לחץ כאן לצפייה בפסק הדין

‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪6811 01 14‬‬
‫בפני כב' השופט יהור שקד‬
‫פלוני‬
‫ע"י ב"כ עו"ד רויטל כר‬
‫התובעי ‪:‬‬
‫נגד‬
‫פלונית‬
‫ע"י ב"כ עו"ד יצחק אינדיג‬
‫הנתבעת‪:‬‬
‫פסק די‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫א' העובדות הצריכות לעניי ‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫התובעי הינ ארבעת נכדיה של המנוחה ז"ל )להל ‪" :‬המנוחה"( וילדיו של ב המנוחה ז"ל‬
‫‪4‬‬
‫)להל ‪" :‬המנוח"(‪ .‬הנתבעת הינה בת המנוחה ואחות המנוח‪ ,‬קרי‪ :‬דודת של התובעי ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.2‬‬
‫ביו‬
‫‪ 21.8.2000‬חתמו המנוחה‪ ,‬המנוח והנתבעת על הסכ‬
‫שכותרתו‪" :‬הסכ‬
‫מתנה"‬
‫)להל ‪" :‬הסכ המתנה"(‪ .‬בהסכ זה נרש ‪ ,‬בי היתר‪ ,‬כדלהל ‪:‬‬
‫"הואיל‪:‬‬
‫והאמא הינה בעלת זכויות הבעלות של הדירות המפורטות להל ‪) ....‬שתי‬
‫דירות ברחוב‪ ...‬בתל אביב ודירה נוספת ברח'‪ ....‬ברמת השרו – י' ש'(‬
‫והואיל‪:‬‬
‫והאמא מעוניינת לית במתנה וללא תמורה לילדי הנ"ל בחלקי שווי‬
‫ביניה את זכויות הבעלות בדירות וזאת בהתא לתנאי המפורטי‬
‫להל ‪.‬‬
‫והואיל‪:‬‬
‫והילדי מוכני לקבל מהאמא את זכויות הבעלות בדירות הניתנות לה‬
‫ע"י האמא במתנה וללא תמורה וזאת בהתא ובכפו‪ $‬לתנאי המפורטי‬
‫להל ‪.‬‬
‫‪....‬‬
‫‪.3‬‬
‫מוסכ ומותנה בי הצדדי במפורש כדלקמ ‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ 1‬מתו ‪12‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪6811 01 14‬‬
‫‪.4‬‬
‫)א(‬
‫האמא שומרת לעצמה את זכות החזקה הבלעדית בדירות והיא תהיה‬
‫רשאית להתגורר בעצמה ו‪/‬או להשכיר את הדירות ו‪/‬או איזה מה ו‪/‬או‬
‫איזה חלק מה כראות עיניה וכל פירות הדירות והכנסותיה )כ במקור‬
‫– י' ש'( מכל סוג ומ שהוא‪ ,‬יהיו שייכי לה – והכל למש‪ +‬כל ימי חייה‪.‬‬
‫)ב(‬
‫לא תיעשה ע"י הילדי ‪ ...‬שו עסקה באיזה מהדירות בחיי האמא‪ ,‬אלא‬
‫א כ נתנה האמא הסכמתה בכתב לכ‪.+‬‬
‫)ג(‬
‫א מי מהילדי יל‪ ,+‬חס וחלילה‪ ,‬לעולמו בחיי האמא‪ ,‬תוחזר לאמא‬
‫המתנה שניתנה לאותו ילד בדירות הנ"ל‪.‬‬
‫)ד(‬
‫התנאי הנזכרי בסעי‪ $‬זה לעיל‪ ,‬הינ תנאי יסודיי ‪ ...‬והתנאי הנזכר‬
‫בסעי‪ $‬קט )ג( לעיל‪ ,‬הינו "תנאי מפסיק" כמשמעותו בסעי‪ 27 $‬לחוק‬
‫החוזי )חלק כללי(‪ ,‬תשל"ג ‪ 1973‬לצור‪ +‬תחולת סעי‪ 4 $‬לחוק המתנה‬
‫תשכ"ח ‪.1968‬‬
‫להבטחת קיו‬
‫כדלקמ ‪:‬‬
‫התנאי‬
‫הנלווי‬
‫למתנה כאמור לעיל‪ ,‬מתחייבי‬
‫הילדי‬
‫א(‬
‫לרשו בספרי המקרקעי – אגב העברת הבעלות בדירות על שמ‬
‫הערת אזהרה לטובת האמא בדבר הצור‪ +‬בהסכמתה לכל עיסקה בה ‪.‬‬
‫ב(‬
‫לחתו במעמד חתימת הסכ זה על יפוי כח בלתי חוזר המייפה את כוח‬
‫של עו"ד יצחק אינדיג ומשה צ'צ'יק מרחוב קרליב‪ ,11 +‬תל אביב לחתו‬
‫בשמ על כל הדרוש לש ביצועו של הסכ זה ומילוי התחייבויותיה‬
‫והתנאי המפורטי בהסכ מתנה זה‪.‬‬
‫–‬
‫‪.".....‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫באותו היו בו נחת הסכ המתנה )‪ ,(21.8.00‬נחת ג יפוי כח בלתי חוזר )להל ‪" :‬יפוי‬
‫‪29‬‬
‫הכח הבלתי חוזר"( בו מינוי המנוח והנתבעת את עו"ד יצחק אינדיג ו‪/‬או משה צ'צ'יק‪ ,‬בי‬
‫היתר‪:‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫"‪.1‬‬
‫לקבל ולרשו על שמנו את הרכוש הנ"ל אותו קיבלנו במתנה מאמנו הגב'‬
‫]המנוחה[ להל – "צד ג'"( ו‪/‬או לבטל את המתנה הנ"ל‪ ,‬כולה או בחלקה ו‪/‬או את‬
‫‪ 2‬מתו ‪12‬‬
‫‪34‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪6811 01 14‬‬
