר החינוך את הקשר בין חמשת העינויים לכפרת היום?‬
‫‪.162‬‬
‫הוגי הדעות היהודיים לדורותיהם ביקשו להסביר את הקשר שבין משמעות יום כיפור כיום סליחה וכפרה לבין חמשת‬
‫העינויים‪ .‬לדבריהם‪ ,‬העינויים נועדו למקד את האדם בחשבון הנפש‪ ,‬כי העיסוק בצורכי הגוף עלול להסיט את האדם‬
‫ולמנוע ממנו להתרכז בכפרה ובתשובה‪.‬‬
‫מהו השווה והשונה בין איסורי שבת לאיסורי יום כיפור?‬
‫‪.163‬‬
‫איסור עשיית כל מלאכה קיים גם בשבת (ויקרא כג; ג) הקרויה אף היא 'שבת שבתון' (שם)‪ ,‬אולם שבת חמורה יותר‬
‫מיום כיפור‪ .‬כך סיכם הרמב"ם את השווה והשונה שבין שבת ליום כיפור‪:‬‬
‫מצות עשה לשבת ממלאכה בעשור לחדש השביעי שנאמר‪' :‬שבת שבתון הוא לכם' (ויקרא טז; לא)‪ .‬וכל העושה בו‬
‫מלאכה בטל מצות עשה ועבר על לא תעשה‪ ,‬שנאמר‪ :‬ובעשור וגו' 'כל מלאכה לא תעשו' (במדבר כט; ז)‬
‫ומה הוא חיב על עשית מלאכה ביום זה? אם עשה ברצונו בזדון – חיב כרת‪ .‬ואם עשה בשגגה חיב קרבן חטאת קבועה‪.‬‬
‫כל מלאכה שחיבין על זדונה בשבת סקילה חיבים על זדונה בעשור (= יום כיפורים) כרת‪.‬‬
‫וכל שחיבין עליו קרבן חטאת בשבת‪ ,‬חיבין עליו קרבן חטאת ביום הכפורים‪.‬‬
‫וכל דבר שאסור לעשות בשבת אף על פי שאינה מלאכה אסור לעשותו ביוםהכפורים‪ .‬ואם עשה מכין אותו מכת מרדות‬
‫כדרך שמכין אותו על השבת‪ ,‬וכל שאסור לטלטלו בשבת אסור לטלטלו ביום הכפורים‪ ...‬כללו של דבר‬
‫אין בין שבת ליום הכפורים בעניינים אלו אלא שזדון מלאכה בשבת בסקילה‪ ,‬וביום הכפורים בכרת‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬מי שעבר במזיד ביום כיפורים על אחד מהאיסורים הבאים‪ :‬אכילה‪ ,‬שתיה‪ ,‬עשיית 'כל מלאכה' (ל"ט אבות‬
‫מלאכה) נענש בכרת‪ .‬מי שעבר במזיד בשבת על ל"ט אבות מלאכה‪ ,‬נענש במיתת בית דין (סקילה) וגם בידי שמים‬
‫בעונש כרת‪ .‬מכאן ששבת חמורה יותר מיום כיפורים‪.‬‬
‫מהם הכללים לגבי כפרת יום כיפור?‬
‫‪.164‬‬
‫המקרא מציין‪ ,‬שכפרת יום כיפור היא‪' :‬מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו' (ויקרא טז; לו)‪ .‬ההלכה התנאית פירשה את‬
‫הוראת הכתוב כמתייחס רק לעבירות שבין אדם מקום (מלבד נדרים)‪ ,‬כדברי המשנה‪:‬‬
‫זו דרש רבי אלעזר בן עזריה‪' :‬מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו' (ויקרא טז;‬
‫לו) עברות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר עברות שבין אדם לחברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬שדרכי הכפרה והיקפה בזמן המקדש היו שונות מאלה שלאחר החורבן‪ .‬בזמן המקדש‪ ,‬אדם שעבר על‬
‫איסור לא תעשה בעדים ובהתראה‪ ,‬שעונשו היה שלושים ותשע מלקות‪ ,‬כגון שאכל חזיר‪ ,‬או מיתת בית דין וכרת כגון‬
‫שחילל שבת‪ ,‬במקרים אלה יום כיפור לא הציל אותו מהעונש‪ .‬אולם אם עשה תשובה מתכפר עונשו בבית דין מעלה‪.‬‬
‫יום כיפור כיפר אך ורק במקרים הבאים‪:‬‬
‫כשאדם עבר עבירה במזיד‪ ,‬ללא עדים והתראה‪ ,‬או שעבר בשוגג ולא נודע לו שחטא‪ ,‬אם העבירות הללו עונשן מיתת‬
‫בין דין וכרת או שבועת שווא ושקר ועשה תשובה‪ ,‬אזי השעיר שהשתלח לעזאזל‪ ,‬ביום כיפור‪ ,‬כיפר על חטאיו‪ .‬על שאר‬
‫מצוות לא תעשה‪ ,‬או עשה ‪ -‬פרט לאי קיום הקרבת קורבן פסח או אי עשיית ברית מילה‪ ,‬כשאדם עבר עבירה במזיד‪,‬‬
‫ללא עדים והתראה‪ ,‬או שעבר בשוגג ולא נודע לו שחטא‪ ,‬השעיר כיפר‪ ,‬בלבד‪ ,‬שלפחות‪ ,‬הרהר תשובה‪ .‬מי שעבר‬
‫עבירה בשוגג ונודע לו חטאו‪ ,‬חייב היה להביא קורבן ולשוב בתשובה ואז כופר חטאו לאחר החורבן השתנו דרכי‬
‫הכפרה‪ .‬ההלכה התנאית קבעה 'ארבעה חילוקי כפרה' (בבלי יומא פו ע"א)‪.‬‬
‫מהם ‪ 4‬דרגות הכפרה? (חשוב מאוד לדעת את הקטגוריות והדוגמאות)‬
‫‪.165‬‬
‫אף על פי שהתשובה מכפרת על הכל‪ ,‬ועצמו של יום הכפורים מכפר‪ ,‬יש עבירות שהן מתכפרות בשעתן ויש עבירות‬
‫שאין מתכפרות אלא לאחר זמן כיצד?‬
‫‪ ‬עבר אדם על מצוה עשה שאין בה כרת (כגון‪ :‬לא שמע שופר בר"ה‪,‬לא אכל מצה בליל פסח‪ ,‬לא ברך ברכת‬
‫המזון) ועשה תשובה‪ ,‬אינו זז משם עד שמוחלין לו‪ =( ...‬מיד נמחל לו)‪.‬‬
‫‪ ‬עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין (כגון‪ :‬אכל בשר חזיר‪ ,‬אכל בשר בחלב‪ ,‬עשה‬
‫מלאכת עבודה ביום טוב) ועשה תשובה‪ ,‬תשובה תולה (כלומר עדיין לא נתכפר לו כפרה גמורה והיא תלויה‬
‫ועומדת) ויום הכפורים מכפר‪...‬‬
‫‪ ‬עבר עלכריתות (כגון‪ :‬אכל חמץ בפסח‪ ,‬קיים יחסי אישות עם אישה נידה‪ ,‬שתהדם הנפש) ומיתות בית דין‬
‫(כלומר בנוסף לכרת‪ ,‬כגון חילול שבת‪ ,‬ניאוף‪,‬עבודה זרה‪ ,‬משכב זכר) ועשה תשובה‪ ,‬תשובה ויום הכפורים‬
‫תוליןויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה‪...‬‬
‫‪ ‬המחלל את השם‪ ,‬אף על פישעשה תשובה‪ ,‬והגיע יום הכפורים והוא עומד בתשובתו‪ ,‬ובאו עליו‬
‫יסורין‪ ,‬אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות‪ .‬אלא תשובה יום הכפורים ויסורין שלשתם חולין‪ ,‬ומיתה מכפרת‪.‬‬
‫מהו חילול ה?"‬
‫‪.166‬‬
‫חילול השם הן העבירות שנעשות במסגרת "יהרג ובל יעבור"‬
‫החלק הכללי הראשון הוא‪ :‬שכל מי שדרשו ממנו לעבור על אחת מן המצות בשעת השמד אם האדם מתכוון להעביר בין‬
‫במצות קלות בין במצות חמורות או מי שדרשו ממנו לעבור על עבודה זרה או גילוי עריות‬
‫או שפיכות דמים ואפילו שלא בשעת השמד הרי זה חיב למסור נפשו ויהרג ואל יעבור‪ ...‬ואם עבר ולא נהרג הרי זה חלל‬
‫את השם ועבר על לאו זה‪ .‬ואם היה זה ברבים‪ ,‬כלומר במעמד עשרה מישראל‪ ,‬הרי זה חלל את השם ברבים‪ ...‬והחלק‬
‫השני הכללי גם כן שיעשה האדם עברה שאין בה תאוה ולא הנאה אלא מראה במעשיו הזלזול וההפקרות‪ ,‬הרי גם זה‬
‫מחלל שם שמים ולוקה ולפיכך אמר‪' :‬ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך' (ויקרא יט; ב) לפי שזה מראה על‬
‫הזלזול בענין זה ואין הנאה גופנית בכך‪ .‬והחלק שעל היחידים [שבעם] הוא‪ ,‬שיעשה אדם ידוע בחסידות ובישר איזה‬
‫מעשה הנאה להמון‪ ,‬שהוא עברה‪ ,‬ושכגון מעשה זה אין ראוי לאותו חסיד לעשותו‪ ,‬על אף פי שהוא מעשה מתר הרי זה‬
‫חלל את השם‪(.‬רמב"ם‪ ,‬ספר המצוות לא תעשה‪ ,‬מצוה סג)‬
‫מהי התשובה‪ ,‬מהם התנאים ההכרחיים לתשובה?‬
‫‪.167‬‬
‫ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו‪ ,‬ויגמר בלבו שלא יעשהו עוד‪ ...‬וכן יתנחם על שעבר‬
‫(כלומר‪ ,‬יצטער) ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם‪ .‬וצריך להתודות בשפתיו‬
‫ולומר עניינות אלו שגמר בלבו‪.‬‬
