השימוש בחצובות כיריים ותנורים בדברי לפסח ולבשר וחלב

‫בדברי השימוש בחצובות כיריי ותנורי‬
‫לפסח ולבשר וחלב‬
‫ממורנו הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א‬
‫דרשת שבת הגדול תשס"ז‬
‫השימוש בחצובות כיריי ותנורי לפסח ולבשר וחלב‬
‫טע של מאכלי יכול לעבור ממאכל לכלי ומכלי אל כלי אחר‪ ,‬וא המאכל הוא אסור או שהוא בשרי וטעמו‬
‫עובר למאכל או לכלי אחר שהוא חלבי נמצא שיש לפנינו תערובת של איסור או של בשר וחלב‪ ,‬ומצינו כמה דרכי‬
‫בה הטע עובר‪] :‬א[‪ .‬על ידי שהמאכל עצמו או רוטבו נופלי אל תו מאכל אחר או לסיר אחר‪] .‬ב[‪ .‬א המאכל‬
‫מתבשל בסיר והאדי היוצאי מ המאכל נפגשי במכסה הסיר או בכלי אחד וזהו הנקרא בלשונות הפוסקי‬
‫"זיעה"‪] .‬ג[‪ .‬א מאכל נמצא בתו תנור ע מאכל אחד ושניה מגולי פעמי שריחו של מאכל אחד עובר למאכל‬
‫השני והוא הנקרא בלשונות הפוסקי "ריחא"‪.‬‬
‫והנה בכל אחד מהדרכי הנ"ל ישנ פרטי רבי ואופני שוני וג מצינו בדיני אלו מחלוקות בי גדולי‬
‫הפוסקי ולפי שהרבה מהמציאויות במטבח נוגעי לדיני אלו‪ ,‬וכגו די החצובות שעליה מונחי סירי בשרי‬
‫וחלביי וכ סירי חמ! ובא להשתמש בה במי שכנגדו או בפסח‪ .‬וכ הדבר נוגע לשימוש בתנורי לבשרי או חלבי‬
‫וכ להכשר התנורי‪ ,‬ראינו לדו בדברי ולפרט ]ישנ עוד פרטי רבי שאי"ה נפרט במקו אחר[ ויש לידע‬
‫שכל הדברי שיבואו להל ה בגדר מו"מ והצעת דברי בעלמא )ההכרעה בזה מסורה לגדולי ההוראה שליט"א(‪.‬‬
‫השימוש בכיירי ]המופעלות ע"י גז[ לפסח ולכל השנה‬
‫בכיריי המצויי הפועלי על ידי אש ישנ כמה מקומות חלוקי‪] :‬א[‪ .‬חצובה ]בלע"ז "דרייפוס"[ שעליה‬
‫מונחי הסירי‪] .‬ב[‪ .‬המבערי – שמה יוצאת האש‪] .‬ג[‪ .‬המשטח מתחת המבערי ]המצופה באמייאל[‪.‬‬
‫דיני החצובה‬
‫א‪ .‬הרמ"א בהלכות פסח סי' תנ"א סו"ס ד' העתיק לדינא‬
‫את דברי המהרי"ל שחצובה צריכה ליבו‪ ,‬וכתב ע"ז המשנ"ב‬
‫וז"ל חצובה‪ ,‬הוא כלי שיש לו ג' רגלי ומעמידי עליה קדירה‬
‫או מחבת בתנור על האור כל השנה וא רוצה להשתמש בה‬
‫בפסח צרי ללבנה באור לפי שלפעמי נשפ עליה עיסה ונבלע‬
‫בה טע חמ! ע"י האור‪ ,‬וזהו רק לכתחילה משו חומרא דחמ!‬
‫דבאמת שתי קדרות הנוגעות זו בזו אי יוצאת הבליעה מזו לזו‬
‫כמבואר ביור"ד סי' צ"ב ס"ח וג יש לתלות שא& א נשפ כבר‬
‫נשר& והל לו כיו שבכל שעה הוא על האש וע"כ בודאי די לזה‬
‫בליבו קל ובדיעבד א& א נשתמש עליו בלי ליבו כלל ג"כ אי‬
‫לאסור‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬
‫ומבואר מדברי המשנ"ב בש גדולי הפוסקי דמדינא לא‬
‫היתה צריכה החצובה הכשר כלל‪ ,‬הואיל ואי בליעה יוצאת‬
‫מקדרה בלי רוטב וכיו שהחשש הוא שמא תצא בליעה‬
‫מהחצובה אל הסיר המונח על גביה א"כ אי לחוש לזה‪ ,‬וטע‬
‫נוס& להתיר דא& א נשפ יש לתלות שכבר נשר& והל לו כיו‬
‫שהחצובה בכל שעה על האש‪ .‬והיות ויש לדו בדברי המשנ"ב‬
‫הנ"ל בכמה אנפי ראינו לברר את הדברי וכדלהל‪] .‬א[‪ .‬כיצד‬
‫החובה בולעת ]ב[‪ .‬מה ה האפשרויות שהבליעה שנמצאת‬
‫בחצובה תעבור אל הכלי המונחי על גבה‪] .‬ג[‪ .‬כיצד סדר‬
‫ההכשרה של החצובה‬
‫כיצד החצובה בולעת‬
‫ב‪ .‬בראשונה עלינו לברר כיצד החצובה בולעת‪ ,‬והנה‬
‫באופ שסיר שמונח בתוכו מרק בשרי או מרק חמ! גולש‬
‫והרוטב נשפ על גבי החצובה נמצא שהחצובה בלועה כעת‬
‫ממה שנשפ על גבה‪ ,‬וטע זה שנבלע בחצובה עלול לעבור‬
‫לסירי אחרי שיונחו על גבי חצובה‪ .‬ג תתכ מציאות בה‬
‫יבשלו בסיר בשרי והוא יגלוש ושוב יבשלו בסיר חלבי וג הוא‬
‫יגלוש ונמצא שהחצובה בלועה מבשר וחלב ג יחד‪ .‬עוד יתכ‬
‫שחתיכות בשר או חמ! שה בעי יפלו על גבי החצובה וישארו‬
‫דבוקי בה כ שממשות בעי תהיה על גבי החצובה‪ .‬עוד יתכ‬
‫שרוטב יגלוש על גבי החצובה ולא יבלע בתוכה אלא ישאר‬
‫דבוק בה‪ .‬ובכל זה יש לברר ג א הבליעה היא בת יומא או‬
‫שאינה בת יומא וכ מה דינא לעני חמ! ולעני בשר וחלב וכד'‪.‬‬
‫ובמשנ"ב ש כתב בטע השני להא דלא חוששי לבליעות‬
‫שבחצובה דיש לתלות שא& א נשפ כבר נשר& והל לו כיו‬
‫שבכל שעה הוא על האש‪ ,‬ויש לעיי בכוונתו‪ ,‬הא כתב זאת‬
‫כסברא העומדת בפני עצמה או רק בצירו& להא שכתב בתחילה‬
‫דמדינא אי בלוע יוצא מכלי לכלי בלי רוטב‪ .‬עוד יל"ע למה‬
‫כתב המשנ"ב שצרי ללב בליבו קל‪ ,‬ואמאי לא נימא דכיו‬
‫שהחצובה נמצאת כל הזמ על האש זהו גופא יחשב כליבו קל‪,‬‬
‫שהרי מסתבר דחצובה שנמצאת בתנור על גבי האש חומה גבוה‬
‫והוא בדרגה שקש נשר& עליו מבחו!‪ ,‬וא חו האש שור& את‬
‫הבלוע נימא ג שיעשה ליבו קל לחצובה‪.‬‬
‫שבת הגדול תשס"ז ‪ -‬השימוש בחצובות כיריים ותנורים לפסח ולבשר וחלב ‪1 -‬‬
‫והנה מצינו ביור"ד סי' צ"ב ס"ו גבי טיפת חלב שנפלה על‬
‫הסיר מבחו! שא הוא כנגד האש לא חוששי לבליעה כיו‬
‫שהאש שורפו ומייבשו ולא מניחו להבלע‪ ,‬ויתכ שזו כוונת‬
‫המשנ"ב‪ ,‬וכ העלה אפשרות זו בשו"ת אג"מ יור"ד ח"א סי'‬
