לחץ כאן לצפייה בפסק הדין

Transcription

לחץ כאן לצפייה בפסק הדין
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫בפני כב' השופטת פאני גילת כהן‬
‫תובע‬
‫פלוני‬
‫ע"י ב"כ עו"ד גלעד אבני‬
‫נתבעים‬
‫‪ .2‬אלמונית‬
‫‪ .1‬אלמונית‬
‫‪ .3‬אלמונית‬
‫נתבעות ‪ 2-3‬ע"י ב"כ עו"ד יעקב בלס ו‪/‬או שרית ה‪ .‬סבח‬
‫‪XXX .1‬מושב עובדים של הפועל המזרחי‬
‫‪.5‬רשות מקרקעי ישראל‬
‫ע"י פרקליטות מחוז דרום – אזרחי‬
‫‪.6‬הסוכנות היהודית לארץ ישראל‬
‫ע"י ב"כ עו"ד יצחק אבידני‬
‫פסק דין‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫בתובענה שלפניי נדרשת אני להכריע בעניין הזכויות במשק מס' ‪ X‬מושב ‪.XXX‬‬
‫‪3‬‬
‫הפרשה שבפנינו מעוררת מחלוקת משפטית גרידא בין התובע והנתבעות ‪ ,8-3‬והעובדות הצריכות‬
‫לעניין אינן שנויות במחלוקת‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫רקע עובדתי והליכים‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.2‬‬
‫הזכויות במשק נושא המחלוקת (להלן‪" :‬המשק") רשומות על שם המנוחים ‪( XXX‬להלן‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫"המנוחים")‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫המנוחים היו בחייהם בני זוג‪ ,‬והתובע והנתבעות ‪ 8-3‬שיבלד"א הינם ארבעה מילדיהם‪.‬‬
‫‪ 1‬מתוך ‪81‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫‪.3‬‬
‫המנוח ‪ XXX‬ז"ל נפטר בשנת ‪ XXX‬ואילו המנוחה ‪ XXX‬ז"ל‪ ,‬שהייתה כאמור רעייתו‬
‫‪1‬‬
‫(להלן‪" :‬המנוחה")‪ ,‬נפטרה שנים רבות אחריו‪ ,‬ביום ‪.XXX‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.4‬‬
‫המנוחה הניחה אחריה צוואה בעדים מיום ‪ XXX‬ובה הנחילה את מלוא עיזבונה‪ ,‬לרבות‬
‫‪4‬‬
‫זכויותיה במשק לבתה‪ ,‬גב' ‪ ,XXX‬הנתבעת ‪( 8‬להלן‪" :‬הצוואה")‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.5‬‬
‫ביום ‪ XXX‬ניתן בבית משפט זה צו קיום צוואה‪ ,‬לפיו צוואת המנוחה תקפה‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫למשק לא מונה "בן ממשיך" ועל פי הרישומים ברשות מקרקעי ישראל‪ ,‬רשומות הזכויות‬
‫במשק על שם המנוחים כבני רשות בו‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫להליך שבכותרת קדמו הליכים שהולדתם בבקשת הנתבעת ‪ 8‬למתן צו קיום צוואה‬
‫ובהתנגדות לה אשר הוגשה ע"י התובע‪ .‬הבקשה וההתנגדות לה הועברו‪ ,‬כמתחייב בדין‪,‬‬
‫ע"י הרשם לענייני ירושה בבאר‪-‬שבע לדיון ולהכרעה בבית משפט זה (ת"ע ‪ 7663-86-88‬ו‪-‬‬
‫ת"ע ‪.)6761-86-88‬‬
‫‪.1‬‬
‫בסופו של יום ובהסכמת הצדדים‪ ,‬ניתנה ביום ‪ XXX‬החלטת בית המשפט‪ ,‬כי הצוואה‬
‫‪17‬‬
‫היא בת תוקף ובית המשפט אף הוציא תחת ידיו צו לקיום הצוואה‪ .‬בהחלטת בית‬
‫‪18‬‬
‫המשפט מיום ‪ XXX‬אשר חתמה את ההליכים הקודמים ניתן תוקף להסכמות הצדדים‬
‫‪19‬‬
‫ונקבע‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי מבלי לגרוע מטענות הצדדים‪ ,‬הצו שאסר ביצוע דיספוזיציה במשק‬
‫בטל; כי הנתבעת ‪ 8‬רשאית לפעול על פי צו קיום הצוואה לצורך העברת הזכויות במשק‬
‫על שמה ולאחר מכן תירשם הערה אצל הגורמים המיישבים בדבר איסור לבצע כל‬
‫דיספוזיציה שהיא במשק (למעט רישום הזכויות במשק על שם הנתבעת ‪ ,8‬כאמור)‪ ,‬וכי‬
‫תוקפו של הצו הינו למשך שנה מהיום בו ניתן‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫מתווה מיום ‪ 27.9.2682‬שהתגבש בין הצדדים בסיועו של בית המשפט במסגרת דיון‬
‫בהליכים הקודמים ‪ .‬עפ"י מתווה זה הועבר מרכז הכובד במחלוקת בין הצדדים משאלת‬
‫תוקפה של הצוואה לשאלה האם ניתן להעביר את הזכויות במשק באמצעות צוואה‪ ,‬וככל‬
‫שהתשובה לכך חיובית‪ ,‬לשאלה הנוספת והיא‪ ,‬האם על הזוכה על פי הצוואה לפצות את‬
‫היורשים האחרים על פי סעיף ‪ 884‬לחוק הירושה‪ ,‬התשכ"ה – ‪( 8965‬להלן‪" :‬חוק‬
‫הירושה"); ובמקרה בו התשובה לשאלה הראשונה היא שלילית‪ ,‬החלת סעיף ‪ 884‬לחוק‬
‫על היורשים והכרעה בסוגיות שהוא מעורר‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪.9‬‬
‫זמן קצר לאחר שנחתמו ההליכים הקודמים הוגשה התובענה שלפניי‪ ,‬וזאת על יסוד‬
‫‪ 2‬מתוך ‪81‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫‪.86‬‬
‫בד בבד עם הגשת התובענה נושא ההליך שבכותרת‪ ,‬עתר התובע בבקשה למתן סעד זמני‬
‫כנגד המשיבים אשר יאסור עליהם לבצע דיספוזיציה במשק‪ ,‬לתפוס חזקה בו ו‪/‬או לעשות‬
‫בו שימוש מתמשך ו‪/‬או להוציא משם רכוש‪.‬‬
‫לאחר שהתקבלה תגובתן של המשיבות ‪ 5 ,8‬ו‪ 6-‬ביחס לבקשה‪ ,‬ניתנה ביום ‪,83.3.2684‬‬
‫החלטתי הדוחה את הבקשה‪ ,‬וזאת בין היתר‪ ,‬מן הטעם שהבקשה כלל לא עמדה בתנאי‬
‫הסף הקבועים בדין‪ ,‬לצורך ביסוס בקשה למתן סעד זמני‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.88‬‬
‫הנתבעים הגישו כתבי הגנה בהתייחס לכתב התביעה נושא הליך זה‪ ,‬והתיק נקבע לדיון‬
‫בפני ביום ‪.36.4.2684‬‬
‫‪.82‬‬
‫בדיון אשר התקיים ביום ‪ ,36.4.2684‬הסכימו הצדדים כי‪ ,‬המחלוקת הנטושה ביניהם‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫ובמרכזו של הליך זה הינה משפטית גרידא‪ ,‬ועל פי הסכמה זו והצעת ביהמ"ש‪ ,‬הוסכם כי‬
‫יינתן צו להגשת סיכומים על ידי התובע והנתבעת ‪ ,8‬תוך שלנתבעים ‪ ,4-6‬תהא הזכות‬
‫להגיב על סיכומיהם של הצדדים‪ ,‬ככל שיראו צורך בכך‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪.83‬‬
‫הצדדים פעלו בהתאם להחלטתי‪ ,‬והגישו סיכומיהם בכתב‪.‬‬
‫טענות הצדדים‪:‬‬
‫‪18‬‬
‫טענות התובע‪:‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪.84‬‬
‫התובע טוען‪ ,‬כי לאחר פטירת אביו ולמרות חלוף זמן רב מאז‪ ,‬לא הוצא צו ירושה בעניין‬
‫עיזבונו‪ ,‬ועל כן יורשיו הינם יורשיו על פי דין‪ .‬כן מוסיף בהקשר זה התובע וטוען‪ ,‬כי‬
