מדידות איכות אוויר בקציר - מוא"ז מנשה

‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬
‫)שרון‪-‬כרמל(‬
‫מדידות איכות אוויר בקציר‬
‫‪27.06.10-17.10.10‬‬
‫תמונה ‪ .1‬תצפית על מחצבת ורד מכיוון ניידת ניטור האוויר בקציר‬
‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫לבקשת ראש מועצת קציר‪-‬חריש‪ ,‬מר נסים דהן‪ ,‬הציב איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל( ניידת‬
‫ניטור אוויר לבדיקת רמות זיהום האוויר מכיוון מחצבת ורד‪ .‬הניידת הוצבה בחצר בית הממוקם צפון מזרחית‬
‫למחצבה‪ ,‬עם גזרה פתוחה לכיוון המחצבה )תמונה ‪ .(1‬נקבעה תקופת המדידה לעונת הקיץ‪ ,‬למשך ארבעה‬
‫חודשים‪ ,‬מתאריך ‪ 27.06.10‬עד לתאריך ‪.17.10.10‬‬
‫תמונה ‪ :2‬תצ"א של האזור‬
‫מקור‪google earth :‬‬
‫ניידת ניטור האוויר כוללת תורן מטאורולוגי למדידת כיוון ומהירות רוח‪ ,‬מכשיר מדידת תחמוצות חנקן‬
‫)‪ ,(NOx‬מכשיר מדידת גופרית דו חמצנית )‪ ,( SO2‬מכשיר מדידת אבק )‪ (PM10, PM2.5‬ומכשיר מדידת‬
‫פחמן חד חמצני )‪ .(CO‬כל מכשירי ניטור הגזים מאושרים ע"י ה‪ ,EPA -‬ומכשירי מדידה מטאורולוגיים‬
‫מאושרים ע"י השרות המטאורולוגי‪ .‬מדי ערב בוצע כיול אוטומטי למכשירי ניטור הגזים‪ .‬טיפול תחזוקתי‬
‫לתחנה בוצע בהתאם לנתוני הכיול ולנוהלי תחזוקת תחנות ניטור המקובלים בארץ‪ .‬נתוני הניטור הרציף‬
‫)ממוצע ‪ 5‬דקות( פורסמו בזמן אמת באמצעות אתר האיגוד שכתובתו‪.www.igudhadera.co.il :‬‬
‫תמונה ‪ .3‬ניידת ניטור האוויר‬
‫‪-2-‬‬
‫‪ .1.1‬המזהמים הנמדדים בניידת ניטור האוויר‬
‫חלקיקים ‪ - PM‬החלקיקים הם הצורה הנראית ביותר של זיהום אוויר‪ .‬גודל החלקיק משפיע על משך‬
‫שהותו באוויר ועל מידת קליטתו במערכת הנשימה‪ .‬ככל שהחלקיקים קטנים יותר‪ ,‬הם חודרים עמוק יותר‬
‫למערכת הנשימה ופוגעים בה‪ .‬סכנה נוספת הטמונה בהם היא בחומרים כימיים מזיקים הספוחים אליהם‪.‬‬
‫אופן התפלגות חלקיקים ביחס לקוטר אירודינמי ‪:‬‬
‫•‬
‫אבק שוקע‪ :‬מעל ‪ 45‬מיקרון‬
‫•‬
‫אבק כללי מרחף ‪ 45 : TSP‬מקרון ומטה‬
‫•‬
‫חלקיקים נשימים ‪ 10 : PM10‬מקרון ומטה‬
‫•‬
‫חלקיקים נשימים עדינים ‪ 2.5 : PM2.5‬מקרון ומטה‬
‫תחמוצות חנקן ‪ - NOx‬קבוצת תרכובות גזיות של חנקן וחמצן ביחסים שונים‪ ,‬בינם חנקן דו חמצני‪ ,‬גז‬
‫חסר ריח‪ ,‬רעיל ומסיס‪ ,‬בעל צבע חום אדמדם‪ ,‬הפוגע בדרכי הנשימה בעיקר באוכלוסיה חלשה‪ .‬מרבית‬
‫תחמוצות חנקן הנמדדים בסביבה מקורם מתהליך בעירה )כגון בתא הבעירה של מנועי רכב(‪ ,‬כאשר החנקן‬
