2013/14 חלק II - חקר ימים ואגמים לישראל

‫תכנית הניטור הלאומית של ישראל בים התיכון‬
‫דו”ח מדעי ל‪2013/14 -‬‬
‫ניטור שינויי אקלים‬
‫ניטור איכות מימי חופין‬
‫ניטור מגוון ביולוגי‬
‫התכנית ממומנת ע”י המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪ISRAE‬‬
‫‪L‬‬
‫מר‬
‫‪ISRAMAR‬‬
‫כז‬
‫ה מ י דע ה ימי‬
‫הל‬
‫א‬
‫דו”ח חיא"ל ‪H21/2015‬‬
‫‪INE DATA‬‬
‫‪AR‬‬
‫‪M‬‬
‫ומי‬
‫חקר ימים ואגמים לישראל‬
‫‪ER‬‬
‫‪NT‬‬
‫‪CE‬‬
‫ומשרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‬
‫תכנית הניטור הלאומית בים התיכון ל‪2013/14-‬‬
‫חלק ‪ - II‬ניטור איכות מימי חופין‬
‫עריכה‪ :‬ברק חרות‬
‫תוכן‬
‫דגשים עיקריים והמלצות – חלק ‪ II‬איכות מימי חופין‬
‫תכנית הניטור הלאומית של ישראל בים התיכון‬
‫מבוא ומטרות‬
‫חלק ‪ – II‬איכות מימי חופין‬
‫‪ .1‬הקדמה‬
‫‪ .2‬מתכות בסדימנטים‬
‫‪ .3‬מתכות ומזהמים אורגניים בנמלים ובמעגנות‬
‫‪ .4‬מתכות במים‬
‫‪ .5‬מתכות בבעלי חיים שוכני קרקעית‬
‫‪ .6‬מתכות בדגים‬
‫‪ .7‬סמנים להשפעות ביולוגיות של מזהמים‬
‫‪ .8‬מתכות במשקעים אטמוספיריים‬
‫‪ .9‬מאגר מידע ביו‪-‬גאוגרפי‬
‫‪ .10‬נוטריאנטים במשקעים אטמוספיריים‬
‫‪ .11‬נוטריאנטים בנחלי החוף‬
‫‪ .12‬הערכת עומסי הנוטריאנטים והמתכות באזור מימי החופין‬
‫‪ .13‬נוטריאנטים‪ ,‬כלורופיל ומיקרואצות במימי החופין‬
‫נספחים‬
‫יולי ‪2015‬‬
‫‪1‬‬
‫דגשים עיקריים והמלצות‬
‫הרמה הנוכחית של חומרי דשן‪ ,‬מתכות כבדות וחומרים אורגניים בחלק משפכי הנחלים‪ ,‬הנמלים‬
‫והמעגנות לא משביעה רצון‪ ,‬מאחר שעומדת על רמת זיהום אקולוגי בינונית עד חמורה‪.‬‬
‫מסיכום הממצאים ראוי לציין כי נמצאה מגמת עלייה של ריכוזי הכספית בדגי מאכל מצפון מפרץ‬
‫חיפה ואזור עכו‪ .‬בשנת ‪ 2014‬נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי )או מתקנים‬
‫מקובלים במדינות אחרות( לריכוז כספית בכ‪ 16.9%-‬מכלל הדגים החופיים שנבדקו ובכ‪26%-‬‬
‫מהדגים החופיים שנדגמו באזור צפון המפרץ ועכו‪ .‬מבין מיני הדגים ‪Diplodus sargus‬‬
‫ו‪ Sargocentron rubrum-‬שנדוגו באזור עכו נמצאה חריגה של כ‪ 55%-‬ביחס לכלל הבדיקות במינים‬
‫אלה בצפון המפרץ‪-‬אזור עכו‪ .‬במחקר שהחל ב‪ 2015-‬לזיהוי הסיבות לעליית ריכוזי הכספית בדגים‬
‫מצפון מפרץ חיפה נמצאו ממצאים חריגים של ריכוזי כספית במי תהום רדודים בחוף מול מפעל‬
‫התעשיות האלקטרוכימיות )צפון מפרץ חיפה(‪ .‬הריכוזים שנמצאו חורגים במעל סדר גודל )פי ‪ 13‬עד‬
‫‪ (28‬ביחס לתקן מי שתייה בישראל )‪ 1‬מיקרוגרם לליטר( ובסדר גודל דומה ביחס לערכי סף‬
‫אקולוגיים )‪ 0.94‬ו‪ 1.8-‬מיקרוגרם כספית לליטר סף כרוני ואקוטי‪ ,‬בהתאמה(‪ .‬ככל הנראה קיימת‬
‫בתת הקרקע דליפה של כספית לים‪.‬‬
‫בשפכי הנחלים קישון‪ ,‬חדרה‪ ,‬לכיש‪ ,‬אלכסנדר ושורק נמצאו בד"כ הריכוזים הגבוהים ביותר של‬
‫מתכות כבדות בסדימנטים‪ ,‬וריכוזי ניקל‪ ,‬נחושת וכרום מייצגים דרגת זיהום בינונית‪ .‬שפך נחל נעמן‬
‫מראה רמת זיהום בינונית של כספית‪.‬‬
‫בסדימנטים בנמלים ובמעגנות נמצאו רמות זיהום בינוניות של רוב המתכות הכבדות‪ .‬רמות זיהום‬
‫גבוהות של ניקל נמצאו בנמלים חיפה ואשדוד ושל כספית בנמל חיפה‪ .‬רמת הזיהום של ריכוזי‬
‫התרכובת האורגנית של בדיל‪ (TBT) Tributyltin ,‬ו‪/‬או תוצרי הפירוק שלה ‪(DBT) Dibutyltin‬‬
‫במי נמלים ככל הנראה קטנה במהלך העשור האחרון‪ ,‬אך לא בקרקעית‪ .‬זיהום משמעותי של ‪TBT‬‬
‫ונגזרותיו בסדימנטים )< ‪ (100 ng/g‬נמצא בתחנות בנמלים חיפה‪ ,‬אשדוד ומרינה ת"א‪ .‬זיהום בינוני‬
‫של ביפנילים מותמרי כלור )‪ (PCBs‬נמצא בסדימנטים בנמל חיפה‪ .‬ריכוזים מעל סף הגילוי נמצאו‬
‫גם בנמל אשדוד‪ ,‬במעגן חדרה‪ ,‬במרינה הרצליה ובמרינה ת"א‪ ,‬אולם הריכוזים היו קטנים‬
‫מהקריטריון האקולוגי להשפעות מזיקות שצפויות רק לעיתים נדירות‪.‬‬
‫בבחינת המדדים המעידים על המצב הסביבתי המושפע מהעשרה בנוטריאנטים והגברת היצרנות‬
‫הראשונית )אאוטרופיקציה או העתרה( נמצא כי מספר שפכי נחלים ומפרץ חיפה מראים את‬
‫ההעשרה הגבוהה ביותר‪ .‬באופן אבסולוטי‪ ,‬המצב במפרץ חיפה ולאורך החוף הישראלי טוב יותר‬
‫מאשר באזורים אחרים בים התיכון בהם קיימת בעיית אאוטרופיקציה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בחלק משפכי‬
‫הנחלים המצב עדיין רחוק מהסביר‪.‬‬
‫ההמלצות להלן מבוססות על נתונים שנאספו ב‪ 2013-14-‬במסגרת דו"ח זה ועל המגמות בזמן‬
‫ובמרחב שנצפו בשנים האחרונות‪ ,‬ומופנות למשרדי הממשלה הרלוונטיים )במיוחד משרדי הגנת‬
‫הסביבה‪ ,‬החקלאות‪ ,‬הבריאות‪ ,‬התחבורה והביטחון(‪ .‬יישום ההמלצות יביא לצמצום זיהום מימי‬
‫החופין‪ ,‬מניעת הסכנות הפוטנציאליות לבריאות הציבור ונזקים אקולוגיים כתוצאה מהזיהום‬
‫ושמירה על המערכת האקולוגית‪ .‬למרות שנצפתה מגמת שיפור וירידה ברמות הזיהום עד השנים‬
‫‪) 2003-2000‬בחלק מן המקומות(‪ ,‬בשנים האחרונות בד"כ נעצרה מגמה זו‪ ,‬ובמקרים מסוימים אף‬
‫נצפתה עלייה ברמות הזיהום‪ .‬כמו כן‪ ,‬השינויים במשק המים והאנרגיה‪ ,‬לחצי הפיתוח לאורך‬
‫‪2‬‬
‫החופים‪ ,‬הגידול במגוון ובהיקף הפעילויות ותכניות הפיתוח באזור הכלכלי בלעדי של ישראל בים‬
‫התיכון מחייבים את הרחבת תכנית הניטור‪.‬‬
‫‪ .1‬יש לפעול ל‪:‬‬
‫א‪ .‬בחינת האפשרות להגבלה זמנית של דייג‪/‬שיווק דגים חופיים מסוימים מצפון מפרץ חיפה‪-‬‬
‫אזור עכו‪ ,‬בגלל רמות חריגות של כספית )ביחס לקו המנחה של שירות המזון הארצי במשרד‬
‫הבריאות(‪.‬‬
‫ב‪ .‬המשך צמצום סה"כ ההזרמות של חומרי דשן‪/‬ביוב לנחלי החוף‪.‬‬
‫ג‪ .‬סילוק‪/‬טיפול במשקעי קרקעית מזוהמים שהצטברו בנמל חיפה ובמעגנות לפי הצורך‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לפעול לאיתור‪/‬צמצום מקורות זיהום‪:‬‬
‫א‪ .‬של כספית בצפון מפרץ חיפה‪ ,‬בגלל מגמת העלייה הרב‪-‬שנתית ברמות הכספית בבע"ח‬
‫)במיוחד דגים( באזור‪.‬‬
‫ב‪ .‬של מתכות כבדות ומזהמים אורגניים בנמלים ובמעגנות‪ ,‬במיוחד כספית וביפנילים‬
‫מותמרי כלור )‪ (PCBs‬בנמל חיפה‪.‬‬
‫ג‪ .‬של נוטריאנטים בשפכי הנחלים‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להסדיר חקיקה ולפעול לאכיפה בתחומים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬הסדרת התקינה לריכוז המירבי המותר של כספית‪ ,‬מתכות אחרות ומזהמים אורגניים‬
‫בדגי מאכל ובע"ח ימיים אחרים‪ .‬בהקשר למתכות‪ ,‬שירות המזון הארצי במשרד הבריאות‬
‫פועל לפי קווים מנחים לגבי כספית )‪ 0.5‬חל"מ חומר רטוב‪ ,‬כספית אורגנית(‪ ,‬קדמיום‪,‬‬
‫עופרת וארסן בדגי מאכל‪ ,‬על סמך המקובל בעולם‪ .‬השירות הווטרינרי )פיקוח מוצרים מן‬
‫החי( במשרד החקלאות פועל ע"פ תקנות )תקנות מחלות בעלי חיים )מניעת שאריות‬
‫ביולוגיות(‪ ,‬התש"ס‪ (2000-‬בדגים עד הוצאתם משערי משק הגידול בלבד‪ .‬יש צורך בשימוש‬
‫במושגים אחידים והגדרות משותפות‪ .‬לא ברור מעמדו של התקן לריכוז המותר המירבי‬
‫של כספית בדגי מאכל‪ ,‬אשר נקבע לפני שנים רבות ע"י שר הבריאות )‪ 1‬חל"מ חומר רטוב(‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרסום המלצות תזונתיות לכמות מקסימלית מומלצת של צריכת דגים לפי אוכלוסיות‬
‫)מבוגרים‪ ,‬נשים בהריון‪ ,‬ילדים עפ"י גיל(‪ ,‬כמקובל במדינות מפותחות‪ ,‬בעיקר בהקשר‬
‫לכספית‪.‬‬
‫ג‪ .‬איסור כל פעילות דייג במקומות מזוהמים במימי החופין ובמקומות שבהם קיים חשש‬
‫להצטברות חומרים מזהמים וסיכון פוטנציאלי לבריאות הציבור‪ .‬כל זאת על סמך מידע על‬
‫הזרמת שפכים לים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסדרת ניטור בקטריאלי שגרתי גם בחופי רחצה לא מוכרזים אך מותרים לרחצה עפ"י‬
‫החוק‪ ,‬ובמיוחד בסמוך לשפכי נחלי החוף‪ .‬כבשנים קודמות‪ ,‬גם הממצאים בדו"ח זה‬
‫מעידים על הזרמת ביוב למימי החופין דרך נחלי החוף ומעלים חשש‪ ,‬שעם השפכים‬
‫מוחדרים לים גם חיידקים ונגיפים ממקור צואתי‪ ,‬ובכללם גורמי מחלות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .4‬יש לפעול לשיפור מתכונת הניטור בהיבטים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬גיבוש ואימוץ קריטריונים לאיכות סדימנטים ימיים‪ ,‬אשר ישמשו גם כמדדים מוסכמים‬
‫לבחינת הממצאים של תכניות ניטור ימי מקומי )‪.(compliance monitoring‬‬
‫ב‪ .‬מומלץ לבדוק זיהום בקטריאלי בדגי מאכל בסמוך לשפכי נחלי החוף ומוצאים ימיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש להפעיל באופן שוטף מערכת לניהול נתוני ההזרמות של שפכים אל הים‪ .‬בדומה‪ ,‬יש‬
‫לפתח ולהפעיל מערכת לארגון וניהול נתוני ההזרמות לנחלים‪ .‬מערכות אלה ישפרו את‬
‫היכולת להעריך את עומס הזיהום המוחדר למימי החופין ויאפשרו היזון חוזר בין המידע‬
‫על מקורות הזיהום ותוצאות הניטור במימי החופין‪.‬‬
‫ה‪ .‬לצורך גיבוש מתודולוגיה אמינה יותר להערכת הכמויות הכוללות של נוטריאנטים‬
‫המוזרמות מהנחלים אל הים‪ ,‬יש לבצע מחקר אינטנסיבי במשך שנתיים על השינויים‬
‫העונתיים בריכוזי הנוטריאנטים בשפכי כמה מנחלי החוף )המזוהמים ביותר( ותלותם‬
‫בעוצמת מקורות הזיהום‪ ,‬הספיקה ועוד‪.‬‬
‫ו‪ .‬יש לקדם את התיאום בין הגופים השונים העוסקים בפעילות ניטור בנחלי החוף ובמקורות‬
‫הזרמת שפכים‪ .‬לצורך כך מומלץ להקים ועדת היגוי לגיבוש תפישה כוללת למתכונת‬
‫הניטורים הנדרשים‪.‬‬
‫ז‪ .‬כפי שנכתב בפרק המבוא‪ ,‬בשנים האחרונות עלה הצורך בהרחבה משמעותית של תכנית‬
‫הניטור הלאומית בים התיכון של ישראל‪ ,‬עקב השינויים במשק המים והאנרגיה‪ ,‬לחצי‬
‫הפיתוח לאורך החופים‪ ,‬הגידול במגוון ובהיקף הפעילויות ותכניות הפיתוח באזור הכלכלי‬
‫בלעדי של ישראל בים התיכון‪ ,‬וכן עקב מחויבויות המדינה לאמנות בינלאומיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬על‬
‫מנת שהתכנית תעמוד בדרישות ליישום "גישת המערכת האקולוגית" ‪Ecosystem‬‬
‫)‪ ,Approach (EcAp‬שאומצה על‪-‬ידי מוסדות אמנת ברצלונה )ומיושמת ע"י תכנית‬
‫הפעולה לים התיכון )‪ (UNEP-MAP‬באמצעות ארגון ‪ (MEDPOL‬על בסיס הדירקטיבה‬
‫הימית של הקהילה האירופית )‪ ,(Marine Strategy Framework Directive, MSFD‬נדרש‬
‫להרחיב משמעותית את תכנית הניטור הלאומית‪ .‬הרחבה זו והסדרת מנגנון המימון‬
‫הממשלתי של תכנית הניטור הלאומית חיוניות לשיפור התמיכה המדעית לניצול וניהול‬
‫מושכל של הסביבה הימית של ישראל ומשאביה‪.‬‬
‫ח‪ .‬כמו כן יש צורך במנגנון למימון האחזקה וההפעלה של התשתיות הדרושות לאיסוף שוטף‬
‫של נתונים ימיים‪ ,‬ובמימון ריכוז‪ ,‬תיעוד‪ ,‬שמירה‪ ,‬הפצה והנגשה של נתונים על הסביבה‬
‫הימית של ישראל באמצעות "מרכז המידע הימי הלאומי" בחיא"ל‪ .‬הפעלת המרכז עונה על‬
‫הדרישה הגוברת במדינה לנתונים ומידע לצרכי תכנון‪ ,‬תפעול ובקרה של שימושים בסביבה‬
‫הימית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ ‪Israel Oceanographic & Limnological Research Ltd.‬‬
‫תל‪-‬שקמונה‪ ,‬ת"ד ‪ ,8030‬חיפה ‪Tel-Shikmona, P.O.B. 8030, Haifa 31080‬‬
‫פקס ‪ Fax: 972-4-8511911 :‬טלפון ‪Tel: 972-4-8565200 :‬‬
‫‪http://www.ocean.org.il‬‬
‫תכנית הניטור הלאומית של ישראל בים התיכון‬
‫דו"ח מדעי ל‪2013/14-‬‬
‫דו"ח חיא"ל ‪H21/2015‬‬
‫‪ ‬ניטור שינויי אקלים‬
‫‪ ‬ניטור איכות מימי החופין‬
‫‪ ‬ניטור מגוון ביולוגי‬
‫עורך הדו"ח ומנהל מדעי של תכנית הניטור – פרופ' ברק חרות‬
‫חוקרים שותפים‪:‬‬
‫ד"ר יעל סגל‪ ,‬ד"ר עדנה שפר‪ ,‬נורית גורדון‪ ,‬ד"ר אייל רהב‪ ,‬ד"ר נורית קרס‪ ,‬ד"ר ג'ק‬
‫סילברמן‪ ,‬ד"ר איסק גרטמן‪ ,‬ד"ר אלי ביטון‪ ,‬ד"ר עמית לרנר‪ ,‬טל עוזר‪ ,‬דב רוזן‪ ,‬ד"ר הדס‬
‫לובינבסקי‪ ,‬ד"ר גדעון טיבור‪ ,‬ד"ר משה תום‪ ,‬ד"ר גיל רילוב‪ ,‬ד"ר אלוארו ישראל‪ ,‬פרופ'‬
‫בוקי רינקביץ‪.‬‬
‫צוות הניטור‪:‬‬
‫דיגום‪ ,‬בדיקות ועיבוד נתונים‪ :‬ירון גרטנר; כימיה‪ :‬אביב שכנאי‪ ,‬רחלי גל‪ ,‬מאיה מרמורי‪ ,‬רון‬
‫פאר‪ ,‬ד"ר אפרת שהם‪-‬פרידר; חי הקרקעית‪ :‬אוה מזרחי‪ ,‬מרוא בולוס‪ ,‬לורה גולן‪ ,‬נרינה לנרט;‬
‫חישה מרחוק‪ :‬ד"ר גדעון טיבור‪ ,‬לנא אשקר‪ ,‬יבגניה קריבנקו; השפעות ביולוגיות‪ :‬ד"ר יאנה‬
‫יודקובסקי; אקולוגיה של החוף הרדוד‪ :‬ד"ר גיל רילוב‪ ,‬אוהד פלג‪ ,‬עפרת רווה‪ ,‬דר גולומב‪ ,‬גידי‬
‫לוי‪ ,‬אני ויצ'יץ‪ ,‬ניב דוויד‪ ,‬תמר גיא‪-‬חיים‪ ,‬ארז ירוחם; בסיסי נתונים‪ :‬ד"ר איסק גרטמן‪ ,‬יבגניה‬
‫קריבנקו‪ ,‬אייל גרינגרס‪ ,‬ד"ר דפנה בן יוסף; ברקודינג‪ :‬ד"ר יעקב דואק‪ ,‬גיא פז; תחנות ניטור‬
‫רציף‪ :‬ד"ר אלי ביטון‪ ,‬לזר רסקין‪ ,‬טל עוזר‪ ,‬ד"ר עמית לרנר; צוות ים‪ :‬גדעון עמית‪ ,‬אייל חנני‪,‬‬
‫ארז חגי‪ ,‬מור סמואלסון‪ ,‬אלעד ישראלי )שפונגל(‪.‬‬
‫עזרה בדיגום משקעים אטמוספיריים‪ :‬איגודי ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל‪.‬‬
‫תכנית הניטור ממומנת ע"י‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫ובמימון חלקי ע"י משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‬
‫ניטור הנמלים והמעגנות מומן ע"י חיל הים‪/‬משרד הביטחון‬
‫שם הדו"ח לצורך ציטוט‪:‬‬
‫‪Herut B. and all scientific group of IOLR, National Institute of Oceanography (2015). The National Monitoring‬‬
‫‪Program of Israel's Mediterranean waters – Scientific Report for 2013/14, IOLR Report H21/2015.‬‬
‫‪5‬‬
‫מבוא ומטרות ‪ -‬תכנית הניטור הלאומית של ישראל בים התיכון‬
‫שלושת החלקים של דו"ח זה מציגים מידע על השפעות שינויי אקלים‪ ,‬איכות מימי החופין והמגוון‬
‫הביולוגי בים התיכון של ישראל בשנים ‪ .12013/14‬הדו"ח מתבסס על התוצאות של ניטור שינויי‬
‫אקלים )המערכת ההידרוגרפית(‪ ,‬ניטור זיהום הים ומקורותיו‪ ,‬ניטור המגוון הביולוגי ומחקרים‬
‫נלווים‪ ,‬שהתבצעו ע"י חוקרי המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה של "חקר ימים ואגמים לישראל"‬
‫)חיא"ל( ושותפים נוספים‪ .‬הדו"ח מציג גם מגמות של שינויים בזמן ובמרחב של מימי החופין‬
‫והמגוון הביולוגי על סמך נתונים רב‪-‬שנתיים‪.‬‬
‫היעד הכוללני של הניטור הוא הערכת מצב הסביבה הימית ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת‬
‫החלטות בהקשר להגנה על הסביבה הימית‪ ,‬ובכלל זה אכיפת ההוראות של החקיקה הלאומית‬
‫בעניין מניעת זיהום הים‪ ,‬שמירה על המערכת האקולוגית‪ ,‬יישום האמנות הבינלאומיות‬
‫הרלוונטיות ותמיכה בקבלת החלטות על שימור‪ ,‬ניצול בר קיימא וניהול הסביבה הימית של‬
‫ישראל ומשאביה‪.‬‬
‫תכנית הניטור מושתתת על עקרונות הביצוע הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫משימה שלטונית – מחויבות של המדינה‬
‫‪‬‬
‫ניטור רב‪-‬שנתי; בדיקות חוזרות באותם אתרים‬
‫‪‬‬
‫שיטות בדיקה אחידות‪ ,‬בנות השוואה‬
‫‪‬‬
‫התאמה למחויבויות באמנות בינלאומיות‬
‫‪‬‬
‫שמירת הנתונים ב"מרכז המידע הימי הלאומי"‬
‫‪‬‬
‫שקיפות‪ ,‬פתיחות ודיווח לציבור‬
‫תכנית הניטור כוללת את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור זיהום מימי החופין במתכות כבדות )מתבצע מאז ‪;(1978‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור ההזרמות של נוטריאנטים )חומרי דשן( וחלקיקים למימי החופין דרך נחלי החוף )החל‬
‫מ‪;(1990-‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור השטפים האטמוספיריים של נוטריאנטים ומתכות כבדות למימי החופין )החל מ‪-‬‬
‫‪;(1996‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור ריכוזי הנוטריאנטים באזור הרדוד )עד עומק ‪ 30‬מטר( של מימי החופין )החל מ‪;(2000-‬‬
‫‪‬‬
‫מיפוי סביבתי של מימי החופין מנתוני לוויינים )החל מ‪;(2005-‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור סמנים להשפעות ביולוגיות של מזהמים )החל מ‪ ,2005-‬לא בוצע ב‪ 2006-‬בגלל חוסר‬
‫מימון(;‬
‫‪ 1‬בחלקים מסוימים נתוני ‪ 2014‬לא מלאים ויוצגו בדו"ח הבא‬
‫‪6‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור אוכלוסיית המיקרואצות באזור הרדוד )עד עומק ‪ 30‬מטר( של מימי החופין )החל‬
‫מ‪;(2000-‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור אוכלוסיות חי הקרקעית לאורך החוף )החל מ‪;(2005-‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור חברות אקולוגיות בחוף הסלעי )החל מסוף ‪;(2009‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור המגוון הביולוגי של מאקרו‪-‬פאונה )דגים וחסרי חוליות( על קרקע רכה )החל מ‪;(2014-‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור היצרנות הראשונית והחיידקית במימי החופין )החל מ‪;(2014-‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור המערכת ההידרוגרפית להשפעות של שינויי אקלים )טמפרטורה‪ ,‬מליחות‪ ,‬חומציות‪,‬‬
‫נוטריאנטים‪ ,‬יצרנות ראשונית וחיידקית( )החל מ‪.(2014-‬‬
‫החל משנת ‪ 2000‬המכון מבצע עבור חיל הים ניטור שנתי של רמות הזיהום בנמלים ובמעגנות לאורך‬
‫חוף הים התיכון‪ ,‬במסגרת היישום של המלצות ועדת החקירה בעניין פעילות צה"ל באזור נחל‬
‫הקישון )"ועדת שמגר"(‪ .‬חלק מהבדיקות של תכנית ניטור זו מתבצע ע"י מעבדות של המכון‬
‫הגיאולוגי ובמעבדה בארה"ב‪ .‬הממצאים העיקריים של הניטור משולבים בדו"ח זה )באדיבות חיל‬
‫הים‪/‬משרד הביטחון(‪.‬‬
‫בנוסף לתכנית הלאומית לניטור מימי החופין‪ ,‬המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה מבצע בדיקות‬
‫תקופתיות של זיהום הים גם במסגרת תכניות ניטור מקומיות באתרים בהם מסולקים לים שפכים‬
‫ופסולת )המתכונת של תכניות ניטור אלה נקבעת בהיתרי ההזרמה‪/‬סילוק הפסולת(‪ .‬כמו כן‬
‫מתבצעים במכון מחקרים שונים‪ ,‬שתוצאותיהם מהוות בסיס לפענוח ממצאי הניטור ולהכוונה של‬
‫מתכונת הניטור‪ .‬הממצאים הרלוונטיים של תכניות הניטור המקומיות והמחקרים הנלווים לניטור‬
‫משולבים בדו"ח זה‪.‬‬
‫הדו"ח כולל שלושה חלקים ושבעה נספחים‪ .‬בחלק ‪ I‬מוצגים עיקרי הממצאים הקשורים לשינויי‬
‫אקלים וההשפעות על המערכת ההידרוגרפית; בחלק ‪ II‬מוצגים עיקרי הממצאים על איכות מימי‬
‫החופין והמלצות הנובעות מהם; בחלק ‪ III‬מוצגים הממצאים הקשורים לניטור המגוון הביולוגי‪.‬‬
‫ניתוח המגמות של שינויים בזמן ובמרחב באיכות מימי החופין מתבסס על כלל הנתונים הרב‪-‬‬
‫שנתיים שנאספו במסגרת תכנית הניטור‪.‬‬
‫הנתונים הגולמיים של הניטור נשמרים ב"מרכז המידע הימי הלאומי"‪ ,‬אשר מרכז‪ ,‬מתעד ומפיץ‬
‫נתונים ומידע על הסביבה הימית של ישראל‪ .‬במרכז המידע פותחו מערכות לטיפול בנתוני הניטור‪,‬‬
‫המאפשרות גישה קלה לנתונים ועיבודם למידע שימושי לצרכי ניהול סביבתי )‪.(www.ocean.org.il‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוקם מרכז מידע ביו‪-‬גאוגרפי והמרכז התשתיתי המדעי לקוד‪-‬הקווים של ‪DNA‬‬
‫)‪molecular‬‬
‫‪(barcoding‬‬
‫של‬
‫המגוון‬
‫הימי‬
‫בישראל‪,‬‬
‫כחלק‬
‫מפרויקט‬
‫ה‪ barcoding-‬העולמי‪ .‬מחקר זה נעשה על‪-‬ידי חקר ימים ואגמים לישראל ונעזר בטקסונומים‬
‫מובילים בתחומם‪ .‬הקמת המרכז התשתיתי נעשית בעזרת שני האוספים הלאומיים הביולוגיים‬
‫הנמצאים באוניברסיטת תל‪-‬אביב ובאוניברסיטה העברית )בהם יאוכסנו כל בעלי החיים עליהם‬
‫נעשה המחקר( וכן בתשתית ‪) ISRAMAR‬מרכז המידע הימי הלאומי בחיא"ל(‪ ,‬שבו יאוכסנו‪ ,‬יוצגו‬
‫ויופצו התוצאות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫התכנית הלאומית לניטור מימי החופין של ישראל בים התיכון מרוכזת ע"י היחידה הארצית להגנת‬
‫הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה ומהווה מרכיב של מערכת המינהל הסביבתי המופעלת‬
‫ע"י הממשלה‪ .‬חלק מנתוני הניטור מועבר באמצעות המשרד להגנת הסביבה למרכז של "תכנית‬
‫הפעולה לים התיכון" באתונה )‪ ,(MEDPOL‬אשר מנהל את הפעילות הבינלאומית לשמירת איכות‬
‫הסביבה בים התיכון במסגרת "אמנת ברצלונה"‪.‬‬
‫בשנים האחרונות עלה הצורך בהרחבה משמעותית של תכנית הניטור הלאומית בים התיכון של‬
‫ישראל‪ ,‬עקב השינויים במשק המים והאנרגיה‪ ,‬לחצי הפיתוח לאורך החופים‪ ,‬הגידול במגוון ובהיקף‬
‫הפעילויות ותכניות הפיתוח באזור הכלכלי בלעדי של ישראל בים התיכון‪ ,‬וכן עקב מחויבויות‬
‫המדינה לאמנות בינלאומיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬על מנת שהתכנית תעמוד בדרישות ליישום "גישת המערכת‬
‫האקולוגית" )‪ ,Ecosystem Approach (EcAp‬שאומצה על‪-‬ידי מוסדות אמנת ברצלונה )ומיושמת‬
‫ע"י תכנית הפעולה לים התיכון )‪ (UNEP-MAP‬באמצעות ארגון ‪ (MEDPOL‬על בסיס הדירקטיבה‬
‫הימית של הקהילה האירופית )‪ ,(Marine Strategy Framework Directive, MSFD‬נדרש להרחיב‬
‫משמעותית את תכנית הניטור הלאומית‪ .‬הרחבה זו והסדרת מנגנון המימון הממשלתי של תכנית‬
‫הניטור הלאומית חיוניות לשיפור התמיכה המדעית לניצול וניהול מושכל של הסביבה הימית של‬
‫ישראל ומשאביה‪ .‬לצורך הפעלת תכנית הניטור הלאומית ובכדי לאפשר את הערכת מצב הסביבה‬
‫הימית בים התיכון של ישראל ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת החלטות על שימור‪ ,‬ניצול בר‬
‫קיימא וניהול הסביבה הימית ומשאביה‪ ,‬יש צורך במנגנון למימון האחזקה וההפעלה של‬
‫התשתיות הדרושות לאיסוף שוטף של נתונים ימיים‪ ,‬ובמימון ריכוז‪ ,‬תיעוד‪ ,‬שמירה‪ ,‬הפצה והנגשה‬
‫של נתונים על הסביבה הימית של ישראל באמצעות "מרכז המידע הימי הלאומי"‪ .‬הפעלת המרכז‬
‫עונה על הדרישה הגוברת במדינה לנתונים ומידע לצרכי תכנון‪ ,‬תפעול ובקרה של שימושים בסביבה‬
‫הימית‪.‬‬
‫התכנית הרחבה תיתן מענה למטרות להלן‪:‬‬
‫‪ .1‬הערכת מצב הסביבה הימית בים התיכון של ישראל ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת‬
‫החלטות בהקשר להגנה על הסביבה הימית‪ ,‬ובכלל זה אכיפת ההוראות של החקיקה הלאומית‬
‫בעניין מניעת זיהום הים‪ ,‬שמירה על המערכת האקולוגית‪ ,‬יישום האמנות הבינלאומיות‬
‫הרלוונטיות‪ ,‬ותמיכה בקבלת החלטות על שימור‪ ,‬ניצול בר קיימא וניהול הסביבה הימית של‬
‫ישראל ומשאביה‪.‬‬
‫‪ .2‬שיפור הידע הקיים על הסביבה החופית והימית בישראל בראייה אסטרטגית של מתן מענה‬
‫למקבלי ההחלטות בנושאים הקשורים בניצולם‪ ,‬לצורך פיתוח תשתיות לאומיות תוך הקפדה‬
‫על ניצול בר‪-‬קיימא ושמירת הסביבה הימית‪.‬‬
‫‪ .3‬ריכוז‪ ,‬תיעוד‪ ,‬שמירה והפצת נתונים על הסביבה הימית של ישראל באמצעות "מרכז המידע‬
‫הימי הלאומי" כדי להפיק מהנתונים מידע שימושי‪.‬‬
‫‪ .4‬יצירת בסיס מדעי וכלים אופרטיביים לצורך תמיכה בתהליכי קבלת החלטות בזמן אמת‬
‫באירועי קיצון דוגמת זיהומים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫בטבלה ‪ 1‬מופיע שיוך פעילות הניטור לדסקריפטורים השונים של הדירקטיבה הימית של הקהילה‬
‫האירופית‪.‬‬
‫טבלה ‪ :1‬שיוך פעילות הניטור לדסקריפטורים השונים של הדירקטיבה הימית של הקהילה‬
‫האירופית‪.‬‬
‫מספר דסקריפטור‬
‫שנת התחלה‬
‫פעילות במסגרת תכנית הניטור הלאומית‬
‫יעד ‪MSFD‬‬
‫‪MSFD‬‬
‫‪ 8‬ריכוזי מזהמים נמצאים מדידת זיהום מימי החופין במתכות כבדות – ‪1978‬‬
‫‪ 8‬זיהום ים‬
‫סדימנטים‪ ,‬חומר מרחף‪ ,‬בעלי חיים ימיים‪.‬‬
‫‪ 9‬מזהמים בבע"ח מתחת לסף המשפיע על‬
‫ימיים מסחריים המערכת האקולוגית‪.‬‬
‫‪ 9‬מזהמים בדגי מאכל‬
‫)בריאות הציבור(‬
‫ובחסרי חוליות מסחריים‬
‫לא חורגים מערכי ייחוס או‬
‫סטנדרטים מקובלים‪.‬‬
‫מדידת נורטריאנטים ואפיון מיקרואצות ‪1990‬‬
‫‪ 8‬כנ"ל‪.‬‬
‫‪ 8‬זיהום ים‬
‫במימי החופין ושפכי נחלים ‪.‬‬
‫‪ 5‬אאוטרופיקציה ‪ 5‬האאוטרופיקציה‬
‫שמקורה בפעילות אנושית‬
‫)העתרה(‬
‫מצומצמת לרמה‬
‫המינימלית שאינה גורמת‬
‫לאובדן מגוון המינים‪,‬‬
‫להריסה של בתי גידול‪,‬‬
‫לפריחת אצות מזיקה או‬
‫לשינויים בריכוז החמצן‬
‫בקרקעית‪.‬‬
‫כימות שטפים אטמוספיריים של מתכות ‪1996‬‬
‫כנ"ל‬
‫‪ 8‬זיהום ים‬
‫ונוטריאנטים‪.‬‬
‫‪ 5‬אאוטרופיקציה‬
‫בחינת סמנים ביולוגיים להשפעות מזהמים‪2007 .‬‬
‫כנ"ל‬
‫‪ 8‬זיהום ים‬
‫ניטור היצרנות הראשונית והחיידקית במימי ‪2014‬‬
‫כנ"ל‬
‫‪ 5‬אאוטרופיקציה‬
‫החופין‪.‬‬
‫שנות ה‪70 -‬‬
‫ניטור חיידקי בחופי רחצה מוכרזים‪.‬‬
‫אין חריגה מתקן ארצי‬
‫במסגרת‬
‫דירקטיבת המים‬
‫‪ 1‬המגוון הביולוגי נשמר‪ .‬אפיון הרכב אוכלוסיית מיקרואצות במימי ‪2000‬‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫מצב בתי הגידול וקיומם החופין; כולל מינים בעלי פוטנציאל רעילות‪.‬‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫נשמר ותפוצת ושפע המינים‬
‫השונים נמצאים בקו אחד‬
‫עם המצב הפיסיוגרפי‪,‬‬
‫והאקלימי‬
‫הגאוגרפי‬
‫האופייניים לאזור ולזמן‪.‬‬
‫‪ 2‬מינים זרים שהוכנסו‬
‫למערכת בשל פעילות‬
‫אנושית נשמרים ברמה‬
‫שאינה משנה את תפקוד‬
‫המערכת האקולוגית‪.‬‬
‫אפיון הרכב אוכלוסיית חי תוך הקרקעית ‪2005‬‬
‫כנ"ל‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫במימי החופין‪.‬‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫‪) 2009‬סוף(‬
‫אפיון חברות אקולוגיות בחוף הסלעי‪.‬‬
‫כנ"ל‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫אפיון חברות אקולוגיות ברכסים תת‪-‬ימיים ‪2013‬‬
‫כנ"ל‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫עד עומק מים של ‪ 20‬מטר‪.‬‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫אפיון מאקרו‪-‬פאונה )דגים וחסרי חוליות( על ‪2014‬‬
‫כנ"ל‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫קרקעיות רכות‪.‬‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫‪2012‬‬
‫ברקודינג‬
‫כנ"ל‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫שינויים תמידיים הוצבו תחנות מטאו‪-‬הידרוגרפיות של מדידה חדרה‪1992 -‬‬
‫הידרוגרפיה ‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫אשקלון ‪2013 -‬‬
‫ההידרוגרפיים רציפה – חדרה‪ ,‬אשקלון‪ ,‬מפלס ים‪.‬‬
‫בתנאים‬
‫ושינויי אקלים‬
‫אינם משפיעים לרעה על‬
‫המערכת האקולוגית‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫הפלגת חתך מול חיפה‪.‬‬
‫הידרוגרפיה כנ"ל‬
‫‪7‬‬
‫ושינויי אקלים‬
‫‪ 6‬שלמות קרקעית‪ 6 /‬שלמות קרקעית הים מעקב אחר שינויים סדימנטולוגיים בים‬
‫נמצאת ברמה שמבטיחה רדוד )עד ‪ 100‬מטר עומק מים(‪.‬‬
‫תהליכים‬
‫שהמבנה והתפקוד של‬
‫סדימנטולוגיים‬
‫האקולוגית‬
‫המערכת‬
‫נשמרים ואין השפעה ניכרת‬
‫על בתי הגידול‪ ,‬בדגש על‬
‫הבנתוס )קרקעית(‪.‬‬
‫לאומי‬
‫‪ MSFD and‬מרכז מידע ימי‬
‫• קליטת נתונים ימיים מגורמי האיסוף‪,‬‬
‫בקרת איכותם‪ ,‬תיעודם ושמירתם בארכיון‪.‬‬
‫‪Directive‬‬
‫• ארגון הנתונים בבסיסי נתונים‬
‫‪2007/2/EC of‬‬
‫המאפשרים גישה נוחה לנתונים ושליפתם‪,‬‬
‫‪the European‬‬
‫עיבודם והצגתם לפי הצורך‪.‬‬
‫‪Parliament and‬‬
‫• הפעלת מאגר ביו‪-‬גאוגרפי כולל ברקודינג‪.‬‬
‫‪of the‬‬
‫• הפעלה שוטפת של מודלים לחיזוי ימי‬
‫‪Council of 14‬‬
‫ובנית ארכיון של תוצאותיהן‪.‬‬
‫‪March 2007‬‬
‫• עיבודים סטטיסטיים של הנתונים והפקת‬
‫‪establishing an‬‬
‫מוצרי מידע בהתאם לצרכי המשתמשים‪.‬‬
‫‪Infrastructure‬‬
‫• קביעת סטנדרטים לאיסוף נתונים ימיים‪,‬‬
‫‪for Spatial‬‬
‫לבקרת איכות נתונים ולדוקומנטציה של‬
‫‪Information‬‬
‫מידע‪.‬‬
‫• הפצת נתונים ומידע בצורות שונות‪:‬‬
‫תדפיסים‪ ,‬דו"חות‪ ,‬תקליטורים‪ ,‬רשת‬
‫האינטרנט‪.‬‬
‫• קיום קשרים עם מרכזי מידע‬
‫אוקיאנוגרפיים בחו"ל והחלפת נתונים‬
‫ומידע‪.‬‬
‫• ייצוג ישראל ברשת הבינלאומית לחילופי‬
‫מידע אוקיאנוגרפי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2014‬‬
‫סקרי‬
‫ממוקדים‬
‫עבר‬
‫‪2001‬‬
‫ברקודינג וביו‪-‬‬
‫גאוגרפי החל ב‪-‬‬
‫ו‪2013-‬‬
‫‪2010‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫תכנית הניטור הלאומית בים התיכון ל‪2013/14-‬‬
‫חלק ‪ - II‬ניטור איכות מימי חופין )זיהום ים(‬
‫‪ .1‬הקדמה‬
‫תכנית הניטור עודכנה במהלך השנים בהתאם למידע על מקורות הזיהום של מימי החופין‪ .‬מקורות‬
‫הזיהום העיקריים לאורך החוף מוצגים באיור ‪ .1‬תחנות הדיגום של תכנית הניטור מוצגות באיור‬
‫‪ .2‬מיקום תחנות הדיגום והפרמטרים הנבדקים בכל תחנה מפורטים בנספח ‪ 1‬ושיטות הבדיקה‬
‫מפורטות בנספח ‪.2‬‬
‫בנוסף לתכנית הלאומית לניטור מימי החופין‪ ,‬המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה מבצע בדיקות‬
‫תקופתיות של זיהום הים גם במסגרת תכניות ניטור מקומיות באתרים בהם מסולקים לים שפכים‬
‫ופסולת )המתכונת של תכניות ניטור אלה נקבעת בהיתרי ההזרמה‪/‬סילוק הפסולת(‪ .‬כמו כן‬
‫מתבצעים במכון מחקרים שונים‪ ,‬שתוצאותיהם מהוות בסיס לפענוח ממצאי הניטור ולהכוונה של‬
‫מתכונת הניטור‪ .‬הממצאים הרלוונטיים של תכניות הניטור המקומיות והמחקרים הנלווים לניטור‬
‫משולבים בדו"ח זה‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 2000‬המכון מבצע עבור חיל הים ניטור שנתי של רמות הזיהום בנמלים ובמעגנות‬
‫לאורך חוף הים התיכון‪ ,‬במסגרת היישום של המלצות ועדת החקירה בעניין פעילות צה"ל באזור‬
‫נחל הקישון )"ועדת שמגר"(‪ .‬חלק מהבדיקות של תכנית ניטור זו מתבצע ע"י מעבדות של המכון‬
‫הגיאולוגי ובמעבדה בארה"ב‪ .‬הממצאים העיקריים של הניטור משולבים בדו"ח זה )באדיבות חיל‬
‫הים‪/‬משרד הביטחון(‪.‬‬
‫ניתוח המגמות של שינויים בזמן ובמרחב באיכות מימי החופין מתבסס על כלל הנתונים הרב‪-‬‬
‫שנתיים שנאספו במסגרת תכנית הניטור‪ .‬נתונים אלה כוללים אלפי בדיקות כמפורט להלן‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מספר כולל של בדיקות של מתכות‬
‫ סדימנטים וחומר מרחף מאז‬,‫ רכיכות‬,‫כבדות בדגים‬
.‫תחילת הניטור‬
(1974 – 2014) ‫דגים‬
Diplodus sargus
Lithognathus mormyrus
Mullus barbatus
Sargocentron rubrum
Upeneus asymmetricus
Upeneus moluccensis
Siganus rivulatus
Mullus surmuletus
Oblada melanura
Pagellus erythrinus
Saurida undosquamis
Other
‫סה"כ דגים‬
1144
1674
1013
672
21
621
518
305
125
677
163
1121
8054
(1975 - 2014) *‫רכיכות וסרטנים‬
Mactra stultorum
Astropecten bispinosus
Rudicardium tuberculatum
Neverita josephinia
Patella sp.
Diogenes pugilator
Donax trunculus
Chamela. gallina
Arcularia gibbosula
Cellana rota
Aristeus antennatus
Parapenaeus longiros
Donax semistriatus
Penaeus japonicus
other
‫סה"כ רכיכות וסרטנים‬
1951
55
292
83
2296
466
755
105
574
507
20
10
11
25
472
7622
‫סדימנט וחומר מרחף‬
Sea Sediments (1981-2014)
River Sediments (1988-2014)
SPM
(1994-2014)
‫סה"כ דוגמאות‬
1009
838
2101
3948
3 ‫ נספח‬.2 ‫ הבדיקה ובקרת איכות התוצאות במסגרת הניטור מפורטות בנספח‬,‫שיטות הדיגום‬
.‫מבהיר מונחים מקצועיים שנעשה בהם שימוש בגוף הדו"ח‬
12
32.3
32.25
32.2
32.15
32.1
Tel-Aviv
32.05
32
31.95
31.9
31.85
Ashdod
31.8
31.75
31.7
Ashkelon
31.65
31.6
0.9Rivers
to 1.1
1.9
to 2.1
Outfalls
2.9Drains
to 3.1
31.55
31.5
34.45
34.5
34.55
34.6
34.65
34.7
34.75
34.8
34.85
34.9
.2014-2013 ,‫ מפת מוצאי חירום ושפכים ממקורות יבשתיים‬:1 ‫איור‬
13
‫איור ‪ :2‬מיקום תחנות הניטור לאורך חוף הים התיכון של ישראל ובשפכי נחלי החוף )‪ – A‬האזור‬
‫הצפוני‪ – B ,‬מפרץ חיפה‪ – C ,‬האזור הדרומי‪ – D ,‬אתרי דיגום של בע"ח ימיים(‪ .‬המרובע מול‬
‫פלמחים )מפה ‪ (C‬הוא אזור הניטור של המוצא הימי לבוצת השפד"ן‪ .‬תחנות ניטור חברות‬
‫אקולוגיות ראה טקסט להלן‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫איור ‪ :2‬המשך‬
‫‪15‬‬
Monitoring stations, 2013-2014
32.3
C
H43-H40
Poleg r.
32.2
H13
H14-H17
Yarqon r.
32.1
32.0
H21-H18
Soreq r.
Shafdan
31.9
H22-H25
Lakhish r.
31.8
Evtach r.
H26-H29
31.7
Shiqma r.
