יום העצמאות

‫מועדי אייר ‪ -‬יום הזיכרון‪ ,‬יום העצמאות ויום ירושלים ‪ -‬יוצרים בעם ישראל סולם התעלות‬
‫חדש שעד לא מזמן לא הכרנו‪ .‬הוא מתחיל בהישרת המבט אל פני אלפי חללי מערכות‬
‫מלחמות ישראל והצהרת אמונים שנמשיך בכל כוחנו בדרך אותה סללו לנו בדמם‪ ,‬ממשיך‬
‫בחגיגות ההודיה הלאומיות על תקומתנו בארצנו לאחר אלפיים שנות ציפייה ומסתיים‬
‫ביציקת התוכן הרוחני הראוי למלאכת הקמת התשתיות החומריות לבניין החיים שאנחנו‬
‫מנסים לבנות פה‪.‬‬
‫עשרים וארבעה ימים מקשרים בין יום עצמאות המדינה ליום עצמאות הקודש ‪ -‬בין הכנת‬
‫היסודות הארציים ובין הכלתנו בהם חיי תורה שלמים‪ .‬הימים האלה משמשים לנו תזכורת‬
‫לכך שעם כל השמחה על היותנו בארצנו עודנו מחכים ומצפים לבית המקדש; שעם העובדה‬
‫שאנחנו כבר איננו בגלות ‪ -‬הגלות עדיין נשארה קצת בנו‪.‬‬
‫אנו מנסים בימים אלה לזכור שלא באנו הנה כדי לשיר בערגה שירי ארץ־ישראל‪ ,‬ואפילו לא‬
‫בשביל לגלוש בנחל חצצון ולטבול בעין עקב‪ .‬אנחנו לא נמצאים כאן כי ביום‪-‬עם‪-‬ראות‪-‬‬
‫טובה‪-‬רואים‪-‬מכאן‪-‬את‪-‬החרמון‪ ,‬והאמת שגם לא בגלל שיש כאן אחלה ביטוח לאומי ודמי‬
‫אבטלה אם נצטרך‪ .‬יום ירושלים מזכיר לנו שלא חיכינו אלפיים שנה כדי לנוח בשקט‬
‫ממסעות הצלב ולהחלים מהשואה‪ ,‬או להקים מדינה שיהיה סבבה לחיות בה‪ .‬לעם ישראל יש‬
‫משימה להשלים‪ ,‬ובשביל זה אנחנו פה‪ .‬כל התורות והאידיאלים הקדושים שקיבלנו בהר סיני‬
‫מחכים שנוציא אותם אל הפועל‪ ,‬ולמענם עשינו את כל הדרך הארוכה הזאת‪ .‬עלינו להמשיך‬
‫בכל הכוח קדימה‪ ,‬ולא להתפתות לשגרה השוחקת שמנסה להסיט את תשומת לבנו‬
‫מהמטרה‪.‬‬
‫יום ירושלים מגיע אחרי יום העצמאות כדי שלא נעיז לשכוח שבית המקדש עוד מחכה לנו‪,‬‬
‫כדי שלא נאבד לרגע את ייעודנו האמיתי ‪ -‬הקמת ממלכה של כהנים וגוי קדוש‪.‬‬
‫יום ירושלים שמח!‬
‫רונאל ונוה‪.‬‬
‫(‪([email protected] ,450-2084846‬‬
‫וכמובן ‪ -‬מזל טוב לבעלי השמחות ‪ -‬לחגי גולדברג‪ ,‬נעם ירדני ואיתמר אוחיון להולדת הבת‪,‬‬
‫ליוסי קליין‪ ,‬מתן קריספל‪ ,‬אלעד ויסברג (תאומים!) ונתנאל בר להולדת הבן ומנחם פסטרנק‪,‬‬
‫דורון עבאדי‪ ,‬יוני דרייר‪ ,‬איתן גולדשטיין‪ ,‬אריאל אלטלף‪ ,‬נתן גולדשמיט‪ ,‬נדב צבאח‪ ,‬מתן‬
‫מליחי‪ ,‬אליסף שטרן‪ ,‬ראובן סמואלס‪ ,‬שוקי שטרנברג‪ ,‬עמיחי פריס‪ ,‬נדב זוהר ואסף אודסר‬
‫לאירוסיהם‪ ,‬ולגלעד שלו‪ ,‬יעקב וקס ואדם ארבל לחתונתם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בהצלחה לכל מתגייסי מרץ‪ :‬אליאב איתם‪ ,‬שלומי אטדגי‪ ,‬שמואל בן‪-‬גד‪ ,‬בצלאל שפיר‪,‬‬
‫נעם קופרשמיד‪ ,‬אלון דלה‪-‬טורה‪ ,‬אליה שמח‪ ,‬אור‪-‬חי בטאש‪ ,‬נריה זאדה‪ ,‬מתן חורש‪ ,‬עידו‬
‫אסף‪ ,‬אורי ברזילי‪ ,‬ידידיה וחניש‪ ,‬רעי כהן‪ ,‬בניה כהן‪ ,‬הלל שור‪ ,‬מוטי בן ברוך‪ ,‬יחיאל חבאני‪,‬‬
‫נריה אונגר‪.‬‬
‫מתוך דברים שאמר הרב נתנאל צור בסעודת יום ירושלים לפני שנתיים‪.‬‬
‫ברוך ה' שזיכנו לחיות בדורות הגאולה השלישית שאין לה הפסק‪ ,‬לא רק במובן הכמותי אלא‬
‫גם מבחינה איכותית‪.‬‬
‫עניינו של יום ירושלים הוא ההודאה על נס יציאתנו ממוות לחיים ולחרות עולם‪.‬‬
‫מחג החנוכה למדנו יסוד הלכתי חשוב‪ .‬אמירת ההלל בחג תוקנה על נס הצלת היהודים‬
‫שניצחו את אויביהם הרבים (ולא נפלו ומתו בידם)‪ .‬אולם הדבר תמוה‪ ,‬שכן אם אמירת ההלל‬
