עותק של מיפוי גבעת אולגה דצמבר 2014

‫עיריית חדרה‬
‫אגף הרווחה‬
‫היחידה לעבודה קהילתית והתנדבות‬
‫גבעת – אולגה‬
‫פרופיל קהילתי‪ ,‬מיפוי שירותים‬
‫ומיפוי צרכים‬
‫כתבה‪ :‬רננה שער‪ -‬עו"ס קהילה‬
‫אדר א' תשע"א‪ ,‬פברואר ‪2011‬‬
‫עודכן ינואר ‪ 2013‬על ידי רננה שער – עו"ס קהילה ומור קרסין – מנהלת תוכנית "עיר בשינוי" קרן‬
‫לאוטמן וציונות ‪.2000‬‬
‫עודכן דצמבר ‪ 2014‬על ידי רננה שער – עו"ס קהילה ומור קרסין – מנהלת תוכנית "עיר בשינוי"‬
‫קרן לאוטמן וציונות ‪.2000‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫פרק א'‪ :‬נתונים בסיסיים ‪3-13 ...................................................................................‬‬
‫‪ .1‬מיקום הקהילה ‪3..........................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬נתונים דמוגראפיים ‪4-5 ................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬דיור ואכלוס ‪6..............................................................................................................‬‬
‫‪ .4‬תשתית פיסית ‪7............................................................................................................‬‬
‫‪ .5‬נותני שירותים מרכזיים בקהילה ‪8-13 .............................................................................‬‬
‫פרק ב'‪ :‬חיי היום‪-‬יום בקהילה ‪13-17 ...........................................................................‬‬
‫‪ .1‬יחסים חברתיים בקהילה ‪13-15 .....................................................................................‬‬
‫‪ .2‬דפוסי תקשורת בקהילה ‪15-16 .......................................................................................‬‬
‫‪ .3‬דפוסי כוח ‪17 ................................................................................................................‬‬
‫פרק ג'‪ :‬פרופיל קהילתי ‪18-20 ....................................................................................‬‬
‫‪ .1‬דמות הקהילה ‪18-19 .....................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬איתור כוחות ואתגרים בקהילה‪19-20 .............................................................................‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫קובץ אקסל שירותים בקהילה‬
‫‪2‬‬
‫פרק א‪ .‬נתונים בסיסיים‬
‫‪ .1‬מיקום הקהילה‬
‫גבעת אולגה‪ ,‬שוכנת על חוף הים התיכון וממוקמת במערב העיר חדרה‪ .‬הרצועה הראשונה שבין‬
‫חוף הים לכביש החוף היא שכונת גבעת אולגה‪ .‬גבעת אולגה גובלת ברצועת חוף מצד מערב‬
‫ובכביש החוף מצד מזרח‪ .‬מצפון ומדרום השכונה מוקפת בשמורות טבע‪ ,‬כאשר מצפון נמצאת‬
‫שמורת הטבע‪-‬נחל חדרה ותחנת הכוח ומדרום בשמורת טבע חוף גדור ובמרחבים ירוקים פתוחים‬
‫כמו חורשת קדימה ובריכת גדור‪.‬‬
‫למרות היותה שכונה בתוך עיר‪ ,‬כביש החוף המפריד בינה לבין העיר חדרה יוצר חיץ פיזי ומנטאלי‬
‫והשכונה מנותקת ומרוחקת ממרכז העיר‪ .‬הזיקה בין השכונה לעיר ולהיפך היא נתבך חשוב‬
‫בהבנת המציאות בשכונה וזיקתה לעיר‪.‬‬
‫גבעת אולגה‪ ,‬הוקמה בשנת ‪ 1949‬וקרויה על שם אולגה חנקין‪ ,‬אשת גואל אדמות חדרה יהושע‬
‫חנקין ומנשות העלייה הראשונה‪ .‬בערוב ימיה בנה לה בעלה בית על גבעה בחוף חדרה אשר לימים‬
‫הוקמה מסביבו שכונת גבעת אולגה‪.‬‬
‫השכונה מונה כ‪ 12,842 -‬תושבים והיא השנייה בגודלה בשכונות העיר חדרה‪ ,‬המונה כ‪93,610 -‬‬
‫תושבים‪.‬‬
‫בשנותיה הראשונות התיישבו בשכונה בעיקר עולים חדשים מצפון אפריקה‪ .‬בראשית שנות‬
‫התשעים‪ ,‬בעקבות גל העלייה מחבר העמים עלה הביקוש לדירות בשכונה ונוצרה מציאות‬
‫דמוגרפית חדשה ‪ .‬העלייה גרמה שינוי בהרכב האוכלוסייה כך שמשפחות מבוססות וזוגות צעירים‬
‫יצאו מהשכונה לטובת אוכלוסיות עולים‪ .‬כיום העולים שמקורם בעליות שלאחר ‪ 1990‬מהווים‬
‫כ‪ 20% -‬מתושבי השכונה‪ ,‬יוצאי חבר העמים‪ ,‬קווקז ואתיופיה לרוב‪.‬‬
‫רובד ראשון ‪ -‬שכון עולי סין (רח ד"ר דן וילאם) יוצאי אירופה שהגיעו ארצה דרך שנחאי‪ .‬השכון‬
‫נבנה על ידי המתיישבים עצמם‪ ,‬כדי להוזיל את הבניה נבנו ‪ 40‬דירות כל מבנה היה בן ‪ 50‬מ"ר‬
‫וכלל שני חדרים‪ ,‬מטבח ושירותים‪ .‬מועד ההקמה ‪ 1949-50 -‬לאחר מכן הוסיפה חברת "עמידר"‬
‫בתים חד‪-‬קומתיים‪ ,‬כאשר ישנם ארבע דירות בכל מבנה‪ .‬שטחה של כל דירה הגיעה ל‪ 25 -‬מ"ר‪.‬‬
‫עם הזמן הוסיפו קומה שנייה ואיחדו כל שתי דירות לשימושה של משפחה אחת‪.‬‬
‫רובד שני ‪ -‬גבעת אולגה א` (כיום מערבית לתחנת הדלק)‪ ,‬כוללת את רחוב החלוץ‪ ,‬הדיירים ‪-‬‬
‫יוצאי אירופה וארצות הברית‪ .‬המועד ‪.1951-52‬‬
