02-097-38

‫הפקולטה למדעי היהדות‬
‫המרכז ללימודי יסוד ביהדות‬
‫ע"ש הלנה ופאול שולמן‬
‫============================‬
‫ב"ה‪ ,‬חשון תשע"ג‬
‫לתלמידי הקורס (בלימוד עצמי מודרך) בתלמוד‬
‫דיני משפחה – תלמוד‪ ,‬הלכה ומנהג‪ ,‬בעריכת‪ :‬ד"ר דב י‪ .‬פוגל‬
‫מרצה‪ :‬גב' עמרני חגית‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫להלן רשימה מפורטת של הנושאים בקורס הנמצאים בחוברת‪ /‬ביבליוגרפיה חובה‬
‫א‪.‬‬
‫מבוא‪ :‬המשפחה והשוויון בין בני הזוג‬
‫‪ .1‬ד"ר יהודה אייזנברג‪ ,‬אישות ומשפחה ‪ ,‬ת"ל‪ ,‬ירושלים תשנ"ז‪ ,‬עמ'‬
‫‪5-3.‬‬
‫בחוברת‬
‫עמ'‬
‫‪1-2‬‬
‫‪ .2‬הרב שלמה מן ההר‪ ,‬על השוויון במעמדם של האיש והאישה‬
‫בנישואיהם חלק ממאמרו‪ :‬על חוסר השוויון בין בני הזוג‪ .‬שמעתין‬
‫‪2-3‬‬
‫יג ‪ ,‬גל' ‪ ,55‬עמ' ‪. 55-52‬‬
‫‪ .3‬הרב אבינר‪ :‬איש ואישה האם שווים הם?‬
‫הדף השבועי לבראשית תשנ"ט‪ :‬באהבה ובאמונה בהוצאת מרכז‬
‫‪5‬‬
‫הרב‪.‬‬
‫‪ .5‬יהודה לוי‪ ,‬גבר ואישה לאור היהדות‪ ,‬עמ' ‪9-5‬‬
‫‪5-7‬‬
‫ב‪ .‬יצירת הקשר בין בני הזוג‬
‫‪ .1‬שידוכין ("אירוסין")‪ :‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיף ‪ ,6‬עמ'‬
‫‪33-19‬‬
‫‪ .2‬קידושין – אירוסין‪ :‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיפים ‪,9,8,7‬‬
‫עמ' ‪51-31‬‬
‫‪8-15‬‬
‫‪15-19‬‬
‫‪ .3‬נישואין‪:‬‬
‫א‪ .‬ז' פלק‪ ,‬נישואין וגירושין‪ ,‬וגירושין תיקונים בדיני המשפחה‬
‫ביהדות אשכנז וצרפת‪,‬ירושלים תשכ"א‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬עמ' ‪55-32‬‬
‫א‪ .‬ד' דוידוביץ‪" ,‬מנהגי חתונה יהודית שנעלמו בדורות אחרונים"‪,‬‬
‫ידע עם‪ ,‬יח‪135-111. ,‬‬
‫ב‪ .‬הרב נתן אורטנר אשנב ליהדות‪ ,‬ירושלים ‪ ,1983‬עמ' ‪93-92‬‬
‫‪23-31‬‬
‫‪32-36‬‬
‫‪36‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ימים שאין עורכים בהם חתונות‬
‫‪37‬‬
‫מ"ד הר‪ ,‬הנשואין מבחינה סוציו‪-‬אקונומית לפי ההלכה""‪,‬‬
‫משפחות בני ישראל‪ ,‬הכינוס השנתי של מחשבת היהדות‪,‬‬
‫‪38-52‬‬
‫ירושלים תשל"ו‪ ,‬עמ' ‪37-56‬‬
‫ג‪ .‬פסול בקידושין ובנישואין‪( :‬קידושי אונס‪ ,‬קידושי טעות‪ ,‬חרם דרבנו‬
‫גרשום (ביגמיה) נשואי תערובת‪ ,‬נשואין רפורמיים)‬
‫‪ .1‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיף ‪ ,13‬עמ' ‪66-55‬‬
‫‪ .2‬הרב יצחק בר‪-‬דע‪ ,‬משפט והלכה‪ ,‬הממזר משפטו ומעמדו‪ ,‬ר"ג‬
‫תשל"ח‪ ,‬עמ' ‪55-32 ,23-15‬‬
‫‪53-59‬‬
‫‪53-61‬‬
‫‪ .3‬ז' פלק‪ ,‬נשואין וגירושין‪ ,‬מבוא ופרק א'‪ ,‬עמ' ‪31-1‬‬
‫‪62-77‬‬
‫‪ .5‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיפים ‪ ,16,15,15‬עמ' ‪89-66‬‬
‫‪78-89‬‬
‫‪ .5‬נישואי תערובת‬
‫א‪ .‬קובץ הלכות‬
