איכות מימי החופין של ישראל 2012

Transcription

איכות מימי החופין של ישראל 2012
‫התכנית הלאומית לניטור מימי החופין‬
‫של ישראל בים התיכון‬
‫ניטור איכות מימי חופין‬
‫ניטור מגוון ביולוגי‬
‫‪ISRAE‬‬
‫‪L‬‬
‫מר‬
‫‪ISRAMAR‬‬
‫כז‬
‫ה מ י דע ה ימי‬
‫הל‬
‫א‬
‫דוח חיא"ל ‪H62/2013‬‬
‫‪INE DATA‬‬
‫‪AR‬‬
‫‪M‬‬
‫ומי‬
‫חקר ימים ואגמים לישראל‬
‫‪ER‬‬
‫‪NT‬‬
‫‪CE‬‬
‫דו”ח מדעי לשנת ‪2012‬‬
‫חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ ‪Israel Oceanographic & Limnological Research Ltd.‬‬
‫תל‪-‬שקמונה‪ ,‬ת"ד ‪ ,8030‬חיפה ‪Tel-Shikmona, P.O.B. 8030, Haifa 31080‬‬
‫פקס ‪ Fax: 972-4-8511911 :‬טלפון ‪Tel: 972-4-8565200 :‬‬
‫‪http://www.ocean.org.il‬‬
‫התכנית הלאומית לניטור מימי החופין‬
‫של ישראל בים התיכון‪:‬‬
‫‪ (1‬ניטור איכות מימי חופין ‪ (2‬ניטור מגוון ביולוגי‬
‫דו"ח מדעי לשנת ‪2012‬‬
‫דו"ח חיא"ל ‪H62/2013‬‬
‫עורך הדו"ח ומנהל מדעי של תכנית הניטור – פרופ' ברק חרות‬
‫חוקרים שותפים‪:‬‬
‫ד"ר עדנה שפר‪ ,‬נורית גורדון‪ ,‬ד"ר בלה גליל‪ ,‬ד"ר הדס לובינבסקי‪ ,‬ד"ר גדעון טיבור‪ ,‬ד"ר‬
‫משה תום‪ ,‬ד"ר גיל רילוב‪ ,‬ד"ר אלוארו ישראל‪ ,‬ד"ר ג'ק סילברמן‪ ,‬פרופ' בוקי רינקביץ‬
‫צוות הניטור‪:‬‬
‫דיגום‪ ,‬בדיקות ועיבוד נתונים‪ :‬ירון גרטנר‬
‫כימיה‪ :‬אביב שכנאי‪ ,‬ד"ר יעל סגל‪ ,‬רחלי גל‪ ,‬מאיה מרמורי‪ ,‬רון פאר‪ ,‬ד"ר אפרת שהם‪-‬פרידר‬
‫חי הקרקעית‪ :‬אוה מזרחי‪ ,‬מרואה בולוס‬
‫חישה מרחוק‪ :‬ד"ר גדעון טיבור‪ ,‬לנא אשקר‪ ,‬יבגניה קריבנקו‬
‫השפעות ביולוגיות‪ :‬ד"ר יאנה יודקובסקי‬
‫אקולוגיה של החוף הרדוד )אופציונאלי(‪ :‬ד"ר גיל רילוב‪ ,‬אוהד פלג‪ ,‬אדם קונסטנטינובסקי‪,‬‬
‫אודי ארקין‪ ,‬אני ויצ'יק‪ ,‬יריב מילר‬
‫בסיסי נתונים‪ :‬ד"ר איסק גרטמן‪ ,‬יבגניה קריבנקו‬
‫צוות ים‪ :‬גדעון עמית‪ ,‬אייל חנני‪ ,‬ארז חגי‬
‫עזרה בדיגום משקעים אטמוספיריים‪ :‬איגודי ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל‪.‬‬
‫תכנית הניטור של מימי החופין ממומנת ע"י‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫ובמימון חלקי ע"י משרד האנרגיה והמים‬
‫ניטור הנמלים והמעגנות מומן ע"י חיל הים‪/‬משרד הביטחון‬
‫מרץ ‪2014‬‬
‫© כל הזכויות שמורות‪ .‬אין לעשות שימוש בנתונים לצורך פרסום מדעי ללא אישור בכתב מחיא"ל‪.‬‬
‫שם הדו"ח לצורך ציטוט בעברית‪/‬אנגלית ‪:‬‬
‫חרות ב'‪ ,‬שפר ע'‪ ,‬גורדון נ'‪ ,‬גליל ב'‪ ,‬לובינבסקי ה'‪ ,‬טיבור ג'‪ ,‬תום מ'‪ ,‬רילוב ג'‪ ,‬סילברמן ג' ורינקביץ‬
‫ב' )‪ .(2014‬התכנית הלאומית לניטור מימי החופין של ישראל בים התיכון – דו"ח מדעי לשנת ‪,2012‬‬
‫דו"ח חיא"ל ‪.H62/2013‬‬
‫‪Herut B., Shefer E., Gordon N., Galil B., Lubinevsky H., Tibor G., Tom M., Rilov G.,‬‬
‫‪Silverman J. and Rinkevich B. (2014). The National Monitoring Program of Israel's‬‬
‫‪Mediterranean coastal waters – Scientific Report for 2012, IOLR Report H62/2013.‬‬
‫תוכן‬
‫עמוד‬
‫חלק א ‪ -‬מבוא‪ ,‬סיכום הממצאים והמלצות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מבוא ומטרות‬
‫סיכום הממצאים העיקריים‬
‫מיפוי המצב הסביבתי היחסי לאורך החוף‬
‫המלצות‬
‫א‪1-‬‬
‫א‪4-‬‬
‫א‪18-‬‬
‫א‪22-‬‬
‫חלק ב ‪ -‬פירוט פעולות הניטור והממצאים‬
‫ב‪ – 1‬ניטור איכות מימי חופין‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מתכות בסדימנטים‬
‫מתכות ומזהמים אורגניים בנמלים ובמעגנות‬
‫מתכות במים‬
‫מתכות בבעלי חיים שוכני קרקעית‬
‫מתכות בדגים‬
‫סמנים להשפעות ביולוגיות של מזהמים )‪(Biomarkers‬‬
‫מתכות במשקעים אטמוספיריים‬
‫נוטריאנטים במשקעים אטמוספיריים‬
‫נוטריאנטים בנחלי החוף‬
‫הערכת עומס הנוטריאנטים באזור מימי החופין‬
‫נוטריאנטים‪ ,‬כלורופיל ומיקרואצות במימי החופין‬
‫רשימת ספרות‬
‫ב‪1-‬‬
‫ב‪5-‬‬
‫ב‪11-‬‬
‫ב‪12-‬‬
‫ב‪17-‬‬
‫ב‪21-‬‬
‫ב‪25-‬‬
‫ב‪26-‬‬
‫ב‪26-‬‬
‫ב‪30-‬‬
‫ב‪34-‬‬
‫ב‪38-‬‬
‫ב‪ – 2‬ניטור המגוון הביולוגי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הקדמה‬
‫מיקרואצות במימי החופין‬
‫אוכלוסיות חי הקרקעית‬
‫ניטור חברות אקולוגיות בחוף הסלעי‬
‫סיכום סקרי דגים ‪ -‬חקר ימים ואגמים בשת"פ המעבדה האיכיטולוגית‬
‫באוניברסיטת תל אביב ‪2012/13‬‬
‫טקסונומיה מולקולרית ) ‪ (barcoding‬של המגוון הימי בישראל‬
‫מאגר מידע ביו‪-‬גיאוגרפי‬
‫ב‪40-‬‬
‫ב‪41-‬‬
‫ב‪47-‬‬
‫ב‪50-‬‬
‫ב‪58-‬‬
‫ב‪62-‬‬
‫ב‪69-‬‬
‫חלק ג ‪ -‬איורים וטבלאות‬
‫נספח ‪1‬‬
‫נספח ‪2‬‬
‫נספח ‪3‬‬
‫נספח ‪4‬‬
‫נספח ‪5‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫נספח ‪- 6‬‬
‫נספח ‪- 7‬‬
‫טבלת אפיון תחנות הדיגום בשנת ‪2012‬‬
‫המספר הכולל של בדיקות מתכות כבדות במסגרת תכנית הניטור‬
‫שיטות הדיגום והבדיקה ובקרת איכות התוצאות‬
‫מערכת ‪ SISCAL‬למיפוי סביבתי מנתוני לוויינים‬
‫מיני המיקרופלנקטון וריכוזם במפרץ חיפה ובתחנות לאורך החוף‪,‬‬
‫אוגוסט ‪2012‬‬
‫הרכב ומספר הפרטים של חי תוך המצע )‪ (in fauna‬שנאספו בתחנות‬
‫הניטור הלאומי‪ ,‬אוגוסט ‪2012‬‬
‫מילון מונחים מקצועיים‬
‫חלק א ‪ -‬מבוא‪ ,‬סיכום הממצאים והמלצות‬
‫מבוא ומטרות‬
‫דו"ח זה מציג מידע על איכות מימי החופין והמגוון הביולוגי בים התיכון של ישראל בשנת ‪ ,2012‬על‬
‫סמך התוצאות של ניטור זיהום הים ומקורותיו‪ ,‬ניטור המגוון הביולוגי ומחקרים נלווים‪ ,‬שהתבצעו‬
‫ע"י המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה של "חקר ימים ואגמים לישראל" ושותפים נוספים‪ .‬הדו"ח מציג‬
‫גם מגמות של שינויים בזמן ובמרחב במצב מימי החופין והמגוון הביולוגי על סמך נתונים רב‪-‬‬
‫שנתיים‪.‬‬
‫היעד הכוללני של הניטור הוא הערכת מצב הסביבה הימית ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת‬
‫החלטות בהקשר להגנה על הסביבה הימית‪ ,‬ובכלל זה אכיפת ההוראות של החקיקה הלאומית‬
‫בעניין מניעת זיהום הים‪ ,‬שמירה על המערכת האקולוגית‪ ,‬יישום האמנות הבינלאומיות‬
‫הרלוונטיות‪ ,‬ותמיכה בקבלת החלטות על שימור‪ ,‬ניצול בר קיימא וניהול הסביבה הימית של‬
‫ישראל ומשאביה‪.‬‬
‫המטרות הספציפיות של הניטור אשר נגזרות מהיעד לעיל הן‪:‬‬
‫‪ ‬איתור מקורות הזיהום של מימי החופין‪ ,‬הערכת תחומי השפעתם וחשיבותם היחסית;‬
‫‪ ‬קביעת התפוצה של חומרים מזהמים במרחב מימי החופין‪ ,‬זיהוי מגמות של שינויים לאורך‬
‫זמן רב והתרעה על תופעות חריגות;‬
‫‪ ‬יצירת בסיס להערכת פוטנציאל הסיכון לבריאות הציבור והנזקים האקולוגיים הצפויים‬
‫כתוצאה מזיהום מימי החופין;‬
‫‪ ‬יצירת בסיס להערכת הממצאים של תכניות ניטור מקומיות באתרים לסילוק שפכים בים‪.‬‬
‫‪ ‬מעקב אחר שינויים במגוון המינים ומצב בתי הגידול‬
‫‪ ‬הערכת מצב הבריאות של המערכת האקולוגית‬
‫תכנית הניטור מושתתת על עקרונות הביצוע הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫משימה שלטונית – מחויבות של המדינה‬
‫ניטור רב‪-‬שנתי; בדיקות חוזרות באותם אתרים‬
‫שיטות בדיקה אחידות‪ /‬ברות השוואה‬
‫התאמה למחויבויות באמנות בינלאומיות‬
‫שמירת הנתונים ב"מרכז המידע הימי הלאומי"‬
‫שקיפות‪ ,‬פתיחות ודיווח לציבור‬
‫תכנית הניטור כוללת תשעה מרכיבים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור זיהום מימי החופין במתכות כבדות )מתבצע מאז ‪;(1978‬‬
‫ניטור ההזרמות של נוטריאנטים )חומרי דשן( וחלקיקים למימי החופין דרך נחלי החוף )החל‬
‫מ‪;(1990-‬‬
‫ניטור השטפים האטמוספיריים של נוטריאנטים ומתכות כבדות למימי החופין )החל‬
‫מ‪;(1996-‬‬
‫ניטור ריכוזי הנוטריאנטים באזור הרדוד )עד עומק ‪ 30‬מטר( של מימי החופין )החל מ‪;(2000-‬‬
‫א‪1-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מיפוי סביבתי של מימי החופין מנתוני לוויינים )החל מ‪;(2005-‬‬
‫ניטור סמנים להשפעות ביולוגיות של מזהמים )החל מ‪ ,2005-‬לא בוצע ב‪ 2006-‬כתוצאה‬
‫מחוסר מימון(;‬
‫ניטור אוכלוסיית המיקרואצות באזור הרדוד )עד עומק ‪ 30‬מטר( של מימי החופין )החל מ‪-‬‬
‫‪;(2000‬‬
‫ניטור אוכלוסיות חי הקרקעית לאורך החוף )החל מ‪;(2005-‬‬
‫ניטור חברות אקולוגיות בחוף הסלעי )החל מסוף ‪;(2009‬‬
‫תכנית הניטור עודכנה במהלך השנים בהתאם למידע על מקורות הזיהום של מימי החופין‪ .‬מקורות‬
‫הזיהום העיקריים לאורך החוף מוצגים באיור ‪ .1‬תחנות הדיגום של תכנית הניטור מוצגות באיור ‪.2‬‬
‫מיקום תחנות הדיגום והפרמטרים הנבדקים בכל תחנה מפורטים בנספח ‪.1‬‬
‫בנוסף לתכנית הלאומית לניטור מימי החופין‪ ,‬המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה מבצע בדיקות‬
‫תקופתיות של זיהום הים גם במסגרת תכניות ניטור מקומיות באתרים בהם מסולקים לים שפכים‬
‫ופסולת )המתכונת של תכניות ניטור אלה נקבעת בהיתרי ההזרמה‪/‬סילוק הפסולת(‪ .‬כמו כן‬
‫מתבצעים במכון מחקרים שונים‪ ,‬שתוצאותיהם מהוות בסיס לפענוח ממצאי הניטור ולהכוונה של‬
‫מתכונת הניטור‪ .‬הממצאים הרלוונטיים של תכניות הניטור המקומיות והמחקרים הנלווים לניטור‬
‫משולבים בדו"ח זה‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 2000‬המכון מבצע עבור חיל הים ניטור שנתי של רמות הזיהום בנמלים ובמעגנות לאורך‬
‫חוף הים התיכון‪ ,‬במסגרת היישום של המלצות ועדת החקירה בעניין פעילות צה"ל באזור נחל‬
‫הקישון )"ועדת שמגר"(‪ .‬חלק מהבדיקות של תכנית ניטור זו מתבצע ע"י מעבדות של המכון‬
‫הגיאולוגי ובמעבדה בארה"ב‪ .‬הממצאים העיקריים של הניטור משולבים בדו"ח זה )באדיבות חיל‬
‫הים‪/‬משרד הביטחון(‪.‬‬
‫הדו"ח כולל שלושה חלקים ושבעה נספחים‪ .‬בחלק א מוצגים עיקרי הממצאים על איכות מימי‬
‫החופין והמלצות הנובעות מהם‪ .‬פעולות הניטור וממצאי הניטור מפורטים בחלק ב ומוצגים‬
‫באיורים ובטבלאות בחלק ג‪ .‬ניתוח המגמות של שינויים בזמן ובמרחב באיכות מימי החופין מתבסס‬
‫על כלל הנתונים הרב‪-‬שנתיים שנאספו במסגרת תכנית הניטור‪ .‬נתונים אלה כוללים אלפי בדיקות‬
‫כמפורט בנספח ‪.2‬‬
‫שיטות הדיגום‪ ,‬הבדיקה ובקרת איכות התוצאות במסגרת הניטור מפורטות בנספח ‪ .3‬המערכת‬
‫למיפוי סביבתי מנתוני לוויינים מוצגת בנספח ‪ .4‬נספחים ‪ 5‬ו‪ 6-‬מציגים את הרכב מיני‬
‫המיקרופלנקטון וחי תוך המצע בשנת ‪ .2011‬נספח ‪ 7‬מבהיר מונחים מקצועיים שנעשה בהם שימוש‬
‫בגוף הדו"ח‪.‬‬
‫הנתונים הגולמיים של הניטור נשמרים ב"מרכז המידע הימי הלאומי"‪ ,‬אשר מרכז‪ ,‬מתעד ומפיץ‬
‫נתונים ומידע על הסביבה הימית של ישראל‪ .‬במרכז המידע פותחו מערכות לטיפול בנתוני הניטור‪,‬‬
‫המאפשרות גישה קלה לנתונים ועיבודם למידע שימושי לצרכי ניהול סביבתי )‪.(www.ocean.org.il‬‬
‫א‪2-‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוקם מרכז מידע ביו‪-‬גיאוגרפי והמרכז התשתיתי המדעי לקוד‪-‬הקווים של ‪DNA‬‬
‫)‪ (barcoding molecular‬של המגוון הימי בישראל‪ ,‬כחלק מפרויקט הברקודינג העולמי‪ .‬מחקר זה‬
‫נעשה על‪-‬ידי חקר ימים ואגמים לישראל ונעזר בטקסונומים מובילים בתחומם‪ .‬הקמת המרכז‬
‫התשתיתי נעזרת בשני האוספים הלאומיים הביולוגיים המצויים באוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫ובאוניברסיטה העברית )בהם יאוכסנו כל היצורים עליהן נעשה המחקר( ובתשתית ‪ISRAMAR‬‬
‫)מרכז המידע הימי הלאומי בחיא"ל(‪ ,‬שבו יאוכסנו‪ ,‬יוצגו ויופצו התוצאות‪.‬‬
‫התכנית הלאומית לניטור מימי החופין של ישראל בים התיכון מרוכזת ע"י אגף ים וחופים של‬
‫המשרד להגנת הסביבה ומהווה מרכיב של מערכת המינהל הסביבתי המופעלת ע"י הממשלה‪ .‬חלק‬
‫מנתוני הניטור מועבר‪ ,‬באמצעות המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬למרכז של "תכנית הפעולה לים התיכון"‬
‫באתונה‪ ,‬אשר מנהל את הפעילות הבינלאומית לשמירת איכות הסביבה בים התיכון במסגרת‬
‫"אמנת ברצלונה"‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬תכנית הניטור הלאומית הורחבה בהיבטים ביולוגיים והקשורים לשינויי אקלים‪,‬‬
‫ותאפשר מענה רחב יותר‪ ,‬אם כי עדיין לא מלא‪ ,‬לגישת המערכת האקולוגית ) ‪Ecosystem‬‬
‫‪ .(Approach‬גישה זו תאפשר להעריך את מצב הסביבה הימית ולשפר את התמיכה המדעית‬
‫לשימור‪ ,‬לניצול ולניהול מושכל של הסביבה הימית של ישראל ומשאביה‪ .‬הרחבת הניטור ב‪2014 -‬‬
‫תכלול את הפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬ניטור המגוון הביולוגי של מאקרו‪-‬פאונה )דגים וחסרי חוליות( על קרקע רכה‪.‬‬
‫‪ .2‬ניטור היצרנות הראשונית והחיידקית במימי החופין‪.‬‬
‫‪ .3‬ניטור המערכת ההידרוגרפית להשפעות של שינויים גלובליים ואנטרופוגניים )טמפרטורה‪,‬‬
‫מליחות‪ ,‬חומציות‪ ,‬נוטריאנטים‪ ,‬יצרנות ראשונית וחיידקית(‪.‬‬
‫תכנית ניטור לאומית במתכונת מלאה‪ ,‬מומלץ שתכלול את כל המרכיבים הבאים כמקשה אחת‪:‬‬
‫ניטור זיהום הים והחופים )משתנים כימיים‪ ,‬סמנים ביולוגיים‪ ,‬היבטים רלוונטיים לבריאות‬
‫הציבור(; ניטור אקולוגי ימי )הרס בתי גידול‪ ,‬מגוון מינים‪ ,‬פלישת מינים(; ניטור תהליכים חופיים‬
‫)הרס חופים‪ ,‬בליית מצוק(; ניטור השלכות של שינוי האקלים )מפלס ים‪ ,‬עלייה‬
‫בחומציות‪/‬טמפרטורה‪/‬מליחות‪ ,‬הידרוגרפיה‪ ,‬מינים פולשים(‪ .‬הרחבה מלאה תאפשר גם להיערך‬
‫להתאמה של ישראל למדדים הסביבתיים שאימצו מוסדות אמנת ברצלונה )שמיושמת על‪-‬ידי‬
‫תכנית הפעולה לים התיכון ]‪ [MAP‬באמצעות ארגון ‪ (MEDPOL‬והקהילה האירופית ) ‪Water‬‬
‫‪.(Framework Directive; Marine Strategy Framework Directive‬‬
‫א‪3-‬‬
‫סיכום הממצאים העיקריים‬
‫בדו"ח מוצגת תמונת מצב )‪ (2012‬ומגמות עיקריות של השינויים בזמן‪ ,‬המתייחסות לרמת הזיהום‬
‫במימי החופין‪ ,‬בשפכי נחלים‪ ,‬בנמלים ובמעגנות ולמגוון המינים של מיקרואצות‪ ,‬חי תוך הקרקעית‪,‬‬
‫חברות החי בחוף הסלעי ולמינים פולשים‪.‬‬
‫מגמת הירידה ברמות הזיהום שנצפו עד למחצית העשור האחרון נעצרה בחלק מן המזהמים‪ .‬ערכי‬
‫הזיהום של המזהמים השונים ובהם‪ :‬מתכות כבדות‪ ,‬חומרי דשן ומזהמים אורגניים‪ ,‬התייצבו )דבר‬
‫שלא בהכרח מעיד על מצב טוב(‪ ,‬או שאף חלה עלייה מסוימת ברמתם‪ .‬גם ניטור מגוון מיני‬
‫המיקרואצות‪ ,‬חי הקרקעית וחי החוף הסלעי מראה שינויים ומגמות בזמן‪ .‬להלן סיכום המגמות‬
‫בזמן של מספר מרכיבים‪.‬‬
‫מגמות בזמן – איכות מימי החופין‬
‫כספית בדגים ‪ -‬מאז סוף שנות ה‪ 80-‬חלה ירידה ניכרת ברמות הכספית אצל דגים ורכיכות במפרץ‬
‫חיפה‪ .‬עם זאת‪ ,‬במהלך העשור האחרון )החל בשנת ‪ (2004‬נמצאות רמות הכספית אצל דגים‬
‫מהמפרץ במגמת עלייה‪ .‬הגורם לכך עדיין לא התברר‪.‬‬
‫מתכות כבדות בקרקעית ‪ -‬מאז אמצע שנות ה‪ 80-‬פחתו ריכוזי הכספית במשקעים בקרקעית המפרץ‪,‬‬
‫במיוחד בתחנות בחלקו הצפוני של המפרץ ובאזור שפך נחל הקישון‪ .‬מגמה זו התמתנה ואולי אף‬
‫נעצרה בשנים האחרונות‪ .‬ההפחתה הדרסטית בהזרמת הקדמיום אל נחל הקישון החל בשנת ‪2000‬‬
‫באה לידי ביטוי גם בריכוזי הקדמיום בחומר מרחף וגם אצל רכיכות מאזור שפך נחל הקישון‬
‫ומדרום מפרץ חיפה‪ .‬באופן כללי לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוזי המתכות הכבדות בתחנות‬
‫הרדודות לאורך החוף‪ .‬עם זאת‪ ,‬שינויים רב‪-‬שנתיים בריכוזי נחושת וקדמיום במשקעים בתחנות‬
‫מול שפך נחל תנינים‪ ,‬שפך הירקון )החל בשנת ‪ (2000‬ושפך נחל שורק )החל בשנת ‪ (2003‬מראים‬
‫מגמת ירידה משמעותית שקשורה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬להפחתה בהזרמת הנחושת מתחנת הכוח רידינג‬
‫ובהזרמה מנחל שורק‪ .‬החל בשנת ‪ 1996‬קיימת מגמה רב‪-‬שנתית של ירידה בריכוזי העופרת בכל‬
‫התחנות לאורך החוף ובמפרץ חיפה‪.‬‬
‫מתכות כבדות‪ ,‬תרכובת אורגנית של בדיל ‪ (TBT) Tributyltin‬וביפנילים מותמרי כלור )‪(PCBs‬‬
‫בנמלים ומעגנות ‪ -‬בנמל חיפה נמצאה רמת זיהום גבוהה של כספית‪ ,‬ובינונית במתכות אחרות‪ ,‬ללא‬
‫מגמה ברורה בריכוזיהן‪ ,‬למעט ירידה בריכוזי הקדמיום‪ .‬בנמל אשדוד נמצאו רמות זיהום בינוניות‬
‫ונצפית הפחתה ברמת הזיהום של כרום‪ ,‬נחושת‪ ,‬ניקל‪ ,‬כספית וקדמיום במהלך השנים האחרונות‪.‬‬
‫במעגנות לאורך חוף הים התיכון נמצא זיהום בינוני ללא מגמה ברורה‪ ,‬למעט העשרה של כרום‪,‬‬
‫נחושת וניקל במעגן חדרה ובמעגנה בתל‪-‬אביב )כולל כספית מאז ‪.(2001‬‬
‫ריכוזי התרכובת האורגנית של בדיל ‪ (TBT) Tributyltin‬או תוצרי הפירוק שלה ‪(DBT) Dibutyltin‬‬
‫ו‪ (MBT) Monobutyltin-‬במעגנות ובנמלים מראים מגמת ירידה במים כביטוי לפעולות שנקטו‬
‫הרשויות בשנים האחרונות להפסקת השימוש בישראל בצבעים לכלי שיט המכילים ‪ .TBT‬עם זאת‪,‬‬
‫בקרקעית עדיין לא נצפית מגמה ברורה‪ ,‬והמשקעים בנמלים עדיין מכילים ריכוזים גדולים יחסית‬
‫של ‪.TBT‬‬
‫ריכוזי הביפנילים מותמרי כלור )‪ – (PCBs‬בקרקעית נמל חיפה ונמל אשדוד נמדדו בשנים האחרונות‬
‫רמות זיהום קטנות בהרבה מסקרים קודמים‪ ,‬בשנים ‪ ,2004–2001‬אך ללא מגמה ברורה בהמשך‪.‬‬
‫א‪4-‬‬
‫במעגנות לאורך חוף הים התיכון אין מגמה ברורה‪ ,‬למעט עלייה במעגנת תל‪-‬אביב שרמת הזיהום בה‬
‫גבוהה‪.‬‬
‫ריכוזי נוטריינטים ‪ -‬מאז המדידות ב‪ 2001/2002-‬לא נמצאה ברוב הנחלים מגמה של הקטנת ריכוזי‬
‫הנוטריינטים )למעט חנקה בנחל דליה(‪ ,‬ובנחלים מסוימים אף קיימת עלייה בריכוזים‪ .‬ההפחתה‬
‫בעומס הנוטריינטים שהוזרמו לנחל הקישון‪ ,‬במיוחד בעשור הקודם‪ ,‬התבטאה בירידה של ריכוזי‬
‫הזרחה במי הים בכניסה לנמל חיפה‪ .‬ריכוזי הנוטריינטים במי השטח בנחל ובנמל הקישון מראים‬
‫יחסי חנקן‪/‬זרחן )אי‪-‬אורגניים( גבוהים יחסית להרכב ההזרמות בשנות ה‪) 90-‬יחס של כ‪60-‬‬
‫באוקטובר ‪ ,2008‬לעומת יחס קטן מ‪ 10-‬בשנות ה‪.(90-‬‬
‫מגמות בזמן – מגוון ביולוגי‬
‫טקסונומיה מולקולרית ) ‪ (barcoding‬של המגוון הימי בישראל ‪ -‬עד כה נאספו למעלה מ‪ 570-‬פרטים‬
‫מקבוצות שונות של דגים‪ ,‬חסרי חוליות ואצות‪ .‬נבנה לכל דגימה דף ובו פירוט מיקום גיאוגרפי‪,‬‬
‫מיספור וקיטלוג‪ ,‬קידוד רצף ה‪-‬דנ"א ושאר הפרטים הדרושים על פי ה‪ BOLD-‬העולמי‪ .‬מאגר המידע‬
‫הביו‪-‬גאוגרפי שנמצא בתהליך הקמה כולל עד כה‪ 643 :‬ציטוטים )מאמרים‪/‬עבודות( מאז ‪,1829‬‬
‫מתוכם מ‪ 115 -‬מוצה מידע רלבנטי‪ ,‬הוזנו כ‪ 6600 -‬רקורדס‪ ,‬והוכנסו נתונים כמותיים של חי תוך‬
‫המצע מתכנית הניטור הלאומית ותכנית ניטור ייעודית‪.‬‬
‫מגוון מיני מיקרואצות )הרכב הפיטופלנקטון( – השינויים במאסף המיקרואצות לאורך החוף‬
‫הוערכו באמצעות מספר המינים ו"אינדקס השונות"‪ .‬נמצאה מגמת עלייה במספר המינים בתחנה‬
‫הסמוכה לפתח הקישון‪ ,‬בתחנות במפרץ חיפה ובמספר תחנות לאורך החוף )למעט מול חוף דדו(‪,‬‬
‫במיוחד בחמש השנים האחרונות‪ .‬ביומסת הדינופלגלטים עלתה בדיגום ‪ 2012‬ונמצאה גבוהה יחסית‬
‫לשנים קודמות‪ ,‬במקביל מגוון המינים של קבוצה זו עלה במיוחד במי עומק מפרץ חיפה ובתחנות‬
‫הצפוניות לאורך החוף‪ .‬גם הביומסה וגם מגוון מיני האצות הצורניות עלו בשנתיים האחרונות‪.‬‬
‫להלן טבלה המסכמת את הופעתם של מינים רעילים בתחנות לאורך החוף בשנים ‪.2002-2012‬‬
‫א‪5-‬‬
‫‪Max Cells/L ‬‬
‫‪Year‬‬
‫‪958‬‬
‫‪1600 ‬‬
‫‪1000 ‬‬
‫‪4720 ‬‬
‫‪120‬‬
‫‪190‬‬
‫‪6920 ‬‬
‫‪1.6E+04 ‬‬
‫‪112‬‬
‫‪1.1E+04 ‬‬
‫‪2.8E+04 ‬‬
‫‪1.3E+04 ‬‬
‫‪2.8E+04 ‬‬
‫‪6.5E+04 ‬‬
‫‪1.1E+04 ‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪Station‬‬
‫‪offshore‬‬
‫‪Yarqon ‬‬
‫‪Ashqelon ‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪HB5‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪Taninnim‬‬
‫‪Alexander ‬‬
‫‪Ashqelon ‬‬
‫‪Yarqon Deep‬‬
‫‪Soreq Deep‬‬
‫‪Ashqelon ‬‬
‫‪Soreq‬‬
‫‪3.1E+06 ‬‬
‫‪3.1E+06 ‬‬
‫‪7.2E+05 ‬‬
‫‪2.7E+05 ‬‬
‫‪5.4E+05 ‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪Ashqelon Shallow‬‬
‫‪Ashqelon‬‬
‫‪Dado‬‬
‫‪HB4‬‬
‫‪Ashqelon‬‬
‫‪7.0E+06 ‬‬
‫‪7.0E+05 ‬‬
‫‪2.7E+05 ‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪Species ‬‬
‫‪Dinoflagellates ‬‬
‫‪Akashiwo sanguinea‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪Dinophysis caudata ‬‬
‫‪Dinophysis rotundata‬‬
‫‪Gymnodinium cf. catenatum‬‬
‫‪Karenia brevis ‬‬
‫‪Ostreopsis sp. ‬‬
‫‪Prorocentrum minimum‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪Diatoms‬‬
‫‪Pseudonitzschia spp.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪Raphidophyceae‬‬
‫‪Hetrosigma cf. akashiwo‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫הרכב חבורת חי הקרקעית )‪ – (infauna‬כללית לא ניתן להצביע על מגמה ברורה במספר הפרטים‬
‫ומספר המינים בתחנות לאורך החוף‪ .‬יחד עם זאת מסתמנת מגמת ירידה במספר הטכסה בתחנות‬
‫מול אשקלון ואשדוד‪ .‬בתחנות מול נחלי פולג ותנינים‪ ,‬שם היתה עליה מתמדת במספר הפרטים החל‬
‫משנת ‪ ,2008‬נראתה בשנת ‪ 2012‬ירידה משמעותית במספר הפרטים‪ .‬בצפון מפרץ חיפה‪ ,‬תחנת‬
‫פרוטרום הראתה ירידה הדרגתית במספר הפרטים החל משנת ‪ ,2007‬אולם בשנת ‪ 2012‬נמצאה עליה‬
‫חדה‪ .‬מספר מיני הרכיכות המהגרות בדגימות ‪ 2010‬היה ‪ ,14‬בשנת ‪ 2011‬זוהו ‪ 20‬מינים מהגרים‬
‫ובשנת ‪ 2012‬זוהו ‪ 27‬מינים מהגרים כאשר תשעה מינים הם חדשים ולא נאספו בשנים קודמות של‬
‫הסקר‪ .‬נראה כי אזור מפרץ חיפה עשיר במינים מהגרים‪ ,‬אך גם לאורך כל רצועת החוף מאזור‬
‫אלכסנדר ודרומה קיים עושר במינים מהגרים‪.‬‬
‫החי בחוף הסלעי ‪ -‬בשנים ‪ (1 :2009-2012‬נמצאה שונות רבה במבנה החברה בין ‪ 11‬אתרים לאורך‬
‫החוף‪ .‬ישנם אתרים המראים שונות גדולה יותר בין השנים לעומת אתרים אחרים; ‪ (2‬חילזון בונה‬
‫השונית‪ ,‬הצינורן הבונה‪ ,‬הינו עדיין נדיר ביותר וכמעט ולא נמצאו פרטים חיים לכל אורך החוף‪.‬‬
‫בקיץ וסתיו ‪ 2013‬נמצאו מספר צברים קטנים באתרים אכזיב והבונים‪ ,‬אך מוקדם ליחס בשלב זה‬
‫ממצאים אלה להתאוששות של האוכלוסייה; ‪ (3‬החילזון הטורף הגדול‪ ,‬ארגמנית אדומת‪-‬פה‪ ,‬שהיה‬
‫א‪6-‬‬
‫נפוץ בעבר‪ ,‬נכחד אקולוגית בחוף‪ .‬אף פרט שלו לא נמצא בסקרי הניטור של השנתיים האחרונות‪.‬‬
‫קיפודי ים היו בעבר נפוצים מאוד והיום נצפים לאורך החוף פרטים בודדים בלבד‪.‬‬
‫דגים – )מנחם גורן בשת"פ עם חיא"ל( בשנים ‪ 2012‬ו‪ 2013 -‬נערכו מספר סקרים של ביוטה באזורים‬
‫שונים של הים התיכון‪ ,‬במים הטריטוריאלים ובמים הכלכליים של ישראל )עומקי מים בין ‪ 10‬ל‪-‬‬
‫‪ 1600‬מטר(‪ .‬בסך הכל נאספו ‪ 102‬מיני דגים )דגי גרם ודגי סחוס( בהם שלושה מינים שהם חדשים‬
‫לים הישראלי‪ .‬סרטנון מרטנס )‪ (Vanderhorstia mertensi‬ונונית מנוצה )‪(Coryogalops ocheticus‬‬
‫מינים ממוצא ים סופי שהיו ידועים בים התיכון אך עד כה לא דווחו מחופי ישראל‪ .‬מין נוסף‪ ,‬שעדיין‬
‫לא ניתן לו שם עברי‪ ,‬מוכר מהמים העמוקים של איזורים אחרים בים התיכון אך עד כה לא נמצא‬
‫בישראל‪ .‬למרות שמבחינת מספר מינים יש רוב למינים ממוצא ים תיכוני‪ ,‬מבחינת הביומסה ברוב‬
‫הדגימות שנעשו במים רדודים )עד ‪ 60‬מ'( היה רוב למינים הזרים ומתחת לעומק זה חלקם בביומסה‬
‫יורד בהדרגה‪ .‬בים העמוק לא היו מינים זרים כלל‪.‬‬
‫מגמות בזמן ‪ -‬מפלס ים‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬מליחות וחומציות‬
‫מפלס ים ‪ -‬נמדדה עליה של ‪ 12‬ס"מ במפלס הים מאז ‪ 1992‬בקצב ממוצע של כ‪ 6 -‬מ"מ בשנה )נתוני‬
‫תחנת חדרה ‪.(Gloss #80‬‬
‫טמפרטורה ומליחות ‪ -‬נתונים רב‪-‬שנתיים )‪ 33‬שנים אחרונות( של מדידות ‪ CTD‬במי שטח באגן‬
‫הלבנט מראים עליה ממוצעת של ‪ 0.1‬מעלות צלזיוס בשנה בטמפרטורה ועליה של ‪ 0.01‬יחידות‬
‫מליחות בשנה )גרטמן וחובריו ‪ .(2013‬ניטור הטמפרטורה בחוף הסלעי הראה ערכים גבוהים במיוחד‬
‫בקיץ ‪ 2010‬ו‪ .2012-‬גם המדידות שנעשו באמצעות חישה מרחוק )‪ (SISCAL‬הראו ערכים חריגים‬
‫וגבוהים במהלך ‪.2012‬‬
‫חומציות ‪ -‬ערכי החומציות והאלקליניות באזור החוף הסלעי מראים תנודות‪ ,‬אך לא ניתן לאפיין‬
‫מגמה ברורה במשך ‪ 4‬השנים האחרונות‪.‬‬
‫להלן סדרת איורים מייצגים המראים מגמות בזמן באיכות מימי החופין ומגוון המינים‪.‬‬
‫א‪7-‬‬
Contaminants in water, sediments and biota
8-‫א‬
‫א‪9-‬‬
Long-term trends in biodiversity
aaaaaaaaaaaaaaaaaaaa
10-‫א‬
Long-term changes in sea level, temperature, salinity and pH
Gertman et al., 2013
11-‫א‬
‫סיכום מצב איכות מימי החופין ב‪2012 -‬‬
‫הרמה הנוכחית של חומרי דשן‪ ,‬מתכות כבדות וחומרים אורגניים בחלק משפכי הנחלים‪ ,‬הנמלים‬
‫והמעגנות לא משביעה רצון‪ ,‬מאחר שעומדת על רמת זיהום אקולוגי בינונית עד חמורה‪ .‬מסיכום‬
‫הממצאים ראוי לציין שאמנם רמת הזיהום ב‪ TBT-‬במי נמלים ככל הנראה קטנה‪ ,‬אך לא בקרקעית‬
‫כמו כן נמצאה מגמת עלייה של ריכוזי הכספית בדגי מאכל מצפון מפרץ חיפה‪.‬‬
‫ב‪ 2012-‬נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי )או מתקנים מקובלים במדינות‬
‫אחרות( לריכוז כספית‪ ,‬בכ‪ 19%-‬מהדגים החופיים במפרץ חיפה‪ .‬בבחינת המדדים המעידים על‬
‫המצב הסביבתי המושפע מהעשרה בנוטריינטים והגברת היצרנות הראשונית ומהעשרה בחומר‬
‫אורגני בקרקעית נמצא‪ ,‬כי מספר שפכי נחלים ומפרץ חיפה מראים את ההעשרה הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫באופן אבסולוטי‪ ,‬המצב במפרץ חיפה ולאורך החוף הישראלי טוב יותר מאשר באזורים אחרים בים‬
‫התיכון בהם קיימת בעיית אאוטרופיקציה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בחלק משפכי הנחלים המצב עדיין רחוק‬
‫מהסביר‪.‬‬
‫סיכום ממצאי הדו"ח מוצג להלן בשני אופנים‪ :‬האחד ‪ -‬טבלת איכות מימי החופין בשנת ‪2012‬‬
‫ומגמות בעשור האחרון עפ"י סמנים סביבתיים; השני ‪ -‬מפות של המצב הסביבתי היחסי של‬
‫אזורים שונים לאורך החוף עפ"י מדדים סביבתיים‪ .‬מפות ראשוניות אלה מבוססות על חמישה‬
‫מדדים סביבתיים‪ (1) :‬מצב אזור המים הרדודים עפ"י "אינדקס השונות" של אוכלוסיות‬
‫המיקרואצות במים )ראה הסבר בפרק ב( ‪ -‬חלוקה לארבע רמות; )‪ (2‬מצב אזור המים הרדודים עפ"י‬
‫הרכב אוכלוסיות חי הקרקעית המהווה מדד להעשרה בחומר אורגני; )‪ (3‬מצב שפכי )מורד( נחלי‬
‫החוף עפ"י ריכוזי הכלורופיל במים ‪ -‬חלוקה לשלוש רמות‪ ,‬לפי הקריטריונים של מינהל‬
‫האוקיינוסים והאטמוספירה של ארה"ב )‪ (NOAA‬לאיכות מי נחלים )נספח ‪ (4) ;(7‬מצב‬
‫הסדימנטים מבחינת זיהום במתכות כבדות‪ DDT ,‬ו‪ PCB's-‬ביחס לקריטריון של ‪ NOAA‬לסבירות‬
‫גבוהה להשפעות ביולוגיות מזיקות )נספח ‪ (5) ;(7‬מצב הסדימנטים מבחינת הזיהום ב‪) TBT-‬ראה‬
‫הסבר על החומר בנספח ‪ – (7‬חלוקה לשתי רמות‪ ,‬מעל ומתחת ריכוז של ‪ 100‬מיקרוגרם‪/‬ק"ג‬
‫סדימנט‪.‬‬
‫א‪12-‬‬
‫מצב מימי החופין בשנת ‪ 2012‬ומגמות בעשור האחרון‬
‫סמן סביבתי‬
‫מתכות כבדות‬
‫בקרקעית‬
‫)כספית‪ ,‬קדמיום‪,‬‬
‫נחושת‪ ,‬אבץ‪ ,‬עופרת‪,‬‬
‫ניקל‪ ,‬כרום(‬
‫מצב בשנת ‪2012‬‬
‫מגמות בעשור אחרון‬
‫פחת הזיהום בכספית עד‬
‫מפרץ חיפה‪  :‬רמת זיהום‬
‫העשור הקודם‪ .‬בעשור‬
‫בינונית של כספית בצפון המפרץ‬
‫האחרון מסתמנת התייצבות‬
‫ובינונית‪-‬קטנה בשפך הקישון‪.‬‬
‫או ירידה כתוצאה מפעילות‬
‫אין שינוי משמעותי ברמות הכספית חפירה‪.‬‬
‫בשפך נחל הקישון לעומת ‪2010‬‬
‫פחתו ריכוזי העופרת‪.‬‬
‫נעשתה חפירת העמקה באזור‪.‬‬
‫בשנים האחרונות )מאז‬
‫‪ (2004‬מסתמנת עלייה‬
‫מסוימת שנראה שנעצרה‪.‬‬
‫‪ ‬ריכוזים קטנים יחסית של‬
‫ירידה בריכוזי הקדמיום‬
‫מתכות כבדות אחרות‪.‬‬
‫בדרום המפרץ‪.‬‬
‫נחלים‪:‬‬
‫‪ ‬בחלקו המלוח של נחל הקישון‬
‫)גשר יוליוס‪-‬כרמלית( ובנחלים‬
‫נעמן‪ ,‬חדרה‪ ,‬לכיש ושורק נמצאו‬
‫בד"כ הריכוזים הגבוהים ביותר‪,‬‬
‫וריכוזי מרבית המתכות‬
‫בסדימנטים מייצגים דרגת זיהום‬
‫בינונית לפי הקריטריונים של‬
‫‪.NOAA‬‬
‫באזור מוצא צינור אג"ן‬
‫כימיקלים‪/‬בתי זיקוק אשדוד‬
‫העשרה בכרום הן ממקור טבעי והן‬
‫ממקור נוסף לא ברור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אין מגמה ברורה של שינוי‬
‫בשפכי שאר הנחלים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אין מגמה ברורה במוצא‬
‫שפד"ן )אולי ירידה‬
‫בקדמיום(; קיימות תנודות‬
‫עונתיות ברמת הזיהום‬
‫כתוצאה מפיזור הבוצה‬
‫בד"כ בעונת החורף במרחב‬
‫משתנה‪.‬‬
‫נמל חיפה‪ :‬שינויים‬
‫בריכוזי המתכות ללא‬
‫‪ ‬נמלים ומעגנות‪ :‬רמת זיהום‬
‫גבוהה בכספית בנמל חיפה ובינונית מגמה ברורה למעט ירידה‬
‫בריכוזי‬
‫במעגן עכו ונמל אשדוד; רמת זיהום מסוימת‬
‫הקדמיום‪.‬‬
‫בינונית בכרום ואבץ בנמל חיפה‬
‫חיפה‬
‫ומעגן עכו; בנחושת בנמלים‬
‫נמל אשדוד‪ :‬הפחתה ברמת‬
‫הרצליה‬
‫ואשדוד ובמעגנות ת"א‪,‬‬
‫הזיהום של כרום‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫בניקל‬
‫עכו;‬
‫ואשקלון; בעופרת מעגן‬
‫ניקל‪ ,‬כספית )למעט ‪(2012‬‬
‫‪.‬‬
‫ואשקלון‬
‫עכו‬
‫בנמלים חיפה‪ ,‬מעגנות‬
‫וקדמיום‪.‬‬
‫מעגנות‪ :‬אין מגמה ברורה‬
‫א‪13-‬‬
‫‪‬‬
‫פחת הזיהום בשפך הקישון‪.‬‬
‫בשנתייםן האחרונות נראית‬
‫התיצבות‪.‬‬
‫לאורך החוף‪ :‬כללית‪ ,‬במים‬
‫הרדודים כל המתכות בריכוזים‬
‫קטנים מהשפעות מזיקות‪.‬‬
‫כמה בעיות זיהום מקומיות‪:‬‬
‫‪ ‬באזור המוצא של שפד"ן רמת‬
‫זיהום גבוהה בכספית; רמת זיהום‬
‫בינונית בנחושת ואבץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סמן סביבתי‬
‫מצב בשנת ‪2012‬‬
‫מגמות בעשור אחרון‬
‫למעט העשרה של כרום‪,‬‬
‫נחושת‪ ,‬וניקל במעגן חדרה‬
‫ומרינה ת"א )כולל כספית‬
‫מאז ‪ .(2001‬ב‪ 2012-‬ירידה‬
‫מסוימת‪.‬‬
‫מתכות כבדות בחומר‬
‫מרחף במים‬
‫מפרץ חיפה‪ ,‬שפכי נחלים‪ ,‬לאורך‬
‫החוף‪:‬‬
‫אין מגמה מובהקת‬
‫‪ ‬בחלק מהנחלים והתחנות‬
‫לאורך החוף נמדדו ריכוזים גדולים‬
‫יחסית של כספית‪ ,‬קדמיום‪ ,‬נחושת‪ ,‬ריכוזי הקדמיום בדרום‬
‫עופרת‪ ,‬אבץ וכרום המצביעים על‬
‫המפרץ פחתו החל מיולי‬
‫זיהום‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬השגיאה‬
‫‪.2000‬‬
‫בשיטת הקביעה גדולה‪.‬‬
‫מתכות כבדות בדגים‬
‫‪‬‬
‫בדגים חופיים ממינים מסוימים‬
‫ממפרץ חיפה העשרה בכספית‬
‫יחסית לדגים מאזורים אחרים‪.‬‬
‫בכ‪ 19%-‬מהדגים החופיים‬
‫שנבדקו במפרץ חיפה נמצאו‬
‫חריגות ביחס לתקן מחמיר לדגי‬
‫מאכל‪.‬‬
‫בדגים חופיים ממפרץ חיפה‬
‫ריכוזי הכספית התייצבו‬
‫ברמה פחותה מאשר בעשור‬
‫הקודם‪ ,‬אולם מראים מגמת‬
‫עלייה בשנים האחרונות‬
‫)החל מ‪.(2006 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ריכוזי קדמיום ועופרת קטנים‬
‫מהקו המנחה של רשות המזון‪.‬‬
‫נמצאו הבדלים בחלק מהמתכות‬
‫בדגי המכמורת מאזורים שונים‬
‫לאורך החוף‪.‬‬
‫מתכות כבדות בבעלי‬
‫חיים שוכני קרקעית‬
‫מפרץ חיפה ועכו‪ :‬העשרה בכספית‬
‫בצדפות ובחלזונות יחסית לאזורים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫ריכוזי הכספית בצדפות‬
‫פחתו בשנים ‪.1992 - 1980‬‬
‫העשרה מסוימת של כספית בצדפות מאז ‪ 2002‬החלה מגמת‬
‫עלייה מתונה בריכוז‬
‫מצפון המפרץ לעומת חלקו‬
‫הכספית בצדפות מאזור‬
‫הדרומי‪.‬‬
‫עכו‪.‬‬
‫ריכוזי נחושת ואבץ גדולים יותר‬
‫בחלק הדרומי של המפרץ‪.‬‬
‫ריכוזי ארסן בצדפות דומים בכל‬
‫חלקי המפרץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העשרה של כספית בחלזונות‬
‫ממפרץ חיפה ביחס לאזורים‬
‫מדרום למפרץ‪.‬‬
‫העשרה מסוימת בקדמיום‬
‫בחלזונות ממפרץ חיפה )למעט‬
‫קריית ים( יחסית לאזורים אחרים‬
‫לאורך החוף‪.‬‬
‫ריכוזי הקדמיום והאבץ‬
‫בחלזונות פחתו בשפך‬
‫הקישון החל משנת ‪.2000‬‬
‫‪‬‬
‫לאורך החוף )אתרים נבחרים(‪:‬‬
‫העשרה של כספית באזור פלמחים‬
‫ונחושת באזור אשקלון‪.‬‬
‫מתכות כבדות באבק‬
‫ריכוזים דומים לאירופה וגדולים‬
‫א‪14-‬‬
‫ירידה בשטף האטמוספירי‬
‫‪‬‬
‫סמן סביבתי‬
‫מצב בשנת ‪2012‬‬
‫מאשר באזורים לא מתועשים‪.‬‬
‫מגמות בעשור אחרון‬
‫של עופרת‪ ,‬וב‪ 6-‬שנים‬
‫האחרונות גם של קדמיום‪.‬‬
‫אין מגמה מובהקת של‬
‫ריכוזי הנחושת והאבץ‪.‬‬
‫מזהמים אורגניים‬
‫בקרקעית‬
‫נמלים ומעגנות‪:‬‬
‫זיהום משמעותי של ביפנילים‬
‫מותמרי כלור )‪(ERL<) (PCBs‬‬
‫נמצא בסדימנטים במעגן עכו‬
‫וזיהום בינוני בנמל חיפה‪ ,‬נמל‬
‫אשדוד וקצא"א‪ .‬ריכוזי ‪ PCBs‬מעל‬
‫סף הגילוי נמצאו גם במעגנות‬
‫אחרות‪ ,‬אולם הריכוזים היו קטנים‬
‫מהקריטריון האקולוגי להשפעות‬
‫מזיקות שצפויות רק לעיתים‬
‫נדירות )‪.(ERL‬‬
‫?‬
‫קטנות‬
‫‪PCB‬‬
‫רמות‬
‫מסקרים קודמים בשנים‬
‫‪ 2004-2001‬ודומות לשנים‬
‫‪.2012-2006‬‬
‫לא נמצאו דיאוקסינים בריכוזים‬
‫גדולים מסף הגילוי הכמותי של‬
‫הבדיקות‪.‬‬
‫ריכוזי חומרים פוליציקלים‬
‫ארומטיים )‪ (PAHs‬היו קטנים‬
‫מהקריטריון האקולוגי להשפעות‬
‫מזיקות שצפויות רק לעיתים‬
‫נדירות )‪ (ERL‬ובד"כ קטנים מגבול‬
‫הגילוי האנליטי‪ .‬למעט החומר ‪Bis‬‬
‫‪ (2-ethylhexyl) phthalate‬שנמצא‬
‫במספר תחנות ובמיוחד בנמל חיפה‬
‫וחומרים נוספים שנמצאו בעיקר‬
‫במעגן חדרה ונמל חיפה ‪,Pyrene‬‬
‫‪.Phenanthrene‬‬
‫מזהמים אורגניים‬
‫במים‬
‫‪ ‬זיהום גבוה ב‪ TBT-‬ונגזרותיו‬
‫)‪ (>100 ng/g‬נמצא בתחנות‬
‫בנמלים חיפה‪ ,‬אשדוד‪ ,‬מעגן עכו‬
‫ומרינה ת"א‪.‬‬
‫נמלים ומעגנות‪:‬‬
‫ברב האתרים שנבדקו ריכוזי‬
‫לא חל שינוי משמעותי‬
‫המיקרומזהמים האורגניים‬
‫הנדיפים והנדיפים‪-‬למחצה )‪ (PAHs‬בשנים ‪.2011 - 2002‬‬
‫היו מתחת לסף הגילוי של‬
‫הבדיקות או קטנים בסדר גודל‬
‫ויותר מהריכוזים בהם צפויה פגיעה‬
‫באוכלוסיות החי הימי‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬בנמלי חיפה ואשדוד נמצאו‬
‫ריכוזים ברורים של מזהמים שונים‬
‫שככל הנראה קשורים לזיהומי‬
‫דלק‪.‬‬
‫ריכוזי חומרים מקבוצת ה‪PCB’s-‬‬
‫ההדברה‬
‫חומרי‬
‫ורוב‬
‫א‪15-‬‬
‫‪‬‬
‫סמן סביבתי‬
‫מצב בשנת ‪2012‬‬
‫מגמות בעשור אחרון‬
‫האורגנוכלוריים במים היו מתחת‬
‫לסף הגילוי של הבדיקות )‪20‬‬
‫‪.(ng/L‬‬
‫‪‬בנמל אשדוד‪ ,‬מעגן אשכול‬
‫ומרינה אשדוד נמצא חומר‬
‫ההדברה ‪ .Atrazin‬בעתלית ובמעגן‬
‫אין מגמת ברורה בנמלים‬
‫‪,‬‬
‫חדרה נמצא החומר ‪ Simazin‬בשנים ‪.2011 - 2002‬‬
‫החומר‬
‫נמצא‬
‫עכו‬
‫ובמעגן‬
‫‪ ,Terbutryne‬כולם בריכוזים‬
‫קטנים יחסית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪ 2011-‬גבול הגילוי האנליטי של‬
‫‪ TBT‬היה גדול מהתקן לאיכות מי‪-‬‬
‫ים שנקבע ע"י המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪ .‬בכל התחנות הריכוזים‬
‫היו מתחת לסף הגילוי הגבוה‬
‫יחסית‪.‬‬
‫שטפי החנקן והזרחן תלויים‬
‫בכמות המשקעים השנתית‪.‬‬
‫נוטריאנטים במי‬
‫גשם‬
‫שטפי חנקן וזרחן גדולים‬
‫מבאוקיינוסים הפתוחים‪ ,‬אולם‬
‫קטנים מאשר באירופה‪.‬‬
‫נוטריאנטים בשפכי‬
‫נחלי החוף‬
‫‪ ‬זיהום בינוני עד חמור ברוב‬
‫הנחלים‪.‬‬
‫עומס נוטריאנטים‬
‫ממקורות נקודתיים‬
‫מוצאים ימיים< שפכי נחלים‪,‬‬
‫במיוחד עבור זרחן‪.‬‬
‫חלה ירידה בשנים‬
‫האחרונות במוצאים‬
‫מסוימים‪.‬‬
‫נוטריאנטים במימי‬
‫החופין‬
‫מפרץ חיפה‪ :‬העשרה בקרבת החוף‬
‫ומול שפך הקישון ועכו‪.‬‬
‫מגמת ירידה בריכוזי‬
‫הפוספט בפתח נמל חיפה‪.‬‬
‫לאורך החוף‪:‬‬
‫השנה לא נצפית העשרה של‬
‫סיליקה דרומית לאשקלון‪ .‬כללית‪,‬‬
‫הפחתה של ריכוזי הנוטריאנטים‬
‫עם ההתרחקות מהחוף‪.‬‬
‫בשנים האחרונות חלה‬
‫עלייה משמעותית ביחס‬
‫חנקן‪/‬זרחן בשפך נחל‬
‫הקישון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לא חל שינוי משמעותי‬
‫בשטף החנקן במהלך העשור‬
‫האחרון‪.‬‬
‫א‪16-‬‬
‫‪‬‬
‫בעשור האחרון הפחתה‬
‫מסוימת בריכוזי‬
‫הנוטריאנטים )במיוחד‬
‫‪‬‬
‫בנחלים שורק וקישון(‪ .‬לא‬
‫חל שינוי משמעותי במהלך ‪6‬‬
‫השנים האחרונות‪ ,‬למעט‬
‫עלייה מסוימת של פוספאט‬
‫ואמוניום בשפך נחל חדרה‬
‫‪‬‬
‫עד ל‪.2010-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫?‬
‫סמן סביבתי‬
‫נוכחות מיקרואצות‬
‫מצב בשנת ‪2012‬‬
‫מפרץ חיפה‪:‬‬
‫ריכוזים גדולים יחסית לשאר‬
‫החוף‪.‬‬
‫‪ ‬כמויות גדולות במיוחד בשפך‬
‫נחל הקישון‪.‬‬
‫נמצאו מינים בעלי פוטנציאל‬
‫ליצירת רעלנים‪.‬‬
‫לאורך החוף‪:‬‬
‫ריכוזים גדולים יחסית במים‬
‫רדודים )עד ‪ 10‬מ'( לעומת מים‬
‫עמוקים יותר )‪ 30‬מ'(‪.‬‬
‫בכל האזורים נמצאו סוגי אצות‬
‫הכוללים מינים העלולים ליצור‬
‫פריחות רעילות‪.‬‬
‫אינדקס השונות הממוצע קטן‬
‫במידה מסוימת בתחנות הדרומיות‪,‬‬
‫מול הירקון‪ ,‬שורק ואשקלון בשנים‬
‫‪ ,2012 – 2002‬יחסית לתחנות‬
‫הצפוניות יותר‪.‬‬
‫הרכב אוכלוסיות חי‬
‫הקרקעית )סמן‬
‫להעשרה אורגנית‬
‫אנתרופוגנית(‬
‫מגמות בעשור אחרון‬
‫מפרץ חיפה‪ :‬סימנים להעשרה‬
‫אורגנית‪.‬‬
‫לאורך החוף‪ :‬סימנים להעשרה‬
‫אורגנית באזור המוצא של שפד"ן‬
‫)בדו"ח נפרד( ואזור אשקלון‬
‫ואשדוד‪.‬‬
‫סמנים להשפעות‬
‫ביולוגיות של‬
‫מזהמים‪:‬‬
‫* מטלותיונין )מתכות‬
‫כבדות(‬
‫ב‪ 2012 -‬נמצאו ערכים דומים ל‪-‬‬
‫‪.2011‬‬
‫* ציטוכרום ‪P4501A‬‬
‫)חומרים אורגניים(‬
‫* כוריוגנין וויטלוגנין‬
‫)חומרים משבשי‬
‫פעילות רבייה(‬
‫‪ ‬לא נמצאו השפעות של‬
‫חומרים משבשי רבייה בדגים הן‬
‫ממפרץ חיפה והן דרומית לו‪.‬‬
‫הבדיקות החלו בשנת ‪.2000‬‬
‫ומראות עליה במגוון‬
‫המינים במספר תחנות‬
‫לאורך החופים‪.‬‬
‫בעשור הקודם נמצאו‬
‫במפרץ חיפה מינים רעילים‪.‬‬
‫בשפך הקישון נצפו מספר‬
‫אירועי פריחות‪.‬‬
‫מהתפלגות ביומסה רב‪-‬‬
‫שנתית )‪(2012-2001‬‬
‫ממוצעת‪ ,‬נראה שהביומסה‬
‫בתחנת הירקון היא הגבוהה‬
‫ביותר‪ ,‬ובתחנת אלכסנדר‬
‫הנמוכה ביותר‪ .‬במרחק‬
‫מהחוף )תחנות עמוקות(‬
‫נראה שהביומסה הגדולה‬
‫ביותר היא באזור אשקלון‪.‬‬
‫הניטור החל ב‪.2005-‬‬
‫אין מגמה ברורה‪ ,‬למעט‬
‫בתחנות מסוימות‪.‬‬
‫הניטור החל ב‪) 2005-‬לא‬
‫התקיים ניטור ב‪.(2006-‬‬
‫מקרא לסימונים בטבלה‪:‬‬
‫‪ - ‬הדגשה של מצב טוב‪.‬‬
‫‪ - ‬הדגשה של מצב גרוע‪.‬‬
‫‪ - ‬מגמת שיפור; ‪ ‬אין שינוי; ? אין מספיק נתונים להערכת מגמות‪.‬‬
‫‪ - ‬מגמת החמרה‪.‬‬
‫א‪17-‬‬
‫?‬
‫מיפוי המצב הסביבתי היחסי לאורך החוף‬
‫א‪ (1) .‬מצב אזור המים הרדודים עפ"י "אינדקס השונות" של אוכלוסיות המיקרואצות‬
‫במים ‪ -‬חלוקה לארבע רמות )‪ .(EU4 – EU1‬כללית‪ ,‬ערכים עולים של האינדקס משקפים‬
‫מגמה של עלייה בעומס הנוטריאנטים‪ .‬עפ"י מדד זה מפרץ חיפה חשוף לעומס הגדול ביותר‪.‬‬
‫)‪ (2‬מצב שפכי )מורד( נחלי החוף עפ"י ריכוזי הכלורופיל במים ‪ -‬חלוקה לשלוש רמות של‬
‫העשרה בנוטריאנטים )גבוהה )‪ ,(>60ug/L ,H‬בינונית )‪ ,(20-60ug/L ,M‬נמוכה )‪0- ,L‬‬
‫‪ ,((5ug/L‬לפי הקריטריונים של ‪ NOAA‬לאיכות מי נחלים )נספח ‪.(7‬‬
‫א‪18-‬‬
‫ב‪ .‬מצב אזור המים הרדודים )~‪ 10‬מ' עומק מים( עפ"י הרכב ועושר אוכלוסיות חי הקרקעית‬
‫המהווה מדד להעשרה בחומר אורגני‪ .‬ככל שזמינות החומר האורגני בקרקעית עולה‪ ,‬גדל‬
‫מספרם הכולל של התולעים ממשפחות ‪,Capitellidae, Syllidae, Spionidae, Maldanidae‬‬
‫שהינן משפחות עמידות יחסית לזיהום‪ .‬הגודל היחסי של העיגול מציין את מספר הפרטים‬
‫הכולל של התולעים ממשפחות אלה‪ ,‬והחלוקה מציגה את היחס בין המשפחות השונות‪.‬‬
‫שילוב זה מהווה מדד להעשרה של חומר אורגני בקרקעית‪ .‬עפ"י מדד משולב זה נמצאה‬
‫העשרה בכל מפרץ חיפה; ביתר התחנות לאורך החוף נמצאה העשרה אורגנית בסמוך לתחנה‬
‫באשקלון אולי כתוצאה מהזרמת ביוב לאורך החוף ברצועת עזה‪ .‬באיור להלן ניתן לראות את‬
‫מספר הפרטים הממוצע של שלוש משפחות אלה בין השנים ‪ 2012 - 2006‬ואת מספר הפרטים‬
‫הממוצע בשנת ‪ 2012‬בלבד‪ .‬ניתן לראות שהמגמה של אזורים החשופים להעשרה של חומר‬
‫אורגני נשמרת לאורך כל השנים שנבדקו‪.‬‬
‫א‪19-‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מצב הסדימנטים מבחינת זיהום במתכות כבדות‪ DDT ,‬או ‪ .PCB's‬מצוינים אתרים שבהם‬
‫ריכוזי אחת מקבוצות מזהמים אלה חורגים מהקריטריון של ‪ NOAA‬לסבירות גבוהה‬
‫להשפעות ביולוגיות מזיקות )‪ ,ERM‬נספח ‪ (7‬ומבחינת הזיהום ב‪) TBT-‬חלוקה לשתי רמות‪,‬‬
‫מעל ומתחת ריכוז של ‪ 100‬מיקרוגרם‪/‬ק"ג(‪.‬‬
‫א‪20-‬‬
‫מגוון המינים לאורך החוף הישראלי של הים התיכון‬
‫גורמים טבעיים‪ ,‬לא כולם מזוהים‪ ,‬אבל יותר מכך השפעת האדם ופעילותו במאה ושבעים השנים‬
‫האחרונות גרמו לשינויים רבים‪ ,‬פיזיקו‪-‬כימיים וביוטיים לאורכו של החוף הישראלי של הים‬
‫התיכון‪ .‬בין הגורמים האנושיים ניתן למנות את בנייתו של סכר אסואן‪ ,‬פתיחתה תעלת סואץ‬
‫והרחבתה ההדרגתית‪ ,‬תהליך הפיתוח והעיור של שפלת החוף עם התעבורה הימית הנלווית אליו וכן‬
‫התפתחות הדייג הישראלי‪ .‬בהווה מצטרף לגורמים אלה גם ניצול אוצרות הטבע במרחב הימי‪ ,‬מים‬
‫מותפלים וגז‪/‬נפט‪ .‬כל אלה תורמים לרווחת האדם אך הביאו איתם שינויים דרמטיים בהרכב‬
‫ובמגוון המינים של החברות הביוטיות לאורך החוף‪ .‬משנת ‪ ,2005‬באינטנסיביות גדלה והולכת‪,‬‬
‫עוסקת חיא"ל בניטור הביוטה לאורך החוף הישראלי של הים התיכון הן במסגרת הניטור הלאומי‬
‫והן במסגרות של סקרים ייעודיים הקשורים בפיתוח המים הכלכליים של ישראל‪ .‬נדגמות חברות‬
‫ביוטיות קרקעיות על מצע רך ועל מצע קשה וחברות פלנקטוניות‪ .‬מגמות בזמן של מגוון המינים‬
‫בחברות הביוטיות השונות מוצגות בחלק קודם‪ .‬חלק ב של הדוח כולל פירוט הממצאים של ניטור‬
‫מיקרואצות במימי החופין‪ ,‬אוכלוסיות חי הקרקעית‪ ,‬ניטור חברות אקולוגיות בחוף הסלעי וסיכום‬
‫סקרי דגים )חקר ימים ואגמים בשת"פ המעבדה האיכיטולוגית באוניברסיטת תל אביב ‪.(2012/13‬‬
‫בנוסף‪ ,‬חיא"ל מפתחת שני כלים שהם מחקריים ושימושיים כאחד ומטרתם לייעל את הניטור‬
‫והאנליזה שלו‪ ,‬טקסונומיה מולקולרית – ‪ barcoding‬ו‪ -‬מאגר מידע ביו‪-‬גיאוגרפי‪.‬‬
‫טקסונומיה מולקולרית – ‪ - barcoding‬מאז שנת ‪ 2011‬חיא"ל עוסקת בהקמה ובפיתוח של‬
‫התשתית לקוד‪-‬הקווים של ‪ (barcoding molecular) DNA‬של המגוון הימי בישראל כחלק‬
‫מפרויקט הברקודינג העולמי‪ .‬עד כה נערך המחקר על למעלה מ ‪ 570-‬פרטים‪ .‬המטרה העיקרית של‬
‫הפעילות הנוכחית היא להקים ולפתח את המרכז התשתיתי המדעי הישראלי לקוד‪-‬הקווים‬
‫המולקולרי של המגוון הימי בישראל‪.‬‬
‫מאגר מידע ביו‪-‬גיאוגרפי ‪ - ISRAMAR-BIO -‬בימים אלה מושלמת בניית מאגר מידע ביו‪-‬‬
‫גאוגרפי מתעדכן‪ .‬מטרתו היא למצות בפורמט אחיד ובר השוואה את כל המידע הביו‪-‬גאוגרפי‬
‫שנצבר בסביבה הימית של הים התיכון של ישראל )מתוכננת הרחבת המאגר גם לים סוף(‪ .‬המאגר‬
‫מתעדכן גם במידע חדש ומאפשר ניתוח נתונים בחיתוכי זמן‪ ,‬מקום ומינים שונים‪ ,‬כמו גם זיהוי‬
‫מגמות של שינוי בהרכב הביוטה בסביבה זו‪ .‬יחידת המידע במאגר היא הדגימה )‪ ,(record‬מלווה‬
‫בפרטים הבאים‪ :‬מידע טקסונומי בן שלוש שכבות )משפחה‪ ,‬סדרה ומחלקה(‪ ,‬ציטוט מקור‪ ,‬מיקום‬
‫גאוגרפי‪ ,‬עומק המים‪ ,‬סוג סביבת החיים‪ ,‬המוצא הביו‪-‬גאוגרפי של המין הגובל בחוף הישראלי‪,‬‬
‫מידע לזיהוי מולקולרי )ברקוד( כאשר זמין ותיאור מילולי של פרטים‪ .‬במאגר יובאו נתונים של‬
‫נוכחות המין‪ ,‬ובחלק מן הדגימות גם מידע כמותי הכולל את מספר הפרטים של המין בתוך הדגימה‪.‬‬
‫א‪21-‬‬
‫המלצות‬
‫ההמלצות להלן מבוססות על נתונים שנאספו בשנת ‪ 2012‬במסגרת דו"ח זה ועל המגמות בזמן‬
‫ובמרחב שנצפו בשנים האחרונות‪ ,‬ומופנות למשרדי הממשלה הרלוונטיים )במיוחד משרדי הגנת‬
‫הסביבה‪ ,‬החקלאות‪ ,‬הבריאות‪ ,‬התחבורה והביטחון(‪ .‬יישום ההמלצות יביא לצמצום זיהום מימי‬
‫החופין‪ ,‬מניעת הסכנות הפוטנציאליות לבריאות הציבור ונזקים אקולוגיים כתוצאה מהזיהום‬
‫ושמירה על המערכת האקולוגית‪ .‬למרות שנצפתה מגמת שיפור וירידה ברמות הזיהום עד השנים‬
‫‪) 2003-2000‬בחלק מן המקומות(‪ ,‬בשנים האחרונות בד"כ נעצרה מגמה זו‪ ,‬ובמקרים מסוימים אף‬
‫נצפתה עלייה ברמות הזיהום‪ .‬חלק מן ההמלצות הבאות כבר צוינו בדו"חות קודמים בהתאם‬
‫לממצאים דומים‪.‬‬
‫‪ .1‬יש לפעול ל‪:‬‬
‫א‪ .‬בחינת האפשרות להגבלה זמנית של דייג‪/‬שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה‪ ,‬בגלל רמות‬