‫רובד שלישי ‪ -‬גבעת אולגה ב`‪ :‬במערב השכונה (כולל את שיבת ציון והמעפילים‪ -‬רחובות‬
‫הסמוכים לים)‪ .‬המועד ‪ .1952-53‬המשתכנים היו ברובם יוצאי צפון אפריקה‪.‬‬
‫רובד רביעי ‪ -‬גבעת אולגה ג`‪ :‬בחלקה הצפוני של השכונה המשתכנים ‪ -‬יוצאי טריפולי‪ ,‬מרוקו‬
‫ורומניה‪.‬‬
‫רובד חמישי ‪ -‬גבעת אולגה ד`‪ -‬רח' שבטי ישראל‪ :‬המועד ‪ .1960-64‬שכון זה נועד עבור שרידי‬
‫המעברה האחרונים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫רובד שישי ‪ -‬ידוע בכינוי אזור "אלי כהן" הוקם בשנים ‪ 1964-65‬ונועד למשפחות מרובות ילדים‬
‫מבין תושבי השכונה‪.‬‬
‫רובד שביעי ‪ -‬שיכון "אזורים" הנועד לזוגות צעירים‪ ,‬משנת ‪ 1971‬ואילך‪ .‬השיכון קלט גם עולים‬
‫מהקווקז ואתיופיה‪ .‬שמו הרשמי הוא שכונת בן‪-‬גוריון‪.‬‬
‫רובד שמיני ‪ -‬במהלך שנות התשעים נבנו בצפון מערב השכונה דירות נופש‪ ,‬מתחם הנושא את‬
‫השם "כפר הים"‪ .‬במתחם נבנה מלון שבנייתו לא הושלמה בימים אלו מבוצעות עבודות בשטח‬
‫המלון להשלמתו‪.‬‬
‫רובד תשיעי ‪ -‬משנת ‪ 2009‬ועד ימים אלו נבנת שכונת "עין הים" דרומית לשכונת גבעת אולגה‪,‬‬
‫בסיום הבנייה תכיל שכונת עין הים ‪ 1,500‬יחידות דיור‪.‬‬
‫‪ .3‬דיור ואכלוס‬
‫אופי הבניה ואיכות הדיור‪ :‬את אופי הבניה ניתן לזהות באולגה עפ"י מובחנות גיאוגרפית בתוך‬
‫השכונה‪ .‬באולגה ב' למשל ניתן לראות בעיקר בתי קרקע נמוכים‪ .‬בכניסה לאולגה (אולגה ג' מזרח)‬
‫ובשכ' עין הים‪ -‬מרוכזים הבניינים הגבוהים החדשים יותר בשכונה‪ .‬בשכ' אזורים‪,‬אלי כהן‪,‬‬
‫החלוץ‪ ,‬באולגה ד' ניתן לראות בניינים משותפים בעלי ‪ 3‬קומות ללא מעלית בבניין‪ .‬רוב הדירות‬
‫בבניינים המשותפים מכילות עד ‪ 3‬חדרים‪.‬‬
‫(*) תופעה בולטת ומדוברת רבות בקרב תושבי השכונה היא חריגות הבניה של התושבים בבתיהם‬
‫הפרטיים‪.‬‬
‫(*) ברחבי השכונה ישנם מספר בניינים נטושים‪ ,‬הרוסים ומוזנחים מאוד‪( .‬לדוגמה מבנה טיפת‬
‫חלב לשעבר ברח' מבצע עזרא‪ ,‬מבנה מסחרי בשכונת אזורים וכו'‪ )...‬כל המבנים מוכרים לערייה‪.‬‬
‫בעלות על מגורים‪ :‬צפיפות הבניה באולגה נגרמת מאחר ואולגה מתפתחת רק בבניה ההיקפית‬
‫שלה ומפני שכמעט ואין שטחים ריקים למכירה בתוך השכונה‪ ,‬בעלי נכסים בשכונה המעוניינים‬
‫למכור את הנכס עושים זאת‪ ,‬בתקופה האחרונה‪ ,‬במחירים גבוהים מאוד עקב עליית ערך הנדל"ן‪.‬‬
‫מתוך דברי התושבים יוצא כי ילידי אולגה אשר מעוניינים להמשיך ולגור בשכונה אינם יכולים‬
‫לרכוש בתים בבניה ההיקפית ובתוך השכונה עקב מחירם הגבוה‪ .‬מתוך נתוני יד ‪ 2‬עולה כי ישנו‬
‫היצע של דירות להשכרה ולמכירה‪ .‬דירות להשכרה בעיקר דירות בנות ‪ 2-3‬חדרים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות ניתן לראות עלייה בערך הנדל"ן בפרט לאורך החוף‪ .‬ישנה תנועה של אוכלוסיות‬
‫מבוססות אל השכונה‪ ,‬בעיקר בנייה של בתים צמודי קרקע ומגדלים חדישים בטבעת שסביב‬
‫השכונה‪ .‬כבר כיום ניתן לראות כי הבנייה ההיקפית סביב אולגה הינה בניה של אוכלוסיות‬
‫מבוססות יותר שהולכת ופורחת ולעומתה הבנייה בתוך השכונה נעצרת ואינה מתפתחת‬
‫ומתרחשת רק כשיפוץ של נכס‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫שיכון ציבורי‪ :‬חברת האכלוס היחידה הקיימת בחדרה‪ -‬גבעת אולגה היא חברת "עמידר"‪ .‬משרדי‬
‫החברה ממוקמים במרכז העיר‪ .‬ניתן לראות בארבעת הרחובות‪ :‬שבטי ישראל‪ ,‬אלי כהן‪ ,‬אזורים‬
‫והחלוץ‪ ,‬ריכוז גבוה של דירות "עמידר"‪ ,‬כשרובן בבניינים משותפים‪ .‬מתוך ראיונות עם התושבים‪,‬‬
‫נראה שכיום רוב הדירות נמצאות במצב רכישה של הדיירים או ילדיהם ומבנה רוב הדירות ישן‬
‫מאוד וזקוק לשיפוץ‪.‬‬
‫בעשור האחרון עולה תוכנית "פינוי בינוי" בשיתוף משרד השיכון והעירייה באזור אלי כהן‪ ,‬מאחר‬
‫ושם הוכרז כי המבנים מסוכנים למגורים ומחייבים שיפוץ יסודי באופן גורף (רוב הדירות נרכשו‬
‫ע"י הדיירים מעמידר)‪ .‬בשנתיים האחרונות עלה הנושא גם סביב רח' שבטי ישראל ע"י יזם פרטי‬
‫ורחוב בן גוריון‪ .‬נכון להיום אין התפתחויות חדשות בנושא‪ .‬בשנה האחרונה ביוזמה משותפת של‬
‫משרד השיכון ועיריית חדרה התחיל תהליך של בניית תוכנית מתאר לשכונה הותיקה של גבעת‬
‫אולגה התהליך כולל שיתוף ציבור שמעלה רעיונות רבים וגם סוגיות מורכבות‪.‬‬
‫אופי האכלוס‪ :‬חלק ניכר מהאוכלוסייה באולגה הם וותיקי אולגה וילדיהם הממשיכים להתגורר‬
‫בשכונה ביחד עם משפחותיהם‪ .‬בבניית יחידות דיור סביב בית ההורים או יחד עם הוריהם‪ .‬סביב‬
‫אולגה ניתן לראות יותר הגירה מאולגה אל מרכז העיר ופחות מעבר מהעיר אל תוך אולגה‪ .‬בעבר‬
‫היתה תנועה של אוכלוסיה מחוץ לאולגה אל תוך השכונה‪ ,‬גם בעקבות הקמת בית הספר‬
‫הדמוקרטי‪ -‬גבעול‪.‬‬
‫‪ .4‬תשתית פיסית‬
‫תחבורה ציבורית‪ :‬מאחר ואולגה ממוקמת ליד כביש החוף‪ ,‬ישנה זמינות רבה מאוד של‬
