לחצו כאן
Transcription
לחצו כאן
בית חב"ד- ליובאוויטש תולדותיהם של צדיקים הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא זי"ע אחת התנועות המרכזיות בחסידות ,היא תנועת חב"ד אשר נוסדה בידי כ"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע ,מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש. שיטתו של 'הרב' ,כפי שנקרא בספרות החסידית ,היתה מיוחדת במינה ושונה מתורת החסידות מבית מדרשו של המגיד .היסוד האמיתי לחיים נכונים על פי תורת החסידות ,לשיטת בעל התניא, הוא הבנה שכלית מעמיקה על ידי לימוד החסידות בהתבוננות פנימית ,כשהמטרה היא להגיע לשליטה מלאה של האדם על מחשבותיו ,בבחינת "המוח שליט על הלב" .מתוך ההתבוננות מגיע האדם לאהבת ה' ויראתו ,השגחתו הפרטית על כל הבריאה ואהבת כל אחד מישראל. בעל התניא מצבת הרה"ק האדמו"ר האמצעי זי"ע הרה"ק רבי מנחם מענדל מליובאוויטש ה"צמח צדק" זי"ע כ"ק אדמו"ר הזקן ,רבי שניאור זלמן מליאדי זי"ע ,נולד בליאזני בח"י באלול תק"ה לאביו רבי ברוך ,מגזע המהר"ל מפראג .מרן הבעש"ט הק' ערך סעודה גדולה ביום לידתו ,מפני שנשמה גדולה ירדה לעולם. מילדותו ניכר בכשרונותיו המיוחדים והחל משנת תקכ"ד היה לתלמידו של המגיד ממעזריטש ונחשב לצעיר התלמידים .היה תלמיד-חבר לרבי מנחם מענדל מויטפעסק וקיבל ממנו הרבה .בשנת תקל"ז יצא יחד עם הרמ"מ מויטפעסק ורבי אברהם מקאליסק לארץ ישראל בראשות העלייה המפורסמת ,אך לבקשת הרמ"מ ,שחשש להשאיר את העדה כצאן בלי רועה ,חזר להנהיג את העדה. כשאר תלמידי המגיד פעל רבות להפצת דבר החסידות בקרב מבקשי ה' ,וסביבו התקבצו תלמידי חכמים מופלגים ,גם מערים מפורסמות בהתנגדותם לחסידות. בשנים תקנ"ט ותקס"א נעצר הרב עקב הלשנות ויום שחרורו נחוג עד היום בקרב חסידי חב"ד כ'חג הגאולה'. חיבורו המפורסם "ליקוטי אמרים -תניא" נחשב כאחת מאבני היסוד של החסידות העיונית .על פי ציווי רבו המגיד ,כתב את "שולחן ערוך הרב" אשר מהווה ספר הלכות יסודי בעולם החסידות. בספרו "תורה אור" מובאים מאמריו על תורת החסידות על פי סדר הפרשיות והמועדים ,וכן נדפסו מאמריו על התורה ומאמרי חז"ל. 'סידור הרב' ,שבו הנוסח המוגה של התפילות ע"פ נוסח האריז"ל, הפך אף הוא לאבן יסוד בתורת החסידות. הרב בעל התניא נסתלק במוצאי שב"ק כ"ד בטבת תקע"ג במהלך בריחתו מהקיסר נפוליון שפלש לרוסיה ,בו ראה הרב סכנה רוחנית לישראל וייחל למפלתו ,ונטמן בהאדיטש. חלק מתלמידיו הסתופפו בצל תלמידו הרה"ק רבי אהרן משה הלוי הורוויץ מסטראשלע ,אך המשך ההנהגה עבר לידי בנו הרה"ק רבי דובער ,האדמו"ר האמצעי בשושלת חב"ד .