doc: סלולר על גוף האדם ה טכנולוגיית השפעות השימוש ב רפואי
download 
Report Transcription
: סלולר על גוף האדם ה טכנולוגיית השפעות השימוש ב רפואי
השפעות השימוש בטכנולוגיית הסלולר על גוף האדם: סקירה של חזית הידע המדעי-רפואי עירית חוף-נהור תקציר לעיתים נדמה כי המכשיר הסלולרי הפך לחלק אינטגרלי מגופנו אנו .מקטן עד גדול אנו נושאים אותו איתנו לכל מקום וזמינים בכל עת .לעיתים אנו שוכחים ,או שמא מדחיקים ,כי אותו מכשיר חכם ומעוצב הוא לא רק אביזר טכנולוגי-אופנתי ,אלא גם מכשיר קשר המשדר בסביבתנו בגלי מיקרו ,בעוד הוא מונח בכף ידנו וצמוד לראשנו. במאמר זה אביא סקירה של חזית הידע המדעי-רפואי שנאסף עד כה על ההשלכות האפשריות כתוצאה מהחשיפה ההולכת וגוברת לקרינה הנפלטת מהמכשיר הסלולרי. בשנים האחרונות מצטברות עדויות כי שימוש מוגבר בטכנולוגיית הסלולר מגדיל את הסיכון לחלות בגידולים סרטניים במוח .מן הממצאים האפידמיולוגיים עולה כי הסיכון לחלות בגידולים סרטניים (שהנפוץ בהם הוא גליומה) והמובהקות של הסיכון הנמדד גדלים ,כתלות בכל אחד מהמשתנים הבאים :שנות השימוש ,זמן השיחה, החזקת המכשיר בצמוד לאוזן וכן גיל התחלת השימוש .אעמוד על עיקרי הפרסומים האפידמיולוגיים בנושא תוך התייחסות למבוגרים ,בני נוער וילדים ואציג תופעות חשובות נוספות בהקשרים קוגניטיביים ,מטבוליים ופוריות .בהתחשב בכך שהמחקרים עצמם פורסמו בספרות מדעית-רפואית בתחומים מקצועיים כאפידמיולוגיה, אונקולוגיה ונוירו-ביולוגיה ,סקירה זו פונה לקהל אקדמי רחב .תקוותי היא כי סקירה זו תעורר דיון חברתי-חינוכי בנושא חשוב זה ,דיון אשר יוביל לשיפור במודעות ולשינוי דפוסי ההתנהגות בקרב ציבור המשתמשים האחראי. מילות מפתח :אפידמיולוגיה ,סרטן ,תחלואה ,קרינה סלולרית ד"ר עירית חוף-נהור ,אורנים ,המכללה האקדמית לחינוך עי ר י ת חו ף -נ ה ו ר מבוא על-פי נתוני ה ,)International Telecommunication Union( ITU-מספר המנויים הסלולריים בעולם כולו עומד כיום ( )5142על כשבעה מיליארד .בממוצע ,מתוך כל 411 אנשים בעולם 69 ,הם בעלי מנוי סלולרי ( 61בארצות המתפתחות ו 454-במפותחות, למעלה ממנוי לאדם) 1.לכוחות הכלכלה נודעת השפעה מכרעת על שוק הסלולר ועל דפוסי ההתנהגות שלנו ,הן ברמת הפרט והן ברמת החברה .השפעה זו לובשת צורה באופנים רבים :בהוזלת השימוש (חבילות השיחה והגלישה) ,במיתוג המכשיר במדיה ובביסוסו כסמל סטטוס בחברה .תופעות כלכליות-חברתיות אלו הביאו לשינוי בנקודת הייחוס של מחקרים מדעיים-רפואיים שנעשו לפני יותר מעשור ולהפיכתן של חלק לא מבוטל מהמסקנות דאז ללא רלוונטיות .למשל ,נתונים המתייחסים למשתמשים כבדים בשנת 5112הוגדרו ב 5141-כמשתמשים ממוצעים למדי .מכאן עולה הצורך לעמוד על הממצאים העדכניים ביותר שבחזית הידע המדעי בתחום. עדויות ראשונות לגבי הקשר בין קרינה סלולרית וסרטן החלו להופיע במחקרים כבר בסוף שנות ה .61-ריבוי עדויות אלו הביא לאימוץ עקרון הזהירות המונעת בשימוש בטלפון הסלולרי על-ידי ארגוני בריאות ברחבי העולם ובישראל .כבר ביולי 5112פרסם משרד הבריאות בישראל המלצות ראשונות בנושא ,הקוראות לצמצום השימוש בטלפונים סלולריים בקרב ילדים ולהימנע משיחות באזורים ללא קליטה 2,המלצות אשר הורחבו כעבור שנה גם ביחס לטלפונים אלחוטיים. בשנים האחרונות התרבו העדויות אודות הקשר בין תחלואה בסרטן לבין שימוש בטלפון הסלולרי 3.לאור ריבוי העדויות ,ועדה שמנתה 56מדענים מטעם הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן ( 4,)IARCפרסמה במאי 5144דו"ח הערכה לגבי הסיכונים לסרטן בבני אדם כתוצאה מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בטווח התדרים 530 KHz – 300 GHzוסווגה את הקרינה הנפלטת מהמכשיר הסלולרי כמסרטן אפשרי לבני האדם .בסקירה זו אעמוד על כמה מהפרסומים החשובים בתחום זה. במקביל לדאגה הרווחת בציבור וחשיבות נושא התחלואה בסרטן ,לקרינה אלקטרומגנטית (א"מ) יש השפעות והשלכות בריאותיות רבות על גופנו בתחומים 1 2 ITU, 2014 כדי לקיים תקשורת באיכות סבירה (כדוגמת דיבור רציף ולא מקוטע או גלישה בקצב נתונים גבוה) ,על האות המשודר מהמכשיר הסלולרי להיקלט בתחנת הבסיס בעוצמה נאותה .עוצמת האות הנקלט תלויה בעוצמה המשודרת ,במרחק ,במהירות הנסיעה של המכשיר המשדר והן בחומרים ומכשולים בהם נתקל האות בתווך שבין המכשיר הסלולרי לתחנת הבסיס. משיקולים טכניים מערכתיים ,כגון הפרעות הדדיות ו/או זמן סוללה ,המערכת משדרת בעוצמה הנמוכה ביותר המאפשרת קליטת אותות באיכות ובעוצמה מספקות לטובת קיום תקשורת איכותית ואמינה .כאשר המערכת נתקלת בבעיות בקליטה ,למשל עקב מרחק גדול מתחנת הבסיס ,בנהיגה ,או בשל שימוש במכשיר במקומות בהם התווך הוא בעייתי (כגון מעליות) היא נאלצת להגביר את עוצמת השידור מהמכשיר הנייד לתחנת הבסיס. 3 Hardell, Carlberg & Mild, 2006a, 2006b, 2011; INTERPHONE Study group 2010, 2011; Cardis et al., 2011 4 IARC - The International Agency for Research on Cancer 5 Baan et al., 2011; IARC, 2014 411 ה שפ עו ת ה ש י מו ש ב טכ נו לו ג יי ת ה סל ול ר ע ל גו ף ה אד ם נוספים ,לרבות פוריות ומטבוליזם ,השלכות שחזית הידע המדעי עוד רחוקה מלהבין ואף מודה בכך .אסקור גם את ההשלכות שמביאה עמה הטכנולוגיה על הזיכרון שלנו ועל עיצוב מחדש של הפלסטיסיות של המוח 6.לשם שלמות הדיון וכהקדמה למחקרים הנסקרים כאן ,אביא הסבר קצר על אודות קרינה א"מ ותקשורת סלולרית. יחד עם הצגת ממצאי המחקרים עצמם ,הקפדתי להביא גם את הצעותיהם של החוקרים לשימוש מושכל יותר במכשיר הסלולרי ,הצעות שיש בהן תרומה של ממש לשמירה על בריאותנו הטובה ברמת הפרט ,המשפחה והחברה ,ברוח האמרה הידועה שמניעה היא (עדיין) התרופה הטובה ביותר .אני מאמינה כי לסקירה זו חשיבות מיוחדת עבור אנשי אקדמיה העוסקים בתחומי דעת חברתיים וחינוכיים ,ועבור נושאי תפקידים אשר בידיהם היכולת להשפיע ולעצב את אורחות חייהם של בני הנוער ,הן דרך תפקידם כסוכנים הבאים במגע ישיר עם התלמידים והן דרך התוויית תכניות ונהלים אשר ייושמו בבתי הספר .היכולת להשפיע ולהקנות הרגלים נכונים של שימוש במכשיר הנייד יאפשרו לנו כחברה ליהנות מיתרונותיה של הטכנולוגיה הסלולרית שחדרה לחיינו ,אך מבלי להיפגע מחסרונותיה. קרינה אלקטרומגנטית (א"מ) ותקשורת סלולרית קרינה א"מ היא צורה של התפשטות אנרגיה שמקורה בתופעות אלקטרומגנטיות. האנרגיה בקרינה א"מ נישאת באמצעות תנודות מחזוריות מסונכרנות של השדה החשמלי והמגנטי במרחב ,המתפשטות במהירות האור .תדר המחזוריות של הגלים הוא אחד המאפיינים המרכזיים של הקרינה (מונח חלופי לתדירות הוא אורך הגל ,המרחק שעוברת הקרינה במחזור שלם של עוצמת השדה) .בתחומי תדר שונים מקובל לכנות את הקרינה הא"מ במונחים שונים :עד 300 MHzהקרינה נקראת גלי רדיו; בין 300 MHz ל 300 GHz -אלה הם מיקרו גלים; בתדרים גבוהים יותר לפי סדר עולה :אור תת אדום, אור נראה ,אולטרה סגול ,קרינת Xוקרינת גמה .תחומי התדר מרדיו ועד קרינת גמה מתוארים באיור .4בעזרת שינוי מאפיינים של הגל הא"מ ,כגון תדירות ,פאזה או אמפליטודה של הגל ,ניתן להעביר מידע :במשדר ממירים את המידע לגל ובמקלט ממירים את האות הנקלט חזרה למידע ששודר .