‫יש שלושה תנאים הכרחיים לתשובה‪ :‬עזיבת החטא‪ ,‬חרטה‪ ,‬קבלה לעתיד‪.‬‬
‫מהי תשובה גמורה‬
‫‪.168‬‬
‫זה שבא לידי דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו‪,‬ופרש ולא עשה מפני התשובה לא מיראה ולא מכשלון כח‪.‬‬
‫אותם הנתונים של הכשלון שהיה קיימים‪ ,‬גם כעת וההבדל היחיד בין שני המקרים הוא התשובה שעשה האדם‪ .‬על‬
‫תשובה כזו הרמב"ם כותב שהיא "תשובה גמורה‪.‬‬
‫מהם הכללים ההלכתיים הקשורים לאיסור אכילה ושתיה ביוהכ"פ? (לגבי סוג האוכל‪,‬‬
‫‪.169‬‬
‫מעוברת‪ ,‬חולה וילדים)‬
‫המשנה קובעת‪ ,‬שאישה מעוברת שהריחה ריח מאכל ביום כיפורים והיא מתאווה לאותו מאכל עד שאם לא תאכל היא‬
‫תסכן את עצמה ואת עוברה‪ ,‬מאכילין אותה מפני פיקוח נפש עד שתתיישב דעתה‪.‬‬
‫האכלת החולה תעשה לפי כללים הלכתיים בהתייעצות עם הרופא‪ .‬יש לבדוק אם אכילת 'חצי שיער' (שהוסברה לעיל)‬
‫תספק את הדרישה הרפואית‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש הקלה נוספת שציינו והיא שאכילה ושתיה אין מצטרפין לשיעור שלם‪ .‬לכן יש‬
‫לבדוק אם אכילת חצי שיעור ושתית חצי שיעור תספק‪ .‬יולדת דינה כחולה וקיימת הבחנה בהלכה כמה ימים חלפו בין‬
‫הלידה ליום כיפור וכן בחינת מצבה הגופני‪ .‬כל מקרה דורש התייעצות עם רופא ורב‪ .‬כל מי שחייב לאכול ואינו אוכל אינו‬
‫מקיים מצוה אלא עובר עבירה ומתחייב בנפשו‪.‬‬
‫ילדים קטנים – בנים ובנות שנתיים לפני גיל מצוות (בנים ‪ -‬גיל מצוות ‪ 13‬בנות בגיל מצוות ‪ )12 -‬חייבים להשלים את‬
‫היום בתענית‪ ,‬ותענית זו מדברי חכמים‪ ,‬מדין חינוך‪ ,‬וקרויה תענית השלמה‪ .‬כל זה בתנאי‪ ,‬שאין מניעה בריאותית‬
‫להתענות‪ .‬ארבע שנים לפני גיל מצוות‪ ,‬מאחרים להם את הארוחות ואין לאפשר להם לצום יום שלם‪ .‬גם זו מצוות‬
‫חכמים מדין חינוך והיא קרויה תענית שעות‪ .‬קודם לגיל הנ"ל‪ ,‬לדעת פוסקים רבים‪ ,‬יש לאסור בתוקף על ילדים שיתענו‬
‫אפילו 'תענית שעות'‪.‬‬
‫מהם הכללים ההלכתיים הקשורים לאיסור רחיצה ביוהכ"פ?‬
‫‪.170‬‬
‫ההלכה התנאית קבעה‪' :‬אם היה מלוכלך בטיט ובצואה רוחץ כדרכו ואינו חושש' (בבלי יומא עז ע"ב)‪ .‬לגבי מלך וכלה‬
‫קיימת מחלוקת‪' :‬והמלך והכלה‪ ,‬ירחצו את פניהם‪ ...‬דברי רבי אליעזר וחכמים אוסרין'‪ .‬סיבת ההיתר לרבי אליעזר היא‪,‬‬
‫שלגבי מלך נאמר‪' :‬מלך ביופיו תחזינה עיניך' (ישעיהו לג; י"ז)‪ .‬הכלה (כל מי שהיא שלושים יום לאחר נישואיה) מותר‬
‫לה לרחוץ את פניה כדי שלא תתגנה על בעלה‪ .‬להלכה פסק השולחן ערוך כרבי אליעזר (שו"ע או"ח סימן תריג סעיף י)‪,‬‬
‫אולם למעשה אין נוהגת הכלה לרחוץ פניה‪.‬‬
‫נטילת ידיים מותרת עד סוף קשרי האצבעות‪ ,‬וכל רחיצה אחרת אסורה‪.‬‬
‫איזה סיכה אסורה ואיזה סיכה מותרת ביוהכ"פ?‬
‫‪.171‬‬
‫אסור לסוך אפילו מקצת גופו ואפילו אינו אלא להעביר את הזוהמא אבל‬
‫אם הוא חולה אפי' אין בו סכנה או שיש לו חטטין (פצעים) בראשו מותר‪.‬‬
‫מהו תוכנה של תפילת כל נדרי‪ ,‬מדוע היו שהסתייגו ממנה מה היו נימוקיהם‪ ,‬ומהם‬
‫‪.172‬‬
‫הנימוקים שכנגד?‬
‫התפילה כוללת בקשת סליחה והתרה לנדרים‪ ,‬שהם התחייבויות שקיבל האדם על עצמו כלפי הקב"ה‪ ,‬אך בשגגה או‬
‫בשל אונס הן לא קויימו‪ .‬האדם מבקש להכנס ליום כיפור כשאין עליו אשמה של אי קיום נדרים‪ ,‬כי יוםכיפור אינו מכפר‬
‫על נדרים אלה‪ ,‬אלא צריך להתירם‪.‬‬
‫בקרב הגאונים ואח"כ גם בימיהם של הראשונים‪ ,‬חכמי ימי הביניים‪ ,‬התפתח פולמוס הלכתי אם יש מקום לאמירת‬
‫תפילה זו‪ .‬הסתייגותם נבעה ממספר נימוקים‪:‬‬
‫א‪ .‬התרה זו אינה מועילה כי להתרה צריך 'שלושה הדיוטות' או יחיד מומחה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אין החכם מתיר את הנדר בלא חרטה‪.‬‬
‫ג‪ .‬כדי להתיר את הנדר יש לפרט את הנדר‪.‬‬
‫ד‪ .‬כשהחזן אומר כל נדרי הוא כולל גם את עצמו והכלל ההלכתי קובע‪' :‬כל הנדרים אדם מתיר חוץ מנדרי עצמו' (משנה‬
‫נגעים ב; ה)‪.‬‬
‫ה‪ .‬הכרזה בציבור על התרת נדרים תגרום לזילזול המון העם בנדרים‪.‬‬
‫ו‪ .‬התרה לא תופסת לגבי העבר אלא יכולה להיות בעלת תוקף רק כלפי העתיד‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬היו גאונים וראשונים שתמכו באמירת כל נדרי הם השיבו על טיעוניהם‪:‬‬
‫א‪ .‬אמירת כל נדרי ע"י כל הקהל בלחש ממלאת בדרישה לנוכחותם של 'שלשה הדיוטות'‪.‬‬
‫ב‪ .‬ברור הדבר‪ ,‬כשני עדים‪ ,‬שכל מי שעבר על נדרו הוא מתחרט מעיקרו כדי להנצל מעונש‪.‬‬
‫ג‪ .‬אין צורך לפרט נדר סתם‪ .‬הצורך של פירוט הנדר קיים‪ ,‬לפי ההלכה‪ ,‬רק כשהנודר בא לפני חכם שיתיר לו נדרו ואז‬
‫הנודר חייב לפרט את הנדר‪ ,‬כדי שאם יתברר לחכם שהנדר היה דבר מצוה‪ ,‬לא יתיר לו החכם את נדרו‪.‬‬
‫ד‪ .‬הקהל מתיר את נדריו של החזן‪.‬‬
‫ה‪ .‬התרת נדרים מוגבלות לנדרים שאדם קיבל על עצמו לכן אין חשש שיבואו להקל ולזלזל בנדרים‪.‬‬
‫ו‪ .‬המקורות ההלכתיים מלמדים על אפשרות להתיר גם נדרים‬
‫שבעבר‪.‬‬
‫מהו סדר העבודה?‬
‫‪.173‬‬
‫סדר עבודת הכהן הגדול ביום כיפור‬
‫הכהן הגדול ביצע מספר עבודות הרב ביום הכיפורים ‪:‬‬
‫שתי תפילות התפלל‪ ,‬קצרה וארוכה ;‬
‫שלוש פעמים הקטיר קטורת על מזבח הזהב ;‬
‫שלוש פעמים היה מתוודה ;‬
‫ארבע פעמים נכנס לקודש הקודשים ;‬
‫חמש פעמים החליף את בגדיו ‪:‬‬
‫פשט את שמונה בגדי הכוהן הגדול‪ ,‬שביניהם היו "בגדי זהב"‪ ,‬ולבש ארבעת בגדי כוהן הדיוט של בד לבן‪ ,‬ולהפך‪,‬‬
‫בהתאם לסוג הקורבן שעליו היה להקריב‪ ,‬וכל זה כדי שלא להיכנס לפני ולפנים בבגדי זהב‪ ,‬שיש בהם כדי להזכיר עוון‬
‫העגל‪ ,‬וכן גם שיהיה דומה בלבושו למלאכי השרת‪ ,‬הלבושים "בדים"‪ ,‬כפי שיוצא מיחזקאל (פרק ט ;)'‬
‫חמש פעמים ירד וטבל את בשרו במים ;‬
‫עשר פעמים קידש ידיו ורגליו ;‬
‫עשר פעמים הזכיר את "השם המפורש" (י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה) בנעימה מיוחדת ;‬
‫חמישה עשר סוגי קורבנות הקריב‪ ,‬מלבד שילוח ה"שעיר לעזאזל ;"‬
‫ארבעים ושלוש פעמים הזה מדם הקורבנות ‪.‬‬
‫מהו תוכן קריאת התורה בשחרית ובמנחה ביוהכ"פ?‬
‫‪.174‬‬
‫בתפילת שחרית קוראים בתורה את סדר עבודת הכהן הגדול ביום כיפור לאחר הקריאה בתורה קוראים הפטרה מספר‬
‫ישעיהו‪ ,‬שתוכנה לקח מוסרי שהצום אינו מטרה אלא אמצעי לתיקון המידות והמעשים‪ .‬מתפללים את תפילת יזכור‬
‫ומזכירים בכך את נשמות המתים המתכפרים‪ ,‬אף הם‪ ,‬ביום כיפור‪.‬‬
‫בתפילת מנחה קוראים את פרשת העריות (ויקרא יח)‪ ,‬על אף שניתן להסביר את בחירתה של פרשה זו בכך שמכיוון‬
