2010 ח שנת וד" - איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה

‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרון‪-‬כרמל(‬
‫דבר העורכת‬
‫ברצוני להודות לאנשים הבאים ‪ ,‬על עבודתם המסורה והמקצועית‪ ,‬שאפשרה הכנת דו"ח זה‪:‬‬
‫בועז חממי‪ -‬אחזקת מערך של ‪ 18‬תחנות הניטור האוויר‬
‫משה גמליאל‪ -‬אחזקת מערכות המחשוב והבקרה והסיוע בביצוע בקרת נתונים‬
‫מערך ניטור אוויר‬
‫אריה גיגי יוגב ‪ -‬אחזקת הציוד המטאורולוגי והתקשורת‬
‫ניר בן הרוש‪ -‬סיוע בתחזוקת תחנות ניטור האוויר‬
‫בנוסף‪ ,‬ברצוני להודות לד"ר אריאל מצגר מהיחידה למניעת מפגעים ורישוי סביבתי בחברת החשמל עבור‬
‫נתוני ייצור וצריכה בתחנת הכוח אורות רבין‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫לינס אוזן‬
‫מנהלת אגף אוויר‬
‫דו"ח שנת ‪2010‬‬
‫אגף אוויר‬
‫ספטמבר ‪2011‬‬
‫‪0‬‬
‫תקציר ממצאי נתוני ניטור אוויר לשנת ‪2010‬‬
‫•‬
‫בשנת ‪ ,2010‬הוצבה תחנת נטטר בית אליעזר במקומה החדש בתןף שכונת בית אליעזר בחדרה‪.‬‬
‫•‬
‫בשנת‪ 2010‬נמדדו בסה"כ ‪ 514‬ארועי זיהום אוויר‪ ,‬כאשר ‪ 41%‬מארועי זיהום האוויר מקורם‬
‫מתחנת הכוח אורות רבין ו‪ 59%-‬מקורם מזיהום מקומי‪.‬‬
‫•‬
‫ארועי זיהום האוויר של גופרית דו חמצנית ותחמוצות חנקן שמקורם מתחנת הכוח אורות רבין‬
‫נמדדו בעיקר בעונת הקיץ בשעות היום בתחנות הניטור המוצבות מזרחית עד דרום מזרחית לתחנת‬
‫הכוח‪.‬‬
‫•‬
‫בשנת ‪ 2010‬לא נמדדו עליות מסף התקנים הסביבתיים לגופרית דו חמצנית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נמדדו‬
‫מספר עליות מסף התקן הסטטיסטי המקומי לתחמוצות חנקן עקב זיהום מקומי של תחבורה‪.‬‬
‫נמדדו שתי עליות מסף התקן הסטטיסטי לתחמוצות חנקן עקב פעילות תחנת הכוח אורות רבין‪.‬‬
‫•‬
‫על פי ממצאי בדיקות בארובה וערכי מדידה סביבתיים‪ ,‬ניתן לומר כי תחמוצות החנקן הם המזהם‬
‫הדומיננטי מארובות תחנת הכוח אורות רבין‪ .‬מזהם זה הינו הגורם הישיר לתופעת הפס החום‪,‬‬
‫זיהום אורכי בצבע חום צהצהב המופיע בשמי האזור כתלות בריכוז זיהום האוויר הנפלט אך בעיקר‬
‫כתלות בתנאים המטאורולוגיים‬
‫•‬
‫במשך ‪ 296‬שעות במהלך שנת ‪ 2009‬נמדדו ארועי זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין‬
‫•‬
‫בשנת ‪ 2010‬נרשמו מספר חריגות של חלקיקים עקב סופות אבק טבעיות‪.‬‬
‫•‬
‫בשנת ‪ 2010‬נמדד חריגה אחת מסף התקן לאוזון בתחנת הניטור כרם מהר"ל‪.‬‬
‫•‬
‫בשנת ‪ 2010‬ערכי פליטת זיהום אוויר מארובות תחנת הכוח חגית ירדו עקב המעבר לשימוש בגז‬
‫כדלק ראשי‪.‬‬
‫•‬
‫בשנת ‪ 2010‬התגלה מקור תופעה לילית של מטרד ריח וזיהום אוויר קשה של שריפות באזור פרדס‬
‫חנה ‪ ,‬חדרה ויישובי מוא"ז מנשה‪ ,‬כאשר מקורו ממפחמות הפועלות מזרחית למואז מנשה‬
‫‪1‬‬
‫תוכן‬
‫‪ 3‬תחנות ניטור האוויר‬
‫‪ 8‬תקני איכות אוויר‬
‫‪ 9‬נתוני איכות האוויר לשנת ‪2010‬‬
‫‪ 10‬גופרית דו חמצנית‬
‫‪11‬‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫‪ 12‬ארועי זיהום אוויר לשנת ‪2010‬‬
‫‪ 17‬אוזון‬
‫‪ 18‬חלקיקים‬
‫‪ 20‬מדידות איכות אוויר בישוב קציר‬
‫‪ 26‬שריפת יערות הכרמל‬
‫‪ 20‬מטרד זיהום האוויר מהמפחמות‬
‫‪ 32‬תחנת הכוח אורות רבין‬
‫‪ 39‬מטרד אבק הפחם בשכונת חפציבה בחדרה‬
‫‪ 42‬מעקב תצפיות הפס החום מארובות תחנת הכוח אורות רבין‬
‫‪ 49‬תחנת הכוח חגית‬
‫‪ 53‬תחנת הכוח קיסריה‬
‫‪2‬‬
‫תחנות ניטור אוויר‬
‫מתוקף צו האיגוד )להלן( ‪,‬בשנת ‪ 1979‬החל הקמת מערך ניטור האוויר הראשון מסוגו בישראל‪ ,‬מערך ניטור‬
‫האוויר של איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה בחדרה‪ ,‬המכונה כיום איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרון‪ -‬כרמל(‪ .‬בראשית דרכו‪ ,‬מערך הניטור מנה ‪ 12‬תחנות ניטור אוויר‪ .‬כיום מערך הניטור מונה ‪ 18‬תחנות‬
‫ניטור אוויר הפרוסות על שטח של ‪ 18‬רשויות‪ .‬המערך כולל ‪ 16‬תחנות ניטור נייחות ושתי תחנות ניטור‬
‫ניידות‪ .‬בכל תחנות הניטור מודדים גופרית דו‪-‬חמצנית‪ ,‬תחמוצות חנקן‪ ,‬ופרמטרים מטאורולוגיים‪ .‬אוזון‬
‫נמדד בתחנות המעפיל וכרם מהר"ל‪ .‬חלקיקים נמדדים בתחנות הניטור פרדס חנה‪ ,‬ברקאי ובניידת ניטור‬
‫האוויר‪ .‬נתוני תחנות ניטור האוויר מתקבלים בזמן אמת‪ ,‬במחשב המרכזי בחדר הבקרה של איגוד‪ .‬נתוני זמן‬
‫אמת גולמיים וכן נתוני ארכיון ניתנים באתר האיגוד שכתובתו‪www.igudhadera.co.il :‬‬
‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬
‫תחנת הניטור בית אליעזר החדשה‬
‫צו איגוד ערים לאיכות הסביבה )תחנת הכוח חדרה(‪1979 ,‬‬
‫"תפקידי האיגוד וסמכויותיו‪ ,‬הם לפעול ככל הדרוש לשמירה על איכות הסביבה ולמניעת מפגעים סביבתיים‬
‫בתחום האיגוד‪ ,‬כתוצאה מהקמתה והפעלתה של תחנת הכוח‪ .‬בין שאר תפקידי האיגוד‪ ,‬לנקוט באמצעים‬
‫למניעת זיהום האוויר‪ ,‬המים‪ ,‬הים‪ ,‬החוף והקרקע ולפעול למניעת רעש ומפגעים לאדם‪ ,‬לחי‪ ,‬לצומח‪ ,‬לערכי‬
‫הטבע‪ ,‬לנוף‪ ,‬למשאבים טבעיים‪ ,‬לרכוש ולכלכלה‪ .‬לצורך כך‪ ,‬על האיגוד לפקח על פליטת מזהמים מאתר‬
‫תחנת הכוח ע"י הפעלת אמצעי מעקב ומדידה‪ ,‬לרבות הקמת תחנות ניטור אוויר‪ .‬על האיגוד לפקח על‬
‫הפיתוח‪ ,‬הבניה‪ ,‬התפעול‪ ,‬האחזקה ותהליכי הייצור של תחנת הכוח‪ ,‬ובכלל זה פיקוח על תהליכי האחסון‪,‬‬
‫ההובלה‪ ,‬הפריקה והטעינה של חומרי דלק ואפר פחם‪ ,‬אל תחנת הכוח וממנה‪ .‬מתוך כך‪ ,‬בסמכות האיגוד‪,‬‬
‫לתת הוראות והנחיות למפעילי תחנת הכוח בדבר נקיטת אמצעים לשם מניעה‪ ,‬הפסקה או צמצום של פליטת‬
‫מזהמים מאתר תחנת הכוח‪".‬‬
‫‪3‬‬
‫תחנות ניטור אוויר‬
‫מפת תחנות ניטור האוויר בתחום האיגוד‬
‫‪4‬‬
‫פעילות תחנות ניטור האוויר לשנת ‪2010‬‬
‫מס' תחנה‬
‫שם תחנה‬
‫שנת הפעלת התחנה‬
‫שנת ‪2010‬‬
‫‪1‬‬
‫בית אליעזר‬
‫‪1980‬‬
‫‪2‬‬
‫חדרה‬
‫‪1980‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫ברקאי‬
‫נתניה‬
‫‪1990‬‬
‫‪1980‬‬
‫פעילה במיקום החדש החל‬
‫מ‪25.04.2010-‬‬
‫פעילה במיקום החדש החל‬
‫מ‪13.07.2010-‬‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫אליקים‬
‫זכרון יעקב‬
‫פרדס חנה‬
‫אליכין‬
‫מנשה‬
‫גבעת עדה‬
‫גן שמואל‬
‫המעפיל‬
‫מגל‬
‫כרם מהר"ל‬
‫ד‪ .‬אל‪-‬כרמל‬
‫עמיקם‬
‫‪1995‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪2002‬‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫פעילה‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫ניידת אום אל פאחם‬
‫ניידת האיגוד‬
‫‪2005‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪18‬‬
‫ניידת האיגוד‬
‫‪2010‬‬
‫פעילה בכפר קרע‬
‫קיבוץ עין השופט‬
‫‪01.01.10-26.06.10‬‬
‫‪18.10.10-31.12.10‬‬
‫יישוב קציר‬
‫‪27.06.10-17.10.10‬‬
‫מכ"מ אקוסטי אלקטרומגנטי ‪LAP- 3000‬‬
‫סמוך לתחנת הניטור מנשה‪ ,‬פועל מכ"מ אקוסטי אלקטרומגנטי יחידי מסוגו בארץ‪ .‬המכ"מ‪ ,‬בבעלות חברת‬
‫החשמל לישראל‪ ,‬הוא טכנולוגיית חישה מרחוק לנתונים מטאורולוגיים הכוללים כיוון רוח‪ ,‬מהירות רוח‬
‫וטמפרטורה וירטואלית‪ .‬הנתונים מחושבים עבור טווח הגבהים ‪ 100-1000‬מטר מעל פני הקרקע‪ .‬נתוני‬
‫המכ"מ נמסרים כל חצי שעה ומאפשרים ניתוח מצב היציבות האטמוספרי‪ ,‬גובה שכבת הערוב‪ ,‬וכיוון‬
‫ומהירות הרוח ברום‪ .‬נתונים אלו מאפשרים הערכה טובה יותר של מידת פיזור זיהום האוויר באזור‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מיקום תחנות הניטור האוויר לשנת ‪2010‬‬
‫מס'‬
‫תחנה‬
‫שם התחנה‬
‫מיקום התחנה‬
‫נ"צ מזרח‪/‬צפון‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪*2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪*18‬‬
‫בית אליעזר‬
‫חדרה‬
‫חדרה‬
‫ברקאי‬
‫נתניה‬
‫אליקים‬
‫זכרון יעקב‬
‫פרדס חנה‬
‫אליכין‬
‫מנשה‬
‫גבעת עדה‬
‫גן שמואל‬
‫המעפיל‬
‫מגל‬
‫כ‪.‬מהר"ל‬
‫ד‪.‬אל‪-‬כרמל‬
‫עמיקם‬
‫כפר קרע‬
‫עין השופט‬
‫קציר‬
‫קרקע שטח פתוח‬
‫גג העיריה‬
‫מבנה איגוד‬
‫קרקע שטח פתוח‬
‫גג ביה"ס‬
‫גג מזכירות המושב‬
‫בתוך מוזיאון‬
‫גג מקלט ציבורי‬
‫על גבעה במושב‬
‫קרקע שטח פתוח‬
‫גג בנין המועצה‬
‫אזור בריכות דגים‬
‫אזור בריכות דגים‬
