להורדה

‫בירורי‬
‫מנהגים‬
‫בין ‪ -‬המצרים‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫שבתי יונה פרידמן‬
‫בשיחת ר"ח מנ"א תשמ"ח (תו"מ התוועדויות תשמ"ח ח"ד עמ' ‪ )78‬אמר הרבי‬
‫"יש לעורר אודות ענינים של מעשה בפועל שהזמן גרמא‪ ,‬החל מר״ח מנ״א‪ ,‬וכל‬
‫תשעת הימים‪ :‬לכל לראש — פרטי הדינים בשו״ע אודות ההנהגה בתשעת‬
‫הימים (בהוספה על הדינים השייכים לשלשת השבועות דביהמ״צ)‪ ,‬ובפרט‬
‫פרטי הדינים דשבוע שחל בו תשעה באב‪ .‬ופשוט‪ ,‬שבזה נכלל גם החיוב ללמוד‬
‫הלכות אלו בשו״ע‪ ,‬ולפלא הכי גדול שכאשר עושים ״שטורעם״ אודות ההוספה‬
‫בלימוד התורה בימי ביהמ״צ‪ ,‬כולל ובמיוחד בלימוד הלכות בית הבחירה‪ ,‬לא‬
‫מזכירים אודות לימוד ההלכות דבין המצרים‪ ,‬אע״פ שלימוד התורה בענינים‬
‫שהזמן גרמא הוא לכל לראש ובעיקר בהלכות דבין המצרים‪ ,‬יותר מאשר‬
‫בהלכות בית הבחירה‪ ,‬כמובן וגם פשוט" (וראה גם התוועדויות שם עמ' ‪91‬‬
‫ועמ' ‪.)108‬‬
‫י"ז בתמוז שחל בשבת‬
‫נחלקו הפוסקים‪ 1‬האם בשבת זו עדיין ניתן לברך ברכת שהחיינו‪ ,2‬ויש‪ 3‬המתירים בליל‬
‫שבת ואוסרים ביום השבת‪ ,‬וצריך עיון מהי שיטת הרבי בזה‪.4‬‬
‫בשבתות שבבין המצרים‪ 5‬צריכים להיזהר מחשש אבלות יותר משאר שבתות השנה‪,‬‬
‫ואסור לנהוג אבלות של בין המצרים‪ ,‬אדרבה מצוה להתענג ולשמוח בשבת‪,6‬‬
‫‪ 1‬ראה הנסמן בפסקי תשובות סתקנ"א אות נה‪ .‬נטעי גבריאל בין המצרים פי"ז ס"ג‪ .‬ט' באב שחל בשבת‬
‫פ"א ס"ב וס"ג (למ"א ועוד פוסקים מותר‪ ,‬ליעב"ץ ועוד פוסקים אסור)‪ .‬ובלוח כולל חב"ד כתב‪ :‬שיש‬
‫המתירים לברך שהחיינו בשבת זו‪ .‬וסברת המחלוקת בזה ראה לקמן הערה ‪.4‬‬
‫ולגבי לבישת בגד חדש חשוב‪ ,‬לכאורה נראה להתיר‪ ,‬דהרי גם בשאר שבתות בין המצרים צ"ע האם‬
‫למנהגנו אסור (ראה חילוקי הדעות בזה בפסקי תשובות שם אות כה ונטעי גבריאל שם סעיפים ה‪,‬ו)‪,‬‬
‫דהרי אין מנהגינו לברך עליו שהחיינו‪ ,‬ומצד השמחה הנגרמת אין חשש בשבת (כדלקמן בפנים)‪ .‬ואולי יש‬
‫לחלק בין שמחה הקשורה ישירות עם השבת‪ ,‬שבה (למנהגנו) אין למעט‪ ,‬ואדרבה יש להוסיף‪ ,‬לבין שמחה‬
‫צדדית כלבישת בגד חדש (וראה נטעי גבריאל שם פכ"ז ס"א ובהערה ג' שצ"ל 'גילו ברעדה')‪ .‬ודו"ק‬
‫ועצ"ע‪.‬‬
‫‪ 2‬למנהגנו שאין מברכים שהחיינו גם בשבתות דבין המצרים (ספר המנהגים עמ' ‪ 46‬מלוח היום יום כ"א‬
‫תמוז)‪ .‬אלא אם כן מדובר במקרה שיפסיד הברכה (כגון פדיון הבן וכדומה)‪.‬‬
‫‪ 3‬שד"ח אס"ד מערכת ביהמ"צ ס"א אות א (הובא בפסקי תשובות שם)‪.‬‬
‫‪ 4‬בספר המנהגים שם הערה ‪ 7‬בנוגע לברכת שהחיינו כשי"ז בתמוז חל בשבת‪ ,‬כתב‪" ,‬לא שמעתי"‪ ,‬ומציין‬
‫לדעות בזה המובאים בשדי חמד שם‪ .‬וא"כ אינו מכריע כיצד לנהוג‪ .‬אבל בספר 'אראנו נפלאות' (– יומן‬
‫משנת תנש"א עמ' ‪ ,)180‬נכתב‪ ,‬שבמודעה שפורסמה מטעם צא"ח המרכזית הורה הרבי לכתוב במפורש‬
‫כי עניני בין המצרים מתחילים מיום ראשון ח"י תמוז (ושם בצילום המודעה נכתב זאת בנוגע לזמן‬
‫התחלת לימוד עניני בית הבחירה)‪.‬‬
‫ובשיחת ש"פ בלק תנש"א סעיף ט' (ספה"ש תנש"א ח"ב עמ' ‪ )691‬נכתב‪" :‬צריך עיון ‪..‬‬
‫בי"ז בתמוז שחל בשבת האם השבת דוחה את כללות הזמן דבין המצרים‪ ,‬והתחלת בין המצרים בקביעות‬
‫כזו היא ביום ראשון‪ ,‬או שהשבת דוחה רק את הצום‪ ,‬והענינים הבלתי רצויים דבין המצרים"‪( .‬ושם‬
‫בהערה ‪( 87‬וכ"ה באריכות בלקו"ש חל"ג עמ' ‪ 157‬ואילך) חוקר אותה חקירה בנוגע לסיום בין המצרים‬