‫ב‪ .‬הרב ד"ר אליהו יונג‪ ,‬נישואי תערובת‪ ,‬המעיין כרך ה'‪ ,‬גליון ב'‪,‬‬
‫עמ'‪15-13 ,‬‬
‫ג‪ .‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיף ‪ ,15‬עמ' ‪93-89‬‬
‫‪ .6‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬נישואין אזרחיים‪ ,‬סעיף ‪ ,15‬עמ' ‪95-‬‬
‫‪113‬‬
‫‪93‬‬
‫‪93-92‬‬
‫‪92-95‬‬
‫‪95-133‬‬
‫‪ .7‬אוסף מקורות מכתבי חכמי ישראל‬
‫‪135-135‬‬
‫‪ .8‬ר' שילה‪" ,‬קידושין רפורמיים"‪ ,‬תחומין ה' (תשמ"ו)‪ ,‬עמ' ‪255-259.‬‬
‫‪136-139‬‬
‫ד‪ .‬המצב המשפטי הנוצר בין בעל ואישה לאחר הנישואין‬
‫‪ .1‬כתובה‪ ,‬נדוניה‪ ,‬נכסי צאן ברזל‪ ,‬נכסי מילוג‬
‫א‪ .‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיפים ‪, 19,18,17‬עמ' ‪133-111‬‬
‫ב‪ .‬א"ל אפשטיין‪ ,‬תולדות הכתובה בישראל‪ ,‬ניו יורק תשי"ד‬
‫‪",‬קדמות הכתובה"‪ ,‬עמ'‪21-12 ,‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיפים ‪ 27,26‬עמ' ‪195-186.,‬‬
‫‪113-121‬‬
‫‪122-128‬‬
‫‪129-135‬‬
‫‪ .2‬עשרת חיובי הבעל לאישה‬
‫א‪ .‬בית נאמן‪ ,‬הוצאת נתיבות הבית‪ ,‬ת"א תשנ"א‪ ,‬עמ'‪31-21. ,‬‬
‫‪135-153‬‬
‫ב‪ .‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיפים ‪ 33-29‬עמ' ‪233-213,‬‬
‫‪151-155‬‬
‫‪ .3‬מורד ומורדת‬
‫א‪ .‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיף ‪ ,32‬עמ'‪267-238 ,‬‬
‫‪156-163‬‬
‫ה‪ .‬ניתוק קשר הנישואין‬
‫‪ .1‬הפקעת הנישואין – מוות‬
‫א‪ .‬יבום וחליצה‪ :‬ח' אלבק‪" ,‬פתיחה למסכת יבמות" משניות סדר‬
‫‪161‬‬
‫נשים‪.‬‬
‫ב‪ .‬יבום וחליצה‪ :‬הרב רודנר‪ ,‬משפטי אישות‪ ,‬ירושלים תש"ט‪ ,‬פרק‬
‫מג‪ ,‬עמ' קמט‪-‬קנג‬
‫ג‪.‬‬
‫‪162-165‬‬
‫‪165‬‬
‫עגונה‪ :‬מצות התרת עגונות בספרות הפסיקה‬
‫‪ .2‬גירושין – מרצון ובכפיה‬
‫א‪ .‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיפים ‪ 57 ,56,55‬עמ'‪;372-358 ,‬‬
‫סעיף ‪ ,51‬עמ' ‪527-515‬‬
‫‪166-185‬‬
‫ב‪ .‬אלימלך וסטריך‪ ,‬הגנת מעמד הנישואין של האישה היהודיה‬
‫בישראל‪ ,‬מפגש בין מסורות משפטיות של עדות שונות‪ ,‬פלילים ז‪,‬‬
‫‪185-213‬‬
‫פרקים א‪-‬ב עמ' ‪273-287.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫א"ג אלינסון‪" ,‬הגבלות חז"ל בגירושין‪-‬תוקפן וטיבן"‪ ,‬דיני‬
‫ישראל‪ ,‬ה'תשל"ד‪ ,‬עמ' ‪37-58‬‬
‫‪215-223‬‬
‫‪ .3‬גירושין על תנאי‬
‫‪221‬‬
‫א‪ .‬הקדמה‬
‫ב‪ .‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬סעיף ‪ ,55‬עמ' ‪535-533‬‬
‫ג‪.‬‬
‫פנחס שיפמן‪ ,‬חוקי האישות‪-‬הנישואין והגירושין במדינת‬
‫ישראל‪,‬מחנים ‪ 13‬עמ' ‪295-315‬‬
‫‪221-222‬‬
‫‪223-235‬‬
‫‪ .5‬ירושה‬
‫א‪ .‬יוסף ריבלין‪ ,‬הירושה והצוואה במשפט העברי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ט‪,‬‬
