תקצירי ההרצאות - הפקולטה למשפטים - אוניברסיטת בר-אילן

Comments

Transcription

תקצירי ההרצאות - הפקולטה למשפטים - אוניברסיטת בר-אילן
‫המחלקה‬
‫לסוציולוגיה‬
‫ואנתרופולוגיה‬
‫בין קודש לחוק‪:‬‬
‫בעקבות פרשת בית הספר בעמנואל‬
‫יום א'‪ ,‬כ"ג חשוון תשע"א‪ 31 ,‬באוקטובר ‪2010‬‬
‫תקצירי ההרצאות‬
2
‫מושב ראשון‬
‫יחסי בג"ץ והעולם החרדי‬
‫עו"ד ד"ר אביעד הכהן‬
‫ד"ר עמיחי כהן‬
‫ד"ר יצחק ברנד‬
‫ד"ר תהילה שגיא‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר גדעון ספיר‬
‫‪3‬‬
4
‫בית המשפט והציבור החרדי‬
‫עו"ד ד"ר אביעד הכהן‬
‫בית הספר למשפטים‪" ,‬שערי משפט"‬
‫ההרצאה תבקש לעסוק במתח הקיים בין מערכות המשפט במדינת ישראל לבין הציבור החרדי‪.‬‬
‫המציאות הישראלית בראשית המאה ה‪ 21-‬חושפת דיכוטומיה מרתקת‪ :‬לצד התנגדות‬
‫אידיאולוגית‪ ,‬שביטויה החיצוני הגיע לשיא בהתבטאויות חריפות נגד מערכת המשפט והפגנות‬
‫ענק שבהן נטלו חלק מאות אלפי חרדים‪ ,‬פונה הציבור החרדי יותר ויותר לעזרת בתי המשפט‪.‬‬
‫מעבר לתופעת ה"מיקרו" המקומית‪ ,‬בעקבות אירוע נקודתי כזה או אחר‪ ,‬ניתן לראות בכך שלב‬
‫נוסף בתהליך ה"ישראליזציה" שהולך ומעמיק בחברה החרדית הישראלית בת ימינו‪.‬‬
‫ההרצאה תבקש לסקור תהליכים מרתקים אלה‪ ,‬לצד עיסוק בשאלות עיונית‪ ,‬כגון‪ :‬מאפייניה‬
‫הייחודיים של מערכת היחסים בין בית המשפט והציבור החרדי‪ ,‬שורשיו החינוכיים ומוקדיו‬
‫האידיאולוגיים והחברתיים; הגורמים השונים – אובייקטיביים וסובייקטיביים – המשפיעים על‬
‫מערכת היחסים שבין הציבור החרדי ומערכת המשפט‪ ,‬והשלכותיה של מערכת יחסית זו על‬
‫הדמוקרטיה הישראלית בכלל ואמון הציבור במערכת השפיטה בפרט‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫עמנואל וההגנה על מיעוטים על ידי בית המשפט העליון‬
‫ד"ר עמיחי כהן‬
‫הקריה האקדמית אונו‬
‫פרשת עמנואל היא רק האחרונה בשורה של פסיקות שנתפסו על ידי ראשי הקהילה החרדית‬
‫כניסיונות של בית המשפט להתערב באורח חיי הקהילה החרדית‪.‬‬
‫בהרצאות פומביות ובכתובים טוענים משפטנים מובילים כי הקהילה החרדית טועה בכך שהיא‬
‫מתייחסת לבית המשפט העליון בצורה שלילית‪ .‬בטווח הארוך‪ ,‬תפקידו של בית המשפט העליון‬
‫כמגן המיעוטים עתיד להביא גם להגנה על המיעוט החרדי‪.‬‬
‫טיעון זה לוקה באי הבנת תפקידו של בית המשפט העליון בהגנה על מיעוטים באופן כללי; ובאי‬
‫הבנת המבנה הפנימי של הקהילה החרדית וההשפעה של פסיקותיו על מבנה זה באופן ספציפי‪.‬‬
‫תפקידו של בית המשפט העליון בהגנה על מיעוטים סוכם באופן אלגנטי כהגנה על ‪Discrete and‬‬
‫‪ .Insular Minorities‬על בית המשפט להגן על מיעוטים אשר אינם מסוגלים לנצל את כוחם‬