‫מתחמצן עם הדלק‪ .‬כמות תחמוצות החנקן תלויה בתנאי הבעירה‪ -‬טמפרטורה‪ ,‬לחץ‪ ,‬ריכוז החמצן ומשך‬
‫הבעירה‪.‬‬
‫פחמן חד חמצני ‪ -CO‬פחמן חד חמצני נוצר כתוצאה משריפה בלתי מושלמת של חומר המכיל פחמן‪ ,‬כגון‬
‫בשריפה המתרחשת במנועים של בעירה פנימית‪ .‬מרבית הפחמן החד חמצני באטמוספרה הוא מעשה ידי‬
‫אדם )מקור אנתרופוגני(‪ ,‬כאשר אחוז ניכר ממנו נוצר דווקא מכלי רכב‪ .‬כאשר נושמים פחמן חד חמצני‪,‬‬
‫הוא חודר ישירות לדם ומביא להפחתת כמות החמצן בגוף‪ ,‬עקב אפיניות גבוהה להמוגלובין שבדם‪.‬‬
‫גופרית דו חמצנית ‪ - SO2‬סוגי דלק שונים מכילים כמויות שונות של גופרית‪ .‬שריפת הדלק גורמת לפליטת‬
‫הגופרית לאטמוספרה בצורת תחמוצות‪ ,‬ובעיקר כגופרית דו חמצנית‪ .‬הגופרית מגיבה עם החמצן שבאוויר‬
‫ויוצרת את תחמוצות הגופרית – גז בעל ריח חריף ואופייני‪ .‬גופרית דו חמצנית בריכוזים שונים גורמת‬
‫לכאבי ראש‪ ,‬הפרעות בראיה‪ ,‬שיעול‪ ,‬ולפגיעה בדרכי הנשימה בקרב אכלוסיה רגישה וכן לפגיעה ביבולים‬
‫חקלאיים‪.‬‬
‫‪-3-‬‬
‫‪ .1.2‬תקני איכות אוויר‬
‫תקן איכות אוויר נקבע לפי סוג הזיהום‪ ,‬ריכוז המזהם וזמן החשיפה לזיהום‪.‬‬
‫תקן ארצי‪ -‬תקן התקף בכל הארץ‪.‬‬
‫טבלה ‪ .1‬תקנות למניעת מפגעים )איכות אויר(‪ ,‬התשנ"ב‪1992-‬‬
‫מזהם‬
‫גופרית דו חמצנית‬
‫גופרית דו חמצנית‬
‫סימון‬
‫ריכוז‬
‫*‬
‫‪SO2‬‬
‫‪ 382‬חל"ב‬
‫‪ 191‬חל"ב‬
‫‪SO2‬‬
‫פרק זמן‬
‫מדידה‬
‫חצי שעה‬
‫חצי שעה‬
‫‪ 24‬שעות‬
‫חצי שעה‬
‫‪1‬‬
‫סוג תקן‬
‫מוחלט ארצי‬
‫סטטיסטי‬
‫ארצי‬
‫מוחלט ארצי‬
‫מוחלט ארצי‬
‫מס' פעמים‬
‫בשנה שניתן‬
‫לעבור את‬
‫התקן בכל אתר‬
‫‪0‬‬
‫‪44‬‬
‫‪ 107‬חל"ב‬
‫גופרית דו חמצנית‬
‫‪SO2‬‬
‫‪52,493‬‬
‫פחמן חד חמצני‬
‫‪CO‬‬
‫חל"ב‬
‫‪0‬‬
‫מוחלט ארצי‬
‫‪ 9,624‬חל"ב ‪ 8‬שעות‬
‫פחמן חד חמצני‬
‫‪CO‬‬
‫‪0‬‬
‫מוחלט ארצי‬
‫חצי שעה‬
‫‪ 500‬חל"ב‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫‪NOx‬‬
‫‪0‬‬
‫מוחלט ארצי‬
‫‪ 24‬שעות‬
‫‪ 298‬חל"ב‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫‪NOx‬‬
‫‪0‬‬
‫תקן יעד‬
‫‪ 24‬שעות‬
‫‪65‬‬
‫חלקיקים נשימים‬
‫‪PM2.5‬‬
‫מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫עדינים‬
‫‪0‬‬
‫מוחלט ארצי‬
‫‪ 24‬שעות‬
‫‪150‬‬
‫חלקיקים נשימים‬
‫‪PM10‬‬
‫מק"ג‪/‬מ"ק‬
‫* חל"ב‪ -‬חלקיק פר ביליון )לרוב מדובר ביחס ניפחי(‪ .‬יחידות לועזיות ‪part per billion –ppb‬‬
‫מק"ג‪/‬מ"ק‪ -‬מיקרו‪ -‬גרם משקל פר מטר קוב נפח‪.‬‬
‫‪1‬ק"ת ‪ ,5435‬התשנ"ב )‪ ,( 16.4.1992‬ע"מ ‪972‬‬
‫‪-4-‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ .1.3‬מחצבת ורד‬