‫גג חדר האוכל‬
‫על גבעה במושב‬
‫חצר תחנת שאיבה‬
‫גג בריכת המים‬
‫גן המדע‪ -‬כפר קרע‬
‫שטח חקלאי‬
‫שטח פתוח‬
‫‪704.5/194.5‬‬
‫‪704.8/192.3‬‬
‫‪706/192‬‬
‫‪709.0/202.4‬‬
‫‪694.8/187.2‬‬
‫‪726.5/206.5‬‬
‫‪719.9/195.9‬‬
‫‪708.1/196.8‬‬
‫‪701.7/192.6‬‬
‫‪708.6/193.0‬‬
‫‪713.8/200.6‬‬
‫‪705.3/196.6‬‬
‫‪697.7/198.1‬‬
‫‪699.2/203.4‬‬
‫‪728.4/199.1‬‬
‫‪731.9/206.9‬‬
‫‪719.1/202.2‬‬
‫‪713.2/204.5‬‬
‫‪723.3/209.3‬‬
‫‪709.3/210.3‬‬
‫גובה מעל מרחק ‪ /‬וכיוון‬
‫פני הים לתחנת הכוח‬
‫אורות רבין‬
‫)מטר(‬
‫‪20‬‬
‫‪ 6.4/309°‬ק"מ‬
‫‪39‬‬
‫‪ 4.6/322°‬ק"מ‬
‫‪20‬‬
‫‪ 4/318°‬ק"מ‬
‫‪48‬‬
‫‪ 12.8/267°‬ק"מ‬
‫‪33‬‬
‫‪ 13.8/10°‬ק"מ‬
‫‪235‬‬
‫‪ 24.8/223°‬ק"מ‬
‫‪172‬‬
‫‪ 13.4/209°‬ק"מ‬
‫‪65‬‬
‫‪ 7.3/273°‬ק"מ‬
‫‪49‬‬
‫‪ 7.5/336°‬ק"מ‬
‫‪15‬‬
‫‪ 3.4/270°‬ק"מ‬
‫‪87‬‬
‫‪ 12.4/242°‬ק"מ‬
‫‪20‬‬
‫‪ 7.8/294°‬ק"מ‬
‫‪24‬‬
‫‪ 13.6/317°‬ק"מ‬
‫‪90‬‬
‫‪ 16.6/303°‬ק"מ‬
‫‪125‬‬
‫‪ 21.8/206°‬ק"מ‬
‫‪445‬‬
‫‪ 29.2/216°‬ק"מ‬
‫‪125‬‬
‫‪ 16.8/230°‬ק"מ‬
‫‪120‬‬
‫‪ 15.7/209°‬ק"מ‬
‫‪265‬‬
‫‪ 21.6/232°‬ק"מ‬
‫‪240‬‬
‫‪ 20.3/266°‬ק"מ‬
‫* מיקום העברת התחנה במהלך שנת ‪2010‬‬
‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬
‫תחנת ניטור פרדס חנה‬
‫‪6‬‬
‫מרחק וכיוון‬
‫לתחנת הכוח‬
‫חגית‬
‫‪ 2.5/220°‬ק"מ‬
‫‪ 5.9/121°‬ק"מ‬
‫‪ 7.5/202°‬ק"מ‬
‫‪ 4.2/54°‬ק"מ‬
‫תקני איכות האוויר לשנת ‪2010‬‬
‫תקן איכות אוויר נקבע לפי סוג הזיהום‪ ,‬ריכוז המזהם וזמן החשיפה לזיהום‪.‬‬
‫תקן ארצי‪ -‬תקן התקף בכל הארץ‪.‬‬
‫תקן מקומי‪ -‬לאכיפת זיהום שמקורו מתחנות כוח פחמיות ‪ .‬התקן תקף בתחום שיפוט איגודי הערים‪.‬‬
‫תקנות למניעת מפגעים )איכות אויר(‪ ,‬התשנ"ב –‪1992‬‬
‫מזהם‬
‫אוזון‬
‫סימול‬
‫‪O3‬‬
‫ריכוז‬
‫‪ 117‬חל"ב‬
‫פרק זמן‬
‫מדידה‬
‫חצי שעה‬
‫סוג תקן‬
‫מוחלט ארצי‬
‫מס' פעמים‬
‫בשנה שניתן‬
‫לעבור את‬
‫התקן באתר‬
‫‪0‬‬
‫אוזון‬
‫‪O3‬‬
‫‪ 82‬חל"ב‬
‫‪ 8‬שעות‬
‫מוחלט ארצי‬
‫‪0‬‬
‫גופרית דו חמצנית‬
‫‪SO2‬‬
‫‪ 382‬חל"ב‬
‫חצי שעה‬
‫מוחלט ארצי‬
‫‪0‬‬
‫גופרית דו חמצנית‬
‫‪SO2‬‬
‫‪ 300‬חל"ב‬
‫חצי שעה‬
‫מוחלט מקומי‬
‫‪0‬‬
‫גופרית דו חמצנית‬
‫‪SO2‬‬
‫‪ 191‬חל"ב‬
‫חצי שעה‬
‫סטטיסטי ארצי‬
‫‪44‬‬
‫גופרית דו חמצנית‬
‫‪SO2‬‬
‫‪ 150‬חל"ב‬
‫חצי שעה‬
‫סטטיסטי מקומי‬
‫‪175‬‬
‫גופרית דו חמצנית‬
‫‪SO2‬‬
‫‪ 107‬חל"ב‬
‫‪ 24‬שעות‬
‫מוחלט ארצי‬
‫‪0‬‬
‫גופרית דו חמצנית‬
‫‪SO2‬‬
‫‪ 23‬חל"ב‬
‫‪ 1‬שנה‬
‫מוחלט ארצי‬
‫‪0‬‬
‫פחמן חד חמצני‬
‫‪CO‬‬
‫‪ 52,493‬חל"ב‬
‫חצי שעה‬
‫מוחלט ארצי‬
‫‪0‬‬
‫פחמן חד חמצני‬
‫‪CO‬‬
‫‪ 9,624‬חל"ב‬
‫‪ 8‬שעות‬
‫מוחלט ארצי‬
‫‪0‬‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫‪NOx‬‬
‫‪ 500‬חל"ב‬
‫חצי שעה‬
‫מוחלט ארצי‬
‫‪0‬‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫‪NOx‬‬
‫‪ 250‬חל"ב‬
‫חצי שעה‬
‫סטטיסטי מקומי‬
‫‪175‬‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫‪NOx‬‬
‫‪ 298‬חל"ב‬
‫‪ 24‬שעות‬
‫מוחלט ארצי‬
‫‪0‬‬
‫חלקיקים נשימים‬
‫עדינים‬
‫‪PM2.5‬‬
‫‪ 65‬מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫‪ 24‬שעות‬
‫תקן יעד‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫נתוני ניטור אוויר לשנת ‪2010‬‬
‫כיצד ניתן לזהות את מקור זיהום האוויר הנמדד בתחנות ניטור האוויר?‬
‫גזי הפליטה‪ -‬זיהום אוויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבין מאופיין בעליית‬
‫ריכוז גופרית דו חמצנית ותחמוצות חנקן יחד‪ .‬זיהום אוויר שמקורו מתעשייה‬
‫מקומית מאופיין בעיקר בעליית ריכוז גופרית דו חמצנית כתלות בסוג הדלק‬
‫הנשרף‪ .‬זיהום אוויר שמקורו מתחבורה מאופיין בעליית ריכוז תחמוצות חנקן‪.‬‬
‫כיוון הרוח‪ -‬מיקום תחנות ניטור האוויר נקבע לצורך מדידת זיהום האוויר‬
‫הנפלט מתחנת הכוח אורות רבין‪ .‬במידה וקיים מקור זיהום מקומי כגון מפעל‪,‬‬
‫תחנת הניטור ממוקמת כך שכיוון מקור הזיהום המקומי יהיה מנוגד לכיוון תחנת‬
‫הכוח אורות רבין‪.‬‬
‫פיזור מרחבי‪ -‬זיהום אוויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבין נפלט בגובה‬
‫אפקטיבי של מאות מטרים‪ ,‬לכן הזיהום מתפשט על פני שטח גדול ונמדד במספר‬
‫תחנות ניטור במקביל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬זיהום אוויר מקומי נמדד רק בתחנת הניטור‬
‫הסמוכה למקור הזיהום‪.‬‬
‫פיזור טמפורלי‪ -‬זיהום אויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבין‪ ,‬נפלט בגובה של‬
‫מאות מטרים מעל פני הקרקע‪ ,‬נמדד בעיקר בעונת הקיץ בשעות הצהריים‪ .‬בשעות‬
‫אלו חלים מצבי יציבות אטמוספריים המונעים פיזור יעיל של זיהום הנפלט ברום‪.‬‬
‫זיהום אוויר מקומי‪ ,‬נפלט בגובה של עשרות מטרים ושיאו בעת קיום תנאים‬
‫מטאורולוגיים החלים בעיקר בעונת החורף בשעות הבוקר והערב ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫גופרית דו חמצנית ‪SO2‬‬
‫דלקים שונים מכילים כמויות שונות של גופרית‪ .‬שריפת הדלק גורמת לפליטת הגופרית לאטמוספרה בצורת‬
‫תחמוצות‪ ,‬ובעיקר כגופרית דו חמצנית‪ .‬הגופרית מגיבה עם החמצן שבאוויר ויוצרת את תחמוצות הגופרית – גז‬
‫בעל ריח חריף ואופייני‪ .‬גופרית דו חמצנית בריכוזים שונים גורמת לכאבי ראש‪ ,‬הפרעות בראיה‪ ,‬שיעול‪ ,‬ולפגיעה‬
‫בדרכי הנשימה בקרב אכלוסיה רגישה וכן לפגיעה ביבולים חקלאיים‪.‬‬
‫סיכום מדידות גופרית דו חמצנית לשנת ‪2010‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫ריכוז חצי שעתי‬
‫מרבי‪) 2‬חל"ב(‬
‫ריכוז חצי שעתי מרבי‬
‫רץ‪) 1‬חל"ב(‬
‫תאריך‬
‫שעה‬
‫בית אליעזר‬
‫‪136‬‬
‫‪148‬‬
‫‪30/09/10‬‬
‫‪13:10‬‬
‫חדרה‬
‫‪78‬‬
‫‪92‬‬
‫‪04/06/10‬‬
‫‪10:45‬‬
‫ברקאי‬
‫‪93‬‬
‫‪107‬‬
‫‪20/06/10‬‬
‫‪15:10‬‬
‫נתניה‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪24/11/10‬‬
‫‪10:25‬‬
‫אליקים‬
‫‪68‬‬
‫‪68‬‬
‫‪15/10/10‬‬
‫‪14:30‬‬
‫זכרון יעקב‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪03/04/10‬‬
‫‪10:25‬‬
‫פרדס חנה‬
‫‪138‬‬
‫‪159‬‬
‫‪07/09/10‬‬
‫‪11:20‬‬
‫אליכין‬
‫‪75‬‬
‫‪83‬‬
‫‪11/10/10‬‬
‫‪11:45‬‬
‫מנשה‬
‫‪129‬‬
‫‪156‬‬
‫‪13/07/10‬‬
‫‪10:40‬‬
‫אורות רבין‬
‫מקומי‬
‫מקומי‬
‫מקומי‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫גבעת עדה‬
‫‪110‬‬
‫‪118‬‬
‫‪16/06/10‬‬
‫‪14:25‬‬
‫גן שמואל‬
‫‪126‬‬
‫‪134‬‬
‫‪20/05/10‬‬
‫‪08:50‬‬
‫המעפיל‬
‫‪86‬‬
‫‪111‬‬
‫‪16/09/10‬‬
‫‪13:25‬‬
‫מגל‬
‫‪103‬‬
‫‪107‬‬
‫‪16/10/10‬‬
‫‪16:10‬‬
‫כרם מהר"ל‬
‫‪29‬‬
‫‪31‬‬
‫‪16/02/10‬‬
‫‪10:10‬‬
‫ד‪.‬אל כרמל‬
‫‪73‬‬
‫‪99‬‬
‫‪18/04/10‬‬
‫‪08:15‬‬
‫עמיקם‬
‫‪99‬‬
‫‪105‬‬
‫‪20/06/10‬‬
‫‪12:55‬‬
‫כפר קרע‬
‫‪63‬‬
‫‪67‬‬
‫‪16/06/10‬‬
‫‪11:50‬‬
‫עין השופט‬
‫‪67‬‬
‫‪74‬‬
‫‪07/06/10‬‬
‫‪09:50‬‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫מקומי‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫תקן ארצי מוחלט‬
‫תקן ארצי‬
‫סטטיסטי‬
‫תקן מקומי מוחלט‬
‫תקן מקומי‬
‫סטטיסטי‬
‫‪382‬‬
‫מקור זיהום‬
‫האוויר‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫ממוצע יממתי זמינות‬
‫נתונים‬
‫)חל"ב(‬
‫‪16‬‬
‫‪64%‬‬
‫‪13‬‬
‫‪63%‬‬
‫‪9‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪4‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪7‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪5‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪24‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪8‬‬
‫‪89%‬‬
‫‪9‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪11‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪18‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪14‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪11‬‬
‫‪89%‬‬
‫‪5‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪7‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪5‬‬
‫‪56%‬‬
‫‪9‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪7‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪106‬‬