בטלפון אלחוטי ביתי מתנהל עורק תקשורת דו-כיווני בין המכשיר לבין תחנת הבסיס הביתית בתחום המיקרו גלים. 6 פלסטיות המוח היא היכולת של מערכת עצבים לשינוי מבנהו ,ותפקודו של המוח לאורך החיים ,בתגובה לגיוון סביבתי ()Kolb, Muhammad & Gibb, 2010 412 עי ר י ת חו ף -נ ה ו ר איור :4תחומי התדר השונים של קרינה א"מ 7 רשת תקשורת אלחוטית ,כמו רשת הסלולר ,היא מערכת הכוללת מספר משתמשים המשדרים וקולטים מידע אחד מהשני באמצעות הטווח הא"מ שהוקצה עבורם .הרשת הסלולרית כוללת תשתית וצרכנים :הצרכנים נושאים מכשיר טלפון סלולרי ומקבלים שירותי טלפוניה ונתונים מהרשת באמצעות התשתית .התשתית הסלולרית מחולקת לתאים והמשתמש בכל תא מקבל שירות מתחנת הבסיס בתא אליו הוא משתייך באמצעות עורקי תקשורת אלחוטיים ,המנוהלים בין המכשיר הסלולרי לתחנת הבסיס (עורקים קמים ונסגרים תוך כדי פעילות ברשת באופן שקוף למשתמש) .ישנם מספר תקנים ודורות של מערכות תקשורת סלולרית עם מאפיינים שונים .האותות והעוצמות המשודרות ,כמו גם רוחב הסרט (תחום התדרים שתופס האות המשודר) ,השתנו לאורך הדורות .עורקי התקשורת האלחוטית בתקשורת הסלולרית משדרים בתחומי המיקרו גלים .בישראל ,חברות הסלולר משדרות בתחומי תדר של .850, 900, 1800, 2100 MHz המשתמש הפרטי מחזיק אפוא משדר (ומקלט) בתחומי המיקרו גלים ועל-פי-רוב משתמש בו צמוד לראשו. מקובל לחלק את הספקטרום הא"מ לקרינה מייננת וכזו שאינה מייננת. הקרינה המייננת היא קרינה אנרגטית בתדר גבוה ,המוכרת כמסוכנת ומסרטנת המסוגלת לשנות את מבנה האטומים בהם היא פוגעת ליונים ,אטומים בעלי מטען (מכאן גם מקור שמה) .שינויים ברמה האטומית פוגעים במבנה החומר הגנטי בתאים ועלולים להביא להתפתחותם של גידולים סרטניים .קרינה בתחומי הרדיו ,מיקרו גלים ואור נראה ,אינה אנרגטית מספיק ולכן נקראת קרינה בלתי מייננת .השפעתה של הקרינה הבלתי מייננת על הגוף האנושי ,בין אם בהקשרי תחלואה ובין בהקשרים קוגניטיביים ,מטבוליים או הורמונליים היא פחות מוכרת ובה מתמקדת סקירה זו. 7 באיור מתוארים תחומי התדר השונים מקרינת רדיו ועד קרינת גמה ,שמותיהם ,התדירות האופיינית של התחומים השונים ,אורך הגל המתאים ודוגמה לעצמים באורכי הגל הרלוונטי. האיור נלקח מתוך http://commons.wikimedia.org/wiki/File:BW_EM_spectrum.png ועובד לעברית. 419 ה שפ עו ת ה ש י מו ש ב טכ נו לו ג יי ת ה סל ול ר ע ל גו ף ה אד ם תקשורת סלולרית וגידולים סרטניים בשנים האחרונות מצטברות עדויות לפיהן השימוש בטלפון הסלולרי מגביר את הסיכון להתפתחותם של גידולי מוח ממאירים ושפירים מסוימים ,בעיקר גליומה (,)Glioma נוירומה אקוסטית ( )Acoustic Neuromaומנינגיומה ( .)Meningiomaגליומה היא גידול ראשוני המתפתח מתאי התמך במוח ,הנקראים תאי גליה ( .)Gliaיותר ממחצית מהגידולים הראשוניים של המוח הם גליומות; נוירומה אקוסטית הוא גידול שפיר המתפתח על עצב השמע האחראי על יכולת השמיעה; מנינגיומה היא משפחה של גידולים (בדרך כלל שפירים) במערכת העצבים המרכזית .לפני כחמש שנים פורסם מחקר אינטרפון 8,מחקר אפידמיולוגי רחב היקף אשר בוצע ב 41-מדינות .המדגם מנה יותר מ 2,111-מטופלים עם גידול במוח ,בגילאי ,26-11שאובחנו בשנים .5111-5111 קבוצת הביקורת כללה מתנדבים בריאים אשר ענו על אותם השאלונים ואשר החוקרים סיווגו אותם לפי גיל ,מין ומוצא אתני (בישראל בלבד) לשם התאמה מיטבית ומדידה מאוזנת סטטיסטית של .)Odd Ratios( ORנמצא כי ישנו סיכון מוגבר ומובהק לחלות בשני הגידולים ,גליומה ומנינגיומה אצל משתמשים שהוגדרו על-ידי החוקרים כמשתמשים "כבדים" ,לפי זמן שיחות מצטבר של למעלה מ 4,911-שעות .את אוכלוסיית המשתמשים הכבדים חילקו החוקרים לשתי קבוצות בהתאם למספר שנות השימוש במכשיר הסלולרי :מטופלים כבדים "ותיקים" (אשר צברו את סך השעות על פני יותר מ 41-שנים) ומטופלים כבדים אך פחות "ותיקים" (אשר צברו את סך השעות בטווח של 6-2שנים בלבד) .מקבוצת המשתמשים הכבדים שהשתתפו במחקר ,רואיינו 411חולים במנינגיומה מול 411מרואייני בקרה ונמדד ORשל .4.42עבור חולי גליומה, רואיינו 541חולים ו 421-מרואייני בקרה ונמדד ORשל .4.11בפילוח של קבוצת המשתמשים הכבדים על-פי חתך של משך שנות השימוש ,בקבוצת 6-2שנים נמדד OR של 4.11עבור 91חולי מנינגיומה ו 95-משתתפים מקבוצת הבקרה .עבור 61חולי גליומה ,ו 11-מקבוצת הבקרה ,נמדד ORשל .4.52עוד נמדדה עלייה בסיכון לפתח גידולים מסוג מנינגיומה וגליומה עבור קבוצת המשתמשים הכבדים הלא ותיקים ,בעוד שבאנליזה שבוצעה עבור המשתמשים הכבדים הוותיקים נמדדה עלייה בסיכון רק עבור גידולים מסוג גליומה עם ,4.11 ORעל סמך 61חולים ו 11 -מקבוצת הבקרה. חשוב להסב את תשומת הלב לכך שמדובר בגודל מדגם הטרוגני למדי וכי חתך השעות של למעלה מ 4,911-שעות מצטברות מביא עימו בסיס לשונּות רבה .משמעות החתך היא שגם אלו שדיברו 2,111שעות וגם אלו שדיברו 5,111שעות נכללו באותה הקטגוריה .חשוב גם להעיר שבנתוני המחקר חסרה הפרדה על-פי קריטריון של משך שיחות ממוצע לחודש ,לאורך שנות השימוש .בהתבסס על נתון שכזה ניתן היה להפריד בין משתמשים המשוחחים את 4,911השעות על פני 2שנים לעומת 4,911שעות על פני 41שנים .אמנם ,המשתמשים נחשפו במצטבר לאותה כמות קרינה ,אך באינטרוולים 8 INTERPHONE Study Group, 2010, 2011 411 עי ר י ת חו ף -נ ה ו ר קצרים יותר .פרקי זמן החשיפה לקרינה ,כמו גם משך ההפסקות שבין מנות הקרינה, הם נתונים אשר יכולה להיות להם השפעה קריטית בחלק מהגידולים ובהחלט יש לתת עליהם את הדעת .קושי נוסף במחקר אפידמיולוגי זה הוא הקושי של המטופל או המתנדב להעריך לאחור כמה ובאיזו תדירות הוא באמת השתמש במכשיר לאורך 41 שנים ,בוודאי בעידן בו דפוסי ההתנהגות משתנים ללא הרף .תרגיל חילוק פשוט של 4,911שעות שיחה על פני 41שנים נותן קצת פחות מחצי שעת שיחה ליום .נתון לא זניח, אך בהתחשב בחבילות של שיחות וגלישה חופשית באינטרנט בימינו ,חשיפה של מחצית שעת שידור סלולרי ביום היא לא דבר קיצוני כלל וכלל. יחד עם הממצאים הברורים מביא עימו המחקר גם לא מעט סוגיות שנויות במחלוקת ,שהביאו לגל של תגובות ועיסוק רב בנושא .מספר קבוצות מחקר טוענות לבעיה במתודולוגיה של המחקר ,אשר יצרה הטיה לא נכונה של הממצאים 9.מאמרי המשך רבים התפרסמו לאור מחקר האינטרפון ,ובהם התייחסו החוקרים לנתונים המסיביים שנאספו במסגרת המחקר .כשנה לאחר פרסום מחקר האינטרפון ,קבוצת חוקרים מספרד הציגה אנליזה המבוססת על גוף הנתונים 10.במקום למצוא קשר סטטיסטי בין העלייה בסיכון לגידולים על בסיס מידת ואופן השימוש במכשיר הסלולרי ,כמקובל ברוב העבודות העוסקות בנדון ,החוקרים בקבוצה הספרדית הציעו גישה אלטרנטיבית חדשנית .הם בדקו את הקשר בין שיערוך מיקום הגידול וכמות האנרגיה המצטברת במקום הגידול באמצעות שתי מערכות מממוחשבות :האחת שיערכה את מיקום הגידול ,והשנייה את כמות האנרגיה המצטברת שנספגה ברקמה באותו המיקום .השיערוכים נעשו על בסיס גוף הנתונים הקיים שנאסף באשר לטכנולוגיה ששימשה את הנבדק ,מידת השימוש ואופן השימוש .