‫פעילות האיגוד בפיקוח על המחצבה כוללת ביקורי פתע‪ ,‬דיגום אבק שוקע‪ ,‬מעקב אחר בדיקות האבק סביב‬
‫המחצבה המבוצעות ע"י מעבדה מוסמכת כפי המחוייב מהמפעל במסגרת רישיון העסק‪ .‬האיגוד נמצא‬
‫בקשר ישיר עם מנהלי המחצבה ונותן את חוות דעתו לעניין איכות המדידות הסביבתיות ומידת יעילות‬
‫מערכות ההרטבה למוא"ז מנשה ‪.‬‬
‫זיהום אוויר ממחצבה הינו בעיקר זיהום חלקיקי‪ .‬ריכוז הזיהום הינו כתלות בפעילות המחצבה ובתנאים‬
‫המטאורולוגיים – טמפרטורה ולחות יחסית )מידת היובש( מהירות הרוח )סחיפת והרחפת החלקיקים(‬
‫וכיוון הרוח )לאזורים מיושבים(‪.‬‬
‫ניתן לחלק את מחצבת ורד לשני סקטורים‪:‬‬
‫‪ .1‬שטח המפעל‪ -‬הכולל את כביש הגישה לאתר‬
‫‪ .2‬שטחי החציבה‪ -‬אזור הטרסות‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫תמונה ‪ .4‬תצפית על מחצבת ורד דרומית למחצבה‬
‫בשנת ‪ 2006‬עת רכישת מחצבת ורד ע"י חברת שפיר‪ ,‬התקינה חברת שפיר מערכת הרטבה בשטח מפעל‬
‫המחצבה אמצעי להפחתת פיזור האבק ממתקני המחצבה‪ .‬כל מערכות המים מתבססות על מים שפירים‬
‫עם צריכה כוללת של כ‪ 17,000 -‬קוב בחודש‪ .‬בימים אלו ממתינים לאישור משרד הבריאות לשימוש במים‬
‫מושבים במקום מי רשת‪ .‬בשעות הלילה מתבצעת גריסה בשטח המפעל בלבד ואין כניסה ויציאה של‬
‫משאיות‪ .‬מערכת ההרטבה כוללת מתזים‪ ,‬ממטרות‪ ,‬תותחי מים ומיכלית נגררת להרטבת דרכי הנסיעה‪.‬‬
‫קיים נוהל הדממה בו מופסקת פעילות חלקית או כללית של המחצבה בעת רוחות חזקות‪ .‬מדידות רוח‬
‫מתבצעות על גג משרד הבקרה בכניסה למחצבה‪ .‬תיפעול תוכנית מערכת ההרטבה מתבצעת ידנית בהתאם‬
‫למסלולי הייצור באותו היום ובתנאים הסביבתיים‪ .‬בחודש נובמבר השנה‪ ,‬החלו בהנעת מערכת ה‪RAM-‬‬
‫לצמצום פליטות האבק‪ .‬מערכת ה‪ RAM -‬הינה מערכת לריסוס תמיסה אקטיבית אשר גורמת לדיכוי‬
‫האבק בכל נקודות המעבר והנפילה של החומר הגרוס‪ .‬אופן התאמת מערכת ה‪ RAM -‬לתנאי המחצבה‬
‫כוללת מדידות אבק בתוך המפעל ועל הגדר במטרה לאמת עמידה ביעדי צמצום האבק‪ ,‬כפי שנקבע עם‬
‫הספק‪ .‬מדידות אבק סביב המפעל מבוצעות ע"י מעבדה מוסמכת כפי המחוייב המפעל במסגרת רישיון‬
‫העסק‪.‬‬
‫‪-5-‬‬
‫‪ .2‬תוצאות ניטור אוויר‬
‫‪ 2.1‬תנאים מטאורולוגיים‬
‫שושנת הרוחות מצביעה על כיוון הרוח ממנו הרוח נושבת‪ .‬לדוגמא‪ ,‬רוח מערבית )המסומנת כ‪ ( W-‬מגדירה‬
‫רוח הנעה ממערב למזרח‪ .‬סקלת עוצמת הרוח )הנמדדת ביחידות של מטר‪/‬שניה( מעידה על שכיחות הרוח‬
‫בכיוון הנמדד בחלוקה לפי דרגת עוצמת הרוח‪.‬‬