‫כל או איזה מהפעולות שנעשו לש ביצועה של המתנה ולרבות העברת הבעלות‬
‫ברכוש הנ"ל ע"ש אמנו‪ ,‬צד ג' הנ"ל‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫כמו כ ‪ ,‬נרש ‪:‬‬
‫"‪.6‬‬
‫היות ויפוי כח זה נית לטובת אמנו צד ג' הנ"ל שזכויותיה עומדי ותלויי )כ‬
‫במקור – י' ש'( ביפוי כח זה‪ ,‬הוא יהיה בלתי חוזר‪ ,‬לא תהיה לי‪/‬לנו רשות לבטלו‬
‫או לשנותו וכחו יהיה יפה ג אחרי פטירתי‪/‬נו והוא יחייב ג את יורשי‪/‬נו‪,‬‬
‫אפוטרופוסי‪/‬נו ומנהלי עיזבוני‪/‬נו‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫באי כחנו הנ"ל יהיו רשאי לפעול בעת ובעונה אחת ה בשמנו עפ"י יפוי כח זה‬
‫וה בשמ )כ במקור – י' ש'( של צד ג' הנ"ל או כל צד אחר"‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪.4‬‬
‫להשלמת התמונה‪ ,‬יצויי כי ביו ‪ 13.9.95‬ערכה המנוחה צוואה בעדי )העדי הינ עו"ד‬
‫‪14‬‬
‫יצחק אינדיג ועו"ד משה צ'צ'יק הנ"ל(‪ ,‬בה הורישה את כל עיזבונה לשני ילדיה בחלקי‬
‫שווי ‪ ,‬תו שהיא קובעת כי היה ובשעת פטירתה לא יהיה מי מילדיה בי החיי ‪ ,‬אזי יעבור‬
‫חלקו לילדיו )נכדיה(‪ .‬עוד נקבע כי‪ ,‬ככל שיהיה צור ‪ ,‬ימונה עו"ד יצחק אינדיג להיות מנהל‬
‫עיזבונה‪ .‬לאחר פטירתה של המנוחה‪ ,‬נית צו לקיו צוואתה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪.5‬‬
‫ביו ‪ 24.9.12‬הל"ע אביה של התובעי ‪ ,‬בנה של המנוחה וביו ה ‪ ,12.12.12‬לאחר כ ‪100‬‬
‫‪20‬‬
‫ימי מפטירתו של הב ‪ ,‬הל"ע המנוחה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪.6‬‬
‫על פי לשונו של הסכ המתנה‪ ,‬ע פטירתו של המנוח‪ ,‬חלקו בדירות אמור לשוב לבעלות‬
‫‪23‬‬
‫אימו‪ .‬כיוו שכ ‪ ,‬ולכאורה‪ ,‬חלקה של הנתבעת בדירות נשאר בבעלותה ואילו חלקו של‬
‫אחיה המנוח‪ ,‬חוזר לאימו ולאחר פטירתה‪ ,‬נופל בגדר עיזבונה‪ ,‬אותו יורשי הנתבעת‬
‫והתובעי בחלקי שווי ‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫יוצא‪ ,‬אפוא‪ ,‬כי לשיטתה של הנתבעת‪ ,‬מחצית הזכויות בדירות שייכת לה מכח הסכ‬
‫המתנה ואילו המחצית ששבה למנוחה‪ ,‬מתחלקת בחלקי שווי בינה לבי הנתבעי‬
‫)בהתא לצוואתה של המנוחה(‪ ,‬כ שבסופו של יו חלקה הכולל של הנתבעת בדירות יהיה‬
‫‪ 3/4‬ואילו חלק של המבקשי יהיה ‪.1/4‬‬
‫‪ 3‬מתו ‪12‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪6811 01 14‬‬
‫‪.7‬‬
‫תובענה זו הוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי בתל אביב‪ ,‬אשר קבע בהחלטתו מיו‬
‫‪1‬‬
‫‪ 24.7.14‬כי הסמכות לדו בה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה‪ .‬על החלטה זו הוגשה‬
‫בר"ע לבית המשפט העליו ‪ ,‬אשר נדחתה )רע"א ‪ ,5267/14‬מיו ‪.(5.10.14‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.8‬‬
‫ביו ‪ 3.11.14‬התקיי דיו ראשו בפני‪ ,‬בו הוריתי כי התובענה תישמע ביו ‪ ,7.1.15‬כפי‬
‫שאכ היה‪ .‬בתו הדיו סיכמו ב"כ הצדדי טענותיה בע"פ ומשלא הגיעו לכדי הסכמה‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ק הצור במת פסק די זה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫ב' – עיקר טענות הצדדי ‪:‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫להל עיקר טענות התובעי ‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫חר‪ 0‬האמור בהסכ המתנה‪ ,‬המנוחה המשיכה לשמור בידיה את הבעלות המלאה‬
‫‪13‬‬
‫בשלוש הדירות למש כל ימי חייה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫המנוחה העבירה למנוח ולנתבעת רק רישו‬
‫פורמאלי של הבעלות‪ ,‬ללא שו‬
‫‪15‬‬