‫חריגות של כספית )ביחס לקו המנחה של שירות המזון הארצי במשרד הבריאות(‪.‬‬
‫ב‪ .‬המשך צמצום סה"כ ההזרמות של חומרי דשן‪/‬ביוב לנחלי החוף‪.‬‬
‫ג‪ .‬סילוק‪/‬טיפול במשקעי קרקעית מזוהמים שהצטברו בנמל חיפה ובמעגנות לפי הצורך‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לפעול לאיתור‪/‬צמצום מקורות זיהום‪:‬‬
‫א‪ .‬של כספית בצפון מפרץ חיפה‪ ,‬בגלל מגמת העלייה הרב‪-‬שנתית ברמות הכספית בבע"ח‬
‫)במיוחד דגים( באזור‪.‬‬
‫ב‪ .‬של מתכות כבדות ומזהמים אורגניים בנמלים ובמעגנות‪ ,‬במיוחד כספית וביפנילים מותמרי‬
‫כלור )‪ (PCBs‬בנמל חיפה‪.‬‬
‫ג‪ .‬של נוטריאנטים בשפכי הנחלים‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להסדיר חקיקה ולפעול לאכיפה בתחומים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬הסדרת התקינה לריכוז המירבי המותר של כספית‪ ,‬מתכות אחרות ומזהמים אורגניים בדגי‬
‫מאכל ובע"ח ימיים אחרים‪ .‬בהקשר למתכות‪ ,‬שירות המזון הארצי במשרד הבריאות פועל‬
‫לפי קווים מנחים לגבי כספית )‪ 0.5‬חל"מ חומר רטוב‪ ,‬כספית אורגנית(‪ ,‬קדמיום‪ ,‬עופרת‬
‫וארסן בדגי מאכל‪ ,‬על סמך המקובל בעולם‪ .‬השירות הווטרינרי )פיקוח מוצרים מן החי(‬
‫במשרד החקלאות פועל ע"פ תקנות )תקנות מחלות בעלי חיים )מניעת שאריות ביולוגיות(‪,‬‬
‫התש"ס‪ (2000-‬בדגים עד הוצאתם משערי משק הגידול בלבד‪ .‬יש צורך בשימוש במושגים‬
‫אחידים והגדרות משותפות‪ .‬לא ברור מעמדו של התקן לריכוז המותר המירבי של כספית‬
‫בדגי מאכל‪ ,‬אשר נקבע לפני שנים רבות ע"י שר הבריאות )‪ 1‬חל"מ חומר רטוב(‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרסום המלצות תזונתיות לכמות מקסימלית מומלצת של צריכת דגים לפי אוכלוסיות‬
‫)מבוגרים‪ ,‬נשים בהריון‪ ,‬ילדים עפ"י גיל(‪ ,‬כמקובל במדינות מפותחות‪ ,‬בעיקר בהקשר‬
‫לכספית‪.‬‬
‫א‪22-‬‬
‫ג‪ .‬איסור כל פעילות דייג במקומות מזוהמים במימי החופין ובמקומות שבהם קיים חשש‬
‫להצטברות חומרים מזהמים וסיכון פוטנציאלי לבריאות הציבור‪ .‬כל זאת על סמך מידע על‬
‫הזרמת שפכים לים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסדרת ניטור בקטריאלי שגרתי גם בחופי רחצה לא מוכרזים אך מותרים לרחצה עפ"י‬
‫החוק‪ ,‬ובמיוחד בסמוך לשפכי נחלי החוף‪ .‬כבשנים קודמות‪ ,‬גם הממצאים בדו"ח זה‬
‫מעידים על הזרמת ביוב למימי החופין דרך נחלי החוף ומעלים חשש‪ ,‬שעם השפכים‬
‫מוחדרים לים גם חיידקים ונגיפים ממקור צואתי‪ ,‬ובכללם גורמי מחלות‪.‬‬
‫‪ .4‬יש לפעול לשיפור מתכונת הניטור בהיבטים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬גיבוש ואימוץ קריטריונים לאיכות סדימנטים ימיים‪ ,‬אשר ישמשו גם כמדדים מוסכמים‬
‫לבחינת הממצאים של תכניות ניטור ימי מקומי )‪.(compliance monitoring‬‬
‫ב‪ .‬מומלץ לבדוק זיהום בקטריאלי בדגי מאכל בסמוך לשפכי נחלי החוף ומוצאים ימיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש להפעיל באופן שוטף במשרד להגנת הסביבה את המערכת שפותחה לניהול נתוני‬
‫ההזרמות של שפכים אל הים‪ .‬בדומה‪ ,‬יש לפתח ולהפעיל מערכת לארגון וניהול נתוני‬
‫ההזרמות לנחלים‪ .‬מערכות אלה ישפרו את היכולת להעריך את עומס הזיהום המוחדר‬
‫למימי החופין ויאפשרו היזון חוזר בין המידע על מקורות הזיהום ותוצאות הניטור במימי‬
‫החופין‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש לקדם את התיאום בין הגופים השונים העוסקים בפעילות ניטור לאורך החוף‪ ,‬בנחלי‬
‫החוף ובמקורות הזרמת שפכים‪ .‬לצורך כך מומלץ להקים ועדת היגוי לגיבוש תפישה כוללת‬
‫למתכונת הניטורים הנדרשים‪.‬‬
‫ה‪ .‬כפי שנכתב בפרק המבוא‪ ,‬על מנת שתכנית הניטור תענה לנדרש בפרוטוקול הניהול החופי‬
‫המשולב )‪ (ICZM‬וב"גישת המערכת האקולוגית" ‪ Ecosystem Approach‬ושיטת הניהול‬
‫)‪ ,(ECAP‬שאומצו על‪-‬ידי מוסדות אמנת ברצלונה )מיושמת ע"י תכנית הפעולה לים התיכון‬
‫)‪ (MAP‬באמצעות ארגון ‪ ,(MEDPOL‬מתחייב להרחיב את תכנית הניטור הלאומית‪.‬‬
‫הרחבה זו תאפשר הלימה לדירקטיבות האירופיות ובמיוחד דירקטיבת האסטרטגיה הימית‬
‫)‪ .(MSFD‬הרחבה זו חיונית לשיפור התמיכה המדעית לניצול וניהול מושכל של הסביבה‬
‫הימית של ישראל ומשאביה ואמורה לכלול כמקשה אחת את הנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור זיהום הים והחופים )פרמטרים כימיים‪ ,‬סמנים ביולוגיים‪ ,‬בריאות הציבור(;‬
‫‪‬‬
‫ניטור אקולוגי ימי )הרס בתי גידול‪ ,‬מגוון מינים‪ ,‬פלישת מינים(;‬
‫‪‬‬
‫ניטור תהליכים חופיים )הרס חופים‪ ,‬בליית מצוק(;‬
‫‪‬‬
‫ניטור השלכות שינויי אקלים )מפלס ים‪ ,‬החמצה‪/‬טמפ'‪/‬מליחות‪ ,‬מינים פולשים(‪.‬‬
‫א‪23-‬‬
‫חלק ב ‪ -‬פירוט פעולות הניטור והממצאים‬
‫חלק ב‪ - 1‬ניטור איכות מימי חופין‬
‫מתכות בסדימנטים‬
‫נבדקו מתכות כבדות בסדימנטים )משקעי קרקעית( בשלושה אזורים‪ :‬מפרץ חיפה‪ ,‬מדף היבשת‬
‫לאורך החוף ומוצאי נחלי החוף )איור ‪ .(2‬הסדימנטים במפרץ חיפה נדגמו בחודש יולי ב‪14-‬‬
‫תחנות; סדימנטים ממדף היבשת )לאורך החוף מאשדוד ועד חיפה( נדגמו בחודש אוגוסט ב‪17-‬‬
‫תחנות בעומק מים של ‪ 10 – 5‬מטרים; הסדימנטים במוצאי נחלי החוף נדגמו בחודש מרץ ב‪26-‬‬
‫תחנות‪.‬‬
‫מפרץ חיפה ‪ -‬תפוצת ריכוזי הכספית בסדימנטים משקפת השפעתם בעבר של שני מוקדי זיהום‬
‫עיקריים‪ :‬מפעל "התעשיות האלקטרוכימיות" בצפון‪ ,‬שנסגר בנובמבר ‪ ,2004‬ושפך נחל הקישון‬
‫בדרום‪ .‬מוקד הזיהום הצפוני הוא הסדימנטים המזוהמים באזור שמול המפעל‪ .‬עוצמתם של שני‬
‫מוקדים אלה והשפעתם על המפרץ השתנו במידה ניכרת במהלך השנים מאז תחילת הניטור‪ ,‬לפני‬
‫יותר משני עשורים‪ .‬ההשפעה העיקרית על תפוצת הכספית בסדימנטים היא של המוקד הצפוני‪.‬‬
‫מאז אמצע שנות השמונים פחתו ריכוזי הכספית בסדימנטים של המפרץ‪ ,‬במיוחד בתחנות בחלקו‬
‫הצפוני של המפרץ )בפקטור של פי ‪ 3‬לערך( ובאזור שפך נחל הקישון‪ ,‬כפי שמוצג באיור ‪ .3‬מגמה זו‬
‫התמתנה בשנים האחרונות ומראה הבדלים קטנים בין ‪ 2010‬ל‪) 2012-‬איור ‪ .(3‬תפוצת ריכוזי‬
‫הכספית בתחנות בצפון המפרץ השתנתה‪ .‬בעוד בעבר הריכוזים הגדולים ביותר נמדדו בתחנות מול‬
‫"התעשיות האקלרוכימיות"‪ ,‬כיום הריכוזים הגדולים ביותר נמדדים בתחנות סמוך לעכו )תחנות ‪1‬‬
‫ו‪ .(2-‬למרות מגמת ההפחתה ביחס למצב בשנות ה‪ ,80-‬הסדימנטים בחלקו הצפוני של המפרץ‪ ,‬עד‬
‫כ‪ 5-‬ק"מ דרומית לעכו‪ ,‬מראים דרגת זיהום בינונית של כספית‪ ,‬לפי הקריטריונים לאיכות‬
‫סדימנטים של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה של ארה"ב )‪) (NOAA‬ראה הסבר הקריטריונים‬
‫בנספח ‪ .(7‬ההפחתה בריכוזי הכספית נראית בבירור בתחנות מס' ‪ 3) 8‬מ' עומק מים( ו‪ 6) 9-‬מ' עומק‬
‫מים(‪ ,‬הקרובות לאתר בו הייתה בעבר ההזרמה של שפכי "התעשיות האלקטרוכימיות" )איור ‪,(4‬‬
‫אולם קצב ההפחתה בשנים האחרונות קטן ביותר‪ .‬באזור שמול המפעל )תחנות ‪ (11-8‬ההפחתה‬
‫בריכוזי הכספית היא בפקטור של פי ‪ 3‬לערך‪ ,‬באזור עכו בפקטור ‪ ,2‬ומידת ההפחתה קטנה בהדרגה‬
‫ככל שמדרימים או מצפינים )איור ‪ .(3‬בעשור האחרון קטן גם ההבדל בריכוז הכספית בין תחנה ‪8‬‬
‫לבין תחנה ‪ ,9‬ובהתאם נעלם הגרדיאנט של ריכוזי הכספית כתלות במרחק מהחוף )תחנות ‪ 8‬עד ‪.(11‬‬
‫מגמת השינוי הרב‪-‬שנתי של מאגר הכספית בסדימנטים בצפון המפרץ נראית גם מתפוצת הכספית‬
‫בגלעיני סדימנט שנדגמו כל ‪ 4‬שנים בתחנה ‪ 9‬מאז ‪ .1985‬כמות הכספית הצבורה בסדימנט עד לעומק‬
‫של כ‪ 30-‬ס"מ קטנה בכ‪ 70%-‬מהכמות ב‪ .1985-‬משינויים אלה נמצא‪ ,‬שקצב הסילוק באזור הרדוד‬
‫בצפון המפרץ הוא איטי ביותר )נראה שכמעט ונעצר(‪ ,‬ולכן סביר להניח שאזור זה יישאר מזוהם‬
‫במשך שנים רבות‪ .‬זאת למרות שבאוקטובר ‪ 2003‬הופסק הייצור במפעל "התעשיות‬
‫ב‪1-‬‬
‫האלקטרוכימיות"‪ ,‬ובנובמבר ‪ 2004‬הופסקה לחלוטין הזרמת השפכים ממנו לאחר שנסגר‪.‬‬
‫השינויים בכמות הכספית שהוזרמה מאז הקמת המפעל ועד לסגירתו מוצגים באיור ‪.5‬‬
‫כפי שהוסבר בעבר‪ ,‬הסיבה העיקרית להידלדלות מאגר הכספית בשני העשורים האחרונים היא‬
‫הרחפת חלקיקי סדימנטים מועשרים בכספית‪ ,‬במיוחד בעת סערות‪ ,‬והסעתם אל הים הפתוח‪,‬‬
‫ובמידה פחותה יותר ‪ -‬גם לכיוון החוף‪ .‬אכן בדיגום גלעיני סדימנט‪ ,‬שנעשה מערבית למפרץ חיפה‪,‬‬
‫נמצאה העשרה אנטרופוגנית של כספית בחלקו העליון של הגלעין‪ ,‬שמקורה בהסעה של חלקיקים‬
‫עשירי כספית מהמפרץ )ברקת מ' ‪ ,2014‬עבודת מסטר(‪ .‬ייתכן שבנוסף מתקיימת פליטה של כספית‬
‫גזית מהמים לאוויר‪ .‬כמו כן‪ ,‬חלק קטן מהכספית עובר לבע"ח )דגים‪ ,‬רכיכות(‪ ,‬שבד"כ מראים‬
‫העשרה ברמות הכספית ביחס לאותם מינים מחוץ למפרץ )ראה בפרקים להלן(‪ .‬ייתכן שה"עצירה"‬
‫של הפחתת ריכוזי הכספית בצפון המפרץ נובעת גם מהפחתה משמעותית של אספקת חול נילוטי‬
‫וירידה בקצבי הסדימנטציה בצפון המפרץ )או עצירה מוחלטת ואולי אף גריעה(‪.‬‬
‫חלקיקים עשירים בכספית מצטברים בסדימנטים בנמלי חיפה וקישון ובמעגן עכו‪ ,‬בהם ריכוזי‬
‫הכספית גדולים ביחס לאתרים אחרים במפרץ ולאורך החוף )איור ‪ ,(6‬ומייצגים דרגת זיהום גבוהה‬
‫או בינונית‪ ,‬לפי הקריטריונים לאיכות סדימנטים של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה של‬
‫ארה"ב )‪.(NOAA‬‬
‫למעט כספית‪ ,‬קדמיום ועופרת‪ ,‬ריכוזי המתכות בסדימנטים בשפך הקישון ב‪) 2012-‬תחנה מס' ‪27‬‬
‫ונמל חיפה( היו מעט גדולים יותר מאשר בשאר שטחו של מפרץ חיפה‪ .‬ריכוזי הכספית והקדמיום‬
‫בסדימנטים בתחנה ‪ ,27‬אשר נבדקה ברציפות במשך כשני עשורים‪ ,‬מייצגים מאז ‪ 2003‬ערכים‬
‫קרובים‪ ,‬אך קטנים מגבול הקריטריונים של ‪ NOAA‬להשפעות מזיקות‪ ,‬ובשנת ‪ 2012‬התייצבו על‬
‫ערכים דומים ל‪) 2011 -‬איור ‪ .(7‬השינויים ברמת המתכות בשלוש השנים האחרונות קשורים‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬לפעילות החפירה בבניית נמל הכרמל ולביצוע חפירת העמקה באתר התחנה‪ .‬כללית‪,‬‬
‫השינויים בריכוזי המתכות בתחנה זו במהלך ‪ 20‬השנים האחרונות משקפים כמה גורמים‪ :‬שינויים‬
‫בהזר מת מתכות לנחל‪ ,‬שינויים במשטר ההידרולוגי של הנחל ומוצאו הימי ופעולות חפירה באזור‪.‬‬
‫כתוצאה מהשילוב של גורמים אלה‪ ,‬רמת הזיהום בכספית ובקדמיום ירדה מאז ‪) 1992‬באותה שנה‬
‫אירע בקישון שיטפון גדול אשר הסיע לשפך הנחל כמויות גדולות של סדימנטים מזוהמים(‪.‬‬
‫מהשינויים שנצפו בשנים ‪ 2012-2003‬נראה שהירידה בריכוזי הקדמיום בשפך הנחל יותר‬
‫משמעותית מאשר הירידה בריכוזי הכספית )פקטור של כ‪ 50-‬לעומת ‪ ,6‬בהתאמה( ונובעת‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬מההפחתה הדרסטית בהזרמת הקדמיום אל נחל הקישון החל משנת ‪) 2000‬רשות נחל‬
‫הקישון‪ .(2004 ,‬מגמה זו באה לידי ביטוי גם בריכוזי הקדמיום בחומר מרחף וברכיכות מאזור שפך‬
‫נחל הקישון ודרום מפרץ חיפה‪ .‬באזור שבין נמל חיפה לנמל הקישון )חוף שמן(‪ ,‬אשר כולל את‬
‫מיקום תחנה ‪ ,27‬נמצאה שונות רבה בריכוזי המתכות הן בשכבה העליונה של הסדימנט והן בתת‪-‬‬
‫הקרקע‪ .‬באזור זה התקיימה פעילות ההרחבה של נמל חיפה )הקמת "נמל הכרמל"( ומתוכננת‬
‫העמקת תעלת הכניסה והארכת שובר הגלים‪ .‬פעילויות אלו ישפיעו על הרכב הקרקעית בתחנה ‪.27‬‬
‫מערבית לתחנה זו‪ ,‬בתוך נמל חיפה‪ ,‬נמצאו ריכוזי מתכות המייצגים דרגת זיהום בינונית עד גבוהה‬
‫לפי הקריטריונים של ‪.NOAA‬‬
‫ב‪2-‬‬
‫ממצאים נוספים של ניטור‪ ,‬המתבצע באזור שפך הקישון ודרום המפרץ‪ 1‬ובמוצא צינור א‪.‬ל‪.‬א‪ .‬בצפון‬
‫המפרץ‪ ,2‬מפורטים בדו"חות נפרדים המוגשים להתאחדות התעשיינים ולחברת א‪.‬ל‪.‬א תשתיות‬
‫בע"מ )הגורמים עבורם מבוצע הניטור( ולמשרד להגנת הסביבה‪ .‬בדיגום קרקעית שבוצע בניטור‬
‫מוצא צינור א‪.‬ל‪.‬א‪ .‬בשנת ‪ 2011‬נמצאה העשרה של כספית‪ ,‬בדומה לממצאי הניטור הלאומי‪ ,‬ולא‬
‫נמצאה העשרה של המתכות האחרות )ניטור נוסף נעשה ב‪.(2013 -‬‬
‫מאז ‪ 1996‬פחתו רמות העופרת בסדימנטים במפרץ חיפה )איור ‪ ,(8‬בדומה למצב בסדימנטים‬
‫מהאזור הרדוד מחוץ למפרץ‪ .‬נתוני ‪ 2007 - 2005‬מצביעים בד"כ על מגמת התייצבות ונתוני ‪- 2008‬‬
‫‪ 2011‬על מגמת עלייה מסוימת‪ ,‬וירידה ב‪ .2012 -‬מגמה רב‪-‬שנתית זו משקפת כנראה את ההפחתה‬
‫בפליטות העופרת כתוצאה מהמעבר לשימוש בדלקים דלי עופרת באירופה )סוף שנות ה‪,(80-‬‬
‫בישראל )אמצע שנות ה‪ (90-‬ובמצרים )סוף שנות ה‪ .(90-‬יחד עם זאת‪ ,‬בשלוש השנים האחרונות‬
‫נמצאה העשרה יחסית הדורשת המשך מעקב‪ .‬מאחר שהעשרה זו נצפית בתחנות שונות במפרץ‬
‫חיפה‪ ,‬נראה שהיא קשורה בשינוי השטף האטמוספירי או פיזור חלקיקים מרחפים עשירים יחסית‬
‫בעופרת בכל האזור הרדוד של המפרץ‪.‬‬
‫שינויים רב‪-‬שנתיים בריכוזי נחושת וקדמיום בסדימנטים בתחנה ‪) 23‬מול קריית ים( )איור ‪(9‬‬
‫מראים מגמת ירידה משמעותית החל משנת ‪ ,2000‬שקשורה ככל הנראה להפחתה המשמעותית‬
‫בהזרמת מתכות כבדות )במיוחד קדמיום( אל נחל הקישון החל משנת ‪) 2000‬רשות נחל הקישון‪,‬‬
‫‪ .(2004‬בשנים ‪ 2011-2010‬נמדדה עלייה קטנה בריכוז הקדמיום‪ ,‬שייתכן שקשורה לפעילות חפירה‬
‫בנמל‪ ,‬וירידה מסוימת ב‪ .2012 -‬גם בתחנות בצפון המפרץ נצפו שינויים דומים אבל פחות‬
‫משמעותיים בריכוזי הנחושת בסדימנט‪ .‬השינויים בעשור האחרון קשורים ככל הנראה בעיקר‬
‫להפחתת עומס המתכות שהוזרם לנחל הקישון‪.‬‬
‫מדף היבשת ‪ -‬בדומה לשנים קודמות‪ ,‬גם ב‪ 2012-‬לא נמצאו ריכוזים חריגים של מתכות כבדות‬
‫בסדימנטים הרדודים לאורך החוף‪ ,‬למעט בכמה אתרים ממוקדים )איור ‪.(10‬‬
‫בסדימנטים בשטח של כמה קמ"ר בסמוך למוצא צינור הבוצה של המפעל לטיפול בשפכי גוש דן‪,‬‬
‫הנמצא במרחק של כ‪ 5-‬ק"מ מהחוף‪ ,‬נמצאה דרגת זיהום גבוהה )לפי הקריטריונים של ‪ (NOAA‬של‬
‫כספית‪ ,‬דרגת זיהום בינונית של נחושת ואבץ והעשרה של קדמיום ועופרת‪ .‬בבעלי חיים שוכני‬
‫קרקעית באזור )חסרי חוליות ודגים( לא נמצאה העשרה במתכות‪ .‬ממצאים מפורטים של הניטור‬
‫השנתי באזור מוצא הבוצה כלולים בדו"ח נפרד‪ ,‬המוגש ל"מי אזור דן" אגודת מים שיתופית‬
‫חקלאית בע"מ )הגורם שעבורו מבוצע הניטור( ולמשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪ 1‬ניטור זה אינו מתבצע ע"י "חקר ימים ואגמים לישראל"‪.‬‬
‫‪ 2‬עד שנת ‪ 2009‬ניטור זה לא התבצע ע"י "חקר ימים ואגמים לישראל"‪.‬‬
‫ב‪3-‬‬
‫כמו בשנים קודמות‪ ,‬באזור המוצא של צינור השפכים של אגן כימיקלים‪/‬בתי זיקוק אשדוד‪ ,‬מול‬
‫תחנת הכוח באשדוד‪ ,‬נמצאה העשרה בכרום )עד ‪ 140‬מיקרוגרם‪/‬גרם סדימנט יבש(‪ ,‬המלווה‬
‫בהעשרה במנגן וברזל; לא נמצא זיהום במתכות אחרות‪ .‬למרות שקיימת העשרה טבעית של כרום‬
‫בסדימנטים בכל חלקו הדרומי של חוף הים התיכון של ישראל )אשקלון‪-‬פלמחים(‪ ,‬רמות הכרום‬
‫והמנגן באזור המוצא חורגות מהערכים הטבעיים ומצביעות על זיהום אנתרופוגני שמקורו לא ברור‪.‬‬
‫כפי שהוצג בדו"ח קודם‪ ,‬הקשר בין כרום לברזל בסדימנטים לאורך החוף‪ ,‬בגלעיני סדימנט‬
‫מאשקלון ופלמחים ובסדימנטים בשפכי הנחלים מצביע על כך‪ ,‬שהסדימנטים הרצנטים בחלקו‬
‫הדרומי של החוף וסדימנטים שהצטברו לפני עשרות שנים במדף היבשת הם בעלי ריכוזים טבעיים‬
‫של כרום‪ ,‬הגדולים מערכי ‪ .ERL‬העשרה זו קשורה ככל הנראה למקור מינרלוגי טבעי )מינרלים‬
‫כבדים( בעל תכולה גבוהה יחסית של כרום וברזל‪.‬‬
‫ממצאים מפורטים של הניטור שמתקיים באזור המוצא כלולים בדו"חות נפרדים‪ ,‬המוגשים לאגן‬
‫יצרני כימיקלים בע"מ ולפז‪-‬בית זיקוק אשדוד בע"מ )הגורמים עבורם מבוצע הניטור( ולמשרד‬
‫להגנת הסביבה‪.‬‬
‫באופן כללי ניתן לומר כי לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוזי שאר המתכות הכבדות בתחנות‬
‫הרדודות לאורך החוף‪ .‬הריכוזים היו קטנים מהקריטריונים של ‪ NOAA‬להשפעות מזיקות‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫החל משנת ‪ 1996‬קיימת מגמה רב‪-‬שנתית של ירידה בריכוזי העופרת בכל התחנות לאורך החוף‬
‫)איור ‪ .(8‬יחד עם זאת ב‪ 2011 - 2008-‬נמצאה העשרה מסוימת‪ ,‬וירידה מסוימת ב‪ .2012 -‬העשרה‬
‫מקומית נמצאה מול שפכי הנחלים אלכסנדר ותנינים‪ ,‬שייתכן שקשורה לתחנת הכח אורות רבין‬
‫בחדרה‪.‬‬
‫שינויים רב‪ -‬שנתיים בריכוזי נחושת וקדמיום בסדימנטים בתחנות מול תנינים‪ ,‬שפך הירקון ושפך‬
‫נחל שורק )‪) (H18 ,H17 ,H8‬איור ‪ (9‬מראים מגמת ירידה משמעותית מול הירקון )החל משנת ‪(2000‬‬
‫ושורק )החל משנת ‪ ,(2003‬שקשורה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬להפחתה המשמעותית בהזרמת הנחושת מתחנת‬
‫הכח רידינג ובהזרמה מנחל שורק‪ .‬מול שפך תנינים לא נצפית מגמה ברורה עם הזמן‪.‬‬
‫מוצאי נחלי החוף ‪ -‬הסדימנטים במרבית נחלי החוף‪ ,‬בסמוך למוצאיהם לים‪ ,‬מועשרים במתכות‬
‫לעומת הסדימנטים במדף היבשת‪ ,‬במיוחד לעומת סדימנטים חוליים באזור הרדוד‪ .‬אם נתעלם‬
‫מהשפעות גודל הגרגר על ריכוז המתכות‪ ,‬הסיבות לכך הן כנראה הזרמת שפכים לנחלים והעדר‬
‫זרימת מים טבעית בהם‪ ,‬פרט לשיטפונות בתקופת החורף‪.‬‬
‫הטבלה להלן ממיינת את מצב הסדימנטים במורד נחלי החוף‪ ,‬עפ"י הקריטריונים לאיכות‬
‫סדימנטים של ‪) NOAA‬נספח ‪ .(7‬לא כלולים בטבלה נחלים שבהם רמות הזיהום קטנות מ‪ERL-‬‬
‫)בסוגריים ריכוזי המתכות ביחידות מיקרוגרם‪/‬גרם סדימנט יבש(‪ .‬לא נמצאו ריכוזים המייצגים‬
‫דרגת זיהום גבוהה לפי הקריטריונים של ‪ .NOAA‬בחלקו המלוח של נחל הקישון )גשר יוליוס‪-‬‬
‫כרמלית( ובנחלים נעמן‪ ,‬חדרה‪ ,‬לכיש ושורק נמצאו בד"כ הריכוזים הגבוהים ביותר‪ ,‬וריכוזי מרבית‬
‫המתכות בסדימנטים מייצגים דרגת זיהום בינונית לפי הקריטריונים של ‪ .NOAA‬בסדימנטים בנחל‬
‫ב‪4-‬‬
‫נעמן נמצאה העשרה בכספית )‪ 0.18‬מיקרוגרם‪/‬גרם סדימנט יבש(‪ .‬מקור הכספית בנעמן הוא כנראה‬
‫זיהום שאריתי מהתקופה בה פעלו "התעשיות האלקטרוכימיות" הסמוכות לשפכו‪.‬‬
‫‪Cr‬‬
‫‪Ni‬‬
‫‪Pb‬‬
‫‪Zn‬‬
‫‪Cu‬‬
‫‪Cd‬‬
‫‪Hg‬‬
‫קישון‬
‫)‪(116‬‬
‫בצת‬
‫)‪(96‬‬
‫חדרה‬
‫)‪(101‬‬
‫בצת‬
‫)‪(40‬‬
‫אלכסנדר‬
‫)‪(26‬‬
‫חדרה‬
‫)‪(36‬‬
‫שורק‬
‫)‪(25‬‬
‫קישון‬
‫)‪(48‬‬
‫לכיש‬
‫)‪(25‬‬
‫לכיש‬
‫)‪(80‬‬
‫קישון‬
‫)‪(236‬‬
‫לכיש‬
‫)‪(177‬‬
‫קישון‬
‫)‪(68‬‬
‫חדרה‬
‫)‪(41‬‬
‫לכיש‬
‫)‪(50‬‬
‫קישון‬
‫)‪(1.92‬‬
‫נעמן‬
‫)‪(0.18‬‬
‫קריטריון‬
‫‪≥ERM‬‬
‫‪>ERL <ERM‬‬
‫מתכות ומזהמים אורגניים בנמלים ובמעגנות‬
‫במסגרת סקר שבוצע עבור חיל הים נבדקו מתכות כבדות ומזהמים אורגניים במים ובסדימנטים‬
‫בנמלי חיפה‪ ,‬הקישון ואשדוד ובמעגנות חדרה‪ ,‬עתלית‪ ,‬מכמורת‪ ,‬הרצליה‪ ,‬ת"א‪ ,‬אשדוד‪ ,‬אשקלון‬
‫וקצא"א‪ .‬מים מעומק של עד ‪ 5‬ס"מ מפני השטח וסדימנטים של פני שטח נדגמו בחודש אוגוסט‬
‫‪ . 2012‬מתכות כבדות נבדקו ע"י חקר ימים ואגמים לישראל בשיטות המפורטות בדו"ח זה וע"י‬
‫המכון הגיאולוגי במערכת ‪ .ICP-MS‬מזהמים אורגניים נבדקו ע"י מעבדת ‪Columbia‬‬
‫‪ Analytical Services‬בארה"ב ומעבדת "אמינולב" בישראל‪.‬‬
‫איכות מי הים בנמלים ובמעגנות‬
‫‪ .1‬ריכוזי המתכות הכבדות במים )ריכוזים מומסים( היו בד"כ קטנים מסף הגילוי‪ .‬ריכוזי כל‬
‫המתכות הכבדות היו קטנים מערכי התקן הסביבתי‪ ,‬מערכי תקן מי השתייה של ישראל )תקנות‬
‫בריאות העם ‪ -‬איכות התברואה של מי שתייה תשל"ד ‪ ,1974‬נוסח משולב התש"ס ‪ (2000‬או של‬
‫הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב )‪ (EPA‬ומהתקנים לאיכות מי ים )ריכוזים מומסים בהם לא‬
‫ב‪5-‬‬
‫צפויה פגיעה בלתי קבילה באוכלוסיית החי הימי כתוצאה מחשיפה מתמשכת(‪ ,‬המומלצים ע"י‬
‫המשרד להגנת הסביבה או ע"י ה‪ .EPA-‬ריכוזי הנחושת במרינות הרצלייה ותל אביב חרגו מהתקן‬
‫האקולוגי המומלץ ע"י המשרד להגנת הסביבה )‪ ,(5 ug/L‬ובמרינות אשקלון ואשדוד מהתקן‬
‫האקולוגי הכרוני המומלץ ע"י ה‪.(3.1 ug/L) EPA -‬‬
‫‪ .2‬ריכו זי פורמאלדהיד במים נמצאו קטנים מסף הגילוי האנליטי )‪ (0.5mg/L‬ומהתקן המוצע ע"י‬
‫ועדת "אמיתי‪-‬אלמוג" )‪.(1mg/L‬‬
‫‪ .3‬ריכוזי התרכובות הנדיפות שנמצאו במים היו קטנים מסף הגילוי האנליטי )> ‪.(ug/L 0.05-100‬‬
‫כללית‪ ,‬הריכוזים קטנים מערכים בהם צפויה פגיעה בלתי קבילה באוכלוסיית החי הימי‪.‬‬
‫‪ .4‬ריכוזי המיקרו‪-‬מזהמים האורגניים הנדיפים‪-‬למחצה במים )‪ (PAHs‬היו מתחת לסף הגילוי של‬
‫בדיקות המעבדה בארץ )‪ ,(10-5 g/L‬אולם בחלק גדול מהתחנות מעל סף הגילוי של המעבדה‬
‫בארה"ב )‪ .(~2 ng/L‬כללית‪ ,‬הריכוזים שנמצאו קטנים מהריכוזים בהם צפויה פגיעה בלתי קבילה‬
‫באוכלוסיית החי הימי )ערכים מומלצים ע"י מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה של ארה"ב ‪-‬‬
‫‪ .(NOAA‬יחד עם זאת במספר מרינות ובנמלים נמצאו ריכוזים ברורים של מזהמים שונים שככל‬
‫הנראה קשורים לזיהומי דלק‪ ,‬ראה טבלה להלן‪.‬‬
‫מול‬
‫מעגן‬
‫בה"ד‬
‫נמל‬
‫אשדוד‬
‫נמל‬
‫חיפה‬
‫נמל‬
‫חיפה‬
‫מעגן‬
‫חדרה‬
‫מרינה‬
‫אשקלון‬
‫מרינה‬
‫תל‬
‫אביב‬
‫מרינה‬
‫הרצליה‬
‫‪unit‬‬
‫‪Constituent‬‬
‫‪<4.4‬‬
‫‪<3.4‬‬
‫‪<3.6‬‬
‫‪<2.6‬‬
‫‪<2.3‬‬
‫‪<2.5‬‬
‫‪<2.9‬‬
‫‪<4.3‬‬
‫‪<3.4‬‬
‫‪<2.5‬‬
‫‪<4.4‬‬
‫‪<3.8‬‬
‫‪<4.4‬‬
‫‪9J‬‬
‫‪<3.6‬‬
‫‪<2.6‬‬
‫‪<2.3‬‬
‫‪<2.5‬‬
‫‪<2.9‬‬
‫‪<4.3‬‬
‫‪<3.4‬‬
‫‪<2.5‬‬
‫‪<4.4‬‬
‫‪6.1 J‬‬
‫‪<4.4‬‬
‫‪24‬‬
‫‪<3.6‬‬
‫‪<2.6‬‬
‫‪<2.3‬‬
‫‪<2.5‬‬
‫‪<2.9‬‬
‫‪<4.3‬‬
‫‪<3.4‬‬
‫‪<2.5‬‬
‫‪<4.4‬‬
‫‪9.1 J‬‬
‫‪<4.4‬‬
‫‪15 J‬‬
‫‪<3.6‬‬
‫‪<2.6‬‬
‫‪<2.3‬‬
‫‪<2.5‬‬
‫‪<2.9‬‬
‫‪<4.3‬‬
‫‪<3.4‬‬
‫‪<2.5‬‬
‫‪9.2 J‬‬
‫‪5.1 J‬‬
‫‪<4.4‬‬
‫‪11 J‬‬
‫‪<3.6‬‬
‫‪<2.6‬‬
‫‪<2.3‬‬
‫‪<2.5‬‬
‫‪<2.9‬‬
‫‪<4.3‬‬
‫‪<3.4‬‬
‫‪<2.5‬‬
‫‪<4.4‬‬
‫‪7.5 J‬‬
‫‪<4.4‬‬
‫‪22‬‬
‫‪<3.6‬‬
‫‪<2.6‬‬
‫‪<2.3‬‬
‫‪<2.5‬‬
‫‪<2.9‬‬
‫‪<4.3‬‬
‫‪<3.4‬‬
‫‪<2.5‬‬
‫‪<4.4‬‬
‫‪12 J‬‬
‫‪5.1 J‬‬
‫‪36‬‬
‫‪3.7 J‬‬
‫‪<2.6‬‬
‫‪<2.3‬‬
‫‪<2.5‬‬
‫‪<2.9‬‬
‫‪<4.3‬‬
‫‪<3.4‬‬
‫‪<2.5‬‬
‫‪<4.4‬‬
‫‪17 J‬‬
‫‪4.7 J‬‬
‫‪34‬‬
‫‪3.6 J‬‬
‫‪<2.6‬‬
‫‪<2.3‬‬
‫‪<2.5‬‬
‫‪<2.9‬‬
‫‪<4.3‬‬
‫‪<3.4‬‬
‫‪<2.5‬‬
‫‪<4.4‬‬
‫‪14 J‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪<2.6‬‬
‫‪10 J‬‬
‫‪5.4 J‬‬
‫‪<3.5‬‬
‫‪8.3 J‬‬
‫‪<4.6‬‬
‫‪<2.6‬‬
‫‪15 J‬‬
‫‪16 J‬‬
‫‪<3.5‬‬
‫‪19 J‬‬
‫‪<4.6‬‬
‫‪<2.6‬‬
‫‪39‬‬
‫‪15 J‬‬
‫‪4.8 J‬‬
‫‪25‬‬
‫‪<4.6‬‬
‫‪<2.6‬‬
‫‪3.2 J‬‬
‫‪12 J‬‬
‫‪14 J‬‬
‫‪5.1 J‬‬
‫‪<4.6‬‬
‫‪<2.6‬‬
‫‪44‬‬
‫‪14 J‬‬
‫‪<3.5‬‬
‫‪32‬‬
‫‪4.6 J‬‬
‫‪<2.6‬‬
‫‪48‬‬
‫‪27‬‬
‫‪5.7 J‬‬
‫‪49‬‬
‫‪8.2 J‬‬
‫‪<2.6‬‬
‫‪130‬‬
‫‪36‬‬
‫‪6.5 J‬‬
‫‪81‬‬
‫‪9.7 J‬‬
‫‪<2.6‬‬
‫‪83‬‬
‫‪31‬‬
‫‪5.8 J‬‬
‫‪60‬‬
‫‪9.4 J‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪ng/L‬‬
‫‪Acenaphthene‬‬
‫‪Acenaphthylene‬‬
‫‪Anthracene‬‬
‫‪Benz(a)anthracene‬‬
‫‪Benzo(b)fluoranthene‬‬
‫‪Benzo(k)fluoranthene‬‬
‫‪Benzo(g,h,i)perylene‬‬
‫‪Benzo(a)pyrene‬‬
‫‪Chrysene‬‬
‫‪Dibenz(a,h)anthracene‬‬
‫‪Fluoranthene‬‬
‫‪Fluorene‬‬
‫‪Indeno(1,2,3‬‬‫‪cd)pyrene‬‬
‫‪Naphthalene‬‬
‫‪Phenanthrene‬‬
‫‪Pyrene‬‬
‫‪2-Methylnaphthalene‬‬
‫‪Dibenzofuran‬‬
‫‪J The result is an estimated value.‬‬
‫ב‪6-‬‬
‫‪ .5‬ריכוזי התרכובת האורגנית של בדיל‪ (TBT) Tributyltin :‬ו‪/‬או בתוצרי הפירוק שלה ‪Dibutyltin‬‬
‫)‪ (DBT‬ו‪) (MBT) Monobutyltin-‬ראה הסבר בנספח ‪ (7‬נמצאו קטנים מסף הגילוי האנליטי ) ‪12‬‬
‫‪ (ng/l‬בכל האתרים‪ .‬סף הגילוי האנליטי של ‪ TBT‬היה גדול מהתקן הסביבתי )‪ (2ng/L‬ומהתקן‬
‫לאיכות מי ים )‪ (2 ng/L‬המומלץ ע"י המשרד להגנת הסביבה או הסוכנות להגנה על הסביבה של‬
‫ארה"ב )‪ .(10 ng/L EPA‬בהרבה מהתחנות נמצאו ריכוזים של התרכובת ‪ (Dibutyltin) DBT‬שהינה‬
‫תוצר פירוק של ‪ TBT‬אך אינו נכלל בתקן הסביבתי )איור ‪ .(11‬סביר להניח שנוכחות ‪ DBT‬מעידה‬
‫על ערכים קטנים יחסית של ‪.( ng/L 12>) TBT‬‬
‫בשנת ‪ 2004‬נמצאו רמות זיהום גבוהות במיוחד של ‪ (>100 ng/L) TBT‬בנמלים )חיפה ואשדוד(‪,‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬הערכים ברוב הנמלים והמעגנות נמצאו קטנים מסף הגילוי האנליטי )‪,(<0.5 ng/L‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬שוב נמצאו ערכים גבוהים יחסית של ‪ ,TBT‬ובשנים ‪ 2011‬ו‪ 2012 -‬שוב ערכים נמוכים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬נצפית מגמת ירידה‪ ,‬כפי שהיינו מצפים כביטוי לפעולות שננקטו לאחרונה ע"י הרשויות‬
‫להפסקת השימוש בישראל בצבעים לכלי שייט המכילים ‪ .TBT‬יחד עם זאת הסדימנטים בנמלים‬
‫עדיין מכילים ריכוזים גדולים יחסית של ‪ TBT‬כמפורט להלן‪ .‬פעולות אלה עדיין לא באות באופן‬
‫מלא לידי ביטוי סביבתי‪.‬‬
‫‪ .6‬ריכוזי חומרים מקבוצת ה‪ PCB’s-‬ורוב חומרי ההדברה האורגנוכלוריים במים היו מתחת לסף‬
‫הגילוי של הבדיקות‪ .‬בעתלית בדומה לשנת ‪ 2011‬נמצא החומר ‪ .Simazin‬כמו כן‪ ,‬בעתלית ובמעגן‬
‫חדרה נמצא חומר ההדברה ‪ .(D (2,4-dichlorophenoxyacetic acid-2,4‬כאמור ריכוזי החומרים‬
‫נמצאו קטנים מערכי הייחוס הסביבתיים‪.‬‬
‫‪ .7‬ריכוזי דיאוקסינים במים היו מתחת לסף הגילוי של הבדיקה )‪.(~1pg/L‬‬
‫איכות הסדימנטים בנמלים ובמעגנות‬
‫רמות הזיהום של הסדימנטים במתכות ובמזהמים אורגניים נבחנו עפ"י הקריטריונים לאיכות‬
‫סדימנטים של ‪) NOAA‬נספח ‪ .(7‬הטבלה להלן ממיינת את מצב הסדימנטים בנמלים ובמעגנות‬
‫ביחס לקריטריונים אלה‪ .‬בסדימנטים בחלק מהנמלים והמעגנות שנבדקו נמצאו רמות זיהום‬
‫בינוניות עד גבוהות במתכות כבדות‪ ,‬ב‪ TBT-‬ובנמל חיפה בביפנילים מותמרי כלור )‪.(PCBs‬‬
‫ב‪7-‬‬
‫הטבלה להלן ממיינת את מצב תחנות הדיגום ביחס לקריטריונים‪:‬‬
‫‪PCB`s‬‬
‫‪DDT‬‬
‫‪Zn‬‬
‫‪Ni‬‬
‫‪Pb‬‬
‫‪Cr‬‬
‫‪Cu‬‬
‫‪Cd‬‬
‫‪As‬‬
‫מעגן עכו‬
‫נמל חיפה‪ ,‬קצא"א‪,‬‬
‫נמל אשדוד‬
‫‪Ag‬‬
‫‪Hg‬‬
‫נמל חיפה‬
‫מעגן עכו‪ ,‬נמל‬
‫חיפה‬
‫נמל חיפה‪ ,‬מעגן‬
‫עכו‪ ,‬מרינה‬
‫אשקלון‬
‫מעגן עכו‬
‫נמל חיפה‪ ,‬מעגן‬
‫עכו‪ ,‬מרינה‬
‫הרצליה‪ ,‬מרינה‬
‫ת"א‪ ,‬מרינה‬
‫אשקלון‪ ,‬נמל‬
‫אשדוד‬
‫מעגן עכו‪ ,‬נמל‬
‫חיפה‬
‫נמל חיפה‪ ,‬עכו‪-‬‬
‫נמל חיפה‪ ,‬מעגן‬
‫נמל חיפה‪ ,‬עכו‪-‬‬
‫נמל חיפה‪ ,‬עכו‪-‬‬
‫ביה"ס קציני ים‪,‬‬
‫נמל חיפה‪ ,‬עכו‪-‬‬
‫עכו‪ ,‬עכו‪-‬ביה"ס‬
‫נמל חיפה‪ ,‬עכו‪-‬‬
‫ביה"ס קציני ים‪,‬‬
‫ביה"ס קציני ים‪,‬‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫נמל חיפה‪ ,‬עכו‪-‬‬
‫ביה"ס קציני ים‪,‬‬
‫ביה"ס קציני ים‪ ,‬קציני ים‪ ,‬עתלית‪,‬‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫ביה"ס קציני ים‪,‬‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫מעגן חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫מכמורת‪ ,‬מרינה‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫מכמורת‪ ,‬מרינה‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫מכמורת‪ ,‬מרינה‬
‫מכמורת‪ ,‬מרינה‬
‫הרצליה‪ ,‬מרינה‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫מכמורת‪ ,‬מרינה‬
‫הרצליה‪ ,‬מרינה‬
‫מכמורת‪ ,‬מרינה‬
‫הרצליה‪ ,‬מרינה‬
‫הרצליה‪ ,‬מרינה‬
‫ת"א‪ ,‬נמל‬
‫מכמורת‪ ,‬נמל‬
‫הרצליה‪ ,‬מרינה‬
‫ת"א‪ ,‬נמל‬
‫הרצליה‪ ,‬מרינה‬
‫ת"א‪ ,‬נמל אשדוד‪,‬‬
‫ת"א‪ ,‬נמל אשדוד‪,‬‬
‫אשדוד‪ ,‬נמל‬
‫אשדוד‪ ,‬מרינה‬
‫ת"א‪ ,‬נמל אשדוד‪,‬‬
‫אשדוד‪ ,‬נמל‬
‫ת"א‪ ,‬נמל אשדוד‪,‬‬
‫נמל היובל‪ ,‬מרינה‬
‫נמל היובל‪ ,‬מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬נמל היובל‪ ,‬היובל‪ ,‬מרינה‬
‫נמל היובל‪ ,‬מרינה‬
‫היובל‪ ,‬מרינה‬
‫נמל היובל‪ ,‬מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מרינה‬
‫מעגן קצא"א‬
‫אשדוד‪ ,‬מעגן‬
‫אשדוד‪ ,‬מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מרינה‬
‫אשקלון‪ ,‬מעגן‬
‫אשקלון‪ ,‬מעגן‬
‫אשקלון‪ ,‬מעגן‬
‫קצא"א‬
‫אשקלון‪ ,‬מעגן‬
‫אשקלון‬
‫קצא"א‬
‫קצא"א‬
‫קצא"א‬
‫קצא"א‬
‫ב‪8-‬‬
‫מעגן עכו‪ ,‬נמל‬
‫חיפה‬
‫‪>ERM‬‬
‫נמל חיפה‪ ,‬מעגן‬
‫‪>ERL‬‬
‫עכו‪ ,‬נמל אשדוד‪,‬‬
‫עכו‪-‬קציני ים ‪<ERM‬‬
‫נמל חיפה‪ ,‬מעגן‬
‫נמל חיפה‪ ,‬עכו‪-‬‬
‫נמל חיפה‪ ,‬מעגן‬
‫עכו‪ ,‬עכו‪-‬ביה"ס נמל חיפה‪ ,‬עתלית‪,‬‬
‫ביה"ס קציני ים‪,‬‬
‫עכו‪ ,‬עכו‪-‬ביה"ס‬
‫קציני ים‪ ,‬עתלית‪ ,‬מעגן חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫עתלית‪ ,‬מעגן‬
‫קציני ים‪ ,‬עתלית‪,‬‬
‫מעגן חדרה‪ ,‬מעגן מכמורת‪ ,‬מרינה‬
‫חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫מעגן חדרה‪ ,‬מעגן‬
‫הרצליה‪ ,‬מרינה‬
‫מכמורת‪ ,‬מרינה‬
‫מכמורת‪ ,‬מרינה‬
‫מכמורת‪ ,‬מרינה‬
‫הרצליה‪ ,‬מרינה ת"א‪ ,‬נמל אשדוד‪,‬‬
‫הרצליה‪ ,‬מרינה‬
‫הרצליה‪ ,‬מרינה‬
‫ת"א‪ ,‬נמל אשדוד‪ ,‬ת"א‪ ,‬נמל אשדוד‪ ,‬ת"א‪ ,‬נמל אשדוד‪ ,‬נמל היובל‪ ,‬מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מרינה‬
‫נמל היובל‪ ,‬מרינה נמל היובל‪ ,‬מרינה נמל היובל‪ ,‬מרינה‬
‫אשקלון‪ ,‬מעגן‬
‫אשדוד‪ ,‬מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מרינה‬
‫אשדוד‪ ,‬מרינה‬
‫קצא"א‬
‫אשקלון‪ ,‬מעגן‬
‫אשקלון‪ ,‬מעגן‬
‫אשקלון‪ ,‬מעגן‬
‫קצא"א‬
‫קצא"א‬
‫קצא"א‬
‫‪<ERL‬‬
‫רמות זיהום גבוהות של כספית בסדימנטים נמצאו בנמל חיפה‪ .‬רמות זיהום בינוניות של רוב‬
‫המתכות הכבדות נמצאו בנמל חיפה ושל חלק מהמתכות במעגנות ונמלים נוספים‪.‬‬
‫כללית רב החומרים הפוליציקלים הארומטיים )‪ (PAHs‬נמצאו מתחת לגבול הגילוי האנליטי‪ ,‬למעט‬
‫החומר ‪ Bis (2-ethylhexyl) phthalate‬שנמצא במספר תחנות ובמיוחד בנמל חיפה וחומרים‬
‫נוספים שנמצאו בעיקר במעגן חדרה ונמל חיפה ‪.Phenanthrene ,Pyrene‬‬
‫זיהום משמעותי של ביפנילים מותמרי כלור )‪ (ERM<) (PCBs‬נמצא בסדימנטים במעגן עכו‪ .‬ריכוזי‬
‫‪ PCBs‬גדולים יחסית )<‪ (ERL‬נמצאו בנמל חיפה‪ ,‬נמל אשדוד ומעגן קצא"א‪ .‬ריכוזים מעל סף‬
‫הגילוי נמצאו גם במעגנות אחרות‪ ,‬אולם הריכוזים היו קטנים מהקריטריון האקולוגי להשפעות‬
‫מזיקות שצפויות רק לעיתים נדירות )‪.(ERL‬‬
‫כללית‪ ,‬למעט ‪ DDE‬במעגן עכו‪ ,‬לא נמצאו שאריות של חומרי הדברה אורגנוכלוריים מעל גבול‬
‫הגילוי האנליטי‪.‬‬
‫ריכוז הדיאוקסינים בסדימנטים היה מתחת לסף הגילוי של הבדיקה‪.‬‬
‫ריכוזי התרכובות הנדיפות בסדימנט נמצאו קטנים מסף הגילוי האנליטי )> ‪ 0.2-100‬ננוגרם‪/‬גרם‬
‫יבש או רטוב(‪.‬‬
‫זיהום משמעותי של ‪ TBT‬ונגזרותיו בסדימנטים )< ‪ (100 ng/g‬נמצא בתחנות בנמלים חיפה‪,‬‬
‫אשדוד‪ ,‬מעגן עכו ומרינה ת"א‪ .‬היחס הגבוה יחסית של ‪ Tributyltin/Dibutyltin‬בנמלים ובמעגנות‬
‫רבות מלמד על זיהום טרי יחסית )איור ‪.(12‬‬
‫מגמות ההשתנות בזמן של ריכוזי המזהמים בסדימנטים‬
‫איור ‪ 13‬מציג נתונים רב‪-‬שנתיים )בשנים ‪ (2012 – 2000‬של מתכות כבדות )כספית‪ ,‬קדמיום‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫נחושת וכרום( ומזהמים אורגניים )‪ (TBT ,PCBs‬בסדימנטים )משקעי קרקעית( בתחנות נבחרות‬
‫שנדגמו בנמלים ומעגנות‪ .‬השינויים בריכוזי המזהמים בתחנות מוכתבים על‪-‬ידי‪ :‬שינויים בכמויות‬
‫המזהמים המוחדרות אל הים ממקורות יבשתיים; שינויים בקצבי הסדימנטציה המקומיים;‬
‫פעולות חפירה והעמקה ובהרחפה והסעה של הסדימנטים בהשפעת הגלים ופעילות ימית‪.‬‬
‫סיכום הממצאים העיקריים של המגמות בזמן מוצג להלן‪:‬‬
‫ב‪9-‬‬
‫סמן סביבתי‬
‫מצב* ומגמות בשנים ‪2012 - 2000‬‬
‫מתכות כבדות בקרקעית‬
‫נמל חיפה‪ :‬רמת זיהום גבוהה של כספית‬
‫ובינונית במתכות אחרות‪ .‬שינויים בריכוזי‬
‫המתכות ללא מגמה ברורה למעט ירידה‬
‫מסוימת בריכוזי הקדמיום‪.‬‬
‫נמל אשדוד‪ :‬רמות זיהום בינוניות‪ .‬הפחתה‬
‫ברמת הזיהום של כרום‪ ,‬נחושת‪ ,‬ניקל‪ ,‬כספית‬
‫)למעט ‪ (2012‬וקדמיום‪.‬‬
‫מעגנות לאורך חוף הים התיכון‪ :‬זיהום בינוני‬
‫במספר מעגנות‪ ,‬אין מגמה ברורה למעט‬
‫העשרה של כרום‪ ,‬נחושת‪ ,‬וניקל במעגן חדרה‬
‫ומרינה ת"א )כולל כספית מאז ‪ .(2001‬ב‪2012-‬‬
‫ירידה מסוימת‪.‬‬
‫נמל חיפה‪ :‬רמות זיהום קטנות בהרבה‬
‫מסקרים קודמים בשנים ‪ 2001-2004‬וללא‬
‫מגמה ברורה בהמשך‪3.‬‬
‫ביפנילים מותמרי כלור )‪(PCBs‬‬
‫בקרקעית‬
‫נמל אשדוד‪ :‬רמות זיהום קטנות מסקרים‬
‫קודמים בשנים ‪ ,2001-2004‬ללא מגמה ברורה‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫מעגנות לאורך חוף הים התיכון‪ :‬אין מגמה‬
‫ברורה למעט עליה במעגן חדרה‪ .‬במעגן עכו ב‪-‬‬
‫‪ 2012‬נמצאה רמת הזיהום גבוהה במיוחד‪.‬‬
‫נמל חיפה‪ :‬רמות זיהום גבוהות‪ ,‬ייתכן מגמת‬
‫‪ TBT‬ונגזרותיו בקרקעית‬
‫הפחתה‪.‬‬
‫נמל אשדוד‪ :‬רמת זיהום בינונית עד גבוהה‪,‬‬
‫ייתכן מגמת הפחתה‪.‬‬
‫מעגנות לאורך חוף הים התיכון‪ :‬ייתכן מגמת‬
‫הפחתה‪.‬‬
‫חומרים‬
‫פוליציקלים‬
‫רב החומרים נמצאו מתחת לגבול הגילוי‬
‫ארומטיים‬
‫האנליטי‪ ,‬למעט החומר )‪Bis (2-ethylhexyl‬‬
‫)‪ (PAHs‬בקרקעית‬
‫‪ 3‬ייתכן שחלק מהשינוי קשור לשינוי המעבדה האנליטית‪.‬‬
‫ב‪10-‬‬
‫סמן סביבתי‬
‫מצב* ומגמות בשנים ‪2012 - 2000‬‬
‫‪ phthalate‬שנמצא במספר תחנות ובמיוחד‬
‫בנמל חיפה וחומרים נוספים שנמצאו בעיקר‬
‫במעגן‬
‫חדרה‬
‫ונמל‬
‫חיפה‬
‫‪,Pyrene‬‬
‫‪ .Phenanthrene‬כל הריכוזים קטנים מערך‬
‫הייחוס הסביבתי‪.‬‬
‫* עפ"י קריטריונים לאיכות סדימנטים המתייחסים לרמות זיהום העלולות לגרום להשפעות‬
‫מזיקות על בעלי חיים ימיים‪.‬‬
‫מתכות במים‬
‫ריכוזי החומר המרחף במים והריכוזים של מתכות כבדות בחומר המרחף )ריכוזים חלקיקיים(‬
‫נבדקו ב‪ 8-‬אתרים לאורך החוף בין אשקלון לחיפה בעומקי מים של כ‪ 10-5-‬מטרים )אוגוסט(;‬
‫ב‪ 14-‬אתרים במפרץ חיפה )יולי‪/‬אוגוסט( וב‪ 19-‬ו‪ 18-‬תחנות בשפכי נחלי החוף )מרץ וספטמבר‪,‬‬
‫בהתאמה(‪.‬‬
‫תפוצת ריכוזי החומר המרחף לאורך החוף מוכתבת בעיקרה ע"י שפכי הנחלים וכמה מוצאים‬
‫ימיים‪ .‬בים הרדוד‪ ,‬מחוץ למפרץ חיפה‪ ,‬תפוצת החומר המרחף )‪ 4.1 – 0.7‬מ"ג בליטר באוגוסט ‪(2012‬‬
‫מושפעת בין היתר מעוצמת הזרימה בנחלים‪ ,‬מוצאים ימיים ומצב הים‪ ,‬ולכן היא משתנה עונתית‬
‫וכתלות במרחק מהחוף‪ .‬ריכוזי החומר המרחף בנחלים בד"כ גדולים )בממוצע בסדר גודל(‬
‫מהריכוזים לאורך החוף )איור ‪ .(14‬תחום ריכוזי החומר המרחף בשפכי הנחלים בחודש מרץ ‪2012‬‬
‫)‪ 97 - 3‬מ"ג בליטר( דומה לתחום הריכוזים שנמדד בחודש ספטמבר ‪ 220 - 3) 2012‬מ"ג בליטר(‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬ברוב הנחלים הריכוזים במרץ גדולים מאלה של ספטמבר‪ .‬במחקר על הסעת רחופת על‪-‬‬
‫ידי הנחלים קישון ואלכסנדר‪ 4‬נמצא‪ ,‬שעיקר כמות הרחופת השנתית מוסעת ע"י הנחלים אל הים‬
‫במספר מצומצם של אירועים שטפוניים‪ ,‬ושקיימת שונות גדולה בין השנים‪ ,‬בעיקר כתוצאה‬
‫משינויים במשטר ההידרולוגי‪.‬‬
‫ריכוזי אלומיניום וברזל בנחלים היו בד"כ גדולים יותר מאשר בים‪ ,‬אולם יחסי ברזל‪/‬אלומיניום‬
‫היו דומים )איור ‪ .(14‬בחומר המרחף בשפכי הנחלים נמדדו בד"כ ריכוזים דומים של מתכות כבדות‬
‫בדיגומי מרץ וספטמבר‪ ,‬למעט עבור אלומיניום וברזל‪ .‬בחלק מהנחלים והתחנות לאורך החוף נמדדו‬
‫ריכוזים גדולים יחסית של כספית‪ ,‬קדמיום‪ ,‬נחושת‪ ,‬עופרת‪ ,‬אבץ וכרום המצביעים על זיהום‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬השגיאה בשיטת הקביעה גדולה )עשרות אחוזים(‪ ,‬בגלל שהבדיקות נעשות על כמות קטנה‬
‫של חומר מרחף )מ"ג בודדים(‪.‬‬
‫‪ 4‬הסעת רחופת על‪-‬ידי נחלי החוף אל מדף היבשת של ישראל – נחל קישון ונחל אלכסנדר‪ .‬דינה וכטמן‪ ,‬עבודת‬
‫מגיסטר‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬פברואר ‪.2004‬‬
‫ב‪11-‬‬
‫כדי לאפיין את מקור המתכת החלקיקית במים )טבעי או אנתרופוגני( ו‪/‬או את מנגנון ההסעה של‬
‫המתכות‪ ,‬נעשה שימוש גם בניתוח סטטיסטי מסוג ‪.(Principal Component Analysis) PCA‬‬
‫מניתוח זה מתקבל‪ ,‬שעיקר השונות של הריכוזים החלקיקיים של המתכות במים מוכתבת ע"י כמה‬
‫מרכיבים עיקריים )‪ .(PC's‬מרכיב עיקרי מבדיל באופן ברור בין מתכות ממקורות אנתרופוגניים‬
‫לעומת אלה שמקורן טבעי‪ .‬בחומר המרחף במי הים המקור העיקרי של אלומיניום‪ ,‬ברזל ומנגן הוא‬
‫טבעי‪ .‬נראה שהמתכות האחרות הן בעיקר ממקור אנתרופוגני )או שלחלקן מנגנון הסעה שונה(‬
‫)איור ‪.(15‬‬
‫מתכות בבעלי חיים שוכני קרקעית‬
‫ריכוזי מתכות כבדות נבדקו ברקמות של ‪ 104‬פרטים של צדפות‪ 342 ,‬פרטים של חלזונות ו‪111-‬‬
‫פרטים של סרטנים כלהלן‪ 2 :‬פרטים של הצדפה ‪ Mactra corallina‬ממפרץ חיפה; ‪ 80‬פרטים‬
‫של הצדפה ‪ Donax sp.‬ממפרץ חיפה וממעגן מיכאל; ‪ 19‬פרטים של הצדפה ‪Rudicardium‬‬
‫‪ tuberculatum‬ממפרץ חיפה; ‪ 18‬פרטים של החילזון )גסטרופוד( ‪Strombus decorus persicus‬‬
‫ממפרץ חיפה; ‪ 191‬פרטים של החילזון ‪ Patella sp.‬שנאספו במפרץ חיפה‪ ,‬בחוף אכזיב‪ ,‬חוף שמן‪,‬‬
‫תל שקמונה‪ ,‬מעגן מיכאל‪ ,‬עתלית‪ ,‬חדרה‪ ,‬מכמורת‪ ,‬פלמחים ומרינה אשדוד; ‪ 59‬פרטים של‬
‫החילזון ‪ Cellana rota‬שנאספו באכזיב‪ ,‬נמל עכו‪ ,‬בקריית ים‪ ,‬בחוף שמן‪ ,‬תל שקמונה‪ ,‬בעתלית‪,‬‬
‫בחדרה‪ ,‬בפלמחים ובמרינה אשדוד; ‪ 65‬פרטים של החילזון ‪ Arcularia gibbosula‬ממפרץ חיפה;‬
‫‪ 9‬פרטים של החילזון ‪ Siphonaria crenata‬ו‪ 111-‬פרטים של סרטן נזיר )‪(Diogenes pugilator‬‬
‫ממפרץ חיפה‪ 3 .‬פרטים של הצדפה ‪. Neverita josephinie‬‬
‫במהלך שלושת העשורים האחרונים מתקיים מעקב אחר ריכוזי הכספית בצדפות מהמין ‪Donax‬‬
‫‪ sp.‬שנדגמו במפרץ חיפה‪ .‬במהלך העשור האחרון התייצבו הריכוזים ברמה נמוכה‪ ,‬לאחר ירידה‬
‫חדה בשני העשורים הקודמים )איור ‪ .( 16‬אזור צפון מפרץ חיפה בקרבת שפך נחל הנעמן מיוצג ע"י‬
‫פרטים של ‪ ,Donax trunculus‬שנדגמו בשנים ‪ 2007‬ו‪ 2008-‬הן באזור הדיגום שמול התעשיות‬
‫האלקטרוכימיות )לשעבר( והן מאזור דיגום שמול חוף התמרים )אתר חדש יחסית בדרום עכו(‪ .‬שתי‬
‫התחנות מראות בשנים האחרונות ריכוזים דומים של מתכות כבדות‪ .‬הואיל והאזור מול תעשיות‬
‫אלקטרוכימיות נחסם למעבר‪ ,‬הצדפות נדגמו החל משנת ‪ 2009‬רק בתחנה מול חוף התמרים‪ .‬משנת‬
‫‪ 2007‬לא חל שינוי משמעותי בריכוזי הכספית בתחנה זו והם התייצב על ריכוזים ממוצעים שבין‬
‫‪ 25-34 ng/g‬בחומר הרטוב‪ .‬אולם ב‪ 2012-‬שוב נצפתה עליה בריכוז הכספית ונמדדו ערכים של‬
‫‪) 57.1±28.8‬בהשמטה של ‪ 2‬דגימות שבהן הריכוז בחומר הרטוב היה ‪ 1530‬ו‪ 570-‬חלקים לטריליון(‪.‬‬
‫בריכוזי המתכות אבץ‪ ,‬נחושת וארסן לא נראים שינויים משמעותיים בשנים ‪ .2012-2007‬ריכוזי‬
‫הנחושת נעים בין ‪ ,2.49-0.84‬ריכוזי האבץ ‪ 10.5-4.8‬וריכוזי הארסן ‪) 1.46-0.66‬חלקים למיליון‬
‫בחומר הרטוב(‪.‬‬
‫ב‪12-‬‬
‫במפרץ חיפה ריכוז הכספית גבוה משמעותית ביחס למה שנמצא ב‪ Donax -‬מאזור שפך נחל תנינים‬
‫)‪ 9.1±1.3‬חלקים לטריליון(‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ריכוזי המתכות נחושת‪ ,‬אבץ וארסן דומים לאלו שנמצאו‬
‫בחיות מחוץ למפרץ )אזור שפך התנינים בשנת ‪.(2012‬‬
‫החל מ‪ 2006-‬נמצאו צדפות מהמין ‪ Donax trunculus‬גם באזור שמול קריית חיים בדרום המפרץ‪,‬‬
‫לאחר מספר שנים שבהן לא נמצאו בתחנה זו‪ .‬אולם בשנת ‪ 2010‬שוב לא נמצאו צדפות בתחנה זו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬נמצאו צדפות בתחנה זו‪ ,‬אבל הן היו קטנות משמעותית מאשר הצדפות בתחנות‬
‫האחרות ומאלו שנדגמו ב‪ .2009-‬גם ב‪ 2012 -‬נמצאו פרטים קטנים עם ריכוזי הכספית מעט גבוהים‬
‫אבל לא שונים משמעותית מ‪ .2011 -‬ריכוז הנחושת האבץ והארסן ירדו משמעותית יחסית לרמה‬
‫ב‪ 2011 -‬והתייצבו לרמות שנמצאו בשנים קודמות )‪ .(2007-2010‬ייתכן שהשינויים ברמות הנחושת‬
‫‪,‬האבץ והארסן שנמצאו בשנים קודמות בפרטים מדרום המפרץ נובעים מפעולות חפירה תחזוקתית‬
‫בנמלים ואלה שהתבצעו במסגרת הקמת נמל הכרמל‪.‬‬
‫בפרטים מחוף קריית ים נמצאה עלייה בריכוז הכספית )‪ .(94.8±78.1‬ריכוז האבץ )‪(10.3±3.72‬‬
‫נמצא במגמת ירידה מאז ‪ .2009‬ריכוז הנחושת עלה מעט בהשוואה לשנת ‪ .2011‬ריכוז ארסן ירד‬
‫בהשוואה לשנים ‪ ,2010-2011‬אולם ב‪ 4-‬השנים האחרונות ‪ 2012-2009‬עדיין גבוה בהשוואה ל‪2008--‬‬
‫‪.2007‬‬
‫בשנים ‪ 2012- 2010‬נמצא רק מספר מועט של צדפות ממין ‪ Donax trunculus‬באזור מעגן מיכאל‪,‬‬
‫לאחר שבשנת ‪ 2009‬לא נמצאו צדפות כלל‪ .‬ריכוז הכספית בצדפות אלו קטן משמעותית יחסית‬
‫לפרטים שנדגמו במפרץ )‪.(9.1±1.3 ppb‬‬
‫השוואה של ריכוז המתכות בצדפות מהתחנות השונות במפרץ חיפה מראה‪ ,‬כי ריכוז הכספית הגבוה‬
‫ביותר נמצא בצדפות מחוף התמרים )אם לא משמיטים ‪ 2‬תוצאות חריגות ‪ ,(305±526 ppb‬אך אינו‬
‫שונה משמעותית מריכוז הכספית שנמצא בפרטים שנדגמו באזור קריית ים )‪) (95±78 ppb‬טבלה‬
‫‪ ,1‬איור ‪ .(17‬ריכוז הכספית יורד משמעותית בצדפות מקריית חיים )‪.(27±29‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬לא נמצאו הבדלים משמעותיים בריכוזי האבץ והארסן בצדפות שנדגמו באזור קריית‬
‫חיים‪ ,‬קרית ים איזור חוף התמרים ומעגן מיכאל )תנינים(‪ .‬נמצאה העשרה יחסית של נחושת‬
‫בפרטים מקריית חיים ומקרית ים יחסית לצדפות שנדגמו באיזור חוף התמרים ובמעגן מיכאל‪.‬‬
‫בהשוואה של ריכוזי המתכות בצדפות מהמפרץ לאלו שמחוץ למפרץ )שפך נחל תנינים(‪ ,‬ריכוז‬
‫הכספית גבוה משמעותית בצדפות מהמפרץ‪ .‬אין הבדל בין ריכוזי האבץ והארסן בצדפות מקריית‬
‫ים ‪ ,‬חוף התמרים וקריית חיים לריכוזים שנמצאו בצדפות משפך נחל תנינים‪ .‬ריכוז הנחושת‬
‫בצדפות מקרית חיים וקריית ים היה גבוה משמעותית מאשר בצדפות ממעגן מיכאל )איור ‪.(17‬‬
‫בצדפות מהמין ‪ ,Mactra corallina‬שנדגמו בצפון מפרץ חיפה‪ ,‬נמצאה מגמה של ירידה חדה‬
‫בריכוזי הכספית בין השנים ‪) 1994 - 1980‬איור ‪ .(18‬השינויים הרב‪-‬שנתיים )‪ (2012-1980‬בריכוזי‬
‫כספית בצדפות ממין זה מצפון מפרץ חיפה נבדקו סטטיסטית באמצעות ‪Univariate Analysis‬‬
‫‪ Procedure (General Linear Model) GLM‬בתוכנת ‪ .SPSS‬בדיקת קיומן של מגמות בזמן‬
‫נעשתה על שתי תקופות‪ 1994-1980 ,‬ו‪ ,2012-2003-‬על פרטים מתחנות במפרץ חיפה על‪-‬פי החלוקה‬
‫להלן‪ :‬מקבץ תחנות מול פרוטרום )‪ ,(12,11,10,9,8‬שתי תחנות ליד עכו )‪ (2,1‬ותחנה מול הקריות )‪,18‬‬
‫ב‪13-‬‬
‫ללא ‪ 2009‬מאחר שלא נמצאו פרטים( )איור ‪ .(18‬הנתונים עד ‪ 1994‬מראים כאמור מגמת ירידה‬
‫מובהקת‪ .‬בשנת ‪ 1992‬נראים ערכים גבוהים יחסית‪ ,‬שייתכן שנבעו מאספקה מוגברת של כספית‬
‫בחורף הגשום של ‪) 1991/2‬ספיקות גדולות יחסית של הנחלים ונגר עילי(‪ .‬באותה שנה נמדדו ערכים‬
‫גבוהים במיוחד של כספית בסדימנטים בתחנה בשפך הקישון )תחנה ‪ ,27‬איור ‪ .(7‬בשנים ‪- 2003‬‬
‫‪ 2010‬ריכוזי הכספית הראו מגמת עלייה בתחנות ‪ 1‬ו‪ 2-‬בצפון המפרץ ליד עכו )לא נמצאו פרטים‬
‫בשנת ‪ (2011-2012‬ובתחנה ‪ 18‬מול הקריות )לא נמצאו פרטים ‪ ,(2012‬ואילו בתחנות ‪ 12-8‬בצפון‬
‫המפרץ הערכים היו ללא שינויים משמעותיים בשנים ‪.2012-2003‬‬
‫כמות הצדפות ממין זה נמצאת בירידה החל משנת ‪ .2001‬בעוד שעד ‪ 2001‬נדגמו כמה מאות פרטים‪,‬‬
‫הרי בשנים ‪ 2005 - 2002‬נדגמו כמאה פרטים‪ ,‬והחל מ‪ 2006-‬עשרות פרטים בלבד בכל תחנות המפרץ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬נדגמו ‪ 3‬פרטים בתחנות ‪ 18‬ו‪ 22-‬לעומת כ‪ 30-‬חיות בתחנות הצפוניות )‪ ,(12-1‬ובשנת‬
‫‪ 2009‬נדגמו ‪ 4‬פרטים בתחנות הצפוניות בלבד‪ .‬בשנת ‪ 2010‬נדגמו ‪ 65‬פרטים של הצדפה‪ .‬מתחנה ‪1‬‬
‫נדגמו ‪ 3‬פרטים בלבד‪ .‬בשנת ‪ 2011‬נדגמו רק ‪ 14‬פרטים של הצדפה ‪ .Mactra carrolina‬לא נמצאו‬
‫צדפות ממין זה בתחנות ‪ 1‬ו‪ .2-‬בתחנות ‪ 12-8‬נמצאו ‪ 11‬צדפות שהיו קטנות יחסית )ממוצע ‪ 23‬מ"מ(‬
‫עם ריכוז כספית של ‪ 49±22ng/g‬בחומר הרטוב‪ .‬אין הבדל בריכוז הכספית ביחס לערכים שנמדדו‬
‫בשנת ‪ .2010‬בשתי הצדפות מתחנה ‪ 18‬נמצא ריכוז ממוצע של ‪ 24ng/g‬בחומר הרטוב‪ .‬בשנת ‪2012‬‬