‫מהירות הרוח‪ -‬בתקופה המדודה עוצמת הרוח הממוצעת נעה בין ‪ 5.3-0.5‬מטר לשניה )תרשים ‪ 1‬טבלה ‪.(2‬‬
‫מהירות הרוח המרבית נמדדה בעת רוחות מערביות עד צפון מערביות‪ .‬ככל שהרוח חזקה יותר‪ ,‬הסעת‬
‫החלקיקים משטח המחצבה אל הסביבה הינה גדולה יותר‪.‬‬
‫כיוון הרוח‪ -‬שכיחות הרוח מכיוון המחצבה לכיוון הישוב קציר )רוחות מערביות עד דרום מערביות( הינה‬
‫כ‪ 45%-‬מסה"כ תקופת המדודה‪ ,‬עם שכיחות של ‪ 58%‬בשעות היום )תרשים ‪ 2‬טבלה ‪ (3‬ו‪ 38%-‬בשעות‬
‫הלילה )תרשים ‪ 3‬טבלה ‪.(4‬‬
‫איור ‪ .1‬שושנת רוח יממתית מניידת קציר בין התאריכים ‪27.06.10-17.10.10‬‬
‫כיוון רוח ‪/‬‬
‫עוצמת רוח‬
‫‪N‬‬
‫‪NE‬‬
‫‪E‬‬
‫‪SE‬‬
‫‪S‬‬
‫‪SW‬‬
‫‪W‬‬
‫‪NW‬‬
‫שכיחות )‪(%‬‬
‫‪.5 .. 2.9‬‬
‫‪5.35‬‬
‫‪3.21‬‬
‫‪.97‬‬
‫‪3.78‬‬
‫‪8.63‬‬
‫‪9.74‬‬
‫‪14.27‬‬
‫‪10.40‬‬
‫‪56.35‬‬
‫‪2.9 .. 5.3‬‬
‫‪.62‬‬
‫‪1.04‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪4.16‬‬
‫‪4.99‬‬
‫‪14.02‬‬
‫‪14.37‬‬
‫‪39.63‬‬
‫‪5.3 .. 7.6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.09‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪1.02‬‬
‫‪-6-‬‬
‫‪7.6 .. 10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.00‬‬
‫< ‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.00‬‬
‫שכיחות )‪(%‬‬
‫‪5.97‬‬
‫‪4.25‬‬
‫‪1.46‬‬
‫‪3.96‬‬
‫‪12.97‬‬
‫‪14.81‬‬
‫‪28.53‬‬
‫‪25.04‬‬
‫‪96.99‬‬
‫איור ‪ .2‬שושנת רוח לשעות היום מניידת קציר בין התאריכים ‪ 27.06.10-17.10.10‬בין השעות ‪08:00‬‬
‫בבוקר ועד ‪ 18:00‬בערב‬
‫כיוון רוח ‪/‬‬
‫עוצמת רוח‬
‫‪N‬‬
‫‪NE‬‬
‫‪E‬‬
‫‪SE‬‬
‫‪S‬‬
‫‪SW‬‬
‫‪W‬‬
‫‪NW‬‬
‫שכיחות )‪(%‬‬
‫‪.5 .. 2.9‬‬
‫‪2.35‬‬
‫‪.50‬‬
‫‪.45‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪.61‬‬
‫‪4.71‬‬
‫‪7.96‬‬
‫‪6.83‬‬
‫‪23.67‬‬
‫‪2.9 .. 5.3‬‬
‫‪.62‬‬
‫‪.06‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.09‬‬
‫‪1.45‬‬
‫‪9.91‬‬
‫‪33.98‬‬
‫‪27.63‬‬
‫‪73.95‬‬
‫‪5.3 .. 7.6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.07‬‬
‫‪.71‬‬
‫‪.64‬‬
‫‪.72‬‬
‫‪2.14‬‬
‫‪-7-‬‬
‫‪7.6 .. 10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.00‬‬
‫< ‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.00‬‬
‫שכיחות )‪(%‬‬
‫‪2.97‬‬
‫‪.56‬‬
‫‪.66‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪2.13‬‬
‫‪15.33‬‬
‫‪42.58‬‬
‫‪35.18‬‬
‫‪99.76‬‬
‫איור ‪ .3‬שושנת רוח לשעות הלילה מניידת קציר בין התאריכים ‪ 27.06.10-17.10.10‬בין השעות ‪18:00‬‬