31.6
Coastal stations (water)
River stations (sediment & water)
31.5
34.4
34.5
34.6
34.6
34.8
34.9
35.0
‫ המשך‬:2 ‫איור‬
16
33.2
D
33.0
North
Akko
32.8
Haifa
32.6
Center I
Hadera
32.4
Netanya
32.2
Center II
Herzllya
Tel Aviv
Jaffa
32.0
South
Ashdod
31.8
Trwal fish
Coastal fish
Molluscs
31.6
34.6
34.8
35.0
35.2
35.4
‫ המשך‬:2 ‫איור‬
17
‫איור ‪ :2‬המשך‬
‫‪18‬‬
‫‪ .2‬מתכות בסדימנטים‬
‫נבדקו מתכות כבדות בסדימנטים )משקעי קרקעית( בשנים ‪ 2013-14‬בשלושה אזורים‪ :‬מפרץ‬
‫חיפה‪ ,‬מדף היבשת לאורך החוף ומוצאי נחלי החוף )איור ‪ .(2‬הסדימנטים במפרץ חיפה נדגמו‬
‫בחודש יולי ב‪ 14-‬תחנות; סדימנטים ממדף היבשת )לאורך החוף מאשדוד ועד חיפה( נדגמו בחודש‬
‫אוגוסט ב‪ 17-‬תחנות בעומק מים של ‪ 10 – 5‬מטרים; הסדימנטים במוצאי נחלי החוף נדגמו בחודש‬
‫מרץ ב‪ 26-‬תחנות‪.‬‬
‫מפרץ חיפה ‪ -‬תפוצת ריכוזי הכספית בסדימנטים משקפת השפעתם בעבר של שני מוקדי זיהום‬
‫עיקריים‪ :‬מפעל "התעשיות האלקטרוכימיות" בצפון‪ ,‬שנסגר בנובמבר ‪ ,2004‬ושפך נחל הקישון‬
‫בדרום‪ .‬מוקד הזיהום הצפוני הוא הסדימנטים המזוהמים באזור שמול המפעל‪ .‬עוצמתם של שני‬
‫מוקדים אלה והשפעתם על המפרץ השתנו במידה ניכרת במהלך השנים מאז תחילת הניטור‪ ,‬לפני‬
‫יותר משני עשורים‪ .‬ההשפעה העיקרית על תפוצת הכספית בסדימנטים היא של המוקד הצפוני‪.‬‬
‫מאז אמצע שנות השמונים פחתו ריכוזי הכספית בסדימנטים של המפרץ‪ ,‬במיוחד בתחנות בחלקו‬
‫הצפוני של המפרץ )בפקטור של פי ‪ 3‬לערך( ובאזור שפך נחל הקישון‪ ,‬כפי שמוצג באיור ‪ .3‬מגמה זו‬
‫התמתנה בשנים האחרונות ומראה הבדלים קטנים בין ‪ 2010‬ל‪) 2014-‬איור ‪ .(3‬תפוצת ריכוזי‬
‫הכספית בתחנות בצפון המפרץ השתנתה‪ .‬בעוד בעבר הריכוזים הגדולים ביותר נמדדו בתחנות מול‬
‫"התעשיות האלקטרוכימיות"‪ ,‬כיום הריכוזים הגדולים ביותר נמדדים בתחנות סמוך לעכו )תחנות‬
‫‪ 1‬ו‪ .(2-‬למרות מגמת ההפחתה ביחס למצב בשנות ה‪ ,80-‬הסדימנטים בחלקו הצפוני של המפרץ‪ ,‬עד‬
‫כ‪ 5-‬ק"מ דרומית לעכו‪ ,‬מראים דרגת זיהום בינונית של כספית‪ ,‬לפי הקריטריונים לאיכות‬
‫סדימנטים של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה של ארה"ב )‪) (NOAA‬ראה הסבר הקריטריונים‬
‫בנספח ‪ .(3‬ההפחתה בריכוזי הכספית נראית בבירור בתחנות מס' ‪ 3) 8‬מ' עומק מים( ו‪ 6) 9-‬מ' עומק‬
‫מים(‪ ,‬הקרובות לאתר בו הייתה בעבר ההזרמה של שפכי "התעשיות האלקטרוכימיות" )איור ‪,(4‬‬
‫אולם בשנים האחרונות נעצרה ההפחתה‪ .‬באזור שמול המפעל )תחנות ‪ (11-8‬ההפחתה ביחס לשנות‬
‫ה‪ 80-‬בריכוזי הכספית היא בפקטור של פי ‪ 3‬לערך‪ ,‬באזור עכו בפקטור ‪ ,2‬ומידת ההפחתה קטנה‬
‫בהדרגה ככל שמדרימים או מצפינים )איור ‪ .(3‬בעשור האחרון קטן גם ההבדל בריכוז הכספית בין‬
‫תחנה ‪ 8‬לבין תחנה ‪ ,9‬בשנים האחרונות הריכוזים בתחנה ‪ 9‬גדולים משל תחנה ‪ ,8‬ובהתאם נעלם‬
‫הגרדיאנט של ריכוזי הכספית כתלות במרחק מהחוף )תחנות ‪ 8‬עד ‪ .(11‬מגמת השינוי הרב‪-‬שנתי של‬
‫מאגר הכספית בסדימנטים בצפון המפרץ נראית גם מתפוצת הכספית בגלעיני סדימנט שנדגמו כל‬
‫‪ 4‬שנים בתחנה ‪ 9‬מאז ‪ .1985‬כמות הכספית הצבורה בסדימנט עד לעומק של כ‪ 30-‬ס"מ קטנה בכ‪-‬‬
‫‪ 70%‬מהכמות ב‪ .1985-‬משינויים אלה נמצא‪ ,‬שקצב הסילוק באזור הרדוד בצפון המפרץ נעצר‪ ,‬ולכן‬
‫סביר להניח שאזור זה יישאר מזוהם במשך שנים רבות‪ .‬זאת למרות שבאוקטובר ‪ 2003‬הופסק‬
‫הייצור במפעל "התעשיות האלקטרוכימיות"‪ ,‬ובנובמבר ‪ 2004‬הופסקה לחלוטין הזרמת השפכים‬
‫ממנו לאחר שנסגר‪ .‬השינויים בכמות הכספית שהוזרמה מאז הקמת המפעל ועד לסגירתו מוצגים‬
‫באיור ‪.5‬‬
‫‪19‬‬
‫איור ‪ :3‬ריכוזי כספית )‪ (g g-1 dry wt.‬בסדימנטים באזור הרדוד של מפרץ חיפה בשנים ‪.2014 - 1984‬‬
‫איור ‪ :4‬ריכוזי כספית )‪ (g g-1 dry wt.‬בסדימנטים בתחנות ‪ 8‬ו‪ 9-‬במפרץ חיפה )מול "התעשיות‬
‫האלקטרוכימיות"(‪ ,‬בעומקי מים של ‪ 3‬ו‪ 6-‬מ'‪ ,‬בשנים ‪.2014 - 1981‬‬
‫‪20‬‬
‫‪A‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1600‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪1976 1981 1986 1991 1996 2001 2006‬‬
‫‪800‬‬
‫)‪Mercury input (kg/year‬‬
‫‪Mercury input (kg/year‬‬
‫‪10‬‬
‫‪400‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1975‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪1965‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1955‬‬
‫‪Years‬‬
‫‪top 26cm of the sediment at‬‬
‫‪Station 9‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪% Hg remaining‬‬
‫‪60‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1984 1989 1994 1999 2004 2009 2014‬‬
‫‪Years‬‬
‫איור ‪ :A :5‬שינויים בכמות השנתית של כספית שהוזרמה לים בשפכי "התעשיות האלקטרוכימיות"‪.‬‬
‫המפעל נסגר ב‪ :B .2004-‬פרופילי עומק של ריכוזי הכספית בגלעיני סדימנט שנדגמו בתחנה ‪ 9‬במפרץ‬
‫חיפה בשנים ‪ 2014 – 1985‬ו‪ C -‬ירידת כמות הכספית )‪ %‬ביחס לכמות‬
‫ב‪ (1985-‬ב‪ 30-‬ס"מ העליונים של הסדימנט )השטח תחת פרופיל ריכוזי הכספית מייצג את הכמות‬
‫הכוללת של הכספית בגלעין ליחידת שטח(‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫כפי שהוסבר בעבר‪ ,‬הסיבה העיקרית להידלדלות מאגר הכספית בשני העשורים האחרונים היא‬
‫הרחפת חלקיקי סדימנטים מועשרים בכספית‪ ,‬במיוחד בעת סערות‪ ,‬והסעתם אל הים הפתוח‪,‬‬
‫ובמידה פחותה יותר ‪ -‬גם לכיוון החוף‪ .‬אכן בדיגום גלעיני סדימנט‪ ,‬שנעשה מערבית למפרץ חיפה‪,‬‬
‫נמצאה העשרה אנטרופוגנית של כספית בחלקו העליון של הגלעין‪ ,‬שמקורה בהסעה של חלקיקים‬
‫עשירי כספית מהמפרץ )ברקת מ' ‪ ,2014‬עבודת מסטר(‪ .‬ייתכן שבנוסף ישנה פליטה של כספית גזית‬
‫מהמים לאוויר‪ .‬כמו כן‪ ,‬חלק מהכספית עובר לבע"ח )דגים‪ ,‬רכיכות(‪ ,‬שבד"כ מראים העשרה ברמות‬
‫הכספית ביחס לאותם מינים מחוץ למפרץ )ראה בפרקים להלן(‪ .‬ייתכן שה"עצירה" של הפחתת‬
‫ריכוזי הכספית בצפון המפרץ נובעת גם מהפחתה משמעותית של אספקת חול נילוטי וירידה בקצבי‬
‫הסדימנטציה בצפון המפרץ )או עצירה מוחלטת ואולי אף גריעה(‪ ,‬או לחילופין הסעה צפונה של‬
‫חלקיקים עשירי כספית מאזור נמל חיפה כתוצאה מפעילות חפירה והעמקה‪ .‬במחקר של חקר ימים‬
‫ואגמים‪ ,‬שהחל ב‪ 2015-‬במימון היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית לזיהוי הסיבות לעליית‬
‫ריכוזי הכספית בדגים מצפון מפרץ חיפה )ראה להלן בדו"ח(‪ ,‬נמצאו ממצאים חריגים של ריכוזי‬
‫כספית במי תהום רדודים בחוף מול מפעל התעשיות האלקטרוכימיות‪ .‬הריכוזים שנמצאו חורגים‬
‫במעל סדר גודל )פי ‪ 13‬עד ‪ (28‬ביחס לתקן מי שתייה בישראל )‪ 1‬מיקרוגרם לליטר( ובסדר גודל דומה‬
‫ביחס לערכי סף אקולוגיים )‪ 0.94‬ו‪ 1.8-‬מיקרוגרם כספית לליטר סף כרוני ואקוטי‪ ,‬בהתאמה(‪ .‬ככל‬
‫הנראה קיימת בתת הקרקע דליפה של כספית לים‪.‬‬
‫חלקיקים עשירים בכספית מצטברים בסדימנטים בנמלי חיפה וקישון ובמעגן עכו‪ ,‬בהם ריכוזי‬
‫הכספית גדולים ביחס לאתרים אחרים במפרץ ולאורך החוף )איור ‪ ,(6‬ומייצגים דרגת זיהום גבוהה‬
‫או בינונית‪ ,‬לפי הקריטריונים לאיכות סדימנטים של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה של‬
‫ארה"ב )‪ .(NOAA‬ייתכן שמקור הזיהום בכספית בנמל חיפה קשור בין היתר לאירועי הזרמה דרך‬
‫נקזים העירוניים שמוצאם בנמל חיפה‪.‬‬
‫למעט כספית‪ ,‬ריכוזי המתכות בסדימנטים בשפך הקישון ב‪) 2014-‬תחנה מס' ‪ 27‬ונמל חיפה( היו‬
‫מעט גדולים יותר מאשר בשאר שטחו של מפרץ חיפה‪ .‬ריכוזי הכספית והקדמיום בסדימנטים‬
‫בתחנה ‪ ,27‬אשר נבדקה ברציפות במשך כשני עשורים‪ ,‬מייצגים מאז ‪ 2003‬ערכים קרובים‪ ,‬אך‬
‫קטנים מגבול הקריטריונים של ‪ NOAA‬להשפעות מזיקות‪ ,‬וב‪ 2013-14-‬נמצאו ערכים גדולים‬
‫משמעותית מ‪) 2012-‬איור ‪ .(7‬השינויים ברמת המתכות בשלוש השנים האחרונות קשורים‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬לפעילות החפירה בבניית נמל הכרמל ולביצוע חפירת העמקה באתר התחנה‪ .‬כללית‪,‬‬
‫השינויים בריכוזי המתכות בתחנה זו במהלך ‪ 20‬השנים האחרונות משקפים כמה גורמים‪ :‬שינויים‬
‫בהזרמת מתכות לנחל‪ ,‬שינויים במשטר ההידרולוגי של הנחל ומוצאו הימי ופעולות חפירה באזור‪.‬‬
‫כתוצאה מהשילוב של הגורמים האלה‪ ,‬רמת הזיהום בכספית ובקדמיום ירדה מאז ‪) 1992‬באותה‬
‫שנה אירע בקישון שיטפון גדול אשר הסיע לשפך הנחל כמויות גדולות של סדימנטים מזוהמים(‪.‬‬
‫מהשינויים שנצפו בשנים ‪ 2012-2003‬נראה שהירידה בריכוזי הקדמיום בשפך הנחל יותר‬
‫משמעותית מאשר הירידה בריכוזי הכספית )פקטור של כ‪ 50-‬לעומת ‪ ,6‬בהתאמה(‪ ,‬ונובעת‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬מההפחתה הדרסטית בהזרמת הקדמיום אל נחל הקישון החל משנת ‪) 2000‬רשות נחל‬
‫הקישון‪ .(2004 ,‬מגמה זו באה לידי ביטוי גם בריכוזי הקדמיום בחומר מרחף וברכיכות מאזור שפך‬
‫נחל הקישון ודרום מפרץ חיפה‪ .‬באזור שבין נמל חיפה לנמל הקישון )חוף שמן(‪ ,‬אשר כולל את‬
‫‪22‬‬
‫מיקום תחנה ‪ ,27‬נמצאה שונות רבה בריכוזי המתכות הן בשכבה העליונה של הסדימנט והן בתת‪-‬‬
‫הקרקע‪ .‬באזור זה התקיימה פעילות ההרחבה של נמל חיפה )הקמת "נמל הכרמל"( ומתוכננת‬
‫העמקת תעלת הכניסה והארכת שובר הגלים‪ .‬פעילויות אלו ישפיעו על הרכב הקרקעית בתחנה ‪.27‬‬
‫מערבית לתחנה זו‪ ,‬בתוך נמל חיפה‪ ,‬נמצאו ריכוזי מתכות המייצגים דרגת זיהום בינונית לפי‬
‫הקריטריונים של ‪.NOAA‬‬
‫ממצאים נוספים של ניטור‪ ,‬המתבצע באזור שפך הקישון ודרום המפרץ‪ 2‬ובמוצא צינור א‪.‬ל‪.‬א‪ .‬בצפון‬
‫המפרץ‪ ,3‬מפורטים בדו"חות נפרדים המוגשים להתאחדות התעשיינים ולחברת א‪.‬ל‪.‬א תשתיות‬
‫בע"מ )הגורמים עבורם מבוצע הניטור( ולמשרד להגנת הסביבה‪ .‬בדיגום קרקעית שבוצע בניטור‬
‫מוצא צינור א‪.‬ל‪.‬א‪ .‬בשנת ‪ 2013‬נמצאה העשרה של כספית‪ ,‬בדומה לממצאי הניטור הלאומי‪ ,‬ולא‬
‫נמצאה העשרה של המתכות האחרות‪.‬‬
‫מאז ‪ 1996‬פחתו רמות העופרת בסדימנטים במפרץ חיפה )איור ‪ ,(8‬בדומה למצב בסדימנטים‬
‫מהאזור הרדוד מחוץ למפרץ‪ .‬נתוני ‪ 2007 - 2005‬מצביעים בד"כ על מגמת התייצבות ונתוני ‪- 2008‬‬
‫‪ 2011‬על מגמת עלייה מסוימת‪ ,‬והתייצבות מסוימת ב‪ .2012-14-‬מגמה רב‪-‬שנתית זו משקפת כנראה‬
‫את ההפחתה בפליטות העופרת כתוצאה מהמעבר לשימוש בדלקים דלי עופרת באירופה )סוף שנות‬
‫ה‪ ,(80-‬בישראל )אמצע שנות ה‪ (90-‬ובמצרים )סוף שנות ה‪ .(90-‬יחד עם זאת‪ ,‬בשנים האחרונות‬
‫נמצאה העשרה יחסית קרוב לעכו ושפך הקישון הדורשת המשך מעקב‪.‬‬
‫שינויים רב‪-‬שנתיים בריכוזי קדמיום ונחושת בסדימנטים בתחנה ‪) 23‬מול קריית ים( )איור ‪(9‬‬
‫מראים מגמת ירידה משמעותית החל משנת ‪ ,2000‬שקשורה ככל הנראה להפחתה המשמעותית‬
‫בהזרמת מתכות כבדות )במיוחד קדמיום( אל נחל הקישון החל משנת ‪) 2000‬רשות נחל הקישון‪,‬‬
‫‪ .(2004‬בשנים ‪ 2011-2010‬נמדדה עלייה קטנה בריכוז הקדמיום‪ ,‬שייתכן שקשורה לפעילות חפירה‬
‫בנמל‪ ,‬וירידה מסוימת ב‪ .2012-14-‬גם בתחנות בצפון המפרץ נצפו שינויים דומים אבל פחות‬
‫משמעותיים בריכוזי הנחושת בסדימנט‪ .‬השינויים בעשור האחרון קשורים ככל הנראה בעיקר‬
‫להפחתת עומס המתכות שהוזרם לנחל הקישון‪.‬‬
‫‪ 2‬ניטור זה אינו מתבצע ע"י "חקר ימים ואגמים לישראל"‪.‬‬
‫‪ 3‬עד שנת ‪ 2009‬ניטור זה לא התבצע ע"י "חקר ימים ואגמים לישראל"‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪Hg in Sediments‬‬
‫‪A‬‬
‫‪Haifa Bay, 2013‬‬
‫‪0.71 to 2.00‬‬
‫‪0.25 to 0.71‬‬
‫‪0.15 to 0.25‬‬
‫‪0.00 to 0.15‬‬
‫איור ‪ :6‬ריכוזי כספית )‪ (A‬וקדמיום )‪ (B‬בסדימנטים )‪ (g g-1 dry wt.‬במפרץ חיפה ב‪2014-2013-‬‬
‫)גודל החץ מבטא את תחום הריכוזים; נקודות הדיגום ממוקמות בבסיסי החיצים(‪.‬‬
‫‪24‬‬
Cd in Sediments
B
Haifa Bay, 2014
1.20 to 4.00
0.10 to 1.20
0.06 to 0.10
0.00 to 0.06
‫ המשך‬:6 ‫איור‬
25
‫איור ‪ :7‬ריכוזי קדמיום וכספית )‪ (g g-1 dry wt.‬בסדימנטים בשפך נחל הקישון )תחנה מס' ‪(27‬‬
‫בשנים ‪ (A) .2014 - 1984‬סקלה לוגריתמית; )‪ (B‬סקלה ליניארית לשנים ‪.2014 - 1997‬‬
‫‪26‬‬
‫איור ‪ :8‬מגמות ביחסי עופרת‪/‬ברזל בסדימנטים ממפרץ חיפה )‪ (A‬ולאורך החוף )‪ (B‬בשנים ‪.2014 – 1987‬‬
‫‪27‬‬
‫‪A‬‬
‫איור ‪ :9‬שינויים רב‪-‬שנתיים בריכוזי נחושת וקדמיום בסדימנטים בתחנה ‪ HM23‬מול קריית חיים‬
‫)‪ ,(A‬ובתחנות מול תנינים‪ ,‬שפך הירקון ושפך נחל שורק )‪ ,(B‬בשנים ‪.2014 – 1988‬‬
‫‪28‬‬
‫‪B‬‬
‫איור ‪ :9‬המשך‬
‫‪29‬‬
‫מדף היבשת ‪ -‬בדומה לשנים קודמות‪ ,‬גם ב‪ 2013-14-‬לא נמצאו ריכוזים חריגים של מתכות כבדות‬
‫בסדימנטים הרדודים לאורך החוף‪ ,‬למעט בכמה אתרים ממוקדים )איורים ‪ 9‬ו‪.(10-‬‬
‫בסדימנטים בשטח של כמה קמ"ר בסמוך למוצא צינור הבוצה של המפעל לטיפול בשפכי גוש דן‪,‬‬
‫הנמצא במרחק של כ‪ 5-‬ק"מ מהחוף‪ ,‬נמצאה ב‪ 2013-14-‬דרגת זיהום בינונית )לפי הקריטריונים של‬
‫‪ (NOAA‬של כספית‪ ,‬קדמים‪ ,‬נחושת‪ ,‬ניקל‪ ,‬אבץ וכרום‪ .‬בבעלי חיים שוכני קרקעית באזור )חסרי‬
‫חוליות ודגים( לא נמצאה העשרה במתכות‪ .‬ממצאים מפורטים של הניטור השנתי באזור מוצא‬
‫הבוצה כלולים בדו"ח נפרד‪ ,‬המוגש ל"מי אזור דן" אגודת מים שיתופית חקלאית בע"מ )הגורם‬
‫שעבורו מבוצע הניטור( ולמשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫כמו בשנים קודמות‪ ,‬באזור המוצא של צינור השפכים של אגן כימיקלים‪/‬בתי זיקוק אשדוד‪ ,‬מול‬
‫תחנת הכוח באשדוד‪ ,‬נמצאה העשרה בכרום )עד ‪ 140‬מיקרוגרם‪/‬גרם סדימנט יבש(‪ ,‬המלווה‬
‫בהעשרה במנגן וברזל; לא נמצא זיהום במתכות אחרות‪ .‬למרות שקיימת העשרה טבעית של כרום‬
‫בסדימנטים בכל חלקו הדרומי של חוף הים התיכון של ישראל )אשקלון‪-‬פלמחים(‪ ,‬רמות הכרום‬
‫והמנגן באזור המוצא ובאזור שפך נחל שורק בשנת ‪ 2013‬ייתכן שחורגות מהערכים הטבעיים‪ .‬כפי‬
‫שהוצג בדו"ח קודם‪ ,‬הקשר בין כרום לברזל בסדימנטים לאורך החוף‪ ,‬בגלעיני סדימנט מאשקלון‬
‫ומפלמחים ובסדימנטים בשפכי הנחלים מצביע על כך‪ ,‬שהסדימנטים הרצנטים בחלקו הדרומי של‬
‫החוף וסדימנטים שהצטברו לפני עשרות שנים במדף היבשת הם בעלי ריכוזים טבעיים של כרום‪,‬‬
‫הגדולים מערכי ‪ .ERL‬העשרה זו קשורה ככל הנראה למקור מינרלוגי טבעי )מינרלים כבדים( בעל‬
‫תכולה גבוהה יחסית של כרום וברזל‪.‬‬
‫ממצאים מפורטים של הניטור שמתקיים באזור המוצא כלולים בדו"חות נפרדים‪ ,‬המוגשים לאגן‬
‫יצרני כימיקלים בע"מ ולפז‪-‬בית זיקוק אשדוד בע"מ )הגורמים עבורם מבוצע הניטור( ולמשרד‬
‫להגנת הסביבה‪.‬‬
‫באופן כללי ניתן לומר כי לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוזי שאר המתכות הכבדות בתחנות‬
‫הרדודות לאורך החוף‪ .‬הריכוזים היו קטנים מהקריטריונים של ‪ NOAA‬להשפעות מזיקות‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫החל משנת ‪ 1996‬קיימת מגמה רב‪-‬שנתית של ירידה בריכוזי העופרת בכל התחנות לאורך החוף‬
‫)איור ‪ .(8‬יחד עם זאת ב‪ 2011 - 2008-‬נמצאה העשרה מסוימת‪ ,‬וירידה מסוימת ב‪ .2012-14 -‬העשרה‬
‫מקומית נמצאה מול שפכי הנחלים תנינים‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬ירקון ושורק‪.‬‬
‫שינויים רב‪-‬שנתיים בריכוזי נחושת וקדמיום בסדימנטים בתחנות מול תנינים‪ ,‬שפך הירקון ושפך‬
‫נחל שורק )‪) (H18 ,H17 ,H8‬איור ‪ (9‬מראים מגמת ירידה משמעותית מול הירקון )החל משנת ‪(2000‬‬
‫ושורק )החל משנת ‪ ,(2003‬שקשורה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬להפחתה המשמעותית בהזרמת הנחושת מתחנת‬
‫הכח רידינג ובהזרמה מנחל שורק‪ .‬מול שפך תנינים לא נצפית מגמה ברורה עם הזמן‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫איור ‪ :10‬ריכוזי כספית )‪ (A‬וקדמיום )‪ (B‬בסדימנטים לאורך חוף הים התיכון של ישראל בשנת‬
‫‪) 2013‬גודל החצים מבטא את תחום הריכוזים(‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫איור ‪ 10‬המשך‬
‫‪32‬‬
‫איור ‪ :10‬המשך‬
‫‪33‬‬
‫איור ‪ :10‬המשך‬
‫‪34‬‬
‫מוצאי נחלי החוף ‪ -‬הסדימנטים במרבית נחלי החוף בסמוך למוצאיהם לים מועשרים במתכות‬
‫לעומת הסדימנטים במדף היבשת‪ ,‬במיוחד לעומת סדימנטים חוליים באזור הרדוד‪ .‬אם נתעלם‬
‫מהשפעות גודל הגרגר על ריכוז המתכות‪ ,‬הסיבות לכך הן כנראה הזרמת שפכים לנחלים והעדר‬
‫זרימת מים טבעית בהם‪ ,‬פרט לשיטפונות בתקופת החורף‪.‬‬
‫טבלה ‪ 2‬ממיינת את מצב הסדימנטים במורד נחלי החוף‪ ,‬עפ"י הקריטריונים לאיכות סדימנטים של‬
‫‪) NOAA‬נספח ‪ .(3‬לא כלולים בטבלה נחלים שבהם רמות הזיהום קטנות מ‪) ERL-‬בסוגריים ריכוזי‬
‫המתכות ביחידות מיקרוגרם‪/‬גרם סדימנט יבש(‪ .‬לא נמצאו ריכוזים המייצגים דרגת זיהום גבוהה‬
‫לפי הקריטריונים של ‪ ,NOAA‬למעט ערכי ניקל בשפך נחל הקישון‪ .‬בחלקו המלוח של נחל הקישון‬
‫)גשר יוליוס‪-‬כרמלית( ובנחלים נעמן‪ ,‬חדרה‪ ,‬לכיש‪ ,‬אלכסנדר ושורק נמצאו בד"כ הריכוזים הגבוהים‬
‫ביותר‪ ,‬וריכוזי מרבית המתכות בסדימנטים מייצגים דרגת זיהום בינונית לפי הקריטריונים של‬
‫‪ .NOAA‬בסדימנטים בנחל נעמן נמצאה העשרה בכספית )‪ 0.19‬מיקרוגרם‪/‬גרם סדימנט יבש(‪ .‬מקור‬
‫הכספית בנעמן הוא כנראה זיהום שאריתי מהתקופה בה פעלו "התעשיות האלקטרוכימיות"‬
‫הסמוכות לשפכו‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫טבלה ‪ : 2‬מצב הסדימנטים במורד נחלי החוף‪ ,‬בהתאם לקריטריונים לאיכות סדימנטים של‬
‫‪ NOAA‬בשנים ‪2013-2014‬‬
‫‪Cr‬‬
‫‪Ni‬‬
‫‪Pb‬‬
‫‪Cu‬‬
‫‪Zn‬‬
‫‪Cd‬‬
‫‪Hg‬‬
‫קישון‬
‫)‪(56‬‬
‫קישון‬
‫)‪(114‬‬
‫חדרה‬
‫)‪(91‬‬
‫בצת‬
‫)‪(35‬‬
‫אלכסנדר‬
‫)‪(32‬‬
‫אלכסנדר‬
‫)‪(126‬‬
‫שורק‬
‫)‪(81‬‬
‫חדרה‬
‫)‪(45‬‬
‫שורק‬
‫)‪(33‬‬
‫‪Cr‬‬
‫‪Ni‬‬
‫‪≥ERM‬‬
‫חדרה‬
‫)‪(192‬‬
‫נעמן‬
‫)‪(0.17‬‬
‫קישון‬
‫)‪(44‬‬
‫חדרה‬
‫)‪(55‬‬
‫בצת )‪(90‬‬
‫קישון‬
‫)‪(134‬‬
‫חדרה‬
‫)‪(107‬‬
‫לכיש )‪(90‬‬
‫שורק‬
‫)‪(87‬‬
‫אלכסנדר‬
‫)‪(25‬‬
‫חדרה‬
‫)‪(33‬‬
‫שורק‬
‫)‪(33‬‬
‫לכיש )‪(24‬‬
‫‪>ERL <ERM‬‬
‫אלכסנדר‬
‫)‪(36‬‬
‫לכיש‬
‫)‪(50‬‬
‫‪Pb‬‬
‫‪Cu‬‬
‫‪Zn‬‬
‫‪Cd‬‬
‫‪Hg‬‬
‫קישון‬
‫)‪(56‬‬
‫בצת‬
‫)‪(36‬‬
‫קריטריון‬
‫‪2013‬‬
‫קריטריון‬
‫‪2014‬‬
‫‪≥ERM‬‬
‫לכיש )‪(63‬‬
‫קישון‬
‫)‪(42‬‬
‫חדרה‬
‫)‪(36‬‬
‫אלכסנדר‬
‫)‪(35‬‬
‫‪36‬‬
‫קישון‬
‫)‪(1.37‬‬
‫נעמן‬
‫)‪(0.19‬‬
‫‪>ERL <ERM‬‬
‫‪ .3‬מתכות ומזהמים אורגניים בנמלים ובמעגנות‬
‫במסגרת סקר שבוצע עבור חיל הים נבדקו מתכות כבדות ומזהמים אורגניים במים ובסדימנטים‬
‫בנמלי חיפה‪ ,‬הקישון ואשדוד ובמעגנות חדרה‪ ,‬עתלית‪ ,‬מכמורת‪ ,‬הרצליה‪ ,‬ת"א‪ ,‬אשדוד‪ ,‬אשקלון‬
‫וקצא"א‪ .‬מים מעומק של עד ‪ 5‬ס"מ מפני השטח וסדימנטים של פני שטח נדגמו בחודש אוגוסט‬
‫בשנים ‪ .2013/14‬מתכות כבדות נבדקו ע"י חקר ימים ואגמים לישראל בשיטות המפורטות בדו"ח‬
‫זה וע"י המכון הגיאולוגי במערכת ‪ .ICP-MS‬מזהמים אורגניים נבדקו ע"י מעבדת ‪ALS Group‬‬
‫‪ USA Corp. dba ALS‬בארה"ב ומעבדת "אמינולב" בישראל‪.‬‬
‫איכות מי הים בנמלים ובמעגנות‬
‫‪ .1‬ריכוזי המתכות הכבדות במים )ריכוזים מומסים( היו בד"כ קטנים מסף הגילוי‪ .‬ריכוזי כל‬
‫המתכות הכבדות היו קטנים מערכי התקן הסביבתי‪ ,‬מערכי תקן מי השתייה של ישראל )תקנות‬
‫בריאות העם ‪ -‬איכות התברואה של מי שתייה תשל"ד ‪ ,1974‬נוסח משולב התש"ס ‪ (2000‬או של‬
‫הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב )‪ ,(EPA‬ומהתקנים לאיכות מי ים )ריכוזים מומסים בהם לא‬
‫צפויה פגיעה בלתי קבילה באוכלוסיית החי הימי כתוצאה מחשיפה מתמשכת( המומלצים ע"י‬
‫המשרד להגנת הסביבה או ע"י ה‪ .EPA-‬ריכוזי הנחושת במרינות הרצליה ותל אביב חרגו מהתקן‬
‫האקולוגי המומלץ ע"י המשרד להגנת הסביבה )‪ ,(5 ug/L‬ובמרינות אשקלון ואשדוד מהתקן‬
‫האקולוגי הכרוני המומלץ ע"י ה‪.(3.1 ug/L) EPA-‬‬
‫‪ .2‬ריכוזי פורמאלדהיד במים נמצאו בד"כ קטנים מסף הגילוי האנליטי )‪ 0.5mg/L‬או ‪mg/L 0.1‬‬
‫כתלות בשיטת הבדיקה(‪.‬‬
‫‪ .3‬ריכוזי התרכובות הנדיפות שנמצאו במים היו קטנים מסף הגילוי האנליטי )> ‪.(ug/L 0.05-100‬‬
‫כללית‪ ,‬הריכוזים קטנים מערכים בהם צפויה פגיעה בלתי קבילה באוכלוסיית החי הימי‪.‬‬
‫‪ .4‬כל ריכוזי המיקרו מזהמים האורגניים הנדיפים למחצה )‪ (PAH's‬במים נמצאו קטנים מערכי‬
‫הייחוס הסביבתיים )טבלה ‪ .(3‬ריכוזי המיקרומזהמים האורגניים הנדיפים‪-‬למחצה היו מתחת לסף‬
‫הגילוי של בדיקות המעבדה בארץ )‪ ,(10-5 g/L‬אולם בחלק מהתחנות מעל סף הגילוי האנליטי של‬
‫המעבדה בארה"ב )‪ .(~2 ng/L‬כללית‪ ,‬הריכוזים שנמצאו קטנים מהריכוזים בהם צפויה פגיעה‬
‫בלתי קבילה באוכלוסיית החי הימי )ערכים מומלצים ע"י מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה של‬
‫ארה"ב ‪ .(NOAA -‬יחד עם זאת‪ ,‬במספר מרינות ובנמלים נמצאו ריכוזים ברורים של מזהמים‬
‫שונים שככל הנראה קשורים לזיהומי דלק )טבלה ‪.(3‬‬
‫‪37‬‬
.2013-2014 ‫( במי הים בנחלים ובמעגנות בשנים‬PAH's) ‫ הריכוזים המוערכים של המיקרו מזהמים האורגניים הנדיפים למחצה‬:3 ‫טבלה‬
Constituent
2013
Acenaphthene
Acenaphthylene
Anthracene
Benz(a)anthracene
Benzo(b)fluoranthene
Benzo(k)fluoranthene
Benzo(g,h,i)perylene
Benzo(a)pyrene
Chrysene
Dibenz(a,h)anthracene
Fluoranthene
Fluorene
Indeno(1,2,3-cd)pyrene
Naphthalene
Phenanthrene
Pyrene
2-Methylnaphthalene
Dibenzofuran
Units
‫מרינה‬
‫הרצליה‬
‫מרינה תל‬
‫אביב‬
‫נמל‬
1 ‫אשדוד‬
‫נמל‬
2 ‫אשדוד‬
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
6.5 JX
68
5.9 J
<2.6
<4.1
<3.0
<2.9
<5.3
<3.4
<2.5
<10
33
<2.6
110
60
14 J
91
15 JX
<4.4
39
3.9 J
<3.0 ( i)
<4.1
<3.0
<2.9
<5.3
<3.4
<2.5
<10
8.0 J
<2.6
6.5 JX
10 J
12 J
4.0 J
<9.3
<4.4
33
<3.6
<2.6
<4.1
<3.0
<2.9
<5.3
<3.4
<2.5
<10
15 J
<2.6
67
32 J
5.8 J
39
<9.3
<4.4
7.0 J
<3.6
<2.6
<4.1
<3.0
<2.9
<5.3
<3.4
<2.5
<10
5.1 J
<2.6
11 J
12 J
<5.3
11 J
<9.3
‫קצא"א‬
‫נמל‬
‫אשדוד‬
3
‫מעגן‬
‫חדרה‬
‫נמל חיפה‬
1
‫נמל חיפה‬
2
‫נמל חיפה‬
3
‫עתלית‬
‫נמל‬
‫היובל‬
<4.4
8.4 J
<3.6
2.9 J
<4.1
<3.0
<2.9
<5.3
<3.4
<2.5
<10
5.9 J
<2.6
25
14 JX
<5.3
17 J
<9.3
<4.4
30
<3.6
<2.6
<4.1
<3.0
<2.9
<5.3
<3.4
<2.5
<10
15 J
<2.6
65
31
<5.3
38
<9.3
<4.4
37
5.0 J
<2.6
<4.1
<3.0
<2.9
<5.3
<3.4
<2.5
<10
18 J
<2.6
100
39
11 J
54
<9.3
<4.4
31
4.2 J
<2.6
<4.1
<3.0
<2.9
<5.3
<3.4
<2.5
<10
15 J
<2.6
45
16 J
7.5 J
23
<9.3
<4.4
4.6 J
<3.6
<2.6
<4.1
<3.0
<2.9
<5.3
<3.4
<2.5
<10
<3.8
<2.6
5J
<5.0
29
2.4 J
17 J
<4.4
6.5 J
<3.6
<2.6
<4.1
<3.0
<2.9
<5.3
<3.4
<2.5
<10
4.2 J
<2.6
13 J
6.9 J
<5.3
7.1 J
<9.3
<4.4
<3.4
<3.6
3.1 JX
<4.1
<3.0
<2.9
<5.3
<3.4
<2.5
<10
<3.8
<2.6
6.3 J
<5.0
<5.3
<2.3
<9.3
<4.4
<3.4
<3.6
3.1 J
<4.1
<3.0
<2.9
<5.3
<3.4
<2.5
<10
<3.8
<2.6
9.1 J
6.2 J
<5.3
4.8 J
<9.3
38
- ‫עכו‬
‫ביה"ס‬
‫לקציני‬
‫ים‬
<4.4
<3.4
<3.6
3.8 J
<4.1
<3.0
<2.9
<5.3
<3.4
<2.5
<10
<3.8
<2.6
8.0 J
6.3 J
<5.3
<2.3
<9.3
‫ המשך‬3 ‫טבלה‬
CONSTITUENT
2014
UNITS
‫מול ביה"ס‬
‫לקציני ים‬
‫בעכו‬
1‫נמל חיפה‬
‫עתלית מזח‬
‫)במפרץ‬
(‫ראשי‬
‫מעגן חדרה‬
‫מעגן‬
‫מיכמורת‬
‫מרינה‬
‫הרצליה‬
‫מרינה תל‬
‫אביב‬
‫נמל אשדוד‬
1
‫נמל אשדוד‬
2
‫מעגן‬
‫קצא"א‬
Acenaphthene
Acenaphthylene
Anthracene
Benz(a)anthracene
Benzo(b)fluoranthene
Benzo(k)fluoranthene
Benzo(g,h,i)perylene
Benzo(a)pyrene
Chrysene
Dibenz(a,h)anthracene
Fluoranthene
Fluorene
Indeno(1,2,3-cd)pyrene
Naphthalene
Phenanthrene
Pyrene
2-Methylnaphthalene
Dibenzofuran
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
ng/L
<4.4
<3.4
<3.6
2.9 J
<4.1
<3.0
<2.9
<4.3
<3.4
<2.5
<10
<3.8
<2.6
7.5 J
<5.0
<5.3
4.3 J
<9.3
5.9 J
20 J
3.9 J
2.6 J
<4.1
<3.0
<2.9
<4.3
<3.4
<2.5
<10
9.1 J
<2.6
18 J
12 J
<5.3
14 J
<9.3
<4.4
<3.4
<3.6
<2.6
<4.1
<3.0
<2.9
<4.3
<3.4
<2.5
<10
<3.8
<2.6
140
<5.0
<5.3
<2.3
<9.3
<4.4
39
3.7 J
3.0 J
<4.1
<3.0
<2.9
<4.3
<3.4
<2.5
<10
12 J
<2.6
77
32
11 J
27
<9.3
4.9 J
<3.4
<3.6
3.4 J
<4.1
<3.0
<2.9
<4.3
<3.4
<2.5
<10
4.8 J
<2.6
7.1 J
6.1 J
<5.3
5.8 J
<9.3
<4.4
5.5 J
<3.6
<2.6
<4.1
<3.0
<2.9
<4.3
<3.4
<2.5
<10
<3.8
<2.6
<3.8
9.0 J
<5.3
2.6 J
<9.3
<4.4
26
<3.6
<2.6
<4.1
<3.0
<2.9
<4.3
<3.4
<2.5
<10
10 J
<2.6
29
22
7.8 J
17 J
<9.3
<4.4
<3.4
<3.6
2.7 J
<4.1
<3.0
<2.9
<4.3
<3.4
<2.5
<10
<3.8
<2.6
14 J
<5.0
<5.3
5.8 J
<9.3
<4.4
<3.4
<3.6
2.6 J
<4.1
<3.0
<2.9
<4.3
<3.4
<2.5
<10
<3.8
<2.6
7.1 J
<5.0
<5.3
3.0 J
<9.3
<4.4
6.9 J
<3.6
<2.6
<4.1
<3.0
<2.9
<4.3
<3.4
<2.5
<10
4.0 J
<2.6
23
11 J
<5.3
9.2 J
<9.3
39
‫‪ .5‬ריכוזי התרכובת האורגנית של בדיל‪ (TBT) Tributyltin ,‬ו‪/‬או תוצרי הפירוק שלה ‪Dibutyltin‬‬
‫)‪ (DBT‬ו‪) (MBT) Monobutyltin-‬ראה הסבר בנספח ‪ ,(3‬נמצאו קטנים מסף הגילוי האנליטי ) ‪12‬‬
‫‪ (ng/l‬בכל האתרים‪ .‬סף הגילוי האנליטי של ‪ TBT‬היה גדול מהתקן הסביבתי )‪ (2ng/L‬ומהתקן‬
‫לאיכות מי ים )‪ (2 ng/L‬המומלץ ע"י המשרד להגנת הסביבה או הסוכנות להגנה על הסביבה של‬
‫ארה"ב )‪ .(10 ng/L EPA‬בהרבה מהתחנות נמצאו ריכוזים של התרכובת ‪ (Dibutyltin) DBT‬שהינה‬
‫תוצר פירוק של ‪ TBT‬אך אינה נכללת בתקן הסביבתי )איור ‪ .(11‬סביר להניח שנוכחות ‪ DBT‬מעידה‬
‫על ערכים קטנים יחסית של ‪.( ng/L 12>) TBT‬‬
‫בשנת ‪ 2004‬נמצאו רמות זיהום גבוהות במיוחד של ‪ (>100 ng/L) TBT‬בנמלים חיפה ואשדוד;‬
‫בשנת ‪ 2009‬הערכים ברוב הנמלים והמעגנות נמצאו קטנים מסף הגילוי האנליטי )‪;(<0.5 ng/L‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬שוב נמצאו ערכים גבוהים יחסית של ‪ ,TBT‬ובשנים ‪ 2013 - 2011‬שוב ערכים נמוכים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬נצפית מגמת ירידה‪ ,‬כפי שהיינו מצפים כביטוי לפעולות שננקטו לאחרונה ע"י הרשויות‬
‫להפסקת השימוש בישראל בצבעים לכלי שייט המכילים ‪ .TBT‬יחד עם זאת הסדימנטים בנמלים‬
‫עדיין מכילים ריכוזים גדולים יחסית של ‪ TBT‬כמפורט להלן‪ .‬פעולות אלה עדיין לא באות לידי‬
‫ביטוי סביבתי באופן מלא‪.‬‬
‫‪ .6‬ריכוזי חומרים מקבוצת ה‪ PCB’s-‬ורוב חומרי ההדברה האורגנוכלוריים במים היו מתחת לסף‬
‫הגילוי של הבדיקות ולא נמצאו חריגות ביחס לערכי הייחוס הסביבתיים‪ .‬בנמל אשדוד נמצא חומר‬
‫ההדברה )הרביציד סינתטי( ‪ .Diflufenican‬חומר זה נמצא גם בסדימנטים בנמל אשדוד והיובל‪,‬‬
‫ראה בהמשך‪ .‬סביר להניח שהמקור לכך הוא מוצא השפכים של מפעל אגן כימיקלים‪ ,‬ממוקם כ‪1-‬‬
‫ק"מ מהחוף צפונית לנמל‪ .‬גם במרינה אשדוד נמצאו ריכוזים קטנים של חומר ההדברה הסינתטי‬
‫‪.(2,4-D) 2,4-Dichlorophenoxyacetic acid‬‬
‫‪ .7‬ריכוזי דיאוקסינים במים היו מתחת לסף הגילוי של הבדיקה )‪.(~1pg/L‬‬
‫איכות הסדימנטים בנמלים ובמעגנות‬
‫רמות הזיהום של הסדימנטים במתכות ובמזהמים אורגניים נבחנו עפ"י הקריטריונים לאיכות‬
‫סדימנטים של ‪) NOAA‬נספח ‪ .(3‬טבלה ‪ 4‬ממיינת את מצב הסדימנטים בנמלים ובמעגנות ביחס‬
‫לקריטריונים אלה‪ .‬בסדימנטים בחלק מהנמלים והמעגנות שנבדקו נמצאו רמות זיהום בינוניות עד‬
‫גבוהות במתכות כבדות‪ ,‬ב‪ ,TBT-‬ובנמל חיפה בביפנילים מותמרי כלור )‪.(PCBs‬‬
‫‪40‬‬
‫טבלה ‪ :4‬מצב הסדימנטים בנמלים ובמעגנות ביחס לקריטריונים‪ :‬של ‪ NOAA‬בשנים ‪.2013-2014‬‬
‫‪Ni‬‬
‫‪PCB`s‬‬
‫‪DDT‬‬
‫‪Zn‬‬
‫נמל חיפה‬
‫עתלית‪,‬‬
‫מרינה ת" א‪,‬‬
‫נמל אשדוד‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫נמל אשדוד‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫נמל אשדוד‪,‬‬
‫מעגן חדרה‪,‬‬
‫מרינה‬
‫הרצליה‪,‬‬
‫מרינה ת" א‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫עכו‪ -‬ביה" ס‬
‫קציני ים‪,‬‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫מכמורת‪,‬‬
‫מרינה‬
‫הרצליה‪,‬‬
‫מרינה ת" א‪,‬‬
‫נמל אשדוד‪,‬‬
‫נמל היובל ‪,‬‬
‫מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מעגן‬
‫קצא" א‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫עכו‪ -‬ביה" ס‬
‫קציני ים‪,‬‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫מכמורת‪,‬‬
‫מרינה‬
‫הרצליה‪ ,‬נמל‬
‫אשדוד‪ ,‬נמל‬
‫היובל ‪ ,‬מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מעגן‬
‫קצא" א‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫עכו‪ -‬ביה" ס‬
‫קציני ים‪,‬‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫מכמורת‪,‬‬
‫מרינה‬
‫הרצליה‪,‬‬
‫מרינה ת" א‪,‬‬
‫נמל אשדוד‪,‬‬
‫נמל היובל ‪,‬‬
‫מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מעגן‬
‫קצא" א‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫עכו‪ -‬ביה" ס‬
‫קציני ים‪,‬‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫מכמורת‪,‬‬
‫מרינה‬
‫הרצליה‪,‬‬
‫מרינה ת" א‪,‬‬
‫נמל אשדוד‪,‬‬
‫נמל היובל ‪,‬‬
‫מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מעגן‬
‫קצא" א‬
‫‪Pb‬‬
‫‪Cr‬‬
‫‪Cu‬‬
‫‪Cd‬‬
‫‪As‬‬
‫‪Ag‬‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫נמל אשדוד‬
‫‪Hg‬‬
‫נמל חיפה‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫מרינה‬
‫הרצליה‪,‬‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫נמל אשדוד מרינה ת" א‪,‬‬
‫נמל אשדוד‪,‬‬
‫מעגן חדרה‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫נמל אשדוד‪,‬‬
‫מעגן חדרה‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫עכו‪ -‬ביה" ס‬
‫קציני ים‪,‬‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫מכמורת‪,‬‬
‫מרינה‬
‫הרצליה‪,‬‬
‫מרינה ת" א‪,‬‬
‫נמל אשדוד‪,‬‬
‫נמל היובל ‪,‬‬
‫מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מעגן‬
‫קצא" א‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫עכו‪ -‬ביה" ס‬
‫קציני ים‪,‬‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫מכמורת‪,‬‬
‫מרינה‬
‫הרצליה‪,‬‬
‫מרינה ת" א‪,‬‬
‫נמל אשדוד‪,‬‬
‫נמל היובל ‪,‬‬
‫מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מעגן‬
‫קצא" א‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫עכו‪ -‬ביה" ס‬
‫קציני ים‪,‬‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫מכמורת‪,‬‬
‫מרינה‬
‫הרצליה‪,‬‬
‫מרינה ת" א‪,‬‬
‫נמל אשדוד‪,‬‬
‫נמל היובל ‪,‬‬
‫מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מעגן‬
‫קצא" א‬
‫‪41‬‬
‫נמל חיפה‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫עכו‪ -‬ביה" ס‬
‫קציני ים‪,‬‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫מכמורת‪,‬‬
‫מרינה‬
‫הרצליה‪,‬‬
‫מרינה ת" א‪,‬‬
‫נמל אשדוד‪,‬‬
‫נמל היובל ‪,‬‬
‫מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מעגן‬
‫קצא" א‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫עכו‪ -‬ביה" ס‬
‫קציני ים‪,‬‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫מכמורת‪,‬‬
‫מרינה‬
‫הרצליה‪,‬‬
‫מרינה ת" א‪,‬‬
‫נמל אשדוד‪,‬‬
‫נמל היובל ‪,‬‬
‫מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מעגן‬