‫נ"ט‪ ,‬וא זו כוונתו שפיר מוב שאי זה נחשב ליבו קל אלא רק‬
‫סברא שהחצובה לא בולעת כלל כעי הא שהסיר אינו בולע את‬
‫הטיפת חלב‪ ,‬אבל אכתי אי זה מספיק להחשב לליבו קל‪ ,‬אלא‬
‫שיש להתבונ למה באמת לא נחשיב את חו התנור שהחצובה‬
‫בתוכו כמו ליבו קל‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬
‫האפשרויות שהבלוע שבחצובה יעבור אל הכלי‬
‫אחד החששות שהזכרנו לעיל הוא שישפ מרק בשרי על‬
‫גבי החצובה ואחר כ יבשל בסיר חלבי על גבי החצובה‬
‫הבלועה מטע בשר או שבישל על גבה דברי חמ! וכעת רוצה‬
‫לבשל על גבה בכלי פסח ויל"ע הא בלוע זה שבחצובה יכול‬
‫לאסור את הסיר המונח על גביו‪ .‬ויש בזה ג' אופני‪] :‬א[‪ .‬א‬
‫כעת אי ממשות על גבי החצובה אלא רק טע בלוע ואנו דני‬
‫על הבליעות שיעברו מהחצובה לסיר‪.‬‬
‫]ב[‪ .‬א אי ממשות על גבי החצובה אבל א ישפ מהסיר‬
‫שמניח בפע השניה ויווצר מצב שבו יהיה רוטב ולחלוחית בי‬
‫הסיר לחצובה‪.‬‬
‫]ג[‪ .‬מצב בו יהיה "בעי" על גבי החצובה ואז כשיניח את‬
‫הסיר השני יבלע מ הממשות לתו הסיר‪:‬‬
‫החששות מחמת הבליעות שבחצובה‬
‫ג‪ .‬והנה לעני החשש הראשו של העברת הבליעה‬
‫מהחצובה לסיר בלי רוטב קימ"ל דאי בלוע עובר מכלי לכלי‬
‫בלי רוטב‪ ,‬וכמבואר ברמ"א סי' צ"ב סו& סעי& ח' שכתב דשתי‬
‫קדרות הנוגעות זו בזו אי אוסרי זו את זו בנגיעה‪ .‬ושורשו של‬
‫די זה הוא דג בחתיכות בשר אי בלוע עובר מחתיכה לחתיכה‬
‫בלא רוטב כמבואר בשו"ע סי' ק"ה ס"ז‪] .‬אלא שבחתיכות א‬
‫אחת מה שמנה אמרינ דבלוע שמ יוצא א& בלא רוטב[‪ .‬אמנ‬
‫הרמ"א סיי ש מיהו לכתחלה יש להזהר בכל זה‪ ,‬ובד"מ ציי‬
‫להגהות שערי דורא בסי' נ"א סו& אות ג'‪.‬‬
‫והנה המעיי בדברי הש"ד הנ"ל יראה דקאי על דברי רבנו‬
‫ברו בספר התרומה המובאי ש בשערי סי' נ"א גבי דג טמא‬
‫הנמצא בי דגי טהורי וכתב ר"ב ש דאי הדגי שבלעו‬
‫איסור מהטמא אוסרי את שאר הדגי "דכל דבר שאי אסור‬
‫מחמת עצמו אלא מחמת שבלע איסור אינו אוסר דבר אחר‬
‫בנגיעה אע"פ ששניה חמי אא"כ שניה יחד ישנ במי‬
‫רותחי שאז המי מוליכי האיסור בשאר החתיכות וכו'"‪ .‬וכתב‬
‫ע"ז בהגהות ש"ד בש מהרא"י דראבי"ה חולק על רבנו ברו‬
‫וס"ל דשומ איסור הבלוע בקערה פולט לתו חתיכה חמה‪,‬‬
‫אלא שכתב ששמע לחלק בי היכי שהחתיכה בלועה מהקדירה‬
‫לבי היכי שבולעת מחתיכה אחרת‪ ,‬דיותר סברא שקדרה שאי‬
‫בה ממשות איסור שתפלוט את הבלוע שבתוכה ג בלי רוטב‬
‫משא"כ שיש חתיכה של היתר שבלעה איסור אזי יותר קל‬
‫לחתיכה להפליט את הטע שלה מאשר טע הבלוע בה‪ .‬והביא‬
‫שבמרדכי פרק כ"ה כתב כדברי רבנו ברו גבי שתי קדרות‬
‫הנוגעות זו בזו שאינ אוסרות זו את זו‪ ,‬מ"מ יש לחלק בי‬
‫בליעה מחתיכה לבי בליעה מכלי דאל"כ אי יפרש רבינו ברו‬
‫את הדי של דגי שעלו בקערה דצריכי לדינא דנ"ט בר נ"ט‪,‬‬
‫וסיי דהמחמיר בכל זה תע"ב כי הרבה יש לדקדק בסברות אלו‪.‬‬
‫ד‪ .‬ויל"ע בכוונת המהרא"י שהמחמיר תע"ב‪ ,‬על מה קאי‬
‫הא קאי על עיקר דינו של רבינו ברו על בליעה מחתיכה‬
‫לחתיכה או על בליעה מהכלי לחתיכה או ג על בליעה מב'‬
‫כלי‪ .‬וריהטת דברי מהרא"י משמע יותר שא& שכתב בתחילה‬
‫לסמו על סברת רבנו ברו מ"מ כיו שבראבי"ה חלק‪ ,‬אזי‬
‫אע"פ שהביא סברות לחלק בי בלוע בכלי לבלוע בחתיכה מ"מ‬
‫המחמיר תע"ב וקאי על הנידו ש בעני הדגי הטמאי וכו'‪,‬‬
‫ולא על נידו ב' קדרות שהובאו ש רק כראיה לרבנו ברו‪,‬‬
‫אמנ הרמ"א שהעתיק את דברי הגהות ש"ד שיש לכתחלה‬
‫להזהר בכל זה‪ ,‬קאי על מחבת מכוסה ועל שתי קדרות‪] ,‬והגהות‬
‫ש"ד לא קאי ש על די זה דמחבת[‪ ,‬וא"כ היה נראה לכאורה‬
‫דהזהירות שנקט הרמ"א לכתחילה קאי ג על הא דשתי קדירות‬
‫וכ הבי בשו"ת כתב סופר סי' ס"ד פ"ד‪ ,‬וכ משמע מדברי‬
‫החכמת אד כלל ע"ד די ד' ]הביאו בספר בדי השולח[ שכתב‬
‫שדרייפוס ]היינו חצובה[ הנלקח מ הנכרי צרי ליבו לפי‬
‫שנשפ עליו איסור‪ ,‬ורק לעני דיעבד כתב שהמאכל נאסר דהוי‬
‫ליה כב' קדרות שנגעו זה בזה‪.‬‬
‫ה‪ .‬והנה לפי הנ"ל ד בספר בדי השולח סי' צ"ב ס"ק‬
‫קפ"ג וביאורי סוד"ה לכתחלה לומר שא& לגבי החצובה יש‬
‫להזהר לכתחלה שלא להניח עליה כלי בשרי ואח"כ כלי חלבי‬
‫דא באנו לחוש לגלישה שהיתה על גבי החצובות א& אי נימא‬
‫שלא נשארה ממשות על גביה מ"מ א& לעני הבלוע יש להזהר‬
‫לכתחילה‪ ,‬ומטע זה כתב דראוי לייחד חצובה נפרדת לבשר‬
‫וחצובה נפרדת לחלב‪ .‬אמנ יל"ע בדברי דא& א באנו לחוש‬
‫שדברי הרמ"א קאי על הא דב' קדרות הנוגעות זו בזו‪ ,‬שמא לא‬
‫אמר דבריו רק בכה"ג שה ב' קדרות מלאות אבל לעני קדירה‬
‫המונחת על חצובה לא נאמרה זהירות זו‪ .‬שהרי ג בזמנ היו‬
‫מניחי קדרות על גבי החצובה וכמו דמצינו בדברי הרמ"א סי'‬
‫תנ"א סו"ס ד' שהביא מהמהרי"ל שחצובה צריכה ליבו‪ ,‬ולמה‬
‫לא הזהירו הפוסקי בכל השנה כולה שלא להשתמש בחצובה‬
‫אחת ג לבשר וג לחלב‪ ,‬ועיי"ש במשנ"ב הובא לעיל אות א'‬
