להורדת פסק הדין

‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬
‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬
‫בית דין אזורי לעבודה בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תע"א ‪ 3159-93‬חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬
‫בפני‬
‫כב' הנשיא מיכאל שפיצר‬
‫נ‪.‬צ‪( .‬מ) – מר יצחק כבדיאל‬
‫נ‪.‬צ‪( .‬ע) – מר אריה המר‬
‫התובעת‪:‬‬
‫חנה לוי‬
‫ע"י ב"כ עו"ד משה וקרט‬
‫נגד‬
‫הנתבעת‪:‬‬
‫בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד רועי פוליאק וטליה יונתן‪-‬דגן‬
‫מיני‪-‬רציו‪:‬‬
‫* ביה"ד נדרש לתביעת התובעת‪ ,‬שעניינה תקופת הוותק הקובעת לצורך חישוב זכויות הפנסיה‬
‫המוקדמת‪ -‬תקציבית שלה‪ ,‬וקבע כי לאור ההסכמים הקיבוציים שנחתמו במהלך השנים‪ ,‬אין לכלול את‬
‫'תקופת הארעיות' של התובעת בעבודתה בנתבעת לצורך חישוב הפנסיה המוקדמת‪-‬התקציבית‪.‬‬
‫* עבודה – יציאה לגימלאות – פרישה מוקדמת‬
‫* עבודה – יציאה לגימלאות – קרנות פנסיה‬
‫* עבודה – גימלאות – חישובן‬
‫* עבודה – גימלאות – פנסיה תקציבית‬
‫* עבודה – פרישה מעבודה – תנאי פרישה‬
‫* עבודה – פרישה מעבודה – פרישה מוקדמת‬
‫* עבודה – נוהג – הוכחתו‬
‫* עבודה – הסכם קיבוצי – זכות מכוח הסכם קיבוצי‬
‫‪.‬‬
‫התובעת עבדה במשרד התקשורת מחודש ‪ 97/4‬כעובדת ארעית ובוטחה בקרן הפנסיה מבטחים בפנסיית‬
‫יסוד‪ .‬בחודש ‪ 17/1‬קיבלה התובעת קביעות בעבודתה‪ .‬בחודש ‪ 47/9‬הועברה התובעת לעבוד בנתבעת‬
‫ונכללה ב קבוצת ה"עובדים המועברים" שחוק שירות המדינה (גמלאות) חל עליהם‪ .‬החל מחודש ‪47/2‬‬
‫החלה הנתבעת להפריש כספים עבור העובדים המועברים לקרן הפנסיה מקפת‪ .‬הנתבעת רכשה ממקפת‬
‫זכויות פנסיה בגין תקופת עבודת העובדים המועברים כעובדים קבועים אך לא כעובדים ארעיים‪ .‬התובעת‬
‫בחרה שלא לרכוש זכות משלימה לפנסיה ואף לא למשוך את הכספים ממבטחים‪ .‬בחודש ‪ 97//‬פרשה‬
‫התובעת במסגרת הסכם קיבוצי ולפיו היא זכאית לפנסיה מוקדמת‪-‬תקציבית על חשבון הנתבעת ממועד‬
‫פרישתה ועד מועד זכאותה לפנסיית זקנה מקרן מקפת‪ .‬הדיון נסב אודות השאלה האם יש לכלול בחישוב‬
‫את תקופת הארעיות (‪ 1./9‬שנים) ואודות שאלת חודשי ההודעה המוקדמת‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה ופסק כי‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬
‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬
‫בסיסה של הענקת זכאות לפנסיה מוקדמת לתובעת הנו הסכמי‪ .‬לפיכך‪ ,‬היה על התובעת להצביע על בסיס‬
‫הסכמי לפרשנות הניתנת על ידה להסדר ולטענתה כי יש לקחת בחשבון את ויתקה גם בגין תקופת‬
‫הארעיות‪ .‬התובעת לא עמדה בנטל זה‪ .‬תשלומי הפנסיה המוקדמת נסמכים על ההסכמים הקיבוציים‬
‫שנחתמו עם הנתבעת לאורך השנים‪ ,‬על רקע מעבר העובדים ממשרד התקשורת לנתבעת‪.‬‬
‫ההסכם הקיבוצי העיקרי הנו מיום ‪ 41.11.4/‬בו הותוו מספר מסלולי פרישה מוקדמת‪ ,‬ובין היתר מסלול‬
‫‪ ,4/72/‬המקנה זכאות לפרישה מוקדמת לעובד שמלאו לו ‪ 2/‬וכן מלאו לו ‪ 4/‬שנות עבודה‪ .‬לתובעת‬
‫אושר לפרוש במסגרת מסלול זה על ידי ועדת חריגים‪ .‬הביטוח הפנסיוני בקרן מקפת הוא הקובע לעניין‬
‫הזכאות הפנסיונית במועד הפרישה המוקדמת‪ .‬שעה שזכאות התובעת בקרן מקפת חלה רטרואקטיבית עד‬
‫למועד קבלת הקביעות‪ ,‬הרי שזכאותה לפנסיה מוקדמת נגזרת מכך ומגיעה אף היא רק עד למועד קבלת‬
‫הקביעות ולא קודם לכך‪ .‬הנתבעת תהא זכאית במועד הגעה לגיל פרישה לפנסיית זקנה אף בגין תקופת‬
‫הארעיות והחברות בפנסיית יסוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬זכאותה היחסית בגין תקופת הארעיות נגזרת מחברותה‬