‫אוטובוסים לצפון ולדרום עקב התחנה הממוקמת במחלף אולגה‪ .‬זמינות רבה יותר ממה שקיימת‬
‫בתוך העיר‪ ,‬זאת מאחר ואוטובוסים רבים אשר אינם נכנסים לחדרה‪ ,‬כן עוצרים במחלף אולגה‪.‬‬
‫על סמך פרסומים בעיתונות ידוע כי יוקם נתיב תחבורה ציבורית מהירה מאולגה לנתניה (וימשיך‬
‫עד להרצליה ותל אביב)‪ .‬אל תוך העיר ישנם שלושה קווים הפועלים מטעם חברת "אגד" קו ‪7\7‬א'‬
‫וקו ‪ 3‬לשני הקווים אותו המסלול בתוך אולגה וכל אחד מהם מגיע לתוך מרכז העיר חדרה‪ .‬בנוסף‬
‫ישנו קו חדש קו ‪ 18‬שעובר דרך הרכבת וכן קו ‪ 13‬החוצה את העיר ממזרח למערב תדירות כל קו‬
‫בין ‪ 10‬ל‪ 20-‬דקות‪ .‬בבקרים תדירות קו ‪ 7‬עומדת על כל ‪ 10‬דק' זאת מאחר ותלמידי התיכונים‬
‫וחטיבות הביניים לומדים בחט"ב ובתיכונים השונים הממוקמים ברחבי העיר‪.‬‬
‫תחזוקת הכבישים ‪ :‬תחזוקת הכבישים סובלת מהזנחה מתמשכת של שנים שלא נעשה בהם‬
‫שיפוץ‪ .‬לדברי התושבים‪ ,‬לא נסלל כביש חדש‪ .‬לאחרונה מנהלת השכונה‪ -‬עיריית חדרה הוסיפה‬
‫ושיפצה את תשתית התמרורים ואמצעי זהירות אחרים בכביש‪.‬‬
‫רשתות תאורה ביוב וניקוז‪ :‬רשתות הביוב והניקוז מוזנחות מאוד באולגה‪ ,‬לדברי התושבים‬
‫קיימת הזנחה מצד העירייה‪ ,‬לאורך שנים לא נערך שיפוץ או תחזוקה של רשתות אלו כנ"ל גם‬
‫לגבי התאורה‪ .‬תושבי אולגה ממורמרים על כך כי העירייה אינה דואגת להם בנושאים אלו‪.‬‬
‫מפגעים אלו ניתן לראות בעיקר בחורף כאשר מצטברות שלוליות גדולות ברחבי השכונה והביוב‬
‫עולה על גדותיו בעיקר באזור אולגה ד'‪ .‬התיקונים שנעשים הינם נקודתיים כמענה חרומי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .5‬נותני שירותים מרכזיים בקהילה‬
‫עיריית חדרה‬
‫רווחה‬
‫אגף הרווחה ‪ -‬מחלקת מערב‪:‬‬
‫מנהל‪ :‬פרחיה ביטון‪ -‬הראל‬
‫כתובת רח' הגיבורים ‪67‬‬
‫טלפון‪6303107/8/9 :‬‬
‫שירותי הרווחה במחלקת מערב ניתנים מגיל ‪ 0‬ועד ‪( 67‬גברים)‪( 62 ,‬נשים) לכל תושבי מערב חדרה‬
‫ביניהם תושבי שכונת אולגה‪ .‬העובדים הסוציאליים מחולקים לפי תחומי משפחה ‪ ,‬ילד ונוער‪.‬‬
‫בשכונת אולגה ישנם מספר עו"ס המלווים את המסגרות הקיימות‪ :‬יח' הנוער של המתנ"ס במימון‬
‫היחידה וליווי של מחלקת הרווחה‪ ,‬מועדונית אינטנסיבית גיל הרך ומועדונית טיפולית לגילאי א‪-‬‬
‫ה‪ ,‬בתים חמים של הגרעין התורני ובית הנוער קדימה‪-‬לשובע‪.‬‬
‫בנוסף לכל בי"ס באולגה מוצמדת עו"ס הנמצאת בקשר עם היועצת‪.‬‬
‫אגף הרווחה ‪ -‬המדור לעבודה קהילתית והתנדבות‪:‬‬
‫מנהל‪ :‬שמשון אחרק‬
‫כתובת‪ :‬רח' הילל יפה ‪25‬‬
‫טלפון‪6303371/2 :‬‬
‫המדור פועל לפיתוח קהילות פונקציונאליות וגיאוגרפיות בשכונה‪ ,‬באמצעות בניית תשתית‬
‫חברתית המשלבת תושבים ואנשי מקצוע הפועלים לאיכות החיים בשכונה‪ .‬עבודת המדור בשכונה‬
‫נבנית מתוך הכנה ובחירה של תוכניות התערבות תוך חבירה משותפת לתוכניות הקיימות‬
‫בשכונה‪ ,‬לדוג'‪ :‬סדנא להכשרת מנהיגות לפעילים‪ ,‬הפעלה וליווי של פרויקטים ועוד‪ .‬באולגה‬
‫פועלת עובדת סוציאלית קהילתית‪.‬‬
‫היחידה העירונית למאבק בסמים ואלכוהול‪:‬‬
‫מנהלת‪ :‬מלי מלכין‬
‫כתובת‪ :‬רח' הילל יפה ‪25‬‬
‫טלפון‪6303176 :‬‬
‫היחידה עובדת סביב עבודת הסבר ומניעה לשימוש בסמים ואלכוהול‪ ,‬עבודה רוחבית עם כל סוגי‬
‫האוכלוסיות הקיימות‪ ,‬בתנאי שקיים גוף היכול לרכז ולתפעל את הפרויקטים והתוכניות בשטח‪.‬‬
‫באולגה היחידה עובדת בשיתוף פעולה עם יחידת הנוער של המתנ"ס ( לדוגמה ערבי שיא‪ ,‬סדנאות‬
‫למד"צים בתחום המנהיגות‪ ,‬סדנאות לצוות יחידת הנוער‪ ,‬סדנאות העצמה‪ ,‬פעילויות במועדוניות‬
‫הרווחה ועוד‪ .)...‬בנוסף מובילה היחידה את סיירת ההורים העירונית שלאחרונה הקימה חוליה‬
‫נוספת המסיירת בגבעת אולגה אחת לחודש‪.‬‬
‫המחלקה לאוכלוסייה המבוגרת‪:‬‬
‫מנהל‪ :‬רויטל פוקס‬
‫כתובת‪ :‬רח' הגיבורים ‪67‬‬
‫טלפון‪6303367 :‬‬
‫‪6‬‬
‫המדור לקשיש נותן את כלל השירותים לקשישים (מידע וייעוץ לגבי חוק ביטוח סיעוד) מגיל ‪67‬‬
‫(גברים) ו‪( 62‬נשים) המדור פרוס על כלל העיר חדרה‪ .‬חלוקת העו"ס במדור היא לפי ארץ מוצא של‬
‫המטופל ולפי אזור מגוריו כך שבאולגה ישנם מספר עובדות‪ :‬עו"ס לעולי חבר העמים‪ ,‬עו"ס‬
‫לוותיקים ועו"ס ליוצאי אתיופיה בנוסף לכל עו"ס צמודה מטזי"ת (עוזרת סמך)‪.‬‬
‫מרכז יום לקשיש‪:‬‬
‫מנהל‪ :‬חגית כץ‬
‫כתובת‪ :‬רח' קדימה ‪ ,1‬גבעת אולגה‬
‫טלפון‪6334430/2 :‬‬
‫מרכז יום לקשיש הפועל בשיתוף עם המחלקה לאוכלוסיה מבוגרת‪ ,‬בטל"א והעמותה למען‬
‫הקשיש‪ ,‬הינו מרכז רב שירותים לוותיקי גבעת אולגה ומערב חדרה לקשישים עצמאיים‬
‫ולתשושים‪ .‬המרכז מהווה מסגרת טיפולית חברתית ותעסוקתית ופועל לשימור ושיפור תפקודו‬
‫הפיזי הנפשי והחברתי של הקשיש בסביבתו הטבעית תוך שמירה על כבודו‪ .‬המרכז מספק‬
‫שירותים אישיים‪ ,‬מקצועיים ופעילות חברתית תרבותית‪.‬‬