‫שכתב שמ הדי לא היה צרי להגעיל כלל דאי בלוע עובר‬
‫מחתיכה לחתיכה בלא רוטב ועוד שמה שנבלע כבר נשר&‪.‬‬
‫וחזינ מדברי המשנ"ב דא& שעסקינ לעני לכתחילה להשתמש‬
‫בפסח מ"מ מדינא לא הצרי ללב ורק משו חומרא דחמ! ס"ל‬
‫דיש לעשות כ‪ .‬ולכ סבר דלא בעינ ליבו חמור אלא סגי‬
‫בליבו קל‪ .‬ומשמע שזהו די לכתחלה לעני חמ!‪ .‬ואפשר דכיו‬
‫שמצטר& כא טע נוס& שהבלוע נשר& ולכ לא חששו בזה א&‬
‫לכתחילה‪ .‬וכ ג מדברי החכמ"א גופיה יש להוכיח שכתב‬
‫דבריו רק לעני חצובה הנלקחת מ הנכרי ולמה לא הזכיר די‬
‫זה על כל חצובה בבית‪ .‬וכתב בשו"ת אג"מ יור"ד סי' נ"ט‬
‫שאפשר להשתמש בחצובות אלו לבשר וחלב וכ ג מובא‬
‫בספר הליכות שלמה פסח שבבית דו"ז הגרש"ז אוירבא זצ"ל‬
‫לא יחדו כירה נפרדת לחלב‪.‬‬
‫החששות מחמת הממשות שעל גבי החצובה‬
‫ו‪ .‬עוד יש לחוש לבעי הנמצא על גבי החצובה‪ ,‬וא‬
‫מניחי עליו סיר ממי שכנגדו תבלע הממשות לסיר ויאסר‪.‬‬
‫שבת הגדול תשס"ז ‪ -‬השימוש בחצובות כיריים ותנורים לפסח ולבשר וחלב ‪2 -‬‬
‫והנה זה פשוט שא רואה שיש ממשות על גבי החצובות אסור‬
‫להניח סיר ממי שכנגדו‪ ,‬אמנ בהרבה מ המקרי הממשות‬
‫הזו מתייבשת ונשרפת ויש לדו א היא נחשבת עדיי בעי או‬
‫שמא כיו שכבר נשר& ונתייבש אי שמו עליו וצ"ע‪.‬‬
‫]ויל"ע בכל זה א יש ליבו כל פע שהאש דולקת‪ ,‬ושורש‬
‫הספק ה מבחינת המציאות הא החו במקומות שנבלע הוא‬
‫בשיעור חו שחשיב ליבו קל‪] .‬וכ יל"ע א כה"ג בשעה‬
‫שהאש ש תדיר נחשב ליבו קל‪ ,‬או צרי שהליבו יהיה לאחר‬
‫גמר השימוש וצ"ע[‪.‬‬
‫החששות מחמת רוטב שישפ בי הסיר לחצובה‬
‫ז‪ .‬ולעני החשש הנוס& שהזכרנו לעיל שתהיה בליעה‬
‫בחצובות ואח"כ כאשר יגלוש מהסיר שכנגדו תהיה לחלוחית‬
‫ורוטב בי הסיר ובי החצובה‪ ,‬ואז צריכי אנו לחוש לכאורה‬
‫שהמשקה מעביר את הבליעות מהחצובה לסיר דתו אי לומר‬
‫אי בלוע יוצא מחתיכה לחתיכה בלי רוטב‪ .‬אמנ ג בזה יש‬
‫לדו טובא דהנה בספר חוות דעת סי' צ"ב ס"ק כ' כתב דב'‬
‫קדרות הנוגעות זו בזו אי הבלוע יוצא מאחת לאחת‪ ,‬א& שיש‬
‫מעט לחלוחית ביניה‪ ,‬דאי מעט לחלוחית חשיבא כרוטב‬
‫להעביר את הבליעות מהכא להת‪ ,‬וראייתו מהא דאי בלוע‬
‫עובר מחתיכה לחתיכה בלי רוטב א& שהחתיכות חמות והרי‬
‫כשהחתיכות חמות יש לחלוחית ביניה‪ ,‬ומוכח שמעט‬
‫לחלוחית לא חשיב כרוטב‪ ,‬וא"כ יש לדו דאולי ה"נ א& א‬
‫ישפ מעט מהמרק ע"ג החצובה אכתי חשיב מעט לחלוחית‬
‫ולא יעביר את הבלוע‪ .‬אמנ בספר יד יהודה פליג על החוו"ד‬
‫וס"ל דג מעט לחלוחית מעביר את הטע הבלוע‪.‬‬
‫הגעלה וליבו של החצובות‬
‫ח‪ .‬יש לעיי אי להכשיר חצובות שבלעו‪ ,‬והנה המעיי‬
‫בדברי המשנ"ב הנ"ל יראה שמדינא לא צרי ללבנ א& לפסח‬
‫כיו שאי הבלוע עובר מקדרה לקדרה בלי רוטב‪ ,‬ועוד שמא מה‬
‫שנשפ נשר& וכלה‪ ,‬ולכ סיי דסגי בליבו קל‪ ,‬ויל"ע הא‬
‫מציאות זו שייכת ג בחצובות המצויות בזמננו‪ ,‬שהרי לפי‬
‫המצוי אי החצובה כולה עומדת על האש ורק קצוות החצובה‬
‫קרובות מאד לאש וא"כ שמא לא קיי הטע השני של המשנ"ב‬
‫ואז א נשפ על גבי החצובה ממשות או רוטב אינו נשר& מיד‬
‫ויתכ שידבק וישאר על גבי החצובה‪.‬‬
‫אלא שיש לדו שמא חו החצובה הוא בדרגה כזו שיחשב‬
‫תמיד כליבו קל ]ויש לבדוק בכל מקרה לגופו א באמת החו‬
‫הוא בשיעור של קש נשר& עליו[ ג יש לברר הא מהני בזה‬
‫ליבו קל לפי שהחצובות בזמננו מצופות בחומר אמייאל‪ ,‬שדנו‬
‫אותו הפוסקי כספק כלי חרס ולעני כל השנה נקטו דמהני בו‬
‫הגעלה והיינו מבשר וחלב אבל גבי חמ! לא הקלו בו‪ ,‬וא באנו‬
‫להשתמש בהיתר של ליבו קל יש אפשרות עכ"פ להכשירו ע"י‬
‫ליבו קל‪ ,‬אבל א באנו לחוש להצריכו ליבו חמור יש לחוש‬
‫שמא מתו שחס עליו לא ילבנו כדבעי‪ ,‬כדי כלי חרס שחששו‬
‫בו דילמא פקעו‪.‬‬
‫והנה כיו שיתכ שישנ בליעות ויתכ שישנו בעי ואז‬
‫בעינ ליבו חמור ההוראה בזה לכסות את החצובות בנייר כס&‬
‫עבה כדומה ואז אפשר להשתמש בה בפסח א& לכתחילה‪.‬‬
‫ולעני בשר בחלב מנהג העול להשתמש בזה והמדקדקי‬
‫מייחדי לה כירה נפרדת‪ ,‬אמנ המבערי מסתברא שה‬
‫מתלבנות תדיר ולעני פסח יש לנקות ולהדליק את האש וסגי‪.‬‬
‫צליית כבד וחצילי על גבי החצובות‬
‫ט‪ .‬והנה דני אלו שייכי מאדו לעני הצולי כבד או‬
‫חצילי ע"ג האש שא ה מניחי את הכבדי על גבי‬
‫החצובות יתכ שהחצובות בלועות מחלב ויתכ שה בלועות‬
‫מבשר וחלב יחדיו‪ .‬ואז באנו לנדו של בליעה מהכלי ישירות‬
‫לאוכל‪ ,‬ובזה בודאי שיש להזהר בזה דנמצאת הבליעה עוברת‬
‫מהכלי אל האוכל‪ .‬ובזה נקטינ דא& שאי רוטב ביניה מ"מ‬
‫הבליעה עוברת‪ .‬ולכ א המציאות שאי בחצובות ליבו א"כ‬
‫יש לכסות בכה"ג את החצובות‪.‬‬
‫צלייה על גבי המבערי‬
‫י‪ .‬אמנ אלו הצולי חצילי ע"ג המבערי עצמ‪ ,‬בזה‬
‫מסתבר דיש ג ליבו תמידי ואי לחוש בזה‪.‬‬
‫המשטח שמתחת למבערי‬
‫יא‪ .‬ולעני המשטח שמתחת למבערי כיו שמצוי‬