‫במבטחים‪ ,‬בה בוטחה בפנסיית יסוד מרגע תחילת עבודתה‪ ,‬וללא כל קשר לחברותה במקפת לאחר מכן‪.‬‬
‫לתובעת הוצע לרכוש זכויות פנסיוניות משלימות בקרן מקפת‪ ,‬שהייתה מזכה אותה הן בפנסיית זקנה‬
‫מוגדלת במקפת והן בפנסיה מוקדמת מוגדלת‪ ,‬על סמך הפנסיה במקפת‪ .‬אלא שהתובעת לא רכשה את‬
‫הזכות המשלימה‪ ,‬ולכן אינה זכאית לפנסיה מוקדמת בגין תקופת הארעיות‪.‬‬
‫הקשר בין רכישת זכויות משלימות במקפת שאינן מקנות זכאות לפרישה מוקדמת כשלעצמן לבין קבלת‬
‫זכאות לפרישה מוקדמת מכוח ההסכמים עם הנתבעת אינו ישיר‪ ,‬אולם הוא נגזר מההסכמים‪ ,‬ושעה‬
‫שהצדדים בחרו לקבוע את תקופת הזכאות לפרישה מוקדמת בהתאם לתקופת הזכאות שבמקפת‪ ,‬אין‬
‫לאפשר חריגה מההסכמים הקיבוציים שבין הצדדים; מה שלא הוקנה על פי הסכמים קודמים‪ ,‬היינו‬
‫פנסיה מוקדמת בגין תקופת הארעיות‪ ,‬לא יכול שיוקנה לעובדים המועברים מכוח הסכם קיבוצי משנת‬
‫‪ 4//2‬שנועד אך להסדיר את המעבר למבטח חלופי‪ .‬יתר טענות התובעת כי הסכמים קיבוציים נוספים‬
‫תומכים בטענתה נדחו בהעדר בסיס; כן נדחו טענות התובעת להפליה אסורה‪ .‬נקבע כי אף שחלק מעובדי‬
‫הנתבעת מקבלים קצבה בגין תקופת הארעיות במסגרת פרישה מוקדמת לא הוכח שגובש נוהג לפיו‬
‫ה נתבעת מקנה זכאות שכזו למי שלא רכש זכויות ממקפת בגין תקופת הארעיות; שעה שבאופן מוסכם‬
‫קיבלו העובדים על עצמם הסכם הגוזר זכויות לפנסיה מוקדמת מהזכאות לפנסיה בקרן מקפת‪ ,‬אין בידי‬
‫ביה"ד להתערב בתוכנם של הסכמים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אין מדובר בהחלטה חד‪-‬צדדית או שרירותית‪,‬‬
‫משמקורה בהסכמים שנכרתו עם נציגי העובדים‪.‬‬
‫שלילת חודשי ההודעה המוקדמת שאושרו לתובעת על ידי ועדת חריגים לא נעשתה כצעד ענישתי בגין‬
‫סירובה לחתום על מסמך העדר תביעות בלא סייגים‪ .‬מדובר במה שניתן מעל ומעבר לזכויות הקוגנטיות‬
‫המוקנות לתובעת בשים לב לכך שלא התגבשו התנאים המוקדמים לאישור אותן זכויות של מתן הודעה‬
‫מוקדמת – סירוב התובעת לחתום על כתב הויתור‪ .‬זכותו של מעסיק להתנות הענקת תנאי פרישה עודפים‬
‫שאין הוא מחויב בהם‪ ,‬למשל בענייננו בויתור על תנאי הפרישה המשופרים‪ .‬התובעת בחרה לממש את‬
‫זכותה ולתבוע ולכן אין היא זכאית לתקופת הודעה מוקדמת מוגדלת‪.‬‬
‫פסק דין‬
‫‪.5‬‬
‫עניינה של התביעה שבפני הינו תקופת הוותק הקובעת לצורך חישוב זכויות הפנסיה‬
‫המוקדמת של התובעת‪.‬‬
‫ואלו העובדות הצריכות לעניין‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬
‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬
‫‪.2‬‬
‫הנתבעת הינה חברה ישראלית לתקשורת‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫ביום ‪ 21.1.5353‬החלה הנתבעת עבודתה במשרד התקשורת כעובדת ארעית‪ .‬במהלך תקופת‬
‫עבודתה כעובדת ארעית בוטחה התובעת בקרן הפנסיה "מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי‬
‫של העובדים בע"מ" (להלן‪" :‬מבטחים") בפנסיית יסוד‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫ביום ‪ 59.9.5305‬קיבלה התובעת קביעות בעבודתה (כתב מינוי)‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫ביום ‪ 5.2.5301‬הועברה התובעת‪ ,‬יחד עם עובדים רבים אחרים‪ ,‬לעבוד בבזק החברה‬
‫הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן‪" :‬הנתבעת")‪ .‬במסגרת העברת העובדים ממשרד‬
‫התקשורת לעבודה בנתבעת‪ ,‬נחלקו העובדים לשתי קבוצות מכוח ההסכמים שהוחלו על‬
‫הנתבעת‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫"עובדים מועברים" ‪ -‬עובדים שביום ‪ 95.5.01‬היו עובדים קבועים שלהם כתב מינוי‬
‫משירות המדינה ועליהם חל חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב]‪ ,‬התש"ל‪-‬‬