‫היא הודאה על ההצלה מן המוות‪ ,‬מדוע אנו קוראים את ההלל במשך כל שמונת ימי‬
‫החנוכה‪ ,‬שהרי הטעם שחנוכה שמונה ימים הוא בגלל נס פך השמן והמנורה ובשביל נס‬
‫הניצחון היו צריכים לתקן הלל יום אחד בלבד? התשובה היא שמלבד אמירת הלל ותשבחות‬
‫על עצם העובדה שזכינו לחיות אנו מודים גם על אופן החיים בו זכינו לחיות‪ ,‬איזה סוג של‬
‫חיים הוענק לנו‪.‬‬
‫הוא הדין בנוגע ליום ירושלים‪ .‬כמו בחנוכה‪ ,‬גם כאן מלבד ההודאה על עיקר הניצחון הגדול‬
‫והיציאה ממוות לחיים אנו מודים על יציאה מחיים ריקים לחיים אדירים‪ ,‬חיי גאולת ירושלים‪.‬‬
‫מרן הראי"ה זצ"ל כותב במאמרו על ירושלים (מאמרי הראיה ב‪ ,‬ירושלים עמ' ‪ )698‬ש"כשאנו באים‬
‫לדבר על ירושלים אז שחו כל בנות שירי החול‪ ,‬כאבן ידמו כל רגשי תרבויות שונות לקוחות‬
‫מכל גויי נכר" ‪ -‬אין כלל חול בכל הקשור לירושלים ושום דיבור של חול לא יכול להתאים לה‪.‬‬
‫ירושלים היא נשמתנו‪ ,‬וכל הדיבורים לא יכולים לגעת בקצה קצה; ירושלים זה הקודש‪,‬‬
‫השכינה‪.‬‬
‫ירושלים היא עיר מוקפת חומה‪ .‬הרבה פסוקים בתנ"ך מתארים את חומת ירושלים ואף את‬
‫תהליך בנייתה ‪" -‬על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים" (ישעיה סב‪ ,‬ו)‪ ,‬אך הרמב"ם כותב‬
‫(מסכת כלים א‪ ,‬ו) שגם לאחר שנפלה חומת ירושלים לא בטלה קדושתה‪ ,‬על אף שעיקר קדושתה‬
‫אכן תלויה בחומה (עיירות המוקפות חומה קדושות יותר משאר חלקי ארץ ישראל‪ ,‬וירושלים‬
‫קדושה יותר משאר הערים המוקפות חומה)‪ .‬המשנה בוחרת לתאר את ירושלים דווקא‬
‫בביטוי "לפנים מן החומה"‪.‬‬
‫מה הוא עניינה של החומה? חז"ל (מגילה ה ע"ב) מסתפקים האם טבריה נחשבת עיר המוקפת‬
‫חומה מזמן יהושע בן‪-‬נון לעניין קריאת המגילה בפורים‪ ,‬והם מציינים שני מטרות בבניית‬
‫חומה; האחת היא הגנת העיר ‪ -‬לא רק הגנה פיזית מפני אויב גשמי‪ ,‬כי אם גם הגנה רוחנית‪:‬‬
‫למפגש עם קדושה נדרשים גבולות ברורים‪ ,‬ולא כל מאן דהו יכול להתקרב אליה ‪ -‬יש לנקוט‬
‫זהירות במגע איתה‪ ,‬כמו שצּוו הלווים על חנייתם סביב המשכן‪" :‬והזר הקרב יומת" (במדבר א‪,‬‬
‫נא)‪ .‬הסיבה השנייה אותה מזכירים חז"ל היא "לא מיגלו"‪ ,‬כלומר חומה כמונעת גילוי‪ ,‬דהיינו‬
‫שלפנים מן החומה ישנה מדרגה נסתרת‪ .‬הנסתר הוא צנוע; קודש הוא דבר פנימי‪ ,‬אין צורך‬
‫לחשוף אותו כלפי חוץ‪ ,‬להיפך‪ ,‬דוקא מה שלא ניגלה כלפי חוץ שייך לעומק החיים‪ .‬על פי‬
‫הטעם השני מסיקה הגמרא שטבריה איננה נחשבת לעיר מוקפת חומה‪ ,‬שכן היא מגולה‪,‬‬
‫ולא קיימת בה מידת הצניעות כשם שיש בירושלים‪.‬‬
‫עניין זה מתבטא בנבואת זכריה על העתיד לבוא‪" :‬פרזות תשב ירושלים מרוב אדם ובהמה‬
‫בתוכה‪ ,‬ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה" (זכריה ב‪ ,‬ח‪-‬ט) ‪ -‬לעתיד‬
‫לבוא ירושלים לא תהא יותר מוקפת חומה‪ ,‬מאחר ולא יהיה טעם בכזו ‪ -‬לא יקומו עליה‬
‫אויבים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬החומה לא תוכל כלל להכיל את כל היושבים בה‪ ,‬שילכו ויתרבו‪ .‬גם‬
‫לטעם שמירת הקודש פנימה מתייחסים דברי זכריה‪" :‬ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש" ‪ -‬אין‬
‫צורך בחומת הגנה‪ .‬בזמן הגאולה השלימה הקודש כבר לא יהיה זקוק יותר לשמירה ‪ -‬תאיר‬
‫חומת ה"לא מגליא" אש הנסתר הבוערת בירושלים‪ .‬האש הזו היא בעירת הגאולה של‬