‫‪235-258‬‬
‫פרק שלישי ופרק רביעי‪ ,‬עמ' ‪86-51.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫מתקנות הרבנות הראשית וחקיקה‬
‫‪261-273‬‬
‫ז‪ .‬הסכם קדם נישואין‬
‫"בקש שלום ורדפהו"‪ -‬על הסכם קדם נישואין ושלום‪ ,‬פוגל‪ ,‬דב‬
‫‪.1‬‬
‫ישראל‪ ,‬צהר‪ ,‬גליון כד‪ ,‬עמ' ‪135. -127‬‬
‫‪275-281‬‬
‫‪ ‬הערות לביבליוגרפיה‪:‬‬
‫‪ .1‬ב"צ שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה‪ ,‬הוצאת ראובן מס‪ ,‬ירושלים מהדורה שלישית‪,1985 ,‬‬
‫מספרי הסעיפים והעמודים מתייחסים למהדורה זו ולא למהדורות קודמות‪.‬‬
‫‪ .2‬ז' פלק‪ ,‬נישואין וגירושין‪ ,‬תיקונים בדיני משפחה ביהדות אשכנז וצרפת‪ ,‬הוצאת‬
‫מפעל השכפול‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ"ב ‪.1961‬‬
‫א‪ .‬חוברת מקורות לקורס‬
‫ניתנת לרכישה ב "מפעיל" בניין ‪ 535‬בימים א'‪-‬ה' בין השעות ‪.10.11-00.11‬‬
‫הקורס יתבסס על לימוד עצמי (עפ"י החוברת המכילה מקורות ‪ +‬ביבליוגרפיה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬מפגשים‪:‬‬
‫יתקיימו ‪ 2‬מפגשים (יש להגיע לאחד מהם)‪ .‬במפגשים אלו יינתן סיכום ותדרוך לקראת‬
‫הבחינה‪ ,‬וכן תשיב המרצה לשאלות הסטודנטים‪ .‬אין חובת השתתפות במפגשים אלו‪.‬‬
‫המפגשים יתקיימו אי"ה בתאריכים‪:‬‬
‫יום שני כ"ח ניסן תשע"ג (‪ )8.5.13‬בין השעות ‪19:23-21:23‬‬
‫יום שני י"ח סיון תשע"ג (‪ )27.5.13‬בין השעות ‪16:33-18:33‬‬
‫מיקום המפגשים יפורסם בהמשך‪.‬‬
‫על מנת להפיק את מלוא התועלת מהמפגשים יש לקרא את החוברת לפני המפגש‪.‬‬
‫ג‪ .‬הבחינה‪:‬‬
‫הבחינה תהייה בשיטה "אמריקאית" יינתנו ‪ 53‬שאלות‪.‬‬
‫ד‪ .‬קשר עם המרצה‪:‬‬
‫להתקשר‬
‫יכולים‬
‫הסטודנטים‬
‫בכתובת‪[email protected] :‬‬
‫עם‬
‫המרצה‬
‫בדואר‬
‫אלקטרוני‬
‫הרינו מאחלים לכם לימוד פורה ומהנה‬
‫מזכירות המרכז ללימודי יסוד ביהדות‬
‫מצ"ב ‪ 52‬שאלות אשר כדוגמתן תהיינה שאלות הבחינה‪ .‬בבחינה יהיו ‪ 01‬שאלות ולכל אחת‬
‫מהן ‪ -‬רק תשובה נכונה אחת!‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫ההבטחה לנישואין במשפט העברי נקראת בשם‪:‬‬
‫א‪ .‬אירושין‪.‬‬
‫ב‪ .‬שידוכין‪.‬‬
‫ג‪ .‬קידושין‪.‬‬
‫ד‪ .‬חיוב‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫"תנאים" בהקשר לנושא הקורס הם‪-‬‬
‫א‪ .‬הסכם בין החתן לכלה בדבר תנאי המגורים שלהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסכם בין החתן לכלה בדבר חלוקת נכסים במקרה של גירושין‪.‬‬
‫ג‪ .‬מונח מקביל ל"כתובה"‪.‬‬
‫ד‪ .‬שטר שידוכין מפורט‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫שלשת דרכי הקידושין הם‪:‬‬