‫שנשפכי ונופלי עליו חתיכות ורוטב הגולש מהסירי‪ ,‬יתכ‬
‫והוא בלוע מבשר וחלב וחמ!‪ ,‬אלא כיו שאי אפשרות שבלוע‬
‫זה יחזור ויבלע בקדרות כיו שאי מגע ביניה ]וכ א חיישינ‬
‫לניצוק לכתחלה[ לכ ההוראה בזה לערות על משטח זה רותחי‬
‫ולכסותו בנייר כס& עבה‪ ,‬ולעני כל השנה א נפלו חתיכות‬
‫מאכל ע"ג המשטח התחתו יש להשליכ כיו שה בחשש‬
‫שבלעו מבשר ומחלב‪ .‬אא"כ ידוע לו שהמשטח הוא אינו ב‬
‫יומו מבישול ואז אי מקו לאסור‪ ,‬אבל בתורת הנהגה כדאי‬
‫להזהר בזה לכתחלה א& באינו ב"י כדי שלא יבואו לידי תקלה‪.‬‬
‫פלטה של שבת‬
‫יב‪ .‬ג לעני השימוש בפלטה של שבת לפסח יש לדו‬
‫דהנה המציאות שמאכלי חמ! נשפכי ונופלי על גבי משטח‬
‫הפלטה וה נבלעי לתוכו‪ ,‬ולכאו' בליעה זו צריכה הגעלה‬
‫וליבו‪ ,‬שהרי א נפלה חתיכה חמ! הבליעה היתה ע"י האש‬
‫ובעינ ליבו וכמו די חצובה שכתב המהרי"ל הביאו הרמ"א‪.‬‬
‫אלא שג בזה ישנ הסברות שנתבארו לעיל‪ ,‬וג הכא המשטח‬
‫הוא‪ ,‬מחומר אמייאל‪ .‬ונתבאר לעיל אות… שלעני פסח‬
‫מחמרינ שלא מהני להועיל אמייאל‪ ,‬א"כ לכאו' אי עצה‬
‫להכשירו‪ ,‬וההוראה למעשה בזה היא לכסות את הפלטה בנייר‬
‫כס& עבה‪] ,‬ולחומרא לחמ את הפלט היטב ולערות עליה‬
‫רותחי[‪.‬‬
‫גזירה אינו ב יומו אטו ב יומו בכלי שאינו כלי‬
‫אכילה‬
‫יג‪ .‬איתא בגמ' סו& ע"ז דא& שכלי שאינו ב"י הוא נות‬
‫טע לפג מ"מ גזרו חכמי להשתמש בכלי כזה שמא יבא‬
‫להשתמש בכלי שהוא ב יומו ויל"ע בגזירה זו הא נאמרה‬
‫דוקא בכלי שמבשלי בו מאכלי דאז גזרו כיו החשש שמא‬
‫יבשל מצוי בו‪ ,‬אבל במשטחי וכלי שאי מבשלי בה אלא‬
‫שבת הגדול תשס"ז ‪ -‬השימוש בחצובות כיריים ותנורים לפסח ולבשר וחלב ‪3 -‬‬
‫שהסירי נוגעי בה כגו כיורי וחצובות וכדומה לא גזרו‪.‬‬
‫ויש להוסי& בזה דא החשש הוא שמא ישפ מהסיר ואז הבלוע‬
‫יעבור מהחצובה או מהשיש אל הסיר‪ ,‬א"כ י"ל כיו שאי זו‬
‫כוונת המבשל אי שיי לגזור בה שמא יבוא לעשות כ להדיא‪,‬‬
‫או דילמא לא פלוג רבנ וגזרו בכל גוונא אב"י אטו ב"י‪ ,‬ויש‬
‫להוכיח מהא דנקטו הפוסקי לא להשתמש בשולחנות ותיבות‬
‫וכדו' שמניחי עליה מאכלי חמי וכדו' שמא תעבור‬
‫הבליעה מהשולח לכלי‪ ,‬וחזינ דא& שהשולחנות לא משמשי‬
‫לבישול אוכלי מ"מ כיו שיש חשש שמא הבליעה תעבור לתו‬
‫הכלי‪ ,‬אסרו להשתמש בשולחנות ובתיבות אלו מבלי להגעיל‬
‫ולא מצינו שחילקו בי א הוא ב"י או אב"י‪ .‬ואחרוני זמננו‬
‫דימו דיני אלו והורו לעני משטחי שיש שמשמשי להנחת‬
‫קדרות וכדומה שלא להשתמש במשטח חלבי למי שכנגדו וכ‬
‫לעני פסח‪ .‬אמנ המעיי בדברי הפוסקי גבי הכשר תיבות‬
‫ושולחנות יראה שכתבו שהחשש כיו שמניחי פשטידא חמה‪,‬‬
‫וא"כ שמא י"ל שבזמנ השולח היה משמש כעי צלחת כיו‬
‫שהניחו עליו מאכלי וממילא חששו בו כדי כלי‪ .‬אלא שמצינו‬
‫בדברי הרמ"א שחצובה צריכה ליבו ולכאו' החצובה אינה כלי‬
‫אכילה ולא כלי בישול ובכ"ז חוששי שמא הבלוע יעבור לכלי‪,‬‬
‫ומה שהמשנ"ב נקט שמדינא לא צרי ללבנה הואיל ואי הבלוע‬
‫עובר בלי רוטב‪ ,‬משמע שא היה חשש שהבלוע עובר היה‬
‫אסור להשתמש בה‪ ,‬ולא אמרו חילוק בזה בי ב"י לאב"י‪ ,‬אלא‬
‫שיתכ שכל זה גבי חמ! שאנו נוקטי להחמיר שנטל"פ בפסח‬
‫אסור ולכ החמיר בזה הרמ"א‪ .‬אלא שג ביור"ד סי' קכ"א נקט‬
‫הרמ"א להצרי הגעלה בנלקח מהנכרי ואע"פ שסת כלי נכרי‬
‫ה אב"י‪] .‬ושמא יש לדחות דיתכ שהיו רגילי להניח אוכלי‬
‫ע"ג החצובה‪ ,‬וכעי שמצוי בזמננו שצולי כבד וחצילי‬
‫וכיוצ"ב[‪.‬‬
‫וא"כ ג לעני חצובות ותחתית תנור שאינ בני יומ יש‬
‫להזהר שלא יהיו בלועי בדבר האסור דג בזה אסרו להשתמש‬
‫לכתחלה בלי הכשר כדבעי‪.‬‬
‫השימוש בכיריי ]"קרמיות" "הלוג"[ לפסח ולכל השנה‬
‫בשני האחרונות משווקי סוג כיריי שמקור החו שלה הוא על ידי חו "הלוג" ]ולא על ידי אש‬
‫הבוערת מכח גז טבעי[ וצורת הכירי היא משטח זכוכית חלק ושווה מקשה אחת ]העשוי מתערובת‬
‫חומרי של זכוכית וקרמיקה[ ותחתיו במקו שפיתת הקדרות ישנ ספירלות של הלוג שבהדלקת מתלהט‬
‫המשטח שתחת הסיר ומגיע לחו גדול מאד‪ ,‬חו זה מטבעו משפיע על סביבתו ולכ בהרבה מאד מסוגי‬
‫הכיריי החו המצוי במשטח שלא במקו הלהט יכול להגיע לשיעור חו של ‪ 50*70‬מעלות צלזיוס‪ .‬אמנ‬
‫יש לידע שמצוי מאד ששטחו של הסיר המונח על גבי משטח ההלוג גדול יותר ממקו הלהט‪ ,‬ומצוי‬
‫שמאכלי גולשי אל מתחת לסיר ובסביבתו בעודו רותח‪ ,‬ופעמי שה מתייבשי ש‪ ,‬ויש לברר הא‬
‫אפשר להכשיר כיריי מעי אלו לפסח‪ ,‬וג מה דינ בכל השנה בנוגע לבשר וחלב ושאר איסורי‪.‬‬
‫והנה כדרכ של דברי המתחדשי‪ ,‬ההלכה וההוראה בה קורמת עור וגידי ע"י שתלמידי חכמי‬
‫מהפכי בדברי ומעלי סברות והארות לכא ולכא ומינה ומינה תסתיי שמעתתא‪ ,‬ולכ אי לראות‬
‫בדברי אלו שנכתוב בס"ד אלא כהצעת דברי לפני הלומדי וישמע חכ ויוסי& לקח‪.‬‬
‫דיני הבליעה וההכשר של כלי זכוכית‬
‫יד‪ .‬נחלקו הראשוני בנוגע להכשרת כלי זכוכית ומצינו‬