‫כשת"ב חל בשבת (וראה גם שיחת ש"פ דברים תנש"א ס"ב)‪ ,‬וחקירה זו מצינו בפוסקים ונפק"מ לכמה‬
‫דינים (ט' באב שחל בשבת פ"ג ס"ב))‪.‬‬
‫ולפי הצד הב' הנ"ל יוצא לכאורה שאין לברך שהחיינו‪ ,‬כיון שרק את הצום והאבילות (של פרהסיא)‬
‫דוחים ולא שאר הדינים ‪ -‬כברכת שהחיינו‪ ,‬שאין מברכים אותה גם בשאר השבתות של בין המצרים‪.‬‬
‫ודוחק לומר שמ"ש בשיחה "והענינים הבלתי רצויים דבין הזמנים" הכוונה גם על ברכת שהחיינו‪ ,‬דא"כ‬
‫במה שונה צד הב' מצד הא' בנוגע להנהגה בפועל (ודוחק לומר שכל הנפק"מ היא רק בנוגע ללימוד הלכות‬
‫בית הבחירה)‪ ,‬ואם אומרים כצד הב' שהתחיל כבר הזמן דבין המצרים‪ ,‬א"כ אינו יכול לברך כבר ברכת‬
‫"שהחיינו ‪. .‬לזמן הזה"‪ ,‬כיון שזמן זה הוא כבר זמן של פורענות (שזהו הטעם שאין מברכים שהחיינו‬
‫בבין המצרים ראה מג"א סתקנ"א סקמ"ב)‪ .‬וא"כ צ"ל שהכוונה ב"ענינים הבלתי רצויים" היא על ענינים‬
‫שהם היפך השמחה שנוהגים כשי"ז בתמוז חל ביום חול‪ ,‬שאותם ודאי השבת דוחה כמו בשאר השבתות‬
‫דבין המצרים (כדלקמן בפנים)‪ .‬משא"כ דברים אחרים שאינם קשורים ישירות עם השמחה של השבת ‪-‬‬
‫כברכת שהחיינו‪ ,‬אין השבת דוחה זאת (לפי צד הב' הנ"ל)‪.‬‬
‫‪ 5‬לא מצאתי שיש מניעה ללמוד הלכות בין המצרים בשבת‪.‬‬
‫וכשי"ז בתמוז חל בשבת צריך להוסיף בזה (באכילת דגים ובשר ושתיית יין) יותר מכל‬
‫שבתות השנה‪ ,‬כדי לשלול החשש שהמיעוט בזה בא מצד יום התענית‪.7‬‬
‫צריך להקפיד על אכילת סעודת מלווה מלכה במוצאי שבת י"ז בתמוז יותר מבכל מוצאי‬
‫שבת‪.8‬‬
‫"ויהי רצון‪ ,‬שבשנה זו יתקיים (בלשון הרב) שיהי׳ כן באמת‪ ,‬״זאל נדחה ווערן באמת‬
‫ויהפך לששון ולשמחה״‪ ,‬ובמילא ‪ -‬בי״ז בתמוז וכ״ש בת״ב כבר תתקיים הנבואה ״כה אמר‬
‫ה׳ צבאות צום הרביעי וצום החמישי גו׳ יהי׳ ‪ . .‬לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת‬
‫והשלום אהבו״"‪.9‬‬
‫מדיני בין המצרים‬
‫‪10‬‬
‫דיני בין המצרים מתחילים מליל י"ז בתמוז (ויש להחמיר גם בבין השמשות)‪.11‬‬
‫תספורת‪ :‬אין להסתפר‪ 12‬בימים אלו‪ ,13‬גם לא ילד בגיל שלוש‪ ,‬וידחה התספורת לאחר‬
‫שלושת השבועות‪ .14‬ואשה מותר לה להסתפר לצורך צניעות וכדומה‪.15‬‬
‫ברכת שהחיינו‪ :‬אין לברך שהחיינו (על פרי חדש וכדומה) בימים אלו גם לא בשבת‪,16‬‬
‫אלא אם כן מדובר במקרה שיפסיד הברכה (כגון פדיון הבן וכדומה)‪.17‬‬
‫‪ 6‬לקו"ש ח"ב פרשת דברים סעיף ב' ולקו"ש ח"ד פרשת דברים סעיף ד'‪ .‬ושם מביא הרבי סיפור שאחד‬
‫נהג ללכת נעלי בית גם בשבת‪ ,‬ונהיה 'אבל' ר"ל‪ ,‬ושאל את אביו (ר' לויק) האם יכול ללכת איתם‬
‫בשבת של השבעה‪ ,‬והוא פסק לו שלא יעשה כך‪ ,‬כדי שלא יהיה נתינת מקום לחשש אבילות בשבת‪.‬‬
‫‪ 7‬שיחת ש"פ בלק תנש"א סעיף ג' (ספה"ש תנש"א ח"ב עמ' ‪ .)684‬וגם אין נוהג בו אבילות שבצינעא –‬
‫בינו לבינה (פסקי תשובות סתק"נ אות ט')‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫שם (ספה"ש שם עמ' ‪.)685‬‬
‫‪ 9‬לקו"ש חל"ג עמ' ‪.163‬‬
‫‪ 10‬בספר נטעי גבריאל (בין המצרים ח"א בהקדמה עמ' י"ח) הביא בשם המגיד מקוזניץ‪ ,‬שכתב בשם‬
‫הבעש"ט והמגיד ממזריטש על הפסוק "כל רודפיה השיגוה בין המצרים"‪ ,‬שכל מי שרוצה לרדוף ולהשיג‬
‫את הקב"ה יכול לעשות זאת בימים אלו‪ ,‬ומביא על זה משל משר שיוצא לשווקים ולרחובות וכו'‬
‫(ולכאורה זהו מעין המשל שמביא אדה"ז בלקו"ת על חודש אלול)‪.‬‬
‫‪ 11‬נטעי גבריאל שם פ"ב ס"ו‪ ,‬פי"ד ס"ה‪ ,‬פי"ז ס"ב‪ ,‬פי"ט ס"ג‪ .‬פסקי תשובות סתקנ"א אות ז'‪.‬‬