‫במישור הפוליטי‪.‬‬
‫מירב הפסיקות של בית המשפט העליון בנוגע לנושאים הקשורים לציבור החרדי עוסקים בתפר‬
‫בין ציבור זה ובין הציבור החילוני במדינת ישראל‪ .‬פסיקות אלו מוכיחות כי הציבור החרדי דווקא‬
‫מסוגל להגן על מיעוטים שאינם המיעוט החרדי‪ ,‬וכי הוא מצליח בהחלט להשיג את מטרותיו‬
‫הפוליטיות באמצעות המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים‪ .‬להיפך – כוחו של הציבור החרדי‬
‫הפוליטיקה רב כל כך עד שלתפיסתו של בית המשפט העליון הוא מתערב בהכרעות המערכת‬
‫הפוליטית על מנת להגן על הרוב החילוני מפני כוחו המועצם של הציבור החרדי‪.‬‬
‫התיקים האחרונים שהגיעו לבית המשפט העליון בנוגע לציבור החרדי הם מסוג אחר לגמרי –‬
‫התערבות בעניינים שנתפסים על ידי הציבור החרדי כ"פנימיים"‪ .‬בתיקים אלו תופס הציבור‬
‫החרדי את פסיקת בית המשפט כהתערבות‪ .‬כאן פוסע בית המשפט בנתיב מסוכן מבחינת‬
‫הלגיטימיות הציבורית של החלטותיו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ערכאות של גויים – העמדה החרדית‪-‬לאומית‬
‫ד"ר יצחק ברנד‬
‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫יחסו של הציבור הדתי למערכת המשפט במדינת ישראל הוא יחס מתוח וטעון קונפליקטים‪.‬‬
‫המתחים או העימותים עם מערכת המשפט מגוונים‪ .‬הם נובעים מגורמים שונים‪ ,‬המזינים‬
‫ומעצימים זה את זה‪ .‬בין הגורמים הללו בולט הגורם ההלכתי – עמדתם של פוסקי ההלכה‬
‫בשאלת מעמדם ההלכתי של בתי המשפט‪ .‬רובם ככולם שוללים התדיינות בבתי המשפט של‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬ומעדיפים באופן נחרץ וברור מערכת משפט חלופית‪ ,‬המחויבת לדין התורה‪.‬‬
‫כאשר מדובר בפוסקים חרדים‪ ,‬הדבר אינו מפתיע‪ .‬עמדתם האידיאולוגית מתייחסת בשלילה‬
‫בסיסית למדינת ישראל ומוסדותיה‪ ,‬ואך טבעי הוא שיסתייגו אף מבתי המשפט‪ .‬קשה ומפתיעה‬
‫היא דווקא עמדתם של הפוסקים ה"ציוניים"‪ .‬מצופה היה שנטייתם לקדש את המדינה‬
‫ומוסדותיה תוביל גם לעמדה חיובית ותומכת בבתי המשפט‪ .‬בפועל‪ ,‬מצטרפים הפוסקים‬
‫ה"ציוניים" אל החרדים‪ ,‬ואלו ואלו מבקרים בחריפות פניה לבתי המשפט‪ ,‬משום שהם "ערכאות‬
‫של גויים"‪ .‬מהם השורשים עליהם צומחת פסיקה "ציונית" זו? האם פסיקה כזו הייתה נכונה‬
‫לשעתה‪ ,‬בשנותיה הראשונות של המדינה‪ ,‬ועתה עברה שעתה‪ ,‬או שמא פסיקה כזו ראויה או‬
‫רצויה גם בעת הזאת?‬
‫‪7‬‬
‫הסדרה פרטית בפרשת בית יעקב‬
‫ד"ר תהילה שגיא‬
‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫בליבה של פרשת בית יעקוב ניצב מאבק על נורמות לבחירת פותר סכסוכים‪ .‬מחד‪ ,‬חברים בקהילה‬