‫ג' שיטות בראשוני וכדלהל‪ :‬יש שנקטו שדינ ככלי חרס‬
‫והיינו שה בולעי וא"א להכשיר‪ ,‬יש שנקטו שכיו שה‬
‫חלקי אינ בולעי כלל ולא צרי להכשיר‪ ,‬ויש שנקטו‬
‫שה בולעי אלא שמהני להכשיר‪.‬‬
‫עיי במרדכי פרק כל שעה סי' תקע"ד שהביא את דברי‬
‫רבינו יחיאל הסובר דכלי זכוכית הואיל ובריית מ החול דינ‬
‫ככלי חרס‪ ,‬שבולעי ולא מהני להו הגעלה‪ ,‬וכ כתב הסמ"ג‬
‫]לאוי ע"ח ד& ל‪ [:‬דנהגו שלא להשתמש בכלי זכוכית ישני‪,‬‬
‫וכ"כ בתרה"ד ח"א סי' קל"ב ובח"ב סי' קמ"א וכ"כ בדרכי‬
‫משה סי' תנ"א ס"ק י"ט בש האגור‪.‬‬
‫ומאיד דעת הראבי"ה והרשב"א שו"ת ח"א סי' רל"ג‬
‫והר" פסחי והרא"ש ]פרק כ"ש סי' ח' ורבינו ירוח[‪ ,‬להקל‬
‫בכלי זכוכית דאנ בולעי כלל ואינ צריכי הגעלה‪ ,‬והטע‬
‫כיו שה חלקי אינ בולעי ]"שיעי ולא בלעי"[‪.‬‬
‫עוד מצינו בראשוני שיטה נוספת והיא שיטת הרא"ה‬
‫המובאת בריטב"א פסחי ד& ל‪ .‬דס"ל דכלי זכוכית בולע‬
‫אלא דמהני בו הגעלה‪.‬‬
‫ולהלכה השו"ע סי' תנ"א סעי& כ"ו נוקט להקל כשיטת‬
‫הראבי"ה וסיעתו שכלי זכוכית אינ בולעי כלל והרמ"א‬
‫מביא דמנהג אשכנז להחמיר בזה שכלי זכוכית דינ ככלי‬
‫חרס והיינו שה בולעי ולא מהני בהו הגעלה כלל‪ .‬ועי‬
‫במשנ"ב ובשעה"צ ש שהביא מהמג"א לעני כלי זכוכית‬
‫שעברו הגעלה א השתמשו בכלי אלו אפשר לסמו‬
‫בדיעבד על הגעלה‪ .‬ועיי פמ"ג סי' תנ"א במ"ז ס"ק ל"א‬
‫שכתב בש שכנה"ג ויור"ד סי' קכ"א דרק לעני פסח נהגו‬
‫באשכנז להחמיר אבל לעני שאר איסורי יש להקל‪ ,‬וכ"כ‬
‫בספר יד יהודה סי' ס"ט בקצר ס"ק קי"ז‪ .‬אמנ המנחת יעקב‬
‫כלל פ"ה ס"ק י"ב נקט בפשיטות דכלי זכוכית בולעי בחמי‪,‬‬
‫ורק לגי כבוש בכלי זכוכית נקטו להקל‪ ,‬והעתיקו הפמ"ג‬
‫יור"ד סי' ק"ה במ"ז ס"ק א'‪ ,‬ועיי מהר" שיק יור"ד סי'‬
‫קמ"א שמציי לדברי הפמ"ג האלו‪ .‬ונמצא שיש מחלוקת‬
‫שבת הגדול תשס"ז ‪ -‬השימוש בחצובות כיריים ותנורים לפסח ולבשר וחלב ‪4 -‬‬
‫האחרוני א המנהג שנהגו באשכנז נאמר רק לגבי חומרא‬
‫דחמ! או א& לעני שאר איסורי ]פרט ליי נס[‪.‬‬
‫ולעני מעשה בעני המנהג במחלוקת האחרוני הנ"ל‬
‫שמענו מהגרי"ש אלישיב שליט"א דהעיקר להחמיר בזה‬
‫לעני חמ! ולהקל בזה לגבי שאר איסורי‪) ,‬ולעני כלי פיירקס‬
‫]כלי חסיני אש[ ס"ל דיש להגעיל בצירו& הא דכלי זכוכית‬
‫לא בולעי(‪ ,‬ודעת הגר"ש ואזנר שליט"א בשו"ת שבט הלוי‬
‫ח"ב סי' מ"ג שהמנהג להחמיר בזה בי לעני חמ! ובי לעני‬
‫שאר איסורי וכ דעת הגר"נ קרלי! שליט"א‪.‬‬
‫כלי זכוכית הנעשי על ידי תערובות של חומרי נוספי‬
‫טו‪ .‬ויש לעיי בדינ של כלי זכוכית שיש בה תערובת‬
‫שונה מהזכוכית שהיתה מקובלת בדורות קודמי‪ ,‬הא דינ‬
‫ככלי זכוכית וכפי המחלוקת הנ"ל ]והיינו דכיו שה חלקי‬
‫נימא בהו דה שיעי ולא בליעי[ או שמא יש בה צד קולא‬
‫וצד חומרא‪ ,‬צד חומרא שמא מעורבי בה חומרי אחרי‬
‫ולכ דינ ישתנה ואפשר שה בולעי וג שאי הגעלה‬
‫מועלת בה ודינ כחרס‪ ,‬וצד קולא לפי שה שיעי וחזקי‬
‫יותר מכלי זכוכית שהיו בדורות קודמי שמא כו"ע יודו דלא‬
‫בלעי כלל‪ .‬והנה קשה מאד להכריע בשאלה זו לפי שפעמי‬
‫שהשינוי אינו בי סוגי החומרי אלא רק בכמות וביחס‬
‫שמערבי את אות חומרי ופעמי שמוסיפי ומגרעי ואי‬
‫אתנו יודע עד מה‪ ,‬וא באנו להתחשב רק בזה דה חלקי‬
‫הרי ג כלי חרסינה ופורצל ומתכת ה חלקי מאד ובכל‬
‫זאת אנו דני בה שה בולעי‪ ,‬וחזינ שאי להתחשב א‬
‫ורק בזה שהכלי חלקי‪ ,‬וזהו נפק"מ ג לכלי המכוני‬
‫"קורל" הא לדו אות כזכוכית או ככלי קרמיקה וחרסינה‪.‬‬
‫כלי זכוכית חסיני אש שמבשלי בה על האש‬
‫טז‪ .‬והנה יש לידע שבזמ הפוסקי כל השימוש בחמי‬
‫בכלי זכוכית היה רק על ידי עירוי בלבד דלא היה שיי‬
‫מציאות של בישול‪ ,‬דא היו מבשלי בה היו מתפקעי‪,‬‬
‫ולכ כל נידו הפוסקי בכלי זכוכית שיי בגוונא של בליעה‬
‫ע"י עירוי‪ ,‬ולא נתפרש בדבריה מהו הדי בכלי זכוכית‬
‫שבלעו ע"י האש כפי ששכיח האידנא‪.‬‬
‫החששות לבליעות בכיריי קרמיות‬
‫יז‪ .‬והנה למאי דנהגו בני אשכנז שכלי זכוכית דינ‬
‫ככלי חרס וה בולעי ולא מהני בהו הגעלה ]ורק לעני‬
‫דיעבד סמ המג"א להקל בזה[ יש לדו לעני השימוש‬
‫בכיריי אלו בפסח ובשאר ימות השנה‪ ,‬דהיות ובשעת‬
‫הבישול מצוי שגולשי המאכלי על דפנות הסיר ומש ה‬
‫מגיעי לכיריי ונמצא שא די הזכוכית ככלי חרס הרי‬
‫שהכיריי בלעו חמ! או בשר וחלב וא"כ יש לדו א יש‬
‫אפשרות להשתמש בה‪ ,‬ג לבני ספרד יש לדו בכה"ג‬
‫שהזכוכית הנ"ל בולעת מחו של כלי ראשו שעל האש הא‬
‫ג בזה היקל השו"ע לסמו על השיטות שכלי זכוכית לא‬
‫בולעי‪ ,‬עוד יש לדו אי להחשיב כלי זה שמיוצר מתערובת‬
‫חומרי של זכוכית וקרמיקה‪.‬‬
‫והנה יש להבחי בעני זה בי כמה מקומות בכיריי‪] :‬א[‪.‬‬
‫המקו שתחתיו נמצאת האש ]גופי ההלוג[‪] .‬ב[‪ .‬השטח‬
‫שסביב אותו מקו שהאש נמצאת והיינו שהסיר מונח עליו‬
‫ובולט מעל פני המשטח שתחתיו נמצאת האש‪ ,‬ואוכל גולש‬