‫"קהילה תומכת" ‪-‬‬
‫קהילה תומכת קמה על מנת לספק מענה לצורכיהם של קשישים המעדיפים לשמור על עצמאותם‬
‫ולהמשיך להתגורר בביתם ובסביבתם‪ .‬התוכנית פותחה ע"י אשל והיא קיימת בחדרה בשיתוף עם‬
‫המדור לקשיש‪ .‬בחדרה ישנן ‪ 3‬קהילות תומכות המובחנות עפ"י אזוריים גיאוגרפיים (אולגה‪,‬‬
‫מרכז חדרה ובית אליעזר)‪ ,‬לכל קהילה יש אב קהילה הנמצא עם חברי הקהילה בקשר יומיומי‬
‫ומסייע בהתאם לצורך‪ .‬שכונות אולגה‪ ,‬נווה חיים וויצמן‪ -‬נחשבים כקהילה אחת ויש להם אב‬
‫קהילה משותף‪ .‬התוכנית מציעה סל שירותיים תמורת תשלום ( או לפי מבחן זכאות של הרווחה)‬
‫הכולל‪ :‬שירותים רפואיים (הזמנת רופא פרטי ואמבולנס)‪ ,‬לחצן מצוקה ופעילות חברתית‬
‫(הרצאות‪ ,‬טיולים)‪ .‬בשכונת אולגה חברים כ‪ 150-‬קשישים בקהילה‪.‬‬
‫חינוך‬
‫אגף החינוך‬
‫מנהלת‪ :‬מ"מ לאה אבוטבול‬
‫כתובת‪ :‬רח' ביאליק ‪33‬‬
‫טלפון‪04-6129600 :‬‬
‫אגף החינוך אחראי על קביעת המדיניות החינוכית בגני הילדים ובבתי הספר בתיאום עם‬
‫המחלקות הרלוונטיים‪ .‬אחראי על תהליכי תכנון הרישום ושיבוץ התלמידים לקראת פתיחת שנת‬
‫הלימודים‪ .‬אחראי על מערך כח אדם במערכת ועל הניהול השוטף של יוזמות ופרויקטים‬
‫חינוכיים‪ .‬בשכונת אולגה האגף אחראי על ‪ 7‬בתי הספר (השחף‪ ,‬יבנה‪ ,‬שילה‪ ,‬גבעול‪ ,‬חופים‪,‬‬
‫תהילה‪ ,‬גל אור) ו‪ 19 -‬גנים‪.‬‬
‫מנהלת שכונה‪ -‬גבעת אולגה‬
‫מנהל‪ :‬אשר ביטון‬
‫כתובת‪ :‬רח' מבצע עזרא‬
‫מנהלת השכונה הינה זרוע של העירייה‪ ,‬הפרוסה מכביש ‪ 4‬ועד אולגה כולל‪ .‬עיקר פועלה של‬
‫המנהלת הוא בנושא חזות השכונה‪ :‬צביעת תחנות אוטובוס‪ ,‬גרפיטי‪ ,‬מעקות ומדרכות‪ .‬איסוף‬
‫‪7‬‬
‫אשפה וגזם ושיפוץ כללי לשיפור פני השכונה‪ .‬לעיתים המנהלת מקשרת בין התושב למשרדי‬
‫העירייה השונים‪ .‬בעבודתה השוטפת המנהלת מעסיקה גם של"צים (עבודות שירות לתועלת‬
‫הציבור)‪.‬‬
‫גופים מקומיים‬
‫הקרן לפיתוח חדרה‬
‫מנהלת‪ :‬עו"ד תמר טל בלום‬
‫כתובת‪ :‬סמטת יהודית‪ ,‬רח' ששת הימים ‪20‬‬
‫תפקידי הקרן הם‪ :‬ליזום‪ ,‬לארגן‪ ,‬להקים‪ ,‬לבצע ולנהל מפעלי תרבות‪ ,‬חברה‪ ,‬קהילה‪ ,‬רווחה‪,‬‬
‫חינוך‪ ,‬מדע ומורשת‪ .‬להקים‪ ,‬לבנות‪ ,‬לטפח ולקדם כל נכס‪ ,‬מבנה ופרויקט לרווחת תושבי חדרה‪.‬‬
‫לעודד ולארגן שיתופי פעולה בין ארגונים ולאגור משאבי כח אדם‪ ,‬ידע וממון‪,‬‬
‫לעשייה משותפת למען תושבי חדרה‪ .‬לפעול כנציג סוכן או נאמן של תורמים‪ .‬לנהל את‬
‫פעולותיהם לפעול לביצוע מטרותיהם ולמען הפרויקט לשמם תרמו‪ .‬הקרן שותפה לעשייה רבה‬
‫בשכונה בעבודה משותפת עם מתנ"ס גבעת אולגה‪ ,‬יחידת הנוער‪ ,‬המרכז לגיל הרך‪ ,‬בתי הספר גני‬
‫הילדים בימים אלו מסיימת הקרן את בניית הספרייה העירונית החדשה ברח' החלוץ ועוד‪...‬‬
‫מתנ"ס גבעת אולגה‬
‫מנהל‪ :‬סיגל סימיאן‬
‫כתובת‪ :‬רח' הרב בן איש חי ‪11‬‬
‫טלפון‪6330825 :‬‬
‫המתנ"ס היחידי בעיר הפועל תחת רשת החברה למתנ"סים‪ ,‬החינוך הבלתי פורמלי הינו באחריות‬
‫המתנ"ס המקומי‪ .‬באולגה קיימים עוד מספר גופים שפועלים בתחום הבלתי פורמאלי ברמות‬
‫שיתוף פעולה שונות מול המתנ"ס‪ .‬המתנ"ס מהווה זרוע ביצועית של העירייה ורואה עצמו מתכלל‬
‫את כלל העשייה בשכונה‪ .‬למתנ"ס יחידות מקצועיות‪ :‬המרכז לגיל הרך‪ ,‬יחידת הנוער‪ ,‬מדור‬
‫חוגים‪ ,‬מבוגרים‪ ,‬תוכניות לאוכלוסיות מיוחדות‪ ,‬מרכז לימודים של האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫עשייה קהילתית‪ ,‬התנדבות למבוגרים ועוד‪....‬‬
‫הטכנודע‪:‬‬
‫מנהל‪ :‬ד"ר גדי מדור‬
‫כתובת‪ :‬רח' הרב ניסים ‪2‬‬
‫טלפון‪6333505:‬‬
‫הטכנודע הינו מרכז אזורי לחינוך מדע וטכנולוגיה‪ .‬המרכז נוסד ב‪ 1986 -‬במסגרת פרויקט שיקום‬
‫שכונות של הסוכנות היהודית‪ .‬הטכנודע ממוקם בשכונת גבעת אולגה ומציע שירות לכלל האזור‪.‬‬
‫בטכנודע‪ :‬מעבדות‪ ,‬ספרייה מדעית‪ ,‬אודיטוריום‪ ,‬מצפה כוכבים ופלנטריום‪ .‬הטכנודע מציע חוגים‬
‫לשעות אחר הצהריים ופעילות מפגשים לבתי הספר למהלך השנה‪ .‬בנוסף קיימות בטכנודע‬
‫תוכניות צהריים לבתי הספר (אפיקים‪ ,‬רואים עתיד ומצויינות)‪.‬‬
‫"נתיב"‪ -‬מרכז צעירים‬
‫‪8‬‬
‫מנהלת‪ :‬הדר מרום‬
‫כתובת‪ :‬רח' הנשיא ‪15‬‬
‫טלפון‪6342785 :‬‬
‫"נתיב" מרכז הצעירים הינו יחידה ייחודית‪ ,‬שתפקידה שירות וסיוע לצעירי העיר חדרה מגילאי‬
‫‪ 18-35‬בתחומי תעסוקה‪ ,‬השכלה ומעורבות חברתית‪ .‬המרכז נהנה משיתוף פעולה עם‪ :‬משרד‬
‫הביטחון‪ ,‬משרד הקליטה‪ ,‬משרד הרווחה‪ ,‬הקרן לפיתוח חדרה‪ ,‬קרנות לחיילים משוחררים‬
‫ולצעירים בכלל‪ ,‬גופים עסקיים מקומיים וארציים‪ ,‬שיקום שכונות‪ ,‬המועצה להשכלה גבוהה‪,‬‬
‫פדרציית ניו יורק‪ ,‬ג'וינט ישראל ועוד‪.‬‬
‫עמותת עתיד עם תקווה‬
‫עמותה המופעלת ע"י הגרעין התורני בגבעת אולגה‪.‬‬
‫רכזת הגרעין היא אסנת לב ארי‬