‫‪ 12‬ואם הוא משום חשש חציצה לתפילין מותר (נטעי גבריאל שם פי"ט ס"ז)‪.‬‬
‫‪ 13‬יש מתירים להסתפר בליל י"ז בתמוז במקרה של צורך גדול (שו"ת אג"מ ח"ד סקי"ב‪ .‬שו"ת שרגא‬
‫המאיר ח"ב סי"ג)‪.‬‬
‫‪ 14‬אבל את שאר המנהגים (לבישת ציצית ברכות ועוד) יש להתחיל ביום ההולדת לגיל שלוש (לקו"ש‬
‫חל"ג עמ' ‪ .297‬אג"ק חכ"ד עמ' שנ"ה‪ .‬שערי הלכה ומנהג ח"ב עמ' ש"ג)‪.‬‬
‫‪ 15‬פסקי תשובות סתקנ"א אות נג‪,‬נד‪ .‬נטעי גבריאל שם פכ"א‪ .‬ומותר לסדר את הפאה עד ר"ח אב (נטעי‬
‫גבריאל שם ס"ה)‪.‬‬
‫נישואין‪ :‬אין נושאין נשים בימים אלו‪ ,18‬אבל קשרי שידוכין מותר גם עם סעודה (עד‬
‫ראש חודש אב‪ ,)19‬אבל בלי ריקודים ומחולות‪.20‬‬
‫העברת דירה‪ :‬נוהגים שאין נכנסים לדירה חדשה בימים אלו‪ ,21‬אבל אם הניח בדירה‬
‫חפצים חשובים‪ 22‬לפני י"ז בתמוז‪ ,‬וכן במקרה של צורך גדול או שאם לא יעבור יגרם לו‬
‫הפסד ממון‪ ,‬מותר‪ .23‬ואין עושים חנוכת הבית בימים אלו‪.24‬‬
‫קניית רהיטים‪ :‬מותר להזמין רהיטים יקרים‪ 25‬או לקבלם לביתו בימים אלו‪ ,26‬אבל לא‬
‫בתשעת הימים‪ ,‬אלא אם כן מדובר ברהיט הכרחי (כמזגן בימים החמים‪ ,‬מכונת כביסה‬
‫וכדומה)‪ ,‬או שאם לא יקנה יגרם לו הפסד כספי‪.27‬‬
‫בריכה‪ ,‬ים‪ :‬מותר ללכת לבריכה ולים בימים אלו‪ ,‬עד ראש חודש אב‪ ,28‬גם אם לא הלך‬
‫לשם לפני כן‪ ,‬אבל מכיוון שאין להיכנס למצב של סכנה בימים אלו‪ ,‬לכן יש להימנע‬
‫מללכת לים (למקום מסוכן) בימים אלו‪.29‬‬
‫בגד חדש‪ :‬אין לקנות או ללבוש בגדים חדשים חשובים (מכנסיים‪ ,‬חולצה וכדומה‪)30‬‬
‫בימים אלו‪ ,31‬ואם מדובר במקרה שאם לא יקנה יגרם לו הפסד כספי‪ ,‬מותר‪.32‬‬
‫‪' 16‬היום יום' כ"א תמוז‪ .‬ספר המנהגים חב"ד מנהגי בין המצרים עמ' ‪.46‬‬
‫‪ 17‬נטעי גבריאל שם פי"ז ס"כ‪.‬‬
‫‪ 18‬ובליל י"ז בתמוז יש מתירים בצורך ודחק‪ ,‬ויש להתחיל החופה לפני השקיעה (ראה נטעי גבריאל שם‬
‫פי"ד ס"ו והערה י"ג‪ .‬פסקי תשובות סתקנ"א אות ז')‪ .‬מותר לאשכנזי להשתתף בחתונה של ספרדי עד‬
‫ר"ח אב (נטעי גבריאל שם פי"ד ס"י)‪ .‬אבל בפסקי תשובות (סתצ"ג אות י"ג) כתב שיש שפסקו (לגבי ימי‬
‫ספירת העומר) שילך רק לחופה לאחל מז"ט‪ ,‬ולא ילך לסעודה שיש בה כלי זמר וכו' (ולכאורה הוא הדין‬
‫לגבי בין המצרים)‪.‬‬
‫‪ 19‬ולאחר ר"ח אין עושים סעודה אלא מיני טעימא בלבד (נטעי גבריאל שם פי"ד ס"ב)‪.‬‬
‫‪ 20‬נטעי גבריאל שם פי"ד‪.‬‬
‫‪ 21‬בשערי הלכה ומנהג ח"ב עמ' קע"א כתב זאת לגבי ר"ח אב ואילך (ויתכן מצד שעל זה נשאל)‪ .‬אבל‬
‫מאג"ק ח"י עמ' ת"ח משמע שיש עדיפות לעבור דירה (או להכניס החפצים אליה) לפני ספירת העומר‪,‬‬
‫ואם כן הוא הדין לגבי כל שלושת השבועות‪.‬‬
‫‪ 22‬ויש אומרים שכן הדין אם קבע המזוזות לפני כן (פסקי תשובות סתקנ"א הערה ‪.)84‬‬
‫‪ 23‬נטעי גבריאל שם פי"ח ס"א וס"ב‪ .‬פסקי תשובות סתקנ"א אות י"ב‪.‬‬
‫‪ 24‬נטעי גבריאל שם פט"ז ס"ד‪ .‬פסקי תשובות סתקנ"א הערה ‪.84‬‬
‫‪ 25‬וכלי בית פשוטים (סכו"ם וכדומה) מותר לקנותם גם בתשעת הימים‪.‬‬
‫‪ 26‬כיון שאין נוהגים לברך על רהיטים ברכת 'שהחיינו' (סדר ברה"נ פי"ב ס"ה)‪.‬‬
‫‪ 27‬נטעי גבריאל בין המצרים פי"ז סי"ג פ"ל סעיפים ד‪,‬ה‪,‬ו‪ .‬ופל"א סט"ז‪ .‬פסקי תשובות סתקנ"א אות י"א‪.‬‬
‫‪ 28‬כיון שעד זמן זה מותרת הרחיצה‪.‬‬
‫‪ 29‬פסקי תשובות סתקנ"א אות מ"ו‪ .‬נטעי גבריאל שם פכ"ג ס"ד‪.‬‬
‫‪ 30‬אבל לבנים‪ ,‬גרביים‪ ,‬נעליים וכדומה‪ ,‬מותרת קנייתם עד תשעת הימים (ואם לא הספיק לקנות נעליים‬