‫הקודש‪ .‬ירושלים היא הפנימיות של עם ישראל וארץ ישראל‪ ,‬קדושתה היא המקור לכל‬
‫החיים‪ ,‬כל צדדי האנושות יתרוממו מתוך מדרגת חומת האש של ירושלים‪ .‬המלבי"ם מסביר‬
‫שהפסוק "ישועה ישית חומות וחל" (ישעיה כו‪ ,‬א) מלמד שלעתיד לבוא בחומת ירושלים ישים‬
‫הקב"ה את הישועה ‪ -‬זו מדרגתה הפנימית של ירושלים איתה אנו זוכים להיפגש‪ ,‬הפנימיות‬
‫הגדולה שהיא מקור כל החיים ‪" -‬בית חיינו" (ברכות שלאחר ההפטרה)‪.‬‬
‫"על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו" (ישעיה סב‪ ,‬ו) ‪-‬‬
‫שם על החומות יושבים האנשים הגדולים‪ ,‬אבלי ציון העוסקים בתורה ששאיפתם ופועלם‬
‫הם שהחומה תיהפך מחומה פיזית לחומת אש‪ ,‬מחומה של פחד מהחיצוניות לחומת בערה‬
‫פנימית של הקודש המפיחה חיים באומה כולה ‪" -‬יום ולילה לא ישבותו" (בראשית ח‪ ,‬כב)‪,‬‬
‫עוסקים ב"תורת ה' תמימה" (תהלים יט‪ ,‬ח) שמציון תצא‪' .‬אנשי ירושלים' שיושבים‪ ,‬מצפים‪,‬‬
‫מתפללים ומאמינים ‪ -‬בזכותם ירושלים תשוב ותבנה ועם ישראל ילך ויגאל‪ ,‬במהרה בימינו‬
‫אמן‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הרב מישאל רובין‬
‫שק"ם פלוגתי בשבת‬
‫שאלה‬
‫בפלוגה קיים שק"מ המוכר לחיילים בשבת‪,‬‬
‫לדתיים יש הסדר מיוחד שהם מקבלים‬
‫מצרכים ומשלמים במוצאי שבת‪ .‬האם‬
‫מותר לקבל מצרכים ולשלם במוצאי שבת?‬
‫תשובה‬
‫מותר לקנות בשבת בשק"מ ויאמר לאחראי‬
‫על המכירות שישלם מיד במוצאי שבת‪.‬‬
‫ואפילו אם המוכר רושם‪ ,‬לעצמו הוא רושם‬
‫ומותר‪ ,‬ומידת חסידות היא להימנע מכך אם‬
‫הוא רושם‪ .‬הגר"מ אליהו הוסיף שאין לדבר‬
‫בשבת במושגים "לקנות" "למכור" וכו' אלא‬
‫"תשאילני"‪.‬‬
‫דחיית קבלת שבת בתעסוקה מבצעית‬
‫שאלה‬
‫האם יש לדחות את קבלת השבת כמה‬
‫שיותר כדי שלא תחול שבת כשהחיילים‬
‫מבצעים את המלאכות (לצורך פיקוח נפש)?‬
‫תשובה‬
‫שמעתי ממו"ר הגר"א נבנצל (בשם הגרש"ז‬
‫אויערבך זצ"ל) והגר"ד ליאור שכדאי לומר‬
‫לחייל שלא לקבל שבת‪ ,‬והיא תחול ממילא‬
‫דקה לפני השקיעה‪ .‬הגר"מ אליהו ענה לי‬
‫שאין בכך שום נפקא מינה והחיילים‬
‫העסוקים בפעילות מבצעית יכולים לקבל‬
‫שבת בזמן המופיע בלוחות‪.‬‬
‫במקרה והחיילים קבלו משימה ביטחונית‬
‫או מתחילים סיור ממונע קצת לפני שבת‪,‬‬
‫שתי אפשרויות עומדות לפניהם‪:‬‬
‫א‪ .‬להתפלל ערבית וקבלת שבת לפני זמן‬
‫כניסת שבת המופיע בלוחות‪ ,‬לקדש‬
‫ולאכול ובכך לקבל שבת מוקדם‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא לקבל שבת מוקדם ולהמתין‬
‫שהשבת תכנס מאליה (ברם‪ ,‬לאחר מכן‬
‫לא תהיה להם שום אפשרות להתפלל‬
‫ולקדש)‪.‬‬
‫ושמעתי מהגר"ד ליאור שפסק כאפשרות‬
‫א'‪ ,‬למרות שאם החיילים מקבלים שבת‬
‫מוקדם יתחילו בעצם הסיור הממונע או‬
‫הפעילות לפני זמן כניסת שבת המופיע‬
‫בלוחות‪.‬‬
‫עליית משמר בשבת‬
‫שאלה‬
‫נהוג בצה"ל בכל ימות השבוע לקיים עליית‬
‫משמר לפני שמירה‪ .‬האם מותר לערוך‬
‫עליית משמר בשבת אחה"צ לצורך שמירה‬
‫לילית של מוצאי שבת?‬
‫תשובה‬
‫שמעתי ממו"ר הגר"א נבנצל שמותר לערוך‬
‫עליית משמר ואם הציודים השייכים‬
‫לשמירה נמצאים באפוד (למרות שהם‬
‫מוקצה) מותר לקחתם לעליית משמר‪ .‬כך‬
‫שמעתי גם מהגר"מ אליהו‪ .‬הגר"ד ליאור‬
‫פסק שיש כאן בעיה של הכנה מקודש לחול‬
‫ויש להימנע מכך‪.‬‬
‫שינוי בעוצמת האש ע"י יהודי בשבת‬
‫שאלה‬