‫א‪ .‬קידושי כסף; קידושי שטר; קידושי ביאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬קידושין בטבעת; קידושין ע"י שליח; קידושין בנוכחות שני עדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬קידושין ללא אירושין; קידושין לאחר אירושין; קידושין לאחר שידוכין‪.‬‬
‫ד‪ .‬קידושין ביום האירושין; קידושין לפני החופה; קידושין ביחד עם חופה‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מן הביטוי "כל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם" התפתח הנוהג‪-‬‬
‫א‪ .‬שחתן צריך ללמוד לפני נישואיו את יסודות דיני הקידושין והנישואין‪.‬‬
‫ב‪ .‬שחתן שלא הבין את משמעות מעשה הקידושין חייב לחזור ולקדש את אשתו‪.‬‬
‫ג‪ .‬השגחת רב בעת סידור הקידושין‪.‬‬
‫ד‪ .‬שהמילים "הרי את מקודשת לי"‪ ,‬יאמרו בקול רם ובנוכחות שני עדים לפחות‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫נוסח ברכת האירושין‪" ,‬אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על העריות ואסר לנו את הארוסות‬
‫והתיר לנו את הנשואות ע"י חופה וקידושין" מלמד כי ‪-‬‬
‫א‪ .‬היו שנהגו לקדש בביאה ועל כן צריך היה להתקין את הברכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬היה מנהג לקדש אישה בחשאי ומכיוון שאסור לברך בחשאי‪ ,‬אילצה הברכה לקיים את‬
‫הקידושין בפומבי‪.‬‬
‫ג‪ .‬כדי לבטל את המנהג העתיק של קידושין בביאה‪.‬‬
‫ד‪ .‬כדי להבדיל בין האירושין הנוצריים שעל פיהם הייתה האישה מותרת לבעלה מיד עם‬
‫האירושין לבין האירושין היהודיים שעל פיהם הייתה האישה אסורה לבעלה עד‬
‫הנישואין‪.‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫קדושי יבמה לאדם זר מגודרים כ‪-‬‬
‫א‪ .‬קידושין אסורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬קידושין שאינם תופסים‪.‬‬
‫ג‪ .‬קידושי טעות‪.‬‬
‫ד‪ .‬קידושי עריות‪.‬‬
‫ה‪ .‬קידושין תופסים לכל דבר ועניין‪.‬‬
‫שאלה ‪7‬‬
‫ראובן ולאה היו נשואים זה לזו כדת משה וישראל‪ .‬לאחר זמן גירש ראובן את לאה‪ .‬לאחר‬
‫מכן החליטו לשוב ולהינשא‪.‬‬
‫א‪ .‬הם אינם רשאים להינשא שנית לאחר שהתגרשו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מותר להם להינשא שנית‪ ,‬אולם עליהם להמתין ‪ 93‬יום בין הגירושין לנישואין (מחשש‬
‫ערבוב הזרע")‪.‬‬
‫ג‪ .‬מותר להם להינשא שנית ללא הגבלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מותר להם להינשא שנית אך אין צורך בקידושין שניים ובכתובה חדשה‪.‬‬
‫שאלה ‪8‬‬
‫גט על תנאי ניתן‪:‬‬
‫א‪ .‬למנוע עגנו של הבעל‪.‬‬
‫ב‪ .‬למנוע עגונה של האישה‪.‬‬
‫ג‪ .‬למנוע את הצורך בייבום וחליצה‪.‬‬
‫ד‪ .‬תשובות ב‪ +‬ג נכונות‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪9‬‬
‫עילות הגירושין המופיעות במשנה הן‪:‬‬