‫בערב ועד ‪ 08:00‬בבוקר למחרת‬
‫כיוון רוח ‪/‬‬
‫עוצמת רוח‬
‫‪N‬‬
‫‪NE‬‬
‫‪E‬‬
‫‪SE‬‬
‫‪S‬‬
‫‪SW‬‬
‫‪W‬‬
‫‪NW‬‬
‫שכיחות )‪(%‬‬
‫‪.5 .. 2.9‬‬
‫‪5.05‬‬
‫‪3.96‬‬
‫‪.98‬‬
‫‪4.66‬‬
‫‪13.23‬‬
‫‪13.94‬‬
‫‪17.94‬‬
‫‪13.20‬‬
‫‪72.96‬‬
‫‪2.9 .. 5.3‬‬
‫‪.28‬‬
‫‪1.17‬‬
‫‪.42‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪8.05‬‬
‫‪4.79‬‬
‫‪1.84‬‬
‫‪5.33‬‬
‫‪22.05‬‬
‫‪5.3 .. 7.6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.52‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.91‬‬
‫‪-8-‬‬
‫‪7.6 .. 10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.00‬‬
‫< ‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.00‬‬
‫שכיחות )‪(%‬‬
‫‪5.33‬‬
‫‪5.13‬‬
‫‪1.69‬‬
‫‪4.83‬‬
‫‪21.80‬‬
‫‪18.83‬‬
‫‪19.78‬‬
‫‪18.54‬‬
‫‪95.93‬‬
‫‪ 2.2‬מדידות זיהום אוויר‬
‫חלקיקים ‪ -‬מדידת חלקיקים נשימים עדינים )‪ (PM2.5‬בוצעה בין התאריכים ‪ .27.06.10-31.08.10‬נמדדו‬
‫ערכים נמוכים מסף תקן היעד‪ .‬מדידת חלקיקים נשימים )‪ (PM10‬בוצעה בין התאריכים ‪01.09.10-‬‬
‫‪ .17.10.10‬נמדדו ערכים נמוכים מסף התקן‪ .‬פירוט ניתן בסעיף ‪.2.2.1‬‬
‫תחמוצות חנקן‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים‪ .‬פירוט ניתן בסעיף ‪.2.2.2‬‬
‫גופרית דו חמצנית‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים‪ .‬פירוט ניתן בסעיף ‪.2.2.3‬‬
‫פחמן חד חמצני‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים‪ .‬פירוט ניתן בסעיף ‪.2.2.4‬‬
‫אורעי זיהום אוויר‪ -‬נמדד ארוע בודד בתאריך ‪ 09.10.10‬עקב זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪ .‬נמדדו‬
‫ערכים מתחת לסף התקנים‪.‬‬
‫טבלה ‪ .2‬סיכום ריכוזי זיהום אוויר מרביים‬
‫תקופת מדידה‬
‫‪28.06.10-31.07.10‬‬
‫‪01.08.10-31.08.10‬‬
‫‪01.09.10-30.09.10‬‬
‫‪01.10.10-17.10.10‬‬
‫תקן ארצי‬
‫גופרית דו חמצנית‬
‫ממוצע חצי שעתי‬
‫)חל"ב(‬
‫‪35‬‬
‫‪47‬‬
‫‪34‬‬
‫‪39‬‬
‫‪382‬‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫ממוצע חצי שעתי‬
‫)חל"ב(‬
‫‪88‬‬
‫‪111‬‬
‫‪75‬‬
‫‪20‬‬
‫‪500‬‬
‫מקרא‪* :‬חלקיקים נשימים עדינים ‪ +‬חלקיקים נשימים‬
‫איור ‪4‬‬
‫‪-9-‬‬
‫פחמן חד חמצני‬
‫ממוצע חצי שעתי‬
‫)חל"מ(‬
‫‪2.8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪52‬‬
‫חלקיקים‬
‫ממוצע יממתי‬
‫)מק"ג‪/‬מ"ק(‬
‫*‪33‬‬
‫*‪31‬‬
‫‪60+‬‬
‫‪48+‬‬
‫‪65* 150+‬‬
‫‪ 2.2.1‬חלקיקים‬