‫לתשעה באב יקנה נעליים פשוטות)‪.‬‬
‫‪ 31‬וצריך עיון האם מותר לחדשם בשבת‪ ,‬שהרי בבין המצרים מנהגנו שלא לברך 'שהחיינו' גם בשבת‪,‬‬
‫ואפשר לומר שהטעם לכך הוא מכיון שהבעיה לברך 'שהחיינו' בבין המצרים זה גם מצד עצם לשון‬
‫הברכה ('שהחיינו לזמן הזה')‪ ,‬ולא רק מצד השמחה‪ ,‬כיון שזהו זמן פורענות בכללות (ראה מגן אברהם‬
‫שם ושדי‪-‬חמד מערכת בין המצרים בתחילתו) שגם שבת בכלל‪ ,‬אלא שגם לפי זה עדיין צריך עיון מדוע‬
‫יהיה אסור ללבוש בגד חדש בשבת דבין המצרים‪ ,‬דהרי בפועל אין מנהגנו לברך 'שהחיינו' על בגדים‬
‫(סדר ברה"נ פרק י"ב ס"ה‪ .‬ספר השיחות תשמ"ט עמ' ‪ ,)745‬ומצד השמחה יתירה שישנה בלבישתם‪,‬‬
‫שירה וריקודים‪ :‬שירה בפה בניגוני התעוררות מותרת‪ ,33‬שמיעת ניגונים שלא לשם‬
‫שמחה ממש מותרת עד ראש חודש אב‪ ,‬ריקודים ומחולות של רשות ונגינה בכלי זמר‬
‫אסורה‪ ,‬אבל אם קשור עם מצוה‪ ,34‬מותר‪ .35‬ללמוד וללמד נגינה (לצורך פרנסה) מותר‬
‫(עד שבוע שחל בו) במקרה שאם לא ילמד יהיה הפסד ודבר האבד‪.36‬‬
‫טיפול רפואי ‪ :‬אין לעשות טיפולים רפואיים (ניתוחים וכדומה) בימים אלו אם אינם‬
‫הכרחיים‪.37‬‬
‫נסיעות וטיולים‪ :‬אין לטייל או לטוס בימים אלו שלא לצורך‪ ,‬ובפרט מראש חודש אב‪.38‬‬
‫מדיני תשעת הימים‬
‫‪39‬‬
‫בערב ראש חודש מנחם אב יש להוסיף במיוחד בתורה‪ ,‬תפילה וצדקה‪ .‬והצדקה – הוצאת‬
‫ב' סעודות‪ .‬ומה טוב ‪ -‬של ג' סעודות‪.40‬‬
‫דיני תשעת הימים מתחילים לכתחילה מזמן השקיעה‪.41‬‬
‫לשיטתינו אין חוששים לתוספת שמחה בשבת (ראה לקוטי שיחות חלק ב' עמ' ‪ 358‬וחלק ד' עמ' ‪1091‬‬
‫וגיליון התקשרות תשפ"א)‪ .‬ואולי יש לחלק בין שמחה הקשורה ישירות עם השבת‪ ,‬שבה (למנהגנו) אין‬
‫למעט‪ ,‬ואדרבה יש להוסיף‪ ,‬לבין שמחה צדדית כלבישת בגד חדש (וראה נטעי גבריאל שם פכ"ז ס"א‬
‫ובהערה ג' שצ"ל 'גילו ברעדה')‪ .‬ודו"ק ועצ"ע‪.‬‬
‫‪ 32‬בירורי מנהגים – מועדים עמ' ‪ .59‬נטעי גבריאל פרק י"ז ס"ו ואילך‪ ,‬פסקי תשובות סימן תקנ"א אות‬
‫כ"ה ומקורם מאליה רבה שם סקי"ז וקיצור שולחן ערוך סימן קכ"ב ס"ב וכן כתב בדרך החיים ועוד‪.‬‬
‫‪ 33‬משנת תש"נ עודד הרבי את השירה לפני התפילה גם בתשעת הימים‪ ,‬חוץ מתשעה באב (מעשה מלך‬
‫עמ' ‪.)232‬‬
‫‪ 34‬ורגילים לרקוד ולנגן בה כבר מצווה וכדומה‪.‬‬
‫‪' 35‬התקשרות' בין המצרים (בשם הרב שנ"ז גרליק ז"ל)‪ .‬פסקי תשובות סתקנ"א אות י"ג‪ .‬נטעי גבריאל‬
‫שם פט"ו ס"א ואילך‪.‬‬
‫‪ 36‬פסקי תשובות שם אות י"ד‪ .‬נטעי גבריאל שם פט"ו ס"ו‪.‬‬
‫‪ 37‬אג"ק חכ"ד עמ' שנ"ז‪ .‬שערי הלכה ומנהג ח"ב עמ' קע"ב‪ .‬נטעי גבריאל שם פכ"ג ס"ח‪.‬‬
‫‪ 38‬נטעי גבריאל בין המצרים פכ"ג ס"ג‪ .‬וזהו עפמ"ש בשד"ח פאת השדה מערכת בין המצרים ס"א אות י‬
‫"שעשו הסכמה ותקנה ‪ . .‬שמיום י"ז בתמוז עד תשעה באב לא יוכל שום בר ישראל לטייל בגנות‬
‫ופרדסים"‪ .‬ובפרט מראש חודש אב‪ ,‬דריע מזליה וממעטים בשמחה‪.‬‬
‫ואפילו לצורך ‪ -‬נכון שלא יטוס בתשעה באב אלא אחר חצות היום (נטעי גבריאל שם פע"ט ס"ט)‪ .‬ואם‬
‫טס (לצורך גדול) קודם חצות היום‪ ,‬יכול לשבת על כסא (שם פס"ח ס"ט)‪ .‬ובהוספות ומילואים (לנט"ג‬
‫שם עמ' סח ובמעשה מלך עמ' ‪ )237‬כתב שהרבי נהג לשים קרש תחת מושבו כשנסע במכונית‪.‬‬
‫לא' ששאל את הרבי האם להקדים את הטיסה שלו שנקבעה לי"ז בתמוז‪ ,‬אמר הרבי שיתחיל את ההכנות‬