‫‪( 5359‬להלן‪" :‬חוק הגמלאות")‪ .‬מטבע הדברים עובדים אלה לא בוטחו על ידי משרד‬
‫התקשורת בקרן פנסיה כלשהי‪ ,‬ובחדשי עבודתם הראשונים בנתבעת לא הופרשו‬
‫עבורם כספים לקרן פנסיה‪ .‬בחודש פברואר ‪ 5301‬החלה הנתבעת להפריש כספים‬
‫עבור העובדים המועברים לקרן הפנסיה "מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א‪.‬ש‬
‫בע"מ" (להלן‪" :‬מקפת")‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫"עובדים לא מועברים" ‪ -‬עובדים שביום ‪ 95.5.01‬לא חל עליהם חוק הגמלאות‬
‫(עובדים שעובר לתחילת עבודתם בנתבעת לא הועסקו בשירות המדינה לפי כתב‬
‫מינוי)‪ .‬עובדים אלה בוטחו בתקופת עבודתם במשרד התקשורת בקרן הפנסיה של‬
‫מבטחים‪ ,‬ובעת שעברו לעבודה בנתבעת המשיכה הנתבעת להפריש עבורם כספים‬
‫לקרן הפנסיה מבטחים‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫כאמור‪ ,‬משהתובעת היתה עובדת קבועה במשרד התקשורת‪ ,‬נחשבה ל"עובדת מועברת"‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬היתה זכאית עם הפיכתה לעובדת קבועה במשרד התקשורת ועד למעבר לעבודה‬
‫בנתבעת‪ ,‬לפנסיה תקציבית בהתאם לחוק הגמלאות‪ .‬מכאן‪ ,‬שההפרשות לפנסיית היסוד‬
‫הופסקו‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫כאמור‪ ,‬לאחר המעבר לעבודה בנתבעת בוטחו העובדים המועברים בקרן הפנסיה "מקפת"‪.‬‬
‫תקופת הביטוח הוחלה רטרואקטיבית‪ ,‬למן תחילת תקופת עבודתם במשרד התקשורת‪.‬‬
‫קרי‪ ,‬שהנתבעת רכשה ממקפת זכויות פנסיה בגין תקופת עבודת העובדים המועברים‬
‫כעובדים קבועים בשירות המדינה (החל ממועד קבלת קביעות על ידם)‪ .‬לא נרכשו על ידי‬
‫הנתבעת זכויות פנסיוניות בגין תקופת עבודת העובדים כעובדים ארעיים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬
‫‪.0‬‬
‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬
‫בסמוך לאחר המעבר לקביעות‪ ,‬הציעה קרן מקפת לעובדים המועברים‪ ,‬בעידוד הנתבעת‪,‬‬
‫לשלם למקפת סכום חד פעמי ולרכוש זכות משלימה לפנסיה מקיפה גם בגין תקופת‬
‫העבודה כעובדים ארעיים‪ ,‬במהלכה בוטחו בפנסיית יסוד‪ .‬לרשות העובדים הועמדו‬
‫הלוואות מיוחדות לשם כך‪.‬‬
‫לעובדים שביקשו שלא לרכוש את הזכות המשלימה לפנסיה מקיפה הוצעו שתי אפשרויות‬
‫אחרות‪ :‬האחת‪ ,‬פדיון כספי קופת פנסיית היסוד במבטחים והשניה‪ ,‬הותרת הכספים בקרן‬
‫מבטחים בפנסיית יסוד‪ ,‬תוך שמירה על זכאות לפנסיית זיקנה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫התובעת לא רכשה את הזכות המשלימה ובחרה שלא למשוך את הכספים במבטחים‪ ,‬על‬
‫מנת שתהא זכאית בבוא היום לקבל פנסיית זקנה גם עבור תקופת הארעיות‪.‬‬
‫‪.59‬‬
‫באפריל ‪ 2990‬פרשה התובעת מעבודתה בנתבעת‪ .‬נציין כי פרישתה נעשתה במסגרת הסכם‬
‫קיבוצי לפרישת עובדים מיום ‪ 1.52.2996‬ולפיו – בין היתר – זכאית התובעת לפנסיה‬
‫מוקדמת‪-‬תקציבית על חשבון הנתבעת החל ממועד פרישתה ועד מועד זכאותה לפנסיית‬
‫זקנה מקרן מקפת‪.‬‬
‫‪.55‬‬
‫עם סיום עבודתה נערך לתובעת תחשיב הזכויות המגיעות לה עקב פרישתה‪ ,‬לרבות זכאותה‬
‫לתשלום פנסייה מוקדמת‪-‬תקציבית על חשבון הנתבעת‪.‬‬
‫‪.52‬‬
‫המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה – האם יש לכלול במסגרתו את תקופת הארעיות אם‬
‫לאו‪.‬‬
‫נעיר כי ב ין הצדדים אין מחלוקת כי תקופה הארעיות תובא בבוא היום בחשבון בעת שתגיע‬
‫התובעת לגיל פרישה ותהא זכאית לפנסית זקנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הצדדים חלוקים בשאלה אם יש‬
‫להביא את תקופת הארעיות (‪ 5.01‬שנים) בחשבון גם בתחשיב הפנסיה המוקדמת‪.‬‬
‫בעוד התובעת טוענת כי יש לקחת בחשבון את תקופת הארעיות‪ ,‬טוענת הנתבעת כי כי כל‬