‫תחת הסיר‪] .‬ג[‪ .‬מקומות נוספי בהמש המשטח שאליו‬
‫מגיעי אוכלי הנשפכי מהסיר או נופלי ממנו החוצה‪.‬‬
‫ומעתה א באנו לדו על הבליעות העלולות להיות‬
‫בכיריי אלו יש להבחי בי בליעות על גבי המשטח שתחתיו‬
‫נמצאת האש וכ במקו סביבותיו א& שאי ש אש מ"מ חו‬
‫המקו הוא ככלי ראשו שעל גבי האש שהרי הסיר מתחמ‬
‫מהאש והאוכל שגולש תחתיו נבלע ע"י חו כ"ר המונח על‬
‫האש‪ ,‬וישנ בזה מצבי שוני יש מצב שבו נשפ אוכל והוא‬
‫עדיי נוזלי ודינו בעלמא בהגעלה ויש מצבי שהוא מתייבש‬
‫ומתקשה על גבי המשטח ודינו בליבו‪ .‬וכ מצב שבו האוכל‬
‫גולש אל מקו פחות ח‪ ,‬שאז א המקו צונ הרי‬
‫שהבליעות ה כדי עירוי מכ"ר המונח על האש ]וא המאכל‬
‫נשפ ונוזל יש לדו בו א דינו ככ"ר או כ"ש‪ ,‬עיי תרה"ד‬
‫וחוו"ד סי' צ"ב[ וא המקו ח בחו שיד סולדת בו הרי‬
‫שבו נבלע המאכל במקומות הנ"ל‪.‬‬
‫הגעלה וליבו של הכיריי‬
‫יח‪ .‬וא באנו לחוש לדעת המחמירי וכפי שנהגו בני‬
‫אשכנז שדני כלי זכוכית ככלי חרס א"כ יש לדו אי‬
‫להשתמש בכיריי אלו שהרי קיימ"ל שכלי חרס לא מועילה‬
‫בו הגעלה‪ ,‬אל שבזה היה מקו לבע"ד לומר שכל הטע שלא‬
‫מהני הגעלה בכלי חרס הוא דאינו יוצא מידי דופיו לעול‬
‫והיינו שהבליעות אינ יוצאות בהגעלה‪ ,‬אול ליבו באופ‬
‫המועיל של הסיקו מבפני היה צרי להועיל בו אלו שאמרו‬
‫בזה דחייס עליה דילמא פקעו וכיו שכ שמא לא ילבנו‬
‫כדבעי‪ ,‬ועוד אמרו בזה שא מכניסו לכבשונות הרי בזה גילה‬
‫דעתו דלא חושש דילמא פקעו ומהני בו הליבו‪ ,‬ויש לדו‬
‫לפ"ז דא החו הנוצר ע"י ההלוג הוא חו רב שמגיע לחו‬
‫של ליבו ואנו רואי שהזכוכית איננה נשברת וא"כ שמא יש‬
‫לדו שחו זה יחשב כליבו לגבי הזכוכית‪ .‬אמנ א& א נימא‬
‫כ‪ ,‬מה נעשה לעני השטח שסביבותיו מקו שהסיר מתרחב‬
‫ומתפשט ומונח עליו דג ש היתה בליעה בזכוכית וש אי‬
‫מספיק חו שאפשר להחשיבו כליבו‪] .‬וראיתי לחכ אחד‬
‫שליט"א שהורה לערות על מקומות אלו ג' פעמי מי‬
‫רותחי‪ ,‬לצאת בזה את שיטת בעל העיטור המובא בטוש"ע‬
‫יור"ד סי' קכ"א הסובר דמהני הגעלה לכלי חרס ע"י ג'‬
‫פעמי‪ ,‬ויל"ע בדבריו דלפי המציאות המקו בולע מכ"ר‬
‫שעל האש וא"כ לא יועיל בזה עירוי‪ ,‬ובעינ הגעלה או ליבו‪,‬‬
‫וכיו שאנו דני דכלי זכוכית דינ ככלי חרס א"כ לא נוכל‬
‫לסמו על הגעלה בזה‪ ,‬וא& אי נימא שנסמו על הפוסקי‬
‫דמהני הגעלה לכלי זכוכית‪ ,‬מה נעשה באופ שהזכוכית בלעה‬
‫באופ שצרי ליבו‪ .‬ולכאורה כיו שהרגילות שמאכלי‬
‫גולשי ונדבקי אי לומר בזה דהולכי בתר רוב שימושו[‪.‬‬
‫השימוש בכיריי קרמיות לבשר וחלב‬
‫יט‪ .‬יש לדו בכל הנ"ל ג לעני שימוש בכיריי אלו‬
‫לעני בשר וחלב והנה נראה פשוט שאי נכו כלל להשתמש‬
‫בכיריי אלו בו זמנית לבישול בשר בכירה אחת וחלב בכירה‬
‫שבת הגדול תשס"ז ‪ -‬השימוש בחצובות כיריים ותנורים לפסח ולבשר וחלב ‪5 -‬‬
‫שניה‪ ,‬שהרי מצוי הוא שיגלשו מאכלי מהכא להת ותתכ‬
‫מציאות בה יגלוש מאכל בשרי וימשי לנזול לעבר הסיר‬
‫החלבי ויבלע בסיר מחו של כ"ר המונח על האש וכ להיפ‬
‫]ובזה שוני כיריי אלו מהכיריי המקובלות בה יש‬
‫משטחי נפרדי לכל סיר וא& שיש חצובה המחברת ביניה‪,‬‬
‫מ"מ הרגילות שהאוכל לא נוזל מסיר לסיר אלא נופל בדרכו[ ‪.‬‬
‫ויל"ע א שרי לבשל בו שלא בבת אחת דג בזה יש‬
‫לחוש מבליעות שנבלעו בכיריי שלא מקו האש‪ ,‬אלא שבזה‬
‫יש לדו שמא נימא גבי זה דכלי זכוכית לא בולעי לכה"פ‬
‫לעני בשר וחלב‪ .‬וא המשטח נבלע ורוצה להניח סיר על גבי‬
‫מקו הבליעות הרי שהדבר תלוי בהוראה לעני כלי זכוכית‬
‫בעלמא‪ ,‬ובהתייחס לזכוכית זו המעורבת בקרמיקה‪.‬‬
‫העולה מהנ"ל לעני שימוש בכיירי קרמיות‪:‬‬
‫א‪ .‬יש לברר מהו די משטח זכוכית זה לעני בליעות חמ! ובשר וחלב הא דינו כשאר כלי זכוכית או שמא חמיר טפי או קיל‬
‫טפי‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש לדו בכיריי אלו לגבי ג' מקומות‪ ,‬מקו האש‪ ,‬סביבותיו במקו שהסיר מונח ומתפשט‪ ,‬והמש המקו שבי הסירי‪.‬‬
‫ג‪ .‬למנהג בני אשכנז שהחמירו לעני חמ! יש לדו שבהרבה מקרי יצטרכו ללב את המשטח‪ ,‬וכל זמ שמשטח זה לא עבר‬
‫ליבו לכאורה אי היתר להשתמש בו בפסח‪.‬‬
‫יש לברר השימוש בה לגבי בשר וחלב מחמת חששות המצוי של גלישת בשר וחלב‪ ,‬ובגונא של כיריי אלו שהמשטח עשוי‬
‫מקשה אחת ובכל פע שהסיר גולש יש לחוש טפי לתערובת בשר וחלב‪.‬‬
‫בעני השימוש בתנורי‬
‫בעני שימוש בתנורי המצויי בזמננו לבשר וחלב ולחמ! ישנה מבוכה בי גדולי הוראה‪ ,‬ושורש‬
‫השאלה היא הא יש זיעה בתנורי או שמא כיו שחו התנורי גדול אי כלל זיעה‪ ,‬וממילא אי מה‬
‫שיחבר בי הבליעות לבי האוכל הנמצא בה‪] ,‬ויש לידע שבשני האחרונות החלו לייצר תנורי הבנויי‬
‫בשיטה אחרת של בישול שעל ידי קיטור ובה ישנה זיעה ויש לבדוק כל תנור לגופו‪.‬‬
‫עוד יש לחוש לנגיעה שבי האוכלי לבי דפנות התנור‪ ,‬וכגו שעוגה גלשה מהתבנית ונדבקה בדפנות‬