‫נדגמו רק ‪ 2‬פרטים של הצדפה‪ ,‬שניהם מתחנה ‪ .10‬ריכוז הכספית הממוצע היה ‪.37.2 ng/g‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬נדגמו ‪ 18‬פרטים מהצדפה ‪ 10 .Rudicardium tuberculatum‬פרטים נדגמו בתחנות ‪,1‬‬
‫‪ ,10, 2‬ו‪ 10 .11 -‬פרטים נדגמו בתחנות ‪ 23-‬ו‪ 26-‬הפרטים שנדגמו בתחנות בצפון המפרץ קטנים‬
‫משמעותית )‪ 19.9±11‬מ"מ( מהחיות שנדגמו בתחנות ‪ 36±8) 23-26‬מ"מ(‪ .‬ריכוז הכספית בתחנות‬
‫‪ 2 ,1‬ו‪ 10-‬אינו שונה משמעותית מזה שנמצא בשנים ‪ .(22.6±15 ng/g wet wt.) 2011-2006‬אולם‬
‫ריכוז הכספית במין זה גבוה משמעותית בצדפות שנדגמו בתחנות בצפון המפרץ ביחס לצדפות‬
‫שנדגמו בתחנות ‪ 23‬ו‪ .26-‬ריכוז האבץ בחיות מתחנות ‪ 26‬ו‪ 23-‬גבוה משמעותית מאשר בחיות‬
‫מהתחנות הצפוניות‪.‬‬
‫מהצדפה ‪ Camelea galina‬לא נמצאו פרטים בדיגום זה‪.‬‬
‫החלזונות ממין ‪ ,Patella sp.‬אשר חיים בצמוד למצע קשה )בד"כ סלעים באזור משברי הגלים(‪,‬‬
‫נדגמו באתרים רבים לאורך החוף )טבלה ‪ ,1‬איור ‪ .(19‬ריכוז הכספית בחלזונות מקריית ים‬
‫)‪ (24.4±15.2 ppb‬היו גבוהים משמעותית מהחלזונות שנדגמו בתחנות צפוניות אחרות )עכו‪ ,‬אכזיב‬
‫וחוף שמן(‪ ,‬וכמובן גבוהים משמעותית מריכוזים שנמדדו בחלזונות שנדגמו לאורך החוף מחוץ‬
‫למפרץ )איור ‪ .(19‬ריכוזי הכספית בפטלות מנמל עכו ב‪ 2012 -‬היו זהים )‪ (11.4±5.1 ppb‬לריכוז‬
‫הכספית שנמצא בפטלות מחוף שמן )איור ‪ .(20‬ריכוז הכספית בחלזונות מנמל עכו בשנת ‪ 2012‬הוא‬
‫הנמוך ביותר שנמצא במהלך השנים האחרונות )‪ (2007-2012‬בתחנה זו‪ .‬בפטלות מחוף שקמונה לא‬
‫נמצאה מגמה ברורה בשנים האחרונות )איור ‪.(20‬‬
‫ב‪14-‬‬
‫בפרטים שנדגמו בנמל עכו נמצאו ריכוזי קדמיום גדולים יחסית‪ ,‬אולם לא שונים משמעותית‬
‫מהריכוזים שנמצאו בפרטים מתחנות צפוניות אחרות )אכזיב ותל שקמונה(‪ .‬יוצא מהכלל הוא ריכוז‬
‫הקדמיום הנמוך שנמצא בפטלות מחוף קריית ים )‪ .(0.172±0.067 ppm‬קיים הבדל משמעותי‬
‫בריכוז הקדמיום בחלזונות מקרית ים יחסית לפרטים מאתרים אחרים לאורך החוף )אכזיב‪,‬‬
‫פלמחים ואשדוד‪ ,‬איור ‪.(19‬‬
‫בפרטים מחוף שמן )שפך הקישון( נמצא הריכוז הגבוה ביותר של קדמיום )‪ ,(0.437±0.137‬יחסית‬
‫לתחנות אחרות‪ .‬ריכוז גבוה של קדמיום נמצא השנה גם בחלזונות מאיזור פלמחים )‪.0.329±0.1‬‬
‫בחלזונות מחוף שמן נצפתה מגמת ירידה בריכוזי הקדמיום החל משנת ‪) 2000‬איור ‪ ,(21‬ככל הנראה‬
‫כתוצאה מההפחתה בהזרמת הקדמיום אל נחל הקישון‪ ,‬בעיקר ממפעל "חיפה כימיקלים" )החל‬
‫מחודש יוני ‪ ;2000‬רשות נחל הקישון‪.(2004 ,‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬ניכרת ירידה בריכוז הקדמיום בפטלות מחוף שמן )‪ (0.437±0.137‬יחסית לשנת ‪2011‬‬
‫)‪ (0.525±0.104‬ריכוז הקדמיום גבוה בהשוואה ל‪ 2010-2009-‬אולם נמוך בהשוואה לרמות שנמצאו‬
‫בשנים ‪.2008-2007‬‬
‫בפטלות מחוף שמן נמצאה ירידה משמעותית בריכוז העופרת בשנים ‪ .2007-2010‬על אף הריכוז‬
‫הנמוך יחסית ריכוז העופרת עלה משמעותית בשנת ‪ (0.200±0.08 ppb) 2012‬בהשוואה למה שנמצא‬
‫בשנת ‪.(0.130± ppb) 2011‬‬
‫בריכוזי מתכות אחרות לא נמצאו שינויים משמעותיים‪.‬‬
‫בפטלות מנמל עכו נמצאה עליה בריכוזי הנחושת‪ ,‬האבץ והארסן יחסית לשנת ‪ ,2011‬וירידה‬
‫משמעותית בריכוזי הכספית‪ ,‬הקדמיום והעופרת‪.‬‬
‫בפטלות מקריית ים נמצאה עלייה משמעותית בריכוזי הארסן והנחושת וירידה בריכוזי הקדמיום‪,‬‬
‫העופרת והאבץ‪ .‬בפטלות מקרית ים נמצא בשנת ‪ 2012‬ריכוז קדמיום של ׁ ‪ 0.172±0.067ppb‬שהוא‬
‫נמוך בהשוואה למה שנמצא ב ‪ .(0.283±0.089) 2011‬הריכוז בשנת ‪ 2012‬דומה לשנים ‪.2009-2010‬‬
‫אין שינוי בריכוז הכספית יחסית ל‪ .2011-‬ריכוזי הכספית הממוצעים בשנים ‪ 2007-2012‬נעים בין‬
‫‪.16.4-30.6 ppb‬‬
‫בפטלות שנדגמו בתחנות לאורך החוף )מחוץ למפרץ חיפה( לא חל שינוי בריכוזי הכספית‪ ,‬פרט‬
‫לפטלות מחדרה שבהם נמצאה ירידה משמעותית בריכוז הכספית ובחלזונות ממכמורת בהם‬
‫נמצאה עליה יחסית לריכוזים שנמצאו ב ‪ .2011‬עלייה בריכוזי הקדמיום נמצאה רק בפטלות‬
‫מחדרה‪ ,‬אולם הריכוז קטן מזה שנמצא בשנים ‪ .2008-2010‬בכל שאר התחנות חלה ירידה‬
‫משמעותית או שלא חל שינוי יחסית למה שנמצא ב‪ .2011‬עלייה בריכוז הנחושת‪ ,‬נמצאה בפטלות‬
‫מעתלית ומאשדוד‪ .‬בכל שאר התחנות נמצאה ירידה או שלא חל שינוי ביחס לשנה הקודמת‪ .‬עלייה‬
‫בריכוז הארסן נמצאה בפטלות מחדרה‪ ,‬אשדוד ותל שקמונה‪ ,‬ובשאר התחנות )עתלית‪ ,‬מעגן מיכאל‪,‬‬
‫חדרה‪ ,‬מכמורת ופלמחים( לא חל שינוי‪ .‬ירידה משמעותית בריכוז העופרת נמצאה בפטלות מחוף‬
‫שקמונה‪ ,‬חדרה‪ ,‬פלמחים ואשדוד‪ .‬בפטלות מעתלית ‪,‬מעגן מיכאל‪ ,‬ומכמורת לא חל שינוי בהשוואה‬
‫לשנת ‪ .2011‬נמצאה עלייה בריכוז האבץ בפטלות מאשדוד‪ ,‬וירידה בריכוז האבץ בפטלות מאכזיב‪,‬‬
‫מחדרה וממעגן מיכאל‪ .‬בתחנות אחרות לא חל שינוי בהשוואה לריכוזים שנמצאו ב ‪..2011‬‬
‫ב‪15-‬‬
‫החל משנת ‪ 2003‬נדגמו חלזונות רבים מהסוג ‪ ,Cellena rota‬חילזון ממשפחת הצלחיתיים שאליה‬
‫משתייך גם ‪ ,Patella‬אשר היגר לים התיכון מים סוף‪ .‬נערכה השוואה בין ריכוזי המתכות בשני‬
‫החלזונות בתחנות בהן נמצאו שני פרטים ויותר משני המינים )אכזיב‪ ,‬חוף שמן‪ ,‬קריית ים‪ ,‬תל‬
‫שקמונה‪ ,‬עתלית‪ ,‬חדרה‪ ,‬פלמחים ואשדוד(‪ .‬על אף שבחלזונות ממין ‪ Cellana rota‬מחוף שמן‬
‫נמצאו ריכוזים גבוהים משמעותית של אבץ )‪ (28.4±5.9 ppm‬בהשוואה לריכוזי אבץ‬
‫בפטלות )‪ , (16.3±3.2 ppm‬ריכוזי הכספית והנחושת בתחנה זו נמוכים יותר בחילזון זה יחסית‬
‫לפטלה‪ .‬כמו כן ריכוזי הארסן בחלזונות ממין ‪ Cellana rota‬גבוהים יותר מאלה שבפטלות‪ .‬ב‪3-‬‬
‫תחנות ריכוזי אבץ גבוהים יותר בפטלות מאשר ב‪) Cellana-‬תל שקמונה‪ ,‬קריית ים ואשדוד(‪ ,‬בשאר‬
‫התחנות לא נמצא הבדל משמעותי‪ .‬ריכוזי הקדמיום גבוהים ב‪ Cellana -‬ב‪ 5‬תחנות )חדרה‪,‬‬
‫פלמחים‪ ,‬אכזיב ןתל שקמונה( ‪,‬בשאר התחנות לא נמצא הבדל משמעותי‪ .‬ריכוז הכספית גדול יותר‬
‫רק בפטלות מחוף שמן ומקרית ים‪ ,‬בשאר התחנות לא נמצאו הבדלים בריכוזי הכספית בין שני‬
‫המינים‪ .‬ריכוז הנחושת גבוה יותר בפטלות מחדרה‪ ,‬אשדוד ‪ ,‬קרית ים בהשוואה ל‪ Cellana -‬מאותה‬
‫תחנה‪ .‬בשאר התחנות לא נמצאו הבדלים בין שני מיני החלזונות‪ .‬בכל הצדפות שנבדקו מהתחנות‬
‫השונות‪ ,‬פרט לצדפות מקרית ים‪ ,‬בהן לא היה הבדל‪ ,‬ריכוז הארסן במין ‪ Cellana‬היה גבוה‬
‫משמעותית מזה שבפטלה‪ .‬ברוב התחנות לא היה הבדל בריכוז העופרת בשני מיני הצדפות‪ .‬בחיות‬
‫מעתלית היה ריכוז גבוה יותר של עופרת בפטלות‪ ,‬ובחיות פלמחים ותל שקמונה היה ריכוז גבוה‬
‫יותר של עופרת ב‪ Cellana-‬בהשוואה לפטלות‪.‬‬
‫כללית‪ ,‬ב‪ 2012-‬לא נמצאו הבדלים בריכוזי הכספית במרבית התחנות בהשוואה ל‪ .2011 -‬נמצאה‬
‫עליה קלה בריכוז הכספית בחיות ממכמורת )הריכוז של הכספית בחיות אלו הוא מספר קטן של‬
‫‪ .(ppb‬נמצאה ירידה בריכוז הכספית בחיות מעכו ומחדרה‪ .‬בשאר התחנות לא היו הבדלים בין שנים‬
‫‪ .2011-2012‬נמצאה עלייה בריכוז ארסן ב‪ 6 -‬תחנות‪ ,‬כאשר בשאר התחנות לא היה שינוי ביחס ל‪-‬‬
‫‪ .2011‬ריכוז הנחושת עלה ב‪ 3-‬תחנות )עכו‪ ,‬עתלית ואשדוד( וירד ב ‪ 4‬תחנות )מעגן מיכאל ‪,‬חדרה‪,‬‬
‫מכמורת וקרית ים( בשאר התחנות ללא שינוי‪ .‬ריכוז הקדמיום ירד ב‪ 6-‬תחנות ונשאר ללא שינוי‬
‫בארבע תחנות נוספות‪ .‬רק בפטלות מחדרה נמצאה עליה בריכוז הקדמיום‪ .‬ריכוז האבץ ירד או‬
‫נשאר ללא שינוי בכול התחנות שנבדקו ‪,‬פרט לחיות מאשדוד בהן הובחנה עליה בריכוז האבץ‪ .‬ריכוז‬
‫העופרת ירד אף הוא בחיות מ‪ 6-‬תחנות‪ ,‬או נשאר ללא שינוי בתחנות נוספות יחסית ל ‪ .2011‬רק‬
‫בחיות מחוף שמן נמצאה עליה קלה )אך משמעותית( בריכוז העופרת‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬נבדקו ‪ 15‬פרטים של החילזון ‪ Strombus decorus persicus‬ממפרץ חיפה‪ .‬מין זה נפוץ‬
‫במפרץ ונמצא השנה בתחנות ‪ 6) 1-2‬פרטים(‪ 5) 11 ,‬פרטים( בצפון המפרץ בקרבת המפעלים‬
‫האלקטרוכימיים )לשעבר(‪ ,‬ובתחנה ‪ 4) 23‬פרטים(‪ .‬ריכוז האבץ והארסן בתחנות מצפון המפרץ גבוה‬
‫משמעותית מריכוזם בחלזונות מהתחנות הדרומיות‪ .‬לא נמצא הבדל בריכוזי הכספית‪ ,‬הנחושת‬
‫והקדמיום‪ .‬החלזונות צמחוניים וצוברים מתכות כבדות ברמה גבוהה בהרבה מהצדפות שנמצאות‬
‫באותו אזור‪.‬‬
‫ב‪16-‬‬
‫בחילזון ‪ ,Arcularia gibosulla‬הניזון מחסרי חוליות קטנים המתחפרים בחול ומבשרם של פגרים‪,‬‬
‫נמצאו הבדלים בריכוז הכספית‪ ,‬הקדמיום‪ ,‬הנחושת והאבץ בין תחנות מצפון מפרץ חיפה‪ ,‬הקרובות‬
‫למפעלים האלקטרוכימיים לשעבר )תחנות ‪ 8 ,1‬ו‪ ,(12-‬לתחנות הקרובות יותר לשפך הקישון )תחנות‬
‫‪ 22 ,18‬ו‪ 23-‬בדרום המפרץ(‪ .‬ב‪ 2012-‬כמו ב ‪ 2011‬ריכוז הכספית היה גבוה יותר בחלזונות שנאספו‬
‫בתחנות מצפון המפרץ )‪ 0.536±0.152‬חלקים למיליון ברקמת חילזון רטובה( לעומת פרטים‬
‫שנאספו בתחנות הדרומיות יותר )‪ .(0.205±0.099‬לעומת זאת‪ ,‬ריכוז הנחושת והאבץ גבוהים‬
‫משמעותית בתחנות הדרומיות‪ .‬בריכוז הקדמיום אין הבדל‪.‬‬
‫ריכוזי הכספית והקדמיום בחלזונות מהאזור של צפון המפרץ לא הראו שינויים משמעותיים בשנים‬
‫‪ 2012-2007‬אולם קיימת עליה בריכוז הכספית ב‪ 2012-‬יחסית ל‪ .2011-‬ריכוז הנחושת גבוה מאשר‬
‫בשנים ‪ 2007-2010‬וריכוז האבץ נמוך מאשר בשנים ‪ .2008-2010‬ריכוז הקדמיום ירד משמעותית‬
‫בהשוואה לריכוז שנמצא בשנת ‪ .2011‬בפרטים שנדגמו מדרום המפרץ לא נמצאו הבדלים‬
‫משמעותיים בריכוזי כספית‪ ,‬קדמיום‪ ,‬נחושת ואבץ‪ .‬בריכוז הנחושת קיימת עלייה הדרגתית החל‬
‫משנת ‪.2007‬‬
‫השינויים בריכוזי כספית‪ ,‬קדמיום‪ ,‬נחושת ואבץ בחילזון ‪ Arcularia gibosulla‬בתחנות השונות‬
‫של המפרץ בשנים ‪ 2012 - 2005‬מוצגים באיור ‪ .22‬נראה כי ריכוז הכספית והקדמיום מתייצבים‬
‫בפרטים מהתחנות הדרומיות‪ .‬ריכוז האבץ ירד משמעותית בתחנות הצפוניות ונצפתה גם ירידה‬
‫קלה בתחנות הדרומיות‪ .‬ריכוז הנחושת עלה משמעותית בתחנות הצפוניות וקיימת גם עלייה‬
‫הדרגתית בריכוז הנחושת בחלזונות מהתחנות הדרומיות‪.‬‬
‫ב‪ 110-‬פרטים של סרטן הנזיר )‪ ,(Diogenes pugilator‬שנמצא בתוך קונכיות של ‪Arcularia‬‬
‫‪ gibosulla‬מתחנות בצפון המפרץ ומול הקריות‪ ,‬נמצא הבדל משמעותי בריכוזי הנחושת והכספית‬
‫בחיות מתחנות צפוניות לעומת דרומיות‪ .‬בצפוניות ריכוז הנחושת היה נמוך יותר ) ‪39.9±18.7 ppm‬‬
‫לעומת ‪ .(53±14.4 ppm‬בחיות מתחנות צפוניות ריכוז הכספית היה גבוה יותר )‪(47.3±18.4 ppm‬‬
‫לעומת התחנות דרומיות במפרץ )‪ .(32.5±17.8 ppm‬לא נמצאו הבדלים בריכוזי האבץ‪.‬‬
‫מתכות בדגים‬
‫נבדקו מתכות כבדות ברקמות השריר של ‪ 255‬פרטים של ‪ 5‬מיני דגים חופיים נפוצים ו‪112-‬‬
‫פרטים של דגי מכמורת מ‪ 4-‬מינים‪ .‬הדגים החופיים כללו ‪ 131‬פרטים של ‪Lithognathus‬‬
‫‪ mormyrus‬ממפרץ חיפה‪ ,‬זכרון יעקב‪ ,‬וניצנים‪ 38 .‬פרטים של ‪ Diplodus sargus‬ממפרץ חיפה‪,‬‬
‫נהריה וזכרון יעקב‪-‬דור; ‪ 36‬פרטים של ‪ Siganus rivulatus‬ממפרץ חיפה‪ ,‬נהריה וגסר‪-‬א‪-‬זרקא;‬
‫‪ 42‬פרטים של ‪ Sargocentron rubrum‬מנהריה גסר‪-‬א‪-‬זרקא‪ .‬כמו כן נבדקו ‪ 8‬פרטים של המין‬
‫‪ Mullus surmulletuss‬מאזור שבי ציון‪ .‬דגי המכמורת כללו ‪ 64‬פרטים של ‪Pagellus erythrinus‬‬
‫שנדגמו באזור הדרום והמרכז )התיכון( ובמפרץ חיפה‪ 27 ,‬פרטים של ‪ Mullus barbatus‬מאזור‬
‫ב‪17-‬‬
‫המרכז‪ ,‬הדרום והצפון ו‪ 15-‬פרטים של ‪ Upeneus moluccensis‬שנדגמו באזור הצפון‪ .‬כמו כן‬
‫נבדקו ‪ 6‬פרטים של המין ‪ Namipterus randalli‬מאיזור נתניה‪ ,‬שהוא מין פולש‪ .‬בנוסף נבדקו‬
‫מתכות ב‪ 79-‬דגימות כבד של דגים מסוג ‪Diplodus sargus ,Lithognathus mormyrus‬‬
‫‪ .Sargocentron rubrum‬ו‪.Siganus rivulatus -‬‬
‫בשנת ‪ 2007‬שירות המזון הארצי במשרד הבריאות אימץ ערך של ‪ 0.5‬חל"מ )משקל רטוב‪ ,‬כספית‬
‫מטילית‪ ,‬עדכון ינואר ‪ ( 2009‬כקו מנחה לריכוז מירבי מותר בדגים )למעט מספר מינים ודגים‬
‫טורפים(‪ .‬כמו כן‪ ,‬ריכוז מירבי דומה בדגים עד הוצאתם משערי משק הגידול בלבד אומץ ע"י‬
‫השירות הווטרינרי )פיקוח מוצרים מן החי( במשרד החקלאות הפועל ע"פ תקנות )תקנות מחלות‬
‫בעלי חיים )מניעת שאריות ביולוגיות(‪ ,‬התש"ס‪ .(2000-‬בכמה מדינות‪ ,‬כגון ארה"ב‪ ,‬מתקיים עתה‬
‫תהליך של בחינה מחדש של התקנים לריכוז כספית בדגים‪ ,‬והמגמה הכללית היא בכיוון המלצה‬
‫להגבלת הכמות הנצרכת בהתאם למאפייני אוכלוסיות שונות )נשים בהריון‪ ,‬ילדים וכד'(‪.‬‬
‫לאור זאת וכפי שכבר הומלץ בדו"חות קודמים‪ ,‬יש להאיץ ולהשלים את התהליך של בחינה וקביעה‬
‫של תקן ישראלי עדכני לריכוז המותר של כספית )ומתכות נוספות( בדגי מאכל )העניין נדון לפני כמה‬
‫שנים בין משרד הבריאות למשרד החקלאות אולם לא סוכם(‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 2007‬אימץ שירות המזון הארצי במשרד הבריאות קווים מנחים לריכוז מירבי מותר בדגים )למעט‬
‫מספר מינים ודגים טורפים( של כספית מטילית‪ ,‬עופרת‪ ,‬קדמיום וארסן אי‪-‬אורגני )‪,0.5 ,0.3 ,0.05‬‬
‫‪ 1‬חל"מ‪ ,‬בהתאמה(‪.‬‬
‫מבין הדגים שנבדקו בשנת ‪ ,2012‬ריכוז הכספית היה מעל ‪ 0.5‬חל"מ ב‪ 12 -‬דגים מהסוג‬
‫‪ Sargocentron rubrum‬שנידוגו באיזור נהריה‪ ,‬ב‪ 10 -‬דגים מסוג ‪ Diplodus sargus‬מאזור רפאל‬
‫ונהריה‪ ,‬ב‪ 2 -‬פרטים של ‪ Mullus surmulletus‬משבי ציון‪ .‬ב ‪ 3‬פרטים של המין ‪Pagellus‬‬
‫‪ erythrinus‬אחד נידוג בצפון ושניים באיזור המרכז ובשני פרטים של המין ‪Mullus barbatus‬‬
‫שנידוגו באיזור הצפון‪ .‬החריגות מייצגות ‪ 7.9%‬מכלל הדגים שנבדקו‪ .‬בדגים החופיים שנבדקו‬
‫ממפרץ חיפה ואיזור נהריה החריגה מהווה ‪ 19.5%‬מכלל הדגים שנבדקו מאזור זה‪.‬‬
‫כמו בשנים קודמות‪ ,‬בכל הדגים שנבדקו לא נמצאה העשרה במתכות האחרות )‪Zn, As, Cu, Cd‬‬
‫טבלה ‪ ,(2‬בהשוואה לריכוזי המתכות הידועים מאזורים אחרים בים התיכון‪ .‬בכל הדגים נמצאו‬
‫ריכוזי קדמיום קטנים מסף הגילוי הכמותי של השיטה )‪ 0.035‬חל"מ משקל רטוב(‪ ,‬ובהתאם קטנים‬
‫מערך הקו המנחה לריכוז מירבי‪.‬‬
‫בסקר ספרות שנעשה ע"י הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב )‪ (EPA‬פורסם‪ ,‬כי ארסן אי‪-‬אורגני‬
‫יכול להוות עד כ‪) 10%-‬בד"כ הרבה פחות( מהריכוז הכולל של ארסן בדגים )השאר ארסן אורגני לא‬
‫מזיק(‪ .‬לפיכך אפשר להניח‪ ,‬כי רק בדגים בהם הריכוז הכולל של הארסן היה מעל ‪ 10‬חל"מ חומר‬
‫רטוב‪ ,‬ייתכן כי ריכוז הארסן האי‪-‬אורגני חורג מהקו המנחה‪ .‬ריכוז הארסן נבדק ב‪ 2012-‬במדגם‬
‫של ‪ 236‬דגים מהמינים ‪Sargocentron rubrum,Lithognathus mormyrus ,Diplodus sargus‬‬
‫וכן בדג ‪ Mullus barbatus‬המייצג את דגי המכמורת‪ .‬תחום ריכוזי הארסן שנמצא היה ‪0.36-153‬‬
‫חל"מ חומר רטוב‪ .‬ב‪ 218-‬דגים ריכוז הארסן היה מעל ‪ 1‬חל"מ חומר רטוב וב‪ 52-‬דגים היה מעל ‪10‬‬
‫ב‪18-‬‬
‫חל"מ‪ .‬ריכוז נמוך מ‪ 1-‬חל"מ חומר רטוב נמצא ב‪ 6-‬פרטים של ‪ ,Sargocentron Rubrum‬שני פרטים‬
‫של ‪ Diplodus sargus‬מאיזור נהריה ו‪ 12 -‬פרטים של ‪ Lithognathus mormyrus‬הן מאיזור מפרץ‬
‫חיפה והן מאיזור הדרום‪ .‬ב‪ 22%-‬מהדגים שנבדקו נמצא ריכוז כללי של ארסן מעל ‪ 10‬חל"מ חומר‬
‫רטוב‪ ,‬אשר ייתכן שמעיד על ריכוז ארסן אי‪-‬אורגני גדול מהקו המנחה‪ .‬על מנת לבדוק את אחוז‬
‫הארסן האי‪-‬אורגני ברקמת השריר היבש של הדגים‪ ,‬נשלחו ב‪ 2011-‬עשר דגימות שריר דג יבש‬
‫למעבדות ‪ Brooks Rand labs‬בארה"ב המתמחות בבדיקת מיני ארסן אי‪-‬אורגני בבע"ח ) ‪EPA‬‬
‫‪ .(1632‬המעבדה מוסמכת ע"י ‪National Environmental Laboratory Accreditation Program‬‬
‫)‪.(NELAP‬‬
‫הדגימות שנשלחו הן לפי הפירוט הבא‪:‬‬
‫‪Total Arsenic‬‬
‫‪Weight for‬‬
‫‪Sample‬‬
‫‪ppm/dry wt.‬‬
‫)‪Sending (g‬‬
‫‪No.‬‬
‫‪Station‬‬
‫‪HB‬‬
‫‪59.4‬‬
‫‪10‬‬
‫‪16395‬‬
‫‪D.Sargus‬‬
‫‪HB‬‬
‫‪75.8‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪16399‬‬
‫‪D.Sargus‬‬
‫‪HB‬‬
‫‪58.5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪16332‬‬
‫‪D.Sargus‬‬
‫‪RH‬‬
‫‪82.0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪16327‬‬
‫‪L.Mormyrus‬‬
‫‪FR‬‬
‫‪143‬‬
‫‪6‬‬
‫‪15994‬‬
‫‪L.Mormyrus‬‬
‫‪FR‬‬
‫‪127‬‬
‫‪6‬‬
‫‪15995‬‬
‫‪L.Mormyrus‬‬
‫‪TRC‬‬
‫‪76.9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16421‬‬
‫‪M.Barbatus‬‬
‫‪TRC‬‬
‫‪63.0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16419‬‬
‫‪M.Barbatus‬‬
‫‪TRC‬‬
‫‪56.6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪16416‬‬
‫‪M.Barbatus‬‬
‫‪TRC‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪16414‬‬
‫‪M.Barbatus‬‬
‫כל התוצאות שהתקבלו עבור ‪ Diplodus sargus‬ו‪ Lithognathus mormyrus-‬הן בגבול הגילוי של‬
‫השיטה )‪ (MDL‬שהוא ‪) ppb 10‬ארסן אי‪-‬אורגני(‪ .‬התוצאות שהתקבלו עבור ‪ Mullus barbatus‬הן‬
‫בין גבול הגילוי לגבול הדיווח של השיטה )‪ (MRL‬שהוא ‪) ppb 25‬ארסן אי‪-‬אורגני(‪ .‬תוצאות אלו‪ ,‬על‬
‫אף שמהוות מדגם בלבד‪ ,‬מעידות שריכוז הארסן האי‪-‬אורגני קטן מהקו המנחה ומהווה כ‪0.02--‬‬
‫‪ 0.01%‬מריכוז הארסן הכללי‪.‬‬
‫בהסתמך על הבדיקות שנעשו ב‪ 2011-‬יש להניח כי בדגים שנידוגו בחוף הישראלי לא מצטבר ארסן‬
‫איאורגני‪ .‬על אף הריכוז הגבוה של ארסן כללי‪ ,‬במיוחד במין ‪ Mullus barbatus‬ללא קשר למיקום‬
‫בו נידוגו הדגים‪.‬‬
‫היות שבחלק ממיני הדגים קיים מתאם חיובי בין גודל הדג )אורך( או משקלו לריכוז הכספית‬
‫ברקמת השריר )ביטוי לצבירת כספית עם הגיל(‪ ,‬הערכה של רמת ההעשרה בכספית נעשית ע"י‬
‫נרמול ריכוזי הכספית במשקל )יחס כספית‪/‬משקל(‪ .‬מאז סוף שנות ה‪ 70-‬נמצא שדגי ‪Diplodus‬‬
‫‪ Sargocentron rubrum ,sargus‬ו‪ Lithognathus mormyrus-‬במפרץ חיפה מועשרים בכספית‬
‫ביחס לפרטים של אותם מינים שנאספו באזורים אחרים )איורים ‪ ,25-23‬טבלה ‪ .(3‬במהלך שני‬
‫העשורים האחרונים חלה ירידה ניכרת ברמות הכספית בדגים מהמפרץ‪ .‬בשנים האחרונות רמות‬
‫ב‪19-‬‬
‫הכספית בדגים מהמפרץ נמצאו בערכים נמוכים יחסית למצב בראשית שנות ה‪ ,80-‬אבל מראים‬
‫מגמת עלייה במהלך ‪ 10‬השנים האחרונות החל משנת ‪) 2002‬איורים ‪.(25-23‬‬
‫בשנת ‪) 2012‬כמו ב‪ (2011 -‬נמצא הבדל משמעותי ביחסי כספית‪/‬משקל גוף בין פרטים של דגי‬
‫‪ Sargocentron rubrum‬ודגים מהמין ‪ Diplodus sragus‬שנידוגו במפרץ חיפה )רמות גבוהות‬
‫יותר(‪ ,‬בהשוואה לדגים מאזורים אחרים מחוץ למפרץ חיפה‪ .‬בדג ‪ Lithognathus mormyrus‬לא‬
‫נמצאו הבדלים ברמת הכספית )מנורמל למשקל דג( בין פרטים ממפרץ חיפה לעומת כאלה מאזורים‬
‫אחרים )טבלה ‪.(3‬‬
‫נראה כי קיימת עליה מתונה בזמן של ריכוזי הכספית )מנורמל למשקל דג( בחלק מהדגים שנידוגו‬
‫במפרץ חיפה ובאיזור הצפוני של מדינת ישראל‪ .‬במבחן סטטיסטי מסוג ‪ t-test‬נמצא הבדל משמעותי‬
‫בין‬
‫הרמות‬
‫שנמצאו‬
‫ב‪2007-‬‬
‫לבין‬
‫הרמות‬
‫ב‪-‬‬
‫‪,2012‬‬
‫בדג‬
‫‪sargus‬‬
‫‪Diplodus‬‬
‫)‪ 0.0036±0.0023,0.0017±0.0006‬בהתאמה( ובדג ‪,0.0048±0.0008) Sargocerum rubrum‬‬
‫‪ 0.0094±0.0031‬בתאמה(‪ .‬גם בדג ‪ Mullus barbatus‬שנידוג בדיג מכמורת באזור הצפוני ריכוז‬
‫הכספית )מנורמל( היה גבוה משמעותית )‪ ( 0.0036±0.0036‬ב‪ 2012 -‬לעומת ריכוז הכספית ב ‪2008‬‬
‫) ‪ .(0.0014±0.0007‬בדגים ממינים אלו שנידוגו באיזורים מחוץ למפרץ חיפה נמצאה ירידה ביחס‬
‫זה או שלא נמצאו הבדלים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הן במפרץ חיפה והן באזורים מחוץ למפרץ‪ ,‬נמצאה ירידה עם השנים ברמת הכספית‬
‫המנורמלת בדג ‪ 0.0013±0.0008) Lithognatus mormyrus‬ב‪ 2012 -‬לעומת ‪0.0020±0.0006‬‬
‫בשנת ‪.(2007‬‬
‫דג המכמורת ‪ Mullus barbatus‬נידוג בשלושה אזורים שונים לאורך החוף‪ ,‬צפון‪ ,‬מרכז ודרום‪.‬‬
‫נמצאו רמות גבוהות יותר של כספית )מנורמל למשקל דג( בחלק הצפוני יחסית לאזורים האחרים‪.‬‬
‫נמצא כי רמת האבץ גבוהה יחסית בדגים שנידוגו בחלק התיכון והדרומי )נתניה –אשדוד(‪ .‬ריכוז‬
‫הארסן בדגים מהחלק התיכון היה גבוה משמעותית )‪ (47.2±8.8‬מאשר בדגים מאיזור הצפון‬
‫)‪ (24.9±6.7‬והדרום ) ‪.(11.98±2.9‬‬
‫בדגי ‪ Pagellus erythrinus‬ממפרץ חיפה ומהחלק הצפוני של מדינת ישראל לא נמצאו הבדלים‬
‫ברמות הנחושת והאבץ ובריכוז הכספית )מנורמל למשקל גוף( בהשוואה לדגים מהמרכז ומהדרום‪.‬‬
‫על אף שבחלק מההשוואות הנ"ל בין ריכוזי המתכות בדגי המכמורת מהאזורים השונים נמצאו‬
‫הבדלים משמעותיים במבחנים סטטיסטיים‪ ,‬לא ברור האם הם מצביעים על משמעות אקולוגית‪.‬‬
‫כפי שנכתב בדו"ח הקודם‪ ,‬דגים אשר שוהים בסביבה מזוהמת יכולים בתנאים מסוימים לקלוט‬
‫מזהמים כגון מתכות‪ ,‬חומרים אורגניים ומיקרואורגניזמים פתוגניים‪ .‬לכן מומלץ‪ ,‬כאמצעי ביטחון‬
‫להגנה על הציבור וגם כאשר אין עדויות להצטברות חומרים מזהמים בדגים‪ ,‬לאסור כל פעילות של‬
‫דייג ולאכוף איסור זה בקפדנות באזורים שבהם נמצא זיהום משמעותי או שקיים חשש לזיהום‬
‫עקב הזרמת שפכים‪ .‬על סמך המידע הקיים‪ ,‬האזורים בתחום מימי החופין שבהם מומלץ לאסור‬
‫פעילות דייג כוללים את המוצא הימי של בוצת השפד"ן‪ ,‬המוצא הימי של צינור אגן כימיקלים‪/‬בתי‬
‫זיקוק אשדוד‪ ,‬המוצא הימי של מט"ש הרצליה‪ ,‬מוצאי הנחלים קישון‪ ,‬שורק‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬נעמן‬
‫ב‪20-‬‬
‫והתחום הפנימי בכל הנמלים והמעגנות )בחלקם אזורים אלה הם ממילא שטחים צבאיים סגורים‬
‫או אזורים אסורים לדייג(‪ .‬כפי שנמסר ע"י אגף הדייג במשרד החקלאות‪ ,‬אין כיום סמכות חוקית‬
‫לאסור דייג במקומות מזוהמים )למעט האיסור הכללי על דייג בשטחי נמלים(‪ .‬יש להסדיר עניין זה‬
‫בחקיקה‪.‬‬
‫סמנים להשפעות ביולוגיות של מזהמים )‪(Biomarkers‬‬
‫סמנים להשפעות ביולוגיות של מתכות כבדות‪ ,‬מזהמים אורגניים וחומרים משבשי רבייה‬
‫)שאריות תרופות משימוש אנושי או חקלאי וחומרים תעשייתיים שמדמים הורמונים( נבדקו בדג‬
‫הקרקעית החופי שישן משורטט )‪ (Lithognathus mormyrus‬משנת ‪ .2004‬ב‪ 2012-‬נבדקו דגים‬
‫בשני אתרי דיגום‪ :‬דרום מפרץ חיפה )‪ 12‬דגים(‪ ,‬ומול המרינה של אשדוד )‪ 2‬דגים(‪ .‬הדגים נידוגו‬
‫בעונות החורף בעומקי מים של ‪ 10 - 5‬מטרים‪ .‬מסיבות טכניות לא בוצע בשנת ‪ 2012‬הדיגום בדור‬
‫והדיגומים שבוצעו בחיפה ובאשדוד מעידים על כך שרמות הסמנים יציבות בהשוואה לשנים‬
‫קודמות‪.‬‬
‫סמנים ביולוגיים )‪ (biomarkers‬הם פרמטרים ביולוגיים המושפעים מהפרעות סביבתיות‪ ,‬ובכלל‬
‫זה נוכחות של חומרים ממוצא אנתרופוגני‪ ,‬כגון מתכות כבדות‪ ,‬מזהמים אורגניים ומגוון של‬
‫חומרים בשימוש אנושי‪ ,‬אשר עלולים להימצא בביוב עירוני‪ ,‬שפכי תעשייה ומי נגר חקלאיים‪.‬‬
‫מדידות של סמנים ביולוגיים באורגניזמים נבחרים מספקות מידע על תגובות ביוכימיות‬
‫ופיסיולוגיות לחומרים מזיקים‪ ,‬ולכן על הסיכון הפוטנציאלי לחי הימי כתוצאה מנוכחותם של‬
‫חומרים אלה בסביבה‪ .‬מדידות אלה מספקות מידע חשוב מעבר לזה המתקבל מניטור כימי של‬
‫הרמות של חומרים מזיקים בסביבה וברקמות אורגניזמים‪ ,‬מאחר שהמדידות הכימיות כשלעצמן‬
‫אינן מעידות בהכרח על השפעות ביולוגיות מזיקות‪ .‬בשני העשורים האחרונים נעשה בעולם שימוש‬
‫נרחב בסמנים ביולוגיים לזיהוי חשיפה‪/‬תגובות של יצורים ימיים לחומרים מזיקים ‪(Moore et al.‬‬
‫)‪ .2004‬בשנים האחרונות החל תהליך של שילוב ניטור של סמנים ביולוגים בדגים ורכיכות בתכניות‬
‫ניטור לאומיות ובינלאומיות של זיהום הסביבה הימית‪ .‬במסגרת פרויקט מחקר שנוהל ע"י חיא"ל‬
‫)במימון האיחוד האירופי( פותחו ונבחנו סמנים ביולוגיים בדג שישן משורטט‪ ,‬שרמתם משתנה‬
‫בהשפעת מתכות כבדות‪ ,‬מזהמים אורגניים וחומרים משבשי רבייה‪ .‬סמנים אלה הם תוצרי גנים‬
‫מהכבד של הדג ‪ -‬מקטעים של רנ"א )תעתיקים( וחלבונים הנגזרים מהם‪.5‬‬
‫רשימת הסמנים כוללת את הגן המקדד את האנזים ציטוכרום ‪ ,P4501A‬שהתבטאותו מושרית ע"י‬
‫מזהמים אורגניים )‪ ,(PCBs, PAHs, dioxins‬מטלותיונין‪ ,‬שהתבטאותו מושרית ע"י מתכות‬
‫כבדות‪ ,‬וכוריוגנין המושרה פרמקולוגית בזכרים ובנקבות מחוץ לעונת הרבייה ע"י חומרים‬
‫‪ 5‬הסמנים הם כלי דיאגנוסטי לזיהוי השפעות מזהמים על הדגים ואין להם כל משמעות בהקשר של שיווק‬
‫ומאכל דגים‪.‬‬
‫ב‪21-‬‬
‫המשבשים פעילות רבייה בדגי שישן משורטט; ראוי לציין שבנקבות המפתחות שחלות רמת‬
‫הכוריוגנין גבוהה מאוד באופן טבעי‪ .‬הגן המקדד את בטא‪-‬אקטין נמדד אף הוא ושימש לנרמול‬
‫התוצאות‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2004/5‬הוספנו את הניטור הביולוגי‪ ,‬המבוסס על הסמנים שפותחו‪ ,‬לדו"ח איכות מימי‬
‫החופים של ישראל לשנת ‪ .2005‬הדיגום התבצע בשני אתרים‪ (1 :‬דרום מפרץ חיפה‪ ,‬צמוד לנמל חיפה‬
‫אך מחוצה לו‪ .‬אתר זה נחשב מזוהם הן בגלל קרבתו לאזור התעשייתי והאורבני של חיפה וסביבתה‬
‫והן מתוך תוצאות הניטור הכימי המתבצע בו זה שנים; ‪ (2‬חוף דור הרחוק מאזורי תעשייה ויישוב‬
‫צפופים וצמוד לשמורת הטבע הימית "הבונים" אשר נבחר כאתר נקי‪.‬‬
‫התוצאות הרב‪-‬שנתיות המוצגות בטבלה להלן מראות‪ ,‬שהתעתיק של ציטוכרום ‪ P4501A‬הראה‬
‫בשנים ‪ 2007-2004‬הבדלים בין שני אתרי הדיגום‪ .‬בדגימות מאתר מפרץ חיפה היו ריכוזים גבוהים‬
‫יותר של סמן זה בכבדי השישן‪ .‬תופעה זו מצביעה על השפעה גדולה וקבועה של מזהמים אורגניים‬
‫באזור מפרץ חיפה לעומת חוף דור‪ .‬מטלותיונין לא הראה הבדלים גבוהים כמו אלו של ציטוכרום‬
‫‪ P4501A‬בין שתי התחנות‪ ,‬גם אם בשנים מסוימות ההבדלים היו משמעותיים סטטיסטית‪ .‬מסקנת‬
‫הביניים בשנה שעברה הייתה לכן‪ ,‬שרצף זה של תוצאות מצביע‪ ,‬אמנם בצורה התחלתית בלבד‬
‫הנובעת מרצף השנים המועט‪ ,‬כי השפעתן הביולוגית של מתכות כבדות באתר מפרץ חיפה קטנה‬
‫מזו של מזהמים אורגניים שאינם מזוהים עדיין‪.‬‬
‫הכוריוגנין הראה בשנים ‪ 2007-2004‬ערכים נמוכים מאוד בשני האתרים בכל שנות הדיגום‪ ,‬ונראה‬
‫שלא קיימת בחוף הישראלי השפעה של מזהמים המשבשים פעילות רבייתית בשישן‪ .‬הערכים שלו‬
‫זניחים שלא בנוכחות מזהמים‪ ,‬הן בזכרים‪ ,‬והן בנקבות בהן קוטר הביצה נמוך מ‪ ,100 µm -‬מצב‬
‫אופייני לחורף‪ ,‬כאשר השישן אינו נמצא בפעילות רבייתית‪ .‬רמות המכסימום האפשריות של תעתיק‬
‫הכוריוגנין הן גבוהות מאוד‪ ,‬ונמדדו בנקבות בהן קוטר הביצה עולה מעל ‪ 100 µm‬ובזכרים שהוזרקו‬
‫באסטרדיול )האסטרוגן המרכזי בדגים(‪ .‬כלומר יש בידנו ערכי יחוס לרמות הכוריוגנין בזכרים‬
‫ובנקבות להם ניתן להשוות את התוצאות שהתקבלו מן הדיגום בים‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2008‬ו‪ 2009-‬לא היו הבדלים משמעותיים ברמות של אף סמן ביולוגי בין שתי התחנות )טבלה‬
‫להלן ואיור ‪ .(26‬עובדה זו כשלעצמה מעודדת‪ ,‬אבל חשוב לציין שמשמעותה האמיתית תימדד בתוך‬
‫רצף עתידי של תוצאות שיצביע על מגמה‪ .‬בשנת ‪ 2010‬ביצענו שני שינויים בתכנית הדיגום‪ .‬בתחנת‬
‫הדיגום של דור היו לנו קשיים טכניים לדגום בגלל פעילות דייג חזקה‪ ,‬ולכן ניסינו ב‪ 2010-‬לשנות‬
‫את מיקום תחנת הדיגום היחסית נקייה ולדגום בחוף מכמורת‪ .‬בדיעבד זה היה שינוי מוטעה‪,‬‬
‫ובשנת ‪ 2011‬חזרנו לדגום בחוף דור על אף הקשיים הטכניים‪ .‬הסיבה היא שחוף מכמורת קרוב‬
‫לשפ ך נחל אלכסנדר שעדיין מנקז לים פסולת מזוהמת‪ .‬שינוי שני שבו נתמיד הוא הוספת תחנת‬
‫דיגום בחוף אשדוד‪ .‬ב‪ 2010-‬דגמנו שם יחסית מאוחר‪ ,‬במאי‪ ,‬כפי שצוין למעלה‪.‬‬
‫היות שהניטור הביולוגי הוא תוספת חדשה לדו"ח איכות מימי החופים וכשיטה כמותית הוא חידוש‬
‫בכלל‪ ,‬נראה לנו נכון להוסיף הערות טכניות‪ .‬כל שיטות המדידה אותן פיתחנו כוללות סטנדרטים‬
‫שמטרתם ליצור תאימות בין המדידות לאורך שנים ומסקנות שאינן תלויות בהשוואה לאתר‬
‫ביקורת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬המדידה המדויקת של הסטנדרטים לא הושגה בשנים ‪ ,2004-5‬ואנו משערים‬
‫שחלק מן ההבדל בערכים המוחלטים שנמדדו בין השנים ‪ 2004-5‬לשנת ‪ 2007‬נובע משיפור בשיטות‬
‫ב‪22-‬‬
‫המדידה של הסטנדרטים לתעתיקים )ראה נספח ‪ .(3‬לכן במסקנות אנו מתייחסים עדיין להשוואה‬
‫בין שני אתרי הדיגום באותה שנה בלבד‪ ,‬ולא לרצף הערכים עם הזמן‪ .‬בשנת ‪ 2008‬הגענו‪ ,‬עקב שימוש‬
‫במכשור חדש מדויק יותר‪ ,‬לרמת דיוק מוחלטת טובה יותר‪ ,‬וניתן להשוות גם ערכים מוחלטים של‬
‫רמות הסמנים הביולוגיים בין שנים שונות‪.‬‬
‫גורם מפתח‪ ,‬המאפשר השוואת ערכי הסמנים לאורך שנים‪ ,‬הוא נירמול מדויק לגורם שרמתו בכבד‬
‫קבועה תמיד‪ .‬הנירמול הנוכחי של התעתיקים התבצע לרמות של בטא‪-‬אקטין‪ ,‬חלבון המשתתף‬
‫בבניית שלד התא ומקובל להשתמש בו כגורם מנרמל‪ .‬הנושא של גורם נירמול נכון במדידת רמות‬
‫של חלבונים ותעתיקים הוא קריטי למדידה נכונה ומעסיק את המחקר הביולוגי והביו‪-‬רפואי‪ .‬אנחנו‬
‫עוקבים אחרי מחקרים אלו וניישם אותם בצורה מושכלת בעתיד במידה ויהיו רלבנטיים‪.‬‬
‫דיגום ‪ 2012‬היה לצערנו חלקי‪ ,‬לא נדגמה תחנת הביקורת בדור מסיבות טכניות‪ .‬תחנות אשדוד‬
‫וחיפה מראות רמות ‪ P450‬ומטלותיונין דומות לרמות של ‪ 2011‬כך שלא ניתן להצביע על מגמה‬
‫כלשהיא בשנה זו‪ .‬בשנת ‪ 2010‬התגלו רמות ציטוכרום ‪ P450‬מאד נמוכות ורמות מטלותיונין מאד‬
‫גבוהות יחסית בתחנת אשדוד‪ .‬נתונים אלה לא חזרו על עצמם ואין לנו הסבר הקשור לתנאי סביבה‬
‫להופעתם ב‪.2010 -‬‬
‫המסקנות הסביבתיות מתשע השנים לאורכן מבוצע הדיגום הן‪:‬‬
‫אין בסביבת החיים שנבדקה השפעה של חומרים משבשי פעילות רבייה בדגים‪.‬‬
‫‪(1‬‬
‫הסמן הביולוגי שהושפע בצורה החזקה ביותר ע"י מזהמים הוא ציטוכרום ‪ .P4501A‬ברוב‬
‫‪(2‬‬
‫השנים בהן התבצע ניטור זה היו הבדלים ברמות הסמן הזה בין שני אתרי הדיגום‪ .‬הבדל זה‬
‫עשוי להעיד על השפעת מזהמים אורגניים קבועה‪ .‬התוצאות מצביעות על כך שיש לתת את‬
‫הדעת למדידה יותר אינטנסיבית של רמות מזהמים אורגניים בסביבה נשוא דו"ח זה‪ ,‬תוך‬
‫שימוש בשיטות חדישות הקיימות היום של מדידת רמות של מזהמים אורגניים‪ .‬שיטת‬
‫מדידה כזו‪ ,‬המשלבת הערכה כימית כמותית עם זיהוי השפעה ביולוגית‪ ,‬הוכנסה על ידנו‬
‫לארסנל הבדיקות של חקר ימים לזיהוי הרמה של חומרים דמויי דיוקסינים‪ ,‬שהם מזהמים‬
‫אורגניים בלתי פריקים המופיעים בסביבות ימיות רבות וידועים כמשפיעים על הרמות של‬
‫ציטוכרום ‪.P450‬‬
‫ההבדלים ברמות המטלותיונין בין שתי תחנות הדיגום היו קטנים לאורך השנים אף כי בשנים‬
‫מסוימות היו משמעותיים סטטיסטית‪ .‬כלומר רמת ההשפעה הביולוגית של מתכות כבדות היא לא‬
‫גבוהה למרות נוכחותן באזור מפרץ חיפה‪ .‬בשנים ‪) 2012 – 2010‬המגמה ממשיכה בשנת ‪2013‬‬
‫שתוצאותיה לא מוצגות כאן עדיין( יש עלייה ברמה המוחלטת של כל הסמנים לעומת רוב נתוני‬
‫השנים הקודמות‪ .‬שינוי כזה תמיד חשוד כנובע מסיבות טכניות‪ .‬יחד עם זה אנו סוברים שמקורו‬
‫לא טכני‪ ,‬כי המדידות בוצעו ע"י אותו אדם‪ ,‬עם אותם סטנדרטים‪ ,‬באותו מכשיר‪ ,‬ובנוסף גם בשנים‬
‫‪ 2009-2007‬וגם בשנים ‪ 2012-2010‬יש כמה נתונים חריגים כמו ‪ CYP1A‬מחיפה משנת ‪ 2007‬וערכי‬
‫‪ CYP1A‬ומטלותיונין מאשדוד ‪ ,2010‬המעידים על כך שהשיטה מזהה ערכים נמוכים וגבוהים‬
‫בצורה חריגה כאשר הם מופיעים‪ .‬לכן מקור מגמת השינוי ברמה המוחלטת של הסמנים בשנים‬
‫‪ 2013 – 2010‬עלול להיות עלייה בלחץ הסביבתי של מזהמים בחוף הישראלי‪.‬‬
‫ב‪23-‬‬
‫רמות הסמנים ]‪[femtomol β-actin / atomol‬‬
‫כוריוגנין‬
‫ציטוכרום ‪P4501A‬‬
‫מטלותיונין‬
‫סמנים‬
‫חומרים משבשי רבייה‬
‫מזהמים אורגניים ]‪[PAHs, PCBs‬‬
‫מתכות כבדות‬
‫חומרים‬
‫משפיעים‬
‫אשדוד‬
‫מכמורת‬
‫‪2847±2602‬‬
‫)‪(9‬‬
‫‪198±193‬‬
‫)‪(7‬‬
‫)‪319±62 (2‬‬
‫)‪687±734 (2‬‬
‫חיפה‬
‫דור‬
‫‪BDL‬‬
‫‪BDL‬‬
‫‪2070±1480‬‬
‫)‪(20‬‬
‫‪BDL‬‬
‫‪BDL‬‬
‫‪3840±3860‬‬
‫)‪(8‬‬
‫‪540±360‬‬
‫)‪(8‬‬
‫‪0.27±0.41‬‬
‫)‪(11‬‬
‫‪0.2±0.4‬‬
‫)‪4 (12‬‬
‫‪551±444‬‬
‫)‪(11‬‬
‫‪51±32‬‬
‫)‪(11‬‬
‫)‪71±56 (11‬‬
‫)‪0.8±1.7 (12‬‬
‫‪1.9±2.0‬‬
‫)‪(11‬‬
‫)‪70±70 (12‬‬
‫‪100±100‬‬
‫)‪(12‬‬
‫)‪120±70 (12‬‬
‫‪180±100‬‬
‫)‪(12‬‬
‫‪BDL‬‬
‫‪BDL‬‬
‫)‪64±28 (5‬‬
‫)‪77±27 (8‬‬
‫)‪54±36 (7‬‬
‫)‪70±13 (5‬‬
‫)‪91±42 (10‬‬
‫‪349±375‬‬
‫)‪(10‬‬
‫אשדוד‬
‫)‪53±21 (13‬‬
‫‪145±21‬‬
‫)‪2 (10‬‬
‫מכמורת‬
‫‪1011±647‬‬
‫)‪(10‬‬
‫חיפה‬
‫דור‬
‫‪530±250‬‬
‫)‪(8‬‬
‫‪430±400‬‬
‫)‪(20‬‬
‫‪790±0480‬‬
‫)‪(20‬‬
‫‪310±470‬‬
‫)‪(20‬‬
‫‪55±51‬‬
‫)‪(11‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪1473±629‬‬
‫)‪(18‬‬
‫)‪1682±21 (2‬‬
‫‪3013±1282‬‬
‫)‪(10‬‬
‫‪1580±1041‬‬
‫‪2942±2536‬‬
‫‪1887±667‬‬
‫)‪(12‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(12‬‬
‫אשדוד‬
‫‪13188±12892‬‬
‫)‪(13‬‬
‫‪1147±887‬‬
‫)‪(12‬‬
‫מכמורת‬
‫‪3554±3266‬‬
‫)‪(10‬‬
‫)‪4083±2359 (2‬‬
‫)‪5985±3470 (2‬‬
‫חיפה‬
‫דור‬
‫שנת דיגום‬
‫‪240±130‬‬
‫)‪(8‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2412±1210‬‬
‫)‪(18‬‬
‫‪4051±2252‬‬
‫)‪(10‬‬
‫‪2185±1686‬‬
‫)‪(12‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2125±125‬‬
‫)‪1 (12‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫רמות התעתיקים של ציטוכרום ‪ ,P4501A‬מטלותיונין וכוריוגנין בכבדי שישן משורטט מאתרי הדיגום השונים בשנים ‪ .2012-2004‬השוואת ערכים מוחלטים של רמות‬
‫תעתיקים נכונה רק משנת ‪ 2007‬לאחר שיפור ברמת הדיוק של רמות הסטנדרטים‪ .‬הסברי המונחים בטבלה נמצאים במילון המונחי‬
‫ב‪24-‬‬
‫מתכות במשקעים אטמוספיריים‬
‫אבק מרחף )אארוסולים( נבדק ב‪ 2012-‬בתל שקמונה‪ ,‬חיפה )‪ 44‬דוגמאות( ובאופן חלקי )‪ 27‬דוגמאות(‬
‫במעגן מיכאל )לא מוצג ות תוצאות(‪ .‬הדיגום במעגן מיכאל בוצע בשיתוף עם איגודי ערים לשמירת‬
‫איכות הסביבה שרון‪-‬כרמל‪ .‬כל דוגמה מייצגת את התכולה הממוצעת של מתכות באבק מרחף במשך‬
‫כ‪ 3-‬ימים‪ .‬תכולת המתכות הכבדות באבק מרחף באוויר נבדקה במטרה להעריך את מקורותיהן ואת‬
‫השטפים האטמוספיריים שלהן אל הים‪.‬‬
‫בדומה לשנים קודמות‪ ,‬מהשוואת הרכב המתכות באבק שנדגם במסגרת הניטור להרכבן באבק מדברי‬
‫טבעי עולה‪ ,‬שהמקור של ברזל‪ ,‬אלומיניום‪ ,‬מנגן וכרום )במידה רבה( באוויר לאורך החוף הישראלי הוא‬
‫קרקעות ואבק מדברי טבעי‪ .‬המקור העיקרי של העופרת‪ ,‬הקדמיום‪ ,‬הנחושת והאבץ הוא אנתרופוגני‪.‬‬
‫המקור של חלק מהמתכות האנתרופוגניות באוויר הוא כנראה חלקיקי אבק מאירופה‪ ,‬אולם קשה‬
‫להעריך את התרומה הכמותית של מקור זה יחסית לתרומה האנתרופוגנית המקומית‪/‬האזורית‪.‬‬
‫השטפים האטמוספיריים של המתכות )כמויות המתכות השוקעות על פני יחידת שטח של הים ביחידת‬
‫זמן( חושבו ע"י מכפלה של ריכוזי המתכות באבק )הממוצע הגיאומטרי או החציון של הריכוזים של כל‬
‫מתכת( בהערכה של מהירות שקיעת האבק‪ .‬רמת אי הוודאות בהערכת השטפים האטמוספיריים של‬
‫המתכות הוצגה ע"י )‪ Herut et al. (2001‬ונובעת גם מכך שהדיגום מייצג רק כשליש מימי השנה‪.6‬‬
‫השטפים המחושבים של המתכות )טבלה ‪ (4‬מראים שונות בין תחנות הדיגום בשנים ‪) 2012 – 1996‬בשנה‬
‫זו מעגן מיכאל נדגם חלקית(‪ ,‬במיוחד בריכוזי המתכות שמקורן באבק מדברי‪ .‬ההבדלים בין השטפים‬
‫שחושבו לשנים שונות נובעים גם מהשונות הטבעית הרב‪-‬שנתית )ארועים של סופות אבק( וגם משינויים‬
‫בעוצמת הפליטה של מתכות ממקור אנתרופוגני‪ .‬במהלך ‪ 16‬השנים האחרונות חלה ירידה של שטפי‬
‫העופרת לאורך החוף הישראלי )איור ‪ ,(27‬כפי שמתבטא גם במגמת ההפחתה הרב‪-‬שנתית של ריכוזי‬
‫העופרת בסדימנטים לאורך החוף‪ .‬ב‪ 2012-‬חושבו שטפי עופרת דומים לערכי ‪ .2011-2007‬השטפים של‬
‫נחושת לא מראים מגמה ברורה בשנים ‪) 2012 - 1996‬איור ‪ .(27‬שטפי הקדמיום מראים ירידה בתל‪-‬‬
‫שקמונה‪ .‬השינויים הרב‪-‬שנתיים של השטפים של מתכות אלה דומים בשתי תחנות הדיגום‪ ,‬ולפיכך‬
‫ייתכן שהם מושפעים ממקורות דומים‪ .‬התרומה האטמוספירית לכמויות הכוללות של עופרת ואבץ‬
‫המוחדרות למימי החופין )כל אזור מדף היבשת( משמעותית ביחס לתרומה הידועה של המקורות‬
‫האחרים )הזרמת שפכים לים(‪.‬‬
‫בבדיקה של התפלגות צורוני המתכות בדגימות החלקיקים באוויר )באמצעות עיכול רב‪-‬שלבי של‬
‫הדגימה( נמצא‪ ,‬כי עבור מתכות שמקורן העיקרי הוא אנתרופוגני )כמו עופרת וקדמיום(‪ ,‬הפאזה‬
‫החליפה )‪ ,(exchangble phase‬ולפיכך גם זמינה ביולוגית‪ ,‬כוללת את עיקר המתכת )מעל ‪ (50%‬בדגימה‬
‫)‪.(Kocak et al., 2007‬‬
‫‪ 6‬במאמר שפורסם ב‪ 2005-‬מוצגת הערכה כוללת יותר של שטף המתכות הכבדות עבור דרום וצפון אגן הלבנט‬
‫)‪.(Kocak et al., 2005‬‬
‫ב‪25-‬‬
‫נוטריאנטים במשקעים אטמוספיריים‬
‫דוגמאות מי גשם נאספו במהלך חורף ‪ 38) 2012/13‬דוגמאות( באתר תל שקמונה‪ .‬בדוגמאות נבדקו‬
‫ריכוזי הנוטריאנטים וה‪ ,pH-‬במטרה להעריך את השטפים ומקורות הנוטריאנטים במי הגשם‪.‬‬
‫אופן ניתוח הנתונים ורמת אי הוודאות בהערכת השטפים האטמוספיריים של הנוטריאנטים פורטו ע"י‬
‫)‪ .Herut et al. (1999‬השטפים האטמוספיריים חושבו ע"י מכפלה של הריכוז המשוקלל )‪volume-‬‬
‫‪ (weighted mean‬או הממוצע הגיאומטרי של הנוטריאנטים המומסים במי הגשם‪ ,‬בכמות המשקעים‬
‫השנתית‪.‬‬
‫בחורף ‪ 2012/13‬כ‪ 52%-‬מהגשמים )‪ 19‬מתוך ‪ 36‬דגימות( השתייכו לקבוצת הגשמים החמוצים‬
‫)‪.(pH<5.6‬‬
‫נמצא מתאם חיובי לינארי של ריכוזי הניטראט והאמוניום במי הגשם )‪ ,(r=0.8‬כמו גם ניטראט ופוספט‪.‬‬
‫המקור העיקרי של ניטראט קשור‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬לשריפת דלקים ויצירת תחמוצות חנקן‪ .‬מקור‬
‫האמוניום במי הגשם עדיין לא ברור‪ ,‬וככל הנראה קשור בחומרי דשן והפרשות בעלי חיים‪ ,‬ובד"כ קשור‬
‫למקורות מקומיים בגלל סילוק מהיר יחסית מהאוויר‪ .‬יחד עם זאת קיימת גם אפשרות לריאקציה בין‬
‫חומצה חנקתית לאמוניה היוצרת אאירוסולים של ‪.NH4NO3‬‬
‫בחורף ‪ 2012/13‬חושבו ערכים של שטפי זרחן וחנקן מומסים במי הגשם בתל שקמונה‪ ,‬מעט גדולים‬
‫מהערכים שהתקבלו בחורף הקודם )איור ‪ .(28‬מאז חורף ‪ 1997/8‬נמצא מתאם חיובי בין כמות‬
‫המשקעים לשטפי החנקן והזרחן )איור ‪ .(28‬שטף החנקן היה במגמת עלייה בין החורפים ‪ 1992/3‬ל‪-‬‬
‫‪ ,1996/7‬ובשנים שלאחר מכן התחילה מגמת התייצבות עם שינויים חדים‪ ,‬למעט בארבע השנים ‪2008/9-‬‬
‫‪ ,2005/6‬בהן השטפים די קבועים ולאחריהן עלייה החל מחורף ‪) 2009/10‬איור ‪ .(28‬לעומת זאת‪ ,‬שטף‬
‫הזרחן הראה שינויים רב‪-‬שנתיים חדים ללא מגמה ברורה‪ ,‬התייצבות בשנים האחרונות )איור ‪.(28‬‬
‫כללית‪ ,‬שטפי החנקן והזרחן לאורך החוף הישראלי גדולים מהשטפים שחושבו עבור אזורים נקיים‬
‫יחסית ברחבי העולם‪ ,‬וקטנים מהשטפים שחושבו עבור אזורים באירופה‪ ,‬כמו הים הבלטי והים הצפוני‪.‬‬
‫ב‪26-‬‬
‫נוטריאנטים בנחלי החוף‬
‫ריכוזי הנוטריאנטים ופרמטרים נוספים של איכות המים נבדקים בנחלי החוף מאז ‪ ,1990‬במטרה‬
‫להעריך את ההשפעות האפשריות של זיהום הנחלים על איכות מימי החופין‪ .‬כל נחל נדגם בשתיים‬
‫או שלוש תחנות בסמוך למוצאו לים‪ :‬תחנה אחת במוצא הנחל לים באזור משברי הגלים‪ ,‬השנייה‬
‫במעלה הנחל כ‪ 50-‬מ' ממוצאו לים‪ ,‬והשלישית בהמשך המעלה מתחת לגשרים של הכבישים‬
‫הראשיים‪ .‬עד ‪ 1997‬מי הנחלים נדגמו פעם בשנה בחודש מרץ‪ .‬החל מ‪ 1998-‬בוצעו שני דיגומים במהלך‬
‫החודשים מרץ וספטמבר‪/‬אוקטובר‪ .‬ב‪ 2012-‬נדגמו מוצאי הנחלים בכ‪ 26-‬תחנות בחודשים מרץ‬
‫וספטמבר‪ .‬סיכום הממצאים להלן מתייחס הן למצב הנחלים ב‪ 2012-‬והן לכל התוצאות של הניטור‬
‫הרב‪-‬שנתי מאז ‪.1990‬‬
‫ריכוזי הנוטריאנטים שנמדדו במי הנחלים כוללים את הנוטריאנטים האי‪-‬אורגניים המומסים במים‬
‫ואינם כוללים את הנוטריאנטים האורגניים המומסים ואלו הספוחים לחלקיקים‪ .‬עפ"י דו"ח ניטור מים‬
‫ונחלים בשנת ‪) 2011‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אגף מים ונחלים(‪ ,‬במים שנדגמו באביב ובסתיו בחלק‬
‫מנחלי החוף‪ ,‬הריכוזים הכוללים של חנקן מומס היו גדולים משמעותית מהריכוזים של הצורונים האי‪-‬‬
‫אורגניים‪ .‬בשנת ‪ 2012‬נעשתה במסגרת ניטור זה בדיקה של חנקן אורגני מומס‪ .‬בבדיקה זו נמצא‬
‫שהמקטע האורגני המומס של חנקן במקרים מסוימים משמעותי ביחס למקטע האי‪-‬אורגני בנחלים‬
‫בהם ריכוזי החנקן קטנים יחסית )>‪ 100‬מיקרומולר(‪ .‬לכן סביר להניח‪ ,‬שהריכוזים הכוללים של‬
‫הנוטריאנטים בנחלים מסוימים גדולים מאלה שנמדדו‪ ,‬ובהתאם ההערכות בדו"ח זה של כמויות‬
‫הנוטריאנטים המוזרמות מהנחלים אל מימי החופין הן הערכות בחסר‪.‬‬
‫ערכי מליחות‪ ,‬ה‪ pH-‬וריכוזי החמצן המומס והכלורופיל בשפכי הנחלים )מי שטח( מוצגים בטבלה ‪.5‬‬
‫בכל הנחלים מליחות המים עולה ככל שמתקרבים לים‪ ,‬כתוצאה מחדירה של מי‪-‬ים במעלה הנחל‪.‬‬
‫המליחות בנחלים בדיגום מרץ הייתה בד"כ קטנה יותר מהמליחויות שנמדדו בספטמבר )בתחנות מעלה‬
‫הנחל‪ ,‬איור ‪ .(29‬ערכי ה‪ pH-‬שנמדדו אינם חריגים )בין ‪ 7.5‬ל‪ .(8.9-‬ריכוזי החמצן בנחלים השתנו בתחום‬
‫רחב‪ ,‬מערכי על‪-‬רוויה )עד כ‪ (187%-‬ועד לכמעט חוסר חמצן )במי עומק(‪ .‬העל‪-‬רוויה קשורה בד"כ‬
‫לפעילות פוטוסינתטית מוגברת של אצות )איור ‪ ,(29‬ואילו המחסור בחמצן קשור בעומס יתר של‬
‫חומרים אורגניים שמתבטא בד"כ בערכי ‪) BOD‬איור ‪ .(29‬בנחלים רבים‪ ,‬למרות ריכוזי כלורופיל‬
‫גדולים‪ ,‬נמדדו ערכי חמצן נמוכים יחסית‪ .‬בחלק מהנחלים נמדדה ירידה חדה בריכוזי החמצן ועלייה‬
‫במליחות בשכבת המים העמוקה )איור ‪.(30‬‬
‫מבחינת ריכוזי החמצן במי פני השטח ביחס לקריטריונים של ‪ NOAA‬לאיכות מים בסמוך לשפכי נהרות‬
‫)נספח ‪ ,(7‬מעלה נחל חדרה )ספטמבר( נמצא במצב של עקה ביולוגית‪ .‬מבחינת ריכוזי החמצן בשכבת‬
‫המים העמוקה נחל לכיש בספטמבר מראה מצב של היפוקסיה והנחלים קישון ואלכסנדר מצב של עקה‬
‫ביולוגית )איור ‪ .(30‬ערכי ה‪ BOD-‬בנחלים ב‪ 2012-‬היו בד"כ קטנים מ‪.13 mg/L-‬‬
‫ב‪27-‬‬
‫מבחינת ריכוזי הכלורופיל במי שטח‪ ,‬האזורים של מעלה הנחלים נעמן‪ ,‬קישון‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬שורק ולכיש‬
‫היו במצב היפר‪-‬איאוטרופי )‪ ,(>60 ug/L‬על סמך הקריטריונים של ‪) NOA‬טבלה ‪.(5‬‬
‫ריכוזי הנוטריאנטים )ניטראט‪ ,‬פוספאט ואמוניום( בתחנות הדיגום מוצגים באיור ‪ .31‬ההבדלים‬
‫בריכוזי הנוטריאנטים בין הנחלים הם בטווח של סדר גודל ויותר‪ .‬באופן כללי‪ ,‬ריכוזי הנוטריאנטים‬
‫בנחלים גדולים מאוד בהשוואה לריכוזים המירביים שנמדדו במימי החופין‪ .‬במרבית הנחלים‪,‬‬
‫הריכוזים הגדולים של פוספאט ואמוניה קשורים בעיקר בהזרמת שפכים ביתיים וקולחים‪ .‬מקורם של‬
‫ריכוזי ניטראט גדולים הוא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מי נגר חקלאיים המועשרים בחומרי דשן וגלישות מבריכות‬
‫לחמצון שפכים‪ .‬פירוט מקורות הזיהום במעלה חלק מהנחלים )נעמן‪ ,‬קישון‪ ,‬תנינים‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬אילון‬
‫ ירקון‪ ,‬שורק‪ ,‬לכיש( מוצג בדו"ח ניטור מים ונחלים לשנת ‪ 2011‬של המשרד להגנת הסביבה‪/‬רשות‬‫הטבע והגנים‪ ,‬הכולל דיווחים מרשות נחל הקישון ומרשות נחל הירקון‪ .‬הסיליקה בנחלים נובעת משני‬
‫מקורות עיקריים‪ ,‬בליה של סלעים והזרמות של שפכים המכילים דטרגנטים )סיליקון משמש כמרכיב‬
‫ראשי בדטרגנטים(‪.‬‬
‫גם ב‪ ,2012-‬בדומה לשנים קודמות )‪ ,(Herut et al., 2000‬נמצאו הבדלים בין ריכוזי הנוטריאנטים במי‬
‫הנחלים במרץ ובספטמבר‪ .‬הסיבה העיקרית להבדלים אלה היא שינויים של הזרימה הטבעית‪ ,‬ובהתאם‬
‫תרומות מאגן הניקוז ושינויים בהזרמות של שפכים‪ .‬בהשוואה למצב בשפכי נחלים במקומות אחרים‬
‫בעולם )טבלה ‪ ,(Kennish, 1997 ,1.1‬ריכוזי הנוטריאנטים במרבית נחלי החוף של ישראל גדולים בשיעור‬