ממצאי האנליזה מצביעים על כך שקיים סיכון מוגבר להתפתחות גידולים עבור אותם המקרים בהם נספגה אנרגיה מרובה ,במיוחד עבור אלו שנחשפו לקרינה שבע שנים לפני גילוי הגידול. הגברת הסיכון מוחשית יותר עבור גידולים מסוג גליומה ,אם כי הממצאים דומים גם עבור גידולים מסוג מנינגיומה .התוצאות מחזקות את ההערכה כי משתמשים כבדים לאורך זמן מגדילים את הסיכוי לגידולים באזורי הגוף החשופים ביותר לקרינה. באותו הקשר פורסם מחקר שנעשה על-ידי בית הספר לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה 11,בו נמצאה עלייה בתחלואה בסרטן בבלוטת הרוק ( )Parotid glandהממוקמת מתחת לאוזן ,אשר התפתחות הסרטן בה עשויה להיות קשורה למיקום החזקת המכשיר הסלולרי בעת שיחה. במחקר נוסף שהתייחס לנתוני האינטרפון וראה אור ב ,5144-שוללים החוקרים 12עדות מוצקה לסכנה בריאותית .יחד עם זאת ,הם מציגים שתי הסתייגויות: האחת לגבי מגבלות אינהרנטיות של אופן המחקר ,לפיהן ניתן להסביר את התופעה 9 Vriheid et al., 2009; Swerdlow et el., 2011 10 Cardis et al., 2011 11 Czerninski, Zini & Sgan-Cohen, 2011 12 Swerdlow et el., 2011 412 ה שפ עו ת ה ש י מו ש ב טכ נו לו ג יי ת ה סל ול ר ע ל גו ף ה אד ם המוזרה ,שעבור קבוצות מסוימות של משתמשים נמצא ששימוש בטלפון לכאורה הקטין את הסיכון לחלות .בסוגיה השנייה טוענים החוקרים שמשתמשים שהוגדרו כבדים ,הם בימינו כלל וכלל לא כבדים .במחקר זה מצוין כי החולים במדגם האינטרפון אובחנו בשנים 5111-5111בעוד שהשימוש במכשירים הסלולריים החל אמנם ב,4621- אך היקפו התרחב רק בשנות ה 61-וגם זה רחוק מאוד ממידת השימוש הנהוגה כיום. בפרט מציינים החוקרים שרק אצל כ 2%-ממקרי מנינגיומה וכ 6%-ממקרי הגליומה היה שימוש של למעלה מ 41-שנים בטלפון .לטענת המחברים ,אף לא אחת מהמסקנות הברורות לגבי התכונות המסרטנות של מוצרי הטבק יכולות היו להימדד בבחינת עלייה בסיכון לסרטן ,אם היו נמדדות אצל מטופלים בתחום 41השנים הראשונות לחשיפה. בפרסום עדכני במיוחד שראה אור השנה 13מפורסמות תוצאות מחקר מקרה- בקרה מקיף שנערך בשוודיה .הקבוצה של הרדל הייתה מהראשונות להצביע על הקשר שבין קרינה סלולרית לסיכון מוגבר לגידולים סרטניים מסוג גליומה 14.החוקרים מסבירים כי עיקר העדויות שנאספו בספרות אודות קשר מוכח בין קרינה סלולרית לסיכון מוגבר לחלות בסרטן התבססו על קבוצה של משתמשים כבדים ,לפי סך שעות מצטבר של שימוש בטלפון ,לאורך תקופה ארוכה של למעלה מ 41-שנים .על כן ,צוות החוקרים איחד תוצאות שנאספו בטווח השנים 5111-4661יחד עם מקרים נוספים שתועדו בשנים ,5116-5111תוך התמקדות בגידול מסוג גליומה .המחקר התמקד בחולים בני 21-51שאופיינו בשנים 5111-4661ובני 12-42עבור .5116-5111בסך הכל אותרו 4,162חולים ו 1,211-מתנדבי בקרה אשר הותאמו לחולים לפי קבוצת גיל (באינטרוולים של 2שנים) ,מין ,מצב סוציו-אקונומי ,תחום עיסוק (על מנת להבדיל בין חולים החשופים לכימיקלים לבין עובדי "צווארון לבן" ,החשופים לעישון ולקרינת )X ואופן השימוש במכשיר סלולרי ו/או בטלפון ביתי אלחוטי .בין היתר הותאמו מתנדבי הבקרה לפי משך השימוש היומי המשוערך ,סוג הטכנולוגיה 15,שימוש באמצעי עזר (אוזניות ,דיבוריות) ובוודאי לפי השימוש בטלפון ביתי אלחוטי .המדידות מצביעות על סיכון מוגבר לחלות בגידול מסוג גליומה עבור כל אחת מהטכנולוגיות ובכל משכי השימוש ,כאשר ככל שמשך השימוש הולך וגדל ,כך גם עולה הסיכון .למשל ,עבור סלולר בטכנולוגיית דור שני נמדד ORשל 4.1לכלל המשתמשים ,בעוד שעבור קבוצת המשתמשים של 51-42שנה נמדד ORשל .5.4עבור סלולר מדור שלישי נמדד ORשל 13 Hardell & Carlberg, 2015 14 Hardell, Näsman, Påhlson, Hallquist & Mild 1999; Hardell, Mild , Påhlson & Hallquist, 2001; Hardell et al., 2002 15 כל דור של תקשורת סלולרית משדר אותות שונים בעוצמות שונות ובתחומי תדר שונים במקצת .למשל דור ראשון משדר תקשורת FMאנלוגית בעוצמה ממוצעת של כ 1Watt-באזור ה .900 MHz -דור שני ושלישי הינם אותות ספרתיים בעוצמות של אלפית Wattואף פחות, בתחומים של .011 ,1011 MHzאותות השידור בסלולר דור שלישי הינם רחבי סרט באופן ניכר ויש מחקרים ראשוניים המראים שלסוג האותות ולא רק לעוצמת ותחומי התדר יש השפעה שונה ברמה התאית .ראוBelyaev, Markovà, Hillert, Malmgren & Persson, 2009; : Markovà, Malmgren & Belyaev, 2010 416 עי ר י ת חו ף -נ ה ו ר 5.1לכלל המשתמשים ו OR -של 1.4עבור המשתמשים על פני 41-2שנים .עבור כלל הטכנולוגיות ,עם ותק של למעלה מ 52-שנות שימוש בטלפון סלולרי ,נמדד ORשל .1.1 יחסי ה OR-מסוכמים בלוח .4החוקרים אפיינו את ה OR-עבור כל 411שעות שימוש, עבור כל שנת שימוש ,בכל אחת מהטכנולוגיות השונות ,ועבור כלל הטכנולוגיות יחדיו. מתוך הממצאים עולה כי עבור דור שלישי נמדד ORשל 4.111על כל 411שעות שימוש ועל כל שנת שימוש נוספת .4.421עבור כלל הטכנולוגיות הספרתיות (דור שני ,שלישי וטלפונים אלחוטיים מודרניים) נמדד ORשל 4.144עבור כל 411שעות ,ועבור כל שנת שימוש נוספת נמדד ORשל .4.112יש לציין כי המובהקות הסטטיסטית של המדידות הולכת ומשתפרת עבור כל 411שעות ועבור כל שנת שימוש במכשיר נייד ,סלולרי או אלחוטי ביתי. לוח OR :4נמדד על-פי פילוח אוכלוסייה וטכנולוגיה אוכלוסייה /טכנולוגיה כלל המשתמשים משתמשים ותיקים כלל הדורות 1.1 דור שני 4.1 5.4 16 דור שלישי 5.1 1.4 ישנם גם פרסומים הטוענים שלא ניתן להצביע על קשר מובהק בין שימוש בטלפון סלולרי לסיכון מוגבר לחלות בסרטן .סקירה ראשונית בנושא זה 17מצביעה על כמה מקורות מחקר ראשוניים העוסקים בסכנה האפשרית לבריאות הציבור כתוצאה מקרינה סלולרית .חלקם לא מצא הוכחה לקשר וחלקם האחר מצא קשר שאינו מובהק. המסקנה הרווחת ברוב המקורות ,כמו גם אצל כותבי המאמר העוסקים בבריאות הציבור היא כי בהתחשב בממצאים הקיימים נכון לזמן כתיבת אותה סקירה יש להמליץ לציבור לנהוג בזהירות מונעת .בחלק מהמקורות האפידמיולוגיים עקבו אחר משתמשים לאורך פרק זמן מוגבל של שנתיים ולא מצאו הוכחה לקשר .במחקר אחר מצאו קשר לגידולים במוח באזור הקרוב לקרינה אך התוצאות לא היו מובהקת. בעבודה אחרת המבוססת על מחקר שנעשה בארצות הברית מצאו קשר חלקי לשיעור תחלואה במחלות נוירולוגיות שיש להן ביטוי קליני במערכת הראייה ,אך גם מקור זה התבסס על תקופות לא מספיק ממושכות .בכל המחקרים שצוטטו ובהם לא נמצא קשר ישיר ,נעשתה התייחסות למשתמשים שאינם כבדים ולא לאורך זמן מספיק .מחקר יחיד שהיה זמין בעת כתיבת הסקירה והראה קשר מובהק לעלייה בסיכון לגידולים דן בנתונים שנאספו לגבי שימוש ממושך של למעלה מ 41-שנים ואף הצביע על קשר למיקום הגידול .היות ומקור זה עסק בטלפון אנלוגי ,נראה שלא הטכנולוגיה לבדה שינתה מהותית את הרגלי השימוש .משתמש כבד של אותה העת יוגדר בימינו לכל 16 Hardell & Carlberg, 2015 17 לבנטל ,קרסנטי וסדצקי5111 , 421 ה שפ עו ת ה ש י מו ש ב טכ נו לו ג יי ת ה סל ול ר ע ל גו ף ה אד ם 18 היותר כמשתמש רגיל .