‫התנור‪ .‬ג יש לברר א חו התנור חשיב כליבו קל‪ ,‬וא מהני הגעלה זו לתנור‪ .‬וכ מה די התנורי שיש‬
‫לה מנגנו ניקוי עצמי ]"פירוליטי" "סלב קלינינג"[ שאז התנור מגיע לחו רב הא חשיב ליבו חמור‪,‬‬
‫ומה די חלקי הזכוכית והגומי המצויי בתנור‪ ,‬וכ מה דינו של תנור זה לפסח ולשימוש בשר בחלב‪,‬‬
‫ומצינו בזה הוראות מגדולי ההוראה‪ ,‬ואי בדברנו דלהל אלא הצעת דברי בעלמא‪.‬‬
‫חשש זיעה בתנורי‬
‫א‪ .‬בשו"ע סי' ק"ח מתבאר שאי להשתמש לכתחילה‬
‫בתנור אחד לצור צלית בשר כשר ובשר שאינו כשר‪ ,‬וזאת‬
‫משו שלכתחילה נקטינ להלכה דריחא מילתא‪ ,‬והיינו שבכל‬
‫תבשיל יוצא ממנו ריח המאכל‪ ,‬ונחלקו בגמ' פסחי ד& עו‪.‬‬
‫רב ולוי דרב סובר שריחא מילתא ולוי סובר שריחא לאו‬
‫מילתא ונקטינ להלכה בשו"ע יור"ד סי' ק"ח ס"א דיש לחוש‬
‫לכתחלה שריחא מילתא ולכ אי לצלות מאכל כשר כשהוא‬
‫בלי כיסוי ע מאכל אחר שאינו כשר שג הוא בלי כיסוי‪,‬‬
‫ובדיעבד אי לאסור‪ ,‬ועיי ש בפוסקי את פרטי הדיני בזה‬
‫לעני לכתחלה ובדיעבד‪ ,‬וכל הנידוני לעני ריחא איירי‬
‫לעני האפיה בבת אחת אבל בזה אחר זה או אפילו בב"א א‬
‫אחד מכוסה לא חיישינ לריחא כלל‪ .‬ובהמש הדברי כתב‬
‫הרמ"א שא אפו או צלו איסור והיתר תחת מחבת אחת‬
‫מגולי אסור אפילו בדיעבד אבל בזה אחר זה אי לחוש אא"כ‬
‫הזיע המחבת משניה דאז אסור אפילו בה אחר זה א היו‬
‫שניה מגולי דהוי ככיסוי של קדירה‪ .‬ובסעי& ב' איירי בכלי‬
‫שיש בו היתר וכלי שיש בו איסור וה מתבשלי בתנור אחד‬
‫ולא חששו ש לא לזיעה וא& לא לריחא עי"ש בדברי‬
‫הפוסקי‪.‬‬
‫ומתבאר בדברי הפוסקי דבעלמא לא חששו בתנורי‬
‫לזיעה כלל ורק לעני מחבת דנו א הזיע וכל החלוקה בי‬
‫תנור גדול לתנור קט אינה שייכת לדיני זיעה אלא לדיני‬
‫ריחא‪ .‬ולכאורה יש לעיי בדבריה אמאי לא הזכירו עני‬
‫הזיעה והרי איירי אפילו כשמונחי בתנור בבת אחת איסור‬
‫והיתר ושניה מגולי‪.‬‬
‫ועיי בשו"ת אג"מ יור"ד ח"א סי' מ' שמוכח מדברי‬
‫הרמ"א האלו שבעלמא לא חוששי לזיעה אא"כ ידוע שיש‬
‫זיעה‪ .‬וכתב בזה שלעני מעשה לא להשתמש בזה לא בבת אח‬
‫ולא בזה אחר זה ולעני דיעבד אי לאסור אחר מעל"ע‪ ,‬אמנ‬
‫א אפה בתנור דביר יבשי שאי לחוש בה לזיעה אפשר‬
‫להתיר א& לכתחלה בזה אחר זה‪.‬‬
‫ומשמע מדבריו שס"ל דבסתמא אי לחוש לזיעה‪ ,‬אבל‬
‫מצד הזהירות כתב שלא להשתמש א& בזה אחר זה ובסי' נ"ט‬
‫נקט טפי שאי זיעה בתנורי דיד‪.‬‬
‫והנה במקו אחר הארכנו בעניני זיעה וניצוק בהבל‬
‫העולה מהאוכלי‪ ,‬והבאנו את דברי הב"ח החדשות ח"ב‬
‫סי'… שד בשאלה שהבאנו לעיל מדוע לא מצינו בפוסקי‬
‫סי' ק"ח שחששו לזיעה וכתב דכיוו שאיירי בתנור פתוח לכ‬
‫לא חששו לזיעה אבל אה"נ בתנור סתו יש זיעה‪ ,‬אלא שכתב‬
‫שבת הגדול תשס"ז ‪ -‬השימוש בחצובות כיריים ותנורים לפסח ולבשר וחלב ‪6 -‬‬
‫שמדברי התרה"ד גבי תלית בשר ע"ג חבת שמתבשלי בה‬
‫מוכח שי זיעה ג במקו מגולה‪.‬‬
‫אמנ היה מקו לדו איפכא דמוכח מדברי התרה"ד‬
‫דדוקא במקו מגולה יש זיעה דאז אי חו חיצוני שיעכב את‬
‫האדי מלהתעבות ולכ אי האדי הופכי לזיעה וממילא‬
‫כיו שאי זיעה בעי אי לחוש‪.‬‬
‫ב‪ .‬ולפ"ז יש לדו שמדינא אי לחוש לזיעה בתנורי‬
‫דיד כל זמ שהזיעה אינה נראית‪ .‬ומה שיש לדו בו לעני‬
‫נתיזות שניתזי על גבי הדפנות דאז דפנות התנור בולעות את‬
‫הרוטב ומתייבשות על גביו ונמצא שדפנות התנור בלועות‬
‫מבשר או מחמ!‪ .‬אלא שג בה א אי זיעה בתנור אי מה‬
‫שיעביר את הבלעו בחזרה לתו התבשיל‪ .‬והמציאות היא‬
‫שהוא מתייבש ונדבק מאד על גבי הדפנות ולא חוזר ונימוח‪.‬‬
‫אלא שאכתי יש לחוש למציאות הקיימת בשעת האפיה‬
‫שהעוגה גולשת ונדבקת ע"ג הדפנות ונמצא שה בלועי‬
‫חמ! וא השתמש בה בפסח יעבור הבלוע בחזרה אל‬
‫התבנית וג יתכ ששוב בפסח תגלוש עוגה של פסח ותיגע‬
‫בתנור‪ .‬ולעני חשש זה אי עצה אא"כ ילבנו את התנור‪.‬‬
‫ליבו בתנורי‬
‫ג‪ .‬וא באנו לדו לעני ליבו התנור יש לדו בזה בכמה‬
‫אנפי‪:‬‬
‫]א[‪ .‬תנור המצופה באמייאל – הא מועיל לו הכשרה‪.‬‬
‫]ב[‪ .‬הא התנור צרי ליבו חמור או די לו בהגעלה‪] .‬ג[‪ .‬הא‬
‫חו התנור חשיב כליבו‪] .‬ד[‪ .‬הא חשיב כליבו קל‪] .‬ה[‪.‬‬
‫תנור ע ניקוי עצמי ]המכונה "פירוליטי"[ הא דינו כליבו‬
‫חמור‪] .‬ו[‪ .‬מה הדי הזכוכית וחלקי הפלסטיק סביב הזכוכית‪.‬‬
‫והנה כשבאי לדו בשאלות אלו יש לחלק כל נידו‬
‫לגופו‪:‬‬
‫]א[‪ .‬לעני אמייאל – נקטינ שלעני בשר בחלב מועילה‬
‫לו הגעלה כמבואר לעיל … ולעני חמ! בפסח לא מועילה לו‬
‫הגעלה‪.‬‬
‫]ב[‪ .‬א התנור בלע היתר די לו בליבו קל אבל א בלע‬
‫איסור אזי תלוי אי היתה הבליעה א היתה רק ע"י זיעה א"כ‬
‫סגי בהגעלה‪ .‬אמנ א היתה נגיעה של בצק בדפנות בעינ‬
‫ליבו‪.‬‬
‫]ג[‪ .‬מסתבר וכ נהגו להורות שחו התנור חשיב כליבו‬
‫קל ומהני כל היכא דהיתרא בלע‪.‬‬
‫]ד[‪ .‬תנור "פירוליטי" שחומו רב מאד נקטו גדולי הוראה‬