‫שהתחייבה לו במסגרת ההסכמים הקיבוציים היה לרכוש ממקפת בעבור העובדים‬
‫המועברים את הזכות כי תקופת החברות בקרן תימנה מיום שקיבלו קביעות‪.‬‬
‫‪.59‬‬
‫מחלוקת נוספת בין הצדדים נוגעת לשאלת חודשי ההודעה המוקדמת‪ .‬ועדת חריגים אישרה‬
‫לתובעת תשלום שני חודשי הודעה מוקדמת כפוף לחתימתה על מסמך לפיו אין לה כל‬
‫תביעות כנגד הנתבעת‪ .‬התובעת חתמה על המסמך האמור תוך סיוג תחולתו לעניין טענתה‬
‫בדבר זכאותה לפנסיה מוקדמת בגין תקופת עבודתה כעובדת ארעית (המסמך החתום‬
‫והכולל את הסייג צורף כנספח ה' לכתב התביעה)‪ .‬לטענתה‪ ,‬שללה הנתבעת את חודשי‬
‫ההודעה המוקדמת שאושרו לה‪ ,‬כצעד עונשי בשל סירובה לחתום על מסמך היעדר תביעות‬
‫בלא סייגים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬
‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬
‫ההליך‪:‬‬
‫‪.51‬‬
‫מטעם התובעת העידו היא עצמה וכן סגן מנהל חטיבת משאבי אנוש של הנתבעת עד ינואר‬
‫‪ ,2999‬מר יצחק גלנטי‪ ,‬ומנהל מחלקת הסדרים פנסיונים בנתבעת לשעבר‪ ,‬מר מלכיאל‬
‫רחמים‪ .‬מטעם הנתבעת העידה גב' מורן קיטה‪ ,‬מי שמנהלת כיום את מחלקת פרישה‬
‫והסדרים פנסיוניים בנתבעת ‪.‬‬
‫דיון והכרעה‪:‬‬
‫‪.51‬‬
‫נקדים ונאמר כי לאחר עיון במכלול הראיות שבאו בפנינו ושמיעת טיעוני הצדדים‪ ,‬באנו‬
‫לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה‪.‬‬
‫פנסיה מוקדמת בגין תקופת הארעיות‪:‬‬
‫‪.56‬‬
‫בסיסה של הענקת זכאות לפנסיה מוקדמת לתובעת‪ ,‬כמו ליתר עובדי הנתבעת שפרשו‬
‫בהסדרי פרישה מוקדמת‪ ,‬הינו הסכמי‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬היה על התובעת להצביע על בסיס הסכמי לפרשנות הניתנת על ידה להסדר ולטענתה‬
‫כי יש לקחת בחשבון את ויתקה גם בגין תקופת הארעיות‪.‬‬
‫לטעמנו‪ ,‬לא עלה בידי התובעת לעשות כן והיא לא הצביעה על כל נתון שיש בו כדי להוות‬
‫תימוכין של ממש לטענותיה‪.‬‬
‫‪.55‬‬
‫תשלומי הפנסיה המוקדמת נסמכים על ההסכמים הקיבוציים שנחתמו עם הנתבעת לאורך‬
‫השנים‪ ,‬על רקע מעבר העובדים ממשרד התקשורת לנתבעת ועל רקע מגמת ההתייעלות‪.‬‬
‫לשם הבהרת התמונה‪ ,‬נפרוש את התשתית ההסכמית שבבסיס יציאת התובעת לפנסיה‬
‫מוקדמת‪ ,‬ובין היתר נביא את הסעיפים עליהם נסמכים הצדדים ואשר חלוקים הם‬
‫בעמדותיהם באשר לפרשנותם ונכריע בנוגע אליהם‪.‬‬
‫‪.50‬‬
‫ההסכם הקיבוצי העיקרי בנושא הפרישה הוא הסכם קיבוצי מיוחד לפרישה שנערך ביום‬
‫‪( 29.55.5335‬הסכם ‪ ,005135‬נספח א' לתצהיר גב' קיטה‪ ,‬להלן‪" :‬הסכם ‪ .)"39‬בהסכם‬
‫האמור הותוו מספר מסלולי פרישה מוקדמת‪ ,‬ובין היתר מסלול אותו כינו הצדדים ‪,29119‬‬
‫כלומר מסלול המקנה זכאות לפרישה מוקדמת לעובד אשר מלאו לו ‪ 19‬וכן מלאו לו ‪29‬‬
‫שנות עבודה בנתבעת‪.‬‬
‫בסעיף ‪ , 51‬המהווה בסיס להסדר הפרישה האמור‪ ,‬צויין כי עובדים "אשר יפרשו פרישה‬
‫מוקדמת‪ ,‬יפרשו בהתאם להסכם הפנסיה הקיים בחברה‪ ,‬הסכם פנסיה מקיפה מיום‬
‫‪ ,95.3.13‬אשר נחתם בין קרן מקפת לבין בזק ונציגות העובדים‪( "...‬ההדגשה הוספה –‬
‫מ‪.‬ש‪ ).‬וכן כי "בזק תישא בכל ההוצאות הכרוכות בתשלומי הפנסיה‪ ,‬הכל כאמור בהסכם‬
‫פנסיה מקיפה" (ס' ‪ 51‬להסכם)‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬
‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוקמה מכח ההסכם ועדת חריגים אשר הוסמכה לדון בשאלת זכאותם של עובדים‬
‫שמלאו להם ‪ 10‬אך טרם מלאו להם ‪ 19‬לפרישה מוקדמת‪ .‬נציין כי התובעת נמנית על קבוצה‬
‫זו ואין חולק כי פרישתה המוקדמת אושרה בוועדת החריגים‪.‬‬
‫העולה מן הסעיף המובא לעיל הוא כי הביטוח הפנסיוני בקרן מקפת (ומאוחר יותר – בקרן‬
‫הראל החליפית) הוא הקובע לעניין הזכאות הפנסיונית במועד הפרישה המוקדמת‪ .‬שעה‬