עם זאת ,הסקירה מציינת את העבודה הראשונית של הרדל שמצא קשר לזמן ממושך ,את מוסקט ועמיתיו 19שמצאו קשר חלקי ,ואת הרדל ועמיתיו 20שמחקרם היה אחד הראשונים שהראה קשר בין קרינה סלולרית ותחלואה בסרטן ,תוך הצבעה על קשר ,אם כי לא מספיק מובהק ,בין אזור החשיפה לאזור הגידול. 21 במאמר סקירה שפרסמה קבוצת מחקר אוסטרלית טוענים החוקרים כי עד כה לא נאספו מספיק עדויות על הקשר שבין שימוש בטלפון סלולרי וסרטן המוח. המאמר נפרש על פני עמודים רבים ועדיין נדמה כי דווקא לשלוש השורות בפסקת התודות שבסופו ,יש חשיבות מיוחדת .הכותבים מודים לאיגוד ( GSM )UKעל מימון המחקר ומציינים כי למרות זאת ,הדעות שהציגו אינן משקפות את דעותיהם של חברי האיגוד .איגוד ה GSMA-הוא ארגון חברות הסלולר הפועלות בטכנולוגיית הGSM- והוא מייצג מפעילי טלפונים סלולריים ברחבי העולם .מחקר זה הוא דוגמה אחת מיני רבות להתערבותן של חברות הסלולר ,הנחשבות לגופים עסקיים חזקים ,באמצעות מימון מחקרים במישרין או בעקיפין .במחקר נוסף 22טוענים החוקרים לקיומו של קשר מובהק לגבי הסיכוי לגידולים בין משתמשי הסלולרי בהשוואה ללא משתמשים ,אם כי לגבי נזקים לטווח ארוך הממצאים אינם חד-משמעיים. אחד המקורות החשובים והעדכניים שטוען להיעדר קשר מובהק בין שימוש בטלפון סלולרי לסרטן המוח הוא מחקר דני מקיף 23אשר בחן את התחלואה בסרטן המוח בקרב 122,111דנים בגילאי 11ומעלה ,הרשומים כצרכנים של שירותי טלפון סלולרי החל מ .4662-המחקר בחן האם קיים סיכון מוגבר לחלות בסרטן עקב שימוש בטלפונים סלולריים .החוקרים מדדו את את ה incident rate ratio-עבור אוכלוסיות משתמשים ולא משתמשים בטלפונים סלולריים במספר סוגי סרטן .זהו מחקר יוצא דופן בזכות גודל המדגם הסטטיסטי שהקיף לא פחות מאשר 1.2מיליון שנות אדם הואיל והוא הסתמך על נתונים של כלל האוכלוסיה הדנית .החוקרים הסתמכו על כלל גילויי מקרי הסרטן ועל נתוני רישום של מנויים לתקשורת סלולרית בכלל האוכלוסיה הדנית .החוקרים בדקו בנפרד גברים ונשים ,כלל סוגי הסרטן ,סוגי סרטן הנפוצים בקרב מעשנים ,סוגי סרטן של מערכת העצבים בכלל ומסוג גליומה ומנניגיומה בפרט. האוכלוסיה אופיינה לפי מספר השנים בהן היה המשתמש מנוי בחברה לתקשורת סלולרית .רוב המדדים הראו כי אין קשר בין משך השימוש במכשיר הסלולרי לבין 18 Hardell et al., 2002 19 Muscat et al., 2000 20 Hardell et al., 1999 21 Croft et al., 2008 22 Ahlbom et al., 2009 23 Frei et al., 2011 424 עי ר י ת חו ף -נ ה ו ר הסיכוי לחלות בסוגי הסרטן השונים 24.לכאורה ,המחקר עלול להוות טיעון מקיף ומוצק כנגד העבודות המצביעות על קשר נסיבתי .אולם בבחינה קפדנית עולה כי גם המחקרים המצביעים על קשר נסיבתי בין שימוש בתקשורת סלולרית והסיכוי לחלות בסרטן, דוגמת מחקר האינטרפון ואחרים ,אינם מודדים סיכון מוגבר בכלל האוכלוסיה ,אם כי בקרב המשתמשים ה"כבדים" ,כאלה שצברו כמות שעות שימוש ניכרת .המחקר הדני, כאמור ,בוחן את הסיכוי לחלות בסרטן בקרב כל המחזיקים מכשיר סלולרי רשום ופעיל באשר הם .ההטרוגניות של משתמשים קלים מאוד יחד עם כבדים מאוד מטה את המדידה ולכן תוצאות המחקר הדני כלל לא סותרות עבודות של מקרה בקרה בהן התמקדו באוכלוסיות משתמשים מוגדרות .לביקורת זו מצטרף מספר לא מבוטל של 25 קבוצות מחקר. תחלואה בסרטן בקרב ילדים ומתבגרים החשיפה לקרינה א"מ נמדדת באמצעות אנרגיה ליחידת זמן ולמסה ביחידות של מיקרו-ואט לקילוגרם ( (mW/kgומכונה .)Specific Absorption Rate( SARהמדידה המקובלת של SARנעשית באמצעות מודל פלסטי של הראש האנושי הנקרא SAM ( .)Specific Antrhopomorphoic Mannequinרשויות התקינה בארצות הברית ובאירופה מציבות ערכי סף עליון ל SAR-מאושר עבור טלפונים סלולריים ואלחוטיים בהתאם למודל שאופיין בשנת 4626באמצעות מדידות של מתגייסים לצבא האמריקאי. מידת החשיפה לקרינה תלוייה בממדים הפיזיים של הראש ובמוליכות של החומר הנחשף .לפי אותו מודל ,ייתכן וברקמה הפריפריאלית במוחם של ילדים בגילאי 2-2 נספגת יותר אנרגיית קרינה ביחס למבוגרים 26.כאשר התכונות החשמליות הספציפיות נלקחות בחשבון ,מסתבר שרמת הספיגה בראשו של ילד עשויה להגיע ליותר מפי שניים ביחס למבוגר .נתון דרמטי אף יותר לוקח בחשבון שרמת הספיגה במח העצם עשוייה להגיע ליותר מפי עשרה ביחס למבוגר .מדובר ברקמת תאים המהווה את מאגר היצירה וההתחדשות של תאי הדם האדומים ותאי החיסון .ילדים בימינו חשופים לטלפונים סלולריים כבר משלבים מוקדמים בחייהם ועלולים להיות תחת הסיכון הגבוה ביותר באם יסתבר כי חשיפה לקרינה מזיקה לבריאותם .בנוסף ,מוחם של ילדים ומתבגרים נמצא בשלבי גדילה והתפתחות ,במהלכם נוצרים קשרים נוירולוגיים .היות וההשפעות הפוטנציאליות של סוג הקרינה המדוברת על היצירה ,או מחיקה של קשרים סינפטיים 24 עיתון הארץ פרסם באוקטובר של אותה השנה סיקור של המחקר הדני תחת הכותרת: " המחקר המקיף ביותר עד כה :אין קשר בין שימוש בטלפון נייד לסרטן המוח" .מוטב היה לו עורך הכתבה היה משתפים את ציבור הקוראים בעבודות נוספות בשטח זה ובביקורת המדעית לה זכה אותו המחקר. 25 ;Baan et al., 2011; Söderqvist, Carlberg & Hardell, 2012; Hardell & Carlberg, 2015 26 ;Gandhi et al., 2012; Christ, Gosselin, Christopoulou, Kühn & Kuster, 2010 Wiart, Hadjem, Wong & Bloch, 2008; Bit-Babik et al., 2005 425 ה שפ עו ת ה ש י מו ש ב טכ נו לו ג יי ת ה סל ול ר ע ל גו ף ה אד ם טרם הובהרו בקרב החוקרים ,יש מקום לנקיטת משנה זהירות בכל הקשור לבריאות 27 הציבור הצעיר. בשנת 5119החל פרויקט המחקר CEFALOבו בדקו החוקרים האם לקרינה הנפלטת בעת שימוש בטלפון סלולרי יש השפעה סטטיסטית מוכחת על גידולים סרטניים בראשם של ילדים ומתבגרים 28.מדובר במחקר חלוץ שהתמקד בילדים ומתבגרים והתבסס על ראיונות שמערכו עם הנבדקים והוריהם ,במהלכם הם נשאלו אודות מידת ואופן השימוש בטלפון הסלולרי .במחקר רואיינו 125נבדקים חולים (שיעור השתתפות .)21%הראיונות נערכו בשנים 5112-5111בארבע מדינות :דנמרק, שבדיה ,נורווגיה ושווייץ .גודל המדגם של קבוצת הביקורת הקיף 919נבדקים (השתתפות .)14%קבוצת הנבדקים המשתמשים בטלפון במשך חמש שנים לא נמצאה בסיכון מוגבר לעומת קבוצת הביקורת ולא נמצא קשר בין מיקום השימוש בטלפון למיקום הגידול .חשוב להדגיש נקודה משמעותית והיא טווח השנים אליו מתייחסים הממצאים .הראיונות שהחלו ב 5111-בדקו שימוש בסלולרי לאורך חמש שנים אחרונות, כלומר ,המאמר מתייחס לדפוסי התנהגות שהיו נהוגים מ 4666-ואילך .כיום ניתן לומר בלב שלם שהשינוי הדרמטי שחל בדפוסי ההתנהגות שלנו משנה לחלוטין את ההגדרה של משתמש רגיל דאז ,משתמש המקיים שיחה אחת בשבוע במשך שישה חודשים, למשתמש שהיום היה זוכה להגדרה 'משתמש נדיר במיוחד' .כמו כן ,המחברים עצמם מסבירים שבהתחשב בפיזור הנבדקים ומספרם ,המחקר לא יכול לספק תשובה מובהקת לגבי עלייה קלה בסיכוי לגידול ,שכן עלייה קלה עלולה להיות רבת משמעות. במחקרים עדכניים יותר ,מצאו החוקרים כי שימוש במכשיר הסלולרי בגיל צעיר עלול לסכן באופן ניכר את עתידו הבריאותי של הבוגר 29.החוקרים בחנו גם את ה- ORעבור קבוצת משתמשים שהחלה להשתמש במכשיר סלולרי או טלפון ביתי אלחוטי לפני גיל ,51משום שעד לגיל זה המוח עדיין נמצא בהתפתחות. 