- בבל בתקופת התלמוד תחומי בבל המיוחסת - עב:

- בבל בתקופת התלמוד תחומי בבל המיוחסת - עב:

‫בס"ד‬
‫בבל בתקופת התלמוד ‪-‬‬
‫לקידושין עא‪-:‬עב‪ - :‬תחומי בבל המיוחסת‬
‫יסן‪-‬אייר התשע"ו‬
‫פ י הארץ‬
‫מוצא הפרת והחידקל בדרום־מזרח טורקיה‪ .‬ה הרות זורמים דרומה־מזרחה‪ ,‬ולבסוף מתאחדים לכ‪ 200-‬ק"מ ו שפכים למפרץ הפרסי‬
‫)'ים עֲרב'(‪ .‬האזור שבּין ה הרות קרוי מסופוטמיה‪ .‬האזור הצפו י‪ ,‬סמוך למוצא ה הרות‪ ,‬הוא הררי; אך הדרום עשה מישור מוך )בגדד‪,‬‬
‫שעל החידקל‪ ,‬היא בגובה כ‪ 35-‬מטר מעל פ י הים(‪ ,‬ובמרחק כ‪ 300-‬ק"מ מהמפרץ הפרסי )קרוב ל ַכשכר שבמחוז מֵ ישָׁ ן( גובהּ המישור‬
‫וה הרות הוא כ‪ 8-9-‬מטרים בלבד מעל פ י הים‪ .‬באזורים אלו לעתים עולים מי ה הרות על גדותיהם ומציפים את סביבתם‪ .‬עם מי‬
‫ה הרות בא סחף‪ ,‬שלעתים מצטבר וחוסם את ה הר‪ ,‬וה הר מפלס לו דרך אחרת‪ .‬יש ן הערכות שבּעבר היה חוף המפרץ הפרסי‬
‫צפו י־מערבי קילומטרים רבים ממקומו כיום‪ ,‬ועם הש ים ' כבש' בידי הסחף והתרחק‪.‬‬
‫בבל אי ה משופעת במשקעים‪ ,‬ומֵ י ה הרות הכרחיים לחקלאות‪ .‬בעבר היתה רשת תעלות להזרמת מים מן ה הרות‪ .‬סביב התעלות‬
‫התקיימה החקלאות‪ ,‬וכדי שלא יעמדו המים במקום ויציפו את השדות היו התעלות מפולשות ‪ -‬מ הר ל הר‪ .‬המפורסמת שבהן בתלמוד‬
‫היא התעלה ה קראת הר מלכא‪ .‬רשת התעלות הרסה בפלישת המו גולים )בראשית האלף השישי למ יי ו(‪.‬‬
‫בבצּוֹת‬
‫אזור בבל התלמודית הוא בעיקר בין בגדד לאיחוד ה הרות‪ .‬מפאת הזרימה המישורית של ה הרות‪ ,‬תחומים אלו מאופיי ים ִ‬
‫רבות‪.‬‬
‫בסוגיה בקידושין )עא‪-:‬עב‪ (.‬ידו ים גבולות בבל לע יין חזקת הייחוס שהתברכה בה בבל‪ .‬חלק משמות המקומות שהוזכרו אי ם מזוהים‬
‫כיום‪ ,‬או שאין זיהויים ודאי‪ .‬בחלק מהזיהויים יש קושי מן הסוגיה‪ ,‬ועיין להלן‪.‬‬
‫תמצית עיקר סוגיית הגבולות )מתוך‪ :‬תמצית מסק ות הדף(‪:‬‬
‫גבולות בבל ליוחסין‪ :‬מזרחית לחידקל ‪ -‬רב‪ :‬נהר עזק; שמואל‪ :‬נהר יואני‪ .‬גבול למעלה על החידקל ‪ -‬רב‪ :‬העיירות בגדא ואוונא )שביניהן החידקל(;‬
‫שׁנִית( ואינהּ בכלל )המרחק ממנהּ לעליונה הכּשרה ‪ -‬פרסה(‪.‬‬
‫שמואל )מוסיף(‪ :‬מושכני‪ .‬בתחתית החידקל ‪ -‬אפמיא־התחתונה )דוֹבֶרֶת מֵי ָ‬
‫במערב‪ ,‬על שׂפת הפּרת )גבול עליון( ‪ -‬רב‪ :‬מִבצר תולבקני; שמואל‪ :‬גשר בית פרת )א‪ :‬הוסיף; ב‪ :‬חיסר‪ ,‬ואחרי זמנו הוזז הגשר למעלה(; ר'‬