‫שבחרו לנסות לממש את זכויותיהם באמצעות פניה למדינה לשם פירוק ההיררכיה ומיגור‬
‫האפליה‪ .‬מאידך‪ ,‬ראשי הקהילה אשר איחדו כוחות‪ ,‬תוך התעלמות מסממני זהות מרכזיים‬
‫שעמדו בלב הסכסוך המהותי‪ ,‬ויצאו באופן חד ונחרץ כנגד הפניה לערכאות האזרחיות‪ .‬כאשר‬
‫המדינה מאפשרת לקבוצה לממש את הנומוס שלה באמצעות התאמות רב תרבותיות קיים חשש‬
‫קבוע בנוגע לזכויות אינדיבידואלים מוחלשים בקבוצה‪ ,‬שכן לעיתים שימור תרבותה של הקבוצה‬
‫מלווה בשימור מסורות מפלות ביחס לאינדיבידואלים אלה‪ .‬האתגר של התפיסה הרב תרבותית‬
‫הינו‪ ,‬אם כך‪ ,‬בהבטחת הגנה לאוכלוסיות מוחלשות בתוך הקבוצה‪ ,‬על מנת שהמודל ימשיך להיות‬
‫מוצדק מבחינה מוסרית‪ .‬אחד הפתרונות המרכזיים שהוצעו לפרדוקס הפגיעות הוא הפעלתם של‬
‫"תחומי שיפוט רב תרבותיים‪ ",‬כלומר מתן גישה לערכאות המדינה לשם מימוש זכויות הפרט אל‬
‫מול הקהילה‪ .‬בהרצאה זו אתייחס לפרשת בית יעקב כמקרה מבחן המוכיח כי מדובר בפתרון‬
‫שאינו בר ביצוע בשל תופעה אותה אני מכנה "עקרון שימור הכוח‪ ".‬הכוח אליו אני מתייחסת הוא‬
‫כוחה של הקבוצה‪ ,‬אשר נשאר קבוע הן אל מול המדינה‪ ,‬ממנה השיגה אוטונומיה‪ ,‬והן אל מול‬
‫החברים המוחלשים בקהילה‪ ,‬שמהם נמנעת הגישה לערכאות המדינה כערכאות "ערעור"‪ .‬לסיום‬
‫ההרצאה אציע את ההשלכות הנובעות מזיהוי "עקרון שימור הכוח" הן לתחום של הסדרה פרטית‬
‫והן למודל הרב תרבותי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מושב שני‬
‫אתגרי האכיפה ושלטון החוק בעקבות בג"ץ עמנואל‬
‫ד"ר בני שמואלי‬
‫פרופ' ברק מדינה‬
‫פרופ' אריאל בנדור‬
‫ד"ר שוקי שגב‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר אורי אהרונסון‬
‫‪9‬‬
01
‫בג"ץ עמנואל – היבטים נזיקיים‬
‫ד"ר בני שמואלי‬
‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫פרשת ההפרדה בין המגמות (ה"ספרדית" וה"חסידית") בבית‪-‬הספר בעמנואל מעלה על פני השטח‬
‫חשש לגרימת נזקים לתלמידות מן המוצא הספרדי ולהוריהן כתוצאה מהפרה של כמה זכויות‬
‫אדם‪ ,‬מהן כאלה שהוכרו כחוקתיות‪ .‬האם נזקים אלה הם בני‪-‬פיצוי?‬
‫ההרצאה תתמקד בחיקוקים הרלוונטיים‪ ,‬בנזקים וביכולת להיפרע פיצויים הן כיישום של דיני‬
‫הנזיקין והן כעניין שבמדיניות‪ .‬הדיון יתמקד בסוגיות הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫בחינת העוולות‪ :‬הפרת חובה חקוקה של הזכות לשוויון בחינוך ולאי אפליה שבחוק זכויות‬
‫התלמיד; הפרת חובה חקוקה של עוולות חוקתיות (הזכות לחינוך והזכות לשוויון); רשלנות‪,‬‬
‫החלה בישראל גם לגבי מעשים מכוונים‪ ,‬והפרת החובות החקוקות כאינדיקציה להפרת‬