‫מטרת העמותה לחזק את הקהילה בגבעת אולגה‪ .‬העמותה מובילה את פעילות הבתים החמים‬
‫בשעות אחה"צ בשני מוקדים‪ ,‬שותפה בפעילות מועדון רוגעלך ובבני עקיבא ובעשייה חינוכית‬
‫בבית הספר שילה ובגני הגרעין‪.‬‬
‫בריאות‬
‫קופ"ח‪ :‬באולגה קיימות שלושה קופ"ח ‪:‬‬
‫‪ )1‬קופ"ח כללית הממוקמת ברח' השומרון ‪( 2‬כניסה מרחוב הנגב) ‪ -‬כוללת שירותי רפואת‬
‫משפחה‪ ,‬ילדים סיעוד‪ ,‬דיאטה‪ ,‬אחיות ושירותי מעבדה‪ ,‬ישנה עו"ס המגיעה בימי ראשון ובמקום‬
‫יש בית מרקחת‪.‬‬
‫‪ )2‬קופ"ח מאוחדת הממוקמת ברח' מבצע עזרה ‪ -6‬כוללת שירותי פנימית כללית ומשפחה‪ ,‬ילדים‪,‬‬
‫אורטופדיה‪ ,‬אחיות ושירותי מעבדה‪.‬‬
‫‪ )3‬קופ"ח לאומית הממוקמת ברח' בוארון ‪ -6‬שירותי פנימית כללית ומשפחה‪ ,‬בית מרקחת‪,‬‬
‫אחיות ושירותי מעבדה‪.‬‬
‫מרפאות שיניים‪:‬‬
‫מרפאות שיניים פרטיות‪ -‬בשכונת אולגה קיימות מספר מרפאות פרטיות‪ ,‬מסיורים בשכונה‬
‫מרפאה אחת קיימת במרכז המסחרי מול המתנ"ס ואחת נוספת ברח' מבצע עזרא‪.‬‬
‫טיפת חלב ‪ :‬קיימת טיפת חלב אחת‪ .‬ממוקמת במרכז לגיל הרך במתנ"ס גבעת אולגה‪.‬‬
‫ארגוניים חברתיים חיצוניים פעילים בשכונה‬
‫תוכנית "עיר בשינוי"‬
‫התוכנית הינה מטעם ציונות ‪ 2000‬וקרן לאוטמן פועלת בגבעת אולגה זו השנה השביעית‬
‫התוכנית מפעילה מודל מערכתי לפיתוח ולחיזוק שירותים בקהילה‪ .‬המודל מבוסס על גישה מערכתית‬
‫הוליסטית‪ ,‬המשלבת התגייסות של שלושת המגזרים (ציבורי‪ ,‬עסקי ושלישי) לטובת פיתוח וחיזוק‬
‫‪9‬‬
‫התשתיות היישוביות לפעילות בשלושה תחומים מרכזיים בשכונת גבעת אולגה‪ ,‬קיימת עבודת רוחב נוספת‬
‫שאינה חלק מהעשייה בתחומים אלו (כגון הספרייה הקהילתית‪ ,‬חלוקת מלגות לסטודנטים ועוד‪)...‬‬
‫‪ .1‬חינוך בלתי פורמאלי לנוער‪ -‬יחידת הנוער‪ ,‬תחת מתנ"ס גבעת אולגה בשותפות מלאה עם גופים‬
‫עירוניים נוספים‪.‬‬
‫‪ .2‬חינוך פורמאלי‪ -‬תוכנית "עושים קסמ"ים בגבעת אולגה" (קהילה‪ ,‬סביבה‪ ,‬מדע וים)‪ .‬במטרה לחזק‬
‫את לימודי המדעים והסביבה בבתי הספר‪.‬‬
‫‪ .3‬תחום גיל רך‪ -‬הקמת מרכז לגיל הרך‪.‬‬
‫עמותת צימאון‬
‫העמותה פועלת כ‪ 10-‬שנים באולגה‪ ,‬נשות העמותה מתנדבות ומסייעות בפיתוח משאבים יתרון‬
‫משמעותי של העמותה הוא במערכת הקשרים האישיים שלהן בציבור העסקי והפרטי‪ .‬העמותה‬
‫שותפה במהלך השכונתי הכולל לבניית תשתיות ושירותים ארוכי טווח בגבעת אולגה בדגש על‬
‫יחידת הנוער והספרייה הקהילתית‪.‬‬
‫עמותת חינוך לפסגות‬
‫עמותה ארצית המפעילה מודל של תוכנית מצויינות המלווה ילדים מבתי הספר היסודיים מכיתה‬
‫ג' ועד לכיתה יב'‪ .‬התוכנית משותפת לבתי הספר "יבנה" ו"השחף" ‪.‬‬
‫עמותת לשובע‬
‫עמותה ארצית שהקימה בין היתר רשת בתי נוער המונים כיום ‪ 18‬בתי נוער‪ ,‬בהם משתתפים‬
‫ילדים ובני נוער בסיכון‪ .‬בגבעת אולגה פועלת מסגרת זו של בית נוער לתלמידי בתי הספר בעיקר‬
‫השחף ויבנה‪ ,‬התלמידים מגיעים למועדונית ישר אחרי בית הספר ועד השעה ‪ .18:30‬כ‪ 50-‬ילדים‬
‫נהנים ממענה זה‪ ,‬חלקם מוכרים ברווחה‪ ,‬כולם מופנים על ידי יועצות בתי הספר‪.‬‬
‫עמותת ירוחם‬
‫עמותה הפועלת בירוחם ובגבעת אולגה בלבד‪ ,‬בליווי וחיזוק בית ספר יחיד "השחף" (בחירה‬
‫משותפת למנהלת אגף החינוך‪ ,‬הנהלת העמותה ובית הספר)‪.‬‬
‫עמותת "אחרי"‬
‫עמותה ארצית המפעילה מודל פעילות לבני נוער בהכנה לצה"ל‪ ,‬הפרויקט פועל כחלק מפעילות‬
‫יחידת הנוער בגבעת אולגה‪.‬‬
‫העמותה למען הקשיש‬
‫מטעם עמותת אש"ל הארצית‪ ,‬העמותה מפעילה תומכת ומסבסדת (חברת תגבור היא הזרועה‬
‫המבצעת של העמותה)‪ :‬מרכזי יום‪ ,‬קהילה תומכת ופעילויות מועדון קהילה תומכת המתקיים‬
‫בתוך המתנ"ס‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫פרק ב‪ .‬חיי היום–יום בקהילה‬
‫‪ .1‬יחסים חברתיים בקהילה‬
‫מקומות מפגש בקהילה‪:‬‬
‫‪ .1‬מועדונים שכונתיים‪ :‬מועדון שחר בשכונה ד' פתוח רק לפעילות הבית החם בהפעלת‬
‫הגרעין התורני‪ .‬מועדון אזורים‪ -‬הפך להיות מרכז הנוער של יחידת הנוער‪ -‬מתנ"ס‪.‬‬
‫‪ .2‬פעילויות יחידת הנוער‪ -‬פועלת ממרכז הנוער המחודש במועדון אזורים בו מתקיימות‬
‫מרבית פעילויות הנוער‪ ,‬המקום משמש כמרכז נוער בעל שפע של פעילויות‪ .‬מוקד נוסף‬
‫הינו מועדון רוגעלך לנערות‪ -‬המועדון הוקם בעקבות נערות השכונה שהיו מתאספות‬
‫בערבים בבתים של בנות השירות‪ .‬המועדון משמש כמקום פעילות לנערות בלבד‪ ,‬ישנו‬
‫מבחר עשיר של פעילויות לנערות ולאמהותיהן וממוקם במקלט בין רחוב המעפילים‬
‫ושיבת ציון (ליד הדואר)‪ .‬מוקדים נוספים הינם מבני תנועות הנוער (בני עקיבא בבית‬
‫הספר יבנה ביתר במקלט ברחוב החלוץ והצופים בבית החינוך גבעול) מקום פעילות חדש‬
‫יחסית הינו מיתר נירים‪ -‬רח' התנאים המשמש כמוקד פעילות לנוער נושר‪.‬‬
‫‪ .3‬המרכז לגיל הרך‪ -‬המרכז לגיל הרך על שלל פעילויותיו ועשייתו (גן ילדים‪ ,‬צהרונים‪,‬‬