שני הבנים הנוספים, רבי חיים אברהם ורבי משה ,היו חריפי מוח וגדולים בחסידות ,אך לא הנהיגו עדה בישראל. האדמו"ר האמצעי הרה"ק רבי דב בער ,נולד לאביו כ"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ביום ט' בכסלו תקל"ד ומכונה ה"אדמו"ר האמצעי". עוד בחיי אביו שימש כמדריך רוחני לצעירי החסידים ולאחר הסתלקות אביו בשנת תקע"ג נתמנה על מקומו כמנהיג עדת חסידי חב"ד. פעל רבות למען יישובם של בני ישראל ורכש חלקות אדמה במחוז חרסון ,בהם ייסד יישוביים יהודיים .בייחוד פעל רבות למען יישוב ארץ ישראל ויסד את היישוב היהודי בחברון ,שהפכה לעיר ואם בישראל .בתו הרבנית מנוחה רחל סלונים השתקעה בחברון, השרתה מהודה על העיר ורבים מתושביה היו מצאצאיה. אף הוא כאביו נאסר בעקבות הלשנה ושוחרר לאחר תקופת זמן. האדמו"ר האמצעי נסתלק ביום הולדתו ,יום רביעי ט' בכסלו תקפ"ח ונטמן בניעזין. כתבים רבים בחסידות הותיר אחריו האדמו"ר האמצעי ,שהיה ידוע כמחדש גדול וכותב במהירות על-אנושית ,עד שאמרו עליו שהוא כותב בהשבעת הקולמוס .הוא התמסר כל כולו לתורת החסידות ,וחסידים אמרו עליו שאם היו חותכים את ידו היה נוטף ממנה חסידות ולא דם .חלק ניכר מהכתבים הובא לדפוס והספרים מהווים נכסי צאן ברזל בתורת חב"ד. לאחר הסתלקותו ,המשיך חתנו ,שהיה גם בן אחותו ,ה"צמח צדק" בהנהגת חסידי חב"ד. ה"צמח צדק" הרה"ק רבי מנחם מענדל שניאורסון מליובאוויטש ,בעל "צמח צדק" ,נולד בערב ר"ה תקנ"ט לאביו רבי שלום שכנא אלטשולר מגזע בעל המצודות ,ולאמו הרבנית דבורה לאה בתו של בעל התניא. לאחר שהתייתם מאמו התגדל בבית סבו הגדול ,ונשא את הרבנית חיה מושקא בת דודו האדמו"ר האמצעי. התיישב בעיר ליובאוויטש ,ועל שמה התפרסם .לאחר הסתלקות חותנו בשנת תקפ"ח התמנה על מקומו בהנהגת עדת חסידי חב"ד. מדברנא דאומתיה ומנהיג נערץ על כל שכבות העם ,לחם בהשכלה ופעל רבות להצלת הקנטוניסטים מהצבא הרוסי. שאלות בהלכה הופנו אליו מכל קצווי תבל ותשובותיו התפרסמו בספרו "שו"ת צמח צדק" שקנה מקום מכובד בין ספרי ההלכה כת"י הרה"ק המהר"ש מליובאוויטש זי"ע גליון חג השבועות תש"ע 76-76 76-77 הרה"ק רבי שלום דובער הרש"ב מליובאוויטש זי"ע הרה"ק רבי יוסף יצחק הריי"ץ מליובאוויטש זי"ע כ"ק אדמו"ר רבי מנחם מענדל מליובאוויטש זי"ע המהר"ל מפראג רבי ברוך רבנו שניאור זלמן מלאדי בעל התניא והשו"ע -מייסד תנועת חב"ד הרה"ק רבי דובער אדמו"ר האמצעי רבי מנחם נחום מניעזין רבי שניאור שניאורסאהן רבי לוי יצחק מניעזין מ' חנה חישא זוג' רבי ישראל נח מניעזין רבי מרדכי דב טווערסקי מטומשפאל רבי משה זלמן טווערסקי מטשימשלא רבי ברוך שמואל שניאורסאהן מ' פרומא זוג' רבי בנימין צוקרמן ממאהליב מ' חיה אסתר זוג' רבי חיים ישעיה ברלין