‫יוחנן‪ :‬עד מעבורת גיזמא‪ ,‬ויוצאת רצועה כשרה באלכסון עד למעלה מאיהי־דקירא )הפסולה(‪ ,‬ובתוכה שוט־מישוט‪ .‬אביי קילל את הסומך‬
‫על רב )ללשון א כ"ש על שמואל(‪.‬‬
‫בירם ‪ -‬מערבית לפְּרת ‪ -‬מיוחסת‪ .‬חביל־ימא )=פרת־דבורסי(‪ ,‬וכ"ש שוניא וגוביא וציצורא ‪ -‬המעולים שבבבל‪ .‬רב‪ :‬נהר חלזון ‪ -‬מיוחסים;‬
‫ר' יוחנן חולק‪" ,‬וַ ַיּנְחֵ֞ם בַּחְלַ֧ח )חלזון( וּבְחָב֛וֹר )הדייב( נְהַ֥ר גּוֹזָ֖ן )גינזק( וְ ָﬠ ֵר֥י מָדָֽי )חמדן וי"א נהוונד‪ ,‬ומושכי‪ ,‬חוסקי ורומקי(" ‪ -‬ר' יוחנן‪:‬‬
‫ומיבמות )טז‪-.‬יז‪ :(.‬העיד ר' דוסא בשם חגי הנביא‪ ,‬שמקבלים גֵּרים מבּני קַרדּוּ‬
‫כולן פסולות‪.‬‬
‫)אך לא מן הקרתויים‪ ,‬מפני תערובת ממזרים‪ ,‬צאצאי בנות ישראל‪ ,‬וכַסובר וַלדן מגוי ממזר( ותדמור‪ .‬ר' יוחנן א‪ ,‬רב יוסף‪ :‬מתדמור לא )צאצאי בנות ישראל‬
‫שנחטפו בידי עבדי שלמה‪ ,‬וי"א בידי גויים בשעת החורבן(‪ ,‬ופסוליהם התגלגלו למֵישן ולהרפניא‪.‬‬
‫שיטת רש"י בסוגיין‪ ,‬במהלך זרימת ה הרות‬
‫רש"י )ד"ה עד הר עזק( כתב שהפּרת והחידקל זורמים מן הדרום לצפון‪ .‬זאת למד מש י מקומות בדברי חז"ל‪ :‬בבל לצפו ה דארץ‬
‫ישראל היא )ב"ב כה‪ ;(:‬הפרת מעיד על גשמי א"י ‪ -‬ו מצא שיורד מא"י לבבל )שבת סה‪.(:‬‬
‫באופן חריג‪ ,‬פתח רש"י את פירושו לסוגיה בהסתייגות ‪" -‬לפי הע יין ראה‪ ."...‬כלומר‪ :‬ידועה אפשרות אחרת להסביר את מהלך‬
‫ה הרות‪ ,‬אך הע יין מתפרש בפשטוּת באופן ה "ל‪' .‬האפשרות האחרת' היא‪ ,‬כ ראה‪ ,‬זו שמובאת בתוס'‬
‫בשם רב ו תם‪ :‬ה הרות זורמים מהצפון לדרום‪ .‬ו'בבל לצפון א"י' פירושו‪ :‬לצפון־מזרח‪ ,‬שהרי בכל‬
‫התלמוד קראת א"י 'מערבא' )תוס' בכורות ה‪ :‬ד"ה מטרא(‪] .‬ייתכן שלרש"י הוקשה לפרש כן‪ ,‬שלפי זה בבל‬
‫מזרחית לא"י הרבה יותר ממה שהיא צפו ית )במפות של היום‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ראית תל־אביב סמוכה לקו־רוחב ‪ ,32‬וחרבות‬
‫עיר בבל העתיקה צפו יים לקו זה כ‪ 60-‬ק"מ בלבד(‪ .‬לכן העדיף כאן להציג את מהלך ה הרות באופן אחר‪" ,‬לפי הע יין"‪[.‬‬
‫אמ ם‪ ,‬במקום אחר )בסוגיה העוסקת בכיוון ה חת אב י בית הכיסא; ברכות סא‪ :‬ד"ה הוו שדיין( כתב‬
‫רש"י במפורש שבבל היא במזרחהּ של א"י )וכך מוכח שם בסוגיה(‪.‬‬
‫הערות אודות מקומות מסוימים‬
‫מחוזא‪" .‬אמימר שרא ליה לרב הו א בר תן למי סב איתתא מחוזייתא )י"ג‪ :‬ממחוזאי; כת"י וטיקן(‪."...‬‬
‫רש"י‪" :‬ואין מחוזא בתוך גבולי בבל האמורים לע ין יוחסין" )עב‪ .(:‬מחוזא היתה סמוכה לחידקל )ברכות ט‪ ,(:‬מקום מושבו של רבא‬