‫שיש להחשיבו כליבו חמור‪ ,‬ומ"מ לעני השימוש בו לפסח‬
‫יש לעשות שאלת חכ‪.‬‬
‫]ה[‪ .‬הזכוכית לכאורה דינה שינוי במחלוקת א אינה‬
‫בולעת או שלא מועיל לה הגעלה אמנ יתכ שבכה"ג יועיל‬
‫ליבו כיו שחזינ שחומה רב ואינו חייס עליה‪.‬‬
‫שימוש בתנור לחלב ולהגעילו לבשר‬
‫ד‪ .‬יש לעיי הא יהיה מותר להשתמש בתנור לצור‬
‫שימוש חלבי ואח"כ להגעילו לצור שימוש בשרי‪ ,‬והנה‬
‫בשו"ע אור"ח סי' תק"ט בהלכות יו"ט מבואר דמותר ללב‬
‫ביו"ט כלי שאפו בו מאכל חלבי ולאחר הליבו ואפו בי‬
‫מאכל בשרי‪ .‬וכתב ע"ז המג"א דמכא משמע שמותר להגעיל‬
‫כלי מבשר לחלב וכ איפכא אלא שהעול נהגו לאסור בזה‪,‬‬
‫והביא טע לזה בש הלבוש דא באנו להתיר להגעיל מחלב‬
‫לבשר וכ איפכא נמצא שיהיה לו רק כלי אחד ויכול לבא לידי‬
‫תקלה ומצינו בגמ' חולי ח‪ :‬שהטבח צרי שיהיה לו ג'‬
‫סכיני מחשש שמא יטעה‪ .‬וכתב הפמ"ג שיש עצה להטרי&‬
‫את הכלי ולחזור למי שכנגדו‪ ,‬ובחת סופר כתב שאפשר‬
‫להכשיר את הכלי לצור פסח ואז להחליפו למי שכנגדו‪.‬‬
‫והנה ד המג"א דא"כ אמאי שרינ בשו"ע ללב מחלב‬
‫לבשר‪ ,‬וכתב דשאני כלי זה שכל שימוש הוא רק ע"י ליבו‬
‫ליכא למגזר הכי‪ .‬ויל"ע בכוונתו שהרי מניח עליו אוכלי‬
‫קוד הליבו‪ ,‬וביאר במחצית השקל שלפני השימוש מחמ‬
‫את התבנית או המחבת בחו כזה ששיעורו הוא ליבו קל‬
‫וממילא יש תמיד ליבו ואי לחוש שמא ישכח ויבשל בכלי‬
‫בלי שהכלי יעבור קוד ליבו קל‪.‬‬
‫ולפ"ז יש לדו בתנורי דיד שבכל פע יש ליבו קל‪,‬‬
‫ויתכ שאי בכלל זיעה שתאסור א"כ שמא יש להקל בליבו‬
‫חמור ]"פירולטי"[ להפו מחלב לבשר‪ ,‬דטעמו של המג"א‬
‫קיי בזה‪ ,‬וצ"ע‪ .‬אמנ באופ הרגיל עדי& טפי לא להשתמש‬
‫וכדלעיל מחשש תקלה וטעות‪.‬‬
‫עניני נ"ט בר נ"ט בשימוש בתנורי‬
‫ה‪ .‬ג אנו באנו לחוש לזיעה בתנורי יש לדו לעני‬
‫להשתמש בתנורי במאכל פרווה לצור אכילת ע בשר או‬
‫ע חלב‪ .‬והדבר נוגע לדיני נ"ט בר נ"ט‪ .‬וכגו שרוצה לאפות‬
‫בתנור חלבי פשטידה שהיא פרווה ולאכלה ע בשר‪ ,‬ויש לדו‬
‫בזה בכמה אנפי‪] :‬א[‪ .‬כשהתנור ב יומו‪] .‬ב[‪ .‬כשהתנור אינו‬
‫ב יומו ]ג[‪ .‬על ידי ליבו קל‪.‬‬
‫והנה א באנו לחוש לזיעה בתנורי א"כ יש לדו את‬
‫התנור כדי כלי שבלע על ידי זיעה ואי להשתמש בו לצור‬
‫בישול מאכל פרווה על מנת לאוכלו ע מאכל בשרי וכפי‬
‫שמבואר ביור"ד סי' צ"ה שאי עושי נ"ט בר נ"ט לכתחלה‪.‬‬
‫אמנ כשהתנור אינו ב יומו ואי לו אפשרות אחרת היכ‬
‫לאפות או לבשל הרי זה כעי מה שנתבאר בחכמת אד‬
‫שבאב"י יש להקל כשאי לו כלי אחר‪ .‬ויש לצר& לכל זה א‬
‫יעשה ליבו קל לתנור שמסתברא שאפשר להקל א& בב"י א‬
‫נצר& ג את הליבו הקל וג את הא שאי לחוש לזיעה‬
‫בתנורי דיד‪.‬‬
‫תנור קט ]טוסטר אוב[‬
‫ו‪ .‬כל הנידוני השייכי לעני תנור גדול שייכי ג באות‬
‫תנורי קטני דצרי לראות במוחש הא יש זיעה א לאו‪.‬‬
‫תנור ע טורבו‬
‫ז‪ .‬דיני אלו שכתבנו לעני השימוש בתנורי שיי בי‬
‫בתנורי רגילי ובי בתנורי שמותקנת בה מערכת לפיזור‬
‫שבת הגדול תשס"ז ‪ -‬השימוש בחצובות כיריים ותנורים לפסח ולבשר וחלב ‪7 -‬‬
‫החו ]"טורבו"[ דכיו שבשני סוגי התנורי המציאות הנוגעת‬
‫לעניני זיעה וריחא שווה‪ ,‬יש להתייחס לה בשווה‪.‬‬
‫מיקרוגל‬
‫ח‪ .‬וכל מה שדנו בו אינו שיי כלל לעני מיקרוגל‬
‫שכיו שדר פעולתו הוא לא על ידי חו אלא ע"י גלי‬
‫שמחממי את האוכל א"כ מצוי בו זיעה ויש לדו בכל מקרה‬
‫לגופו‪.‬‬
‫תנורי ע מערכת אדי‬
‫ט‪ .‬בשני האחרונות החלו לייצר בעיקר למקומות‬
‫הגדולי כגו מטבחי ציבורי וכדו' תנורי שמופעלי על‬
‫ידי מערכת אדי וזבה יש לוודא בכל מקרה לגופו א ישנ‬
‫אדי הנראי בשעת האפיה דאז יש בזה זיעה ממש ויש‬
‫להתייחס לזה ככל דיני בליעות בסירי וכו'‪.‬‬
‫י‪ .‬העולה מכל הנ"ל‪] :‬הצעת דברי ולעני דינא הדבר מסור לגדולי ההוראה שליט"א[‬
‫השימוש בחצובות‪:‬‬
‫א‪ .‬מנהג העול להשתמש בסירי חלביי ובשריי על גבי החצובות‪ ,‬אמנ יש להזהר שלא תהיה ממשות על גבי החצובות‬
‫והמדקדקי מייחדי לעצמ כירה נפרדת לצור בישול דברי חלב‪.‬‬
‫ב‪ .‬לעני פסח – מי שאי לו חצובה מיוחדת לפסח ינקה היטב את החצובה ויכסה אותה בנייר כ& עבה ודיו‪.‬‬
‫ג‪ .‬כריי קרמיות – עיי לעיל אות י"ז מש"כ בזה‪.‬‬
‫השימוש בתנורי‪:‬‬
‫ד‪ .‬מנהג העול באר! בישראל ע"פ הוראות גדולי הפוסקי לחוש לזיעה בתנורי ולכ מייחדי תא לחלב ותא לבשר‪ ,‬ולעני‬
‫מי שנהג ע"פ הוראת רבותיו בחו"ל להשתמש בתא אחד עיי מש"כ בפני‪.‬‬
‫ה‪ .‬לעני השימוש בפסח‪ ,‬נהגו עלמא שלא להשתמש בתנורי של חמ! לצור פסח‪ ,‬וא& בתנור שיש לו ניקוי עצמי‬
‫]"פירוליטי" המנהג שלא להשתמש בו‪ ,‬אמנ מי שמתארח אצל אד שיש לו הוראה לקולא בזה מסתבר דיכול לאכול מהאוכלי‬
‫המבושלי בתנור זה‪.‬‬
‫ו‪ .‬ויש בכל זה פרטי נוספי שיבוארו בעז"ה במק"א‪.‬‬
‫שבת הגדול תשס"ז ‪ -‬השימוש בחצובות כיריים ותנורים לפסח ולבשר וחלב ‪8 -‬‬