‫יהודי שינה את גודל האש של תבשיל‬
‫בשבת‪ .‬מהו דין התבשיל?‬
‫תשובה‬
‫אם התבשילים מבושלים כל צרכם ועומדים‬
‫ע"ג האש יש להקל ומותר לאוכלו‪ .‬כך‬
‫שמעתי מהגר"א נבנצל והגר"ד ליאור‪.‬‬
‫הגר"מ אליהו פסק שהתבשיל נאסר‪.‬‬
‫הוספת מים בתבשיל בשבת‬
‫שאלה‬
‫מהו דין תבשיל שנוספו בו מים בשבת?‬
‫תשובה‬
‫אם המים עומדים על האש מותר‬
‫לאשכנזים‪ ,‬ואם לאו אסור לכו"ע ליהנות‬
‫מהתבשיל בשבת‪ .‬כך שמעתי ממו"ר הגר"א‬
‫נבנצל‪ .‬הגר"מ אליהו פסק שאם הוסיפו את‬
‫המים רק על מנת שהתבשיל לא יישרף‪,‬‬
‫מותר ליהנות ממנו‪ .‬הגר"ד ליאור פסק שגם‬
‫במקרה זה אסור‪.‬‬
‫דין כלים שבשלו בהם בשבת‬
‫שאלה‬
‫האם כלים שבישלו בהם בשבת צריכים‬
‫הגעלה?‬
‫תשובה‬
‫שמעתי ממו"ר הגר"א נבנצל שאפשר להקל‬
‫להשתמש בכלים ללא הגעלה במוצאי שבת‬
‫(כי גם המאכל אסור רק כדי שיעשו)‪ .‬הגר"מ‬
‫אליהו והגר"ד ליאור פסקו שמן הדין לא‬
‫צריך הגעלה ואפשר להחמיר מדין חינוך‬
‫(כדי שהדבר לא יחזור על עצמו)‪.‬‬
‫שימוש במשחה בשבת‬
‫שאלה‬
‫האם מותר להשתמש במשחה בשבת לשם‬
‫הפגת יובש וכאבים?‬
‫תשובה‬
‫שמעתי ממו"ר הגר"א נבנצל והגר"ד ליאור‬
‫שאם הכאב חזק מותר לשים משחה‪ ,‬ויזהר‬
‫שלא למרוח בצורת שכבה חלקה אלא ישים‬
‫בלי למרוח או יבליע בעור (הרב נבנצל‬
‫מוסיף שאם העור יבש וסדוק והכאבים‬
‫גדולים עד שגופו נחלש מכך מותר לשים‬
‫משחה)‪ .‬דעת הגר"מ אליהו להקל רק אם‬
‫הכאבים חזקים במיוחד עד שהחייל נפל‬
‫למשכב‪.‬‬
‫מעט מן הסוגיות הנלמדות בימים אלו בישיבה‪,‬‬
‫והפעם בעניין ברכת האירוסין‪.‬‬
‫בגמרא מובא דיון קצר בדבר ברכת‬
‫האירוסין ‪ -‬הברכה אותה מברכים בשעת‬
‫הקידושין‪ ,‬הנערכים כשנה לפני מועד‬
‫החתונה‪ .‬בנוסח הברכה מצינו שני‬
‫גרסאות ‪ -‬עם ובלי חתימת ברכה‪ .‬הגמרא‬
‫מסבירה שהחותמים סוברים כי הברכה‬
‫במהותה ברכת‪-‬הודאה היא‪ ,‬ושאינם‬
‫חותמים דעתם כי נתקנה על הקדושה‪,‬‬
‫ומספר דעות בהסבר הדבר ‪ -‬דעת רש"י‬
‫אינה ברורה דיה‪ ,‬אם כי ניתן לומר‬
‫שלשיטתו אכן נתקנה על הקדושה‪,‬‬
‫כברכת שבח‪ .1‬לרמב"ם מבואר במפורש‬
‫שמדובר בברכה כברכת‪-‬מצוות‪.2‬‬
‫הרמב"ן מתקשה בנוסח הברכה‪,‬‬
‫שמנוסחת כברכה על איסור ‪ -‬איסור‬
‫עריות‪ ,‬וכן כברכה על דבר ‪ -‬היתר ייחוד‪,‬‬
‫שאינו נעשה מיד עם אמירתה‪ .‬הוא מעלה‬
‫אפשרות אחת לתרץ שפשר הניסוח נעוץ‬
‫‪ 1‬אם כי לא מוכרח לומר כך‪ ,‬זה אינו אלא‬
‫דיוק אפשרי בדבריו‪.‬‬
‫‪ 2‬משמעות הדבר היא שברכה זו מחוייבת‬
‫להיות 'עובר לעשייתן'‪ ,‬דהיינו נאמרת לפני‬
‫עשיית המצווה ממש‪ ,‬וכן שעליה להיאמר‬
‫על ידי החתן והכלה (להוציא שליח)‪,‬‬
‫ובמקרים מסויימים גם בפני מניין אנשים‪.‬‬
‫בחשש שמא יבואו השומעים להתבלבל‬
‫ולהסיק כי הכלה מותרת לארוסה מיד עם‬
‫אמירת הברכה‪ .‬בנוסף אליה הוא מביא‬
‫תירוץ שני‪ ,‬לפיו על אף שהצדיקו‬
‫האירוסין ברכת‪-‬מצוות רגילה לא‬
‫התאפשר לתקן כזו היות וחצי המצווה‬
‫(חתונה) נעשית בנפרד ובפער זמן‬
‫משמעותי מחצי המצווה הראשון‬
‫(אירוסין) ועל כן ניסחוה בלשון שונה‬
‫מעט‪ ,‬המכוונת יותר על עצם קדושתן של‬
‫ישראל‪.3‬‬
‫מדברי הרשב"א‪ ,‬הרי"ד והראב"ד נראה‬
‫שהסכימו כדעת הרמב"ם שמדובר‬
‫בברכת‪-‬מצוות‪ ,‬רק בשינוי קטן את זמנה ‪-‬‬
‫מקודם למצווה לאחרי עשייתה‪ .‬טעם‬
‫‪ 3‬הבנתו כך נעשית לאור יישוב דבריו כאן‬
‫עם פירושו למסכת פסחים‪ ,‬שם כתב כי על‬