‫חובת הזהירות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫בחינת ראשי הנזק‪ :‬נזק נפשי לתלמידות ולהוריהן‪ ,‬הנובע מן ההפרדה הפיזית והרעיונית בין‬
‫המגמות‪ ,‬ה"נידוי" וההשפלה (תלבושת אחידה שונה‪ ,‬ההפרדה בין שערי ביה"ס ומגרשי‬
‫המשחקים וקיומו של קיר גבס החוצץ בין שני חלקי ביה"ס‪ ,‬ההשפלה שבבירוקרטיה להורים‬
‫ממוצא ספרדי הרוצים לרשום את בנותיהם למגמה החסידית ועוד); נזק כלכלי‪-‬רכושי מן‬
‫התשלומים הגבוהים יותר הנדרשים מהורי תלמידות ממוצא ספרדי הלומדות בכל זאת‬
‫במגמה החסידית; פגיעה באוטונומיה‪ ,‬בכבוד ובזכות למיצוי עצמי של מי שנמנע ממנו‪,‬‬
‫ממניעים פסולים‪ ,‬להתחנך וללמוד במקום שבו הוא חפץ‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫זהות הנתבעים האפשריים‪ :‬בית‪-‬הספר‪ ,‬העומדים בראשו והמתווים את מדיניותו; ומשרד‬
‫החינוך בגין אי פיקוח נאות ומתן האפשרות דה פקטו לבית‪-‬הספר ליצור אפליה פסולה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫המדיניות המשפטית ורב‪-‬תרבותיות‪ :‬שאלת המדיניות המשפטית שבכניסתם של דיני‬
‫הנזיקין לשאלות רב‪-‬תרבותיות ובראותם את ההיבדלות מן האחר כעוולה נזיקית‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫לתבוע או לא לתבוע? שאלת התועלת האישית מול התועלת החברתית‪ :‬האם מטרות דיני‬
‫הנזיקין תומכות בתביעה כזו‪ ,‬והאם כעניין של מדיניות יש בתביעה כזו‪ ,‬לפיצוי לאחר מעשה‪,‬‬
‫תועלת לאותן ילדות ולמניעת המקרים הבאים; או שמא התועלת מושגת דווקא דרך סעדים‬
‫כגון צווי מניעה או בדרכים של הידברות? האם ייתכן שדיני הנזיקין לא באמת יועילו‬
‫במקרים כאלה (אף אם באופן רשמי מטרות דיני הנזיקין מושגות בתביעות כאלה) ואולי אף‬
‫יפריעו לילדות‪-‬התובעות שבמקום להמשיך בחייהן ולהשאיר את הפרשה העגומה מאחוריהן‪,‬‬
‫ימשיכו ויעסקו בה במשך כמה שנים תוך "התערטלות" פומבית בבית‪-‬המשפט ונבירה‬
‫פומבית בחייהן? ואולי תביעה נזיקית במקרה כזה‪ ,‬בגין אפליה ופגיעה בשוויון‪ ,‬יש לה מטרה‬
‫חברתית‪-‬חלוקתית נעלה למניעת מקרים עתידיים כאלה‪ ,‬ולכן ישנה חובה חברתית להגיש‬
‫תביעות כאלה? האם העצה במקרה כזה תהיה לתבוע או לא לתבוע?‬
‫‪00‬‬
‫על קשיי אכיפת האיסור להפלות ‪:‬‬
‫הטלת חובה לאפשר להיכנס ואכיפת איסור לצאת‬
‫פרופ' ברק מדינה‬
‫דיקן הפקולטה למשפטים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫פרשת בית‪-‬הספר בעמנואל מעלה שאלה חשובה בתחום אכיפת האיסור להפלות‪ ,‬שעניינה באילו‬
‫נסיבות מוצדק לא רק לחייב פתיחה של שערי בית‪-‬ספר (או מגמת הלימוד במקרה זה) בפני מי‬