‫משמעות אופרטיבית מהותית‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫המנוח והנתבעת היו נאמני של המנוחה ולפיכ הדירות הינ נכסי נאמנות וחלק‬
‫‪17‬‬
‫מעיזבונה של המנוחה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫לא נית להעביר בעלות במקרקעי )את חלקו של המנוח( אשר פוקעת ע פטירתו‬
‫של המנוח‪ ,‬שכ הדבר מנוגד להוראת סעי‪)8 0‬א( לחוק הירושה‪ ,‬תשכ"ה ‪.1965‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪.10‬‬
‫להל עיקר טענות הנתבעת‪:‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫א‪.‬‬
‫זכויות הבעלות הועברו כדי מאת המנוחה אל המנוח ואל הנתבעת‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫ב‪.‬‬
‫המתנה הושלמה ברישו הדירות ע"ש המנוח והנתבעת‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מאחר והמנוח נפטר טר‬
‫המנוחה‪ ,‬הרי שזכויותיו בדירות שבות אל המנוחה‬
‫‪26‬‬
‫ומהוות חלק מעיזבונה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫אי כל מניעה ואי כל פסול במת זכויות על תנאי‪ ,‬כ שע פטירתו של המקבל‬
‫תשוב המתנה לידי הנות ‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ 4‬מתו ‪12‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪6811 01 14‬‬
‫ג' – דיו ‪:‬‬
‫)‪(1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫הדי החל‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.11‬‬
‫השאלה העיקרית העומדת להכרעתי הינה‪ :‬מי היה הבעלי האמיתי והנכו של הדירות‬
‫‪5‬‬
‫בשעת פטירתה של המנוחה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.12‬‬
‫בטר שאבח את המסכת הראייתית בתיק זה‪ ,‬אני סבור כי הדי שיש להחילו במקרה דנ ‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫נלמד משני פסקי די עיקריי ‪ :‬ע"א ‪ 763/88‬פילובסקי נ' בלס‪ ,‬פ"ד מה)‪) 521 (4‬להל ‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫"פס"ד פילובסקי"( ו‪1‬ה"פ )ת"א( ‪ 155/94‬כספרי נ' יעקובי )פורס בנבו; להל ‪" :‬פס"ד‬
‫כספרי"(‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪.13‬‬
‫עניינו של פס"ד פילובסקי נסוב סביב דירה שנרכשה מכספי סבתא ונרשמה על ש נכדיה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בהמש לכ ‪ ,‬חתמו הנכדי על מסמ ובו התחייבות כלפי הסבתא‪ ,‬לאמור‪" :‬הננו הח"מ‬
‫מאשרי ל‪ +‬בזה כי את רשאית כל ימי חיי‪ +‬לגור בדירה ו‪/‬או לעשות בה שימוש שתמצאי‬
‫לנכו ‪ .‬כמו כ ‪ ,‬במידה ותרצי כי נמכור את הדירה‪ ,‬הננו מתחייבי בזה לחתו על כל מסמ‪+‬‬
‫ולעשות כל פעולה שיהא בה צור‪ +‬לש המכירה‪ ,‬ונעביר ל‪ +‬כל תמורה שתתקבל‬
‫ממכירתה‪ ...‬התחייבויותינו הנ"ל הינ בלתי חוזרות ואינ ניתנות לביטול"‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪.14‬‬
‫באותו מקרה‪ ,‬הגיע בית המשפט העליו למסקנה כי חר‪ 0‬האמור וחר‪ 0‬הרישו ‪ ,‬הדירה לא‬
‫הוקנתה לנכדי בחיי המנוחה‪ ,‬בקבעו‪" :‬כל אשר קיבלו המערערי בחיי המנוחה היה‬
‫רישו הבעלות בדירה‪ ,‬א‪ +‬הבעלות עצמה נותרה בידי המנוחה‪ ,‬שכ בעלות הוגדרה בחוק‬
‫המקרקעי ‪ ,‬תשכ"ט ‪ 1969‬סעי‪ 2 $‬כ "זכות להחזיק במקרקעי ‪ ,‬להשתמש בה ולעשות‬
‫בה כל דבר וכל עסקה‪ "...‬על פי המסמ‪ +‬הנוס‪) $‬שחלקו צוטט לעיל – י' ש'( נותרה זכות זו‬
‫בידיה של המנוחה והוענקה לכ למערערי רק ע מותה" )סעי‪ 15 0‬לפסק הדי (‪ .‬בשי לב‬
‫לכ ‪ ,‬נקבע כי אי כל תוק‪ 0‬למתנה וכי הדירה מהווה חלק מעיזבו הסבתא המנוחה )ש ‪,‬‬