‫ברכת האירוסין (מלבד בקידושי ביאה‪,‬‬
‫מטעם 'ולא יראה בך ערות דבר') להיאמר‬
‫'עובר לעשייתן'‪ ,‬וכברכת‪-‬מצוות לכל דבר‪.‬‬
‫הבנה אפשרית אחרת היא לומר שכוונתו‬
‫אינה לשינוי הנוסח בלבד כי אם לעצם מהות‬
‫הברכה מברכת‪-‬מצוות לברכת‪-‬שבח‪ ,‬ובדיני‬
‫ברכת‪-‬מצווה‪ ,‬בדומה לשיטת ר' משה‬
‫פיינשטיין בדעת הרא"ש‪.‬‬
‫הדבר מקורו בחשש שמא תחזור האשה‬
‫בה מרצונה להינשא לארוסה‪ ,‬ויגרור‬
‫הדבר למפרע ברכה לבטלה‪ .‬סיבה נוספת‬
‫מעלה הרשב"א‪ ,‬והיא שהניסוח אינו כזה‬
‫המצריך 'עובר לעשייתן'‪.4‬‬
‫הריטב"א‪ ,‬בשונה מכולם‪ ,‬מפרש שברכת‬
‫האירוסין ברכת‪-‬שבח היא‪ ,‬זאת הוא‬
‫מוכיח מלשון הברכה ומהמנהג לברך‬
‫לאחר הברכה ועל ידי הרב‪ .‬בסוף דבריו‬
‫הוא מביא אף את דעת ר' יחיאל מפאריס‪,‬‬
‫המסביר שישנם שתי ברכות שונות ‪-‬‬
‫ברכת‪-‬מצוות‪ ,‬הלא היא ברכה על מצוות‬
‫הקידושין‪ ,‬וברכת‪-‬שבח‪ ,‬שהיא היא ברכת‬
‫האירוסין‪.5‬‬
‫שיטה נוספת היא לרא"ש‪ ,‬שלאחר שכותב‬
‫כי יש הנוהגים לברך לפני ויש שאחרי ‪-‬‬
‫‪ 4‬היות ובכל המצוות מזכירין בברכתן עשיית‬
‫המצווה‪ ,‬וכאן לא מברכים 'אשר קדשנו‬
‫לקדש את האשה'‪ .‬לגבי הגמרא בפסחים‬
‫משם כולם מקשים‪ ,‬האומרת שמלבד טבילה‬
‫וקידושי ביאה לא קיימת ברכת‪-‬מצוות‬
‫שאינה 'עובר לעשייתן'‪ ,‬ניתן ליישב שלא‬
‫דיברה הגמרא על מצוות התלויות באדם‬
‫אחר‪ ,‬או לחלופין כמו שמתרץ רעק"א בדברי‬
‫הראב"ד שבאמת אם בדיעבד ברך האיש‬
‫קודם למצווה ולא חזרה בה האשה הרי‬
‫שהברכה תקפה‪.‬‬
‫‪ 5‬כך גם פירש את דעתו הרשב"ץ‪ .‬דבריו‬
‫מבליטים את דעת הריטב"א שמדובר‬
‫בברכת‪-‬שבח כללית על עצם מושג‬
‫הקידושין‪ ,‬ולא על המצווה הספציפית‬
‫שמבצעים אותם אנשים באותו רגע‪.‬‬
‫מפאת הנוסח והמנהג לברך לאחר‬
‫הקידושין‪ ,‬הוא מוסיף לשאול על פשר‬
‫הניסוח יוצא הדופן של הברכה‪ ,‬ומסיק‬
‫לבסוף גם הוא שמדובר בברכת‪-‬שבח‪.6‬‬
‫ברם‪ ,‬באגרת אחרת ששלח מביא את‬
‫שכתב הרי"ף שצריך לברך לפני המצווה‬
‫וכותב שכך ראוי לעשות ואף יש למחות‬
‫בנוהגים אחרת‪ .‬באופן פשוט ניתן להסביר‬
‫כגר"א‪ ,‬שלא מנסה ליישב את הסתירה‬
‫ומעדיף להסביר שבאמת נכתבה‬
‫התשובה לאחר הפירוש ויש לנקוט‬
‫כמותה‪ .‬בהפוך לו נראה שיש להבין את‬
‫בעל התבואת־שור‪ ,‬שכותב באופן קיצוני‬
‫מכולם שלרא"ש כלל אין ברכת האירוסין‬
‫מוטלת על החתן אלא על הציבור‬
‫הנועדים במקום‪ ,‬ומהתעלמותו מהשוני‬
‫בין המקורות יש להסיק שאף הוא נוקט‬
‫כדברי הרא"ש במקום אחד בלבד ‪-‬‬
‫המוקדם יותר‪ .‬בפירוש הקרבן־נתנאל‪,‬‬
‫בשונה מהם‪ ,‬כן מיישב את הבעיה‪,‬‬
‫ומסביר שאין פירושו כאן עוסק אלא‬
‫בדיעבד‪ ,‬ולכתחילה כוונתו היא שינהגו‬
‫כנאמר בתשובתו‪ .‬ר' משה פיינשטיין נוקט‬
‫‪ 6‬בניגוד למשתמע מדברי הרמב"ן והרמב"ם‪,‬‬
‫לרא"ש אין מצוות 'כי יקח איש אשה' כי אם‬
‫אמצעי בלבד לקיום מצוות פריה ורביה‪,‬‬
‫שאין כל חיוב על האדם לעשותה אם אין‬
‫רצונו בכך‪ ,‬ובמקרים מסוימים ביכולתו אף‬
‫'לעקוף' אותה‪ ,‬כגון בנישואי פילגש וכד'‪.‬‬
‫הלכך את סברתו יש להבין כראיית המצווה‬
‫כחסרת משמעות 'מצוותית' מספקת כדי‬
‫לברך עליה ברכת‪-‬מצוות‪.‬‬
‫דרך שלישית‪ ,‬ואומר כי לרא"ש הברכה‬
‫היא ברכת‪-‬שבח על המצווה‪ ,‬כלומר‬
‫שבמהותה היא ברכת‪-‬שבח‪ ,‬אך בדיניה‬
‫יש לעשות כברכת‪-‬מצוות‪ .7‬נפקא מינה‬
‫להגדרה זו ביחס לתשובת הרא"ש תהיה‬