מריגא מ' רבקה זלאטע זוג' רבי משה אליעזר לוין רבי יהודה לייב שניאורסאהן מויליז ר' ברוך שניאורסאהן מויטעפסק ר' מרדכי זלמן שניאורסאהן ר' אהרן משה שניאורסאהן בבסרביה ר' פינחס בער מ' אסתר רייזל דוליצקי מ' שיינא פראדקין מ' רחל זוג' ר' יהודה לייב הכהן רפאפורט ממוסקבה מ' שרה רבי משה חיים יהושע טווערסקי מארה"ב מ' ביילא זוג' רבי יקותיאל זלמן מ' שיינא פערל זוג' רבי פינחס רבינוביץ מקאנטיקוזיבה רבי לוי יצחק זלמנסון אב"ד ויליז מ' קיילא זוג' רבי דובער כהן מ' פריידא זוג' רבי ישראל נח מניעזין מ' חיה מושקא זוג' רבי מנחם מענדל ה"צמח צדק" מליובאוויטש מ' ריבה זוג' רבי שמריה מווארניויצע מ' מרים זוג' רבי שלמה ליבערזאהן מקישינוב מ' אסתר פייגא זוג' רבי אברהם קצנלבויגן מלויצק מ' רחל זוג' רבי ישראל לייב שפירא מ' טריינע זוג' רבי יעקב מרגליות מדיביסר ר' זלמן כהן ממוסקבה מ' דבורה לאה זוג' רבי יעקב ישראל טווערסקי מטשערקאס (גזע טשערנאביל) מ' הינדא זוג' ר' אלתר דובער גורביץ מ' מרים זוג' ר' מנחם מענדל שיינקין מת"א מ' ברכה זוג' רבי יונה מזיטאמיר ר' זאב דב סלונים מחברון מ' מנוחה רחל זוג' רבי יעקב כולי סלונים רבי יהודה לייב סלונים מחברון וטבריה רבי לוי יצחק סלונים מחברון רבי דובער שניאורסאהן מליאדי רבי לוי יצחק מליאדי מ' לאה רבקה זוג' רבי יעקב דוד סלוטקין מ' מושקא דבורה זוג' ר' נחמן אפשטיין ובזיוו"ש זוג' ר' מענדל לעווין ר' דוד צבי אריה שניאורסאהן רבי אהרן מקרימנצוק רבי שניאור זלמן שניאורסאהן בעל "נמוקי שזבנ"י" מ' נחמה זוג' ר' ישראל פרלקוורט מנווה צדק רבי ברוך תלמיד אדה"ז רבי חיים צבי שניאורסאהן מירושלים רבי משה שניאורסאהן מירושלים זוג' ר' יעקב בן הצ"צ רבי פינחס אליהו שניאורסאהן מירושלים ר' יוסף משה בק שניאורסאהן רבי שניאור זלמן פונדמינסקי מ' מרים זוג' רבי שלמה הלוי סג"ל מטבריה מ' דבורה לאה זוג' רבי שלום שכנא אלטשולר הרה"ק רבי מנחם מענדל שניאורסאהן בעל "צמח צדק" רבי ברוך שלום שניאורסאהן רבי יהודה לייב מקאפוסט רבי מרדכי שניאורסאהן מוויטעפסק רבי לוי יצחק שניאורסאהן מפדברנקה זוג' רבי שילם רייך ר' חיים אהרן שניאורסאהן רבי שלמה זלמן מקאפוסט ר' יעקב שניאורסאהן מארה"ב רבי שלום דובער מרציצה רבי אברהם מקישינוב רבי שמריה נח מבאברויסק רבי שניאור דובער מסוראז מ' רחל זוג' רבי מוני מוניסזאהן משקלוב מ' שיינא זוג' רבי צבי שיינברג מקישינוב מ' גיטל זוג' ר' משה דב חשין רבי חיים שניאור זלמן מליאדי מ' פרלה דבורה זוג' ר' שניאור שניאורסאהן רבי יצחק דובער בעל "סידור מהרי"ד" ר' משה שניאורסאהן ר' חיים אברהם פונדמינסקי רבי זלמן שניאורסאהן מ' גרוניה חיה דובא רבי לוי