‫ניכר‪ ,‬במיוחד כתוצאה מהשילוב של זרימה טבעית מועטה והזרמות של שפכים‪ .‬ביחס לקריטריונים של‬
‫‪ NOAA‬לאיכות מים בסמוך לשפכי נהרות )נספח ‪ ,(7‬מרבית הנחלים מצויים בקטגוריה של רמת זיהום‬
‫גבוהה‪.‬‬
‫ניתן לדרג את הנחלים לפי רמת הזיהום בנוטריאנטים בשנת ‪ 2012‬כלהלן )נתוני חודש מרץ‪ ,‬התחנות‬
‫במעלה הנחלים כ‪ 50-‬מ' ויותר מהמוצאים לים; בסוגריים מוצג מדגם של הריכוזים שנמדדו‬
‫במיקרומול‪/‬ליטר(‪:‬‬
‫עבור פוספט‪:‬‬
‫פולג)‪<(124‬לכיש)‪<(96‬שורק)‪<(67‬חדרה)‪<(60‬אלכסנדר)‪<(22‬ירקון)‪<(15‬קישון)‪<(14.5‬נעמן)‪<(14‬אבטח)‪5‬‬
‫(<תנינים)‪<(1.2‬בצת)‪.(0.8‬‬
‫אמוניום‬
‫אלכסנדר)‪<(1000‬נעמן)‪<(878‬לכיש)‪<(484‬שורק)‪(459‬פולג)‪<(340‬חדרה)‪<(286‬ירקון)‪<(206‬קישון)‪<(103‬תנ‬
‫ינים)‪<(72‬אבטח)‪<(2.5‬בצת)‪(1.4‬‬
‫ניטריט‪+‬ניטראט‬
‫ב‪28-‬‬
‫שורק)‪<(1440‬חדרה)‪<(842‬קישון)‪<(767‬בצת)‪<(461‬פולג)‪<(458‬נעמן)‪<(342‬תנינים)‪<(335‬אלכסנדר‬
‫)‪<(307‬ירקון)‪<(161‬לכיש)‪<(98‬אבטח)‪(2.7‬‬
‫חומצה סיצילית‬
‫חדרה)‪<(256‬פולג)‪<(212‬קישון)‪<(149‬לכיש)‪<(140‬נעמן)‪<(124‬תנינים)‪<(124‬אלכסנדר)‪<(111‬שורק‬
‫)‪<(51‬ירקון)‪<(43‬אבטח)‪<(18‬בצת)‪(11‬‬
‫למרות הבדלים גדולים בריכוזי הנוטריאנטים שנמדדו בכל נחל בשנים שונות‪ ,‬ההבדלים בין הנחלים‬
‫השונים מצביעים על מגמה קבועה‪ ,‬רב‪-‬שנתית של נחלים מזוהמים במיוחד‪.‬‬
‫בגלל ההשפעה של גורמים רבים על ריכוזי הנוטריאנטים בנחלים כאמור לעיל‪ ,‬המתכונת הנוכחית של‬
‫הניטור לא מאפשרת קביעה ודאית של מגמות רב‪-‬שנתיות בריכוזי הנוטריאנטים בנחלים‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫כמוצג באיורים ‪ 31‬ו‪ ,32-‬הממצאים מצביעים בבירור על הפחתה משמעותית של ריכוזי הנוטריאנטים‬
‫ברוב הנחלים המזוהמים )שורק‪ ,‬פולג‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬קישון ונעמן( לעומת העשור הקודם‪ .‬הפחתת הריכוזים‬
‫קשורה למגמת ההפחתה בעומס הנוטריאנטים‪ ,‬מוצגת בדו"ח של המשרד להגנת הסביבה על עומסי‬
‫מזהמים בנחלים בשנים ‪ 2001 ,2000 ,1994‬ועד ‪) 2006‬התפרסם ביוני ‪ ,(2008‬בדו"ח עומסי מזהמים‬
‫בנחלים ‪) 2011‬התפרסם באוגוסט ‪ (2012‬ובדו"חות הניטור השנתיים של רשות נחל הקישון‪.‬‬
‫מאז ‪ 2001-2‬ברוב הנחלים אין מגמה של הקטנת ריכוזי הנוטריאנטים )למעט ניטראט בנחל דליה(‪,‬‬
‫ובנחלים מסוימים אף קיימת הגדלה של הריכוזים )איור ‪ .(32‬בנחלים תנינים ואלכסנדר מסתמנת עלייה‬
‫קטנה בריכוזי הפוספאט בשנים ‪ ,2011-2012‬בנחלים אלכסנדר‪ ,‬לכיש ותנינים מסתמנת עליה בריכוז‬
‫האמוניום ב‪ ,2011-12 -‬ובנחל חדרה עליה מסוימת בניטראט‪ .‬בחלק מהנחלים קיימת תנודתיות עונתית‬
‫בריכוזי הנוטריאנטים כמוזכר לעיל‪ .‬הנחלים קישון‪ ,‬אלכסנדר ופולג מראים עלייה משמעותית של‬
‫ריכוזי החנקן )בד"כ ניטראט( בדיגום מרץ‪ ,‬שנובע ככל הנראה מתרומת דשנים באגן הניקוז‪.‬‬
‫כמויות הנוטריאנטים האי‪-‬אורגניים המומסים‪ ,‬המוזרמות מדי שנה הידרולוגית )אוקטובר עד‬
‫ספטמבר( מהנחלים אל מימי החופין )עומס הנוטריאנטים(‪ ,‬חושבו ע"י הכפלת ריכוזי הנוטריאנטים‬
‫במי הנחלים בנתוני הספיקה השנתית של הנחלים שהתקבלו מהשירות ההידרולוגי‪ .‬הערכת עומס‬
‫הנוטריאנטים באופן זה התבססה על ההנחה שריכוזי הנוטריאנטים בנחל קבועים במהלך השנה‪,‬‬
‫ולפיכך העומס משתנה בהתאם לשינויי הספיקה של הנחל‪ .‬החישוב נעשה על‪-‬פי הריכוזים שנמדדו‬
‫בחודש מרץ‪ .‬היות שבדיגום ‪ 2012‬המליחויות בתחנות במעלה הנחלים היו בד"כ קטנות יחסית‪ ,‬בחישוב‬
‫לא נלקחה בחשבון החדירה של מי‪-‬ים בעת הדיגום‪.‬‬
‫חישובי עומס הנוטריאנטים השנתי מהנחלים מוצגים בטבלה ‪ .6‬הטבלה אינה כוללת את נחל פולג‪,‬‬
‫מאחר שאין עבורו נתוני ספיקה‪ .‬בשיטת חישוב העומס יש אי ודאות רבה עקב הנחות היסוד‪ .‬המטרה‬
‫העיקרית של הטבלה היא לספק הערכה ראשונית של תרומת הנוטריאנטים מנחלי החוף ע"מ לנסות‬
‫ב‪29-‬‬
‫לקשר בין ממצאי הניטור במימי החופין למקורות הזיהום‪ .‬מהנתונים שבטבלה ברור שעבור נחל מסוים‬
‫השגיאה עלולה להיות של סדר גודל או יותר‪.‬‬
‫מבין נחלי החוף‪ ,‬התורמים העיקריים של נוטריאנטים למימי החופין בשנת ‪ 2012‬הם‪:‬‬
‫פוספאט‪ :‬לכיש ‪ ‬שורק < ירקון ‪ ‬חדרה < קישון < אלכסנדר < נעמן < תנינים‬
‫חנקן אי‪-‬אורגני‪ :‬שורק < קישון < ירקון < חדרה < אלכסנדר < לכיש תנינים ‪ ‬נעמן‬
‫בנחלים קישון‪ ,‬תנינים ושורק החנקן מוסע בעיקר כניטראט‪ ,‬בנחלים לכיש‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬ירקון‪ ,‬חדרה‬
‫ונעמן בעיקר כאמוניום )טבלה ‪.(6‬‬
‫טבלה ‪ 6‬כוללת גם את הערכת עומסי ההזרמה של חנקן וזרחן כללי אל הנחלים בשנת ‪ ,2011‬בעיקר‬
‫ממתקני הטיפול בשפכים )דו"ח עומסים של המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אגף מים ונחלים‪ ,‬אוגוסט ‪.(2012‬‬
‫הנתונים מראים שהעומס הגדול ביותר של זרחן כללי מוזרם אל הנחלים שורק )בעיקר ממט"ש‬
‫ירושלים( ולאחריו ירקון < נעמן < אלכסנדר ‪ ‬קישון‪ .‬הזרמות החנקן הכללי מדורגות כלהלן‪:‬‬
‫שורק<ירקון<אלכסנדר<קישון<נעמן<חדרה‪‬תנינים<לכיש‪.‬‬
‫ברור שצפויים הבדלים בין ההערכות של דו"ח זה לבין האומדן המבוסס על ההזרמות לנחלים‪ ,‬הן מאחר‬
‫שהאחרון מתייחס לריכוזים הכוללים של חנקן וזרחן )תרכובות אורגניות ואי‪-‬אורגניות(‪ ,‬הן כתוצאה‬
‫מתהליכי שיקוע‪ ,‬צריכה ופירוק )דניטריפיקציה( של הנוטריאנטים בנחלים עצמם‪ ,‬והן מאחר‬
‫שההזרמות לנחלים מתייחסות לשנת ‪) 2011‬שנה קלנדרית ולא הידרולוגית(‪.‬‬
‫על אף אי הוודאות הרבה בחישובי עומס הנוטריאנטים‪ ,‬התרומה הכוללת של נחלי החוף לזיהום מימי‬
‫החופים בנוטריאנטים מהווה כנראה מרכיב משמעותי ביותר של עומס הזיהום הכולל ממקורות‬
‫יבשתיים )ראה להלן הערכת עומס הנוטריאנטים ממקורות יבשתיים(‪ .‬לכן‪ ,‬כפי שכבר הומלץ בשנים‬
‫קודמות‪ ,‬לצורך גיבוש מתודולוגיה אמינה יותר להערכת הכמויות הכוללות של נוטריאנטים המוזרמות‬
‫מהנחלים אל הים‪ ,‬יש לבצע מחקר אינטנסיבי במשך שנתיים על השינויים העונתיים בריכוזי‬
‫הנוטריאנטים בשפכי כמה מנחלי החוף )המזוהמים ביותר( ותלותם בעוצמת מקורות הזיהום‪ ,‬הספיקה‬
‫ועוד‪.‬‬
‫הערכת עומסי הנוטריאנטים והמתכות באזור מימי החופין‬
‫כמויות משמעותיות של נוטריאנטים‪ ,‬מתכות כבדות וחומרים אורגניים )אלפי טונות של חנקן‪ ,‬זרחן‬
‫ופחמן ומאות עד אלפי ק"ג של מתכות )ראה איור להלן( מוחדרות למימי החופין של ישראל בים התיכון‪,‬‬
‫הן ממקורות נקודתיים )מוצאי שפכים ונחלי החוף( הן ממקורות מבוזרים )מי נגר‪ ,‬דליפת מי תהום‬
‫והסעה אטמוספרית(‪ .‬המידע המלא על המקורות להעשרת מימי החופין של ישראל במזהמים עדיין‬
‫ב‪30-‬‬
‫לוקה בחסר‪ ,‬מאחר שיש צורך לשפר את יכולת ההערכה של עומס המזהמים משני הסוגים של‬
‫המקורות‪ .‬במשרד להגנת הסביבה קיים מידע על מקורות זיהום נקודתיים‪ ,‬המבוסס בעיקר על היתרים‬
‫להזרמת שפכים לים )על פי חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים( ועל ניטור של ההזרמות‪.‬‬
‫כיום קיימים היתרי הזרמה לים התיכון לכ‪ 70-‬מפעלים‪ .‬משנת ‪ 2000‬חלה הפחתה דרסטית )כ‪(90%-‬‬
‫בהזרמת המתכות הכבדות וחומרי הדשן אל נחל הקישון ולנחלים נוספים לאורך החוף‪ .‬במהלך העשור‬
‫האחרון )‪ (2012–2004‬חלה הפחתה בעומסי המזהמים המוזרמים לים ממקורות נקודתיים במסגרת‬
‫היתרי הזרמה לים‪ ,‬כ‪ 20%-‬הפחתה בחנקן ופחמן‪ 40% ,‬בזרחן‪ ,‬כ‪ 50%-‬במתכות אבץ‪ ,‬עופרת‪ ,‬כרום‪,‬‬
‫ניקל ונחושת וכ‪ 80%-‬בקדמיום )איור להלן(‪ .‬הערכה של עומס ההזרמות מנחלי החוף )אמיר‪-‬שפירא ד‪.‬‬
‫‪ .2012‬עומסי מזהמים בנחלים‪ .2011 ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אגף מים ונחלים( מראה שמקור זה‬
‫משמעותי ביחס לאחרים‪ ,‬ומדגישה את הצורך באומדן כמותי משופר‪.‬‬
‫המקורות הנקודתיים העיקריים של נוטריאנטים הם‪ :‬מוצא הבוצה המשופעלת של המפעל לטיהור‬
‫שפכי גוש דן )שפד"ן(‪ ,‬המוצא הימי לשפכי מפעלי "אגן‪-‬כימיקלים" ובתי הזיקוק אשדוד‪ ,‬המוצאים‬
‫הימיים של מט"ש הרצליה‪ ,‬מוצא ימי א‪.‬ל‪.‬א‪ ,.‬הזרמת מקורות באשקלון ונחלי החוף‪ .‬הערכת התרומה‬
‫הכוללת של נחלי החוף )טבלה להלן( מראה‪ ,‬שמקור זה משמעותי ביחס למקורות האחרים ומדגישה‬
‫את הצורך באומדן כמותי משופר‪.‬‬
‫ב‪31-‬‬
‫להלן השינויים בכמויות החנקן‪ ,‬הזרחן‪ ,‬הפחמן והמתכות הכבדות שהוזרמו במשך העשור האחרון‬
‫למימי החופין דרך מוצאים ימיים‪ .‬נתוני המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אגף ים וחופים‪.‬‬
‫‪Nitrogen‬‬
‫‪Phosphorous‬‬
‫‪TOCx10‬‬
‫‪5,000‬‬
‫)‪Linear (Nitrogen‬‬
‫‪4,000‬‬
‫)‪Linear (Phosphorous‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪Load ton/year‬‬
‫‪3,000‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪Hg‬‬
‫‪Cd‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪Cu‬‬
‫‪Cr‬‬
‫‪100‬‬
‫‪Pb‬‬
‫‪Zn‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2009‬‬
‫ב‪32-‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪Load kg/year‬‬
‫‪Ni‬‬
‫להלן הערכה כמותית גסה של מקורות הנוטריאנטים הידועים‪:‬‬
‫משקעים‬
‫אטמוספיר‬
‫יים‪3‬‬
‫סה"כ‬
‫מוצאים‬
‫ימיים‬
‫מקורות‬
‫מט"ש‬
‫מוצא ימי‬
‫אשקלון‪2‬‬
‫אשדוד‪2‬‬
‫אג"ן‪/‬בז"א‪2‬‬
‫מוצא‬
‫ימי‬
‫שפד"ן‪2‬‬
‫מוצא‬
‫ימי‬
‫הרצליה‪2‬‬
‫קישון‪2‬‬
‫מפעלי‬
‫מוצ‬
‫א‬
‫ימי‬
‫אלא‬
‫כלל‬
‫נחלי‬
‫החוף‪1‬‬
‫נחל‬
‫הקיש‬
‫ון‪1‬‬
‫שנה‬
‫נוטריאנט‬
‫‪2‬‬
‫~‪5000‬‬
‫~‪150‬‬
‫‪3978‬‬
‫‪61‬‬
‫‪321‬‬
‫‪2983‬‬
‫‪265‬‬
‫‪349‬‬
‫‪1776‬‬
‫‪960‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪4773‬‬
‫‪368‬‬
‫‪278‬‬
‫‪3453‬‬
‫‪325‬‬
‫‪350‬‬
‫‪1557‬‬
‫‪668‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪4064‬‬
‫‪49‬‬
‫‪114‬‬
‫‪188‬‬
‫‪3174‬‬
‫‪294‬‬
‫‪238‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪2177‬‬
‫‪679‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪4433‬‬
‫‪46‬‬
‫‪159‬‬
‫‪171‬‬
‫‪3403‬‬
‫‪342‬‬
‫‪304‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪1795‬‬
‫‪186‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪4294‬‬
‫‪3789‬‬
‫‪58‬‬
‫‪35‬‬
‫‪276‬‬
‫‪3448‬‬
‫‪293‬‬
‫‪181‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪1332‬‬
‫‪135‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪56‬‬
‫‪9.8‬‬
‫‪236‬‬
‫‪3189‬‬
‫‪91.3‬‬
‫‪201‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪1536‬‬
‫‪185‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪3069‬‬
‫‪54.1‬‬
‫‪143.9‬‬
‫‪2540‬‬
‫‪70‬‬
‫‪257‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪2984‬‬
‫‪131.1‬‬
‫‪86.8‬‬
‫‪2541‬‬
‫‪82‬‬
‫‪139‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪152‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪3261‬‬
‫‪166.3‬‬
‫‪38.4‬‬
‫‪2838‬‬
‫‪70.5‬‬
‫‪144‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪1166‬‬
‫‪1142‬‬
‫‪#2706‬‬
‫‪1856‬‬
‫‪436‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪363‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪1523‬‬
‫‪29.6‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪1420‬‬
‫‪59.1‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪144‬‬
‫‪88‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪1628‬‬
‫‪40.9‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪1510‬‬
‫‪59.5‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪344‬‬
‫‪49‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪1714‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪20.8‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1633‬‬
‫‪52.1‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪452‬‬
‫‪68‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪1607‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1529‬‬
‫‪54.5‬‬
‫‪8.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪230‬‬
‫‪20‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪1465‬‬
‫‪1177‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪19.1‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1387‬‬
‫‪47.0‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪168‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪3.94‬‬
‫‪1138‬‬
‫‪24.7‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪196‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪1143‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪1097‬‬
‫‪29‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪876‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪834‬‬
‫‪27‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪929‬‬
‫‪4.91‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪889‬‬
‫‪26.7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪21841‬‬
‫‪1191‬‬
‫‪20347‬‬
‫‪170‬‬
‫‪134‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪23646‬‬
‫‪1350‬‬
‫‪21984‬‬
‫‪169‬‬
‫‪142‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪23780‬‬
‫‪80.8‬‬
‫‪93‬‬
‫‪#306‬‬
‫‪136‬‬
‫‪18.9‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪13‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪1335‬‬
‫‪22140‬‬
‫‪159‬‬
‫‪103‬‬
‫‪43‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪18475‬‬
‫‪23168‬‬
‫‪39‬‬
‫‪1276‬‬
‫‪16884‬‬
‫‪112‬‬
‫‪108‬‬
‫‪55‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪50‬‬
‫‪1567‬‬
‫‪21246‬‬
‫‪125‬‬
‫‪152‬‬
‫‪28‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪22517‬‬
‫‪5‬‬
‫‪356‬‬
‫‪21950‬‬
‫‪74‬‬
‫‪111‬‬
‫‪20.5‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪22088‬‬
‫‪272.3‬‬
‫‪21628‬‬
‫‪65‬‬
‫‪112‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪21302‬‬
‫‪203.9‬‬
‫‪20925‬‬
‫‪74‬‬
‫‪87‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪19128‬‬
‫‪123‬‬
‫‪18854‬‬
‫‪67.4‬‬
‫‪70‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪87‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫הערות לטבלה‬
‫‪ .1‬מבוסס רק על הממצאים בדו"ח זה )בהקשר לתרומת נחלי החוף ראה הערה ‪ 1‬בטבלה ‪ .(6‬הערכה זו‬
‫כוללת את עומס החנקן והזרחן האי‪-‬אורגניים במרבית נחלי החוף המתייחסים לשנה הידרולוגית‬
‫)אוקטובר ‪ 2011‬עד ספטמבר ‪ 2012‬ולא לשנה הקלנדרית של ‪.(2012‬‬
‫ב‪33-‬‬
‫חנקן‬
‫טון‪/‬שנה‬
‫זרחן‬
‫טון‪/‬שנה‬
‫פחמן‬
‫אורגני‬
‫טון‪/‬שנה‬
‫‪ .2‬עומס החנקן והזרחן הכללי )אי‪-‬אורגני‪+‬אורגני(‪ .‬הערכים חושבו על סמך דיווחי המפעל על הזרמות‬
‫בשנת ‪ ,2012‬נתוני המשרד להגנת הסביבה‪ # .‬דו"ח עומסי מזהמים בנחלים ‪ ,2011‬המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪ ,‬אגף מים ונחלים )אוגוסט ‪.(2012‬‬
‫‪ .3‬תרומת המשקעים האטמוספיריים חושבה לכל שטח מימי החופין של ישראל בים התיכון )‪ 180‬ק"מ(‬
‫עד למרחק ‪ 12‬מילים ימיים מהחוף‪ .‬החישוב כולל חנקן וזרחן מומסים במי גשם מאזור תל שקמונה‬
‫ותוספת חנקן וזרחן באבק )נבדק במחקר נפרד‪.(Herut et al., 1999; 2002 ,‬‬
‫לפי הנתונים שבטבלה‪ ,‬הכמות הידועה הכוללת של נוטריאנטים אשר מוחדרת מדי שנה למימי החופין‬
‫ממקורות נקודתיים היא כ‪ 5,000-‬טון חנקן וכ‪ 1,000-‬טון זרחן‪ .‬לכך יש להוסיף את הכמות המוחדרת‬
‫במשקעים אטמוספיריים וכמויות שעדיין לא הוערכו של נוטריאנטים המוזרמות לים במי נגר‪ ,‬מי‬
‫תהום‪ ,‬דרך נחלים שלא נכללו בטבלה ומקורות נקודתיים קטנים יחסית‪ ,‬כגון שפכי בריכות דגים‬
‫והזרמות חרום של ביוב עירוני‪ .‬כמו כן יש להוסיף את הכמויות של הנוטריאנטים האורגניים המומסים‬
‫והחלקיקיים המוזרמות דרך כל נחלי החוף‪.‬‬
‫נוטריאנטים‪ ,‬כלורופיל ומיקרואצות במימי החופין‬
‫מעקב אחר תפוצת הנוטריאנטים‪ ,‬הכלורופיל והאצות התבצע באזור המים הרדודים לאורך החוף )עד‬
‫עומק של כ‪ 30-‬מטר או כ‪ 5-‬ק"מ מהחוף(‪ .‬דוגמאות מי פני שטח נדגמו בהפלגות ב‪ 33-‬תחנות לאורך‬
‫החוף במהלך אוגוסט‪ .‬בנוסף נדגמו במפרץ חיפה ‪ 14‬תחנות ביולי ו‪ 5-‬תחנות באוגוסט‪ .‬דוגמאות מי‬
‫שטח לבדיקת מיקרואצות נדגמו ב‪ 11-‬תחנות לאורך החוף וב‪ 5-‬תחנות במפרץ חיפה באוגוסט‪ .‬מיפוי‬
‫של הרמות היחסיות של כלורופיל במימי החופין על סמך נתוני לוויינים בוצע באמצעות מערכת‬
‫‪.(Satellite Information System on Coastal Area and Lakes)SISCAL‬‬
‫כללית‪ ,‬עודפי נוטריאנטים בסביבה הימית‪ ,‬עקב העשרה אנתרופוגנית‪ ,‬עלולים לגרום לתהליכי‬
‫אאוטרופיקציה )פריחות מסיביות של אצות והגברת פעילותן( ולשינויים בהרכב אוכלוסיות האצות‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך להפרת המאזן האקולוגי הכולל‪ .‬התופעות המדאיגות ביותר העלולות להתפתח בתנאים‬
‫אלה הן פריחות של מיני אצות מיקרוסקופיות המייצרות רעלנים‪ .‬אצות כאלה עלולות להופיע באזורים‬
‫חופי ים שיש בהם העשרה כללית ברמת הנוטריאנטים או שינויים ביחסים בין חנקן לזרחן כתוצאה‬
‫מתרומות אנתרופוגניות של נוטריאנטים‪ ,‬גם כאשר לא מתפתחים תנאי אאוטרופיקציה חמורים‪.‬‬
‫ההשפעות המזיקות של העשרה בנוטריאנטים מורגשות במיוחד באזורים חופיים שתחלופת המים בהם‬
‫מוגבלת‪ .‬במימי החופין של ישראל תנאים כאלה קיימים רק באזורים מסוימים במפרץ חיפה ובחלק‬
‫מנחלי החוף בהם מתקיימת חדירה של מי‪-‬ים‪ .‬כתוצאה מהזרמה חריגה של נוטריאנטים למפרץ דרך‬
‫נחל הקישון‪ ,‬אירעו בו בשנות ה‪ 2000-‬כמה פריחות חריגות של אצות‪ ,‬שכללו מינים המשתייכים‬
‫לקבוצות המייצרות רעלנים ומינים שגרמו למטרדים בחופי הרחצה‪ ,‬ובשנים האחרונות פריחות חריגות‬
‫במורד נחל הקישון‪.‬‬
‫ב‪34-‬‬
.2002-2012 ‫להלן סיכום של הופעת מינים רעילים בתחנות לאורך החוף בשנים‬
Species
Station
Year
Max Cells/L
Dinoflagellates
Akashiwo sanguinea
offshore
Yarqon
Ashqelon
Qishon
Qishon
2002
2005
2009
2011
958
1600
1000
4720
Dinophysis caudata
Qishon
2005
120
Dinophysis rotundata
HB5
2008
190
Gymnodinium cf. catenatum
Qishon
2009
6920
Karenia brevis
Qishon
2009
1.6E+04
Ostreopsis sp.
Prorocentrum minimum
Taninnim
Alexander
Ashqelon
Yarqon Deep
Soreq Deep
Ashqelon
Soreq
2011
112
2002
2003
2004
2006
2008
2009
1.1E+04
2.8E+04
1.3E+04
2.8E+04
6.5E+04
1.1E+04
2005
3.1E+06
Ashqelon
2005
2006
2007
2010
3.1E+06
7.2E+05
2.7E+05
5.4E+05
Qishon
2002
7.0E+06
Qishon
2007
7.0E+05
Qishon
2009
2.7E+05
Diatoms
Pseudonitzschia spp.
Raphidophyceae
Hetrosigma cf. akashiwo
Ashqelon
Shallow
Ashqelon
Dado
HB4
‫מחוץ‬
‫למפרץ חיפה קיימים תנאים נוספים היכולים לעודד התפתחות פריחות מזיקות של אצות בנוכחות‬
,(‫ שיכוב עמודת המים במשך חלק ניכר של השנה )המגביל את תחלופת המים‬:‫עודפי נוטריאנטים‬
‫ כגון מתכות ותרכובות אורגניות‬,‫ קרינת אור חזקה ונוכחות גורמי גידול‬,‫טמפרטורת מים גבוהה‬
‫ על מנת להעריך את הפוטנציאל להתפתחות ריכוזים חריגים של אצות )ובכללן‬.‫ממקורות זיהום שונים‬
35-‫ב‬
‫אצות מזיקות( במימי החופין כתוצאה מהעשרה בנוטריאנטים‪ ,‬מופו ריכוזי הנוטריאנטים והכלורופיל‬
‫באזור הרדוד של מימי החופין‪.‬‬
‫נוטריאנטים‬
‫מפרץ חיפה‪ :‬בשפך נחל הקישון בדרום המפרץ נמצאו ריכוזים גדולים יחסית של נוטריאנטים )ניטראט‪,‬‬
‫אמוניום‪ ,‬פוספאט וחומצה סיליצית(‪ .‬גם בשפך נחל הנעמן )צפון המפרץ( נמדדו ריכוזים יחסית גדולים‪.‬‬
‫שני הנחלים תורמים חנקן וזרחן בכמויות יחסיות שונות‪ .‬יחסי חנקן‪/‬זרחן )יחס מולארי( בשפכי הנחלים‬
‫הקישון והנעמן <<‪) 16‬יחס רדפילד(‪.‬‬
‫למרות יחסי חנקן‪/‬זרחן גדולים במי השטח בנחל הקישון‪ ,‬לא נצפתה העשרת חנקן )יחסי חנקן‪/‬זרחן <‬
‫‪) 16‬יחס רדפילד(( במי המפרץ‪ .‬במי המפרץ נמדדו יחסי חנקן‪/‬זרחן קטנים יחסית‪ ,‬דומים או קטנים‬
‫מיחס רדפילד‪ .‬הסבר אפשרי לשינוי היחס בדרום המפרץ הוא סילוק של חנקן בחלקו התחתון של נחל‬
‫הקישון )והנעמן( כתוצאה מקבורה בסדימנט‪ ,‬וייתכן תהליכי דניטריפיקציה‪.‬‬
‫אורך החוף ‪ :‬תפוצת ריכוזי הנוטריאנטים )ניטראט‪ ,‬פוספאט וחומצה סיליצית( באזור הרדוד של מימי‬
‫החופין דרומית למפרץ חיפה בקיץ )אוגוסט( ‪ 2012‬מוצגת באיור ‪ .34‬בד"כ ריכוזי הנוטריאנטים יורדים‬
‫ככל שמתרחקים מהחוף‪ ,‬אולם במקומות מסוימים‪ ,‬בסמוך לשפכי נחלים והזרמות של קולחים‪,‬‬
‫קיימים מוקדי העשרה‪ .‬תפוצת ריכוזי הפוספאט והניטראט בתחום הרדוד של מימי החופין מוכתבת‪,‬‬
‫לפיכך‪ ,‬בעיקר ע"י מקורות זיהום יבשתיים מצד אחד‪ ,‬וקצב צריכתם ע"י היצרנים הראשוניים מצד שני‪.‬‬
‫כלורופיל‬
‫מדידות במים‪ :‬ריכוזי הכלורופיל הגדולים ביותר נמצאו בדרום מפרץ חיפה בשפך נחל הקישון‪ .‬מחוץ‬
‫למפרץ חיפה‪ ,‬התפוצה המרחבית של ריכוזי הכלורופיל באוגוסט ‪ 2012‬מראה מגמה כללית של ירידה‬
‫ככל שמתרחקים מקו החוף )איור ‪ .(34d‬הגרדיאנט של הירידה בריכוזי הכלורופיל עם הריחוק מקו‬
‫החוף )פקטור של כ‪ (3-‬נובע מההשפעה של החדרת חומרי דשן ממקורות יבשתיים‪ .‬הריכוזים‬
‫האבסולוטיים של כלורופיל‪ ,‬באתרים לאורך חופי ישראל בהם נמצאה העשרה‪ ,‬אינם גבוהים ביחס‬
‫לערכים שנמדדים באזורים המוגדרים כאאוטרופים הן בים התיכון והן בימים אחרים בעולם‪.‬‬
‫תפוצת כלורופיל על סמך צילומי לוויינים‬
‫במהלך ‪ 2012‬נקלטו ועובדו במערכת ‪ 287 SISCAL‬צילומי לוויין מסוג ‪(Aqua & Terra) MODIS‬‬
‫ברזולוציה ‪ 1X1‬ק"מ‪ .‬בחודש אפריל ‪ 2012‬סוכנות החלל האירופית איבדה קשר עם לווין ה‪Envisat-‬‬
‫שבו נמצא גם הסנסור של ‪ MERIS‬ולכן אין יותר צילומים ברזולוציה של ‪ 300X300‬מטר‪ .‬הלווין‬
‫החדש ‪ VIIRS‬של סוכנות החלל האמריקאית ששוגר באוקטובר ‪ 2011‬עם רזולוציה של ‪700X700‬‬
‫מטר צפוי להתחיל לספק צילומים באופן רציף בסוף שנת ‪ .2013‬לווין זה ישולב במערכת ‪SISCAL‬‬
‫עד לשיגור של לווין ברזולוציה גבוהה שיחליף את סנסור ה‪.MERIS-‬‬
‫ב‪36-‬‬
‫משנת ‪ 2008‬מתבצע כיול של האלגוריתים של כלורופיל באמצעות הפלגות דיגום מזדמנות‪ .‬נתוני הכיול‬
‫אפשרו לנו לכייל רק את האלגוריתם של ים פתוח )דו"ח חיא"ל ‪ .(H19/2009‬בדו"ח זה הערכים של‬
‫ריכוזי כלורופיל מלוויין ה‪ MODIS-‬הם בערך יחסי‪ .‬האנליזות של ריכוזי הכלורופיל‪ ,‬טמפרטורת פני‬
‫הים ועומק סקי במדף היבשת של ישראל מאפשרות מעקב סינופטי אחר שינויים עונתיים ורב‪-‬שנתיים‬
‫של מאפייני המים‪ ,‬תוך איתור והערכת השפעתם של מקורות יבשתיים על איכות המים‪.‬‬
‫תפוצת ריכוזי הכלורופיל החודשיים הממוצעים במימי החופין )ממרחק של ‪ 2‬ק"מ מערבית לחוף ועד‬
‫לקצה המדף )עומק מים של ‪ 200‬מטר(‪ ,‬בערכים יחסיים )‪ ,(1-0‬כפי שהתקבלה מאנליזה של צילומי לוויין‬
‫מסוג ‪) MODIS‬רזולוציה ‪ 1X1‬ק"מ(‪ ,‬מוצגת באיור ‪ .35‬תפוצת ריכוזי הכלורופיל החודשים הממוצעים‬
‫במזרח הים התיכון בערכים אמיתיים מוצגת בתמונה הקטנה באיור ‪ .35‬אנליזה זו בוצעה ע"י ‪NASA‬‬
‫והיא ברזולוציה של ‪ 4X4‬ק"מ ומתבססת על צילומי לווין ה‪ . MODIS -‬כללית‪ ,‬ניתן לעקוב אחר‬
‫השינויים העונתיים הטבעיים של ריכוזי הכלורופיל ולאתר מוקדים בהם הריכוזים היחסיים גבוהים‬
‫)‪ .(hot spots‬כמו כן ניתן לראות בברור את השפעת המרחק מהחוף והמרחק מהדלתא של הנילוס על‬
‫ריכוזי הכלורופיל‪ ,‬בעיקר בחלקו הדרומי של מדף היבשת‪ .‬בעקבות ריבוי התשתיות )תחנות כוח‪ ,‬מתקני‬
‫התפלה‪ ,‬כלובי דגים ועוד( לאורך החוף‪ ,‬פיתחנו כלים אינטרנטיים המאפשרים לצפות על אזורים אלו‬
‫ברזולוציה גבוהה יותר‪.‬‬
‫באיור ‪ 35‬ניתן לראות את הפיזור המרחבי של ההתפלגות החודשית הממוצעת של ריכוזי כלורופיל )ערך‬
‫יחסי( לאורך מדף היבשת ובתמונות הקטנות את הערכים האמיתים במזרח הים התיכון‪ .‬בים העמוק‬
‫במזרח הים התיכון ניתן לראות שהריכוזים היחסית גבוהים )‪ ( 0.2-0.3 mg/m3‬הם בחודשים ינואר‪-‬‬
‫מרץ ונובמבר‪-‬דצמבר ואילו בשאר החודשים הריכוזים הם ‪ .0.03-0.1 mg/m3‬השפעת הנילוס נראית‬
‫היטב עם ריכוזים שמגיעים עד ~ ‪ 3 mg/m3‬בעיקר בחודשים דצמבר‪-‬מרץ‪ .‬השינויים בריכוזים לאורך‬
‫החוף מושפעים משלושה גורמים עיקריים‪ :‬השינויים באגן המזרחי )ינואר‪-‬מרץ ונובמבר‪-‬דצמבר‬
‫ריכוזים יחסית גבוהים ואפריל‪-‬אוקטובר ריכוזים יחסית נמוכים(‪ ,‬הסעה מהדלתא של הנילוס‬
‫שהשפעתה מגיע עד אזור נתניה‪-‬חדרה )ינואר‪-‬אפריל‪ ,‬יולי‪ ,‬ספטמבר‪-‬נובמבר( והשפעה של גורמים‬
‫מקומיים )כגון‪ :‬שפכי נחלים‪ ,‬מוצאים ימיים‪ ,‬הביוב של עזה(‪ .‬עקב הפסקת פעולתו של לווין ה‪MERIS -‬‬
‫עם הרזולוציה הגבוהה לא ניתן לראות בצורה ברורה את הגורמים המקומיים‪.‬‬
‫השוואה של הערכים היחסיים הממוצעים בשנת ‪ 2012‬בכל המדף יחסית ל‪ 2011-‬מראה‪ ,‬שהתופעות‬
‫הסינופטיות הן די דומות אולם בעוצמות שונות )איור ‪ .(36‬הערכים הממוצעים התבססו על כ‪ 6-‬תמונות‬
‫לווין טובות בכול חודש‪ .‬בשנת ‪ 2011‬הריכוז הגבוה ביותר התקבל בחודש מרץ )‪ (0.94‬ואילו הנמוך ביותר‬
‫)‪ (0.13‬בחודש יוני‪ .‬ריכוזים מעל ‪ 0.3‬נמדדו בחודשים ינואר‪-‬מרץ‪ ,‬יולי ובנובמבר‪ -‬דצמבר‪ .‬בהשוואה‬
‫לשנת ‪ 2011‬הריכוזים השנה היו נמוכים יותר למעט חודשים ינואר‪-‬מרץ ונובמבר‪ .‬גרף השוואתי משנת‬
‫‪ 2005‬מוצג בנספח ‪.4‬‬
‫ב‪37-‬‬
1‫רשימת ספרות חלק ב‬
ASTM (1983) Designation - D3683-78. Standard test method for trace elements in coal
and coke ash by atomic absorption. American Society for Testing and Materials Publisher.
Pennsylvania, USA .pp.472-475.
Booth, B.C. (1987). The use of autofluorescence for analyzing oceanic phytoplankton
communities. Marina. 30: 101-108.
Cuhel, R.L. and Waterbury, J.B. (1984). Biochemical composition and short term nutrient
incorporation patterns in unicellular marine cyanobacterium, Synechococcus (WH7803)
Limnol. Oceanogr.29(2): 370-374.
Gordon, N. Angel, D. L., Neori, A., Kress, N. and Kimor, B. (1994). Heterotrophic
dinoflagellates with symbiotic cyanobacteria and nitrogen limitation in the Gulf of Aqaba.
Mar. Ecol. Prog. Ser. 107: 83-88.
Herut, B., Nimmo, M., Medway, A., Chester, R. and Krom, M. D. (2001). Dry atmospheric
inputs of trace metals at the Mediterranean coast of Israel (SE Mediterranean): sources and
fluxes. Atmos. Environ., 35: 803-813.
Herut, B. and Kress, N. (2000). Nutrients pollution at the lower reaches of Mediterranean
coastal rivers in Israel. Wat. Sci. & Tech., 24: 147-152.
Herut, B., Krom, M.D., Pan, G. and Mortimer, R. (1999). Atmospheric input of nitrogen
and phosphorus to the SE Mediterranean: sources, fluxes and possible impact. Limnol. &
Oceanog., 44, 1683-1692
Herut, B., Collier, R. and Krom, M.D. (2002). The role of dust in supplying N and P to the
SE Mediterranean. Limnol. & Oceanog., 47, 870-878.
Hewes, C.D. and Holm-Hansen, O. (1983). A method for recovering nanoplankton from
filters for identification by microscope. The filter-transfer-freeze (FTF) technique. Limnol.
Oceanogr. 28: 389-394.
Karydis, M. and Tsirtsis, G. (1996). Ecological indices: a biometric approach for assessing
eutrophication levels in marine environment. Sci. Total Envir.186: 209-219;
Kennish, M.J. (1997). Estuarine and Marine Pollution. CRC Marine Sciences Series.
CRC Press, Boca Rato, 524 pp.
Koçak, M., Kubilay, N., Herut, B. and Nimmo, M. (2005). Dry atmospheric fluxes of trace
metals (Al, Fe, Mn, Pb, Cd, Zn, Cu) over the Levantine Basin; A refined assessment.
Atmos. Environ. 39: 7330-7341.
Koçak, M., Kubilay, N., Herut, B. and Nimmo, M. (2007). Trace Metal Solid State
Speciation in Aerosols of the Northern Levantine Basin, East Mediterranean. J. Atmos.
Chem. 56: 239-257.
Li, W.K.W. (1986). Experimental approaches to field mesurments: methods and
interpretation. In: Platt, T. and Li, K.W. (eds.) Photosynthetic Picoplankton.Canad. Bul.
Fish. and Aquatic Sci. 214, pp. 251-286.
38-‫ב‬
‫‪Li, W.K.W., Dickie, P.M., Irwin, B.D. and Wood, A.M. (1992). Biomass of bacteria,‬‬
‫‪cyanobacteria, prochlorophytes and photosynthetic eukaryotes in the Sargasso Sea. Deep‬‬
‫‪Sea Res. 39(3/4): 501-519.‬‬
‫‪Long, E.R., MacDonald, D.D., Smith, S.L. and Calder, F.D. (1995). Incidence of adverse‬‬
‫‪biological effects within ranges of chemical concentrations in marine and estuarine‬‬
‫‪sediments. Environmental Management,19, 81-97.‬‬
‫‪Strathman, R.R. (1967). Estimating the organic carbon content of phytoplankton from cell‬‬
‫‪volume or plasma volume. Limnol .Oceanogr. 12: 411-418.‬‬
‫דו"ח עומסי מזהמים בנחלים )‪ ,(2011 ,2009 ,2003, ,2001 ,2000 ,1994‬המשרד לאיכות הסביבה )‪,2012‬‬
‫‪.(2004‬‬
‫גורדון‪ ,‬נ'‪ ,‬חרות‪ ,‬ב'‪ ,‬קרס‪ ,‬נ'‪ .2012 ,‬אפיון קבוצות המיקרואצות במי נחל הקישון המלוח‪ .‬דו"ח ניטור‬
‫אוקטובר ‪ ,2011‬מוגש לרשות נחל הקישון‪ .‬דו"ח חיא"ל ‪.H58/2012‬‬
‫טיבור‪ ,‬ג'‪ ,‬אלמוגי‪-‬לבין‪ ,‬א'‪ ,‬חרות‪ ,‬ב'‪ .2009 ,‬כיול חישה מרחוק למיפוי סינופטי של כלורופיל וחומר‬
‫מרחף במדף היבשת של הים התיכון‪ ,‬ישראל‪ .‬דו"ח חיא"ל ‪.H19/2009‬‬
‫קרס‪ ,‬נ'‪ ,‬גליל‪ ,‬ב'‪ ,‬שהם‪-‬פרידר‪ ,‬א'‪ .2012 ,‬השפעה בוצה משופעלת על הסביבה הימית תוצאות הניטורים‬
‫שנערכו בשנת ‪ 2011‬באזור המוצא הימי של השפד"ן‪ .‬דו"ח סופי‪ ,‬מוגש למי אזור דן אגודת מים שיתופית‪.‬‬
‫דו"ח חיא"ל ‪.H22/2012‬‬
‫שהם‪-‬פרידר‪ ,‬א'‪ ,‬קרס‪ ,‬נ'‪ ,‬גורדון‪ ,‬נ'‪ ,‬גליל‪ ,‬ב'‪ .2012 ,‬ניטור במוצא הימי של שפכי המפעלים אגן יצרני‬
‫כימיקלים בע"מ ופז בית זיקוק אשדוד בע"מ‪ .‬דו"ח סופי לדיגומי ‪ ,2011‬מוגש לאגן יצרני כימיקלים‬
‫בע"מ ולפז‪-‬בית זיקוק אשדוד בע"מ )טיוטה להערות(‪ .‬דו"ח חיא"ל ‪.H20/2012‬‬
‫תקנות בריאות העם – איכות התברואה של מי שתייה תשל"ד ‪ ,1974‬נוסח משולב התש"ס ‪.2000‬‬
‫"תקני סביבה לאיכות מי הים התיכון בישראל" המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬אוגוסט ‪.2002‬‬
‫הסעת רחופת על‪-‬ידי נחלי החוף אל מדף היבשת של ישראל‪-‬נחל קישון ונחל אלכסנדר‪ .‬דינה וכטמן‪,‬‬
‫עבודת מגיסטר‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬פברואר ‪.2004‬‬
‫דו"ח ניטור מים ונחלים בשנת ‪) 2008‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬יוני ‪.(2009‬‬
‫ב‪39-‬‬
‫חלק ב‪ - 2‬ניטור המגוון הביולוגי‬
‫הקדמה‬
‫גורמים טבעיים‪ ,‬לא כולם מזוהים‪ ,‬אבל יותר מכך השפעת האדם ופעילותו במאה ושבעים השנים‬
‫האחרונות גרמו לשינויים רבים‪ ,‬פיזיקו‪-‬כימיים וביוטיים לאורכו של החוף הישראלי של הים התיכון‪.‬‬
‫בין הגורמים האנושיים ניתן למנות את בנייתו והרחבתו ההדרגתית של סכר אסואן‪ ,‬פתיחתה והרחבתה‬
‫ההדרגתית של תעלת סואץ‪ ,‬תהליך הפיתוח והעיור של שפלת החוף עם התעבורה הימית הנלווית אליו‬
‫וכן התפתחות הדייג הישראלי‪ .‬בהווה מצטרף לגורמים אלה גם ניצול אוצרות הטבע הנמצאים לאורך‬
‫החוף‪ ,‬מים מותפלים ודלק‪/‬גז‪ .‬כל אלה תורמים לרווחת האדם אך הביאו איתם השפעות על איכות מימי‬
‫החופין וכן שינויים דרמטיים בהרכב ובמגוון המינים של החברות הביוטיות לאורך החוף‪.‬‬
‫בשני העשורים האחרונים‪ ,‬באינטנסיביות גדלה והולכת‪ ,‬עוסקת חיא"ל בניטור הביוטה לאורך החוף‬
‫הישראלי של הים התיכון הן במסגרת הניטור הלאומי והן במסגרות של סקרים ייעודיים הקשורים‬
‫בפיתוח המים הכלכליים של ישראל‪ .‬נדגמות חברות ביוטיות קרקעיות על מצע רך וקשה וחברות‬
‫פלנקטוניות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מפתחת חיא"ל משנת ‪ 2012‬שני כלים שהם מחקריים ושימושיים כאחד ומטרתם‬
‫לייעל את הניטור והאנליזה שלו‪ ,‬להלן‪:‬‬
‫‪ - 1‬הגדרת המין של פרטים נדגמים היא מדד המפתח בתיאור הרכב ומגוון המינים‪ .‬הגדרה זו דורשת‬
‫מומחיות שאינה זמינה בישראל לגבי כל קבוצת מינים וודאי שאינה זמינה על בסיס של דיגום שיגרתי‬
‫לאורך זמן‪ .‬הטקסונומיה המולקולרית או בשמה המוכר בירקוד היא כלי מחקרי חדש המבוסס על רצפי‬
‫דנ"א ספציפיים כמדד לזיהוי מינים ואוכלוסיות‪ .‬חשיבותה המחקרית של השיטה גדולה וחורגת בהרבה‬
‫מן ההקשר הנוכחי המצומצם של הניטור ולא נדון בה כעת‪ .‬בהקשר הנוכחי היא מאפשרת זיהוי מהיר‬
‫ומדויק של מינים‪ ,‬שאינו דורש מיומנות טקסונומית קלאסית ומסייעת להתגבר על הקושי בהגדרה‬
‫שגרתית של פרטים נדגמים‪ .‬לכן‪ ,‬מתבצע כעת בחיא"ל פרויקט בירקוד מיני החוף הישראלי‪.‬‬
‫‪ - 2‬מעקב אחרי שינויים בהרכב חברות החי ומגוון המינים בהן‪ ,‬בסביבת חיים נתונה בתחום הגאוגרפי‬
‫של החוף הישראלי וסביבתו הקרובה דורשים כלי לריכוז הנתונים שנאספו במהלך ‪ 170‬השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬נאספים בהווה ויאספו בעתיד‪ .‬הדרישה מכלי כזה היא שיאפשר השוואה ארוכת טווח של‬
‫הרכב ומגוון המינים וייתן קנה מידה מגובה זמן לעוצמת השינוי בהרכב ובמגוון ולמהירות הווצרותו‪.‬‬
‫לכן נבנה בחיא"ל מאגר מידע ממוחשב של נתוני הדיגום ההיסטורי והעכשווי שיתעדכן עם כל נתון‬
‫עתידי )מאגר מידע ביו‪-‬גיאוגרפי(‪ .‬למאגר המתמלא בימים אלה בתוכן גם יכולות אנליטיות שיאפשרו‬
‫זיהוי וניתוח מגמות ושינויים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬שלושת המרכיבים שתוארו בהקדמה‪ ,‬ניטור ביוטי תקופתי‪ ,‬שנתי או אחת לכמה שנים בכל‬
‫סביבות החיים הימיות‪-‬ים תיכוניות של ישראל‪ ,‬מאגר מידע בעל יכולות אנליטיות ושילוב של יכולות‬
‫הגדרה מולקולרית ומורפולוגית נותנים מענה לסוגיית הניטור הביוטי שהוא מרכיב חיוני בכל ניטור‬
‫סביבתי‪ .‬תיאור מפורט של כל אחד מן המרכיבים מופיע בסעיפים הבאים‪.‬‬
‫ב‪40-‬‬
‫אוכלוסיות המיקרואצות ‪2012-2002‬‬
‫הרכב אוכלוסיית המיקרואצות נבדק ב‪ 4-‬תחנות במפרץ חיפה )משפך הקישון לים הפתוח( ו‪12-‬‬
‫תחנות לאורך החוף בין ראש כרמל לאשקלון‪ ,‬בעומק מים של כ‪ 6 -‬ו‪ 30 -‬מטר )מול חוף דדו‪ ,‬נחל‬
‫תנינים‪ ,‬נחל אלכסנדר‪ ,‬נחל ירקון‪ ,‬נחל שורק ואשקלון(‪.‬‬
‫האצות סווגו לשתי קבוצות גודל‪ .1 :‬אצות קטנות מ‪ 5m-‬כללו בתוכן את הפיקופלנקטון‪ ,‬שחולק‬
‫בדו"ח לשתי קבוצות‪ :‬א‪ .‬בקטריות כחוליות חד‪-‬תאיות מהסוג ‪ .Synechococcus‬ב‪ .‬אצות‬
‫אאוקריוטיות קטנות מ ‪ .2 .5m-‬אצות גדולות מ‪ 5m-‬שכללו את הננופלנקטון והמיקרופלנקטון ובהם‬
‫הדינופלגלטים והצורניות‪ ,‬ובנוסף פלגלטים מקבוצות שונות‪.‬‬
‫תקציר‬
‫ריכוז התאים‪ ,‬הביומסה וריכוז הכלורופיל היו הגבוהים ביותר במפרץ חיפה בפתח הקישון ונמצאו‬
‫בירידה עם ההתרחקות מפתח הקישון לעבר המים העמוקים )איורים ‪ .(37,38‬הביומסה הגבוהה יחסית‬
‫בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו נבעה בעיקר מביומסה גבוהה של בקטריות כחוליות חד תאיות‬
‫מהמין )‪ Synechococcus sp. (2‬המאפיינות שתי תחנות אלה גם בדיגומים קודמים ומביומסה גבוהה‬
‫של מיקרואצות קטנות מ – ‪) 5µm‬איור ‪ .(39‬לאורך החוף הביומסה הייתה הגבוהה ביותר בתחנת‬
‫אשקלון‪ ,‬במים הרדודים )איור ‪ ,(40‬בדומה לשנתיים קודמות‪ .‬הביומסה הגבוהה בתחנה זו נבעה גם‬
‫השנה בעיקר מביומסה גבוהה של אצות צורניות )איור ‪ .(41‬ריכוז הכלורופיל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נמצא הגבוה‬
‫ביותר בירקון במים הרדודים )איור ‪ .(40‬דיגום זה מאופיין במגוון גדול יחסית לדיגומים קודמים של‬
‫מיני מיקרופלנקטון במיוחד במפרץ חיפה‪ ,‬במי התחנות העמוקות‪ ,‬ובתחנות הצפוניות לאורך החוף )חוף‬
‫דדו‪-‬אלכסנדר( )איור ‪ .(42‬במפרץ חיפה נמצאה עלייה בריכוז הכלורופיל והביומסה הכללית בכל‬
‫התחנות‪ ,‬להוציא ‪ ,HB5‬הסמוכה לפתח הקישון‪ ,‬יחסית לשנה קודמת‪ .‬כמו בשנים קודמות נמצא הבדל‬
‫מובהק בהתפלגות המינים השונים בין תחנת פתח הקישון והתחנה הסמוכה לה ובין מי התחנות‬
‫העמוקות יותר )איור ‪ .(43‬מינים בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים הופיעו בריכוז נמוך יחסית )נספח ‪.(5‬‬
‫לאורך החוף נמצא הבדל מובהק במגוון המינים בין המים הרדודים לעמוקים ובין שלוש התחנות‬
‫הצפוניות לאלה הדרומיות )ירקון‪-‬אשקלון( )איור ‪ ,(43‬כפי שנמצא בשנים קודמות‪ .‬נמצאה עלייה‬
‫משמעותית בביומסת הדינו פלגלטים השנה בכל התחנות‪ ,‬בשני העומקים‪ ,‬ובמיוחד בתחנות הדרומיות‬
‫)איור ‪ .(44‬גם ביומסת הצורניות עלתה בעיקר בתחנות הצפוניות )במיוחד במים הרדודים בחוף דדו(‪.‬‬
‫בדיגום ‪ 2012‬במפרץ חיפה נמצאה עלייה משמעותית במספר המינים בתחנה הסמוכה לפתח הקישון‬
‫‪ HB5‬ובשתי התחנות העמוקות במפרץ )איור ‪ .(42‬בתחנה ‪ HB2‬נראתה מגמת עלייה במספר המינים‬
‫לאורך השנים ומגמת עלייה מובהקת באינדקס השונות לאורך השנים )איור ‪ .(56‬לאורך החוף‪ ,‬בכל‬
‫התחנות נראית מגמה מובהקת של עלייה במספר המינים במים הרדודים והעמוקים‪ ,‬לאורך השנים‪,‬‬
‫להוציא התחנה מול חוף דדו דרומית לחיפה‪.‬‬
‫אצות במפרץ חיפה – ריכוז התאים בפתח נמל הקישון היה גבוה באופן משמעותי יחסית לתחנות‬
‫האחרות והוא הלך וירד עם ההתרחקות מפתח הקישון לעבר עומק המפרץ )איור ‪ .(37‬הבקטריה‬
‫הכחולית מהמין )‪ ,Synechococcus sp. (2‬איפיינה כמו בשנים קודמות בעיקר את תחנת פתח הקישון‬
‫ב‪41-‬‬
‫והתחנה הסמוכה לה‪ ,‬והיוותה בתחנות אלה ‪ 54%‬ו – ‪ 34%‬מריכוז התאים הכללי בהתאמה )איור ‪.(46‬‬
‫ריכוז המין )‪ ,Synechococcus sp. (1‬השכיח יותר במפרץ חיפה ולאורך החוף‪ ,‬היה הגבוה ביותר בפתח‬
‫הקישון‪ ,‬וירד בהדרגה לכיוון המים העמוקים שבמפרץ‪ ,‬כפי שנמצא בדיגומים קודמים )איור ‪ ,(45‬כאשר‬
‫בתחנות העמוקות ‪ ,HB2-HB1‬היווה בממוצע ‪ 95%±2‬מריכוז התאים הכללי בדומה לתחנות לאורך‬
‫החוף )איור ‪.(46‬‬
‫ביומסת האצות וריכוז הכלורופיל נמצאו הגבוהים ביותר בפתח הקישון‪ ,‬בהתאמה לריכוז התאים‪ ,‬והם‬
‫הלכו וירדו עם היציאה מהמים הרדודים לחלקו המערבי העמוק של המפרץ )איור ‪ .(38‬גרדיאנט הירידה‬
‫בביומסה לכיוון המים העמוקים איפיין את כל קבוצות המיקרופלנקטון )איור ‪ .(39‬הביומסה הממוצעת‬
‫בתחנת פתח הקישון והתחנה הסמוכה היו גבוהים מאד יחסית לביומסה הממוצעת בתחנות הרדודות‬
‫לאורך החוף‪ .‬בתחנות המרוחקות יותר ‪ HB1 – HB4‬הביומסה נמצאה גבוהה יחסית לשנה קודמת‬
‫והיתה דומה יותר לממוצע התחנות הרדודות לאורך החוף )איור ‪ .(38‬בקטריות כחוליות חד תאיות‬
‫מהמין )‪ Synechococcus sp. (2‬היוו את עיקר הביומסה בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה ‪,HB5‬‬
‫ושיעורן עמד על ‪ 35%±5‬מהביומסה הכללית )איור ‪ .(47‬הביומסה של הבקטריות הכחוליות הנפוצות‪,‬‬
‫)‪ ,Synechococcus sp. (1‬ירדה בהדרגה מפתח הקישון לכיוון עומק המפרץ )איור ‪ ,(39‬וזאת ביחס הפוך‬
‫לעלייה בשיעורם היחסי בביומסה הכללית לכיוון עומק המפרץ )איור ‪ .(47‬ביומסת בקטריות אלה ירדה‬
‫יחסית לשנה קודמת במיוחד בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לה )איור ‪ .(48‬הקבוצה השנייה מבחינת‬
‫חשיבותה בביומסה הייתה קבוצת המיקרואצות הקטנות מ – ‪ ,5µm‬שהביומסה שלהן עלתה‬
‫משמעותית יחסית לשנה קודמת בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו )איור ‪ (48‬והם היוו כ‪25% -‬‬
‫מהביומסה הכללית בתחנות אלה‪ .‬ביומסת הדינופלגלטים הייתה גבוהה יחסית בפתח הקישון )איור‬
‫‪ (39‬ומיני דינופלגלטים קטנים מ ‪ ,15m -‬היוו חלק ניכר מהביומסה של הדינופלגלטים בתחנה זו‬
‫)‪ .(85%‬קבוצה זו של מיני דינופלגלטים קטנים מ ‪ 15m -‬היוותה חלק ניכר מהביומסה של‬
‫הדינופלגלטים גם בתחנות האחרות במפרץ חיפה‪ ,‬ולאורך החוף )נספח ‪ .(5‬מינים שכיחים נוספים‬
‫שתרמו לביומסה הגבוהה יחסית של הדינופלגלטים בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו‪ ,‬היו מיני‬
‫‪ Protoperidinium‬ובהם ‪ P. bipes‬והמין ‪ ,Protoperidinium sp. (54) -‬השכיח בכל הדיגומים במפרץ‬
‫חיפה ולאורך החוף‪ .‬המינים השכיחים ‪ Prorocentrum micans‬ו – ‪ ,Prorocentrum gracile‬הנפוצים‬
‫בכל הדיגומים‪ ,‬הופיעו בריכוז עולה מהמים העמוקים לכיוון פתח הקישון‪ .‬באופן דומה התפלגה‬
‫תפוצתו של המין ‪ ,Fragilidium mexicanum‬שנראה לראשונה ובריכוז גדול יחסית במפרץ‪.‬‬
‫ביומסת האצות הצורניות עלתה בכל תחנות מפרץ חיפה יחסית לשנה קודמת )איור ‪ (48‬ושיעורן היחסי‬
‫בביומסה הכללית נמצא בעלייה מפתח הקישון למים העמוקים )איור ‪ .(47‬המינים הנפוצים בקבוצת‬
‫הצורניות במפרץ היו המין ‪ Thalassiosira pseudonana‬המוכר כיוצר פריחות בעיקר בפתח הקישון‬
‫ובתחנה הסמוכה לו‪ .‬מין זה היווה ‪ 70%‬מביומסת הצורניות בפתח הקישון‪ .‬מיני ‪Chaetoceros spp.‬‬
‫היו נפוצים בכל התחנות ושיעורן בביומסת הצורניות היה גדול במיוחד בשתי התחנות העמוקות ‪HB1-‬‬
‫ב‪42-‬‬
‫‪ 94%) HB2‬מביומסת הצורניות(‪ .‬המינים ‪ Navicula sp.‬והמין ‪ Leptocylindrus danicus‬היו גם הם‬
‫נפוצים יחסית‪ ,‬בדומה לדיגומים קודמים )נספח ‪. .(5‬‬
‫מיקרואצות מקבוצות שונות ‪ -‬כמו בשנים קודמות‪ ,‬בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו‪ ,‬הופיעו‪ ,‬בריכוז‬
‫גבוה יחסית פלגלטים מקבוצת ה – ‪ Cryptophyceae‬הנפוצים בקישון והמאפיינים מים במליחות‬
‫נמוכה ממי ים‪.‬‬
‫בדומה לשנה קודמת גם השנה הופיעו בכל התחנות בקטריות כחוליות חוטיות‪ ,‬אולם ריכוזן היה נמוך‬
‫יחסית לשנה קודמת כמו גם המגוון שלהן )נספח ‪.(5‬‬
‫מגוון המינים – בהשוואה עם שנה קודמת‪ ,‬בתחנה הסמוכה לפתח הקישון ובשתי התחנות העמוקות‬
‫יותר במפרץ הייתה השנה עלייה משמעותית במספר הכללי של המינים ובאינדקס השונות )המתחשב‬
‫במספר המינים ובביומסה( )איורים ‪ .(56 ,42‬עלייה זו נובעת מעלייה חדה במגוון מיני הדינופלגלטים‬
‫והצורניות בתחנות אלה‪ .‬מספר מיני הבקטריות הכחוליות לעומת זאת‪ ,‬ירד באופן ניכר בהשוואה לשנה‬
‫קודמת‪ .‬אינדקס השונות עלה משפך נחל הקישון לכיוון המים העמוקים )איור ‪ ,(56‬אולם בתחנה‬
‫העמוקה ביותר ‪ HB1‬הוא נמצא קטן יותר מזה שבתחנה הסמוכה‪ ,‬וזאת משום מגוון מינים קטן יותר‬
‫וביומסה גבוהה יותר‪ .‬בניתוח היררכי של מגוון המינים )איור ‪ ,(43‬נמצא שתחנות פתח הקישון והתחנה‬
‫הסמוכה אליה נבדלו באופן מובהק מהתחנות האחרות במפרץ ומכל התחנות לאורך החוף‪ .‬כמו כן מגוון‬
‫המינים בתחנת ‪ HB1‬שבעומק המפרץ‪ ,‬נמצא דומה לזה שבתחנה הסמוכה ‪ ,HB2‬ודומה למגוון בחוף‬
‫דדו‪ ,‬ולתחנות אחרות לאורך החוף‪.‬‬
‫מינים בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים ‪ -‬דינופלגלטים בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים הופיעו בדיגום‬
‫זה בריכוז נמוך יחסית‪ .‬ריכוז הדינופלגלט מהמין ‪ Akashiwo sanguinea‬שהופיע ב‪ 2011-‬בריכוז גבוה‬
‫יחסית בתחנות הרדודות במפרץ חיפה ובאשקלון‪ ,‬הופיע בריכוז נמוך משמעותית השנה‪ ,‬מאידך ריכוזו‬
‫עלה )לריכוזים נמוכים עדיין( בתחנות הצפוניות‪ .‬מינים אחרים שהופיעו בריכוז נמוך היו המינים‬
‫‪ ,Karenia brevis ,Dinophysis rotundata ,Dinophysis caudata‬והמין ‪,Prorocentrum minimum‬‬