‫שזכאותה של התובעת בקרן מקפת חלה רטרואקטיבית עד למועד קבלת הקביעות (וזאת על‬
‫פי ההסכמות שבהסכם ההעברה)‪ ,‬לא יכול להיות‪ ,‬למעשה‪ ,‬כל חולק באשר לכך שזכאות‬
‫התובעת לפנסיה מוקדמת נגזרת מכך ומגיעה אף היא רק עד למועד קבלת הקביעות ולא‬
‫קודם לכך‪.‬‬
‫‪.53‬‬
‫לא נעלם מעינינו כי הנתבעת תהא זכאית במועד הגעה לגיל פרישה לפנסיית זקנה אף בגין‬
‫תקופת הארעיות והחברות בפנסיית יסוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬זכאותה היחסית בגין תקופת הארעיות‬
‫נגזרת מחברותה במבטחים‪ ,‬בה בוטחה בפנסיית יסוד מרגע תחילת עבודתה‪ ,‬וללא כל קשר‬
‫לחברותה במקפת לאחר מכן‪.‬‬
‫לתובעת הוצע – ואין חולק על כך – לרכוש זכויות פנסיוניות משלימות בקרן מקפת‪ ,‬זכאות‬
‫כאמור היתה מזכה אותה הן בפנסיית זקנה מוגדלת במקפת‪ ,‬והן בפנסייה מוקדמת‬
‫מוגדלת‪ ,‬על סמך הפנסיה במקפת‪.‬‬
‫‪.29‬‬
‫התובעת כאמור לא רכשה את הזכות המשלימה‪ ,‬ועל כן אינה זכאית לפנסייה מוקדמת בגין‬
‫תקופת הארעיות‪.‬‬
‫קבלת תביעתה‪ ,‬תפלה לרעה את מי שבחר לרכוש את תקופת הזכאות לפנסיה מקיפה‬
‫ממקפת לעומת מי שבחר שלא לעשות כן‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬הקשר בין רכישת זכויות משלימות במקפת שאינן מקנות זכאות לפרישה מוקדמת‬
‫כשלעצמן לבין קבלת זכאות לפרישה מוקדמת מכוח ההסכמים עם הנתבעת אינו קשר‬
‫ישיר‪ ,‬אולם הוא נגזר מן ההסכמים‪ ,‬ושעה שהצדדים בחרו לקבוע את תקופת הזכאות‬
‫לפרישה מוקדמת בהתאם לתקופת הזכאות שבמקפת‪ ,‬אין בידינו לאפשר חריגה‬
‫מההסכמים הקיבוציים שבין הצדדים‪.‬‬
‫‪.25‬‬
‫ב"כ התובעת הפנה לעובדה כי הרציונל העומד בבסיס הענקת זכאות לפרישה מוקדמת הינו‬
‫רצון להעמיד את הפורש במצב המדוייק שבו היה עומד לו היה פורש לגמלאות באותו מועד‪.‬‬
‫אנו סבורים כי לא כך הוא – שכן עצם הפרישה המוקדמת‪ ,‬שנים רבות לפני גיל הזיקנה ‪,‬‬
‫מקנה לעובד הפורש יתרונות רבים‪ ,‬כלכליים ואחרים‪ ,‬שכן פרישתו נעשית שעה שכוחו עדיין‬
‫במותניו‪ ,‬ופוטנציאל התעסוקה שלו עדיין קיים‪ ,‬כל זאת תוך שפרושה תחתיו רשת ביטחון‬
‫פנסיונית עד הגיעו לגיל זקנה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬
‫‪.22‬‬
‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬
‫נוסיף כי הסכם ‪ 35‬הוארך והושלם ביום ‪( 1.3.2999‬נספח ב' לתצהיר גב' קיטה); ותוקן ביום‬
‫‪( 50.9.2991‬נספח ג' לתצהיר גב' קיטה)‪ ,‬ובין היתר הוסכם במסגרת אותו תיקון כי במידה‬
‫ותימצא קרן פנסיה חלופית למקפת שבה יישמרו במלואם מעמד וזכויות הפורשים‪ ,‬תוכל‬
‫הנתבעת להתקשר עם קרן כאמור‪.‬‬
‫‪.29‬‬
‫בשנת ‪ 2991‬נערך על ידי הנתבעת הליך לבחירת מבטח חלופי וביום ‪ 55.1.2991‬נכרת הסכם‬
‫קיבוצי מיוחד נוסף (נספח ג' לתצהיר התובעת) המפרט את זכויות הפורשים לנוכח משא‬
‫ומתן שנערך עם מספר מבטחים חלופיים אפשריים (להלן‪" :‬הסכם ‪ .)"9991‬בהסכם גופו‬
‫נקבעו בסעיף ‪ 6‬הגדרות למונחים שונים ובהם 'גיל פרישה' ו'פרישה מוקדמת' וכן נקבע כי‪:‬‬
‫"סעיף זה יפורש בהתאם למטרה לפיה הפורש בפרישה מוקדמת במבטחת לא‬
‫יינזק לעומת מצבו אילו פרש כפנסיונר בקרן מקפת באותו מועד"‪.‬‬
‫עיון בהסכם הקיבוצי מעיד כי מדובר בהסכם שנכרת על מנת לעגן את זכויות העובדים על‬
‫רקע חילופי המבטחת הפנסיונית (ר' עמ' ‪ 5‬להסכם‪ ,‬נספח ד'‪ 51‬לתצהיר גב' קיטה)‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫יש לפרש סעיף זה בהתאם להקשרו ולא כטענת התובעת‪ ,‬כסעיף המבטיח זכויות פנסיה‬
‫מוקדמת בגין תקופת הארעיות‪ .‬הוראתו של הסעיף מגינה על הפורשים לפנסיה מוקדמת כך‬
‫שלא יינזקו בפרישה אצל המבטח החדש‪ ,‬וישמרו זכויותיהם כפי שהיו זכאים להן בקרן‬