‫קצא" א‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫עכו‪ -‬ביה" ס‬
‫קציני ים‪,‬‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫מכמורת‪,‬‬
‫מרינה‬
‫הרצליה‪,‬‬
‫מרינה ת" א‪,‬‬
‫נמל אשדוד‪,‬‬
‫נמל היובל ‪,‬‬
‫מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מעגן‬
‫קצא" א‬
‫‪2013-14‬‬
‫‪>ERM‬‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫עכו‪ -‬קציני ים‬
‫‪>ERL‬‬
‫‪<ERM‬‬
‫נמל חיפה‪,‬‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫מכמורת‪,‬‬
‫מרינה‬
‫הרצליה‪,‬‬
‫מרינה ת" א‪,‬‬
‫נמל אשדוד‪,‬‬
‫נמל היובל ‪,‬‬
‫מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מעגן‬
‫קצא" א‬
‫‪<ERL‬‬
‫רמות זיהום בינוניות‪-‬גבוהות של כספית וניקל בסדימנטים נמצאו בנמלים חיפה ואשדוד‪ .‬רמות‬
‫זיהום בינוניות של רוב המתכות הכבדות נמצאו בנמל חיפה ושל חלק מהמתכות במעגנות ונמלים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫כללית רוב החומרים הפוליציקלים הארומטיים )‪ (PAHs‬נמצאו מתחת לגבול הגילוי האנליטי‪.‬‬
‫זיהום בינוני של ביפנילים מותמרי כלור )‪ (ERL<) (PCBs‬נמצא בסדימנטים בנמל חיפה‪ .‬ריכוזים‬
‫מעל סף הגילוי נמצאו גם בנמל אשדוד‪ ,‬מעגן חדרה‪ ,‬מרינה הרצליה ומרינה ת"א‪ ,‬אולם הריכוזים‬
‫היו קטנים מהקריטריון האקולוגי להשפעות מזיקות שצפויות רק לעיתים נדירות )‪.(ERL‬‬
‫לא נמצאו שאריות של חומרי הדברה אורגנוכלוריים מעל גבול הגילוי האנליטי‪ ,‬למעט חומרים‬
‫מקבוצת ה‪ DDT-‬במספר אתרים‪.‬‬
‫ריכוזי התרכובות הנדיפות בסדימנט נמצאו קטנים מסף הגילוי האנליטי )> ‪ 0.2-100‬ננוגרם‪/‬גרם‬
‫יבש או רטוב(‪.‬‬
‫זיהום משמעותי של ‪ TBT‬ונגזרותיו בסדימנטים )< ‪ (100 ng/g‬נמצא בתחנות בנמלים חיפה‪ ,‬אשדוד‬
‫ומרינה ת"א‪ .‬למרות שבמים ריכוזי ה‪ TBT-‬היו קטנים מסף הגילוי‪ ,‬היחס של‬
‫‪ Tributyltin/Dibutyltin‬בסדימנטים בנמלים ובמעגנות רבות מלמד שעדיין קיים זיהום טרי‬
‫יחסית )איור ‪.(12‬‬
‫ריכוז הדיאוקסינים בסדימנטים בחלק גדול מהתחנות היו מתחת או דומים לסף הגילוי של‬
‫הבדיקה‪ .‬בנמל חיפה ובנמל אשדוד נמצאו ערכים מעל סף הגילוי האנליטי אך נמוכים מסף הגילוי‬
‫הכמותי )הריכוז המדויק לא ברור(‪.‬‬
‫מגמות ההשתנות בזמן של ריכוזי המזהמים בסדימנטים‬
‫איור ‪ 13‬מציג נתונים רב‪-‬שנתיים )בשנים ‪ (2014 – 2000‬של מתכות כבדות )כספית‪ ,‬קדמיום‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫נחושת וכרום( ומזהמים אורגניים )‪ (TBT ,PCBs‬בסדימנטים )משקעי קרקעית( בתחנות נבחרות‬
‫שנדגמו בנמלים ובמעגנות‪ .‬השינויים בריכוזי המזהמים בתחנות מוכתבים על‪-‬ידי‪ :‬שינויים בכמויות‬
‫המזהמים המוחדרות אל הים ממקורות יבשתיים; שינויים בקצבי הסדימנטציה המקומיים;‬
‫פעולות חפירה והעמקה ובהרחפה והסעה של הסדימנטים בהשפעת הגלים ופעילות ימית‪.‬‬
‫סיכום הממצאים העיקריים של המגמות בזמן מוצג בטבלה ‪.5‬‬
‫‪42‬‬
‫טבלה ‪ :5‬מגמות השתנות ריכוזי המזהמים בסדימנטים‪.‬‬
‫סמן סביבתי‬
‫מצב* ומגמות בשנים ‪2014 - 2000‬‬
‫מתכות כבדות בקרקעית‬
‫נמל חיפה‪ :‬רמת זיהום גבוהה של כספית‬
‫ובינונית במתכות אחרות‪ .‬שינויים בריכוזי‬
‫המתכות ללא מגמה ברורה למעט ירידה‬
‫מסוימת בריכוזי הקדמיום‪.‬‬
‫נמל אשדוד‪ :‬רמות זיהום בינוניות‪ .‬אין שינוי‬
‫בנמל הצבאי‪ .‬בנמל האזרחי הפחתה ברמת‬
‫הזיהום של כרום‪ ,‬נחושת‪ ,‬ניקל‪ ,‬כספית )למעט‬
‫‪ (2012‬וקדמיום‪.‬‬
‫מעגנות לאורך חוף הים התיכון‪ :‬זיהום בינוני‬
‫במספר מעגנות‪ ,‬אין מגמה ברורה למעט‬
‫העשרה של כרום‪ ,‬נחושת‪ ,‬וניקל במעגן חדרה‬
‫ומרינה ת"א )כולל כספית מאז ‪ .(2001‬ב‪2013-‬‬
‫עלייה מסוימת לעומת ‪.2012‬‬
‫ביפנילים מותמרי כלור )‪(PCBs‬‬
‫וחומרי הדברה בקרקעית‬
‫נמל חיפה‪ :‬רמות זיהום קטנות בהרבה‬
‫מסקרים קודמים בשנים ‪ 2004-2001‬וללא‬
‫מגמה ברורה בהמשך‪4.‬‬
‫נמל אשדוד‪ :‬רמות זיהום קטנות מסקרים‬
‫קודמים בשנים ‪ ,2004-2001‬ללא מגמה ברורה‬
‫בהמשך‪ .‬ב‪ 2013-‬ובשנים קודמות נוכחות של‬
‫חומרי הדברה אורגנוכלוריים‪.‬‬
‫מעגנות לאורך חוף הים התיכון‪ :‬אין מגמה‬
‫ברורה למעט עלייה במעגן חדרה‪.‬‬
‫‪ TBT‬ונגזרותיו בקרקעית‬
‫נמל חיפה‪ :‬רמות זיהום גבוהות‪ ,‬תיתכן מגמת‬
‫הפחתה‪.‬‬
‫נמל אשדוד‪ :‬רמת זיהום בינונית עד גבוהה‪,‬‬
‫תיתכן מגמת הפחתה‪.‬‬
‫מעגנות לאורך חוף הים התיכון‪ :‬תיתכן מגמת‬
‫הפחתה‪.‬‬
‫חומרים פוליציקלים‬
‫)‪ (PAHs‬בקרקעית‬
‫ארומטיים‬
‫ב‪ 2013-‬החומרים נמצאו מתחת לגבול הגילוי‬
‫האנליטי והיו קטנים מערך הייחוס הסביבתי‪.‬‬
‫* עפ"י קריטריונים לאיכות סדימנטים המתייחסים לרמות זיהום העלולות לגרום להשפעות‬
‫מזיקות על בעלי חיים ימיים‪.‬‬
‫‪ 4‬ייתכן שחלק מהשינוי קשור לשינוי המעבדה האנליטית‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫איור ‪ :11‬ריכוזי ‪ TBT‬ו‪ DBT-‬במי הים )ננוגרם‪/‬ליטר( בנמלים ובמעגנות בישראל ב‪2014-2013-‬‬
‫הנתונים מוצגים בסקאלה לוגריתמית‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫איור ‪ :11‬המשך‬
‫‪45‬‬
‫איור ‪ :12‬ריכוזי ‪ TBT‬בסדימנטים )‪) (A‬מיקרוגרם‪/‬ק"ג ‪ -‬סקאלה לוגריתמית( והיחס‬
‫‪ (B) Dibutyltin/Tributyltin‬בנמלים ובמעגנות בישראל ב‪.2014-2013-‬‬
‫‪46‬‬
‫איור ‪ :12‬המשך‬
‫‪47‬‬
‫איור ‪ :13‬מגמות השתנות של ריכוזי מזהמים בסדימנטים בנמלים ובמעגנות בשנים ‪.2014 – 2000‬‬
‫מתכות כבדות )‪.(g/g dry wt.) PCB's ;(ng/g dry wt.) TBT ;(g/g dry wt.‬‬
‫‪48‬‬
‫איור ‪ :13‬המשך‬
‫‪49‬‬
‫איור ‪ :13‬המשך‬
‫‪50‬‬
‫איור ‪ 13‬המשך‬
‫‪51‬‬
‫‪TBT in water‬‬
‫אשדוד‬
‫‪400‬‬
‫חיפה‬
‫מכמורת‬
‫‪300‬‬
‫מרינה ת"א‬
‫‪100‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪Years‬‬
‫איור ‪ :13‬המשך‬
‫‪52‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪Tributyltin (ng/L).‬‬
‫‪200‬‬
‫‪ .4‬מתכות במים‬
‫ריכוזי החומר המרחף במים והריכוזים של מתכות כבדות בחומר המרחף )ריכוזים חלקיקיים(‬
‫נבדקו ב‪ 8-‬אתרים לאורך החוף בין אשקלון לחיפה בעומקי מים של כ‪ 10-5-‬מטרים )אוגוסט(;‬
‫ב‪ 14-‬אתרים במפרץ חיפה )יולי‪/‬אוגוסט( וב‪ 19-‬ו‪ 18-‬תחנות בשפכי נחלי החוף )מרץ וספטמבר‪,‬‬
‫בהתאמה(‪.‬‬
‫תפוצת ריכוזי החומר המרחף לאורך החוף מוכתבת בעיקרה ע"י שפכי הנחלים וכמה מוצאים‬
‫ימיים‪ .‬בים הרדוד‪ ,‬מחוץ למפרץ חיפה‪ ,‬תפוצת החומר המרחף )‪ 5.5 – 1.4‬מ"ג בליטר באוגוסט ‪(2013‬‬
‫מושפעת בין היתר מעוצמת הזרימה בנחלים‪ ,‬מוצאים ימיים ומצב הים‪ ,‬ולכן היא משתנה עונתית‬
‫וכתלות במרחק מהחוף‪ .‬ריכוזי החומר המרחף בנחלים בד"כ גדולים )בממוצע בסדר גודל(‬
‫מהריכוזים לאורך החוף )איור ‪ .(14‬תחום ריכוזי החומר המרחף בשפכי הנחלים בחודש מרץ ‪2013‬‬
‫)‪ 81 - 6.2‬מ"ג בליטר( דומה לתחום הריכוזים שנמדד בחודש ספטמבר ‪ 66 – 3.6) 2013‬מ"ג בליטר(‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬ברוב הנחלים הריכוזים במרץ גדולים מאלה של ספטמבר‪ .‬במחקר על הסעת רחופת‬
‫על‪-‬ידי הנחלים קישון ואלכסנדר‪ 5‬נמצא‪ ,‬שעיקר כמות הרחופת השנתית מוסעת ע"י הנחלים אל‬
‫הים במספר מצומצם של אירועים שטפוניים‪ ,‬ושקיימת שונות גדולה בין השנים‪ ,‬בעיקר כתוצאה‬
‫משינויים במשטר ההידרולוגי‪.‬‬
‫ריכוזי אלומיניום וברזל בחלק קטן מהנחלים היו גדולים יותר מאשר בים‪ .‬אולם יחסי‬
‫ברזל‪/‬אלומיניום בים היו גדולים מרוב דגימות הנחלים מסיבה לא ברורה‪ ,‬ייתכן כתוצאה משקיעה‬
‫של תחמוצות ברזל על גבי חלקיקים בים )איור ‪ .(14‬בחומר המרחף בשפכי הנחלים נמדדו בד"כ‬
‫ריכוזים דומים של מתכות כבדות בדיגומי מרץ וספטמבר‪ .‬בחלק מהנחלים והתחנות לאורך החוף‬
‫נמדדו ריכוזים גדולים יחסית של כספית‪ ,‬קדמיום‪ ,‬נחושת‪ ,‬עופרת‪ ,‬אבץ וכרום המצביעים על זיהום‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬השגיאה בשיטת הקביעה גדולה )עשרות אחוזים(‪ ,‬בגלל שהבדיקות נעשות על כמות‬
‫קטנה של חומר מרחף )מ"ג בודדים(‪.‬‬
‫‪ 5‬הסעת רחופת על‪-‬ידי נחלי החוף אל מדף היבשת של ישראל – נחל קישון ונחל אלכסנדר‪ .‬דינה וכטמן‪ ,‬עבודת מגיסטר‪,‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ ,‬פברואר ‪.2004‬‬
‫‪53‬‬
‫איור ‪ :14‬ממוצע וסטיית תקן של ריכוזי החומר המרחף בשנים ‪ (A) 2013-2014‬והקשר בין ריכוזי‬
‫הברזל )‪ (Fe‬לבין ריכוזי האלומיניום )‪ (B‬בחומר מרחף בשפכי הנחלים ובמים הרדודים לאורך חוף‬
‫הים התיכון של ישראל בשנת ‪.2014‬‬
‫‪54‬‬
‫‪ .5‬מתכות בבעלי חיים שוכני קרקעית‬
‫בשנים ‪ 2013‬ו‪ 2014-‬נבדקו ריכוזי מתכות כבדות ברקמות של ‪ 99‬ו‪ 41-‬פרטים של צדפות‪330 ,‬‬
‫ו‪ 535-‬פרטים של חלזונות ו‪ 23-‬ו‪ 54-‬פרטים של סרטנים בהתאמה כלהלן‪ 61 :‬ו‪ 22-‬פרטים של‬
‫הצדפה ‪) Mactra stultorum‬בעבר ‪ (corallina‬ממפרץ חיפה; ‪ 14‬ו‪ 31-‬פרטים של הצדפה ‪Donax‬‬
‫‪ trunculus‬ממפרץ חיפה ; ‪ 23‬ו‪ 9-‬פרטים של הצדפה ‪ Rudicardium tuberculatum‬ממפרץ‬
‫חיפה; פרט אחד של החילזון )גסטרופוד( ‪ Strombus decorus persicus‬ממפרץ חיפה בשתי‬
‫שנות הדיגום; ‪ 238‬ו‪ 362-‬פרטים של החילזון ‪ Patella sp.‬שנאספו בחוף אכזיב‪ ,‬בנמל עכו‪ ,‬במפרץ‬
‫חיפה )קריית חיים(‪ ,‬בחוף שמן‪ ,‬בתל שקמונה‪ ,‬בעתלית‪ ,‬במעגן מיכאל‪ ,‬בחדרה‪ ,‬במכמורת‪,‬‬
‫בהרצליה )תחנה שהתווספה בשנת ‪ ,(2014‬בפלמחים ובמרינה אשדוד; ‪ 72‬ו‪ 66-‬פרטים של החילזון‬
‫‪ Cellana rota‬שנאספו באכזיב‪ ,‬בקריית ים‪ ,‬בחוף שמן‪ ,‬בעתלית‪ ,‬בתל שקמונה‪ ,‬במכמורת‪,‬‬
‫בחדרה‪ ,‬בפלמחים ובמרינה אשדוד‪ .‬בתל שקמונה ובמכמורת נמצא פרט אחד של המין ‪cellana‬‬
‫‪ rota‬בשנת ‪ 2013‬ומספר פרטים בשנת ‪ 25 ;2014‬פרטים של החילזון ‪ Siphonaria crenata‬נאספו‬
‫בעתלית‪ ,‬במעגן מיכאל‪ ,‬בחדרה ובמכמורת בשנת ‪ 17 ;2014‬ו‪ 107-‬פרטים של החילזון ‪Arcularia‬‬
‫‪ gibbosula‬ממפרץ חיפה; ‪ 3‬פרטים של החילזון ‪ Siphonaria crenata‬ו‪ 23-‬ו‪ 54-‬פרטים של‬
‫סרטן נזיר )‪ (Diogenes pugilator‬ממפרץ חיפה‪.‬‬
‫במהלך שלושת העשורים האחרונים מתקיים מעקב אחר ריכוזי הכספית בצדפות מהמין ‪Donax‬‬
‫‪ sp.‬שנדגמו במפרץ חיפה‪ .‬במהלך העשור האחרון התייצבו הריכוזים ברמה נמוכה‪ ,‬לאחר ירידה‬
‫חדה לפני שני עשורים )איור ‪ .(16‬אזור צפון מפרץ חיפה בקרבת שפך נחל הנעמן מיוצג ע"י פרטים‬
‫של ‪ ,Donax trunculus‬שנדגמו בשנים ‪ 2007‬ו‪ 2008-‬הן באזור הדיגום שמול התעשיות‬
‫האלקטרוכימיות )לשעבר( והן מאזור דיגום שמול חוף התמרים )אתר חדש יחסית בדרום עכו(‪ .‬שתי‬
‫התחנות מראות בשנים האחרונות ריכוזים דומים של מתכות כבדות‪ .‬הואיל והאזור מול התעשיות‬
‫האלקטרוכימיות נחסם למעבר‪ ,‬הצדפות נדגמו החל משנת ‪ 2009‬רק בתחנה מול חוף התמרים‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2013‬לא נמצאו צדפות מסוג ‪ Donax trunculus‬באף אחת מתחנות הדיגום במפרץ חיפה וגם לא‬
‫במעגן מיכאל‪ .‬בשנת ‪ 2014‬נדגמו ‪ 9‬פרטים בחוף התמרים‪ ,‬ו‪ 22-‬פרטים במעגן מיכאל‪ ,‬וכן פריט בודד‬
‫של ‪ Donax semstriatus‬מתחנה ‪.1‬‬
‫משנת ‪ 1996‬לא חל שינוי משמעותי בריכוזי הכספית בתחנה מול חוף התמרים והם התייצבו על‬
‫ריכוזים ממוצעים של ‪ 11-53ng/g‬בחומר הרטוב‪ ,‬למעט בשנים ‪ 2001‬ו‪ 2012-‬בהן נמדדו ריכוזים‬
‫גבוהים יותר עם סטיות תקן גבוהות‪ .‬ריכוזי הכספית שנמדדו בשנת ‪ 2014‬בחוף התמרים הם‬
‫‪ .50.72±11.96ppb‬בריכוזי המתכות אבץ‪ ,‬נחושת וארסן לא נראים שינויים משמעותיים בשנים‬
‫‪ .2012-2007‬ריכוזי הנחושת נעים בין ‪ ,2.49-0.84‬ריכוזי האבץ ‪ 10.5-4.8‬וריכוזי הארסן ‪1.46-0.66‬‬
‫)חלקים למיליון בחומר הרטוב(‪ .‬לעומת זאת בשנת ‪ 2014‬ניכרת עלייה בריכוזי הנחושת והאבץ‬
‫)‪16.96±6.84ppm ,5.36±3.43ppm‬בהתאמה בחומר הרטוב(‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫במפרץ חיפה ריכוז הכספית בשנת ‪ 2014‬גבוה משמעותית ובאופן מובהק ביחס למה שנמצא‬
‫ב‪ Donax-‬מאזור שפך נחל תנינים )‪ .(16.9±4.6ppb‬ריכוזי המתכות נחושת ואבץ דומים לאלו‬
‫שנמצאו בחיות מחוץ למפרץ )אזור שפך התנינים בשנת ‪.(2012‬‬
‫החל מ‪ 2006-‬נמצאו צדפות מהמין ‪ Donax trunculus‬גם באזור שמול קריית חיים בדרום המפרץ‪,‬‬
‫לאחר מספר שנים שבהן לא נמצאו בתחנה זו‪ .‬אולם בשנת ‪ 2010‬שוב לא נמצאו צדפות בתחנה זו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬נמצאו צדפות בתחנה זו‪ ,‬אבל הן היו קטנות משמעותית מאשר הצדפות בתחנות‬
‫האחרות ומאלו שנדגמו ב‪ .2009-‬גם ב‪ 2012-‬נמצאו פרטים קטנים עם ריכוזי הכספית מעט גבוהים‬
‫אבל לא שונים משמעותית מ‪ .2011-‬בשנים ‪ 2013‬ו‪ 2014-‬לא נמצאו כלל פרטים בתחנה זו‪.‬‬
‫על סמך שנים קודמות‪ ,‬בהשוואה של ריכוזי המתכות בצדפות מהמפרץ לאלו שמחוץ למפרץ )שפך‬
‫נחל תנינים(‪ ,‬ריכוז הכספית גבוה משמעותית בצדפות מהמפרץ‪ .‬אין הבדל בין ריכוזי האבץ והארסן‬
‫בצדפות מקריית ים‪ ,‬חוף התמרים וקריית חיים לריכוזים שנמצאו בצדפות משפך נחל תנינים‪ .‬ריכוז‬
‫הנחושת בצדפות מקריית חיים ומקריית ים היה גבוה משמעותית מאשר בצדפות ממעגן מיכאל‬
‫)איור ‪.(17‬‬
‫בצדפות מהמין ‪ ,Mactra stultorum‬שנדגמו בצפון מפרץ חיפה‪ ,‬נמצאה מגמה של ירידה חדה‬
‫בריכוזי הכספית בין השנים ‪) 1994 - 1980‬איור ‪ .(18‬השינויים הרב‪-‬שנתיים )‪ (2014-1980‬בריכוזי‬
‫הכספית בצדפות ממין זה מצפון מפרץ חיפה נבדקו סטטיסטית באמצעות ‪Analysis of variance‬‬
‫)‪ (ANOVA‬תוך שימוש בניתוח ‪ .duncan‬בדיקת קיומן של מגמות בזמן נעשתה על פרטים מתחנות‬
‫במפרץ חיפה על‪-‬פי החלוקה להלן‪ :‬מקבץ תחנות מול פרוטרום )‪ (12,11,10,9,8‬ושתי תחנות ליד עכו‬
‫)‪) (2,1‬איור ‪ .(18‬הירידה החדה בריכוז הכספית עבור כלל התחנות החל משנת ‪ 1980‬נמצאה מובהקת‬
‫עד שנת ‪ .1986‬החל משנת ‪ 1987‬ועד ‪ 2014‬נמצא ריכוז כספית דומה בשנות הדיגום השונות‪ .‬בחלוקה‬
‫לשני אזורי דיגום )פרוטרום ועכו( נמצא‪ ,‬כי ריכוזי הכספית באזור פרוטרום גבוהים פי ‪ 2‬ויותר‬
‫מהריכוזים שהתקבלו בעכו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בתחנות דיגום מול עכו לא נמצא שינוי משמעותי בריכוזי‬
‫הכספית החל משנת ‪ 1985‬ואילך )לפני כן היו נתונים משנת ‪ 1981‬בלבד(‪.‬‬
‫הנתונים עד ‪ 1994‬מראים כאמור מגמת ירידה מובהקת‪ .‬בשנת ‪ 1992‬נראים ערכים גבוהים יחסית‪,‬‬
‫שייתכן שנבעו מאספקה מוגברת של כספית בחורף הגשום של ‪) 1991/2‬ספיקות גדולות יחסית של‬
‫הנחלים ונגר עילי(‪ .‬באותה שנה נמדדו ערכים גבוהים במיוחד של כספית בסדימנטים בתחנה בשפך‬
‫הקישון )תחנה ‪ ,27‬איור ‪ .(7‬בשנים ‪ 2010 - 2003‬ריכוזי הכספית הראו מגמת עלייה בתחנות ‪ 1‬ו‪2-‬‬
‫בצפון המפרץ ליד עכו )לא נמצאו פרטים ב‪ (2012-2011-‬ובתחנה ‪ 18‬מול הקריות )לא נמצאו פרטים‬
‫ב‪ ,(2012-‬ואילו בתחנות ‪ 12-8‬בצפון המפרץ הערכים היו ללא שינויים משמעותיים בשנים ‪2013-‬‬
‫‪.2003‬‬
‫כמות הצדפות מהמין ‪ Mactra stultorum‬נמצאת בירידה החל משנת ‪ .2001‬בעוד שעד ‪ 2001‬נדגמו‬
‫כמה מאות פרטים‪ ,‬הרי בשנים ‪ 2005 - 2002‬נדגמו כמאה פרטים‪ ,‬והחל מ‪ 2006-‬עשרות פרטים בלבד‬
‫בכל תחנות המפרץ‪ .‬בשנת ‪ 2008‬נדגמו ‪ 3‬פרטים בתחנות ‪ 18‬ו‪ 22-‬לעומת כ‪ 30-‬חיות בתחנות הצפוניות‬
‫)‪ ,(12-1‬ובשנת ‪ 2009‬נדגמו ‪ 4‬פרטים בתחנות הצפוניות בלבד‪ .‬בשנת ‪ 2010‬נדגמו ‪ 65‬פרטים של‬
‫הצדפה‪ .‬מתחנה ‪ 1‬נדגמו ‪ 3‬פרטים בלבד‪ .‬בשנת ‪ 2011‬נדגמו רק ‪ 14‬פרטים של הצדפה ‪Mactra‬‬
‫‪ .stultorum‬לא נמצאו צדפות ממין זה בתחנות ‪ 1‬ו‪ .2-‬בשנים ‪ 2013‬ו‪ 2014-‬נדגמו ‪ 5‬פרטים בתחנות‬
‫‪56‬‬
‫‪ .2-1‬בתחנות ‪ 8‬ו‪ 12 -‬נמצאו ‪ 11‬ו‪ 4-‬צדפות שהיו קטנות יחסית )ממוצע ‪ 23‬מ"מ ו‪ 26-‬מ"מ בהתאמה(‪,‬‬
‫עם ריכוז כספית של ‪ 49±22ng/g‬ו ‪ 53±13ng/g‬בחומר הרטוב בהתאמה‪ .‬כאמור אין הבדל בריכוז‬
‫הכספית ביחס לערכים שנמדדו בשנות דיגום קודמות‪ .‬בשנת ‪ 2013‬נדגמו ‪ 4‬צדפות מתחנה ‪ ,18‬ריכוז‬
‫הכספית הממוצע שהתקבל הוא ‪ 44ng/g‬בחומר הרטוב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬נדגמו ‪ 61‬פרטים של הצדפה בתחנות שונות במפרץ חיפה‪ .‬בתחנות הצפוניות )‪ (12-1‬נדגמו‬
‫‪ 43‬פרטים עם ממוצע כספית של ‪ 29±4 ng/g wet wt.‬בעוד שבתחנות הדרומיות )‪ (23-18‬נדגמו ‪11‬‬
‫פרטים‪ ,‬עם ממוצע כספית של ‪ .17±14 ng/g wet wt.‬הבדלים אלה משמעותיים )מההשוואה הוצאו‬
‫‪ 7‬פרטים מתחנות הדרום עם גודל ממוצע של ‪ 12.5‬מ"מ וריכוז כספית חריג של ‪.57 ng/g wet wt.‬‬
‫ידוע כי בצדפות קטנות ריכוז המתכות גבוה ולכן אין להשוות אותן עם צדפות במשקל גבוה יותר(‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬לא נמצאו הבדלים משמעותיים בריכוזי הנחושת והארסן בעוד שיש הבדל משמעותי‬
‫בריכוז האבץ‪ .‬במקטרות מהתחנות הדרומיות נמצא ריכוז אבץ של ‪ 13.8µg/g wet wt.‬שהוא גבוה‬
‫משמעותית מהריכוז שנמצא במקטרות מהתחנות הצפוניות ‪.11±3.09µg/g wet wt.‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬נדגמו ‪ 23‬פרטים מהצדפה ‪ 11 .Rudicardium tuberculatum‬פרטים נדגמו בתחנות ‪,1‬‬
‫‪ 2‬ו‪ 12 .8-‬פרטים נדגמו בתחנות ‪ 22‬ו‪ 18-‬הפרטים שנדגמו בתחנות בדרום המפרץ קטנים משמעותית‬
‫)‪12.8±1.26‬מ"מ( מהחיות שנדגמו בתחנות הצפוניות )‪ 21±12‬מ"מ(‪ .‬ריכוז הכספית שנמדד בשנת‬
‫‪ 2013‬בתחנות ‪ 2 ,1‬ו‪ (23±6 ng/g wet wt.) 8-‬אינו שונה משמעותית מזה שנמצא בשנים ‪.2012-2006‬‬
‫ריכוז הכספית במין זה גבוה משמעותית בצדפות שנדגמו בתחנות בדרום המפרץ‪ ,‬ככל הנראה בגלל‬
‫גודלן‪ .‬כפי שנאמר גם לגבי המקטרות נמצא כי בחיות קטנות יש ריכוזים גבוהים יותר של מתכות‬
‫כבדות‪ .‬בצדפות מסוג ‪ Rudicardium tuberculatum‬מתחנות ‪ 18‬ו‪ 22-‬נמצאו ריכוזים גבוהים מאוד‬
‫של‬
‫כספית‪,‬‬
‫קדמיום‪,‬‬
‫נחושת‬
‫ואבץ‬
‫)‪ ,287±180µg/g,19.1±9.7µg/g,0.607±0.126µg/g,105±70ng/g‬בהתאמה(‪ .‬ריכוזים כאלה לא‬
‫נצפו בעבר בצדפות מסוג זה ובגדלים אלו‪ ,‬ולא ברור כיצד ניתן להסביר אותם‪ .‬בשנת ‪ 2014‬נדגמו ‪9‬‬
‫פרטים מהצדפה ‪ – Rudicardium tuberculatum‬כולם‪ ,‬למעט אחד‪ ,‬נמצאו בתחנה ‪ .23‬הפרטים‬
‫שנמצאו היו גדולים יחסית )‪ 24±4‬מ"מ(‪ .‬ריכוז הכספית שנמדד בשנת ‪ 2014‬בתחנת ‪ 23‬היה ) ‪ng/g‬‬
‫‪.(8.79±1.42 wet wt.‬‬
‫מהצדפה ‪ Camelea galina‬לא נמצאו פרטים גם בדיגום ‪ 2013‬ו‪.2014-‬‬
‫‪57‬‬
‫‪-1‬‬
‫איור ‪ :16‬ריכוזי הכספית )‪ ,g g wet wt.‬ממוצע שנתי ‪ ±‬סטיית תקן( בצדפות ממפרץ חיפה‪:‬‬
‫‪.(2014 - 1980) Mactra stultorum ;(2012 - 1975) Donax sp.‬‬
‫‪58‬‬
‫איור ‪ :17‬דיאגרמות קופסא של ריכוזי כספית‪ ,‬נחושת‪ ,‬אבץ וארסן בצדפה ‪ Donax sp.‬מאזורים‬
‫שונים בשנת ‪) 2014‬בשנת ‪ 2013‬לא נדגמו פרטים של הצדפה(‪ .‬הקופסא כוללת את ערכי ‪50%‬‬
‫מהדוגמאות‪ ,‬הקו האופקי שבתוכה מייצג את ערך החציון‪ ,‬העמודות מייצגות את ערכי ה‪ 10%-‬ו‪-‬‬
‫‪ 90%‬והנקודות ‪ -‬ערכים קיצוניים‪=HOT) .‬חוף התמרים‪= MM ,‬מעגן מיכאל(‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫איור ‪ :18‬שינויים בריכוזי הכספית )סקלה לוגריתמית ורגילה‪ (g g-1 wet wt. ,‬בצדפה ‪Mactra‬‬
‫‪) stultorum‬בעבר ‪ (corallina‬בתחנות שונות מצפון מפרץ חיפה בשנים ‪.2014 - 1980‬‬
‫‪60‬‬
‫החלזונות ממין ‪ ,Patella sp.‬אשר חיים בצמוד למצע קשה )בד"כ סלעים באזור משברי הגלים(‪,‬‬
‫נדגמו באתרים רבים לאורך החוף )טבלה ‪ ,6‬איור ‪ .(19‬בוצעה השוואה בין ריכוזי המתכות שהתקבלו‬
‫בתחנות השונות‪ .‬הושם דגש על ההבדל בין תחנות המפרץ )עכו‪ ,‬קריית ים‪ ,‬חוף שמן ותל שקמונה(‬
‫לבין תחנות מחוץ למפרץ‪ .‬בהמשך נבחנה מגמה רב שנתית עבור כל אחת מהמתכות בכל אחת‬
‫מתחנות הדיגום )איור ‪ .(20‬בחינת המובהקות הסטטיסטית של השונות בין התחנות השונות ובין‬
‫שנות הדיגום בוצעה בעזרת ניתוח )‪ ,Analysis of variance (ANOVA‬תוך שימוש בניתוח ‪.duncan‬‬
‫ריכוזי הכספית שנמצאו בחלזונות בשנות הדיגום ‪ 2013‬ו‪ 2014-‬בתחנות הצפוניות גבוהים בהשוואה‬
‫לתחנות הדרומיות‪ ,‬למעט הרצליה‪ .‬הבדלים מובהקים נמצאו בין תחנות קריית ים )‪,16.4±1.8ppb‬‬
‫‪ (11.71±1.71ppb‬ועכו )‪ (19.60±4.6ppb ,15.6±4.7ppb‬לבין התחנות לאורך החוף מחוץ למפרץ‪.‬‬
‫בפרטים שנדגמו בנמל עכו נמצאו ריכוזי קדמיום גדולים יחסית‪ ,‬אולם לא שונים משמעותית‬
‫מהריכוזים שנמצאו בפרטים מתחנות צפוניות אחרות )אכזיב וחוף שמן(‪ .‬יוצא מהכלל‪ ,‬באזור‬
‫המפרץ‪ ,‬הוא ריכוז הקדמיום הנמוך שנמצא בפטלות מחוף קריית ים )‪,0.175±0.064ppm‬‬
‫‪ .(0.0942±0.0372ppm‬קיים הבדל משמעותי בריכוז הקדמיום בחלזונות מקריית ים יחסית לפרטים‬
‫מאתרים אחרים לאורך החוף )אכזיב‪ ,‬עכו‪ ,‬חוף שמן‪ ,‬מכמורת ופלמחים(‪ .‬בפרטים מאזור פלמחים‬
‫נמצא הריכוז הגבוה ביותר של קדמיום )‪ ,(0.483±0.231ppm ,0.57±0.2ppm‬השונה באופן מובהק‬
‫מתחנות הדיגום האחרות‪ ,‬למעט אכזיב בשנת ‪ ,2014‬שגם בה נמצאו ריכוזי קדמיום גבוהים‬
‫)‪ .(0.454±0.214ppm‬ריכוזי נחושת גבוהים נמדדו בשנת ‪ 2014‬בתחנות קריית ים‬
‫)‪ (1.573±0.229ppm‬וחוף שמן )‪ (1.699±0.287ppm‬שבמפרץ ובתחנת אשדוד )‪.(1.499±0.321ppm‬‬
‫ריכוזים אלו נמצאו גבוהים באופן מובהק בהשוואה לשאר תחנות הדיגום‪ .‬ריכוז האבץ בתחנות‬
‫המפרץ )עכו‪ ,‬קריית ים‪ ,‬חוף שמן( היה גבוה משמעותית מהתחנות שנדגמו דרומית למפרץ‪ .‬בחוף‬
‫שמן התקבל ריכוז האבץ המקסימאלי )‪ ,(16.645±1.486ppm ,16.7±5.8ppm‬השונה באופן מובהק‬
‫מייתר תחנות הדיגום‪ .‬ריכוזי האבץ עולים ככל שמדרימים מאכזיב ועד חוף שמן‪ .‬ריכוזי העופרת‬
‫גבוהים משמעותית ובאופן מובהק בשנת ‪ 2013‬בנמל אשדוד )‪ (0.6±0.45ppm‬בהשוואה ליתר תחנות‬
‫הדיגום‪ ,‬בעוד שבשנת ‪ 2014‬לא נמצא הבדל בין התחנות השונות‪ .‬ריכוז הארסן בשנת ‪ 2013‬בתחנת‬
‫עתלית )‪ (1.22±0.18ppm‬היה נמוך באופן מובהק ממרבית תחנות הדיגום )למעט אשדוד ותל‬
‫שקמונה(‪ ,‬בעוד שבשנת ‪ 2014‬בתחנת קריית ים היה ריכוז ארסן גבוה באופן מובהק משאר תחנות‬
‫הדיגום )‪ .(2.983±0.534ppm‬בפטלות מנמל עכו ריכוזי כל המתכות שנמדדו בשנים ‪ 2013‬ו‪2014-‬‬
‫נמצאו דומים סטטיסטית לריכוזים שהתקבלו בשנות דיגום קודמות‪.‬‬
‫בפטלות מקריית ים ריכוזי כל המתכות שנמדדו בשנים ‪ 2013‬ו‪ 2014-‬נמצאו דומים סטטיסטית‬
‫לריכוזים שהתקבלו בשנות דיגום קודמות‪ .‬ריכוזי הכספית הממוצעים בשנים ‪ 2014-2007‬הם ‪11.7-‬‬
‫‪ .30.6ppb‬בפטלות מחוף שמן לא נמצא שינוי מובהק בריכוזי המתכות השונות שנמדדו בשנים ‪2013‬‬
‫ו‪ 2014-‬בהשוואה לריכוזים שנמדדו בשנים קודמות‪ .‬ריכוזי הקדמיום ) ‪0.360±0.13ppm,‬‬
‫‪ ,(0.393±0.110ppm‬הכספית )‪ (8.57±2.29ppb‬והאבץ )‪ (16.645±1.487ppm‬דומים לאלו שנמדדו‬
‫בשנים ‪) 2012-2007‬איור ‪ .(20‬ריכוזי העופרת )‪ (0.256±0.0909ppm ,0.183±0.06ppm‬דומים‬
‫לריכוזים שהתקבלו בשנים ‪ 2009‬ו‪ ,2012-2011-‬ונמוכים מריכוזי העופרת שהתקבלו בשנים ‪,2007‬‬
‫‪ 2008‬ו‪ .2010-‬בפטלות מתל שקמונה נשמרו ריכוזי הכספית הגבוהים בשנים ‪ 2013‬ו‪ 2014-‬בהשוואה‬
‫לשנים ‪ .2009-2011‬ריכוזי המתכות האחרות שנמדדו בשנים ‪ 2013‬ו‪ 2014-‬נמצאו דומים סטטיסטית‬
‫לריכוזים שהתקבלו בשנות דיגום קודמות‪ ,‬למעט ריכוז הארסן שהיה נמוך בהשוואה לשנת ‪2012‬‬
‫‪61‬‬
‫אך גבוה בהשוואה ל‪ .2010-‬בפטלות שנדגמו בתחנות לאורך החוף )מחוץ למפרץ חיפה( לא חל שינוי‬
‫בריכוזי הכספית‪ ,‬פרט לפטלות מנמל אשדוד וממעגן מיכאל‪ ,‬בהן נצפתה עלייה בריכוז הכספית‬
‫בשנת ‪ 2013‬בהשוואה לשנים ‪) 2012-2007‬בשנת ‪ 2014‬נמדדו ריכוזי כספית דומים לריכוזים שנמדדו‬
‫בשנות דיגום קודמות(‪ .‬עלייה בריכוזי הקדמיום נמצאה בפלמחים בשנים ‪ 2013‬ו‪ 2014-‬בהשוואה‬
‫לשנים ‪ .2012-2007‬כמו כן בנמל אשדוד נמצאו ריכוזי קדמיום גבוהים יותר בשנים ‪2014-2011‬‬
‫בהשוואה לשנים ‪ 2008 ,2007‬ו‪ .2010-‬בכל שאר התחנות לא חל שינוי בריכוזי המתכות בשנים ‪2014-‬‬
‫‪ 2013‬בהשוואה לריכוזים שנמדדו בשנים קודמות‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 2003‬נדגמו חלזונות רבים מהסוג ‪ ,Cellena rota‬חילזון ממשפחת הצלחיתיים‪ ,‬שאליה‬
‫משתייך גם ‪ Patella‬אשר היגר לים התיכון מים סוף )טבלה ‪ .(6‬ניתוח ריכוזי המתכות בחלזונות‬
‫סלנה בוצע בתחנות בהן נמצאו שני פרטים ויותר )אכזיב‪ ,‬חוף שמן‪ ,‬קריית ים‪ ,‬תל שקמונה‪ ,‬נמל‬
‫הרצליה‪ ,‬פלמחים ואשדוד(‪ .‬המובהקות הסטטיסטית נבחנה בדומה לפטלות‪ .‬בחוף שמן התקבלו‬
‫ריכוזי אבץ גבוהים משמעותית בחלזון סלנה‪ ,‬בהשוואה ליתר התחנות בשנת ‪(25±12ppm) 2013‬‬
‫ובשנת ‪ .(26±7ppm 2014‬בפרטים מאזור פלמחים נמצא הריכוז הגבוה ביותר של קדמיום בשנת‬
‫‪ (1.25±0.27ppm) 2013‬וכן בשנת ‪ ,(0.74±0.25ppm) 2014‬השונה באופן מובהק מתחנות הדיגום‬
‫האחרות‪ .‬ריכוז הארסן בתחנת עתלית בשנת ‪ (1.22±0.18ppm) 2013‬היה נמוך באופן מובהק מיתר‬
‫תחנות הדיגום‪ .‬תוצאות דומות התקבלו גם בפטלות עבור שלוש המתכות‪.‬‬
‫נערכה השוואה בין ריכוזי המתכות בחלזונות סלנה ופטלה בתחנות בהן נמצאו שלושה פרטים‬
‫ויותר‪ .‬מובהקות השונות בין הפטלות והסלנות נבדק בעזרת ‪ .t-test‬בחלזונות ממין פטלה נמצאו‬
‫ריכוזים גבוהים של אבץ בהשוואה לסלנה בשנת ‪ 2013‬בתחנות אכזיב )‪ (7.7±1.4ppm‬וחדרה‬
‫)‪ (7.2±1.1ppm‬ובשנת ‪ 2014‬בתל שקמונה ונמוכים יותר בחוף שמן‪ .‬ריכוזי הארסן בחלזונות ממין‬
‫סלנה גבוהים יותר מאלה שבפטלות בכל התחנות שנבדקו הן בשנת ‪ 2013‬והן בשנת ‪ .2014‬הבדל‬
‫מובהק נמצא בתחנות חוף שמן‪ ,‬קריית ים‪ ,‬תל שקמונה )בשנת ‪ (2014‬חדרה )בשנת ‪ ,(2013‬פלמחים‬
‫ואשדוד )בשנת ‪ .(2013‬ריכוזי הקדמיום גבוהים בסלנה בהשוואה לפטלה בתחנות חדרה וקריית ים‪.‬‬
‫ההבדל נמצא מובהק סטטיסטית בתחנת חדרה בשנת ‪ 2013‬ובקריית ים בשנת ‪ 2014‬בלבד‪ .‬בתחנות‬
‫האחרות בשנת ‪ 2013‬ריכוז הקדמיום בפטלות היה גבוה יותר‪ .‬הבדל מובהק נמצא בתחנות חוף שמן‬
‫ופלמחים‪ .‬לא נמצא הבדל מובהק בין שני המינים בריכוזי הכספית‪ ,‬הנחושת והעופרת באף אחת‬
‫מתחנות הדיגום בשנת ‪ .2013‬לעומת זאת‪ ,‬בשנת ‪ 2014‬נמצאו ריכוזי כספית גבוהים יותר בסלנות‬
‫בתחנות קריית ים ותל שקמונה‪ ,‬בעוד בחוף שמן נמצאו ריכוזים גבוהים יותר של כספית בפטלות‪.‬‬
‫התוצאות של שלוש התחנות נמצאו מובהקות‪ .‬בתחנות הרצליה )תחנה שנוספה בשנת ‪ ,(2014‬קריית‬
‫ים וחוף שמן נמצאו ריכוזי עופרת גבוהים יותר בסלנה בהשוואה לפטלה‪ .‬תוצאות אלו נמצאו‬
‫מובהקות‪ .‬בשנת ‪ 2013‬בארבע מתוך שש תחנות הדיגום נמצא ריכוז מנגן גבוה יותר בפטלות‬
‫בהשוואה לסלנות‪ .‬הבדל מובהק נמצא בתחנת פלמחים‪.‬‬
‫לא נמצאו הבדלים בריכוזי הכספית או המתכות האחרות בסלנות בשנים ‪ 2014-2013‬בתחנות‬
‫הדיגום השונות בהשוואה לשנים קודמות‪ ,‬למעט עלייה בשנת ‪ 2014‬בתל שקמונה )אין תוצאות‬
‫משנת ‪.(2013‬‬
‫‪62‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬וכן בשנת ‪ 2014‬נמצא ונבדק רק פרט אחד של החילזון ‪Strombus decorus persicus‬‬
‫ממפרץ חיפה‪ .‬מין זה היה נפוץ במפרץ ונמצא בשנת ‪ 2013‬בתחנה ‪ 11‬ובשנת ‪ 2014‬בתחנה ‪.23‬‬
‫בשנים ‪ 2013‬ו‪ 2014-‬נמצאו ‪ 17‬ו‪ 107-‬פרטים של החילזון ‪ Arcularia gibosulla‬בהתאמה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2013‬נמצאו ‪ 13‬פרטים בתחנות הצפוניות )‪ (12,8,1‬ו‪ 4-‬פרטים בתחנה דרומית יותר‪ ,‬מול קרית ים‬
‫)‪ .(18‬בשנת ‪ 2014‬בתחנות הצפוניות נמצאו‪ 40 :‬פרטים בתחנה ‪ 26 ,1‬פרטים בתחנות ‪ 9-8‬ו‪ 14-‬פרטים‬
‫בתחנה ‪ .12‬בתחנות הדרומיות יותר נמצאו‪ 14 :‬פרטים בתחנה ‪ 8 ,14‬פרטים בתחנה ‪ 18‬ו‪ 9-‬פרטים‬
‫בתחנות ‪.23-22‬‬
‫בחילזון ‪ ,Arcularia gibosulla‬הניזון מחסרי חוליות קטנים המתחפרים בחול ומבשרם של פגרים‪,‬‬
‫נמצאו בעבר הבדלים בריכוז הכספית‪ ,‬הקדמיום‪ ,‬הנחושת והאבץ בין תחנות מצפון מפרץ חיפה‪,‬‬
‫הקרובות למפעלים האלקטרוכימיים לשעבר‪ ,‬לתחנות הקרובות יותר לשפך הקישון )איור ‪.(22‬‬
‫בשנת ‪ ,2014‬כמו גם בשנים ‪ ,2013-2011‬ריכוז הכספית היה גבוה יותר בחלזונות שנאספו בתחנות‬
‫מצפון המפרץ )‪ 0.461±0.174ppm wet wt.‬תחנות ‪ (12-1‬לעומת תחנות דרומיות יותר‬
‫)‪ 0.232±0.157ppm wet wt.‬בתחנות ‪ .(23-18‬ההבדלים נמצאו מובהקים ב‪ .t-test-‬לעומת זאת‪,‬‬
‫ריכוזי הנחושת והאבץ גבוהים יותר בפרטים מהתחנות הדרומיות בהשוואה לצפוניות‪ .‬גם הבדלים‬
‫אלו נמצאו מובהקים במבחן ‪ .t-test‬בשנת ‪ 2014‬לא נמצא הבדל בריכוז הקדמיום בין תחנות הדיגום‬
‫השונות‪.‬‬
‫ריכוזי הכספית הממוצעים בחלזונות מאזור צפון המפרץ )תחנות ‪ (12-1‬מראים עלייה לאורך השנים‬
‫‪ .2014-2005‬עלייה דומה התקבלה גם בתחנה ‪ .18‬לעומת זאת בתחנה ‪ 14‬ובתחנות ‪ 23-22‬כמעט שלא‬
‫חל שינוי בריכוז הכספית לאורך השנים‪ .‬ריכוזי הנחושת הממוצעים נמצאים במגמת עלייה מאז‬
‫‪ 2005‬בכל אזורי הדיגום‪ .‬בתחנות צפון המפרץ נמצאה עלייה מובהקת )נוסחת הישר הקושר בין‬
‫ממוצע ריכוזי הנחושת לבין השנים היא ‪ ,1.645x-3288‬עם ערכי ‪ .(R2=0.7282‬גם בריכוזי האבץ‬
‫הממוצעים קיימת עלייה בתחנות הצפוניות ובתחנה ‪ .18‬בריכוזי הקדמיום הממוצעים נמצאה עלייה‬
‫לאורך שנות הדיגום בתחנה ‪.18‬‬
‫בשנים ‪ 2013‬ו‪ 2014-‬נדגמו ‪ 23‬ו‪ 54-‬פרטים של סרטן הנזיר )‪ (Diogenes pugilator‬בהתאמה‪.‬‬
‫הפרטים נמצאו בתוך קונכיות של ‪ Arcularia gibosulla‬מתחנות בצפון המפרץ ומול הקריות בשנת‬
‫‪ 2013‬ובכל תחנות הדיגום במפרץ בשנת ‪ .2014‬בשנת ‪ 2014‬נמצאו לפחות ‪ 13‬פרטים עם ביצים‪ .‬לא‬
‫נמצאו הבדל משמעותיים בריכוזי הנחושת והאבץ בחיות מתחנות צפוניות‪ .‬ריכוז הכספית בשנת‬
‫‪ 2014‬היה גבוה יותר בתחנות הצפוניות )‪ (56±11ppb‬לעומת התחנות הדרומיות במפרץ‬
‫)‪ ,(33±11ppb‬אולם ההבדל איננו משמעותי‪ .‬תוצאות דומות התקבלו גם בשנת ‪.2013‬‬
‫‪63‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪15‬‬
‫)‪Zn (µg/g wet wt.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫)‪Hg (ng/g wet wt.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2.0‬‬
‫)‪Mn (µg/g wet wt.‬‬
‫‪MM HAD MIC PAL ASH‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪TS‬‬
‫‪HS‬‬
‫‪ACH AK-p QY‬‬
‫‪10‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.0‬‬
‫)‪Cu (µg/g wet wt.‬‬
‫‪MM HAD MIC PAL ASH‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪TS‬‬
‫‪HS‬‬
‫‪ACH AK-p QY‬‬
‫‪MM HAD MIC PAL ASH‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪TS‬‬
‫‪HS‬‬
‫‪ACH AK-p QY‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪MM HAD MIC PAL ASH‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪TS‬‬
‫‪HS‬‬
‫‪ACH AK-p QY‬‬
‫איור ‪ :19‬דיאגרמות קופסא של ריכוזי כספית‪ ,‬קדמיום‪ ,‬נחושת‪ ,‬אבץ‪ ,‬עופרת וארסן בחלזון ‪ Patella sp.‬שנדגמו לאורך חופי ישראל בשנים ‪ .2014 -2013‬הקופסא‬
‫כוללת את ערכי ‪ 50%‬מהדוגמאות‪ ,‬הקו האופקי שבתוכה מייצג את ערך החציון‪ ,‬העמודות מייצגות את ערכי ה‪ 10%-‬ו‪ 90%-‬והנקודות ‪ -‬ערכים קיצוניים‪ACH ) .‬‬
‫=אכזיב‪=AK-p ,‬עכו נמל‪=QY ,‬קריית ים‪=HS ,‬חוף שמן‪=TS ,‬תל שקמונה‪=AT ,‬עתלית‪=MM ,‬מעגן מיכאל‪=HAD ,‬חדרה‪=MIC ,‬מכמורת‪=PHRZ ,‬הרצליה‪,‬‬
‫‪=PAL‬פלמחים‪=ASH ,‬מרינה אשדוד(‪.‬‬
‫‪64‬‬
1.4
700
1.2
600
1.0
500
Fe (µg/g wet wt.)