‫סעי‪ 16 0‬לפסק הדי (‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫מ המקוב‪ 3‬עולה כי חר‪ 0‬העברת זכויות באופ פורמאלי‪ ,‬א וככל שיתברר כי נות המתנה‬
‫‪29‬‬
‫הותיר בידיו את הבעלות המהותית‪ ,‬כאמור בסעי‪ 2 0‬לחוק המקרקעי הנ"ל‪ ,‬הרי שהבעלות‬
‫המהותית תגבר על הרישו הפורמאלי‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 5‬מתו ‪12‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪6811 01 14‬‬
‫‪.15‬‬
‫עניינו של פס"ד כספרי נסוב סביב זכויות בדירה שהעביר אב לבנותיו במתנה‪ ,‬בכפו‪ 0‬לזכותו‬
‫‪1‬‬
‫להתגורר בדירה כל ימי חייו ובכפו‪ 0‬לקבלת הסכמתו בכתב לכל פעולה שתרצינה הבנות‬
‫לעשות בדירה‪ .‬במקרה זה‪ ,‬קבע בית המשפט המחוזי כי אי כל פג ואי כל פסול בעסקת‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫המתנה וכי‪ ,‬למעשה‪ ,‬אי מדובר בהקניית הדירה לאחר פטירתו של האב‪ .‬בית המשפט‬
‫המחוזי אבח את פס"ד פילובסקי‪ ,‬וקבע כי מאחר ובפס"ד פילובסקי נשארה השליטה‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫המלאה והמוחלטת בדירה בידי המנוחה‪ ,‬וביכולתה היה א‪ 0‬למכרה על דעת עצמה‪ ,‬הרי‬
‫שלא הועברה כל זכות כאשר הייתה המעבירה בחיי וכי כוונתה האמיתית הייתה להעביר‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫הזכויות רק לאחר פטירתה‪ .‬בית המשפט המחוזי ממשי וקובע כי בפס"ד פילובסקי‪,‬‬
‫זכויותיה של המנוחה בדירה היו זכויות "חיוביות" )קרי‪ :‬זכות השליטה המלאה בנכס‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫והזכות לקבוע את גורלו של הנכס(‪ ,‬להבדיל מזכויותיו של המנוח באותו עניי שהובא בפניו‪,‬‬
‫זכויות אשר היו "שליליות" בלבד )קרי‪ :‬זכות ה‪1‬וטו; "היינו‪ ,‬כל פעולה בנכס הייתה טעונה‬
‫הסכמתו של המנוח‪ ,‬ולא יותר" )ש ((‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪.16‬‬
‫משני פסקי הדי עולה כי השאלה שיש לשאול הינה‪ ,‬הא אכ הבעלות בנכס נשוא המתנה‬
‫‪14‬‬
‫הועברה במלואה למקבל המתנה בחייו של הנות ‪ ,‬א לאו‪ .‬על מנת להשיב על שאלה זו‪ ,‬אל‬
‫לו לבית המשפט להיעצר בהסכ המתנה‪ ,‬אלא יש לבחו את כלל ההסכמי שנערכו בי‬
‫הצדדי ואת כוונת האמיתית‪ ,‬כפי שעולה מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה )ר' ג פסק‬
‫דינו של חברי‪ ,‬סג"נ‪ ,‬כב' השופט נ' שילה בת"ע ‪) 51045110112‬פורס בנבו‪.((19.11.13 ,‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫)‪(2‬‬
‫מ הכלל אל הפרט‪:‬‬
‫‪21‬‬
‫‪.17‬‬
‫אי חולק כי הסכ המתנה קובע כי המנוחה שומרת לעצמה את זכות החזקה הבלעדית בכל‬
‫הדירות‪ ,‬לרבות את הזכות לקבל את מלוא פירותיה ‪ .‬יחד ע זאת‪ ,‬אי בהסכ המתנה‬
‫הוראה המאפשרת למנוחה למכור את הדירות )ר' סעי‪ 2 0‬לחוק המקרקעי ‪..." :‬ולעשות‬
‫בה כל דבר וכל עסקה‪ .("...‬בעניי זה‪ ,‬הסכ המתנה דומה להסכ שהיה נשוא הדיו‬
‫בפס"ד כספרי‪ ,‬כ שהטענה שהמנוחה כא הותירה בידיה זכויות "שליליות" בנכס‪ ,‬יש לה‬
‫על מה להישע ‪ ,‬אול כפי שיובא בהמש ‪ ,‬סופה ליפול‪.‬‬
‫‪.18‬‬
‫ביו ‪ ,8.1.04‬חתמו המנוח והנתבעת על הסכ מכר למכירת אחת הדירות‪ ,‬שהועברה על‬
‫‪29‬‬
‫שמ במסגרת הסכ המתנה‪ .‬עיו בהסכ המכר הנ"ל מלמד כי‪ ,‬אמנ הבעלי הרשומי‬
‫הינ המנוח והנתבעת‪ ,‬אול הבעלי האמיתי הינו המנוחה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫כ לדוגמא‪ ,‬אנו מוצאי בפתח ההסכ )ה'הואיל' הרביעי( כי‪" :‬והמוכרי‬
‫והנתבעת – י' ש'( מסכימי כי התמורה תעבור אל ]המנוחה[ באופ בלעדי"‪.‬‬
‫‪ 6‬מתו ‪12‬‬
‫)המנוח‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪6811 01 14‬‬