‫מקפת באותו מועד‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מה שלא הוקנה על פי הסכמים קודמים היינו פנסיה מוקדמת בגין תקופת הארעיות‪,‬‬
‫לא יכול שיוקנה לעובדים המועברים מכוח הסכם שכל מטרתו אינה אלא להסדיר את‬
‫המעבר למבטח חלופי‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫סעיף ‪ 5‬להסכם ‪ 2991‬קובע כי ככל שתחול הרעה בזכויות כתוצאה משינויים לרעת העובד‬
‫הפורש בתקנון הפנסיה‪ ,‬במהלך התקופה שעד לזכאותו לפנסית זקנה‪ ,‬יהיה על הנתבעת‬
‫לפצות את העובד בגין פגיעה זו‪.‬‬
‫עלינו לקרוא את הסעיף בהקשרו של ההסכם‪ ,‬שעניינו החלפת מבטח – ולא כפרשנותה של‬
‫התובעת‪ .‬זו הסיבה שבגינה הוגדר המונח "הרעה" בסעיף זה כ"שינוי לרעה‪ ,‬מכל סיבה‬
‫שהיא‪ ,‬בסך כל זכויותיו של פורש‪ ...‬לקבלת קצבת זקנה מקרן מקפת‪ ."...‬רוצה לומר – רק‬
‫הרעה בזכויות קצבת הזקנה מקרן מקפת‪ ,‬ולא בזכויות קצבת הזקנה ממבטחים‪ ,‬כלולות‬
‫בסעיף דנן‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫בנספח להסכם ‪ 2991‬זה נקבע בסעיף ‪ 5‬כי‪:‬‬
‫"לצורך חישוב תקופת הוותק לתשלום הפנסיה המוקדמת ופנסית הזקנה לפורש‬
‫מבוטח שהינו עובד לא מועבר‪ ...‬לא תילקח בחשבון התקופה אשר קדמה למועד‬
‫תחילת עבודתו בחברה ו‪/‬או במשרד התקשורת (להלן‪" :‬הקבוצה")‪ .‬כן מוסכם כי‬
‫‪/‬‬
‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬
‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬
‫שיעור הקצבה לחודש ביטוח בגינו הועברו דמי גמולים לקרן הפנסיה לכל אחד‬
‫מחברי הקבוצה (מבטחים או מקפת‪ ,‬לפי העניין) אשר תחילתה עם כניסתו‬
‫לעבודה בחברה ו‪/‬או במשרד התקשורת‪ ,‬יחושב על פי לוחות הפנסיה שחלו טרם‬
‫כניסתו לתוקף של התקנון האחיד (לוחות א – ט)"‪( .‬ההדגשה הוספה – מ‪.‬ש‪.).‬‬
‫טענת התובעת כי מהוראה זו‪ ,‬הנוגעת לעובדים הלא מועברים‪ ,‬יש להסיק את ההיפך בנוגע‬
‫לעובדים המועברים‪ ,‬אינה מקובלת עלינו‪ .‬אנו בדעה כי משהסעיף נוגע לזכויותיהם של‬
‫עובדים לא‪-‬מועברים‪ ,‬הרי שאין לגזור ממנו דבר וחצי דבר לעניין זכויותיהם של העובדים‬
‫המועברים‪ ,‬אשר הוסדר במסגרת מתווה אחר בהסכמים עם הנתבעת‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬העובדים הלא‪-‬מועברים בוטחו מבטחים לאורך כל תקופת עבודתם במשרד‬
‫התקשורת‪.‬‬
‫‪.26‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬הסעיף האמור עוסק בעובדים ובתקופות עבודה שקדמו לעבודת העובד במשרד‬
‫התקשורת‪ ,‬למשל במשרד ממשלתי אחר‪.‬‬
‫כך‪ ,‬ייתכן שבעוד שעובדים לא מועברים אינם זכאים להכרה בתקופות עבודה אלה‪ ,‬תיתכן‬
‫הכרה בתקופת עבודה של עובדים מועברים במשרדי ממשלה אחרים‪ ,‬שעה שכבר היה‬
‫בידיהם כתב מינוי‪ .‬על כן הוסף בסעיף סיפא‪ ,‬שעניינו כי אין באמור כדי לפגוע בזכויות‬
‫העובדים המועברים‪.‬‬
‫מכאן שאין להסיק מסעיף זה דבר לעניין תקופת הארעיות של עובדים מועברים‪.‬‬
‫‪.25‬‬
‫ביום ‪ 20.6.2991‬נכרת הסכם קיבוצי מיוחד נוסף (נספח ד' לתצהיר גב' קיטה) המתקן את‬
‫ההסכם מיום ‪ 55.1.2991‬ומתאימו להוראות תכניות הביטוח המאושרות של החברה‬
‫המבטחת החלופית שנבחרה – חברת הראל‪.‬‬
‫‪20.‬‬
‫ביום ‪ 1.52.2996‬נחתם הסכם קיבוצי נוסף המסדיר את פרישתם של ‪ 351‬עובדים קבועים‬
‫מהנתבעת בתקופה שבין שנת ‪ 2996‬לשנת ‪( 2990‬נספח ה' לתצהיר גב' קיטה)‪ .‬במסגרת‬
‫ההסכם נקבע ביחס למסלול פרישה של עובדים לא מועברים כי הנתבעת תרכוש עבורם‬
‫בהתאם להסכם ‪ 2991‬פנסיה מוקדמת "בגובה סכומם הכולל של אחוזי הפנסיה בתוספת‬
‫אחוזי הפנסיה הנוספים (להלן‪" :‬אחוז פנסיה מצרפי") כשהוא מוכפל במשכורת הקובעת‬
‫לחישוב פנסיה מוקדמת‪( "....‬סעיף ‪ 5.9‬לנספח ‪ 5‬להסכם‪ ,‬צורף כנספח ה' לתצהיר גב'‬