‫)ישיבת פומבדיתא פעלה במחוזא בימי כהו תו כראש הישיבה; איגרת רב שרירא גאון(‪ .‬עד כמה שידוע כיום‪ ,‬מקומהּ בתוך גבולות בבל‬
‫ליוחסין‪ ,‬ב יגוד לאמוּר כאן!‬
‫אפשר ליישב זאת בשתי דרכים‪ :‬א‪ .‬מסיבות מסוימות הוּרעה חזקת העיר ואי ה כשאר בבל‪ ,‬למרות הימצאוּתהּ בתוך תחומי בבל‪ .‬מדובר‬
‫בסוגיה זו אחרי ימי רבא‪ ,‬וייתכן שבי תיים התערבו שם אותן משפחות שהכריז עליהן כפסולות )לעיל ע‪ ,(:‬ועל כן הורעה חזקת הכשרוּת‬
‫של העיר‪ .‬כמו כן‪ ,‬ידוע כי ב י מחוזא היו יידים לסחורה‪ ,‬באופן חריג‪ ,‬עד כדי כך שלא הכירו חתימות ש ֵכ יהם )גיטין ו‪ .(.‬ועוד‪ ,‬ייתכן‬
‫שריבוי הגֵּרים בעיר )עג‪ (.‬מעיד גם הוא על הֲ גירה רבּה שגרמה למ יעת ההסתמכות על חזקת הכשרוּת הבבלית‪ .‬ידוע גם כן‪ ,‬שבש ת‬
‫ד'קכ"ג )כ‪ 11-‬ש ה לאחר פטירת רבא בש ת ד'קי"ב‪ ,‬איגרת רש"ג עמ' ‪ (89‬עלה צבא רומי‪ ,‬בראשות הקיסר יוליא וס )'הכופר'(‪ ,‬למלחמה‬
‫על הפרסים‪ ,‬ושרף את מחוזא ואת שכ תה קטסיפון )אטלס כרטא עמ' ‪ ;100‬א צ' לגיאוגרפיה תלמודית(‪ .‬מסתבר שכש ב תה ש ית‬
‫התלקטו אליה א שים ממקומות שו ים ומחוץ לבבל‪ ,‬ושוב לא היתה לה חזקת הכשרות הבבלית‪.‬‬
‫ב‪' .‬מחוזא' שמדובר בה בסוגיה זו אי ה העיר מחוזא סתם‪ .‬ו ראה שהכוו ה לאזור ש קרא בתלמוד 'בי חוזאי'‪ ,‬הקרוי כיום חוזיסטן‬
‫)בדרום‪-‬מערב פרס‪ ,‬מזרחי למֵ ישן‪ .‬צליל השם שמר גם בשמהּ של העיר הפרסית ַאח ַוז(‪ .‬איזור זה מחוץ לגבולות בבל האמוּרים‪.‬‬
‫לגבי זיהוי העיר ומיקומהּ‪ .‬מפורש שהיא קרובה לחידקל )ברכות ט‪ .(:‬באטלס של פרופ' בְּ ַרוֶר ציין אותה בגדה המזרחית שלו )וכן ציין‬
‫אביו במפה שבא ציקלופדיה העברית ערך בבל(; אך באטלס כרטא )פרופ' אבי־יו ה( ובמפות וספות ציי ו אותה בגדה המערבית‪ .‬וכן יש‬
‫שכתבו שמקומהּ בגדה המערבית‪ ,‬סמוך ל הר מלכא )מרדכי דב יודלביץ‪ ,‬מחוזא‪ ,‬מוסד הרב קוק תש"ז; ראה גם‪ :‬זאב דוב אלטיר מייר‬
‫הלוי‪ ,‬מחוזא‪ ,‬תר"פ‪ ,‬עמ' ‪ 3‬הערה ב ]לכאורה אין הכרח במה שהסיק שם מב"ב עג‪.([:.‬‬
‫תרשים ‪:2‬‬
‫הנהרות זורמים מדרום לצפון‬
‫הר עזק ו הר יוא י‪ .‬קשה לקבוע בוודאות את זהותם של ה הרות האלה‪ ,‬ולפי הע יין ראה שהן תעלות‪ ,‬או הרות טבעיים‪ ,‬שהיו‬
‫מקבילים לחידקל‪ ,‬מזרחית לו‪ .‬מהציורים שבפירושי מהרש"ל ומהרש"א עולה ששמואל מוסיף על רב בזה‪ ,‬כלומר ‪ -‬הר יוא י מזרחי‬
‫ל הר עזק‪ .‬יש שמזהים את הר יוא י עם תעלת הרואן )ראה א צ' לגיאוגרפיה תלמודית(‪.‬‬