‫שהופיע במספרים בודדים וריכוזו היה הנמוך ביותר בכל שנות הדיגום‪ .‬פלגלט מקבוצת ה –‬
‫‪ ,Raphidophyceae‬ככל הנראה המין ‪ Heterosigma cf. akashiwo‬שהוא בעל פוטנציאל ליצירת‬
‫רעלנים הופיע בריכוז בינוני בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה‪ .‬מין זה הופיע בעבר בפריחה בפתח הקישון‬
‫ב – ‪ ,2002‬ובריכוז בינוני בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו‪ ,‬בשנים ‪ 2007‬ו – ‪.2009‬‬
‫אצות לאורך מדף היבשת ‪ -‬הביומסה וריכוז הכלורופיל היו גבוהים באופן מובהק במים הרדודים‬
‫לאורך החוף‪ ,‬יחסית למים העמוקים‪ ,‬בדומה לממצאים בדיגומים קודמים )איור ‪ .(40‬הביומסה במים‬
‫הרדודים עלתה מכיוון צפון לדרום‪ ,‬מנחל תנינים לאשקלון‪ .‬גם במים העמוקים הביומסה המכסימלית‬
‫נמצאה באשקלון‪ .‬בחוף דדו הביומסה הייתה גבוהה השנה יחסית לשלוש שנים קודמות‪ ,‬בעיקר משום‬
‫עלייה בביומסת הצורניות והדינופלגלטים‪.‬‬
‫הריכוז הממוצע של תאי המיקרופלנקטון במים הרדודים )‪ (1.2x108 ± 2.1x107‬היה גדול מזה שבמים‬
‫העמוקים )‪) (9x107 ± 2.5x107‬איור ‪ .(37‬ריכוז התאים במים הרדודים נמצא דומה לשנה קודמת ואילו‬
‫ב‪43-‬‬
‫בעמוקת נמצאה עלייה באלכסנדר ושורק לעומת ירידה בדדו והיא נבעה בעיקר מתנודות בריכוז‬
‫הבקטריות הכחוליות מהמין )‪) Synechococcus sp. (1‬איור ‪ .(45‬הבקטריות הכחוליות הללו היוו‬
‫בממוצע ‪ 96%± 1%‬מסך כל ריכוז התאים בכל התחנות‪ ,‬בדומה לשנים קודמות ו ‪ 33%±8 -‬מהביומסה‬
‫הכללית בממוצע מכל התחנות לאורך החוף )איור ‪ .(50‬הביומסה שלהן ירדה במרבית התחנות יחסית‬
‫לשנה קודמת‪ ,‬ובאופן ניכר במיוחד בחוף דדו בשני העומקים‪ .‬גם ביומסת המיקרואצות הקטנות מ –‬
‫‪ 5µm‬ירדה בכל התחנות לאורך החוף‪ ,‬והם היוו ‪ 13%±3‬מהביומסה הכללית בממוצע מכל התחנות‪.‬‬
‫ביומסת הצורניות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬עלתה השנה בעיקר בתחנות הצפוניות‪ ,‬ובאופן ניכר בחוף דדו )איור ‪.(44‬‬
‫באשקלון‪ ,‬ביומסת הצורניות בשני העומקים ירדה מעט אולם נמצאה עדיין‪ ,‬בדומה לשנה קודמת‪,‬‬
‫גבוהה יחסית לתחנות האחרות‪ .‬הצורניות היוו ‪ 32%±10‬מהביומסה הכללית בממוצע מכל התחנות‬
‫)איור ‪ .(50‬המינים הדומיננטיים מבין האצות הצורניות היו מיני ‪ Chaetoceros spp.‬הנפוצים לאורך‬
‫החוף‪ ,‬שהופיעו בריכוז גדול יותר במים הרדודים )נספח ‪ (5‬מינים אלה הופיעו בריכוז הגבוה ביותר‬
‫במים הרדודים בחוף דדו והיוו בתחנה זו ובתחנות הצפוניות כ‪ 90% -‬מהביומסה של הצורניות‪ .‬המין‬
‫‪ Bacteriastrum sp.‬גם הוא ממשפחת ה – ‪ Chaetocerotaceae‬היה נפוץ יותר בתחנות הדרומיות‪.‬‬
‫בתחנות הדרומיות‪ ,‬שורק ואשקלון נמצאה ביומסה גדולה יחסית של צורנית מהמין ‪Guinardia‬‬
‫‪ striata‬השכיחה לאורך החוף‪ ,‬ובדרך כלל בריכוז נמוך‪ .‬בתחנה זו הופיע גם ריכוז גבוה יחסית של‬
‫הצורנית ‪ Pseudonitzschia sp.‬שחלק מהמינים בקבוצה זו הם בעלי פוטנציאל טוקסי‪ .‬המין הנפוץ‬
‫בדרך כלל ‪ ,Cylindrotheca closterium‬הופיע בעיקר בתחנות הרדודות לאורך החוף‪.‬‬
‫נמצאה עלייה מובהקת בממוצע ביומסת הדינופלגלטים מכל התחנות‪ ,‬בשני העומקים‪ ,‬יחסית לשנים‬
‫קודמות )איור ‪ ,(44‬והם היוו בממוצע ‪ 20%±9‬מהביומסה הכללית‪ .‬מבין הדינופלגלטים המינים‬
‫הקטנים )עד ‪ (15m‬היו הנפוצים ביותר )נספח ‪ (5‬והיוו בממוצע כ‪ 60%±19-‬מביומסת הדינופלגלטים‬
‫בכל התחנות‪ .‬מיני ‪ Protoperidinium spp.‬היו השכיחים ביותר לאורך החוף‪ ,‬במיוחד בתחנות‬
‫הדרומיות ובמים הרדודים‪ ,‬בהם הם היוו כ – ‪ 30%‬מביומסת הדינופלגלטים‪ .‬המין ‪Protoperidinium‬‬
‫)‪ sp. (54‬היה השכיח ביותר‪ ,‬כפי שנמצא בדיגומים קודמים‪ ,‬דינופלגלטים מהמינים ‪Protoperidinium‬‬
‫‪ abei‬ו – ‪ Diplopsalis spp.‬היו שכיחים יותר בתחנות הדרומיות הרדודות‪ .‬מיני ‪Gymnodinium spp.‬‬
‫היו שכיחים בכל התחנות‪ .‬דינופלגלטים בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים הופיעו בדרך כלל בריכוז נמוך‬
‫מאד גם לאורך החוף‪ .‬המין ‪ Akashiwo sanguinea‬הופיע בריכוז נמוך בכל התחנות ובמספרים גבוהים‬
‫יותר במים הרדודים )נספח ‪ .(5‬המין ‪ Gonyaulax spinifera‬הופיע בעיקר בשתי התחנות הדרומיות‪.‬‬
‫המין ‪ Ostreopsis sp.‬המופיע בדרך כלל בריכוזים נמוכים מאד בתחנות תנינים ואלכסנדר‪ ,‬הופיע השנה‬
‫במים הרדודים בתנינים בריכוז נמוך משנה קודמת‪ ,‬ועדיין גבוה יחסית לשנים קודמות‪ .‬מינים אחרים‬
‫בעלי פוטנציאל ליצירת פריחות רעילות הופיעו בריכוז נמוך מאד‪.‬‬
‫מגוון המינים – נמצא הבדל מובהק במגוון המינים בין המים הרדודים לעמוקים ובין שלוש התחנות‬
‫הצפוניות לאלה הדרומיות )איור ‪ .(43‬במרבית התחנות‪ ,‬להוציא שתי התחנות הדרומיות‪ ,‬נראתה השנה‬
‫ב‪44-‬‬
‫עלייה במספר המינים יחסית לשנה קודמת )איור ‪ (42‬ומקורה בעיקר בעלייה במגוון מיני האצות‬
‫הצורניות והדינופלגלטים‪ .‬אינדקס השונות עלה בצורה ניכרת יותר בשתי התחנות הצפוניות‪ ,‬דדו‪-‬‬
‫תנינים בשני העומקים )איור ‪ .(56‬מגוון הבקטריות הכחוליות ירד בהשוואה לשנה קודמת להוציא תחנת‬
‫חוף דדו‪ ,‬בה המגוון גדל‪ .‬גם השנה‪ ,‬בדומה לשנה שעברה ובשונה משנים קודמות התחנה הרדודה‬
‫בתנינים לא נבדלת במגוון המינים יחסית לתחנות האחרות‪.‬‬
‫מגמות בזמן ובמרחב )‪(2012 – 2002‬‬
‫אצות במפרץ חיפה – קיימת מגמה רב‪-‬שנתית במפרץ חיפה של גידול הביומסה וריכוז הכלורופיל‬
‫מעומק המפרץ לכיוון שפך נחל הקישון )איורים ‪ .(51,52,‬גם הרכב המינים משתנה בכיוון זה‪ ,‬כאשר‬
‫קרוב לשפך מופיעים מיני צורניות קטנות בריכוז גבוה ‪ ,‬מיני פלגלטים סבילים למליחות נמוכה יותר‪,‬‬
‫ומיני דינופלגלטים המאפיינים מים חופיים ועשירים יותר בנוטריאנטים בריכוז גבוה יחסית‪ .‬השנה‬
‫נראתה עלייה חדה במגוון מיני הדינופלגלטים בשתי התחנות העמוקות במפרץ‪ .‬בתחנה ‪ HB2‬נראית‬
‫מגמת עלייה במספר מיני הדינופלגלטים בפרט ומספר המינים בכלל בחמש שנים אחרונות‪ .‬בפתח‬
‫הקישון נשמרת המגמה של שיעור )באחוזים מהביומסה הכללית( נמוך יחסית של ביומסת בקטריות‬
‫כחוליות מהמין הנפוץ בים )‪ Synechococcus sp. (1‬בפתח הקישון‪ ,‬ועלייה הדרגתית לכיוון המים‬
‫העמוקים במפרץ )איור ‪ ,(47‬ובאופן דומה נשמרת מגמת שיעורן הגדול יותר‪ ,‬במים העמוקים יחסית‬
‫למים הרדודים לאורך החוף )איור ‪.(50‬‬
‫הביומסה בפתח הקישון גבוהה השנה בהשוואה עם ממוצעי הביומסה בשנים ‪) 2002-2012‬איור ‪.(51‬‬
‫ריכוז הכלורופיל לעומת זאת דומה לממוצע הרב שנתי )איור ‪ .(52‬בתחנה ‪ HB5‬הביומסה וריכוז‬
‫הכלורופיל נמוכים השנה מהממוצע הרב שנתי‪ ,‬ואילו בשתי התחנות העמוקות של המפרץ ממוצע‬
‫ביומסת האצות וריכוז הכלורופיל נשארים נמוכים יחסית )למרות העליה בביומסה השנה( וקבועים‬
‫לאורך השנים‪.‬‬
‫אצות לאורך מדף היבשת – קיימת מגמה רב‪-‬שנתית שמראה ביומסה של מיקרופלנקטון וריכוז‬
‫כלורופיל גדולים יותר במים הרדודים יחסית למים העמוקים בתחנות השונות לאורך החוף )איורים‬
‫‪ .(53,54‬בנוסף‪ ,‬בהשוואה רב שנתית )שנים ‪ (2002-2012‬בין התחנות לא נמצא הבדל בביומסה במים‬
‫הרדודים בין תחנות ירקון ואשקלון ובשתיהן הייתה הביומסה גבוהה באופן יחסי לתחנות האחרות‬
‫)איור ‪ .(53‬במים העמוקים באשקלון הביומסה הייתה הגבוהה ביותר יחסית למי עומק התחנות‬
‫האחרות‪ .‬הבדל זה נמצא מובהק כאשר נעשתה השוואה בין התחנות העמוקות בלבד‪.‬‬
‫נשמרה בדיגום זה המגמה הרב שנתית של ממוצע ביומסה גדול באופן מובהק בתחנות הרדודות‬
‫והעמוקות לאורך החוף באזור הדרום והמרכז )אשקלון‪-‬ת"א( יחסית לחלקו הצפוני של החוף )איור‬
‫‪ .(53‬בהשוואת ממוצעי הביומסה של הדינופלגלטים במים הרדודים והעמוקים בתחנות לאורך החוף‪,‬‬
‫נמצא כי הביומסה של הדינופלגלטים גבוהה באופן מובהק בדיגום ‪ 2012‬יחסית לשנים קודמות‪ ,‬יתר‬
‫התחנות לא נבדלו בינהן בין השנים‪ .‬ממוצע ביומסת האצות הצורניות עלה בשנתיים האחרונות במים‬
‫הרדודים והעמוקים בתחנות לאורך החוף‪.‬‬
‫ב‪45-‬‬
‫מעקב אחר מגוון המינים מאפשר לאמוד את השינויים בהרכב הפיטופלנקטון לאורך החוף‪ .‬מגוון מינים‬
‫קטן מאפיין בדרך כלל מים איאוטרופיים‪ ,‬ומלווה תדיר בפריחה של מספר מצומצם של מיני אצות כפי‬
‫שנמצא לדוגמא בפתח נמל הקישון‪ .‬במים אוליגוטרופיים מגוון המינים בד"כ כלל גדול הרבה יותר‪.‬‬
‫השינויים במאסף המיקרואצות לאורך החוף הוערכו באמצעות "אינדקס השונות" המחושב כמספר‬
‫המינים מחולק בשורש הריבועי של ביומסת התאים‪ .‬מפרץ חיפה ‪ -‬אינדקס השונות קטן לכיוון פנים‬
‫מפרץ חיפה‪ ,‬ונמצא קטן באופן מובהק בתחנת פתח הקישון‪ ,‬ובתחנה הסמוכה לו יחסית לתחנות‬
‫האחרות במפרץ‪ ,‬ולאורך החוף )איורים ‪ .(55-56 ,49‬בדיגום ‪ 2012‬נמצאה עלייה משמעותית במספר‬
‫המינים בתחנה הסמוכה לפתח הקישון ‪ HB5‬ובשתי התחנות העמוקות במפרץ )איור ‪ .(42‬בפתח הקישון‬
‫ובשתי התחנות הסמוכות לו מספר המינים בשנתיים האחרונות גדול יחסית לשנים קודמות‪ .‬בתחנה‬
‫‪ HB2‬נראתה מגמת עלייה במספר המינים לאורך השנים ומגמת עלייה מובהקת באינדקס השונות‬
‫לאורך השנים )איור ‪.(56‬‬
‫לאורך החוף‪ ,‬בדיגום ‪ ,2012‬נראתה עלייה במספר המינים‪ ,‬בתחנות הצפוניות )איור ‪ .(42‬אינדקס השונות‬
‫ומספר המינים ב – ‪ 2012‬עלו בתחנות הצפוניות וירדו או נותרו ללא שינוי בתחנות הדרומיות )שורק‬
‫ואשקלון( )איורים ‪ .(42,55‬ממוצע אינדקס השונות מהשנים ‪ 2002-2012‬נמצא גדול באופן מובהק במים‬
‫העמוקים יחסית למים הרדודים )איור ‪ .(55‬אינדקס השונות הממוצע במים הרדודים בתחנת אשקלון‬
‫נמצא הקטן ביותר יחסית לתחנו ת הרדודות האחרות‪ ,‬אולם הוא לא נבדל באופן מובהק מתחנת דדו‬
‫וירקון‪ .‬אינדקס השונות הממוצע בתחנות הדרומיות קטן באופן מובהק‪ ,‬בשנים ‪ ,2012 – 2002‬יחסית‬
‫לתחנות הצפוניות )איור ‪ .(55‬בכל התחנות נראית מגמה מובהקת של עלייה במספר המינים במים‬
‫הרדודים והעמוקים‪ ,‬לאורך השנים‪ ,‬להוציא תחנת דדו‪ .‬ובהתאמה מגמת עלייה באינדקס השונות במים‬
‫הרדודים בכל התחנות הרדודות )להוציא דדו( ובמי עומק תנינים‪ .‬בפני שטח תחנת ירקון נראתה העלייה‬
‫המובהקת ביותר במספר המינים ובאינדקס השונות‪ ,‬לאורך השנים )איור ‪.(56‬‬
‫לסיכום‪ :‬נמצאו הבדלים מובהקים במגוון המינים‪ ,‬בביומסה ובאינדקס השונות בין התחנות הצפוניות‬
‫לדרומיות‪ .‬ביומסת הדינופלגלטים עלתה בדיגום ‪ 2012‬ונמצאה גבוהה יחסית לשנים קודמות‪ ,‬במקביל‬
‫מגוון המינים של קבוצה זו עלה במיוחד במי עומק מפרץ חיפה ובתחנות הצפוניות לאורך החוף‪ .‬גם‬
‫ביומסת האצות הצורניות עלתה בשנתיים האחרונות‪ ,‬לפני שנה בתחנות הדרומיות והשנה בתחנות‬
‫הצפוניות‪ ,‬ואיתה עלה מגוון המינים של קבוצה זו‪ .‬ריכוז תאים גבוה‪ ,‬ביומסה גדולה וריכוז כלורופיל‬
‫גבוה בתחנות הרדודות יחסית לתחנות העמוקות יחד עם אינדקס שונות קטן יחסית בתחנות הרדודות‬
‫לעומת התחנות העמוקות מצביעים על העשרה של חומרי דשן במים הרדודים לאורך החוף‪ .‬במפרץ‬
‫חיפה בתחנות הקרובות לשפך נחל הקישון‪ ,‬הפרמטרים של ריכוז תאים וביומסה גדולים הרבה יותר‬
‫יחסית לעומק המפרץ ולכל התחנות לאורך החוף‪ ,‬ובהתאמה אינדקס השונות נמצא בהם קטן יותר‪,‬‬
‫במיוחד בשפך נחל הקישון‪ .‬מאידך‪ ,‬נראתה מגמת עלייה במספר המינים ובאינדקס השונות בחלק‬
‫מהתחנות במפרץ חיפה‪ ,‬ובמיוחד בתחנה ‪ ,HB2‬ולאורך החוף במי שטח כל התחנות‪ ,‬להוציא דדו‪ ,‬ובחלק‬
‫מהתחנות העמוקות‪.‬‬
‫ב‪46-‬‬
‫אוכלוסיות חי הקרקעית‬
‫הרכב חברות חי הקרקעית )‪ (infauna‬נבדק ב‪ 4-‬תחנות במפרץ חיפה )נעמן – ‪ 7.5‬מ'‪ ,‬פרוטארום –‬
‫‪ 8.8‬מ' וקריית חיים בעומק ‪ 9.8‬מ' לערך‪ ,‬ומול מוצא הקישון בעומק ‪ 11‬מ'( ו‪ 9-‬תחנות לאורך החוף בין‬
‫ראש כרמל לזיקים‪ ,‬בעומק מים של כ‪ 13.7-8.6-‬מ' )חוף דדו‪ ,‬מול הנחלים‪ :‬תנינים‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬פולג‪,‬‬
‫מוצא קולחי הרצליה‪ ,‬ירקון‪ ,‬שורק‪ ,‬אשדוד ואשקלון(‪ .‬בסה"כ נאספו‪ ,‬מוינו ונספרו ‪ 43,113‬פרטים‬
‫של חי הקרקעית‪ .‬הטכסה הנפוצים ביותר היו תולעים ממשפחות ‪ 6,231) Spionidae‬פרטים( ו‪-‬‬
‫‪ ,(1,427) Syllidae‬סרטנאים ממחלקת ה‪-‬‬
‫‪7.(18,929) 1Copepoda‬‬
‫רשימות בעלי החיים שנאספו בכל הדגימות מוצגות בנספח ‪ .6‬במרבית תחנות הדיגום ההבדלים בין‬
‫הדגימות החוזרות היו קטנים‪ .‬מספר מיני הרכיכות המהגרות בדגימות ‪ 2010‬היה ‪ 14‬וב‪ 2011 -‬זוהו ‪20‬‬
‫מינים מהגרים‪ .‬בשנת ‪ 2012‬מספר מיני הרכיכות המהגרות עמד על ‪ 27‬מינים‪ ,‬מתוכם ‪ 18‬מינים שהיו‬
‫גם בשנת ‪ 2011‬ו ‪ 9‬מינים חדשים שלא נדגמו בפרויקט זה בשנים קודמות‪.‬‬
‫המין ‪ Cristapeudes omercooperi‬היה נפוץ בשנים ‪ 2010‬ו ‪ 2011‬בערכים דומים )כ‪ 3,500 -‬פרטים(‬
‫ואילו בשנת ‪ 2012‬נספרו רק ‪ 523‬פרטים‪ .‬המין ‪ Apseudes mediterraneus‬שהיה נפוץ בשנת ‪ 2011‬כמעט‬
‫בכל התחנות לאורך החוף בשנת ‪ 2012‬נספרו ממנו ‪ 289‬פרטים בלבד כאשר ‪ 234‬פרטים נמצאו בתוך‬
‫מפרץ חיפה‪ .‬מהצדפה ‪ Mactra stultorum‬נספרו בשנת ‪ 7,314 2010‬פרטים )רובם באשקלון( ובשנים‬
‫שלאחר מכן )‪ 2011‬ו‪ (2012 -‬נספרו עד ‪ 300‬פרטים בלבד‪ .‬מספר הפרטים של הצדפה ‪Dosinia lupinus‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬עמד על ‪ 1,576‬פרטים‪ ,‬ב‪ 487 2011 -‬פרטים ובשנת ‪ 2012‬מספר הפרטים עומד על ‪ 144‬פרטים‬
‫בלבד‪ .‬גם בשנה זו‪ ,‬כמו בשנים קודמות‪ ,‬מערכת ה‪ Phoronida -‬נאספה כמעט אך ורק בתחנה אחת‬
‫בקריית חיים וכללה ‪ 1,166‬פרטים וכולם היו בתחנה אחת בקריית חיים‪.‬‬
‫קרקע חולית מהווה בית גידול הומוגני )בעל נישות אקולוגיות מועטות יחסית( ובעל יציבות ומורכבות‬
‫נמוכה )גרגרי החול‪/‬טין מהווים תשתית הנתונה להשפעת זרמים והפרעות מכניות(‪ ,‬דבר המכתיב מגוון‬
‫מינים נמוך יחסית‪ .‬ככל שמרחיקים מהחוף ומעמיקים אל תוך הים‪ ,‬פוחתת השפעת הגלים על‬
‫הקרקעית ויוצרת תנאים יציבים יותר‪ .‬תשתיות חוליות תומכות בקיומם של חברות בעלי חיים שונות‬
‫)על הקרקעית ובין גרגרי החול(‪ .‬הרכב האוכלוסייה של הקרקעית נקבע על סמך מכלול של תנאים כגון‬
‫תנאים פיזיקו‪-‬כימיקלים )הרכב כימי של המים‪ ,‬זרמים‪ ,‬הרכב סדימנט‪ ,‬גודל גרגר‪ ,‬עומק‪ ,‬תכולת חומר‬
‫אורגני(‪ ,‬אינטראקציות ביולוגיות שמעצבות את החברה )כגון תחרות‪ ,‬טריפה( וכמובן השפעות‬
‫אנתרופוגניות שנכפות על המערכת ) לדוגמה‪.(Gray and Elliott, 2009 ,‬‬
‫בסביבה בעלת תנאים יציבים אוכלוסיית בעלי החיים הבנטית עוברת שינויים קטנים במשך הזמן‪ .‬שינוי‬
‫בתנאים הסביבתיים )ממקור טבעי ו‪ /‬או ממקור אנתרופוגני(‪ ,‬עלול לגרום לשינויים בפרמטרים‬
‫הבסיסיים של חברת בעלי החיים כמו שינוי בהרכב המינים‪ ,‬בשכיחותם ובביומסה ) ‪Pearson and‬‬
‫‪7‬לא הוגדרו לרמת מין‬
‫ב‪47-‬‬
‫‪ .(Rosenberg, 1978‬מעקב אחר מגוון המינים‪ ,‬מספר הפרטים‪ ,‬ביומסה‪ ,‬יחסים בין טקסה שונים ועוד‬
‫מאפשר לנו לאמוד את השינויים המתרחשים בבית הגידול לאורך זמן‪.‬‬
‫אחת ההשפעות האנתרופוגניות הבולטות לאורך החוף הישראלי היא העשרה בחומר אורגני במקומות‬
‫מסוימים‪ .‬תגובת חברות החי לרמות נמוכות של חומר אורגני היא עלייה בשונות החי )מגוון המינים(‪.‬‬
‫רמות גבוהות יותר של חומר אורגני מביאות לירידה בשונות‪ ,‬אף כי הייצור יכול להישאר גבוה‪ .‬תולעים‬
‫רב‪-‬זיפיות ממשפחות מסוימות מהוות סמנים )‪ (indicators‬להעשרה אורגנית‪ ,‬משום שהן יצורים‬
‫אופורטוניסטים המצויים בכמויות גדולות יותר באזורים מופרעים‪.‬‬
‫הדגימות שנאספו במפרץ חיפה מול נחל הקישון‪ ,‬קרית חיים ופרוטרום‪ ,‬היו מן העשירות ביותר במספר‬
‫הפרטים כתוצאה מחשיפה לעומס אורגני גדול יחסית‪ ,‬אך גם בתחנות אשקלון‪ ,‬הרצליה ואשדוד נמצא‬
‫עושר רב של בעלי חיים‪ .‬אמנם מספר הפרטים של תולעים ממשפחת ה‪ Spionidae -‬וממשפחת ה‪-‬‬
‫‪ Syllidae‬הוא גדול יותר באזור שפך הקישון )נספח ‪ (6‬ומעיד על זיהומו‪ ,‬אולם המספר הרב של תולעים‬
‫עמידי זיהום בכל המפרץ מעיד על חשיפתו לעומס אורגני‪/‬לחץ סביבתי‪ .‬תולעים רב זיפיות העמידים‬
‫בפני זיהומים נפוצים גם בדוגמאות מאשקלון‪.‬‬
‫התחנות בהן נמצא המספר הגבוה ביותר של פרטים )ממוצע של שלוש דגימות חוזרות בתחנה( הן )בסדר‬
‫יורד(‪ :‬אשקלון‪ ,‬הרצליה‪ ,‬קרית חיים‪ ,‬הקישון ואשדוד )‪ 1,505 ,1,585 ,1,790 ,2,090‬בהתאמה(‪.‬‬
‫המספרים הנמוכים ביותר נמצאו מול חוף דדו )‪ ,(329‬אלכסנדר )‪ (516‬ופולג )‪ .(542‬ביתר התחנות נמצאו‬
‫ערכי ביניים )איור ‪ .(57‬בשנת ‪ 2012‬מספר הפרטים הרב ביותר שנספר היה באשקלון )‪ (6,270‬ואילו בשנת‬
‫‪ 2011‬מספר הפרטים באשקלון היה מן הנמוכים ביותר שנספרו לאורך החוף )‪ .(1,107‬מספר המינים‬
‫הממוצע הגבוה ביותר נצפה בתחנת הקישון )למעלה מחמישים מינים( ובמפרץ חיפה בכלל )כארבעים‬
‫מינים( ובשאר החוף מספר המינים הממוצע לתחנה היה יחסית אחיד )‪ 30‬מינים בממוצע( )איור ‪.(58‬‬
‫היחס בין מספר התולעים הרב‪-‬זיפיות לבין מספר הפרטים הכולל באתרי הדיגום מוצג באיור ‪ .59‬היחס‬
‫בין מספר התו לעים הרב זיפיות לבין שאר הפרטים שנספרו בכל דגימה הוא גבוה באזור מפרץ חיפה‬
‫ובאשקלון‪ .‬בנעמן היוו התולעים כמעט ‪ 60%‬מסך הפרטים שנאספו ובאשקלון היוו התולעים כ‪50% -‬‬
‫מסך הפרטים שנאספו‪ ,‬בפרוטרום‪ ,‬בקרית חיים ובקישון היוו התולעים כ‪ 40% -‬מסך הפרטים שנאספו‪.‬‬
‫בשאר החופים שנדגמו היוו התולעים כעשרה אחוזים בלבד מסך הפרטים שנאספו )איור ‪.(59‬‬
‫הנתונים נבחנו כדי לייחד קיבוצי חי וזיהוי תחנות שתכולתן הפאוניסטית דומה‪ .‬שיטות המיון שנבחרו‬
‫הן אגד היררכיאלי )‪) (clustering‬איור ‪ (60‬ופסיקה )‪) (ordination‬איור ‪ .(61‬קיבוץ היררכיאלי של‬
‫הנת ונים נעשה בנתונים שעברו טרנספורמציה של פעמיים שורש מרובע באמצעות מקדם דמיון ‪Bray-‬‬
‫‪ ,Curtis‬היעיל לסקירת חברות ימיות בהיותו חסר רגישות לערכים גבוהים )‪- MDS .(FAO, 1992‬‬
‫‪ Multi Dimensional Scaling‬היא השיטה המועדפת בשיטות הפסיקה במחקרים העוסקים בהפרעות‬
‫ב‪48-‬‬
‫סביבתיות‪ ,‬ונבדקת באמצעות התוכנה ‪Plymouth Routine In Multivariate Ecological ,Primer 5‬‬
‫‪.Research‬‬
‫אנו רואים כי התקבלו שני צוברים כאשר צובר אחד כולל את נעמן והקישון והצובר השני‪ ,‬המורכב‬
‫משני תתי צוברים‪ ,‬מכיל את שאר התחנות‪ ,‬כאשר תת צובר אחד כולל את פרוטרום וקרית חיים ותת‬
‫הצובר השני את השאר‪ .‬אחוז הדמיון בין שני הצוברים הוא נמוך )‪ 40%‬דמיון(‪ ,‬כאשר שתי התחנות‬
‫הנמצאות בו גם שונות זו מזו )איורים ‪ 60‬ו ‪ stress=0.05) ,(61‬המטריצה מייצגת את הנתונים בצורה‬
‫הטובה ביותר ללא חשש להצגה לא נכונה של התוצאות(‪.‬‬
‫תולעים רב זיפיות ממשפחת ה‪ Capitellidae -‬האופייניות לאזורים מופרים )עשירים בחומר אורגני( היו‬
‫שכיחות בפאונה שנמצאה בקישון ופחות מכך בנעמן‪ ,‬אך לעומת זאת היו נדירות בשאר האתרים‪ .‬גם‬
‫תולעים ממשפחת ה‪ Hesionidae -‬היו נפוצים אך ורק בתחנות נעמן וקישון‪ ,‬יתכן וזו הסיבה להיבדלותן‬
‫של שתי תחנות אלה משאר התחנות שנבדקו‪.‬‬
‫השוואה בין נתוני ‪ 2012‬והשנים הקודמות מראה כי השנה לא ניתן להצביע על מגמה כלשהי של עליה‬
‫או ירידה במספר הפרטים ומספר המינים פר תחנה‪ .‬בחלק מהתחנות היתה ירידה משמעותית במספר‬
‫הפרטים בהשוואה לשנים קודמות כמו קרית חיים‪ ,‬קישון‪ ,‬תנינים ופולג ובחלק מהתחנות חלה עליה‬
‫במספר הפרטים כמו בהרצליה‪ ,‬אשדוד והבולט ביותר באשקלון‪ .‬בתחנות פולג ותנינים‪ ,‬שם היתה עליה‬
‫מתמדת במספר הפרטים החל משנת ‪ 2008‬היתה בשנת ‪ 2012‬ירידה משמעותית במספר הפרטים‪.‬‬
‫בפרוטרום‪ ,‬שם היתה ירידה הדרגתית במספר הפרטים החל משנת ‪ ,2007‬היתה השנה עליה בולטת‬
‫במספר הפרטים )איור ‪ .(62‬בשונה מהשנה שעברה )‪ ,(2011‬בכל האתרים‪ ,‬מספרי הטכסה בדגימות ירדו‬
‫)ירידה של כ ‪ 35%‬בתחנות כמו תנינים‪ ,‬ירקון ושורק( )איור ‪.(63‬‬
‫מספר התולעים הכולל של ארבעת המשפחות ממערכת התולעים הרב זיפיות ) ‪Capitelliae, Sillidae,‬‬
‫‪ (Spyonidae, Maldanidae‬מושפע מהעשרה בחומר אורגני ובהתאם גדל באזורים מופרים בהעשרה‬
‫בחומר אורגני‪ .‬איור ‪ 64a‬מציג את הגודל היחסי של מספר הפרטים הכולל של התולעים ממשפחות אלה‬
‫בשנת ‪ .2012‬לפי מדד זה אזור מפרץ חיפה מועשר בחומר אורגני בהשוואה לשאר האזורים לאורך החוף‪,‬‬
‫אולם גם האזור מול אשקלון מציג אזור המועשר אורגנית‪ .‬איור ‪ 64b‬מראה שמגמה זו נצפית לאורך‬
‫השנים )‪ (2005-2012‬של ביצוע הניטור‪ .‬באיור ‪ 64c‬רואים את הנתונים המספריים המוצגים באיור ‪.64b‬‬
‫רואים כי עושר בתולעים קיים במפרץ חיפה בכל שנות ביצוע הסקר‪ ,‬אולם ניתן לראות כי בתחנה‬
‫בפרוט רום יש ירידה משמעותית לאורך השנים בכמות התולעים ואילו בתחנה בקרית חיים יש עליה‬
‫בכמות התולעים עם השנים ואילו באשקלון היה עושר בתולעים בשנים ‪ 2010 ,2009‬ו‪ 2012 -‬בלבד‪.‬‬
‫מספר מיני הרכיכות המהגרות בדגימות ‪ 2010‬היה ‪ ,14‬בשנת ‪ 2011‬זוהו ‪ 20‬מינים מהגרים ובשנת ‪2012‬‬
‫זוהו ‪ 27‬מינים מהגרים כאשר תשעה מינים הם חדשים ולא נאספו בשנים קודמות של הסקר‪.‬‬
‫איור ‪ 65a‬מציג את אחוז המינים המהגרים במערכת הרכיכות מסך כל המינים שזוהו‪/‬נספרו )בכל‬
‫המערכות( ואת היחס בין מספר הפרטים המהגרים במערכת הרכיכות לבין סך הפרטים שנספרו‪ .‬ניתן‬
‫לראות כי אחוז המינים המהגרים גבוה בהשוואה למספר הפרטים המהגרים‪ ,‬דבר המעיד על כך‬
‫ב‪49-‬‬
‫שמבחינה מספרית חלקם היחסי באוכלוסיה קטן‪ ,‬למעט באזור הנעמן‪ ,‬שם נמצאו פרטים רבים של‬
‫החילזון המהגר ‪ .Cerithium scabridum‬מהדיגום בשנת ‪ 2012‬נראה כי אזור מפרץ חיפה עשיר במינים‬
‫מהגרים‪ ,‬אך גם לאורך כל רצועת החוף מאזור אלכסנדר ודרומה קיים עושר במינים מהגרים‪ .‬איור ‪65b‬‬
‫מציג את מספר הפרטים ומספר המינים של הרכיכות המהגרות שנספרו לבין שאר הפרטים והמינים‬
‫שנספרו ממערכת הרכיכות‪ .‬ניתן לראות שמבחינת מספר המינים יש עליה של מספר המינים המהגרים‬
‫העומדת על כ ‪ 30%‬ולעיתים אף יותר )נעמן‪ ,‬קישון‪ ,‬דדו‪ ,‬אשדוד( וגם מבחינת מספר הפרטים המהגרים‬
‫שמגיעים בתחנת נעמן ליותר מ‪ 95% -‬פרטים מהגרים‪ .‬צריך לעקוב ולראות האם מדובר בדחיקה‬
‫תחרותית של מינים מקומיים שהיו נפוצים לאורך החוף על ידי מינים מהגרים‪ .‬גם בתחנות פולג‬
‫והרצליה רואים שמספר הפרטים המהגרים מן הרכיכות עולה על ‪ 60%‬מסך הפרטים שנספרו ממערכת‬
‫הרכיכות‪.‬‬
‫ניטור חברות אקולוגיות בחוף הסלעי‬
‫ניטור של חברת החי והצומח על טבלאות הגידוד החל בסוף ‪ .2009‬במסגרת התכנית נדגמים אחד עשר‬
‫אתרים פעם בשנה בעונת הסתיו‪ ,‬וארבעה אתרי ליבה )אכזיב‪ ,‬שקמונה‪ ,‬הבונים ופלמחים( נדגמים‬
‫עונתית על מנת לבחון שינוים עונתיים )ראה איור להלן(‪ .‬הדיגום נעשה בעזרת ריבועי דיגום בגודל ‪50‬‬
‫על ‪ 50‬ס"מ‪ ,‬המונחים לאורך חתכים המסומנים בעזרת ברגי נירוסטה בארבע רצועות המקבילות לקו‬
‫החוף מקו המים ועד גב הטבלאות‪ .‬ישנן שתי רצועות בחגורת הכרית האמצעי‪-‬תחתון ) ‪low-mid‬‬
‫‪ (shore‬על טבלת הגידוד‪ :‬שולי הטבלה )‪ (platform edge‬באזור הכרכוב ומרכז הטבלה ) ‪platform‬‬
‫‪ ,(center‬ושתי רצועות בגב הטבלה המאופיינת לרוב בסלע באוריינטציה אנכית או במדרון מתון‪:‬‬
‫אמצע כרית תחתון )‪ (low-mid shore‬ואמצע כרית אמצעי )‪ (mid-mid shore‬הנדגמות רק באתרי‬
‫הליבה‪ .‬במקביל לדיגום הביולוגי‪ ,‬מתבצע בארבעה אתרי הליבה ניטור של תנאים סביבתיים‪,‬‬
‫הכוללים טמפרטורת מי ים בעזרת אוגרי נתונים דיגיטליים קבועים על הסלע וכן נתונים ביוכימיים‬
‫)נוטריאנטים וכלורופיל(‪ .‬הטבלה להלן מפרטת את תכנית הניטור‪ .‬עד כה נעשה ניטור מסתיו ‪2009‬‬
‫עד קיץ ‪) 2013‬בדו"ח זה נעשה ניתוח עד לחורף ‪ 2012-13‬בנתונים הביולוגים ועד קיץ ‪ 2013‬בנתונים‬
‫הפיסיקו‪-‬כימיים(‪ .‬דיגום המים החל בסוף פברואר ‪ .2010‬הדיגום האקולוגי של חברות החי והצומח‬
‫בקיץ הינו בעייתי‪ ,‬בשל מפלסי ים גבוהים ומצב ים גרוע לאורך כל העונה שמאפשר לעיתים דיגום‬
‫חלקי בלבד‪.‬‬
‫טבלאות הגידוד לאורך חופי ישראל הינן בית גידול סלעי ייחודי‪ ,‬המצוי רק בחופים דרומיים של הים‬
‫התיכון במקומות בהם הסלע רך יחסית )כמו כורכר או גיר(‪ .‬מיקומן בקצה האגן המזרחי של הים‬
‫התיכון מהווה גם את קצה גבול התפוצה של חלק מן המינים הים תיכוניים‪ .‬אחד הגורמים העיקרים‬
‫ההופכים את טבלאות הגידוד לאורך חופי ישראל לבית גידול ייחודי מסוגו הינו קיום של מבנה ביוגני‬
‫מוגבה בשולי הטבלה )כרכוב(‪ ,‬ברוחב וגובה של כ‪ 20-10-‬ס"מ‪ ,‬הנוצר על‪-‬ידי צינורות גירניים אותם‬
‫ב‪50-‬‬
‫בונים חלזונות קבועי מקום מהמין צינורן בונה‪ .Dendropoma petraeum ,‬ההשערה היא כי בנייה‬
‫ביוגנית מתמדת זו של צינורות החילזון שומרת על הטבלה מפני בליית הסלע בגובה פני הים‪ .‬בית גידול‬
‫זה לא נחקר באופן רציף עד כה‪ ,‬ועד סוף ‪ 2009‬קיימים רק נתונים מועטים ביותר על השונות במרחב‬
‫ובזמן במבנה החברה האקולוגית‪ .‬מאידך‪ ,‬בית גידול זה חשוף לעקות רבות‪ ,‬הן מקומיות והן אזוריות‪,‬‬
‫היכולות להשפיע על החברה האקולוגית‪.‬‬
‫טבלת הפרמטרים השונים הנבדקים במהלך פרויקט הניטור‪ ,‬כולל פרויקט נלווה של מדידת גיוס של‬
‫חסרי חוליות דומיננטיים‪ .‬האותיות מראות את תדירות הדיגום לפי הפירוט למטה‪.‬‬
‫ביולוגיה‬
‫פיז'‬
‫פיזיקה ‪YSI‬‬
‫כימיה דגימות מים‬
‫קה‬
‫ילי‬
‫ס‬
‫פט‬
‫וס‬
‫פ‬
‫יה‬
‫מונ‬
‫א רט‬
‫יט‬
‫נ‬
‫יט‬
‫טר‬
‫י‬
‫נ פיל‬
‫ור‬
‫כל צ ן‬
‫חמ‬
‫ות‬
‫יח‬
‫ל‬
‫מ ‪PH‬‬
‫פ'‬
‫טמ‬
‫‪TI‬‬
‫‪DB‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪lo‬‬
‫ים‬
‫‪gg‬‬
‫וט‬
‫‪ ers‬בל‬
‫ס ות‬
‫מפ' גיו דפ‬
‫ט‬
‫צ‬
‫גיוס ית‬
‫כר‬
‫ית‬
‫לוג‬
‫קו‬
‫א‬
‫רה‬
‫חב‬
‫קל‬
‫אל‬
‫צ‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ז‬
‫ות‬
‫יני‬
‫אזור‬
‫אתר‬
‫ד‬
‫ום‬
‫ר‬
‫‪Y‬‬
‫ראש הנקרה‬
‫‪S‬‬
‫אכזיב‬
‫‪Y‬‬
‫עכו‬
‫שיקמונה צפון ‪S‬‬
‫שיקמונה מרכז ‪Y‬‬
‫‪Y‬‬
‫הבונים צפון‬
‫‪S‬‬
‫הבונים מרכז‬
‫‪Y‬‬
‫שדות ים‬
‫‪Y‬‬
‫מכמורת‬
‫‪Y‬‬
‫בת ים‬
‫‪S‬‬
‫פלמחים‬
‫‪M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪C‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M M‬‬
‫‪M M M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪C‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M M‬‬
‫‪M M M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪C‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M M‬‬
‫‪M M M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪C‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M M‬‬
‫‪M M M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M‬‬
‫חברה אקולוגית = עושר מינים ושכיחות של כל המאקרו אצות וחסרי החוליות בחמישה‪-‬עשר‬
‫ריבועים לאורך חתכים בארבע )אתרי ליבה( או שתיים )אתרים שנתיים( חגורות אנכיות או אופקיות בבית הגידול‬
‫‪Oct-Nov‬‬
‫‪Oct-Nov, Jan-Feb, Apr-May, July-Aug‬‬
‫הפרמטרים בכחול נ מדדים בש דה בעזרת ה‪YSI -‬‬
‫הפרמטרים בירוק מחושבים במעבדה מדג ימות מים הנאספות כל חודש‬
‫ב‪51-‬‬
‫‪Y = yearly‬‬
‫‪S = Seasonally‬‬
‫‪M = Monthly‬‬
‫‪C = Continuous‬‬
‫מפת אתרי הדיגום בתכנית הניטור‪ .‬באדום – אתרי הליבה‪ .‬צילום אילוסטרציה מחוף דור‪-‬הבונים‬
‫המדגים את מיקום חגורות הדיגום בתכנית הניטור‬
‫הנתונים המתוארים מטה מתייחסים רק לשתי חגורות הכרית על פני הטבלה )השוליים ומרכז‬
‫הטבלה(‪.‬‬
‫עושר מינים‬
‫עד כה בכל תקופת הדיגומים נספרו סך הכל ‪ 82‬טקסונים‪ ,‬מהם ‪ 51‬אצות ו‪ 31-‬חסרי חוליות‪ .‬חשוב‬
‫לציין כי בסקר מסוג זה ישנה הערכת חסר גדולה של סרטנים ניידים ודגים וכן מינים קריפטיים יותר‪,‬‬
‫כמו שושנות ים‪ .‬לצורך תיעודם הכמותי יש צורך בשיטות משלימות‪ ,‬שייתכן שיתוספו לניטור בהמשך‪.‬‬
‫בכל ארבע שנות הניטור נמצא כי עושר המינים גבוה יותר בשולי הטבלה ברוב האתרים‪ ,‬לעומת מרכז‬
‫הטבלה )איור ‪ .(66‬נראה כי ב‪ 2011-‬ו‪ 2012 -‬עושר המינים גדול יותר מאשר בשנים הקודמות במרבית‬
‫האתרים )איור ‪66‬‬
‫(‪ .‬הסיבה לכך קרוב לוודאי היא שיפור ביכולת הזיהוי וההפרדה בין המינים עם התקדמות של תכנית‬
‫הניטור‪ ,‬אך יתכן גם כי ישנם הבדלים אמיתיים בין השנים‪ .‬המשך הניטור בשנים הבאות יאפשר להבחין‬
‫בשינויים ומגמות בזמן ולהבין אותם בקונטקסט הסביבתי‪ .‬השוואת עושר ומגוון המינים בארבעת‬
‫ב‪52-‬‬
‫אתרי הליבה במרכז ושולי הטבלה מראה כי המגוון הגדול ביותר בכל האתרים מתקיים בעונות החורף‬
‫והאביב‪ ,‬והוא גבוה יותר בשוליים לעומת מרכז הטבלה בכל העונות )איור ‪.(67‬‬
‫מבנה חברות‬
‫בעזרת שימוש בתוכנת ‪ PRIMER-6‬התבצעה אנליזה רבת‪-‬משתנים של מדדי דמיון בין חברות‪ ,‬ונבדק‬
‫מבנה החברה וכיצד הוא משתנה במרחב ובזמן‪.‬‬
‫שונות מרחבית – נתוני סתיו ‪ 11‬אתרים‬
‫נתוני הסתיו בארבע שנות הניטור הראשונות מאפשר בחינת שונות מרחבית ב‪ 11-‬אתרים והאם היא‬
‫משתנה בזמן‪ .‬ניתוח הנתונים מראה שונות רבה במבנה החברה בין האתרים השונים לאורך החוף שהיה‬
‫קונסיסטנטי בכל ארבע השנים )איור ‪ .(68‬ניתן לראות שישנם אתרים בהם ההבדלים בין השנים מועטים‬
‫)הסמלים שלהם מקובצים מאוד‪ ,‬לדוגמא שיקמונה ‪ 1‬ואכזיב( ובאתרים אחרים ההבדלים ניכרים יותר‬
‫)ישנו פיזור גדול בין השנים‪ ,‬לדוגמא שיקמונה ‪ .(2‬ישנם אתרים שמאוד נבדלים מכל האחרים‪ ,‬לדוגמא‬
‫עכו בשולי הטבלה‪ .‬כאשר בוחנים את הדמיון בין האתרים השונים ב"מיצוע" של הנתונים מכל ארבעת‬
‫שנות המחקר ניתן לראות בעזרת דנדוגרמה כי כל האתרים הצפוניים דומים זה לזה מאוד ושונים מן‬
‫האתרים המרכזים והדרומיים‪ ,‬וכי באזור שולי הטבלה גם האתרים הדרומים שונים מאתרי המרכז‬
‫)איור ‪ .(69‬כלומר מסתמן כי ישנו מרכיב ביוגאוגרפי במבנה החברה לאורך החוף‪.‬‬
‫אנליזה סטטיסטית של דמיון בעזרת ‪ PERMANOVA‬מצביעה על השפעה חזקה של אזור )צפון‪ ,‬מרכז‪,‬‬
‫דרום(‪ ,‬שנה‪ ,‬ואתר בתוך אזור על השונות במבנה החברה‪ .‬לכל שלשת הפרמטרים הללו השפעה‬
‫סטטיסטית מובהקת ביותר‪ ,‬אך למרכיב הגאוגרפי )אזור ואתר( תרומה גבוהה יותר לשונות מאשר‬
‫להבדלים הרב שנתיים )בין הסתווים השונים(‪.‬‬
‫ב‪53-‬‬
‫טבלה ‪ .1‬ניתוח ‪ PERMANOVA‬של התרומה לשונות במבנה החברה של הפרמטרים‪ :‬אזור‪ ,‬אתר‬
‫ושנה וכן האינטראקציה בין אזור לשנה‪.‬‬
‫‪Unique‬‬
‫‪perms‬‬
‫‪4075‬‬
‫‪9923‬‬
‫‪9880‬‬
‫‪9912‬‬
‫‪Unique‬‬
‫‪perms‬‬
‫‪8326‬‬
‫‪9920‬‬
‫‪9891‬‬
‫‪9898‬‬
‫‪MS‬‬
‫)‪Pseudo-F P(perm‬‬
‫‪8829.6‬‬
‫‪4.4734 0.0005‬‬
‫‪2070.1‬‬
‫‪3.1712 0.0002‬‬
‫‪1973.8‬‬
‫‪3.0237 0.0001‬‬
‫‪581.45 0.89074 0.6293‬‬
‫‪652.77‬‬
‫‪SS‬‬
‫‪17659‬‬
‫‪6210.2‬‬
‫‪15790‬‬
‫‪3488.7‬‬
‫‪15666‬‬
‫‪60905‬‬
‫‪MS‬‬
‫)‪Pseudo-F P(perm‬‬
‫‪7943.1‬‬
‫‪3.0414 0.0033‬‬
‫‪1715.7‬‬
‫‪2.0273 0.0222‬‬
‫‪2572.5‬‬
‫‪3.0396 0.0001‬‬
‫‪991.15‬‬
‫‪1.1711 0.2718‬‬
‫‪846.33‬‬
‫‪SS‬‬
‫‪15886‬‬
‫‪5147.2‬‬
‫‪20580‬‬
‫‪5946.9‬‬
‫‪19466‬‬
‫‪68171‬‬
‫‪df‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪24‬‬
‫‪43‬‬
‫‪df‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪23‬‬
‫‪42‬‬
‫‪Platform Edge‬‬
‫‪Source‬‬
‫‪Region‬‬
‫‪Year‬‬
‫)‪Site(Region‬‬
‫‪RegionxYear‬‬
‫‪Res‬‬
‫‪Total‬‬
‫‪Platform Center‬‬
‫‪Source‬‬
‫‪Region‬‬
‫‪Year‬‬
‫)‪Site(Region‬‬
‫‪RegionxYear‬‬
‫‪Res‬‬
‫‪Total‬‬
‫באנליזת ‪ dbRDA‬רואים יפה את ההפרדה בין האתרים בשלשת האזורים לאורך החוף‪ ,‬וניתן להבחין‬
‫כי ישנם מספר מינים שהם האחראים העיקריים לשונות זו )איור ‪ .(70‬למשל‪ ,‬האצה ‪Acantophora‬‬
‫‪ najadiformis‬והחילזון הורמטיד ‪ Vermetus triquetrus‬מאפינים מאוד את האתרים הצפוניים והם‬
‫נדירים ביותר באתרים המרכזים והדרומיים‪ .‬לעומת זאת האצה הקטנה והמרפדת ‪Ectocarpus spp.‬‬
‫אופיינית יותר לאזור המרכז והדרום‪ ,‬ונדירה למדי בצפון‪ 25% .‬מן השונות בשולי הטבלה מוסברים על‬
‫ידי המרכיב הגאוגרפי ובמרכז הטבלה כ‪ 35% -‬מוסברים על ידו‪.‬‬
‫שונות עונתית ורב‪-‬שנתית )ארבעה אתרי ליבה(‬
‫באורדינציה המתארת את דמיון החברות בארבעת אתרי הליבה בעונות הדיגום השונות לאורך ארבע‬
‫שנים )איור ‪ (71‬ניתן לראות בברור את השינוי העונתי במבנה החברה‪ ,‬כאשר ברוב המקרים החברות‬
‫באותה עונה בשנים שונות באותו אתר דומות יחסית‪ ,‬ושונות מן העונות האחרות‪ .‬בעיקר ניתן לראות‬
‫דמיון בין החורף לאביב ובין הקיץ לסתיו‪ .‬הביטוי של הנתונים משולי הטבלה באנליזת פיזור )טבלה ‪,(2‬‬
‫וגם המופע באורדינציה )איור ‪ ,(70‬מראים כי השינוי העונתי והרב‪-‬שנתי ניכר באתר פלמחים במידה‬
‫הפחותה ביותר והחברה האקולוגית באתר זה נבדלת מאוד משאר האתרים‪ ,‬בעוד שאתר הבונים היה‬
‫המשתנה ביותר‪ .‬במרכז הטבלה‪ ,‬אתר שיקמונה היה הנבדל מכולם והבלתי משתנה ביותר‪ .‬באתר‬
‫הבונים מבנה החברה האקולוגית בשני האזורים בטבלת הגידוד הוא המשתנה ביותר )טבלה ‪ 2‬להלן(‪.‬‬
‫ב‪54-‬‬
‫ממחקר שנעשה במקביל לניטור נמצא כי הטבלה בחוף פלמחים היא הנמוכה ביותר‪ ,‬עובדה שאולי‬
‫יכולה להסביר את ההבדל הרב שיש בחברה הנמצאת עליה לעומת האתרים האחרים‪.‬‬
‫טבלה ‪ . 2‬מדדי הפיזור של תוצאות הדיגומים )הרכב החברה( בארבעת אתרי הליבה באזור שולי ומרכז‬
‫הטבלה‪ .‬ככל שהערך נמוך יותר הפיזור )כלומר השונות( נמוך יותר‪ ,‬משמע הדיגומים באותו אתר לאורך‬
‫זמן דומים יותר זה לזה‪.‬‬
‫‪Center‬‬
‫‪Site‬‬
‫‪Dispersion‬‬
‫‪Shikmona1‬‬
‫‪0.812‬‬
‫‪Akhziv‬‬
‫‪0.906‬‬
‫‪Palmachim‬‬
‫‪1.098‬‬
‫‪Habonim2‬‬
‫‪1.17‬‬
‫‪Dispersion‬‬
‫‪0.643‬‬
‫‪0.881‬‬
‫‪1.113‬‬
‫‪1.345‬‬
‫‪Edge‬‬
‫‪Site‬‬
‫‪Palmachim‬‬
‫‪Akhziv‬‬
‫‪Shikmona1‬‬
‫‪Habonim2‬‬
‫ניתוח ‪) PERMANOVA‬טבלה ‪ 3‬להלן( מראה כי לאתר ולעונה השפעה חזקה ביותר על מבנה החברה‬
‫והאתר מסביר יותר מהשונות מאשר עונה‪.‬‬
‫טבלה ‪ .3‬ניתוח ‪ PERMANOVA‬של התרומה לשונות של אתר ועונה וכן האינטראקציה בין אזור‬
‫לשנה‪.‬‬
‫‪Platform Edge‬‬
‫‪Pseudo‬‬‫‪Unique % variability‬‬
‫‪MS‬‬
‫‪F‬‬
‫‪P(perm) perms explained‬‬
‫‪10083‬‬
‫‪13.827 0.0001‬‬
‫‪9905‬‬
‫‪35.2‬‬
‫‪4440.7‬‬
‫‪6.0895 0.0001‬‬
‫‪9913‬‬
‫‪21.9‬‬
‫‪883.07‬‬
‫‪1.211 0.1282‬‬
‫‪9840‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪729.23‬‬
‫‪34.1‬‬
‫‪Pseudo‬‬‫‪Unique % variability‬‬
‫‪MS‬‬
‫‪F‬‬
‫‪P(perm) perms explained‬‬
‫‪13512‬‬
‫‪12.52 0.0001‬‬
‫‪9911‬‬
‫‪34.0‬‬
‫‪4567.2‬‬
‫‪4.2319 0.0001‬‬
‫‪9922‬‬
‫‪17.8‬‬
‫‪1584.4‬‬
‫‪1.4681 0.0256‬‬
‫‪9862‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪1079.2‬‬
‫‪34.7‬‬
‫ב‪55-‬‬
‫‪SS‬‬
‫‪30249‬‬
‫‪13322‬‬
‫‪7947.6‬‬
‫‪25523‬‬
‫‪78323‬‬
‫‪df‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪35‬‬
‫‪50‬‬
‫‪Source‬‬
‫‪Site‬‬
‫‪Season‬‬
‫‪SixSe‬‬
‫‪Res‬‬
‫‪Total‬‬
‫‪Platform Center‬‬
‫‪df‬‬
‫‪SS‬‬
‫‪3‬‬
‫‪40535‬‬
‫‪3‬‬
‫‪13702‬‬
‫‪9‬‬
‫‪14259‬‬
‫‪35‬‬
‫‪37773‬‬
‫‪50 1.11E+05‬‬
‫‪Source‬‬
‫‪Site‬‬
‫‪Season‬‬
‫‪SixSe‬‬
‫‪Res‬‬
‫‪Total‬‬
‫איורים ‪ 72‬עד ‪ 74‬מדגימים בצורה ברורה את העונתיות של מיני אצות שונים‪ ,‬שהינם דומיננטיים לפחות‬
‫בחלק מאתרי הליבה בחלק מן השנה‪ .‬ניתן גם לראות את השוני הרב בדגמי התפוצה בין האזורים‬
‫השונים בטבלה ובין האתרים השונים‪ ,‬עובדה המדגישה את החשיבות של דיגום מספר אתרים לאורך‬
‫החוף ומספר בתי גידול בתכנית הניטור‪ .‬כפי שניתן לראות‪ ,‬ישנה שונות רבה גם לאורך החוף‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫באיור ‪ 72‬ניתן לראות ש‪ ,Jania rubens -‬שהיא אצה אדומית גירנית המהווה את המין הנפוץ ביותר על‬
‫טבלאות הגידוד מאפיינת את עונת הקיץ והסתיו בצפון הארץ )אכזיב( במרכז הטבלה‪ ,‬אך מראה‬
‫שכיחות גבוהה דווקא בחורף באתרי שקמונה והבונים‪ ,‬ומראה עונתיות ברורה פחות באתר הדרומי‬
‫ובאזור שולי הטבלה ברוב האתרים‪ .‬לעומתו‪ ,‬הטקסון ‪ ,Laurencia spp.‬הכולל שני מינים המאכלסים‬
‫את אותה הנישה ולעיתים קשים להבדלה מורפולוגית בשדה‪ ,‬מראה באכזיב והבונים מופע חורפי‬
‫בעיקרו בעוד שבקיץ הוא מאוד נדיר‪ ,‬ובשקמונה ובפלמחים המין הזה נדיר ביותר בנישה זו בכל ימות‬
‫שנה‪ ,‬בעוד שבשולי הטבלה הטקסון שכיח באכזיב‪ ,‬פחות בשקמונה ונדיר למדי בהבונים ופלמחים‪,‬‬
‫ומראה פחות עונתיות בכל האתרים‪.‬‬
‫מצבו של הורמטיד‪ ,‬צינורן בונה‬
‫גם בשנת ‪ 2012‬בכל האתרים ובכל העונות לא נמצאו פרטים חיים של הצינורן הבונה )איור ‪ .(75‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬בקיץ וסתיו ‪ 2013‬נמצאו מספר צברים קטן של המין באכזיב ובחוף הבונים‪ ,‬אך ממצא זה מהווה‬
‫את יוצא הדופן‪ ,‬וברמת האוכלוסייה לאורך החוף הוא זניח ולא מעיד בהכרח על התאוששות‬
‫האוכלוסייה‪ .‬אם להתחממות מי הים קשר להעלמות הצינורן הרי שיתכן והטמפ' הנמוכות של קיץ‬
‫‪ ,2013‬יחסית לשנות המחקר הקודמות‪ ,‬אפשרו שרידות וגדילה של מספיק פרטים שאפשרה התבססות‬
‫ניכרת לעין של מספר צברים בצפון הארץ ומרכזה‪ .‬בכל מקרה יש להמשיך לבדוק הסיבה לשינויים‪.‬‬
‫לקריסת אוכלוסיות החילזון בונה הכרכוב מחופינו עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על בית‬
‫הגידול והחברה האקולוגית המתקיימת בו‪ .‬ייתכן שבית הגידול כולו מצוי בסכנה הכחדה עקב בלייה‬
‫מכיוון שנעלמה ההגנה הביוגנית והבניה המפצה על הבליה הכימית והפיסית של תשתית הטבלאות‪.‬‬
‫החשיבות של הצינורן לקיום בית הגידול הסלעי עצמו הינה קריטית‪ ,‬ולכן חשוב לעקוב אחר מצב‬
‫הצינורן ולהבין את ההשלכות של היעלמותו מהחוף הישראלי‪ ,‬או לחלופין‪ ,‬לראות אם האוכלוסייה‬
‫מתאוששת‪.‬‬
‫בשימוש בנתונים משנות התשעים ומתוכנית ניטור זו אפשר לראות את הקריסה של אוכלוסיות מין‬
‫חשוב נוסף‪ ,‬החילזון הטורף הגדול ארגמנית אדומת פה )‪ ,(Stramonita haemastoma‬שהיה פעם נפוץ‬
‫בחופינו )איור ‪ .(75‬האוכלוסייה הגדולה ביותר שנדגמה בשנות התשעים הייתה באתר מסוים באכזיב‪.‬‬
‫נמצא כי בתקופה האחרונה אוכלוסייה זו לא קיימת יותר‪ ,‬והמין נעשה נדיר ביותר ולמעשה לא נצפה‬
‫באף אחד מן החתכים גם בשנת ‪ .2012‬בכל ארבעת השנים‪ ,‬רק שלושה פרטים גדולים וזקנים שלו נמצאו‬
‫בלגונה בעכו בשנת ‪ 2009‬ועוד אחד בצלילה בחוף הבונים ב‪ .2010-‬במהלך שנות התשעים נמצא‪ ,‬כי לא‬
‫היה כל גיוס של פרטים צעירים של חילזון זה באף אחד מאתרי הדיגום‪ ,‬כך שאין זה מפתיע שמין זה‬
‫בסכנת הכחדה כיום‪ .‬בשל העובדה שלא נעשה ניטור מסודר של החברה בבית הגידול הנ"ל‪ ,‬לא ניתן‬
‫לומר אם קריסת האוכלוסיות של שני מינים אלה הייתה מהירה או איטית‪ ,‬ולא ניתן לדעת מה הגורם‬
‫ב‪56-‬‬
‫העיקרי לקריסה זו‪ .‬העלמות מינים אלה מעידה על תופעה רחבה יותר שבה מינים רבים אחרים כנראה‬
‫הולכים ונעלמים מחופינו‪ .‬דוגמה חשובה היא נדירות קיפודי הים לאורך החוף בסלעי התת‪-‬כרית )איור‬
‫‪ ,75‬עבור הקיפוד הסגול ‪ (Paracentrotus lividus‬שנצפתה במחקר מקביל בשנים האחרונות‪ .‬קיפודי‬
‫ים היו בעבר נפוצים מאוד והיום נצפים לאורך החוף פרטים בודדים בלבד‪ .‬בשלב זה קשה לומר אם‬
‫העלמות מינים אלה נגרמת מסיבות דומות‪ ,‬למשל שינוי אקלים‪ ,‬או שכל אחד נעלם מסיבתו הוא‪ .‬ניסויי‬
‫שדה ומעבדה שביצענו מצביעים על כך שהקיפודים מתים בזמן החשיפה לטמפ' המקסימום הנמדדות‬
‫כיום בשיא הקיץ‪ ,‬אך שורדים את טמפ' המקסימום שהיו לפני שני עשורים )כ‪ 2-‬מעלות פחות(‪ .‬ניסויים‬
‫נוספים הראו גם ירידה בתפקוד הפיזיולוגי )אפקט סב‪-‬לטאלי( של הקיפודים בטמפ' גבוהות‪ .‬זוהי עדות‬
‫ראשונית לכך שכנראה העלמות הקיפודים )ויתכן גם מינים אחרים( קשורה לעליית טמפרטורת הים‬
‫הנובעת משינוי האקלים הגלובלי‪ .‬זהו אות אזהרה לסכנות שינוי האקלים‪ ,‬ועדות לחשיבות של תכנית‬
‫הניטור האקולוגי בחופי הים התיכון‪.‬‬
‫נתוני דגימות מים‬
‫כאמור‪ ,‬בארבעת אתרי הליבה נדגמים המים פעם בחודש לכלורופיל ונוטריאנטים‪ .‬התוצאות גם ב‪-‬‬
‫‪ 2012‬ורוב ‪ 2013‬מראות שאתר אכזיב בעל ערכי כלורופיל גבוהים באופן משמעותי מאתרים אחרים‬
‫ברוב מועדי הדגימה‪ ,‬ואילו בשיקמונה הם הנמוכים ביותר‪ ,‬בעיקר בתקופת סוף האביב ותחילת הקיץ‬
‫)איור ‪ .(76‬באתר אכזיב נמצאו גם ערכי ניטראט גבוהים ביותר מסדר גודל לעומת האתרים האחרים‪.‬‬
‫ייתכן שבאזור יש דליפה של נוטריאנטים ממי תהום‪ ,‬אך בשלב זה אין הסבר מלא לתופעה ויש צורך‬
‫להמשיך ולחקור אותה‪ .‬במספר מועדים נראים דווקא הערכים הגבוהים ביותר באתר פלמחים‪ .‬יתכן‬
‫שעובדה זו קשורה לשטיפה של זיהום אורגני בחורף מנחל שורק בעת שיטפונות המגבירה את היצרנות‬
‫הראשונית באזור‪ .‬נושא זה דורש בדיקה מעמיקה‪.‬‬
‫ערכי הנוטריאנטים שנמדדו במהלך ‪ 2010-12‬בארבעת אתרי הליבה מוצגים באיור ‪ .77‬המגמות‬
‫העיקריות הנשקפות מנתונים אלה מראות‪ ,‬כי ערכי החנקן הכללי )‪ (TN‬הגבוהים ביותר נמדדו ברוב‬
‫החודשים באתר אכזיב‪ ,‬כאשר התרומה המרכזית כאמור היא זו של הניטרט )‪ .(NO3‬ישנם גם כמה‬
‫שיאים של ערכי חנקן בשיקמונה הראויים לתשומת לב בעיקר שניים‪ ,‬בינואר ‪ 2010‬ו‪ .2012 -‬בשלב זה‬
‫אין לנו הסבר לשיאים אלה אך יתכן שהם קשורים למי נגר מהיבשה בעת גשמים חזקים‪ .‬ערכי הפוספט‬
‫היו גבוהים יותר באזור פלמחים ברוב חודשי השנה אך לא באופן משמעותי‪ .‬ערכי הסיליקה מראים‬
‫גרדיאנט ברור מדרום לצפון‪ ,‬הערכים הגבוהים ביותר בפלמחים והנמוכים ביותר באכזיב‪ .‬יתכן‬
‫וגרדיאנט זה קשור במקורות או לחלופין לגרדיאנט בצריכת הסיליקה בכיוון זה‪.‬‬
‫נתונים פיסיקו‪-‬כימיים שנמדדו פעם בחודש באתרי הליבה מוצגים באיור ‪ .78‬כצפוי‪ ,‬ניכרת עונתיות‬
‫ברורה בטמפרטורת פני הים‪ ,‬וניתן להבחין בערכים גבוהים יותר בקיץ ‪ 2010‬ו‪ .2012-‬גם חורף ‪2012-13‬‬
‫היה קר יותר מהחורפים הקודמים ובנתוני המליחות ניתן להבחין בירידה חדה במיוחד בחורף זה‪ ,‬יתכן‬
‫בשל גשמים רבים שירדו בו‪ .‬רמות החמצן מראות על‪-‬רוויה בפני המים עם ערכים גבוהים ביותר‬
‫ב‪57-‬‬
‫בתקופה האביב‪ ,‬ככל הנראה בשל עלייה ביצרנות הראשונית בעונה זו‪ .‬ערכי החומציות והאלקליניות‬
‫מראים תנודות‪ ,‬אך חוסר במגמה ברורה‪ .‬ההבדלים בין האתרים נובעים כנראה בעיקר מהבדלים בשעת‬
‫הדיגום ביממה‪ .‬פלמחים תמיד נדגם בבוקר מוקדם‪ ,‬הבונים בצהרים המוקדמים‪ ,‬בעוד שאכזיב‬
‫ושקמונה נדגמו אחר הצהרים כשחם יותר ואחרי פעילות פוטוסינתטית לאורך היום‪.‬‬
‫סיכום סקרי דגים של חקר ימים לישראל והמעבדה האיכיטולוגית באוניברסיטת תל‬
‫אביב ‪2012/13‬‬
‫מנחם גורן‪ ,‬המחלקה לזואולוגיה והמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ‪ -‬המרכז הלאומי לחקר המגוון‬
‫הביולוגי בישראל‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב בשת"פ עם בוקי רינקביץ‬
‫בשנים ‪ 2012‬ו‪ 2013 -‬נערכו מספר סקרים של ביוטה באזורים שונים של הים התיכון‪ ,‬במים‬
‫הטריטוריאלים ובמים הכלכליים של ישראל‪ .‬הסקרים שנעשו בעומקים שונים שבין ‪ 10‬ל ‪ 1600‬מטר‬
‫בוצעו בעזרת רשתות מכמורת מטיפוסים שונים ובעזרת רשתות זימים )איור ‪ 3‬להלן(‪.‬‬
‫בסך הכל נאספו במהלך המחקרים ‪ 102‬מיני דגים )דגי גרם ודגי סחוס( בהם שלושה מינים שהם חדשים‬
‫לים הישראלי‪ .‬סרטנון מרטנס )‪) (Vanderhorstia mertensi‬איור ‪ 1‬להלן( ונונית מנוצה ) ‪Coryogalops‬‬
‫‪ (ocheticus‬מינים ממוצא ים סופי שהיו ידועים מים תיכון אך עד כה לא דווחו מחופי ישראל‪ .‬מין נוסף‪,‬‬
‫שעדיין לא ניתן לו שם עברי‪ ,‬מוכר מהמים העמוקים של איזורים אחרים בים התיכון אך עד כה לא‬
‫נמצא בישראל‪ .‬רשימת כל מיני הדגים שנמצאו בסקרים ומוצאם הביוגיאוגרפי מוצגים בטבלה ‪ 1‬להלן‬
‫)למעט המין שעדיין לא דווח(‪ .‬מכל המינים נלקחו דגימות ‪ DNA‬לבדיקות ברקוד במעבדה המולקולרית‬