‫כ לדוגמא‪ ,‬סעי‪ 26 0‬להסכ הנ"ל קובע כי‪" :‬המוכרי מתחייבי לחתו על כל מסמ‪,+‬‬
‫לרבות מסמכי עבור הבנק למשכנתאות‪ ,‬על מנת שהתמורה תעבור בלעדית ל ]מנוחה[ "‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.19‬‬
‫וישאל הת ‪ ,‬ככל שמלוא הזכויות בדירה הועברו מאת המנוחה אל ילדיה‪ ,‬מדוע שהמנוחה‬
‫‪4‬‬
‫תקבל את התמורה המלאה ממכירתה?!‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.20‬‬
‫א נשוב לעובדותיו של פס"ד כספרי‪ ,‬עליו מבקשת הנתבעת להסתמ ולגזור גזירה שווה‬
‫‪7‬‬
‫למקרה דנ ‪ ,‬הרי שאי חולק כי בפס"ד כספרי כל אשר היה בי נות המתנה לבי מקבליה‬
‫הינו הסכ שמותיר בידי האב זכות "שלילית" בלבד‪ .‬במקרה דנ ‪ ,‬אני סבור כי יפוי הכח‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫הבלתי חוזר הינו בבחינת "מסמ נוס‪ "0‬המטה את הכ‪ 0‬באופ ברור לטובת התובעי ‪ ,‬כפי‬
‫שיובא להל ‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪.21‬‬
‫מעיו בנוסח ייפוי הכח הבלתי חוזר עולה בירור כי הוא מאפשר "‪ ...‬לבטל את המתנה‬
‫הנ"ל‪ ,‬כולה או בחלקה ו‪/‬או את כל או איזה מהפעולות שנעשו לש ביצועה של המתנה‬
‫ולרבות העברת הבעלות ברכוש הנ"ל ע"ש אמנו‪ ,‬צד ג' הנ"ל"‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫סבור אני כי קיומו של יפוי הכח הבלתי חוזר הנ"ל‪ ,‬הינו עדות מכרעת לטענה כי המנוחה‬
‫‪17‬‬
‫אכ הותירה בידיה זכות הבעלות בדירות‪ ,‬כאמור בסעי‪ 2 0‬לחוק המקרקעי הנ"ל )"זכות‬
‫להחזיק במקרקעי ‪ ,‬להשתמש בה ולעשות בה כל דבר וכל עסקה‪ ,("...‬שכ הזכויות‬
‫להחזיק במקרקעי ולהשתמש בה נותרו בידי המנוחה בהתא להסכ המתנה ואילו‬
‫הזכות החסרה )"לעשות בה כל דבר וכל עסקה‪ ("...‬נותרה בידיה בהתא ליפוי הכח‬
‫הבלתי חוזר‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪23‬‬
‫‪.23‬‬
‫לא נעלמה מעיני טענתו של ב"כ הנתבעת לאמור כי יפוי הכח הבלתי חוזר נית א לביצוע‬
‫העברת הזכויות בכפו‪ 0‬לתנאי הסכ המתנה‪ ,‬קרי‪ :‬ע פטירתו של מי מילדיה של המנוחה‬
‫בחייה של המנוחה‪ .‬בדיו מיו ‪ ,7.1.15‬נרש מפי‪:‬‬
‫"ביהמ"ש‪:‬‬
‫היכ בייפוי הכוח אשר אתה ערכת אותו נרש שייפוי הכוח של הילדי להחזרת‬
‫הזכויות בדירה לא הינה א‪ +‬ורק במקרה של פטירה של מי מה ? או‪ ,‬היכ כתוב‬
‫בייפוי הכוח שהוא כפו‪ $‬א‪ +‬ורק להסכ המתנה?"‬
‫‪ 7‬מתו ‪12‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪6811 01 14‬‬
‫ולכ השיב ב"כ הנתבעת‪ ,‬לאמור‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫"ייפוי הכוח‪ ,‬מה שכתוב בו כתוב בו‪ .‬לש מה הוא נית ? במיוחד כשהוא נית‬
‫לעו"ד‪ ,‬עו"ד יודע בדיוק מה הוא צרי‪ +‬לעשות ע ייפוי הכוח כי יש מסמ‪ +‬שמגדיר‬
‫מה צרי‪ +‬לעשות ע ייפוי הכוח‪ ,‬עד כמה שאפשר‪ ,‬ייפוי כוח במקרקעי אנחנו‬
‫יודעי ואני משתדל לא להשתמש במסמכי רגילי ומשתדל לנסח אותו קצת‬
‫יותר‪ .‬ה אומרי ‪ ,‬אתה תוכל לחתו כדי לקבל את המתנה מאיתנו וג כדי לבטל‬
‫אותה ולהחזיר את הרכוש הזה לאמא שלי‪ .‬זה מה שכתוב בסעי‪ 1 $‬לייפוי הכוח"‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫)ש ‪ ,‬עמ' ‪ 33‬לפרוטוקול(‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.24‬‬
‫ע כל הכבוד והערכה‪ ,‬אי בידי לקבל תשובה זו‪ ,‬מכמה טעמי ‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫א‪.‬‬
‫יפוי הכח הבלתי חוזר אפשר למנוחה להעביר את הרישו במקרקעי בחזרה על‬