30 הן במכשירים סלולריים והן במכשירי טלפון אלחוטיים ביתיים מדדו החוקרים את ערכי הOR- הגבוהים ביותר באנליזה .הסיכון גדל עוד יותר בקרב אלו שהשתמשו במכשיר באופן צמוד לראש (לכלל המשתמשים עם כלל המכשירים מדדו ORשל 5.1עבור טלפונים סלולריים ו 1.4-לטלפון אלחוטי ביתי) .תוצאות אלו עולות בקנה אחד עם מחקר קודם 31 שהציג ממצאים לפיהם יש עלייה מוכחת בסיכון לאסטרוציטומה ( ,)Astrocytomaעבור מבוגרים שהחלו להשתמש במכשיר הסלולרי ( )OR=2.5או בטלפון אלחוטי ()OR=1.1 לפני גיל .51אסטרוציטומה הוא גידול מוחי המשתייך לקבוצת גידולי הגליומה .מדובר בגידול השכיח ביותר אצל מבוגרים ,עם פרוגנוזה גרועה מאוד ,ותוחלת חיים הנמוכה 27 Rosenberg, 2013 28 Aydin et al., 2011 29 Hardell & Carlberg, 2015 30 Dosenbach et al., 2010 31 Hardell & Carlberg, 2009 421 עי ר י ת חו ף -נ ה ו ר משנה .ב ,5145-בדקה קבוצת חוקרים 32קשר אפשרי בין חשיפה לטלפונים סלולריים למיגרנות אצל ילדים .המחקר כלל נתונים שנאספו מ 25,921-ילדים בני שבע שנים, ומצא כי עבור ילדים שנחשפו לקרינה סלולרית טרום לידתם ולאחר לידתם היו סיכויים גבוהים יותר ובעלי מובהקות סטטיסטית לפתח מיגרנות וסימפטומים הקשורים בכאבי ראש ביחס לילדים שלא נחשפו לקרינה מסוג זה .החוקרים עצמם מציינים כי ייתכן וקבוצות הביקורת לא סווגו באופן מיטבי ,ועדיין ,לממצאי המחקר יש חשיבות קריטית בהתחשב בהיקפי השימוש בטלפונים סלולריים בימינו. מחלות זה לא הכל קרינה סלולרית עלולה להשפיע על גוף האדם לא רק בהקשר של הופעת מחלות סרטניות .הקרינה עלולה לגרום למגוון של תופעות מטבוליות ,קוגניטיביות ,הורמונליות ואחרות ,שעלולה להיות להן השפעה מרחיקת לכת על חיינו .בפרק זה אביא מספר עדויות חשובות על האינטרקציה של הקרינה הא"מ (בדגש על טלפון סלולרי אך לא רק) עם מערכות ביולוגיות ,ואדגום פרסומים נבחרים שזכו לעניין מדעי ותקשורתי בשנים האחרונות .בנוסף ארחיב את הדיון לשני פרסומים העוסקים בהשפעות נוספות של המכשיר החכם על גופנו אשר אינן קשורות לקרינה. על מנת לדמות ככל האפשר את מצבי החיים שבמהלכם אנו נחשפים בדרך כלל לקרינה א"מ הנפלטת ממכשירים סלולריים ,קבוצת חוקרים מן המחלקה לפיזיקה של הקרינה באוניברסיטת לונד בשבדיה בדקה את השפעת החשיפה לקרינה סלולרית לאורך זמן ממושך בתדר של 011 MHzבמודל של חולדה 33.המדגם כלל 29חולדות15 . מהן נחשפו לקרינה למשך שעתיים בשבוע לאורך 22שבועות ,בשיעור ספיגה סגולי (מדד לקרינה הנספגת בגוף האנושי 49 .)SARחולדות שימשו כקבוצת ביקורת .בחלוף 1-2 שבועות מן החשיפה האחרונה ,נערכו לחולדות בדיקות התנהגותיות ונבדקו שינויים היסטופתולוגיים במוחותיהן -דליפה של חלבון האלבומין לרקמות ההיקפיות ,נוירונים כהים וסימנים המעידים על שינויים מבניים ונוירוטיים מהסוג המאפיין זקנה באדם. במחקר זה לא נצפו שינויים מובהקים באף לא אחד מהמדדים בהשוואה לקבוצת הביקורת .מחקר נוסף שנעשה אודות השפעת קרינה א"מ על גופם של בעלי חיים בדק את השפעת הקרינה בשלב הטרום-לידתי על התפתחות של תאים בהיפוקמפוס 34לאחר הלידה 35.בניסוי השתתפו שתי קבוצות של חולדות הרות ,האחת שימשה כקבוצת ביקורת ואחת כקבוצת ניסוי ,אשר נחשפה לשדות קרינה א"מ של 011MHzבטווח השבועות 46-4להיריון .צאצאי שתי הקבוצות הוקרבו בסוף השבוע הרביעי ונערכה 32 Sudan, Kheifets, Arah, Olsen & Zeltzer, 2012 33 Grafström et al., 2008 34 ההיפוקמפוס מעורב בבקרה של תפקודים התנהגותיים וקוגניטיביים ,ביניהם למידה וזיכרון. Lemaire, et al., 2000; Eyre, et al., 2003 35 Bas, Odaci, Mollaoglu, Ucok & Kaplan, 2009 421 ה שפ עו ת ה ש י מו ש ב טכ נו לו ג יי ת ה סל ול ר ע ל גו ף ה אד ם להם אנליזה סטראולוגית 36.מתוצאות המחקר עולה כי החשיפה לקרינה בקבוצת הניסוי הורידה באופן משמעותי ומובהק את מספרם הכולל של התאים בהיפוקמפוס. אף כי המנגנון המדויק טרם הובהר ,תוצאות המחקר מציעות כי אובדן התאים הפירמידאליים נגרם כתוצאה ישירה מחשיפה לשדות הקרינה הא"מ .מחקרים אחדים דיווח על ירידה במספר הנוירונים ועל פגיעה נוירולוגית בקליפת המוח ,במוח הקטן, בהיפוקמפוס ובגרעיני הבסיס ( )Basal Gangliaבמוחן של חיות שנחשפו לתדר של 900 .MHz 37 הבנה של השפעת החשיפה של קרינה א"מ על מספרם הכולל של התאים בהיפוקמפוס טרום הלידה חשובה להבנת תהליכי התפתחות מערכת העצבים המרכזית, כמו גם התנהגות הגורים שנולדו לחולדות שנחשפו לקרינה. מחקר ישראלי שנערך באוניברסיטת בן גוריון בשיתוף המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק בחן את השפעתם של טלפונים סלולריים מסוג GSMעל היכולות הקוגניטיביות של בני אדם 38.במחקר השתתפו 12מתנדבים גברים אשר ידם הדומיננטית היא יד ימין .לכל אחת מאוזניהם של הנבדקים הוצמד טלפון סלולרי .אצל שליש מהנבדקים פעל הטלפון הימני בלבד ,אצל שליש השמאלי בלבד והשליש הנותר שימש כקבוצת ביקורת ,בה לא פעל טלפון .הטלפונים דימו שיחה בהספק מלא באזור שבו הקליטה גרועה .הנבדקים התבקשו לבצע מטלה הדורשת זיכרון ומחייבת שימוש בשתי הידיים .מתוצאות המחקר עולה כי זמן התגובה היה ארוך יותר בקבוצת הנבדקים שנחשפו לטלפון בצד השמאלי של הראש ,ביחס למצב בו הטלפון הימני פעל או במצב שאף טלפון לא שידר .לדברי עורכי המחקר ,הסבר אפשרי לכך שלקרינה הנפלטת מטלפון סלולרי יש השפעה מובהקת כאשר הטלפון פעל דווקא בצד שמאל של הראש הוא משום קרבתו לאזורים בקליפת המוח האחראים על התפקודים שנבדקו. כמו כן ההבדלים השתנו על ציר הזמן והיו משמעותיים יותר בעשר הדקות הראשונות של הניסוי .ממצאי המחקר הוצגו בכנס של האגודה הישראלית להגנה מקרינה וזכו לסיקור תקשורתי מקומי ועולמי. לאחרונה מצאו חוקרים בשתי קבוצות מחקר נפרדות כי לקרינה הסלולרית השפעה גם על מידת חילוף החומרים של סוכרים במוח ,אשר מקושרים עם פעילות קוגניטיבית 39.למשל ,פעילות מוגברת של חילוף חומרים של סוכר נצפית במספר אזורים במוח בזמן דיבור ,חשיבה ותנועה .בעוד ששתי קבוצות המחקר הראו שלקרינה יש השפעה על חילוף החומרים של הסוכר ,קבוצה אחת מצאה כי הקרינה מגבירה את חילוף החומרים הסוכרי ,בעוד הקבוצה השנייה הראתה דווקא מצאה דיכוי .שני המחקרים נערכו בשיטה דומה .מתנדבים נחשפו לקרינה סלולרית ולאחריה ובמהלכה 36 מדע הסטראולוגיה עוסק בתפקוד ובמבנה של תאים ומערכות מתוך דגימות של חתכים דו- ממדיים. 37 Mausset, et al., 2001; Salford, et al., 2003 38 Luria, Eliyahu, Hareuveny, Margaliot & Meiran, 2009 39 Volkow et al., 2011; Kwon et al., 2011 422 עי ר י ת חו ף -נ ה ו ר נמדדה מידת חילוף החומרים בטומוגרפיית פליטת פוזיטרונים במכשיר 40PETבעזרת סמן עם איזוטופ המתאים למדידת מטבוליזם סוכר ( .)FDGהמחקר של וולקוב ושות', שהראה על עלייה ברמת חילוף החומרים' ,זכה' לביקורת בקהילה המדעית בעיקר על כמה מהשיטות המתודולוגיות שהיו נהוגות בו .המחקר של קוואן ושות' שהראה דיכוי ברמת חילוף החומרים ,נערך ברמה מתודולוגית גבוהה יותר ,בדגש על הקפדה יתרה למניעת השפעות שאינן קשורות לקרינה .