‫בדיעבד ‪ -‬אם לא ברך לפני המצווה יוכל‬
‫למפרע לברך אחריה‪ ,‬וכקרבן־נתנאל‪.‬‬
‫על פניו נראה שלהלכה פסק המחבר‬
‫בשלחן־ערוך כרמב"ם‪ ,8‬אולם הן‬
‫בבית־שמואל‬
‫והן‬
‫בחלקת־מחוקק‬
‫הסבירוהו כתירוץ הקרבן־נתנאל ושכמותו‬
‫ברא"ש‪ ,‬שפסיקתו לברך 'עובר לעשייתן'‬
‫עוסקת בלכתחילה בלבד‪ ,‬ויוצא האדם‬
‫בדיעבד גם אם נאמרת הברכה לאחר‬
‫הקידושין‪ .9‬הרמ"א חולק על המחבר‬
‫וכותב כי יש לתת לרב לברך‪ ,‬וכמו כן אם‬
‫לא ברכו לפני הקידושין ניתן לברך‬
‫מאוחר יותר בנישואין‪.10‬‬
‫‪ 7‬שלא כמו הרמב"ן‪ ,‬שלדידו זו ברכת‪-‬מצוות‬
‫במהותה אך בנוסח של ברכת‪-‬שבח‪.‬‬
‫‪ 8‬מלבד פסיקתו לברך הברכה לכתחילה‬
‫בפני עשרה‪.‬‬
‫‪ 9‬אך גם לזו יש גבול‪ ,‬ובנישואין כבר אין‬
‫יכולים לברך‪ ,‬בניגוד לרמ"א; אפשר להסביר‬
‫שכתבו כך בנוסף לדברי המחבר‪ ,‬כי סברו‬
‫שמכל מקום יש לחשוש לדעת הרשב"א‬
‫וסיעתו‪.‬‬
‫‪ 10‬ניתן להסבירו בשני פנים ‪ -‬או לומר כי‬
‫חלק על השלחן־ערוך לגמרי ופסק כרא"ש‪,‬‬
‫שמדובר בברכת‪-‬שבח לכל דבר‪ ,‬או להסביר‬
‫שברכת הרב היא כדי שלא יתביישו אלו‬
‫שאינם יודעים לברך‪ ,‬כמו שמסבירים הט"ז‬
‫והבית־שמואל‪ ,‬והברכה ניתנת להיאמר‬
‫לאחר החופה מפני שבדומה למצוות לולב ‪-‬‬
‫כל זמן שהמצווה מתקיימת אפשר עדיין‬
‫לברך עליה‪ ,‬כפי שמבאר הגר"א‪ ,‬ומאחר‬
‫שמצוות הקידושין מתקיימת סוף סוף בשני‬
‫חלקים‪ ,‬כרמב"ן‪ ,‬ניתן גם בחלק השני של‬
‫הנישואין עוד לברך עליה‪.‬‬
‫עזריה שורק ש"ה‪ ,‬קורס קצינים בנח"ל חרדי‬
‫"גם אם יראה מישהו ליהודים את הארץ המובטחת הם ילעגו לו‪ ,‬משום שהם שוקעים בייאוש‪,‬‬
‫אף על פי כן אני יודע היכן נמצאת אותה ארץ‪ :‬היא נמצאת בתוכנו" (הרצל)‬
‫בתקופה האחרונה אני מתכונן לקראת סיור שאני מעביר לצוות שלי בהר הרצל‪ .‬בין ההכנות‬
‫הלכתי לסיור מקדים בהר‪ .‬הגעתי כמה ימים אחרי יום העצמאות‪ ,‬וראיתי פועלים מפרקים את‬
‫הטריבונות‪ .‬תמיד ידעתי שעושים את הטקס ברחבה שבה קבור הרצל‪ ,‬אבל פתאום ראיתי את‬
‫הכל מול העיניים והתפלאתי ‪ -‬הקבר הוא הבמה‪ ,‬הזמרים והמופיעים ממש מסתובבים ליד‬
‫הקבר‪ ,‬לא מסתירים אותו ולא מכסים אותו‪ ,‬הריבוע השחור והריק עם הכיתוב הרצל בולט‬
‫בתוך המופע‪.‬‬
‫ברור לכולם שרצף האירועים בימים האלה קשורים אחד בשני‪ ,‬יום השואה‪ ,‬הזיכרון‪ ,‬העצמאות;‬
‫ש"ואומר לך בדמייך חיי‪ ,"..‬אבל לא הגזמנו קצת?! הר הרצל זה בית קברות‪ .‬אמנם בית קברות‬
‫שכל אחד מאתנו שעובר בו חש תחושת גאווה‪ ,‬מנפח את החזה ואומר "אלה הילדים שלנו‪,‬‬
‫בזכותם אנחנו כאן ‪ -‬חזרנו הביתה"‪ ,‬אבל זה בית קברות‪ .‬רבים קוראים להר הרצל 'הפנתאון‬
‫הלאומי'‪ ,‬ככה זה צריך להיות‪ ,‬שאת המוות אנחנו מקדשים? ובכלל פנתאון זה מונח שמבטא‬
‫עבודה זרה‪ .‬הכוהנים בפרשת אמור דוקא מציבים לנו מראה אחרת‪ .‬להם אסור להיות כאן‪ .‬והם‬
‫אלה שמתעסקים במה שקדוש‪...‬‬
‫במהלך הסיור המקדים חשבתי שלפחות מבחינתי‪ ,‬במקום 'הפנתאון הלאומי' אפשר לקרוא‬
‫להר הרצל 'הר הזהות הישראלית'‪ .‬מקום לשאול שאלות‪ ,‬לתהות‪ .‬לבכות ולשמוח על המקום‬
‫שהחברה שלנו נמצאת בו‪ .‬מקום שבהסתכלות נכונה יכול להעצים את תחושת הזהות‬
‫הישראלית‪ ,‬לעזור לגבש תחושת שליחות‪ .‬ז'בוטינסקי שקבור לא רחוק מהרצל‪ ,‬ועד שאשכול‬
‫השכיל להעלות את העצמות שלו‪ ,‬לומר שלכל אחד יש מקום בהר הרצל‪ ,‬בזהות הישראלית‬