‫שמה‪ ,‬כל אימת שזו תחפו‪ 3‬בכ וללא כל תנאי‪ .‬עיו מעמיק ודקדקני ביפוי הכח‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫מלמד כי אי בו כל הסתייגות או תנאי‪ ,‬זולת רצונה של המנוחה ומת הוראה‬
‫מתאימה על ידה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אי ביפוי הכח הבלתי חוזר מילה וחצי מילה על כ כי ייעשה בו שימוש א ורק ע‬
‫פטירת מי מילדיה של המנוחה‪ ,‬בחייה של המנוחה‪ .‬ככל שרצו בכ הצדדי ‪ ,‬יכולי‬
‫היו לסייג את ייפוי הכח הבלתי חוזר למקרה הספציפי הנ"ל‪ ,‬וה בחרו שלא לעשות‬
‫כ‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כפי שצוטט לעיל‪ ,‬בנוסח של יפוי הכח הבלתי חוזר נפלו טעויות הגהה לא מעטות )ר'‬
‫‪23‬‬
‫סעי‪ 3 0‬לעיל(‪ ,‬מה שמלמד כי יפוי הכח הבלתי חוזר נער לטובת המקרה הספציפי‬
‫הנ"ל ולא הועתק )בשיטת 'גזור' ו‪' 1‬הדבק'( ולמצער‪ ,‬חלקו המיוחד המתאי‬
‫למקרה דנ ‪ ,‬לא היה מצוי בנוסח כללי כלשהו‪ ,‬ללמד ‪ ,‬שוב‪ ,‬כי ככל שרצה מי שרצה‪,‬‬
‫לערו שינויי בנוסח או להגביל את יפוי הכח‪ ,‬יכול היה לעשות כ בנקל‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫עו"ד אינדיג‪ ,‬אשר ייצג את המנוחה‪ ,‬את המנוח ואת הנתבעת‪ ,‬ואשר ער את הסכ‬
‫המתנה ואת יפוי הכח הבלתי חוזר‪ ,‬אשר שניה נחתמו בפניו‪ ,‬לא מצא לנכו להעיד‬
‫בתיק זה בדבר הלכי רוחה של המנוחה בענייני העומדי על הפרק‪ ,‬והדבר אומר‬
‫דרשני‪ .‬ככל שעו"ד אינדיג היה מוזמ להעיד מטע הנתבעת‪ ,‬יכול הייתי לקבל )או‬
‫לדחות( את עדותו בעניי זה‪ ,‬אול לא אוכל לקבל 'עדות' מטע פרקליט שלא‬
‫במסגרת הכללי הקבועי בדי ‪ ,‬והכל בבחינת 'כזה ראה וקדש'‪.‬‬
‫‪ 8‬מתו ‪12‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪6811 01 14‬‬
‫הנתבעת לא מצאה לנכו להעיד את עו"ד אינדיג וטעמיה עמה וא‪ 0‬עובדה זו‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫)הימנעות מהעדת עד מפתח( יש בה לפעול כנגד הנתבעת )השווה‪ :‬ע"א ‪ 50/89‬קופל‬
‫נ' טלקאר‪ ,‬פ"ד מד)‪.(603 (4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.25‬‬
‫א כ ‪ ,‬אמור מעתה כי כל הזכויות במקרקעי נותרו בידיה של המנוחה‪ ,‬ולפיכ ‪ ,‬אי עלי‬
‫‪6‬‬
‫אלא לקבוע כי הסכ המתנה‪ ,‬חר‪ 0‬מילותיו‪ ,‬לא העביר למנוח ולנתבעת את זכויות הבעלות‬
‫‪7‬‬
‫שהיו ונותרו בידיה של המנוחה עד לפטירתה‪ ,‬ולפיכ זכויות אלו הינ חלק מעיזבונה של‬
‫המנוחה‪ ,‬זכויות אשר לא ניתנות להעברה‪ ,‬שלא על דר של צוואה כדי )סעי‪)8 0‬ב( לחוק‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫הירושה הנ"ל(‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪.26‬‬
‫בשי לב לתוצאה הברורה אליה הגעתי‪ ,‬הרי שמתייתר הצור לדו בטענות נוספות שהעלו‬
‫התובעי בדבר נאמנות וכו'‪ ,‬כאמור לעיל‪.‬‬
‫ד' – הוצאות ההלי‪:+‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫תקנה ‪)512‬ב( לתקנות סדר הדי האזרחי‪ ,‬תשמ"ד – ‪ ,1984‬שעניינה קביעת סכו הוצאות‬
‫‪17‬‬
‫משפט מורה כדלקמ ‪" :‬בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעור יתחשב בית המשפט או‬
‫הרש ‪ ,‬בי השאר‪ ,‬בשווי הסעד השנוי במחלוקת בי בעלי הדי ובשווי הסעד שנפסק‬
‫בתו הדיו ‪ ,‬ויהא רשאי להתחשב ג בדר‪ +‬שבה ניהלו בעלי הדי את הדיו ‪".‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪.28‬‬
‫הלכה היא‪ ,‬כי כעניי שבעקרו וכנקודת מוצא‪ ,‬יש לפסוק לבעל די הוצאות ריאליות‪ ,‬כלומר‬
‫‪22‬‬
‫ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא‪ .‬זאת‪ ,‬בכפו‪ 0‬לכ שהמדובר בהוצאות‬
‫סבירות‪ ,‬מידתיות והכרחיות לניהול ההלי ‪ ,‬בהתחשב בכלל נסיבות העניי ‪ .‬פסיקת הוצאות‬