‫יחידה טיפולית ועוד‪ )...‬הינו מוקד משיכה מרכזי ביותר בשכונה לאולכסיית הילדים‬
‫והוריהם הוא ממוקם במבנה המתנ"ס המרכזי ברחוב הרב בן איש חי במבנה זה מצויה‬
‫גם טיפת החלב‪.‬‬
‫‪ .4‬מתנ"ס גבעת אולגה‪ :‬במתחם המתנ"ס המרכזי ברחוב הרב בן איש חי‪ ,‬ישנו אולם‬
‫הספורט‪ ,‬אולם תרבות וחדרי פעילות לחוגים‪ .‬בנוסף באחריות המתנ"ס ישנם מבנה‬
‫מועדון אזורים ומועדון שחר‪.‬‬
‫‪ .5‬מרכז יום לקשיש‪ :‬ממוקם בד' מתקיימות פעילויות לאוכלוסייה המבוגרת ממערב העיר‪,‬‬
‫בעיקר למקבלי חוק סיעוד‪.‬‬
‫‪ .6‬אזורים המסחריים ‪ :‬לאזורים המסחריים מגיעים בסוף השבוע גם קונים ממערב העיר‪.‬‬
‫האזורים המסחריים המרכזיים בשכונה הינם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בכניסה לשכונה מול מתחם המתנ"ס‪ :‬רח' בן איש חי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מדרחוב רחוב החלוץ‪/‬אזור הבנקים‪ :‬צומת החלוץ ושיבת ציון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אזור התעשייה המקומי וסביבתו‪ :‬רח' הרב ניסים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתחם "יש" באזור מבני גלי חוף ‪ :‬שד' ברון בוארון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרכז מסחרי ברחוב מבצע עזרא‪ :‬רח' מבצע עזרא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חנויות מפוזורת לאורך שכונה ד' בעיקר ברחוב שבטי ישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתחמים לאורך רחוב הנגב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תחנת הדלק לאורך כביש ‪( 2‬חברת דלק)‪.‬‬
‫‪ .7‬הספרייה הקהילתית‪ -‬מקום קהילתי למגוון רחב של אוכלוסייה מהגיל הרך ועד‬
‫לאוכלוסייה מבוגרת‪ ,‬המקום מציע מגוון רחב של פעילויות לקהל בעיקר בתחומי תרבות‪.‬‬
‫‪ .8‬חוף הים‪ -‬מהווה מקום התקהלות מרכזי במיוחד בעונת הרחצה במהלך השנה האחרונה‬
‫התקיימו בחוף הרחצה פעילויות קיץ קהילתיות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .9‬מסגרות החינוך‪ 28 -‬גני הילדים (כולל‪:‬פרטי‪ ,‬חינוך מיוחד ומעונות יום) ו‪ -7‬בתי ספר‬
‫ניתן לראות כי רוב ההתקהלויות בשכונה מסווגות לפי רמות גילאים ההתקהלויות בהתאם‬
‫לפעילות המוצעות להם ברחבי השכונה‪.‬‬
‫בבקרים ניתן לראות התקהלות מועטה של קשישים סביב גן הראשונים (הממוקם ליד בית הספר‬
‫השחף)‪.‬‬
‫קהילות בשכונה‬
‫הגרעין התורני – מדובר בכ‪ 28-‬משפחות תורניות המתגוררות באולגה ופעילות ברחבי השכונה‬
‫במספר מוקדי פעילויות לכלל תושבי השכונה‪ .‬רכזת הגרעין בשיתוף עם שאר משפחות הגרעין‬
‫ובנות שרות מובילים ושותפים לפעילויות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬שני בתים חמים של הגרעין התורני (בית חם וחלוצים)‪.‬‬
‫‪ .2‬מועדון רוגעלך‪ -‬בשיתוף יחידת הנוער‪.‬‬
‫‪ .3‬קבוצת נשים‪ -‬מקיים שיעורים וסדנאות לקב' נשים קבועה בגילאי ‪ 20-30‬בנושאי‬
‫זוגיות והורות‪.‬‬
‫‪ .4‬הדרכת כלות‪.‬‬
‫הקהילה החרדית‪ -‬מדובר בקהילה המונה כ‪ 100-‬משפחות מרובות ילדים מהזרם החרדי‪,‬‬
‫המפוזרות בשכונה‪ .‬לקהילה שני מוסדות חינוך‪" :‬ישיבת אור יוסף" וביה"ס תהילה לבנות‪.‬‬
‫הקהילה מקיימת הרצאות לבני נוער סביב חיזוק הדת‪ ,‬מדברי מנהלת המתנ"ס מספר רב של‬
‫נערים מהשכונה משתתפים בהרצאות באופן קבוע‪.‬‬
‫קהילת חב"ד‪ -‬מדובר בקהילה המונה כ‪ 30-‬משפחות מזרם חב"ד המפוזרות ברחבי השכונה‪.‬‬
‫הקהילה מפעילה את הישיבה "תפארת תמימים" בה ‪ 15‬תלמידים דתיים שנפלטו ממערכת‬
‫החינוך בארץ‪ .‬הקהילה מסייעת בבדיקת מזוזות ובחגים מקיימת פעילויות תורניות ברחבי‬
‫השכונה‪ .‬בחג פסח מקיימים אנשי הקהילה ליל סדר ציבורי לתושבים בודדים ולמשפחות מעוטות‬
‫יכולת מהשכונה‪ ,‬בעבר הסדר התקיים בביה"כ חב"ד בשכונה בשנים האחרונות הסדר מתקיים‬
‫במתנ"ס ואליו מגיעים בסביבות ה‪ 40-‬אנשים‪.‬‬
‫‪ .2‬דפוסי תקשורת בקהילה‬
‫באולגה לא קיים עיתון מקומי של השכונה‪ .‬אך קיימים מספר מקומונים חשוב לציין שהם‬
‫מקומונים אזורים‪.‬‬
‫עיקר המידע מועבר באמצעות דפי מידע שמחולקים בדואר‪,‬בתי כנסת‪ ,‬מוסדות חינוך‬
‫ופרסומים הנתלים על לוחות המודעות‪ .‬בנוסף המתנ"ס מעביר מידע באמצעות חוברות‪ .‬מידע‬
‫רב מופץ באמצעות רשת האינטרנט – האתר הקהילתי מציג את כלל הפעילות הקיימת אך‬
‫עדיין לא זוכה לחשיפה רחבה מספיק‪ ,‬הודעות מיילים ובעיקר בפייסבוק‪ .‬בשנה האחרונה‬
‫נפתחה קבוצה חדשה בפייסבוק בשם "מאירים את גבעת אולגה" המופעלת על ידי תושבים‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫בעמוד זה תושבים רבים מעלים שפע של תלונות אל מול העירייה בשילוב תמונות בעיקר‬
‫בנושא חזות השכונה‪.‬‬
‫בשכונת עין הים קיים אתר אינטרנט שכונתי משלהם בו הם מוסרים הודעות‪.‬‬