‫זכויות האב המנוח במשק‪ ,‬מעולם לא עברו על שם המנוחה‪.‬‬
‫‪.85‬‬
‫עוד מוסיף וטוען התובע‪ ,‬כי בניגוד לנתבעת ‪ ,8‬עוסקים הוא וילדיו בחקלאות‪ ,‬תוך שהוא‬
‫מדגיש כי זהו משלח ידו מאז ומתמיד‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫לטענתו‪ ,‬הוא מתגורר במושב ‪ XXX‬מזה ‪ 43‬שנה (נכון למועד הגשת התובענה)‪ ,‬בעוד‬
‫‪28‬‬
‫הנתבעת ‪ ,8‬מעולם לא עסקה בחקלאות ואין לה כל יכולת לקיים משק חקלאי‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪.86‬‬
‫עוד מוסיף הוא וטוען בנוגע לנתבעת ‪ ,8‬כי בהיותה אישה ערירית ולאחר אריכות ימיה‪ ,‬לא‬
‫יהא מי שיכנס בנעליה ויקיים את המשק‪ ,‬ובכך תוחטא המטרה שלשמה נמסר המשק‬
‫להוריהם המנוחים‪.‬‬
‫‪ 3‬מתוך ‪81‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫‪.87‬‬
‫באשר לצוואת המנוחה‪ ,‬טוען התובע‪ ,‬כי הוא לא ידע מעולם על קיומה של הצוואה והדבר‬
‫נודע לו‪ ,‬אגב הגשת הבקשה למתן צו קיום צוואה על ידי הנתבעת ‪ 8‬ופרסום העניין‬
‫בעיתונות‪.‬‬
‫‪.81‬‬
‫טענתו המרכזית של התובע הינה‪ ,‬כי משק חקלאי אינו מהווה חלק מעיזבון‪ ,‬ועל כן לא‬
‫ניתן להורשה‪ .‬לדידו‪ ,‬זכויות במשק חקלאי הינן זכויות בר רשות‪ ,‬ועל כן‪ ,‬במות בעל‬
‫הרישיון הוא פוקע ולחילופין‪ ,‬עובר הרישיון בהתאם לקבוע בהסכם שלו כפוף בעל‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫הרישיון‪ ,‬קרי‪ ,‬ההסכם המשולש ו‪/‬או ההסכם הדו צדדי‪ ,‬בהתאם לעניין‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪.89‬‬
‫מוסיף וטוען עוד התובע‪ ,‬כי בהסכם המשולש החל על המשק (אשר ייקרא להלן‪" :‬הסכם‬
‫המשולש")‪ ,‬נקבע בסעיף ‪ 26‬שהמשק אינו חלק מעיזבון המנוחה ולכן‪ ,‬העברת הזכויות בו‬
‫מכח צוואה‪ ,‬מנוגדת ללשון ההסכם ומהווה העברה של זכות אשר לא הוקנתה למנוחה‪.‬‬
‫‪.26‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬טוען התובע‪ ,‬כי צוואת המנוחה אינה תקפה בכל הנוגע לזכויות במשק‪.‬‬
‫‪.28‬‬
‫לשיטתו של התובע‪ ,‬יש להחיל במקרה דנן‪ ,‬את הוראת סעיף ‪ 884‬לחוק הירושה‪ ,‬שעה‬
‫שלמנוחה לא היה בן זוג במותה‪ ,‬ולא מונה "בן ממשיך" למשק‪ .‬לפיכך‪ ,‬על ביהמ"ש‬
‫במסגרת ההכרעה בהליך זה לקבוע מי מבין יורשיה של המנוחה‪ ,‬יכול לקיים את המשק‪,‬‬
‫ומהו גובה הפיצוי אותו יעניק ליתר היורשים‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫לדידו של התובע‪ ,‬מקום בו ברור‪ ,‬כי הנתבעת ‪ 8‬איננה מסוגלת לקיים את המשק‪ ,‬ואף‬
‫אינה מסוגלת מבחינה כלכלית לפצות את יתר יורשיה של המנוחה‪ ,‬אין הצדקה להעדפתה‬
‫על פניו שכן‪ ,‬לטענתו‪ ,‬יש לו היכולת לקיים את המשק ואף לפצות את יתר יורשי המנוחה‪,‬‬
‫בלא שיצטרך למכור את הזכויות במשק לצד שלישי‪.‬‬
‫התובע ביקש להוסיף הבהרה בעניין זה ולטעון כי‪ ,‬הנתבעת ‪ 8‬איננה עומדת בתנאים‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫הקבועים בהחלטתה של הנתבעת ‪( 5‬החלטה מספר ‪ ,)8664‬הקובעת כי מתיישב מחוץ‬
‫ליישוב חקלאי‪ ,‬חייב לעבור ועדת קבלה ביישוב‪ ,‬והנתבעת ‪ 8‬טרם הגישה אפילו מועמדות‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫לדיון בעניין קבלתה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫התובע מוסיף ומצהיר‪ ,‬כי הוא בעל זכויות במשק חקלאי במושב ‪ ,XXX‬זכויות אשר‬
‫‪30‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬מצויות בהליך מתקדם של העברתן לבנו‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫התובע טוען עוד‪ ,‬כטענה חלופית‪ ,‬כי אף אם תתקבל עמדת הנתבעת ‪ 8‬לפיה‪ ,‬יש להעביר‬
‫את הזכויות במשק מכח צוואת המנוחה‪ ,‬הרי שהדבר אינו חל לגבי זכויות האב המנוח‪,‬‬
‫אשר בימי חייו‪ ,‬החזיק במחצית מן הזכויות במשק‪.‬‬
‫‪ 4‬מתוך ‪81‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫טענות הנתבעות ‪:2-3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.25‬‬
‫לטענת הנתבעות ‪( 8-3‬אשר למען הנוחות ייקראו להלן‪" :‬הנתבעות")‪ ,‬משניתן צו קיום‬
‫צוואה בעניין עיזבונה של המנוחה‪ ,‬אין התובע רשאי לשוב ולהעלות טענות אותן העלה‬
‫במסגרת ההתנגדות שהגיש למתן צו לקיום צוואה‪ ,‬והחלטת ביהמ"ש‪ ,‬המאפשרת‬
‫לנתבעת ‪ ,8‬לפעול על פי צו קיום הצוואה‪ ,‬לצורך העברת הזכויות במשק על שמה‪ ,‬מהווה‬
‫מעשה בית דין‪.‬‬
‫‪.26‬‬
‫הנתבעות טוענות‪ ,‬כי התנהגות התובע הינה התנהגות חסרת תום לב‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.27‬‬
‫הנתבעות טוענות עוד‪ ,‬כי בהיות התובע בעלים של זכויות במשק חקלאי במושב ‪,XXX‬‬
‫‪11‬‬
‫ממילא אין הוא יכול לרשת את הזכויות במשק‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪.21‬‬
‫לשיטתן‪ ,‬רצונה של המנוחה להעניק את מלוא הזכויות במשק לנתבעת ‪ ,8‬הינו ברור ונעלה‬
‫מעל ספק שכן‪ ,‬חתמה בחייה על תצהיר מתנה לטובת הנתבעת ‪ ,8‬ורצון זה משתקף‪ ,‬גם‬
‫בצוואתה‪.‬‬
‫‪.29‬‬
‫לטענת הנתבעות‪ ,‬במקרה שבפנינו‪ ,‬חל על הזכויות במשק הסכם המשבצת שהצדדים לו‬
‫הינם הנתבעים ‪ ,4-6‬ואשר כונה לעיל‪ ,‬ההסכם המשולש‪.‬‬
‫‪.36‬‬
‫לשיטתן‪ ,‬מכוח סעיף ‪26‬ה להסכם המשולש‪ ,‬משנפטר אביהן המנוח והאם המנוחה נותרה‬
‫בחיים‪ ,‬הרי שזכויותיו במשק עברו אליה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הייתה המנוחה בשעת מותה‪ ,‬בת הרשות‬
‫היחידה במשק‪.‬‬
‫‪.38‬‬
‫לטענת הנתבעות‪ ,‬הגם שמלשון הסכם המשולש עולה‪ ,‬כי המשק אינו חלק מעיזבונו של‬
‫חבר האגודה‪ ,‬אין בהסכם כל הוראה או קביעה שהיא‪ ,‬לפיה לא ניתן להעביר את הזכויות‬
‫במשק באמצעות צוואה‪.‬‬
‫‪.32‬‬
‫לטענתן‪ ,‬על פי הפסיקה ברור‪ ,‬כי בהעדר הוראה בהסכם המשולש אשר שוללת מפורשות‬
‫את האפשרות של קביעת יורש לזכויות במשק באמצעות צוואה‪ ,‬זכאי בעל הזכויות‬
‫לקבוע את זהות היורש‪ ,‬בדרך של צוואה‪.‬‬
‫‪.33‬‬