‫א‪ .‬מצא בה ערות דבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקדיחה את תבשילו‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא אחרת נאה הימנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬תשובות א‪+‬ב נכונות‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪13‬‬
‫אשה שהוכרזה כ"אסורה לבעל ולבועל" חייבת להתגרש משניהם (אם נישאה גם לבועל)‬
‫ואחר כך‪-‬‬
‫א‪ .‬היא רשאית לשוב ולהינשא לאיזה מהם שתרצה‪.‬‬
‫ב‪ .‬היא רשאית לשוב ולהינשא רק לבעלה השני (=הבועל)‪.‬‬
‫ג‪ .‬היא רשאית לשוב ולהינשא רק לבעלה הראשון‪.‬‬
‫ד‪ .‬היא אינה רשאית עוד להינשא לעולם לאף אחד משניהם‪.‬‬
‫שאלה ‪11‬‬
‫יהודי תושב פולין‪ ,‬שחרם דרבנו גרשום חל עליו‪ ,‬הגיע למרוקו ומבקש לשאת שם אשה שניה‬
‫‬‫א‪ .‬הדבר יותר לו‪ ,‬כיון שבמרוקו לא חל חרם דרבינו גרשום‪.‬‬
‫ב‪ .‬הדבר יותר לו אם לפחות אחת מנשותיו תהיה בת ארץ שחרם דרבינו גרשום לא חל‬
‫עליה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הדבר יאסר עליו כיון שחרם דרבנו גרשום חל באופן אישי‪.‬‬
‫ד‪ .‬הדבר יאסר עליו כי חכמי מרוקו קיבלו את חרם דרבנו גרשום לגבי יהודי אשכנז‪.‬‬
‫שאלה ‪12‬‬
‫סדר "היתר מאה רבנים" כיום הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬אישור בי"ד רבני אזורי; אישור הרבנים הראשיים לישראל; חתימתם של עוד מאה‬
‫רבנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אישור בי"ד רבני אזורי; אישור ביה"ד הרבני הגדול לערעורים; אישור מועצת הרבנות‬
‫הראשית לישראל; אישור בית המשפט העליון‪.‬‬
‫ג‪ .‬אישור בי"ד רבני אזורי; אישור הרבנים הראשיים לישראל; חתימת מספר רבנים‬
‫נוספים (שישלימו למאה); אישור בית המשפט העליון‪.‬‬
‫ד‪ .‬אישור בי"ד רבני אזורי; אישור רב הישוב; אישור ביה"ד הרבני הגדול לערעורים;‬
‫אישור הרבנים הראשיים לישראל‪.‬‬
‫שאלה ‪13‬‬
‫בתלמוד נאמר‪" :‬חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות" (יבמות קז ע"א ועוד)‪ .‬למרות‬
‫זאת יש פוסקים הסבורים שבני זוג החיים יחדיו שלא כדת משה וישראל ‪ -‬אינם נחשבים‬
‫כנשואים‪ .‬הנימוק שלהם הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬עפ"י חזקה זו צריכה הבעילה להיות לשם קידושין‪ ,‬ומי שלא קיים זאת ‪ -‬לא ייחשב‬
‫כנשוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬עפ"י חזקה זאת צריכה הבעילה להיות בנוכחות עדים‪ ,‬ואם לא היו שני עדים כשרים ‪-‬‬
‫אין בני הזוג נשואים‪.‬‬
‫ג‪ .‬חזקה זו קיימת רק לאחר שידוכין וקידושין שנעשו כדת משה וישראל‪.‬‬
‫ד‪ .‬חזקה זו בוטלה מתוקף תקנות הגאונים והרמב"ם‪.‬‬
‫שאלה ‪15‬‬