Pb (µg/g wet wt.)
2013
0.8
0.6
0.4
400
300
200
0.2
100
0.0
0
AK-p
QY
HS
TS
AT
MM
HAD
PAL
ASH
ACH AK-p
1.0
HS
TS
AT
MM
HAD MIC
PAL
ASH
5
0.8
4
0.6
As (µg/g wet wt.)
Cd (µg/g wet wt.)
QY
0.4
0.2
3
2
1
0.0
ACH AK-p QY
HS
TS
AT
0
MM HAD MIC PAL ASH
AK-p
QY
HS
TS
AT
MM
HAD
PAL
ASH
‫המשך‬:19 ‫איור‬
65
30
1.2
25
1.0
0.8
20
Cd (g/g wet wt.)
Hg (ng/g wet wt.)
2014
15
10
0.6
0.4
0.2
5
0.0
0
ACH AK-P QY
HS
TS
AT
MM HAD MIC PHRZ PAL ASH
3.0
ACH AK-P QY
HS
TS
AT
MM HAD MIC PHRZ PAL ASH
ACH AK-P QY
HS
TS
AT
MM HAD MIC PHRZ PAL ASH
25
2.5
2.0
Zn (g/g wet wt.)
Cu (g/g wet wt.)
20
1.5
1.0
15
10
5
0.5
0.0
0
ACH AK-P QY
HS
TS
AT
MM HAD MIC PHRZ PAL ASH
‫המשך‬:19 ‫איור‬
66
2014
4
1.0
0.8
Pb (g/g wet wt.)
As (g/g wet wt.)
3
2
0.6
0.4
0.2
1
0.0
0
AK-P
QY
HS
TS
AT
MM
HAD PHRZ
PAL
ACH AK-P QY
ASH
HS
TS
AT
MM HAD MIC PHRZ PAL ASH
12
800
10
8
Mn (g/g wet wt.)
Fe (g/g wet wt.)
600
400
6
4
2
200
0
0
ACH AK-P QY
HS
TS
AT
ACH AK-P
MM HAD MIC PHRZ PAL ASH
QY
HS
TS
AT
MM
HAD
MIC PHRZ PAL
‫המשך‬:19 ‫איור‬
67
‫איור ‪ :20‬שינויים בריכוז הכספית בחלזונות ‪ Patella sp.‬באתרים שונים לאורך החוף הצפוני‬
‫של ישראל בשנים ‪.2014 – 2001‬‬
‫איור ‪ :21‬ריכוזי קדמיום ואבץ )‪ (g g-1 wet wt.‬בחלזונות ‪ Patella sp.‬מחוף שמן בשפך נחל‬
‫הקישון )‪ (HS‬ומקריית ים )‪ (QY‬בשנים ‪ .2014 - 1997‬הקו הרציף בגרף העליון מציג את השינויים‬
‫בכמויות הקדמיום שהוזרמו במשך השנים לנחל הקישון‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫איור ‪ :22‬השינויים בריכוזי כספית‪ ,‬קדמיום ‪ ,‬נחושת ואבץ בחילזון ‪Arcularia gibbosula‬‬
‫בתחנות השונות של המפרץ בשנים ‪.2014 – 2005‬‬
‫‪69‬‬
‫ במפרץ חיפה‬Donax sp ‫ ובצדפה‬Cellana sp. ‫ ו‬Patella sp.‫ ריכוזים ממוצעים של מתכות בחילזונות‬:6 ‫טבלה‬
.t-test ‫ או‬Anova+dunken ‫ מובהקות סטטיסטית נבחנה ע"י‬.2013-2014 ‫ובתחנות שונות לאורך החוף בשנים‬
.‫אותיות שונות מצביעות על הבדל סטטיסטי מובהק‬
(ANOVA- Duncan) 2013 ‫תוצאות פטלות‬
station Length (mm) ACH 25.8±6.0 Ak‐p 24.9±4.9 QY 25.9±5.7 HS 27.8±6.5 TS 28.6±6.0 AT 32.8±4.8 MM 31.3±4.7 HAD 32.2±5.3 MIC 28.3±7.5 PAL 27.0±5.9 ASH 27.6±4.5 Hg (ng/g) bc c bc abc abc a ab a abc abc abc 11.6±4.7 15.6±4.7 16.4±1.8 9.6±3.0 11.1±6.7 6.7±1.0 8.4±3.4 7.4±1.9 6.7±1.0 7.6±1.2 8.6±3.1 bcd
ab a cde abc
e de de e de cde Cd (µg/g) 0.325±0.083
bc
0.35±0.16 b 0.175±0.064 e 0.36±0.13 b 0.19±0.11
de
0.181±0.08 e 0.215±0.067 cde 0.22±0.1 cde 0.31±0.12 bcd 0.57±0.2 a 0.26±0.19 bcde
Cu (µg/g) Zn (µg/g) 0.95±0.2
1.26±0.26 1.10±0.24 1.09±0.26 1.06±0.40
0.89±0.11 1.13±0.15 1.17±0.52 0.91±0.17 0.94±0.18 1.02±0.25 bc a abc abc abc c abc ab bc bc abc 9.9±1.6
11.8±1.1 11.7±2.3 16.7±5.8 8.2±2.2
7.46±0.52 8.4±1.2 8.8±1.4 9.1±1.7 9.0±1.3 8.1±1.2 bc
b b a cd
d cd cd cd cd cd station ACH Ak‐p QY HS TS AT MM HAD MIC PAL ASH As (µg/g) 2.05±0.49 2.45±0.59 2.22±0.78 1.46±0.50
1.22±0.18 2.39±0.18 1.78±0.82
1.77±0.25 1.62±0.33 abc a ab de
e a bcd
bcd cde 70
Pb (µg/g) 0.163±0.042
0.18±0.15 0.183±0.069
0.21±0.11
0.27±0.11 0.17±0.12 0.068±0.018
0.29±0.19 0.60±0.45 bc
bc
bc
bc
b bc
c
b a ‫ המשך‬:6 ‫טבלה‬
(ANOVA- Duncan) 2013 ‫תוצאות סלנה‬
station
ACH
QY
HS
AT
HAD
PAL
ASH
Length
(mm)
25.3±1.4
22.9±2.4
21.8±3.4
26.5±1.5
29.5±3.4
24.5±4.4
21.0±1.8
Hg (ng/g)
Cd (µg/g)
14.9±3.8
B
B
BC
16.8±2.8
B
C
11.5±3.5
B
AB 9.455±0.52 B
A
7.24±1.5
B
AB 108.3±114.4 A
C
13.4±6.2
B
0.276±0.058
0.235±0.124
0.205±0.099
0.182±0.070
0.324±0.079
1.254±0.266
0.176±0.029
station As (µg/g)
Pb (µg/g)
QY
A
3.551±0.637
0.194±0.047
HS
B 0.259±0.102
2.49±0.57
AT
1.458±0.376 C 0.218±0.055
HAD
A 0.093±0.036
3.55±0.52
PAL
3.57±0.75
A 0.222±0.035
ASH
AB
3.04±1.24
0.227±0.087
A
A
A
B
A
A
71
Cu (µg/g)
B
B
B
B
B
A
B
0.867±0.146
C
1.079±0.162 ABC
1.140±0.177 AB
1.097±0.134 ABC
0.905±0.123
C
0.988±0.150 BC
1.253±0.037
A
Zn (µg/g)
7.77±1.4
10.71±1.77
25.3±11.7
8.49±1.19
7.16±1.13
7.66±1.30
8.53±1.81
B
B
A
B
B
B
B
‫ המשך‬:6 ‫טבלה‬
( (t-test) 2014 ‫תוצאות דונקס שנת‬
Station
HOT
MM
Length
(mm)
20.3±5.7
24.8±2.1
Hg (ppb)
A
A
50.7±12.0
16.9±4.6
Cu (ppm)
A
B
5.38±3.43
1.756±0.220
Zn (ppm)
A
A
16.96±6.84
11.17±2.67
Fe (ppm)
A
A
48.91±10.78
39.07±10.28
A
B
(ANOVA- Duncan) 2014 ‫תוצאות פטלות‬
Station
ACH
AK-P
QY
HS
TS
AT
MM
HAD
MIC
PHRZ
PAL
ASH
Station ACH AK‐P QY HS TS AT MM HAD MIC PHRZ PAL ASH Length
Hg (ppb)
Cd (ppm)
Cu (ppm)
Zn (ppm)
(mm)
24.3±4.2 CDE 10.17±2.54 BC 0.454±0.214
A
1.075±0.208 CDEF 9.85±1.55
22.4±7.3
EF
19.60±4.6 A
0.299±0.123 BCD 1.299±0.214
B
12.06±1.32
26.0±2.8 ABCD 11.71±1.71 B 0.0942±0.0372
F
1.573±0.229
A
14.17±1.49
20.5±6.3
F
8.57±2.29 CD 0.393±0.110
AB 1.699±0.287
A
16.65±1.49
24.5±5.5 CDE 12.12±3.61 B
0.323±0.102
BC 1.228±0.212
BC
8.69±1.56
26.7±3.5 ABC
4.59±0.75
E
0.218±0.061 CDE 1.102±0.210 BCDEF 7.85±1.21
28.3±4.7
A
4.43±0.96
E
0.198±0.084 DEF 1.002±0.173
DEF
7.09±1.05
28.2±4.9
A
7.55±1.37 D
0.344±0.076
B
0.976±0.105
EF
9.07±1.45
22.2±4.2
EF
7.60±1.51 D
0.163±0.040
EF 1.194±0.211 BCD
8.72±1.79
25.2±3.2 BCD 12.01±2.14 B
0.171±0.057
EF 1.158±0.186 BCDE 9.42±0.92
24.1±2.8
DE
8.16±2.69 CD 0.483±0.231
A
0.934±0.279
F
8.61±1.49
27.9±4.7
AB
5.13±0.97
E
0.321±0.127
BC 1.499±0.321
A
9.22±2.06
As (ppm) 2.284±0.442 2.983±0.534 2.186±0.384 1.8745±0.394 1.794±0.264 1.669±0.3756 1.516±0.198 2.412±0.440 1.449±0.417 2.395±0.264 B
A
BC
CD CE CE E B E
B Pb (ppm) 0.0983±0.102 0.290±0.072
0.157±0.017
0.256±0.090
0.266±0.229 0.145±0.051 0.151±0.037 0.141±0.037 0.1889±0.090 0.091±0.033 0.268±0.149
0.149±0.063 72
D A
CD
ABC
AB D CD D BCD D AB
CD ‫ המשך‬:6 ‫טבלה‬
(ANOVA- Duncan) 2014 ‫תוצאות סלנה‬
Station
Length (mm)
ACH
QY
HS
TS
PHRZ
PAL
ASH
18.8±2.4
23.1±3.4
22.8±6.3
24.6±7.7
23.5±3.5
23.0±5.3
29.4±1.3
Station
ACH
QY
HS
TS
PHRZ
PAL
ASH
As (ppm)
4.38±1.04
3.287±0.478
3.102±0.351
3.12±1.85
2.478±0.496
2.360±0.511
Hg (ppb)
B
AB
B
AB
AB
AB
A
A
B
B
B
B
B
9.067±0.787
17.25±4.84
6.58±1.28
18.6±10.8
10.220±0.688
9.52±2.10
5.39±1.25
Pb (ppm)
0.094±0.040
0.263±0.103
0.485±0.266
0.197±0.037
0.171±0.052
0.253±0.048
0.102±0.051
Cd (ppm)
B
AB
B
A
AB
B
B
0.192±0.054
0.151±0.036
0.399±0.095
0.246±0.131
0.133±0.044
0.741±0.257
0.302±0.159
Cu (ppm)
C
C
B
C
C
A
BC
1.336±0.438
1.665±0.629
1.305±0.244
1.529±0.554
0.902±0.155
1.009±0.265
1.160±0.247
Zn (ppm)
AB
A
AB
AB
B
B
AB
7.716±1.476
14.76±3.27
26.57±7.17
6.15±2.22
10.39±4.37
7.99±1.97
9.67±1.17
B
B
A
B
B
B
B
73
BC
B
A
C
BC
BC
BC
‫‪ .6‬מתכות בדגים‬
‫בשנים ‪ 2013‬ו‪ 2014-‬נבדקו מתכות כבדות ברקמות השריר של ‪ 99‬ו‪ 161-‬פרטים של ‪ 4‬מיני דגים‬
‫חופיים נפוצים ו‪ 145-‬ו‪ 167-‬פרטים של דגי מכמורת מ‪ 5-‬מינים שנבדקו בעבר וכן מינים חדשים‪.‬‬
‫הדגים החופיים כללו ‪ 58‬ו‪ 43-‬פרטים של ‪ Lithognathus mormyrus‬ממפרץ חיפה )אי הזבובים‪,‬‬
‫מול רפאל‪ ,‬שובר גלים נמל חיפה( קיסריה‪ ,‬חוף דור ואשדוד‪ 9 .‬ו‪ 44-‬פרטים של ‪Diplodus sargus‬‬
‫מאי הזבובים‪-‬עכו‪ ,‬עתלית‪ ,‬ראש הנקרה‪ ,‬אכזיב וחוף דור‪ 18 .‬ו‪ 30-‬פרטים של ‪Siganus rivulatus‬‬
‫ממפרץ חיפה )אי הזבובים‪ ,‬שובר גלים נמל חיפה(‪ ,‬חוף דור וקיסריה‪ 10 .‬ו‪ 44-‬פרטים‬
‫של ‪ Sargocentron rubrum‬מעכו )אי הזבובים(‪ .‬דגי המכמורת כללו ‪ 21‬ו‪ 63-‬פרטים של‬
‫‪ Pagellus erythrinus‬שנדגמו באזור הדרום ובמפרץ חיפה‪ 18 ,‬ו‪ 23-‬פרטים של ‪Mullus‬‬
‫‪ barbatus‬מאזור הדרום והצפון וכן ‪ 2‬ו‪ 13-‬פרטים של המין ‪ Mullus surmulletuss‬מאזור אשדוד‬
‫ומפרץ חיפה‪ 18 ,‬ו‪ 25-‬פרטים של ‪ Upeneus moluccensis‬שנדגמו באזור המרכז והדרום‪ .‬כמו כן‬
‫נבדקו ‪ 36‬ו‪ 43-‬פרטים של המין ‪ ,Namipterus randalli‬שהוא מין פולש מאזור נתניה‪-‬מכמורת‪,‬‬
‫מול ראש הנקרה‪ ,‬חוף דור ובאזור הדרום‪.‬‬
‫נבדקו מתכות ב‪ 6-‬מינים נוספים של דגי מכמורת ‪Seriola dumerili ; Saurida undosquamis‬‬
‫; ‪Boops ; Pargus coeruleostictus ; Xyrichthys novacula ; Sphyraena chrysotaenia‬‬
‫‪ boops‬מאזור הצפון והדרום‪ .‬דגים אילו הינם דגים פולשים‪ ,‬נפוצים היום בשלל הדייג של‬
‫מכמורתנים‪ .‬הדגים הינם דגים פלגיים ולכן יש לשקול אם לבדוק אותם במסגרת הניטור הלאומי‪.‬‬
‫בנוסף נבדקו מתכות ב‪ 25-‬דגימות כבד של דגים מסוג ‪Diplodus ,Lithognathus mormyrus‬‬
‫‪ sargus‬בשנת ‪.2013‬‬
‫בשנת ‪ 2007‬שירות המזון הארצי במשרד הבריאות אימץ ערך של ‪ 0.5‬חל"מ )משקל רטוב‪ ,‬כספית‬
‫מטילית‪ ,‬עדכון ינואר ‪ (2009‬כקו מנחה לריכוז מירבי מותר בדגים )למעט מספר מינים ודגים‬
‫טורפים(‪ .‬כמו כן‪ ,‬ריכוז מירבי דומה בדגים עד הוצאתם משערי משק הגידול בלבד אומץ ע"י‬
‫השירות הווטרינרי )פיקוח מוצרים מן החי( במשרד החקלאות הפועל ע"פ תקנות )תקנות מחלות‬
‫בעלי חיים )מניעת שאריות ביולוגיות(‪ ,‬התש"ס‪ .(2000-‬בכמה מדינות‪ ,‬כגון ארה"ב‪ ,‬מתקיים עתה‬
‫תהליך של בחינה מחדש של התקנים לריכוז כספית בדגים‪ ,‬והמגמה הכללית היא בכיוון המלצה‬
‫להגבלת הכמות הנצרכת בהתאם למאפייני אוכלוסיות שונות )נשים בהריון‪ ,‬ילדים וכד'(‪.‬‬
‫לאור זאת וכפי שכבר הומלץ בדו"חות קודמים‪ ,‬יש להאיץ ולהשלים את התהליך של בחינה וקביעה‬
‫של תקן ישראלי עדכני לריכוז המותר של כספית )ומתכות נוספות( בדגי מאכל )העניין נדון לפני כמה‬
‫שנים בין משרד הבריאות למשרד החקלאות אולם לא סוכם(‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 2007‬אימץ שירות המזון הארצי במשרד הבריאות קווים מנחים לריכוז מירבי מותר בדגים )למעט‬
‫מספר מינים ודגים טורפים( של כספית מטילית‪ ,‬עופרת‪ ,‬קדמיום וארסן אי‪-‬אורגני )‪,0.5 ,0.3 ,0.05‬‬
‫‪ 1‬חל"מ‪ ,‬בהתאמה(‪.‬‬
‫מבין הדגים שנבדקו בשנת ‪ ,2013‬ריכוז הכספית היה מעל ‪ 0.5‬חל"מ ב‪ 8-‬דגים מהסוג‬
‫‪ Sargocentron rubrum‬שנדוגו באזור אי הזבובים‪ ,‬עכו‪ ,‬ב‪ 3-‬דגים מסוג ‪ Diplodus sargus‬מאזור‬
‫‪74‬‬
‫אי הזבובים‪ ,‬בפרט אחד של המין ‪ Pagellus erythrinus‬שנדוג באזור אשדוד‪ .‬החריגות מייצגות‬
‫‪ 4.9%‬מכלל הדגים שנבדקו‪ .‬בדגים החופיים שנבדקו ממפרץ חיפה ומאזור עכו החריגה מהווה‬
‫‪ 16.4%‬מכלל הדגים שנבדקו מאזור זה‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2014‬ריכוז הכספית היה מעל ‪ 0.5‬חל"מ ב‪ 33-‬דגי חוף ומכמורת‪ .‬החריגה נמצאה ב‪ 8-‬דגים‬
‫מהסוג ‪ Sargocentron rubrum‬שנדוגו באזור אי הזבובים‪ ,‬עכו‪ ,‬ואכזיב )דג בודד( ב‪ 10 -‬דגים מסוג‬
‫‪ Diplodus sargus‬מאזור אי הזבובים‪ ,‬חיפה‪ ,‬ראש הנקרה ואכזיב‪ ,‬ב‪ 14-‬פרטים של המין ‪Pagellus‬‬
‫‪ erythrinus‬שנדוג באזור אשדוד‪ ,‬במעגן מיכאל ובין נתניה ליפו ופריט בודד של ‪Mullus‬‬
‫‪ surmuletus‬מאשדוד‪ .‬בשנת ‪ 2014‬החריגות של דגים חופיים מייצגות ‪ 16.9%‬מכלל הדגים שנבדקו‬
‫ו‪26%-‬‬
‫מהדגים‬
‫החופיים‬
‫שנדגמו‬
‫באזור‬
‫עכו‪.‬‬
‫מבין‬
‫הסוגים‬
‫‪sargus‬‬
‫‪Diplodus‬‬
‫ו‪ Sargocentron rubrum-‬שנדוגו באזור עכו נמצאה חריגה של כ‪ 55%-‬ביחס לכלל הבדיקות‬
‫במינים אלה בצפון המפרץ‪-‬אזור עכו‪.‬‬
‫כמו בשנים קודמות‪ ,‬בכל הדגים שנבדקו בשנים ‪ 2013‬ו‪ 2014-‬לא נמצאה העשרה במתכות האחרות‬
‫)‪ Zn, Cu, Cd‬טבלה ‪ ,(7‬בהשוואה לריכוזי המתכות הידועים מאזורים אחרים בים התיכון‪ .‬בכל‬
‫הדגים נמצאו ריכוזי קדמיום קטנים מסף הגילוי הכמותי של השיטה )‪ 0.035‬חל"מ משקל רטוב(‪,‬‬
‫ובהתאם קטנים מערך הקו המנחה לריכוז מירבי‪.‬‬
‫בסקר ספרות שנעשה ע"י הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב )‪ (EPA‬פורסם‪ ,‬כי ארסן אי‪-‬אורגני‬
‫יכול להוות עד כ‪) 10%-‬בד"כ הרבה פחות( מהריכוז הכולל של ארסן בדגים )השאר ארסן אורגני לא‬
‫מזיק(‪ .‬לפיכך אפשר להניח‪ ,‬כי רק בדגים בהם הריכוז הכולל של הארסן היה מעל ‪ 10‬חל"מ בחומר‬
‫הרטוב‪ ,‬ייתכן כי ריכוז הארסן האי‪-‬אורגני חורג מהקו המנחה‪ .‬ריכוז הארסן נבדק ב‪ 2013-‬במדגם‬
‫של ‪ 96‬דגים מהמינים ‪ Sargocentron rubrum,Lithognathus mormyrus ,Diplodus sargus‬וכן‬
‫בדג ‪ Mullus barbatus‬המייצג את דגי המכמורת‪ .‬תחום ריכוזי הארסן שנמצא היה ‪29.7-0.77‬‬
‫חל"מ בחומר הרטוב‪ .‬ב‪ 91-‬דגים ריכוז הארסן היה מעל ‪ 1‬חל"מ בחומר הרטוב וב‪ 27-‬דגים היה מעל‬
‫‪ 10‬חל"מ‪ .‬ריכוז נמוך מ‪ 1-‬חל"מ בחומר הרטוב נמצא ב‪ 5-‬פרטים של ‪4 ,Lithognathus mormyrus‬‬
‫פרטים מעכו ואחד מקיסריה‪ .‬ב‪ 28%-‬מהדגים שנבדקו נמצא ריכוז כללי של ארסן מעל ‪ 10‬חל"מ‬
‫בחומר הרטוב‪ ,‬אשר ייתכן שמעיד על ריכוז ארסן אי‪-‬אורגני גדול מהקו המנחה‪ .‬בשנת ‪ 2014‬נבדק‬
‫ריכוז הארסן במדגם של ‪ 66‬דגים מהמינים ‪ ,Lithognathus mormyrus‬המייצג את דגי החוף‪ ,‬וכן‬
‫‪ ,Mullus barbatus‬המייצג את דגי המכמורת‪ .‬תחום ריכוזי הארסן שנמצא היה ‪ 0.15-27.84‬חל"מ‬
‫בחומר הרטוב‪ .‬בכל הדגים‪ ,‬למעט אחד )‪ Lithognathus mormyrus‬מעכו( ריכוז הארסן היה מעל ‪1‬‬
‫חל"מ בחומר הרטוב וב‪ 20-‬דגים היה מעל ‪ 10‬חל"מ‪ .‬ב‪ 30%-‬מהדגים שנבדקו נמצא ריכוז כללי של‬
‫ארסן מעל ‪ 10‬חל"מ בחומר הרטוב‪ ,‬אשר ייתכן שמעיד על ריכוז ארסן אי‪-‬אורגני גדול מהקו המנחה‪.‬‬
‫על מנת לבדוק את אחוז הארסן האי‪-‬אורגני ברקמת השריר היבש של הדגים‪ ,‬נשלחו ב‪ 2011-‬עשר‬
‫דגימות שריר דג יבש למעבדות ‪ Brooks Rand labs‬בארה"ב המתמחות בבדיקת מיני ארסן אי‪-‬‬
‫אורגני בבע"ח )‪ .(EPA 1632‬המעבדה מוסמכת ע"י ‪National Environmental Laboratory‬‬
‫)‪.Accreditation Program (NELAP‬‬
‫‪75‬‬
‫הדגימות שנשלחו הן לפי הפירוט הבא‪:‬‬
‫‪Station‬‬
‫‪Total Arsenic‬‬
‫‪Weight for‬‬
‫‪Sample‬‬
‫‪ppm/dry wt.‬‬
‫)‪Sending (g‬‬
‫‪No.‬‬
‫‪HB‬‬
‫‪59.4‬‬
‫‪10‬‬
‫‪16395‬‬
‫‪D.Sargus‬‬
‫‪HB‬‬
‫‪75.8‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪16399‬‬
‫‪D.Sargus‬‬
‫‪HB‬‬
‫‪58.5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪16332‬‬
‫‪D.Sargus‬‬
‫‪RH‬‬
‫‪82.0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪16327‬‬
‫‪L.Mormyrus‬‬
‫‪FR‬‬
‫‪143‬‬
‫‪6‬‬
‫‪15994‬‬
‫‪L.Mormyrus‬‬
‫‪FR‬‬
‫‪127‬‬
‫‪6‬‬
‫‪15995‬‬
‫‪L.Mormyrus‬‬
‫‪TRC‬‬
‫‪76.9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16421‬‬
‫‪M.Barbatus‬‬
‫‪TRC‬‬
‫‪63.0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16419‬‬
‫‪M.Barbatus‬‬
‫‪TRC‬‬
‫‪56.6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪16416‬‬
‫‪M.Barbatus‬‬
‫‪TRC‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪16414‬‬
‫‪M.Barbatus‬‬
‫כל התוצאות שהתקבלו עבור ‪ Diplodus sargus‬ו‪ Lithognathus mormyrus-‬הן בגבול הגילוי של‬
‫השיטה )‪ (MDL‬שהוא ‪) ppb 10‬ארסן אי‪-‬אורגני(‪ .‬התוצאות שהתקבלו עבור ‪ Mullus barbatus‬הן‬
‫בין גבול הגילוי לגבול הדיווח של השיטה )‪ (MRL‬שהוא ‪) ppb 25‬ארסן אי‪-‬אורגני(‪ .‬תוצאות אלו‪ ,‬על‬
‫אף שמהוות מדגם בלבד‪ ,‬מעידות שריכוז הארסן האי‪-‬אורגני קטן מהקו המנחה ומהווה‬
‫כ‪ 0.02-0.01%-‬מריכוז הארסן הכללי‪.‬‬
‫בהסתמך על הבדיקות שנעשו ב‪ 2011-‬יש להניח כי בדגים שנדוגו בחוף הישראלי לא מצטבר ארסן‬
‫איאורגני‪ ,‬זאת על אף הריכוז הגבוה של ארסן כללי‪ ,‬במיוחד במין ‪ Mullus barbatus‬ובמין‬
‫‪ lithognathus mormyrus‬ללא קשר למיקום בו נדוגו הדגים‪.‬‬
‫היות שבחלק ממיני הדגים קיים מתאם חיובי בין גודל הדג )אורך( או משקלו לריכוז הכספית‬
‫ברקמת השריר )ביטוי לצבירת כספית עם הגיל(‪ ,‬הערכה של רמת ההעשרה בכספית נעשית ע"י‬
‫נרמול ריכוזי הכספית במשקל )יחס כספית‪/‬משקל(‪ .‬מאז סוף שנות ה‪ 70-‬נמצא שדגי ‪Diplodus‬‬
‫‪ Sargocentron rubrum ,sargus‬ו‪ Lithognathus mormyrus-‬במפרץ חיפה מועשרים בכספית‬
‫ביחס לפרטים של אותם מינים שנאספו באזורים אחרים‪ .‬הממצאים נמצאו מובהקים בשנת ‪2014‬‬
‫לשלושת המינים‪ ,‬ובשנת ‪ 2013‬עבור ‪) Lithognathus mormyrus‬איורים ‪ ,25-23‬טבלה ‪ .(8‬משנות‬
‫השמונים ועד שנות ה‪) 2000-‬במהלך שני עשורים( חלה ירידה ניכרת ברמות הכספית בדגים‬
‫מהמפרץ‪ .‬אולם ב‪ 15-‬שנות הדיגום האחרונות רמות הכספית בדגים ‪Diplodus sargus‬‬
‫ו‪ Sargocentron rubrum-‬מהמפרץ עלתה באופן משמעותי וחזרה כמעט לערכים של שנות‬
‫השמונים‪ .‬החל משנת ‪ 2012‬מסתמן היפוך מגמה נוסף וירידה בריכוז הכספית‪ .‬לעומת זאת במין‬
‫‪ Lithognathus mormyrus‬נשמרו ערכי כספית קבועים לאורך השנים )איורים ‪.(25-23‬‬
‫בשנת ‪) 2014‬כמו ב‪ (2012-2011-‬נמצא הבדל משמעותי ביחסי כספית‪/‬משקל גוף בין פרטים של דגי‬
‫‪ Sargocentron rubrum‬ודגים מהמין ‪ Diplodus sragus‬שנדוגו במפרץ חיפה )רמות גבוהות יותר(‪,‬‬
‫‪76‬‬
‫בהשוואה לדגים מאזורים אחרים מחוץ למפרץ חיפה‪ .‬בשנת ‪ 2013‬לא נבדקו דגים ממינים אלה‬
‫משום שלא ניתן היה להשיגם מהדייגים‪ .‬בשנת ‪ 2014‬נמצאו הבדלים דומים גם עבור הדג‬
‫‪) Lithognathus mormyrus‬טבלה ‪.(8‬‬
‫טבלה ‪ .7‬תחום ריכוזי מתכות ברקמות השריר של דגים חופיים ודגי מכמורת שנדוגו לאורך חוף הים‬
‫התיכון של ישראל בשנת ‪.2013‬‬
‫‪As‬‬
‫‪Zn‬‬
‫‪Fe‬‬
‫‪Cu‬‬
‫‪Cd‬‬
‫‪µg/g wet wt.‬‬
‫‪Hg‬‬
‫‪Size‬‬
‫‪ng/g wet wt.‬‬
‫)‪(mm‬‬
‫‪Sampling Dedpth No. of‬‬
‫‪specime‬‬
‫)‪(m‬‬
‫‪Location‬‬
‫‪Species‬‬
‫דגי מכמורת‬
‫‪9.3-24.7‬‬
‫‪3-11.4‬‬
‫‪3.9-6.97‬‬
‫‪0.269-0.476‬‬
‫‪14.9-29.7‬‬
‫‪2.21-3.45‬‬
‫‪2.64-3.8‬‬
‫‪0.221-0.370‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪16-169‬‬
‫‪38-127‬‬
‫‪90-130‬‬
‫‪125-160‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 03/10/2013‬חלק צפוני של ישראל )‪(TRA‬‬
‫‪ 26/11/2013 68-76‬חלק דרומי של ישראל )‪(TRD‬‬
‫‪6.71-2.41‬‬
‫‪2.61-4.08‬‬
‫‪3.47-5.83‬‬
‫‪4.16-4.60‬‬
‫‪0.200-0.534‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪20.4-189‬‬
‫‪13.1-24.8‬‬
‫‪100-155‬‬
‫‪105-115‬‬
‫‪12‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 22/08/2013‬חלק תיכון של ישראל )‪(TRC‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ 26/11/2013 68-76‬חלק דרומי של ישראל )‪(TRD‬‬
‫‪1.26-3.32‬‬
‫‪2.95-4.32‬‬
‫‪0.174-0.322‬‬
‫‪0.916-3.64‬‬
‫‪2.75-4.02‬‬
‫‪0.161-0.398‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪47-146‬‬
‫‪38-516‬‬
‫‪135-175‬‬
‫‪140-160‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 11/03/2013 5-7‬חלק צפוני של ישראל )‪(TRA‬‬
‫‪ 26/11/2013 68-76‬חלק דרומי של ישראל )‪(TRD‬‬
‫‪0.894-2.70‬‬
‫‪2.57-3.37‬‬
‫‪0.176-0.429‬‬
‫‪0.781-2.12‬‬
‫‪2.33-2.82‬‬
‫‪0.046-0.219‬‬
‫‪0.966-4.88‬‬
‫‪4.20-2.72‬‬
‫‪0.155-0.257‬‬
‫‪0.859-3.33‬‬
‫‪2.53-3.39‬‬
‫‪0.187-0.324‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪54-135‬‬
‫‪34-137‬‬
‫‪29-139‬‬
‫‪49-165‬‬
‫‪125-145‬‬
‫‪185-215‬‬
‫‪135-150‬‬
‫‪135-170‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫חלק צפוני של ישראל )‪(TRA‬‬
‫חלק תיכון של ישראל )‪(TRC‬‬
‫חלק תיכון של ישראל )‪(TRC‬‬
‫חלק דרומי של ישראל )‪(TRD‬‬
‫‪1.08-2.42‬‬
‫‪3.19-3.64‬‬
‫‪0.148-0.291‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪21-184‬‬
‫‪145-175‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 03/10/2013‬חלק צפוני של ישראל )‪(TRA‬‬
‫‪2.23-3.79‬‬
‫‪3.43-4.33‬‬
‫‪0.331-0.462‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪8.2-17.3‬‬
‫‪190-260‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 17/08/2013 14-16‬חלק דרומי של ישראל )‪(TRD‬‬
‫‪2.69-4.78‬‬
‫‪2.69-4.79‬‬
‫‪0.277-0.453‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪37.6-49.9‬‬
‫‪155-195‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 03/10/2013‬חלק צפוני של ישראל )‪(TRA‬‬
‫‪0.660-6.54‬‬
‫‪3.32-5.03‬‬
‫‪0.145-0.209‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪33.5-42.7‬‬
‫‪120-160‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 17/08/2013 14-16‬חלק דרומי של ישראל )‪(TRD‬‬
‫‪Xyrichthys novacula‬‬
‫‪1.00-1.80‬‬
‫‪3.15-3.80‬‬
‫‪0.213-0.356‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪8-27‬‬
‫‪80-190‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 17/08/2013 14-16‬חלק דרומי של ישראל )‪(TRD‬‬
‫‪Pagrus coeruleostictus‬‬
‫‪bdl 0.173-0.218 2.59-4.51 1.57-3.03‬‬
‫‪101-236‬‬
‫‪130-145‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 17/08/2013‬חלק צפוני של ישראל )‪(TRA‬‬
‫‪0.274-0.432‬‬
‫‪03/10/2013‬‬
‫‪22/08/2013‬‬
‫‪30‬‬
‫‪26/11/2013‬‬
‫‪9‬‬
‫‪26/11/2013 68-76‬‬
‫‪Mullus barbatus‬‬
‫‪Upeneus moluccensis‬‬
‫‪Pagellus erythrinus‬‬
‫‪Namipterus randalli‬‬
‫‪Saurida undosquamis‬‬
‫‪Seriola Dumerili‬‬
‫‪Sphyraena chrysotaenia‬‬
‫‪Boops boops‬‬
‫דגים חופיים‬
‫‪0.78-9.79‬‬
‫‪1.45-5.26‬‬
‫‪4.0-5.55‬‬
‫‪0.184-0.275‬‬
‫‪2.74-4.91‬‬
‫‪1.11-3.06‬‬
‫‪1.46-3.03‬‬
‫‪4.69-6.28‬‬
‫‪4.25-5.91‬‬
‫‪0.102-0.226‬‬
‫‪0.157-0.243‬‬
‫‪0.997-27.2‬‬
‫‪1.57-3.68‬‬
‫‪4.18-5.58‬‬
‫‪0.184-0.547‬‬
‫‪1.26-8.58‬‬
‫‪1.65-2.92‬‬
‫‪4.14-5.89‬‬
‫‪0.157-0.241‬‬
‫‪3.67-15.9‬‬
‫‪0.79-3.22‬‬
‫‪4.15-5.94‬‬
‫‪0.172-0.300‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪58-403‬‬
‫‪46-134‬‬
‫‪150-375‬‬
‫‪28-55‬‬
‫‪50-115‬‬
‫‪25-54‬‬
‫‪160-260‬‬
‫‪140-160‬‬
‫‪180-200‬‬
‫‪170‐185‬‬
‫‪165‐200‬‬
‫‪135‐165‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪12‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪5-7‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪12‬‬
‫‪9‬‬
‫‪5-7‬‬
‫‪08/10/2013‬‬
‫‪11/03/2013‬‬
‫‪06/10/2013‬‬
‫‪22/08/2013‬‬
‫‪25/01/2013‬‬
‫‪13/03/2013‬‬
‫מול רפאל‬
‫שובר גלים נמל חיפה‬
‫עכו‪ ,‬אי הזבובים‬
‫קיסריה‬
‫קיסריה‬
‫אשדוד‬
‫‪2.46-7.45‬‬
‫‪1.08-2.52‬‬
‫‪2.39-4.4‬‬
‫‪0.199-0.313‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪104-954‬‬
‫‪234-898‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪06/10/2013‬‬
‫עכו‪ ,‬אי הזבובים‬
‫‪Diplodus sargus‬‬
‫‪2.74-7.28‬‬
‫‪2.53-5.02‬‬
‫‪2.72-3.66‬‬
‫‪0.209-0.427‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪394-648‬‬
‫‪140-170‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪06/10/2013‬‬
‫עכו‪ ,‬אי הזבובים‬
‫‪Sargocentron rubrum‬‬
‫‪bdl 0.2.13-0.272 4.68-5.39 2.34-3.15‬‬
‫‪bdl 0.094-0.218 1.025-4.44 0.620-2.54‬‬
‫‪bdl 0.126-0.291 3.04-5.85 2.08-3.49‬‬
‫‪3.0-5.0‬‬
‫‪6.0-28‬‬
‫‪3.0-6.0‬‬
‫‪145-155‬‬
‫‪180-200‬‬
‫‪150-180‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5-7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11/03/2013‬‬
‫‪06/10/2013‬‬
‫‪25/11/2013‬‬
‫שובר גלים נמל חיפה‬
‫עכו‪ ,‬אי הזבובים‬
‫קיסריה‬
‫‪Siganus rivulatus‬‬
‫‪1‬‬
‫‪18‬‬
‫‪06/10/2013‬‬
‫עכו‪ ,‬אי הזבובים‬
‫‪Siganus luridus‬‬
‫‪2.92-18.7‬‬
‫‪2.91‬‬
‫‪3.23‬‬
‫‪0.245‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪44.6‬‬
‫‪Lithognathus mormyrus‬‬
‫‪bdl = below detection limit Cd<0.04µg/g wet wt.‬‬
‫‪77‬‬
‫טבלה ‪ :7‬המשך‪ .‬תחום ריכוזי מתכות ברקמות השריר של דגים חופיים ודגי מכמורת שנדוגו לאורך‬
‫חוף הים התיכון של ישראל בשנת ‪.2014‬‬
‫‪As‬‬
‫‪Fe‬‬
‫‪2.37-3.70‬‬
‫‪Zn‬‬
‫‪Cu‬‬
‫‪Cd‬‬
‫‪µg/g wet wt.‬‬
‫‪Size‬‬
‫‪Hg‬‬
‫‪ng/g wet‬‬
‫‪wt.‬‬
‫)‪(mm‬‬
‫‪No. of‬‬
‫‪specimens‬‬
‫‪Sampling‬‬
‫‪Dedpth‬‬
‫‪date‬‬
‫‪Location‬‬
‫‪Species‬‬
‫)‪(m‬‬
‫דגי מכמורת‬
‫‪4.79-6.54‬‬
‫‪4.66-6.60‬‬
‫‪0.483-0.642‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪18-27‬‬
‫‪70-110‬‬
‫‪3‬‬
‫‪53-58‬‬
‫‪15/7/14‬‬
‫‪1.82-4.42 5.95-25.34‬‬
‫‪2.77-5.19‬‬
‫‪0.242-0.463‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪123-363‬‬
‫‪140-180‬‬
‫‪10‬‬
‫‪90‬‬
‫‪13/6/14‬‬
‫‪2.21-3.45 7.16-27.84‬‬
‫‪2.93-4.43‬‬
‫‪0.188-0.247‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪32-416‬‬
‫‪125-225‬‬
‫‪10‬‬
‫‪100-120‬‬
‫‪5/11/14‬‬
‫‪3.25-5.50‬‬
‫‪3.38-4.95‬‬
‫‪0.017-0.029‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪2-7.‬‬
‫‪105-130‬‬
‫‪10‬‬
‫‪53-58‬‬
‫‪15/7/14‬‬
‫‪1.86-3.51‬‬
‫‪2.61-2.89‬‬
‫‪0.187-0.244‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪97-785‬‬
‫‪125-210‬‬
‫‪3‬‬
‫‪100-120‬‬
‫‪5/11/14‬‬
‫‪3.22-3.74‬‬
‫‪3.31-5.55‬‬
‫‪0.017-0.022‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪14-50‬‬
‫‪115-140‬‬
‫‪3‬‬
‫‪53-58‬‬
‫‪15/7/14‬‬
‫‪1.98-4.08‬‬
‫‪2.83-3.55‬‬
‫‪0.268-0.38‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪38-319‬‬
‫‪120-155‬‬
‫‪10‬‬
‫‪40‬‬
‫‪14/6/14‬‬
‫‪2.66-12.1‬‬
‫‪2.74-4.54‬‬
‫‪0.465-0.62‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪67-437‬‬
‫‪120-145‬‬
‫‪12‬‬
‫‪######## 100-120‬‬
‫‪1.59-11.4‬‬
‫‪3.92-7.20‬‬
‫‪0.233-0.523‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪29-183‬‬
‫‪75-155‬‬
‫‪15‬‬
‫‪53-58‬‬
‫‪15/7/14‬‬
‫‪0.94-3.53‬‬
‫‪2.41-4.83‬‬
‫‪0.162-0.302‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪182-918‬‬
‫‪145-175‬‬
‫‪10‬‬
‫‪18‬‬
‫‪6/5/14‬‬
‫‪1.20-2.38‬‬
‫‪2.65-3.79‬‬
‫‪0.112-0.219‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪179-610‬‬
‫‪130-165‬‬
‫‪10‬‬
‫‪90‬‬
‫‪13/6/14‬‬
‫‪1.28-2.51‬‬
‫‪2.70-3.31‬‬
‫‪0.160-0.276‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪354-710‬‬
‫‪145-160‬‬
‫‪8‬‬
‫‪70‬‬
‫‪30/4/15‬‬
‫‪1.17-2.01‬‬
‫‪3.10-4.47‬‬
‫‪0.082-0.255‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪44-285‬‬
‫‪80-175‬‬
‫‪19‬‬
‫‪100-120‬‬
‫‪5/11/14‬‬
‫‪1.88-4.12‬‬
‫‪2.64-4.61‬‬
‫‪0.224-0.344‬‬
‫חלק צפוני של‬
‫ישראל )‪(TRA‬‬
‫חלק תיכון של‬
‫ישראל )‪(TRC‬‬
‫חלק דרומי של‬
‫ישראל )אשדוד(‬
‫חלק צפוני של‬
‫ישראל )‪(TRA‬‬
‫חלק דרומי של‬
‫ישראל )אשדוד(‬
‫חלק צפוני של‬
‫ישראל )‪(TRA‬‬
‫חלק תיכון של‬
‫ישראל )‪(TRC‬‬
‫חלק דרומי של‬
‫ישראל )אשדוד(‬
‫חלק צפוני של‬
‫ישראל )‪(TRA‬‬
‫חלק תיכון של‬
‫ישראל )מעגן‬
‫מיכאל(‬
‫חלק תיכון של‬
‫ישראל )‪(TRC‬‬
‫חלק דרומי של‬
‫ישראל )אשדוד(‬
‫חלק דרומי של‬
‫ישראל )אשדוד(‬
‫‪Mullus‬‬
‫‪barbatus‬‬
‫‪Mullus‬‬
‫‪surmuletus‬‬
‫‪Upeneus‬‬
‫‪moluccensis‬‬
‫‪Pagellus‬‬
‫‪erythrinus‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪6-15.‬‬
‫‪10.5-12.5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15-40‬‬
‫‪11/5/14‬‬
‫חלק דרומי של‬
‫ישראל )אשדוד(‬
‫‪Pagellus‬‬
‫‪acarne‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪1.11-1.71‬‬
‫‪2.89-3.30‬‬
‫‪0.174-0.235‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪20-126‬‬
‫‪125-170‬‬
‫‪9‬‬
‫‪53-58‬‬
‫‪0.33-1.98‬‬
‫‪2.01-2.98‬‬
‫‪0.095-0.188‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪37-179‬‬
‫‪165-200‬‬
‫‪11‬‬
‫‪17-18‬‬
‫‪1.00-1.95‬‬
‫‪2.28-3.12‬‬
‫‪0.180-0.323‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪11-105‬‬
‫‪115-200‬‬
‫‪11‬‬
‫‪40‬‬
‫‪0.280-0.357 1.928-2.897 1.06-2.10‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪31-171‬‬
‫‪115-195‬‬
‫‪12‬‬
‫‪60‬‬
‫‪0.87-1.92‬‬
‫‪2.33-6.62‬‬
‫‪0.048-0.351‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪42-267‬‬
‫‪210-280‬‬
‫‪10‬‬
‫חלק צפוני של‬
‫‪15/7/14‬‬
‫ישראל )‪(TRA‬‬
‫חלק תיכון של‬
‫‪31/3/14‬‬
‫ישראל )חוף דור(‬
‫חלק תיכון של‬
‫‪14/6/14‬‬
‫ישראל )‪(TRC‬‬
‫חלק דרומי של‬
‫‪########‬‬
‫ישראל )אשדוד(‬
‫‪######## 100-120‬‬
‫חלק דרומי של‬
‫ישראל )אשדוד(‬
‫‪Namipterus‬‬
‫‪randalli‬‬
‫‪Saurida‬‬
‫‪undosquamis‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪2.56-6.58‬‬
‫‪3.27-6.74‬‬
‫‪0.008-0.019‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪2-11.‬‬
‫‪85-165‬‬
‫‪15‬‬
‫‪53-58‬‬
‫‪15/7/14‬‬