‫כן טוענות עוד הנתבעות‪ ,‬שטענת התובע לפיה‪ ,‬על הנתבעת ‪ 8‬לפצות את יתר היורשים‬
‫מכוח סעיף ‪ 884‬לחוק הירושה‪ ,‬היא טענה משוללת יסוד‪ ,‬וזאת בשים לב לפסיקה‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ 5‬מתוך ‪81‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫‪.34‬‬
‫העוסקת בסוגיה‪ ,‬וקובעת כי אין כל חבות ליורש של זכויות במשק חקלאי מכוח צוואה‪,‬‬
‫לפצות את היורשים על פי דין‪.‬‬
‫לטענתן‪ ,‬פרשנות סעיף ‪ 884‬לחוק הירושה הינה‪ ,‬שכפועל יוצא מן האפשרות לקבוע יורש‬
‫לזכויות במשק במסגרת צוואה‪ ,‬אין מקום לחיוב הזוכה על פי הצוואה לפצות את‬
‫היורשים על פי דין‪ ,‬משום שזוכה על פי צוואה בהקשר דנא‪ ,‬הינו "בן ממשיך" למעשה‬
‫ולא יורש‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫הנתבעות מבקשות להדגיש עוד כי‪ ,‬שאר יורשיה של המנוח על פי דין‪ ,‬מסכימים או‬
‫מוכנים להסתלק מירושת אביהם למען הנתבעת ‪ 8‬וזאת‪ ,‬על מנת להגשים את רצונה‬
‫האחרון של אמם המנוחה‪ ,‬כשם שמצא ביטויו בצוואתה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫עמדת הנתבעים ‪:1-6‬‬
‫‪.35‬‬
‫הנתבעת ‪ – 4‬בחרה שלא להביע עמדה בסכסוך דנא‪.‬‬
‫‪.36‬‬
‫באשר לנתבעת ‪ – 5‬הן בכתב ההגנה והן בסיכומים שהוגשו מטעמה‪ ,‬מציינת הנתבעת ‪ ,5‬כי‬
‫ביום ‪ ,84.82.2664‬התקבלה במשרדיה בקשתה של הנתבעת ‪ ,4‬לקבלת אישור זכויות‬
‫‪.37‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫במשק על שם המנוחה‪.‬‬
‫כן מציינת היא עוד‪ ,‬שכעבור ימים אחדים‪ ,‬ביום ‪ ,26.82.2664‬הונפק על ידה‪ ,‬אישור‬
‫זכויות ביחס למשק‪ ,‬לפיו המנוחה והמנוח הינם בעלי זכויות של בני רשות בנכס‪ ,‬וקיים צו‬
‫עיקול על הזכויות במשק מטעם המשקם‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ככל שיימצא הסדר בין יורשי הנחלה על פיו‪ ,‬אחד היורשים יקבל לידיו את‬
‫הנחלה ויוכח להנחת דעתה של הנתבעת ‪ ,5‬כי עומדים לרשותו של אותו יורש האמצעים‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫והיכולת להמשיך בעיבוד הנחלה‪ ,‬לא תוחזר היא לחזקת המדינה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫הנתבעת ‪ 5‬מפנה לסעיף ‪ 9‬להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר ‪ 8‬ובה נקבע‪ ,‬כי עם‬
‫פטירת חוכר הנחלה‪ ,‬לא תפוצל זכות החכירה על הקרקע בין היורשים והנחלה תוחזר‬
‫לחזקת הנתבעת ‪.5‬‬
‫‪.31‬‬
‫הנתבעת ‪ 5‬מבהירה‪ ,‬כי לאור המדיניות הנקוטה בכל הנוגע להורשת זכויות במשק‬
‫חקלאי‪ ,‬היא תדחה כל הסדר הגורם לפיצול היחידה המשקית‪.‬‬
‫‪.39‬‬
‫על אף האמור‪ ,‬מציינת הנתבעת ‪ ,5‬כי ככל שניתנו עד לתאריך החתימה על הסכם‬
‫המשולש‪ ,‬אישורים או התחייבות בכתב של המושב כלפי חבר אגודה בו או כלפי מתיישב‬
‫בתחומו בדבר מסירת זכויות השימוש בנחלה שלו לאחד מילדיו ששמו ננקב במפורש‪,‬‬
‫‪ 6‬מתוך ‪81‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫תימסרנה הזכויות בנחלה לאחר פטירתו של אותו חבר אגודה או מתיישב‪ ,‬בהתאם‬
‫להתחייבות המושב כלפיו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.46‬‬
‫בנוסף מבקשת הנתבעת ‪ 5‬לציין‪ ,‬כי בהתאם לדין ולנהליה‪ ,‬בעל זכויות בנחלה‪ ,‬אינו יכול‬
‫להיות ב עלים של זכויות נוספות הנוגעות לנחלה אחרת ועל כן‪ ,‬וכל עוד לתובע זכויות‬
‫במשק נוסף בתחומי מושב איתן‪ ,‬לא יוכל לקבל את הזכויות במשק נושא התובענה‪.‬‬
‫‪.48‬‬
‫בכפוף לכל האמור ומפורט לעיל‪ ,‬מציינת הנתבעת ‪ ,5‬כי מדובר בסכסוך פנימי בין בני‬
‫משפחה שהיא אינה צד לו‪ ,‬ועל כן אין היא מתערבת ו‪/‬או נוקטת עמדה‪ ,‬במחלוקות‬
‫הפנימיות בין הצדדים‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬תכבד כל החלטה של ביהמ"ש‪ ,‬בעניין הזכויות במשק‪ ,‬ובלבד שזו תיעשה בכפיפות‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫לנהליה‪ ,‬ובכלל זה האיסור על פיצול נחלה והאיסור להחזיק בזכויות בשתי נחלות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪.42‬‬
‫באשר לנתבעת ‪ -6‬אף היא טענה‪ ,‬כי ככלל אינה מתערבת בסכסוכים משפחתיים‬
‫ומשאירה את ההכרעה בהם‪ ,‬לשיקול דעתו של ביהמ"ש‪.‬‬
‫‪.43‬‬
‫הנתבעת ‪ 6‬מציינת‪ ,‬כי על פי המסמכים שבידיה‪ ,‬הנתבעת ‪ 8‬פנתה אליה במספר הזדמנויות‬
‫וביקשה‪ ,‬להעביר הזכויות במשק על שמה‪ ,‬זאת גם קודם למתן צו קיום הצוואה‪.‬‬
‫‪.44‬‬
‫לטענת הנתבעת ‪ ,6‬ניתן לקבוע שהזכויות במשק במקרה של יורש יחיד‪ ,‬תועברנה על פי‬
‫צוואה‪ ,‬בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף ‪ 884‬לחוק הירושה ולהוראות ההסכם‬
‫המשולש‪.‬‬
‫ודוק‪ :‬לשיטת הנתבעת ‪ ,6‬מוריש יכול לקבוע בצוואתו‪ ,‬כי אדם אחד יהא זכאי לקבל את‬
‫הזכויות במשק‪ ,‬כך שקביעת זוכה יחיד על פי צוואה‪ ,‬כמוה כקביעת הזכאי לפי העקרונות‬
‫שבסעיף ‪ 884‬לחוק הירושה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪.45‬‬
‫כן טוענת היא עוד‪ ,‬שעם פטירת המנוח‪ ,‬נותרו מלוא הזכויות במשק‪ ,‬בידי המנוחה‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫שהייתה אלמנתו של המנוח עם פטירתו‪.‬‬
‫דיון והכרעה‪:‬‬
‫‪.46‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫אין חולק‪ ,‬כי זכויות בני הרשות במשבצת הקרקע עליה הוקם מושב איתן מוסדרות‬
‫בהסכם המשולש‪ ,‬אשר נחתם‪ ,‬כאמור‪ ,‬בין רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬הסוכנות היהודית‬
‫והמושב‪ .‬המקור הנורמטיבי הראשון לבחינת המחלוקת הניצבת בפנינו הינו‪ ,‬אפוא‪,‬‬
‫הסכם זה‪.‬‬
‫‪ 7‬מתוך ‪81‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫‪.47‬‬
‫להשלמת התמונה יוסף‪ ,‬כי הנתבעת ‪ 5‬ציינה בכתבי טענותיה את נוהל מס' ‪ 28.26‬שלה‪,‬‬
‫אשר קובע‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי מקום בו לא קיים חוזה אישי לגבי נחלה פלונית‪ ,‬וזכותו של‬