‫שבבוקר קראו את ויקרא טז ממשיכים עתה לקרוא במקום שפסקו‪ ,‬אך ניתנו לכך טעמים רעיוניים‪ .‬רש"י פירש שמי‬
‫שיש עריות בידו יפרוש מהן לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו‪.‬‬
‫(רש"י ד"ה קורין בבלי מגילה לא ע"א)‪ .‬אולם יש מי שסבור‪ ,‬שמכיוון שביום כיפור הבנות יצאו לחולל בכרמים ושם‬
‫להכיר בני זוג מזכירים את הגבלות החיתון שיש ביהדות‪.‬‬
‫מהו מפטיר יונה ומדוע נקבע?‬
‫‪.175‬‬
‫קוראים את ספר יונה שהתשובה היא הנושא המרכזי בו‪ ,‬ויש בקריאה זו כדי לעורר לתשובה כפי שהתעוררו אנשי נינוה‪.‬‬
‫פורים‪:‬‬
‫באיזה תקופה התרחשו המאורעות המתוארים במגילה? ומהם הנימוקים בעד ונגד בשאלה‬
‫‪.176‬‬
‫האם המאורעות התרחשו בפועל?‬
‫הרקע להתהוותו מתואר במגילת אסתר‪ .‬המגילה מספרת על המן שביקש להשמיד את כל היהודים במלכותו של‬
‫אחשוורוש (הראשון‪ ,‬ימי מלכותו בשנים ‪ 465 - 485‬לפנה"ס) בתאריך י"ג באדר (אסתר ג; יג)‬
‫יש חוקרים הסבורים שהמאורע המתואר במגילה לא התרחש בפועל מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬אין כל איזכור אחר מלבד במגילה על ההרג הגדול של למעלה משבעים וחמשה אלף איש (אסתר ט; טו ‪ -‬טז)‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש פרטים במגילה שאינם תואמים את הנוהג הפרסי‪ ,‬כפי שידוע לנו ממקורות אחרים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ההיסטוריון היווני‬
‫הירוד וטוס (מאה חמישית לפנה"ס) כותב‪ ,‬שהמלך הפרסי היה יכול לבחור לו מלכה רק מתוך שבע המשפחות‬
‫המיוחדות ביותר בפרס‪ ,‬לכן בחירת אסתר למלכה אינה תואמת את הנוהג המקובל‪ ,‬מה עוד‪ ,‬שלפי דבריו שמה של‬
‫המלכה בימי אחשוורוש היה אמסורוס‪.‬‬
‫ג‪ .‬במגילה נאמר שמרדכי היה מגולי ירושלים שגלו עם יכניה (אסתר כ; ה ‪ -‬ו)‪ ,‬גלות יכניה התרחשה בשנת ‪598‬‬
‫לפנה"ס ופורים ארע בין השנים ‪ 465 - 485‬לפנה"ס‪.‬‬
‫ד‪ .‬שמותיהם של גיבורי המגילה עושים רושם של סמלים מיתולוגיים מרדכי ‪ -‬מרדוך שהיה האל הראשי של בבל ואסתר‬
‫– עשתר שהיתה אלה בבלית‪.‬‬
‫ה‪ .‬שמו של הקב"ה אינו מוזכר אפילו פעם אחת במגילה‪.‬‬
‫לנוכח סיבות אלה יש לראות בסיפור מנומנט לתולדות האנטימשיות שאולי היה לו גרעין היסטורי‪,‬‬
‫לעומתם יש המקבלים את הסיפור כעובדה היסטורית ומשיבים על הטיעונים שהוצגו את הדבריםהבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬המספר של שבעים וחמשה אלף הרוגים הוא אכן מוגזם‪ ,‬אבל הגזמות כאלה ניתן למצוא גם אצל היסטוריונים‬
‫קדומים‪ .‬המאורע לא הוזכר במקום אחר כי יתכן שבעיניהם של הסופרים היווניים לא נראה המאורע כל כך חשוב לציון‪.‬‬
‫ב‪ .‬על אף שיש פרטים במגילה שאינם תואמים את הנוהג הפרסי‪ ,‬לא ניתן להתעלם מהעובדה שמחבר המגילה הכיר‬
‫היטב את גינוני החצר הפרסית כפי שהם מתוארים גם במקורות אחרים‪ ,‬כגון‪ :‬החצר החיצונה‪ ,‬החצר הפנימית‪ ,‬הרצים‬
‫וכו'‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא על מרדכי נאמר שהוגלה מירושלים בגלות יכניה אלא על קיש אבי זקנו שנזכר באותו הפסוק‪.‬‬
‫ד‪ .‬תופעה ידועה היא‪ ,‬שיהודים נהגו להחליף את שמותיהם העבריים בשמות נכריים גם אם הם קשורים בשמה של‬
‫איזה אלוהות‪ ,‬לכן אין זה בהכרח רמז לסמלים מיתולוגיים‪.‬‬
‫ה‪ .‬מחבר המגילה לא מזכיר במפורש את שמו של הקב"ה‪ ,‬רק ברמז בכמה מקומות‪ ,‬כדי ללמד שהקב"ה מנהיג את‬
‫הטבע בהנהגה ניסתרת‪.‬‬
‫מהי דעת החוקרים וראיותיהם בשאלה האם ציינו את פורים בימי הבית השני?‬
‫‪.177‬‬
‫בקרב החוקרים קייימות הערכות שונות אם ציינו את פורים בימי הבית השני לדעתו של פרופ' א' אופנהיימר החלו לחגוג‬
‫את פורים רק לאחר חורבן בית שני‪.‬‬
‫גם אצל פילון חג פורים הוא בבל יימצא‪ ,‬ויש לייחס לכך חשיבות מיוחדת‪ ,‬שכן פילון חי בגולה שבה חג פורים היה צריך‬
‫להיות בעל משמעות רבה במיוחד‪ ,‬כפי שמוכיחות עדויות מאוחרות יותר על המקום שתפס פורים‬
‫בבבל‪ .‬הברית החדשה‪ ,‬המזכירה את כל מועדי ישראל ובכללם את חג החנוכה (יוחנן י‪ ,‬כב)‪ ,‬איננה מתייחסת בשום‬
‫מקום לחג הפורים‪.‬‬
‫לשתיקתם של כל המקורות הנזכרים ביחס לחג הפורים יש לצרף את העובדה‪ ,‬שאין לחג זה כל הד בעבודת המקדש‪,‬‬
‫בניגוד לכל שאר החגים‪,‬ובכללם חג החנוכה‪ ,‬שלגביו מוזכרת אמירת ההלל בבית המקדש‪ ,‬אין‬
‫אפוא שום עדות על קיומו של חג הפורים בימי הבית השני‪.‬‬
‫לעומתו הוכיח ב' בר כוכבא ממקורות ספרותיים מימי בית שני על קיומו של פורים וכך כתב במאמרו 'על חג הפורים ועל‬
‫מקצת ממנהגי הסוכות בימי הבית השני ולאחריו‪:‬‬
‫מתי מציינים את פורים בערים הפרזות ומתי בערים המוקפות? מה מוגדר כמוקף‪ ,‬מהם‬
‫‪.178‬‬
‫הכללים בעניין זה‪ ,‬ומה הדין לגבי ירושלים המערבית?‬
‫הערים שאינם מוקפות חומה‪ ,‬אלה הקרויות ערי הפרזות‪ ,‬מציינות את פורים ביום י"ד באדר‪ ,‬ואילו הערים המוקפות‬
‫חומה מציינות את פורים ביום ט"ו באדר כשושן הבירה‪ .‬יום זה הנקרא גם 'שושן פורים'‬
‫הערים המוגדרות כמוקפות אלה הן 'כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר'‪.‬‬
‫כל מקום שממנו רואים את ירושלים העתיקה חוגגים את פורים ביום ט"ו באדר‪ ,‬וכל מקום הסמוך לחומת ירושלים‬
‫העתיקה‪ ,‬במרחק מיל‪ ,‬גם שם חוגגים ביום ט"ו באדר‪ .‬היו מגדולי ירושלים‪ ,‬בדורות האחרונים‪ ,‬שפסקו כך לגבי‬
‫השכונות שמחוץ לחומה‪ .‬אולם פוסקים אחרים סברו‪ ,‬שדין סמוך חל גם כשיש שכונות מרוחקות מחלק העיר הסמוך‪ ,‬אך‬
‫נמצאות בתחומי העירוב המקיף את העיר ורק מסיום תחום העירוב הנ"ל מודדים מיל‪ .‬מחלוקת זו נמשכת גם בימינו‪.‬‬
‫בד"ץ של העדה החרדית נוקט כדעה הראשונה והרבנות הראשית לישראל‪ ,‬כדעה השניה‪ .‬לכן לדוגמה שכונת רמות‬
‫חוגגת בי"ד לפי הבד"ץ‪ ,‬ובט"ו לפי הרבנות הראשית לישראל‪.‬‬
‫מהם דיני ומנהגי פורים? פרט (יש להתייחס גם לרקע וההשתלשלות ההיסטורית)‬
‫‪.179‬‬
‫פורים אינו יום טוב ולכן לא נאסרה בו מלאכה‪.‬‬
‫קיימות שבע חובות שיש לקיימן בפורים‪:‬‬
‫קריאת המגילה‪ -‬בתקופת התנאים חובת קריאה מגילה היתה ביום בלבד‪ ,‬במשך הזמן רבים נהגו לקרוא את המגילה‬
‫בלילה בלבד וחכמים חששו שתתבטל הקריאה ביום‪ ,‬לכן הם קבעו‪ ,‬שגם מי שקרא את המגילה בלילה חייב לחזור‬
‫ולקרוא ביום‪.‬‬
‫המגילה צריכה להכתב על קלף ודיני כתיבתה הם כדיני כתיבת ספר תורה‪ .‬קיימות הוראות הלכתיות ייחודיות לגבי‬
‫מיקום מילים מסויימות במגילה ולצורת כתיבתן‪ ,‬כדוגמת כתיבת עשרת בני המן‪ .‬יש להדר לקרוא את המגילה בציבור כי‬
‫יש בכך פירסום נס ברבים‪ .‬בימי בית שני התירו לבני הכפרים‪ ,‬שסיפקו מים ומזון לאחיהם‬