למשל ,במחקר של קוואן השתמשו במכשיר סלולרי שעבר התאמה כך שהוא מכוון לשידור קרינה בלבד ונמנע מחימום הרקמה הרלוונטית מאמצעים אחרים כגון סוללה .כמו כן ,צוות החוקרים הקפיד על פעילות קוגניטיבית זהה טרם הניסוי כדי לשלול הבדלים מטבוליים כתוצאה מפעילות שונה שאינה קשורה לקרינה .התוצאות הסותרות מראות כי יש מקום למחקרי המשך בתנאים נוספים .המחקר שהראה על דיכוי חילוף החומרים של הסוכר מחזק תוצאות של עבודות קודמות אשר חקרו את השפעת הקרינה על זרימת הדם במוח ( 41)CBFאשר בוצעו גם הם בעזרת מיכשור .PETבין אם הקרינה הסלולרית מעודדת את חילוף החומרים ובין אם לאו ,עדויות ראשוניות אלו מראות שלקרינה יש אינטרקציה עם מנגנונים הקשורים למערכות תאיות וקוגניטיביות במוח .מחקרים חלוציים אלו מעלים לדיון שאלות רבות :מה מידת ההשפעה של אינטרקציה זו ,לטוב ולרע ,על שגרת החיים במבוגרים? מהן ההשלכות שיש לוויסות המטבוליזם בקרב ילדים שגדלים ומוחם נמצא בתהליכי בניית קשרים ולמידה מוגברת? ומה לגבי אוכלוסיית הקשישים ,אשר לרוב חווים תהליכי נסיגה קוגניטיביים? רב הנסתר על הגלוי ויש מקום למחקרי המשך על קבוצות מדגם שונות. מחקרים שהתבססו על מודלים של אדם וחיה סיפקו הצצה לעובדה שקרינה ממכשיר סלולרי עלולה להיות מקושרת עם הפתוגנזה של עקרות הגבר .בתחום זה נדרשת עבודה רבה שתספק תמיכה מדעית לטענה זו .למרות שקיימים מחקרים בתחום, המכניזם המדויק של השפעת הקרינה על פוריות הגבר טרם הובהר .האשכים בבני האדם זקוקים לטמפרטורה פיזיולוגית הנמוכה ב 5oCביחס לטמפרטורת הגוף ,כדי שיוכלו לייצר תאי זרע באופן אופטימלי .לקרינה בתדרי רדיו יש אפקט של חימום המוביל להשפעה תרמית על האשכים ,כאשר עלייה בטמפרטורה עלולה לגרום להפרעה הפיכה ביצירת תאי הזרע 42.בנוסף ,מחקרים רבים הראו שהקרינה משבשת מסלולים מטבוליים דרכם תיתכן השפעה עקיפה .אחד מ"יעדי" הקרינה הסלולרית היא האנזים .Isocitrate Dehydrogenaseשינויים בפעילותו של האנזים מובילים לירידה באנרגיה ( )ATPבתאים של מחלקת היונקים 43.היות ותנועתיות הזרע תלויה בייצור התקין של אותה אנרגיה ,מכניזם שכזה עשוי לגרום לירידה בתנועתיות במהלך חשיפה לקרינה. 40 Positron Emission Tomograph 41 Cerebral Blood Flow 42 Kandeel & Swerdloff, 1988; Jung & Schill, 2000 43 Nylund & Leszczynski, 2004 429 ה שפ עו ת ה ש י מו ש ב טכ נו לו ג יי ת ה סל ול ר ע ל גו ף ה אד ם תנועתיות הוא הפרמטר היחיד שרוב המחקרים הראו לגביו השפעה מובהקת 44.ירידה בספירת זרע ,אם כי לא בעלת מובהקות סטטיסטית דווחה כבר בשנת 45.4666קבוצת מחקר נוספת דיווחה שלחשיפה ממרחק של ס"מ אחד ,על פני שש שעות ביום ,לאורך 42 46 שבועות ,לא הובילה לירידה בריכוז הזרע אצל חולדות. בהקשר רחב יותר של השפעת הטלפון הסלולרי ,בחרנו להביא תופעות שאינן קשורות לקרינה א"מ כי אם לאופן השימוש במכשיר החכם (מסך המגע והמצלמה). צוות של חוקרים משווייץ 47גילה כי מסכי המגע שבמכשירים הסלולריים דורשים חזרתיות של תנועות האצבעות ומסתבר שקליפת המוח שלנו סיגלה את עצמה לכך. בעזרת מכשיר הבודק את הפעילות החשמלית של המוח ( )EEGמדדו החוקרים את פוטנציאל קליפת המוח בתגובה למגע מכני על האגודל ,האצבע המורה והאמה אצל משתמשים אשר ברשותם טלפונים סלולריים חכמים עם מסך מגע ,מול משתמשים שברשותם טלפונים סלולריים ישנים יותר (ללא מסך מגע) .בקרב קבוצת המשתמשים עם מסך המגע נרשמו פוטנציאלים מוגברים יותר בקליפת המוח עבור שלוש האצבעות ביחס לקבוצת הביקורת .למרבה ההפתעה ,הסתבר כי קצה האגודל גילה רגישות לשונות במידת השימוש היומית :ככל שמשך הזמן שחלף משימוש אינטנסיבי היה קצר יותר ,כך נרשם פוטנציאל חזק יותר .תוצאות אלו מציעות כי הטכנולוגיה הדיגיטלית מעצבת מחדש את מבנה המוח האנושי המודרני כתלות באופן השימוש האינדיבידואלי. חזרתיות של התנועות על מסך המגע החלק מעצבים מחדש את העיבוד הסנסורי המגיע מהיד. מחקר שנערך לפני כשנה ופורסם בכתב העת Psychological Scienceזכה להד רחב הן בתקשורת המקומית בקונטיקט והן בתקשורת העולמית הודות לממצאים המפתיעים שחשף 48.במחקר נבדק האם צילום של פריטים בטלפון חכם משפיע על מידת הזיכרון שלנו אודותיהם .המשתתפים הוכנסו לסיור מודרך במוזאון לאמנות והונחו לצפות במספר פריטים ולצלם מספר פריטים אחרים .התוצאות הראו שלצילום כשלעצמו הייתה השפעה שלילית :מתוך הפריטים בהם הונחו המשתתפים להתבונן ,הם זכרו פחות טוב את הפריטים שאותם התבקשו לצלם (מבחינת מיקום הפריט במוזאון או פרטים הקשורים בו) ,בהשוואה לפריטים בהם התבוננו מבלי לצלמם .עם זאת, כאשר המשתתפים עברו לצילום מקרוב של פרט מסוים בחפץ ,רמת הזיכרון שלהם לא נפגעה .ממצאים אלו מדגישים את ההבדל בין הזיכרון של האדם לזיכרון של המצלמה ומציעים כי תשומת הלב הנוספת והתהליכים הקוגניטיביים הכרוכים בפעולת הקירוב עשויים להפחית את ההשפעה השלילית שיש לצילום התמונה על הזיכרון .מתוך העובדה שהצילום פוגע לנו בזיכרון ,מסתבר שדווקא גרסת הצילום הנוסטלגית נחרטה טוב יותר 44 Wdowiak et al., 2007 Dasdag et al., 1999 45 46 Yan et al., 2007 47 Gindrat, Chytiris, Balerna, Rouiller & Ghosh, 2015 48 Henkel, 2014 421 עי ר י ת חו ף -נ ה ו ר בזיכרוננו .עידן של צילום בו היינו נאלצים לבחור בקפידה את התמונות בשל מקום אחסון מצומצם בכרטיס ,עידן בו היינו מתכנסים מסביב לאלבום תמונות ומעלים חוויות ,תרם לעיבוד טוב יותר של הפרטים .סיבה נוספת בגינה ניתן להניח כי המידע נשכח מהר יותר היא עצם הידיעה שהמידע שמור במחשב הפרטי או במצלמה ,ובשל כך אין לנו צורך להתאמץ ולזכור .התחושה שאין לנו אחריות להמשיך לדאוג לשמר את המידע גורמת לכך שהזיכרון לא משאיר עקבות עמוקים מספיק ולכן המידע נשכח מהר יותר. אכן ,רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לאינטראקציה של קרינה א"מ עם מערכות ביולוגיות .יחד עם זאת ,המאמר סוקר מספר תופעות המחייבות המשך מחקר יחד עם אימוץ הרגלים של זהירות מונעת .כלל העדויות שהצטברו עד כה מצביעות על שינויים היסטופתולוגיים במוח ,כגון דליפה של חלבון האלבומין לרקמות ההיקפיות, דיווחים על נוירונים כהים וסימנים המעידים על שינויים מבניים ונוירוטיים מהסוג המאפיין זקנה באדם .קיימות עדויות לירידה משמעותית במספר התאים הכולל בהיפוקמפוס אצל עּוברים יחד עם ירידה במספר הנוירונים ופגיעה נוירולוגית בקליפת המוח ,במוח הקטן בהיפוקמפוס ובגרעיני הבסיס .מחקרים קוגניטיביים מדווחים על שינוי בזמן תגובה במהלך חשיפה לקרינה א"מ .