‫החוכר נובעת מהסכם דו‪-‬צדדי או תלת‪-‬צדדי‪ ,‬יש לפעול כקבוע בהסכם זה (הקרוי גם‬
‫"הסכם המשבצת")‪.‬‬
‫‪.41‬‬
‫ההסכם המשולש מסדיר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את סוגיית העבירות של זכויות חבר המושב ו‪/‬או‬
‫מתיישב בתחומו אשר נפטר‪.‬‬
‫סעיף ‪ 26‬ה להסכם המשולש קובע כהאי לישנא‪:‬‬
‫"במקרה של פטירת חבר האגודה או מתיישב ביישוב תחולנה ההוראות הבאות בדבר‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫מסירת זכויות השימוש בנחלה ו‪/‬או במשק העזר שבשימושו‪ .‬למען הסר ספק מוצהר‬
‫ומוסכם בזה אי אין באמור בסעיף זה לשנות את מהות זכויותיו של חבר האגודה כזכויות‬
‫בר‪-‬רשות בלבד שאינן חלק מעיזבונו ואין באמור בסעיף זה כדי לשנות את מעמדו של‬
‫חבר האגורה על פי חוזה זה כבר‪-‬רשות לכל דבר ועניין‪:‬‬
‫במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב בישוב‪ ,‬יועברו כל זכויותיו בנחלה‬
‫(‪)2‬‬
‫לבן‪/‬בת הזוג שנותר בחיים‪ .‬באין בן‪/‬בת זוג לחבר האגודה או מתיישב שנפטר‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן ממשיך שנקבע על ידי ההורים ושאושר על ידי‬
‫המיישבת‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫מסירת זכויות השימוש בנחלה שלו לאחד מילדיו ששמו ננקב במפורש –‬
‫תימסרנה הזכויות הנ"ל בנחלה‪ ,‬לאחר פטירתו של אותו חבר אגודה או מתיישב‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫בישוב‪ ,‬בהתאם להתחייבות המיישבת כלפיו‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫באין בן ממשיך כאמור יועברו כל הזכויות בנחלה בהתאם לעקרונות הקבועים‬
‫בסעיף ‪ 221‬לחוק הירושה תשכ"ה‪.2665-‬‬
‫(‪)1‬‬
‫על אף האמור לעיל‪ ,‬אם ניתנו עד לתאריך חתימתו של חוזה זה אישורים או‬
‫התחייבויות בכתב של המיישבת כלפי חבר אגודה או מתיישב בישוב‪ ,‬בדבר‬
‫‪"....‬‬
‫‪.49‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ההוראות דלעיל יוצרות מדרג בהורשת זכויות בר הרשות של חבר האגודה או המתיישב‬
‫בישוב אשר הוראות ההסכם המשולש חלות עליו‪ .‬רוצה לומר‪ :‬בשלב ראשון נבחנת‬
‫השאלה האם בעל‪/‬ת הזכויות הותיר‪/‬ה אחריו‪/‬ה בן‪/‬בת זוג במותו‪/‬ה‪ ,‬או אז עוברות‬
‫הזכויות לידיו‪/‬ה; ככל שהתשובה לשאלה היא שלילית‪ ,‬תיבחן בשלב השני השאלה האם‬
‫‪ 8‬מתוך ‪81‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫מונה ע"י ההורים בעלי הזכויות בן ממשיך ובנסיבות אלו תעבורנה הזכויות לידיו; וככל‬
‫שגם התשובה לשאלה זו היא שלילית‪ ,‬תועברנה הזכויות במשק עפ"י העקרונות הקבועים‬
‫בסעיף ‪ 884‬לחוק הירושה‪.‬‬
‫‪.56‬‬
‫מהוראות ההסכם המשולש כשם שהובאו לעיל‪ ,‬למדים אנו שניים‪ :‬הן ביחס לעיזבון‬
‫אביהם המנוח של הצדדים והן ביחס לעיזבון אמם המנוחה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.58‬‬
‫ההורים המנוחים היו רשומים‪ ,‬כאמור‪ ,‬כבני הרשות במשק‪.‬‬
‫עפ"י הנטען בכתב ההגנה מטעם הנתבעת ‪ ,5‬ביום ‪ 84.82.2664‬התקבלה במשרדיה בקשת‬
‫הנתבעת ‪ 4‬לקבלת אישור זכויות במשק על‪-‬שם המנוחה‪ ,‬אולם הזכויות רשומות היו נכון‬
‫לעת ההיא וגם לעת הזו על שמות המנוחים יחדיו‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫לטענת הנתבעת ‪ 5‬על הזכויות במשק רובץ עיקול אשר נרשם ע"י המשקם וכן שיעבוד‬
‫אשר נרשם בגין חוב כספי של המנוחים למועצה האזורית אליה משתייך המושב‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫המנוחה לעו"ד ‪ XXX‬ומצוי בתיק המנוהל על ידה בנוגע למשק‪ .‬מדובר בייפוי כוח כללי‬
‫‪16‬‬
‫עפ"י הנוסח הנהוג במחוזותינו ואשר פרקליטים נוהגים להחתים את לקוחותיהם עליו‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫הנתבעת ‪ 5‬אף צירפה לכתב ההגנה שהוגש מטעמה ייפוי כוח מיום ‪ 26.6.2665‬שניתן ע"י‬
‫‪.52‬‬
‫הגם שהצדדים לא הקדישו התייחסות מיוחדת לסוגיית רישומן של הזכויות במשק על‬
‫שם המנוחה בלבד‪ ,‬הדעת נותנת‪ ,‬נוכח טענות הנתבעת ‪ 5‬כמובא לעיל‪ ,‬שלמנוחה הייתה‬
‫כוונה לבצע השינוי ברישום לאחר פטירת בן זוגה‪ ,‬אולם הדבר לא הסתייע בשל העיקול‬
‫והשעבוד הרשומים על הזכויות במשק‪.‬‬
‫‪.53‬‬
‫כך או כך‪ ,‬וכפי שצוין לעיל‪ ,‬בכל הנוגע להורשת הזכויות במשק חלות הוראות ההסכם‬
‫המשולש‪ ,‬המהווה הסדר קונקרטי‪ ,‬ולא כללי הירושה על פי דין כשם שנקבעו בחוק‬
‫הירושה‪.‬‬
‫‪.54‬‬
‫משכך‪ ,‬הרי שעם פטירת האב המנוח עברו מלוא זכויותיו במשק לרעייתו‪ ,‬אמם של‬
‫הצדדים‪ ,‬שהייתה אותה עת בין החיים‪ .‬כפי שפורט לעיל‪ ,‬זו אף עמדת הנתבעת ‪,6‬‬
‫הסוכנות היהודית לארץ ישראל‪.‬‬
‫‪.55‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬אין זה נכון לומר‪ ,‬כי במחלוקת שבפנינו עסקינן רק במחצית מן הזכויות‬
‫במשק‪ ,‬הרשומות על שם המנוחה‪ .‬בשעת מותה הייתה המנוחה בעלת מלוא הזכויות‬
‫במשק‪ ,‬ואין בכך כדי לשנות את מהות הזכויות שהיו בבעלותה‪ ,‬דהיינו‪ :‬זכויות של בת‬
‫רשות‪.‬‬
‫‪ 9‬מתוך ‪81‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫‪.56‬‬
‫משהלכה המנוחה לעולמה‪ ,‬ניצבים אנו שוב בפני ההסכם המשולש‪ ,‬וליתר דיוק – סעיף‬
‫‪26‬ה בו‪.‬‬
‫‪.57‬‬
‫לית מאן דפליג‪ ,‬כי במקרה דנא המנוחה הלכה לעולמה כשאין לה בן זוג‪ ,‬ולא מונה על ידה‬
‫ו‪/‬או ע"י בעלה המנוח "בן ממשיך" לניהול ולהחזקה במשק‪ .‬עם זאת‪ ,‬ואף כי לא מונה "בן‬
‫ממשיך"‪ ,‬כמשמעותו בתקנות האגודות השיתופיות‪ ,‬וכעולה מטענת הנתבעות ‪ ,8-3‬אשר‬
‫‪.51‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫לא נסתרה‪ ,‬המנוחה חתמה בחייה על תצהיר מתנה באמצעותו ביקשה להעניק את‬