‫הנושאים העיקריים שבהם עוסקת הקהילה ‪:‬‬
‫‪ .1‬נראות השכונה‪ -‬נושא המטריד מאוד את תושבי השכונה‪ .‬ישנם מרחבים רבים פתוחים‬
‫בשכונה אשר מלוכלכים ומוזנחים‪ ,‬האשפה מפוזרת בחוץ‪ ,‬לכלוך רב מגיע גם מהמרכזיים‬
‫המסחריים הפרוסים בשכונה‪ ,‬מכיוון הים באמצעות הרוחות‪ ,‬זריקת פסולת בניין‬
‫בשטחים ציבוריים‪ .‬תושבי השכונה מציינים כי מצב זה נוצר הן בגלל הזנחת העירייה‬
‫שנים רבות והן בגלל תושבי השכונה אשר לעיתים בעצמם מלכלכים ואינם מנקים‬
‫אחריהם מראה על אדישותם למצב השכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬חוסר פיקוח ואכיפה של העירייה ‪-‬לתושבים ישנה הרגשה כי 'אין דין ואין דיין'‪ .‬העירייה‬
‫אינה מספקת את כלל שירותיה לאולגה‪ .‬תחושה שאולגה היא מחוץ לעיר והעירייה אינה‬
‫מחויבת לשכונה בנושאי‪ :‬ניקיון‪ ,‬תחזוקת כבישים וביוב‪ ,‬אכיפת בניה וכדו'‪ .‬נעשים מספר‬
‫צעדים בתחומים השונים אך תושבי השכונה לא מרגישים בשינויים ומעוניינים שכל‬
‫הבעיות יפתרו יחד‪.‬‬
‫‪ .3‬חריגות בנייה‪ -‬תופעה בולטת ומדוברת רבות בקרב התושבים‪ ,‬על חריגות הבנייה בבתיהם‬
‫הפרטיים‪.‬‬
‫‪ .4‬תוכנית הפיתוח ‪ -‬של העירייה להרחבת אולגה ובניית שורה של מלונות על חוף הים‬
‫ובעקבות כך עליית הנדל"ן הקיימת באולגה מזה מספר שנים‪ .‬בנוסף מקדמים את השיח‬
‫על תוכנית "פינוי בינוי" המדוברת למעלה משמונה שנים באזור אלי כהן ולאחרונה‬
‫הצטרפה אולגה ד' ושכונת אזורים‪ .‬כמו כן מוטרדים תושבים רבים מכך שאין דיור בר‬
‫השגה עבור בנים ממשיכים‪ .‬בשנה האחרונה מובילה העירייה תוכנית מתאר עירונית‬
‫לגבעת אולגה יחד עם משרד השיכון‪ ,‬התקיימו שלושה מפגשים לשיתוף ציבור‪.‬‬
‫‪ .5‬תחבורה בשכונה‪ -‬בהמשך לפיתוח המתוכנן של העירייה בשכונה עולה רבות הנגישות‬
‫התחבורתית לשכונה לדוג'‪ :‬מחלף גבעת אולגה‪ .‬וכן המחלף (מחלף יציאה) ההולך ונבנה‬
‫בשכונת עין הים‪ ,‬כולל הקיר האקוסטי (נותן מענה אך ורק לשכונת עין הים בחלק של‬
‫הבתים רבי הקומות) והמחלף העתידי באזור תחנת הדלק‪.‬‬
‫‪ .3‬דפוסי כוח‬
‫מבנה פוליטי ומפלגות בקהילה‪:‬‬
‫בעבר הרחוק היה ניסיון להקים מפלגה למען אולגה אל"א (אולגה למען אולגה) שבסופו של לא‬
‫הצליחו להרים אותה‪ .‬בעבר היו לאולגה ‪ 5‬נציגים במועצה‪ .‬והיו ועדי שכונות לכל אזור ואזור‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬תושבי השכונה ביקשו להקים מנהל קהילתי כהמשך של העירייה בשכונה‪ -‬אך הרעיון נפסל‬
‫ע"י העירייה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בעקבות התעוררות תושבים‪ ,‬קבוצת מנהיגות פעילים שהתקיימה לאורך שנה שלמה לפני כשלוש‬
‫שנים‪ ,‬יזמו הפעילים הקמה של ועד שכונתי‪ .‬הועד עבר מאז הקמתו מספר שינויים פרסונליים‬
‫וארגוניים ומנסה לקדם את מספר נושאים עם עיריית חדרה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫פרק ג‪ .‬פרופיל קהילתי‬
‫‪ .1‬דמות הקהילה‬
‫ערכים מרכזיים של הקהילה‪:‬‬
‫האוכלוסייה בשכונה הינה הטרוגנית המאופיינת באינטימיות רבה‪ ,‬המתבטאת בדפוסי התקשורת‬
‫המצויים בה‪ ,‬בחום האנושי‪ ,‬בעזרה ההדדית ובתחושה הביתית שהאנשים מקרינים אחד לשני‪.‬‬
‫רבים מתושבי השכונה מכירים אחד את השני‪ ,‬אדם חדש אשר נכנס לשכונה מקבל יחס חם‬
‫ואכפתי‪ ,‬אנשים מציעים עזרה ופותחים את דלתות בתיהם בפניך‪ .‬תושבי השכונה רואים את‬
‫עצמם כאנשים פשוטים שעוזרים האחד לשני גם ביומיום וגם בשעות משבר‪.‬‬
‫ניתן לראות כי תושבי אולגה ברובם הם שומרי מסורת‪ ,‬קיים ריבוי בתי הכנסת בשכונה (מעל ל‪-‬‬
‫‪.)40‬‬
‫לויאליות קהילתית ‪:‬‬
‫תושבי אולגה אוהבים את שכונתם ומאוד גאים בה‪ .‬פעמים רבות כאשר נשאל תושב אולגה ע"י‬
‫אדם מחוץ לעיר היכן הוא מתגורר? לרוב תשובתו תהיה "באולגה" ולא בעיר חדרה‪.‬‬
‫עוד ניתן לראות שכאשר פונים לתושב השכונה בשאלה "היכן נמצא רחוב מסוים?" בדר"כ תושבי‬
‫השכונה ישאלו בחזרה "את מי אתה מחפש?" שכן כולם מכירים את כולם בשכונה‪.‬‬
‫ישנם אנשים שיצאו מאולגה על מנת לגור קרוב יותר למרכז העיר וישנם אנשים שלא יעזבו את‬
‫השכונה לעולם‪ .‬תושבי אולגה מודעים לכך כי ברגע שיצאו מהשכונה לא ירגישו במקום אחר את‬
‫החמימות והמשפחתיות הרווחת בשכונה‪ .‬בתוך אולגה ישנם אזורים הנחשבים נחשלים יותר‪ ,‬שם‬
‫מתגוררים רוב מטופלי רווחה וריכוז עולים ממוצא אתיופיה‪ ,‬באזורים אלו קיימת תחלופה רבה‬
‫שכן מי שמסוגל מבחינה כלכלית קם ועובר לאזור אחר בשכונה‪.‬‬
‫לעיתים תושבי אולגה מתמרמרים על כך שאולגה נתפסת כשכונת מצוקה בגלל אזורים ספציפיים‬
‫הנחשבים כחלשים ואין רואים את שאר תושבי השכונה בכללותה‪.‬‬
‫רמת הקשר עם השירותים בקהילה ‪:‬‬
‫עקב ריחוקה של אולגה מהעיר‪ ,‬ניתן לראות את אולגה מבחינת השירותים הקיימים בה "כעיר‬
‫קטנה"‪ .‬השירותים הקיימים באולגה מגוונים מאוד ופונים לקהל יעד רחב‪.‬‬