מחקרים חושפים השפעה על מידת חילוף החומרים של סוכרים במוח ,המקושרת עם פעילות קוגניטיבית ,ועבודות אחרות עוסקות ברמת התא עם התייחסות לכשירותם של תאי זרע. המלצות להתנהגות נבונה בשימוש בטלפון הסלולרי בהתחשב באינטראקציה של הקרינה הסלולרית עם כמה ממערכות גופנו ,יחד עם הממצאים המעידים כי לקרבה ,לעוצמה ,ולמשך השימוש במכשיר יש השפעות מהותיות על הסיכוי לפתח גידולים סרטניים ,ההמלצות הבאות מנסות להקל באופן מסוים על מידת החשיפה ומבוססות על עקרון הזהירות המונעת והיגיון בריא. ההמלצות עולות בקנה אחד עם המלצות ארגון הבריאות העולמי 49ועם המלצות משרד 50 הבריאות הישראלי. יש להרחיק את המכשיר הסלולרי מהראש באמצעות דיבורית אישית (רמקול) או אוזניית אוויר. מומלץ להמעיט בדיבור באזורים בהם הקליטה חלשה ,אזורים מרוחקים מתחנות בסיס או אזורים בעייתיים אחרים כדוגמת חניונים תת-קרקעיים ,מעליות ,או מסדרונות בטון ארוכים. חשוב לבדוק לפני קניית המכשיר שעוצמת הקרינה שלו לא עולה על הרשום בתקן האירופי והאמריקאי. יש להימנע מנשיאת המכשיר על הגוף או הבגדים ,אלא להניחו בתיק או בארון. 49 http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs193/en 50 http://www.health.gov.il/Subjects/radiation/cell_phone/Pages/default.aspx 422 ה שפ עו ת ה ש י מו ש ב טכ נו לו ג יי ת ה סל ול ר ע ל גו ף ה אד ם . ברכבת ובאוטובוס, מומלץ להמעיט בדיבור תוך כדי נסיעה במכונית . יש לצמצם עד כמה שניתן את השימוש בטלפון סלולרי בקרבת ילדים . מומלץ לא להכניס את המכשירים לחדרי השינה יש להעדיף שימוש במכשירים נייחים (חוטיים) בקו טלפון ביתי על פני מכשירים .אלחוטיים יש להרחיק את הבסיס מחדרי ילדים, במידה ונעשה שימוש בטלפון ביתי אלחוטי .ועבודה . שיחות ארוכות מוטב לנהל בפגישה פנים אל פנים בבית קפה רשימת מקורות , הרפואה. טלפונים סלולריים ובריאות הציבור.)5111( ' ס, א' וסדצקי, קרסנטי,' א,לבטנל .942-941 ,)2(431 Ahlbom, A., Feychting, M., Green, A., Kheifets, L., Savitz, D.A., Swerdlow, A.J., & ICNIRP (International Commission for Non-Ionizing Radiation Protection) Standing Committee on Epidemiology. (2009). Epidemiologic evidence on mobile phones and tumor risk: A review. Epidemiology, 20(5), 639-652. Aydin, D., Feychting, M., Schüz, J., Tynes, T., Andersen, T.V., Schmidt, L.S., et al. (2011). Mobile phone use and brain tumors in children and adolescents: A multicenter case–control study. Journal of the National Cancer Institute, 103, 1-13. Baan, R., Grosse, Y., Lauby-Secretan, B., El Ghissassi, F., Bouvard, V., BenbrahimTallaa, L., et al. (2011). Carcinogenicity of radiofrequency electromagnetic fields. The Lancet Oncology, 12(7), 624-626. Bas, O., Odaci, E., Mollaoglu, H., Ucok, K., & Kaplan, S. (2009). Chronic prenatal exposure to the 900 megahertz electromagnetic field induces pyramidal cell loss in the hippocampus of newborn rats. Toxicology and Industrial Health, 25(6), 377-384. Belyaev, I.Y., Markovà, E., Hillert, L., Malmgren, L.O., & Persson, B.R. (2009). Microwaves from UMTS/GSM mobile phones induce long‐lasting inhibition of 53BP1/γ‐H2AX DNA repair foci in human lymphocytes. Bioelectromagnetics, 30(2), 129-141. Bit-Babik, G., Guy, A.W., Chou, C.K., Faraone, A., Kanda, M., Gessner, A., et al. (2005). Simulation of exposure and SAR estimation for adult and child heads exposed to radiofrequency energy from portable communication devices. Radiation Research, 163(5), 580-590. Cardis, E., Armstrong, B.K., Bowman, J.D., Giles, G.G., Hours, M., Krewski, D., et al. (2011). Risk of brain tumours in relation to estimated RF dose from mobile phones: Results from five Interphone countries. Occupational and Environmental Medicine, 68(9), 631-640. 426 נ ה ו ר- עי ר י ת חו ף Cardis, E., Richardson, L., Deltour, I., Armstrong, B., Feychting, M., Johansen, C., et al. (2007). The INTERPHONE study: Design, epidemiological methods, and description of the study population. European Journal of Epidemiology, 22(9), 647-664. Christ, A., Gosselin, M.C., Christopoulou, M., Kühn, S., & Kuster, N. (2010). Agedependent tissue-specific exposure of cell phone users. Physics in Medicine and Biology, 55(7), 1767–1783. Croft, R.J., McKenzie, R.J., Inyang, I., Benke, G.P., Anderson, V., & Abramson, M. J. (2008). Mobile phones and brain tumours: A review of epidemiological research. Australasian Physics & Engineering Sciences in Medicine, 31(4), 255-267. Czerninski, R., Zini, A., & Sgan-Cohen, H.D. (2011). Risk of parotid malignant tumors in Israel (1970–2006). Epidemiology, 22(1), 130-131. Dasdag, S., Ketani, M.A., Akdag, Z., Ersay, A.R., Sari, I., Demirtas, Ö.C., & Celik, M.S. (1999). Whole-body microwave exposure emitted by cellular phones and testicular function of rats. Urological Research, 27(3), 219-223. Dosenbach, N.U., Nardos, B., Cohen, A.L., Fair, D.A., Power, J.D., Church, J.A., et al. (2010). Prediction of individual brain maturity using fMRI. Science, 329(5997), 1358-1361. Eyre, M.D., Richter‐Levin, G., Avital, A., & Stewart, M.G. (2003). Morphological changes in hippocampal dentate gyrus synapses following spatial learning in rats are transient. European Journal of Neuroscience, 17(9), 1973-1980. Frei, P., Poulsen, A.H., Johansen, C., Olsen, J.H., Steding-Jessen, M., & Schüz, J. (2011). Use of mobile phones and risk of brain tumours: Update of Danish cohort study. Bmj, 343. Gandhi, O.P., Morgan, L.L., de Salles, A.A., Han, Y.Y., Herberman, R.B., & Davis, D.L. (2012). Exposure limits: The underestimation of absorbed cell phone radiation, especially in children. Electromagnetic Biology and Medicine, 31(1), 34-51. Gindrat, A.D., Chytiris, M., Balerna, M., Rouiller, E.M., & Ghosh, A. (2015). Usedependent cortical processing from fingertips in touchscreen phone users. Current Biology, 25(1), 109-116. Grafström, G., Nittby, H., Brun, A., Malmgren, L., Persson, B.R., Salford, L.G., & Eberhardt, J. (2008). Histopathological examinations of rat brains after long-term exposure to GSM-900 mobile phone radiation. Brain Research Bbulletin,77(5), 257-263. Hardell L., & Carlberg, M., (2009). Mobile phones, cordless phones and the risk for brain tumours. International Journal of Oncology, 35(1), 5-17. 