‫אפמיא‪ .‬ר' אברהם יעקב ברוור‪ ,‬אטלס כרטא ועוד‪ ,‬מיקמוה באזור העיר כות‪ .‬אך בא ציקלופדיה לגיאורפיה תלמודית )ערך אפמיא( כתב‬
‫)ב יגוד למסומן שם במפה שלפ י הערך בבל( שהיא באזור קור ה )סמוך לאיחוד הפרת והחידקל‪ .‬וכך סימ ו במפה שבתלמוד שוט שטיין(‪.‬‬
‫זיהוי זה מתאים יותר לדברי רש"י )תחילת עב‪ (.‬ש ימק את ההתעלמות מהגבול התחתון על הפּרת בכך שהפרת שפך לחידקל‪.‬‬
‫מושכ י‪ .‬גבול החידקל העליון לפי שמואל‪ .‬לפי רש"י שמואל הרחיב את הגבול כלפי מעלה )רש"י כתב דרום כפי דרכו בסוגיה‪ ,‬כאמור‬
‫לעיל(‪ .‬אמ ם באטלסים ציי ו את העיר בגדה המערבית של החידקל‪ ,‬ומעט דרומית מאוו א‪.‬‬
‫אקרא דתולבק י; גשר פרת; מעבורת גיזמא )גבול צפו י על הפּרת(‪ .‬לפי פשט הסוגיה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬הם מקומות על הפרת‪ ,‬צפו ית־מערבית‬
‫לפומבדיתא )ואכן כך ציירו בתלמוד שוט שטיין(‪ ,‬שהרי פומבדיתא מיוחסת‪ .‬אך במפות של פ' אמן ושל י"א ברוור מצוי ת תולבק י על‬
‫הפרת‪ ,‬צפו ית ל הרדעא וקרובה לה‪ .‬וכן באטלס כרטא )עמ' ‪ 98‬מפה ‪ ,(153‬מסומן גבול בבל ליוחסין צפו ית ל הרדעא‪ ,‬כאשר פומבדיתא ‪-‬‬
‫סמל כשרוּת הייחוס ‪ -‬ותרת מחוץ לתחום‪ .‬וזה תמוה‪ .‬לדרך זו יש להסביר בדוחק שאף לרב ולשמואל 'רצועה פקא' )מתולבק י או‬
‫מגשר פרת( וכוללת את פומבדיתא בתחום ה ָכּשר‪.‬‬
‫גובאי )לפי רב יהודה הם גבעו יים; ע‪ .(:‬מובא כאן באוצר הגאו ים )סי' שצז(‪" :‬שֵׁ ם מקום הוא אחורי בבל בצד מזרחו שלחדקל מאחורי‬
‫הרוא י קראת גו אי‪ .‬ועדיין קוראים אותו ישמעאלים גוכ'י"‪.‬‬
‫לעיון וסף‬
‫פ חס אמן‪ ,‬א ציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית )‪ 2‬כרכים(‪ ,‬ת"א התשל"ב‪.‬‬
‫מיכאל אבי יו ה‪ ,‬אטלס כרטא לתקופת המש ה והתלמוד‪ ,‬התשכ"ו‪.‬‬
‫אברהם יעקב ברוור‪ ,‬מפת בבל והארצות הסמוכות בתקופת התלמוד‪ ,‬בתוך‪ :‬הא ציקלופדיה העברית‪ ,‬ערך בבל‪ ,‬כרך ז ]את המפה ערך לאחר‬
‫שביקר באזור פעמיים‪ ,‬לפ י כ‪ 80-‬ש ה‪ ,‬ובדק גם דעות ומסורות רב ים ומלומדים בבגדד‪ .‬כן כתב לי ב וֹ‪ ,‬פרופ' משה ברוור )עורך האטלסים(‪ ,‬בתשובה לשאלתי לגבי הרדעא‪[.‬‬
‫]אביעזר גולן‪ ,‬המזרח התיכון )אוגדן חוברות(‪ ,‬משרד הביטחון ‪ -‬ההוצאה לאור‪ ,‬ת"א התשכ"ו[‬
‫הערה‪ :‬המפה )בעמוד הראשון( וסימון המיקומים בה ועדו להמחיש את הדברים‪ ,‬אך אי ם מדויקים‪.‬‬
‫מהדורה א‪ ,‬יסן‪-‬אייר התשע"ו | לתיקו ים ולתגובות‪ :‬יעקב מתלון ‪[email protected] -‬‬