‫של חיא"ל בחיפה והדגים נשמרו כאסמכתאות )ואוצ'רים( באוסף הדגים של המוזיאון הטבע ע"ש‬
‫שטיינהרדט ‪ .‬בנוסף לכך הדגים הטריים נבדקו במעבדת הספינה )וחלקם מאוחר יותר במעבדה‬
‫האיכטיולוגית( לצורך מציאת טפילים )איור ‪ 3‬להלן( ‪ .‬בכפי שמסתבר מהטבלה ‪ 34‬ממיני הדגים שנאספו‬
‫היו ממוצא ים סופי והשאר ממוצא ים תיכוני‪ .‬למרות שמבחינת מספר מינים יש רוב ברור למינים‬
‫ממוצא ים תיכוני‪ ,‬מבחינת הביומסה ברוב הדגימות שנעשו במים רדודים )עד ‪ 60‬מ'( היה רוב למינים‬
‫הזרים ומתחת לעומק זה חלקם בביומסה יורד בהדרגה‪ .‬סיכום השוואת הפרופורציות של ביומסת‬
‫המינים הזרים וביומסת המינים המקומיים מוצג באיור ‪ 2‬להלן‪ .‬בים העמוק לא היו מינים זרים כלל‪.‬‬
‫עניין מיוחד עוררה מציאתו של סרטנון מרטנס שבמקום חיותו הטבעי בים סוף הוא חי בשיתופיות עם‬
‫סרטן )נקשן( ולצורך קיומו הוא זקוק לסרטן המארח‪ .‬מציאותם של מספר דגי סרטנון מעידה גם על‬
‫קיום הסרטן המארח‪ .‬הדג התגלה לפני מספר שנים בתורכיה‪ ,‬אך עד לסקרים אלה לא נמצא בישראל‪.‬‬
‫כיום אנו יודעים על קיום מושבות קטנות של הדג במפרץ חיפה ובפלמחים‪ .‬הנונית המצויה שהייתה‬
‫ידועה רק ממצרים )ימת ברדוויל ואזור פתח תעלת סואץ( מלפני שנים רבות )לפחות ‪ 50‬שנה( נמצאה‬
‫לראשונה סמוך לחופי ישראל רק בסקרים הנוכחיים‪.‬‬
‫ב‪58-‬‬
‫אחד המאפיינים הבולטים בדגימות במים הרדודים )עד ‪ 100‬מ( היא השונות הגדולה בין אזורי הארץ‬
‫השונים ובעונות השונות‪ .‬יתכן ששונות גבוהה זו נובעת מכך שרוב הדגים הם צעירים )או שייכים למינים‬
‫קטנים( ואחוזי ההישרדות הנמוכים שלהם גורמים לשינויים תכופים במבנה אוכלוסיית הדגים‪.‬‬
‫ששה עשר מבין הדגים שנאספו בסקרים הם דגי עומק מובהקים המצויים במזרח הים התיכון בעיקר‬
‫במים עמוקים מ‪ 1000‬מטר‪ .‬הם מהווים ‪ 40%‬מסך דגי העומק הידועים במזרח הים התיכון )בין איטליה‬
‫וישראל(‪ .‬בגלל המספר הקטן של הדיגומים ופיזורם הגדול‪ ,‬אין אפשרות להעריך בדיוק את צפיפות‬
‫הביומסה בעומק‪ ,‬אך ההערכה היא שצפיפות הביומסה במים העמוקים היא כ‪ 1%‬מזו שבמים הרדודים‪.‬‬
‫מאפיין בולט של המים העמוקים הוא הרכב חברת הדגים שכולם נמצאים ברמה תזונתית ‪(Trophic‬‬
‫)‪ level‬גבוהה‪ .‬אחוזון ביומסת הכרישים במים העמוקים גבוה בהרבה מאחוזון הביומסה‬
‫של הכרישים במים רדודים‪ ,‬אם כי מספר המינים הכולל קטן‪.‬‬
‫איור ‪ 1.‬סרטנון מרטנס )‪ (Vanderhorstia mertensi‬ממפרץ חיפה )צילום עוז ריטנר(‬
‫איור ‪ .2‬סיכום השוואת אחוזוני ביומסת המינים הזרים וביומסת המינים המקומיים על הקרקעית‬
‫הרכה לאורך חופי ישראל‪.‬‬
‫ב‪59-‬‬
‫ משמאל ניר שטרן מחלץ כריש שנדוג בעומק‬.3 ‫איור‬
‫ למעלה שבי רוטמן מחפשת טפילים על‬.‫ מ‬920 ‫של כ‬
.(‫זימי דגים )צילומים שבי רוטמן‬
.2012-2013 ‫ דגים שנאספו במהלך הסקרים בים התיכון בתקופה‬.1 ‫טבלה‬
.‫ מטר( כתובים בפונט אדום‬1000‫דגי הים העומק )נמצאו בסקרים מתחת ל‬
Species
origin
17
Lagocephalus suezensis
Alien
1
Alepes djedaba
Alien
18
Nemipterus randalli
Alien
2
Apogon fasciatus
Alien
19
Pempheris rhomboidea
Alien
3
Apogon smithi
Alien
20
Plotosus lineatus
Alien
4
Apogonichthyoides pharaonis
Alien
21
Pomadasys stridens
Alien
5
Bregmaceros atlanticus
Alien
22
Sargocentron rubrum
Alien
6
Callionymus filamentosus
Alien
23
Saurida macrolepis
Alien
7
Coryogalops ocheticus
Alien
24
Scomber japonicus
Alien
8
Cynoglossus sinusarabici
Alien
25
Siganus luridus
Alien
9
Decapterus russelli
Alien
26
Siganus rivulatus
Alien
10
Dussumieria elopsoides
Alien
27
Sillago sihama
Alien
11
Equulites klunzingeri
Alien
28
Sphyraena chrysotaenia
Alien
12
Etrumeus teres
Alien
29
Stephanolepis diaspros
Alien
13
Fistularia commersonii
Alien
30
Terapon puta
Alien
14
Herklotsichthys punctatus
Alien
31
Torquigener flavimaculosus
Alien
15
Lagocephalus sceleratus
Alien
32
Upeneus moluccensis
Alien
16
Lagocephalus spadiceus
Alien
33
Upeneus pori
Alien
60-‫ב‬
34
Vanderhorstia mertensi
Alien
41
Pagellus erythrinus
Native
1
Argyropelecus hemigymnus
Native
42
Pagrus caeruleostictus
Native
2
Ariosoma balearicum
Native
43
Pagrus pagrus
Native
3
Arnoglossus laterna
Native
44
Phycis blennoides
Native
4
Atherina boyeri
Native
45
Phycis phycis
Native
5
Balistes capriscus
Native
46
Pomadasys incisus
Native
6
Bathypterois dubius
Native
47
Pteroplatytrygon violacea
Native
7
Boops boops
Native
48
Raja miraletus
Native
8
Bothus podas
Native
49
Rhinobatos rhinobatos
Native
9
Buglossidium luteum
Native
50
Sardina pilchardus
Native
10
Caranx crysos
Native
51
Sardinella aurita
Native
11
Centrophorus granulosus
Native
52
Seriola dumerili
Native
12
Chauliodus sloani
Native
53
Serranus cabrilla
Native
13
Chelidonichthys lucerna
Native
54
Serranus hepatus
Native
14
Chimaera monstrosa
Native
55
Solea solea
Native
15
Citharus linguatula
Native
56
Sparus aurata
Native
17
Conger conger
Native
57
Sphyraena sphyraena
Native
18
Dasyatis pastinaca
Native
58
Spicara maena
Native
19
Diplodus annularis
Native
59
Spicara smaris
Native
20
Diplodus sargus
Native
60
Synodus saurus
Native
21
Diplodus vulgaris
Native
61
Torpedo marmorata
Native
22
Echelus myrus
Native
62
Torpedo torpedo
Native
23
Echeneis naucrates
Native
63
Trachinus araneus
Native
24
Engraulis encrasicolus
Native
64
Trachinus draco
Native
25
Epinephelus aeneus
Native
65
Trachurus mediterraneus
Native
26
Etmopterus spinax
Native
66
Trachurus trachurus
Native
27
Galeus melastomus
Native
67
Xyrichthys novacula
Native
28
Gobius niger
Native
29
Gymnura altavela
Native
30
Helicolenus dactylopterus
Native
31
Hoplostethus mediterraneus
Native
32
Hymenocephalus italicus
Native
33
Lampanyctus crocodilus
Native
34
Lepidotrigla cavillone
Native
35
Lithognathus mormyrus
Native
36
Mullus surmuletus
Native
37
Nettastoma melanurum
Native
38
Nezumia sclerorhynchus
Native
39
Oblada melanura
Native
40
Pagellus acarne
Native
61-‫ב‬
‫טקסונומיה מולקולרית ) ‪ (barcoding‬של המגוון הימי בישראל‬
‫מאז שנת ‪ 2011‬חיא"ל עוסקת בהקמה ובפיתוח של התשתית לקוד‪-‬הקווים של ‪DNA‬‬
‫)‪ (barcoding molecular‬של המגוון הימי בישראל כחלק מפרויקט הברקודינג העולמי‪ .‬עד כה‬
‫נערך המחקר על למעלה מ ‪ 570-‬פרטים‪ .‬המטרה העיקרית של הפעילות הנוכחית היא להקים‬
‫ולפתח את המרכז התשתיתי המדעי הישראלי לקוד‪-‬הקווים המולקולרי של המגוון הימי‬
‫בישראל‪ ,‬לאור השנויים הנצפים במדעי הימים בארץ בעידן של שינויים גלובליים ופיתוח סביבתי‬
‫מואץ‪ .‬ברור לנו שהפעילות הנוכחית מהווה רק נקודת הפתיחה למחקר ארוך שנים שבו יבוסס‬
‫הברקודינג הימי הישראלי‪ .‬הקמת המרכז התשתיתי נעזרת בשני האוספים הלאומיים הביולוגים‬
‫המצויים באוניברסיטת תל‪-‬אביב והאוניברסיטה העברית )בהם מאוכסנות החיות עליהן נעשה‬
‫המחקר( ועל תשתית ‪) ISRAMAR‬מרכז המידע הימי הלאומי שבמכון לחקר ימים בחיפה(‪ ,‬שבו‬
‫מאוכסנות‪ ,‬מוצגות ומופצות תוצאות המחקר‪ .‬מטרה נוספת וחשובה של המחקר היא להביא את‬
‫מדינת ישראל כחברה שוות ערך במרכז העולמי לקוד‪-‬הקווים המולקולרי הימי‪.‬‬
‫ההערכות לגבי המגוון הביולוגי מציגות שמספר המינים באוקיינוסים ובימים בעולם‪ ,‬המייצגים ‪31‬‬
‫קבוצות של אורגניזמים רב תאיים‪ ,‬עולה על מספר מיליונים‪ .‬חיזוי העושר והמגוון של בעלי‬
‫החיים‪/‬הצמחים הימיים בעולם הינו קשה ביותר וממדיו המדויקים של המגוון הביולוגי הזה לא‬
‫יוודעו כנראה לעולם בשל המורכבות הרבה ושיעור ההכחדה הגבוה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הכחדת מינים מחד‪,‬‬
‫והעברת מינים לבתי גדול חדשים מאידך‪ ,‬נעשים בקצב מהיר יותר מאשר גילויים‪ ,‬מצב המחזק את‬
‫הצורך בתיעוד מהיר ויעיל של המגוון הביולוגי‪.‬בעוד שקיימת הסכמה כללית שהכלים‬
‫הטקסונומיים הקלסיים מאפשרים להגדיר שבריר מכלל המינים הקיימים‪ ,‬מינים שאינם מוכרים‪,‬‬
‫תת‪-‬מינים וקבוצות טקסונומיות נוספות מקשים על החוקרים לנטר את מגוון היצורים הרב תאיים‬
‫הימיים‪ ,‬קל וחומר‪ ,‬את מגוון היצורים החד‪-‬תאיים‪.‬‬
‫מצג עגום זה מציין גם את האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים התיכון‪ .‬אזור זה נתון כבר למעלה‬
‫ממאה וחמישים שנים תחת איומי פלישה ביולוגית‪ .‬למעלה מ‪ 550-‬מינים זרים של דגים‪ ,‬חסרי‬
‫חוליות‪ ,‬ואצות כבר הוגדרו בעזרת הטקסונומיה הקלאסית כמינים פולשים ברוב בתי הגידול לחופי‬
‫הים התיכון‪ .‬לצערינו‪ ,‬קיים מידע מועט על השפעתם האקולוגית של מינים אלו על הצמחיה והחי‬
‫בים התיכון )מלבד מינים בודדים(‪ ,‬אם כי ההשערה הרווחת היא כי מינים זרים‪ ,‬עשויים לגרום‬
‫לשינויים גדולים למגוון הביולוגי‪ .‬מספרם של המינים הפולשים גדל משמעותית וקיים חשש שמס'‬
‫רב של מינים פולשים נוספים לא הוגדרו עדיין‪ .‬סביר להניח שהשפעת פעילות האדם יחד עם‬
‫ההשפעות בעקבות שינויים אקלימיים רק יגבירו את קצב הפלישה ובתי גידול וסביבות ימיות‬
‫המצויים בשלבי הרס מתקדמים יהיו פגיעים עוד יותר למינים הפולשים‪ .‬המידע המצוי כיום‪ ,‬מצביע‬
‫גם על קשר ברור בין פלישת מינים לבין אזורים מזוהמים בהם קיימת פעילות דיג מרובה‪ ,‬במיוחד‬
‫בנתיבי שיט בינלאומיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפעילות לאורך חופי ישראל )בים הרדוד והעמוק כאחד(‪ ,‬הקמת‬
‫המתקנים לגילוי והפקת נפט וגז‪ ,‬כולל תפעול תשתיות הנפט והגז‪ ,‬מאיצים שינויים אלו וגורמים‬
‫לפגיעות נקודתיות עד רחבות בסביבה הטבעית‪ ,‬ללא מעקב מעמיק‪.‬‬
‫לאור הבעיות הללו‪ ,‬קיימת חשיבות עליונה למצוא כמה מינים חיים במערכת האקולוגית באזור‬
‫הכלכלי הבלעדי של ישראל בים התיכון על מנת להבין ולשמר את המגוון הקיים‪ .‬יש צורך דחוף לכן‪,‬‬
‫ב‪62-‬‬
‫בהקמה של מאגר נתונים שלם ומהימן על היצורים הימיים בישראל ככלי טקסונומי לניטור והבנה‬
‫של המגוון הביולוגי הימי בישראל‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מאגר מידע כזה והשיטות התומכות בו יאפשרו‬
‫לחוקרים הישראלים לפתח שיטת הגדרת מינים מהירה וישפרו את היכולת לנטר‪ ,‬להגדיר ולנהל‬
‫את המגוון הביולוגי בישראל עם יתרונות כלכליים וניהול יעיל יותר של חופי ישראל‪ .‬מאגר שכזה‬
‫עשוי אף לאפשר מציאת הווקטור של מחלות בבתי גידול ימיים וכן מחלות של האורגניזמים עצמם‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬זיהוי והגדרה טכסונומית של אורגניזמים לרמת המין הוא תהליך מובנה עם כללים ברורים‬
‫ודורש מומחיות ספציפית לקבוצות חי שונות‪ .‬בכל זמן נתון אין טקסונומים זמינים לכל קבוצה‬
‫טכסונומית שאנו מעוניינים להגדירה או שזמנם לא מאפשר שיתוף פעולה‪ .‬המצב נעשה גרוע יותר‬
‫עם השנים כי טקסונומיה אינה "מקצוע מבוקש" בין ביולוגים והמצב חמור עוד יותר בישראל‪.‬‬
‫מאגר נתונים שלם ומהימן על היצורים הימיים בישראל יכול להבנות רק על בסיס של קידוד של‬
‫‪ .DNA‬קידוד ‪ DNA‬הינו שיטה טקסונומית המשתמשת בסמן גנטי באורגניזם על מנת להגדירו‬
‫כמין מסויים‪ .‬עם התפתחות הביולוגיה המולקולרית פותח בעשור האחרון כלי הגדרה מולקולרי‬
‫מודרני המתבסס על רצפי דנ"א ספציפיים למין‪ ,‬הנקרא ‪) barcoding‬קוד‪-‬קווים(‪ .‬שיטה גנרית זו‬
‫אינה דורשת התמחות ייחודית לקבוצה טקסונומית ולכן היא קלה וזמינה לביצוע‪ .‬יתרון נוסף שלה‬
‫הוא ניתוק ההגדרה מן המורפולוגיה של האורגניזם‪ ,‬עובדה משמעותית כשמנסים להגדיר מין של‬
‫אורגניזם בעל מחזור חיים מורכב עם מורפולוגיה וסביבת חיים שונה לחלוטין בכל שלב חיים‪ ,‬כל‬
‫זאת בלי לזנוח כלים טקסונומיים מקובלים שחשיבותם עדיין רבה‪ .‬קידוד ‪ DNA‬יכול לשמש‬
‫בהגדרת מינים קריפטיים ופולימורפיים וכן ללימוד הביולוגיה של מינים אלו‪ .‬על כן‪ ,‬קידוד ‪DNA‬‬
‫יהיה יעיל ללימוד על בעלי חיים שהמידע עבורם אינו חד משמעי או אינפורמטיבי דיו‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשונה‬
‫מפילוגנזה מולקולארית‪ ,‬הקידוד אינו עוסק במיון חדש של מינים אלא הגדרתם במסגרת מיון‬
‫קיים‪ .‬קידוד ה‪ DNA-‬מעניק איפה מסגרת חדשה ורבת עוצמה לניטור ולמיון של המגוון הביולוגי‬
‫בישראל ובמיוחד בסביבת החיים הימית שלה‪.‬‬
‫לפני כעשור )שנת ‪ ( 2003‬הוצע לראשונה להשתמש במקטע גן מיטוכונדריאלי )‪ (COI‬כקוד‪-‬קווים‬
‫להגדרת בע"ח‪ ,‬מכוון שיותר מ‪ 95%-‬ממיני בעלי החיים מציגים רצוף מולקולרי מבחין באתר זה‪.‬‬
‫הסיבות לבחירת ‪ DNA‬מיטוכונדריאלי )‪ (mtDNA‬על פני ‪ DNA‬גרעיני כוללות תורשה חד‪-‬הורית‬
‫)במרבית מערכות בעלי החיים(‪ ,‬קצב אבולוציוני זריז‪ ,‬חוסרם של אינטרונים‪ ,‬מספר עותקים גדול‬
‫בכל תא ושיחלוף מוגבל‪ .‬קידוד ‪ DNA‬פותח צוהר לגיוון מולקולרי בהקשר המיגוון הביולוגי משום‬
‫שמצבור של מאגרי מידע גדולים מאפשר יצירה של דרכים חדשות למיין את המיגוון הביולוגי‪.‬‬
‫ההצעה‪ ,‬ביחד עם מספר עבודות מובילות בתחום‪ ,‬חוללה מהפכה בעולם הטקסונומיה והובילה‬
‫בשנת ‪ 2004‬להקמת המארג העולמי לברקודינג של עולם החי והצומח )‪ (CBOL‬ומיד לאחריו למארג‬
‫העולמי של הברקודינג הימי )‪ .(MarBOL‬ישראל עדין לא חברה ב‪ MarBOL-‬ואין בישראל מרכז‬
‫לאומי לקוד‪-‬הקווים‪ .‬בגלל הפשטות והנוחיות שהשיטות המולקולריות מוסיפות לענף הטקסונומיה‬
‫הקלסי ובגלל היכולת של הגישה המולקולרית להבחין בין מינים שיש להם מורפולוגיה זהה‪ ,‬שיטת‬
‫הברקודינג תופסת כיום פרק נכבד ביותר בטקסונומיה מודרנית‪ .‬כמו לטקסונומיה המורפולוגית‪,‬‬
‫גם לטקסונומיה המולקולרית יש כללי זיהוי מוגדרים ובמקביל למוזאונים‪ ,‬בהם מופקד חומר‬
‫ב‪63-‬‬
‫ביולוגי משומר למטרות השוואה מורפולוגית‪ ,‬נבנה מאגר מידע בינלאומי לטקסונומיה מולקולרית‬
‫)‪ (Barcode of Life Data Base- BOLD‬הכולל רצפי דנ"א סמני מין‪ .‬מאגר מידע בינלאומי זה‬
‫רשם בשנת ‪ 2010‬יותר מ‪ 5000-‬משתמשים עם קודים עבור למעלה מ‪ 850,000-‬דגימות המייצגות כ‪-‬‬
‫‪ 100,000‬מינים‪ .‬אורגניזמים שונים מצויים באוספי מוזיאון וה‪ DNA-‬שלהם נשמר במאגר מאובטח‬
‫לשימוש הדורות בעתיד‪ .‬כמו כן‪ ,‬המתודולוגיה של קידוד ביולוגי הינה פשוטה ואוניברסאלית‪.‬‬
‫הצעות לנוהל סטנדרטי מפורסמות ומעודכנות על ידי פרוייקט )‪Census of Marine Life (CoML‬‬
‫)‪ .project (http://phe.rockefeller.edu/PDF_FILES/DNAbarcode.pdf‬על מנת לתאם את‬
‫המאמצים עולמיים בנושאי המגוון הביולוגי הוקמה ברית ב‪ 2010-‬בין חוקרים לבין ארגוני שימור‬
‫הסביבה‬
‫תחת‬
‫השם‬
‫‪project‬‬
‫‪Life‬‬
‫‪Of‬‬
‫‪Barcode‬‬
‫‪International‬‬
‫;‪(iBOL‬‬
‫)‪ .http://www.ibolproject.org‬מיזם זה מאגד ‪ 26‬בהיוסדו מדינות‪.‬‬
‫בנוסף‪ BOLD ,‬מציעה נוהל אחיד וכלים שיסייעו להשיג‪ ,‬לאחסן‪ ,‬לנתח ולפרסם קידודי ‪ DNA‬ועל‬
‫ידי כך‪ ,‬לסייע באיסוף נתונים העונים על הדרישות הסטנדרטיות במאגר הנתונים הבינלאומי של‬
‫רצפים גנטיים‪ .‬המידע המאוחסן ב‪ BOLD-‬מכיל פירוט דגימות עם קואורדינטות ‪ ,GPS‬תמונות‪,‬‬
‫מידע טקסונומי‪ ,‬רצפי ‪ ,DNA‬רצפים‪ ,‬תחלים )‪ ,Electropherogram trace files ,(Primers‬ופירוט‬
‫פעולות מעבדה )הכולל פרוטוקולים של כל שלב ותמונות ג'ל( עבור הדגימות השונות‪ .‬רוב המידע‬
‫מאוחסן במכון ‪Biodiversity Institute of Ontario (http://www.biodiversity.uoguelph.ca),‬‬
‫עובדה ההופכת את ‪ BOLD‬ככלי מועדף עבור למעלה מ‪ 650,000-‬ברקודים‪ .‬במקביל‪ ,‬חוקרים פיתחו‬
‫מערכת ממוחשבת לסיוע בבצוע קידוד ה‪ DNA-‬ולנתוח של מסד הנתונים הרחב‬
‫)‪ .(http://www.ibarcode.org‬כלים אלו מאפשרים למשתמשים לנהל את מאגר נתוני הקודים‬
‫שלהם‪ ,‬להיפטר מרצפים לא ייחודיים‪ ,‬להגדיר האפלוטיפים בתוך מין ולבחון הופעתם של תת‬
‫קבוצות חדשות )תת מינים(‪.‬‬
‫מתודולוגיה ‪ :‬לאור מצג הידע הנוכחי הדל והכיסוי התקציבי המצומצם‪ ,‬חוקרי חיא"ל מתרכזים‬
‫במשך ה שנים הראשונות למחקר בשלוש קבוצות ימיות עיקריות שיש עליהן ידע טקסונומי נרחב‬
‫בארץ )דגים‪ ,‬סרטנים ורכיכות( ובמינים החיים באתרים של הים העמוק )לאור הפיתוח הסביבתי‬
‫המואץ בים העמוק בשל תגליות אנרגיה(‪ .‬אנו דוגמים כבר היום אצות‪ ,‬חסרי חוליות ודגים בחופי‬
‫הים התיכון בתהליך המובנה הכולל הגדרה בכלים מקובלים‪ ,‬צילום‪ ,‬וריצוף דנ"א מאפיין מין‪.‬‬
‫התהליך תואם את התקן הבינלאומי‪ .‬המחקר מתנהל במקביל על אסופים יזומים ועל חומר המצוי‬
‫באוספים שבאוניברסיטאות תל‪-‬אביב וירושלים ושניתן לעבדו לצורך זה )חומר ששומר באלכוהול‬
‫ולא בפורמלין(‪ .‬חוקרי חיא"ל עוסקים בברקודינג מולקולרי של הדגימות שנאספות‪ ,‬אכסון‬
‫התוצאות במאגרי מידע והצגתן‪ .‬שיטות המחקר המולקולרי הן השיטות הנהוגות בברקודינג‬
‫העולמי‪ ,‬בעזרת ההמלצות של מרכז הברקודינג העולמי בהקשר ללקיחת המידע והצגתו‪.‬‬
‫רציונל המחקר הוא להבין וללמוד בעזרת הקידוד הביולוגי את הסביבות הימיות בישראל‪ .‬מאחר‬
‫ולא קיימת רשימת של מינים זרים במימי ישראל‪ ,‬יש להרכיב רשימה של בתי גידול ימיים בהם‬
‫ב‪64-‬‬
‫יבוצע הקידוד הביולוגיה מתוך אתרי אינטרנט ציבוריים ומידע זמין ברשת‪ .‬עם הזמן‪ ,‬נתוני קידוד‬
‫חדשים ייוצרו ויקובצו מתוך )‪ (1‬מוזיאונים ישראליים ובינלאומיים אשר ישמשו לאוספים של‬
‫דגימות מישראל והמזרח התיכון‪ (2) ,‬דגימות חדשות ייאספו באופן קבוע בסביבה הימית בישראל‪.‬‬
‫קידוד ה‪ DNA-‬משולב בסקר הביוטי של חיא"ל‪ ,‬ומשמש כבר כעת לשתי מטרות‪ .‬האחת‪ ,‬להגדיר‬
‫רצפי דנ"א של מינים הנמצאים באזורנו בים התיכון ועדיין אינם ב‪ .BOLD -‬השנייה היא להשתמש‬
‫ב‪ barcoding -‬של מינים בהם מוכר הסמן ככלי הגדרה יעיל‪ .‬בייחוד חשוב הנושא בהקשר לחברות החי‬
‫המיופאונליות והמקרופאונליות בסדימנט כמו גם חברות הפלנקטון הכוללות הרבה מינים קשי‬
‫הגדרה‪ .‬תיעוד הסמנים המולקולריים של מינים אלה חיוני כדי לאפשר בעתיד הגדרה מהירה ברמת‬
‫המין הבודד‪ .‬המינים הבודדים‪ ,‬מספרם ומסתם הם כלי מדידה ללא תחליף באקולוגיה של חברות‬
‫חי‪ .‬בהתאם מ תבצע מהלך השימור של דגימות הביוטה בתאימות עם היכולת להפיק מהם אח"כ‬
‫דנ"א‪.‬‬
‫התהליך כולל כמה סדרות של מיזמי שטח שמטרתם להגדיר ולתעד את המינים הימיים‪ .‬במעבדה‪,‬‬
‫התהליך עבור כל פרט שנאסף מוגדר בפרוט‪ :‬איסוף‪ ,‬הגדרה‪ ,‬דיגום רקמה‪ ,‬צילום דיגיטלי )איור ‪1‬‬
‫להלן(‪ ,‬מיקום ‪ ,GPS‬מיספור וקיטלוג‪ ,‬וקידוד רצף ה‪ .DNA-‬על מנת למצוא את מידת הפולימורפיזם‬
‫של המינים‪ ,‬נילקחים‪ ,‬בנימצא‪ ,‬לפחות ‪ 5‬דגימות מכל מין‪ .‬כל דגימה עוברת שיוך באמצעות קידוד‬
‫‪ DNA‬ובנוסף‪ ,‬מבוצעים זיהויים מורפולוגיים ואנטומיים‪ .‬המידע המולקולרי מוקלד ל‪ BOLD-‬העולמי‬
‫ובדיקות קידוד ה‪ DNA-‬מבוצעות למציאת שיוך המינים‪ .‬בדיקות טקסונומיות נוספות נערכות על‬
‫פרטים בהתאם ליכולת המדעית ולצורך‪ .‬במידה ויתאפשר‪ ,‬מאופיינות תכונות וגטטיביות‬
‫ורבייתיות החשובות להגדרה מהימנה של המינים‪.‬מידע טקסונומי על המינים המאופיינים יוצג‬
‫במרכז המידע הימי בישראל )‪ (ISRAMAR‬שישמש גם כיחידת הקשר הישראלית לרשת המגוון‬
‫הביולוגי הבינלאומית‪.‬‬
‫איור ‪ - 1‬צילומים דיגיטליים של מינים שנאספו ממצע קשה במפרץ חיפה‬
‫ב‪65-‬‬
‫תוצאות‪ :‬עד כה נאספו למעלה מ‪ 570-‬פרטים מקבוצות שונות של דגים‪ ,‬חסרי חוליות ואצות )טבלה‬
‫‪ 1‬להלן(‪ .‬לאחר צילום הדגימות )איור ‪ 1‬להלן(‪ ,‬נבנה לכל דגימה דף ובו פירוט מיקום ‪ ,GPS‬מיספור‬
‫וקיטלוג‪ ,‬קידוד רצף ה‪-‬דנ"א ושאר הפרטים הדרושים על פי ה‪ BOLD-‬העולמי‪ .‬חיות הוואוצ'ר‬
‫נשלחות לאוספים הלאומיים שבאוניברסיטאות תל‪-‬אביב וירושלים ודפי החיות נשלחות למאגר‬
‫נתוני הקודים שב‪ BOLD-‬העולמי‪ ,‬שם איכות רצפי ה‪-‬דנ"א ושאר הפרטים עוברים תהליכי בקרת‬
‫איכות‪ .‬המידע הטקסונומי על המינים המאופיינים מועבר בנוסף ל‪ BOLD-‬גם למרכז המידע הימי‬
‫בישראל )‪ (ISRAMAR‬שבחיא"ל )למאגר בחיא"ל ישנה תאימות מלאה עם מאגר המידע‬
‫הבינלאומי לטקסונומיה מולקולרית(‪ .‬דוגמאות של דפי מידע לקוד‪-‬הקווים המולקולרי לשני מינים‬
‫ספציפיים מוצגים באיור ‪ 2‬להלן‪.‬‬
‫טבלה‪ :1‬פרוט דגימות דגים‪ ,‬חסרי חוליות ואצות שנלקחו למטרות קוד‪-‬הקווים המולקולרי‬
‫‪30‬‬
‫‪Algae‬‬
‫‪34‬‬
‫‪Sponges‬‬
‫‪23‬‬
‫‪Annelida‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Bryozoa‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Cnidaria‬‬
‫‪68‬‬
‫‪Crustacea‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Echinodermata‬‬
‫‪18‬‬
‫‪Gastropoda‬‬
‫‪22‬‬
‫‪Bivalvia‬‬
‫‪30‬‬
‫‪Tunicata‬‬
‫‪335‬‬
‫‪Fishes‬‬
‫חדשנות ויישומיות‪ :‬המרכז התשתיתי לקוד‪-‬קווים מולקולרי של המגוון הימי בישראל הינו שלב‬
‫ראשון בפעילות מחקר תשתית מדעי בישראל ומיועד להמשיך ולפעול מספר רב של שנים‪ .‬לפי‬
‫הערכות רק לאחר שנים רבות של מחקר אינטנסיבי אפשר יהיה לסכם ולתעד חלק עיקרי של המגוון‬
‫הביולוגי הימי בישראל )הכולל בע"ח‪ ,‬אצות וצמחים‪ ,‬וקבוצות חד תאיות מסוימות(‪ .‬המרכז הינו‬
‫תוצר של רצון חוקרים וחיא"ל לשים את הידע בנושא זה בקדימות גבוהה עם התחייבות רבת שנים‬
‫להמשיך ולספק את התשתית המתאימה )אוספים לאומיים באוניברסיטאות‪ ,‬מרכז מידע בחקר‬
‫ימים ואגמים(‪ .‬היישומיות של תוצאות המחקר הינה מיידית‪ .‬פיתוח כלי הקידוד יעזור בהערכת‬
‫המצב הסביבתי ויהיה מעורב בניטור קיים ומשודרג של הסביבה ויכולות הדיגום‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬מידע‬
‫זה ישמש בפיתוח ולימוד של ממשק סביבתי הולם וביצירה של תוכניות מנהליות‪.‬‬
‫ב‪66-‬‬
‫איור ‪ :2‬שני דפים מייצגים לקוד‪-‬הקווים המולקולרי למינים ספציפיים )דג‪ ,‬סרטן(‬
‫ב‪67-‬‬
‫ב‪68-‬‬
‫מאגר מידע ביו‪-‬גאוגרפי‬
‫מאגר המידע הביו גאוגרפי הוא ריכוז של כל נתוני הדיגום הביוטי שנעשו לאורך חופה הים תיכוני‬
‫של ישראל ותיאורם בצורה אחודה המאפשרת השוואות בחיתוכים שונים של זמן‪ ,‬מקום ‪ -‬במונחי‬
‫עומק‪ ,‬קואורדינטות ואופי סביבת החיים‪ ,‬מינים ושמותיהם הנרדפים או קבוצות טקסונומיות‬
‫ושיוך ביו‪-‬גאוגרפי‪ ,‬כלומר אטלנטי‪-‬ים תיכוני‪ ,‬אינדו‪-‬פסיפי או אנדמי לאגן הלבנט‪ .‬המכנה המשותף‬
‫היחידי האפשרי כאשר מעוניינים להכניס להשוואה את כל הדיגומים המופיעים בספרות המדעית‬
‫הוא נוכחות או העדר המין‪ .‬יחד עם זאת ישנן עבודות וגם חומר גולמי שלא פורסם וזמין לחיא"ל‬
‫המספק נתונים כמותיים מדויקים יותר‪ .‬לסדרות של עבודות כאלה נבנה כלי מיוחד במאגר ‪(event‬‬
‫)‪ studies‬המאפשר ניתוח יותר מדויק של שינויי הרכב ומגוון חברות החי‪.‬‬
‫מבנה המאגר – המאגר משתמש בתכנת מאגר מידע גנרית‪ MICROSOFT ACCESS ,‬והוא בנוי‬
‫מטבלאות כאשר לכל שורה בטבלה קוד מספרי המאפשר לקשר אותה לטבלאות אחרות לצורך‬
‫ניתוח נתונים‪ .‬הטבלה המרכזית במאגר היא טבלת ה‪ .RECORDS -‬כל שורה בטבלה זו היא דיגום‬
‫ספציפי של מין‪ .‬המידע המופיע בשורה מכיל את שם המין‪ ,‬הקוד שלו‪ ,‬קוד הציטוט‪ ,‬התחלה וסיום‬
‫של שנת הדיגום‪ ,‬חודש הדיגום‪ ,‬עומק מינימלי ומכסימלי‪ ,‬ריבוע הדיגום תחום ע"י שני קווי אורך‬
‫ושני קווי רוחב‪ ,‬קוד בית הגידול‪ ,‬הערות וסוג מסמך המקור‪ ,‬עבודת שדה או סקירה של מספר‬
‫עבודות )‪) (review‬איור ‪ 1‬להלן(‪.‬‬
‫איור ‪ :1‬טבלת ‪ RECORDS‬מכילה נתוני דיגום מין‪ .‬מאפייני הדיגום הם שם המין‪ ,‬הקוד שלו‪ ,‬קוד הציטוט‪,‬‬
‫התחלה וסיום של שנת הדיגום‪ ,‬חודש הדיגום‪ ,‬עומק מינימלי ומכסימלי‪ ,‬ריבוע הדיגום תחום ע"י שני קווי אורך‬
‫ושני קווי רוחב‪ ,‬קוד בית הגידול‪ ,‬הערות וסוג מסמך המקור‪ ,‬עבודת שדה או סקירה של מספר עבודות )‪.(review‬‬
‫ב‪69-‬‬
‫לכל מין נדגם מצורף מידע נוסף בטבלאות נפרדות המקושרות למין הנדגם שבטבלת ‪.RECORDS‬‬
‫טבלאות אלה מופיעות למטה והן‪ :‬טבלאות הטקסונומיה )איור ‪ 2‬להלן(‪ ,‬טבלאות בית הגידול )איור‬
‫‪ 3‬להלן( טבלת הציטוטים )איור ‪ 4‬להלן( וטבלאות האיזורים הביו‪-‬גאוגרפיים‪ ,‬שנלקחו מ‪-‬‬
‫)‪) Spalding et al. (2007‬איור ‪ 5‬להלן(‪.‬‬
‫איור ‪ : 2‬טבלאות הטקסונומיה מכילות לגבי כל מין את שמו ושמותיו הנרדפים ואת המשפחה‪ ,‬סדרה ומחלקה אליה הוא שייך‪.‬‬
‫איור ‪ : 3‬טבלאות בית הגידול מכילות את חלוקת החוף לבתי גידול בצורה היררכית‬
‫ב‪70-‬‬
‫איור ‪ :4‬טבלת הציטוטים‪ .‬מכילה את הציטוטים מהם הוצאו ה‪ ,RECORDS -‬את זמינותם במאגר ואת מצבם‬
‫מבחינת הוצאת החומר מהם‪.‬‬
‫איור ‪ : 5‬טבלת האזורים הביו גאוגרפיים מסודרים בצורה היררכית לפי ציטוטים‪ .‬מכילה את הציטוטים מהם‬
‫הוצאו ה‪ ,RECORDS -‬את זמינותם במאגר ואת מצבם מבחינת הוצאת החומר מהם‪.‬‬
‫ב‪71-‬‬
‫מרכיב נוסף במאגר הם ה‪ .event studies -‬אלו הם מחקרים ודיגומים שקיים לגביהם מידע כמותי‬
‫מעבר לנוכחות או העדר‪ .‬מחקרים אלה‪ ,‬בנוסף להכנסת נתוני נוכחות או העדר שלהם לטבלת‬
‫‪ RECORDS‬יופיעו גם בטבלאות נפרדות הכוללות את הנתונים הכמותיים שלהם )איור ‪ 6‬להלן(‪.‬‬
‫נתוני אתרי הדיגום מופיעים בטבלה נפרדת )איור ‪ (7‬וגם בטבלת ה‪) RECORDS -‬איור ‪.(1‬‬
‫הטבלאות מקושרות ביניהן בצורה המאפשרת את ניתוח הנתונים )איור ‪ 8‬להלן(‪ .‬דוגמא לניתוח‬
‫נתונים היא התשובה לשאילתה אילו מינים המשתייכים למחלקת ה‪ ,Gastropoda -‬סדרת ה‪-‬‬
‫‪ Heterobranchia‬ומשפחת ה‪ Pyramidellidae -‬הופיעו במפרץ חיפה )בין קווי הרוחב ‪(32.92 – 32.8‬‬
‫בין השנים ‪) 2012 - 2008‬איורים ‪ 9,10‬להלן(‪ .‬הצגת נתונים יכולה להיות בטבלה או בתצוגה גרפית‬
‫וניתן גם לייצא את הנתונים לטבלת ‪ .EXCEL‬מן התוצאות )איור ‪ 10‬להלן( ניתן לראות שהמינים‬
‫המופעים בדוגמא הופיעו במפרץ חיפה בשנים ‪ 2010 – 2009‬ולא ב‪.2011 -‬‬
‫איור ‪ event study :6‬במקרה זה ניטור ה‪ infauna -‬במסגרת פרויקט איכות מימי החופין של ישראל בים‬
‫התיכון ‪ . 2011‬בטבלה מופיעים שמות הטקסונים ברמת ההגדרה המפורטת ביותר האפשרית‪ ,‬קודי השיוך‬
‫הטקסונומי ומספרי הפרטים שנדגמו בכל דגימה )‪.(HM2a, HM2b etc.‬‬
‫ב‪72-‬‬
‫איור ‪ - event study :7‬נתוני אתרי הדיגום‪ .‬במקרה זה ניטור ה‪ infauna -‬במסגרת פרויקט איכות מימי‬
‫החופין של ישראל בים התיכון ‪ .2011‬הטבלה כוללת את שם האתר )‪ ,(HM2a, HM2b etc.‬הקואורדינטות‬
‫שלו‪ ,‬תאורו ועומק המים בו‪.‬‬
‫איור ‪ :8‬קישוריות הנתונים‪ .‬הקישוריות מתוכננת כך שתאפשר את ניתוח הנתונים המבוקש‪.‬‬
‫איור ‪ :9‬תיכנון שאילתה‪ .‬השאילתה היא אילו מינים המשתייכים למחלקת ה‪) Gastropoda -‬קוד ‪(3‬‬
‫סדרת ה‪) Heterobranchia-‬קוד ‪ (160‬ומשפחת ה‪) Pyramidellidae -‬קוד ‪ (17‬הופיעו במפרץ חיפה‬
‫)בין קווי הרוחב ‪ (32.92 – 32.8‬בין השנים ‪.2012 – 2008‬‬
‫ב‪73-‬‬
‫איור ‪ – 10‬תוצאות שאילתה‪ .‬השאילתה )איור ‪ (9‬היא אילו מינים המשתייכים למחלקת ה‪-‬‬
‫‪) Gastropoda‬קוד ‪ (3‬סדרת ה‪) Heterobranchia-‬קוד ‪ (160‬ומשפחת ה‪) Pyramidellidae -‬קוד ‪(17‬‬
‫במפרץ חיפה )בין קווי הרוחב ‪ (32.92 – 32.8‬בין השנים ‪.2009 – 2008‬‬
‫הופיעו‬
‫סיכום‬
‫בשנה וחצי שהמאגר בבנייה הושלמה בניית המסגרת שלו על טבלאותיה כפי שתואר למעלה‪ ,‬פותחו‬
‫כלי עזר ממוחשבים להכנסת נתונים מהירה וכעת בצורה רציפה ממלאים את המסגרת בתוכן‪.‬‬
‫מספר הציטוטים שהוכנסו למאגר )איור ‪ (4‬הוא ‪ 643‬המכילים את רוב הדיגומים שבוצעו עד היום‬
‫בחוף הישראלי של הים התיכון ובסביבתו‪ .‬בפועל נמצאות בידנו ‪ 455‬עבודות והיתר בתהליכי רכישה‬
‫וסריקה‪ .‬הספריה של חיא"ל מהווה מקור מרכזי לעבודות‪ ,‬חלקן נדירות‪ .‬מספר העבודות הנמצאות‬
‫בעבודה או שמוצה מהן כל המידע הרלבנטי הוא ‪ .115‬מספר ה‪) RECORDS -‬איור ‪ (1‬שהוכנס הוא‬
‫~‪ .6600‬הוכנסו כ‪ event study -‬כל נתוני הניטור הלאומי על מצע רך)‪ (Herut et al., 2012‬וניטור‬
‫ייעודי נוסף‪.‬‬
‫מן הדוגמא שהוצגה באיורים ‪ 9‬ו‪ 10 -‬ניתן לזהות את הפוטנציאל של מאגר כזה לזיהוי תהליכי שינוי‬
‫בהרכב ומגוון המינים בחוף הישראלי של הים התיכון במאות ה‪.19-21 -‬‬
‫מקורות‬
‫‪Herut B., Shefer E., Gordon N., Galil B., Tibor G., Tom M., Rilov G. and Silverman‬‬
‫‪J. 2012. The National Monitoring Program of Israel's Mediterranean coastal waters‬‬
‫‪– Scientific Report for 2011, IOLR Report H78/2012.‬‬
‫‪Spalding, M.D., Fox, H.E., Allen, G.R., Davidson, N., Ferdaña, Z.A., Finlayson, M.,‬‬
‫‪Halpern, B.S., Jorge, M.A., Lombana, A., Lourie, S.A., Martin, K.D., Mcmanus, E.,‬‬
‫‪Molnar, J., Recchia, C.A., Robertson, J. 2007. Marine ecoregions of the world: a‬‬
‫‪bio-regionalization of coastal and shelf areas. BioScience 57 573-583.‬‬
‫ב‪74-‬‬
‫איור ‪ :1‬מפת מוצאי חירום ושפכים ממקורות יבשתיים‪.‬‬
‫ג‪1 -‬‬
‫איור ‪ :2‬מיקום תחנות הניטור לאורך חוף הים התיכון של ישראל ובשפכי נחלי החוף )‪ – A‬האזור‬
‫הצפוני‪ – B ,‬מפרץ חיפה‪ – C ,‬האזור הדרומי‪ – D ,‬אתרי דיגום של בע"ח ימיים(‪ .‬המרובע מול‬
‫פלמחים )מפה ‪ (C‬הוא אזור הנטור של המוצא הימי לבוצת השפד"ן‪ .‬תחנות ניטור חברות‬
‫אקולוגיות ראה טקסט להלן‬
‫ג‪2 -‬‬
Monitoring stations, 2012
Coastal stations (water)
Coastal stations (sediment & benthic fauna)
Aerosol sampling station
B
Haifa Bay
‫ המשך‬:2 ‫איור‬
3 -‫ג‬
‫איור ‪ :2‬המשך‬
‫ג‪4 -‬‬
33.2
D
33.0
North
Akko
32.8
Haifa
32.6
Center I
Hadera
32.4
Netanya
32.2
Center II
Herzllya
Tel Aviv
Jaffa
32.0
South
Ashdod
31.8
Trwal fish
Coastal fish
Molluscs
31.6
34.6
34.8
35.0
35.2
35.4
‫ המשך‬:2 ‫איור‬
5 -‫ג‬
‫איור ‪ :2‬המשך‬
‫ג‪6 -‬‬
‫איור ‪ :3‬ריכוזי כספית )‪ (g g-1 dry wt.‬בסדימנטים באזור הרדוד של מפרץ חיפה בשנים ‪2012 - 1984‬‬
‫איור ‪ :4‬ריכוזי כספית )‪ (g g-1 dry wt.‬בסדימנטים בתחנות ‪ 8‬ו‪ 9-‬במפרץ חיפה )מול "התעשיות‬
‫האלקטרוכימיות"(‪ ,‬בעומקי מים של ‪ 3‬ו‪ 6-‬מ'‪ ,‬בשנים ‪.2012 -1981‬‬
‫ג‪7 -‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1600‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪1976 1981 1986 1991 1996 2001 2006‬‬
‫‪800‬‬
‫)‪Mercury input (kg/year‬‬
‫)‪Mercury input (kg/year‬‬
‫‪10‬‬
‫‪400‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1975‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪1965‬‬
‫‪1955‬‬
‫‪Years‬‬
‫איור ‪ :5‬שינויים בכמות השנתית של כספית שהוזרמה לים בשפכי "התעשיות האלקטרוכימיות"‪.‬‬
‫המפעל נסגר ב‪.2004 -‬‬
‫ג‪8 -‬‬
‫‪Cd in Sediments‬‬
‫‪B‬‬
‫‪Haifa Bay, 2012‬‬
‫‪1.20 to 4.00‬‬
‫‪0.10 to 1.20‬‬
‫‪0.06 to 0.10‬‬
‫‪0.00 to 0.06‬‬
‫איור ‪ :6‬ריכוזי כספית )‪ (A‬וקדמיום )‪ (B‬בסדימנטים )‪ (g g-1 dry wt.‬במפרץ חיפה בשנת ‪2012‬‬
‫)גודל החץ מבטא את תחום הריכוזים; נקודות הדיגום ממוקמות בבסיסי החיצים(‪.‬‬
‫ג‪9 -‬‬
‫איור ‪ :7‬ריכוזי קדמיום וכספית )‪ (g g-1 dry wt.‬בסדימנטים בשפך נחל הקישון )תחנה מס' ‪(27‬‬
‫בשנים ‪ (A) .2012 - 1984‬סקלה לוגריתמית; )‪ (B‬סקלה ליניארית לשנים ‪. 2012 - 1997‬‬
‫ג‪10-‬‬
‫איור ‪ :8‬מגמות ביחסי עופרת‪/‬ברזל בסדימנטים ממפרץ חיפה )‪ (A‬ולאורך החוף )‪ (B‬בשנים ‪.2012 – 1987‬‬
‫ג‪11-‬‬
‫איור ‪ :9‬שינויים רב שנתיים בריכוזי נחושת וקדמיום בסדימנטים בתחנה ‪ HM23‬מול קרית חיים‬
‫)‪ ,(A‬ובתחנות מול תנינים‪ ,‬שפך הירקון ושפך נחל שורק )‪ ,(B‬בשנים ‪.2012 – 1988‬‬
‫ג‪12-‬‬
‫איור ‪ :9‬המשך‬
‫ג‪13-‬‬
33.20
A
0.710 to 2.000
Bezet r.
0.150 to 0.710
33.00
0.005 to 0.150
0.000 to 0.005
Naaman r.
Qishon r.
32.80
32.60
Taninim r.
Hadera r.
32.40
Alexander r.
Poleg r.
32.20
Yarqon r.
32.00
Soreq r.
Lakhish r.
31.80
Hg in sediments, 2012
Evtach r.
(µg/g dry wt.)
31.60
34.40
34.50
34.60
34.70
34.80
34.90
35.00
35.10
35.20
35.30
35.40
‫( בסדימנטים לאורך חוף הים התיכון של ישראל בשנת‬B) ‫( וקדמיום‬A) ‫ ריכוזי כספית‬:10 ‫איור‬
.(‫ )גודל החצים מבטא את תחום הריכוזים‬2012
14-‫ג‬
33.20
B
Bezet r.
33.00
Naaman r.
32.80
Qishon r.
32.60
Taninim r.
Hadera r.
32.40
Alexander r.
Poleg r.
32.20
Yarqon r.
32.00
Soreq r.
Lakhish r.
31.80
Cd in sediments, 2012
Evtach r.
31.60
34.40
34.50
34.60
34.70
(µg/g dry wt.)
34.80
34.90
35.00
35.10
35.20
35.30
35.40
‫ המשך‬:10 ‫איור‬
15-‫ג‬
‫איור ‪ :11‬ריכוזי ‪ TBT‬ו ‪ DBT‬במי הים )ננוגרם‪/‬ליטר( בנמלים ובמעגנות בישראל בשנת ‪.2012‬‬
‫הנתונים מוצגים בסקאלה לוגריתמית‪.‬‬
‫ג‪16-‬‬
‫איור ‪ :12‬ריכוזי ‪ TBT‬בסדימנטים )‪) (A‬מיקרוגרם‪/‬ק"ג ‪ -‬סקאלה לוגריתמית( והיחס‬
‫‪ (B) Dibutyltin/Tributyltin‬בנמלים ובמעגנות בישראל בשנת ‪.2012‬‬
‫ג‪17-‬‬
‫איור ‪ :13‬מגמות השתנות של ריכוזי מזהמים בסדימנטים בנמלים ומעגנות בשנים ‪.2012 – 2000‬‬
‫מתכות כבדות )‪.(g/g dry wt.) PCB's ;(ng/g dry wt.) TBT ;(g/g dry wt.‬‬
‫ג‪18-‬‬
‫איור ‪ :13‬המשך‬
‫ג‪19-‬‬
‫איור ‪ :13‬המשך‬
‫ג‪20-‬‬
‫איור ‪ :13‬המשך‬
‫ג‪21-‬‬
‫איור ‪ :14‬ממוצע וסטיית תקן של ריכוזי החומר המרחף )‪ (A‬והקשר בין ריכוזי הברזל )‪ (Fe‬לבין‬
‫ריכוזי האלומיניום )‪ (B‬בחומר מרחף בשפכי הנחלים ובמים הרדודים לאורך חוף הים התיכון של‬
‫ישראל בשנת ‪.2012‬‬
‫ג‪22-‬‬
‫איור ‪ :15‬הקשר בין ריכוזים חלקיקיים של מספר מתכות במי נחלים ומי ים שנדגמו ב‪,(A) 2012 -‬‬
‫ושימוש בניתוח סטטיסטי מסוג ‪ (Principal Component Analysis) PCA‬להערכת מקור‬
‫המתכת החלקיקית )טבעי או אנתרופוגני( במי הנחלים ו‪/‬או את מנגנון ההסעה שלה )‪.(B‬‬
‫ג‪23-‬‬
‫איור ‪ :16‬ירידת ריכוזי הכספית )‪ ,g g-1 wet wt.‬ממוצע שנתי ‪ ±‬סטיית תקן( בצדפות ממפרץ‬
‫חיפה‪.(2012 - 1980) Mactra corallina ;(2012 - 1975) Donax sp. :‬‬
‫ג‪24-‬‬
‫איור ‪ :17‬דיאגרמות קופסא של ריכוזי כספית‪ ,‬נחושת‪ ,‬אבץ וארסן בצדפה ‪ Donax sp.‬מאזורים‬
‫שונים בשנת ‪ .2012‬הקופסא כוללת את ערכי ‪ 50%‬מהדוגמאות‪ ,‬הקו האופקי שבתוכה מייצג את‬
‫ערך החציון‪ ,‬העמודות מייצגות את ערכי ה‪ 10%-‬ו‪ 90%-‬והנקודות ‪ -‬ערכים קיצוניים‪.‬‬
‫)‪=HOT‬חוף התמרים‪=QY ,‬קריית ים‪=QH,‬קרית חיים‪= MM ,‬מעגן מיכאל(‬
‫ג‪25-‬‬
‫איור ‪ :18‬שינויים בריכוזי הכספית )סקלה לוגריתמית ורגילה‪ (g g-1 wet wt. ,‬בצדפה‬
‫‪ Mactra corallina‬בתחנות שונות מצפון מפרץ חיפה בשנים ‪.2012 - 1980‬‬
‫ג‪26-‬‬
‫‪A‬‬
‫איור ‪ :19‬דיאגרמות קופסא של ריכוזי כספית וקדמיום )‪ ,(A‬נחושת ואבץ )‪ ,(B‬עופרת וארסן )‪(C‬‬
‫בחלזון ‪ Patella sp.‬שנדגמו לאורך חופי ישראל בשנת ‪ .2012‬הקופסא כוללת את ערכי ‪50%‬‬
‫מהדוגמאות‪ ,‬הקו האופקי שבתוכה מייצג את ערך החציון‪ ,‬העמודות מייצגות את ערכי ה‪ 10% -‬ו‪-‬‬
‫‪ 90%‬והנקודות ‪ -‬ערכים קיצוניים‪=ACH ) .‬אכזיב‪=AK-p ,‬עכו נמל‪=QY ,‬קרית ים‪=HS ,‬חוף‬
‫שמן‪=TS ,‬תל שקמונה‪=AT ,‬עתלית‪=MM ,‬מעגן מיכאל‪=HAD ,‬חדרה‪=MIC ,‬מיכמורת‪,‬‬
‫‪=PAL‬פלמחים‪=ASH ,‬מרינה אשדוד(‪.‬‬
‫ג‪27-‬‬
‫‪B‬‬
‫איור ‪ :19‬המשך‬
‫ג‪28-‬‬
‫‪C‬‬
‫איור ‪ :19‬המשך‬
‫ג‪29-‬‬
‫איור ‪ :20‬שינויים בריכוז הכספית בחלזונות ‪ Patella sp.‬באתרים שונים לאורך החוף הצפוני של‬
‫ישראל בשנים ‪.2012 – 2001‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫איור ‪ :21‬ריכוזי קדמיום )‪ (A‬ואבץ )‪ (g g-1 wet wt.) (B‬בחלזונות ‪ Patella sp.‬מחוף שמן‬
‫בשפך נחל הקישון )‪ (HS‬ומקריית ים )‪ (QY‬בשנים ‪ .2012 - 1997‬הקו הרציף בגרף ‪ A‬מציג את‬
‫השינויים בכמויות הקדמיום שהוזרמו במשך השנים לנחל הקישון‪.‬‬
‫ג‪30-‬‬
‫איור ‪ :22‬השינויים ברכוזי כספית‪ ,‬קדמיום ‪ ,‬נחושת ואבץ בחלזון ‪Arcularia gibosulla‬‬
‫בתחנות השונות של המפרץ בשנים ‪.2012 – 2005‬‬
‫ג‪31-‬‬
‫איור ‪ :23‬היחס כספית‪/‬משקל דג ברקמות השריר של דגי ‪) Diplodus sargus‬ממוצע שנתי‬
‫‪ +‬סטיית תקן( ממפרץ חיפה ומאזורים אחרים לאורך החוף הישראלי בשנים ‪.2012 - 1979‬‬
‫ג‪32-‬‬
‫איור ‪ :24‬היחס כספית‪/‬משקל דג ברקמות השריר של דגי ‪Lithognathus mormyrus‬‬
‫)ממוצע שנתי ‪ +‬סטיית תקן( ממפרץ חיפה ומאזורים אחרים לאורך החוף הישראלי‬
‫בשנים ‪.2012 - 1979‬‬
‫ג‪33-‬‬
‫איור ‪ :25‬היחס כספית‪/‬משקל דג ברקמות השריר של דגי ‪) Sargocentron rubrum‬ממוצע שנתי ‪+‬‬
‫סטיית תקן( ממפרץ חיפה בשנים ‪.2012 - 1979‬‬
‫ג‪34-‬‬
‫איור ‪ :26‬רמות התעתיקים של ציטוכרום ‪ P450‬ומטלותיונין מאתרי הדיגום במפרץ חיפה וחופי‬
‫דור מכמורת ואשדוד בשנים ‪.2007-2012‬‬
‫ג‪35-‬‬
‫איור ‪ :27‬שטפים יבשים של עופרת‪ ,‬קדמיום‪ ,‬נחושת ואלומיניום בתל‪ -‬שקמונה )‪ (TS‬ובמעגן‬
‫מיכאל )‪ (MM‬בשנים ‪ ;2012 - 1996‬הערכות המבוססות על דיגום של כרבע מימי השנה‪.‬‬
‫ג‪36-‬‬
‫איור ‪ :27‬המשך‬
‫ג‪37-‬‬
‫איור ‪ :28‬שטפים של זרחן אי אורגני )‪ (IP‬וחנקן אי אורגני )‪ (IN‬מומסים במי גשם‬
‫)‪ (mmol m-2 yr-1‬בתל‪-‬שקמונה בשנים ‪ .2012 – 1992‬מוצג הקשר בין השטפים לכמות‬
‫המשקעים השנתית בנמל חיפה )השירות המטאורולוגי(‪.‬‬
‫ג‪38-‬‬
‫איור ‪ : 29‬הקשר בין ערכי מליחות‪ ,‬אחוז הרוויה בחמצן וצריכת חמצן ביולוגית )‪(BOD‬‬
‫בדיגום ספטמבר לדיגום מרץ בשפכי הנחלים בשנת ‪.2012‬‬
‫ג‪39-‬‬
‫איור ‪ : 30‬פרופילי עומק של חמצן ומליחות בשפכי הנחלים קישון‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬ירקון ולכיש במרץ‬
‫וספטמבר ‪.2012‬‬
‫ג‪40-‬‬
‫איור ‪ :31‬ריכוזי פוספט )‪ ,(A‬ניטראט )‪ (B‬ואמוניום )‪ (C‬במים בשפכי נחלי החוף הים התיכון‬
‫בשנים ‪) 2012 – 1990‬מרץ וספטמבר(‪.‬‬
‫ג‪41-‬‬
‫איור ‪ :31‬המשך‬
‫ג‪42-‬‬
‫איור ‪ :31‬המשך‬
‫ג‪43-‬‬
‫איור ‪ :32‬ריכוזי פוספט )‪ (A‬ניטראט )‪ (B‬ואמוניום )‪ (C‬בשפכי נחלי חוף הים התיכון‪ ,‬בשנים ‪2012 – 1990‬‬
‫)מרץ וספטמבר(‪.‬‬
‫ג‪44-‬‬
‫איור ‪ :32‬המשך‬
‫ג‪45-‬‬
‫איור ‪ :32‬המשך‬
‫ג‪46-‬‬
‫איור ‪ : 33‬הקשר בין עומסי החנקן והזרחן בהזרמות השפכים לנחלים ובשפכי הנחלים )ע"פ טבלה‬
‫‪ ,(A) (6‬והקשר בין ריכוזי חנקן אי‪-‬אורגני לריכוזי פוספאט במי מפרץ חיפה )יולי ‪ (2012‬ובשפך‬
‫נחלי נעמן וקישון )‪.(B) (2012‬‬
‫ג‪47-‬‬
‫‪A‬‬
‫‪32.9‬‬
‫‪Haifa‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪32.7‬‬
‫‪0. 0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪Taninim‬‬
‫‪river‬‬
‫‪0‬‬
‫‪32.5‬‬
‫‪0.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.1 5‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪32.3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0.‬‬
‫‪Netanya‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪32.1‬‬
‫‪Tel Aviv‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.‬‬
‫‪31.9‬‬
‫‪31.7‬‬
‫‪Ashqelon‬‬
‫‪August 2012‬‬
‫‪35.2‬‬
‫‪35.1‬‬
‫‪35‬‬
‫‪34.9‬‬
‫‪34.8‬‬
‫‪34.7‬‬
‫‪34.6‬‬
‫‪34.5‬‬
‫‪31.5‬‬
‫איור ‪ :34‬ריכוזי נוטריאנטים ) ‪ – (M‬ניטראט )‪ ,(A‬פוספאט )‪ ,(B‬חומצה סיליצית )‪(C‬‬
‫וכלורופיל ‪ (g/L) (D) a‬במי שטח באזור הרדוד )עד עומק מים ‪ 30‬מ'( של מימי החופין בחודש‬
‫אוגוסט ‪2012‬‬
‫ג ‪48 -‬‬
32.9
B
Haifa
32.7
Taninim
river
0
32.5
0.
00
5
0.0
1
0 .0 2
32.3
0.0
3
Netanya
32.1
0.0
6
4
0.0
Tel Aviv
0.05
0.02
0.02
31.9
3
0.0
31.7
Ashqelon
August 2012
31.5
34.5
34.6
34.7
34.8
49 - ‫ג‬
34.9
35
35.1
35.2
32.9
Haifa
32.7
1
0.
9
Taninim
river
0. 8
0.8
0.9
32.5
0.
8
32.3
1
1.6 .2
22.8
0.8
1
Netanya
2
2.8
4
32.1
Tel Aviv
2.4
1.6
1.2
2
1.6
1.2
31.9
1
1
31.7
Ashqelon
August 2012
31.5
34.5
34.6
34.7
34.8
34.9
35
35.1
35.2
‫ המשך‬:34 ‫איור‬
50 - ‫ג‬
32.9
0 .1
Haifa
0.2
32.7
Taninim
river
0.2
0.1
32.5
32.3
0 .6
0 .8
0
0.2
0.1
Netanya
4
0.
32.1
Tel Aviv
0.4
0.2
1.2
0.8
0. 6
1
0.1
0.4
0.2
0. 6
0.1
0.6
31.9
31.7
Ashqelon
August 2012
31.5
34.5
34.6
34.7
34.8
34.9
35
35.1
35.2
‫ המשך‬:34 ‫איור‬
51 - ‫ג‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫איור ‪ :35‬תפוצת רי כוזי הכלורופיל החודשיים הממוצעים במימי החופין )ממרחק של ‪ 2‬ק"מ מערבית לחוף ועד לקצה המדף )עומק מים של ‪ 200‬מטר(‪ ,‬בערכים‬
‫יחסיים )‪ ,(1-0‬כפי שהתקבלה מאנליזה של צילומי לוויין מסוג ‪) MODIS‬רזולוציה ‪ 1X1‬ק"מ( בשנת ‪.2012‬‬
‫ג‪52-‬‬
‫אפריל‬
‫יוני‬
‫מאי‬
‫איור ‪ :35‬המשך‬
‫ג‪53-‬‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫איור ‪ :35‬המשך‬
‫ג‪54-‬‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫איור ‪ :35‬המשך‬
‫ג‪55-‬‬
‫דצמבר‬
‫איור ‪ :36‬ממוצע חודשי של ריכוזי כלורופיל )ערך יחסי( במדף היבשת מ‪ 2 -‬ק"מ מהחוף ועד עומק מים של ‪ 200‬מטר בשנים ‪ 2011-2012‬כפי שהתקבלו מאנליזה של צילומי‬
‫לווין מסוג ‪) MODIS‬רזולוציה של ‪ 1‬ק"מ( במערכת ה‪.SISCAL -‬‬
‫ג‪56-‬‬
‫‪Deep H26‬‬
‫‪Shallow H29‬‬
‫‪Deep H21‬‬
‫‪Shallow H18‬‬
‫‪Deep H14‬‬
‫‪Shallow H17‬‬
‫‪Deep H9‬‬
‫‪Shallow H12‬‬
‫‪Deep H5‬‬
‫‪Shallow H8‬‬
‫‪Deep H1‬‬
‫‪Shallow H4‬‬
‫‪HB1‬‬
‫‪HB2‬‬
‫‪HB4‬‬
‫‪Ashqelon‬‬
‫‪HB5‬‬
‫‪Soreq‬‬
‫‪Yarqon‬‬
‫‪Hof Dado Taninnim Alexander‬‬
‫‪Haifa Bay‬‬
‫‪Millions cells/L‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫איור ‪ :37‬התפלגות ריכוז כלל תאי המיקרואצות‪ ,‬במי שטח במפרץ חיפה ובתחנות לאורך החוף‬
‫)במים רדודים ובמים עמוקים ‪ 30 -‬מ'( באוגוסט ‪2012‬‬
‫)‪Chl a (µg/L‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪Biomass (µgC/L‬‬
‫‪1600‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Biomass‬‬
‫‪Chla‬‬
‫תחנות‬
‫עמוקות‬
‫‪HB1‬‬
‫תחנות‬
‫רדודות‬
‫ממוצע אורך ממוצע אורך‬
‫החוף‬
‫החוף‬
‫‪HB4‬‬
‫‪HB2‬‬
‫‪HB5‬‬
‫‪Haifa Bay‬‬
‫פתח נמל‬
‫קישון‬
‫איור ‪ :38‬התפלגות ביומסת תאי המיקרופלנקטון וריכוז הכלורופיל בתחנות מפרץ חיפה‪ ,‬כולל‬
‫תחנת פתח הקישון בהשוואה עם ממוצעי התחנות הרדודות והעמוקות לאורך החוף באוגוסט‬
‫‪2012‬‬
‫)‪Biomass (µgC/L‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪HB1‬‬
‫‪HB4‬‬
‫‪HB2‬‬
‫‪HB5‬‬
‫‪Diatoms‬‬
‫‪Dinoflagellates‬‬
‫‪Microalgae<5µm‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪Synechococcus sp.2‬‬
‫‪Synechococcus sp.1‬‬
‫איור ‪ :39‬התפלגות ביומסת תאי המיקרופלנקטון מהקבוצות השונות במפרץ חיפה באוגוסט ‪2012‬‬
‫ג‪57-‬‬
Hof Dado
Taninnim
Alexander
Yarqon
Biomass
Deep H26
Shallow H29
Deep H21
Shallow H18
Deep H14
Shallow H17
Deep H9
Shallow H12
Deep H5
Shallow H8
Chl a (µg/L)
3.0
2.5
2.0
1.5
1.0
0.5
0.0
Deep H1
Shallow H4
Biomass (µgC/L)
160
140
120
100
80
60
40
20
0
Soreq
Ashqelon
Chla
‫ התפלגות הביומסה הכללית וריכוזי הכלורופיל במי שטח התחנות לאורך החוף )במים‬:40 ‫איור‬
2012 ‫ מ'( באוגוסט‬30 - ‫רדודים ובמים עמוקים‬
Biomass (µgC/L)
80
70
60
50
40
30
20
10
0
Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep
H4
H1
H8
H5
H12
H9
H17
H14
H18
H21
H29
H26
Hof Dado
Taninim TaninimAlexander
AlexanderYarqon Yarqon Soreq
Synechococcus sp.1
Microalgae<5µm
Soreq AshqelonAshqelon
Dinoflagellates
Diatoms
2012 ‫ התפלגות ביומסת תאי המיקרופלנקטון מהקבוצות השונות לאורך החוף באוגוסט‬:41 ‫איור‬
Species No.