יצחק שניאורסאהן ר' חיים אברהם שניאורסאהן מ' דבורה זוג' רבי שניאור זלמן שמערלינג רבי משולם זוסיא שניאורסאהן רבי רפאל מרדכי שניאורסאהן ר' שמריהו שניאורסאהן מ' רבקה הינדא זוג' רבי זלמן חיים ריבלין מ' שרה שפרה זוג' רבי נחמן פינסקי מחברון מ' שטערנא רשיל זוג' ב"ד ר' חיים אברהם פונדמינסקי ר' חיים בער שמערלינג זוג' רבי שניאור בר' יעקב בזוו"ש זוג' ר' לוי יצחק גוטרמן מסירטשינא מ' שטערנא זוג' ר' יקותיאל הלוי סג"ל מטבריה זוג' דודה המהר"ש מליובאוויטש בזיוו"ר ר' יעקב שניאורסאהן רבי ישראל נח מניעזין ר' נחום שניאורסאהן מ' שרה פריידא זוג' רבי זלמן אורנשטיין מהורודנא מ' גיטע רחל זוג' רבי נחמיה מדאמבראוונע בעל "דברי נחמיה" מ' מוסיא הינדא זוג' רבי שניאור זלמן פייגלסון מוויטעפסק מ' ביילא רויזא זוג' רבי ברוך שמואל שניאורסאהן בן אדמו"ר האמצעי ר' שניאור צבי הירש שניאורסאהן מחדרה מ' חיה דובא ר' ברוך שניאורסאהן ר' יוסף האלם פונדמינסקי ר' לייב שניאורסאהן ר' יונה שניאורסאהן מ' צילה מ' שטערנא סלאווא זוג' רבי אברהם אבא זעליגזון ר' שניאור שלמה זלמן סלונים מחברון ר' יעקב יוסף חיים סלונים מחברון מ' מושקא זוג' בן דודה ר' שלמה זלמן סלונים ר' מיכאל אהרן הי"ד ר' יהודה לייב הי"ד מ' בילא זוג' ר' מנחם ארי' מאיר מ' שטערנא ריזא זוג' רבי שלום קזרנובסקי מ' רוזא מינא זוג' רבי ברוך מרדכי אפרת מ' מושקא זוג' ר' אהרן יצחק קאליסקר מ' אידלא יוכבד זוג' ר' ברוך פרלמן מיפו רבי יוסף יצחק מאוורוטש רבי יעקב מאורשא רבי נחום דובער מאוורוטש רבי אהרן משה מאוורוטש ר' שניאור שניאורסאהן מ' שיינא ברכה זוג' רבי נפתלי הירץ דוליצקא מקאמינקא הרה"ק רבי שמואל המהר"ש מליובאוויטש מ' שטערנא שרה זוג' הרש"ב מליובאוויטש רבי שניאור זלמן אהרן -הרז"א הרה"ק רבי שלום דובער הרש"ב מליובאוויטש הילד אברהם סענדר רבי מנחם מענדל שניאורסאהן הרה"ק ר' יוסף יצחק - הריי"ץ מליובאוויטש מ' חיה מושקא זוג' כ"ק אדמו"ר רבי מנחם מנדל מליובאוויטש זי"ע מ' דבורה לאה זוג' רבי משה אריה לייב גינזבורג מוויטעפסק רבי דובער אפרת אב"ד חברון ר' מנחם יוסף יהודה לייב סלונים מ' אסתר ליבא זוג' רבי שמריה נח מבאברויסק מ' שטערנא זוג' רבי שניאור זלמן אהרן -הרז"א בן המהר"ש רבי שניאור זלמן מרדכי מזיטאמיר ר' משה שניאורסאהן ר' שניאור שלמה זלמן זעליגון ר' יעקב סלונים מאוסטרליה מ' שרה זוג' רבי אהרן אלכסנדראוו מ' שרה רבקה זוג' רבי נחום יוסף שניאורסאהן מ' רחל זוג' רבי משה צבי פונדמינסקי מחברון רבי ברוך שמואל שניאורסאהן רבי שניאור זלמן סלונים מת"א ויפו ר' אליהו יוסף ריבלין מירושלים מ' רבקה זוג' ר' מאיר שכנא שניאורסאהן מ' פריידא