‫קידושין רפורמיים בוטלו ע"י בי"ד רבנים בנימוקים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬ביה"ד הרבני אינו מכיר ברבנים רפורמיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקידושין הרפורמיים העדים הם פסולים והמעשה של החלפת טבעות בין האיש‬
‫והאישה אינו כלל מעשה קידושין ע"י טבעת‪.‬‬
‫ג‪ .‬בנישואין רפורמיים לא נבדק אם האישה הייתה פנויה כהלכה‪.‬‬
‫ד‪ .‬רוב הרבנים הרפורמיים אינם מבינים ארמית ואינם משתמשים בכתובה‪ ,‬שבלעדיה אין‬
‫לקידושין כל תוקף‪.‬‬
‫שאלה ‪15‬‬
‫הכתובה היא ‪-‬‬
‫א‪ .‬הסכם נישואין בין איש לאשה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התחייבות הדדית של בני הזוג בקשר לחיי הנישואין‪.‬‬
‫ג‪ .‬התחייבות שהבעל מקבל כלפי האישה‪.‬‬
‫ד‪ .‬התחליף המאוחר לשטר הקידושין (שבמקורו היה קיים רק בקידושי קטנים)‪.‬‬
‫שאלה ‪16‬‬
‫הנדוניה במובן המצומצם של המילה היא‪:‬‬
‫א‪ .‬התחייבות כספית של האישה להביא רכוש מסוים לבית בעלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הערכה בסכום כסף של הנכסים שהאישה מכניסה לנישואין‪ ,‬בכתובה‪.‬‬
‫ג‪ .‬התחליף המאוחר למוהר‪.‬‬
‫ד‪ .‬סך כל הרכוש המשותף לשני בני הזוג בשעת הנישואין‪.‬‬
‫שאלה ‪17‬‬
‫אם בני הזוג הסכימו ביניהם לוותר על "עיקר כתובה"‪ ,‬הדין הוא ‪-‬‬
‫א‪ .‬אין להסכם כזה כל תוקף‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההסכם תקף אם האישה הסכימה לפני הבעל לוותר על זכותה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההסכם תקף רק אם הוא נחתם לפני חתימת הכתובה‪.‬‬
‫ד‪ .‬ההסכם תקף רק אם הוא נחתם לאחר חתימת הכתובה‪.‬‬
‫שאלה ‪18‬‬
‫תנאי הפוטר את הבעל מקיום חובת עונה בטל כי ‪-‬‬
‫א‪" .‬כל המתנה על מה שכתוב בתורה ואינו ממון ‪ -‬תנאו בטל"‪.‬‬
‫ב‪ .‬חובת עונה אינה תלויה בבעל אלא באשה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מי שאינו מקיים חובת עונה אינו יכול לקיים מצות פרו ורבו‪.‬‬
‫ד‪ .‬המטרה העיקרית של הנישואין היא חובת עונה‪ ,‬ואם ייפטר הבעל מחובה זו‪ ,‬אין‬
‫לנישואין כל ערך‪.‬‬
‫שאלה ‪19‬‬
‫חכמים החליפו את חובת המוהר בכתובה מהנימוקים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬המוהר היה בעיניהם מנהג מגונה של "מכירת האישה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬המוהר היקשה על צעירים לשאת נשים והקל על הגירושין‪.‬‬
‫ג‪ .‬חכמים גילו שמקור המוהר הוא בחוק אלילי ולכן החליפוהו‪.‬‬
‫ד‪ .‬חכמים סברו שהכתובה היא מסמך חשוב יותר מכסף המוהר‪.‬‬
‫שאלה ‪23‬‬
‫"נכס צאן ברזל" הוא נכס אשר ‪-‬‬
‫א‪ .‬הבעל מסר לאשה במתנה ביום הנישואין או מיד לאחריו‪.‬‬
‫ב‪ .‬נרכש ע"י שני בני הזוג במהלך נישואיהם‪.‬‬
‫ג‪ .‬נכס אשר הובא ע"י האישה כנדוניה ונמסר לאחריות הבעל למשך תקופת הנישואין‪.‬‬