‫ריאליות‪ ,‬משמעה היא כי הטוע להוצאות צרי להוכיח את שיעור בפועל‪ ,‬למשל על דר‬
‫של הגשת הסכ שכר טרחה‪ ,‬פירוט העבודה שהושקעה בתיק‪ ,‬בסיס החיוב בשכר הטרחה‬
‫וראיות על ביצוע התשלו בפועל או חיוב בתשלו מעי זה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫כמו כ ‪ ,‬נפסק כי כאשר בעל די טוע לפסיקת הוצאות בלא פירוט של ההוצאות ושכר‬
‫הטרחה המבוקש‪ ,‬רואי את הטוע כמשאיר את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט‪,‬‬
‫שיקבע את סכו ההוצאות הסביר‪ ,‬ההכרחי והמידתי לנסיבות המקרה )בג"‪ 891/05 3‬תנובה‬
‫נ' הרשות המוסמכת )פורס בנבו‪.(30.6.05 ,‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ 9‬מתו ‪12‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪6811 01 14‬‬
‫‪.29‬‬
‫אשר להתנהלות – לצערי הרב‪ ,‬התנהלותה של הנתבעת לא הייתה מ המשובחות‪ ,‬וניכר כי‬
‫‪1‬‬
‫היא הקדישה מאמצי לא מעטי לש הכבדה על ההלי ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫כ לדוגמא‪ ,‬בדיו שהתקיי ביו ‪ 13.6.14‬בפני כב' השופט י' גייפמ ‪ ,‬טע ב"כ הנתבעת‪:‬‬
‫"אני מבקש שבית המשפט יקבע שאי לו סמכות עניינית ולהעביר לבית המשפט לענייני‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫משפחה ברמת ג ‪) "...‬עמ' ‪ 5‬לפרוטוקול‪ ,‬ש' ‪ .(112‬חר‪ 0‬זאת‪ ,‬כבר בפתח כתב ההגנה שהגישה‬
‫הנתבעת לבית משפט זה ביו ‪) 4.12.14‬סעי‪ 1 0‬לכתב ההגנה( נטע כי בית משפט זה נעדר‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫סמכות עניינית ומקומית‪ .‬א לא די בכ ‪ ,‬ב"כ הנתבעת מצא לנכו לשוב ולחזור על טענה זו‬
‫ג בסיכומיו בפני )עמ' ‪ ,26‬ש' ‪.(316‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫כ לדוגמא נוספת‪ ,‬בדיו אשר התקיי בפני ביו ‪ 3.11.14‬טע ב"כ הנתבעת כי "לדעתי יש‬
‫לשמוע עדויות‪ .‬התיק צרי‪ +‬להתנהל כמו שמתנהל תיק בבית משפט לענייני משפחה‪ ...‬לכ‬
‫צרי‪ +‬להיות מוגש כתב תביעה" )עמ' ‪ ,8‬ש' ‪ .(14115‬חר‪ 0‬טענתו של ב"כ הנתבעת כי יש‬
‫לשמוע עדויות‪ ,‬כאשר התובע ‪ 1‬התייצב להיחקר בחקירה נגדית‪ ,‬בחר ב"כ הנתבעת לשאול‬
‫אותו לתארי לידתו‪ ,‬הא ותו לא! לאחר שזה השיב‪ ,‬הודיע ב"כ הנתבעת‪" :‬אי לי יותר‬
‫שאלות" )עמ' ‪ ,15‬ש' ‪ – 28‬עמ' ‪ ,16‬ש' ‪.(2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪.30‬‬
‫עוד אזכיר בעניי ההתנהלות‪ ,‬כי בדיו מיו ‪ 7.1.15‬נרשמה לפרוטוקול הפרעה מאת ב"כ‬
‫הנתבעת‪ ,‬כ שההתנהלות הכללית מכיוונה של הנתבעת לא הותירה בי רוש חיובי‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫אשר לסכו שיש לפסוק ‪ 1‬במהל סיכומי ב"כ הצדדי בדיו שהתקיי ביו ‪,7.1.15‬‬
‫הותירה ב"כ התובעי את הוצאות ההלי לשיקול דעתי ואילו ב"כ הנתבעת טע בפני‪:‬‬
‫"מרשתי התחייבה לשל לי‪ ,‬א אני זוכה בתיק הזה‪) "0 120,000 ,‬עמ' ‪ 36‬לפרוטוקול‪ ,‬ש'‬
‫‪.(21‬‬
‫‪.32‬‬
‫בשי לב למשכו של ההלי ‪ ,‬לגדר המחלוקות ולדר ניהול התובענה – ומבלי חלילה וחס‬
‫‪26‬‬
‫להמעיט ממקצועיותה של ב"כ התובעי – מצאתי לנכו לחייב את הנתבעת בשכ"ט ב"כ‬
‫התובעי בס כולל של ‪ .6 70,000‬כמו כ ‪ ,‬תישא הנתבעת במלוא האגרה ששילמו התובעי‬
‫בהלי זה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ 10‬מתו ‪12‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪6811 01 14‬‬
‫ה – בטר נעילה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.33‬‬
‫במהל הדיו ‪ ,‬העידה הנתבעת כי הסכ המתנה נועד למנוע מריבות וסכסוכי ‪ ,‬כפי שאנו‬
‫‪3‬‬