‫קיטה)‪.‬‬
‫אנו סבורים כי התובעת אינה יכולה להיתלות בביטוי "סכומם הכולל של אחוזי הפנסיה"‪,‬‬
‫ככזה שכוונתו לכלול את שיעור כל אחוזי הפנסיה שנצברו לזכות העובד המועבר עד מועד‬
‫פרישתו‪ ,‬לרבות אלו שנצברו בפנסיית יסוד במבטחים‪.‬‬
‫נימוק ראשון לכך הוא שהסעיף מסדיר את זכויותיהם של עובדים לא מועברים במסלול‬
‫פרישה שונה מזה שבמסגרתו פרשה הנתבעת‪ ,‬ואינו עוסק כלל בעובדים המועברים‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬
‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬
‫שנית‪ ,‬הסעיף עצמו מוכפף לאמור בהסכם ‪ .2991‬אכן‪ ,‬פרשנות הביטוי "סכומם הכולל של‬
‫אחוזי הפנסיה" אינה חד משמעית אולם בשים לב למכלול המערכת ההסכמית כפי שהבאנו‬
‫אותה עד כה‪ ,‬אנו סבורים כי הדין הוא עם הנתבעת ופרשנותה בהקשר זה מקובלת עלינו‪.‬‬
‫‪.23‬‬
‫התובעת ביקשה לבסס טעמיה גם על טענת שוויון ואיסור הפליה‪ .‬לטענתה‪ ,‬לעובדים אחרים‬
‫שולמה פנסיה מוקדמת בגין תקופה בה בוטחו במבטחים ואין כל בסיס לנהוג עמה באופן‬
‫שונה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬מדובר בטענת נוהג הנסמכת על תצהירו של מר גלנטי‪ ,‬אשר ציין כי‪:‬‬
‫"‪...‬הנתבעת נהגה לרכוש עבור כלל העובדים הזכאים לפרוש במסלול‬
‫פנסיה מוקדמת ואשר לא משכו כספים שהופקדו לזכותם במבטחים‬
‫בתקופת ארעיות – זכויות פנסיה מוקדמת בגין כל תקופת עבודתם בחברה‬
‫ו‪/‬או במשרד התקשורת‪ ,‬לרבות בגין התקופה בה היו עובדים ארעיים‬
‫ובוטחו בקרן פנסיה מבטחים"‪.‬‬
‫נעיר כי בעדותו ציין מר גלנטי כי הפנסיה בה בוטחה התובעת הינה פנסיה מקיפה‪,‬‬
‫"הנרכשת בדיעבד מיום המעבר לקביעות‪ ,‬ואילך" (עמ' ‪ 9‬לפרו'‪ ,‬ש' ‪ .)1‬אכן‪ ,‬מר גלנטי ציין‬
‫כי זכויות בגין תקופת הארעיות צורפו באופן אוטומטי לכל עובד‪.‬‬
‫‪.99‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אישר העד כי התקיים הליך של רכישת זכויות פנסיוניות בגין תקופת הארעיות‬
‫ולפיכך‪ ,‬לא עלה מעדותו כי העובדים אשר לקצבתם צורפה "אוטומטית" תקופת הארעיות‬
‫לא רכשו אותה בכספם מקרן מקפת‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬עמדה עדותה של גב' קיטה לפיה תקופת הארעיות לא צורפה כנוהג‪ .‬הנטל להוכחת‬
‫נוהג מוטל על כתפי הטוען לו‪ .‬הוכחת נוהג "חייבת להיות חד משמעית וודאית" (דב"ע‬
‫(ארצי) מח‪ 19-91‬דבורה חבקין – גחלת – גמול חיסכון לחינוך בע"מ פד"ע כ' ‪;)5300( 563‬‬
‫ע"ע (ארצי) ‪ 991901‬יעקב פישהנדלר נ' קואופרטיב הנמל החדש בע"מ‪ ,‬לא פורסם (‪))2996‬‬
‫ובמרבית הנסיבות‪ ,‬לא ניתן לסומכה על עניינם של עובדים ספורים בלבד‪ .‬כן נקבע כי‪:‬‬
‫"‪...‬להוכחת נוהג אין די בהצגת מספר מקרים‪ .‬לצורך הוכחת נוהג לתשלום מענק‬
‫פרישה יש להראות קיומה של שיטה המבוססת על עקרונות אחידים לתשלום‬
‫המענק החלה על מספר מייצג ורחב של מקרים" (ע"ע (ארצי) ‪ 910133‬צים חברת‬
‫השיט הישראלית ‪ -‬שרעבי‪ ,‬לא פורסם (‪.))2999‬‬
‫בענייננו‪ ,‬אין חולק כי חלק מעובדי הנתבעת מקבלים קצבה בגין תקופת הארעיות במסגרת‬
‫פרישה מוקדמת‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא הובאה בפנינו כל ראיה מכלי ראשון לכך שגובש נוהג לפיו‬
‫הנתבעת מקנה זכאות שכזו למי שלא רכש זכויות ממקפת בגין תקופת הארעיות‪ .‬התובעת‬
‫‪4‬‬
‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬
‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬
‫לא השכילה להביא ראיה של ממש כי קיים עובד מועבר שקיבל זכויות פנסיוניות בגין‬
‫תקופת הארעיות‪ ,‬מבלי שרכש אותן מכספו‪.‬‬
‫הנתבעת אישרה כי אמנם רכשה זכויות לתקופת הארעיות עבור ‪ 1‬עובדים‪ ,‬אולם מדובר‬