‫‪191‬‬
‫‪300‬‬
‫)מותר לעבור ‪ 44‬פעם בשנה באתר מדידה(‬
‫‪150‬‬
‫)מותר לעבור ‪ 175‬פעם בשנה באתר מדידה(‬
‫‪1‬ממוצע חצי שעתי רץ‪ -‬באופן רצוף‪ ,‬כל ‪ 5‬דקות מחושב ריכוז זיהום האוויר הממוצע עבור ‪ 30‬הדקות האחרונות שעברו‪.‬‬
‫‪2‬ממוצע חצי שעתי‪ -‬חישוב ריכוז זיהום האוויר בכל חצי שעה עגולה בלבד כפי המחושב בתקנים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫תחמוצות חנקן ‪NOx‬‬
‫קבוצת תרכובות גזיות של חנקן וחמצן ביחסים שונים‪ ,‬בינם חנקן דו חמצני‪ ,‬גז חסר ריח‪ ,‬רעיל ומסיס‪ ,‬בעל צבע‬
‫חום אדמדם‪ ,‬הפוגע בדרכי הנשימה בעיקר באוכלוסיה חלשה‪ .‬מרבית תחמוצות חנקן הנמדדים בסביבה מקורם‬
‫מתהליך בעירה )כגון בתא הבעירה של מנועי רכב(‪ ,‬כאשר החנקן האטמוספרי מתחמצן עם הדלק‪ .‬כמות‬
‫תחמוצות החנקן תלויה בתנאי הבעירה כגון תנאי הטמפרטורה‪ ,‬הלחץ וכמות החמצן‪.‬‬
‫סיכום מדידות תחמוצות חנקן לשנת ‪2010‬‬
‫ריכוז חצי‬
‫ריכוז חצי‬
‫שעתי מרבי‬
‫שעתי‬
‫תחנת ניטור אוויר‬
‫מרבי‪) 2‬חל"ב( רץ‪) 1‬חל"ב(‬
‫בית אליעזר‬
‫‪322‬‬
‫‪280‬‬
‫תאריך‬
‫שעה‬
‫מקור זיהום ממוצע יממתי‬
‫מרבי )חל"ב(‬
‫האוויר‬
‫זמינות‬
‫נתונים‬
‫‪30/11/10‬‬
‫‪07:45‬‬
‫מקומי‬
‫‪83‬‬
‫‪64%‬‬
‫חדרה‬
‫‪278‬‬
‫‪314‬‬
‫‪30/11/10‬‬
‫‪17:45‬‬
‫מקומי‬
‫‪81‬‬
‫‪84%‬‬
‫ברקאי‬
‫‪359‬‬
‫‪367‬‬
‫‪01/12/10‬‬
‫‪07:10‬‬
‫מקומי‬
‫‪94‬‬
‫‪91%‬‬
‫נתניה‬
‫‪220‬‬
‫‪220‬‬
‫‪11/01/10‬‬
‫‪08:30‬‬
‫מקומי‬
‫‪52‬‬
‫‪95%‬‬
‫אליקים‬
‫‪138‬‬
‫‪158‬‬
‫‪04/03/10‬‬
‫‪06:10‬‬
‫מקומי‬
‫‪26‬‬
‫‪94%‬‬
‫זכרון יעקב‬
‫‪421‬‬
‫‪421‬‬
‫‪09/05/10‬‬
‫‪12:00‬‬
‫מקומי‬
‫‪25‬‬
‫‪95%‬‬
‫פרדס חנה‬
‫‪249‬‬
‫‪263‬‬
‫‪02/09/10‬‬
‫‪13:05‬‬
‫אליכין‬
‫‪188‬‬
‫‪188‬‬
‫‪28/06/10‬‬
‫‪14:30‬‬
‫‪36‬‬
‫‪95%‬‬
‫מנשה‬
‫‪262‬‬
‫‪287‬‬
‫‪13/07/10‬‬
‫‪10:40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪96%‬‬
‫גבעת עדה‬
‫‪200‬‬
‫‪231‬‬
‫‪16/06/10‬‬
‫‪14:25‬‬
‫‪28‬‬
‫‪96%‬‬
‫גן שמואל‬
‫‪216‬‬
‫‪225‬‬
‫‪04/10/10‬‬
‫‪10:30‬‬
‫‪47‬‬
‫‪87%‬‬
‫המעפיל‬
‫‪170‬‬
‫‪187‬‬
‫‪28/06/10‬‬
‫‪13:10‬‬
‫‪38‬‬
‫‪86%‬‬
‫מגל‬
‫‪228‬‬
‫‪255‬‬
‫‪18/08/10‬‬
‫‪14:45‬‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫‪46‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪34‬‬
‫‪88%‬‬
‫כרם מהר"ל‬
‫‪178‬‬
‫‪178‬‬
‫‪04/03/10‬‬
‫‪09:00‬‬
‫מקומי‬
‫‪19‬‬
‫‪96%‬‬
‫ד‪.‬אל כרמל‬
‫‪173‬‬
‫‪202‬‬
‫‪18/04/10‬‬
‫‪08:15‬‬
‫עמיקם‬
‫‪207‬‬
‫‪235‬‬
‫‪20/06/10‬‬
‫‪12:55‬‬
‫אורות רבין‬
‫אורות רבין‬
‫‪16‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪18‬‬
‫‪87%‬‬
‫כפר קרע‬
‫‪197‬‬
‫‪212‬‬
‫‪31/01/10‬‬
‫‪08:05‬‬
‫מקומי‬
‫‪29‬‬
‫‪94%‬‬
‫עין השופט‬
‫‪114‬‬
‫‪128‬‬
‫‪07/06/10‬‬
‫‪09:50‬‬
‫אורות רבין‬
‫‪25‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪500‬‬
‫תקן ארצי מוחלט‬
‫‪250‬‬
‫תקן מקומי סטטיסטי‬
‫‪298‬‬
‫)מותר לעבור ‪ 175‬פעם בשנה‬
‫באתר מדידה(‬
‫‪1‬ממוצע חצי שעתי רץ‪ -‬באופן רצוף‪ ,‬כל ‪ 5‬דקות מחושב ריכוז זיהום האוויר הממוצע עבור ‪ 30‬הדקות האחרונות שעברו‪.‬‬
‫‪2‬ממוצע חצי שעתי‪ -‬חישוב ריכוז זיהום האוויר בכל חצי שעה עגולה בלבד כפי המחושב בתקנים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ארועי זיהום אוויר בשנת ‪2010‬‬
‫כדי לעקוב אחר מגמות זיהום האוויר באזור‪ ,‬הגדיר האיגוד "ארוע" זיהום אוויר‪ .‬ארוע זיהום אוויר נמדד כאשר‬
‫נרשמים במשך ‪ 30‬דקות רצופות לפחות ‪ 70‬חל"ב גופרית דו‪-‬חמצנית ו‪ 125 -‬חל"ב תחמוצות חנקן‪ .‬ערכים אלו‬
‫מהווים כרבע מהתקן החצי שעתי המקומי המוחלט‪ .‬הבחנה בין ארוע רציף אחד למשנהו באותו יום‪ ,‬היא‬
‫"הפסקה" של מדידות זיהום אוויר למשך שלוש שעות רצופות לפחות‪ .‬יתכן ארוע זיהום אוויר אחד‪ ,‬שבו ימדדו ‪5‬‬
‫חצאי שעות‪ .‬בארוע מעין זה‪ ,‬ערך הארוע שיקבע יהיה הערך החצי שעתי המרבי שנמדד מבין אותן ‪ 5‬חצאי שעות‪.‬‬
‫ארוע זיהום אוויר משמש כסמן ואינו בהכרח מעיד על עליה מסף תקן כלשהו‪.‬‬
‫הגדרת תקני איכות אוויר וארוע זיהום אוויר‬
‫ממוצע חצי שעתי‬
‫גופרית דו חמצנית )חל"ב(‬
‫תחמוצות חנקן )חל"ב(‬
‫תקן ארצי מוחלט‬
‫תקן מקומי מוחלט‬
‫תקן ארצי סטטיסטי‬
‫תקן מקומי סטטיסטי‬
‫ארוע‬
‫‪382‬‬
‫‪300‬‬
‫‪191‬‬
‫‪150‬‬
‫‪70‬‬
‫‪500‬‬
‫אין‬
‫אין‬
‫‪250‬‬
‫‪125‬‬
‫תחנת ניטור אוויר דלית אל כרמל‬
‫‪11‬‬
‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬
‫בגרף להלן ניתן להבחין בתנודות במספר ארועי זיהום האוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪ .‬תנודות אלו‬
‫הינן כתלות ביצור החשמל )כמות הפחם הנשרף(‪ ,‬הרכב הדלקים )סוג הפחם(‪ ,‬ותנאי פיזור זיהום האוויר‬
‫)מטאורולוגיה(‪.‬‬
‫שנה‬
‫סה"כ ארועים‬
‫מספר ארועים מתחנת הכוח‬
‫אורות רבין‬
‫מספר ארועים‬
‫ממקור אחר‬
‫‪2010‬‬
‫‪514‬‬
‫‪213‬‬
‫‪301‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪510‬‬
‫‪259‬‬
‫‪251‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪625‬‬
‫‪264‬‬
‫‪361‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪596‬‬
‫‪206‬‬
‫‪390‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪620‬‬
‫‪198‬‬
‫‪422‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪600‬‬
‫‪182‬‬
‫‪418‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪733‬‬
‫‪308‬‬
‫‪425‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪566‬‬
‫‪134‬‬
‫‪432‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪865‬‬
‫‪352‬‬
‫‪513‬‬
‫‪12‬‬
‫זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין נמדד בעיקר בתחנות ניטור פרדס חנה ‪ ,‬בית אליעזר וגן שמואל‪ .‬פיזור‬
‫זיהום האוויר מארובות תחנת הכוח אורות רבין מושפע מהתנאים המטאורולוגיים ברום‪ ,‬קרי‪ ,‬גובה שכבת הגבול‬
‫האטמוספרית‪ ,‬מהירות וכיוון הרוח‪ ,‬טמפרטורה ומצב היציבות האטמוספרית‪ .‬בתחנות הניטור ברקאי ונתניה‬
‫נמדד בעיקר זיהום אוויר מקומי מתחבורה‪ .‬בתחנת הניטור מגל נמדד זיהום אוויר עקב פעילות גנראטור מקומי‪.‬‬
‫תחנה‬
‫סה"כ ארועים‬
‫מספר ארועים‬
‫מתחנת הכח אורות רבין‬
‫מספר ארועים‬
‫ממקור אחר‬
‫בית אליעזר‬
‫חדרה‬
‫ברקאי‬
‫נתניה‬
‫אליקים‬
‫זכרון יעקב‬
‫פרדס חנה‬
‫אליכין‬
‫מנשה‬
‫גבעת עדה‬
‫גן שמואל‬
‫המעפיל‬
‫מגל‬
‫כרם מהר"ל‬
‫ד‪.‬אל כרמל‬
‫עמיקם‬
‫כפר קרע‬
‫*עין השופט‬
‫‪110‬‬
‫‪58‬‬
‫‪144‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪63‬‬
‫‪13‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪48‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪42‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪60‬‬
‫‪13‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪47‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪68‬‬
‫‪50‬‬
‫‪136‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫*פרט לתקופה בין התאריכים ‪ 27.06.10-17.10.10‬בהם הניידת הייתה מוצבת בקציר‪.‬‬
‫פירוט המדידות בקציר ניתן בדו"ח‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין נפלט בגובה של מאות מטרים מעל פני הקרקע ומושפע מהתנאים‬
‫המטאורולוגיים ברום‪ .‬זיהום אוויר מקומי‪ -‬תעשיה ותחבורה‪ ,‬נפלט בגובה של עד עשרות מטרים מעל פני הקרקע‬
‫ומושפע מהתנאים המטאורולוגיים בגובה הקרקע‪ .‬באיורים המוצגים ניתן לראות כי זיהום אוויר מתחנת הכוח‬
‫אורות רבין נמדד בעיקר בעונת הקיץ וזיהום אוויר מקומי נמדד בעיקר בעונת החורף‪ .‬בעונת הקיץ שוררים מצבים‬
‫סינופטיים המלווים באינברסיית מונעת פיזור יעיל של זיהום האוויר הנפלט ברום‪ .‬בעונת החורף אינברסיית‬
‫הקרקע חזקה ומתמשכת )לעומת עונת הקיץ( ומונעת פיזור יעיל של זיהום אוויר הנפלט בגובה הקרקע‪ .‬ניתן‬
‫להתרשם ממידת השפעת התנאים המטאורולוגיים על אופן פיזור זיהום האוויר כתלות בגובה פליטת מקור‬