‫מדידות זיהום אוויר של חלקיקים חולקו לשתי תקופות‪ .‬בין התאריכים ‪ 27.06.10-31.07.10‬נמדדו‬
‫חלקיקים נשימים עדינים )חלקיקים בקוטר אירודינמי של ‪ 2.5‬מיקרון ומטה(‪ .‬ובין התאריכים‬
‫‪ 01.08.10-17.10.10‬נמדדו חלקיקים נשימים )חלקיקים בקוטר אירודינמי של ‪ 10‬מיקרון ומטה(‪.‬‬
‫טבלה ‪ .3‬נתוני מדידת חלקיקים בניידת ניטור אוויר קציר‬
‫תקופת מדידה‬
‫‪28.06.10-31.07.10‬‬
‫‪01.08.10-31.08.10‬‬
‫‪01.09.10-30.09.10‬‬
‫‪01.10.10-17.10.10‬‬
‫תקן ארצי‬
‫חלקיקים נשימים‬
‫עדינים‬
‫ממוצע יממתי‬
‫)מק"ג‪/‬מ"ק(‬
‫‪33‬‬
‫‪31‬‬
‫‬‫‬‫*‪65‬‬
‫חלקיקים נשימים‬
‫ממוצע יממתי‬
‫)מק"ג‪/‬מ"ק(‬
‫‬‫‬‫‪60‬‬
‫‪48‬‬
‫‪150‬‬
‫זמינות‬
‫)‪(%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪#67%‬‬
‫‪82%‬‬
‫*תקן יעד ‪ #‬ניתוק ניידת הניטור מהחשמל ע"י תושב קציר‬
‫‪ 2.2.1.1‬מדידות חלקיקים עדינים נשימים ‪PM 2.5‬‬
‫בין התאריכים ‪ 27.06.10-31.08.10‬נמדד בניידת קציר חלקיקים נשימים עדינים )מקוטר אווירודינמי של‬
‫‪ 2.5‬מיקרומטר ומטה( באמצעות מכשיר ניטור מסוג ‪ TEOM‬אשר משמש למדידת חלקיקים נשימים‬
‫עדינים גם בתחנות ניטור אוויר ברקאי ופרדס חנה )תמונה ‪ .(4‬השוואת נתוני מדידות חלקיקים נשימים‬
‫עדינים בין תחנות ניטור אלו מראה ערכים זהים בין תחנות הניטור )תרשים ‪ 4-5‬וטבלה ‪.(7‬‬
‫תמונה ‪ .5‬מיקום תחנות הניטור ביחס למחצבת ורד‬
‫מקור‪google earth :‬‬
‫‪- 10 -‬‬
‫טבלה ‪ .4‬השוואת נתוני מדידת חלקיקים נשימים עדינים )מק"ג‪/‬מ"ק( בין תחנות ניטור אוויר‬
‫בין ‪28.06.10-31.07.10‬‬
‫מדד‬
‫ממוצע יממתי מרבי‬
‫ממוצע יממתי‬
‫זמינות )‪(%‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫ברקאי‬
‫‪30‬‬
‫‪35‬‬
‫‪97%‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫פרדס חנה‬
‫‪29‬‬
‫‪35‬‬
‫‪97%‬‬
‫איור ‪.5‬‬
‫‪- 11 -‬‬
‫ניידת‬
‫קציר‬
‫‪30‬‬
‫‪33‬‬
‫‪92%‬‬
‫טבלה ‪ .5‬השוואת נתוני מדידת חלקיקים נשימים עדינים )מק"ג‪/‬מ"ק( בין תחנות ניטור אוויר‬
‫בין ‪01.08.10-31.08.10‬‬
‫מדד‬
‫ממוצע יממתי מרבי‬
‫ממוצע יממתי‬
‫זמינות )‪(%‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫ברקאי‬
‫‪32‬‬
‫‪24‬‬
‫‪100%‬‬
‫תחנת ניטור‬
‫פרדס חנה‬
‫‪40‬‬
‫‪27‬‬
‫‪74%‬‬
‫איור ‪.6‬‬
‫‪- 12 -‬‬
‫ניידת‬
‫קציר‬
‫‪31‬‬
‫‪23‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ 2.2.1.2‬מדידות חלקיקים עדינים ‪PM 10‬‬
‫לאור תוצאות מדידת חלקיקים נשימים עדינים )סעיף ‪ (2.2.1.1‬הוחלט להגדיל את טווח ריכוז מדידת‬
‫לחלקיקים נשימים )מקוטר אווירודינמי של ‪ 10‬מיקרומטר ומטר( ע"י החלפת ראש המדידה מכשיר ניטור‬