‫הזכויות במשק לנתבעת ‪.8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫כאמור‪ ,‬אשר קובע כדלקמן‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫משכך‪ ,‬עלינו לפנות להוראת סעיף ‪ 884‬לחוק הירושה אליו מפנה ההסכם המשולש‪,‬‬
‫"(א)‬
‫משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר‪ -‬קיומה כמשק‬
‫חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו‪,‬‬
‫והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן‬
‫העיזבון‪.‬‬
‫(ב)‬
‫באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקים את המשק‬
‫החקלאי‪ ,‬מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי‪ ,‬מהו שווי המשק‬
‫לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים‪ ,‬זמני‬
‫סילוקו והבטחתו – יחליט בית המשפט לפי הנסיבות‪.‬‬
‫(ג)‬
‫היו שני יורשים או יותר‪ ,‬ובהם בן‪ -‬זוגו של המוריש‪ ,‬מוכנים ומסוגלים לקיים‬
‫את המשק החקלאי – בן‪-‬זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים‪.‬‬
‫(ד)‬
‫היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל‬
‫תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה‪ ,‬יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי‬
‫האמור‪".‬‬
‫‪.59‬‬
‫ומה הדין כבמקרה דנן עת המנוחה הותירה אחריה צוואה במסגרתה ביקשה להנחיל את‬
‫זכויותיה במשק לבתה‪ ,‬הנתבעת ‪ ?8‬היש תוקף לאמור בצוואה זו?‬
‫‪.66‬‬
‫כשם שבואר לעיל‪ ,‬העברת זכויות בר‪-‬הרשות במשק במקרה של פטירת בעל הזכויות‪,‬‬
‫יונקת חיותה מההסכם המסדיר זכויות אלו‪ ,‬אשר במקרה דנא הוא ההסכם המשולש‪.‬‬
‫‪ 11‬מתוך ‪81‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫ראו למשל ע"א ‪ 8662/99‬חיים נ' חיים‪ ,‬פ"ד נו(‪ 295)6‬שם נקבע בין היתר‪:‬‬
‫"זכות זו (של בר רשות – פ‪.‬ג‪.‬כ) היא זכות אישית שאינה קניינית‪ ,‬אשר אופייה וגדריה‬
‫נקבעים בהתאם להסכמת הצדדים בהסכם הרישיון‪ .‬על‪ -‬פי הסכם זה‪ ,‬אף שרשות‬
‫השימוש היא זכות אישית‪ ,‬היא עבירה בכפוף לתנאי ההסכמה בין מעניק הזכות למקבל‬
‫זכות השימוש‪ .‬יוצא מכך‪ ,‬כי בר‪-‬רשות רשאי לעשות דיספוזיציה בזכותו – הכל בכפוף‬
‫להסכמת הצדדים בעת יצירת הרישיון"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.68‬‬
‫הפסיקה קובעת אף‪ ,‬כי צדו השני של אותו מטבע הינו בכל הנוגע לשלילת ו‪/‬או להגבלת‬
‫האפשרות להעביר את הזכויות הנדונות בירושה‪ .‬לשון אחר‪ :‬אותו הסכם‪ ,‬דהיינו הפה‬
‫שהתיר העברת הזכויות בירושה‪ ,‬הוא אף הפה שיש בכוחו לאסור זאת‪ ,‬והוא בלבד‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪.62‬‬
‫נקודת המוצא אשר נקבעה בפסיקה הינה‪ ,‬אפוא‪ ,‬כי בר רשות במשק רשאי להוריש‬
‫זכויותיו אלו כאוות לבו‪ ,‬אלא אם נשללה ו‪/‬או הוגבלה אפשרות זו בהסכם המסדיר את‬
‫זכויותיו הנדונות‪.‬‬
‫ראו‪ :‬ע"א ‪ 3136/93‬ברמלי נ' ברמלי‪ ,‬פ"ד נ(‪:161)3‬‬
‫"ברי שזכויות של בר רשות (שאינן מגיעות לכדי זכויות חכירה)‪ ,‬אינן ניתנות להורשה‬
‫אם ההסכם מכוחו ניתנו הזכויות אינו מתיר זאת‪ .‬אם נותן הרשות מגביל את עבירות‬
‫הזכות ואוסר על העברתה בירושה‪ ,‬הרי בר הרשות אינו יכול להוריש את זכויותיו"‪.‬‬
‫‪.63‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫ראו עוד‪ :‬ע"א ‪ 863/19‬אזולאי נ' אזולאי‪ ,‬פ"ד מה(‪:477)8‬‬
‫"האם רשאי מי שבידו זכות של בר‪-‬רשות לעשות דיספוזיציה בזכותו‪ -‬היינו‪ ,‬להעבירה‬
‫לאחר בין בחיים ובין מחמת מיתה‪ .‬התשובה לכך היא חיובית‪' ,‬שכן גם זכותו של בר‪-‬‬
‫רשות גרידא ניתנת עקרונית להעברה ליורשיו‪ ,‬הכל בכפוף להסכמת הצדדים בעת יצירת‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫הרישיון'‪...‬‬
‫המסקנה העולה מן הדברים היא‪ ,‬כי על אף שביסודה זכות השימוש היא זכות אישית‪,‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫דבר עבירותה והתנאים לעבירותה ניתנים להסכמה בין מקבל השימוש ומעניק‬
‫השימוש‪ ,‬ולכן יש לבדוק כל מקרה לגופו"‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫מהו‪ ,‬אפוא‪ ,‬פשרן של המילים "שאינן חלק מעיזבונו" אשר בסעיף ‪26‬ה להסכם המשולש‬
‫ומתייחסות לזכויות בר‪-‬הרשות? כיצד יכול מי שהזכויות אינן חלק מעיזבונו להעבירן‬
‫לאחר? האם קביעה זו שבהסכם המשולש שוללת מבר‪-‬הרשות את האפשרות להורות‬
‫בצוואה למי יועברו זכויותיו במשק לאחר פטירתו?‬
‫‪ 11‬מתוך ‪81‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫‪.64‬‬
‫שאלות אלו‪ ,‬אינן מתעוררות‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬ובתי המשפט לענייני משפחה‬
‫כבר נדרשו להן לא אחת‪.‬‬
‫‪.65‬‬
‫ב‪-‬ת"ע ‪( 1334-12-22‬ירושלים) מפי כב' השופט ד‪ .‬טפרברג קובע בית המשפט‪ ,‬כי לשון‬
‫ההסכם המשולש‪ ,‬בהתייחס לזכויות בר רשות במשק חקלאי הינה‪ ,‬שהן "אינן חלק‬
‫מעיזבונו" ולא שאינן ניתנות להעברה ליורש באמצעות צוואה‪ .‬בהקשר זה ובהמשך לדברי‬
‫בית המשפט לענייני משפחה בירושלים‪ ,‬נפנה לספרם של ש' שוחט‪ ,‬נ' פיינברג ו‪ -‬י' פלומין‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫"דיני ירושה ועזבון" (מהדורה שביעית – ‪ ,)2684‬בעמ' ‪ 246‬שם עומדים המחברים על‬
‫ההבחנה בין בקשתו של המנוח להגדיר בצוואה את זהות מקבל הזכויות במשק‪ ,‬שהינה‬
‫אפשרית‪ ,‬ובין קביעת זהותו של מקבל הזכויות‪ ,‬שהינה בלתי אפשרית שהרי הזכות אינה‬
‫בת הורשה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫המחברים ממשיכים ועורכים אנלוגיה בין מעמדן של זכויות בר הרשות במשק חקלאי‬
‫בנסיבות דנא ובין מינוי מוטב בקופת גמל באמצעות צוואה‪ ,‬ומבהירים‪ ,‬כי חרף העובדה‬
‫שקופת הגמל אינה חלק מהעיזבון‪ ,‬אין הדבר בלתי אפשרי‪ ,‬אלא שמקבל הזכויות אינו‬
‫מקבלן בכובעו כיורש ולכן אינו חייב בפיצוי האחרים‪.‬‬
‫ראו גם ההפניה ל‪ -‬תמ"ש (ת"א) ‪ 16876/96‬גולדשטיין נ' גולדשטיין (לא פורסם)‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪.66‬‬