‫הזיהום ‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מהאיור לעיל ניתן לראות כי מרבית ארועי זיהום האוויר שמקורם מתחנת הכוח אורות רבין נמדדים בשעות‬
‫הבוקר המאוחרות עד שעות הערב המוקדמות‪ .‬בשעות אלו‪ ,‬קרינת השמש חזקה ורוחות מערביות ברום גורמים‬
‫לאי יציבות אטמוספרית המסיעה את המזהמים הנפלטים ברום לעבר הקרקע‪ .‬שאר ארועי זיהום האוויר‬
‫מתרחשים בשעות הבוקר המוקדמות‪ ,‬שעות הערב המוקדמות והלילה‪ .‬אנברסיית הקרקע‪ ,‬הנוצרת בכל ימות‬
‫השנה‪ ,‬לאחר זמן השקיעה וכשעתיים לאחר זמן הזריחה ‪ ,‬מונעת מזיהום האוויר הנפלט בגובה הקרקע להתפזר‬
‫כלפי מעלה‪ .‬ניתן להתרשם ממידת השפעת התנאים המטאורולוגיים על אופן פיזור זיהום האוויר כתלות בגובה‬
‫פליטת מקור הזיהום ‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫אוזון ‪O3‬‬
‫האוזון "הטוב" נוצר באטמוספירה בשכבת הסטרטוספירה‪ ,‬פועל כמסנן קרינת ‪ UV‬שמשית‪ .‬האוזון "הרע" נוצר‬
‫בשכבת הטרופוספירה )שכבת האטמוספירה התחתונה( הינו מזהם שניוני‪ ,‬תוצר של ראקציה בין מזהמי אוויר‬
‫הנפלטים לאטמוספירה בנוכחות קרינה שמשית‪ .‬תהליך יצירת האוזון הוא איטי‪ ,‬לכן שיאי האוזון נרשמים לאחר‬
‫מספר שעות במרחק רב ממקור זיהום האוויר‪ .‬אוזון פוגע בעיקר במערכת הנשימה ויוצר קורוזיה למגוון חומרים‪.‬‬
‫אוזון נמדד בתחנות הניטור מעפיל וכרם מהר"ל בלבד‪.‬‬
‫ריכוז אוזון לשנת ‪2010‬‬
‫תחנת ניטור אוויר‬
‫ממוצע שמונה‬
‫שעתי מרבי‬
‫)חל"ב(‬
‫מס' עליות‬
‫מסף התקן‬
‫ממוצע חצי‬
‫שעתי מרבי‬
‫)חל"ב(‬
‫מס' עליות‬
‫מסף התקן‬
‫זמינות נתונים‬
‫המעפיל‬
‫‪73‬‬
‫‪0‬‬
‫‪96‬‬
‫‪0‬‬
‫‪93%‬‬
‫כרם מהר"ל‬
‫‪86‬‬
‫‪1‬‬
‫‪103‬‬
‫‪0‬‬
‫‪96%‬‬
‫תקן‬
‫‪82‬‬
‫‪117‬‬
‫‪16‬‬
‫חלקיקים‬
‫החלקיקים הם הצורה הנראית ביותר של זיהום אוויר‪ .‬גודל החלקיק משפיע על משך שהותו באוויר ועל מידת‬
‫קליטתו במערכת הנשימה‪ .‬ככל שהחלקיקים קטנים יותר‪ ,‬הם חודרים עמוק יותר למערכת הנשימה ופוגעים בה‪.‬‬
‫סכנה נוספת הטמונה בהם היא בחומרים כימיים מזיקים הספוחים אליהם‪ .‬להלן התפלגות חלקיקים ביחס‬
‫לקוטר אירודינמי ‪:‬‬
‫•‬
‫אבק שוקע‪ :‬מעל ‪ 45‬מיקרון‬
‫•‬
‫אבק כללי מרחף )‪ 45 : (TSP‬מקרון ומטה‬
‫•‬
‫חלקיקים נשימים ) ‪ 10 : (PM10‬מקרון ומטה‬
‫•‬
‫חלקיקים נשימים עדינים )‪ 2.5 : (PM2.5‬מקרון ומטה‬
‫חלקיקים נשימים וחלקיקים נשימים עדינים נמדדו לסירוגין בתחנות הניטור ברקאי‪ ,‬פרדס חנה ובניידת ניטור‬
‫האוויר‪ .‬פירוט ניתן בטבלאות להלן‪ .‬מרבית העליות מסף התקן המומלץ הן בעקבות סופות אבק טבעיות‪.‬‬
‫ממוצע יממתי מרבי‬
‫)מק"ג‪/‬מ"ק(‬
‫תאריך‬
‫מס' עליות מסף התקן‬
‫זמינות‬
‫נתונים‬
‫תחנת ניטור אוויר‬
‫ברקאי‬
‫‪224‬‬
‫‪31/01/10‬‬
‫‪27‬‬
‫‪93%‬‬
‫פרדס חנה‬
‫‪105‬‬
‫‪15/03/10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪92%‬‬
‫תקן יעד‬
‫‪65‬‬
‫‪17‬‬
‫בתחנת הניטור בפרדס חנה נמדדו חלקיקים נשימים עדינים בין השנים ‪ 2007-2010‬ברציפות‪ .‬סיכום ערכי המדידה‬
‫המרביים ניתן בגרף לעיל‪ ,‬ממחיש את תופעת השקע השרבי המגיח בעיקר בעונות המעבר ‪ ,‬מלווה בסופות אבק‬
‫טבעיות‪ .‬פליטת חלקיקים מארובות תחנת הכוח עקב צריכת חשמל מוגברת ‪,‬המתרחשת בעיקר בעונת הקיץ‪ ,‬לא‬
‫באה ליד ביטוי במדידות הסביבתיות בפרדס חנה‪ ,‬למרות היות פרדס חנה תחנת הניטור עם מירב ארועי זיהום‬
‫האוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪.‬‬
‫תצפית על תחנת הכוח אורות רבין מכיוון פארק נחל חדרה ביום סופת אבק‬
‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬
‫‪18‬‬
‫מדידות איכות אוויר ביישוב קציר‬
‫תצפית על מחצבת ורד מכיוון ניידת ניטור האוויר בקציר‬
‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬
‫לבקשת ראש מועצת קציר‪-‬חריש‪ ,‬מר נסים דהן‪ ,‬הציב איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל( ניידת‬
‫ניטור אוויר לבדיקת רמות זיהום האוויר מכיוון מחצבת ורד‪ .‬הניידת הוצבה בחצר בית הממוקם צפון מזרחית‬
‫למחצבה‪ ,‬עם גזרה פתוחה לכיוון המחצבה‪ .‬זיהום אוויר ממחצבה הינו בעיקר זיהום חלקיקי‪ .‬ריכוז הזיהום הינו‬
‫כתלות בפעילות המחצבה ובתנאים המטאורולוגיים – טמפרטורה ולחות יחסית )מידת היובש( מהירות הרוח‬
‫)סחיפת והרחפת החלקיקים( וכיוון הרוח )לאזורים מיושבים(‪ .‬נקבעה תקופת המדידה לעונת הקיץ‪ ,‬למשך‬
‫ארבעה חודשים‪ ,‬מתאריך ‪ 27.06.10‬עד לתאריך ‪ .17.10.10‬ניידת ניטור האוויר כוללת תורן מטאורולוגי למדידת‬
‫כיוון ומהירות רוח‪ ,‬מכשיר מדידת תחמוצות חנקן )‪ ,(NOx‬מכשיר מדידת גופרית דו חמצנית )‪ ,( SO2‬מכשיר‬
‫מדידת אבק )‪ (PM10, PM2.5‬ומכשיר מדידת פחמן חד חמצני )‪ .(CO‬כל מכשירי ניטור הגזים מאושרים ע"י ה‪EPA -‬‬
‫‪ ,‬ומכשירי מדידה מטאורולוגיים מאושרים ע"י השרות המטאורולוגי‪ .‬מדי ערב בוצע כיול אוטומטי למכשירי‬
‫ניטור הגזים‪ .‬טיפול תחזוקתי לתחנה בוצע בהתאם לנתוני הכיול ולנוהלי תחזוקת תחנות ניטור המקובלים בארץ‪.‬‬
‫נתוני הניטור הרציף )ממוצע ‪ 5‬דקות( פורסמו בזמן אמת באמצעות אתר האיגוד שכתובתו‪:‬‬
‫‪.www.igudhadera.co.il‬‬
‫‪19‬‬
‫תצ"א של אזור המדידה המראה את מיקום ניידת המדידה ביחס למחצבת ורד‬
‫מקור‪google earth :‬‬
‫ממצאים ותוצאות הניטור‬
‫מהירות הרוח‪ -‬בתקופה המדודה עוצמת הרוח הממוצעת נעה בין ‪ 5.3-0.5‬מטר לשניה‪ .‬מהירות הרוח המרבית‬
‫נמדדה בעת רוחות מערביות עד צפון מערביות‪ .‬ככל שהרוח חזקה יותר‪ ,‬הסעת החלקיקים משטח המחצבה אל‬
‫הסביבה הינה גדולה יותר‪.‬‬
‫כיוון הרוח‪ -‬שכיחות הרוח מכיוון המחצבה לכיוון הישוב קציר )רוחות מערביות עד דרום מערביות( הינה כ‪45%-‬‬
‫מסה"כ תקופת המדודה‪ ,‬עם שכיחות של ‪ 58%‬בשעות היום ו‪ 38%-‬בשעות הלילה ‪.‬‬
‫תחמוצות חנקן‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים )איור להלן(‪.‬‬
‫גופרית דו חמצנית‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים )איור להלן(‪.‬‬
‫פחמן חד חמצני‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים‪.‬‬
‫ארועי זיהום אוויר‪ -‬נמדד ארוע בודד בתאריך ‪ 09.10.10‬עקב זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪ .‬נמדדו ערכים‬
‫מתחת לסף התקנים‪.‬‬
‫חלקיקים ‪ -‬מדידת חלקיקים נשימים עדינים )‪ (PM2.5‬בוצעה בין התאריכים ‪ .27.06.10-31.08.10‬נמדדו ערכים‬
‫נמוכים מסף תקן היעד‪ .‬מדידת חלקיקים נשימים )‪ (PM10‬בוצעה בין התאריכים ‪ .01.09.10-17.10.10‬נמדדו‬
‫ערכים נמוכים מסף התקן‪ .‬פירוט נתונים ניתן בהמשך‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫השוואת מדידות חלקיקים בין תחנות ניטור אוויר‬
‫בין התאריכים ‪ 27.06.10-31.08.10‬נמדד בניידת קציר חלקיקים נשימים עדינים )מקוטר אווירודינמי של ‪2.5‬‬
‫מיקרומטר ומטה( באמצעות מכשיר ניטור מסוג ‪ TEOM‬אשר משמש למדידת חלקיקים נשימים עדינים גם‬
‫בתחנות ניטור אוויר ברקאי ופרדס חנה )מפה להלן(‪ .‬השוואת נתוני מדידות חלקיקים נשימים עדינים בין תחנות‬
‫ניטור אלו מראה ערכים זהים בין תחנות הניטור ‪ .‬פירוט הנתונים בטבלאות ובגרפים להלן‪.‬‬
‫מיקום תחנות הניטור ביחס למחצבת ורד‬
‫מקור‪google earth :‬‬
‫‪21‬‬
‫השוואת נתוני מדידת חלקיקים נשימים עדינים )מק"ג‪/‬מ"ק( בין תחנות ניטור אוויר‬
‫בין ‪28.06.10-31.07.10‬‬
‫מדד‬
‫ממוצע יממתי מרבי‬
‫ממוצע יממתי‬
‫זמינות )‪(%‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫פרדס חנה‬
‫‪29‬‬
‫‪35‬‬
‫‪97%‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫ברקאי‬
‫‪30‬‬
‫‪35‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪22‬‬
‫ניידת‬
‫קציר‬
‫‪30‬‬
‫‪33‬‬
‫‪92%‬‬
‫השוואת נתוני מדידת חלקיקים נשימים עדינים )מק"ג‪/‬מ"ק( בין תחנות ניטור אוויר‬
‫בין ‪01.08.10-31.08.10‬‬
‫מדד‬
‫ממוצע יממתי מרבי‬
‫ממוצע יממתי‬
‫זמינות )‪(%‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫פרדס חנה‬
‫‪40‬‬
‫‪27‬‬
‫‪74%‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫ברקאי‬
‫‪32‬‬
‫‪24‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪23‬‬
‫ניידת‬
‫קציר‬
‫‪31‬‬
‫‪23‬‬
‫‪100%‬‬