‫רמת הקשר בין השירותים השונים גבוהה מאוד וישנם שיתופי פעולה טובים מאוד בין הגופים‬
‫השונים בשכונה‪ .‬זאת מאחר ולאולגה נכנסה תוכנית "עיר בשינוי" אשר מינפה והובילה לבניית‬
‫שותפויות שיצרו שירותים לרווחת התושבים שלא היו קיימים ומיפוי שנערך לפני כ‪ 4‬שנים העלה‬
‫כצורך בנוסף‪ ,‬התוכנית גרמה לרישות השרותים הפועלים בשכונה ולעבודה משותפת בין נותני‬
‫השרותים‪ .‬מנהלת המתנ"ס כיום מאמצת את הראיה הקהילתית ודוחפת גם היא לשיתופי פעולה‬
‫רבים המתנ"ס רואה עצמו כגוף מתכלל שכונתי של כלל העשייה‪ .‬ניתן לראות את השותפויות של‬
‫יח' הנוער‪ ,‬המרכז לגיל הרך‪ ,‬מסגרות הצהריים והמתנ"ס‪ ,‬שותפויות של הגרעין התורני‬
‫והמתנ"ס‪ .‬יח' הנוער‪ ,‬המרכז לגיל הרך והספרייה הקהילתית‪ .‬כיום כל גוף שפועל באולגה נמצא‬
‫בקשר עם המתנ"ס בעיקר וגורמים נוספים הפועלים בשכונה‪.‬‬
‫רמת מעורבות ההורים עם השירותיים הקיימים‪ :‬המעורבות של ההורים בשרותים הקיימים‬
‫נעשית לרוב דרך השרותים הניתנים לילדים (לדוגמה בתי ספר‪ ,‬מסגרות צהריים‪ ,‬פעילויות יחידת‬
‫‪15‬‬
‫הנוער וכו'‪ ...‬במרכז לגיל הרך הם מהווים קהל יעד מרכזי ולכן יש בו מענים מגוונים יותר‬
‫להורים‪ ,‬סביב נושא ההורות(‪.‬‬
‫‪ .2‬איתור כוחות ואתגרים בקהילה‬
‫כוחות בקהילה‪:‬‬
‫‪ .1‬לויאליות קהילתית‪ -‬האוכלוסייה בשכונה הינה הטרוגנית ולמרות זאת מאופיינת‬
‫באינטימיות רבה‪ ,‬המתבטאת באווירה חמה ו"ביתית" גם כלפי מי שאינו תושב השכונה‪.‬‬
‫רבים מתושבי השכונה מכירים אחד את השני ומקרינים אחד לשני יחס חם ואכפתי‪.‬‬
‫‪ .2‬רמת התארגנות קהילתית‪ -‬בשכונה קיימות שותפויות רחבות בין השירותים הקיימים‬
‫בשכונה‪ .‬מנהלי השירותים יודעים ומכירים את כלל השירותים שקיימים‪ .‬המתנ"ס מהווה‬
‫מסגרת גג שתומכת בשירותים ובארגונים הקיימים בשכונה ורואה עצמה כמתכללת את‬
‫העשייה בשכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬התפתחות שירותים בשכונה‪ -‬בשנים האחרונות ניתן לראות הקמה או שדרוג של מגוון‬
‫שירותים הניתנים לתושבי השכונה כגון‪ :‬מרכז לגיל הרך‪ ,‬מועדוניות רווחה‪ ,‬יח' הנוער‪,‬‬
‫ופיתוח תחום ההתנדבות‪ ,‬הספורט והגמלאים‪.‬‬
‫‪ .4‬עליה בערך הנדל"ן‪ -‬בפרט לאורך החוף‪ .‬תנועה של אוכלוסיות מבוססות אל השכונה‪ ,‬בנייה‬
‫של בתים צמודי קרקע ומגדלי יוקרה בטבעת שסביב השכונה‪.‬‬
‫‪ .5‬מגזר שלישי‪ -‬בשנים האחרונות קיים תהליך של כניסת המגזר השלישי לשכונה והפניית‬
‫משאבים לטובת הקהילה בשכונה (ציונות ‪ 2000‬וקרן לאוטמן‪ ,‬עמותת צימאון‪ ,‬חינוך‬
‫לפסגות‪ ,‬לשובע‪-‬קדימה‪ ,‬קרן שטיינמץ‪ ,‬קרן אהריסון‪ ,‬אחרי‪ ,‬עמותת ירוחם ועוד)‪.‬‬
‫‪ .6‬קבוצת פעילים‪/‬ועד שכונה‪ -‬קיימת קבוצת פעילים שכונתיים המעוניינת להוביל עשייה‪.‬‬
‫‪ .7‬קבוצת נשים יזמיות‪ -‬בעקבות אירועי הבתים הפתוחים שהתקיימו בשכונה לפני למעלה‬
‫משנה‪ ,‬התגבשה קבוצת נשים בעלות עסקים פרטיים הממוקמים בבתים במטרה לפתח‬
‫את השכונה בתחום היזמות‪ ,‬למשוך קהל חדש לשכונה ועוד‪....‬‬
‫אתגרים בקהילה‪:‬‬
‫‪ .1‬נראות השכונה‪ -‬נושא המטריד מאוד את תושבי השכונה‪ .‬ישנם מרחבים רבים פתוחים‬
‫בשכונה אשר מלוכלכים ומוזנחים‪ :‬האשפה מפוזרת בחוץ‪ ,‬לכלוך רב מגיע גם מהמרכזיים‬
‫המסחריים הפרוסים בשכונה‪ .‬תושבי השכונה מציינים כי מצב זה נוצר הן בגלל הזנחת‬
‫העירייה שנים רבות והן בגלל תושבי השכונה אשר לעיתים בעצמם מלכלכים ואינם‬
‫מנקים אחריהם‪.‬‬
‫‪ .2‬אוכלוסיית הצעירים באולגה בגילאי ‪ +18‬לה אין מענה מספק ותוכניות המותאמות‬
‫לגילם בבוקר ובעיקר בשעות אחה"צ והערב‪ .‬נראה כי עיקר הפשיעה באולגה היא סביב‬
‫צעירים בני ‪ +18‬המשוטטים בלילות ללא מעשה‪.‬‬
‫‪ .3‬פעילי שכונות‪ -‬אומנם ישנה התעוררות של פעילי שכונה ואף הקמת ועד שכונתי‪ ,‬אך לא‬
‫ניתן לועד ליווי מקצועי שחשוב להנתן בעקבות חוסר רצון של מובילי הועד לקבל סיוע‬
‫מגורמי רשות או גופים המזוהים עם הרשות‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ .4‬חוסר מודעות של התושבים על השירותים הקיימים בשכונה‪ -‬לא קיים מספיק שיווק‬
‫ופרסום בשכונה על הקיים והנעשה בה‪ :‬פעילויות של המתנ"ס (חוץ מיח' הנוער ומרכז‬
‫הנוער)‪ ,‬הספרייה הקהילתית‪.‬‬
‫‪ .5‬שירותיים מסחריים מוזנחים מאוד ואינם מאוגדים‪ -‬מתוך הסתובבות ברחבי המרכזים‬
‫המסחריים ניתן לראות כי חלקם מוזנחים‪ ,‬אשפה ולכלוך רב מפוזר בקרבתם‪ ,‬לא קיים‬
‫איגוד של הסוחרים בשכונה לטובת מהלך שיפור חזות המרכזים‪.‬‬
‫‪ .6‬תכלול הפעילות הבלתי פורמאלית לכיתות א'‪-‬ו'‪ -‬לא קיים ברצף הגילאים גורם מקצועי‬
‫המוביל ומתכלל את העשייה בטווח הגילאים הנ"ל‪ .‬בטווח שבין המרכז לגיל הרך ויחידת‬
‫הנוער נראה כי קיים חוסר בהובלה מקצועית הרואה ראייה רחבה את התחום בכל‬
‫השכונה‪.‬‬
‫‪17‬‬