‫לנסיעה לפני י"ז בתמוז‪ ,‬ועל ידי כך יחשב שהתחיל לנסוע לפני י"ז בתמוז (שערי הלכה ומנהג ח"ה עמ'‬
‫קיב משיחות קודש (ח"ג) יב' תמוז תש"מ עמ' ‪ 1172‬ובשיחות קודש תשכ"ה ח"ב עמ' ‪" 230‬לארוז‬
‫מזוודה או אפילו מספר ממחטות")‪.‬‬
‫‪ 39‬כשת"ב חל בשבת‪ ,‬כל השבוע שלפניו נחשב (למנהג האשכנזים) לשבוע שחל בו ת"ב‪ ,‬לגבי דברים‬
‫שאסורים מצד הדין (ככיבוס)‪ ,‬ולא לגבי דברים שאסורים מצד מנהג (כנגינה) או מחלוקת הפוסקים‬
‫(כנטילת ציפורניים) – לקו"ש חל"ג עמ' ‪ .157‬פסקי תשובות סתקנ"א אות כ"ג‪.‬‬
‫‪ 40‬מובא בפתח דבר לספר חידושים וביאורים להלכות בית הבחירה‪ .‬ושם מוסיף "מובן אשר אלה שלא‬
‫עשו בפועל כהנ"ל ביומם – כדאי להשלימם לאחר זה"‪.‬‬
‫אין ללבוש בגדים מכובסים ומגוהצים‪ ,42‬וכן לא יתנגב במגבת מכובסת‪ ,43‬וכן לא יציע‬
‫סדינים מגוהצים‪ ,44‬אלא אם כן השתמש בהם כבר לפני תשעת הימים‪ ,45‬ולכבוד שבת‬
‫מותר‪ ,46‬ואם לא הספיק ללבוש הבגדים קודם תשעת הימים יכול להניחם על הריצפה‪.47‬‬
‫וכל זה בבגדים העליונים‪ ,‬אבל הבגדים הצמודים לגוף וכן גרביים מותר ללבוש מכובסים‬
‫גם אם לא לבשם קודם לכן‪.48‬‬
‫אין לכבס או לגהץ בגדים‪ 49‬גם לא בשביל אחר תשעה באב‪ ,‬ואם אין לו בגד נקי מותר‬
‫לכבס עד שבוע שחל בו תשעה באב‪ ,50‬וכן בגדי תינוקות‪ 51‬מותר לכבסם‪ 52‬עד שבוע שחל‬
‫בו‪ ,‬ואם הבגד אינו ראוי כבר כלל ללבישה מותר לכבס גם בשבוע שחל בו‪.53‬‬
‫יש אומרים שאין לקצוץ ציפורניים בשבוע שחל בו תשעה באב‪ ,54‬ולכבוד שבת ('חזון'‪)55‬‬
‫מותר‪.56‬‬
‫‪ 41‬ולכן בכיבוס במכונה (שאסור בתשעת הימים כדלקמן) צריך שרוב הכיבוס יעשה לפני השקיעה (פסקי‬
‫תשובות סתקנ"א אות כ"ב‪ .‬נטעי גבריאל בין המצרים פל"ה סט"ו)‪.‬‬
‫‪ 42‬קטנים מותרים ללבוש בגדים מכובסים עד שבוע שחל בו תשעה באב‪ ,‬וקטנים ביותר כל תשעת הימים‬
‫(נטעי גבריאל שם מילואים והוספות עמ' מ"א‪ .‬פסקי תשובות סתקנ"א אות מ"ה)‪.‬‬
‫‪ 43‬ובמקום שרבים משתמשים בה (או שהתלכלכה)‪ ,‬מותר להחליפה (נטעי גבריאל שם פל"ד סכ"ז‪ .‬פסקי‬
‫תשובות סתקנ"א אות י"ז)‪.‬‬
‫‪ 44‬אבל לצורך אורח מותר‪ ,‬והאורח יניחם על הארץ (פסקי תשובות סתקנ"א אות ט"ז‪ .‬נטעי גבריאל שם‬
‫פל"ד סכ"א)‪.‬‬
‫‪ 45‬שיעור זמן הלבישה לפני תשעת הימים‪ ,‬יש אומרים שעה אחת וי"א חצי שעה (וי"א פחות מכך וי"א‬
‫יותר – פסקי תשובות סתקנ"א הערה ‪ .113‬נטעי גבריאל שם פל"ד ס"ג)‪ .‬ובמעשה מלך עמ' ‪ 232‬כתב‬
‫שהרבי "לובש ופושט את כל הבגדים לתשעת הימים‪ ,‬אחד אחרי השני"‪.‬‬
‫‪ 46‬וכן מותר לכבוד שבת להניח מפות מכובסות על גבי השולחן‪ ,‬אבל לא סדינים מכובסים (משנ"ב‬
‫סתקנ"א סקל"ג)‪.‬‬
‫ויכול במשך השבת להחליף הבגדים‪ ,‬אבל באופן שלא יראה שמכין משבת לחול (כגון שאינו בגד של חול‬
‫(צבע שונה)‪ ,‬וכן בבוקר לובש בגד מכובס ואינו לובש את מה שלבש אתמול (וכן בצהריים)‪ ,‬אבל לא‬
‫יוריד וילבש מיד בגד אחר וכן לא יאמר שעושה זאת לצורך החול) ‪ -‬פסקי תשובות סתקנ"א אות י"ז‬
‫והערה ‪ .115‬נטעי גבריאל שם פל"ד ס"ג ובמילואים והוספות עמ' מ"ב‪.‬‬
‫‪ 47‬ומדובר בריצפה שאינה מרוצפת או שהיא מלוכלכת‪ ,‬ואם לא‪ ,‬ידרוך עליהם ברגליו למשך זמן מה‬
‫(פסקי תשובות סתקנ"א הערה ‪ .103‬נטעי גבריאל שם פל"ד ס"ד)‪.‬‬
‫‪ 48‬פסקי תשובות סתקנ"א אות י"ז‪ .‬נטעי גבריאל שם פל"ד סעיפים ה‪,‬ו‪.‬‬
‫‪ 49‬וגם לא במים בלבד ואפילו רק להוריד כתם‪ ,‬אלא אם כן אין לו בגד אחר (פסקי תשובות סתקנ"א אות‬
‫י"ח‪ .‬נטעי גבריאל שם פל"ה ס"י)‪.‬‬