זוג' רבי לוי יצחק מהומלא מ' צביה זוג' רבי משה יצחק מוויטעפסק ר' אליעזר ישראל סלונים ר' יעקב לייב ריבלין מירושלים ר' חיים משה שניאורסאהן מחרקוב רבי יהושע אבלי מליעפלי מ' אסתר שיינא שפרה זוג' רבי אברהם זלמן קזרנובסקי רבי מרדכי דובער סלונים מחברון מ' שרה פריידא זוג' רבי בנימין ריבלין רבי משה שניאורי ר' הירש לייב מ' מלכה שניאורסאהן רבי שניאור זלמן אב"ד באחמוט רבי חיים אברהם מליובאוויטש מ' פריידא זוג' רבי אליהו ב"ר מרדכי מ' רחל זוג' רבי אברהם שיינעס משקלוב מ' חיה מושקא זוג' רבי משה הכהן הורנשטיין ר' שניאור זלמנסון מ' ראדע פריידא זוג' רבי שניאור מניעזין מ' רבקה זוג' רבי יהודה לייב שניאורסאהן אב"ד הומל סיראטין וויטעפסק מ' דבורה לאה זוג' רבי לוי יצחק זלמנסון אב"ד דוועליז מ' פערל זוג' רבי שניאור זלמן מרדכי שניאורסאהן מזיטאמיר מ' שטערנא זוג' ר' יוסף מענדל שמערלינג שו"ב ר' אליעזר שמעון קזרנובסקי מירושלים ר' אברהם זלמן קזרנובסקי מירושלים ר' יעקב משה אסקוביץ מ' שרה דבורה זוג' ר' יצחק שמערלינג מ' רבקה זוג' ר' אפרים יצחק משיוף מ' רישא זוג' ר' שמואל געציל קידן מ' פריידא זוג' ר' רפאל שימקין מ' קינא לאה מ' רבקה זוג' רבי שמואל המהר"ש מליובאוויטש המפורסמים. כתבים רבים בתורת החסידות נותרו ממנו ,חלקם אבד במהלך השנים וחלקם האחר ראה אור .תלמידיו היו מופלגים בתורה וחסידות ,והמפורסמים שבהם :רבי הלל מפאריטש ,ה"תורת חסד" ,רבי אברהם דוד לאוואט, רבי דן ורבי יוסף תומרקין ,רבי פרץ חן ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. הצ"צ הסתלק בי"ג בניסן תרכ"ו ונטמן בליובאוויטש. משבעת בניו ,הנהיג את העדה בנו הצעיר ,הרה"ק רבי שמואל -המהר"ש. הבן הבכור ,רבי ברוך שלום מיאן להתעטר בעטרת ההנהגה ונותר לדור בליובאוויטש .הבן השני ,רבי יהודה לייב ,יסד את שושלת חב"ד-קאפוסט ,אך נסתלק כעבור כמחצית השנה והשושלת נפסקה לאחר הסתלקות בניו. הבן השלישי ,רבי חיים שניאור זלמן ,יסד את שושלת חב"ד-ליאדי ,ואף שושלת זו נפסקה לאחר הסתלקות בנו. הבן הרביעי ,רבי ישראל נח ,יסד את שושלת אוורוטש, והנהגתו דמתה יותר להנהגת חצר טשערנאביל .הבן השישי ,רבי יעקב ,הסתלק בצעירותו. המהר"ש מליובאוויטש הרה"ק רבי שמואל מליובאוויטש ,האדמו"ר הרביעי בשושלת חב"ד ,נולד בב' באייר תקצ"ד לאביו ה"צמח צדק". בציווי אביו החלו חסידים להיקהל סביבו והוא לימדם את תורת החסידות .לאחר הסתלקות אביו בשנת תרכ"ו, התמנה על מקומו בהנהגת העדה ,למרות היותו הצעיר שבבניו. מאמריו בתורת החסידות נדפסו בסדרת הספרים "תורת שמואל" וכן נותרו ממנו כתבים נוספים בחסידות. לאחר הסתלקותו בי"ג בתשרי תרמ"ג ,המשיך בנו הרש"ב את מקומו בהנהגת העדה. הרש"ב מליובאוויטש הרה"ק רבי שלום דובער מליובאוויטש ,נולד בליובאוויטש בכ' במרחשון תרכ"א לאביו המהר"ש. התגדל אצל זקנו הצמח צדק וקיבל רבות מאביו המהר"ש .