‫העירוניים‪ ,‬להקדים ולקרוא את המגילה לפני זמנה‪ ,‬ביום כניסתם לעיר‪ .‬שם לא התירו אלא רק במנין של עשרה‪ .‬לפני‬
‫קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות‪ :‬על מקרא מגילה‪ ,‬שעשה ניסים ושהחיינו‪ .‬לאחריה‪ ,‬אם יש מנין‪ ,‬יברכו את ברכת‬
‫'הרב את ריבנו'‪.‬‬
‫משלוח מנות‪ -‬יש לשלוח שתי מנות מזון‪ .‬המצווה מתקיימת כששולחים שתי מנות מזון לאדם אחד‪.‬‬
‫מתנות לאביונים‪ -‬חובה לתת לשני אביונים לכל אחד מהם מתנה אחת המטרה היא לאפשר לאביון לקיים את סעודת‬
‫פורים‪ .‬במקומות שונים ערכו מגבית למען העניים‪ .‬מגבית זו נקראה 'מגבית פורים'‪.‬‬
‫כמו כן נקבע שאי אפשר לקיים במשלוח אחד גם משלוח מנות וגם מתנות לאביונים‪.‬‬
‫קריאה בתורה‪ -‬בפורים קוראים פרשת 'ויבא עמלק' (שמות יז; ח ‪ -‬טז) משום שהמן האגגי היה מזרע עמלק‪.‬‬
‫תפילת 'על הנסים'‪ -‬בתפילת העמידה ובברכת המזון מוסיפים את תפילת ההודיה 'על הנסים'‪ .‬אין אומרים הלל מפני‬
‫שאין אומרים הלל על נס שהתרחש בחו"ל‪ ,‬לאחר שנכנסו לישראל לארץ בימי יהושע‪ .‬כמו כן‪ ,‬קריאת המגילה היא‬
‫ההלל של פורים‪.‬‬
‫סעודת פורים‪ -‬ימי פורים נקבעו כימי 'משתה ושמחה' (אסתר ט; כב)‪ .‬מכאן למדו האמוראים‪ ,‬שקיימת חובה לאכול‬
‫סעודת פורים‪ .‬חובתה ביום‪ .‬סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו‪( ,‬בבלי מגילה ז ע"ב) כי כתוב 'ימי משתה‬
‫ושמחה'‪ .‬מצווה להתבסם ולשתות יין יותר מהרגיל עד 'עד דלא ידע (להבחין) בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'‪.‬‬
‫איסור הספד ותענית‪-‬הימים י"ד וט"ו באדר הם ימי שמחה לכן אסורים בהספד ותענית‪ .‬אדם שאבל אבלות 'שבעה'‪,‬‬
‫אינו נוהג אבלות שבפרהסיה‪ :‬אינו חולץ נעליו ויושב על הארץ‪ ,‬אך נוהג בדיני אבלות שבצינעה כמו בשבת‪ .‬אין שולחין לו‬
‫מנות בכל תקופת האבל (שבעה‪ ,‬שלושים‪ ,‬יב חודש) אך הוא חייב משלוח מנות לאחרים‪ ,‬כמו ביתר חובות היום‪.‬‬
‫בכל חובות היום גם נשים חייבות‪.‬‬
‫מנהגי פורים‪:‬‬
‫משוורתא של פורים ‪-‬מנהג בבבל ובעילם הבחורים עושים צורה בדמות המן ותולין אותה על גגותיהן‪ ,‬ד' או ה ימים‪.‬‬
‫ובימי הפורים עושין מדורה ומשליכין אותה צורה לתוכה‪ ,‬ועומדין סביבה ומזמרין‪ ,‬ויש להן טבעת תלויה בתוך האש‬
‫שנתלין וקופצין מצד האש לצד האש‪ .‬אותה טבעת נקראת משוורתא‪ ,‬כלומר‪ ,‬בית קפציה‪.‬‬
‫מחיית שמו של המן‪ -‬מתקופת שלטונם של הרומאים ידוע המנהג למחוק את דיוקנו של מי שנדון למוות ע"י השלטונות‪.‬‬
‫בדומה לזה בימי הביניים נהגו לקיים את מצוות מחיית זכר עמלק (דברים כה; יט) במחיית שמו של המן שהיה מזרע‬
‫עמלק‪ .‬באמצעות הרעשן‪.‬‬
‫אוזני המן‪ -‬בימי הביניים נהגו לאכול באיטליה ובאשכנז כיסניות מבצק הממולאות בפרג (‪ ,)Mohn‬שנקראו 'מהן טאשן' ‪-‬‬
‫כיסניות פרג‪ .‬הסבירו זאת בכך‪ ,‬שהפרג סימל את עשרת אלפים ככרי כסף שביקש המן לתת לאחשוורוש אם יסכים‬
‫להשמיד את היהודים (אסתר ג; ח)‪' .‬מהן טאשן' הפך ל'המן טאשן' כי התעתיק העברי של ‪ Mohn‬וזהותו עם המן הרשע‬
‫גרמה לשיכול האותיות 'מהן' ל'המן'‪ .‬השערות שונות ניתנו לפשר המלה 'אוזני' בהקשר זה של אוזני המן‪ .‬היו שהסבירו‪,‬‬
‫שצורת הכיסניות דמתה לאוזן‪ .‬אחרים העלו את הסברה‪ ,‬שכרתו את אוזניו של המן בטרם תלוהו‪ ,‬כפי שנהגו לעשות‬
‫אחר כך גם לניצלבים בימי השלטון הרומי‪ .‬צורתן המשולשת הוסברה בכך‪ ,‬שהיא כצורת כובע קציני הצבא הגבוהים‬
‫בימי הביניים‪ ,‬שבדרך כלל לא אהדו את היהודים ובכך הזכירו את המן‪.‬‬
‫תחפושות פורים‪ -‬יש הסבורים‪ ,‬שהמנהג חדר ליהדות בהשפעת קרנבל האביב באיטליה‪ ,‬שמשתתפיו עטו מסכות‪ .‬אך‬
‫הובעה גם השערה אחרת‪ ,‬שהמנהג נרמז לראשונה בתרגום שני למגילת אסתר‪ ,‬תרגום שנערך בא"י במאות הראשונות‬
‫לסה"נ‪ ,‬המשמר מסורות קדומות עוד מתקופת הבית השני‪ .‬על הפסוק‪' :‬ומשלוח מנות איש לרעהו' (אסתר‬
‫ט; יט) הוא מתרגם 'ומשאלין מאני‪ '...‬שפרושו ומשאילין בגדים‪ ,‬כלים (איש לרעהו)‪ .‬ההשערה היא‪ ,‬שהשאלת הבגדים‬
‫נועדה לצורך התחפשות‪ .‬ההתחפשות משקפת את הרעיון הטמון במגילה‪ ,‬שהעולם מודרך על ידי הקב"ה בהשגחה‬
‫נסתרת‪ ,‬העוטפת ומסתירה את כל התהליכים בלבוש טבעי‪.‬‬
‫רב פורים‪-‬בימי הביניים חוברה מסכת היתולית לפורים במתכונת סוגיא תלמודית על פרשניה‪ ,‬כמו כן חוברו‬
‫'הגדת ליל שיכורים'‪ ,‬סליחות וקידוש לפורים‪ .‬בעת החדשה נהגו תלמידי הישיבות במזרח אירופה‪ ,‬למנות את אחד‬
‫מתלמידי הישיבה המצטיינים לראש הישיבה לפורים‪ ,‬והוא כונה 'רב פורים'‪ .‬תפקידו היה לדרוש דרשות היתוליות‬
‫לפורים‪ ,‬במעמד ראש הישיבה והתלמידים‪ ,‬תוך הטחת ביקורת מוסווית על ראש הישיבה ורבניה‪ .‬מנהג זה רווח‬
‫בישיבות עד היום‪.‬‬
‫מהו פורים משולש ומהם הלכותיו?‬
‫‪.180‬‬
‫בשנה שט"ו באדר חל בשבת‪ ,‬מפזרים את מצוותיו על פני שלושה ימים‪ .‬פורים זה נקרא פורים משולש ונוהגים בו כך‪:‬‬
‫ביום ששי י"ד באדר קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים‪ ,‬כי עיניהם של העניים נשואות למקרא המגילה (בבלי‬
‫מגילה ד ע"ב)‪ .‬בשבת אין קוראים את המגילה מחשש טלטול‪ ,‬כמו שאין תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת ואין‬
‫נוטלים בו את ארבעת המינים (שם)‪ .‬מאידך‪,‬אין לדחות את קריאתה אחר יום ט"ו באדר‪ ,‬כי כתוב‪' :‬ולא יעבור' (אסתר ט;‬
‫כז)‪ ,‬לכן קוראים בי"ד באדר את המגילה ומצרפים לזה את מתנות לאביונים‪.‬‬
‫חנוכה‪:‬‬
‫מה הרקע ההיסטורי למרד החשמונאי‪ ,‬ומה היחס בין המרד לגזירות?‬
‫‪.181‬‬
‫הרקע ההיסטורי ‪ ,‬בעת העתיקה הייתה קיימת סובלנות דתית עקב ההכרה בפוליתאזם‪ .‬הפלורליזם הדתי היה כורח‬
‫המציאות ולא נושא למאבק‪ .‬העיקרון היה שכל עוד אין תסיסה ומרידות בשלטון אין מקום להתערב באורחות החיים‪.‬‬
‫אנטיוכוס העניק ליהודים כתב זכויות‪ .‬חלק מהיהודים השליטים והכוהנים רצו להידמות באורחות חייהם ליוונים‪ .‬רוב‬
‫העם התנגד למעשי השלטון הכוהני והתפתח מאבק פנים יהודי על רקע דתי‪ .‬בעקבות מאבק זה נגזרו גזירות דתיות‬
‫‪.‬הגזירות האלו מוזכרות בספר המקבים‪ .‬מאבק פנימי‪ ,‬אי השקט והמרידות גרמו לגזירות‪ .‬מאבקם של המקבים היה‬
‫מאבק דתי ולא מאבק לשחרור ולעצמאות מדינית‬
‫מה משמעות השם חנוכה?‪ ,‬מהו ההסבר למספר ימי חנוכה?‪ ,‬מתי הוזכר לראשונה נס פך‬
‫‪.182‬‬
‫השמן? ומה המשמעות לכך? מהו היחס בין המסורת במגילת תענית למסורת בספרי המקבים?‪ ,‬ציין‬
‫את שלבי התפתחות חנוכה‪:‬‬