491 ה שפ עו ת ה ש י מו ש ב טכ נו לו ג יי ת ה סל ול ר ע ל גו ף ה אד ם Hardell, L., & Carlberg, M. (2015). Mobile phone and cordless phone use and the risk for glioma: Analysis of pooled case-control studies in Sweden, 19972003 and 2007-2009. Pathophysiology, 22, 1-13. Hardell, L., Carlberg, M., & Mild, K.H. (2006a). Pooled analysis of two case-control studies on the use of cellular and cordless telephones and the risk of benign brain tumours diagnosed during 1997-2003. International Journal of Oncology, 28(2), 509-518. Hardell, L., Carlberg, M., & Mild, K.H. (2006b). Pooled analysis of two case– control studies on use of cellular and cordless telephones and the risk for malignant brain tumours diagnosed in 1997–2003. International Archives of Occupational and Environmental Health, 79(8), 630-639. Hardell, L., Carlberg, M., & Mild, K.H (2011). Pooled analysis of case-control studies on malignant brain tumours and the use of mobile and cordless phones including living and deceased subjects. International Journal of Oncology, 38(5), 1465-1474. Hardell, L., Hallquist, A., Mild, K.H., Carlberg, M., Påhlson, A., & Lilja, A. (2002). Cellular and cordless telephones and the risk for brain tumours. European Journal of Cancer Prevention, 11(4), 377-386. Hardell, L., Mild, K.H., Påhlson, A., & Hallquist, A. (2001). Ionizing radiation, cellular telephones and the risk for brain tumours. European Journal of Cancer Prevention, 10(6), 523-529. Hardell, L, Näsman, A., Påhlson, A., Hallquist, A., & Mild, K.H. (1999). Use of cellular telephones and the risk for brain tumours: A case-control study. International Journal of Oncology, 15(1), 113-119. Henkel, L.A. (2014). Point-and-shoot memories The influence of taking photos on memory for a museum tour. Psychological science, 25(2), 396-402. IARC (2014). IARC monographs on the evaluation of carcinogenic risks to humans. INTERPHONE Study Group. (2010). Brain tumour risk in relation to mobile telephone use: Results of the INTERPHONE international case–control study. International Journal of Epidemiology, 39(3), 675-694. INTERPHONE Study Group. (2011). Acoustic neuroma risk in relation to mobile telephone use: Results of the INTERPHONE international case–control study. Cancer epidemiology, 35(5), 453-464. ITU. (2014). The world in 2014: ICT Facts and Figures. Jung, A., & Schill, W.B. (2000). Male infertility. Current life style could be responsible for infertility. MMW Fortschritte der Medizin, 142(37), 31-33. Kandeel, F.R., & Swerdloff, R.S. (1988). Role of temperature in regulation of spermatogenesis and the use of heating as a method for contraception. International Journal of Gynecology & Obstetrics, 27(3), 477-478. 494 נ ה ו ר- עי ר י ת חו ף Kolb, B., Muhammad, A., & Gibb, R., (2010). Searching for factors underlying cerebral plasticity in the normal and injured brain. Journal of Communication Disorders. doi:10.1016/j.jcomdis.2011.04.007 Kwon, M.S., Vorobyev, V., Kännälä, S., Laine, M., Rinne, J.O., Toivonen, T., et al. (2011). GSM mobile phone radiation suppresses brain glucose metabolism. Journal of Cerebral Blood Flow & Metabolism, 31(12), 2293-2301. Lemaire, V., Koehl, M., Le Moal, M., & Abrous, D.N. (2000). Prenatal stress produces learning deficits associated with an inhibition of neurogenesis in the hippocampus. Proceedings of the National Academy of Sciences, 97(20), 11032-11037. Luria, R., Eliyahu, I., Hareuveny, R., Margaliot, M., & Meiran, N. (2009). Cognitive effects of radiation emitted by cellular phones: The influence of exposure side and time. Bioelectromagnetics, 30(3), 198-204. Markovà, E., Malmgren, L.O., & Belyaev, I.Y. (2010). Microwaves from mobile phones inhibit 53BP1 focus formation in human stem cells more strongly than in differentiated cells: Possible mechanistic link to cancer risk. Environ Health Perspect, 118(3), 394-399. Mausset, A.L., De Seze, R., Montpeyroux, F., & Privat, A. (2001). Effects of radiofrequency exposure on the GABAergic system in the rat cerebellum: Clues from semi-quantitative immunohistochemistry. Brain research, 912(1), 33-46. Muscat, J.E., Malkin, M.G., Thompson, S., Shore, R.E., Stellman, S.D., McRee, D., et al. (2000). Handheld cellular telephone use and risk of brain cancer. Jama, 284(23), 3001-3007. Nylund, R., & Leszczynski, D. (2004). Proteomics analysis of human endothelial cell line EA.hy926 after exposure to GSM 900 radiation. Proteomics, 4(5), 13591365. Rosenberg, S. (2013). Cell phones and children: Follow the precautionary road. Pediatric nursing, 39(2), 65. Salford, L.G., Brun, A.E., Eberhardt, J.L., Malmgren, L., & Persson, B.R. (2003). Nerve cell damage in mammalian brain after exposure to microwaves from GSM mobile phones. Environmental Health Perspectives, 111(7), 881. Söderqvist, F., Carlberg, M., & Hardell, L. (2012). Review of four publications on the Danish cohort study on mobile phone subscribers and risk of brain tumors. Reviews on Environmental Health, 27(1), 51-58. Sudan, M., Kheifets, L., Arah, O., Olsen, J., & Zeltzer, L. (2012). Prenatal and postnatal cell phone exposures and headaches in children. The Open Pediatric Medicine Journal, 6, 46. Swerdlow, A.J., Feychting, M., Green, A.C., Kheifets, L., Savitz, D.A., & International Commission for Non-Ionizing Radiation Protection Standing 495 ה שפ עו ת ה ש י מו ש ב טכ נו לו ג יי ת ה סל ול ר ע ל גו ף ה אד ם Committee on Epidemiology. (2011). Mobile phones, brain tumors, and the interphone study: Where are we now? Environmental Health Perspectives, 119(11), 1534. Volkow, N.D., Tomasi, D., Wang, G., Vaska, P., Fowler, J., Telong, F., et al., (2011). Effects of cell phone radiation radiofrequency signal exposure on brain glucose metabolism. JAMA, 305(8), 808- 813. Vriheid M., Armstrong B.K., Bedard D., et al. (2009). Recall bias in the assessment of exposure to mobile phones. Journal of Exposure Science and Environmental Epidemiology, 19(4), 369-381. Wdowiak, A., Wdowiak, L., & Wiktor, H. (2007). Evaluation of the effect of using mobile phones on male fertility. Annals of Agricultural and Environmental Medicine, 14(1), 169-172. Wiart, J., Hadjem, A., Wong, M.F., & Bloch, I. (2008). Analysis of RF exposure in the head tissues of children and adults. Physics in Medicine and Biology, 53(13), 3681–3695. Yan, J.G., Agresti, M., Bruce, T., Yan, Y.H., Granlund, A., & Matloub, H.S. (2007). Effects of cellular phone emissions on sperm motility in rats. Fertility and Sterility, 88(4), 957-964. 491