‫מכאן מתקבלת המסקנה‪ ,‬כי הגדרת הזכויות במשק כנכס חוץ עזבוני אינה מפקיעה את‬
‫האפשרות העומדת לרשות בעל הזכויות לבקש במסגרת ובאמצעות צוואתו להגדיר זהותו‬
‫של מי שזכויות אלו תעבורנה אליו לאחר פטירתו‪.‬‬
‫‪.67‬‬
‫למסקנה זו הגיע‪ ,‬למשל‪ ,‬גם בית המשפט לענייני משפחה בנצרת ב‪ -‬ת"ע ‪( 2241/14‬כב'‬
‫השופט ס' ג'יוסי) ובית המשפט לענייני משפחה בבאר‪-‬שבע ב‪-‬תמ"ש ‪( 6132/15‬כב'‬
‫השופטת ג‪ .‬לוין)‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪.61‬‬
‫כשם שנפסק בעבר‪ ,‬חופש ההורשה של בר רשות בכל הנוגע לזכויותיו במשק חקלאי הינו‬
‫מוגבל נוכח הוראותיו של סעיף ‪26‬ה(‪ )8‬להסכם המשולש ונוכח מעמדן של זכויות אלו‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫מובן‪ ,‬כי מקום בו הותיר‪/‬ה אחריו‪/‬ה בר‪/‬ת הרשות בן‪/‬ת זוג במותו‪/‬ה ו‪/‬או מקום בו מינה‬
‫בחייו "בן ממשיך"‪ ,‬ידיו כבולות ואין בידיו היכולת להורות מי מבין יורשיו יקבל לידיו‬
‫את הזכויות במשק; מובן עוד‪ ,‬כי על פי סעיף ‪ 884‬לחוק הירושה בעל הזכויות במשק‬
‫חקלאי אינו רשאי לקבוע כי הן תעבורנה לאחר מותו למספר יורשים‪ ,‬ועל פי לשון הסעיף‬
‫הן תימסרנה רק לאחד מהם‪.‬‬
‫עצם קיומן של המגבלות הללו מלמד‪ ,‬כי זכויות בר רשות במשק חקלאי אינן ככל זכות‬
‫קניינית אשר לבעליה חופש מוחלט באשר להורשתה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ 12‬מתוך ‪81‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫‪.69‬‬
‫צא ולמד‪ ,‬כי העובדה שזכויות בר רשות במשק אינן חלק מעיזבונו של בעליהן‪ ,‬באה לידי‬
‫ביטוי בהגבלות שיש על החופש שלו להורישן כשם שפורט לעיל‪ ,‬כמו גם על היותן מחוץ‬
‫לגדרי העיזבון‪ ,‬ובתוך כך אי הבאתן בחשבון כל אימת שנדרש בירור ו‪/‬או הכרעה בעניין‬
‫היקפו ו‪/‬או נכסיו ו‪/‬או חובותיו של העיזבון וכיו"ב‪.‬‬
‫‪.76‬‬
‫עם זאת‪ ,‬וככל שהדבר איננו עומד בסתירה להוראות ההסכם המשולש ו‪/‬או לחוק‬
‫הירושה‪ ,‬אין להרחיק לכת עד כדי כך ולהתייחס לצוואה הנערכת בידי חבר אגודה שהוא‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫בר רשות במשק בנוגע לזכויותיו אלה כקליפת השום ולהתייחס אליה כחסרת תוקף ו‪/‬או‬
‫כחסרת משמעות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫הירושה לפיו מצווה לקיים את דברי המת ואת רצונו‪ ,‬ובין כיבוד הוראותיהם של ההסכם‬
‫המשולש ושל חוק הירושה‪ .‬לשון אחר‪ :‬ככל שאין סתירה בין ההוראות הקבועות בצוואת‬
‫אדם שהוא בעל זכויות של בר‪-‬רשות במשק חקלאי בנוגע לזכויות אלו ובין ההגבלות‬
‫הקיימות בהסכם המשולש (מקום בו הותיר אחריו במותו בן‪/‬בת זוגו‪/‬או מינה בחייו בן‬
‫ממשיך) ו‪/‬או בחוק הירושה (מקום בו הוא מבקש לפצל את המשק ולהורישו למספר‬
‫יורשים)‪ ,‬כי אז יש ליתן תוקף לדברי המת ולקיים את רצונו כשם שהוא משתקף‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫בצוואתו‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪.78‬‬
‫הרציונל שבבסיס המסקנות דלעיל‪ ,‬הינו מציאת שביל הזהב המחבר בין עקרון‪ -‬העל בדיני‬
‫‪.72‬‬
‫מן הראוי להבהיר‪ ,‬כי הפסיקה אשר דנה בזיקה שבין הוראות צוואה ובין הוראת סעיף‬
‫‪26‬ה(‪ )8‬להסכם המשולש והוראות סעיף ‪ 884‬לחוק הירושה והכריעה כמפורט לעיל‪ ,‬עסקה‬
‫במקרים בהם נקבע בצוואה יורש יחיד שיקבל את הזכויות במשק של הוריו או של הורי‬
‫הוריו‪ .‬שעה שגם במקרה שלפנינו המנוחה ביקשה בצוואתה להנחיל את מלוא זכויותיה‬
‫במשק ליורשת יחידה‪ ,‬הרי שהפסיקה המוזכרת לעיל ולהלן רלבנטית לענייננו‪.‬‬
‫‪.73‬‬
‫המסקנה היא‪ ,‬אפוא‪ ,‬שככל שההסכם המשולש אינו שולל מפורשות את האפשרות של‬
‫קביעת היורש באמצעות צוואה‪ ,‬זכאי חבר האגודה בעל הזכויות במשק לבקש במסגרת‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫צוואתו למי תימסרנה זכויותיו במשק‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫כפי שצוין לעיל‪ ,‬אליבא דמלומדים וחלק נכבד מבתי המשפט‪ ,‬מקבל הזכויות בנסיבות‬
‫דנא אינו מקבלן בכובעו כיורש‪ ,‬כי אם כמעין "בן ממשיך"‪.‬‬
‫בכל הענווה אף אני אוחזת בדעה זו‪.‬‬
‫‪ 13‬מתוך ‪81‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫האם קמה למקבל הזכויות במשק חובה לפצות את היורשים על פי דין?‬
‫‪.77‬‬
‫נפקותה של האפשרות לקבוע את זהות היורש במסגרת צוואה היא‪ ,‬שאין מקום לחייב‬
‫את היורש על פי הצוואה לפצות את היורשים על פי דין כדי חלקם בעיזבון‪.‬‬
‫‪.71‬‬
‫מסקנה זו עולה מן הפרשנות שהוענקה לסעיף ‪ 884‬לחוק הירושה‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬כי ככל‬
‫שהזוכה על פי הצוואה אינו מוגדר כיורש דווקא‪ ,‬הרי שהיורשים על פי דין אינם נכנסים‬
‫עוד להגדרת "יורשים" אשר זכאים לפיצוי כקבוע בסעיף ‪( 884‬א) סיפא‪.‬‬
‫‪.79‬‬
‫בתמ"ש ‪( 16876/96‬ת"א) גולדשטיין נ' גולדשטיין (לא פורסם) קובע בית המשפט מפי כב'‬
‫השופט י‪ .‬גייפמן‪:‬‬
‫"‪...‬שלישית‪ ,‬המנוחה ביקשה בצוואה שהזכויות במשק יימסרו לתובע‪ .‬הוראה זו דומה‬
‫למינוי מוטב בקופת גמל בצוואה‪ ,‬חרף העובדה שקופת הגמל אינה חלק מהעיזבון‪.‬‬
‫התובע מקבל את הזכות לא בכשירות של יורש‪ .‬הנתבע אינו זכאי לפיצוי"‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫בע"א ‪ 1628/63‬אלישע נ' אלישע‪ ,‬פ"ד נט(‪ 337)3‬קובע בית המשפט העליון (כב' השופט א‪.‬‬
‫רובינשטיין)‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫"אכן מעמד המנוח בנחלה היה של 'בר רשות' ו'לאגודה המיישבת ולחבריה‬
‫המתיישבים אין עוד ממה שניתן להם בהסכם המשולש' (ע"א ‪ 3436/63‬ברמלי נ' ברמלי‬
‫הנזכר בעמ' ‪ ,)471‬דבר שיש להטעימו‪ ,‬כדי להסיר ספק ככל שהוא קיים‪ .‬אך המערערים‬
‫לא הצביעו על הוראה בצוואה הסותרת את תנאי ההסכם‪ ,‬ולפיכך אין סיבה לבטלה‪ .‬על‬