140
120
100
80
60
40
20
0
2008
2009
2010
Qishon
Haifa Bay
Hof Dado Taninnim Alexander Yarqon
Soreq
Deep H26
Shallow H29
Deep H21
Shallow H18
Deep H14
Shallow H17
Deep H9
Shallow H12
Deep H5
Shallow H8
Deep H1
Shallow H4
HB1
HB2
HB4
HB5
2011
2012
Ashqelon
2008-2012 ‫ התפלגות מספר המינים בתחנות השונות בשנים‬:42 ‫איור‬
58-‫ג‬
Similarity
‫ אנליזה היררכיאלית של מגוון המינים במי שטח במפרץ חיפה ובתחנות לאורך החוף‬:43 ‫איור‬
2012 ‫ מ'( באוגוסט‬30 - ‫)במים רדודים ובמים עמוקים‬
Biomass µgC/L
Dinoflagellates
Biomass µgC/L
Soreq
Deep H26
Shallow H29
Deep H21
Shallow H18
Yarqon
Shallow H18
Alexander
Deep H14
Shallow H17
Deep H9
Shallow H12
Deep H5
Taninnim
Shallow H17
Hof Dado
Shallow H8
Deep H1
Shallow H4
80
70
60
50
40
30
20
10
0
Ashqelon
Diatoms
Hof Dado
Taninnim
2007
Alexander
2008
2009
Yarqon
2010
2011
Soreq
Deep H26
Shallow H29
Deep H21
Deep H14
Deep H9
Shallow H12
Deep H5
Shallow H8
Deep H1
Shallow H4
80
70
60
50
40
30
20
10
0
Ashqelon
2012
2007-2012 ‫ התפלגות ביומסת הדינופלגלטים והצורניות לאורך החוף בשנים‬:44 ‫איור‬
59-‫ג‬
Millions cells/L
Qishon
Haifa Bay
Hof Dado Taninim Alexander Yarqon
2011
Soreq
Deep H26
Shallow H29
Deep H21
Shallow H18
Deep H14
Shallow H17
Deep H9
Shallow H12
Deep H5
Shallow H8
Deep H1
Shallow H4
HB1
HB2
HB4
HB5
500
450
400
350
300
250
200
150
100
50
0
Ashqelon
2012
‫ בפני השטח‬Synechococcus sp.(1) ‫ התפלגות ריכוז הבקטריות הכחוליות מהמין‬:45 ‫איור‬
2010-2012 ‫ בדיגומי אוגוסט‬,‫בתחנות הרדודות לאורך החוף‬
Qishon
HB1
HB2
HB4
HB5
Counts %
100
80
60
40
20
0
Haifa Bay
Synechococcus sp.1
Synechococcus sp.2
Microalgae<5µm
2012 ‫ התפלגות באחוזים של ריכוז קבוצות המיקרופלנקטון במפרץ חיפה באוגוסט‬:46 ‫איור‬
Biomass (%)
60
50
40
30
20
10
0
HB5
HB4
Qishon
Synechococcus sp.1
HB2
HB1
Haifa Bay
Synechococcus sp.2
Microalgae<5µm
Dinoflagellates
Diatoms
2012 ‫ התפלגות באחוזים של ביומסת קבוצות המיקרואצות במפרץ חיפה באוגוסט‬:47 ‫איור‬
60-‫ג‬
Biomass (µgC/L)
600
500
400
300
200
100
0
2011
2012
2011
2012
2011
HB5
Qishon
Synechococcus sp. 1
2012
2011
HB4
2012
2011
HB2
2012
HB1
Bay
Dinoflagellates Haifa Diatoms
Microalgae<5µm
2011-2012 ‫ השוואת התפלגות ביומסת קבוצות המיקרופלנקטון במפרץ חיפה בשנים‬:48 ‫איור‬
Diversity Index
18
16
14
12
10
8
6
d
4
2
0
b
a
ab
HB2
HB1
c
HB5
HB4
Qishon
Haifa Bay
2002-2012
2012
‫ בהשוואה עם נתוני‬2002-2012 ‫ השינויים בממוצע אינדקס השונות במפרץ חיפה בשנים‬:49 ‫איור‬
.(‫ אותיות שונות מצביעות על הבדל סטטיסטי מובהק בממוצע‬,‫ )כולל סטיית תקן‬2012 ‫שנת‬
‫( מחושב כמספר המינים מחולק בשורש הריבועי של‬Diversity Index) "‫"אינדקס השונות‬
.‫הביומסה‬
Biomass (%)
60
50
40
30
20
10
0
Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep
H4
H1
H8
H5
H12
H9
H17
H14
H18
H21
H29
H26
Hof Dado
Taninnim
Synechococcus sp.1
Alexander
Microalgae<5µm
Yarqon
Soreq
Dinoflagellates
Ashqelon
Diatoms
‫ התפלגות באחוזים של ביומסת הקבוצות השונות בתחנות לאורך החוף )במים רדודים‬:50 ‫איור‬
2012 ‫ מ'( באוגוסט‬30 - ‫ובמים עמוקים‬
61-‫ג‬
‫)‪Biomass (µgC/L‬‬
‫‪1600‬‬
‫‪a‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪August 2007‬‬‫‪2011‬‬
‫‪2002-2012‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪b‬‬
‫‪c‬‬
‫‪c‬‬
‫‪c‬‬
‫‪HB1‬‬
‫‪HB2‬‬
‫‪HB4‬‬
‫‪HB5‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪Haifa Bay‬‬
‫איור ‪ :51‬ממוצע הביומסה של המיקרופלנקטון במי שטח במפרץ חיפה )שנים ‪ (2002-2012‬ובפתח‬
‫הקישון )אוגוסט ‪ (2007-2012‬בהשוואה ל – ‪) 2011‬כולל סטיית תקן‪ ,‬אותיות שונות מצביעות על‬
‫הבדל סטטיסטי מובהק(‬
‫)‪Chl a (µg/L‬‬
‫‪25‬‬
‫‪a‬‬
‫‪20‬‬
‫‪2002-2012‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪15‬‬
‫‪b‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪c‬‬
‫‪c‬‬
‫‪c‬‬
‫‪HB1‬‬
‫‪HB2‬‬
‫‪HB4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪HB5‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪Haifa Bay‬‬
‫איור ‪ :52‬התפלגות ממוצע ריכוז הכלורופיל במי שטח במפרץ חיפה שנים ‪ 2002-2012‬לעומת ‪2012‬‬
‫)‪Biomass (µgC/L‬‬
‫‪200‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪b‬‬
‫‪bc‬‬
‫‪b‬‬
‫‪bc‬‬
‫‪cd‬‬
‫‪cd‬‬
‫‪100‬‬
‫‪cd‬‬
‫‪d‬‬
‫‪H29 H26‬‬
‫‪H18 H21‬‬
‫‪H17 H14‬‬
‫‪H12 H9‬‬
‫‪H8 H5‬‬
‫‪H4 H1‬‬
‫‪Ashqelon‬‬
‫‪Soreq‬‬
‫‪Yarqon‬‬
‫‪Alexander‬‬
‫‪Taninnim‬‬
‫‪Hof Dado‬‬
‫‪d‬‬
‫‪150‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Deep‬‬
‫‪Shallow‬‬
‫איור ‪ :53‬התפלגות ממוצע הביומסה של המיקרופלנקטון במי שטח לאורך החוף )שנים ‪2002-‬‬
‫‪(2012‬‬
‫ג‪62-‬‬
Chla (µg/L)
2.5
Shallow
2
a
ab
Deep
1.5
bc
1
de
cd
de
de
e
e
e
H4 H1
H8 H5
H12 H9
H17 H14
H18 H21
H29 H26
Hof Dado
Taninnim
Alexander
Yarqon
Soreq
Ashqelon
0.5
e
de
0
(2002-2012 ‫ התפלגות ממוצע ריכוז הכלורופיל במי שטח לאורך החוף )שנים‬:54 ‫איור‬
Diversity Index
20
Shallow Stations
a
16
bc
ab
12
c
d
8
4
ab
bc
d
0
HB5
H4
H8
H12
H17
Qishon Haifa Bay Hof Dado Taninnim Alexander Yarqon
H18
H29
Soreq
Ashqelon
20
Deep Stations
16
12
8
4
0
H1
H5
H9
H14
H21
H26
Hof Dado
Taninnim
Alexander
Yarqon
Soreq
Ashqelon
2002-2012
2012
‫ ממוצע אינדקס השונות בתחנות הרדודות והעמוקות לאורך החוף ובמפרץ חיפה בשנים‬:55 ‫איור‬
‫ )אותיות שונות מצביעות על הבדל סטטיסטי מובהק‬.2012 ‫ בהשוואה עם ערכי שנת‬2002-2012
.(‫בממוצע‬
63-‫ג‬
Qishon
2002
Haifa Bay
2003
2004
Hof Dado
2005
Taninim
2006
2007
Alexander
2008
Yarqon
2009
2010
Soreq
2011
Deep
Shallow
Deep
Shallow
Deep
Shallow
Deep
Shallow
Deep
Shallow
Deep H1
Shallow H4
HB1
HB2
HB4
HB5
Diversity Index
30
25
20
15
10
5
0
Ashqelon
2012
‫ אינדקס השונות במי שטח התחנות במפרץ חיפה ולאורך החוף )במים רדודים ובמים‬:56 ‫איור‬
2002-2012 ‫ מ'( בשנים‬30 - ‫עמוקים‬
64-‫ג‬
‫איור ‪ :57‬המספר הממוצע של הפרטים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬
‫איור ‪ .58‬הממוצע של מספר המינים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬
‫ג‪65-‬‬
‫איור ‪ .59‬היחס בין המספר הממוצע של פרטי התולעים הרב זיפיות למספר הכולל הממוצע של‬
‫הפרטים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬
‫ג‪66-‬‬
‫איור ‪ :60‬אנליזה היררכלית )‪ (clustering‬של דגימות חי תוך המצע בתחנות הניטור הלאומי‪ ,‬אוגוסט‬
‫‪2012‬‬
‫איור ‪ :61‬אנליזת פסיקה )‪ (ordination‬של דגימות חי תוך המצע בתחנות הניטור הלאומי‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬
‫ג‪67-‬‬
‫איור ‪ .62‬המספר הממוצע של הפרטים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי‪ ,‬בשנים ‪.2005-2012‬‬
‫ג‪68-‬‬
‫איור ‪ :63‬ממוצע מספר פרטים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי‪ ,‬בשנים ‪.2012 – 2005‬‬
‫ג‪69-‬‬
‫‪A‬‬
‫איור ‪ :64‬מספר התולעים הכולל של ארבעת המשפחות ממערכת התולעים הרב זיפיות ) ‪Capitellidae,‬‬
‫‪ (Syllidae, Spionidae, Maldanidae‬בשנת ‪ , (A)2012‬ומספר הפרטים מהשנים ‪.(B) 2006-2012‬‬
‫ג‪70-‬‬
‫‪B‬‬
‫איור ‪) :64‬המשך(‬
‫ג‪71-‬‬
‫‪A‬‬
‫איור ‪ :65‬אחוז המינים המהגרים ממערכת הרכיכות מסך כל המינים שזוהו ונספרו )בכל המערכות( והיחס בין מספר הפרטים המהגרים במערכת הרכיכות לבין סך‬
‫הפרטים שנספרו בשנת ‪ ,(A) 2012‬ובמערכת הרכיכות בלבד )‪.(B‬‬
‫ג‪72-‬‬
B
73-‫ג‬
‫איור ‪ :66‬עושר המינים באתרי הדיגום לאורך החוף )מצפון לדרום( בחגורות ה‪ EDGE -‬וה‪CENTER -‬‬
‫בעונת הסתיו בשנים ‪2009-2012‬‬
‫איור ‪ .67‬עושר מינים ומגוון ביולוגי )לפי אינדקס `‪ (ׂShannon H‬בארבעת אתרי הליבה בעונות השונות‪.‬‬
‫ג‪74-‬‬
‫איור ‪ .68‬אורדינציית ‪ MDS‬לבחינת דמיון בין חברות עבור מרכז הטבלה )למעלה( ושולי הטבלה )למטה(‬
‫בעונת הסתיו לשנים ‪ 2009‬עד ‪ .2012‬התוויות מסמנות מספר אתר מצפון )‪ (1‬לדרום )‪ (11‬ושנת דיגום‪.‬‬
‫ג‪75-‬‬
‫איור ‪ .69‬דנדרוגרמה של מדד הדמיון בין חברות האקולוגיות ב‪ 11 -‬אתרים לאורך החוף בעונת הסתיו‪.‬‬
‫עבור מרכז הטבלה )למעלה( ושולי הטבלה )למטה( לשנים ‪ 2009‬עד ‪ .2012‬האנליזה התבצעה על‬
‫הצנטרואידים של כל אתר באורדינטצית המרחק של ה‪.MDS-‬‬
‫ג‪76-‬‬
‫איור ‪ :70‬אורדינציית ‪ dbRDA‬לבחינת דמיון בין חברות של ‪ 11‬האתרים בסתיו עבור מרכז הטבלה‬
‫)למטה( ושולי הטבלה )למעלה( לשנים ‪ 2009‬עד ‪ .2012‬הסמלים מסמנים אזורים לאורך החוף )צפון‬
‫הארץ‪ ,‬מרכז הארץ ודרום הארץ(‪ .‬בנוסף גודל וכיוון הוקטורים מצביע על מידת התרומה של מינים‬
‫עיקריים המשפיעים על ההבדלים בין האזורים )ברמת קורלציה של ‪ .(>0.25‬האחוזים בכל ציר מראים‬
‫את תרומתו לשונות הכללית בין האתרים‪.‬‬
‫ג‪77-‬‬
‫איור ‪ :71‬אורדינציית ‪ MDS‬לבחינת דמיון בין בארבעת אתרי הליבה בין העונות השונות בין סתיו ‪2009‬‬
‫לאביב ‪ .2012‬עבור מרכז הטבלה )למטה( ושולי הטבלה )למעלה(‪.‬‬
‫ג‪78-‬‬
‫איור ‪ .72‬אחוז כיסוי של שני מיני אצות דומיננטיות‪ Jania rubens ,‬ו‪) Laurencia spp. -‬ישנם שני מינים‬
‫שלעיתים קשה להבדיל ביניהם(‪ ,‬לפחות בחלק מארבעת אתרי הליבה‪.‬‬
‫ג‪79-‬‬
‫איור ‪ .73‬אחוז כיסוי של שני מיני אצות דומיננטיות‪ Padina spp. ,‬ו‪) Ulva spp. -‬ישנם שני מינים‬
‫שלעיתים קשה להבדיל ביניהם(‪ ,‬לפחות בחלק מארבעת אתרי הליבה‪.‬‬
‫ג‪80-‬‬
‫איור ‪ .74‬אחוז כיסוי של שני מיני אצות דומיננטיות‪ Corallina elongata ,‬ו‪) Ectocarpus spp. -‬ישנם‬
‫שני מינים שלעיתים קשה להבדיל ביניהם(‪ ,‬לפחות בחלק מארבעת אתרי הליבה‪.‬‬
‫ג‪81-‬‬
‫איור ‪ :75‬צפיפות הצינורן הבונה )אחוז כיסוי במפנה הצפוני של אתר הבונים(‪ ,‬של ארגמנית אדומת פה‬
‫)פרטים למטר מרובע( ושל קיפודי ים )בתת‪ -‬כרית( באכזיב‪ ,‬בקיסריה ובמכמורת‪ ,‬בעבר לעומת בשנים‬
‫האחרונות )שלש עד חמש שנים תלוי במשך הסקרים(‪.‬‬
‫ג‪82-‬‬
‫איור ‪ :76‬ריכוז כלורופיל למיקרוגרם לליטר מים שנדגמו בשולי הטבלה בין מרץ ‪ 2010‬לספטמבר ‪.2013‬‬
‫ג‪83-‬‬
‫איור ‪ .77‬ערכי הנוטריאנטים שנמדדו בדגימות מים שנלקחו בשולי הטבלה של ארבעת אתרי הליבה בין‬
‫מרץ ‪ 2010‬לפברואר ‪.2013‬‬
‫ג‪84-‬‬
‫איור ‪ .78‬ערכי מדידות פיסיקו‪-‬כימיים של מי השטח שנמדדו מעבר לשולי הטבלה פעם בחודש בארבעת אתרי הליבה בעזרת מכשיר רב‪-‬פרמטרי ודיגום מים‬
‫)לאלקליניות(‪ .‬נתוני חומציות ואלקליניות אמינים היו זמינים רק לאחר תקופה מסוימת מתחילת הניטור‪.‬‬
‫ג‪85-‬‬
‫איור ‪ :79‬נתוני בקרת איכות לבדיקות קדמיום )‪ (A‬וכספית ברקמות דגים )‪ (B‬וכספית בסדימנטים‬
‫)‪ .(C‬הנקודות מייצגות תוצאות )ממוצע שנתי( של בדיקות סטנדרטים בינלאומיים‪ .‬הקו המודגש‬
‫מייצג את הריכוז המדווח והקווים לצידיו את סטיית התקן‪.‬‬
‫ג‪86-‬‬
Patella sp. ‫ ובחלזון‬Donax sp. - ‫( בצדפה‬µg g-1 wet wt.) ‫ ריכוזים ממוצעים של מתכות‬:1 ‫טבלה‬
‫ אותיות שונות מצביעות על הבדל סטטיסטי מובהק‬.2012- ‫במפרץ חיפה בתחנות שונות לאורך החוף ב‬
. ( Anova+dunken)
Biota
Length (mm)
Hg
Cd
Cu
ng/g
Zn
µg/g
Donax sp.
HOT
QY
QH
MM
24.5±2.8
23.3±3.0
26.1±2.6
27.5±2.0
a
a
b
a
28.0±3.5
26.6±5.4
27.0±29.2
9.1±2.9
a
a
b
c
26.5±5.3
32.2±5.4
30±6.5
25.3±4.2
27.1±5.4
31.3±5.7
31.9±4.9
31.2±6.2
27±4.5
25.3±5.1
30.8±5.3
bc
a
ab
c
bc
ab
a
ab
bc
c
ab
15.4±9.1
54.2±39.6
24.4±15.2
11.6±5.9
9.3±1.84
33±17
6.79±1.9
6.05±1.33
7.05±1.22
8.8±3.5
4.9±2.6
bcd
a
bc
cd
d
b
1.5±0.5
2.5±1.0
11±4.8
1.3±0.4
b
b
a
b
7.9±2.2
10.3±3.7
18.2±5.4
9.0±2.5
b
b
a
b
c
c
a
a
c
c
e
d
de
c
b
9.4±1.5
12±2.1
12.6±2.2
16.3±3.2
9.32±1.84
10.5±2.3
8.19±1.52
8.2±0.7
9.8±3.2
8.32±1.28
10.6±1.3
c
bc
b
a
de
cd
e
e
de
e
cd
Patella sp.
ACH
AK- P
QY
HS
TS
AT
MM
HAD
MIC
PAL
ASH
Biota
d
d
d
d
d
0.318±0.092
0.316±0.204
0.172±0.067
0.437±0.137
0.249±0.121
0.241±0.076
0.169±0.0.065
0.225±0.102
0.259±0.08
0.329±0.100
0.282±0.126
As
b 0.965±0.274
1.14±0.30
b
1.86±0.41
cd
1.87±0.49
a
1.2±0.21
bcd
bcd 1.15±0.33
d 0.358±0.116
bcd 0.579±0.24
bcd 0.375±0.08
1.17±0.18
ab
1.55±0.42
bc
Pb
µg/g wet wt.
Patella sp.
AK- P
QY
HS
TS
AT
MM
HAD
PAL
ASH
4.1±1.5
4±1.1
2.62±0.61
2.8±0.67
2.74±1.6
2.40±0.48
2.28±0.67
2.45±0.402
4.97±1.84
87-‫ג‬
b
b
c
c
c
c
c
c
a
0.136±0.106
0.141±0.049
0.200±0.080
0.131±0.065
0.282±0.121
0.392±0.246
0.140±0.055
0.220±0.097
0.065±0.029
bc
bc
bc
bc
b
a
bc
bc
c
‫טבלה ‪ :1‬המשך‬
‫שפך נעמן‬
‫קרית ים‬
‫קרית חיים‬
‫אכזיב‬
‫עכו נמל‬
‫חוף שמן‬
‫תל שקמונה‬
‫עתלית‬
‫מעגן מיכאל – שפך תנינים‬
‫חדרה‪ -‬אולגה‬
‫מכמורת‬
‫פלמחים‬
‫אשדוד ‪ -‬מרינה‬
‫ג‪88-‬‬
‫‪HOT‬‬
‫‪QY‬‬
‫‪QH‬‬
‫‪ACH‬‬
‫‪AK-P‬‬
‫‪HS‬‬
‫‪TS‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪MM‬‬
‫‪HAD‬‬
‫‪MIC‬‬
‫‪PAL‬‬
‫‪ASH‬‬
‫טבלה ‪ .2‬תחום ריכוזי מתכות ברקמות השריר של דגים חופיים ודגי מכמורת שנדוגו לאורך חוף הים התיכון של ישראל בשנת ‪.2012‬‬
‫‪As‬‬
‫‪Fe‬‬
‫‪Zn‬‬
‫‪µg/g wet wt.‬‬
‫‪Cu‬‬
‫‪Species‬‬
‫‪Cd‬‬
‫‪Hg‬‬
‫‪ng/g wet wt.‬‬
‫‪Size‬‬
‫)‪(mm‬‬
‫‪No. of‬‬
‫‪specime‬‬
‫‪Location‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪38-1687‬‬
‫‪50-194‬‬
‫‪10-113‬‬
‫‪125-280‬‬
‫‪155-210‬‬
‫‪115-200‬‬
‫‪15‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫חלק צפוני של ישראל )‪(TRA‬‬
‫חלק תיכון של ישראל )‪(TRC‬‬
‫חלק דרומי של ישראל )‪(TRD‬‬
‫‪Mullus barbatus‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪46-102‬‬
‫‪85-160‬‬
‫‪15‬‬
‫חלק צפוני של ישראל )‪(TRA‬‬
‫‪Upeneus moluccensis‬‬
‫‪0.217-0.571 2.55-4.94 0.985-6.60‬‬
‫‪0.251-0.44 3.36-3.87 1.45-2.82‬‬
‫‪0.12-0.405 2.9-4.78‬‬
‫‪1.4-2.32‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪24.2-1094‬‬
‫‪216-894‬‬
‫‪22.7-190‬‬
‫‪100-200‬‬
‫‪120-185‬‬
‫‪130-210‬‬
‫‪45‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫חלק צפוני של ישראל )‪(TRA‬‬
‫חלק תיכון של ישראל )‪(TRB‬‬
‫חלק דרומי של ישראל )‪(TRD‬‬
‫‪Pagellus erythrinus‬‬
‫‪1.00-1.73‬‬
‫‪2.6-3.44‬‬
‫‪0.181-0.278‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪40-123‬‬
‫‪145-175‬‬
‫‪6‬‬
‫חלק תיכון של ישראל )‪(TRB‬‬
‫‪Namipterus randalli‬‬
‫‪0.78-3.00‬‬
‫‪1.41-4.13‬‬
‫‪1.38-4.11‬‬
‫‪1.62-5.54‬‬
‫‪3.64-11.56‬‬
‫‪2.71-6.71‬‬
‫‪3.33-7.77‬‬
‫‪3.63-6.77‬‬
‫‪0.189-0.522‬‬
‫‪0.168-0.276‬‬
‫‪0.128-0.310‬‬
‫‪0.179-0.409‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪34-145‬‬
‫‪34.2-145‬‬
‫‪2.8-142‬‬
‫‪15-63‬‬
‫‪126-215‬‬
‫‪175-195‬‬
‫‪139-220‬‬
‫‪100-200‬‬
‫‪39‬‬
‫‪14‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫מפרץ חיפה‬
‫קרית חיים‬
‫זכרון יעקב‪-‬דור‬
‫ניצנים‬
‫‪Lithognathus mormyrus‬‬
‫‪1.41-4.51‬‬
‫‪1.68-3.48‬‬
‫‪1.00-2.39‬‬
‫‪0.198-0.465 3.09-4.66‬‬
‫‪0.100-0.274 4.33-6.17‬‬
‫‪0.215-0.349 2.31-6.10‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪104-954‬‬
‫‪105-1010‬‬
‫‪31-146‬‬
‫‪140-230‬‬
‫‪134-194‬‬
‫‪145-195‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪14‬‬
‫נהריה‬
‫רפאל‬
‫זכרון יעקב‪ -‬דור‪ -‬גסר‪-‬אזרקא‬
‫‪Diplodus sargus‬‬
‫‪1.8-5.3‬‬
‫‪2.00-4.19‬‬
‫‪0.138-0.349 2.3-12.7‬‬
‫‪0.14-0.351 2.07-3.48‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪39-931‬‬
‫‪46-449‬‬
‫‪120-180‬‬
‫‪130-220‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫נהריה‬
‫זכרון יעקב‪ -‬דור‬
‫‪Sargocentron rubrum‬‬
‫‪1.7-6.4‬‬
‫‪1.47-3.45‬‬
‫‪2.59-5.64‬‬
‫‪0.187-0.363 3.76-8.01‬‬
‫‪0.22-0.566 4.15-7.52‬‬
‫‪0.241-0.387 5.9-10.6‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪12.5-31.2‬‬
‫‪6.9-479‬‬
‫‪1.7-17.2‬‬
‫‪145-170‬‬
‫‪140-225‬‬
‫‪145-195‬‬
‫‪11‬‬
‫‪7‬‬
‫‪18‬‬
‫נהריה‬
‫עכו‬
‫זכרון יעקב‪ -‬דור‪ -‬גסר‪-‬אזרקא‬
‫‪Siganus rivulatus‬‬
‫‪1.00-1.73‬‬
‫‪0.181-0.278 2.60-3.44‬‬
‫‪bdl‬‬
‫‪122-763‬‬
‫‪185-210‬‬
‫‪8‬‬
‫דגי מכמורת‬
‫‪1.5-6.45‬‬
‫‪1.86-3.99‬‬
‫‪1.55-4.29‬‬
‫‪3.5-7.1‬‬
‫‪0.142-0.421 2.22-3.90‬‬
‫‪0.336-0.420 3.03-5.14‬‬
‫‪0.200-0.464 2.5-4.49‬‬
‫‪3.9-6.57‬‬
‫‪0.44-1.05‬‬
‫דגים חופיים‬
‫ג‪89-‬‬
‫שבי ציון‬
‫‪mullus surmuletus‬‬
‫‪bdl = below detection limit Cd<0.04µg/g wet wt.‬‬
‫ הבדלים ברמות הכספית )ריכוז מנורמל למשקל דג( בדגים ממינים שונים ממפרץ חיפה‬:3 ‫טבלה‬
.95%‫ הבדל סטטיסטי מובהק ב‬- p<0.05 .2012 ‫ומאזורים אחרים בשנת‬
Coastal Fish
Haifa bay
Other areas
p
Lithognathus mormyrus
0.0013±0.0008 0.0006±0.0003 <0.0001
Diplodus sargus*
Sargocentron rubrum*
0.0032±0.0023 0.0009±0.0004 <0.0001
0.0094±0.0031 0.0015±0.0007 <0.0001
* Fish from Nahariya included in Haifa bay
Trawl Fish
Mullus barbatus
Pagellus erythrinus
Upeneus moluccensis
North
center
South
0.0036±0.0036 a
0.0034±0.0025 b
0.0051±0.0034
0.0018±0.0016
0.0070±0.0022
a 0.0010±0.0009 a
a 0.0017±0.0012 c
.‫ נחושת ואבץ בדגים שונים מתחנות במפרץ חיפה ונהריה‬,(‫הבדלים ברמות כספית )מנורמל למשקל דג‬
Hg
Cu
Zn
HB
0.0014±0.0009
0.289±0.087
5.29±1.34
Q.Haim
0.001±0.0004
0.217±0.03
4.55±0.95
Rafael
0.0035±0.0013
0.203±0.047
4.87±0.58
Nahariya
0.0036±0.0031
0.298±0.077
3.84±0.54
0.0094±0.0031
0.224±0.066
3.4±0.229
Lithognathus mormyrus
Diplodus sargus
Sargocentron rubrum
Nahariya
90-‫ג‬
‫( ומעגן‬TS) ‫שקמונה‬-‫( בתל‬g m-2 yr-1) ‫ ערכים מחושבים של שטפים יבשים של מתכות‬:4 ‫טבלה‬
.2012 - 1996 ‫( בשנים‬MM) ‫מיכאל‬
Station
Year
Cd
Cu
Pb
Zn
Mn
Cr*
Fe
Al
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
TS
1996
1997
1998
1999
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
1996
1997
1998
1999
2000
2001
2002
2004
2005&
2006&
2008&
2009
2010
2012
7.0
198
1157
4044**
11173
1641
601927
458171
6.7
203
1038
1866
6804
1222
389454
477690
7.2
245
948
1487
14333
2357
704705
734461
6.6
152
710
595
8429
1274
341387
369135
6.0
186
652
868
11471
466954
802659
7.9
221
952
674
11678
1410
555016
642650
8.6
267
775
1055
12132
1750
536535
609921
10.4
244
664
1247
15313
1999
843581
920562
6.3
207
470
871
8725
1223
419420
446834
7.3
242
522
1261
8971
1855
473349
305288
6.7
176
457
1103
6587
1370
522146
381464
4.7
277
230
1073
14201
1463
514373
511765
3.1
188
238
974
11701
2271
549286
598004
2.5
129
167
565
5776
1175
298495
373822
3.9
197
190
695
8811
2325
492772
546473
4.6
193
237
799
8868
1543
385934
395985
2.0
131
131
425
5498
1938
262419
252681
7.1
432
2491
887
13796
1297
496060
455016
7.1
162
1213
2852
10003
3287
395393
-
6.3
173
1077
1032
8114
1490
380366
410553
6.0
140
722
508
5685
1025
257030
286231
6.4
105
395
154
4771
615
189666
302450
5.9
136
563
281
7941
731
322722
342977
8.5
221
667
739
8671
1143
361219
391416
6.7
273
472
883
10335
1810
596062
584918
6.0
266
565
864
14603
2130
766990
682634
5.4
246
455
855
8373
1619
564760
451678
4.4
281
289
1149
11244
1970
597560
599167
5.3
305
299
1130
10601
1788
530737
739835
7.1
322
265
913
11084
1614
608051
704263
4.9
286
254
877
9651
1895
487457
509505
MM
MM
MM
MM
MM
MM
MM
MM
MM
MM
MM
MM
MM
MM
*Probably overestimate due to association with small particles.
**Possible contamination
& Samples collected during Jan-May and Dec 2005; Jan-May 2006; May-Dec 2008
91-‫ג‬
2012 ‫ מאפיינים כלליים של המים בשפכי נחלי החוף בשנת‬:5 ‫טבלה‬
March 2012
Station
River
R1b
R1c
R4a
R4b
R5a
R5c
R6a
R6b
R6c
R7a
R7b
R7c
R8a
R8b
R8c
R9a
R9b
R10b
R10c
R11a
R11b
R11c
R12a
R12b
R12c
R13a
R13b
‫בצת‬
‫נעמן‬
‫קישון‬
‫תנינים‬
‫חדרה‬
‫אלכסנדר‬
‫פולג‬
‫ירקון‬
‫שורק‬
‫לכיש‬
‫אבטח‬
Temp
C
17.49
16.88
15.91
16.00
17.28
17.47
21.04
21.84
22.32
23.39
23.66
18.89
17.81
17.60
16.93
20.97
20.88
21.70
20.10
20.78
20.59
19.78
18.85
20.28
20.42
16.86
Salinity DO Conc DO %
ppt
mg/L
%
4.16
16.64
178.3
4.01
11.49
121.4
14.62
7.81
86.3
2.59
7.80
80.2
33.35
6.75
85.9
17.55
5.65
65.5
17.36
7.82
97.2
2.73
8.33
96.5
2.58
10.65
124.4
31.56
6.53
92.0
27.36
6.27
86.6
0.95
5.47
59.2
4.65
9.29
100.5
1.95
9.40
99.6
1.38
9.57
99.7
7.61
8.34
97.8
0.90
7.47
84.0
27.99
8.83
118.1
31.88
8.11
107.9
25.59
10.10
131.0
21.44
12.36
156.0
1.01
12.34
135.9
29.21
8.37
107.1
3.13
12.41
139.8
3.03
10.64
120.1
9.99
10.29
112.7
pH
September 2012
8.93
8.13
8.04
7.79
8.12
7.90
7.91
7.73
7.76
7.98
8.01
7.85
8.11
8.13
8.23
7.80
7.95
8.18
8.12
8.21
8.30
8.12
8.08
8.20
8.08
Turbidity+
NTU
3.2
2.9
3.0
3.1
3.2
18.1
3.1
3.1
3.2
6.7
17.6
32.5
3.0
23.3
21.3
9.0
9.1
3.9
3.9
1.6
3.3
7.5
2.3
8.7
3.2
8.41
4.7
SPM
mg/L
44.25
7.11
BOD
mg/L
13.06
2.73
13.54
32.00
Chl
µg/L
97.62
25.61
30.92
118.38
3.90
9.03
16.58
27.20
2.49
6.65
8.07
23.71
20.65
104.73
152.13
28.37
19.17
2.15
4.68
7.45
40.74
83.48
15.01
33.00
120.22
12.10
41.01
96.66
53.57
42.50
22.91
3.23
43.50
58.04
45.12
45.00
12.12
8.45
8.73
12.49
20.43
92-‫ג‬
Temp
C
28.84
Salinity DO Conc DO %
ppt
mg/L
%
24.99
6.68
99.4
pH
8.33
Turbidity+
NTU
11.4
5.85
7.79
29.26
29.28
28.22
30.25
26.02
26.37
26.04
33.96
35.86
25.76
26.52
26.38
26.18
15.89
5.18
32.73
30.25
3.43
3.31
3.23
40.30
37.66
1.44
15.86
6.69
6.17
6.16
10.28
5.70
6.47
5.71
5.75
11.37
5.50
6.52
4.06
6.98
7.26
6.25
87.8
138.2
87.7
101.4
71.8
72.7
142.8
96.5
116.1
50.2
95.0
93.6
80.1
8.23
8.39
8.01
8.03
7.53
7.55
7.60
8.23
8.33
8.04
8.18
8.20
8.16
11.7
11.7
11.6
9.3
11.4
11.5
10.4
0.0
0.0
11.5
11.2
11.5
5.64
1.19
1.31
29.28
31.18
30.81
7.23
32.74
31.36
11.28
10.21
10.85
153.4
164.7
172.7
8.62
8.61
8.68
5.64
10.19
3.42
11.47
9.78
30.39
29.48
31.16
27.68
7.74
12.27
122.2
187.3
28.97
28.42
18.53
17.79
9.20
5.48
9.28
25.99
16.92
8.89
6.31
0.72
1.88
5.55
0.00
0.07
2.40
SPM
mg/L
77.60
Chl
µg/L
223.25
BOD
mg/L
5.63
7.05
7.21
24.54
65.94
48.83
98.70
3.38
5.28
1.38
0.70
0.73
11.29
24.75
25.33
25.57
11.7
11.8
11.8
13.15
5.25
5.27
14.30
21.10
32.23
3.01
3.66
4.84
8.63
8.74
11.5
12.0
220.40
41.00
52.54
56.00
6.39
11.16
132.4
77.8
8.56
8.47
11.6
11.6
18.60
16.50
50.01
65.42
7.41
4.24
120.5
8.14
11.4
3.40
14.52
2.81
32.30
10.95
25.30
22.90
6.25
2.67
7.07
4.48
0.88
5.14
4.58
0.98
0.00
1.55
5.02
5.18
‫טבלה ‪ :6‬הערכת העומס השנתי )טון( של נוטריאנטים אנאורגאניים המומסים )אוקטובר‬
‫עד ספטמבר( מנחלי החוף‪ .‬החישוב מניח ריכוזי נוטריאנטים קבועים במהלך השנה ושינוי‬
‫עומס בהתאם לספיקה‪ .‬החישוב נעשה לפי הריכוזים שנמדדו במרץ ‪ .2012‬כמו כן‪ ,‬מוצגים‬
‫נתוני עומס החנקן והזרחן הכללי שהוזרמו לנחלים בשנת ‪ 2011‬בעיקר ממתקני טיפול‬
‫בשפכים )נתוני המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אגף מים ונחלים(‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫‪2Total‬‬
‫‪N‬‬
‫‪2Total‬‬
‫‪Si(OH)4‬‬‫‪Si‬‬
‫‪PO4‬‬‫‪P‬‬
‫‪Total‬‬
‫‪inorg. N‬‬
‫‪NH4‬‬‫‪N‬‬
‫‪NO3+NO2‬‬‫‪N‬‬
‫‪91‬‬
‫‪125‬‬
‫‪313‬‬
‫‪70‬‬
‫‪160‬‬
‫‪69‬‬
‫‪465‬‬
‫‪45‬‬
‫‪2‬‬
‫‪13‬‬
‫‪0‬‬
‫‪18‬‬
‫‪8‬‬
‫‪22‬‬
‫‪33‬‬
‫‪38‬‬
‫‪93‬‬
‫‪363‬‬
‫‪90‬‬
‫‪258‬‬
‫‪208‬‬
‫‪297‬‬
‫‪427‬‬
‫‪120‬‬
‫‪67‬‬
‫‪43‬‬
‫‪0‬‬
‫‪143‬‬
‫‪157‬‬
‫‪203‬‬
‫‪103‬‬
‫‪109‬‬
‫‪26‬‬
‫‪320‬‬
‫‪90‬‬
‫‪115‬‬
‫‪51‬‬
‫‪94‬‬
‫‪324‬‬
‫‪11‬‬
‫‪Discharge‬‬
‫‪River‬‬
‫‪cubic meter * 1000 /yr.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪12‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪13‬‬
‫‪56‬‬
‫‪188‬‬
‫‪2‬‬
‫‪101‬‬
‫‪152‬‬
‫‪91‬‬
‫‪22‬‬
‫‪210‬‬
‫‪333‬‬
‫‪1784‬‬
‫‪13‬‬
‫‪6298‬‬
‫‪16394‬‬
‫‪13986‬‬
‫‪10626‬‬
‫‪6923‬‬
‫‪40085‬‬
‫‪1770‬‬
‫‪6555‬‬
‫נעמן‬
‫קישון‬
‫תנינים‬
‫חדרה‬
‫אלכסנדר‬
‫ירקון‬
‫שורק‬
‫לכיש‬
‫‪ .1‬בשיטת חישוב העומס יש אי ודאות רבה עקב הנחות היסוד‪ .‬המטרה העיקרית של‬
‫הטבלה היא לספק הערכה ראשונית של תרומת הנוטריאנטים מנחלי החוף ע"מ לנסות‬
‫לקשר בין ממצאי הניטור במימי החופין למקורות הזיהום‪.‬‬
‫‪ .2‬נתוני המשרד להגנת הסביבה על הזרמות חנקן וזרחן כללי )אנאורגני ואורגני( לנחלים‬
‫בשנת ‪) 2011‬בעיקר ע"ס דיווחי מתקני טיפול בשפכים(‪.‬‬
‫‪ .3‬נתוני נחלים קישון‪+‬ציפורי )ללא הזרמות מג'נין(‪.‬‬
‫ג‪93-‬‬
2012 ‫ טבלת אפיון תחנות הדיגום בשנת‬:1 ‫נספח‬
2012 ‫אפיון תחנות הדיגום בשנת‬
‫מיקום‬
‫תחנה‬
‫תאריך‬
1
2
8
9
10
11
12
14
18
22
23
26
27
Carmelit
H1
H2
H3
H4
H5
H6
H7
H8
H9
H10
H11
H12
H13
H14
H15
H16
H17
H18
H19
H20
H21
H22
H23
H24
H25
H26
H27
H28
H29
H40
H41
H41
H42
H43
HB1
HB2
HB4
HB5
Qishon port
HM10
HM21
HM23.1
HM27
11-Jul-12
11-Jul-12
11-Jul-12
11-Jul-12
11-Jul-12
11-Jul-12
11-Jul-12
11-Jul-12
11-Jul-12
11-Jul-12
11-Jul-12
11-Jul-12
11-Jul-12
11-Jul-12
8-Aug-12
8-Aug-12
8-Aug-12
8-Aug-12
8-Aug-12
8-Aug-12
8-Aug-12
8-Aug-12
8-Aug-12
8-Aug-12
8-Aug-12
8-Aug-12
8-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
9-Aug-12
5-Aug-12
5-Aug-12
5-Aug-12
5-Aug-12
5-Aug-12
2-Aug-12
2-Aug-12
2-Aug-12
2-Aug-12
‫איזור‬
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-off Dado beach
Shallow coastal water-off Dado beach
Shallow coastal water-off Dado beach
Shallow coastal water-off Dado beach
Shallow coastal water-off Taninim river
Shallow coastal water-off Taninim river
Shallow coastal water-off Taninim river
Shallow coastal water-off Taninim river
Shallow coastal water-off Alexander river
Shallow coastal water-off Alexander river
Shallow coastal water-off Alexander river
Shallow coastal water-off Alexander river
Shallow coastal water-off Herzlyya
Shallow coastal water-off Yarkon river
Shallow coastal water-off Yarkon river
Shallow coastal water-off Yarkon river
Shallow coastal water-off Yarkon river
Shallow coastal water-off Soreq river
Shallow coastal water-off Soreq river
Shallow coastal water-off Soreq river
Shallow coastal water-off Soreq river
Shallow coastal water-off Ashdod
Shallow coastal water-off Ashdod
Shallow coastal water-off Ashdod
Shallow coastal water-off Ashdod
Shallow coastal water-off Ashqelon
Shallow coastal water-off Ashqelon
Shallow coastal water-off Ashqelon
Shallow coastal water-off Ashqelon
Shallow coastal water-off Ashqelon
Shallow coastal water-off Poleg river
Shallow coastal water-off Poleg river
Shallow coastal water-off Poleg river
Shallow coastal water-off Poleg river
Haifa Bay
Haifa Bay
Haifa Bay
Haifa Bay
Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
Shallow coastal water-Haifa Bay
‫קו רוחב‬
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
31
31
31
31
31
31
31
31
31
31
31
31
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
32
i
47.763
55.075
54.014
54.037
54.053
54.054
53.687
52.786
51.255
49.855
49.880
49.361
49.238
48.504
47.763
47.657
47.385
47.469
33.325
32.989
32.611
32.573
24.344
24.200
24.031
23.921
9.531
7.409
6.937
6.486
6.289
56.604
56.708
56.738
56.755
49.410
48.541
48.196
48.054
42.045
41.624
41.339
41.168
16.250
16.367
16.304
16.506
16.817
51.968
50.866
49.843
49.083
48.900
54.056
55.079
49.940
49.266
‫עומק‬
‫קו אורך‬
35
35
35
35
35
35
35
35
35
35
35
35
35
35
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
34
35
35
35
35
35
35
35
4.565
4.389
4.614
4.531
4.326
4.174
4.598
4.315
3.729
2.812
2.722
2.144
1.193
1.709
55.583
56.114
56.836
57.055
52.665
53.068
53.537
53.894
50.468
50.877
51.365
51.640
47.190
45.115
45.654
45.910
46.251
42.266
41.911
41.228
40.442
36.371
36.958
37.472
37.610
31.879
32.748
33.349
33.484
49.654
49.427
49.413
48.251
48.256
58.424
59.911
1.269
1.333
1.576
4.359
4.343
2.534
1.176
‫מים‬
3.8
6.3
3.5
6.2
9.3
12.1
3.4
3.4
3.3
3.1
6.1
6.6
11.3
2
30
21
10.8
6.2
32
23
12.6
6.1
30.6
22
12.5
6.9
10.3
30
20
12.6
6.3
5.7
11.6
21.9
31.5
31.6
22.6
10.9
5.9
32.6
20
9.6
6.7
6.1
10
10
20.2
30.3
25
19
15.6
13
12.2
8.8
8
10
11
‫דיגום‬
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water, Benthic fauna
Sediment, Water
Sediment, Water
Sediment, Water
Water, Phytoplankton
Water
Water, Sediment, infauna
Water, Sediment, Phytoplankton
Water, Phytoplankton
Water
Water, Sediment, infauna
Water, Sediment, Phytoplankton
Water, Phytoplankton
Water
Water, Sediment, infauna
Water, Sediment, Phytoplankton
Water, Sediment, infauna
Water, Phytoplankton
Water
Water, Sediment, infauna
Water, Sediment
Water, Sediment, Phytoplankton
Water, Sediment, infauna
Water
Water, Phytoplankton
Water
Water
Water, Sediment, infauna
Water, Sediment
Water, Phytoplankton
Water
Water, Sediment
infauna,
Water, Sediment, Phytoplankton
Water, Sediment
Water, Sediment, infauna
Water, Sediment, infauna
Water
Water, Phytoplankton
Water, Phytoplankton
Water, Phytoplankton
Water, Phytoplankton
Water, Phytoplankton
infauna
infauna
infauna
infauna
(‫ )המשך‬2012 ‫אפיון תחנות הדיגום בשנת‬
‫תחנה‬
R1b
R1c
R4a
R4b
R4c
R5a
R5b
R6a
R6b
R6c
R7a
R7b
R7c
R8a
R8b
R8c
R9a
R9b
R10b
R10c
R11a
R11b
R11c
R12a
R12b
R12c
R13b
R1b
R4a
R4b
R4c
R5a
R5b
R6a
R6b
R6c
R7a
R7b
R7c
R8a
R8b
R8c
R9b
R10b
R10c
R11b
R11c
R12b
R12c
TS
MM
‫תאריך‬
12-Mar-12
12-Mar-12
12-Mar-12
12-Mar-12
12-Mar-12
12-Mar-12
12-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
13-Mar-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
Sep-12
‫איזור‬
‫מיקום‬
Betzet river-50m
Betzet river-500m
Naaman river-mouth
Naaman river-50m
Naaman river-bridge
Qishon port (Carmelit)
Qishon river-Julius bridge
Taninim river-mouth
Taninim river-50m
Taninim river-bridge
Hadera river-mouth
Hadera river-50m
Hadera river-road
Alexander river-mouth
Alexander river-50m
Alexander river-bridge
Poleg river-mouth
Poleg river-50m
Yarkon river-50m
Yarkon river-bridge
Sorek river-mouth
Sorek river-50m
Sorek river-bridge
Lachish river-mouth
Lachish river-50m
Lachish river-bridge
Evtach river-50m
Betzet river-50m
Naaman river-mouth
Naaman river-50m
Naaman river-bridge
Qishon port (Carmelit)
Qishon river-Julius bridge
Taninim river-mouth
Taninim river-50m
Taninim river-bridge
Hadera river-mouth
Hadera river-50m
Hadera river-road
Alexander river-mouth
Alexander river-50m
Alexander river-bridge
Poleg river-50m
Yarkon river-50m
Yarkon river-bridge
Sorek river-50m
Sorek river-bridge
Lachish river-50m
Lachish river-bridge
‫קו רוחב‬
33 4.569
33 4.550
32 54.547
32 54.606
32 54.731
32 48.524
32 48.095
32 32.370
32 32.336
32 32.966
32 27.861
32 27.879
32 28.029
32 23.707
32 23.741
32 23.631
32 16.292
32 16.227
32 6.060
32 5.947
31 56.477
31 56.433
31 56.082
31 48.922
31 48.912
31 49.038
31 44.490
33 4.569
32 54.547
32 54.606
32 54.731
32 48.524
32 48.095
32 32.370
32 32.336
32 32.966
32 27.861
32 27.879
32 28.029
32 23.707
32 23.741
32 23.631
32 16.227
32 6.060
32 5.947
31 56.433
31 56.082
31 48.912
31 49.038
‫קו אורך‬
35 6.378
35 6.592
35 4.899
35 4.924
35 5.065
35 1.736
35 2.093
34 54.133
34 54.173
34 54.923
34 53.054
34 53.306
34 54.024
34 51.929
34 51.993
34 52.175
34 49.965
34 50.028
34 46.631
34 46.660
34 42.479
34 42.507
34 43.489
34 38.379
34 38.450
34 38.924
34 35.951
35 6.378
35 4.899
35 4.924
35 5.065
35 1.736
35 2.093
34 54.133
34 54.173
34 54.923
34 53.054
34 53.306
34 54.024
34 51.929
34 51.993
34 52.175
34 50.028
34 46.631
34 46.660
34 42.507
34 43.489
34 38.450
34 38.924
Tel Shikmona
Magan Michael
32
32
34 57.400
34 54.871
ii
49.579
32.946
‫עומק‬
‫מים‬
‫דיגום‬
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water, Sediment
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
Water
‫משקעים אטמוספריים‬
Dust, Rain
Dust
(‫ )המשך‬2012 ‫אפיון תחנות הדיגום בשנת‬
‫תחנה‬
ACH
AK-P
QY
AT
MIC
HAD
PAL
ASH
HS
MM
TS
EI
HOT
QY
QH
‫תאריך‬
March-12
March-12
March-12
March-12
March-12
March-12
March-12
March-12
March-12
March-12
March-12
July-12
July-12
July-12
July-12
‫מיקום‬
‫איזור‬
Patella - Achziv (near Miluz)
Patella - Akko marina
Patella - Qiryat yam
Patella - Atlit south
Patella - Michmoret
Patella - Givaat Olga
Patella - Palmachim
Patella - Ashdod marina
Patella - Hof Shemen
Patella - Taninim river
Patella - Tel Shiqmona rocks
Donax - Frutarom
Donax - Hof Hatmarim
Donax - Qiryat yam
Donax - Qiryat Haim
‫קו רוחב‬
33 3.894
32 55.147
32 51.328
32 40.987
32 24.132
32 26.871
31 55.808
31 47.794
32 48.874
32 32.353
32 49.579
32 54.000
32 54.807
32 51.328
32 49.542
iii
‫קו אורך‬
35 6.253
35 4.241
35 3.873
34 55.682
34 51.930
34 52.741
34 41.906
34 37.535
35 0.859
34 54.044
34 57.400
35 4.667
35 4.830
35 3.873
35 2.633
‫עומק‬
‫מים‬
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~5 cm
~60 cm
~60 cm
~60 cm
~60 cm
‫דיגום‬
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
Mollusks
,‫ מספר כולל של בדיקות של מתכות כבדות בדגים‬:2 ‫נספח‬
.‫ סדימנטים וחומר מרחף מאז תחילת הניטור‬,‫רכיכות‬
(1974 – 2012) ‫דגים‬
Diplodus sargus
Lithognathus mormyrus
Mullus barbatus
Sargocentron rubrum
Upeneus asymmetricus
Upeneus moluccensis
Siganus rivulatus
Mullus surmuletus
Oblada melanura
Pagellus erythrinus
Saurida undosquamis
Other
‫סה"כ דגים‬
1086
1486
972
618
21
578
469
283
122
603
148
962
7348
(1975 - 2012) *‫רכיכות וסרטנים‬
Mactra corrallina corrallina
Astropecten bispinosus
Rudicardium tuberculatum
Neverita josephinia
Patella sp.
Diogenes pugilator
Donax trunculus
C. gallina
Arcularia gibbosula
Cellana rota
Aristeus antennatus
Parapenaeus longiros
Donax semistriatus
Penaeus japonicus
other
‫סה"כ רכיכות וסרטנים‬
1868
55
260
83
1696
389
710
105
450
369
20
10
11
25
442
6493
‫סדימנט וחומר מרחף‬
Sea Sediments
(1981-2012)
River Sediments (1988-2012)
SPM
(1994-2012)
‫סה"כ דוגמאות‬
iv
939
783
1861
3524
‫נספח ‪ :3‬שיטות הדיגום והבדיקה ובקרת איכות התוצאות‬
‫למחלקה לכימיה ימית בחיא"ל הסמכה מטעם הרשות הלאומית להסמכת מעבדות‪ ,‬לביצוע‬
‫בדיקות ודיגום של מים‪ ,‬קרקע ויצורי מים‪ .‬הבדיקות כוללות‪ :‬בדיקת נוטריאנטים במי ים‪ ,‬מי‬
‫נחלים ומי שתייה‪ ,‬ובדיקת מתכות כבדות ביצורי מים ובסדימנטים‪.‬‬
‫דיגום מי‪ -‬ים ומי נחלים‬
‫מים וחומר מרחף נדגמו בים מספינות המחקר "שקמונה" ו"עציונה"' בעזרת בקבוקי ניסקין או‬
‫דלי אל‪-‬חלד‪ ,‬ובשפכי הנחלים בעזרת בקבוקי פלסטיק‪.‬‬
‫המליחות או צפיפות המים‪ ,‬ערכי ההגבה וריכוזי החמצן נמדדו במקום באמצעות חיישן מסוג‬
‫‪ .6600 YSI‬עבור בדיקות של ריכוזי נוטריאנטים )פוספאט‪ ,‬ניטראט‪ ,‬חומצה סיליצית ואמוניה(‪,‬‬
‫‪ ,BOD‬כלורופיל וחומר מרחף נדגמו מים ישירות מהנחל או מהים בעזרת בקבוקים ייעודיים לסוג‬
‫הבדיקה‪ .‬דוגמאות מים לבדיקת נוטריאנטים הועברו למעבדה והוקפאו עד לבדיקתן‪.‬‬
‫לבדיקות של חומר מרחף‪ ,‬נפח ידוע של מים סונן דרך פילטרים שקולים מסוג ‪0.45 m‬‬
‫‪ ,Millipore Type HA‬לאחר סינון מוקדם דרך ‪ .63m‬הפילטרים יובשו בליאופיליזציה )הקפאה‬
‫וייבוש בוואקום( במשך ‪ 24‬שעות‪ ,‬נשקלו ונבדקו לתכולת המתכות הכבדות‪.‬‬
‫דיגום סדימנטים‬
‫סדימנטים ממפרץ חיפה נדגמו מספינת המחקר "עציונה"‪ .‬מרבית הדיגומים נעשו בצלילה בעזרת‬
‫שקיות פלסטיק תחומות במסגרת אלומיניום‪ .‬הדוגמאות מייצגות ‪ 2‬ס"מ עליונים של הקרקעית‬
‫בשטח של כ‪ 1-‬מ"ר‪ .‬סדימנטים בשפכי נחלים ובמוצאי שפכים לאורך החוף נדגמו בעזרת כף‬
‫פלסטיק‪ .‬הדוגמאות מייצגות ‪ 3‬ס"מ עליונים של הקרקעית‪ .‬סדימנטים ממדף היבשת נדגמו‬
‫מספינת המחקר "עציונה" או "שקמונה" בעזרת מחפר )‪ (grab‬מפלדת אל‪-‬חלד‪ .‬הדוגמאות‬
‫מייצגות ‪ 2‬ס"מ עליונים של הקרקעית‪.‬‬
‫הדוגמאות הוקפאו )‪ ( -20C‬בספינה או מייד עם הגעתן למעבדה ויובשו בליאופיליזציה במשך ‪48‬‬
‫שעות לפחות‪ .‬הדוגמאות היבשות נופו בנפות ניילון‪ .‬מקטע הגרגרים הקטנים מ‪ 250-‬מיקרון נלקח‬
‫לבדיקת הסדימנטים הימיים‪ .‬מקטע הגרגירים הקטנים מ‪ 1000-‬מיקרון נלקח לבדיקת‬
‫הסדימנטים הנחליים‪.‬‬
‫"ח שוכני קרקעית ודגים לבדיקות כימיות‬
‫דיגום בע‬
‫בע"ח שוכני קרקעית נדגמו הן מספינת המחקר "עציונה" ע"י צוללנים והן באזור הכרית‪.‬‬
‫הדוגמאות קובצו לפי מינים‪ ,‬נמדדו‪ ,‬נשקלו‪ ,‬הוקפאו ויובשו בליאופיליזציה במשך ‪ 48‬שעות‪.‬‬
‫פרטים קטנים של אותו מין קובצו לדוגמת בדיקה אחת‪ .‬פרטים גדולים נבדקו בנפרד‪ .‬ברכיכות‬
‫נבדקו רק החלקים הרכים‪.‬‬
‫דגי מכמורת נאספו משלל דיג מסחרי בעומקי מים של ‪ 50-36‬מטר דגים חופיים נאספו משלל דיג‬
‫מסחרי ברשתות סבחה שהוצבו לאורך החוף בעומקי‬
‫‪v‬‬
‫מים של ‪ 20-3‬מטר‪ .‬הדגים נשקלו‪ ,‬נמדדו ונשטפו במים מזוקקים‪ .‬השריר משני צידי כל דג נדגם‬
‫ונשמר בהקפאה עד לבדיקה‪ .‬המתכות נבדקו לאחר ייבוש הדוגמאות בליאופיליזציה במשך ‪48‬‬
‫שעות והומוגניזציה‪.‬‬
‫דיגום מי גשם ואבק מרחף‬
‫מי הגשם נאספו ע"י דוגמים סטנדרטיים באמצעות משפך ובקבוק מפלסטיק )‪ .(UNEP, 1992‬החל‬
‫מ‪ 2004 -‬הגשם נאסף ע"י דוגם אוטומטי מסוג ‪ TPC 3000‬מחברת ‪Yankee Environmental‬‬
‫‪ ,systems,Inc‬הדיגום נעשה על בסיס ארועי גשם‪ .‬דוגמאות משנה עבור בדיקות נוטריאנטים וערכי‬
‫הגבה נלקחו מייד לאחר איסוף הגשם‪ .‬דוגמאות הנוטריאנטים הוקפאו‪ .‬דוגמאות עבור בדיקות‬
‫המרכיבים הראשיים נשמרו במקרר לאחר סינון‪.‬‬
‫אבק מרחף נדגם על גבי פילטרים מסוג ‪ Whatman 41‬באמצעות דוגמי אוויר‪ .‬הדיגום נעשה במשך‬
‫כ‪ 60 -‬שעות‪ .‬הפילטרים נשמרו במייבש )‪ (desiccator‬לפני שקילתם‪ .‬לאחר הדיגום הם נשמרו‬
‫בהקפאה עד שקילתם ובדיקתם למתכות כבדות‪ .‬הפילטרים נוטים לספוח לחות‪ ,‬ולפיכך קיים‬
‫חוסר דיוק בחישוב משקל האבק‪ .‬בהנחה שקיים פיזור הומוגני של האבק על גבי הפילטר‪ ,‬נעשה‬
‫שימוש בכשמינית מהפילטר לבדיקת המתכות הכבדות‪.‬‬
‫בדיקות מליחות‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬חמצן מומס וערכי הגבה )‪(pH‬‬
‫מליחות‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬ערכי הגבה וריכוזי חמצן נמדדו במקום באמצעות חיישן מסוג ‪.66006 YSI‬‬
‫בדיקות חמצן לחישוב ‪ BOD5‬נעשו באמצעות חיישן מסוג ‪.6600 YSI‬‬
‫בדיקות נוטריאנטים‬
‫נוטריאנטים )פוספאט‪ ,‬ניטראט‪ ,‬ניטריט‪ ,‬חומצה סיליצית‪ ,‬אמוניה‪ ,‬חנקן כללי ופוספט אורגני‬
‫מומס( נבדקו בשיטה פוטומטרית וזרימה מקוטעת במכשיר ‪ AA3 -‬תוצרת ‪ .Seal‬גבולות הקביעה‬
‫של ניטראט‪ ,‬ניטריט‪ ,‬פוספאט‪ ,‬חומצה סיליצית ואמוניום היו ‪ 0.03 ,0.008 ,0.08 ,0.08‬ו‪,M 0.05 -‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫בדיקות כלורופיל‬
‫דגימות מים לבדיקת כלורופיל ‪ a‬סוננו דרך פילטרים של ‪ (~0.7 m) GF/F‬לאחר סינון מקדים‬
‫דרך ‪ ,63m‬נעטפו בנייר אלומיניום והוקפאו‪ .‬במעבדה הפילטרים עברו סוניקציה והושרו‬
‫בתמיסת אצטון ‪ 90%‬למשך כ‪ 12-‬שעות‪ .‬ריכוז הכלורופיל חושב ממדידת הפליטה הפלואורוצנטית‬
‫בפלואורומטר מסוג ‪ Trilogy‬תוצרת ‪.Turner designs‬‬
‫בדיקות מתכות כבדות‬
‫עבור בדיקות של ‪ Zn Ni, Cu, Pb, Cd, Hg‬ו‪ -‬ארסן‪ ,‬הדוגמאות עוכלו בחומצה חנקתית מרוכזת‬
‫)‪ (65%‬בתאי לחץ )‪ ,(Uniseal‬במשך ‪ 4‬שעות‪ ,‬בטמפרטורה של ‪ .140C‬עבור בדיקות של ‪Cr, Al,‬‬
‫‪ Zn,Cu ,Cd ,Pb ,Mn‬ו‪ Fe -‬בסדימנטים וחומר מרחף‪ ,‬הדוגמאות עוכלו בתערובת של חומצה‬
‫פלואוריט ומי מלכים בשיטת ‪.(1983) ASTM‬‬
‫‪vi‬‬
‫כספית נבדקה בספקטרופוטומטריה של בליעה אטומית ללא להבה ‪Coleman Mercury Analyzer‬‬
‫‪ MAS-50A‬עד ‪ 2003‬ואח"כ עם גלאי פלואורסצנטי במכשיר ‪Merlin Millennium System – PS‬‬
‫‪ .Analytical‬בשנת ‪ 2001‬שונה מרכיב מסוים בשיטת הבדיקה של כספית בבע"ח‪ ,‬והחל שימוש‬
‫בשיטה יותר רגישה בריכוזים נמוכים של כספית )פחות מעשירית מהתקן(‪ .‬התוצאות בשיטה‬
‫החדשה גבוהות יותר‪ .‬לשינוי אין השפעה משמעותית בריכוזים גבוהים‪ ,‬ולכן אין לו השלכות לגבי‬
‫איכות הדגים ביחס לתקן‪ .‬בהמשך ייעשה שימוש רק בשיטה החדשה‪ .‬שאר המתכות נבדקו‬
‫בספקטרופוטומטריה של בליעה אטומית עם להבה ) ‪ .(,Agilent 280FS AA,‬ובתנורי גרפיט‬
‫‪ varian 880AA‬ו‪.Agilent 240Z AA -‬‬
‫בדיקת ‪ TOC‬בסדימנט‬
‫פחמן אורגני בסדימנט נבדק ע"י חמצון עם אשלגן די כרומט בנוכחות חומצה גופריתנית‬
‫וטיטרציה פוטנציומטרית עם ברזל אמוניום סולפט‪.‬‬
‫בדיקות מזהמים אורגניים‬
‫מזהמים אורגניים נבדקו במעבדות מוסמכות בארה"ב בשיטות סטנדרטיות המאושרות ע"י‬
‫הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב )‪ (US EPA‬ובישראל ע"י מעבדות "אמינולב"‪ .‬מרבית‬
‫הבדיקות בוצעו באמצעות ‪.GC-MS‬‬
‫בקרת איכות בדיקות מתכות כבדות‬
‫במקביל לכל סדרת בדיקות‪ ,‬נבדקו סטנדרטים בינלאומיים מתאימים שטופלו באופן זהה‬
‫לדוגמאות )‪Dorm-3, Dolt-3, Oyster tissue, Buffalo River Sediment, Estuarine sediment‬‬
‫ועוד(‪ .‬דוגמא לבקרה שנתית של תוצאות בדיקות החומרים הסטנדרטים מוצגת באיור ‪.79‬‬
‫כמו כן‪ ,‬המעבדה משתתפת בתרגילי כיול בינלאומיים תקופתיים מאז סוף שנות ה‪.70 -‬‬
‫בדיקות ריכוזי מיקרואצות‬
‫לבדיקת תאי כחוליות ותאי פיקופלנקטון בעלי כלורופיל )עד ‪ ,(5‬נעשה שימוש בשיטה המתוארת‬
‫ע"י ‪ Booth, 1987‬עם מספר שינויים‪ .‬דוגמאות המים סוננו דרך פילטר פוליקרבונט ‪ ,0.45‬בשתי‬
‫חזרות‪ .‬הפילטר עם הדוגמא המרוכזת והמשומרת הונח על גבי טיפת שמן אימרסיה שהושמה על‬
‫זכוכית מכסה‪ .‬על הפילטר הונחה טיפה נוספת של שמן אימרסיה והפילטר כוסה בזכוכית מכסה‪.‬‬
‫הדוגמא נשמרה בהקפאה עד לספירה‪ .‬הספירה נעשתה בעזרת מיקרוסקופ אפיפלואורסנטי‪ .‬נספרו‬
‫‪ 30‬שדות אקראיים מכל שטח הפילטר באמצעות האובייקטיב ‪.x100‬‬
‫לצורך ספירת המיקרופלנקטון‪ ,‬דוגמאות המים סוננו דרך פילטר פוליקרבונט ‪ ,3‬ומהם הוכנו שני‬
‫פרפרטים בשתי שיטות שונות‪:‬‬
‫א‪ .‬הפילטר עם הדוגמא המרוכזת והמשומרת הונח על גבי טיפת שמן אימרסיה שהושמה על‬
‫זכוכית מכסה‪ .‬על הפילטר הונחה טיפה נוספת של שמן אימרסיה והפילטר כוסה בזכוכית‬
‫מכסה‪ .‬הדוגמא נשמרה בהקפאה עד לספירה‪ .‬הספירה נעשתה בעזרת מיקרוסקופ‬
‫‪vii‬‬
‫אפיפלואורסנטי‪ .‬פילטר זה יועד לספירת המיקרופלנקטון השכיח יותר והקל לזיהוי באמצעות‬
‫פלואורסנציה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיטת ‪ - (Hewes & Holm-Hansen1983, Gordon et al.1994) FTF‬הפילטר עם פני הדוגמא‬
‫המרוכזת והמשומרת הונח על גבי טיפת מי‪ -‬ים שהושמה על זכוכית נושאת‪ ,‬אשר הונחה מייד‬
‫על גבי משטח חלק של קרח יבש‪ .‬לאחר קפיאת התאים‪ ,‬הפילטר נתלש והדוגמא כוסתה‬
‫בשכבת גליצרין ג'לי‪ .‬עם התייבשותו הונחה עליו טיפת גליצרול שכוסתה בזכוכית מכסה‪.‬‬
‫הדוגמא נשמרה בהקפאה עד לספירה‪ .‬הספירה נעשתה באור רגיל באמצעות מיקרוסקופ‬
‫אפיפלואורסנטי‪ .‬כל פני שטח הפילטר נספרו באמצעות האובייקטיב ‪ x20‬או ‪ ,x40‬תלוי בגודל‬
‫התאים‪ .‬פילטר זה יועד לספירת התאים שאינם ניתנים לאבחנה או זיהוי ע"י פלורוסנציה‪,‬‬
‫אלא מחייבים אור רגיל לזיהוי‪.‬‬
‫ביומסת הכחוליות החד‪ -‬תאיות חושבה לפי תכולת פחמן של ‪ 294 fgC‬לתא ) & ‪Cuhel‬‬
‫‪ .(Waterbury, 1984‬זוהי הערכה מספרית המסתמכת על חישוב נפח התא ועל הנחת ריכוז פחמן‬
‫לנפח המחושב‪ ,‬לכן היא אינה מספר אבסולוטי‪ ,‬ובספרות ניתן למצוא גם ערכים אחרים ) ‪Li,‬‬
‫‪ .(W.K.W, 1986, 1992‬ביומסת המיקרופלנקטון חושבה לפי ‪.Strathmann, 1967‬‬
‫מגוון המינים חושב לפי ‪.(Karydis and Tsirtsis, 1996) Menhinick's index‬‬
‫מדידת סמנים ביולוגים בדגי שישן משורטט‬
‫הדגים נדגמו בעונת החורף )מצב אופייני של העדר פעילות רבייה(‪ ,‬הומתו תוך שעתיים‪ -‬שלוש‪,‬‬
‫נמדדו ונשקלו‪ .‬הגונדות מכל דג נדגמו ונשמרו בתמיסת פורמאלדהיד ‪ 4%‬לצורך קביעת הזוויג‬
‫ואיפיון הפעילות הרבייתית‪ .‬רמות הסמנים הביולוגיים בחומר שהופק מפיסות כבד נבדקו‬
‫בשיטות המפורטות ב‪ ,Tom et al. (2002, 2004) -‬עם שיפורים שהוכנסו לשימוש לאחר כתיבת‬
‫המאמרים‪.‬‬
‫בדיקות חי הקרקעית )‪(infauna‬‬
‫משקעי הקרקעית נדגמו באמצעות מחפר )‪ (Van Veen grab‬בשטח של ‪ 0.08‬מ"ר‪ .‬בכל תחנה‬
‫נאספו שלוש דגימות‪ .‬הדגימות שומרו ב‪ 10% -‬פורמלין וכעבור מספר ימים נשטפו בנפה ‪ 0.25‬מ"מ‪.‬‬
‫החומר שלא עבר את הנפה שומר בכוהל אתילי ‪ ,70%‬נצבע ב‪ ,Rose Bengal-‬מוין בעזרת‬
‫בינוקולר והוגדר לרמה הטכסונומית הנדרשת‪.‬‬
‫מדידת רמות התעתיקים בכבד השישן המשורטט‬
‫שיטות עבודה מולקולריות סטנדרטיות בוצעו לפי )‪ .Sambrook and Russell, (2001‬רנ"א כללי‬
‫הופק מפיסות כבד‪ .‬ריכוז רנ"א בדגימות ובסטנדרטים נקבע במכשיר ‪Nanodrop (Nonodrop‬‬
‫)‪ technologies‬ואיכותו ע"י )‪ .Bioanalyzer 2100 (agilent‬מדידה של רמות תעתיק ספציפי‬
‫המשמש כסמן ביולוגי או כגורם נירמול‪ ,‬בוצעה בעזרת תיעתוק הפוך שאחריו ‪ PCR‬כמותי לפי‬
‫)‪.Tom et al. (2004, 2008‬‬
‫מיפוי סביבתי מנתוני לוויינים ראה נספח ‪4‬‬
‫‪viii‬‬
.2012 – 2000 ‫השתתפות המעבדה לכימיה ימית בתרגילי אינטרקליברציה בינלאומיים בשנים‬
Organizer
Date sent
Name of material
Material
#NOAA
2000
-
Nutrients in seawater
Parameters
measured
Nitrite, nitrate,
phosphate, silicic acid
IAEA
Mar-01
IAEA 407
Fish homogenate
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,,Zn.
IAEA
Nov-01
MA-Medpol-6/TM
Mussel tissue
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,,Zn,C
Marine sediment
r.
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,Pb,
Fish homogenate
Zn,Al,Cr.