‫‪1.93-3.50‬‬
‫‪2.97-6.02‬‬
‫‪0.200-0.232‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪27-53‬‬
‫‪135-175‬‬
‫‪5‬‬
‫‪70‬‬
‫‪30/4/15‬‬
‫חלק צפוני של‬
‫ישראל )‪(TRA‬‬
‫חלק דרומי של‬
‫ישראל )אשדוד(‬
‫‪Boops boops‬‬
‫דגים חופיים‬
‫‪0.85-0.90 1.78-10.42‬‬
‫‪3.97-4.69‬‬
‫‪0.174-0.211‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪61-315‬‬
‫‪185-250‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7-8.‬‬
‫‪1/4/14‬‬
‫אכזיב‬
‫‪1.51-3.18‬‬
‫‪4.11-5.07‬‬
‫‪0.174-0.272‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪35-95‬‬
‫‪165-195‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪30/5/14‬‬
‫‪2.13-4.50‬‬
‫‪0.96-4.19‬‬
‫‪3.71-6.39‬‬
‫‪0.191-0.301‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪24-73‬‬
‫‪130-165‬‬
‫‪11‬‬
‫‪6-10.‬‬
‫‪20/2/14‬‬
‫‪2.70-7.12‬‬
‫‪0.83-3.07‬‬
‫‪4.61-8.35‬‬
‫‪0.148-0.338‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪19-81‬‬
‫‪130-180‬‬
‫‪18‬‬
‫‪5-10.‬‬
‫‪11/3/14‬‬
‫עכו‪ ,‬מול רפאל‬
‫חיפה פולינום‪,‬‬
‫רמב"ם‪,‬חוף שקט‬
‫חוף דור‬
‫‪1.58-3.58‬‬
‫‪3.27-4.50‬‬
‫‪0.144-0.276‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪196-501‬‬
‫‪220-245‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪19/11/14‬‬
‫‪1.12-1.89‬‬
‫‪1.56-4.07‬‬
‫‪0.90-3.45‬‬
‫‪1.21-2.86‬‬
‫‪0.87-1.52‬‬
‫‪3.17-6.44‬‬
‫‪3.35-5.24‬‬
‫‪3.18-4.56‬‬
‫‪3.92-4.11‬‬
‫‪3.12-4.27‬‬
‫‪0.138-0.212‬‬
‫‪0.127-0.277‬‬
‫‪0.004-0.008‬‬
‫‪0.231-0.248‬‬
‫‪0.114-0.236‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪69-970‬‬
‫‪243-519‬‬
‫‪86-1139‬‬
‫‪210-415‬‬
‫‪63-223‬‬
‫‪155-270‬‬
‫‪140-190‬‬
‫‪165-190‬‬
‫‪170-175‬‬
‫‪150-200‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7-8.‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1/4/14‬‬
‫‪19/11/14‬‬
‫‪2/6/14‬‬
‫‪6/5/14‬‬
‫‪1/4/14‬‬
‫ראש הנקרה‬
‫אכזיב‬
‫עכו‪ ,‬מול רפאל‬
‫חיפה‬
‫עתלית‬
‫חוף דור‬
‫‪2.12-2.65‬‬
‫‪3.06-3.61‬‬
‫‪0.233-0.276‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪214-526‬‬
‫‪160-180‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7-8.‬‬
‫‪2.79-4.87‬‬
‫‪2.32-4.68‬‬
‫‪2.77-4.17‬‬
‫‪2.36-3.19‬‬
‫‪2.47-4.19‬‬
‫‪2.68-3.13‬‬
‫‪2.89-5.18‬‬
‫‪3.02-3.66‬‬
‫‪0.126-0.327‬‬
‫‪0.163-0.225‬‬
‫‪0.111-0.165‬‬
‫‪0.183-0.332‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪278-622‬‬
‫‪131-217‬‬
‫‪135-226‬‬
‫‪64-165‬‬
‫‪160-185‬‬
‫‪170-185‬‬
‫‪175-185‬‬
‫‪110-180‬‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪11-12.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪170-190‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7-8.0‬‬
‫‪170-200‬‬
‫‪155-180‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2.5-3‬‬
‫‪3-3.5‬‬
‫‪0.15-9.53‬‬
‫‪1.99-3.40‬‬
‫‪3.09-4.00‬‬
‫‪0.163-0.312‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪1.50-3.74‬‬
‫‪1.13-2.32‬‬
‫‪4.28-6.71‬‬
‫‪3.25-4.11‬‬
‫‪0.192-0.592‬‬
‫‪0.175-0.313‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪785-10.‬‬
‫אפר‪54-‬‬
‫‪-03‬ספט‬
‫‪1/4/14‬‬
‫אכזיב‬
‫‪ 16/11/14‬עכו‪ ,‬מול המשטרה‬
‫‪16/4/14‬‬
‫מעגן מיכאל‬
‫‪6/5/14‬‬
‫ג'סר א‪-‬זרקא‬
‫‪13/4/14‬‬
‫חוף דור‬
‫‪1/4/14‬‬
‫אכזיב‬
‫‪ 16/11/14‬עכו‪ ,‬מול המשטרה‬
‫חוף דור‬
‫‪1/4/14‬‬
‫‪Lithognathus‬‬
‫‪mormyrus‬‬
‫‪Diplodus‬‬
‫‪sargus‬‬
‫‪Sargocentron‬‬
‫‪rubrum‬‬
‫‪Siganus‬‬
‫‪rivulatus‬‬
‫ הבדלים ברמות הכספית )ריכוז מנורמל למשקל דג( בדגים ממינים שונים ממפרץ חיפה‬:8 ‫טבלה‬
.95%-‫ הבדל סטטיסטי מובהק ב‬- p-value <0.05 .2013 ‫ומאזורים אחרים בשנת‬
coastal fish
lithognathus mormyrus
diplodus saragus
sargocentron rubrum
Hg(ppm wet wt.)/W(g)
Trawl fish
mullus barbatus
Pagellus erythrinus
Hg (ppm wet wt.)/W(g)
Haifa Bay
Other area
0.0018±0.0008
0.0008±0.0003
p-value
<0.0001
0.0060±0.0014
0.0074±0.0009
North
0.0025±0.0021
Center
0.0025±0.0010
0.0035±0.0011
Upeneus moluccensis
South
0.0018±0.0009
p-value
ns
0.0058±0.0046
0.32
0.0017±0.0005
0.002
.‫ נחושת ואבץ בדגים שונים מתחנות במפרץ חיפה ונהריה‬,(‫הבדלים ברמות כספית )מנורמל למשקל דג‬
fish
lithognathus mormyrus
Akko-Rafael
Akko
Haifa-Bat galim
diplodus saragus
Akko
Hg/W (ppm/g)
Cu (ppm)
Zn (ppm)
0.0014±0.0008
0.0025±0.001
0.0018±0.0006
0.239±0.027
0.199±0.031
0.178±0.045
4.86±0.438
5.05±0.522
5.44±0.55
0.0060±0.0014
0.246±0.035
3.27±0.56
0.0074±0.0009
0.292±0.063
3.27±0.313
Sargocentron rubrum
Akko
79
‫ המשך הבדלים ברמות הכספית )ריכוז מנורמל למשקל דג( בדגים ממינים שונים ממפרץ‬:8 ‫טבלה‬
.95%‫ הבדל סטטיסטי מובהק ב‬- p-value <0.05 .2014 ‫חיפה ומאזורים אחרים בשנת‬
coastal fish
lithognathus
mormyrus
diplodus saragus
sargocentron rubrum
Trawl fish
mullus barbatus
Pagellus erythrinus
Upeneus moluccensis
Hg(ppm wet wt.)/W(g)
Haifa Bay
Other area
0.0012±0.0005
0.0042±0.0030
0.0061±0.0011
p-value
0.0008±0.0002
0.0015±0.0006
0.0018±0.0006
Hg(ppm wet wt.)/W(g)
North
Center
0.0036±0.0021 A 0.0050±0.0016
0.0043±0.0058 B
0.01040.0038
0.0015±0.0005 B 0.0033±0.0022
0.007
0.018
< 0.0001
A
A
B
South
0.0016±0.0011
0.0069±0.0045
0.0095±0.0034
.‫ נחושת ואבץ בדגים שונים מתחנות במפרץ חיפה ונהריה‬,(‫הבדלים ברמות כספית )מנורמל למשקל דג‬
fish
lithognathus mormyrus
Akko-Rafael
Haifa-Polinom
diplodus saragus
Akko-Rafael
Haifa
sargocentron rubrum
Akko-Police
Hg/W (ppm/g)
Cu (ppm)
Zn (ppm)
0.0008±0.0002
0.0014±0.0004
0.226±0.032
0.240±0.036
4.58±0.37
5.29±0.77
0.0059±0.0010
0.0062±0.0036
0.197±0.063
0.006±0.001
4.33±0.80
3.73±0.45
0.0061±0.0011
0.211±0.063
3.08±0.45
80
B
B
A
‫ריכוזי הכספית המנורמלים למשקל בדג ‪ lithognathus mormyrus‬בשנים ‪0.0015- ) 2014-2010‬‬
‫‪ (0.0012ppm/g‬נמוכים בהשוואה לשנים ‪ .(0.0022-0.0021ppm/g) 2009-2007‬ההבדלים נמצאו‬
‫מובהקים במבחן ‪ .ANOVA-Duncen‬ריכוזי הנחושת נמוכים אף הם בשנים ‪ ,2014-2013‬בהשוואה‬
‫לשנים ‪ 2008-2007‬ו‪ .2012-2011-‬לעומת זאת בשנת ‪ 2009‬היו ריכוזי נחושת נמוכים יותר מאשר‬
‫בשנים ‪ 2014-2013‬ובשנת ‪ 2010‬ריכוזים דומים‪ .‬עבור יתר המתכות לא ניתן להבחין במגמה רב‬
‫שנתית‪ .‬נראה כי קיימת עלייה מתונה בזמן של ריכוז הכספית )מנורמל למשקל דג( בדג ‪sargus‬‬
‫‪ Diplodus‬שנדוג במפרץ חיפה ובאזור הצפוני של מדינת ישראל‪ .‬במבחן סטטיסטי מסוג ‪ANOVA-‬‬
‫‪ Duncen‬נמצא הבדל משמעותי בין הרמה שנמצאה בשנים ‪(0.0017-0.0036ppm/g) 2012-2007‬‬
‫לבין הרמה שנמדדה בשנת ‪ .(0.0060±0.0014ppm/g) 2013‬ריכוז הכספית המנורמל בשנת ‪2014‬‬
‫דומה לריכוז שהתקבל בשנים קודמות‪ .‬בדג ‪ Sargocerum rubrum‬נמצאה ירידה בריכוז הכספית‬
‫המנורמל החל משנת ‪ 2012‬ועד שנת ‪ .2014‬ירידה זו מגיעה לאחר מגמת עלייה בריכוז הכספית החל‬
‫משנת ‪ .2007‬שתי המגמות נמצאו מובהקות‪ .‬בדג ‪ ,Mullus barbatus‬שנדוג בדיג מכמורת לאורך‬
‫חופי הארץ‪ ,‬לא נמצאו הבדלים בריכוז הכספית )מנורמל( בשנות הדיגום האחרונות )‪.(2014-2008‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ריכוזי הנחושת והאבץ בשנים ‪ 2014-2013‬מראים מגמת עלייה בהשוואה לשנות דיגום‬
‫קודמות הדורשת המשך מעקב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬נדוג דג המכמורת ‪ Mullus barbatus‬בשני אזורים שונים לאורך החוף‪ ,‬צפון‪ ,‬ודרום‪.‬‬
‫לא נמצאו רמות גבוהות יותר של כספית )מנורמל למשקל דג( בחלק הצפוני יחסית לדרומי‪ .‬כמו כן‬
‫לא נמצאו הבדלים בדגים משני אזורי הדייג ברמות האבץ‪ ,‬הנחושת והארסן‪ .‬בשנת ‪ 2014‬הדג נדוג‬
‫לאורך כל חופי הארץ‪ .‬שינוי מובהק בריכוז הכספית המנורמל נמצא בין האזור הדרומי )נמוך יותר(‬
‫לשאר חלקי הארץ )טבלה ‪ .(8‬ריכוזי הנחושת מראים עלייה מובהקת ככל שעולים צפונה בחופי‬
‫ישראל‪ .‬ריכוזי האבץ והארסן שונים באזור הצפוני בהשוואה לשאר חלקי הארץ )באבץ גבוהים‬
‫ובארסן נמוכים(‪.‬‬
‫בדג ‪ ,Upeneus moluccensis‬שנדוג ע"י מכמורת בשנת ‪ 2013‬בשני אזורים )מול נתניה ובדרום(‪,‬‬
‫נמצא הבדל בריכוז הכספית )באזור נתניה גבוה יותר( ולא נמצאו הבדלים בשאר המתכות‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2014‬הדג נמצא בכל חלקי הארץ‪ ,‬אך בשונה משנת ‪ 2013‬נמצא ריכוז גבוה יותר של כספית מנורמלת‬
‫בדרום בהשוואה לאזורי הדיגום האחרים‪ .‬ריכוזי הנחושת מראים מגמת עלייה מובהקת מהצפון‬
‫לדרום‪ .‬לעומת זאת ריכוזי האבץ גבוהים יותר בצפון בהשוואה לדרום‪.‬‬
‫בדג ‪ Pagellus erythrinus‬ממפרץ חיפה )מול שובר בת גלים( נמצא ריכוז כספית נמוך יותר )מנורמל‬
‫למשקל גוף( בשנת ‪ 0.002±0.001ppm/g 2013‬מאשר בדגים ממין זה שנדוגו באזור אשדוד‬
‫‪ .0.006±0.005ppm/g‬לא נמצאו הבדלים ברמות הנחושת והאבץ‪ .‬בשנת ‪ 2014‬הדג נמצא בכל חלקי‬
‫הארץ‪ .‬ריכוזי הכספית המנורמלים נמצאו נמוכים יותר בצפון בהשוואה למרכז הארץ‪ ,‬ובדרום‬
‫בהשוואה לחוף ים תיכון עליון )חיפה עד נתניה(‪ .‬הריכוזים בצפון הארץ היו נמוכים בהשוואה לדרום‬
‫)בדומה לשנת ‪ (2013‬אך לא באופן מובהק‪ .‬ריכוזי הנחושת והאבץ היו נמוכים יותר בצפון הארץ‬
‫בהשוואה ליתר חלקי הארץ באופן מובהק‪.‬‬
‫בדג ‪ ,Namipterus randalli‬שנדוג ע"י מכמורתנים בשלושה אזורי דייג שונים‪ ,‬לא נמצאו הבדלים‬
‫בריכוזי הכספית בשנים ‪ .2014-2013‬ריכוזי האבץ אחידים לאורך אזורי הדיגום בשנת ‪ 2013‬בעוד‬
‫‪81‬‬
‫שבשנת ‪ 2014‬מסתמנת ירידה בריכוז ככל שמדרימים‪ .‬נמצא ריכוז נמוך יותר של נחושת באזור‬
‫המרכז בשנת ‪ ,(0.18±0.05ppm) 2013‬יחסית לדגים מהצפון והדרום )‪ .(0.26±0.065ppm‬בשנת‬
‫‪ 2014‬נמצאה מגמה דומה עבור ים תיכון עליון )חיפה‪-‬נתניה(‪.‬‬
‫על אף שבחלק מההשוואות הנ"ל בין ריכוזי המתכות בדגי המכמורת מהאזורים השונים נמצאו‬
‫הבדלים משמעותיים במבחנים סטטיסטיים‪ ,‬לא ברור האם הם מצביעים על משמעות אקולוגית‪.‬‬
‫כפי שנכתב בדו"ח הקודם‪ ,‬דגים אשר שוהים בסביבה מזוהמת יכולים בתנאים מסוימים לקלוט‬
‫מזהמים כגון מתכות‪ ,‬חומרים אורגניים ומיקרואורגניזמים פתוגניים‪ .‬לכן מומלץ‪ ,‬כאמצעי ביטחון‬
‫להגנה על הציבור וגם כאשר אין עדויות להצטברות חומרים מזהמים בדגים‪ ,‬לאסור כל פעילות של‬
‫דייג ולאכוף איסור זה בקפדנות באזורים שבהם נמצא זיהום משמעותי או שקיים חשש לזיהום‬
‫עקב הזרמת שפכים‪ .‬על סמך המידע הקיים‪ ,‬האזורים בתחום מימי החופין שבהם מומלץ לאסור‬
‫פעילות דייג כוללים את המוצא הימי של בוצת השפד"ן‪ ,‬המוצא הימי של צינור אגן כימיקלים‪/‬בתי‬
‫זיקוק אשדוד‪ ,‬המוצא הימי של מט"ש הרצליה‪ ,‬מוצאי הנחלים קישון‪ ,‬שורק‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬נעמן‬
‫והתחום הפנימי בכל הנמלים והמעגנות )בחלקם אזורים אלה הם ממילא שטחים צבאיים סגורים‬
‫או אזורים אסורים לדייג(‪ .‬כפי שנמסר ע"י אגף הדייג במשרד החקלאות‪ ,‬אין כיום סמכות חוקית‬
‫לאסור דייג במקומות מזוהמים )למעט האיסור הכללי על דייג בשטחי נמלים(‪ .‬יש להסדיר עניין זה‬
‫בחקיקה‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫;‬
‫איור ‪ :23‬היחס כספית‪/‬משקל דג ברקמות השריר של דגי ‪) Diplodus sargus‬ממוצע שנתי ‪ +‬סטיית‬
‫תקן( ממפרץ חיפה ומאזורים אחרים לאורך החוף הישראלי בשנים ‪.2014 - 1979‬‬
‫‪83‬‬
‫איור ‪ :24‬היחס כספית‪/‬משקל דג ברקמות השריר של דגי ‪) Lithognathus mormyrus‬ממוצע שנתי‬
‫‪ +‬סטיית תקן( ממפרץ חיפה ומאזורים אחרים לאורך החוף הישראלי בשנים ‪.2014 - 1979‬‬
‫‪84‬‬
‫‪Sargocentron rubrum‬‬
‫‪0.016‬‬
‫‪Haifa bay‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪Hg (µg/g wet wt.) /Fish wt.‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪1975 1979 1983 1987 1991 1995 1999 2003 2007 2011 2015‬‬
‫‪Year‬‬
‫איור ‪ :25‬היחס כספית‪/‬משקל דג ברקמות השריר של דגי ‪) Sargocentron rubrum‬ממוצע שנתי‬
‫‪ +‬סטיית תקן( ממפרץ חיפה בשנים ‪) 2014 - 1979‬דיגום ‪ 2014‬נעשה בחלק המערבי של עכו(‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫‪ .7‬סמנים להשפעות ביולוגיות של מזהמים )‪(Biomarkers‬‬
‫סמנים להשפעות ביולוגיות של מתכות כבדות‪ ,‬מזהמים אורגניים וחומרים משבשי רבייה‬
‫)שאריות תרופות משימוש אנושי או חקלאי וחומרים תעשייתיים שמדמים הורמונים( נבדקו בדג‬
‫הקרקעית החופי שישן משורטט )‪ (Lithognathus mormyrus‬משנת ‪ .2004‬ב‪ 2013-‬נבדקו דגים‬
‫בשני אתרי דיגום‪ :‬דרום מפרץ חיפה )‪ 12‬דגים( ומול המרינה של אשדוד )‪ 12‬דגים(‪ .‬הדגים נדוגו‬
‫בעונות החורף בעומקי מים של ‪ 10 - 5‬מטרים‪ .‬מסיבות טכניות לא בוצע בשנת ‪ 2013‬הדיגום בדור‬
‫והדיגומים שבוצעו בחיפה ובאשדוד מעידים על כך שרמות הסמנים יציבות בהשוואה לשנים‬
‫קודמות‪.‬‬
‫סמנים ביולוגיים )‪ (biomarkers‬הם פרמטרים ביולוגיים המושפעים מהפרעות סביבתיות‪ ,‬ובכלל‬
‫זה נוכחות של חומרים ממוצא אנתרופוגני‪ ,‬כגון מתכות כבדות‪ ,‬מזהמים אורגניים ומגוון של‬
‫חומרים בשימוש אנושי‪ ,‬אשר עלולים להימצא בביוב עירוני‪ ,‬שפכי תעשייה ומי נגר חקלאיים‪.‬‬
‫מדידות של סמנים ביולוגיים באורגניזמים נבחרים מספקות מידע על תגובות ביוכימיות‬
‫ופיסיולוגיות לחומרים מזיקים‪ ,‬ולכן על הסיכון הפוטנציאלי לחי הימי כתוצאה מנוכחותם של‬
‫חומרים אלה בסביבה‪ .‬מדידות אלה מספקות מידע חשוב מעבר לזה המתקבל מניטור כימי של‬
‫הרמות של חומרים מזיקים בסביבה וברקמות אורגניזמים‪ ,‬מאחר שהמדידות הכימיות כשלעצמן‬
‫אינן מעידות בהכרח על השפעות ביולוגיות מזיקות‪ .‬בשני העשורים האחרונים נעשה בעולם שימוש‬
‫נרחב בסמנים ביולוגיים לזיהוי חשיפה‪/‬תגובות של יצורים ימיים לחומרים מזיקים ‪(Moore et al.‬‬
‫)‪ .2004‬בשנים האחרונות החל תהליך של שילוב ניטור של סמנים ביולוגים בדגים ורכיכות בתכניות‬
‫ניטור לאומיות ובינלאומיות של זיהום הסביבה הימית‪ .‬במסגרת פרויקט מחקר שנוהל ע"י חיא"ל‬
‫)במימון האיחוד האירופי( פותחו ונבחנו סמנים ביולוגיים בדג שישן משורטט‪ ,‬שרמתם משתנה‬
‫בהשפעת מתכות כבדות‪ ,‬מזהמים אורגניים וחומרים משבשי רבייה‪ .‬סמנים אלה הם תוצרי גנים‬
‫מהכבד של הדג ‪ -‬מקטעים של רנ"א )תעתיקים( וחלבונים הנגזרים מהם‪.6‬‬
‫רשימת הסמנים כוללת את הגן המקדד את האנזים ציטוכרום ‪ ,P4501A‬שהתבטאותו מושרית ע"י‬
‫מזהמים אורגניים )‪ ,(PCBs, PAHs, dioxins‬מטלותיונין‪ ,‬שהתבטאותו מושרית ע"י מתכות‬
‫כבדות‪ ,‬וכוריוגנין המושרה פרמקולוגית בזכרים ובנקבות מחוץ לעונת הרבייה ע"י חומרים‬
‫המשבשים פעילות רבייה בדגי שישן משורטט; ראוי לציין שבנקבות המפתחות שחלות רמת‬
‫הכוריוגנין גבוהה מאוד באופן טבעי‪ ,‬ולכן כאשר הדיגום מתבצע בסוף החורף ואילך התוצאה לא‬
‫משקפת השפעת זיהום‪ .‬הגן המקדד את בטא‪-‬אקטין נמדד אף הוא ושימש לנרמול התוצאות‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2004/5‬הוספנו את הניטור הביולוגי‪ ,‬המבוסס על הסמנים שפותחו‪ ,‬לדו"ח איכות מימי‬
‫החופים של ישראל לשנת ‪ .2004‬הדיגום התבצע בשני אתרים‪ (1 :‬דרום מפרץ חיפה‪ ,‬צמוד לנמל חיפה‬
‫אך מחוצה לו‪ .‬אתר זה נחשב מזוהם הן בגלל קרבתו לאזור התעשייתי והאורבני של חיפה וסביבתה‬
‫והן מתוך תוצאות הניטור הכימי המתבצע בו זה שנים; ‪ (2‬חוף דור הרחוק מאזורי תעשייה ויישוב‬
‫‪ 6‬הסמנים הם כלי דיאגנוסטי לזיהוי השפעות מזהמים על הדגים ואין להם כל משמעות בהקשר של שיווק‬
‫ומאכל דגים‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫צפופים וצמוד לשמורת הטבע הימית "הבונים" אשר נבחר כאתר נקי‪ .‬בשנת ‪ 2010‬ביצענו שני‬
‫שינויים בתכנית הדיגום‪ .‬בתחנת הדיגום של דור היו לנו קשיים טכניים לדגום בגלל פעילות דייג‬
‫חזקה‪ ,‬ולכן ניסינו ב‪ 2010-‬לשנות את מיקום תחנת הדיגום היחסית נקייה ולדגום בחוף מכמורת‪.‬‬
‫בדיעבד זה היה שינוי מוטעה‪ ,‬ובשנת ‪ 2011‬חזרנו לדגום בחוף דור על אף הקשיים הטכניים‪ .‬הסיבה‬
‫היא שחוף מכמורת קרוב לשפך נחל אלכסנדר שעדיין מנקז לים פסולת מזוהמת‪ .‬שינוי שני שבו‬
‫נתמיד הוא הוספת תחנת דיגום בחוף אשדוד‪.‬‬
‫הניטור הנוכחי כשיטה כמותית חדשה יחסית ולכן נראה לנו נכון להוסיף הערות טכניות‪ .‬כל שיטות‬
‫המדידה אותן פיתחנו כוללות סטנדרטים שמטרתם ליצור תאימות בין המדידות לאורך שנים‬
‫ומסקנות שאינן תלויות בהשוואה לאתר ביקורת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬המדידה המדויקת של הסטנדרטים‬
‫לא הושגה בשנים ‪ ,2004-5‬ואנו משערים שחלק מן ההבדל בערכים המוחלטים שנמדדו בין השנים‬
‫‪ 2004-5‬לשנת ‪ 2007‬נובע משיפור בשיטות המדידה של הסטנדרטים לתעתיקים )ראה נספח ‪ .(3‬לכן‬
‫במסקנות אנו מתייחסים עדיין להשוואה בין שני אתרי הדיגום באותה שנה בלבד‪ ,‬ולא לרצף‬
‫הערכים עם הזמן‪ .‬בשנת ‪ 2008‬הגענו‪ ,‬עקב שימוש במכשור חדש מדויק יותר‪ ,‬לרמת דיוק מוחלטת‬
‫טובה יותר‪ ,‬וניתן להשוות גם ערכים מוחלטים של רמות הסמנים הביולוגיים בין שנים שונות‪.‬‬
‫גורם מפתח‪ ,‬המאפשר השוואת ערכי הסמנים לאורך שנים‪ ,‬הוא נירמול מדויק לגורם שרמתו בכבד‬
‫קבועה תמיד‪ .‬הנירמול הנוכחי של התעתיקים התבצע לרמות של בטא‪-‬אקטין‪ ,‬חלבון המשתתף‬
‫בבניית שלד התא ומקובל להשתמש בו כגורם מנרמל‪ .‬הנושא של גורם נירמול נכון במדידת רמות‬
‫של חלבונים ותעתיקים הוא קריטי למדידה נכונה ומעסיק את המחקר הביולוגי והביו‪-‬רפואי‪ .‬אנו‬
‫עוקבים אחרי מחקרים אלו וניישם אותם בצורה מושכלת בעתיד אם יהיו רלבנטיים‪.‬‬
‫דיגום ‪ 2013‬היה חלקי‪ ,‬לא נדגמה תחנת הביקורת בדור מסיבות טכניות‪ .‬תחנות אשדוד וחיפה‬
‫מראות רמות ‪ P450‬ומטלותיונין דומות לרמות של ‪ 2012‬כך שלא ניתן להצביע על מגמה כלשהי‬
‫בשנה זו )איור ‪ .(26‬בשנת ‪ 2010‬התגלו רמות ציטוכרום ‪ P450‬מאוד נמוכות ורמות מטלותיונין מאוד‬
‫גבוהות יחסית בתחנת אשדוד‪ .‬נתונים אלה לא חזרו על עצמם ואין לנו הסבר הקשור לתנאי סביבה‬
‫להופעתם ב‪.2010 -‬‬
‫המסקנות הסביבתיות מתשע השנים שבהן מתבצע הדיגום הן‪:‬‬
‫‪ (1‬סביר להניח שאין בסביבת החיים שנבדקה השפעה של חומרים משבשי פעילות רבייה בדגים‪.‬‬
‫השפעה כזו אמורה לשנות בצורה דרמטית את רמת הכוריוגנין כפי שנראה כאשר הדגים נכנסים‬
‫לעונת רביה באופן טבעי‪ .‬שינוי כזה לא אובחן‪.‬‬
‫‪ (2‬בשנים קודמות דיווחנו על הבדלים בין אתרים שונים ברמות המטלותיונין וציטוכרום ‪P450‬‬
‫וקישרנו אותם לרמות מזהמים‪ .‬ככל שמתרחבת מסגרת הזמן של הדיגום נראה לנו ששינויים אלה‬
‫משנת ‪ 2010‬ואילך הם תנודה טבעית ולא שינוי בהשפעת מזהמים )איור ‪ .(26‬התוצאות מצביעות על‬
‫כך שיש לתת את הדעת למדידה יותר אינטנסיבית של רמות מזהמים אורגניים בסביבה נשואת‬
‫דו"ח זה‪ ,‬תוך שימוש בשיטות חדישות הקיימות היום של מדידת רמות של מזהמים אורגניים‪.‬‬
‫שיטת מדידה כזו‪ ,‬המשלבת הערכה כימית כמותית עם זיהוי השפעה ביולוגית‪ ,‬הוכנסה לארסנל‬
‫הבדיקות של חקר ימים ואגמים לזיהוי הרמה של חומרים דמויי דיוקסינים‪ ,‬שהם מזהמים‬
‫‪87‬‬
‫אורגניים בלתי פריקים המופיעים בסביבות ימיות רבות וידועים כמשפיעים על הרמות של‬
‫ציטוכרום ‪.(Tom et al. in press, Marine Pollution Bulletin) P450‬‬
‫‪ (3‬השינוי הדרמטי ברמות כל הסמנים הביולוגיים בין ‪ 2009‬ל‪ 2010-‬נראה אמיתי ולא טכני‪ ,‬כי‬
‫המדידות בוצעו ע"י אותו אדם‪ ,‬עם אותם סטנדרטים‪ ,‬באותו מכשיר‪ .‬בנוסף לכך גם בשנים ‪2009-‬‬
‫‪ 2007‬וגם בשנים ‪ 2013-2010‬יש כמה נתונים חריגים‪ ,‬כמו ‪ CYP1A‬מחיפה משנת ‪ 2007‬וערכי‬
‫‪ CYP1A‬ומטלותיונין מאשדוד ‪ ,2010‬המעידים על כך שהשיטה מזהה ערכים נמוכים וגבוהים‬
‫בצורה חריגה כאשר הם מופיעים )טבלה ‪ .(9‬לכן מקור מגמת השינוי ברמה המוחלטת של הסמנים‬
‫בשנים ‪ 2013-2010‬עלול להיות עלייה בלחץ הסביבתי של מזהמים בחוף הישראלי‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫טבלה ‪ :9‬רמות התעתיקים של ציטוכרום ‪ ,P4501A‬מטלותיונין וכוריוגנין בכבדי שישן משורטט מאתרי הדיגום השונים בשנים ‪ .2013-2004‬השוואת ערכים מוחלטים‬
‫של רמות תעתיקים נכונה רק משנת ‪ 2007‬לאחר שיפור ברמת הדיוק של רמות הסטנדרטים‪ .‬הסברים למונחים בטבלה נמצאים במילון המונחים‬
‫‪.‬‬
‫רמות הסמנים ]‪[femtomol β-actin / atomol‬‬
‫אשדוד‬
‫‪2847±2602‬‬
‫)‪(9‬‬
‫)‪319±62 (2‬‬
‫)‪687±734 (2‬‬
‫כוריוגנין‬
‫ציטוכרום ‪P4501A‬‬
‫מטלותיונין‬
‫סמנים‬
‫חומרים משבשי רבייה‬
‫מזהמים אורגניים ]‪[PAHs, PCBs‬‬
‫מתכות כבדות‬
‫חומרים‬
‫משפיעים‬
‫מכמורת‬
‫‪198±193‬‬
‫)‪(7‬‬
‫דור‬
‫חיפה‬
‫מכמורת‬
‫אשדוד‬
‫חיפה‬
‫דור‬
‫אשדוד‬
‫מכמורת‬
‫חיפה‬
‫דור‬
‫שנת דיגום‬
‫‪BDL‬‬
‫‪BDL‬‬
‫‪2070±1480‬‬
‫)‪(20‬‬
‫‪530±250‬‬
‫)‪(8‬‬
‫‪430±400‬‬
‫)‪(20‬‬
‫‪240±130‬‬
‫)‪(8‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪BDL‬‬
‫‪BDL‬‬
‫‪3840±3860‬‬
‫)‪(8‬‬
‫‪540±360‬‬
‫)‪(8‬‬
‫‪790±0480‬‬
‫)‪(20‬‬
‫‪310±470‬‬
‫)‪(20‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪0.27±0.41‬‬
‫)‪(11‬‬
‫‪0.2±0.4‬‬
‫)‪4 (12‬‬
‫‪551±444‬‬
‫)‪(11‬‬
‫‪51±32‬‬
‫)‪(11‬‬
‫)‪71±56 (11‬‬
‫‪55±51‬‬
‫)‪(11‬‬
‫‪2007‬‬
‫)‪0.8±1.7 (12‬‬
‫‪1.9±2.0‬‬
‫)‪(11‬‬
‫)‪70±70 (12‬‬
‫‪100±100‬‬
‫)‪(12‬‬
‫)‪120±70 (12‬‬
‫‪180±100‬‬
‫)‪(12‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪BDL‬‬
‫‪BDL‬‬
‫)‪64±28 (5‬‬
‫)‪77±27 (8‬‬
‫)‪54±36 (7‬‬
‫)‪70±13 (5‬‬
‫‪2009‬‬
‫)‪91±42 (10‬‬
‫‪349±375‬‬
‫)‪(10‬‬
‫)‪53±21 (13‬‬
‫‪145±21‬‬
‫)‪2 (10‬‬
‫‪1011±647‬‬
‫)‪(10‬‬
‫‪1473±629‬‬
‫)‪(18‬‬
‫)‪1682±21 (2‬‬
‫‪3013±1282‬‬
‫)‪(10‬‬
‫‪1580±1041‬‬
‫‪2942±2536‬‬
‫‪1887±667‬‬
‫)‪(12‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(12‬‬
‫‪726±1320‬‬
‫‪3455±3886‬‬
‫‪1610±752‬‬
‫‪89‬‬
‫‪13188±12892‬‬
‫)‪(13‬‬
‫‪1147±887‬‬
‫)‪(12‬‬
‫)‪4083±2359 (2‬‬
‫)‪5985±3470 (2‬‬
‫‪5786±2466‬‬
‫‪3554±3266‬‬
‫)‪(10‬‬
‫‪2412±1210‬‬
‫)‪(18‬‬
‫‪4051±2252‬‬
‫)‪(10‬‬
‫‪2185±1686‬‬
‫)‪(12‬‬
‫‪7591±4612‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2125±125‬‬
‫)‪1 (12‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪A‬‬
‫איור ‪ :26‬שינויים ברמות המטלותיונין )‪ (A‬וציטוכרום ‪) (B) P450‬ריכוזים מנורמלים( בשנים ואתרים שונים )‪.(2013-2007‬‬
‫‪90‬‬
‫‪B‬‬
‫איור ‪ 26‬המשך‬
‫‪91‬‬
‫‪ .8‬מתכות במשקעים אטמוספיריים‬
‫אבק מרחף )אארוסולים( נבדק ב‪ 2013-‬וב‪ 2014-‬בתל שקמונה‪ ,‬חיפה )‪ 40‬ו‪ 44-‬דוגמאות‪ ,‬בהתאמה(‬
‫ובאופן חלקי )‪ 18‬דוגמאות( במעגן מיכאל )לא מוצגות תוצאות(‪ .‬הדיגום במעגן מיכאל בוצע בשיתוף‬
‫עם איגודי ערים לשמירת איכות הסביבה שרון‪-‬כרמל‪ .‬כל דוגמה מייצגת את התכולה הממוצעת‬
‫של מתכות באבק מרחף במשך כ‪ 3-‬ימים‪ .‬תכולת המתכות הכבדות באבק מרחף באוויר נבדקה‬
‫במטרה להעריך את מקורותיהן ואת השטפים האטמוספיריים שלהן אל הים‪.‬‬
‫בדומה לשנים קודמות‪ ,‬מהשוואת הרכב המתכות באבק שנדגם במסגרת הניטור להרכבן באבק‬
‫מדברי טבעי עולה‪ ,‬שהמקור של ברזל‪ ,‬אלומיניום‪ ,‬מנגן וכרום )במידה רבה( באוויר לאורך החוף‬
‫הישראלי הוא קרקעות ואבק מדברי טבעי‪ .‬המקור העיקרי של העופרת‪ ,‬הקדמיום‪ ,‬הנחושת והאבץ‬
‫הוא אנתרופוגני‪ .‬המקור של חלק מהמתכות האנתרופוגניות באוויר הוא כנראה חלקיקי אבק‬
‫מאירופה‪ ,‬אולם קשה להעריך את התרומה הכמותית של מקור זה יחסית לתרומה האנתרופוגנית‬
‫המקומית‪/‬האזורית‪.‬‬
‫השטפים האטמוספיריים של המתכות )כמויות המתכות השוקעות על פני יחידת שטח של הים‬
‫ביחידת זמן( חושבו ע"י מכפלה של ריכוזי המתכות באבק )הממוצע הגיאומטרי או החציון של‬
‫הריכוזים של כל מתכת( בהערכה של מהירות שקיעת האבק‪ .‬רמת אי הוודאות בהערכת השטפים‬
‫האטמוספיריים של המתכות הוצגה ע"י )‪ Herut et al. (2001‬ונובעת גם מכך שהדיגום מייצג רק‬
‫כשליש מימי השנה‪ .7‬השטפים המחושבים של המתכות )טבלה ‪ (10‬מראים שונות בין תחנות הדיגום‬
‫בשנים ‪) 2014 – 1996‬בשנתיים האחרונות מעגן מיכאל נדגם חלקית(‪ ,‬במיוחד בריכוזי המתכות‬
‫שמקורן באבק מדברי‪ .‬ההבדלים בין השטפים שחושבו לשנים שונות נובעים גם מהשונות הטבעית‬
‫הרב‪-‬שנתית )אירועים של סופות אבק( וגם משינויים בעוצמת הפליטה של מתכות ממקור‬
‫אנתרופוגני‪ .‬במהלך ‪ 16‬השנים האחרונות חלה ירידה של שטפי העופרת לאורך החוף הישראלי )איור‬
‫‪ ,(27‬כפי שמתבטא גם במגמת ההפחתה הרב‪-‬שנתית של ריכוזי העופרת בסדימנטים לאורך החוף‪.‬‬
‫ב‪ 2013-14-‬חלה התייצבות של שטפי עופרת עם ערכים דומים לערכי ‪ .2012‬השטפים של נחושת לא‬
‫מראים מגמה ברורה בשנים ‪) 2014 - 1996‬איור ‪ .(27‬שטפי הקדמיום מראים ירידה בתל שקמונה‪.‬‬
‫השינויים הרב‪-‬שנתיים של השטפים של מתכות אלה דומים בשתי תחנות הדיגום‪ ,‬ולפיכך ייתכן‬
‫שהם מושפעים ממקורות דומים‪ .‬התרומה האטמוספירית לכמויות הכוללות של עופרת ואבץ‬
‫המוחדרות למימי החופין )כל אזור מדף היבשת( משמעותית ביחס לתרומה הידועה של המקורות‬
‫האחרים )הזרמת שפכים לים(‪.‬‬
‫בבדיקה של התפלגות צורוני המתכות בדגימות החלקיקים באוויר )באמצעות עיכול רב‪-‬שלבי של‬
‫הדגימה( נמצא‪ ,‬כי עבור מתכות שמקורן העיקרי הוא אנתרופוגני )כמו עופרת וקדמיום(‪ ,‬הפאזה‬
‫החליפה )‪ ,(exchangble phase‬ולפיכך גם זמינה ביולוגית‪ ,‬כוללת את עיקר המתכת )מעל ‪(50%‬‬
‫בדגימה )‪.(Kocak et al., 2007‬‬
‫‪ 7‬במאמר שפורסם ב‪ 2005-‬מוצגת הערכה כוללת יותר של שטף המתכות הכבדות עבור דרום וצפון אגן הלבנט‬
‫)‪.(Kocak et al., 2005‬‬
‫‪92‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪900‬‬
‫‪700‬‬
‫‪500‬‬
‫‪Pb-TS‬‬
‫)‪particulate Pb flux (ug m-2 yr-1‬‬
‫‪1300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪Pb-MM‬‬
‫‪100‬‬
‫)‪particulate Cu flux (ug m-2 yr-1‬‬
‫‪450‬‬
‫‪10‬‬
‫‪400‬‬
‫‪9‬‬
‫‪350‬‬
‫‪8‬‬
‫‪300‬‬
‫‪7‬‬
‫‪250‬‬
‫‪6‬‬
‫‪200‬‬
‫‪5‬‬
‫‪150‬‬
‫‪4‬‬
‫‪100‬‬
‫‪Cd TS‬‬
‫‪Cd MM‬‬
‫‪Cu TS‬‬
‫‪Cu MM‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪particulate Cd flux (ug m-2 yr-1‬‬
‫‪500‬‬
‫‪11‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫איור ‪ :27‬שטפים יבשים של עופרת‪ ,‬קדמיום‪ ,‬נחושת ואלומיניום בתל שקמונה )‪ (TS‬ובמעגן מיכאל‬
‫)‪ (MM‬בשנים ‪ ;2014 - 1996‬הערכות המבוססות על דיגום של כרבע מימי השנה‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫( ובמעגן‬TS) ‫( בתל שקמונה‬g m-2 yr-1) ‫ ערכים מחושבים של שטפים יבשים של מתכות‬:10 ‫טבלה‬
.2014 - 1996 ‫( בשנים‬MM) ‫מיכאל‬
Station
Year
Cd
Cu
Pb
Zn
Mn
Cr*
Fe
Al
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
1996
1997
1998
1999
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
1996
1997
1998
1999
2000
2001
2002
2004
2005&
2006&
2008&
2009
2010
2012
7.0
198
1157
4044**
11173
1641
601927
458171
6.7
203
1038
1866
6804
1222
389454
477690
7.2
245
948
1487
14333
2357
704705
734461
6.6
152
710
595
8429
1274
341387
369135
6.0
186
652
868
11471
466954
802659
7.9
221
952
674
11678
1410
555016
642650
8.6
267
775
1055
12132
1750
536535
609921
MM
MM
MM
MM
MM
MM
MM
MM
MM
MM
MM
MM
MM
MM
10.4
244
664
1247
15313
1999
843581
920562
6.3
207
470
871
8725
1223
419420
446834
7.3
242
522
1261
8971
1855
473349
305288
6.7
176
457
1103
6587
1370
522146
381464
4.7
277
230
1073
14201
1463
514373
511765
3.1
188
238
974
11701
2271
549286
598004
2.5
129
167
565
5776
1175
298495
373822
3.9
197
190
695
8811
2325
492772
546473
4.6
193
237
799
8868
1543
385934
395985
2.0
131
131
425
5498
1938
262419
252681
2.7
135
151
629
7014
1100
336589
402427
2.4
112
135
415
4949
636
262688
271560
7.1
432
2491
887
13796
1297
496060
455016
7.1
162
1213
2852
10003
3287
395393
-
6.3
173
1077
1032
8114
1490
380366
410553
6.0
140
722
508
5685
1025
257030
286231
6.4
105
395
154
4771
615
189666
302450
5.9
136
563
281
7941
731
322722
342977
8.5
221
667
739
8671
1143
361219
391416
6.7
273
472
883
10335
1810
596062
584918
6.0
266
565
864
14603
2130
766990
682634
5.4
246
455
855
8373
1619
564760
451678
4.4
281
289
1149
11244
1970
597560
599167
5.3
305
299
1130
10601
1788
530737
739835
7.1
322
265
913
11084
1614
608051
704263
4.9
286
254
877
9651
1895
487457
509505
*Probably overestimate due to association with small particles.