‫לאור תוצאות מדידת חלקיקים נשימים עדינים לעל‪ ,‬הוחלט להגדיל את טווח ריכוז מדידת לחלקיקים נשימים‬
‫)מקוטר אווירודינמי של ‪ 10‬מיקרומטר ומטר( ע"י החלפת ראש המדידה מכשיר ניטור מסוג ‪ .TEOM‬המדידה‬
‫בוצעה בין התאריכים ‪ 01.09.10-17.10.10‬אנליזה של שושנת זיהום האוויר‪ .‬שושנת זיהום אוויר מצביעה על כיווני‬
‫הרוח מהם הוסעו החלקיקים שנמדדו‪ .‬סקלת שושנת הזיהום מצביעה על חתך ריכוז זיהום האוויר חלקיקי עבור‬
‫כל כיוון רוח שנמדד‪ .‬שושנת הזיהום מראה כי מרבת החלקיקים שנמדדו מגיעים מהגזרה המערבית עד צפון‬
‫מערבית לקציר‪ .‬גזרת ההשפעה של מחצבת ורד על הישוב קציר הינה מערבית עד דרום מערבית‪.‬‬
‫איור ‪ .7‬שושנת זיהום אויר של חלקיקים בין התאריכים ‪01.09.10-17.10.10‬‬
‫כיוון רוח‪/‬‬
‫ריכוז חלקיקים‬
‫)מק"ג‪/‬מ"ק(‬
‫‪N‬‬
‫‪NE‬‬
‫‪E‬‬
‫‪SE‬‬
‫‪S‬‬
‫‪SW‬‬
‫‪W‬‬
‫‪NW‬‬
‫שכיחות )‪(%‬‬
‫‪10 .. 20‬‬
‫‪2.88‬‬
‫‪1.05‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪1.89‬‬
‫‪.91‬‬
‫‪4.08‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪14.78‬‬
‫‪20 .. 30‬‬
‫‪2.57‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪1.48‬‬
‫‪2.41‬‬
‫‪2.74‬‬
‫‪8.51‬‬
‫‪7.49‬‬
‫‪26.55‬‬
‫‪30 .. 40‬‬
‫‪.93‬‬
‫‪.74‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪.92‬‬
‫‪2.04‬‬
‫‪1.71‬‬
‫‪4.68‬‬
‫‪6.61‬‬
‫‪17.89‬‬
‫‪24‬‬
‫‪40 .. 50‬‬
‫‪.79‬‬
‫‪.62‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪.57‬‬
‫‪.77‬‬
‫‪2.93‬‬
‫‪4.44‬‬
‫‪10.57‬‬
‫< ‪50‬‬
‫‪1.93‬‬
‫‪1.79‬‬
‫‪1.31‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪1.27‬‬
‫‪1.23‬‬
‫‪4.39‬‬
‫‪6.71‬‬
‫‪20.03‬‬
‫שכיחות )‪(%‬‬
‫‪9.09‬‬
‫‪5.19‬‬
‫‪2.42‬‬
‫‪5.51‬‬
‫‪8.18‬‬
‫‪7.36‬‬
‫‪24.59‬‬
‫‪27.47‬‬
‫‪89.81‬‬
‫שריפת יערות הכרמל‬
‫מראה השריפה מהאיגוד בחדרה‪ ,‬בתאריך ‪ 02.12.2010‬בשעה ‪ , 14:00‬כאשר גודל האסון הצפוי טרם נודע‬
‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬
‫בצהרי יום חמישי ה‪ 02.12.2010-‬רבים צפו מקרוב‪ ,‬חסרי אונים‪ ,‬על התקדמות העצומה של השריפה היערות‬
‫הכרמל‪ .‬השריפה נמשכה מספר ימים‪ ,‬פרצה במוקד אחד והתפשטה במהירות למספר מוקדים בו זמנית עקב תנאי‬
‫הרוח והיובש ששררו באותה עת‪ .‬מעקב אחר נתוני ניטור אוויר מתחנת הניטור בדאלית אל כרמל ‪ ,‬אשר כוללת‬
‫מדדי תחמוצות חנקן )תוצר פליטה של בעירה(‪ ,‬לא נרשמו ממצאים של השריפה‪ ,‬עקב מיקום התחנה ביחס לכיוון‬
‫התפשטות האש )מפה להלן(‪ .‬עפ"י ממצאי קק"ל וכיבוי אש‪ ,‬נוצרו מספר חזיתות אש‪ ,‬באופן שהקשה את‬
‫ההשתלטות אחר התפשטות ועוצמת האש‪ .‬בשריפה עלו באש כ‪ 45,000 -‬דונם של חורש וכ‪ 5,000,000-‬עצים‪.‬‬
‫מלאכת שיקום היער מתבצעת ע"י קק"ל וכוללת כריתה יזומה של עצים מפויחים‪ ,‬זריעת שתילים חדשים ‪ ,‬מעקב‬
‫אחר התחדשות מהגזע של עצים שנשרפו וכן צמיחת עצים חדשים עקב זריעה טבעית‪ .‬אסון הכרמל הסתיים‬
‫באבדות ברכוש של יישובי האזור וכן באבדות בנפש‪ ,‬של מעל ‪ 40‬הרוגים‪ ,‬מצוערי שירות בתי הסוהר‪ ,‬שרותי כיבוי‬
‫אש והמשטרה‪ ,‬כולם בדרכם למשימות הצלת חיים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫תצ"א של אזור השריפה ביערות הכרמל )מסומן באדום( וסימול מיקום יישובים סמוכים ותחנת ניטור דלית אל‬
‫כרמל‬
‫מקור‪google earth :‬‬
‫תמונת לווין של שריפת יערות הכרמל מאתר ‪YNET‬‬
‫‪26‬‬
‫צילום ‪AP‬‬
‫מטרד זיהום האוויר מהמפחמות‬
‫מפחמה הינה שיטה לייצור פחמים מערמות גזם באמצעות פירוליזה )פירוק כימי ע"י חום(‪ .‬ייצור הפחמים‬
‫מתבצע ברחבי העולם בשיטות שונות‪ .‬בישראל ייצור הפחמים מתבצע במגזר הערבי )בשטחי ‪ A, B‬ו‪( C-‬‬
‫באמצעות מפחמות עתיקות‪ .‬תהליך ייצור הפחם במפחמות העתיקות תועד ומתואר להלן‪:‬‬
‫שלב ‪ -1‬פורסים את גזעי העצים )בעיקר עצי הדר שנכרתו מפרדסים חקלאיים בישראל( לייבוש כתנאי הנדרש‬
‫לייצור פחמים איכותיים )‪ 80%‬מתכולת העץ הם מים(‪.‬‬
‫גזעי עץ מיובאים משדות חקלאיים לתהליך ייצור המפחמות צילום‪ :‬לינס אוזן‬
‫שלב ‪ -2‬חותכים את גזעי העץ לגדלים אחידים‪ ,‬ומסדרים את הגזעים החתוכים לערימה מסודרת סביב ציר‬
‫מרכזי היוצר מעין פיר‪ .‬כל ערימה מכילה את אותו סוג עץ‪ .‬באתר אחד של מפחמות קיימות ופעילות מספר‬
‫ערימות בו זמנית‪.‬‬
‫צילום ‪:‬לינס אוזן‬
‫ערימת שורשי עצים מוכנה‬
‫‪27‬‬
‫שלב ‪ -3‬מכסים את הערימה עם שכבת קש ושכבה של אדמה לכיסוי הרמטי‪ .‬הערימה מוצתת באמצעות הזנת‬
‫פחמים חמים לתוך חלל הפיר או באמצעות הדלקת עמודת השקים שהוזנו בתוך הפיר‪ .‬לאחר תהליך ההדלקה‬
‫הנמשך מספר דקות‪ ,‬העליון של הפיר כך שהבעירה תתפשט באיטיות ליצירת הפחם‪ .‬תהליך ייצור הפחם נע‬
‫ברוטאציה‪ ,‬כאשר ערימה מובערת‪ ,‬בונים ערימה נוספת וחוזר חלילה‪ .‬לכל ערימה קצב בעירה משלה‪ .‬התהליך‬
‫דורש עבודה סביב השעון ‪ .‬חוסר תשומת לב של רגע עלול לכלות עשרות טונות של גזעי עץ תוך מספר דקות‪.‬‬
‫עשן יוצא מפיר ערימת עצים מכוסה‪,‬בעת תהליך ההדלקה צילום‪ :‬לינס אוזן‬
‫שלב ‪ -4‬לאחר כיממה‪ ,‬מתחיל תהליך של חירור מבוקר של ערימת העצים‪ ,‬הדורש פיקוח צמוד‪ 24 ,‬שעות ביממה‪.‬‬
‫החירור נועד לשליטה על תהליך הבעירה כך שהערימה תבער באופן אחיד ובקצב הנדרש‪ .‬מספר החורים תלוי‬
‫בתנאי הסביבה וסוג העץ‪ .‬לעיתים מאיצים את תהליך הבעירה באמצעות חורים‪ ,‬ולעיתים מאיטים באמצעות‬
‫הוספת עצים או הרטבה עם מים‪ .‬קצב מהיר מדי עלול ליצור פחמים שאינם שרופים דיו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חדירת‬
‫חמצן בלתי מבוקרת עלולה לגרום לשריפת יתר של הפחמים ובכך לאיבוד החומר )התוצר(‪ .‬חירור ערימת העצים‬
‫גורם לעשן לבן סמיך )אדי מים( וריח‪ .‬השלב המזהם ביותר הוא חירור מאסיבי של תחתית הערימה‪ .‬הזמן הנדרש‬
‫לתהליך ייצור הפחמים הינו כתלות בתנאים המטאורולוגיים )עוצמת הרוח‪ ,‬גשם(‪ ,‬גודל הערימה וסוג העץ‪ .‬באופן‬
‫ממוצע‪ ,‬תוך ‪ 15-22‬יום‪ ,‬ערימה של ‪ 15‬טון עצי הדר )הזן העיקרי המשווק במגזר הערבי( תהפוך לפחם‪.‬‬
‫חירור המפחמה להחדרת חמצן להאצת התהליך צילום‪ :‬יוסי כהן‬
‫‪28‬‬
‫שלב ‪ -5‬גודל ערימת הפחם מוכנה הינה כמחצית מגודלה של ערימת גזמי העצים המקורית‪ .‬נדרשים תנאים‬
‫אנארוביים להפסקת תהליך הבעירה‪ .‬על כן‪ ,‬נדרש "לחנוק" את הערימה לשבוע ימים‪ ,‬עד לירידת הטמפרטורה‬
‫בתוך הערימה ‪ ,‬במידה שתאפשר את פתיחת הערימה לאיסוף הפחמים‪ .‬את הערימה מהדקים באמצעות יריעת‬
‫ניילון לסגירה הרמטית‪ .‬ישנם בעלי מפחמות המאיצים את תהליך הקירור על ידי פתיחת הערימה והתזת מים על‬
‫הפחמים‪ .‬התזה זו גורמת לזיהום קשה של של עשן שחור וריח‪.‬‬
‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬
‫ערימת פחם מהודקת לקירור‬
‫שלב ‪ -6‬לאחר שבוע ימים בהם ערימת הפחמים התקררה‪ ,‬פותחים את הערימה ואוספים את הפחמים בשקים‬
‫לשיווק ‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬את השקים משנעים לנקודת חלוקה נוספת לשם העברתם לשקים קטנים יותר לשיווק‬
‫מסחרי לצרכנים‪.‬‬
‫צילום‪ :‬רובי גלעד‬
‫איסוף הפחמים לשקים‬
‫‪29‬‬
‫מטרד המפחמות גורם לסבל רב של כל תושבי יישובי מועצה אזורית מנשה‪ ,‬חדרה ופרדס חנה‪-‬כרכור‪ ,‬יהודים‬
‫וערבים כאחר‪ .‬מדובר על מפגע בריאותי חמור הכולל מגוון רחב של מזהמי אוויר ובינם‪ -‬תרכובות אורגניות‬
‫נדיפות‪ ,‬פחממנים‪ ,‬תחמוצות חנקן וחלקיקים‪ .‬המטרד פוגע באיכות חיי התושבים הנאלצים לחיות עם חלונות‬
‫מוגפים והשהות מחוץ לבית מוגבלת בהתאם לשעות הזיהום‪.‬‬
‫לצורך טיפול במטרד גוייס המנהל האזרחי‪ ,‬בעל סמכות האכיפה בנושא והמשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אשר מימן‬
‫וביצע מדידות סביבתיות להערכת רמת זיהום האוויר אליהם חשופים תשובי האזור‪ .‬הוקם פורום ובו האיגוד‬
‫משמש כנציג התושבים ‪ .‬המסגרת הפעילות‪ ,‬הוציא האיגוד דוחות להערכת מרחב ההשפעה של המטרד וכן סיורי‬
‫שטח להיקף הפעילות של המפחמות‪ .‬האיגוד תיאם מול המשרד להגנה"ס את מיקום ומועדי הבדיקות‬
‫הסביבתיות ביישובים האזרחיים וליווה את הבדיקות בעת ביצועם בשטח‪ .‬האיגוד ממשיך לבצע מעקב ודיווח‬