‫נס פך השמן אינו מוזכר בספרי המקבים‪ .‬ספר מקבים א מציין את הסברו לחנוכה‪ :‬וישכימו בבקר בחמשה ועשרים‬
‫לחדש התשיעי הוא חדש כסלו בשמנה וארבעים ומאת שנה‪ ,‬ויקריבו קרבן על פי התורה על מזבח העולה החדש אשר‬
‫עשו‪ .‬בעת וביום אשר טמאוהו הגוים בעצם היום ההוא נחנך בשירים ובנבלים ובכנורות ובמצלתים‪.‬ויפלו כל העם על‬
‫פניהם ויתפללו ויברכו לשמים אשר הצליח להם‪ .‬ויעשו את חנכת המזבח ימים שמונה ויקריבו עלות בשמחה ויקריבו‬
‫זבח שלמים ותודה‪ .‬ויפארו את פני ההיכל בעטרות זהב ובמשבצות ויחנכו את השערים והלשכות ויעשו להם דלתות‬
‫ותהי שמחה גדולה בעם מאד ותסר חרפת גוים‪ .‬ויקים יהודה ואחיו וכל קהל ישראל להיות ימי חנכת המזבח נעשים‬
‫במועדם שנה בשנה ימים שמונה מיום חמשה ועשרים לחדש כסלו בשמחה וגיל‪.‬‬
‫בספר מקבים ב ניתן הסבר לשמונה ימים‪:‬וביום אשר טמא המקדש ביד נכרים ביום ההוא היה טהור המקדש בעשרים‬
‫וחמישי בחדש ההוא הוא כסלו‪ .‬ויחגו את שמנת הימים בשמחה כחג הסכות בזכרם את רעותם לפני זמן מה בחג‬
‫הסכות בהרים ובמערות כחיות השדה‪ .‬ועל כן בענפי עץ עבות ובענפי הדר וב[כפות] תמרים בידיהם הודו לאשר‬
‫הצליחבידם לטהר את מכונו‪ .‬ובדעת כלם נמנו וקבעו לכל עם היהודים לחג מדי שנה בשנה את הימים האלה‪.‬‬
‫האיזכור הקדום ביותר לנס פך השמן מופיע במגילת תענית שחוברה בשלהי ימי בית שני‪:‬‬
‫כשנכנסו יוונים להיכל‪ ,‬טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום‪ ,‬בדקו ולא מצאו אלא פך אחד‬
‫שהיה מונח בחותמו של כהן גדול שלא נטמא ולא היה בו להדליק אלא יום אחד ונעשה בו נס והדליקו בו את הנרות‬
‫שמונה ימים‪.‬‬
‫במגילת תענית מופיעה מסורת נוספת‪ :‬ומה ראו להדליק את הנרות? אלא בימי מלכות יון שנכנסו בני חשמונאי להיכל‬
‫ושבעה שפודי של ברזל היו בידם וחפום בעץ והדליקו בהם את הנרות‪.‬‬
‫על היחס בין שתי המסורות הללו כתב פרופ' ד' שפרבר‪:‬‬
‫אולי ייתכן לומר ששתי מסורות אגדה הללו משלימות זו את זו‪,‬ואפשר שאין כאן אלא מסורת אגדה אחת שנתחלקה‬
‫לשתים‪.‬‬
‫התהוותו והתפתחותו של חג החנוכה ‪:‬‬
‫כנראה שחג החנוכה שלנו המתחיל בכ"ה בכסליו ונמשך שמונה ימים‪ ,‬לא בא תחילה לזכר פך השמן והשפודים‪ ,‬אלא‬
‫לזכרחנוכת המקדש והמזבח‪ .‬וכך כתוב בספר המקבים א‪ ,‬ד נח‪ ...‬וכךנאמר במגילת תענית (פרק ט)‪' ,‬ומה ראו לעשות‬
‫חנוכה זו שמונה ימים? אלא בימי מלכות יוון נכנסו בית חשמונאי להיכל ובנו שם את המזבח ושדוהו בשיד ותקנו בו כלי‬
‫שרת והיו מתעסקין בו שמונה ימים'‪ ,‬וזה ודאי מבוסס על ספר המקבים א‪ ,‬ד נו 'ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה‬
‫ויקריבו עולות בשמחה ויקריבו זבח שלמים ותודה'‪ .‬נמצאת אומר‪ ,‬שעצם חגיגת החנוכה לא נתקנה אלא כזכר לחנוכת‬
‫המזבח ועל שם כך נקרא חנוכה‪ .‬שם זה נמסר לנו גם במקור היווני של האוונגליון (יוחנן י כה)‪...‬ייתכן‪ ,‬שבראשית‬
‫התפתחותו של החג הדליקו נר אחד בלבד‪ ,‬וכך שנינו בברייתא (שבת כא ע"ב)‪ ,‬שעיקר 'מצות חנוכה נר איש וביתו'‪,‬‬
‫הדלקת הנר היתה נהוגה בכל ימי מועד ושמחה‪ ,‬כמו דאיתא בסנהדרין (לב ע"ב)‪' :‬אור הנר בברור חיל משתה שם'‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬בנוסף לחנוכת הבית שחגגו בנר איש וביתו הורגש הצורך לתת זכר גם לנס השמן והשפודים ומתוך כך נהגו‬
‫להרבות בנרות‪ .‬כי נר אחד הדלוק (בתוך הבית ‪ -‬בשעת הסכנה) בערב בין כה לא היה בו משום היכר שהוא זכר‬
‫למאורע מיוחד‪ ,‬ואילו נרות הרבה יש בהם משום 'פירסומי ניסא' ומכאן השתלשלות מנהגי 'מהדרין' ו'המהדרין מן‬
‫המהדרין' הנזכרים בתלמוד (שבת שם)‪ ,‬מנהג זה של רבוי נרות נתקבל באומה והשתרש בה‪ ,‬אלא שטעמו לא היה‬
‫ברור לכל‪ .‬ומצינו לו ליוספוס (שכתב בערך בשנת ‪ 90‬לספה"נ) שהוא קורא לחנוכה חג אורים‪ ,‬ומנמק אותו‬
‫נתקשרה מסורת נס פך השמן עם התאריך של כ"ה בכסליו ושימש הסבר לריבוי הנרות‪.‬‬
‫האם השכיחה האומה וחכמיה את החשמונאים? מהי דעתם ונימוקיהם של גינצבורג ואלון?‬
‫‪.183‬‬
‫אי איזכורו של חג חנוכה בספרות הארץ ישראלית בתקופת המשנה והתלמוד עורר אצל חוקרים אחדים את הערכה‬
‫לקיומה של מגמה אצל חז"ל להשכיח את החשמונאים מזכרונה של האומה‪ .‬ג' אלון דוחה הערכות אלה‪,‬‬
‫מהו פשר השמות מקבי וחשמונאי?‬
‫‪.184‬‬
‫פשר השמות‪:‬‬
‫מקבי‪ -‬מקבי ‪ Makkbaios‬מן הלשון ויהודה המקבי גבור חיל מנעוריו שבפס"ו נראה שמקבי ניתן לו על שם גבורתו כינוי‬
‫זה ישלהמשיכו מן מקבת (= פטיש השוה שופ' ד' כא'‪ ...)...‬מן השרש נקב לשון הכאה (חבקוק ג יד'‪ )...‬ולפי זה יהיה‬
‫מקבי כינוי שזכה לו יהודה בגבורתו‪ ,‬של שם שהיה מכה לאויבי עמו כפטיש‪...‬‬
‫חשמונאי‪ -‬נראה שחשמונאי הוא שם פרטי והנו"ן פתוחה‪ ...‬והשוה שם המקום חשמון שביהודה (יהושע טו' כז'‪ ,‬ובמד'‬
‫לג' כט'‪-‬ל') חשמונה‪(,‬תחנה של בני ישראל במדבר)‪.‬‬
‫מהם המצוות והמנהגים של חנוכה (לציין התפתחות היסטורית של מנהגי הדלקת נרות‪,‬‬
‫‪.185‬‬
‫מנהגי אשכנז וספרד‪ ,‬הדינים הקשורים להדלקת הנרות‪ ,‬תפילות‪ ,‬קריאה בתורה‪ ,‬מקור מנהג‬
‫הסביבון‪ ,‬לביבות‪ ,‬דמי חנוכה)‬
‫א‪.‬הדלקת נרות‬
‫המקור הקדום מופיע בברייתא מסכת שבת‪ :‬מצות חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין‬
‫מן המהדרין בית שמאי אומרים‪ :‬יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך ובית הלל אומרים‪ :‬יום ראשון מדליק‬
‫אחת מכאן ואילך מוסיף והולך‪.‬‬
‫מברייתא זו עולה שמנהג הדלקת הנרות קדם לתקופת בית שמאי ובית הלל‪.‬‬
‫הדלקת נרות בחנוכה היא מצווה מדברי חכמים‪ ,‬שקבעו‪' :‬מצוות חנוכה נר איש וביתו'‪ ,‬לפי קביעה זו החיוב מעיקר הדין‬
‫הוא חובת הבית לכן אם אחד מבני המשפחה שוהה בחנוכה מחוץ לביתו פטור מהדלקת נרות בחדרו במקום שהותו‪,‬‬
‫אך אם הוא רוצה להדליק נרות הוא רשאי אף לברך למנהג אשכנז‪ ,‬ולמנהג ספרד ידליק ללא ברכה‪ ,‬כי גם כשהוא בביתו‬
‫הרי מדליק ללא ברכה כשאחד מבני הבית כבר ברך והדליק‪ .‬את הנר שמוסיפים בכל לילה מניחים משמאל לנר שהודלק‬
‫אתמול ובו מתחילים היום להדליק( אולם מנהג הגר"א מוילנא להדליק תחילה את הנר הימני ולהמשיך ולהדליק את‬
‫הנרות מימין לשמאל‪).‬‬
‫את הנרות מדליקים במקום הפונה לרשות הרבים כדי לפרסם את הנס‪ ,‬לכן מדליקים את הנרות בפתח הבית בצד‬
‫שמאל ‪ -‬במקום מעט גבוה מהרצפה‪ ,‬כדי שהאדם יהיה מעוטר במצוות‪ ,‬מזוזה מימינו ונר חנוכה משמאלו‪ .‬אולם‬