‫‪ 50‬ויכבס רק הבגדים שזקוק להם‪ ,‬וכן ייבש הבגדים בצנעה (פסקי תשובות סתקנ"א אות מה‪ .‬נטעי‬
‫גבריאל שם פל"ה סי"ד וסכ"ט)‪ .‬המתקלחים בתשעת הימים צריכים לעשות זאת בצנעה (פסקי תשובות‬
‫סתקנ"א אות מ"ח‪ .‬נטעי גבריאל שם פמ"ב ס"ה)‪.‬‬
‫‪ 51‬יש אומרים עד גיל ‪ ,3/4‬וי"א עד גיל ‪( 6‬וכך נוהגים‪ ,‬ובשעת הצורך ניתן להקל יותר)‪ ,‬וי"א עד גיל בר‬
‫מצווה (פסקי תשובות שם‪ .‬נטעי גבריאל שם פ"ו סעיפים א‪,‬ב‪,‬ג ובמילואים והוספות עמ' מ"ו)‪.‬‬
‫‪ 52‬וכן יכול לקנות עבורם בגד חדש‪ ,‬ואדרבה יש עדיפות לקנות מאשר לכבס (שהאיסור לכבס הוא מדינא‬
‫דגמרא משא"כ קניה)‪ ,‬אבל אינו צריך להחמיר לקנות (נטעי גבריאל שם פל"ז ס"ז ובמילואים והוספות‬
‫עמ' ל"ז‪ .‬פסקי תשובות סתקנ"א אות כ"ז)‪ ,‬וי"א שכך הדין גם בגדול שאין לו בגד נקי‪ ,‬שיכול לקנות חדש‬
‫אם לא מדובר בבגד חשוב (פסקי תשובות שם הערה ‪ ,)148‬וי"א שיכבס ולא יקנה (נטעי גבריאל שם‬
‫מילואים והוספות עמ' מ"ד)‪.‬‬
‫‪ 53‬נטעי גבריאל שם פל"ה ס"ה‪.‬‬
‫יש לערוך סיומים במסכתות הש"ס בכל יום מתשעת הימים (כולל שבת)‪ ,‬מראש חודש עד‬
‫תשעה באב (גם בערב תשעה באב ובתשעה באב – באופן המותר על פי שולחן ערוך)‪.57‬‬
‫תשעה באב שחל בשבת‬
‫א‪ .‬אין לנהוג בשבת אבילות בפרהסיא (ואדרבה מצווה להתענג ולשמוח בשבת זו‬
‫יותר מבשאר שבתות השנה‪ ,)58‬אבל דברים שבצינעא נוהג איסור‪.59‬‬
‫ב‪ .‬אומרים 'אב הרחמים' (ומקדימים תפילת המנחה) ואין אומרים 'צדקתך'‪ ,60‬ולמעשה‬
‫אין מנהגינו ללמוד (ברבים) פרקי אבות בשבת זו‪.61‬‬
‫‪ 54‬ואם תשעה באב חל בשבת מותר באותו שבוע‪ ,‬כיון שיש מחלוקת האם יש בקביעות כזאת דין של‬
‫'שבוע שחל בו' (כנ"ל)‪.‬‬
‫‪ 55‬כשת"ב חל בשבת‪.‬‬
‫‪ 56‬וכן אם ציפורניו גדולות או לצורך מצוה‪ ,‬מותר ‪ -‬פסקי תשובות סתקנ"א אות י"ט (ושם מתיר ליטול‬
‫הציפורניים בע"ש רק אם רגיל ליטול כל ע"ש)‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 57‬תו"מ התוועדויות תנש"א ח"ד עמ' ‪.64‬‬
‫‪ 58‬לקו"ש ח"ד דברים ס"ד וחל"ט עמ' ‪ .9‬שיחות ש"פ דברים תנש"א אות ג'‪.‬‬
‫‪ 59‬הרמ"א ב שו"ע סתקנ"ד סי"ט (דברים שבינו לבינה)‪ .‬ויש אומרים שהשמש צריך להכריז זאת‬
‫(מג"א שם סק"כ)‪ ,‬ויש שאין נוהגים כן כיון ששכיח ליצנים (מ"ב שעה"צ שם סקמ"ה)‪ .‬ויש להקל בענין‬
‫זה במקרים מיוחדים‪ ,‬כגון ל"ט (מג"א שם וראה נטעי גבריאל בין המצרים פצ"ג ס"ג ואילך)‪ .‬ויש‬
‫מחמירים גם בנוגע להרחקות (נגיעה)‪ ,‬בפרט בנוגע לחו"נ (פסקי תשובות שם אות יז‪ .‬ספר ת"ב שחל‬
‫בשבת פ"ו סי"ב ואילך)‪.‬‬
‫הט"ז (סתקנ"ד סק"ט והובא במ"ב שם סקל"ט) כתב‪ ,‬שרחיצת ידיים במים חמים גם נקרא דבר‬
‫שבצינעא (אבל הרבה מקילים בזה – נט"ג בין המצרים פצ"ג ס"ב)‪ ,‬ועפ"ז כתב בפסקי תשובות (שם אות‬
‫י"ח) שצריך לדאוג שבשבת זו המים של המקווה לא יהיו חמים (ונשאר בצ"ע לגבי אלו שטובלים בחמים‬
‫כל תשעת הימים)‪.‬‬
‫‪ 60‬הרמ"א בשו"ע סתקנ"ב סי"ב ומ"ב שם סק"ל‪ .‬ת"ב שחל בשבת פ"ו סי"ח‪ ,‬סכ"א‪ .‬נט"ג פמ"ז‬
‫סי"ב‪ ,‬סי"ג‪.‬‬
‫‪ 61‬מנהג הרבי (באופן קבוע) משנת תשל"ח (ראה לקו"ש חי"ט עמ' ‪ 43‬ומעשה מלך עמ' ‪ 235‬וכן‬
‫נכתב בתו"מ חנ"ג לגבי שנת תשכ"ח שלא למדו פרקי אבות‪ ,‬וכ"כ בלקו"ש חל"ד עמ' ‪ 60‬בשוה"ג לגבי‬
‫שנת תשמ"ח )‪ ,‬וראה שקו"ט בזה בשערי הלכה ומנהג ח"ב עמ' קפד וח"ה עמ' קיג‪ .‬שולחן מנחם ח"ג עמ'‬
‫ס"ז (וגם שם צוין שבשנים האחרונות מנהג הרבי שלא לומר‪ ,‬וכך היה גם בשנת תנש"א)‪.‬‬