‫אחר תלונות התושבים ומצב המפחמות בשטח ישראל‪ ,‬ליידוע כל הגורמים המוסמכים על היקף המטרד ועוצמתו‬
‫ולעדכון התושבים אחר הפעילות המתבצעת בנושא‪.‬‬
‫תיעוד הסעה של זיהום האוויר מהמפחמות לתוך אחד מישוב מוא"ז מנשה‬
‫‪30‬‬
‫צולם ע"י תושב המקום‬
‫תחנת הכוח אורות רבין‬
‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬
‫תחנת הכוח אורות רבין‬
‫בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה קיימות שש יחידות ייצור חשמל המוסקות בפחם‪ .‬ארבעת היחידות הראשונות‬
‫)הדרומית והאמצעית( הוקמו בין השנים ‪ ,1984-1981‬ושתי יחידות נוספות )הארובה הצפונית( הוקמו בין השנים‬
‫‪.1996-1995‬‬
‫נתוני יחידות הייצור בתחנת הכוח אורות רבין‬
‫מיקום ארובה‬
‫גובה הארובה‬
‫)מטר(‬
‫‪250‬‬
‫‪250‬‬
‫‪300‬‬
‫מספר יחידות יצור חשמל‬
‫פר ארובה‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫הספק מרבי ליחידת יצור חשמל‬
‫)מגוואט(‬
‫‪360‬‬
‫‪360‬‬
‫‪570‬‬
‫סה"כ‬
‫‪ 3‬ארובות‬
‫‪ 6‬יחידות יצור‬
‫‪ 2580‬הספק מותקן‬
‫דרומית‬
‫מרכזית‬
‫צפונית‬
‫איגוד ערים חדרה משמש כמפקח ראשי על תחנת הכוח‪ .‬הגדרת התפקיד ואופן הפיקוח ניתנים במסגרת הוראות‬
‫תוכנית מתאר ארצית למניעת מפגעים סביבתיים עקב הפעלת תחנת הכוח "אתר השרון" )שינוי מס' ‪– (2‬‬
‫תמ"א ‪/ 10‬א‪) 9/1/‬להלן "התמ"א"(‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫נתוני ייצור וצריכה בתחנת הכוח אורות רבין‬
‫ייצור החשמל בתחנת הכוח אורות רבין נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות הודות לסיום קו הולכת הגז‬
‫והרחבת תחנות טרובינות גז )כגון חגית( לייצור חשמל על בסיס גז‪ .‬במקביל‪ ,‬בתחנת הכוח אורות רבין‪ ,‬תכולת‬
‫הגופרית בפחם הנצרך יורדת עם השנים בעקבות שימוש בסל פחמים משופר )‪ 0.43%‬בממוצע שנתי ו‪0.69%-‬‬
‫תכולה מרבית( כמוגדר בהוראות התמ"א‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אחוז האפר בפחם נמצא במגמת עליה‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫ניטור רציף בארובות תחנת הכוח אורות רבין‬
‫זיהום האוויר הנפלט מארובות תחנת הכוח אורות רבין מורכב משלושה מזהמים עיקריים‪ -‬חנקן חד חמצני‪,‬‬
‫גופרית דו חמצנית וחלקיקים‪ .‬ריכוז החנקן החד חמצני הנפלט הינו כתלות בפחם הנשרף ובתנאי הבעירה‪ .‬ריכוז‬
‫הגופרית הדו חמצנית הוא כתלות בתכולת הגופרית בפחם הנשרף‪ .‬ריכוז החלקיקים הנפלטים הוא כתלות‬
‫בתכולת האפר בפחם הנשרף וביעילות אמצעי ההפחתה )משקעים אלקטרוסטטיים(‪ .‬נתוני פליטה מארובות‬
‫תחנת הכוח אורות רבין מתקבלים בזמן אמת‪ ,‬כל שש דקות‪ ,‬במרכז הבקרה באיגוד‪ .‬הנתונים כוללים‪ -‬ריכוז‬
‫גופרית דו חמצנית וריכוז חנקן חד חמצני‪ ,‬מהירות פליטה‪ ,‬טמפרטורת פליטה ואחוז האטימות )מדד לפליטת‬
‫חלקיקים(‪ .‬בנוסף מתקבל הספק יחידות ייצור החשמל‪ .‬בהתאם להנחיות התמ"א‪ ,‬אחת לחצי שנה מבצעת חברת‬
‫החשמל מדידות בארובה בנוכחות נציג האיגוד‪ .‬אחת לשנה מבצע המשרד להגנת הסביבה בדיקות פתע בארובות‪.‬‬
‫על פי הוראות התמ"א פליטת חלקיקים מוגברת בכמות או בקצב יותר גדולים מאשר בהפעלה רצופה ותקינה‪ ,‬לא‬
‫כולל התנעה או הפסקה‪ ,‬מוגבל ל‪ 3%-‬מזמן התפעול של היחידה בתקופה של ‪ 12‬חודשים רצופים‪ .‬מהאיורים להלן‬
‫ניתן לראות כי סה"כ חריגות מארובות תחנת הכוח אורות רבין לא עברו את סף התקן )‪ 3%‬מהזמן בשנה(‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫חריגות בפליטת חלקיקים נובעות מסיבות שונות כגון תקלות במערך ייצור החשמל‪ ,‬תקלה באמצעי הפחתת‬
‫חלקיקים )המשקעים האלקטרוסטטיים( ותכולת אפר גבוהה בפחם‪ .‬פליטת חלקיקים מוגברת עקב הפסקה או‬
‫הנעת יחידת ייצור חשמל אינה מוגדרת כתקלה ומותרת לפי ההוראות הסביבתיות עקב הצורך להפסיק את פעולת‬
‫המשקעים האלקטרוסטטיים ‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫בדיקות לבקרת פליטות זיהום אוויר תחנת הכוח אורות רבין‬
‫חברת החשמל מבצעת בדיקות בארובות תחנת הכוח אורות רבין כמוגדר בתמ"א‪ .‬הבדיקות נערכות בהתאם‬
‫לתקן הישראלי ולנוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה של המשרד להגנת הסביבה‪ .‬בדיקות אלו מתבצעות אחת‬
‫לחצי שנה בנוכחות נציג האיגוד‪ .‬באיורים להלן ניתן סיכום תוצאות בדיקות הארובה לשנת ‪ 2009‬בהשוואה לתקני‬
‫פליטה עתידיים )במסגרת חוק אוויר נקי( ‪:‬‬
‫•‬
‫גופרית דו חמצנית‪ 1,380 -‬מ"ג‪/‬מק"ת עבור יחידות ייצור קיימות ללא אמצעי הפחתה‬
‫•‬
‫חלקיקים‪ 50 -‬מ"ג‪/‬מק"ת‬
‫•‬
‫תחמוצות חנקן‪ 650 -‬מ"ג‪/‬מ"ק לאחר התקנת אמצעי הפחתה ראשוניים‬
‫ממצאי המדידות מראים כי בשנת ‪ 2009‬תחנת הכוח אורות רבין עמדה בתקני הסף לחלקיקים וגופרית דו‬
‫חמצנית‪ .‬תחמוצות החנקן הם ערכי הפליטה הגבוהים ביותר‪ .‬בניגוד לפליטות גופרית דו חמצנית‪ ,‬זיהום אוויר של‬
‫תחמוצות חנקן אינו מוגבל באמצעות המב"ס )ראו הסבר בהמשך(‪ .‬להפחתת פליטות תחמוצות חנקן מארובות‬
‫תחנת הכוח נדרש להתקין טכנולוגיה להפחתת פליטות זיהום האוויר ולשינוי במערך הבעירה ביחידות ייצור‬
‫החשמל )אמצעים ראשוניים(‪ .‬שינויים אלו יוטמעו בתחנות הכוח הפחמיות בארץ בעשור בקרוב במסגרת תקני‬
‫הפליטה )חוק אוויר נקי(‪.‬‬
‫‪35‬‬
36
‫אפר פחם‬
‫בתחנת הכוח שורפים כ‪ 18,000-‬טון פחם ליום‪ .‬תוצרי הלוואי של שריפת הפחם הם אפר פחם תחתי )‪ (10%‬ואפר‬
‫פחם מרחף )‪ .(90%‬האפר התחתי נושר לתחתית הדוד ומשוקע במים‪ .‬האפר המרחף נשאב עם גזי הפליטה אל‬
‫המשקעים האלקטרוסטטיים ‪ ,‬לקליטת חלקיקי האפר בטרם צאתם מהארובה‪ .‬אפר פחם שלא נתפס במשקעים‬
‫האלקטוסטטיים‪ ,‬נפלט יחד עם המזהמים הגזיים אל האטמוספרה‪ .‬כמות החלקיקים הנפלטת אל האטמוספרה‬
‫נמדדת כאחוז אטימות ‪ -‬מדד לעכירות גזי הפליטה‪ .‬אפר פחם מרחף מאוחסן בממגורות סגורות‪ .‬עודפי האפר‬
‫מאוחסנים בערימות פתוחות בתוך אתר התחנה תוך הקפדה על הרטבה ראויה‪ .‬יצוא עודפי האפר לצורכי תעשייה‬
‫ולשימושים אחרים מנוהל ע"י מנהלת אפר הפחם בפיקוח הדרג המקצועי הארצי‪ .‬הדרג המקצועי הארצי ‪,‬‬
‫בראשות משרד הפנים‪ ,‬הינו גוף מקצועי ובו חברים נציגי ממשרדי ממשלה שונים ובינם המשרד להגנת הסביבה‬
‫ומשרד הבריאות וכן האיגוד ‪.‬‬
‫נתוני יצוא אפר הפחם מתחנת הכוח אורות רבין כוללים את סה"כ אפר הפחם המאוחסן בתחנה משנה קודמת‪,‬‬
‫על כן הפער בין נתוני יצור האפר לבין נתוני יצוא האפר‪ .‬בשנת ‪ ,2010‬החלה הקמת מתקן הסולקנים בשטח מתחם‬
‫אחסון הפתוח של אפר הפחם‪ ,‬לצורך כך פונו ערמות אפר משנים קודמות כך שכמות האפר שפונתה היתה גדולה‬
‫יותר מכמות האפר שנוצרה בשנת ‪.2010‬‬
‫‪37‬‬
‫מטרד אבק פחם בשכונת חפציבה חדרה‬
‫מפת ‪ google-earth‬עם סימול למיקום אתר אחסון הפחם ושכונת חפציבה‬
‫שכונת חפציבה‪ ,‬השוכנת במרחק של כ‪ 800-‬מטר דרום מערבית לתחנת הכוח אורות רבין‪ ,‬סובלת ממפגע של אבק‬
‫פחם‪ .‬פעילות האיגוד בנושא החלה בתחילת שנות ה‪ 2000-‬וכלל סדרה של מפגשים עם תחנת הכוח ודיווחים‬
‫שוטפים לדרג המקצועי הארצי אשר נציגים בו‪ ,‬בין היתר ‪ ,‬המשרד להגנה"ס ומשרד הבריאות‪ .‬לאורך השנים‪,‬‬
‫האיגוד הביא נציגי מפתח ממשרד הפנים‪ ,‬חברת החשמל והמשרד להגנה"ס לסיור בתוך שכונת חפציבה בכדי‬
‫לאמוד מקרוב את גודל המטרד‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 2002-2003‬נערך מחקר משותף של האיגוד ושל חח"י הכלל סידרה של בדיקות אבק שוקע וחלקיקים‬
‫נשימים‪ ,‬בארבע נקודות דגימה‪ -‬על גדר תחנת הכוח‪ ,‬בשכונת חפציבה‪ ,‬סמוך לכביש החוף ותחנת רקע‪ .‬ממצאי‬
‫הבדיקות הראו כי אבק הפחם אכן נמדד בשכונת חפציבה‪ ,‬אך מאחר‪ ,‬ולא ניתן לבצע אנליזה המאפשרת הפרדת‬
‫מקטע אבק הפחם מאבק הטבעי‪ ,‬לא היה ניתן לכמת את גודל המטרד‪ .‬התקן הסביבתי של אבק הפחם‪ ,‬כפי‬
‫המופיע בתמ"א ‪ ,10‬הינו ‪ 2‬טון‪ /‬לק"מ לחודש‪ .‬תקן‪ ,‬שכאמור לא ניתן לאמוד אותו ועל כן האכיפה לפיו היא בלתי‬
‫אפשרית‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לצורך הפחתת המטרד‪ ,‬דרש האיגוד כי תחנת הכוח תתקין אמצעי הרטבה במערך אחסון הפחם‪ .‬האיגוד‬