‫עדי לה כיו )עמ' ‪ ,21‬ש' ‪ .(22‬עוד הוסיפה הנתבעת‪ ..." :‬אמי אמרה שא אחד הילדי‬
‫‪4‬‬
‫ימות אז היא לא רצתה שההכנסות תהיינה לגיס או לגיסה‪ ,‬או משהו כזה‪ .‬היא רצתה‬
‫ששלושת רבע מהנכס יהיה לאחד מהילדי ודבר שני היא לא רצתה להיות תלויה בגיס או‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫בגיסה" )עמ' ‪ ,21‬ש' ‪.(26128‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.34‬‬
‫מאחר ושאלת ההורשה של המנוחה איננה חלק פסק די זה )פסק די זה עוסק בזכויות‬
‫‪9‬‬
‫שהיו למנוחה במועד פטירתה ולא בשאלה כיצד זכויות אלו תחולקנה לאחר מות )להבחנה‬
‫ר' בע"מ ‪ 7468/11‬פלוני נ' אלמונית )מפי כב' השופט נ' הנדל; פורס בנבו‪ ,((3.7.12 ,‬אי‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫בדברי להעלות או להוריד‪ ,‬אול לא נית שלא לתהות שא אכ רצתה המנוחה בקיומו‬
‫של תרחיש זה‪ ,‬מה מנע ממנה לית לכ ביטוי מדויק בצוואתה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪.35‬‬
‫עוד אבקש לציי וחר‪ 0‬שאי בכ כדי להוות שיקול למסקנת פסק דיני‪ ,‬כי המנוחה ביקשה‬
‫‪15‬‬
‫בצוואתה כי שני ילדיה ירשוה בחלקי שווי וככל שמי מה לא יהיה בי החיי בשעת‬
‫פטירתה‪ ,‬את חלקו הורישה לצאצאיו‪ .‬כלומר‪ ,‬המנוחה ראתה את צאצאי המנוח כמנוח‬
‫עצמו ולא גרעה את חלקו של זה מעמ ‪ ,‬והרי יש ל עדות ברורה ונחרצת מזו לכוונת‬
‫המנוחה? מסופקני‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪.36‬‬
‫ייאמר למע הסר כל ספק‪ ,‬כי לאמור לעיל אי ולא היה כל משקל במת פסק הדי ‪ ,‬אול‬
‫‪21‬‬
‫בשי לב לתוצאת פסק הדי ‪ ,‬אני סבור כי זו הולמת ג את רצונה וכוונתה של המנוחה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪.37‬‬
‫עוד יוער כי את התובענה דנ הגישו התובעי ‪ ,‬ילדיו של המנוח ולא יורשתו היחידה‪ ,‬אשר‬
‫המנוח קבע להיות אלמנתו‪ .‬כ או כ ‪ ,‬אלמנתו של המנוח אישרה לילדיה לנקוט בהלי זה‪,‬‬
‫ואול בשי לב לתוצאת פסק הדי ‪ ,‬הרי שהתובעי הנכוני הינ התובעי דנ ‪ ,‬אשר יש‬
‫לה עניי בעיזבו המנוחה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ 11‬מתו ‪12‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫תמ"ש ‪6811 01 14‬‬
‫ו' – סיכומ של דברי ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.38‬‬
‫אשר על כ ‪ ,‬הריני לקבוע כי‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫א‪.‬‬
‫העברת הזכויות המקרקעי בהתא‬
‫להסכ‬
‫המתנה מיו‬
‫‪ – 21.8.00‬בטלה‬
‫ומבוטלת וכפועל יוצא‪ ,‬המקרקעי הינ חלק מעיזבונה של המנוחה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הנתבעת תשל לתובעי שכ"ט עו"ד בס של ‪ 6 70,000‬וכ תשל לה את מלוא‬
‫‪8‬‬
‫האגרה אשר שילמו בעבור הלי זה‪ ,‬כשסכו זה צמוד למדד ונושא ריבית ממועד‬
‫תשלומו על ידי התובעי ועד למועד פירעונו בפועל‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫באשר לתביעה הכספית המתבררת בפני – בתו ‪ 15‬ימי תודיע ב"כ התובעי כיצד‬
‫‪12‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בדעתה להמשי ולבררה‪ .‬המזכירות תואיל לרשו ת"פ בתמ"ש ‪ 20037111114‬ליו‬
‫‪.1.2.15‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫ד‪.‬‬
‫נית לפרסו בהשמטת פרטי מזהי ‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫ה‪.‬‬
‫תואיל המזכירות לסגור את התיק‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫נית היו ‪ ,‬ה' שבט תשע"ה‪ 25 ,‬ינואר ‪ ,2015‬בהעדר הצדדי ‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ 12‬מתו ‪12‬‬