מצעירותו ניכר בדרגותיו הגבוהות והחסידים כינוהו "עובד" .מגיל י"ב החל לכתוב "הנחות" ממאמרי אביו וקיבל חסידות מזקני החסידים בדורו. הסתלקותו של אביו בשנת תרמ"ג החלישה את גופו, שהיה ידוע חולי מצעירותו ,ולמרות שגדולי החסידים הפצירו בו למלא את מקום אביו ,סירב .תחילה מילא את מקום אביו באופן חלקי ורק לאחר כמה שנים הסכים לקבל על עצמו את עול ההנהגה. הרש"ב התייחד ביכולתו לשלב את העמקות בתורת החסידות לבעלי מדרגה ,ומאידך -לקרב את החסידים הפשוטים ולהאהיב עליהם את התורה ומצוותיה בדרך החסידות. הרש"ב היה אחד ממנהיגי דורו ופעל רבות למען אחינו בני ישראל שסבלו רבות מפוגרומים ורדיפות .עמד בראשות "אסיפת הרבנים" שכונסה על ידי הממשלה הרוסית בפטרבורג ,ויחד עם הגאון רבי חיים מבריסק עמד כחומה בצורה כנגד הניסיון לקעקע את יסודות היהדות הצרופה. גולת הכותרת בפעילותו היתה הקמת רשת הישיבות "תומכי תמימים" ,כמענה נגד תנועת ההשכלה שעשתה שמות בקרב צעירי ישראל .מאות בחורים התחנכו בין כותלי הישיבה ונפתחו לה סניפים רבים ברוסיה ,בארה"ב ובארץ הקודש. בשנת תרע"ו ,בעת מלחמת העולם הראשונה ,עזב את ליובאוויטש ועבר לרוסטוב ואף שקל עליה לארץ ישראל ,אך מאוחר יותר שינה את דעתו .הוא הסתלק בב' בניסן תר"פ ומינה את בנו יחידו הריי"ץ לממשיך דרכו. לפני הסתלקותו הכריז" :אני עולה השמימה אך משאיר למטה את הכתבים" ,הלא הם כתבי החסידות הרבים שהותיר. הריי"ץ מליובאוויטש הרה"ק רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש נולד בי"ב בתמוז תר"מ ,לאביו הרש"ב. לאחר נישואיו התמנה על ידי אביו למנהל ישיבת "תומכי תמימים" והיה ליד ימינו של אביו בפעילותו הציבורית רחבת ההיקף. החל משנת תר"פ מילא את מקום אביו בהנהגת חסידי חב"ד והחל בפעילותו במסירות בלתי מצויה להצלתם הרוחנית של יהודי רוסיה ,לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית .למרות הסכנה ,לא נרתע הריי"ץ מפעילותו להצלת היהדות ,ולבסוף נאסר והוצא עליו גזר דין מוות .לאחר לחצים מצד אישים רמי מעלה הומר דינו לגלות ולאחר מכן שוחרר סופית אך נאלץ לעזוב את רוסיה .טרם יציאתו חיזק את חסידיו והשאיר עליהם רושם חזק במשפט" :רק הגוף היהודי נמצא בגלות ,אך הנשמה חופשית". בשנת ת"ש היגר לארה"ב ושם פעל רבות לחיזוק היהדות ואף הקים שם את מרכז חסידי חב"ד. הסתלק בשב"ק פרשת בא תש"י ונטמן בניו יורק. על מקומו נתמנה חתנו כ"ק אדמו"ר רבי מנחם מנדל מליובאוויטש זי"ע.