‫עמד בקשר עם תושבי שכונת חפציבה וביצע מעקב אחר תלונות התושבים הכלל סיור בבתי התושבים וסיורי פתע‬
‫בתחנת הכוח‪ .‬ממצאי סיורים אלו תועדו בדוחות אשר הופצו לתושבים‪ ,‬למשרד להגנה"ס‪ ,‬לדרג המקצועי הארצי‪,‬‬
‫וכן לתחנת הכוח למעקב אתר יעילות מערך ההרטבה ונוהל ההרטבה‪ .‬מעקב ותיעוד האיגוד אחר תלונות הוביל‬
‫את חברת החשמל לבצע מקצה שיפורים במערך ההטבה‪ .‬מקצה השיפורים כלל נוהל הרטבה מוסדר‪ ,‬אחוז לחות‬
‫‪38‬‬
‫גבוהה בפחם אשר כמות החלקיקים הדקים בו גדולה‪ ,‬התקנת משפך טלסקופי בעמדת הפחם הדרום מזרחית‬
‫)נקודת הפריקה הקרובה ביותר לשכונת חפציבה(‪ ,‬הוספת מיכליות מים להרטבת דרכי הנסיעה של הציוד המכאני‬
‫הנע באתר הפחם‪ ,‬הוספת מד רוח אשר מתריע כאשר משטר הרוחות הינו לכיוון שכונת חפציבה‪ .‬כאשר עוצמת‬
‫הרוח עוברת סף עוצמת הרו העלול לגרום להרחפת אבק‪ ,‬תחנת הכוח מבצעת הרטבה נוספת‪ .‬במקרה של רוחות‬
‫חזקות‪ ,‬תחנת הכוח אף תפסיק את פריקת הפחם‪.‬‬
‫עם השנים‪ ,‬מערך ההרטבה שופר‪ ,‬אך מספר התלונות לא פחת‪ .‬בנובמבר ‪ ,2009‬תיעד האיגוד ארוע אבק פחם חריג‬
‫אשר זיהם את חצרות בתי תושבי חפציבה )תמונה להלן( ואף חדר לתוך הבתים‪ .‬האיגוד הפיץ דו"ח מפורט בנושא‬
‫לכל גופי האכיפה וכן לתושבים‪ .‬בעקבות הדו"ח‪ ,‬ארגן האיגוד מפגש תושבים‪ ,‬ראשון מסוגו‪ ,‬בין חברת החשמל‬
‫לבין תושבי שכונת חפציבה לדון במטרד‪ .‬התושבים סיכמו על הקמת ועד שכונתי שיאגד את תלונות התושבים‬
‫וייצג את השכונה‪ .‬ממצאי דו"ח זה‪ ,‬הוצגו בוועדה המחוזית לתכנון ובניה עת הדיונים על הרחבת אזור המגורים‬
‫בסביבת שכונת חפציבה הקיימת‪ ,‬להקמת שכונת הפרפרים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬חוות דעת האיגוד על תסקיר השפעה‬
‫על הסביבה של שכונת הפרפרים אומצה ע"י המשרד להגנה"ס‪ ,‬והליך אישור הקמת שכונת הפרפרים נעצר עד‬
‫להפסקת מטרד אבק הפחם‪ ,‬נקבע לוח זמנים לדיווח על התקדמות ‪ .‬אחריות טיפול במטרד ניתנה על המשרד‬
‫להגנה"ס‪ ,‬בעל סמכות האכיפה‪.‬‬
‫במקביל קידם האיגוד במסגרת הדרג המקצועי הארצי‪ ,‬ביצוע של שני מחקרים‪ -‬סקר ספרות לבדיקת ההשפעות‬
‫הבריאותיות של אבק הפחם‪ .‬מחקר אשר יפוקח ויאושר ע"י משרד הבריאות‪ ,‬וכן מחקר להערה איכותית‬
‫וכמותית של מטרד אבק הפחם בשכונת חפציבה‪ ,‬כאשר החלטה על המחקר נתנה לועדת משנה אשר בראשה‬
‫המשרד להגנה"ס‪ .‬ועדת המשנה הוקמה עקב דרישת לעדכן את התקן הסביבתי של אבק הפחם ‪ ,‬כפי המופיע‬
‫בתמ"א ‪ ,10‬כך שיהיה בר אכיפה‪ .‬בועדה המחוזית לתכנון ובניה‪ ,‬הציג האיגוד את עמדתו בה לוח הזמנים לוח‬
‫הזמנים לביצוע אכיפה לצמצום המטרד במקור‪ ,‬בתחנת הכוח‪ ,‬באמצעות עדכון רישיון העסק של תחנת הכוח‪.‬‬
‫האיגוד נתן את הרקע המקצועי והיה שותף פעיל בעדכון רישיון העסק של תחנת הכוח לאבק הפחם‪ ,‬וביקש כי‬
‫יורחב גם לנושא אפר הפחם‪.‬‬
‫גם היום‪ ,‬האיגוד משמש היועץ המקצועי לעניין פעילות סביבתית באתר אורות רבין‪ ,‬בין את בסיורי פתע התחנה‪,‬‬
‫מעקב אחר תלונות ציבור‪ ,‬פיקוח על בדיקות בארובה‪ ,‬מעקב אחר מדידות ניטור הרציף מארובות תחנת הכוח‬
‫ומתחנות הניטור הסביבתיות‬
‫שאריות אבק פחם בחצר בית בשכונת חפציבה בתאריך ‪18.11.09‬‬
‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬
‫‪39‬‬
‫מערכת בקרה לסירוגין )מב"ס(‬
‫מערכת בקרה לסירוגין )מב"ס( פועלת משנת ‪ 1996‬לצמצום פליטת זיהום האוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪.‬‬
‫במסגרת המב"ס מריץ השרות המטאורולוגי את מודל תחזית המאפשר להעריך את מידת הזיהום של גופרית דו‬
‫חמצנית מתחנת הכוח אורות רבין הצפוי ביום המחרת בהתאם לתנאים המטאורולוגיים‪ .‬מדי ערב מועברת לנציג‬
‫האיגוד תחזית זיהום האוויר של המב"ס ליום המחרת‪ .‬האיגוד מעביר את תחזית המב"ס אל תחנת הכוח אשר‬
‫נערכת לשריפת פחם דל – דל גופרית שיצמצם בפועל את זיהום האוויר ביום המחרת ‪.‬‬
‫בעקבות אכיפת פליטות זיהום האוויר באמצעות מערכת המב"ס‪ ,‬בתחנת הכוח אורות רבין שורפים פחם דל‬
‫גופרית בכל ימות השנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬השימוש בסל הפחמים המשופר‪ ,‬אינו מחייב שריפת פחם עם תכולת הגופרית‬
‫הנמוכה ביותר דווקא בעונת הקיץ‪ ,‬העונה בה יעילות פיזור האוויר הנמוכה ביותר‪ .‬לאור זאת‪ ,‬המב"ס עדיין‬
‫משמש אמצעי לדרישת שריפת פחם עם תכולת הגופרית הנמוכה ביותר בימים בהם צפוי זיהום אוויר גבוה‪.‬‬
‫לחישוב מידת יעילות המב"ס‪ ,‬הושוו המלצות המב"ס לנתוני מדידות גופרית דו חמצנית שמקורן מתחנת הכוח‬
‫אורות רבין כפי שנמדד באמצעות מערך תחנות ניטור האוויר‪ .‬הערכות המב"ס לשנת ‪:2010‬‬
‫ ‪ 1‬יום של הערכת חסר של המב"ס‪ -‬הוא יום בו נמדד ריכוז זיהום אוויר מעל ‪ 150‬חל"ב בתחנות‬
‫ניטור האוויר כאשר ליום זה לא ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬
‫ ‪ 11‬יום של הערכת יתר של המב"ס‪ -‬ימים בהם נמדד ריכוז זיהום אוויר מתחת ‪ 130‬חל"ב בתחנות‬
‫ניטור האוויר כאשר ליום זה ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬
‫ ‪ 1‬יום של תחזית טובה של המב"ס‪ -‬הוא יום בו נמדד ריכוז זיהום אוויר מעל ‪ 130‬חל"ב ומתחת ‪150‬‬
‫חל"ב בתחנות ניטור האוויר כאשר ליום זה ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬
‫ ‪ 352‬יום של תחזית מצב נתון‪ -‬ימים בהם נמדד ריכוז זיהום אוויר מתחת ‪ 150‬חל"ב בתחנות ניטור‬
‫האוויר כאשר ליום זה לא ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫מעקב תצפיות הפס החום‬
‫מארובות תחנת הכוח אורות רבין‬
‫צילום הפס בחום נע מזרחה מעל שמורת הטבע )דרומית לחדרה( בתאריך ‪.15.04.11‬‬
‫ניתן לראות את ארובות תחנת הכוח אורות רבין ברקע‪.‬‬
‫צילום‪ :‬ד"ר מיכל בן גל‬
‫בשנות ה‪ 80-‬וה‪ 90-‬ביצע האיגוד מספר מחקרים אקדמאיים לאמוד את מידת זיהום האוויר של תופעת "הפס‬
‫החום" ‪ -‬ענן חום אורכי המשתרך לאורך עשרות קילומטרים‪ .‬הצבע החום של התימרה מקורו מתחמוצות‬
‫חנקן‪,‬שהן תוצר לוואי של תהליך בעירה ‪,‬כפי המתרחש גם במנועי רכב‪ .‬המחקרים כללו‪ ,‬בין היתר ‪ ,‬טיסות בתוך‬
‫תימרת זיהום האוויר למדידת ריכוז זיהום האוויר‪ .‬מחקרים נוספים שבוצעו ע"י אוניברסיטת ירושלים )אילן לוי‬
‫‪ , 2007‬אילן לוי ‪ (2009‬דנו בתופעה נוספת במכונה‪ -‬רסירקולציה של האוויר ‪,‬תופעה המתארת מצב בו זיהום‬
‫אוויר נע מערבה לתוך הים עם הרוחות המזרחיות של בריזת היבשה‪ ,‬ולמחרת בבוקר‪ ,‬עת רוחות מערביות )בריזת‬
‫הים(‪ ,‬מוסע זיהום זה‪ ,‬הכולל זיהום תחבורתי המכיל תחמוצות חנקן ‪ ,‬חזרה ליבשה‪ ,‬תופעה הנראת כפס חום‬
‫לאורך קו החוף‪ .‬לעיתים‪ ,‬ניתן לצפות בשני פסים חומים‪ ,‬האחד עקב פליטת זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות‬
‫רבין והשני עקב זיהום אוויר מתחבורה שהוסע מעורכי התחבורה הראשיים בתהליך הרסיקולציה חזרה‪ ,‬אל קו‬
‫החוף‪ .‬מחקר האקדמאי האחרון בוצע ע"י אמיר זלצברג מאוניברסיטת ירושלים‪ ,‬בשנת ‪ 2006‬באמצעות ציוד‬
‫מתקדם לחישה מרחוק למעקב אחר תימרת זיהום האוויר של תחנתה כוח )דו"ח השנתי של מערך הניטור לשנת‬
‫‪ .(2006‬לאורך השנים‪ ,‬הממצאים הצביעו כי הקשר בין תופעת הפס החום לבין ריכוז פליטות זיהום האוויר‬
‫מתחנת הכוח הינו זניח‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התנאים המטאורולוגיים הינם גורם דומיננטי המעודדים את יצירת תופעת‬
‫הפס החום‪ .‬כאשר הטרופוספירה )שכבת האמוספרה התחתונה( היא יציבה‪ ,‬תימרת הזיהום מתרכזת ברום‬
‫ומוסעת למרחקים ארוכים‪ ,‬לעומת‪ ,‬כאשר תנאים לא יציבים‪ ,‬אשר ערבוליות האוויר )תרמלים( גורמת להסעת‬
‫‪41‬‬
‫זיהום האוויר בתנועות סיבוביות‪ ,‬מעלה ומטה‪ ,‬הזיהום אינו מרוכז בשכבה אחת‪ ,‬כך שהוא הזיהום אינו ניתן‬
‫להבחנה ויזואלית ‪ ,‬אך בעצם הוא מגיע לקרקע במרחקים יותר קצרים ועל כן גם בריכוזים יותר גבוהים‪.‬‬
‫לאחר סיום המחקר בשנת ‪ ,2006‬ביקש האיגוד להמשיך המעקב אחר תצפיות הפס החום‪ .‬בין השנים ‪2007-2010‬‬
‫נאספו ‪ 165‬תצפיות‪ ,‬בעיקר מתושבי נאמנים ובראשם ד"ר מיכל בן גל ממכמורת‪ .‬נתוני התצפיות הושוו עם‬