‫משהיתה סכנה בהדלקת נרות חנוכה בחוץ נקבע בברייתא‪' :‬בשעת הסכנה מניחו על שלחנו ודיו' (בבלי שבת כא ע"ב)‪,‬‬
‫ועתה נוהגים להדליק בפנים לפתח הסמוך לרשות הרבים‪ ,‬ויש שנוהגים להדליקה מבפנים לפתח הסמוך לחצר משום‬
‫דשכיחי גוים וגנבים‪.‬‬
‫יש הנוהגים להדליק מיד עם שקיעת החמה ויש הנוהגים להדליק לאחר צאת הכוכבים‪ .‬כמות השמן שבנר או אורך הנר‬
‫צריכים להספיק לבעירה במשך חצי שעה לאחר צאת הכוכבים‪ ,‬לכן אלה המדליקים עם השקיעה חייבים להקפיד על‬
‫כמות שמן או אורך נר שיהיה לפחות לפרק זמן של חמישים דקות‪ .‬ובפרט בערב שבת כשמדליקים את הנרות זמן רב‬
‫לפני השקיעה ולפני נרות שבת‪ .‬נר חנוכה שכבה בתוך פרק זמן של חצי שעה מתחילת ההדלקה‪ ,‬מעיקר הדין אין צריך‬
‫להדליקו שנית אך נוהגים להדליקו ללא ברכה ‪.‬‬
‫נוהגים להניח שמש על יד הנרות ובו גם להדליק את הנרות כי אין להשתמש לאורם של נרות חנוכה וזאת כדי להדגיש‬
‫את ייחודם לפרסם את הנסים והתשועות‪ ,‬ואם יזדקק להשתמש לאורן יהיה זה לאורו של השמש והוא שם מונח להיכר‬
‫אך היו שנהגו להניח בנוסף לנרות של היום שני נרות נוספים מנהג זה ידוע מימי הביניים‪.‬‬
‫בטרם ההדלקה מברכים כדרך כל המצוות 'עובר לעשייתן'‪.‬‬
‫ביום הראשון מברך שלוש ברכות‪ :‬להדליק נר של חנוכה (ובנוסח יהודי תימן‪' :‬נר של חנוכה' ובנוסח האר"י והגר"א 'נר‬
‫חנוכה') שעשה נסים ושהחיינו‪ ,‬ובשאר הלילות אין מברכים שהחיינו‪ .‬מצווה מן המובחר להדליק בשמן זית כי בו נעשה‬
‫הנס‪ .‬שאר השמנים אף הם כשרים להדלקה‪ ,‬בקהילות אשכנז בימי הביניים הדליקו בנרות שעווה כי שמן זית היה יקר‪,‬‬
‫בערב שבת תחילה מדליקים נרות חנוכה ורק אח"כ נרות שבת‪ ,‬ובמוצאי שבת יש הנוהגים להקדים את הדלקת נרות‬
‫חנוכה להבדלה ויש הנוהגים להקדים הבדלה לנרות חנוכה‪ .‬גם בבית הכנסת מדליקים נרות בין תפילת מנחה למעריב‬
‫כדי לפרסם את הנס אך אין יוצאים ידי חובה בהדלקה זו כי מצוות חנוכה היא 'נר איש וביתו'‪ .‬ההדלקה בחנוכיה ידועה‬
‫החל מימי הביניים‪ ,‬את החנוכיות עטרו בעיטורים מגוונים והחומרים שמהם נעשו החנוכיות היו ממתכות שונות בהתאם‬
‫למצב הכלכלי של התקופה‪ .‬בזמן הדלקת הנרות אומרים את התפילה הנרות ההלו המופיעה במסכת סופרים‪.‬‬
‫לאחר ההדלקה שרים את הפזמון מעוז צור‬
‫‪ .‬במצוות הדלקת נרות חנוכה חייבות גם הנשים לפי 'שאף הן היו באותו הנס'‬
‫ב‪ .‬תפילה וקריאה בתורה‬
‫בתפילת העמידה ובברכת המזון מוסיפים את תפילת 'על הנסים' בחנוכה אומרים הלל שלם כדי להודות לה' על נס‬
‫התשועה וההצלה‪ ,‬קוראים בתורה את פרשת קורבנות הנשיאים בחנוכת המזבח שבמשכן (במדבר ז יב ‪ -‬כט)‪ ,‬היום‬
‫השמיני נקרא גם זאת חנוכה על שם אחד מפסוקי חנוכת המשכן הנקרא ביום זה‪' :‬זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו'‬
‫(במדבר ז; פד)‪ ,‬בימי הביניים היו שנהגו לקרוא את מגילת אנטיוכוס‪ ,‬מגילת אנטיוכוס נכתבה‪ ,‬לדעת החוקרים‪,‬‬
‫בסביבות המאה הראשונה לסה"נ והיא מצוייה בכתבי‪-‬יד תנ"כיים‪ ,‬היו קהילות שקראוה בשבת חנוכה בבוקר לאחר‬
‫קריאת ההפטרה‪ ,‬ובקהילות אחרות קראוה אחר תפילת מנחה בשבת חנוכה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הספד‪ ,‬תענית‪ ,‬ומלאכה‬
‫רבי יוסף קארו פסק בשולחן ערוך‪ :‬בכ"ה בכסלו ח' ימי חנוכה ואסורים בהספד ותענית אבל מותרין בעשיית מלאכה‪.‬‬
‫ונוהגות הנשים [משנה ברורה‪ :‬דוקא נשיםלפי שנעשה נס על ידיהם‪ ...‬ויש מקומות שגם האנשים מחמירים בזה] שלא‬
‫לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות ויש מי שאומר שאין להקל להם‪.‬‬
‫ד‪.‬משתה‪ ,‬שמחה וסעודת מצוה‬
‫על אף חילוקי הדעות האם יש לעשות משתה וסעודת מצווה‪ ,‬היו מחכמי אשכנז ופולין וגם מקרב חכמי ספרד‪ ,‬שהורו‬
‫על שמחה וסעודת מצוה בחנוכה‪.‬‬
‫ה‪ .‬סביבון‬
‫הסביבון מוצאו מהמזרח שם חרתו על דפנותיו את ראשי התיבות של ארבע רוחות השמים‪ ,‬בימי הביניים בארצות‬
‫אשכנז שיחקו היהודים בסביבון ובמשחקים אחרים‪ ,‬כנראה מחמת שנאלצו להסתתר בבתים מחשש התנפלות הנוצרים‬
‫'בליל ניטל' ‪ -‬יום הולדתו של ישו בעשרים וחמשה בדצמבר‪ ,‬שחל לעתים קרובות בימי החנוכה‪ .‬המשחק בסביבון היה‬
‫נפוץ גם מאוחר יותר אצל הרומאים‪ ,‬ובסביבוני משחק רומיים שנמצאו באי סרדיניה היו חרותים על כל דופן האות‬
‫הראשונה של אחד מכלי המשחק ‪ P.N.M.T ,‬שפירושן‪ :‬שים ‪ – PONE‬והכוונה היא שים את כסף חלקך בקופת המשחק‬
‫אפס ‪ – NUDDE‬כלומר‪ ,‬הפסדת‪ .‬חצי ‪ - MESO‬זכית בחצי סכום הכסף שיש בקופה ‪. TUTTE -‬הכל‪ ,‬זכית בכל הכסף‬
‫שבקופה‪ .‬כללי משחק אלה נשמרו עם הגיע הסביבון לארצות אשכנז‪ ,‬אך התאימו את האותיות‪ ,‬החקוקות בדפנותיו‪,‬‬
‫לשפת היידיש המדוברת ‪ N.G.H.S‬שפירושן ‪: NICHTS -‬כלום ‪ GANZ -‬הכל ‪, HALB -‬חצי ‪, STELL -‬שים‪ ,‬התעתיק העברי‬
‫היה נ‪.‬ג‪.‬ה‪.‬ש‪ .‬במשך הזמן מצאו לכך גם נוטריקון נ'ס ג'דול ה'יה ש'ם א"ו נ'שיא ג'דול ה'יה ש'מעון‪ ,‬או נוטריקון של אוייבי‬
‫ישראל נ'בוכדנצר‪ ,‬ג'וג‪ ,‬ה'מן‪ ,‬ש'עיר‪ .‬כשהגיע הסביבון לארץ ישראל חקקו במקום האות ש האות פ והנוטריקון היה נ'ס‬
‫ג'דול ה'יה פ'ה‪ ,‬את השם סביבון הציע הסופר אליעזר בן יהודה (‪) 1922 - 1858‬‬
‫ו‪ .‬סופגניות‪ ,‬לביבות‪ ,‬דמי חנוכה‬
‫כזכר לנס השמן מרבים לאכול מאכלים המטוגנים בשמן ובמיוחד עוגות עגולות ותפוחות‪ ,‬כעין ספוג‪ ,‬הקרויות סופגניות‪,‬‬
‫וכן לביבות‪ .‬מנהג אכילת לביבות מוזכר לראשונה באיטליה במאה הארבע עשרה‪ .‬בחנוכה נוהגים לחלק לילדים 'דמי‬
‫חנוכה' הרקע למנהג נעוץ בסמיכות של חנוכה לחג המולד וזאת כדי לא לעורר את קנאת הילדים בשכניהם הנוצרים‬
‫החוגגים באותו זמן את חג המולד וזוכים במתנות‪ .‬נראה‪ ,‬שגם המשחק בקלפים קשור ל'ליל הניטל' שבו לא למדו תורה‬
‫ושיחקו במשחקים שונים‪.‬‬
‫תענית‪:‬‬
‫מהם ארבע התעניות ומה הקשר שבין תענית לתשובה?‬
‫‪.186‬‬
‫צום רביעי ‪ -‬שבעה עשר בתמוז‪ ,‬צום חמישי ‪ -‬תשעה באב‪ ,‬צום שביעי ‪ -‬ג' בתשרי‪ ,‬צום גדליה‪ ,‬צום עשירי ‪ -‬עשרה‬
‫בטבת‪ .‬בימי בית שני נוספה תענית אסתר‪.‬‬
‫הקשר שבין תענית לתשובה ע"פ הרמב"ם‪:‬‬
‫כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה‪ ,‬עד‬
‫שגרם להם ולנו אותן הצרות‪ ,‬שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר‪' :‬והתודו את עונם ועון אבותם' (ויקרא כג; מ)‪.‬‬
‫לזכר מה נקבע צום עשרה בטבת?‬
‫‪.187‬‬
‫ביום זה החל המצור על ירושלים על ידי נבוכדנצר מלך בבל בשנת ‪ 588‬לפנה"ס‪.‬‬
‫בעשרה בטבת מתייחדים גם עם ששת מליון היהודים שנספו בשואה‪ ,‬זאת על פי החלטת מועצת הרבנות הראשית‬