‫פניו‪ ,‬ההסכם קובע בסעיף ‪11‬ה (‪ )2‬כי במקרה של פטירת חבר בישוב יועברו זכויותיו‪,‬‬
‫בהעדר בת‪/‬בת זוג‪ ,‬לבן ממשיך שנקבע על ידי ההורים ואושר על ידי הסוכנות‪ .‬באין בן‬
‫ממשיך כזה‪ ,‬יועברו הזכויות לפי סעיף ‪ 221‬לחוק הירושה‪ .‬הצוואה דנא מורה למי מבקש‬
‫המנוח להעביר את זכויותיו וחובותיו בנחלה‪ ,‬ובכל מקרה פשיטא שלא יכול היה להעביר‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫יותר ממה שהיה לו בה‪...‬רצון המנוח – כפי שציין בית המשפט קמא – היה לראות את‬
‫המשיב כבן ממשיך‪ .‬אף אילולא היה כן‪ ,‬סעיף ‪11‬ה(‪ )2‬סיפא להסכם המשולש קובע‪ ,‬כי‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫'באין בן ממשיך כאמור יועברו כל הזכויות בנחלה בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף‬
‫‪ 221‬לחוק הירושה‪ ,‬תשכ"ה‪ ,'2665-‬אין להסיק מההפניה לסעיף זה כי קמה למערערים‬
‫זכות לפיצוי כלשהו מהמשיב‪ .‬הסעיף מתייחס להענקת פיצוי אך ורק מקום בו אי‬
‫חלוקת המשק החקלאי גורמת לאחד מהיורשים לזכות ביותר מחלקו הראוי בעיזבון‪ ,‬אך‬
‫אינו רלבנטי לנידון דידן‪ ,‬מקום בו יש רק יורש אחד על פי צוואה‪"...‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ 14‬מתוך ‪81‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫‪.18‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬השילוב בין הוראות ההסכם המשולש ובין הוראת סעיף ‪ 884‬לחוק הירושה‪,‬‬
‫אליו הופנינו ע"י ההסכם המשולש עצמו‪ ,‬ויישומו על עובדות המקרה דנן‪ ,‬מוביל למסקנה‬
‫שהיורשים על פי דין אינם זכאים לפיצוי מידי הזוכה על פי הצוואה‪.‬‬
‫ההתייחסות אל הזוכה על פי הצוואה במקרים כדוגמת זה שבפנינו הינה כאל מעין "בן‬
‫ממשיך" אשר מונה לאחר פטירת ההורה ולא בחייו‪ ,‬וכאמור‪ ,‬לא כאל יורש‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ועל כך אין חולק‪ ,‬הרי שמקבלן אינו מקבלן כיורש‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין במסירת הזכויות לידיו‬
‫גריעה מחלקם של יורשי המנוח על פי דין ועל שום כך אין הם זכאים לפיצוי מידיו‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬משהזכויות במשק אינן חלק מן העיזבון‪ ,‬כשם שנקבע בהסכם המשולש‪,‬‬
‫עמדת המוסדות המיישבים‪:‬‬
‫‪.12‬‬
‫אחת הטענות שבפי התובע הינה שהנתבעת ‪ 8‬אינה מסוגלת לקיים את המשק כמשק‬
‫חקלאי‪ ,‬ועל כן אין למסור לידיה את הזכויות בו‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫מטרתו המובהקת של ההסדר הקבוע בסעיף ‪ 884‬לחוק הירושה הינה לשמר את המשקים‬
‫החקלאיים כמשקים מניבי תוצר חקלאי או משקי דווקא‪ ,‬וזהו מקור הקביעה שבסעיף‪,‬‬
‫כי מי שיזכה במשק הוא אותו יורש "המוכן ומסוגל" לקיימו‪ .‬ראו‪ :‬ש' שילה‪ ,‬פירוש לחוק‬
‫הירושה‪ ,‬תשכ"ה‪ ,2665-‬כרך שלישי (מהדורה ראשונה‪.)2662 ,‬‬
‫‪.14‬‬
‫ביקורת רבה נמתחה על האנכרוניזם של סעיף ‪ 884‬והמגמה שבבסיסו‪ ,‬גם ע"י המלומד‬
‫פרופ' שילה בספרו הנזכר לעיל‪" :‬מגמת סעיף ‪ 884‬נראית כיום אנכרוניסטית‪ .‬רוב תושבי‬
‫המשקים במדינה אינם חקלאים והם מתגוררים במושב מטעמי נוחיות ואיכות חיים‪.‬‬
‫הניסיון לשימור עיבודם של משקים חקלאיים קטנים המפרנסים משפחה אחת נראה‬
‫היום כדבר שזמנו עבר"‪ .‬ראו‪ :‬ש' שילה בספרו‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.366‬‬
‫‪.15‬‬
‫בנסיבות אלו‪ ,‬נראה כי השאיפה לשמר את המשקים כמשקים חקלאיים והציפייה שבכל‬
‫משק יימצא יורש המוכן ומסוגל לקיימו כ"משק חקלאי"‪ ,‬אינן מציאותיות עוד‪ ,‬ונראה כי‬
‫יש צורך בהתאמת המצב המשפטי למציאות בת ימינו‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫אף פרופ' ס' אוטולונגי במאמרה "ההסדרים המשפטיים בנוגע לירושת משק במושב‬
‫עובדים"‪ ,‬עיוני משפט ט‪ ,‬בעמ' ‪ 469‬מותחת ביקורת על המצב המשפטי הקיים בנוגע‬
‫להורשת משק חקלאי‪ ,‬וכותבת בין השאר‪" :‬בשל מספרם הרב של הישובים בהם מדובר‬
‫ומספרם הרב עוד יותר של חברי המושבים שהדבר נוגע בהם‪ ,‬ייטיב המחוקק לעשות עם‬
‫יסדיר את המצב באורח ברור וחד‪-‬משמעי‪ ,‬בטרם תחרפנה הבעיות עוד יותר"‪.‬‬
‫‪ 15‬מתוך ‪81‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫‪.17‬‬
‫פרשנות דווקנית של לשון סעיף ‪ 884‬לחוק הירושה תוביל למסקנה שכאשר אין יורש‬
‫"המוכן ומסוגל" לקיים את המשק כמשק חקלאי – יוחזרו זכויות בר‪-‬הרשות במשק‬
‫למינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬שהרי אין המדובר בזכויות קנייניות‪ ,‬ואם לא ניתן להעבירן‬
‫בהתאם לתנאי הרישיון – יוחזרו לבעליהן – ראו‪ :‬תמ"ש (ירושלים) ‪ 7638/66‬ד‪.‬א‪ .‬נ' נ‪ .‬י‪.‬‬
‫ואח' (פורסם במאגרים האלקטרוניים)‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫יוער ויוטעם‪ ,‬כי סעיף ‪ 884‬לחוק הירושה מסדיר את היחסים בין היורשים לבין עצמם‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫אך לא את היחסים בין היורשים לבין הבעלים של הקרקע שבמחלוקת‪ ,‬ולכן לא די‬
‫בהוראת הסעיף לצורך הקניית זכויות קנייניות בנחלה‪ ,‬שלא על פי ההסדרים הקבועים‬
‫בהסכם המשבצת בין האגודה למינהל ולסוכנות היהודית‪ .‬ראו‪ :‬עמ"ש (ת"א) ‪7358-86-82‬‬
‫פלוני נ' רשות מקרקעי ישראל (פורסם במאגרים האלקטרוניים)‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫במצב דברים זה אל לנו להשליך יהבנו על שאלת המוכנות והמסוגלות של הנתבעת ‪8‬‬
‫לקיים את המשק שבמרכז התובענה ועל פיה להכריע בה‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬כלל לא הוכח‪ ,‬כי עסקינן במשק חקלאי פעיל; שנית‪ ,‬בהתייחס לאופי הזכויות‬
‫במשק הרי שעמדת המוסדות המיישבים ובעלי הקרקע הינה בעלת משקל מכריע במקרה‬
‫דנן‪ ,‬ונזכיר כי‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪.19‬‬