‫לגבי לימוד בשאר הענינים בשבת זו מצינו ג' דעות‪ ,‬א‪ .‬שמותר ללמוד כל דבר‪ .‬ב‪ .‬מחצות יום השבת‬
‫צריך ללמוד רק דברים המותרים ללימוד בתשעה באב (וכך נראה דעת הרבי (או כאופן הג') מההתיחסות‬
‫ללימוד פרקי אבות דלעיל‪ ,‬וכן בהתוועדות שבת חזון ערב ת"ב תשמ"א‪ ,‬אמר הרבי‪ ,‬שיאמר דברי תורה‬
‫המותרים בת"ב בלבד ‪ ,‬וכן בתשמ"ח דוקא בתפילת מנחה סיים הרבי עם המשניות של מסכת מו"ק (מעשה‬
‫מלך עמ' ‪ 237‬וראה בהערות שם))‪ .‬ג‪ .‬בכל היום צריך ללמוד רק בדברים המותרים (וכ"כ בלוח כולל‬
‫חב"ד)‪ .‬ולגבי השיעורים הקבועים (חת"ת‪ ,‬שמו"ת וכדומה) נראה שאפשר להקל (ולגבי לימוד רמב"ם גם‬
‫נראה שאפשר להקל בשעת הדחק) ‪ -‬ראה בכ"ז בפס"ת סתקנ"ג אות ד' וסתקנ"ד אות ד'‪ .‬ת"ב שחל בשבת‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫בסעודה המפסקת יכול לאכול גם בשר ולשתות יין (כסעודת שלמה) עד‬
‫‪63‬‬
‫השקיעה‪ .62‬וכן איסור רחיצה מתחיל בשקיעה‬
‫אין לעשות שום הכנה משבת ליום התענית קודם צאת השבת (ובפרט דברים‬
‫הקשורים לאבילות כגון הבאת הקינות‪ ,‬הפיכת הספסלים‪ ,‬ישיבה על הארץ‪ ,‬הורדת‬
‫הנעליים‪ ,‬הזזת הפרוכת וכדומה)‪.64‬‬
‫המנהג הנפוץ הוא לאחר את תפילת ערבית‪ ,‬להתעכב בבית וכשמגיע צאת השבת‬
‫‪66‬‬
‫אומרים 'ברוך המבדיל בין קודש לחול'‪ ,‬ומסירים הנעליים‪ ,65‬ואחר כך הולכים‬
‫לבית הכנסת לתפילת מעריב‪.67‬‬
‫במוצאי שבת‪ 68‬אין מבדילים על היין ואין מברכים על הבשמים‪( 69‬ואין אומרים‬
‫'ויהי נועם' ולא 'ויתן לך')‪ ,‬אבל יש לברך קודם הקינות‪ 70‬על האש ברכת 'מאורי‬
‫האש'‪.71‬‬
‫פ"ו סכ"ג ואילך‪ .‬והלכות בית הבחירה מותר בלימוד גם ביום ראשון אחר חצות (ראה שיחות ש"פ בלק‬
‫תנש"א הערה ‪.)87‬‬
‫‪ 62‬שו"ע סתקנ"ב ס"י‪ .‬שיחת ש"פ בלק תנש"א הערה ‪( 33‬ועוד)‪ .‬ולא ישב בסעודת חברים שאינם‬
‫בני ביתו (לוח כולל חב"ד)‪ .‬ויש מקילים אם רגיל בכך (מ"ב שם סקכ"ג)‪.‬‬
‫‪ 63‬קישו"ע סקכ"ה ס"א‪ .‬ויש להודיע זאת להמונים שאינם יודעים שגם רחיצה אסורה בבין השמשות‬
‫ונוטלים ידיהם כרגיל (פס"ת סתקנ"ג הערה ‪.)16‬‬
‫‪ 64‬נטעי גבריאל פצ"ג ס"ט‪ .‬ת"ב שחל בשבת פ"ו סעיף לד‪,‬לה‪ .‬וכן לא יאמר שאוכל כדי שיהיה לו‬
‫כח לצום‪ ,‬וכן אין ליטול בשבת כדור להקלת הצום‪ ,‬אלא יקח בלילה ללא מים‪ ,‬אבל טיפות יכול לערב‬
‫במשקה אחר ועדיף שיעשה זאת בע"ש (פס"ת סתקנ"ג הערה ‪ .13‬נט"ג פצ"א סי"ב)‪ .‬וי"א שיכול לקחת‬
‫הכדור גם בשבת‪ ,‬אלא שלכתחילה עדיף לפוררו לתוך מאכל ועדיף שיעשה זאת מע"ש (פסקי תשובות‬
‫החדש סשכ"ח אות ס"ג)‪.‬‬
‫‪ 65‬הרבי נשאר לבוש עם בגדי השבת גם בליל התענית (נט"ג פצ"ד ס"ה והערה טו)‪ ,‬וכך מנהגנו‪.‬‬
‫‪ 66‬לגבי נסיעה ברכב לבית הכנסת קודם תפילת מעריב‪ ,‬למרות שמצד הדין (שו"ע אדה"ז סרצ"ט‬
‫סט"ז) אחרי אמירת 'המבדיל' מותר לעשות כל מלאכה‪ ,‬מ"מ כתב אדה"ז (שם סי"ט) שבעל נפש יחמיר‬
‫לעצמו שלא לעשות שום מלאכה קודם סדר קדושה (‪ -‬אמירת 'ואתה קדוש') של הציבור (ואולי נקרא‬
‫לצורך מצוה שמותר (שם))‪.‬‬
‫‪ 67‬כ"ה מנהג הרבי שנכנס ל‪ 770‬לתפילת מעריב עם נעלי ת"ב‪ ,‬כרבע שעה אחר צאת השבת (בית‬
‫חיינו תנש"א‪ .‬מעשה מלך עמ' ‪ .)236‬ויש נוהגים להסיר הנעליים דוקא אחר אמירת 'ברכו' של תפילת‬
‫ערבית‪ ,‬ולכו"ע החזן יסיר הנעליים לפני התפילה (פס"ת סתקנ"ג אות א'‪ .‬נט"ג פצ"ד ס"ה‪ .‬ת"ב שחל‬
‫בשבת פ"ז ס"ב ואילך)‪ .‬ויש שכתבו (נט"ג פצ"ד ס"ב) שגם המאחרים להתפלל יכולים לשבת על כיסא‬