‫לישראל משנת תשט"ז (‪ .)1956‬הרבנות בחרה דווקא יום זה משום שראשית הפגיעה בעם היהודי החלה בעשרה‬
‫בטבת כשנבוכדנצר מלך בבל צר על ירושלים והביאה במצור עד שלבסוף חרבה‪ .‬הפגיעה בעם היהודי הגיעה לשיאה‬
‫במאורעות השואה‪ ,‬לפיכך עשרה בטבת ידוע גם כיום הקדיש הכללי כי אומרים בו קדיש לזכר הניספים‪ ,‬אשר תאריך‬
‫מותם לא ידוע‪.‬‬
‫לזכר מה נקבע צום יז בתמוז?‬
‫‪.188‬‬
‫המשנה מציינת חמשה דברים שארעו בשבעה עשר בתמוז (תענית ד;ו)‪:‬‬
‫א‪ .‬משה רבנו שבר את לוחות הברית לאחר חטא העגל‪.‬‬
‫ב‪ .‬בטל קורבן התמיד שהוקרב בבית המקדש בבוקר ובין הערביים‪.‬‬
‫ג‪.‬הובקעו חומות ירושלים על ידי הרומאים‪ ,‬שצרו על ירושלים בימי בית שני בשנת ‪ 70‬לסה"נ‪ .‬לפי התלמוד‬
‫הירושלמי גם בימי בימי בית ראשון הובקעו חומות העיר בתאריך זה והתאריך ט' בתמוז המצויין בירמיהו (נב; ו ‪ -‬ז)‬
‫הוא קלקול חשבונות מחמת המצב ששרר אז‪.‬‬
‫ד‪ .‬שרף אפוסטמוס את התורה‪ .‬יש הסבורים‪ ,‬שהמאורע היה בימיו של אנטיוכוס אפיפנס במאה השנייה לפנה"ס‪,‬‬
‫ויש המאחרים את המאורע לימיו של הנציב הרומי קומנוס בשנת ‪ 56‬לסה"נ‪.‬‬
‫ה‪ .‬הועמד צלם בהיכל‪ .‬יש הסבורים‪ ,‬שהעמידו אפוסטמוס‪ ,‬ואחרי סבורים שהעמידו המלך מנשה בן חזקיהו במאה‬
‫השביעי לפסה"נ‪.‬‬
‫לזכר מה נקבע צום תשעה באב?‬
‫‪.189‬‬
‫המשנה מציינת חמשה דברים שארעו בתשעה באב (תענית ד; ו)‪.‬‬
‫א‪ .‬נגזר על דור המדבר שלא יכנס לארץ ישראל כעונש על חטאי המרגלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬חרב בית המקדש הראשון ע"י נבוכדנצר מלך בבל בשנת ‪ 586‬לפנה"ס‪.‬‬
‫ג‪ .‬חרב בית המקדש השני ע"י הרומאים בשנת ‪ 70‬לסה"נ‪.‬‬
‫ד‪ .‬נלכדה ביתר ונחרבה‪ ,‬לאחר כשלון מרד בר כוכבא בשנת ‪ 135‬לפסה"נ‪.‬‬
‫ה‪ .‬ירושלים נחרשה על ידי הרומאים‪ .‬המסורת האמוראית מייחסת את חרישת העיר לטינוס רופוס (‬
‫‪ ,)Tinius‬המפקד הצבאי הרומאי של א"י בפרוץ מרד בר כוכבא‪ .‬מטרתו היתה לייסד על‬
‫‪Rufus‬‬
‫חורבותיה של ירושלים את העיר הפגנית איליה קפיטולינה‪.‬‬
‫‪.190‬‬
‫האם התענו בימי בית שני על חורבן בית ראשון בט" באב?‬
‫אין הכרע חד משמעי בשאלה זו‪.‬‬
‫לזכר מה קבעו את צום גדליה?‬
‫‪.191‬‬
‫יום צום לזכר גדליה בן אחיקם‪ ,‬שנרצח בג' בתשרי בשנת ‪ 582‬לפנה"ס בידי ישמעאל בן נתניה‪ .‬מיד לאחר חורבן בית‬
‫ראשון התמנה גדליה ע"י נבוכדנצר מלך בבל למושל ביהודה על שארית הפליטה‪ .‬אולם קבוצה של קנאים קיצוניים‬
‫בראשותו של ישמעאל בן נתניה‪ ,‬ראתה בגדליה בוגד ורצחוהו‪ .‬עקב כך התפזרה שארית הפליטה ואבדה התקווה‬
‫לשיקום יהודה כישות מדינית (ראה ירמיהו מ ‪ -‬מא)‪ .‬יש הסבורים‪ ,‬שהמאורע התרחש בראש השנה ויום התענית נדחה‬
‫לאחר ראש השנה לג' בתשרי‪.‬‬
‫לזכר מה נקבעה תענית אסתר? מתי אז היתה תענית זו? ומתי אנו מתענים ומדוע לא‬
‫‪.192‬‬
‫באותם התאריכים?‬
‫תענית זו תוקנה לבקשתה של אסתר המלכה (אסתר ט; לא ‪ -‬לב) לזכר שלושת ימי התענית שהתענתה אסתר וכל עם‬
‫ישראל‪ ,‬כאשר התבקשה לעשות כן על ידי מרדכי כדי לפעול להסרת גזירת ההשמדה על היהודים‪.‬‬
‫התענית‪ ,‬שהתענו בימי מרדכי‪ ,‬חלה בסמוך לכתיבת האיגרות של המן בתאריך י"ג בניסן‪ , ,‬תענית זו היתה בחג הפסח‬
‫סמוך לכתיבת האיגרות והפצתן‪.‬‬
‫המנהג בא"י היה להתענות לאחר פורים‪ - ,‬וההסבר שניתן לדחייה היה כנראה על רקע מנהג יהודי בבל להתענות לפני‬
‫פורים כשאחד מהימים חל כפי הנראה בי"ג באדר‪ .‬בני ארץ ישראל לא צמו ביום זה‪ ,‬כי ציינו בו את נצחונו של יהודה‬
‫המקבי על צבא ניקנור‪ ,‬כשנלחם ביוונים בשנת ‪ 161‬לפנה"ס (מקבים א‪ ,‬ז; מג ‪ -‬מט)‪.‬‬
‫יהודי בבל לא חגגו את יום ניקנור‪ ,‬על אף שהוא צויין במגילת תענית‪ ,‬שבה נרשמו הימים שאין צמים ומתאבלים בהם‪.‬‬
‫בני בבל לא הקפידו על ציון ימים אלה‪ .‬לאחר החורבן בטלה מגילת תענית והימים המצויינים בה פסקו להיות ימי‬
‫שמחה‪ ,‬מלבד פורים וחנוכה‪ ,‬לכן התפנה י"ג באדר‪ .‬וגם בארץ ישראל‪ ,‬כמו בבבל‪ ,‬יום זה הפך להיות יום תענית‪.‬‬
‫במקביל פסק העם מלהתענות שלשה ימים מפני הקושי שבדבר והעם התאחד על יום י"ג באדר כיום המשמש זכר‬
‫לתענית אסתר‪.‬‬
‫מהם דיני התעניות?‬
‫‪.193‬‬
‫כל התעניות‪ ,‬למעט תשעה באב‪ ,‬מתחילות בעלות השחר ונמשכות עד צאת הכוכבים‪ ,‬ונאסרה בהן אכילה ושתיה‪.‬‬
‫תענית תשעה באב מתחילה לפני שקיעת החמה ומסתיימת למחרת לאחר צאת הכוכבים‪.‬‬
‫בתשעה באב נוהגים כל חמשת העינויים הנהוגים ביום כיפור‪ :‬אכילה ושתיה‪ ,‬רחיצה‪ ,‬סיכה‪ ,‬נעילת נעלי עור‪ ,‬ואיסור‬
‫קיום יחסי אישות‪ .‬כמו כן‪ ,‬אסור ללמוד תורה כי התורה משמחת את לב האדם‪,‬אך מותר ללמוד את מגילת איכה‪,‬‬
‫נבואות החורבן שבספר ירמיהו וכן את ספר איוב‪.‬‬
‫כל התעניות שנקבעו על ידי חכמים אינן דוחות את השבת ואינן מתקיימות ביום ששי‪ ,‬כדי לא לפגוע בהכנות לשבת‪..‬‬
‫יוצאת דופן היא תענית עשרה בטבת‪ ,‬שאם חלה ביום ששי מתענים‪.‬שאר התעניות נדחות ליום ראשון‪ ,‬למעט תענית‬
‫אסתר‪ ,‬שמקדימים אותה ליום חמישי‪.‬‬
‫מהו מעמדן של התעניות בימינו עם הקמת המדינה? מהם הגישות השונות ומה נימוקיהם?‬
‫‪.194‬‬
‫יש הסבורים שלפי רש"י‪ ,‬עם הקמת המדינה אין יד הגויים תקיפה עוד על ישראל ולכן מצב זה מוגדר כ'שלום' ואין‬
‫להתענות את התעניות כולל תשעה באב‪ .‬אך יש חולקים וסבורים‪ ,‬שגם לפי רש"י חייבים להתענות‪ ,‬כי אנו מצויים עדיין‬
‫במצב מלחמה עם שכנינו וגם הטרור בארץ לא פסק‪ .‬כמו כן‪ ,‬רוב יהודי העולם חיים עדיין בגלות תחת שלטון זר‪ .‬לפי‬
‫פרשנותו של רבנו חננאל‪ ,‬הרי בית המקדש לא ניבנה עדיין‪ ,‬כך שאין לראות בהקמת המדינה את עידן השלום‪ .‬כיוון‬
‫שרוב הראשונים ובעקבותיהם הפוסקים פסקו כרבנו חננאל‪ ,‬לכן הוכרע להלכה שהמצב בימינו מוגדר‪' :‬אין גזירת מלכות‬
‫ואין שלום' – רצו מתענים רצו אין מתענים‪ ,‬מלבד תשעה באב שחייבים להתענות בו הואיל והוכפלו בו הצרות‪ .‬הגאונים‬
‫ובעקבותיהם הראשונים‪ ,‬התלבטו בשאלה האם הדבר תלוי ברצונו האישי של כל אחד ואחד או של כלל הציבור‪ .‬להלכה‬
‫נפסק‪ ,‬שאין הדבר תלוי ברצונו של כל אחד ואחד אלא הציבור רצה וקיבל עליו להתענות‪ ,‬למעט תשעה‬
‫באב‪ ,‬שהדבר לא תלוי ברצון אלא זו חובה גמורה מהטעם שציינו‪ ,‬שהוכפלו בו הצרות‪.‬‬
‫ט"ו בשבט‪:‬‬
‫מהי המשמעות ההלכתית של טו בשבט?‬
‫‪.195‬‬
‫המשמעות ההלכתית של 'ראש השנה לאילן' הוא לשני דברים‪:‬‬