‫מסוג ‪ .TEOM‬המדידה בוצעה בין התאריכים ‪ 01.09.10-17.10.10‬אנליזה של שושנת זיהום האוויר‪ .‬שושנת‬
‫זיהום אוויר מצביעה על כיווני הרוח מהם הוסעו החלקיקים שנמדדו‪ .‬סקלת שושנת הזיהום מצביעה על‬
‫חתך ריכוז זיהום האוויר החלקיקי עבור כל כיוון רוח שנמדד‪ .‬שושנת הזיהום )מראה כי מרבת החלקיקים‬
‫שנמדדו מגיעים מהגזרה המערבית עד צפון מערבית לקציר‪ .‬גגזרת ההפשעה של מחצבת ורד על הישוב‬
‫קציר הינה מערבית עד דרום מערבית‪.‬‬
‫איור ‪ .7‬שושנת זיהום אויר של חלקיקים בין התאריכים ‪01.09.10-17.10.10‬‬
‫כיוון רוח‪/‬‬
‫ריכוז חלקיקים‬
‫)מק"ג‪/‬מ"ק(‬
‫‪N‬‬
‫‪NE‬‬
‫‪E‬‬
‫‪SE‬‬
‫‪S‬‬
‫‪SW‬‬
‫‪W‬‬
‫‪NW‬‬
‫שכיחות )‪(%‬‬
‫‪10 .. 20‬‬
‫‪2.88‬‬
‫‪1.05‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪1.89‬‬
‫‪.91‬‬
‫‪4.08‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪14.78‬‬
‫‪20 .. 30‬‬
‫‪2.57‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪1.48‬‬
‫‪2.41‬‬
‫‪2.74‬‬
‫‪8.51‬‬
‫‪7.49‬‬
‫‪26.55‬‬
‫‪30 .. 40‬‬
‫‪.93‬‬
‫‪.74‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪.92‬‬
‫‪2.04‬‬
‫‪1.71‬‬
‫‪4.68‬‬
‫‪6.61‬‬
‫‪17.89‬‬
‫‪- 13 -‬‬
‫‪40 .. 50‬‬
‫‪.79‬‬
‫‪.62‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪.57‬‬
‫‪.77‬‬
‫‪2.93‬‬
‫‪4.44‬‬
‫‪10.57‬‬
‫< ‪50‬‬
‫‪1.93‬‬
‫‪1.79‬‬
‫‪1.31‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪1.27‬‬
‫‪1.23‬‬
‫‪4.39‬‬
‫‪6.71‬‬
‫‪20.03‬‬
‫שכיחות )‪(%‬‬
‫‪9.09‬‬
‫‪5.19‬‬
‫‪2.42‬‬
‫‪5.51‬‬
‫‪8.18‬‬
‫‪7.36‬‬
‫‪24.59‬‬
‫‪27.47‬‬
‫‪89.81‬‬
‫‪ 2.2.2‬תחמוצות חנקן‬
‫ריכוז הגופרית דו חמצנית היה נמוך לאורך כל תקופת המדידה ‪ .‬נמדד ערך מרבי של ‪ 111‬חל"ב שערכו‬
‫‪ 0.22%‬מסף התקן‪.‬‬
‫טבלה ‪ .6‬נתוני מדידת תחמוצות חנקן‬
‫תקופת מדידה‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫ממוצע חצי שעתי‬
‫)חל"ב(‬
‫ממוצע יממתי‬
‫)חל"ב(‬
‫‪88‬‬
‫‪111‬‬
‫‪75‬‬
‫‬‫‪500‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪9‬‬
‫‬‫‪298‬‬
‫‪28.06.10-31.07.10‬‬
‫‪01.08.10-31.08.10‬‬
‫‪01.09.10-30.09.10‬‬
‫‪01.10.10-17.10.10‬‬
‫תקן ארצי‬
‫זמינות‬
‫)‪(%‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪#67%‬‬
‫‪-‬‬
‫*מכיוון תחנת הרכבת בתאריך ‪ # 21.02.09‬ניתוק ניידת הניטור מהחשמל ע"י תושב קציר‬
‫‪ 2.2.3‬גופרית דו חמצנית‬
‫ריכוז הגופרית דו חמצנית היה נמוך לאורך כל תקופת המדידה ‪ .‬נמדד ערך מרבי של ‪ 47‬חל"ב שערכו‬