‫ד‪ .‬נכס שנשאר ברשות האישה בתקופת הנישואין ושהבעל אינו זכאי לקבל פירותיו‪.‬‬
‫שאלה ‪21‬‬
‫זכויות האישה בנישואין שהן מן התורה ע"פ הרמב"ם‪ ,‬הן‪:‬‬
‫א‪ .‬כתובה; כסות; עונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שאר; כסות; עונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬רפואה; פדיון מהשבי; עונה; כסות; נדוניה‪.‬‬
‫ד‪ .‬שאר; כסות; כתובה; עונה‬
‫שאלה ‪22‬‬
‫זכויות הבעל בנישואין הן‪:‬‬
‫א‪ .‬עונה; נדוניה; מעשה ידיה; ירושתה‪.‬‬
‫ב‪ .‬עונה; מעשה ידיה; ירושתה; מציאתה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מעשה ידיה; מציאתה; פירות נכסיה; ירושתה‪.‬‬
‫ד‪ .‬עונה; נדוניה; מעשה ידיה; מציאתה; ירושתה‪.‬‬
‫שאלה ‪23‬‬
‫בנותיהם של בני זוג‪ ,‬זכאיות‪ ,‬לאחר מות אביהן‪ ,‬לפי המשפט העברי לקבל‪:‬‬
‫א‪ .‬חלקן היחסי בירושה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מזונות מנכסי העזבון‪ ,‬עד שיתקדשו‪.‬‬
‫ג‪ .‬נדוניה לצורך נישואיהן‪.‬‬
‫ד‪ .‬זכות מגורים בבית אביהן עד שיתקדשו‪.‬‬
‫שאלה ‪25‬‬
‫מי שמת לו אחיו מאביו ולא הניח זרע‪ ,‬מצוה עליו לייבם את אלמנת אחיו‪ .‬ואם היה לאח‬
‫המנוח בן מאשה נכריה ‪-‬‬
‫א‪ .‬האח פטור מחובת הייבום והיבמה רשאית להינשא לכל אדם‪.‬‬
‫ב‪ .‬האח אמנם פטור מחובת הייבום‪ ,‬אך חייבת להתקיים חליצה כדי לשחרר את היבמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בגלל שאם הילד אינה יהודיה‪ -‬נשארת קיימת חובת הייבום‪.‬‬
‫ד‪ .‬במקרה זה אמנם אין חובת ייבום מדאורייתא‪ ,‬אך חז"ל חייבו "ייבום לחומרא"‪.‬‬
‫שאלה ‪25‬‬
‫גירושין שנעשו על פי הסכם בין שני בני הזוג‪ ,‬דינם ‪-‬‬
‫א‪ .‬אין להם תוקף אלא אם כן נחתם הסכם הגירושין בנוכחות מניין עדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההסכם אינו מספיק‪ ,‬ורק לאחר שבית הדין פסק על פי ההסכם‪ ,‬יכולים הם להתגרש‪.‬‬
‫ג‪ .‬גירושין אלה אין להם תוקף‪ ,‬אם לבני הזוג יש ילדים‪.‬‬
‫ד‪ .‬גירושין אלה תקפים אם בני הזוג הסכימו קודם על חלוקת הרכוש‪.‬‬
‫התשובות הנכונות‪:‬‬
‫מס' שאלה‬
‫תשובה‬
‫מס' שאלה‬
‫תשובה‬
‫מס' שאלה‬
‫תשובה‬
‫מס' שאלה‬
‫תשובה‬
‫מס' שאלה‬
‫תשובה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.5‬‬
‫ב‬
‫ד‬
‫א‬
‫ג‬
‫ד‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.13‬‬
‫א‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ד‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.15‬‬
‫ג‬
‫א‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.23‬‬
‫ב‬
‫א‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.25‬‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ב‬