**Possible contamination
& Samples collected during Jan-May and Dec 2005; Jan-May 2006; May-Dec 2008
94
‫‪ .9‬נוטריאנטים במשקעים אטמוספיריים‬
‫דוגמאות מי גשם נאספו במהלך חורף ‪ 16) 2013/14‬דוגמאות( באתר תל שקמונה‪ .‬בדוגמאות נבדקו‬
‫ריכוזי הנוטריאנטים וה‪ ,pH-‬במטרה להעריך את השטפים ומקורות הנוטריאנטים במי הגשם‪.‬‬
‫אופן ניתוח הנתונים ורמת אי הוודאות בהערכת השטפים האטמוספיריים של הנוטריאנטים פורטו‬
‫ע"י )‪ .Herut et al. (1999‬השטפים האטמוספיריים חושבו ע"י מכפלה של הריכוז המשוקלל‬
‫)‪ (volume-weighted mean‬או הממוצע הגיאומטרי של הנוטריאנטים המומסים במי הגשם‪,‬‬
‫בכמות המשקעים השנתית‪.‬‬
‫חורף ‪ 2013/14‬מאופיין בכמות משקעים קטנה באופן קיצוני )‪ 256‬מ"מ בתחנת נמל חיפה(‪ ,‬הכמות‬
‫הקטנה ביותר מאז תחילת הדיגום )איור ‪ .(28‬בחורף ‪ 2013/14‬כ‪ 56%-‬מהגשמים )‪ 9‬מתוך ‪ 16‬דגימות(‬
‫השתייכו לקבוצת הגשמים החמוצים )‪.(pH<5.6‬‬
‫נמצא מתאם חיובי לינארי של ריכוזי הניטראט והאמוניום במי הגשם )‪ ,(r=0.77‬כמו גם ניטראט‬
‫ופוספט )‪ ,(r=0.86‬אם מזניחים ‪ 2‬מדידות חריגות של ניטראט‪ .‬המקור העיקרי של ניטראט קשור‪,‬‬
‫ככל הנראה‪ ,‬לשריפת דלקים ויצירת תחמוצות חנקן‪ .‬מקור האמוניום במי הגשם עדיין לא ברור‪,‬‬
‫וככל הנראה קשור בחומרי דשן והפרשות בעלי חיים‪ ,‬ובד"כ קשור למקורות מקומיים בגלל סילוק‬
‫מהיר יחסית מהאוויר‪ .‬יחד עם זאת קיימת גם אפשרות לריאקציה בין חומצה חנקתית לאמוניה‬
‫היוצרת אאירוסולים של ‪.NH4NO3‬‬
‫בחורף ‪ 2013/14‬חושבו ערכים של שטפי זרחן וחנקן מומסים במי הגשם בתל שקמונה‪ ,‬קטנים‬
‫מהערכים שהתקבלו בחורף הקודם )איור ‪ (28‬בגלל כמות משקעים נמוכה‪ .‬מאז חורף ‪ 1997/8‬נמצא‬
‫מתאם חיובי בין כמות המשקעים לשטפי החנקן והזרחן )איור ‪ .(28‬שטף החנקן היה במגמת עלייה‬
‫בין החורפים ‪ 1992/3‬ל‪ ,1996/7-‬ובשנים שלאחר מכן התחילה מגמת התייצבות עם שינויים חדים‪,‬‬
‫למעט בארבע השנים ‪ ,2008/9-2005/6‬בהן השטפים די קבועים ולאחריהן עלייה החל מחורף‬
‫‪ 2009/10‬וירידה בחורף ‪ 2013/14‬בגלל מיעוט המשקעים )איור ‪ .(28‬לעומת זאת‪ ,‬שטף הזרחן הראה‬
‫שינויים רב‪-‬שנתיים חדים ללא מגמה ברורה‪ ,‬התייצבות בשנים האחרונות )איור ‪ .(28‬כללית‪ ,‬שטפי‬
‫החנקן והזרחן לאורך החוף הישראלי גדולים מהשטפים שחושבו עבור אזורים נקיים יחסית ברחבי‬
‫העולם וקטנים מהשטפים שחושבו עבור אזורים באירופה‪ ,‬כמו הים הבלטי והים הצפוני‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫‪0.70‬‬
‫‪900‬‬
‫‪Series2‬‬
‫‪800‬‬
‫‪IP flux‬‬
‫‪700‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪400‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪300‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪dissolved IP flux‬‬
‫)‪annual precipitation (mm‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪dissolved IN flux‬‬
‫‪40‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫איור ‪ :28‬שטפים של זרחן אי אורגני )‪ (IP‬וחנקן אי אורגני )‪ (IN‬מומסים במי גשם ) ‪mmol‬‬
‫‪ (m-2 yr-1‬בתל שקמונה בשנים ‪ .2012 – 1992‬מוצג הקשר בין השטפים לכמות המשקעים‬
‫השנתית בנמל חיפה )השירות המטאורולוגי‪ ,‬תחנת נמל חיפה(‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫‪.10‬‬
‫נוטריאנטים בנחלי החוף‬
‫ריכוזי הנוטריאנטים ופרמטרים נוספים של איכות המים נבדקים בנחלי החוף מאז ‪ ,1990‬במטרה‬
‫להעריך את ההשפעות האפשריות של זיהום הנחלים על איכות מימי החופין‪ .‬כל נחל נדגם‬
‫בשתיים או בשלוש תחנות בסמוך למוצאו לים‪ :‬תחנה אחת במוצא הנחל לים באזור משברי הגלים‪,‬‬
‫השנייה במעלה הנחל כ‪ 50-‬מ' ממוצאו לים‪ ,‬והשלישית בהמשך המעלה מתחת לגשרים של‬
‫הכבישים הראשיים )נספח ‪ .(1‬עד ‪ 1997‬מי הנחלים נדגמו פעם בשנה בחודש מרץ‪ .‬החל מ‪1998-‬‬
‫בוצעו שני דיגומים במהלך החודשים מרץ וספטמבר‪/‬אוקטובר‪ .‬ב‪ 2013-14-‬נדגמו מוצאי הנחלים‬
‫בכ‪ 26-‬תחנות בחודשים מרץ וספטמבר‪ .‬סיכום הממצאים להלן מתייחס הן למצב הנחלים ב‪-‬‬
‫‪ 2013-14‬והן לכל התוצאות של הניטור הרב‪-‬שנתי מאז ‪.1990‬‬
‫ריכוזי הנוטריאנטים שנמדדו במי הנחלים כוללים את הנוטריאנטים האי‪-‬אורגניים המומסים‬
‫במים ואינם כוללים את הנוטריאנטים האורגניים המומסים ואלו הספוחים לחלקיקים‪ .‬עפ"י דו"ח‬
‫ניטור מים ונחלים בשנת ‪) 2011‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אגף מים ונחלים(‪ ,‬במים שנדגמו באביב‬
‫ובסתיו בחלק מנחלי החוף‪ ,‬הריכוזים הכוללים של חנקן מומס היו גדולים משמעותית מהריכוזים‬
‫של הצורונים האי‪-‬אורגניים‪ .‬בשנת ‪ 2012‬נעשתה במסגרת ניטור זה בדיקה של חנקן אורגני מומס‪.‬‬
‫בבדיקה זו נמצא שהמקטע האורגני המומס של חנקן במקרים מסוימים משמעותי ביחס למקטע‬
‫האי‪-‬אורגני בנחלים בהם ריכוזי החנקן קטנים יחסית )>‪ 100‬מיקרומולר(‪ .‬לכן סביר להניח‪,‬‬
‫שהריכוזים הכוללים של הנוטריאנטים בנחלים מסוימים גדולים מאלה שנמדדו‪ ,‬ובהתאם‬
‫ההערכות בדו"ח זה של כמויות הנוטריאנטים המוזרמות מהנחלים אל מימי החופין הן הערכות‬
‫בחסר‪.‬‬
‫ערכי המליחות‪ ,‬ה‪ pH-‬וריכוזי החמצן המומס והכלורופיל בשפכי הנחלים )מי שטח( שנמדדו בשנים‬
‫‪ 2013-2014‬מוצגים בטבלה ‪ .11‬במרבית הנחלים מליחות המים עולה ככל שמתקרבים לים‪ ,‬כתוצאה‬
‫מחדירה של מי‪-‬ים במעלה הנחל‪ .‬המליחות בנחלים בדיגום מרץ הייתה בד"כ קטנה יותר מהמליחות‬
‫שנמדדה בספטמבר )בתחנות מעלה הנחל‪ ,‬איור ‪ .(29‬ערכי ה‪ pH-‬שנמדדו אינם חריגים )בין ‪ 7.02‬ל‪-‬‬
‫‪ .(8.9‬ריכוזי החמצן בנחלים השתנו בתחום רחב‪ ,‬מערכי על‪-‬רוויה )עד כ‪ 228%-‬בנחל קישון‬
‫בספטמבר ‪ (2013‬ועד לכמעט חוסר חמצן )במי עומק(‪ .‬העל‪-‬רוויה קשורה בד"כ לפעילות‬
‫פוטוסינתטית מוגברת של אצות )איור ‪ ,(29‬ואילו המחסור בחמצן קשור בעומס יתר של חומרים‬
‫אורגניים שמתבטא בד"כ בערכי ‪) BOD‬איור ‪ .(29‬בנחלים רבים‪ ,‬למרות ריכוזי כלורופיל גדולים‪,‬‬
‫נמדדו ערכי חמצן נמוכים יחסית‪ .‬בחלק מהנחלים נמדדה ירידה חדה בריכוזי החמצן ועלייה‬
‫במליחות בשכבת המים העמוקה )איור ‪.(30‬‬
‫מבחינת ריכוזי החמצן במי פני השטח ביחס לקריטריונים של ‪ NOAA‬לאיכות מים בסמוך לשפכי‬
‫נהרות )נספח ‪ ,(3‬במרץ ‪ 2013‬הנחלים קישון )תחנה ‪ ,(C‬ירקון )תחנה ‪ (B‬ושורק )תחנה ‪ C‬ריכוז חמצן‬
‫של ‪ (2.22mg/l‬נמצאו במצב של עקה ביולוגית‪ .‬בספטמבר ‪ 2013‬נחל תנינים נמצא במצב של עקה‬
‫ביולוגית בשתי תחנות דיגום‪ .‬במרץ ‪ 2014‬בנחל חדרה נמצאה עקה ביולוגית קשה בשתי התחנות‬
‫במעלה הנחל ובספטמבר ‪ 2014‬נמצאה עקה ביולוגית חמורה בשתי תחנות הדיגום בנחל בצת )טבלה‬
‫‪97‬‬
‫‪ .(11‬מבחינת ריכוזי החמצן בשכבת המים העמוקה בשנת ‪ 2013‬בנחל אלכסנדר נמדדה עקה‬
‫ביולוגית בעומק מים מתחת ל ‪ 2‬מטרים בשני הדיגומים‪ ,‬בנחל ירקון נמדדה עקה ביולוגית בחודש‬
‫מרץ בעומק מים של מטר ומטה )איור ‪ .(30‬בשנת ‪ 2014‬נמדדה עקה ביולוגית בנחל הקישון בדיגום‬
‫ספטמבר בעומק מים מתחת ל ‪ 2‬מטרים‪ .‬ערכי ה‪ BOD-‬בנחלים בשנים ‪ 2013-2014‬היו נמוכים מ‪-‬‬
‫‪ ,10 mg/L‬למעט מקרה בודד בנחל הקישון )טבלה ‪.(11‬‬
‫מבחינת ריכוזי הכלורופיל במי שטח‪ ,‬האזורים של מעלה הנחלים אלכסנדר‪ ,‬ולכיש במרץ ‪ 2013‬ו‬
‫‪ ,2014‬בצת‪ ,‬קישון ולכיש בספטמבר ‪ ,2013‬דליה במרץ ‪ 2014‬והנחלים נעמן‪ ,‬קישון ואלכסנדר‬
‫בספטמבר ‪ 2014‬היו במצב היפר‪-‬איאוטרופי )‪ ,(>60 ug/L‬על סמך הקריטריונים של ‪) NOAA‬טבלה‬
‫‪.(11‬‬
‫ריכוזי הנוטריאנטים )ניטראט‪ ,‬פוספאט ואמוניום( בתחנות הדיגום מוצגים באיור ‪ .31‬ההבדלים‬
‫בריכוזי הנוטריאנטים בין הנחלים הם בטווח של סדר גודל ויותר‪ .‬באופן כללי‪ ,‬ריכוזי הנוטריאנטים‬
‫בנחלים גדולים מאוד בהשוואה לריכוזים המירביים שנמדדו במימי החופין‪ .‬במרבית הנחלים‪,‬‬
‫הריכוזים הגדולים של פוספאט ואמוניה קשורים בעיקר בהזרמת שפכים ביתיים וקולחים‪ .‬מקורם‬
‫של ריכוזי ניטראט גדולים הוא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מי נגר חקלאיים המועשרים בחומרי דשן וגלישות‬
‫מבריכות לחמצון שפכים‪ .‬פירוט מקורות הזיהום במעלה חלק מהנחלים )נעמן‪ ,‬קישון‪ ,‬תנינים‪,‬‬
‫אלכסנדר‪ ,‬אילון ‪ -‬ירקון‪ ,‬שורק‪ ,‬לכיש( מוצג בדו"ח ניטור מים ונחלים לשנת ‪ 2011‬של המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪/‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬הכולל דיווחים מרשות נחל הקישון ומרשות נחל הירקון‪ .‬הסיליקה‬
‫בנחלים נובעת משני מקורות עיקריים‪ ,‬בליה של סלעים והזרמות של שפכים המכילים דטרגנטים‬
‫)סיליקון משמש כמרכיב ראשי בדטרגנטים(‪.‬‬
‫גם בשנים ‪ ,2013-2014‬בדומה לשנים קודמות )‪ ,(Herut et al., 2000‬נמצאו הבדלים בין ריכוזי‬
‫הנוטריאנטים במי הנחלים במרץ ובספטמבר‪ .‬הסיבה העיקרית להבדלים אלה היא שינויים של‬
‫הזרימה הטבעית‪ ,‬ובהתאם תרומות מאגן הניקוז ושינויים בהזרמות של שפכים‪ .‬בהשוואה למצב‬
‫בשפכי נחלים במקומות אחרים בעולם )טבלה ‪ ,(Kennish, 1997 ,1.1‬ריכוזי הנוטריאנטים במרבית‬
‫נחלי החוף של ישראל גדולים בשיעור ניכר‪ ,‬במיוחד כתוצאה מהשילוב של זרימה טבעית מועטה‬
‫והזרמות של שפכים‪ .‬ביחס לקריטריונים של ‪ NOAA‬לאיכות מים בסמוך לשפכי נהרות )נספח ‪,(3‬‬
‫מרבית הנחלים מצויים בקטגוריה של רמת זיהום גבוהה‪.‬‬
‫ניתן לדרג את הנחלים לפי רמת הזיהום בנוטריאנטים בשנים ‪ 2013-2014‬כלהלן )נתוני חודש מרץ‪,‬‬
‫התחנות במעלה הנחלים כ‪ 50-‬מ' ויותר מהמוצאים לים; בסוגריים מוצג מדגם של הריכוזים‬
‫שנמדדו במיקרומול‪/‬ליטר(‪:‬‬
‫פוספט‪:‬‬
‫בשנת ‪2013‬‬
‫‪98‬‬
‫שורק)‪<(87‬פולג)‪<<(80‬חדרה)‪<(60‬קישון)‪<(39‬אבטח)‪<(22‬אלכסנדר)‪<(12‬ירקון)‪<(9‬נעמן)‪<(5‬תנינים‬
‫)‪<(3.5‬לכיש)‪<(2.5‬בצת)‪.(1.9‬‬
‫בשנת ‪2014‬‬
‫לכיש)‪<(108‬פולג)‪<<(77‬שורק)‪<(55‬ירקון)‪<(26‬חדרה)‪<(22‬קישון)‪<(13‬אלכסנדר)‪<(2.6‬נעמן)‪<(2.5‬‬
‫תנינים)‪<(1.1‬בצת)‪<(0.7‬דליה)‪.(0.2‬‬
‫אמוניום‬
‫בשנת ‪2013‬‬
‫שורק)‪<(2172‬אלכסנדר)‪<(924‬קישון)‪<(316‬נעמן)‪<(261‬חדרה)‪<(186‬פולג)‪<(165‬ירקון)‪<(130‬תנינים‬
‫)‪<(89‬אבטח)‪<(82‬בצת)‪<(49‬לכיש)‪(2‬‬
‫בשנת ‪2014‬‬
‫לכיש)‪<(699‬שורק)‪<(610‬חדרה)‪<(492‬ירקון)‪<(437‬פולג)‪<(434‬אבטח)‪<(144‬קישון)‪<(124‬נעמן)‪<(65‬‬
‫תנינים)‪<(44‬בצת)‪<(19‬אלכסנדר)‪<(3.23‬דליה)‪(2.17‬‬
‫ניטריט‪+‬ניטראט‬
‫בשנת ‪2013‬‬
‫קישון)‪<(1139‬חדרה)‪<(853‬אלכסנדר)‪<(537‬שורק)‪<(515‬קישון)‪<(473‬נעמן)‪<(246‬פולג)‪<(239‬תנינים)‬
‫‪<(239‬ירקון)‪<(193‬אבטח)‪<(109‬בצת)‪(5.4‬‬
‫בשנת ‪2014‬‬
‫שורק)‪<(1163‬קישון)‪<(544‬לכיש)‪<(312‬אלכסנדר)‪<(269‬תנינים)‪<(262‬ירקון)‪<(261‬פולג)‪<(202‬נעמן)‪1‬‬
‫‪<(99‬אבטח)‪<(184‬חדרה)‪<(44‬דליה)‪<(6.3‬בצת)‪(1.7‬‬
‫חומצה סיצילית‬
‫בשנת ‪2013‬‬
‫תנינים)‪<(288‬חדרה)‪<(261‬קישון)‪<(220‬נעמן)‪<(187‬שורק)‪<(128‬אלכסנדר)‪<(124‬פולג)‪<(113‬אבטח)‪1‬‬
‫‪<(01‬ירקון)‪<(67‬בצת)‪<(47‬לכיש)‪(4.7‬‬
‫בשנת ‪2014‬‬
‫תנינים)‪<(296‬שורק)‪<(279‬פולג)‪<(270‬לכיש)‪<(204‬חדרה)‪<(195‬קישון)‪<(185‬ירקון)‪<(174‬נעמן)‪<(148‬‬
‫אבטח)‪(145‬אלכסנדר)‪<(91‬בצת)‪<(76‬דליה)‪(7‬‬
‫למרות הבדלים גדולים בריכוזי הנוטריאנטים שנמדדו בכל נחל בשנים שונות‪ ,‬ההבדלים בין הנחלים‬
‫השונים מצביעים על מגמה קבועה‪ ,‬רב‪-‬שנתית של נחלים מזוהמים במיוחד‪.‬‬
‫בגלל ההשפעה של גורמים רבים על ריכוזי הנוטריאנטים בנחלים כאמור לעיל‪ ,‬המתכונת הנוכחית‬
‫של הניטור לא מאפשרת קביעה ודאית של מגמות רב‪-‬שנתיות בריכוזי הנוטריאנטים בנחלים‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬כמוצג באיורים ‪ 31‬ו‪ ,32-‬הממצאים מצביעים בבירור על הפחתה משמעותית של ריכוזי‬
‫הנוטריאנטים ברוב הנחלים המזוהמים )שורק‪ ,‬פולג‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬קישון ונעמן( לעומת העשור‬
‫הקודם‪ .‬הפחתת הריכוזים קשורה למגמת ההפחתה בעומס הנוטריאנטים‪ ,‬מוצגת בדו"ח של‬
‫‪99‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה על עומסי מזהמים בנחלים בשנים ‪ 2001 ,2000 ,1994‬ועד ‪) 2006‬התפרסם‬
‫ביוני ‪ ,(2008‬בדו"ח עומסי מזהמים בנחלים ‪) 2013‬התפרסם באוקטובר ‪ (2014‬ובדו"חות הניטור‬
‫השנתיים של רשות נחל הקישון‪.‬‬
‫מאז ‪ 2001-2‬ברוב הנחלים אין מגמה של הקטנת ריכוזי הנוטריאנטים )למעט פוספט בנחלים‬
‫אלכסנדר ושורק(‪ ,‬ובנחלים מסוימים אף קיימת הגדלה של הריכוזים )איור ‪ .(32‬בנחלים ירקון‬
‫ותנינים מסתמנת עליה בריכוז הניטראט בשנים ‪ 2001‬עד ‪ .2014‬בחלק מהנחלים קיימת תנודתיות‬
‫עונתית בריכוזי הנוטריאנטים כמוזכר לעיל‪ .‬הנחלים קישון‪ ,‬אלכסנדר ופולג מראים עלייה‬
‫משמעותית של ריכוזי החנקן )בד"כ ניטראט( והפוספט בדיגום מרץ‪ ,‬בהשוואה לספטמבר‪ .‬העליה‬
‫נובעת ככל הנראה מתרומת דשנים שנשטפים מאגן הניקוז על ידי גשמי החורף‪.‬‬
‫כמויות הנוטריאנטים האי‪-‬אורגניים המומסים‪ ,‬המוזרמות מדי שנה הידרולוגית )אוקטובר עד‬
‫ספטמבר( מהנחלים אל מימי החופין )עומס הנוטריאנטים(‪ ,‬חושבו ע"י הכפלת ריכוזי הנוטריאנטים‬
‫בתחנות שנדגמו במעלה הנחלים בנתוני הספיקה השנתית של הנחלים שהתקבלו מהשירות‬
‫ההידרולוגי‪ .‬הערכת עומס הנוטריאנטים באופן זה התבססה על ההנחה שריכוזי הנוטריאנטים‬
‫בנחל קבועים במהלך השנה‪ ,‬ולפיכך העומס משתנה בהתאם לשינויי הספיקה של הנחל‪ .‬החישוב‬
‫נעשה על‪-‬פי הריכוזים שנמדדו בחודש מרץ‪ .‬היות שבדיגום ‪ 2013-2014‬המליחויות בתחנות במעלה‬
‫הנחלים היו בד"כ קטנות יחסית‪ ,‬בחישוב לא נלקחה בחשבון החדירה של מי‪-‬ים בעת הדיגום‪.‬‬
‫חישובי עומס הנוטריאנטים השנתי מהנחלים מוצגים בטבלה ‪ .12‬הטבלה אינה כוללת את נחל פולג‪,‬‬
‫מאחר שאין עבורו נתוני ספיקה‪ .‬בשיטת חישוב העומס יש אי ודאות רבה עקב הנחות היסוד‪.‬‬
‫המטרה העיקרית של הטבלה היא לספק הערכה ראשונית של תרומת הנוטריאנטים מנחלי החוף‬
‫ע"מ לנסות לקשר בין ממצאי הניטור במימי החופין למקורות הזיהום‪ .‬מהנתונים שבטבלה ברור‬
‫שעבור נחל מסוים השגיאה עלולה להיות של סדר גודל או יותר‪.‬‬
‫מבין נחלי החוף‪ ,‬התורמים העיקריים של נוטריאנטים למימי החופין בשנת ‪ 2013‬הם‪:‬‬
‫פוספאט‪ :‬חדרה < שורק < קישון < ירקון < חדרה < אלכסנדר < לכיש ‪ ‬תנינים ‪ ‬נעמן‬
‫חנקן אי‪-‬אורגני‪ :‬קישון < שורק < חדרה < אלכסנדר < ירקון < נעמן < תנינים < לכיש‬
‫בשנת ‪ 2014‬התורמים העיקריים של נוטריאנטים למימי החופין הם הנחלים‪:‬‬
‫פוספאט‪ :‬לכיש < ירקון< שורק < קישון < חדרה ‪ ‬אלכסנדר ‪ ‬תנינים ‪ ‬נעמן‬
‫חנקן אי‪-‬אורגני‪ :‬ירקון < לכיש < שורק < קישון < תנינים< אלכסנדר < נעמן < חדרה‬
‫בנחלים קישון ותנינים החנקן מוסע בעיקר כניטראט בשנים ‪ ,2013-2014‬בייתר הנחלים תצורת‬
‫החנקן העיקרית אינה אחידה לאורך השנים ‪) 2013-2014‬טבלה ‪.(12‬‬
‫טבלה ‪ 12‬כוללת גם את הערכת עומסי ההזרמה של חנקן וזרחן כללי אל הנחלים בשנת ‪ ,2013‬בעיקר‬
‫ממתקני הטיפול בשפכים )דו"ח עומסים של המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אגף מים ונחלים‪ ,‬אוקטובר‬
‫‪ .(2014‬הנתונים מראים שהעומס הגדול ביותר של זרחן כללי מוזרם אל הנחלים שורק )בעיקר‬
‫ממט"ש ירושלים( ולאחריו קישון < ירקון < אלכסנדר < תנינים‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫הזרמות החנקן הכללי מדורגות כלהלן‪:‬‬
‫שורק< קישון < ירקון < אלכסנדר < תנינים<חדרה < נעמן < לכיש‪.‬‬
‫ברור שצפויים הבדלים בין ההערכות של דו"ח זה לבין האומדן המבוסס על ההזרמות לנחלים‪ ,‬הן‬
‫מאחר שהאחרון מתייחס לריכוזים הכוללים של חנקן וזרחן )תרכובות אורגניות ואי‪-‬אורגניות(‪ ,‬הן‬
‫כתוצאה מתהליכי שיקוע‪ ,‬צריכה ופירוק )דניטריפיקציה( של הנוטריאנטים בנחלים עצמם‪ ,‬והן‬
‫מאחר שההזרמות לנחלים מתייחסות לשנת ‪) 2011‬שנה קלנדרית ולא הידרולוגית(‪.‬‬
‫על אף אי הוודאות הרבה בחישובי עומס הנוטריאנטים‪ ,‬התרומה הכוללת של נחלי החוף לזיהום‬
‫מימי החופים בנוטריאנטים מהווה כנראה מרכיב משמעותי ביותר של עומס הזיהום הכולל‬
‫ממקורות יבשתיים )ראה להלן הערכת עומס הנוטריאנטים ממקורות יבשתיים(‪ .‬לכן‪ ,‬כפי שכבר‬
‫הומלץ בשנים קודמות‪ ,‬לצורך גיבוש מתודולוגיה אמינה יותר להערכת הכמויות הכוללות של‬
‫נוטריאנטים המוזרמות מהנחלים אל הים‪ ,‬יש לבצע מחקר אינטנסיבי במשך שנתיים על השינויים‬
‫העונתיים בריכוזי הנוטריאנטים בשפכי כמה מנחלי החוף )המזוהמים ביותר( ותלותם בעוצמת‬
‫מקורות הזיהום‪ ,‬הספיקה ועוד‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫איור ‪ :29‬הקשר של ערכי מליחות‪ ,‬אחוז הרוויה בחמצן וצריכת חמצן ביולוגית )‪(BOD‬‬
‫בין דיגום ספטמבר לדיגום מרץ בשפכי הנחלים בשנים ‪.2013-2014‬‬
‫‪102‬‬
‫איור ‪ 29‬המשך‬
‫‪ ‬‬
‫‪103‬‬
‫מרץ ‪2013‬‬
‫ספטמבר‬
‫איור ‪ :30‬פרופילי עומק של חמצן ומליחות בשפכי הנחלים קישון‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬ירקון ולכיש במרץ וספטמבר‬
‫‪.2013-2014‬‬
‫‪104‬‬
‫מרץ ‪2014‬‬
‫ספטמבר ‪2014‬‬
‫איור ‪ 30‬המשך‬
‫‪105‬‬
‫איור ‪ :31‬ריכוזי פוספט )‪ ,(A‬ניטראט )‪ (B‬ואמוניום )‪ (C‬במים בשפכי נחלי החוף הים התיכון‬
‫בשנים ‪) 2014 – 1990‬מרץ וספטמבר(‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫איור ‪ :31‬המשך‬
‫‪107‬‬
‫איור ‪ :31‬המשך‬
‫‪108‬‬
‫איור ‪ :31‬המשך‬
‫איור ‪ :32‬ריכוזי פוספט )‪ (A‬ניטראט )‪ (B‬ואמוניום )‪ (C‬בשפכי נחלי חוף הים התיכון‪ ,‬בשנים ‪2014 – 1990‬‬
‫)מרץ וספטמבר(‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫איור ‪ :32‬המשך‬
‫‪110‬‬
‫איור ‪ :32‬המשך‬
‫איור ‪ :32‬המשך‬
‫‪111‬‬
2013 ‫ מאפיינים כלליים של המים בשפכי נחלי החוף בשנת‬:11 ‫טבלה‬
March 2013
Station
River
R1b
R1c
R4a
R4b
R5a
R5c
R6a
R6b
R6c
R7a
R7b
R7c
R8a
R8b
R8c
R9a
R9b
R10b
R10c
R11a
R11b
R11c
R12a
R12b
R12c
R13a
R13b
‫בצת‬
‫נע מן‬
‫קישון‬
‫תנינים‬
‫חדרה‬
‫אל כסנדר‬
‫פולג‬
‫ירקון‬
‫שורק‬
‫ל כיש‬
‫אבטח‬
Temp
C
17.96
17.91
20.19
20.42
20.71
19.16
21.41
21.43
22.17
21.93
24.44
20.36
16.92
16.76
17.99
19.77
18.23
25.33
24.72
21.55
20.05
18.52
19.49
18.35
18.91
Salinity
ppt
4.43
4.50
14.04
2.76
19.73
25.78
3.31
3.11
3.20
35.67
30.19
0.98
29.06
7.00
6.81
33.21
1.64
31.12
25.77
15.75
5.98
1.00
33.57
17.67
18.67
11.64
11.43
DO Conc DO %
mg/L
%
7.84
85.0
5.44
58.9
7.76
93.0
7.75
87.4
5.23
65.4
4.54
57.3
8.11
93.5
7.39
85.1
10.64
124.4
6.41
90.0
5.76
82.0
8.63
96.1
6.09
74.9
7.60
81.6
9.95
109.4
4.94
65.8
7.08
75.9
4.19
60.8
5.66
78.9
5.10
63.3
5.72
65.2
2.22
23.8
4.61
61.2
6.42
75.9
5.30
63.7
6.58
65.1
pH
September 2013
8.15
7.57
7.79
7.76
7.67
7.51
7.60
7.53
7.53
8.11
7.97
7.76
8.14
8.31
8.17
8.07
7.91
8.44
8.32
8.19
8.11
7.63
8.27
8.60
8.65
Turbidity+
NTU
10.6
10.9
10.6
11.1
11.1
10.7
11.2
11.1
10.8
11.2
11.5
10.7
10.9
10.9
53.7
11.1
10.9
10.9
11.4
11.2
10.6
11.0
11.1
11.0
11.0
8.04
10.6
SPM
mg/L
6.98
34.30
BOD
mg/L
0.34
2.71
26.17
27.40
Chl
µg/L
3.66
13.50
24.90
23.80
5.49
6.46
8.50
6.90
1.76
3.16
7.40
58.00
14.20
68.00
70.50
2.12
3.18
29.00
41.00
30.00
16.60
20.53
24.50
91.50
92.00
6.23
7.40
62.51
12.00
16.77
17.62
18.65
12.33
19.06
21.37
25.98
13.38
11.98
15.63
17.55
73.00
112
1.78
3.22
2.48
3.82
1.38
-0.36
7.12
0.98
5.71
2.61
Temp
C
28.03
26.42
28.21
27.68
30.52
30.97
26.73
26.53
26.27
32.84
33.20
27.60
26.50
26.57
27.32
Salinity DO Conc DO %
ppt
mg/L
%
39.19
5.17
82.3
39.27
5.81
90.0
3.00
7.12
92.8
2.81
7.67
99.0
26.84
11.04
170.6
21.86
15.05
228.0
4.02
3.64
46.5
3.53
4.24
53.8
3.34
10.77
135.9
39.65
5.18
89.0
39.17
4.65
80.2
1.18
5.93
75.7
13.57
7.89
106.0
7.65
8.09
105.2
6.65
7.74
101.3
pH
7.89
7.66
7.79
7.73
8.28
8.46
7.33
7.37
7.44
8.03
8.02
8.02
8.38
8.45
8.23
Turbidity+
NTU
6.8
21.3
33.3
37.9
11.3
14.0
13.6
11.4
4.8
6.1
10.9
18.6
9.0
10.2
11.1
SPM
mg/L
6.65
35.30
38.73
14.27
65.73
14.29
5.18
9.04
19.80
8.50
10.55
4.73
29.70
33.45
37.84
10.15
6.00
7.20
6.44
7.46
6.10
7.99
10.05
94.9
97.9
123.6
98.6
109.3
135.0
7.97
8.25
8.27
8.10
8.50
8.83
17.2
7.2
5.7
12.2
19.5
19.3
13.56
8.65
3.72
0.61
28.28
28.58
32.61
29.56
28.65
29.00
0.15
26.56
27.59
8.89
8.38
10.22
6.96
133.8
92.5
8.50
8.41
0.00
25.97
22.83
7.18
100.6
7.89
Chl
µg/L
7.90
273.50
33.50
39.50
79.00
163.50
2.05
14.40
1.23
5.70
4.30
36.50
34.50
42.50
39.50
BOD
mg/L
0.61
5.56
2.99
6.93
14.17
3.12
0.63
-1.02
5.13
2.25
3.23
1.80
1.89
2.85
8.92
5.69
16.80
12.40
13.40
1.37
2.40
46.00
25.0
25.3
15.80
28.31
87.50
118.00
7.47
5.80
3.7
3.60
15.20
4.68
2.59
8.35
2014 ‫ המשך מאפיינים כלליים של המים בשפכי נחלי החוף בשנת‬:11 ‫טבלה‬
March 2014
Station
River
R1b
R1c
R4a
R4b
R5a
R5c
R5.5a
R5.5b
R6a
R6b
R6c
R7a
R7b
R7c
R8a
R8b
R8c
R9a
R9b
R10b
R10c
R11a
R11b
R11c
R12a
R12b
R12c
R13a
R13b
‫בצת‬
‫נע מן‬
‫קישון‬
‫תנינים‬
‫חדרה‬
‫אל כסנדר‬
‫פולג‬
‫ירקון‬
‫שורק‬
‫ל כיש‬
‫אבטח‬
Temp
C
17.71
18.85
19.07
18.77
21.42
20.80
18.55
18.80
21.74
21.52
23.28
21.35
23.90
21.05
18.26
19.08
18.86
22.31
22.79
23.68
23.40
21.15
21.20
20.30
19.78
20.78
21.39
18.60
18.32
Salinity DO Conc DO %
ppt
mg/L
%
13.25
13.28
151.0
16.14
8.96
106.0
38.88
7.12
96.8
6.69
8.78
98.1
30.28
9.08
122.6
28.94
7.48
99.1
32.76
7.63
99.1
21.25
11.03
134.3
4.68
7.37
86.1
4.02
7.76
90.1
3.44
10.57
126.3
38.76
6.52
92.3
36.74
7.04
103.0
11.14
3.33
39.9
25.21
11.76
145.2
24.86
13.63
170.6
25.00
15.08
188.1
9.66
8.48
103.2
1.52
7.74
90.6
21.88
6.98
93.5
13.46
7.29
92.5
6.89
7.77
91.0
6.87
7.75
90.8
0.93
7.90
87.9
37.54
7.19
98.3
1.25
10.69
120.2
0.79
7.37
83.7
11.83
7.66
87.9
2.82
6.85
74.0
pH
8.74
7.02
8.11
8.00
7.99
7.86
8.27
8.74
7.56
7.55
7.56
8.07
8.08
7.63
8.51
8.63
8.62
8.01
8.12
7.83
7.89
8.05
8.01
8.17
7.96
8.63
8.19
7.73
7.74
September 2014
Turbidity+
NTU
14.7
SPM
mg/L
30.59
6.40
37.93
11.29
17.55
59.03
22.31
8.53
16.97
15.87
9.4
17.46
22.12
6.6
87.08
13.46
10.47
13.89
19.35
69.48
60.85
6.18
Chl
µg/L
40.80
8.70
3.66
79.90
6.13
20.70
44.20
83.50
4.50
6.40
0.79
0.95
3.01
7.10
45.00
58.50
86.00
24.00
25.20
3.00
2.90
1.12
1.20
30.90
4.00
172.00
87.00
12.80
8.20
113
BOD
mg/L
7.96
5.69
9.55
12.50
Temp
C
26.12
22.34
27.16
26.57
28.27
29.27
31.12
29.55
29.10
27.30
25.54
32.49
33.93
27.16
26.01
26.75
27.12
5.54
1.26
1.92
25.06
32.41
33.66
14.41
23.78
33.60
7.39
10.52
9.57
97.1
164.8
161.3
8.11
8.60
8.31
6.4
8.3
3.6
11.00
16.53
12.53
23.20
57.10
29.00
4.51
3.77
1.60
0.70
6.24
28.90
28.20
15.76
14.45
8.73
8.84
123.6
122.8
8.59
8.57
14.5
12.8
19.28
13.11
13.90
32.60
4.00
6.02
9.49
5.82
27.59
27.47
12.90
12.51
7.31
5.13
99.7
69.7
8.46
8.35
10.1
10.1
15.59
13.68
13.00
14.70
5.53
3.93
4.61
25.26
7.17
6.46
81.9
8.52
6.9
19.15
18.60
4.23
5.65
3.45
4.12
8.99
2.54
1.17
0.51
1.57
Salinity DO Conc DO %
ppt
mg/L
%
27.94
2.79
40.3
72.07
2.08
36.4
10.12
7.59
101.0
8.96
7.53
98.7
29.27
7.45
112.5
29.76
8.80
135.5
29.05
7.71
121.7
23.98
7.52
112.7
38.89
6.34
102.4
7.20
6.62
86.9
3.38
9.41
117.2
38.55
6.08
103.3
37.56
6.39
110.5
12.35
7.88
106.2
9.37
10.05
130.7
9.15
9.90
130.1
8.94
9.82
129.8
pH
8.19
7.68
8.39
8.33
8.01
7.93
8.44
8.35
8.23
7.90
7.95
8.25
8.26
8.27
8.76
8.81
8.78
Turbidity+
NTU
17.2
17.1
14.5
14.9
6.7
7.6
4.7
7.9
0.1
3.2
15.5
5.7
3.4
4.0
17.7
15.9
16.1
SPM
mg/L
30.32
30.69
BOD
mg/L
2.65
1.43
24.60
22.27
Chl
µg/L
56.00
22.30
75.00
72.80
41.30
95.60
14.20
18.70
1.46
1.71
1.21
12.50
10.90
54.50
93.00
88.50
97.20
20.63
9.19
12.86
14.60
4.69
28.36
7.63
9.37
6.72
5.08
7.68
5.82
2.41
1.27
0.21
4.66
9.06
9.03
‫טבלה ‪ :12‬הערכת העומס השנתי )טון( של נוטריאנטים אנאורגאניים המומסים )אוקטובר עד‬
‫ספטמבר( מנחלי החוף‪ .‬החישוב מניח ריכוזי נוטריאנטים קבועים במהלך השנה ושינוי עומס בהתאם‬
‫לספיקה‪ .‬החישוב נעשה לפי הריכוזים שנמדדו במרץ ‪ .2013‬כמו כן‪ ,‬מוצגים נתוני עומס החנקן והזרחן‬
‫הכללי שהוזרמו לנחלים בשנת ‪ 2013‬בעיקר ממתקני טיפול בשפכים )נתוני המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬
‫אגף מים ונחלים‪ ,‬אין נתונים משנת ‪.(2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Si(OH)4‬‬
‫‪PO4-‬‬
‫‪Total‬‬
‫‪NH4-‬‬
‫‪NO3+‬‬
‫‪P‬‬
‫‪N‬‬
‫‪-Si‬‬
‫‪P‬‬
‫‪inorg. N‬‬
‫‪N‬‬
‫‪NO2-N‬‬
‫‪Total‬‬
‫‪Total‬‬
‫‪Discharge‬‬
‫‪River‬‬
‫‪cubic meter * 1000 /yr.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪308‬‬
‫‪3‬‬
‫‪121‬‬
‫‪62‬‬
‫‪59‬‬
‫‪17020‬‬
‫נעמן‬
‫‪68‬‬
‫‪650‬‬
‫‪277‬‬
‫‪54‬‬
‫‪838‬‬
‫‪124‬‬
‫‪714‬‬
‫‪44786‬‬
‫קישון‬
‫‪7‬‬
‫‪84‬‬
‫‪654‬‬
‫‪0‬‬
‫‪82‬‬
‫‪1‬‬
‫‪81‬‬
‫‪24188‬‬
‫תנינים‬
‫‪1‬‬
‫‪32‬‬
‫‪288‬‬
‫‪73‬‬
‫‪597‬‬
‫‪128‬‬
‫‪469‬‬
‫‪39265‬‬
‫חדרה‬
‫‪13‬‬
‫‪194‬‬
‫‪402‬‬
‫‪10‬‬
‫‪497‬‬
‫‪355‬‬
‫‪142‬‬
‫‪27450‬‬
‫אלכסנדר‬
‫‪33‬‬
‫‪235‬‬
‫‪537‬‬
‫‪30‬‬
‫‪481‬‬
‫‪194‬‬
‫‪287‬‬
‫‪105993‬‬
‫ירקון‬
‫‪175‬‬
‫‪1969‬‬
‫‪44‬‬
‫‪69‬‬
‫‪782‬‬
‫‪770‬‬
‫‪12‬‬
‫‪25327‬‬
‫שורק‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪26144‬‬
‫לכיש‬
‫‪2014‬‬
‫‪Total‬‬
‫‪P‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Total‬‬
‫‪N‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Si(OH)4‬‬
‫‪PO4-‬‬
‫‪Total‬‬
‫‪NH4-‬‬
‫‪NO3+‬‬
‫‪-Si‬‬
‫‪P‬‬
‫‪inorg. N‬‬
‫‪N‬‬
‫‪NO2-N‬‬
‫‪Discharge‬‬
‫‪River‬‬
‫‪cubic meter * 1000 /yr.‬‬
‫‪107‬‬
‫‪1‬‬
‫‪36‬‬
‫‪8‬‬
‫‪27‬‬
‫‪9210‬‬
‫נעמן‬
‫‪50‬‬
‫‪4‬‬
‫‪100‬‬
‫‪17‬‬
‫‪83‬‬
‫‪9679‬‬
‫קישון‬
‫‪541‬‬
‫‪0‬‬
‫‪66‬‬
‫‪1‬‬
‫‪65‬‬
‫‪18437‬‬
‫תנינים‬
‫‪17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪24‬‬
‫‪22‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3183‬‬
‫חדרה‬
‫‪104‬‬
‫‪1‬‬
‫‪45‬‬
‫‪0‬‬
‫‪44‬‬
‫‪11113‬‬
‫אלכסנדר‬
‫‪1030‬‬
‫‪44‬‬
‫‪501‬‬
‫‪270‬‬
‫‪231‬‬
‫‪57613‬‬
‫ירקון‬
‫‪929‬‬
‫‪12‬‬
‫‪207‬‬
‫‪62‬‬
‫‪145‬‬
‫‪7274‬‬
‫שורק‬
‫‪577‬‬
‫‪111‬‬
‫‪431‬‬
‫‪298‬‬
‫‪133‬‬
‫‪33140‬‬
‫לכיש‬
‫‪ .1‬בשיטת חישוב העומס יש אי ודאות רבה עקב הנחות היסוד‪ .‬המטרה העיקרית של הטבלה היא לספק הערכה‬
‫ראשונית של תרומת הנוטריאנטים מנחלי החוף ע"מ לנסות לקשר בין ממצאי הניטור במימי החופין למקורות‬
‫הזיהום‪.‬‬
‫‪ .2‬נתוני המשרד להגנת הסביבה על הזרמות חנקן וזרחן כללי )אנאורגני ואורגני( לנחלים בשנת ‪) 2013‬בעיקר‬
‫ע"ס דיווחי מתקני טיפול בשפכים(‪.‬‬
‫‪ .3‬נתוני נחלים קישון‪+‬ציפורי )ללא הזרמות מג'נין(‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫‪.11‬‬
‫הערכת עומסי הנוטריאנטים והמתכות באזור מימי החופין‬
‫כמויות משמעותיות של נוטריאנטים‪ ,‬מתכות כבדות וחומרים אורגניים )אלפי טונות של חנקן‪ ,‬זרחן ופחמן‬
‫ומאות עד אלפי ק"ג של מתכות )ראה איור ‪ (33‬מוחדרות למימי החופין של ישראל בים התיכון‪ ,‬הן ממקורות‬
‫נקודתיים )מוצאי שפכים ונחלי החוף( הן ממקורות מבוזרים )מי נגר‪ ,‬דליפת מי תהום והסעה אטמוספרית(‪.‬‬
‫המידע המלא על המקורות להעשרת מימי החופין של ישראל במזהמים עדיין לוקה בחסר‪ ,‬מאחר שיש צורך‬
‫לשפר את יכולת ההערכה של עומס המזהמים משני הסוגים של המקורות‪ .‬במשרד להגנת הסביבה קיים‬
‫מידע על מקורות זיהום נקודתיים‪ ,‬המבוסס בעיקר על היתרים להזרמת שפכים לים )על פי חוק מניעת זיהום‬
‫הים ממקורות יבשתיים( ועל ניטור של ההזרמות‪.‬‬
‫כיום קיימים היתרי הזרמה לים התיכון לכ‪ 70-‬מפעלים‪ .‬משנת ‪ 2000‬חלה הפחתה דרסטית )כ‪(90%-‬‬
‫בהזרמת המתכות הכבדות וחומרי הדשן אל נחל הקישון ולנחלים נוספים לאורך החוף‪ .‬במהלך העשור‬
‫האחרון )‪ (2012–2004‬חלה הפחתה בעומסי המזהמים המוזרמים לים ממקורות נקודתיים במסגרת היתרי‬
‫הזרמה לים‪ ,‬כ‪ 20%-‬הפחתה בחנקן ופחמן‪ 40% ,‬בזרחן‪ ,‬כ‪ 50%-‬במתכות אבץ‪ ,‬עופרת‪ ,‬כרום‪ ,‬ניקל ונחושת‬
‫וכ‪ 80%-‬בקדמיום )איור ‪ .(33‬הערכה של עומס ההזרמות מנחלי החוף )אמיר‪-‬שפירא ד‪ .2012 .‬עומסי‬
‫מזהמים בנחלים‪ .2011 ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אגף מים ונחלים( מראה שמקור זה משמעותי ביחס‬
‫לאחרים ומדגישה את הצורך באומדן כמותי משופר‪.‬‬
‫המקורות הנקודתיים העיקריים של נוטריאנטים הם‪ :‬מוצא הבוצה המשופעלת של המפעל לטיהור שפכי‬
‫גוש דן )שפד"ן(‪ ,‬המוצא הימי לשפכי מפעלי "אגן‪-‬כימיקלים" ובתי הזיקוק אשדוד‪ ,‬המוצאים הימיים של‬
‫מט"ש הרצליה‪ ,‬מוצא ימי א‪.‬ל‪.‬א‪ ,.‬הזרמת מקורות באשקלון ונחלי החוף‪ .‬הערכת התרומה הכוללת של נחלי‬
‫החוף )טבלה ‪ (13‬מראה‪ ,‬שמקור זה משמעותי ביחס למקורות האחרים ומדגישה את הצורך באומדן כמותי‬
‫משופר‪.‬‬
‫השינויים בכמויות החנקן‪ ,‬הזרחן‪ ,‬הפחמן והמתכות הכבדות שהוזרמו במשך העשור האחרון למימי החופין‬
‫דרך מוצאים ימיים‪ ,‬כפי שהתקבלו מהמשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אגף ים וחופים מופיעים באיור ‪) 33‬לא התקבלו‬
‫נתונים לאחר שנת ‪ .(2012‬הערכה כמותית גסה של מקורות הנוטריאנטים הידועים מופיע בטבלה ‪.13‬‬
‫‪115‬‬
‫‪Nitrogen‬‬
‫‪Phosphorous‬‬
‫‪TOCx10‬‬
‫‪5,000‬‬
‫)‪Linear (Nitrogen‬‬
‫‪4,000‬‬
‫)‪Linear (Phosphorous‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪Load ton/year‬‬
‫‪3,000‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪Hg‬‬
‫‪Cd‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪Cu‬‬
‫‪Cr‬‬
‫‪Load kg/year‬‬
‫‪Ni‬‬
‫‪100‬‬
‫‪Pb‬‬
‫‪Zn‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2003‬‬
‫איור ‪ :33‬השינויים בכמויות החנקן‪ ,‬הזרחן‪ ,‬הפחמן והמתכות הכבדות שהוזרמו במשך העשור האחרון‬
‫למימי החופין דרך מוצאים ימיים‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫טבלה ‪ :13‬הערכה כמותית של מקורות הנוטריאנטים הידועים‪.‬‬
‫משקעים‬
‫אטמוספיר‬
‫יים‪3‬‬
‫סה"כ‬
‫מוצאים‬
‫ימיים‬
‫מקורות‬
‫אשקלון‪2‬‬
‫מט"ש‬
‫מוצא ימי‬
‫מפעלי‬
‫אשדוד‪2‬‬
‫אג"ן‪/‬בז"א‪2‬‬
‫מוצא‬
‫ימי‬
‫שפד"ן‪2‬‬
‫מוצא‬
‫ימי‬
‫הרצליה‪2‬‬
‫קישון‪2‬‬
‫מוצ‬
‫א‬
‫ימי‬
‫אלא‬
‫כלל‬
‫נחלי‬
‫החוף‪1‬‬
‫נחל‬
‫הקיש‬
‫ון‪1‬‬
‫שנה‬
‫נוטריאנט‬
‫‪2‬‬
‫~‪5000‬‬
‫~‪150‬‬
‫‪3978‬‬
‫‪61‬‬
‫‪321‬‬
‫‪2983‬‬
‫‪265‬‬
‫‪349‬‬
‫‪1776‬‬
‫‪960‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪4773‬‬
‫‪368‬‬
‫‪278‬‬
‫‪3453‬‬
‫‪325‬‬
‫‪350‬‬
‫‪1557‬‬
‫‪668‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪4064‬‬
‫‪49‬‬
‫‪114‬‬
‫‪188‬‬
‫‪3174‬‬
‫‪294‬‬
‫‪238‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪2177‬‬
‫‪679‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪4433‬‬
‫‪46‬‬
‫‪159‬‬
‫‪171‬‬
‫‪3403‬‬
‫‪342‬‬
‫‪304‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪1795‬‬
‫‪186‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪4294‬‬
‫‪3789‬‬
‫‪58‬‬
‫‪35‬‬
‫‪276‬‬
‫‪3448‬‬
‫‪293‬‬
‫‪181‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪1332‬‬
‫‪135‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪56‬‬
‫‪9.8‬‬
‫‪236‬‬
‫‪3189‬‬
‫‪91.3‬‬
‫‪201‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪1536‬‬
‫‪185‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪3069‬‬
‫‪54.1‬‬
‫‪143.9‬‬
‫‪2540‬‬
‫‪70‬‬
‫‪257‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪2984‬‬
‫‪131.1‬‬
‫‪86.8‬‬
‫‪2541‬‬
‫‪82‬‬
‫‪139‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪3261‬‬
‫‪166.3‬‬
‫‪38.4‬‬
‫‪2838‬‬
‫‪70.5‬‬
‫‪144‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪1523‬‬
‫‪29.6‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪1420‬‬
‫‪59.1‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪144‬‬
‫‪1628‬‬
‫‪40.9‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪1510‬‬
‫‪59.5‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪344‬‬
‫‪49‬‬
‫‪1714‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪20.8‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1633‬‬
‫‪52.1‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪452‬‬
‫‪68‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪1607‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1529‬‬
‫‪54.5‬‬