‫רגיל עד אחר אמירת ברכו‪.‬‬
‫‪ 68‬בפסקי תשובות סתקנ"ד הערה ‪ 97‬ובנטעי גבריאל בין המצרים פצ"ה סט"ז מביאים שיש שנהגו‬
‫לא לקפל הטלית עד למחרת אחר חצות (וצ"ע מהו מנהגנו בזה)‪ .‬ובפסקי תשובות שם בהערה ‪ 101‬שגם‬
‫את כלי השבת אין לשטוף עד למחרת אחר חצות (רק להשרות במים)‪ ,‬אבל בנטעי גבריאל פצ"ה סי"ז‬
‫כתב שיש מתירים‪.‬‬
‫‪ 69‬לגבי הרחת בשמים ביום התענית‪ ,‬ישנה מחלוקת בפוסקים‪ ,‬ובמוצ"ש חמור יותר כיון שמשיב את‬
‫הנפש‪ ,‬ויש בזה תענוג מיוחד (נט"ג פע"ט סי"ד‪ .‬ת"ב שחל בשבת פ"ז סכ"ד)‪.‬‬
‫ז‪ .‬חולה הצריך לאכול יבדיל לפני כן‪ ,72‬וישנם דעות חלוקות לגבי נשים‬
‫שצריכים לאכול‪ ,74‬האם גם הם צריכים לעשות הבדלה לפני אכילתם‪.75‬‬
‫ח‪ .‬נוסח ההבדלה במוצאי התענית הוא כבמוצאי שבת‪ ,‬אבל ללא בשמים ונר‪.76‬‬
‫ט‪ .‬מותר לרקוד‪ 77‬ולשמוע כלי נגינה‪ ,‬להסתפר‪ ,‬לכבס‪ ,‬לברך שהחיינו‪ ,‬מיד במוצאי‬
‫התענית‪ ,‬אבל אין לאכול בשר ולשתות יין‪ 78‬עד למחרת בבוקר‪.79‬‬
‫‪73‬‬
‫וקטנים‬
‫‪ 70‬ויכול לברך אחר השבת קודם ההליכה לביה"כ (ראה הערה ‪ ,)9‬ועדיף לעשות כן אם צריך‬
‫להוציא את בני ביתו‪ ,‬ובדיעבד יכול לברך כל הלילה (נט"ג פצ"ה ס"ד‪ .‬ת"ב שחל בשבת פ"ז ס"כ)‪.‬‬
‫‪ 71‬פס"ת סתקנ"ו אות א‪ .‬ספר ת"ב שחל בשבת פ"ז סי"ח וכן מנהג הרבי (לברך אחר שמו"ע על שני‬
‫נרות מחוברים) – מעשה מלך עמ' ‪.237‬‬
‫‪ 72‬ולא יאמר פסוקי 'הנה א‪-‬ל' וגו' אם אינו לובש בגדי שבת (בנט"ג אבילות ח"א פקי"ח סי"ח‬
‫(ומובא גם בלקט הערות וציונים לשו"ע אדה"ז (הרב ביסטריצקי) סרצ"ו הערה ‪ )3‬מביא דעות לגבי אבל‪,‬‬
‫שאם מבדיל עם בגדי שבת יאמר פסוקי 'הנה א‪-‬ל' (וכן מנהג הרבי)‪ ,‬משמע שלכו"ע אם מבדיל לא עם‬
‫בגדי שבת (כגון שמבדיל בבוקר יום א') לא יאמר פסוקים אלו (כיון שקשורים לשמחה)‪ .‬ואם יש קטן יתן‬
‫לו לשתות היין‪ ,‬ואם לאו יעשה על חמר מדינה‪ ,‬ויש אומרים שיעשה על מיץ ענבים וישתה בעצמו (ת"ב‬
‫שחל בשבת פ"ט ס"ז ואילך‪ .‬פס"ת סתקנ"ו אות ד'‪ .‬נט"ג פצ"ה ס"ח)‪.‬‬
‫‪ 73‬לגבי תענית מעוברת ומינקת‪ ,‬בת"ב נדחה‪ ,‬מקילין אם יש לה מיחוש קצת (ויש מקילין גם ללא‬
‫מיחוש)‪ ,‬ויש לשאול רב מורה הוראה (פס"ת סתקנ"ד אות ה‪,‬ו‪ .‬נט"ג פס"ה ס"ג)‪.‬‬
‫‪ 74‬ומותר לאלו שהותרה להם האכילה‪ ,‬לאכול מיד בבוקר‪ ,‬אבל בלילה עדיף שיצומו‪ ,‬וכן קטנים מעל‬
‫גיל ‪ 9‬לא יאכלו בלילה (אם אינם מוכרחים) וגם ביום יצומו כמה שעות (פס"ת סתקנ"ד אות ט')‪.‬‬
‫‪ 75‬ספר ת"ב שחל בשבת פ"ט ס"א ואילך‪ .‬פס"ת סתקנ"ו אות ד' (ושם מכריע שאישה צריכה לעשות‬
‫הבדלה וילד לא צריך)‪ .‬הפוסקים (ראה הנסמן שם) כתבו שעדיף שהבעל יבדיל עבור אשתו‪ ,‬וזהו מצד‬
‫שחששו לשיטת הט"ז שפוסק כהרמ"א שתמיד הנשים לא יבדילו בעצמם‪ ,‬אבל אדה"ז (סרצ"ו סי"ט וקו"א‬
‫שם סק"ג) פוסק כשיטת המ"א שיכולות הנשים להבדיל בעצמם‪ ,‬וא"כ אין צורך שדווקא הבעל יעשה‬
‫עבורם‪.‬‬
‫‪ 76‬כ"ה מנהג הרבי (נטעי גבריאל פצ"ו ס"ט‪,‬ס"י) ודלא כמ"ש בלוח כולל חב"ד (שלא לומר פסוקי‬
‫הנה וכו')‪.‬‬
‫‪ 77‬בשנת תנש"א (כקביעות שנה זו) אחרי הבדלה התחיל הרבי לנגן ניגון ההקפות לאביו ז"ל (שיחות‬
‫ש"פ דברים תנש"א בשוה"ג)‪.‬‬
‫‪ 78‬ומותר לשתות יין ההבדלה‪ ,‬ויש מחמירים לתת לילד (ת"ב שחל בשבת פ"י ס"ח‪ .‬נט"ג פצ"ו ס"א‪.‬‬
‫פס"ת סתקנ"ח אות ג')‪.‬‬
‫‪ 79‬מפני אבילות של יום ‪ -‬רמ"א סתקנ"ח‪ .‬פס"ת שם אות ג'‪ .‬נט"ג פצ"ו סט"ו‪.‬‬