‫הזאת‪ .‬אתה מסתובב ליד 'מדרגת ההלכה'‪ ,‬וחש את התסכול של אלה שהרגישו יהודים שם‪,‬‬
‫ופה הם נשארים 'גויים' ‪-‬לאן הם שייכים?! אתה מגיע לקבר של רבין ובוכה לאן הידרדרנו;‬
‫ומסיק שעוד לא למדנו את הלקח כי המקום מלא במצלמות אבטחה ושלטים שאוסרים‬
‫להתקרב כדי שלא ישחיתו את הקבר‪ .‬מצד שני הנה אנחנו פה כמעט שני עשורים אחרי ולא‬
‫הייתה מלחמת אחים‪ .‬חיים ביחד‪ ,‬מסתערים על אותה כיפה‪ .‬ישנים באותה שוחה‪ .‬אני יורד‬
‫לחלקה החדשה ותוהה מי אלה בעצם גדולי האומה? וכל שם שהיית בהלוויה שלו‪ ,‬או שקשור‬
‫לישיבה גורם לך להרגיש שייך‪ .‬והילה בצלאלי ליד משה נפתלי‪ .‬לא צריך לדקדק בניסוח ‪-‬‬
‫"בעת מילוי‪/‬שירות‪/‬בקרב" הם מסרו את הנפש‪.‬‬
‫אתה מסתובב בהר עם רוח צה"ל ביד ועל כל מילה שכתובה בו יש קבר וסיפור; ומרגיש‬
‫שבעצם אנחנו מתקדמים למקום טוב‪ .‬אני מכיר את העם הזה‪ ,‬אני מכיר את החיילים האלה‪,‬‬
‫אני רואה אותם איתי‪ .‬לידי‪ ,‬מולי‪ .‬מסתכל להם בעיניים‪ .‬ורואה את מה שלפעמים הם לא יודעים‬
‫לנסח במילים‪ .‬ואני נזכר ברב אויערבך שהיה בא לכאן להתפלל על קברי צדיקים‪.‬‬
‫אז לא מצאתי תשובה בקשר לטקס ליד הקבר של הרצל‪ ,‬אבל מצאתי עוד הרבה שאלות‬
‫שנותרו ללא תשובה‪ .‬טוב‪ ,‬זהות ישראלית כבר אמרנו‪ ,‬אף אחד לא דיבר על תשובות‪.‬‬
‫אורי ממן ש"ב‬
‫"היי מיישה!" היו קוראים אליו חבורת השיכורים מהכיכר‪" ,‬הרוצה אתה להשֹתכר רובל‬
‫אחד?"‬
‫"ודאי"‪ ,‬היה נאנח מיישה‪ ,‬שואב המים הזקן של הכפר‪" ,‬ואיזה שירות ברצונכם לקבל הפעם‬
‫תמורתו?"‬
‫"גש הנה מיישה‪ ,‬קח את הדלי הישן ושאב לנו מעט מים בכדי להשקות את הגדיים" קראו‬
‫אליו וצחוקם מתגלגל‪.‬‬
‫ומיישה היה ניגש‪ ,‬מרים את הדלי הישן שחור גדול פעור לו בתחתיתו‪ ,‬ומתחיל במלאכת‬
‫השאיבה לקול צחוקם של חבורת השיכורים ועימם כמה ילדים שנאספו לראות את המחזה‪:‬‬
‫מיישה שואב ומרים‪ ,‬ומוליך לו לאיטו את הדלי המטפטף עד שמגיע לשוקת הגדולה‪ ,‬אליה‬
‫מערה את טיפות המים האחרונות שנשארו בדלי‪" .‬הא לך הרובל‪ ,‬זקן שוטה שכמותך" היו‬
‫מפטירים לעברו הללו בלעג‪",‬הן מידי שבוע חוזר על עצמו מחזה מבדר זה‪ ,‬והלה לא השכיל‬
‫להבין כי מליצה היא זו?!"‬
‫"אמור נא לי מיישה" שאלו פעם אחד החנוונים‪" ,‬האמנם אדם ריק אתה? ומדוע זה תיתן‬
‫שישימוך ללעג ברחוב העיר? וכי איזו תועלת תצמח לך משאיבה זו?"‬
‫"אומר לך ידידי" השיבו הזקן בנחת‪" ,‬לא תועלת אחת תעלה מפעולה זו כי אם שלוש‪.‬‬
‫הראשונה היא הרובל אותו אני משתכר‪ ,‬אמנם לועגות לי הבריות אך בסוף היום פרנסה יש‬
‫לי בכיסי‪.‬‬
‫תועלת שניה בדבר‪ ,‬שהרי מעט מים בכל זאת מגיעים בסוף הדרך וממלאים את השוקת‪.‬‬
‫ןהתועלת השלישית"‪ ,‬ענה בשלווה לתדהמת בן שיחו‪" ,‬שהדלי‪ ,‬ידידי‪ ,‬נהיה נקי‪"...‬‬
‫ואנחנו‪ ,‬בכל מועד ומועד מתרוממים אנו אל על‪ ,‬לומדים על מהות החג ומה מתחדש‬
‫ברגעים הללו‪ ,‬אולם על פי רוב לא מצליחים לשמר את אותן תובנות ותחושות גם לאחריו;‬
‫ובזמן הלימוד ‪ -‬משתקעים בסוגיה‪ ,‬מבררים ומתווכחים עד לפרטי פרטים‪ ,‬אך לא תמיד‬
‫עולה בידינו לזכור את הדברים לאורך זמן; ובתפילה יש פעמים והמילים מלאות משמעות‬
‫עבורנו‪ ,‬הריכוז עצום‪ ,‬אנו מקבלים קבלות ומתחרטים בכל לב‪ ,‬אבל עוד רגע נדמה שגם‬
‫תפילה זו חלפה ועברה לה כבר‪.‬‬