‫אינדקס יומי של מצב הסינפטי )באדיבות פרופ' פנחס אלפרט מאוניברסיטת ת"א ובעזרתה של ד"ר איזבלה‬
‫אוסטינסקי מהשרות המטאורולוגי( וכן ממצאי נטור רציף של פליטות זיהום האוויר מארובות תחנת הכוח אורות‬
‫רבין )נתונים המתקבלים במערך הבקרה של האיגוד(‪ .‬סיכום הנתונים באיורים להלן‬
‫התצפיות חולקו לפי עונות השנה בהתאם לשכיחות של ‪ 19‬מצבים סינופטיים‪ .‬המצבים הסינופטיים‬
‫סווגו בהתאם למתודולוגיה אשר פותחה באוניברסיטת ת"א )איזבלה אוסטינסקי ‪ ,(2006‬המקובלת‬
‫בתחום המחקר הסינופטי ברחבי העולם‪ .‬עפ"י שיטה זו‪ ,‬החלוקה לפי עונות השנה היא כדלקמן‪:‬‬
‫עונה‬
‫מיצוע חודשי‬
‫אינדקס סינופטי‬
‫קיץ‬
‫סתיו‬
‫חורף‬
‫אביב‬
‫יוני‪ -‬ספטמבר‬
‫ספטמבר‪ -‬דצמבר‬
‫דצמבר‪ -‬מרץ‬
‫אפריל‪ -‬מאי‬
‫‪) ,4,5,6‬אפיקים פרסיים(‬
‫‪) 1,2,3‬אפיקי ים סוף(‬
‫‪) 11,12,13,14,15,16,17‬שקעים שרביים(‬
‫‪) 18,19‬שקעים שרביים(‬
‫‪42‬‬
‫על בסיס ‪ 165‬התצפיות‪ ,‬ניתן לומר כי תופעת הפס החום נצפתה בעיקר בעונת האביב וכוללת את שולי‬
‫עונת החורף והקיץ‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫חלוקה לפי שעות היום מצביעה על שעות‬
‫הבוקר ושעות הערב‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בשעות של הנסיעה‬
‫בדרכים‪ .‬שעת התצפית הינה אינדקציה לשעת הדיווח‪ ,‬כאשר לרוב‪ ,‬תופעת הפס החום נמשכת לאורך כל‬
‫שעות היממה ולעיתים למשך מספר ימים‪ ,‬כתלות במצב הסינופטי ובתנאים המזו‪-‬מטאורולוגיים‬
‫)תנאים אקלימיים מקומיים(‪.‬‬
‫תיעוד הפס החום‬
‫‪44‬‬
‫חלוקה לפי מצב הסינופטי מצביעה על ארבע משפחות של מצבים סינופטיים עיקריים‪ -‬שקע שרבי‪,‬‬
‫אפיק ים סוף‪ ,‬אפיק פרסי ורמה‪ .‬לכל מצב סינופטי תופעות אקלימיות יחודיות‪ ,‬ובעיקר רמה‪ ,‬אשר‬
‫מלווה בהתמוככות האוויר )תנועת אוויר כלפי מטה(‪ ,‬מצב שאינו מאפשר יצירת עננים‪ ,‬ועל כן השמים‬
‫בהירים‪ .‬מאחר ותופעת הפס החום הינה תופעה הניתנת לזיהוי ויזואלי‪ ,‬ללא אמצעי חישה‪ ,‬הרי שבימים‬
‫בהירים‪ ,‬כאשר השמים כחולים‪ ,‬נצפות הפס החום בולטת‪ .‬מידת היציבות האטמוספרית הגורמת לשכוב‬
‫האוויר משתנה בין המצבים הסינופטיים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כתלות בעוצמת הקרינה הסולרית‪ ,‬עוצמת הרוח‬
‫הסינופטית ועוצמת בריזת הים‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫מרבית התצפיות ארעו כאשר ריכוז היומי הממוצע של פליטת תחמוצות חנקן משלושת ארובות תחנת‬
‫הכוח היה בין ‪ 1000-900‬מ"ג‪/‬מק"ת‪ .‬דווקא בריכוזים הגבוהים יותר )‪ (1150-1000‬נרשמו פחות תצפיות‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫בהשוואה בין ריכוז פליטת זיהום אוויר של תחמוצות חנקן מארובות תחנת הכוח חדרה‪ ,‬לבין מספר‬
‫תצפיות הפס החום‪ ,‬לא נמצאה קורלציה‪ ,‬מאחר ובתנאים מטאורולוגיים מסויימים‪ ,‬לא נוצר הפס‬
‫החום‪ ,‬ובתנאים אחרים‪ ,‬הפס החום שנוצר מאוד בולט )כגון בעת שמים בהירים‪ -‬אינקדס סינופטי מס'‬
‫‪ .(8‬המשמעות של כך היא שתופעת הפס החום אינה בהכרח מדד לפליטות גבוהות יותר של זיהום אוויר‬
‫מתחנת הכוח אורות רבין‪ .‬ניתן אף לומר‪ ,‬כי כאשר אין רואים את הפס החום‪ ,‬אין הדבר מעיד על זיהום‬
‫אוויר נמוך יותר‪ .‬האיגוד בדק ומצא‪ ,‬שדווקא כאשר אין רואים את הפס החום‪ ,‬תימרת הזיהום נופלת‬
‫ברדיוס קרוב יותר ונרשמים יותר ארועי זיהום אוויר בתחנות ניטור האוויר‪ ,‬בעיקר בעת נוכחות‬
‫אינברסית רום‪ .‬ואילו‪ ,‬כאשר מופיע הפס החום‪ ,‬ריכוז זיהום האוויר הנמדד בתחנות הניטור האוויר הוא‬
‫לרוב נמוך‪ ,‬מאחר והזיהום מרוכז ברום ומוסע למרחק רב‪ ,‬נמהל עם האוויר האטמוספרי‪ ,‬עד אשר הוא‬
‫נופל לגובה הקרקע ‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי קיימת אפשרות כי חלק מהתצפיות אינן בעצם כתוצאה מפליטות‬
‫זיהום האוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪ ,‬אלא כתופעה של רסירקולציה של זיהום האוויר באזור קו‬
‫החוף‪ ,‬תופעה זהה לפס החום אך נצפת בגובה נמוך יותר‪ ,‬לאורך כביש החוף‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫תחנת כוח חגית‬
‫תחנת הכוח חגית ממוקמת בין רכס הכרמל מצפון‪ ,‬לבין רמות מנשה מדרום בתחום המוניציפאלי של המועצה‬
‫אזורית חוף כרמל‪ .‬באתר חגית קיימות ‪ 2‬יחידות ייצור במחזור משולב )מחז"מ( תלת צירי בהספק חשמלי כולל‬
‫של ‪ 680‬מגוואט‪ ,‬ויחידת מחז"מ חד צירי בהספק חשמלי של כ‪ 350-‬מגוואט‪ ,‬סה"כ ‪ 1030‬מגוואט‪ .‬טכנולוגיית‬
‫מחזור משולב מאפשרת הגדלת היעילות התרמית מ‪ 35%-‬ל‪ .54%-‬מהמשמעות היא‪ ,‬הפקת יותר חשמל באותה‬
‫כמות דלק‪ .‬כיום אתר חגית מתבסס על גז כדלק ראשי וסולר כדלק משני‪ .‬במחצית השנייה של שנת ‪ 2009‬נחנך‬
‫אתר חגית כאתר ייצור חשמל על בסיס גז טבעי‪ ,‬קרי הפעלת יחידות ייצור הינה בגז כדלק ראשי ובסולר כדלק‬
‫משני‪ .‬המצבים בהם תותר לתחה"כ חגית להפעיל את יחידות ייצור בסולר‪ ,‬המוגדרים בצו הרוחבי לתחנות הכוח‪,‬‬
‫וכפופים לאישור המשרד להגנה"ס‪ .‬בשנת ‪ 2010‬נחנכה יחידת ייצור חשמל נוספת עם יכולת ייצור של ‪250‬‬
‫מגוואט‪.‬‬
‫נתוני יחידות הייצור בתחנת הכוח פנים ארצית חגית‬
‫סה"כ יחידות יצור‬
‫)טורבינות גז וטורבינות קיטור(‬
‫‪8‬‬
‫מספר וגובה הארובות‬
‫הספק )מגוואט(‬
‫‪ 4‬ארובות בגובה ‪ 30‬מ'‬
‫‪ 6‬ארובות בגובה ‪ 70‬מ'‬
‫‪1270‬‬
‫‪48‬‬
‫האיגוד משמש מפקח ראשי על תחנת הכוח ומקבל את נתוני הניטור הרציף של פליטות זיהום האוויר‬
‫ופרמטרים תפעוליים בזמן אמת‪ ,‬כל שש דקות‪ ,‬למחשב המערך באיגוד‪ .‬פיקוח על מידת השפעתה של תחנת הכוח‬
‫חגית מבוצע באמצעות תחנות ניטור אוויר דאלית אל כרמל‪ ,‬כרם מהר"ל ואליקים‪ .‬נתוני איכות האוויר לשנת‬
‫‪ 2010‬מעידים על רמת זיהום אוויר נמוכה באזור‪.‬‬
‫בהתאם להוראות נוהל מעקב ופיקוח‪ ,‬מבצעת חברת החשמל בדיקות בארובות תחנת הכוח חגית‪ .‬חברת החשמל‬
‫מבצעת את הבדיקות מדי חצי שנה בכל אחת מהארובות הגבוהות של יחידות ייצור החשמל‪ .‬סיכום תוצאות‬
‫בדיקות הארובה לשנת ‪ 2009‬ניתן באיורים להלן‪ .‬בעת ביצוע הבדיקות בארובה‪ ,‬יחידות ייצור עבדו על בסיס גז‬
‫פרט ליחידה ‪ 6‬שעבדה על בסיס סולר‪ ,‬ועל כן הפער בתוצאות המדידה‪ .‬השוואה תוצאות המדידה לתקני הסף‬
‫לפליטת זיהום אוויר )להלן( ניתן לומר כי בשנת ‪ 2009‬תחנת הכוח חגית עמדה בתקנים‪.‬‬
‫יחידות ייצור קיימות‬
‫מ"ג‪/‬מק"ת‬
‫סולר‬
‫גז טבעי‬
‫יחידת ייצור חדשה‬
‫מ"ג‪/‬מק"ת‬
‫סולר‬
‫גז טבעי‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫‪50‬‬
‫‪120‬‬
‫‪50‬‬
‫‪120‬‬
‫גופרית דו חמצנית‬
‫‪15‬‬
‫‪120‬‬
‫‪15‬‬
‫‪120‬‬
‫פחמן חד חמצני‬
‫‪75‬‬
‫‪75‬‬
‫‪75‬‬
‫‪75‬‬
‫חומר חלקיקי‬
‫‪5‬‬
‫‪25‬‬
‫‪5‬‬
‫‪25‬‬
‫‪49‬‬
50
51
‫תחנת הכוח קיסריה‬
‫תחנת הכוח קיסריה ממוקמת בתחום המוניציפאלי של עיריית אור עקיבא‪ .‬תחנת הכוח כוללת שלוש טורבינות גז‬
‫בהספק חשמלי כולל של ‪ 130‬מגוואט‪ .‬תחנת הכוח קיסריה מיועדת להפעלה במקרה תקלה או מקרה חירום‪ ,‬עד‬
‫כ‪ 300-‬שעות בשנה בממוצע‪ ,‬במקדם יכולת שאינו עולה על ‪ .6%‬חל איסור הפעלת היחידות בשעות הלילה פרט‬
‫להפעלה בשעת חירום ובשעת דחק‪ .‬היחידות מופעלות על בסיס סולר עם תכולת גופרית עד ‪.0.06%‬‬
‫נתוני יחידות הייצור בתחנת הכוח קיסריה‬
‫סה"כ יחידות יצור )טורבינות‬
‫גז וטורבינות קיטור(‬
‫מספר וגובה הארובות‬
‫הספק )מגוואט(‬
‫‪3‬‬
‫‪ 4‬ארובות בגובה ‪ 8‬מ'‬
‫‪ 2‬ארובות בגובה ‪ 12‬מ'‬
‫‪130‬‬
‫במסגרת נוהל מעקב ופיקוח טורבינות הגז בתחנת מיתוג קיסריה )‪ (1997‬הוסמכו מערכות המעקב והפיקוח לעניין‬
‫ההשפעות הסביבתיות של תחנת הכוח חגית בתחום איכות אוויר‪ ,‬רעש ואיכות מים כאשר האיגוד משמש מפקח‬
‫ראשי על תחנת הכוח ומבצע בדיקות רעש‪ .‬נתוני הספק החשמלי של תחנת הכוח מתקבלים בזמן אמת‪ ,‬כל ‪6‬‬
‫דקות‪ ,‬במחשב המערך באיגוד‪ .‬נתוני תפעול חודשיים נמסרים לאיגוד מדי רבעון‪ .‬בשנת ‪ 2010‬לא ביצע האיגוד‬
‫בדיקות רעש סביב התחנה עקב מיעוט הפעלת יחידות יצור החשמל‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫צילום‪ :‬משה גמליאל‬
‫תחנת הכוח קיסריה‬
‫‪53‬‬