‫שמודר ממנה‪ ,‬אלא גם להורות לסגור את שערי המוסד במפני מי שמבקש לצאת ממנו בשל ביטול‬
‫ההפליה‪ .‬סוגיה זו מתעוררת בעיקר במקרים שבהם מוסד ציבורי או פרטי נוקט מדיניות מפלה‪,‬‬
‫שתכליתה סיפוק ההעדפות של חלק מציבור הלקוחות שלו (או ציבור התלמידים והוריהם במקרה‬
‫של מוסד חינוכי)‪ .‬הסוגיה נדונה לא אחת בפסיקה בהתייחס לאכיפת מדיניות ה"אינטגרציה"‬
‫בחינוך‪ ,‬במסגרת הדיון בזכותם של הורים לקבוע את המוסד החינוכי שבו ילמדו ילדיהם‪ ,‬אך‬
‫במידה פחותה בלבד בהקשר של אכיפת איסור הפליה‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬הסעד של פתיחת שערי בית‪-‬הספר לכל עלול להפוך חסר משמעות אם אין נלווה לו הסעד‬
‫של סגירת שערי בית‪-‬הספר בפני מי שמבקשים לצאת ממנו‪ .‬היוצאים צפויים לנסות לייסד מוסד‬
‫חינוכי מפלה חדש‪ ,‬שאף ביחס אליו יידרש הליך שיפוטי‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬חרף זאת‪ ,‬אנסה להראות‬
‫שקיימים טעמים טובים להסתפקות בסעד ה"חיובי" של פתיחת הדלתות ולוויתור על הסעד‬
‫ה"שלילי" של חסימתן‪ .‬אלה כוללים טעמים מוסדיים וטעמים הנוגעים לחירויות הפרט‪ .‬משום‬
‫כך‪ ,‬אבקש לטעון שבעוד שההכרעה בפסק הדין הראשון בפרשת בית‪-‬הספר בעמנואל‪ ,‬שבה נקבע‬
‫כי הנהלת בית‪-‬הספר אינה רשאית למנוע מילדות מסוימות ללמוד במגמה הרלבנטית‪ ,‬היא‬
‫מוצדקת‪ ,‬וכך גם הסעד שנלווה לה‪ ,‬ספק אם כך הוא המצב לגבי ההליך המשלים של הוצאת‬
‫צווים מכוח פקודת ביזיון בית‪-‬המשפט נגד הורים שביקשו להוציא את ילדיהם מבית‪-‬הספר‬
‫בתגובה להכרעה השיפוטית הראשונה‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫ממשפט לבית‪-‬המשפט לאדמונד לוי‪:‬‬
‫על תרומת הריאליזם המשפטי לפגיעה במרות המשפט‬
‫פרופ' אריאל בנדור‬
‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫הפסיקה בתחום המשפט הציבורי הולכת ומתרחקת מתשתית דוקטרינרית מהותית‪ .‬כך‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬הלכת הבטלות היחסית‪ ,‬שלפיה בית‪-‬המשפט קובע לפי שיקול‪-‬דעתו את התוצאות של‬
‫פגמים שנפלו בחוקיות של החלטות שלטוניות‪ ,‬הופכת במקרים רבים את ההליך השיפוטי לחלק‬
‫אינטגראלי מההליך השלטוני‪ .‬ביטוי נוסף של חולשת הדוקטרינה המשפטית – הדין המהותי –‬
‫במשפט הציבורי ומיקודו בהתדיינות בבית‪-‬המשפט הוא הפיכתה של עילת הסבירות לבסיס‬
‫המרכזי לביקורת שיפוטית על הפעולות של רשויות מינהליות‪ .‬זאת ועוד‪ .‬במקרים רבים בית‪-‬‬
‫המשפט נוקט מינוח של "תחום ההתערבות" של בית‪-‬המשפט בנושא הנדון או מינוחים דומים‪,‬‬
‫המטעימים כי הפסיקה אינה מבוססת אך ורק על פירוש הדין‪ ,‬אלא גם על שיקולים מוסדיים של‬
‫הרשות השופטת‪.‬‬