‫‪ 0.12%‬מסף התקן‪.‬‬
‫טבלה ‪ .7‬רכוזים מרביים של גופרית דו חמצנית‬
‫תקופת מדידה‬
‫‪28.06.10-31.07.10‬‬
‫‪01.08.10-31.08.10‬‬
‫‪01.09.10-30.09.10‬‬
‫‪01.10.10-17.10.10‬‬
‫תקן ארצי‬
‫גופרית דו חמצנית‬
‫ממוצע חצי שעתי‬
‫)חל"ב(‬
‫‪35‬‬
‫‪47‬‬
‫‪34‬‬
‫‪39‬‬
‫‪382‬‬
‫גופרית דו חמצנית‬
‫ממוצע יממתי‬
‫)חל"ב(‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪106‬‬
‫זמינות‬
‫)‪(%‬‬
‫‪88%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪#67%‬‬
‫‪70%‬‬
‫* ארוע זיהום האוויר מתחנת הכוח חדרה ‪ #‬ניתוק ניידת הניטור מהחשמל ע"י תושב קציר‬
‫‪- 14 -‬‬
‫‪ 2.2.4‬פחמן חד חמצני‬
‫ריכוז הפחמן החד חמצני היה נמוך לאורך כל תקופת המדידה ‪ .‬נמדד ערך מרבי של ‪ 2.8‬חל"מ שערכו‬
‫‪ 0.05%‬מסף התקן‪.‬‬
‫טבלה ‪ .8‬נתוני מדידת פחמן חד חמצני‬
‫תקופת מדידה‬
‫‪28.06.10-31.07.10‬‬
‫‪01.08.10-31.08.10‬‬
‫‪01.09.10-30.09.10‬‬
‫‪01.10.10-17.10.10‬‬
‫תקן ארצי‬
‫פחמן חד חמצני‬
‫ממוצע חצי שעתי‬
‫)חל"מ(‬
‫‪2.8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪52‬‬
‫פחמן חד חמצני‬
‫ממוצע ‪ 8‬שעתי‬
‫)חל"מ(‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪9.6‬‬
‫זמינות נתונים‬
‫)‪(%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪#67%‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪ #‬ניתוק ניידת הניטור מהחשמל ע"י תושב קציר‬
‫‪ .3‬סיכום ומסקנות‬
‫‪ .1‬בניידת ניטור אוויר קציר נמדדו ערכי זיהום אוויר נמוכים של תחמוצות חנקן ‪ ,‬גופרית דו חמצנית‬
‫ופחמן חד חמצני ביחס לתקנים הסביבתיים‪.‬‬
‫‪ .2‬מדידות חלקיקים נשימים עדינים )מקוטר אוירודינמי של ‪ 2.5‬מיקרון ומטה( בניידת ניטור אוויר‬
‫קציר זהות לריכוז החלקיקים כפי שנמדד בתחנת ניטור אוויר פרדס חנה המרוחקת ממחצבת ורד‬
‫ומתחנת ניטור אוויר ברקאי המושפעת מתנאי רוחות שונים ‪.‬‬
‫‪ .3‬מדידות חלקיקים נשימים )מקוטר אירודינמי של ‪ 10‬מיקו מטר ומטה( בניידת ניטור אוויר קציר‬
‫מצביעות על ערכים נמוכים‪ .‬ניתן לראות שיוך למקור זיהום הממוקם מערבית עד צפון מערבית‬
‫ליישוב קציר‪ ,‬ובתוך כך מחצבת ורד‪.‬‬
‫‪ .4‬התנאים המטאורולוגיים ‪ -‬שכיחות הרוח מכיוון המחצבה לכיוון הישוב קציר )רוחות מערביות עד‬
‫דרום מערביות( הינה כ‪ 45%-‬מסה"כ תקופת המדודה‪ ,‬עם שכיחות של ‪ 58%‬בשעות היום ו‪38%-‬‬
‫בשעות הלילה‪.‬‬
‫עיבוד ועריכה‪ :‬לינס אוזן‪ -‬מנהלת אגף אוויר‪ ,‬איגוד ערים לשמירת איכה"ס )שרון‪-‬כרמל(‬
‫‪- 15 -‬‬