‫‪8.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪230‬‬
‫‪20‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪1465‬‬
‫‪1177‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪19.1‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1387‬‬
‫‪47.0‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪168‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪3.94‬‬
‫‪1138‬‬
‫‪24.7‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪196‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪1143‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪1097‬‬
‫‪29‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪876‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪834‬‬
‫‪27‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪929‬‬
‫‪4.91‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪889‬‬
‫‪26.7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪80.8‬‬
‫‪93‬‬
‫‪#306‬‬
‫‪136‬‬
‫‪239‬‬
‫‪#413‬‬
‫‪175‬‬
‫‪18.9‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪13‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪54‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪21841‬‬
‫‪1191‬‬
‫‪20347‬‬
‫‪170‬‬
‫‪134‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪23646‬‬
‫‪1350‬‬
‫‪21984‬‬
‫‪169‬‬
‫‪142‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪23780‬‬
‫‪1166‬‬
‫‪1142‬‬
‫‪#2706‬‬
‫‪1856‬‬
‫‪3400‬‬
‫‪#4296‬‬
‫‪1409‬‬
‫‪436‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪152‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪363‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪838‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪100‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪88‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪1335‬‬
‫‪22140‬‬
‫‪159‬‬
‫‪103‬‬
‫‪43‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪18475‬‬
‫‪23168‬‬
‫‪39‬‬
‫‪1276‬‬
‫‪16884‬‬
‫‪112‬‬
‫‪108‬‬
‫‪55‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪50‬‬
‫‪1567‬‬
‫‪21246‬‬
‫‪125‬‬
‫‪152‬‬
‫‪28‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪22517‬‬
‫‪5‬‬
‫‪356‬‬
‫‪21950‬‬
‫‪74‬‬
‫‪111‬‬
‫‪20.5‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪22088‬‬
‫‪272.3‬‬
‫‪21628‬‬
‫‪65‬‬
‫‪112‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪21302‬‬
‫‪203.9‬‬
‫‪20925‬‬
‫‪74‬‬
‫‪87‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪19128‬‬
‫‪123‬‬
‫‪18854‬‬
‫‪67.4‬‬
‫‪70‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪87‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪#2245‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪117‬‬
‫חנקן‬
‫טון‪/‬שנה‬
‫זרחן‬
‫טון‪/‬שנה‬
‫פחמן‬
‫אורגני‬
‫טון‪/‬שנה‬
‫הערות לטבלה‬
‫‪ .1‬מבוסס רק על הממצאים בדו"ח זה )בהקשר לתרומת נחלי החוף ראה הערה ‪ 1‬בטבלה ‪ .(12‬הערכה זו‬
‫כוללת את עומס החנקן והזרחן האי‪-‬אורגניים במרבית נחלי החוף המתייחסים לשנה הידרולוגית‬
‫)אוקטובר ‪ 2012‬עד ספטמבר ‪ 2014‬ולא לשנה הקלנדרית של ‪.(2013-14‬‬
‫‪ .2‬עומס החנקן והזרחן הכללי )אי‪-‬אורגני‪+‬אורגני(‪ .‬הערכים חושבו על סמך דיווחי המפעל על הזרמות בשנת‬
‫‪ ,2013‬נתוני המשרד להגנת הסביבה‪ # .‬דו"ח עומסי מזהמים בנחלים ‪ ,2013‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אגף‬
‫מים ונחלים )אוקטובר ‪.(2014‬‬
‫‪ .3‬תרומת המשקעים האטמוספיריים חושבה לכל שטח מימי החופין של ישראל בים התיכון )‪ 180‬ק"מ( עד‬
‫למרחק ‪ 12‬מילים ימיים מהחוף‪ .‬החישוב כולל חנקן וזרחן מומסים במי גשם מאזור תל שקמונה ותוספת‬
‫חנקן וזרחן באבק )נבדק במחקר נפרד‪.(Herut et al., 1999; 2002 ,‬‬
‫לפי הנתונים שבטבלה‪ ,‬הכמות הידועה הכוללת של נוטריאנטים אשר מוחדרת מדי שנה למימי החופין‬
‫ממקורות נקודתיים היא כ‪ 5,000-‬טון חנקן וכ‪ 1,000-‬טון זרחן‪ .‬לכך יש להוסיף את הכמות המוחדרת‬
‫במשקעים אטמוספיריים וכמויות שעדיין לא הוערכו של נוטריאנטים המוזרמות לים במי נגר‪ ,‬מי תהום‪,‬‬
‫דרך נחלים שלא נכללו בטבלה ומקורות נקודתיים קטנים יחסית‪ ,‬כגון שפכי בריכות דגים והזרמות חרום‬
‫של ביוב עירוני‪ .‬כמו כן יש להוסיף את הכמויות של הנוטריאנטים האורגניים המומסים והחלקיקיים‬
‫המוזרמות דרך כל נחלי החוף‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫נוטריאנטים‪ ,‬כלורופיל ומיקרואצות במימי החופין‬
‫מעקב אחר תפוצת הנוטריאנטים והכלורופיל התבצע באזור המים הרדודים לאורך החוף )עד עומק של כ‪-‬‬
‫‪ 30‬מטר או כ‪ 5-‬ק"מ מהחוף(‪ .‬דוגמאות מי פני שטח נדגמו בשנים ‪ 2013-14‬בהפלגות ב‪ 33-‬תחנות לאורך‬
‫החוף במהלך אוגוסט‪ .‬בנוסף נדגמו במפרץ חיפה ‪ 14‬תחנות ביולי ו‪ 5-‬תחנות באוגוסט‪ .‬מיפוי של הרמות‬
‫היחסיות של כלורופיל במימי החופין על סמך נתוני לוויינים בוצע באמצעות מערכת ‪Satellite ) SISCAL‬‬
‫‪.(Information System on Coastal Area and Lakes‬‬
‫כללית‪ ,‬עודפי נוטריאנטים בסביבה הימית‪ ,‬עקב העשרה אנתרופוגנית‪ ,‬עלולים לגרום לתהליכי‬
‫אאוטרופיקציה )העתרה‪ ,‬פריחות מסיביות של אצות והגברת פעילותן( ולשינויים בהרכב אוכלוסיות האצות‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך להפרת המאזן האקולוגי הכולל‪ .‬התופעות המדאיגות ביותר העלולות להתפתח בתנאים אלה‬
‫הן פריחות של מיני אצות מיקרוסקופיות המייצרות רעלנים‪ .‬אצות כאלה עלולות להופיע באזורים חופיים‬
‫שיש בהם העשרה כללית ברמת הנוטריאנטים או שינויים ביחסים בין חנקן לזרחן כתוצאה מתרומות‬
‫אנתרופוגניות של נוטריאנטים‪ ,‬גם כאשר לא מתפתחים תנאי אאוטרופיקציה חמורים‪.‬‬
‫ההשפעות המזיקות של העשרה בנוטריאנטים מורגשות במיוחד באזורים חופיים שתחלופת המים בהם‬
‫מוגבלת‪ .‬במימי החופין של ישראל תנאים כאלה קיימים רק באזורים מסוימים במפרץ חיפה ובחלק מנחלי‬
‫החוף בהם מתקיימת חדירה של מי‪-‬ים‪ .‬כתוצאה מהזרמה חריגה של נוטריאנטים למפרץ דרך נחל הקישון‪,‬‬
‫אירעו בו בשנות ה‪ 2000-‬כמה פריחות חריגות של אצות‪ ,‬שכללו מינים המשתייכים לקבוצות המייצרות‬
‫רעלנים ומינים שגרמו למטרדים בחופי הרחצה‪ ,‬ובשנים האחרונות פריחות חריגות במורד נחל הקישון‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫מחוץ למפרץ חיפה קיימים תנאים נוספים היכולים לעודד התפתחות פריחות מזיקות של אצות בנוכחות‬
‫עודפי נוטריאנטים‪ :‬שיכוב עמודת המים במשך חלק ניכר של השנה )המגביל את תחלופת המים(‪ ,‬טמפרטורת‬
‫מים גבוהה‪ ,‬קרינת אור חזקה ונוכחות גורמי גידול‪ ,‬כגון מתכות ותרכובות אורגניות ממקורות זיהום שונים‪.‬‬
‫על מנת להעריך את הפוטנציאל להתפתחות ריכוזים חריגים של אצות )ובכללן אצות מזיקות( במימי החופין‬
‫כתוצאה מהעשרה בנוטריאנטים‪ ,‬מופו ריכוזי הנוטריאנטים והכלורופיל באזור הרדוד של מימי החופין‪.‬‬
‫נוטריאנטים‬
‫מפרץ חיפה‪ :‬בשפך נחל הקישון בדרום המפרץ נמצאו ריכוזים גדולים יחסית של נוטריאנטים )ניטראט‪,‬‬
‫אמוניום‪ ,‬פוספאט וחומצה סיליצית(‪ .‬גם בשפך נחל הנעמן )צפון המפרץ( נמדדו ריכוזים גדולים יחסית‪ .‬שני‬
‫הנחלים תורמים חנקן וזרחן בכמויות יחסיות שונות‪ .‬יחסי חנקן‪/‬זרחן )יחס מולארי( בשפכי הנחלים הקישון‬
‫והנעמן <<‪) 16‬יחס רדפילד(‪.‬‬
‫למרות יחסי חנקן‪/‬זרחן גדולים במי השטח בנחל הקישון‪ ,‬לא נצפתה העשרת חנקן )יחסי חנקן‪/‬זרחן < ‪16‬‬
‫)יחס רדפילד(( במי המפרץ‪ .‬במי המפרץ נמדדו יחסי חנקן‪/‬זרחן קטנים יחסית‪ ,‬דומים או קטנים מיחס‬
‫רדפילד‪ .‬הסבר אפשרי לשינוי היחס בדרום המפרץ הוא סילוק של חנקן בחלקו התחתון של נחל הקישון‬
‫)והנעמן( כתוצאה מקבורה בסדימנט‪ ,‬וייתכן תהליכי דניטריפיקציה‪.‬‬
‫אורך החוף‪ :‬תפוצת ריכוזי הנוטריאנטים )ניטראט‪ ,‬פוספאט וחומצה סיליצית( באזור הרדוד של מימי‬
‫החופין דרומית למפרץ חיפה בקיץ )אוגוסט( ‪ 2013-14‬מוצגת באיור ‪ .34‬בד"כ ריכוזי הנוטריאנטים יורדים‬
‫ככל שמתרחקים מהחוף‪ ,‬אולם במקומות מסוימים‪ ,‬בסמוך לשפכי נחלים והזרמות של קולחים‪ ,‬קיימים‬
‫מוקדי העשרה‪ .‬תפוצת ריכוזי הפוספאט והניטראט בתחום הרדוד של מימי החופין מוכתבת‪ ,‬לפיכך‪ ,‬בעיקר‬
‫ע"י מקורות זיהום יבשתיים מצד אחד‪ ,‬וקצב צריכתם ע"י היצרנים הראשוניים מצד שני‪.‬‬
‫כלורופיל‬
‫מדידות במים‪ :‬ריכוזי הכלורופיל הגדולים ביותר נמצאו בדרום מפרץ חיפה בשפך נחל הקישון‪ .‬מחוץ למפרץ‬
‫חיפה‪ ,‬התפוצה המרחבית של ריכוזי הכלורופיל באוגוסט ‪ 2013-14‬מראה מגמה כללית של ירידה ככל‬
‫שמתרחקים מקו החוף )איור ‪ .(34d‬הגרדיאנט של הירידה בריכוזי הכלורופיל עם הריחוק מקו החוף )פקטור‬
‫של כ‪ (3-‬נובע מההשפעה של החדרת חומרי דשן ממקורות יבשתיים‪ .‬הריכוזים האבסולוטיים של כלורופיל‪,‬‬
‫באתרים לאורך חופי ישראל בהם נמצאה העשרה‪ ,‬אינם גבוהים ביחס לערכים שנמדדים באזורים המוגדרים‬
‫כאאוטרופיים הן בים התיכון והן בימים אחרים בעולם‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫תפוצת ריכוזי כלורופיל‪ ,‬עומק סקי )‪ (Secchi‬וטמפרטורה על סמך צילומי לוויינים‬
‫במהלך ‪ 2013‬נקלטו ועובדו במערכת ‪ 256 SISCAL‬צילומי לוויין מסוג ‪(Aqua & Terra) MODIS‬‬
‫ברזולוציה ‪ 1X1‬ק"מ ו‪ 48-‬צילומי לוויין מסוג ‪ VIIRS‬של סוכנות החלל האמריקאית עם רזולוציה של‬
‫‪ 750X750‬מטר‪ ,‬שהחל לספק צילומים מינואר ‪.2013‬‬
‫משנת ‪ 2008‬מתבצע כיול של האלגוריתים של כלורופיל באמצעות הפלגות דיגום מזדמנות‪ .‬נתוני הכיול‬
‫אפשרו לנו לכייל רק את האלגוריתם של ים פתוח )דו"ח חיא"ל ‪ .(H19/2009‬בדו"ח זה הערכים של ריכוזי‬
‫כלורופיל מלוויין ה‪ MODIS-‬הם בערך יחסי‪ .‬במהלך ‪ 2013‬התחלנו בתהליך כיול לווין ה‪ VIIRS-‬על סמך‬
‫הדגימות בשטח שנאספו במהלך הניטור השותף‪ .‬האנליזות של ריכוזי הכלורופיל‪ ,‬טמפרטורת פני הים ועומק‬
‫סקי במדף היבשת של ישראל מאפשרות מעקב סינופטי אחר שינויים עונתיים ורב‪-‬שנתיים של מאפייני‬
‫המים‪ ,‬תוך איתור והערכת השפעתם של מקורות יבשתיים על איכות המים‪.‬‬
‫האנליזות הסינופטיות נעשו באמצעות תוכנת ה‪) EU-GIS-‬נספח ‪ .(2‬תוצאות האנליזה הסינופטית של‬
‫טמפרטורת פני המים )‪ ,(SST‬עומק סקי )‪ (secchi‬כמדד לעכירות וריכוזי הכלורופיל בערכים יחסיים במדף‬
‫היבשת בשנים ‪ 2013-2007‬מוצגים באיורים ‪ .39 - 35‬בשנת ‪ 2013‬הממוצעים מתבססים על ‪ 12-3‬תמונות בכל‬
‫חודש‪.‬‬
‫תפוצת ריכוזי הכלורופיל החודשיים הממוצעים במימי החופין )ממרחק של ‪ 2‬ק"מ מערבית לחוף ועד לקצה‬
‫המדף )עומק מים של ‪ 200‬מטר(‪ ,‬בערכים יחסיים )‪ ,(1-0‬כפי שהתקבלה מאנליזה של צילומי לוויין מסוג‬
‫‪) MODIS‬רזולוציה ‪ 1X1‬ק"מ(‪ ,‬מוצגת באיור ‪ .35‬תפוצת ריכוזי הכלורופיל החודשים הממוצעים במזרח‬
‫הים התיכון בערכים אמיתיים מוצגת בתמונה הקטנה באיור ‪ .35‬אנליזה זו בוצעה ע"י ‪ NASA‬והיא‬
‫ברזולוציה של ‪ 4X4‬ק"מ ומתבססת על צילומי לוויין ה‪ .MODIS-‬כללית‪ ,‬ניתן לעקוב אחר השינויים‬
‫העונתיים הטבעיים של ריכוזי הכלורופיל ולאתר מוקדים בהם הריכוזים היחסיים גבוהים )‪ .(hot spots‬כמו‬
‫כן ניתן לראות בברור את השפעת המרחק מהחוף והמרחק מהדלתא של הנילוס על ריכוזי הכלורופיל‪ ,‬בעיקר‬
‫בחלקו הדרומי של מדף היבשת‪ .‬בעקבות ריבוי התשתיות )תחנות כוח‪ ,‬מתקני התפלה‪ ,‬כלובי דגים ועוד(‬
‫לאורך החוף‪ ,‬פיתחנו כלים אינטרנטיים המאפשרים לצפות על אזורים אלו ברזולוציה גבוהה יותר‪.‬‬
‫באיור ‪ 35‬ניתן לראות את הפיזור המרחבי של ההתפלגות החודשית הממוצעת של ריכוזי כלורופיל )ערך‬
‫יחסי( לאורך מדף היבשת‪ ,‬ובתמונות הקטנות את הערכים האמיתיים במזרח הים התיכון‪ .‬בים העמוק‬
‫במזרח הים התיכון ניתן לראות שהריכוזים היחסית גבוהים )‪ (>0.2 mg/m3‬הם בחודשים ינואר‪-‬מרץ‬
‫ודצמבר ואילו בשאר החודשים הריכוזים הם ‪ .0.03-0.1 mg/m3‬בחודשי הקיץ ניתן לראות את השפעת‬
‫הריכוזים היחסית גבוהים לאורך החוף על הים העמוק בצורת הסעת נוטריאנטים באמצעות הזרמים לים‬
‫העמוק‪ .‬השפעת הנילוס נראית היטב עם ריכוזים שמגיעים עד ~ ‪ 3 mg/m3‬בעיקר בחודשים אוקטובר‪-‬מרץ‪.‬‬
‫השינויים בריכוזים לאורך החוף מושפעים משלושה גורמים עיקריים‪ :‬השינויים באגן המזרחי )ינואר‪-‬אפריל‬
‫אוקטובר‪-‬דצמבר ריכוזים יחסית גבוהים; מאי‪-‬ספטמבר ריכוזים יחסית נמוכים(‪ ,‬הסעה מהדלתא של‬
‫הנילוס שהשפעתה מגיעה עד אזור נתניה‪-‬חדרה )ינואר‪-‬אפריל‪ ,‬ספטמבר‪-‬דצמבר( והשפעה של גורמים‬
‫מקומיים )כגון‪ :‬שפכי נחלים‪ ,‬מוצאים ימיים‪ ,‬הביוב של עזה(‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫מעקב אחר ביוב עזה ‪ -‬במהלך נובמבר‪-‬דצמבר ‪ 2013‬בוצע מעקב באמצעות צילומי לווין מסוג ‪ MODIS‬אחר‬
‫ביוב עזה עקב הזרמת ביוב גולמי לים בגלל מחסור בחשמל‪ .‬המעקב בוצע לבקשת אגף ים וחופים ומראה‬
‫את החשיבות והיכולת של שימוש בלוויינים למעקב בזמן אמת אחר אירועים חריגים‪ .‬תוצאות האנליזות‬
‫שנעשו על צילומי לוויין מסוג ‪ MODIS‬מהתאריכים ‪ 10‬בנובמבר ועד ה‪ 2-‬בדצמבר מצביעות על כך שכנראה‬
‫המקור לריכוזי כלורופיל יחסית גבוהים שנמדדו באזור אשקלון הם כתוצאה מהביוב שזורם מרצועת עזה‬
‫במספר מוקדים‪ .‬הריכוזים הגבוהים ביותר שהתקבלו באנליזה הם מה‪ 21-‬בנובמבר מאזור צפון הרצועה‬
‫שהגיעו עד ל‪ .10 mg/m3-‬חשוב לציין שהאלגוריתם שהופעל על התמונות אינו מכויל לאזורים קרובים לחוף‬
‫בהם יש הרבה חומר מרחף בעמודת המים‪ .‬התוצאות של המעקב מופיעות בדו"ח חיא"ל ‪.H63/2013‬‬
‫השוואה של הערכים היחסיים הממוצעים בשנת ‪ 2013‬בכל המדף יחסית ל‪ 2012-‬מראה‪ ,‬שהתופעות‬
‫הסינופטיות הן די דומות אולם בעוצמות שונות )איור ‪ .(36‬שנת ‪ 2014‬מראה התנהגות יוצאת דופן )איור ‪.(36‬‬
‫הערכים הממוצעים התבססו על לפחות ‪ 4‬תמונות לוויין טובות בכל חודש‪ ,‬ולכן בחודשים ינואר‪ ,‬פברואר‪,‬‬
‫יולי ודצמבר לא בוצעו החישובים‪ .‬בשנת ‪ 2013‬הריכוז הגבוה ביותר התקבל בחודש מרץ )‪ (0.62‬ואילו הנמוך‬
‫ביותר )‪ (0.2‬בחודש מאי‪ .‬ריכוזים מעל ‪ 0.2‬נמדדו בחודשים מרץ‪ ,‬יוני ואוגוסט‪-‬נובמבר‪ .‬בהשוואה לשנת ‪2012‬‬
‫הריכוזים ב‪ 2013-‬היו גבוהים יותר למעט חודשים מרץ ונובמבר‪ .‬שנת ‪ 2014‬מראה ריכוזים קטנים יותר מ‪-‬‬
‫‪ ,2013‬למעט בחודש נובמבר‪.‬‬
‫איור ‪ 37‬מראה את התפלגות הממוצע החודשי של ריכוזי כלורופיל )ערך יחסי( במדף היבשת מ‪ 2-‬ק"מ‬
‫מהחוף ועד קצה מדף היבשת בשנת ‪ 2013‬יחסית לממוצע הרב שנתי בשנים ‪ ,2012-2007‬כפי שהתקבלו‬
‫מאנליזה של צילומי לוויין מסוג ‪) MODIS‬רזולוציה של ‪ 1‬ק"מ( במערכת ה‪ .SISCAL-‬מהגרף ניתן לראות‬
‫שב‪ 2013-‬ריכוזי כלורופיל )ערך יחסי( היו גבוהים מהממוצע הרב שנתי למעט בחודשים מאי ונובמבר‪ .‬לגבי‬
‫החודשים ינואר‪ ,‬פברואר‪ ,‬יולי ודצמבר לא חושב ממוצע חודשי‪ ,‬מאחר שהיו פחות מ‪ 4-‬תמונות טובות בכל‬
‫חודש‪.‬‬
‫איור ‪ 38‬מציג את התפלגות ממוצע חודשי של עומק סקי )‪ (secchi‬במדף היבשת מ‪ 2-‬ק"מ מהחוף ועד קצה‬
‫מדף היבשת בשנת ‪ 2013‬יחסית לממוצע הרב שנתי בשנים ‪ ,2012-2009‬כפי שהתקבלו מאנליזה של צילומי‬
‫לוויין מסוג ‪) MODIS‬רזולוציה של ‪ 1‬ק"מ( במערכת ה‪ .SISCAL-‬עומק הסקי הוא מדד לעכירות המים‪,‬‬
‫ולכן מהגרף ניתן לראות שב‪ 2013-‬עומק הסקי היה נמוך יותר )עכירות גבוהה יותר( מהממוצע הרב שנתי‬
‫למעט בחודש אוגוסט‪.‬‬
‫איור ‪ 39‬מציג גרף התפלגות ממוצע חודשי של טמפרטורת פני המים במדף היבשת מ‪ 2-‬ק"מ מהחוף ועד‬
‫קצה מדף היבשת בשנת ‪ 2013‬יחסית לממוצע הרב שנתי בשנים ‪ ,2012-2007‬כפי שהתקבלו מאנליזה של‬
‫צילומי לוויין מסוג ‪) MODIS‬רזולוציה של ‪ 1‬ק"מ( במערכת ה‪ .SISCAL-‬מהגרף ניתן לראות שב‪2013-‬‬
‫טמפרטורת פני השטח הייתה גבוהה מהממוצע הרב שנתי למעט בחודשים ינואר‪-‬פברואר ונובמבר‪-‬דצמבר‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫איור ‪ :34‬ריכוזי נוטריאנטים )‪ – (µM‬ניטראט )‪ ,(A‬פוספאט )‪ ,(B‬חומצה סיליצית )‪ (C‬וכלורופיל‪µg/l (D) a‬‬
‫במי שטח באזור הרדוד )עד עומק מים ‪ 30‬מ'( של מימי החופין בחודש אוגוסט ‪.2014-2013‬‬
‫‪122‬‬
‫איור ‪ 34‬המשך‬
‫‪123‬‬
‫איור ‪ 34‬המשך‬
‫‪124‬‬
‫איור ‪ 34‬המשך‬
‫‪125‬‬
‫איור ‪ 34‬המשך‬
‫‪126‬‬
‫איור ‪ 34‬המשך‬
‫‪127‬‬
32.9
D
Haifa
32.7
Taninim
river
32.5
32.3
Netanya
32.1
Tel Aviv
31.9
31.7
Ashqelon
August 2013
31.5
34.5
34.6
34.7
34.8
34.9
35
35.1
35.2
‫ המשך‬34 ‫איור‬
128
‫איור ‪ 34‬המשך‬
‫‪129‬‬
‫איור ‪ :35‬תפוצת ריכוזי הכלורופיל החודשיים הממוצעים במימי החופין )ממרחק של ‪ 2‬ק"מ מערבית לחוף ועד לקצה המדף‪ ,‬עומק מים של ‪ 200‬מטר(‪ ,‬בערכים‬
‫יחסיים )‪ ,(1-0‬כפי שהתקבלה מאנליזה של צילומי לוויין מסוג ‪) MODIS‬רזולוציה ‪ 1X1‬ק"מ( בשנים ‪.2014-2013‬‬
‫‪130‬‬
‫איור ‪ :35‬המשך‬
‫‪131‬‬
‫איור ‪ :35‬המשך‬
‫‪132‬‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫נובמבר ‪2013‬‬
‫איור ‪ 35‬המשך‬
‫‪133‬‬
‫דצמבר ‪2013‬‬
‫ינואר ‪2014‬‬
‫פברואר ‪2014‬‬
‫איור ‪ :35‬המשך‬
‫‪134‬‬
‫מרץ ‪2014‬‬
‫אפריל ‪2014‬‬
‫יוני ‪2014‬‬
‫מאי ‪2014‬‬
‫איור ‪ :35‬המשך‬
‫‪135‬‬
‫יולי ‪2014‬‬
‫ספטמבר ‪2014‬‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫איור ‪ :35‬המשך‬
‫‪136‬‬
‫אוקטובר ‪2014‬‬
‫נובמבר ‪2014‬‬
‫איור ‪ :35‬המשך‬
‫‪137‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫איור ‪ :36‬ממוצע חודשי של ריכוזי כלורופיל )ערך יחסי( במדף היבשת מ‪ 2-‬ק"מ מהחוף ועד‬
‫עומק מים של ‪ 200‬מטר בשנים ‪ 2013-2012‬ו‪ ,2014-2013-‬כפי שהתקבלו מאנליזה של צילומי‬
‫לוויין מסוג ‪) MODIS‬רזולוציה של ‪ 1‬ק"מ( במערכת ה‪ .SISCAL-‬בחודשים ינואר‪ ,‬פברואר‪,‬‬
‫יולי ודצמבר לא חושב ממוצע חודשי מאחר שהיו פחות מ‪ 4-‬תמונות טובות בכל חודש‪.‬‬
‫‪138‬‬
‫איור ‪ :37‬התפלגות ממוצע חודשי של ריכוזי כלורופיל )ערך יחסי( במדף היבשת מ‪ 2-‬ק"מ מהחוף ועד‬
‫קצה מדף היבשת בשנת ‪ 2013‬יחסית לממוצע הרב שנתי בשנים ‪ ,2012-2007‬כפי שהתקבלו מאנליזה‬
‫של צילומי לוויין מסוג ‪) MODIS‬רזולוציה של ‪ 1‬ק"מ( במערכת ה‪.SISCAL-‬‬
‫איור ‪ :38‬התפלגות ממוצע חודשי של עומק סקי )‪ (secchi‬במדף היבשת מ‪ 2-‬ק"מ מהחוף ועד קצה מדף‬
‫היבשת בשנת ‪ 2013‬יחסית לממוצע הרב שנתי בשנים ‪ ,2012-2009‬כפי שהתקבלו מאנליזה של צילומי‬
‫לוויין מסוג ‪) MODIS‬רזולוציה של ‪ 1‬ק"מ( במערכת ה‪.SISCAL-‬‬
‫‪139‬‬
‫איור ‪ :39‬התפלגות ממוצע חודשי של טמפרטורת פני המים במדף היבשת מ‪ 2-‬ק"מ מהחוף ועד‬
‫קצה מדף היבשת בשנת ‪ 2013‬יחסית לממוצע הרב שנתי בשנים ‪ ,2012-2007‬כפי שהתקבלו‬
‫מאנליזה של צילומי לוויין מסוג ‪) MODIS‬רזולוציה של ‪ 1‬ק"מ( במערכת ה‪.SISCAL-‬‬
‫‪140‬‬
‫רשימת ספרות‬
ASTM (1983) Designation - D3683-78. Standard test method for trace elements in coal
and coke ash by atomic absorption. American Society for Testing and Materials
Publisher. Pennsylvania, USA .pp.472-475.
Booth, B.C. (1987). The use of autofluorescence for analyzing oceanic phytoplankton
communities. Marina. 30: 101-108.
Cuhel, R.L. and Waterbury, J.B. (1984). Biochemical composition and short term
nutrient incorporation patterns in unicellular marine cyanobacterium, Synechococcus
(WH7803) Limnol. Oceanogr.29(2): 370-374.
Gordon, N. Angel, D. L., Neori, A., Kress, N. and Kimor, B. (1994). Heterotrophic
dinoflagellates with symbiotic cyanobacteria and nitrogen limitation in the Gulf of
Aqaba. Mar. Ecol. Prog. Ser. 107: 83-88.
Herut, B., Nimmo, M., Medway, A., Chester, R. and Krom, M. D. (2001). Dry
atmospheric inputs of trace metals at the Mediterranean coast of Israel (SE
Mediterranean): sources and fluxes. Atmos. Environ., 35: 803-813.
Herut, B. and Kress, N. (2000). Nutrients pollution at the lower reaches of
Mediterranean coastal rivers in Israel. Wat. Sci. & Tech., 24: 147-152.
Herut, B., Krom, M.D., Pan, G. and Mortimer, R. (1999). Atmospheric input of nitrogen
and phosphorus to the SE Mediterranean: sources, fluxes and possible impact. Limnol.
& Oceanog., 44, 1683-1692
Herut, B., Collier, R. and Krom, M.D. (2002). The role of dust in supplying N and P to
the SE Mediterranean. Limnol. & Oceanog., 47, 870-878.
Hewes, C.D. and Holm-Hansen, O. (1983). A method for recovering nanoplankton
from filters for identification by microscope. The filter-transfer-freeze (FTF) technique.
Limnol. Oceanogr. 28: 389-394.
Karydis, M. and Tsirtsis, G. (1996). Ecological indices: a biometric approach for
assessing eutrophication levels in marine environment. Sci. Total Envir.186: 209-219;
Kennish, M.J. (1997). Estuarine and Marine Pollution. CRC Marine Sciences Series.
CRC Press, Boca Rato, 524 pp.
Koçak, M., Kubilay, N., Herut, B. and Nimmo, M. (2005). Dry atmospheric fluxes of
trace metals (Al, Fe, Mn, Pb, Cd, Zn, Cu) over the Levantine Basin; A refined
assessment. Atmos. Environ. 39: 7330-7341.
Koçak, M., Kubilay, N., Herut, B. and Nimmo, M. (2007). Trace Metal Solid State
Speciation in Aerosols of the Northern Levantine Basin, East Mediterranean. J. Atmos.
Chem. 56: 239-257.
Li, W.K.W. (1986). Experimental approaches to field mesurments: methods and
interpretation. In: Platt, T. and Li, K.W. (eds.) Photosynthetic Picoplankton.Canad. Bul.
Fish. and Aquatic Sci. 214, pp. 251-286.
Li, W.K.W., Dickie, P.M., Irwin, B.D. and Wood, A.M. (1992). Biomass of bacteria,
cyanobacteria, prochlorophytes and photosynthetic eukaryotes in the Sargasso Sea.
Deep Sea Res. 39(3/4): 501-519.
141
‫‪Long, E.R., MacDonald, D.D., Smith, S.L. and Calder, F.D. (1995). Incidence of‬‬
‫‪adverse biological effects within ranges of chemical concentrations in marine and‬‬
‫‪estuarine sediments. Environmental Management,19, 81-97.‬‬
‫‪Strathman, R.R. (1967). Estimating the organic carbon content of phytoplankton from‬‬
‫‪cell volume or plasma volume. Limnol .Oceanogr. 12: 411-418.‬‬
‫דו"ח עומסי מזהמים בנחלים )‪ ,(2013 ,2011 ,2009 ,2003, ,2001 ,2000 ,1994‬המשרד לאיכות‬
‫הסביבה )‪.(2013 ,2004 ,2012‬‬
‫גורדון‪ ,‬נ'‪ ,‬חרות‪ ,‬ב'‪ ,‬קרס‪ ,‬נ'‪ .2012 ,‬אפיון קבוצות המיקרואצות במי נחל הקישון המלוח‪ .‬דו"ח‬
‫ניטור אוקטובר ‪ ,2011‬מוגש לרשות נחל הקישון‪ .‬דו"ח חיא"ל ‪.H58/2012‬‬
‫טיבור‪ ,‬ג'‪ ,‬אלמוגי‪-‬לבין‪ ,‬א'‪ ,‬חרות‪ ,‬ב'‪ .2009 ,‬כיול חישה מרחוק למיפוי סינופטי של כלורופיל וחומר‬
‫מרחף במדף היבשת של הים התיכון‪ ,‬ישראל‪ .‬דו"ח חיא"ל ‪.H19/2009‬‬
‫קרס‪ ,‬נ'‪ ,‬גליל‪ ,‬ב'‪ ,‬שהם‪-‬פרידר‪ ,‬א'‪ .2012 ,‬השפעה בוצה משופעלת על הסביבה הימית תוצאות‬
‫הניטורים שנערכו בשנת ‪ 2011‬באזור המוצא הימי של השפד"ן‪ .‬דו"ח סופי‪ ,‬מוגש למי אזור דן אגודת‬
‫מים שיתופית‪ .‬דו"ח חיא"ל ‪.H22/2012‬‬
‫שהם‪-‬פרידר‪ ,‬א'‪ ,‬קרס‪ ,‬נ'‪ ,‬גורדון‪ ,‬נ'‪ ,‬גליל‪ ,‬ב'‪ .2012 ,‬ניטור במוצא הימי של שפכי המפעלים אגן יצרני‬
‫כימיקלים בע"מ ופז בית זיקוק אשדוד בע"מ‪ .‬דו"ח סופי לדיגומי ‪ ,2011‬מוגש לאגן יצרני כימיקלים‬
‫בע"מ ולפז‪-‬בית זיקוק אשדוד בע"מ )טיוטה להערות(‪ .‬דו"ח חיא"ל ‪.H20/2012‬‬
‫תקנות בריאות העם – איכות התברואה של מי שתייה תשל"ד ‪ ,1974‬נוסח משולב התש"ס ‪.2000‬‬
‫"תקני סביבה לאיכות מי הים התיכון בישראל" המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬אוגוסט ‪.2002‬‬
‫הסעת רחופת על‪-‬ידי נחלי החוף אל מדף היבשת של ישראל‪-‬נחל קישון ונחל אלכסנדר‪ .‬דינה וכטמן‪,‬‬
‫עבודת מגיסטר‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬פברואר ‪.2004‬‬
‫דו"ח ניטור מים ונחלים בשנת ‪) 2008‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬יוני ‪.(2009‬‬
‫‪142‬‬
‫נספח ‪ :1‬טבלת אפיון תחנות הדיגום בשנת ‪2013‬‬
‫‪143‬‬
( ‫ )המשך‬2013 ‫אפיון תחנות הדיגום בשנת‬
‫תחנה‬
R1b
R1c
R4a
R4b
R4c
R5a
R5b
R6a
R6b
R6c
R7a
R7b
R7c
R8a
R8b
R8c
R9a
R9b
R10b
R10c
R11a
R11b
R11c
R12a
R12b
R12c
R13b
R1b
R4a
R4b
R4c
R5a
R5b
R6a
R6b
R6c
R7a
R7b
R7c
R8a
R8b
R8c
R9b
R10b
R10c
R11b
R11c
R12b
R12c
TS
MM
‫תאריך‬
12-Mar-13
12-Mar-13
12-Mar-13
12-Mar-13
12-Mar-13
12-Mar-13
12-Mar-13
19-Mar-13
19-Mar-13
19-Mar-13
19-Mar-13
19-Mar-13
19-Mar-13
19-Mar-13
19-Mar-13
19-Mar-13
19-Mar-13
19-Mar-13
20-Mar-13
20-Mar-13
20-Mar-13
20-Mar-13
20-Mar-13
20-Mar-13
20-Mar-13
20-Mar-13
20-Mar-13
15-Sep-13
15-Sep-13
15-Sep-13
15-Sep-13
15-Sep-13
15-Sep-13
17-Sep-13
17-Sep-13
17-Sep-13
17-Sep-13
17-Sep-13
17-Sep-13
17-Sep-13
17-Sep-13
16-Sep-13
16-Sep-13
16-Sep-13
16-Sep-13
16-Sep-13
16-Sep-13
16-Sep-13
16-Sep-13
‫איזור‬
‫מיקום‬
Betzet river-50m
Betzet river-500m
Naaman river-mouth
Naaman river-50m
Naaman river-bridge
Qishon port (Carmelit)
Qishon river-Julius bridge
Taninim river-mouth
Taninim river-50m
Taninim river-bridge
Hadera river-mouth
Hadera river-50m
Hadera river-road
Alexander river-mouth
Alexander river-50m
Alexander river-bridge
Poleg river-mouth
Poleg river-50m
Yarkon river-50m
Yarkon river-bridge
Sorek river-mouth
Sorek river-50m
Sorek river-bridge
Lachish river-mouth
Lachish river-50m
Lachish river-bridge
Evtach river-50m
Betzet river-50m
Naaman river-mouth
Naaman river-50m
Naaman river-bridge
Qishon port (Carmelit)
Qishon river-Julius bridge
Taninim river-mouth
Taninim river-50m
Taninim river-bridge
Hadera river-mouth
Hadera river-50m
Hadera river-road
Alexander river-mouth
Alexander river-50m
Alexander river-bridge
Poleg river-50m
Yarkon river-50m
Yarkon river-bridge
Sorek river-50m
Sorek river-bridge
Lachish river-50m
Lachish river-bridge
‫קו רוחב‬
33 4.569
33 4.550
32 54.547
32 54.606
32 54.731
32 48.524
32 48.095
32 32.370
32 32.336
32 32.966
32 27.861
32 27.879
32 28.029
32 23.707
32 23.741
32 23.631
32 16.292
32 16.227
32 6.060
32 5.947
31 56.477
31 56.433
31 56.082
31 48.922
31 48.912
31 49.038
31 44.490
33 4.569
32 54.547
32 54.606
32 54.731
32 48.524
32 48.095
32 32.370
32 32.336
32 32.966
32 27.861
32 27.879
32 28.029
32 23.707
32 23.741
32 23.631
32 16.227
32 6.060
32 5.947
31 56.433
31 56.082
31 48.912
31 49.038
‫קו אורך‬
35 6.378
35 6.592
35 4.899
35 4.924
35 5.065
35 1.736
35 2.093
34 54.133
34 54.173
34 54.923
34 53.054
34 53.306
34 54.024
34 51.929
34 51.993
34 52.175
34 49.965
34 50.028
34 46.631
34 46.660
34 42.479
34 42.507
34 43.489
34 38.379
34 38.450
34 38.924
34 35.951
35 6.378
35 4.899
35 4.924
35 5.065
35 1.736
35 2.093
34 54.133
34 54.173
34 54.923
34 53.054
34 53.306
34 54.024
34 51.929
34 51.993
34 52.175
34 50.028
34 46.631
34 46.660
34 42.507
34 43.489
34 38.450
34 38.924
Tel Shikmona
Magan Michael
32
32
34 57.400
34 54.871
144
49.579
32.946
‫עומק‬
‫מים‬
‫דיגום‬
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
‫משקעים אטמוספריים‬
Dust, Rain
Dust
( ‫ )המשך‬2013 ‫אפיון תחנות הדיגום בשנת‬
‫תחנה‬
ACH
AK-P
QY
AT
MIC
HAD
PAL
ASH
HS
MM
TS
EI
HOT
QY
QH
‫תאריך‬
March-13
March-13
March-13
March-13
March-13
March-13
March-13
March-13
March-13
March-13
March-13
‫לא נמצאו צדפות‬
‫בדיגום א וגוסט‬
‫מיקום‬
‫איזור‬
‫קו רוחב‬
33 3.894
32 55.147
32 51.328
32 40.987
32 24.132
32 26.871
31 55.808
31 47.794
32 48.874
32 32.353
32 49.579
32 54.000
32 54.807
32 51.328
32 49.542
Patella - Achziv (near Miluz)
Patella - Akko marina
Patella - Qiryat yam
Patella - Atlit south
Patella - Michmoret
Patella - Givaat Olga
Patella - Palmachim
Patella - Ashdod marina
Patella - Hof Shemen
Patella - Taninim river
Patella - Tel Shiqmona rocks
Donax - Frutarom
Donax - Hof Hatmarim
Donax - Qiryat yam
Donax - Qiryat Haim
145
‫קו אורך‬
35 6.253
35 4.241
35 3.873
34 55.682
34 51.930
34 52.741
34 41.906
34 37.535
35 0.859
34 54.044
34 57.400
35 4.667
35 4.830
35 3.873
35 2.633
‫עומק‬
‫מים‬
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~60 cm
~60 cm
~60 cm
~60 cm
‫דיגום‬
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
2014 ‫ טבלת אפיון תחנות הדיגום בשנת‬:1 ‫נספח‬
‫תחנה‬
1
2
8
9
10 11
12
14
18
22
23
26 27
Carmelit H1
H2 H3
H4 H5
H6 H7
H8 H9
H10
H11
H12
H13 H14
H15 H16
H17 H18
H19 H20
H21 H22
H23 H24
H25
H26
H27
H28
H29
H40 H41
H42 H43
HB1 HB2
HB4 HB5
Qishon port HM2.1
HM10 HM23.1
HM27
‫מיקום‬
‫תאריך‬
8-Jul-14
8-Jul-14
8-Jul-14
8-Jul-14
8-Jul-14
8-Jul-14
8-Jul-14
8-Jul-14
8-Jul-14
8-Jul-14
8-Jul-14
8-Jul-14
8-Jul-14
8-Jul-14
14-Aug-14
14-Aug-14
14-Aug-14
14-Aug-14
14-Aug-14
14-Aug-14
14-Aug-14
14-Aug-14
14-Aug-14
14-Aug-14
14-Aug-14
14-Aug-14
14-Aug-14
13-Aug-14
13-Aug-14
13-Aug-14
13-Aug-14
13-Aug-14
13-Aug-14
13-Aug-14
13-Aug-14
12-Aug-14
12-Aug-14
12-Aug-14
12-Aug-14
12-Aug-14
12-Aug-14
12-Aug-14
12-Aug-14
14-Aug-14
14-Aug-14
14-Aug-14
14-Aug-14
10-Aug-14
10-Aug-14
10-Aug-14
10-Aug-14
10-Aug-14
7-Aug-14
7-Aug-14
7-Aug-14
7-Aug-14
‫איזור‬
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-off Dado beach
Shallow coastal water-off Dado beach
Shallow coastal water-off Dado beach
Shallow coastal water-off Dado beach
Shallow coastal water-off Taninim river
Shallow coastal water-off Taninim river
Shallow coastal water-off Taninim river
Shallow coastal water-off Taninim river
Shallow coastal water-off Alexander river
Shallow coastal water-off Alexander river
Shallow coastal water-off Alexander river
Shallow coastal water-off Alexander river
Shallow coastal water-off Herzlyya
Shallow coastal water-off Yarkon river
Shallow coastal water-off Yarkon river
Shallow coastal water-off Yarkon river
Shallow coastal water-off Yarkon river
Shallow coastal water-off Soreq river
Shallow coastal water-off Soreq river
Shallow coastal water-off Soreq river
Shallow coastal water-off Soreq river
Shallow coastal water-off Ashdod
Shallow coastal water-off Ashdod
Shallow coastal water-off Ashdod
Shallow coastal water-off Ashdod
Shallow coastal water-off Ashqelon
Shallow coastal water-off Ashqelon
Shallow coastal water-off Ashqelon
Shallow coastal water-off Ashqelon
Shallow coastal water-off Poleg river
Shallow coastal water-off Poleg river
Shallow coastal water-off Poleg river
Shallow coastal water-off Poleg river
Haifa Bay
Haifa Bay
Haifa Bay
Haifa Bay
Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
‫קו רוחב‬
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
31
31
31
31
31
31
31
31
31
31
31
31
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
146
55.059
55.075
54.055
54.052
54.037
54.014
53.686
52.783
51.257
49.876
49.858
49.358
49.235
48.499
47.762
47.666
47.389
47.469
33.325
32.989
32.608
32.574
24.334
24.201
24.029
23.919
9.521
7.400
6.932
6.476
6.290
56.606
56.710
56.742
56.753
49.410
48.544
48.198
48.057
42.047
41.624
41.335
41.165
16.244
16.299
16.501
16.813
51.963
50.869
49.839
49.089
48.899
55.077
54.059
49.941
49.266
‫עומק‬
‫קו אורך‬
35
35
35
35
35
35
35
35
35
35
35
35
35
35
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
35
35
35
35
35
35
35
4.565
4.384
4.174
4.324
4.534
4.613
4.599
4.315
3.733
2.725
2.812
2.146
1.194
1.706
55.587
56.117
56.841
57.058
52.672
53.063
53.541
53.893
50.466
50.878
51.366
51.638
47.209
45.122
45.650
45.923
46.248
42.268
41.916
41.228
40.444
36.372
36.965
37.471
37.614
31.879
32.753
33.346
33.482
49.654
49.415
48.993
48.260
58.426
59.915
1.271
1.333
1.582
4.334
4.355
2.534
1.177
‫מים‬
3.66
6.23
11.88
9.15
5.74
4.76
3.29
4
3.39
5.56
3.56
6.3
11.22
2
30.68
20.46
10.1