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,,Zn,P
Nutrients in seawater
b.
Nitrite, nitrate,
Tuna fish
phosphate, silicic acid
As, Cd, Cu, Fe, Hg, Pb,
Marine sediment
Zn
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,Pb,
Nutrients in seawater
Zn,Al,Cr.
Nitrite, nitrate,
Marine sediment
phosphate, silicic acid
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,Pb,
IAEA
^C-MARS
&Japan
IAEA
IAEA
IAEA
IAEA
Jun-03
Jul-03
Jul-03
Mar-05
IAEA 433
MARS-20
IAEA 436
Sept-05
SD-medpol-TM
Sept-05
Medpol/nutrients
Apr-06
IAEA 158
Zn,Al,Cr,As.
@ HKGL
Dec-06
APLAC T057
IAEA
Dec-07
MA-MEDPOL/TM
IAEA
IAEA
IAEA
IAEA
IAEA
Shrimp homogenate
Fish tissue
Cd,Pb,As
Hg,Cd,Cu,Fe,
Dec-07
Cocktail solution
Pb,Zn,As.
Hg,Cd,Cu,Fe,Ni,Pb,Zn,
Nov-08
SED-MEDPOL/TM
Cr,As.
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,Pb,
Nov-08
Jun -09
Sep -10
Marine sediment
Zn,Al,Cr,As
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,Pb,
Cocktail solution
PT 2008
IAEA
452
IAEA 456
Scallop Tissue
Zn,Al,Cr,As
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Pb,Zn
Sediment
,As
Hg,Cd,Cu,Fe,Mn,Ni,Pb,
Zn,Al,Cr,As
IQTC
Sep -10
APLAC
Dec-10
Quasimeme
Apr-10
Quasimeme
Apr-10
GLHK1002
Crustacean sea food
As,Cd,Pb
T077
Bovine Liver
Cd,Fe,Pb,Zn
Round 60 AQ-1
Nutrient in sea water
Nitrite, nitrate,
Round 60 AQ-2
Nutrient in estuarine and
phosphate, silicic acid
Nitrite, nitrate,
low Salinity open water
phosphate, silicic acid
ix
Organizer
Date sent
Name of material
Material
Quasimeme
July-30
Round 61 AQ-11
Parameters
measured
Sea water
Chlorophyll a
Quasimeme
Oct-10
Round 60 AQ-2
Nutrient in sea water
Nitrite, nitrate,
Round 60 AQ-2
Nutrient in estuarine and
phosphate, silicic acid
Nitrite, nitrate,
low Salinity open water
phosphate, silicic acid
Sea water
Chlorophyll a
Nutrient in sea water
Nitrite, nitrate,
Quasimeme
Oct-10
Quasimeme
Jan-11
VKI
Nov-10
Round 61 AQ-11
phosphate, silicic acid
Quasimeme
Apr-11
Round 65 AQ-4
Sea water
Hg in Sea Water
Quasimeme
July-11
Round 66 AQ-14
Sea water
DOC in Sea Water
IAEA
Oct-11
Medpole proficiency
Sediment
Trace elements
test
IAEA
May 2012
IAEA 458
Sediment
Trace elements
&Japan
April-2012
RMNS I/C
Sea water
Nitrite, nitrate,
Quasimeme
Aug -12
Round 70 AQ-2
Sea water
phosphate, silicic acid,
Nutrients
TDP
Quasimeme
Aug -12
Round 70 AQ-14
Sea water
DOC
Quasimeme
Oct-12
Round 71AQ-4
Sea water
Hg in Sea water
*
IAEA - International Atomic Energy Agency, Marine environmental Laboratory, Monaco
#
NOAA – National Oceanographic and Atmospheric Agency, USA (Willie, S., and W. Clancy,
NOAA Technical Memorandum, NOS NCCOS CCMA 143. NOAA/NRC Intercomparison for
nutrients in seawater. 36 pp, 2000.
^
C-MARS- Centre for marine analytical reference & standards, Department of Ocean
Development, Trivandrum, India.
&
Japan - Intercomparison exercise for reference material of nutrients in seawater organized by
the Geochemical Res. Dept. of the Meteorological Research Institute, Tsukuba, JP.
@
HKGL – Hong Kong Government Laboratory, Proficiency Testing Programme on Heavy
metals in Food (APLAC T057).
Guangdong inspection and Quarantine technology center, Hong Kong.
APLAC- HKAS – Hong Kong Accreditation Service
Quasimeme- Quality Assurance of information for maine Enviromental monitoring
Netherland.
VKI – Eurofins Lab
x
‫נספח ‪ :4‬מערכת ‪ SISCAL‬למיפוי סביבתי מנתוני לוויינים‬
‫במסגרת מחקר ‪ (Satellite Information System on Coastal Areas and Lakes) SISCAL‬במימון‬
‫האיחוד האירופי‪ ,‬פותחו כלים ייעודיים ונוחים לתפעול עבור משתמשי קצה לצורך מיפוי‪ ,‬מעקב‪,‬‬
‫ניהול ובקרה של הסביבה הימית‪ ,‬המבוססים על פרמטרים הקשורים לאיכות מים אשר מפוענחים‬
‫מנתוני לוויינים יומיים‪ .‬מערכת ‪ SISCAL‬מספקת מיפוי של טמפרטורת פני הים )‪ ,(SST‬ריכוזי‬
‫כלורופיל‪ ,‬ריכוזי חומר מרחף )‪ ,(TSM‬עומק סקי ועוד‪ .‬מוצרים אלו מיוצרים ומועברים למשתמש‬
‫הקצה דרך האינטרנט קרוב לזמן אמת )‪ ,(Near-Real-Time‬תוך שימוש באלגוריתמים‬
‫המקובלים בעולם ו‪/‬או אלגוריתמים שפותחו במיוחד לאזורים מקומיים‪.‬‬
‫במסגרת המחקר פותח מודול של ממ"ג )מערכת מידע גיאוגרפית( למשתמש קצה )‪(EU-GIS‬‬
‫אשר מאפשר לבצע מספר משימות‪ :‬הורדת מוצרי לוויין )‪ (EO Products‬מהשרת של ‪,SISCAL‬‬
‫בניית ארכיון לסדרות זמן של מוצרי לוויין‪ ,‬ניהול מערכת המידע וביצוע ניתוחים סביבתיים‬
‫מורכבים באמצעות פונקציות ממ"ג ייעודיות‪ .‬מערכת כזו הותקנה בחדר המצב של אגף ים‬
‫וחופים במשרד לאיכות הסביבה ומתעדכנת בתדירות דו‪-‬חודשית‪.‬‬
‫המיפוי מתבסס על שני לוויינים אמריקאים החולפים מעל אזור ישראל מידי יום בין השעות‬
‫‪ (MODIS-Aqua ,MODIS-Terra) 12:30 – 10:00‬ועד תחילת שנת ‪ 2012‬על לווין אירופאי‬
‫)‪ (MERIS‬החולף מעל אזורנו כול שלושה ימים‪ .‬לשלושת הלוויינים יש רזולוציה )גודל פיקסל(‬
‫של ‪ 1X1‬ק"מ בערוצים המשמשים למיפוי סמנים לאיכות מי הים )‪ .(Ocean color‬ללוויין ה‪-‬‬
‫‪ MERIS‬יש גם מצב של רזולוציה גבוהה‪ ,‬שבה גודל הפיקסל ‪ 300‬מטר‪ .‬כול צילומי הלווין‬
‫מורדים בזמן אמת מהארכיונים "המתגלגלים" של ‪ NASA‬ושל ‪ .ESA‬בחודש אפריל ‪2012‬‬
‫סוכנות החלל האירופית איבדה קשר עם לווין ה‪ Envisat-‬שבו נמצא גם הסנסור של ‪MERIS‬‬
‫ולכן אין יותר צילומים ברזולוציה של ‪ 300‬מטר‪ .‬הלווין החדש ‪ VIIRS‬של סוכנות החלל‬
‫האמריקאית ששוגר באוקטובר ‪ 2011‬צפוי להתחיל לספק צילומים באופן רציף במהלך ‪.2013‬‬
‫במקביל אנחנו מבצעים התאמות בשרת של סיסקאל בגרמניה כך שנוכל לשלב את צילומי לווין‬
‫ה‪.VIIRS -‬‬
‫משנת ‪ 2005‬שולבה מערכת ‪ SISCAL‬בתוכנית הניטור של איכות מימי החופין ובוצעו הפעולות‬
‫שלהלן‪:‬‬
‫‪ ‬כיול האלגוריתם לטמפרטורת פני הים;‬
‫‪ ‬כיול האלגוריתם לעומק סקי‬
‫‪ ‬כיול אלגוריתמים של כלורופיל לים עמוק‬
‫‪xi‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המשך בדיקה ושיפור האלגוריתמים באמצעות דגימות ואנליזות המתבצעות במסגרת‬
‫תוכנית הניטור‬
‫יצירת בסיסי מידע סינופטיים של טמפרטורת פני הים )בערכים אבסולוטיים( וריכוזי‬
‫כלורופיל )בערכים יחסיים( במדף היבשת‪ ,‬עד עומק מים של ‪ 200‬מטר;‬
‫מיפוי מוקדי זיהום יבשתיים )מוצאים ימיים‪ ,‬תחנות כוח ועוד(;‬
‫הפצת מפות באינטרנט קרוב לזמן אמת באמצעות מרכז המידע הימי הלאומי;‬
‫במהלך ‪ 2012‬נעשה עידכון של המימשק בארכיון התמונות‪/‬תוצרי האנליזות שנמצא‬
‫במרכז המידע הימי הלאומי המאפשר הורדת ערכי צילום הלווין ולא רק תמונה שלו‬
‫)תמונה ‪ .(1‬כמו כן נעשה פיתוח של ממשק לקליטת הלווין החדש ‪.VIIRS‬‬
‫השוואת נתוני ה‪ SISCAL-‬מול מפות מפוענכות )ריכוזי כלורופיל‪ ,‬טמפרטורת פני השטח‬
‫ועוד‪ (.‬רגיונאליות )רזולוציה ‪ 4X4‬ק"מ( שמופצות ע"י סוכנות החלל האמריקאית‬
‫והארופית‪.‬‬
‫תמונה ‪ :1‬ממשק מעודכן של ‪ SISCAL‬לחיפוש מוצרי לווין במרכז המידע הלאומי‬
‫‪ .ISRAMAR‬בממשק המעודכן ניתן להוריד את ערכי תמונות הלווין ע"י בחירה )חץ אדום(‬
‫‪xii‬‬
‫טבלה ‪ :1‬רשימת אלגוריתמים ששולבו במערכת ה‪SISCAL -‬‬
‫מיפוי סינופטי של טמפרטורת פני הים‪ ,‬ריכוזי כלורופיל )יחסי( ועומק סקי )‪ (secchi‬במדף‬
‫היבשת‬
‫במהלך ‪ 2012‬נקלטו ועובדו במערכת ‪ 287 SISCAL‬צילומי לוויין מסוג ‪Aqua & ) MODIS‬‬
‫‪ (Terra‬ברזולוציה ‪ 1X1‬ק"מ‪.‬‬
‫האנליזות הסינופטיות נעשו באמצעות תוכנת ה‪ .EU-GIS-‬תוצאות האנליזה הסינופטית של‬
‫טמפרטורת פני המים )‪ ,(SST‬עומק סקי )‪ (secchi‬כמדד לעכירות וריכוזי הכלורופיל בערכים‬
‫יחסיים במדף היבשת בשנים ‪ 2012-2007‬מוצגים בגרפים להלן‪ .‬בשנת ‪ 2012‬הממוצעים מתבססים‬
‫על כ‪ 6 -‬תמונות בכול חודש‪.‬‬
‫‪xiii‬‬
‫גרף התפלגות ממוצע חודשי של טמפרטורת פני המים במדף היבשת מ‪ 2-‬ק"מ מהחוף ועד קצה‬
‫מדף היבשת בשנים ‪ 2007-2012‬כפי שהתקבלו מאנליזה של צילומי לווין מסוג ‪MODIS‬‬
‫)רזולוציה של ‪ 1‬ק"מ( במערכת ה‪.SISCAL -‬‬
‫גרף התפלגות ממוצע חודשי של ריכוזי כלורופיל )ערך יחסי( במדף היבשת מ‪ 2 -‬ק"מ מהחוף ועד‬
‫קצה מדף היבשת בשנים ‪ 2005-2012‬כפי שהתקבלו מאנליזה של צילומי לווין מסוג ‪MODIS‬‬
‫)רזולוציה של ‪ 1‬ק"מ( במערכת ה‪.SISCAL -‬‬
‫‪xiv‬‬
‫גרף התפלגות ממוצע חודשי של עומק סקי )‪ (secchi‬במדף היבשת מ‪ 2 -‬ק"מ מהחוף ועד קצה‬
‫מדף היבשת בשנים ‪ 2009-2012‬כפי שהתקבלו מאנליזה של צילומי לווין מסוג ‪MODIS‬‬
‫)רזולוציה של ‪ 1‬ק"מ( במערכת ה‪.SISCAL -‬‬
‫מיפוי סינופטי של טמפרטורת פני הים‪ ,‬ריכוזי כלורופיל )יחסי( ועומק סקי )‪ (secchi‬במפרץ‬
‫חיפה‬
‫במסגרת הניטורים המיוחדים באזורי עניין שהוגדרו ע"י אגף ים וחופים במשרד לאיכות הסביבה‬
‫נעשו במהלך ‪ 2012‬אנליזות סינופטיות באמצעות ‪ SISCAL‬של טמפרטורה ועומק סקי‪.‬‬
‫אל"א – מפרץ חיפה‬
‫תרשים אזו ר האנליזה )פוליגון שחור( ומיקום תחנות הדיגום שנאספו ע"י חיא"ל )נקודות‬
‫אדומות(‬
‫‪xv‬‬
‫גרף התפלגות ממוצע חודשי של טמפרטורת פני המים באזור אל"א )‪ (2010-2012‬כפי שהתקבלו‬
‫מאנליזה של צילומי לוויין מסוג ‪) MODIS‬רזולוציה של ‪ 1‬ק"מ( במערכת ה‪.SISCAL -‬‬
‫גרף התפלגות ממוצע חודשי של עומק סקי באזור אל"א )‪ (2010-2012‬כפי שהתקבלו מאנליזה של‬
‫צילומי לווין מסוג ‪) MODIS‬רזולוציה של ‪ 1‬ק"מ( במערכת ה‪.SISCAL -‬‬
‫‪xvi‬‬
2012 ‫ אוגוסט‬- ‫ מיני דינופלגלטים וריכוזם )תאים לליטר( במפרץ חיפה ובתחנות לאורך החוף‬:5 ‫נספח‬
Qishon
Dinoflagellates
Gonyaulax spinifera
Gonyaulax spp.
Gonyaulax taylorii
Gonyaulax verior
Gymnodinium cf. catenatum
Gymnodinium elongatum
Gymnodinium sp. (120A)
Gymnodinium sp. (1402)
Gymnodinium sp. (179)
Gymnodinium sp. (264A)
Gymnodinium sp. (291A)
Gymnodinium sp. (319A)
Gymnodinium sp. (320A)
Gymnodinium sp. (97A)
Gymnodinium spp.
Gyrodinium lachryma
Karenia brevis (=G. breve)
Karenia papilionacea
Kofoidinium sp.
Lingulodinium polyedrum
Mesoporos perforatus
Metadinophysis sinensis
Ornithocercus magnificus
Ostreopsis sp.
Oxyphysis oxytoxoides
Oxytoxum adriaticum
Oxytoxum caudatum
Oxytoxum cf gladiolus
Oxytoxum coronatum
Oxytoxum crassum
Oxytoxum curvatum
Oxytoxum laticeps
Oxytoxum pachyderme
Oxytoxum pyramidale
Oxytoxum sceptrum
Oxytoxum scolopax
Oxytoxum sp. (1934a)
Oxytoxum sp. (292A)
Oxytoxum tessellatum
Oxytoxum variabile
Palaeophalacroma unicinctum
Peridinium quinquecorne
Peridinium sp. (323A)
Podolampas palmipes
Haifa Bay
HB5
HB4
632
236
HB2
HB1
60
112
2
4
5
10
16
39
411
33
6
10
47
40
37
486
6
313
10
3
280
50
25
10
51
33
2
5
4
3
Hof Dado
Taninim
Alexander
Yarqon
Soreq
Ashqelon
Shallow H4 Deep H1
Shallow H8 Deep H5
Shallow H12 Deep H9
Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26
5
15
0
46
24
108
10
0
5
563
190
305
31
165
110
71
91
501
228
683
83
13
3
8
5
10
27
23
120
18
22
7
28
8
11
4
6
10
3
16
152
40
128
55
214
190
45
21
28
11
30
35
88
44
51
3
79
23
27
8
8
3
10
25
32
8
2
18
4
4
3
280
103
240
188
125
214
28
1
398
73
510
622
8
156
4
3
2
12
10
52
16
38
36
318
271
185
335
318
184
156
3
5
4
7
4
3
23
8
8
15
14
6
2
8
3
2
1
1
10
18
13
28
47
7
5
6
25
3
1
1
2
10
4
4
1
6
76
3
2
24
12
2
2
5
3
1
15
11
3
11
3
16
3
2
8
36
45
20
4
4
2
4
6
1
5
10
2
6
18
4
22
8
2
4
4
4
3
1
4
4
1
4
8
20
8
3
2
1
16
1
3
7
3
3
4
4
2
5
3
2
10
13
27
32
7
1
14
5
32
2
4
4
88
20
4
4
7
2
2
6
65
2
4
2
xvii
4
5
1
3
3
5
10
16
13
1
40
12
2
9
4
5
2
3
2
3
5
5
4
5
12
4
Qishon
Haifa Bay
HB5
HB4
Dinoflagellates
Podolampas spinifera
Polykrikos kofoidii
Pronoctiluca pelagica
Pronoctiluca spinifera
Prorocentrum balticum
Prorocentrum compressum
Prorocentrum emarginatum
Prorocentrum gracile
Prorocentrum lima
Prorocentrum micans
Prorocentrum mimimum
Prorocentrum oblongum
Prorocentrum ovum
Prorocentrum rathymum
Prorocentrum rotundatum
Prorocentrum sp. (170A)
Prorocentrum sp. (2070)
Prorocentrum triestinum
Protoceratium reticulatum
Protoperidinium abei 316
Protoperidinium bipes
Protoperidinium brochii
Protoperidinium cf obtusum
Protoperidinium cf. ovum
Protoperidinium conicoides
Protoperidinium conicum
Protoperidinium depressum
Protoperidinium divergens
Protoperidinium excentricum
Protoperidinium nux
Protoperidinium oviforme
Protoperidinium pellucidum
Protoperidinium pentagonum
Protoperidinium solidicorne
Protoperidinium sp. (1194)
Protoperidinium sp. (1242)
Protoperidinium sp. (1366)
Protoperidinium sp. (1369a)
Protoperidinium sp. (168A)
Protoperidinium sp. (1794)
Protoperidinium sp. (280A)
Protoperidinium sp. (301k)
Protoperidinium sp. (303A)
Protoperidinium sp. (465k)
HB2
Hof Dado
Shallow H4 Deep H1
HB1
Taninim
Shallow H8 Deep H5
Alexander
Shallow H12 Deep H9
Yarqon
Shallow H17 Deep H14
Soreq
Shallow H18 Deep H21
Ashqelon
Shallow H29 Deep H26
5
3
3
28
25
5
8
5
41
8
10
8
20
5
3
6
29
10
5
20
37
5
5
24
35
14
1
151
68
3
10
76
5
2
1
13
25
5
3
3
4
4
1
4
18
77
20
17
13
8
526
10
352
36
524
196
14
5
4
213
57
1
233
35
5
67
4
11
8
17
36
3
5
4
4
19
1
6
4
6
6
14
2
23
5
5
3
4
10
10
7
3
6
9
5
7
30
48
11
10
57
6
4
103
10
4
13
2
7
13
3
4
3
33
4
3
4
2
7
130
2
4
10
14
16
4
3
7
3
9
9
12
27
15
2
3
28
8
11
40
7
7
8
9
3
2
2
6
5.7E+04 7.6E+03
2
20
159
2
12
8
21
37
118
2
6
19
13
4
11
10
5
5
2
1
20
5
4
3
3
35
24
2
6
5
35
72
4
8
12
3
173
55
4
2
72
3
174
73
10
5
3
3
56
5
30
8
2
9
34
1
3
6
13
3
5
9
23
5
4
3
13
26
3
3
2
18
1
0
1
3
11
18
78
5
76
14
189
5
3
1
3
3
7
20
1
2
3
4
2
2
3
11
5
28
35
30
9
38
5
3
11
4
75
5
29
47
84
3
23
1
33
122
3
4
9
28
3
2
147
119
13
18
24
2
15
3
46
13
23
36
4
36
3
10
2
8
23
3
4
8
7
2
10
xviii
26
16
15
20
2
50
1
42
10
18
6
19
28
25
3
35
25
3
62
Qishon
Haifa Bay
HB5
HB4
Dinoflagellates
Protoperidinium sp. (51A)
Protoperidinium sp. (54)
Protoperidinium spp.
Protoperidinium steinii
Protoperidinium subinerme
Protoperidinium thorianum
Pseliodinium sp.
Pyrocystis sp.
Pyrophacus horologium
Scrippsiella spinifera
Scrippsiella spp.
Torodinium robustum
Warnowia sp.
Dinoflagellates cysts
Unidentified<15µm
Diatoms
Achnanthes sp.
Actinocyclus canestrus
Amphora biggiba
Amphora spp.
Asterionella sp. (296A)
Asterionellopsis glacialis
Asteromphalus hookeri
Bacillaria paxillifera
Bacteriastrum sp.
Bellerochea malleus
Bellerochea spp.
Biddulphia alternans
Biddulphia rhombus
Biddulphia tuomeyi
Campylodiscus sp.
Cerataulina bicornis
Cerataulina pelagica
Cerataulus radiatus
Chaetoceros curvisetus
Chaetoceros danicus
Chaetoceros spp.
Climacosphenia sp.
Cochlearisigma falcatum
Coscinodiscus centralis
Coscinodiscus radiatus
Coscinodiscus spp.
Cyclotella spp.
Cylindrotheca closterium
940
340
7
545
206
4
8
HB2
38
35
Hof Dado
Shallow H4 Deep H1
HB1
44
27
13
20
15
3
4
279
35
Taninim
Shallow H8 Deep H5
17
11
747
71
2
Alexander
Shallow H12 Deep H9
12
11
3
1
656
140
5
24
16
5
2
52
4
23
8.0E+04
8
19
5.8E+04
7
9
249
3
4
128
8.1E+04
3
1
4
2
2
25
60
180
7
12
7
79
5
171
36
25
20
8
20
60
14
5
1.6E+06 4.0E+05 4.4E+04
3
3
7
6
3
6
4
6
3
3
4
7
107
44
2.2E+05 4.1E+04
13
10
18
1.4E+05
2
4
14
8
2
16
2.3E+05
2
20
12
53
959
895
3166
80
50
250
4
14
11
22
12
10
2
1120
3
2
8
5
8
41
20
10
355
208
5
11
4
4
1
90
4
41
3
12
86
720
11
69
763
403
5
858
11
8
54
20
10
29
17
65
40
19
38
9.2E+04
38
6
8
73
9200
12
4
6
3
1400
278
5
3
13
12
16
18
37
10
4
56
25
13
2.1E+05
15
18
7.3E+04
23
105
2.8E+05
71
2.3E+04
14
34
3
80
360
15
5
30
291
4
134
40
7
21
363
34
9
10
311
35
10
5
1.7E+04
5
30
8
9
3.0E+04
208
3
21
97
43
3
5
194
1.4E+05
4
4
25
4
30
2.8E+05
15
4
10
8
3.9E+04
1.5E+05
23
4
2
188
5
5
53
25
120
8.1E+05
94
70
2.1E+05
4
54
80
3.2E+05
10
10
8
58
56
1.2E+05
4
4
110
10
92
5
4
5
1
Ashqelon
Shallow H29 Deep H26
5
159
1623
12
79
301
90
5
2
12
6
11
7
8080 1.5E+04 1.2E+04
327
214
267
24
38
1.2E+05 3.9E+05 1.7E+05 3.3E+05 7.3E+05
80
20
Soreq
Shallow H18 Deep H21
3
4
27
307
13
2
3
4
Yarqon
Shallow H17 Deep H14
2
2
8
2
2
5
7.6E+04
1
1
7
1.5E+04
4
1
4
4
2
100
8
4.1E+05
6
4
2
4.8E+04
xix
148
190
1.5E+05
250
2.4E+05
7
3
3
3
14
322
35
1.1E+05
40
112
240
48
172500
260
138
7.0E+04
313
560
3.3E+05
7
5
5.4E+04
7733
6
9
6
5
8.5E+04
3
10
4
6
28
284
9.4E+04
3
7
4
1.3E+05
Qishon
Diatoms
Dactyliosolen fragilissimus
Diploneis bombus
Diploneis didyma
Diploneis sp.
Entomoneis paludosa
Entomoneis sp. (1622)
Entomoneis sp. (BS21)
Grammatophora marina
Grammatophora serpentina
Guinardia flaccida
Guinardia striata
Hemiaulus hauckii
Hemiaulus membranaceus
Hemiaulus sinensis
Leptocylindrus danicus
Leptocylindrus minimus
Licmophora sp. (1291a)
Licmophora spp.
Lithodesmium undulatum
Lyrella clavata var. caribbaea
Lyrella hennedyi
Melosira moniliformis
Melosira setiligera
Meuniera membranacea
Navicula sp. (559k)
Navicula cancellata
Navicula eta
Navicula sp. (10u)
Navicula sp. (1144)
Navicula sp. (1315)
Navicula sp. (1360)
Navicula sp. (1521)
Navicula sp. (1530)
Navicula sp. (1549)
Navicula sp. (1557)
Navicula sp. (1590)
Navicula sp. (1910)
Navicula sp. (1949)
Navicula sp. (1962)
Navicula sp. (1987)
Navicula sp. (19A)
Navicula sp. (1894)
Navicula sp. (226A)
Navicula sp. (251A)
Haifa Bay
HB5
HB4
HB2
1020
89
361
20
7
Hof Dado
Shallow H4 Deep H1
5
HB1
Taninim
Alexander
Yarqon
Soreq
Ashqelon
Shallow H8 Deep H5
Shallow H12 Deep H9
Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26
28
1
20
5
8
5
20
6
3
3
6
13
8
4
3
3
8
3
2
2
5
12
300
13
5
27
6
405
132
8
903
202
27
5.0E+04 3.9E+04
5053
27
16
19
5
17
370
72
5
2
12
2
2
5
15
10
10
292
4
185
100
41
44
3
9067 2.8E+04
100
25
2
521
10
1
4
2
2
3
12
8
3
1
144
70
11
127
63
13
1020
94
23
49
26
9
2228
119
1
82
356
4
6
152
5
13
22
6
3
374
240
609
90
10
4
4.9E+05 8.1E+05 2.8E+05
32
196
510
8
1635
220
16
221
520
8000
199
33
214
6167
2.5E+04
430
15
299
325
764
228
15
223
68
54
7
39
31
64
3
65
111
97
185
6
2
8
3
148
50
100
3
234
34
4
8
3
42
31
4
2
15
12
628
5
227
4
4
6
32
8
4
4
45
38
31
3
6
11
136
8
6
24
5
8
3
7
5
3
15
10
4
8
49
15
3
98
60
40
20
1
8
10
2
20
3
4
5
10
285
44
5
1858
270
25
282
2296
625
203
4
13
10
2
119
5
6
1
4
3
4
3
12
11
8
24
3
3
3
16
20
4
16
xx
5
10
4
3
2
4
4
10
2
26
23
11
3
5
3
3
5
2
30
28
5
49
80
8
105
18
5
79
108
2
29
2
11
200
160
138
5
2
7
2
3
2
10
53
8
48
38
41
10
3
96
1
3
3
3
246
61
3
3
8
113
73
23
Qishon
Diatoms
Navicula sp. (273A)
Navicula sp. (287A)
Navicula sp. (310A)
Navicula sp. (313)
Navicula sp. (320)
Navicula sp. (321A)
Navicula sp. (332A)
Navicula sp. (345A)
Navicula sp. (346A)
Navicula sp. (38A)
Navicula sp. (45A)
Navicula sp. (497k)
Navicula sp. (559k)
Navicula sp. (588k)
Navicula sp. (817)
Navicula sp. (968)
Navicula sp. (D255)
Navicula sp. (VM15)
Navicula spp.
Nitzschia incerta
Nitzschia longissima
Nitzschia rectilonga
Nitzschia sicula var. bicuneata
Nitzschia sigma
Nitzschia sp. (341A)
Nitzschia sp. (344A)
Nitzschia sp. (351k)
Odontella aurita
Odontella mobiliensis
Pleurosigma spp.
Proboscia alata
Pseudonitzschia spp.
Rhizosolenia calcar-avis
Rhizosolenia hebetata
Rhizosolenia imbricata
Skeletonema costatum
Streptotheca tamesis
Striatella sp. (1316)
Striatella sp. (307A)
Striatella sp. (314A)
Surirella fastuosa
Surirella sp.
Thalassionema nitzschioides
Thalassiosira punctigera
Haifa Bay
HB5
HB4
12
HB2
HB1
3
2
7
8
23
4
5
4
Hof Dado
Shallow H4 Deep H1
Taninim
Shallow H8 Deep H5
5
3
4
5
1
3
3
6
Alexander
Shallow H12 Deep H9
5
6
3
6
Yarqon
Shallow H17 Deep H14
4
3
3
3
6
Soreq
Shallow H18 Deep H21
2
2
9
4
Ashqelon
Shallow H29 Deep H26
4
6
8
4
3
5
10
345
3
240
4
171
2
3
2
5
1
220
424
1600
103
1
259
383
2.8E+04
78
8
20
116
806
1.2E+04
162
3
4
2
8
4
21
4
4
2
4
4
5
10
5
3
1
40
2
4
4
20
23
51
181
40
7
73
606
353
5
13
33
13
22
4
20
10
5
4
3
15
33
4
20
4
4
3
2
74
2
35
5
6
95
4
10
2
8
55
1
3
4
8
43
3
32
7
4
2
6
28
3
2
4
5
2.7E+04
6
3
12
3
3
150
4
270
35
2
3
4
3
2
2
91
78
5
3
3
86
185
48
100
536
16
61
430
5
5
2
4
12
20
421
68
3
260
200
51
10
423
200
7
220
25
80
48
34
187
8
20
12
10
7
5
4
19
10
25
5
11
16
8
2
11
29
3
44
16
8
53
24
5
16
23
4
76
444
240
150
8
4
3
98
320
2.4E+04
106
3
3
1
2
3
7
25
1
8
3
12
2
xxi
9
Qishon
Diatoms
Thalassiosira pseudonana
Thalassiosira punctigera
Thalassiosira sp. (237A)
Thalassiosira spp.
Toxonidea sp.
Trachyneis aspera
Triceratium dubium
Cyanobacteria
Anabaena sp.
Aphanocapsa sp.
Aphanothece sp. (339A)
Aphanothece sp. (AG9)
Asterocapsa sp. (18A)
Borzia sp.
Calothrix spp.
Chroococcopsis epiphytica
Chroococcus limneticus
Chroococcus microscopicus
Chroococcus tenax
Cyanothece sp.
Eucapsis sp.
Gloeocapsa sp.
Gloeocapsopsis sp.
Leptolyngbia spp. (535k)
Lyngbia sp. (1606)
Lyngbia sp. (536k)
Lyngbya sp. (311A)
Lyngbya sp. (AG188)
Lyngbya spp.
Merismopedia elegans
Microchaete sp. (939)
Microchaete sp. (312A)
Microcrocis irregulare
Microcystis spp.
Oscillatoria sp. (1997a)
Oscillatoria jovis
Oscillatoria cf. limosa
Oscillatoria sp. (328A)
Oscillatoria sp. (333A)
Oscillatoria spp.
Oscillatoria tenuis
Pseudanabaena sp.
Spirulina major (length µm)
Synechocystis sp.
Haifa Bay
HB5
HB4
HB2
8.0E+06 2.3E+06 1.7E+06
13
10
1097
304
151
Hof Dado
Shallow H4 Deep H1
HB1
3
5
Taninim
Shallow H8 Deep H5
12
16
2
8
8
Alexander
Shallow H12 Deep H9
Yarqon
Shallow H17 Deep H14
25
20
1
3
5
1
2
4
10
0
Soreq
Shallow H18 Deep H21
Ashqelon
Shallow H29 Deep H26
47
1
764
10
5.0
73
5
2
225
68
360
80
120
63
120
30
2100
500
82
13
52
150
96
36
642
500
50
5
32
32
16
388
20
13
292
173
500
1.25
40
80
40
8
4.6E+04
4
4
60
5
3
1370
2470
70
120
38
36
1.2E+04
6280
620
200
4
2
3
56
3200
2.7E+04
28
200
7680
1.3E+05
4675
1040
1850
288
1.5E+04
3700
40
102
22
3.4E+04
450
3310
600
525
750
115
1632
795
63
213
750
143
200
68
24
80
100
300
350
52
250
1000
125
60
125
250
1113
12
356
170
400
2100
75
4200
xxii
4960
700
144
200
670
250
900
1250 2.8E+04
2.0E+04
64
930
1333
4.6E+04
8
1250
788
300
320
Qishon
Cyanobacteria
Synechococcus sp. (1)
Synechococcus sp. (2)
Euglenophyceae
Euglena sp.
Eutreptia sp.
Chrysophyceae
Chrysochromulina sp.
Raphidophyceae
Fibrocapsa sp.
Hetrosigma cf. akashiwo
Unidentified sp.
Cryptophyceae
Cryptomonad spp.
Hemiselmis sp.
Chlorophyceae
Chlorophyceae sp. (275A)
Flagellate sp. (1136)
Flagellate sp. (1339)
Flagellate sp. (VM1)
Oltmansiella sp.
Oocystis borgei
Oocystis sp. (1294)
Oocystis sp. (1312)
Scenedesmus acuminatus
Scenedesmus arcuatus
Scenedesmus magnus
Scenedesmus quadricauda
Percursaria percursa
Unidentified 189A
Prasinophyceae
Pterosperma polygonum
Pterosperma undulatum
Xanthophyceae
Meringosphaera mediterranea
Ebriophyceae
Hermesinium adriaticum
Coccolithophorids
Coccolithophorid 326A
Ciliates
Mesodinium rubrum
Microalgae<5µm
Total counts Cells/L
Haifa Bay
Hof Dado
Taninim
Alexander
Yarqon
Soreq
Ashqelon
HB5
HB4
HB2
HB1
Shallow H4 Deep H1
Shallow H8 Deep H5
Shallow H12 Deep H9
Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26
2.9E+08 1.9E+08 1.8E+08 9.8E+07 9.1E+07
9.9E+07
4.5E+07
1.0E+08
7.5E+07
1.1E+08
9.3E+07
1.1E+08
9.0E+07
1.2E+08
1.0E+08
1.6E+08
1.1E+08
5.4E+08 1.2E+08 1.4E+07
40
90
60
10
7
2
8
4
3
49
20
8
4
50
6
13
4
15
31
4
280
2.9E+04
270
6000
23
27
4.7E+06 8.2E+04 3.4E+05
1.0E+06 1.8E+05 1.8E+04
67
40
80
120
90
60
27
27
27
40
92
4
44
4
1015
56
192
3
22
20
20
44
28
182
2
20
164
3
12
2
146
8
39
38
8
6
4
18
5
190
18
16
16
4
348
29
1530
3038
5898
133
4
5
16
4.0E+04
4
41
60
6
8
5
18
2.2E+04
28
4
40
65
5
15
30
8
24
124
56
12
4
328
4
684
8
15
5
20
16
20
40
150
10
938
76
6
8
100
178
1286
2
5
12
8
397
251
45
38
18
25
22
19
42
21
51
49
69
33
3
8
2
4
3.9E+06
1.1E+08
1.9E+06
7.7E+07
4.4E+06
1.1E+08
2
3.3E+06
9.6E+07
3.6E+06
1.1E+08
2.8E+06
9.3E+07
4.7E+06
1.3E+08
3.0E+06
1.1E+08
3
3.7E+06
1.6E+08
2.0E+06
1.2E+08
6
60
10
16
1.6E+08 4.4E+07 2.1E+07 2.9E+06 5.3E+06
1.0E+09 3.5E+08 2.1E+08 1.0E+08 9.7E+07
4.4E+06
1.0E+08
4
2.2E+06
4.7E+07
xxiii
.2012 ‫ אוגוסט‬,‫( שנאספו בתחנות הניטור הלאומי‬in fauna) ‫ הרכב ומספר הפרטים של חי תוך המצע‬:6 ‫נספח‬
Taxa
Stations
Polychaeta
Capitellidae
Chaetopteridae
Cirratulidae
Dorvellidae
Glyceridae
Hesionidae
Lumbrineridae
Magelonidae
Maldanidae
Nephtyidae
Nereididae
Onuphidae
Opheliidae
Orbiniidae
Oweniidae
Paraonidae
Phyllodocidae
Pilargidae
Poecilochaetidae
Sabellidae
Serpulidae
Sigalionidae
Spionidae
Syllidae
Terrebelidae
Amphipoda
Ampelisca sp.
Bathyporeia guilliamsoniana
Cheiriphotis mediterranea
Corophium sp.
Dexamine sp.
Gammaridae (species never found before)
Leucothoe sp.
Maera sp.
Megaluropus sp.
Perioculodes longimanus
Photis sp.
Urothoe grimaldii
not identified
Isopoda
Copepoda
Cumacea
Bodotria gibba
Bodotria pulchella
Crustacea
HM2.1a HM2.1b HM2.1c H3a H3b H3c H7a H7b H7c HM10a HM10b HM10c H11a H11b H11c H13a H13b H13c H16a H16b H16c
8
24
19
1
1
4
50
1
35
4
7
5
2
1
2
27
13
14
14
6
15
3
1
1
2
1
6
3
2
1
9
5
1
10
6
2
18
4
2
2
12
7
1
3
1
1
8
1
13
1
15
1
1
1
1
6
11
3
6
3
7
1
1
1
7
1
2
3
3
14
3
6
2
2
2
2
1
9
17
5
3
8
3
12
9
18
20
9
19
2
1
12
13
18
18
2
10
4
7
14
1
5
8
7
17
17
11
4
7
2
2
1
10
5
9
1
3
3
3
3
2
1
1
3
1
3
4
1
27
18
34
180
119
167
1
3
3
1
6
7
4
2
11
6
12
1
3
2
5
1
8
17
10
1
1
1
16
12
5
3
3
5
2
6
5
4
4
5
6
6
1
1
4
5
1
4
1
1
7
14
1
4
1
3
4
4
9
4
8
4
45
4
1
4
2
6
3
10
5
4
4
3
1
3
5
3
3
4
4
4
4
4
6
236
240
338
4
12
10
12
16
16
102
162
488
21
20
17
40
47
45
39
43
22
42
136
82
3
4
6
10
31
15
44
118
126
6
14
4
2
7
14
6
6
1
1
2
1
3
1
1
1
3
14
7
26
1
1
5
4
1
2
2
2
3
1
1
2
1
7
1
1
1
1
3
6
10
1
5
5
7
1
2
141
147
109
296
390
18
6
15
1
8
11
7
4
5
214
455
692
779
13
11
14
1
3
4
4
1
2
2
2
2
3
5
174
203
256
1
1
2
6
13
1
3
2
2
8
1
8
2
1522
996
286
534
348
8
3
6
1
23
40
122
84
1
1
xxiv
1
544
4
1
Taxa
Stations
Polychaeta
Capitellidae
Chaetopteridae
Cirratulidae
Dorvellidae
Glyceridae
Hesionidae
Lumbrineridae
Magelonidae
Maldanidae
Nephtyidae
Nereididae
Onuphidae
Opheliidae
Orbiniidae
Oweniidae
Paraonidae
Phyllodocidae
Pilargidae
Poecilochaetidae
Sabellidae
Serpulidae
Sigalionidae
Spionidae
Syllidae
Terrebelidae
Amphipoda
Ampelisca sp.
Bathyporeia guilliamsoniana
Cheiriphotis mediterranea
Corophium sp.
Dexamine sp.
Gammaridae (species never found before)
Leucothoe sp.
Maera sp.
Megaluropus sp.
Perioculodes longimanus
Photis sp.
Urothoe grimaldii
not identified
Isopoda
Copepoda
Cumacea
Bodotria gibba
Bodotria pulchella
Crustacea
H19a H19b H19c HM23.1a HM23.1b HM23.1c H24a H24b H24c HM27a HM27b HM27c H28a H28b H28c H41a H41b H41c
5
1
2
1
1
3
2
4
2
3
2
7
1
12
3
12
6
16
17
1
1
207
184
1
2
3
2
1
1
4
12
5
9
65
49
53
6
9
14
2
8
272
3
2
2
4
1
19
1
4
12
4
1
2
9
7
15
12
1
1
7
20
1
1
3
4
12
4
5
5
1
3
17
3
11
15
6
5
1
2
1
7
5
35
2
2
1
2
9
1
11
10
7
5
14
5
4
2
2
10
15
10
13
5
13
9
10
4
3
8
7
5
12
10
5
3
3
10
14
8
4
2
4
1
6
1
1
6
2
5
3
3
2
3
1
3
22
12
16
7
11
5
7
11
19
2
10
6
1
1
1
1
18
30
17
17
6
32
1
1
3
4
1
2
2
2
1
2
1
33
22
229
438
445
4
5
2
43
323
2
1
2
110
66
208
56
21
4
6
14
12
7
15
18
34
6
1
5
12
2
31
55
81
16
74
227
5
3
1120
1
769
870
7
6
2
8
10
9
25
1
2
1
1
3
1
1
1
3
3
2
1
1
1
1
3
1
1
1
4
2
1
1
5
3
4
4
2
3
11
1
2
43
2
2
3
1
1
47
6
8
1
2
1
46
13
3
3
1
1
3
1
1
2
1
3
1
2
4
2
2
1
2
1
3
2
12
12
13
175
270
1
527
696
254
278
382
584
1
1
1653
893
2
2
xxv
4
1
806
121
262
376
1
1
870
1
1
875
1411
164
2
3
1
1
Taxa
Stations
Crustacea
Bodotria scorpioides
Campylaspis glabra
Cumella limicola
Eocuma rosae
Iphinoe sp.
Pseudocuma longicorne
Scherocumella gurneyi
Tanaidacea
Apseudes mediterraneus
Cristapseudes omercooperi
Tanaissus microthymus
not identified
Decapoda
Alpheus sp
Brachyura
Brachyura larva Zoea
Diogenes pugilator
Erogosquilla massavensis
Lucifer hanseri
Marsupenaeus japonicus
Ogyrides mjobergi
Penaeid
Processa sp.
larva & postlarva
Zoea
Ostracoda
Acanthocardia tubercolata
Acteocina mucronata
Acteon tornalis
Alvania lineata
Alvania cfr. Cimex
Alvania cfr. Subcrenulata
Anachis cfr.selaspora
Anisocycla pointeli
Antalis inaequicostata
Bela sp.
Bittium latreillei
Bivalve n. sp.
Mollusca
Brachidontes pharaonicus
Caecum trachea
HM2.1a HM2.1b HM2.1c H3a H3b H3c H7a H7b H7c HM10a HM10b HM10c H11a H11b H11c H13a H13b H13c H16a H16b H16c
7
15
1
3
2
2
1
1
6
1
2
12
2
2
2
9
3
4
1
2
2
2
1
1
1
1
1
21
82
41
2
29
28
25
141
231
1
191
1
2
2
2
2
81
126
95
82
64
88
25
85
8
3
4
2
1
1
5
2
1
1
6
2
5
3
23
1
1
2
1
23
8
39
54
58
12
14
11
3
4
3
4
4
1
1
1
1
2
1
1
1
1
1
1
1
5
2
324
387
211
1
2
2
57
5
30
27
1
24
61
71
64
18
40
16
118
81
92
544
345
605
1
15
26
31
1
1
2
6
3
12
1
1
3
1
1
2
1
1
1
2
2
2
4
4
3
3
1
21
1
2
1
Cerithidium diplax
Cerithidium perparvulum
Cerithiopsis tenthrenois
Cerithiopsis tubercularis
1
xxvi
1
Taxa
Stations
Crustacea
Bodotria scorpioides
Campylaspis glabra
Cumella limicola
Eocuma rosae
Iphinoe sp.
Pseudocuma longicorne
Scherocumella gurneyi
Tanaidacea
Apseudes mediterraneus
Cristapseudes omercooperi
Tanaissus microthymus
not identified
Decapoda
Alpheus sp
Brachyura
Brachyura larva Zoea
Diogenes pugilator
Erogosquilla massavensis
Lucifer hanseri
Marsupenaeus japonicus
Ogyrides mjobergi
Penaeid
Processa sp.
larva & postlarva
Zoea
Ostracoda
Acanthocardia tubercolata
Acteocina mucronata
Acteon tornalis
Alvania lineata
Alvania cfr. Cimex
Alvania cfr. Subcrenulata
Anachis cfr.selaspora
Anisocycla pointeli
Antalis inaequicostata
Bela sp.
Bittium latreillei
Bivalve n. sp.
Mollusca
H19a H19b H19c HM23.1a HM23.1b HM23.1c H24a H24b H24c HM27a HM27b HM27c H28a H28b H28c H41a H41b H41c
8
2
1
3
4
1
2
1
1
2
2
1
2
44
113
1
1
3
6
1
5
8
10
1
2
4
6
5
1
140
239
72
86
41
22
33
35
404
84
34
44
1
3
1
1
1
36
1
1
1
15
12
7
2
2
1
3
3
1
1
6
5
1
1
1
2
2
1
1
2
4
3
5
1
8
49
5
5
44
2
5
1
3
1
92
129
70
21
50
145
4
1
4
49
36
1
1
1
5
4
1
2
1
1
2
1
1
1
4
142
2
2
1
1
1
11
Cerithidium perparvulum
2
Cerithiopsis tenthrenois
Cerithiopsis tubercularis
1
xxvii
123
2
1
91
241
1
4
1
1
2
3
1
Brachidontes pharaonicus
Caecum trachea
Cerithidium diplax
1
2
Taxa
Stations
Mollusca
Cerithium scabridum
HM2.1a HM2.1b HM2.1c H3a H3b H3c H7a H7b H7c HM10a HM10b HM10c H11a H11b H11c H13a H13b H13c H16a H16b H16c
135
139
46
Cerithium sp
Chrysallida brusinae
Chrysallida juliae
Chrysallida limitum
Chrysallida maiae
Chrysallida obtusa
Conomurex persicus
Corbula gibba
Crisilla semistriata
1
1
1
1
1
1
Cylichna villersii
Cylichnina umbilicata
Diplodonta bogii
Donax semistriatus
Donax sp.
Dosinia lupinus
1
1
2
1
1
2
1
3
1
2
1
2
2
4
1
2
1
1
1
1
1
3
2
Finella pupoides
8
3
1
Fulvia fragilis
Gafrarium pectinatum
Hemilepton nitidum
Hydrobia acuta
Leucotina natalensis
Loripes lucinalis
Lucinella divaricata
Mactra stultorum
Manzonia crassa
Modiolula phaseolina
1
2
1
2
2
18
23
21
7
1
2
4
18
2
24
1
3
2
3
1
Odostomia lorioli
Pandora inaequivalvis
Phaxas pellucidus
Pseudominolia nedyma
Pusillina margiminia
Pusillina sp
Pusillina Philippi
9
3
4
2
6
3
16
1
1
5
1
1
1
6
Murex forskoehlii
Nassarius gibbosulus
Neverita josephina
Pinctada radiata
1
1
1
1
2
1
1
1
1
3
2
4
3
2
2
1
2
1
Retusa desgenettii
Retusa fourieri
Ringicula conformis
Rinoclavis kochi
Rissoa guerini
2
xxviii
1
2
1
Taxa
Stations
Mollusca
Cerithium scabridum
H19a H19b H19c HM23.1a HM23.1b HM23.1c H24a H24b H24c HM27a HM27b HM27c H28a H28b H28c H41a H41b H41c
2
Cerithium sp
Chrysallida brusinae
Chrysallida juliae
Chrysallida limitum
2
1
1
1
Chrysallida maiae
Chrysallida obtusa
Conomurex persicus
Corbula gibba
Crisilla semistriata
1
1
12
3
2
2
9
3
3
1
2
Cylichna villersii
Cylichnina umbilicata
Diplodonta bogii
Donax semistriatus
Donax sp.
Dosinia lupinus
1
4
2
1
9
6
8
2
3
6
1
39
1
6
65
3
51
88
1
3
31
35
1
6
5
Finella pupoides
3
1
4
25
16
Fulvia fragilis
1
1
4
12
7
1
28
Gafrarium pectinatum
Hemilepton nitidum
Hydrobia acuta
Leucotina natalensis
Loripes lucinalis
Lucinella divaricata
Mactra stultorum
Manzonia crassa
Modiolula phaseolina
1
4
2
1
1
1
1
8
4
1
4
2
2
6
7
6
8
2
7
16
7
77
10
3
67
72
4
14
6
2
8
1
1
1
1
1
4
1
Pinctada radiata
Pseudominolia nedyma
Pusillina margiminia
Pusillina sp
Pusillina Philippi
1
Retusa desgenettii
2
3
3
1
1
1
Odostomia lorioli
Pandora inaequivalvis
Phaxas pellucidus
Rinoclavis kochi
Rissoa guerini
1
1
Murex forskoehlii
Nassarius gibbosulus
Neverita josephina
Retusa fourieri
Ringicula conformis
1
1
1
12
1
22
16
1
1
1
2
xxix
1
11
4
4
6
1
1
Taxa
Stations
Mollusca
Rissoa sp.
HM2.1a HM2.1b HM2.1c H3a H3b H3c H7a H7b H7c HM10a HM10b HM10c H11a H11b H11c H13a H13b H13c H16a H16b H16c
Rissoina bertholleti
Rissoina bruguieri
Setia turricolata
Smaragdia sp
Sticteulima lentiginosa
2
8
5
Strombus percicus
Striarca lactea
3
Syrnola fasciata
Tellimya ferruginosa
Tellina fabula
Tellimya ferruginosa
Tellina nitida
Tellina planata
1
2
1
Fish
1
3
3
5
1
3
1
1
1
4
2
3
8
5
2
5
1
1
1
1
4
1
1
1
2
4
1
2
Phoronida
Sipunculida
2
1
1
1
Ophiuroidea
Branchiostoma
Cephalopdoda
Anthozoa
conger conger
1
2
Theora lubrica
Thracia papyracea
Turbonilla edgari
Turbonilla rufa
Tricolia pullus
unidentified
Echinodermata Echinoidea
2
1
13
1
2
1
2
1
1
3
3
3
1
1
1
2
xxx
1
12
1
8
Taxa
Stations
Mollusca
Rissoa sp.
H19a H19b H19c HM23.1a HM23.1b HM23.1c H24a H24b H24c HM27a HM27b HM27c H28a H28b H28c H41a H41b H41c
1
Rissoina bertholleti
Rissoina bruguieri
Setia turricolata
Smaragdia sp
1
1
9
1
Sticteulima lentiginosa
Strombus percicus
Striarca lactea
Syrnola fasciata
Tellimya ferruginosa
Tellina fabula
Tellimya ferruginosa
Tellina nitida
Tellina planata
6
3
1
1
1
16
11
5
15
16
9
2
2
1
1
1
Theora lubrica
Thracia papyracea
1
2
1
2
1
Turbonilla edgari
Turbonilla rufa
Tricolia pullus
unidentified
Echinodermata Echinoidea
4
1
1
1
1
1
3
2
1
2
1
1
3
7
1
2
Phoronida
Sipunculida
Fish
4
1
1
1
1
1
75
634
438
2
1
1
2
1
1
Ophiuroidea
Branchiostoma
Cephalopdoda
Anthozoa
conger conger
1
1
1
1
1
6
1
3
8
3
1
1
479
1
xxxi
2
3
2
1
1
‫נספח ‪ :7‬מילון מונחים מקצועיים‬
‫אנתרופוגני ‪ -‬נובע מפעילות אנושית‪.‬‬
‫הגבה ‪ - pH -‬מדד לחומציות‪/‬בסיסיות של המים שערכיו בתחום ‪) 14 - 0‬מוגדר כלוגריתם של‬
‫אחד חלקי ריכוז יוני המימן בתמיסה המבוטא במולים(‪ .‬הערך ‪ 7‬מציין תמיסה ניטרלית; ערכים‬
‫קטנים יותר מאפיינים תמיסות חומציות‪ ,‬וערכים גדולים יותר מאפיינים תמיסות בסיסיות‪.‬‬
‫ויטלוגנין ‪ -‬גן המשתתף בבניית השחלה‪ .‬ייצורו בכבד הדג מבוקר ע"י הורמונים אסטרוגניים‪.‬‬
‫מושפע גם ע"י חומרים המחקים פעילות אסטרוגנית‪ ,‬מתערבים בתהליכי רבייה ועלולים לשבשם‪.‬‬
‫נבדק ברמת התעתיק והחלבון‪.‬‬
‫זיהום הסביבה הימית ‪ -‬ההגדרה המקובלת )בין היתר באמנת ברצלונה( היא‪ :‬החדרה ע"י האדם‪,‬‬
‫ישירות או בעקיפין‪ ,‬של חומר או אנרגיה לסביבה הימית‪ ,‬כולל שפכי נהרות‪ ,‬הגורמת או עלולה‬
‫לגרום להשפעות מזיקות‪ ,‬כגון נזק למשאבי החי‪ ,‬סיכונים לבריאות האדם‪ ,‬הפרעה לפעילויות‬
‫ימיות כולל דיג‪ ,‬פגיעה באיכות מי הים לשימושים שונים והפחתת ההנאה ממשאבי הים‪ .‬עפ"י‬
‫הגדרה זו המונח "זיהום" )‪ (Pollution‬מתייחס רק לחומרים אנתרופוגניים הגורמים לנזקים‬
‫סביבתיים‪ .‬בדוח זה נעשה שימוש גם במונח "העשרה" )מקביל למינוח האנגלי ‪,(Contamination‬‬
‫אשר מתייחס לשינוי הריכוז הטבעי של חומר מסוים בסביבה הימית כתוצאה מתוספת‬
‫אנתרופוגנית‪ ,‬כאשר דרגת השינוי לא בהכרח עלולה לגרום לנזקים סביבתיים‪.‬‬
‫חומר מרחף ‪ -‬חלקיקים ממקורות טבעיים )כגון סחף( או ממקורות אנתרופוגניים )כגון שפכים(‬
‫המרחפים בגוף המים בים או בנחלים‪.‬‬
‫כוריוגנין ‪ -‬גן המשתתף בבניית השחלה‪ .‬ייצורו בכבד הדג מבוקר ע"י הורמונים אסטרוגניים‪.‬‬
‫מושפע גם ע"י חומרים המחקים פעילות אסטרוגנית‪ ,‬מתערבים בתהליכי רבייה ועלולים לשבשם‪.‬‬
‫נבדק ברמת התעתיק‪.‬‬
‫כלורופיל ‪ - a‬פיגמנט המצוי בצמחים ובאצות )פיטופלנקטון(‪ .‬מדידת ריכוז הכלורופיל במים‬
‫משמשת כאינדיקציה לכמות הפיטופלנקטון‪.‬‬
‫מטלותיונין ‪ -‬גן שרמת התבטאותו מושפעת ע"י מספר מתכות כבדות דו‪-‬ערכיות‪ ,‬חלקן רעילות‪.‬‬
‫נבדק ברמת התעתיק‪ .‬עוצמת ההשפעה היחסית של מתכות על התבטאות הגן היא > ‪Cd > Zn‬‬
‫‪.Cu > Ag > Hg‬‬
‫מיקרואצות ‪ -‬אצות מיקרוסקופיות )שאינן נראות בעין( מתחלקות לכמה קבוצות גודל‪ .‬בדוח זה‬
‫החלוקה היא‪ :‬פיקופלנקטון ‪ -‬אצות בגודל של עד ‪ 5‬מיקרון; מיקרופלנקטון )כולל ננופלנקטון( ‪-‬‬
‫אצות גדולות מ‪ 5 -‬מיקרון‪.‬‬
‫‪xxxii‬‬
‫מיקרומזהמים אורגניים ‪ -‬בדוח זה הכוונה לתרכובות אורגניות הכלולות ברשימת המזהמים‬
‫הראשיים של הסוכנות להגנה על הסביבה בארה"ב )‪ (USEPA, priority pollutants list‬עקב‬
‫פוטנציאל להשפעות סביבתיות מזיקות‪.‬‬
‫מתכות כבדות ‪ -‬ככלל‪ ,‬המונח "מתכות כבדות" מתייחס למתכות שמשקלן האטומי גדול מזה של‬
‫נתרן )‪ .(22.9‬בדוח זה המונח מתייחס למתכות כספית )‪ ,(Hg‬קדמיום )‪ ,(Cd‬נחושת )‪ ,(Cu‬אבץ )‪,(Zn‬‬
‫עופרת )‪ ,(Pb‬כרום )‪ ,(Cr‬ניקל )‪ ,(Ni‬מנגן )‪ (Mn‬וברזל )‪ .(Fe‬מתכות אלה‪ ,‬למעט ברזל‪ ,‬נוכחות‬
‫במרכיבי הסביבה הימית )מים‪ ,‬חלקיקים‪ ,‬סדימנטים‪ ,‬בעלי חיים( בד"כ בריכוזים קטנים )פחות‬
‫מ‪ 1000 -‬חלקים למליון(‪ ,‬ולכן לעיתים משתמשים לגביהן במונח "מתכות קורט"‪ .‬מתכות אלה‬
‫נוכחות בסביבה הימית הן באופן טבעי והן ממקורות אנתרופוגניים; חלקן‪ ,‬כגון כספית וקדמיום‪,‬‬
‫רעילות במיוחד בריכוזים ובתנאים מסוימים‪ ,‬ואחרות עלולות להיות רעילות בתנאים מסוימים‪.‬‬
‫נוטריאנטים ‪ -‬תרכובות זמינות ביולוגית של חנקן‪ ,‬זרחן וצורן )פוספאט‪ ,‬ניטראט ניטריט‪,‬‬
‫אמוניום‪ ,‬וחומצה סיליצית( המשמשות כחומרי דשן להתפתחות אצות‪ .‬הנוטריאנטים מצויים‬
‫באופן טבעי בסביבה הימית‪ .‬עודפי נוטריאנטים אנתרופוגניים עלולים לגרום לפריחות מסיביות‬
‫של אצות ולהגברה של פעילותן‪.‬‬
‫ניטור ‪ -‬מדידה תקופתית של אותם משתנים )פרמטרים(‪.‬‬
‫סמן ביולוגי )‪ - (biomarker‬פרמטר ביולוגי מדיד באורגניזם המעיד על פעילות או על השפעה‬
‫ביולוגית‪ .‬בהקשר של דוח זה‪ ,‬תעתיק או חלבון שרמתם משתנה בהשפעת מזהמים סביבתיים‪.‬‬
‫סדימנטים )משקעי קרקעית( ‪ -‬חומר חלקיקי המונח על קרקעית הים או קרקעית נחל‪.‬‬
‫פלנקטון ‪ -‬צורות חיים מיקרוסקופיות המרחפות במים‪ .‬הפלנקטון כולל פיטופלנקטון )אצות‬
‫פלנקטוניות( וזואופלנקטון )בע"ח פלנקטוניים(‪.‬‬
‫ציטוכרום ‪ - P4501A‬גן שרמת התבטאותו מושפעת ע"י מספר קבוצות של מזהמים אורגניים‪ ,‬כמו‬
‫‪ .PCBs, PAHs‬נבדק ברמת התעתיק והחלבון‪.‬‬
‫קריטריונים לאיכות סדימנטים ‪ -‬הערכת רמת הזיהום של סדימנטים במתכות כבדות ובמזהמים‬
‫אורגניים בדוח זה מבוססת על הקריטריונים לאיכות סדימנטים של מינהל האוקיינוסים‬
‫והאטמוספירה של ארה"ב )‪ (NOAA‬המבוסס על )‪ .Long et al. (1995‬קריטריונים אלה‬
‫מתייחסים לרמות זיהום העלולות לגרום להשפעות מזיקות על החי הימי ומגדירים שתי רמות‬
‫זיהום‪ - ERL :‬ריכוזי חומרים שמתחת להם השפעות מזיקות צפויות רק לעיתים נדירות; ‪ERM‬‬
‫ ריכוזי חומרים שמעל להם השפעות מזיקות צפויות לעיתים קרובות‪ .‬קריטריונים אלה אומצו‬‫לצורך הערכת הממצאים של תכניות ניטור בארה"ב ובהרבה מדינות אחרות‪.‬‬
‫‪xxxiii‬‬
‫ערכי ‪ ERL‬ו‪ ERM-‬מפורטים להלן‪ .‬בדוח זה ריכוזי מתכות הקרובים לערכי ‪ ERM‬או עולים‬
‫עליהם צוינו כמייצגים "רמת זיהום גבוהה"‪ .‬ריכוזים בתחום שבין ‪ ERL‬ל‪ ERM -‬צוינו כ"רמת‬
‫זיהום בינונית"‪.‬‬
‫‪ERL‬‬
‫‪ERM‬‬
‫מיקרוגרם‪/‬גרם סדימנט יבש‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪81‬‬
‫‪34‬‬
‫‪47‬‬
‫‪21‬‬
‫‪150‬‬
‫‪0.71‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‪370‬‬
‫‪270‬‬
‫‪220‬‬
‫‪52‬‬
‫‪410‬‬
‫ננוגרם‪/‬גרם סדימנט יבש‬
‫‪46‬‬
‫‪180‬‬
‫‪45,000‬‬
‫מתכת‬
‫כספית‬
‫קדמיום‬
‫כרום‬
‫נחושת‬
‫עופרת‬
‫ניקל‬
‫אבץ‬
‫מזהם אורגני‬
‫‪1.6‬‬
‫‪23‬‬
‫‪4000‬‬
‫)כולל ‪DDT (DDE‬‬
‫‪PCB`s‬‬
‫‪PAH`s‬‬
‫קריטריונים לאיכות מי הנחלים ‪ -‬הערכת רמת הזיהום של מי נחלי החוף בנוטריאנטים בדוח זה‬
‫מבוססת על הקריטריונים של ‪ NOAA‬לאיכות המים בשפכי נהרות המפורטים להלן‪:‬‬
‫רמת זיהום‬
‫נמוכה‬
‫‪5-0‬‬
‫‪<7‬‬
‫‪<0.3‬‬
‫בינונית‬
‫‪60-20‬‬
‫‪70-7‬‬
‫‪3-0.3‬‬
‫גבוהה‬
‫‪>60‬‬
‫‪>70‬‬
‫‪>3‬‬
‫כלורופיל )מיקרוגרם‪/‬ליטר(‬
‫חנקן מומס כללי )מיקרומול‪/‬ליטר(‬
‫זרחן מומס כללי )מיקרומול‪/‬ליטר(‬
‫חמצן מומס‪0<hypoxia<2 mg/l :‬‬
‫‪anoxia=0 mg/l‬‬
‫‪2<biological stress<5 mg/l‬‬
‫תקן לאיכות מי‪-‬ים ‪ -‬המלצות לתקני סביבה לאיכות מי הים התיכון בישראל שפורסמו ע"י‬
‫המשרד לאיכות הסביבה ביוני ‪ . 2002‬התקנים מתייחסים לריכוזי מתכות כבדות ומזהמים שונים‪,‬‬
‫אולם לא כוללים נוטריאנטים‪.‬‬
‫‪ - (Tributyltin) TBT‬תרכובת אורגנית של בדיל בעלת רעילות גבוהה‪ ,‬אשר משמשת כתוסף‬
‫לצבעים של כלי שיט ומתקנים ימיים לשם מניעת צימדה )‪ TBT .(antifouling‬משתחרר באיטיות‬
‫מהצבע אל מי הים‪ ,‬ובעת שהותו במים או בקרקעית הים יכול להתפרק בתהליכים כימיים‬
‫וביולוגיים לתרכובות פחות רעילות ובלתי יציבות‪ ,‬תחילה ‪ (Dibutyltin) DBT‬ובהמשך ‪MBT‬‬
‫)‪ .(Monobutyltin‬ל‪ TBT -‬המשתחרר אל מי הים יש נטייה חזקה להיצמד לחלקיקים וליצורים‬
‫‪xxxiv‬‬
‫המרחפים בגוף המים ולחלקיקים על פני הקרקעית‪ ,‬וכתוצאה מכך הוא מצטבר בסדימנטים‪.‬‬
‫יצורים חיים יכולים לקלוט ‪ TBT‬הן בבליעה של מזון וחלקיקים והן בספיגה ישירה מהמים‪.‬‬
‫כתוצאה מתהליכים אלה החומר יכול להצטבר ברקמות של בעלי חיים‪ ,‬לעבור הלאה בשרשרת‬
‫המזון ולהגיע גם לדגים‪ ,‬יונקים ימיים וציפורי ים‪ .‬עקב הרעילות הרבה והכמעט אוניברסלית של‬
‫‪ , TBT‬כבר בריכוזים זעירים של כמה ננוגרמים לליטר‪ ,‬ההשפעות הביולוגיות של החומר בסביבה‬
‫הימית מגוונות ביותר‪ ,‬מפגיעות ביוכימיות‪ ,‬פיסיולוגיות ותמותה ביצורים בודדים ועד להכחדת‬
‫אוכלוסיות‪ .‬אחד הנזקים הבולטים של ‪ TBT‬הוא תופעת האימפוסקס )‪ (imposex‬בחלזונות‬
‫ימיים – הופעת מאפיינים זכריים )כולל אבר מין זכרי( בנקבות ואובדן הפוריות‪.‬‬
‫גן – מקטע של חומצת הגרעין דנ"א המקדד בעזרת הצופן הגנטי את האינפורמציה ליצור של‬
‫חלבון ספציפי‪ .‬בדגים נמצא בגרעין התא‪.‬‬
‫תעתיק – מקטע של חומצת הגרעין רנ"א‪ ,‬מועתק מגן בתהליך הנקרא תיעתוק ומכיל את‬
‫האינפורמציה ליצור של חלבון ספציפי שהייתה בגן אשר שימש כתבנית‪ .‬תפקידו הוא להעביר את‬
‫האינפורמציה הגנטית מן הגרעין לאתר ייצור החלבון‪.‬‬
‫סמן ביולוגי )‪ – (biomarker‬פרמטר ביולוגי מדיד באורגניזם המעיד על פעילות או על השפעה‬
‫ביולוגית‪ .‬בהקשר לדו"ח זה‪ ,‬תעתיק או חלבון שרמתם משתנה בהשפעת מזהמים סביבתיים‪.‬‬
‫מטלותיונין – גן שרמת התבטאותו מושפעת ע"י מספר מתכות כבדות דו ערכיות‪ ,‬חלקן רעילות‪.‬‬
‫נבדק ברמת התעתיק‪ .‬עוצמת ההשפעה היחסית של מתכות על התבטאות הגן היא > ‪Cd > Zn‬‬
‫‪.Cu > Ag > Hg‬‬
‫ציטוכרום ‪ – P4501A‬גן שרמת התבטאותו מושפעת ע"י מספר קבוצות של מזהמים אורגניים כמו‬
‫‪. PCBs, PAHs‬נבדק ברמת התעתיק והחלבון‪.‬‬
‫כוריוגנין – גן המשתתף בבניית השחלה‪ .‬ייצורו בכבד הדג מבוקר ע"י הורמונים אסטרוגניים‪.‬‬
‫מושפע גם ע"י חמרים המחקים פעילות אסטרוגנית‪ ,‬מתערבים בתהליכי רביה ועלולים לשבשם‪.‬‬
‫נבדק ברמת התעתיק‪.‬‬
‫בטא‪ -‬אקטין – גן המקדד לחלבון המהווה חלק משלד התא ומופיע ב"כ בכמויות קבועות בתא‬
‫החי‪ .‬משמש כגורם נירמול‪.‬‬
‫‪ – Real time PCR‬שיטה למדידת רמת תעתיק ספציפי בתוך תערובת של תעתיקים‪.‬‬
‫שישן משורטט –) ‪ (Lithognathus mormyrus‬דג קרקעי חופי החי על מצע חולי או חולי‪ -‬בוצי‪.‬‬
‫משתייך למשפחת הספרוסיים )‪ (Sparidae‬ותפוצתו רחבה וכוללת את כל הים התיכון ואת‬
‫האוקיינוס האטלנטי המזרחי‪ .‬השישן נמצא באיזורים נקיים ומזוהמים של החוף הישראלי‪ ,‬זמין‬
‫לדיגום כל השנה וקל לאחזקה בשבי ולמניפולציות ניסוייות‪ .‬לשישן מגע עם כל מרכיבי סביבתו‬
‫הטבעית‪ ,‬גוף המים וקרקעית‪ .‬השישן הוא טורף הניזון מבעלי חיים הנמצאים על ובתוך המצע‬
‫הרך וכמו חברים אחרים במשפחתו‪ ,‬הספרוסיים הוא משנה את זוויגו במהלך חייו‪ ,‬מתחיל מזכר‬
‫והו פך לנקבה‪ .‬לא ניתן לאפיין את זוויג השישן בהסתכלות חיצונית‪ .‬הגונדות עוזרות באיבחון‬
‫הזוויג רק כאשר הן מתפתחות‪ .‬גונדות בלתי מפותחות מכילות מרכיב של אשך ושחלה בזכרים‬
‫ונקבות כאחד‪ .‬הקייץ היא עונת הרבייה שלו בים התיכון‪.‬‬
‫‪xxxv‬‬