‫בחריג‪ ,‬שנעשה משיקולים ניהוליים ושדווקא הוא מעיד על הכלל‪ ,‬שלגביו לא נהגו בדרך זו‪.‬‬
‫מכאן שאנו טוענים גם את טענת הנוהג‪.‬‬
‫‪.95‬‬
‫לבסוף נעיר כי במועד שבו הוצעו החלופות לעובדים בין משיכת הכספים ממבטחים‪,‬‬
‫השארתם‪ ,‬או רכישת הזכויות במקפת‪ ,‬שנת ‪ 06‬לערך (עמ' ‪ 55‬לפרו'‪ ,‬ש' ‪ ,)22‬כלל לא עמדה‬
‫על הפרק שאלת זכותם של העובדים לפנסיה מוקדמת‪ ,‬וזו באה לעולם לראשונה רק בשנת‬
‫‪ ,5335‬כעולה מההסכמים הקיבוציים שצורפו על ידי הנתבעת‪.‬‬
‫התובעת גורסת כי יש להסיק מכך שההחלטה לשלול את הזכאות בגין תקופת הארעיות‬
‫התקבלה בדיעבד‪ ,‬באופן שרירותי‪ ,‬בלא שניתנה לעובדים אפשרות אמיתית לדעת את‬
‫המשמעות הכוללת של אי ביצוע רכישת השלמת הזכויות‪.‬‬
‫אנו בדעה הפוכה‪ ,‬שכן שעה שבאופן מוסכם קיבלו העובדים על עצמם הסכם הגוזר זכויות‬
‫לפנסיה מוקדמת מהזכאות לפנסיה בקרן מקפת‪ ,‬הרי שאין בידינו להתערב בתוכנם של‬
‫הסכמים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אין מדובר בהחלטה חד‪-‬צדדית או שרירותית‪ ,‬משמקורה בהסכמים‬
‫שנכרתו עם נציגי העובדים‪.‬‬
‫הודעה מוקדמת‪:‬‬
‫‪.92‬‬
‫כאמור‪ ,‬ועדת חריגים אישרה לתובעת תשלום שני חודשי הודעה מוקדמת כפוף לחתימתה‬
‫על מסמך לפיו אין לה כל תביעות כנגד הנתבעת‪ .‬התובעת חתמה על המסמך האמור תוך‬
‫סיוג תחולתו לעניין טענתה בדבר זכאותה לפנסיה מוקדמת בגין תקופת עבודתה כעובדת‬
‫ארעית (נספח ה' לכתב התביעה)‪.‬‬
‫‪.99‬‬
‫לטענת התובעת‪ ,‬הנתבעת שללה את חודשי ההודעה המוקדמת שאושרו לה‪ ,‬כצעד ענישתי‬
‫בגין סירובה לחתום על מסמך היעדר תביעות בלא סייגים‪.‬‬
‫‪.91‬‬
‫הנתבעת טענה כי ועדת החריגים היתה נכונה לפנים משורת הדין להגדיל את תקופת‬
‫ההודעה המוקדמת של התובעת כנגד ויתורה על תביעות נוספות ומשהתובעת לא חתמה על‬
‫כתב ויתור בנוסח המקובל‪ ,‬לא התגבשה זכאותה לקבלת התשלום‪.‬‬
‫‪.91‬‬
‫אנו בדעה כי אין מדובר בתגובה עונשית‪ ,‬כי אם בשלילת מה שניתן מעל ומעבר לזכויות‬
‫הקוגנטיות המוקנות לתובעת בשים לב לכך שלא התגבשו התנאים המוקדמים לאישור‬
‫אותן זכויות של מתן הודעה מוקדמת ‪ -‬סירובה של התובעת לחתום על כתב הויתור בנוסחו‪.‬‬
‫הדבר אף עולה מהודעת הדואר האלקטרוני שצורפה לכתב התביעה (עמ' ‪ 2‬לנספח ה')‪ .‬כמו‬
‫‪1/‬‬
‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬
‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬
‫כן‪ ,‬לא הוצגה בפנינו כל ראיה לכך שמדובר בצעד עונשי כטענת התובעת‪ .‬לפיכך‪ ,‬נדחית‬
‫התביעה ברכיב זה‪.‬‬
‫לא זו אף זו‪ ,‬אלא שזכותו של מעסיק להתנות הענקתם של תנאי פרישה עודפים שאין הוא‬
‫מחוייב בהם ‪ ,‬בויתור על תביעות‪ ,‬וזכותו של העובד לבחור בין קבלת ההתנייה וויתור על‬
‫תביעות עתידיות או מיצוי זכות התביעה‪ ,‬ובמקרה זה ויתור על תנאי הפרישה המשופרים‪.‬‬
‫התובעת בחרה לממש את זכותה ולתבוע‪ ,‬ועל כן אין היא זכאית לתקופת הודעה מוקדמת‬
‫מוגדלת‪.‬‬
‫סוף דבר‪:‬‬
‫‪.96‬‬
‫התביעה על כל רכיביה נדחית‪.‬‬
‫‪.95‬‬
‫משבין הצדדים שררה מחלוקת של ממש בדבר פרשנות ההסכמים החלים על הנתבעת לעניין‬
‫תקופת הארעיות‪ ,‬מצאנו שלא להכביד בהוצאות על התובעת וכל צד יישא בהוצאותיו‪.‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬ט' בחשון תשע"ב‪ 6 ,‬בנובמבר ‪ ,9955‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫מר אריה המר‬
‫נציג עובדים‬
‫מיכאל שפיצר‪ ,‬שופט‬
‫נשיא‬
‫מר יצחק כבדיאל‬
‫נציג מעבידים‬
‫מיכאל שפיצר ‪11650959‬‬
‫‪1523955‬‬
‫‪11650959‬‬
‫נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה‬
‫בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה‪ ,‬חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן‬
‫‪11‬‬