‫ושואב מים זקן מזכיר לנו בחיוך סבלני שבכל חג ובכל תוספות‪ ,‬בכל סוגיה ובכל תפילה‪ ,‬בכל‬
‫אלה טמון שכר בכל רגע ורגע‪ ,‬ישנו ערך לכל שנייה‪ ,‬ואף חלק מסוים גם ימשיך איתנו הלאה‬
‫ויקבע בזיכרון ומעשה לאורך זמן‪.‬‬
‫אולם החשוב מכל ‪ -‬בכל פעולה ופעולה "הדלי‪ ,‬ידידי‪ ,‬נהיה נקי"‪.‬‬
‫זמן קיץ הבעל"ט נפתח ברוב ראבק‬
‫וצהלולים‪ .‬עשרות פרסומות המעטרות‬
‫את לוחות המודעות בישיבה קוראות‬
‫לתלמידים להוציא ממיטב זמנם‬
‫ומזּומנם על מגוון האטרקציות‬
‫המקומיות ‪ -‬שחיות בוקר בבריכה‪,‬‬
‫הדרכות במירב הישיבות התיכוניות‪ ,‬נס‬
‫קפה אמיתי (מוקצף!) מבית האחים‬
‫ברודר‪ ,‬טּונֹות מבית האחים ברודר‪,‬‬
‫אמגזיות מבית האחים ברודר ועוד ועוד‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬אין כמו זמן קיץ בשביל לשקוע‬
‫באוהלה (הממוזג) של תורה‪.‬‬
‫ל"ג בעומר זכה השנה למספר שדרוגים‬
‫משמעותיים‪ :‬ראשית החל הערב בלימוד‬
‫משותף של בני הישיבה עם חיילי‬
‫דוכיפת שמשרתים בסמוך; את הלימוד‬
‫הנחו והובילו בעוז חיילי ההסדר‪,‬‬
‫שהרביצו בנו מעט תורה ממיטב בתי‬
‫המדרש בארץ‪ .‬בהמשך הדלקנו מדורה‬
‫גדולה‪ ,‬רקדנו קצת בסגנון המכונה‬
‫הר־המור‪ ,‬ושרנו שירים ומייד התחרטנו‬
‫עליהם (ומעשה שהיה כך היה‪ :‬עת שרנו‬
‫את 'שיר ההלך'‪ ,‬הידוע יותר בכינויו‬
‫'עוד חוזר הניגון'‪ ,‬נדהמנו לגלות ששיר‬
‫זה ממש הוא הוא הגורם היותר מפריע‬
‫להופעת השכינה בכנסת ישראל‪ ,‬וזאת‬
‫ע"י חדירת מו"ר רה"י לעומק הפשט של‬
‫השיר‪ ,‬שטומן בחובו רעיונות שטניים‬
‫של הבל ורעות רוח פרי דמיונם של‬
‫פריצים נושאי דגל ההפקרות ‪ -‬בתקווה‬
‫שלא יחזור עוד הניגון‪ .‬השיעור כמובן‬
‫הוקלט ‪ -‬רוצו לשמוע)‪.‬‬
‫יום העצמאות (שערכו ידוע ‪ -‬עיינו אורות ישראל‬
‫פ"ד‪ ,‬שיחות הרצי"ה מועדים או לאמונת עתנו איפה‬
‫שבא לכם)‪ ,‬נחגג השנה לאורך אמת הבִּיָאר‬
‫שבפאתי אפרת‪ .‬הופגנה נוכחות מרשימה‪ ,‬ואף‬
‫זכינו להדרכות מפי אביחי אברהם ודידי הופמן‬
‫(‪ .)...250-7846‬היום נחתם בעל־האש המסורתי‬
‫בודאי פּוכין‪ ,‬שהזכיר לכולנו שעם כל הכבוד‬
‫לאידיאלים היותר מרוממים ‪ -‬באיזשהו שלב‬
‫צריך גם לקדש את החול (שהיה‪ ,‬למותר לציין‪,‬‬
‫מפנק כדבעי)‪.‬‬
‫אירועי חתונת האברך הח' גלעד שלו נר"ו‬
‫עב"ל ישיבת תל־אביב הרעישו והגעישו את‬
‫אמות הסיפים של הישיבה‪ .‬החגיגות נפתחו עם‬
‫הגעתו של הרב חיים גנץ (השוואער של גלעד‪,‬‬
‫ובזמנו הפנוי ראש ישיבת תל־אביב) לשבת‬
‫החתן‪ .‬הרב דרש בערב שבת‪ ,‬בעונג שבת‪,‬‬
‫בבוקר שבת‪ ,‬בקידוש ובצהרי שבת‪ .‬מצבו של‬
‫הרב‪ ,‬אגב‪ ,‬קשה אך יציב‪.‬‬
‫יום ההלולא של רשב"י‪ ,‬שהתקיים השנה דוקא‬
‫בערב החתונה‪ ,‬נעלב קשות מאלפי המבריזים‬
‫שהעדיפו את בישולי הטבח המקומי של בנייני‬
‫האומה על פני ההדלקה המסורתית המלווה‬
‫בח"י (אלפים) רוטל‪ .‬מהמשטרה נמסר כי כמות‬
‫האורחים‪ ,‬הקיגעלים והסלבריטאים שנכחו‬
‫באירוע הייתה פחות או יותר שווה למקבילו‬
‫במירון (עם עדיפות קלה לחתונה)‪ .‬בטור‬
‫'ברנז'ה' היוקרתי נכתב בין השאר כי בחתונה‬
‫נכחו הרבנים הסרוגים מרנן ורבנן ראשי‬
‫הישיבות שליט"א (אפילו הרב טאו)(!)‪ .‬בנוסף‬
‫נצפה בין המוזמנים גם עורך העלון ‪ -‬הסרוג‬
‫רונאל אלקיים‪ .‬כמו כן נאלצנו להתבשר שגלעד‬
‫יבלה את ימי אברכותו בישיבת תל־אביב‪ ,‬אך‬
‫הוא הבטיח כי לעולם ינצור אותנו בליבו‪.‬‬