‫האגודה בחרה שלא לנקוט עמדה בסכסוך שבמרכז התובענה;‬
‫רשות מקרקעי ישראל הפנתה להחלטות מועצת מקרקעי ישראל וביקשה להבהיר כי‬
‫אינה מתערבת בסכסוך הפנימי בין בני המשפחה ואינה נוקטת עמדה ביחס למחלוקת‬
‫הפנימית‪ ,‬ברם מדגישה כי כחלק ממדיניותה היא מתנגדת לפיצול הנחלה בין יורשי‬
‫המנוחה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫הוא בעלים של הזכויות הנוספות‪ ,‬לקבל את הזכויות במשק;‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫הסוכנות היהודית לארץ ישראל אף היא אינה מתערבת בסכסוך הפנימי בין בני‬
‫המ שפחה; לשיטתה אין מניעה לקבוע שהזכויות במשק במקרה של יורש יחיד תעבורנה‬
‫על פי צוואה‪ ,‬וקביעת יורש יחיד בצוואה כמוה כקביעת הזכאי על פי העקרונות שבסעיף‬
‫‪ 884‬לחוק הירושה‪ .‬כן מדגישה הסוכנות‪ ,‬כי עם פטירת המנוח נותרו מלוא הזכויות במשק‬
‫בידי המנוחה ועל כן יכולה הייתה להורות בצוואתה על הנחלת מלוא הזכויות במשק‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫כן מבהירה הרשות‪ ,‬כי במקרה שלפנינו‪ ,‬נוכח העובדה שהתובע הינו בעלים של זכויות‬
‫נוספות הנוגעות לנחלה אחרת במושב ‪ ,‬הרי שעל פי הדין ונהליה‪ ,‬הוא לא יוכל‪ ,‬כל עוד‬
‫‪ 16‬מתוך ‪81‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫‪.96‬‬
‫העולה מן המקובץ הוא‪ ,‬אפוא‪ ,‬כי המוסדות המיישבים אינם מתנגדים עקרונית למסירת‬
‫הזכויות במשק לידי הנתבעת ‪ ,8‬וממילא לא מן הנימוק כי היא נעדרת היכולת לקיים את‬
‫המשק כמשק חקלאי‪.‬‬
‫‪.98‬‬
‫ההיפך הוא הנכון‪ :‬דווקא התובע אשר נכון למועד הגשת התובענה וסיכומי הצדדים היה‬
‫רשום עדיין כבעל זכויות במשק אחר בתחומי המושב‪ ,‬אינו זכאי עפ"י נהליה של רשות‬
‫מקרקעי ישראל והדין להירשם כבעליהן של הזכויות במשק‪ ,‬ובעניין זה עמדת הרשות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫נחרצת‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪.92‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬התובע הקדיש חלק נכבד מטיעוניו באשר למצבה האישי והכלכלי של הנתבעת‬
‫‪ ,8‬שהינה כזכור‪ ,‬אחותו‪ ,‬אשר לדידו אינו מאפשר לה קיום המשק כמשק חקלאי ופיצוי‬
‫יתר אחיה נוכח קבלת הזכויות בו‪ .‬גם בכך ניסה התובע לבסס את טיעוניו‪ ,‬כי הוא ראוי‬
‫ומתאים יותר לקבל לידיו את הזכויות במשק‪ .‬הלוגיקה שמאחורי טיעוני התובע הינה‪,‬‬
‫אפוא‪ ,‬כי לו יימסרו לידיו הזכויות במשק‪ ,‬הוא יהא מחויב בפיצוי אחיו‪ ,‬שהם יורשיה של‬
‫המנוחה על פי דין (שהרי לטענתו יש להחיל על המקרה דנן את סעיף ‪ 884‬לחוק הירושה)‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫לסעד זמני ונעתר לבקשתו כי מועד תשלומן יידחה לתום ההליך ועל‪-‬פי תוצאותיו‪ ,‬פנה‬
‫התובע בעצמו ובכתב ידו ביום ‪ 87.6.2684‬לבית המשפט וציין כי אין באפשרותו לגייס‬
‫סכום של ‪ ,₪ 8,566‬כי מצבו הכלכלי הינו בכי רע‪ ,‬וכי הוא ורעייתו הינם גמלאים ומוכרים‬
‫לרשויות הרווחה בשל מצוקתם הכלכלית‪ ,‬ועל כן ביקש כי בית המשפט יפטור אותו מן‬
‫התשלום‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫אחותו‪ ,‬הזוכה על פי הצוואה בזכויות במשק אינה ראויה לקבלן בשל מצבה הכלכלי‬
‫הירוד‪ ,‬ובאותה נשימה יבקשן לעצמו‪ ,‬תוך הצגת איתנות וחוסן כלכלי‪ ,‬לפחות ביחס לאלה‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫של אחותו‪ ,‬אולם כשמדובר בנשיאה בהוצאות משפט בסכום סמלי בסך של ‪ ₪ 8,566‬יפנה‬
‫לרחמיו של בית המשפט ויציג עצמו כחסר כל‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫ברם‪ ,‬לאחר שבית המשפט השית על התובע הוצאות בסך של ‪ ₪ 8,566‬בגין דחיית בקשתו‬
‫‪.93‬‬
‫‪.94‬‬
‫ראיתי צורך להביא הערה אחרונה זו בטרם אחתום דבריי‪ ,‬כיוון שלא יעלה על הדעת‪ ,‬כי‬
‫התובע יבקש שלא לכבד את רצון האם המנוחה כעולה מצוואתה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בטענה כי‬
‫התנהלות מעין זו מטילה דופי בכנות טענותיו של התובע וודאי מכרסמת בחוזקן ובמידת‬
‫רצינותן‪.‬‬
‫‪ 17‬מתוך ‪81‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בקריית גת‬
‫תמ"ש ‪ 15552-12-21‬פלוני נ' אלמונית ואח'‬
‫‪1‬‬
‫סוף דבר‪:‬‬
‫‪.95‬‬
‫‪2‬‬
‫לסיכום האמור לעיל‪ ,‬מסקנתי היא‪ ,‬כי אף אם הזכויות במשק הינן נכס חוץ עיזבוני‪,‬‬
‫רשאי בעל הזכויות במשק לקבוע את יורש הזכויות באמצעות צוואה‪ ,‬אם ההסכם‬
‫המשולש אינו מגביל זאת באופן מפורש‪.‬‬
‫משאותו זוכה על פי הצוואה אינו נחשב "יורש" אלא כמעין "בן ממשיך"‪ ,‬לא חלה עליו‬
‫החובה לפצות את יתר היורשים על פי דין‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬משהמנוחה החזיקה במלוא הזכויות במשק‪ ,‬ומשקוימה צוואתה‪ ,‬והנתבעת ‪8‬‬
‫‪.96‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫נקבעה על ידה כיורשת הבלעדית של הזכויות במשק‪ ,‬זכאית הנתבעת ‪ 8‬כבתה של‬
‫המנוחה‪ ,‬לקבל את זכויותיה במשק‪ ,‬בכפוף להסכמת הצדדים להסכם המשולש‪ ,‬והיא‬
‫אינה חייבת לפצות את יתר היורשים על פי דין כדי חלקם בזכויות במשק אילו היו‬
‫יורשים על פי דין‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫כולל את ההוצאות שנפסקו בהחלטה בעניין הסעד הזמני מיום ‪.83.3.2684‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫נוכח מסקנתי דלעיל‪ ,‬הנני דוחה את התביעה על כל חלקיה‪ ,‬ומחייבת את התובע לשלם‬
‫לנתבעת ‪ 8‬תוך ‪ 36‬יום מהיום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של ‪ .₪ 7,566‬הסך האמור‬
‫פסק הדין יישלח לבאי‪-‬כוח הצדדים‪.‬‬
‫פסק הדין מותר לפרסום ללא שמות ופרטים מזהים‪.‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬כ"ו שבט תשע"ה‪ 85 ,‬פברואר ‪ ,2685‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ 18‬מתוך ‪81‬‬