6.3
31.91
23.3
13.09
7
30.9
22.42
13.06
7.2
9.87
30.62
21.47
13.47
7.15
6.38
11.57
22.29
32.49
31.72
22.45
11.19
6.04
32.67
20.35
9.01
7.34
5.76
10.19
20.37
30.61
25.09
19.28
18.34
10.32
11.88
7.56
8.79
9.64
10.97
‫דיגום‬
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water
Sediment, Water
Sediment, Water
Water, Phytoplankton
Water
Water, Sediment, infauna
Water, Sediment, Phytoplankton
Water, Phytoplankton
Water
Water, Sediment, infauna
Water, Sediment, Phytoplankton
Water, Phytoplankton
Water
Water, Sediment, infauna
Water, Sediment, Phytoplankton
Water, Sediment, infauna
Water, Phytoplankton
Water
Water, Sediment, infauna
Water, Sediment
Water, Sediment, Phytoplankton
Water, Sediment, infauna
Water
Water, Phytoplankton
Water
Water
Water, Sediment, infauna
Water, Sediment
Water, Phytoplankton
Water
Water, Sediment
infauna,
Water, Sediment, Phytoplankton
Water, Sediment
Water, Sediment, infauna
Water
Water, Phytoplankton
Water, Phytoplankton
Water, Phytoplankton
Water, Phytoplankton
Water, Phytoplankton
infauna
infauna
infauna
infauna
‫תחנה‬
( ‫ )המשך‬2014 ‫אפיון תחנות הדיגום בשנת‬
‫תאריך‬
‫איזור‬
‫מיקום‬
R1b
R1c R4a
R4b R4c
R5a
R5b
R5.5a
R5.5b R6a
R6b R6c
R7a R7b
R7c R8a
R8b R8c
R9a
R9b
R10b
R10c
R11a
R11b
R11c
R12a
R12b
R12c
R13b
R1b
R4a
R4b
R4c
R5a
R5b
R5.5a
R5.5b
R6a R6b
R6c
R7a
R7b
R7c
R8a
R8b R8c
R9b R10b
R10c R11b
R11c R12b
R12c R13b
05-Mar-14
05-Mar-14
05-Mar-14
05-Mar-14
05-Mar-14
05-Mar-14
05-Mar-14
03-Mar-14
03-Mar-14
03-Mar-14
03-Mar-14
03-Mar-14
03-Mar-14
03-Mar-14
03-Mar-14
03-Mar-14
03-Mar-14
03-Mar-14
25-Mar-14
25-Mar-14
25-Mar-14
25-Mar-14
25-Mar-14
25-Mar-14
25-Mar-14
25-Mar-14
25-Mar-14
25-Mar-14
25-Mar-14
15-Sep-14
15-Sep-14
15-Sep-14
15-Sep-14
15-Sep-14
15-Sep-14
14-Sep-14
14-Sep-14
14-Sep-14
14-Sep-14
14-Sep-14
14-Sep-14
14-Sep-14
14-Sep-14
14-Sep-14
14-Sep-14
14-Sep-14
14-Sep-14
16-Sep-14
16-Sep-14
16-Sep-14
16-Sep-14
16-Sep-14
16-Sep-14
16-Sep-14
Betzet river-50m
Betzet river-500m
Naaman river-mouth
Naaman river-50m
Naaman river-bridge
Qishon port (Carmelit)
Qishon river-Julius bridge
Dalia river-mouth
Dalia river-50m
Taninim river-mouth
Taninim river-50m
Taninim river-bridge
Hadera river-mouth
Hadera river-50m
Hadera river-road
Alexander river-mouth
Alexander river-50m
Alexander river-bridge
Poleg river-mouth
Poleg river-50m
Yarkon river-50m
Yarkon river-bridge
Sorek river-mouth
Sorek river-50m
Sorek river-bridge
Lachish river-mouth
Lachish river-50m
Lachish river-bridge
Evtach river-50m
Betzet river-50m
Naaman river-mouth
Naaman river-50m
Naaman river-bridge
Qishon port (Carmelit)
Qishon river-Julius bridge
Dalia river-mouth
Dalia river-50m
Taninim river-mouth
Taninim river-50m
Taninim river-bridge
Hadera river-mouth
Hadera river-50m
Hadera river-road
Alexander river-mouth
Alexander river-50m
Alexander river-bridge
Poleg river-50m
Yarkon river-50m
Yarkon river-bridge
Sorek river-50m
Sorek river-bridge
Lachish river-50m
Lachish river-bridge
Evtach river-50m
‫קו רוחב‬
33 4.569
33 4.550
32 54.547
32 54.606
32 54.731
32 48.524
32 48.095
32 35.248
32 35.270
32 32.370
32 32.336
32 32.966
32 27.861
32 27.879
32 28.029
32 23.707
32 23.741
32 23.631
32 16.292
32 16.227
32 6.060
32 5.947
31 56.477
31 56.433
31 56.082
31 48.922
31 48.912
31 49.038
31 44.490
33 4.569
32 54.547
32 54.606
32 54.731
32 48.524
32 48.095
32 35.248
32 35.270
32 32.370
32 32.336
32 32.966
32 27.861
32 27.879
32 28.029
32 23.707
32 23.741
32 23.631
32 16.227
32 6.060
32 5.947
31 56.433
31 56.082
31 48.912
31 49.038
31 44.490
‫קו אורך‬
35 6.378
35 6.592
35 4.899
35 4.924
35 5.065
35 1.736
35 2.093
34 54.855
34 54.888
34 54.133
34 54.173
34 54.923
34 53.054
34 53.306
34 54.024
34 51.929
34 51.993
34 52.175
34 49.965
34 50.028
34 46.631
34 46.660
34 42.479
34 42.507
34 43.489
34 38.379
34 38.450
34 38.924
34 35.951
35 6.378
35 4.899
35 4.924
35 5.065
35 1.736
35 2.093
34 54.855
34 54.888
34 54.133
34 54.173
34 54.923
34 53.054
34 53.306
34 54.024
34 51.929
34 51.993
34 52.175
34 50.028
34 46.631
34 46.660
34 42.507
34 43.489
34 38.450
34 38.924
34 35.951
Tel Shikmona
Magan Michael
32
32
34 57.400
34 54.871
TS
MM 147
49.579
32.946
‫עומק‬
‫מים‬
‫דיגום‬
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
‫משקעים אטמוספריים‬
Dust, Rain
Dust
( ‫ )המשך‬2014 ‫אפיון תחנות הדיגום בשנת‬
‫תחנה‬
ACH
AK-P
QY
AT
MIC
HAD
PAL
ASH
HS
MM
TS
EI
HOT
QY
QH
‫תאריך‬
17-Mar-14
17-Mar-14
17-Mar-14
03-Mar-14
03-Mar-14
03-Mar-14
25-Mar-14
25-Mar-14
05-Mar-14
03-Mar-14
17-Mar-14
10-Sep-14
10-Sep-14
10-Sep-14
10-Sep-14
‫איזור‬
Patella - Achziv (near Miluz)
Patella - Akko marina
Patella - Qiryat yam
Patella - Atlit south
Patella - Michmoret
Patella - Givaat Olga
Patella - Palmachim
Patella - Ashdod marina
Patella - Hof Shemen
Patella - Taninim river
Patella - Tel Shiqmona rocks
Donax - Frutarom
Donax - Hof Hatmarim
Donax - Qiryat yam
Donax - Qiryat Haim
‫מיקום‬
‫קו רוחב‬
33 3.894
32 55.147
32 51.328
32 40.987
32 24.132
32 26.871
31 55.808
31 47.794
32 48.874
32 32.353
32 49.579
32 54.000
32 54.807
32 51.328
32 49.542
148
‫קו אורך‬
35 6.253
35 4.241
35 3.873
34 55.682
34 51.930
34 52.741
34 41.906
34 37.535
35 0.859
34 54.044
34 57.400
35 4.667
35 4.830
35 3.873
35 2.633
‫עומק‬
‫מים‬
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~60 cm
~60 cm
~60 cm
~60 cm
‫דיגום‬
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
‫נספח ‪ :2‬שיטות הדיגום והבדיקה ובקרת איכות התוצאות‬
‫למחלקה לכימיה ימית בחיא"ל הסמכה מטעם הרשות הלאומית להסמכת מעבדות‪ ,‬לביצוע בדיקות‬
‫ודיגום של מים‪ ,‬קרקע ויצורי מים‪ .‬הבדיקות כוללות‪ :‬בדיקת נוטריאנטים במי ים‪ ,‬מי נחלים ומי‬
‫שתייה‪ ,‬ובדיקת מתכות כבדות ביצורי מים ובסדימנטים‪.‬‬
‫דיגום מי‪-‬ים ומי נחלים‬
‫מים וחומר מרחף נדגמו בים מספינות המחקר "שקמונה" ו"עציונה"' בעזרת בקבוקי ניסקין או דלי‬
‫אל‪-‬חלד‪ ,‬ובשפכי הנחלים בעזרת בקבוקי פלסטיק‪.‬‬
‫המליחות או צפיפות המים‪ ,‬ערכי ההגבה וריכוזי החמצן נמדדו במקום באמצעות חיישן מסוג ‪YSI‬‬
‫‪ .6600‬עבור בדיקות של ריכוזי נוטריאנטים )פוספאט‪ ,‬ניטראט‪ ,‬חומצה סיליצית ואמוניה(‪,BOD ,‬‬
‫כלורופיל וחומר מרחף נדגמו מים ישירות מהנחל או מהים בעזרת בקבוקים ייעודיים לסוג הבדיקה‪.‬‬
‫דוגמאות מים לבדיקת נוטריאנטים הועברו למעבדה והוקפאו עד לבדיקתן‪.‬‬
‫לבדיקות של חומר מרחף‪ ,‬נפח ידוע של מים סונן דרך פילטרים שקולים מסוג ‪0.45 m‬‬
‫‪ ,Millipore Type HA‬לאחר סינון מוקדם דרך ‪ .63m‬הפילטרים יובשו בליאופיליזציה )הקפאה‬
‫וייבוש בוואקום( במשך ‪ 24‬שעות‪ ,‬נשקלו ונבדקו לתכולת המתכות הכבדות‪.‬‬
‫דיגום סדימנטים‬
‫סדימנטים ממפרץ חיפה נדגמו מספינת המחקר "עציונה"‪ .‬מרבית הדיגומים נעשו בצלילה בעזרת‬
‫שקיות פלסטיק תחומות במסגרת אלומיניום‪ .‬הדוגמאות מייצגות ‪ 2‬ס"מ עליונים של הקרקעית‬
‫בשטח של כ‪ 1-‬מ"ר‪ .‬סדימנטים בשפכי נחלים ובמוצאי שפכים לאורך החוף נדגמו בעזרת כף‬
‫פלסטיק‪ .‬הדוגמאות מייצגות ‪ 3‬ס"מ עליונים של הקרקעית‪ .‬סדימנטים ממדף היבשת נדגמו‬
‫מספינות המחקר "עציונה" או "שקמונה" בעזרת מחפר )‪ (grab‬מפלדת אל‪-‬חלד‪ .‬הדוגמאות מייצגות‬
‫‪ 2‬ס"מ עליונים של הקרקעית‪.‬‬
‫הדוגמאות הוקפאו )‪ (-20C‬בספינה או מייד עם הגעתן למעבדה ויובשו בליאופיליזציה במשך ‪48‬‬
‫שעות לפחות‪ .‬הדוגמאות היבשות נופו בנפות ניילון‪ .‬מקטע הגרגרים הקטנים מ‪ 250-‬מיקרון נלקח‬
‫לבדיקת הסדימנטים הימיים‪ .‬מקטע הגרגירים הקטנים מ‪ 1000-‬מיקרון נלקח לבדיקת הסדימנטים‬
‫מהנחלים‪.‬‬
‫דיגום בע"ח שוכני קרקעית ודגים לבדיקות כימיות‬
‫בע"ח שוכני קרקעית נדגמו הן מספינת המחקר "עציונה" ע"י צוללנים והן באזור הכרית‪ .‬הדוגמאות‬
‫קובצו לפי מינים‪ ,‬נמדדו‪ ,‬נשקלו‪ ,‬הוקפאו ויובשו בליאופיליזציה במשך ‪ 48‬שעות‪ .‬פרטים קטנים של‬
‫אותו מין קובצו לדוגמת בדיקה אחת‪ .‬פרטים גדולים נבדקו בנפרד‪ .‬ברכיכות נבדקו רק החלקים‬
‫הרכים‪.‬‬
‫דגי מכמורת נאספו משלל דיג מסחרי בעומקי מים של ‪ 50-36‬מטר דגים חופיים נאספו משלל דיג‬
‫מסחרי ברשתות סבחה שהוצבו לאורך החוף בעומקי מים של ‪ 20-3‬מטר‪ .‬הדגים נשקלו‪ ,‬נמדדו‬
‫‪149‬‬
‫ונשטפו במים מזוקקים‪ .‬השריר משני צידי כל דג נדגם ונשמר בהקפאה עד לבדיקה‪ .‬המתכות נבדקו‬
‫לאחר ייבוש הדוגמאות בליאופיליזציה במשך ‪ 48‬שעות והומוגניזציה‪.‬‬
‫דיגום מי גשם ואבק מרחף‬
‫מי הגשם נאספו ע"י דוגמים סטנדרטיים באמצעות משפך ובקבוק מפלסטיק )‪ .(UNEP, 1992‬החל‬
‫מ‪ 2004-‬הגשם נאסף ע"י דוגם אוטומטי מסוג ‪ TPC 3000‬מחברת ‪Yankee Environmental systems‬‬
‫‪ ,Inc.‬הדיגום נעשה על בסיס אירועי גשם‪ .‬דוגמאות משנה עבור בדיקות נוטריאנטים וערכי הגבה‬
‫נלקחו מייד לאחר איסוף הגשם‪ .‬דוגמאות הנוטריאנטים הוקפאו‪ .‬דוגמאות עבור בדיקות‬
‫המרכיבים הראשיים נשמרו במקרר לאחר סינון‪.‬‬
‫אבק מרחף נדגם על גבי פילטרים מסוג ‪ Whatman 41‬באמצעות דוגמי אוויר‪ .‬הדיגום נעשה במשך‬
‫כ‪ 60-‬שעות‪ .‬הפילטרים נשמרו במייבש )‪ (desiccator‬לפני שקילתם‪ .‬לאחר הדיגום הם נשמרו‬
‫בהקפאה עד שקילתם ובדיקתם למתכות כבדות‪ .‬הפילטרים נוטים לספוח לחות‪ ,‬ולפיכך קיים חוסר‬
‫דיוק בחישוב משקל האבק‪ .‬בהנחה שקיים פיזור הומוגני של האבק על גבי הפילטר‪ ,‬נעשה שימוש‬
‫בכשמינית מהפילטר לבדיקת המתכות הכבדות‪.‬‬
‫בדיקות מליחות‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬חמצן מומס וערכי הגבה )‪(pH‬‬
‫מליחות‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬ערכי הגבה וריכוזי חמצן נמדדו במקום באמצעות חיישן מסוג ‪.66006 YSI‬‬
‫בדיקות חמצן לחישוב ‪ BOD5‬נעשו באמצעות חיישן מסוג ‪.6600 YSI‬‬
‫בדיקות נוטריאנטים‬
‫נוטריאנטים )פוספאט‪ ,‬ניטראט‪ ,‬ניטריט‪ ,‬חומצה סיליצית‪ ,‬אמוניה‪ ,‬חנקן כללי ופוספט אורגני‬
‫מומס( נבדקו בשיטה פוטומטרית וזרימה מקוטעת במכשיר ‪ AA3‬מתוצרת ‪ .Seal‬גבולות הקביעה‬
‫של ניטראט‪ ,‬ניטריט‪ ,‬פוספאט‪ ,‬חומצה סיליצית ואמוניום היו ‪ 0.03 ,0.008 ,0.08 ,0.08‬ו‪,M 0.05-‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫בדיקות כלורופיל‬
‫דגימות מים לבדיקת כלורופיל ‪ a‬סוננו דרך פילטרים של ‪ (~0.7 m) GF/F‬לאחר סינון מקדים דרך‬
‫‪ ,63m‬נעטפו בנייר אלומיניום והוקפאו‪ .‬במעבדה הפילטרים עברו סוניקציה והושרו בתמיסת‬
‫אצטון ‪ 90%‬למשך כ‪ 12-‬שעות‪ .‬ריכוז הכלורופיל חושב ממדידת הפליטה הפלואורוצנטית‬
‫בפלואורומטר מסוג ‪ Trilogy‬תוצרת ‪.Turner designs‬‬
‫בדיקות מתכות כבדות‬
‫עבור בדיקות של ‪ Zn Ni, Cu, Pb, Cd, Hg‬וארסן‪ ,‬הדוגמאות עוכלו בחומצה חנקתית מרוכזת )‪(65%‬‬
‫בתאי לחץ )‪ ,(Uniseal‬במשך ‪ 4‬שעות‪ ,‬בטמפרטורה של ‪ .140C‬עבור בדיקות של ‪Pb ,Cr, Al, Mn‬‬
‫‪ Zn,Cu ,Cd ,‬ו‪ Fe-‬בסדימנטים וחומר מרחף‪ ,‬הדוגמאות עוכלו בתערובת של חומצה פלואוריט ומי‬
‫מלכים בשיטת ‪.(1983) ASTM‬‬
‫כספית נבדקה בספקטרופוטומטריה של בליעה אטומית ללא להבה ‪Coleman Mercury Analyzer‬‬
‫‪ MAS-50A‬עד ‪ 2003‬ואח"כ עם גלאי פלואורסצנטי במכשיר ‪Merlin Millennium System – PS‬‬
‫‪150‬‬
‫‪ .Analytical‬בשנת ‪ 2001‬שונה מרכיב מסוים בשיטת הבדיקה של כספית בבע"ח‪ ,‬והחל שימוש‬
‫בשיטה יותר רגישה בריכוזים נמוכים של כספית )פחות מעשירית מהתקן(‪ .‬התוצאות בשיטה‬
‫החדשה גבוהות יותר‪ .‬לשינוי אין השפעה משמעותית בריכוזים גבוהים‪ ,‬ולכן אין לו השלכות לגבי‬
‫איכות הדגים ביחס לתקן‪ .‬בהמשך ייעשה שימוש רק בשיטה החדשה‪ .‬שאר המתכות נבדקו‬
‫בספקטרופוטומטריה של בליעה אטומית עם להבה )‪ (Agilent 280FS AA‬ובתנורי גרפיט ‪varian‬‬
‫‪ 880AA‬ו‪.Agilent 240Z AA-‬‬
‫בדיקת ‪ TOC‬בסדימנט‬
‫פחמן אורגני בסדימנט נבדק ע"י חמצון עם אשלגן די כרומט בנוכחות חומצה גופריתנית וטיטרציה‬
‫פוטנציומטרית עם ברזל אמוניום סולפט‪.‬‬
‫בדיקות מזהמים אורגניים‬
‫מזהמים אורגניים נבדקו במעבדות מוסמכות בארה"ב בשיטות סטנדרטיות המאושרות ע"י‬
‫הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב )‪ (US EPA‬ובישראל ע"י מעבדות "אמינולב"‪ .‬מרבית הבדיקות‬
‫בוצעו באמצעות ‪.GC-MS‬‬
‫בקרת איכות בדיקות מתכות כבדות‬
‫במקביל לכל סדרת בדיקות‪ ,‬נבדקו סטנדרטים בינלאומיים מתאימים שטופלו באופן זהה‬
‫לדוגמאות )‪ Dorm-3, Dolt-3, Oyster tissue, Buffalo River Sediment, Estuarine sediment‬ועוד(‪.‬‬
‫דוגמא לבקרה שנתית של תוצאות בדיקות החומרים הסטנדרטיים מוצגת באיור ‪.79‬‬
‫כמו כן‪ ,‬המעבדה משתתפת בתרגילי כיול בינלאומיים תקופתיים מאז סוף שנות ה‪.70-‬‬
‫מדידת סמנים ביולוגים בדגי שישן משורטט‬
‫הדגים נדגמו בעונת החורף )מצב אופייני של העדר פעילות רבייה(‪ ,‬הומתו תוך שעתיים‪-‬שלוש‪,‬‬
‫נמדדו ונשקלו‪ .‬הגונדות מכל דג נדגמו ונשמרו בתמיסת פורמאלדהיד ‪ 4%‬לצורך קביעת הזוויג‬
‫ואפיון פעילות הרבייה‪ .‬רמות הסמנים הביולוגיים בחומר שהופק מפיסות כבד נבדקו בשיטות‬
‫המפורטות ב‪ ,Tom et al. (2002, 2004) -‬עם שיפורים שהוכנסו לשימוש לאחר כתיבת המאמרים‪.‬‬
‫מדידת רמות התעתיקים בכבד השישן המשורטט‬
‫שיטות עבודה מולקולריות סטנדרטיות בוצעו לפי )‪ .Sambrook and Russell, (2001‬רנ"א כללי‬
‫הופק מפיסות כבד‪ .‬ריכוז רנ"א בדגימות ובסטנדרטים נקבע במכשיר ‪Nanodrop (Nonodrop‬‬
‫)‪ technologies‬ואיכותו ע"י )‪ .Bioanalyzer 2100 (agilent‬מדידה של רמות תעתיק ספציפי‬
‫המשמש כסמן ביולוגי או כגורם נירמול‪ ,‬בוצעה בעזרת תיעתוק הפוך שאחריו ‪ PCR‬כמותי לפי‬
‫)‪.Tom et al. (2004, 2008‬‬
‫מיפוי סביבתי מנתוני לוויינים‬
‫במסגרת מחקר ‪(Satellite Information System on Coastal Areas and Lakes) SISCAL‬‬
‫במימון האיחוד האירופי‪ ,‬פותחו כלים ייעודיים ונוחים לתפעול עבור משתמשי קצה לצורך מיפוי‪,‬‬
‫מעקב‪ ,‬ניהול ובקרה של הסביבה הימית‪ ,‬המבוססים על פרמטרים הקשורים לאיכות מים אשר‬
‫מפוענחים מנתוני לוויינים יומיים‪ .‬מערכת ‪ SISCAL‬מספקת מיפוי של טמפרטורת פני הים )‪,(SST‬‬
‫‪151‬‬
‫ריכוזי כלורופיל )‪ ,(Chl‬עומק סקי ועוד‪ .‬מוצרים אלו מיוצרים ומועברים למשתמש הקצה דרך‬
‫האינטרנט )‪ (isramar.ocean.org‬קרוב לזמן אמת )‪ ,(Near-Real-Time‬תוך שימוש באלגוריתמים‬
‫המקובלים בעולם ו‪/‬או אלגוריתמים שפותחו במיוחד לאזורים מקומיים‪ .‬במסגרת המחקר פותח‬
‫מודול של ממ"ג )מערכת מידע גיאוגרפית( למשתמש קצה )‪ (EU-GIS‬אשר מאפשר לבצע מספר‬
‫משימות‪ :‬הורדת מוצרי לוויין )‪ (EO Products‬מהשרת של ‪ ,SISCAL‬בניית ארכיון לסדרות זמן‬
‫של מוצרי לוויין‪ ,‬ניהול מערכת המידע וביצוע ניתוחים סביבתיים מורכבים באמצעות פונקציות‬
‫ממ"ג ייעודיות‪ .‬מערכת כזו הותקנה בחדר המצב של היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית‬
‫במשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫כיום המיפוי מתבסס על שלושה לוויינים אמריקאים החולפים מעל אזור ישראל מידי יום בין‬
‫השעות ‪ .(MODIS-Aqua, MODIS-Terra, VIIRS) 12:30 – 10:00‬לשלושת הלוויינים יש‬
‫רזולוציה )גודל פיקסל( של ‪ 1X1‬ק"מ בערוצים המשמשים למיפוי סמנים לאיכות מי הים ) ‪Ocean‬‬
‫‪ .(color‬עד תחילת שנת ‪) 2012‬באפריל ‪ 2012‬אבד הקשר עם הלוויין( נעשה גם שימוש בלוויין‬
‫האירופאי )‪ (MERIS‬עם רזולוציה של ‪ 300‬מטר לפיקסל שחלף מעל אזורנו כל שלושה ימים‪ .‬כל‬
‫צילומי הלוויין מורדים בזמן אמת מהארכיונים "המתגלגלים" של ‪ NASA‬ושל ‪.ESA‬‬
‫משנת ‪ 2005‬שולבה מערכת ‪ SISCAL‬בתוכנית הניטור של איכות מימי החופין ובוצעו הפעולות‬
‫שלהלן‪:‬‬
‫‪ ‬כיול האלגוריתם לטמפרטורת פני הים;‬
‫‪ ‬כיול האלגוריתם לעומק סקי;‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כיול אלגוריתמים של כלורופיל לים עמוק;‬
‫המשך בדיקה ושיפור האלגוריתמים באמצעות דגימות ואנליזות המתבצעות במסגרת‬
‫תוכנית הניטור;‬
‫יצירת בסיסי מידע סינופטיים של טמפרטורת פני הים )בערכים אבסולוטיים( וריכוזי‬
‫כלורופיל )בערכים יחסיים( במדף היבשת‪ ,‬עד עומק מים של ‪ 200‬מטר;‬
‫מיפוי מוקדי זיהום יבשתיים )מוצאים ימיים‪ ,‬תחנות כוח ועוד(;‬
‫הפצת מפות באינטרנט קרוב לזמן אמת באמצעות מרכז המידע הימי הלאומי;‬
‫במהלך ‪ 2012‬נעשה עדכון של המימשק בארכיון התמונות‪/‬תוצרי האנליזות שנמצא במרכז‬
‫המידע הימי הלאומי המאפשר הורדת ערכי צילום הלוויין ולא רק תמונה שלו )איור ‪.(40‬‬
‫כמו כן נעשה פיתוח של ממשק לקליטת הלווין החדש ‪;VIIRS‬‬
‫השוואת נתוני ה‪ SISCAL-‬מול מפות מפוענחות )ריכוזי כלורופיל‪ ,‬טמפרטורת פני השטח‬
‫ועוד( רגיונאליות )רזולוציה ‪ 4X4‬ק"מ( שמופצות ע"י סוכנות החלל האמריקאית‬
‫והאירופית‪.‬‬
‫‪152‬‬
‫איור ‪ :40‬ממשק מעודכן של ‪ SISCAL‬לחיפוש מוצרי לוויין במרכז המידע הלאומי‬
‫‪.ISRAMAR‬‬
‫‪153‬‬
‫טבלה ‪ :14‬רשימת אלגוריתמים ששולבו במערכת ה‪SISCAL-‬‬
‫‪154‬‬
.2014 – 2000 ‫ השתתפות המעבדה לכימיה ימית בתרגילי אינטרקליברציה בינלאומיים בשנים‬:15 ‫טבלה‬
Organizer
Date sent
Name of material
Material
#NOAA
2000
-
Nutrients in seawater
IAEA
Mar-01
IAEA 407
Fish homogenate
IAEA
Nov-01
MA-Medpol-6/TM
Mussel tissue
IAEA
Jun-03
IAEA 433
Marine sediment
^C-MARS
Jul-03
MARS-20
Fish homogenate
&Japan
Jul-03
-
Nutrients in seawater
IAEA
Mar-05
IAEA 436
Tuna fish
IAEA
Sept-05
SD-medpol-TM
Marine sediment
IAEA
Sept-05
Medpol/nutrients
Nutrients in seawater
IAEA
Apr-06
IAEA 158
Marine sediment
@ HKGL
Dec-06
IAEA
Dec-07
IAEA
Dec-07
APLAC T057
MAMEDPOL/TM
Cocktail solution
Shrimp homogenate
Fish tissue
Parameters
measured
Nitrite, nitrate,
phosphate, silicic acid
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,,Zn.
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,,Zn,
Cr.
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,P
b,Zn,Al,Cr.
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,,Zn,
Pb.
Nitrite, nitrate,
phosphate, silicic acid
As, Cd, Cu, Fe, Hg,
Pb, Zn
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,P
b,Zn,Al,Cr.
Nitrite, nitrate,
phosphate, silicic acid
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,P
b,Zn,Al,Cr,As.
Sediment
Cd,Pb,As
Hg,Cd,Cu,Fe,
Pb,Zn,As.
Hg,Cd,Cu,Fe,Ni,Pb,Z
n,Cr,As.
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,P
b,Zn,Al,Cr,As
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,P
b,Zn,Al,Cr,As
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Pb,Z
n ,As
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,P
b,Zn,Al,Cr,As
Crustacean sea food
As,Cd,Pb
T077
Bovine Liver
Apr-10
Round 60 AQ-1
Apr-10
Round 60 AQ-2
Nutrient in sea water
Nutrient in estuarine
and low Salinity open
water
Cd,Fe,Pb,Zn
Nitrite, nitrate,
phosphate, silicic acid
SEDMEDPOL/TM
IAEA
Nov-08
IAEA
Nov-08
IAEA
Jun -09
IAEA
Sep -10
IAEA 456
IQTC
Sep -10
GLHK1002
APLAC
Dec-10
Quasimeme
Quasimeme
Marine sediment
Cocktail solution
IAEA 452
Scallop Tissue
155
Nitrite, nitrate,
phosphate, silicic acid
Organizer
Date sent
Name of material
Material
Quasimeme
July-10
Round 61 AQ-11
Sea water
Quasimeme
Oct-10
Round 60 AQ-2
Quasimeme
Oct-10
Round 60 AQ-2
Nutrient in sea water
Nutrient in estuarine
and low Salinity open
water
Quasimeme
Jan-11
Round 61 AQ-11
Sea water
VKI
Nov-10
Quasimeme
Apr-11
Quasimeme
July-11
IAEA
‫ המשך‬:15 ‫טבלה‬
Parameters
measured
Chlorophyll a
Nitrite, nitrate,
phosphate, silicic acid
Nitrite, nitrate,
phosphate, silicic acid
Nutrient in sea water
Chlorophyll a
Nitrite, nitrate,
phosphate, silicic acid
Round 65 AQ-4
Sea water
Hg in Sea Water
Sea water
DOC in Sea Water
Oct-11
Round 66 AQ-14
Medpole
proficiency test
Sediment
Trace elements
IAEA
May 2012
IAEA 458
Sediment
&Japan
April-2012
RMNS I/C
Sea water
Quasimeme
Aug -12
Round 70 AQ-2
Sea water
Trace elements
Nitrite, nitrate,
phosphate, silicic acid,
TDP
Nutrients
Quasimeme
Aug -12
Round 70 AQ-14
Sea water
DOC
Quasimeme
Oct-12
Round 71AQ-4
Sea water
Hg in Sea water
IAEA
biota
Trace elements
Sea water
Nutrients
Quasimeme
July 2013
January
2014
January
2014
filter
Chlorophyll
Quasimeme
Aug 2014
Sea water
DOC
IAEA
Nov 2014
December
2014
Oct-Dec
2014
Oct-Dec
2014
biota
Trace elements
Sea water
Hg in sea water
Estuarine water
Nutrients
biota
Trace elements
Quasimeme
QUASIMEME
QUASIMEME
QUASIMEME
Round 73
*
IAEA - International Atomic Energy Agency, Marine environmental Laboratory, Monaco
156
#
NOAA – National Oceanographic and Atmospheric Agency, USA (Willie, S., and W. Clancy, NOAA
Technical Memorandum, NOS NCCOS CCMA 143. NOAA/NRC Intercomparison for nutrients in
seawater. 36 pp, 2000.
^
C-MARS- Centre for marine analytical reference & standards, Department of Ocean
Development, Trivandrum, India.
&
Japan - Intercomparison exercise for reference material of nutrients in seawater organized by
the Geochemical Res. Dept. of the Meteorological Research Institute, Tsukuba, JP.
@
HKGL – Hong Kong Government Laboratory, Proficiency Testing Programme on Heavy
metals in Food (APLAC T057).
Guangdong inspection and Quarantine technology center, Hong Kong.
APLAC- HKAS – Hong Kong Accreditation Service
Quasimeme- Quality Assurance of information for maine Enviromental monitoring Netherland.
VKI – Eurofins Lab
157
‫נספח ‪ :3‬מילון מונחים מקצועיים‬
‫אנתרופוגני ‪ -‬נובע מפעילות אנושית‪.‬‬
‫הגבה ‪ - pH -‬מדד לחומציות‪/‬בסיסיות של המים שערכיו בתחום ‪) 14 - 0‬מוגדר כלוגריתם של אחד‬
‫חלקי ריכוז יוני המימן בתמיסה המבוטא במולים(‪ .‬הערך ‪ 7‬מציין תמיסה ניטרלית; ערכים קטנים‬
‫יותר מאפיינים תמיסות חומציות‪ ,‬וערכים גדולים יותר מאפיינים תמיסות בסיסיות‪.‬‬
‫ויטלוגנין ‪ -‬גן המשתתף בבניית השחלה‪ .‬ייצורו בכבד הדג מבוקר ע"י הורמונים אסטרוגניים‪.‬‬
‫מושפע גם ע"י חומרים המחקים פעילות אסטרוגנית‪ ,‬מתערבים בתהליכי רבייה ועלולים לשבשם‪.‬‬
‫נבדק ברמת התעתיק והחלבון‪.‬‬
‫זיהום הסביבה הימית ‪ -‬ההגדרה המקובלת )בין היתר באמנת ברצלונה( היא‪ :‬החדרה ע"י האדם‪,‬‬
‫ישירות או בעקיפין‪ ,‬של חומר או אנרגיה לסביבה הימית‪ ,‬כולל שפכי נהרות‪ ,‬הגורמת או עלולה‬
‫לגרום להשפעות מזיקות‪ ,‬כגון נזק למשאבי החי‪ ,‬סיכונים לבריאות האדם‪ ,‬הפרעה לפעילויות ימיות‬
‫כולל דיג‪ ,‬פגיעה באיכות מי הים לשימושים שונים והפחתת ההנאה ממשאבי הים‪ .‬עפ"י הגדרה זו‬
‫המונח "זיהום" )‪ (Pollution‬מתייחס רק לחומרים אנתרופוגניים הגורמים לנזקים סביבתיים‪.‬‬
‫בדו"ח זה נעשה שימוש גם במונח "העשרה" )מקביל למינוח האנגלי ‪ ,(Contamination‬אשר‬
‫מתייחס לשינוי הריכוז הטבעי של חומר מסוים בסביבה הימית כתוצאה מתוספת אנתרופוגנית‪,‬‬
‫כאשר דרגת השינוי לא בהכרח עלולה לגרום לנזקים סביבתיים‪.‬‬
‫חומר מרחף ‪ -‬חלקיקים ממקורות טבעיים )כגון סחף( או ממקורות אנתרופוגניים )כגון שפכים(‬
‫המרחפים בגוף המים בים או בנחלים‪.‬‬
‫כוריוגנין ‪ -‬גן המשתתף בבניית השחלה‪ .‬ייצורו בכבד הדג מבוקר ע"י הורמונים אסטרוגניים‪ .‬מושפע‬
‫גם ע"י חומרים המחקים פעילות אסטרוגנית‪ ,‬מתערבים בתהליכי רבייה ועלולים לשבשם‪ .‬נבדק‬
‫ברמת התעתיק‪.‬‬
‫כלורופיל ‪ - a‬פיגמנט המצוי בצמחים ובאצות )פיטופלנקטון(‪ .‬מדידת ריכוז הכלורופיל במים‬
‫משמשת כאינדיקציה לכמות הפיטופלנקטון‪.‬‬
‫מטלותיונין ‪ -‬גן שרמת התבטאותו מושפעת ע"י מספר מתכות כבדות דו‪-‬ערכיות‪ ,‬חלקן רעילות‪.‬‬
‫נבדק ברמת התעתיק‪ .‬עוצמת ההשפעה היחסית של מתכות על התבטאות הגן היא ‪Cd > Zn > Cu‬‬
‫‪.> Ag > Hg‬‬
‫מיקרואצות ‪ -‬אצות מיקרוסקופיות )שאינן נראות בעין( מתחלקות לכמה קבוצות גודל‪ .‬בדו"ח זה‬
‫החלוקה היא‪ :‬פיקופלנקטון ‪ -‬אצות בגודל של עד ‪ 5‬מיקרון; מיקרופלנקטון )כולל ננופלנקטון( ‪-‬‬
‫אצות גדולות מ‪ 5-‬מיקרון‪.‬‬
‫‪158‬‬
‫מיקרומזהמים אורגניים ‪ -‬בדו"ח זה הכוונה לתרכובות אורגניות הכלולות ברשימת המזהמים‬
‫הראשיים של הסוכנות להגנה על הסביבה בארה"ב )‪ (USEPA, priority pollutants list‬עקב‬
‫פוטנציאל להשפעות סביבתיות מזיקות‪.‬‬
‫מתכות כבדות ‪ -‬ככלל‪ ,‬המונח "מתכות כבדות" מתייחס למתכות שמשקלן האטומי גדול מזה של‬
‫נתרן )‪ .(22.9‬בדו"ח זה המונח מתייחס למתכות כספית )‪ ,(Hg‬קדמיום )‪ ,(Cd‬נחושת )‪ ,(Cu‬אבץ )‪,(Zn‬‬
‫עופרת )‪ ,(Pb‬כרום )‪ ,(Cr‬ניקל )‪ ,(Ni‬מנגן )‪ (Mn‬וברזל )‪ .(Fe‬מתכות אלה‪ ,‬למעט ברזל‪ ,‬נוכחות במרכיבי‬
‫הסביבה הימית )מים‪ ,‬חלקיקים‪ ,‬סדימנטים‪ ,‬בעלי חיים( בד"כ בריכוזים קטנים )פחות מ‪1000-‬‬
‫חלקים למיליון(‪ ,‬ולכן לעיתים משתמשים לגביהן במונח "מתכות קורט"‪ .‬מתכות אלה נוכחות‬
‫בסביבה הימית הן באופן טבעי והן ממקורות אנתרופוגניים; חלקן‪ ,‬כגון כספית וקדמיום‪ ,‬רעילות‬
‫במיוחד בריכוזים ובתנאים מסוימים‪ ,‬ואחרות עלולות להיות רעילות בתנאים מסוימים‪.‬‬
‫נוטריאנטים ‪ -‬תרכובות זמינות ביולוגית של חנקן‪ ,‬זרחן וצורן )פוספאט‪ ,‬ניטראט ניטריט‪ ,‬אמוניום‪,‬‬
‫וחומצה סיליצית( המשמשות כחומרי דשן להתפתחות אצות‪ .‬הנוטריאנטים מצויים באופן טבעי‬
‫בסביבה הימית‪ .‬עודפי נוטריאנטים אנתרופוגניים עלולים לגרום לפריחות מסיביות של אצות‬
‫ולהגברה של פעילותן‪.‬‬
‫ניטור ‪ -‬מדידה תקופתית של אותם משתנים )פרמטרים(‪.‬‬
‫סמן ביולוגי )‪ - (biomarker‬פרמטר ביולוגי מדיד באורגניזם המעיד על פעילות או על השפעה‬
‫ביולוגית‪ .‬בהקשר של דו"ח זה‪ ,‬תעתיק או חלבון שרמתם משתנה בהשפעת מזהמים סביבתיים‪.‬‬
‫סדימנטים )משקעי קרקעית( ‪ -‬חומר חלקיקי המונח על קרקעית הים או קרקעית נחל‪.‬‬
‫פלנקטון ‪ -‬צורות חיים מיקרוסקופיות המרחפות במים‪ .‬הפלנקטון כולל פיטופלנקטון )אצות‬
‫פלנקטוניות( וזואופלנקטון )בע"ח פלנקטוניים(‪.‬‬
‫ציטוכרום ‪ - P4501A‬גן שרמת התבטאותו מושפעת ע"י מספר קבוצות של מזהמים אורגניים‪ ,‬כמו‬
‫‪ .PCBs, PAHs‬נבדק ברמת התעתיק והחלבון‪.‬‬
‫קריטריונים לאיכות סדימנטים ‪ -‬הערכת רמת הזיהום של סדימנטים במתכות כבדות ובמזהמים‬
‫אורגניים בדו"ח זה מבוססת על הקריטריונים לאיכות סדימנטים של מינהל האוקיינוסים‬
‫והאטמוספירה של ארה"ב )‪ (NOAA‬המבוסס על )‪ .Long et al. (1995‬קריטריונים אלה מתייחסים‬
‫לרמות זיהום העלולות לגרום להשפעות מזיקות על החי הימי ומגדירים שתי רמות זיהום‪- ERL :‬‬
‫ריכוזי חומרים שמתחת להם השפעות מזיקות צפויות רק לעיתים נדירות; ‪ - ERM‬ריכוזי חומרים‬
‫שמעל להם השפעות מזיקות צפויות לעיתים קרובות‪ .‬קריטריונים אלה אומצו לצורך הערכת‬
‫הממצאים של תכניות ניטור בארה"ב ובהרבה מדינות אחרות‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫ערכי ‪ ERL‬ו‪ ERM-‬מפורטים להלן‪ .‬בדו"ח זה ריכוזי מתכות הקרובים לערכי ‪ ERM‬או עולים‬
‫עליהם צוינו כמייצגים "רמת זיהום גבוהה"‪ .‬ריכוזים בתחום שבין ‪ ERL‬ל‪ ERM-‬צוינו כ"רמת‬
‫זיהום בינונית"‪.‬‬
‫‪ERL‬‬
‫‪ERM‬‬
‫מיקרוגרם‪/‬גרם סדימנט יבש‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪81‬‬
‫‪34‬‬
‫‪47‬‬
‫‪21‬‬
‫‪150‬‬
‫‪0.71‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‪370‬‬
‫‪270‬‬
‫‪220‬‬
‫‪52‬‬
‫‪410‬‬
‫ננוגרם‪/‬גרם סדימנט יבש‬
‫‪46‬‬
‫‪180‬‬
‫‪45,000‬‬
‫מתכת‬
‫כספית‬
‫קדמיום‬
‫כרום‬
‫נחושת‬
‫עופרת‬
‫ניקל‬
‫אבץ‬
‫מזהם אורגני‬
‫‪1.6‬‬
‫‪23‬‬
‫‪4000‬‬
‫)כולל ‪DDT (DDE‬‬
‫‪PCB`s‬‬
‫‪PAH`s‬‬
‫קריטריונים לאיכות מי הנחלים ‪ -‬הערכת רמת הזיהום של מי נחלי החוף בנוטריאנטים בדו"ח זה‬
‫מבוססת על הקריטריונים של ‪ NOAA‬לאיכות המים בשפכי נהרות המפורטים להלן‪:‬‬
‫רמת זיהום‬
‫נמוכה‬
‫‪5-0‬‬
‫‪<7‬‬
‫‪<0.3‬‬
‫בינונית‬
‫‪60-20‬‬
‫‪70-7‬‬
‫‪3-0.3‬‬
‫גבוהה‬
‫‪>60‬‬
‫‪>70‬‬
‫‪>3‬‬
‫כלורופיל )מיקרוגרם‪/‬ליטר(‬
‫חנקן מומס כללי )מיקרומול‪/‬ליטר(‬
‫זרחן מומס כללי )מיקרומול‪/‬ליטר(‬
‫חמצן מומס‪0<hypoxia<2 mg/l :‬‬
‫‪anoxia=0 mg/l‬‬
‫‪2<biological stress<5 mg/l‬‬
‫תקן לאיכות מי‪-‬ים ‪ -‬המלצות לתקני סביבה לאיכות מי הים התיכון בישראל שפורסמו ע"י המשרד‬
‫לאיכות הסביבה ביוני ‪ .2002‬התקנים מתייחסים לריכוזי מתכות כבדות ומזהמים שונים‪ ,‬אולם לא‬
‫כוללים נוטריאנטים‪.‬‬
‫‪ - (Tributyltin) TBT‬תרכובת אורגנית של בדיל בעלת רעילות גבוהה‪ ,‬אשר משמשת כתוסף‬
‫לצבעים של כלי שיט ומתקנים ימיים לשם מניעת צימדה )‪ TBT .(antifouling‬משתחרר באיטיות‬
‫מהצבע אל מי הים‪ ,‬ובעת שהותו במים או בקרקעית הים יכול להתפרק בתהליכים כימיים‬
‫וביולוגיים לתרכובות פחות רעילות ובלתי יציבות‪ ,‬תחילה ‪ (Dibutyltin) DBT‬ובהמשך ‪MBT‬‬
‫)‪ .(Monobutyltin‬ל‪ TBT-‬המשתחרר אל מי הים יש נטייה חזקה להיצמד לחלקיקים וליצורים‬
‫‪160‬‬
‫המרחפים בגוף המים ולחלקיקים על פני הקרקעית‪ ,‬וכתוצאה מכך הוא מצטבר בסדימנטים‪.‬‬
‫יצורים חיים יכולים לקלוט ‪ TBT‬הן בבליעה של מזון וחלקיקים והן בספיגה ישירה מהמים‪.‬‬
‫כתוצאה מתהליכים אלה החומר יכול להצטבר ברקמות של בעלי חיים‪ ,‬לעבור הלאה בשרשרת‬
‫המזון ולהגיע גם לדגים‪ ,‬יונקים ימיים וציפורי ים‪ .‬עקב הרעילות הרבה והכמעט אוניברסלית של‬
‫‪ ,TBT‬כבר בריכוזים זעירים של כמה ננוגרמים לליטר‪ ,‬ההשפעות הביולוגיות של החומר בסביבה‬
‫הימית מגוונות ביותר‪ ,‬מפגיעות ביוכימיות‪ ,‬פיסיולוגיות ותמותה ביצורים בודדים ועד להכחדת‬
‫אוכלוסיות‪ .‬אחד הנזקים הבולטים של ‪ TBT‬הוא תופעת האימפוסקס )‪ (imposex‬בחלזונות ימיים‬
‫– הופעת מאפיינים זכריים )כולל אבר מין זכרי( בנקבות ואובדן הפוריות‪.‬‬
‫גן – מקטע של חומצת הגרעין דנ"א המקדד בעזרת הצופן הגנטי את האינפורמציה ליצור של חלבון‬
‫ספציפי‪ .‬בדגים נמצא בגרעין התא‪.‬‬
‫תעתיק – מקטע של חומצת הגרעין רנ"א‪ ,‬מועתק מגן בתהליך הנקרא תיעתוק ומכיל את‬
‫האינפורמציה ליצור של חלבון ספציפי שהייתה בגן אשר שימש כתבנית‪ .‬תפקידו הוא להעביר את‬
‫האינפורמציה הגנטית מן הגרעין לאתר ייצור החלבון‪.‬‬
‫סמן ביולוגי )‪ – (biomarker‬פרמטר ביולוגי מדיד באורגניזם המעיד על פעילות או על השפעה‬
‫ביולוגית‪ .‬בהקשר לדו"ח זה‪ ,‬תעתיק או חלבון שרמתם משתנה בהשפעת מזהמים סביבתיים‪.‬‬
‫מטלותיונין – גן שרמת התבטאותו מושפעת ע"י מספר מתכות כבדות דו‪-‬ערכיות‪ ,‬חלקן רעילות‪.‬‬
‫נבדק ברמת התעתיק‪ .‬עוצמת ההשפעה היחסית של מתכות על התבטאות הגן היא ‪Cd > Zn > Cu‬‬
‫‪.> Ag > Hg‬‬
‫ציטוכרום ‪ – P4501A‬גן שרמת התבטאותו מושפעת ע"י מספר קבוצות של מזהמים אורגניים כמו‬
‫‪. PCBs, PAHs‬נבדק ברמת התעתיק והחלבון‪.‬‬
‫כוריוגנין – גן המשתתף בבניית השחלה‪ .‬ייצורו בכבד הדג מבוקר ע"י הורמונים אסטרוגניים‪.‬‬
‫מושפע גם ע"י חמרים המחקים פעילות אסטרוגנית‪ ,‬מתערבים בתהליכי רבייה ועלולים לשבשם‪.‬‬
‫נבדק ברמת התעתיק‪.‬‬
‫בטא‪-‬אקטין – גן המקדד לחלבון המהווה חלק משלד התא ומופיע ב"כ בכמויות קבועות בתא החי‪.‬‬
‫משמש כגורם נירמול‪.‬‬
‫‪ – Real time PCR‬שיטה למדידת רמת תעתיק ספציפי בתוך תערובת של תעתיקים‪.‬‬
‫שישן משורטט – )‪ (Lithognathus mormyrus‬דג קרקעי חופי החי על מצע חולי או חולי‪-‬בוצי‪.‬‬
‫משתייך למשפחת הספרוסיים )‪ (Sparidae‬ותפוצתו רחבה וכוללת את כל הים התיכון ואת‬
‫האוקיינוס האטלנטי המזרחי‪ .‬השישן נמצא באזורים נקיים ומזוהמים של החוף הישראלי‪ ,‬זמין‬
‫לדיגום כל השנה וקל לאחזקה בשבי ולמניפולציות ניסוייות‪ .‬לשישן מגע עם כל מרכיבי סביבתו‬
‫הטבעית‪ ,‬גוף המים וקרקעית‪ .‬השישן הוא טורף הניזון מבעלי חיים הנמצאים על ובתוך המצע הרך‬
‫וכמו חברים אחרים במשפחתו‪ ,‬הספרוסיים הוא משנה את זוויגו במהלך חייו‪ ,‬מתחיל מזכר והופך‬
‫לנקבה‪ .‬לא ניתן לאפיין את זוויג השישן בהסתכלות חיצונית‪ .‬הגונדות עוזרות באבחון הזוויג רק‬
‫כאשר הן מתפתחות‪ .‬גונדות בלתי מפותחות מכילות מרכיב של אשך ושחלה בזכרים ונקבות כאחד‪.‬‬
‫עונת הרבייה שלו בים התיכון היא בקיץ‪.‬‬
‫‪161‬‬