‫א‪.‬תרומות ומעשרות‪ -‬התורה מצווה להפריש מהיבול החקלאי של ארץ ישראל חלק מסויים לכהנים וללויים כתמורה‬
‫לעבודתם במקדש כשליחי העם (במדבר יח)‪ .‬חלק אחר ניתן לעניים‪ ,‬ויש גם חלק שנאכל בירושלים‪ .‬התורה קבעה את‬
‫סדר ההפרשה בכל שנה ושנה לפי מחזוריות קבועה‪ ,‬ואין להפריש משנה על חברתה‪ .‬סדר השנים מתחיל מא'בתשרי‬
‫עד כ"ט באלול‪.‬‬
‫לגבי התאריך הקובע את גבולות השנה חולקים ביניהם בית שמאי ובית הלל‪ .‬לדעת בית שמאי התאריך הוא א' בשבט‬
‫ולדעת בית הלל התאריך הוא ט"ו בשבט‪ ,‬שניהם מכנים יום זה בשם ראש השנה לאילן‪ ,‬כי לפיו קובעים את שיבוץ‬
‫הפירות לשנות המחזור של תרומות ומעשרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ערלה‪ -‬התורה אוסרת את פירות העץ בשלוש השנים הראשונות לגידול והם נקראים בשם ערלה‬
‫שמשמעותו‪ ,‬שהפרי אטום וסגור ואסור ליהנות ממנו (ויקרא יט; כג)‪ .‬פירות השנה הרביעית מותרים באכילה רק‬
‫בירושלים ונקראים נטע רבעי (ויקרא יט; כד)‪ ,‬אך ניתן לפדותם בכסף ולהוציאם לחולין ואת הכסף מעלים לירושלים‬
‫וקונים בהם דברי מאכל הנאכלים בירושלים כמעשר שני‪.‬‬
‫איזה משמעות קיבל טו בשבט במסורת העממית?‬
‫‪.196‬‬
‫המסורת העממית ראתה ביום זה לא רק תאריך לוח הלכתי אלא גם יום הדין לאילנות‪ .‬מתוך שרידי פיוטים שהתגלו‪,‬‬
‫שהתחברו בארץ ישראל בימי הגאונים‪ ,‬משתקף ט"ו בשבט כיום הדין לאילנות‪ ,‬שהתפללו בו תפילות מיוחדות על פירות‬
‫האילן‪ .‬בתפילות העמידה שילבו פיוטים שתוכנם תפילה לפריונם של העצים ולשנה ברוכה לפירות האילן‬
‫ל"ג בעומר‬
‫מדוע מציינים את ל"ג בעומר?‬
‫‪.197‬‬
‫השערות שונות העלו על מוצאו של ל"ג בעומר‪:‬‬
‫א‪ .‬ישנה מסורת יוונית שלפיה ניסו היהודים לבנות את בית המקדש בימי הקיסר יוליינוס בל"ג בעומר‪ ,‬אך מסורת זו‬
‫אינה מתועדת במקורות נוספים‪.‬‬
‫ב‪ .‬יוסף בן מתתיהו מציין שראשית מרד היהודים ברומאים החל בי"ז באייר בימיו של הנציב פלורוס בשנת ‪ 66‬לסה"נ‬
‫(מלחמות ב‪ ,‬טז; יז)‪ .‬לאור זאת הניחו שבלילה אור לי"ח באייר פירסמו את דבר המרד שמאז הפך לחג עממי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקשר בין הפסקת מותם של תלמידי רבי עקיבא לל"ג בעומר‪ ,‬כנראה‪ ,‬מלמד על קשר בין אירועי מרד בר כוכבא ליום‬
‫זה בפרט‪ ,‬ולימי ספירת העומר בכלל‪ .‬גם רב שרירא גאון מציין באיגרתו שהם מתו 'בשמדא'‪ ,‬וכוונתו‪ ,‬כפי הנראה‪,‬‬
‫לגזירות השמד בימי אדריאנוס ואין הוא מציין את הטעם המוזכר בתלמוד (שהוזכר בהרחבה בפרק על ספירת העומר)‬
‫כי לא נהגו כבוד זה בזה‪ .‬כנראה‪ ,‬מסורת בידו שמותם היה קשור למרד בר כוכבא אך הוצנע‪ ,‬מחשש לצנזורה הרומאית‪,‬‬
‫והוא נודע רק במספר ימי העומר ולא בתאריכו י"ח באייר‪ .‬יום זה היה‪ ,‬כנראה‪ ,‬יום שציין נצחון זמני או מקומי על‬
‫הרומאים‪.‬‬
‫אין בידינו לפי שעה מקורות היכולים לזרוע אור על יום מסתורי זה‪ ,‬ששורשיו עתיקים אולי עוד מלפני ימי הביניים‪.‬‬
‫ממתי וכיצד הפך ל"ג בעומר לחג עממי המזוהה עם רשב"י?‬
‫‪.198‬‬
‫זיהויו של ל" ג בעומר עם רבי שמעון בר יוחאי והפיכתו ליום הילולא לזכרו היא מתקופת מקובלי צפת במאה השש‬
‫עשרה‪.‬‬
‫עם עלייתם של המקובלים לצפת במאה השש עשרה‪ ,‬הם השתתפו בחגיגות 'הזיארה' של יהודי המזרח על קברי‬
‫הצדיקים במירון ובסביבות צפת‪ ,‬החל מיום י"ד באייר (פסח קטן) ועד ל"ג בעומר ‪ -‬יום שפסקו מלמות בו תלמידי רבי‬
‫עקיבא‪ .‬המקובלים התמקדו בעליה לקברו של רשב"י שהיה מתלמידיו של רבי עקיבא לאחר המגפה‪ .‬המון העם דבק‬
‫בהם‪,‬‬
‫קיימת סברה אחרת‪ ,‬שהחגיגות במירון החלו עוד בטרם נלקח נבי סמואל ע"י המוסלמים‪ .‬בעקבות עליית המקובלים‬
‫מספרד ומשם לא"י‪ ,‬הם עלו לעיתים מזומנות כמה פעמים בשנה לקברו של רשב"י לגילוי רזי הזוהר‪ ,‬ובעת ה'זיארה' של‬
‫יהודי המזרח על קברי הקדושים במירון ובצפת מ‪ -‬י"ד באייר ועד ל"ג בעומר‪ ,‬הם השתתפו עם המון העם‪ ,‬והעם דבק‬
‫במקובלים וכובד השמחה הועתק כבר אז‪ ,‬בהשראת המקובלים‪ ,‬מיום הכניסה בי"ד באייר ליום היציאה בל"ג בעומר‪.‬‬
‫מהם מנהגי ל"ג בעומר?‬
‫‪.199‬‬
‫חגיגות ל"ג בעומר –הילולא‬
‫הדלקת המדורות בל"ג בעומר קשור לתורה‪ ,‬שהחל רשב"י ללמוד ביום זה המשולה לאור (משלי ו; כג) או לתיאור‬
‫הסתלקותו‪ ,‬כפי שמתואר בספר הזוהר שאש גדולה הקיפה את מטתו‪.‬‬
‫המשחקים בקשת וחץ רומזים לדבריו של רשב"י לבנו רבי אלעזר בספר הזוהר‪ ,‬שהמשיח יתגלה ברגע שתראה הקשת‬
‫בשמים בשלל צבעי אורות‪.‬‬
‫המנהג לגלח את הילדים הנקרא בערבית 'חאלקה' שורשיו בתרבות המוסלמית‪ ,‬שממנה ינקו יהודי המזרח את מסורת‬
‫'הזיארה'‪.‬‬
‫בימינו מתקיים במירון טקס הדלקה גדול‪ .‬רבים נוהרים לשם ורוקדים ריקודים 'מירונים' של מסורת רבת שנים‪ ,‬לקול‬
‫ניגונים מיוחדים הקרויים ניגוני מירון‪ .‬היו שנהגו להשליך למדורות האש בגדים יקרים והדבר עורר פולמוס בין הרבנים‬
‫האם אין בכך השחתה‪ .‬נוהגים לשיר שיר לשבחו של רשב"י הנקרא 'בר יוחאי'‪ ,‬שחובר ע"י המקובל רבי שמעון לביא‬
‫(‪.)1580 - 1480‬‬
‫ט"ו באב‬
‫מדוע מציינים את טו באב?‬
‫‪.200‬‬
‫חכמי התלמוד התקשו בהבנת הרקע לחגיגיות זו והם נתנו לכך מספר הסברים‪ .‬כפי הנראה‪ ,‬גם להם הדבר לא היה‬
‫ברור‪ ,‬הם חיפשו טעמים שונים כדי לעגן במקורות חג עממי זה ותלוהו במאורעות היסטוריים שהתחרשו ביום זה‪.‬‬
‫א‪ .‬יום שפסקו מלמות בו מתי המדבר בעקבות חטא המרגלים (במדבר יד; כז ‪ -‬לה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬יום שהוסרו מיגבלות החיתון‪ ,‬שנהגו בדור שכבש את הארץ‪ ,‬שלפיהם בת משבט אחד לא יכולה להנשא לבן משבט‬
‫אחר מחשש להעברת נחלות משבט לשבט (במדבר לו; ו ‪ -‬ז)‪.‬‬
‫ג‪ .‬יום שהותר החרם משבט בנימין שנמנע ממנו להתחתן עם שאר השבטים בגלל מעשה פילגש בגיבעה (שופטים כא;‬
‫טו – כד)‪.‬‬
‫ד‪ .‬יום בו הסיר הושע בן אלה את שוטרי הגבול שהעמיד המלך ירבעם למנוע מבני ישראל שיעלו לרגל לירושלים (מלכים‬
‫א‪ ,‬ב; כו‪ - .‬כז)‪.‬‬
‫ה‪ .‬יום זכרון לכמה משפחות‪ ,‬שסיכנו את עצמם תוך הערמה על שוטרי הגבול בימי בית ראשון ושני‪ ,‬שמנעו מהם‬
‫מלהגיע לבית המקדש‪ ,‬אולם הם חרפו נפשם והביאו עצים למערכה וביכורים למקדש‪.‬‬
‫ו‪ .‬יום שנקברו בו הרוגי ביתר‪ .‬הם הושלכו ללא קבורה‪ ,‬לאחר שנכשל מרד בר כוכבא‪ ,‬ואדריאנוס קיסר גזר שלא לקבור‬
‫אותם‪ .‬כשעלה לקיסרות אנטונינוס פיוס הוא ביטל את הגזירה‪..‬‬
‫המשותף לכל המאורעות‪ ,‬שציינו חז"ל‪ ,‬היא המסורת הקדומה על הסרת הגבלות שונות ביום ט"ו באב‪ ,‬שאותם הם‬
‫שיערו או שיחזרו‪.‬‬