‫לא מן הנמנע כי "היפר‪-‬ריאליזם" זה המאפיין את הפסיקה במשפט הציבורי‪ ,‬המעמיד במוקד‬
‫המשפט הציבורי את הליכי השיפוט ושיקול‪-‬דעתם של השופטים‪ ,‬תורם לפגיעה בהכרת החובה של‬
‫רשויות השלטון והציבור לפעול כדין בכלל‪ ,‬ולציית לפסקי‪-‬דין בפרט‪ .‬התופעה הגוברת – שהודגמה‬
‫בפרשת בית‪-‬הספר בעמנואל‪ ,‬שספק אם הסתיימה – של ההתחמקות של רשויות שלטון‪,‬‬
‫ובעקבותיהן אף של אזרחים מהשורה‪ ,‬מלבצע בשלמות וללא השתהות פסקי‪-‬דין‪ ,‬מונעת על‪-‬ידי‬
‫ריאליזם וולגרי זה‪ ,‬המפשיט את המשפט מליבתו המקצועית‪-‬אובייקטיבית‪ .‬פסקי‪-‬דין נתפסים‬
‫כמבטאים שיקולים פוליטיים של הרשות השופטת‪ ,‬אם לא שיקולים אישיים של שופטים‬
‫אינדיבידואליים‪ ,‬ומכאן קצרה הדרך ללגיטימציה של הפרתם‪.‬‬
‫כדי שתישמר מרות המשפט מן ההכרח כי הציבור‪ ,‬ולא‪-‬כל‪-‬שכן רשויות השלטון‪ ,‬יכירו בכך‬
‫שהפרה של פסק‪-‬דין היא פעולה עבריינית‪ ,‬המתנכרת לדבר החברה המאורגנת ולא אך לרשויות‬
‫או לבני‪-‬אדם מסוימים‪ .‬גם לבית‪-‬המשפט – באופן שבו הוא מפרש את המשפט ומפתחו – יש‬
‫תפקיד בהנחלה של תודעה זאת‪.‬‬
‫‪03‬‬
‫סעד למען הצדק? בג"ץ עמנואל על הפער בין צדק בהחלטה לצדק באכיפה‬
‫ד"ר שוקי שגב‬
‫בית הספר למשפטים‪ ,‬המכללה האקדמית נתניה‬
‫החלטת בית המשפט העליון כי הורי התלמידות מעמנואל‪ ,‬שסירבו לציית להחלטת בית המשפט‬
‫ונמנעו משליחת בנותיהם לבית הספר‪ ,‬ייכלאו‪ ,‬מהווה מקרה מבחן לקשר הבעייתי בין הזכות‬
‫המהותית לאופן אכיפתה במשפט החוקתי‪ .‬בימים עברו הייתה מקובלת האמרה כי הסעד של בג"ץ‬
‫מוליד את הזכות‪ .‬בהרצאתי אראה כי לא רק שניתן לומר כי גישה זו נזנחה הלכה למעשה בעשורים‬
‫האחרונים‪ ,‬אלא שבג"ץ עמנואל מבליט את המתח בין ההחלטה המהותית (קרי‪ ,‬הזכות החוקתית‬
‫המהותית) לבין אופן יישומה ואכיפתה (קרי‪ ,‬הסעד החוקתי)‪ .‬אסביר‪.‬‬
‫בהחלטתו הנ"ל חזר בג"ץ על הכרעתו הערכית בהחלטתו הראשונית מלפני כמעט שנה‪ ,‬לפיה ההפרדה‬
‫במגמות בבית הספר הדתי בעמנואל היא אפליה פסולה המונעת מטעמים עדתיים‪ .‬הכרעה ערכית זו‬
‫מזכירה במידה רבה את ההחלטה המפורסמת של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין בראון נגד‬
‫ועדת החינוך משנת ‪ 1953‬עת הורה על ביטול ההפרדה בין שחורים ללבנים בבתי הספר במדינות‬
‫הדרום‪ .‬פסיקה זו הובילה לדעת רבים לתמורה חברתית במעמד השחורים בחברה האמריקאית‬
‫כציבור שווה זכויות‪ .‬החלטתו של בג"ץ בעניין עמנואל שולחת מסר ברור וחד משמעי לציבור הישראלי‬
‫כי הפרדה על בסיס עדתי חשודה כאפליה אסורה המעוררת סלידה עמוקה‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬ההחלטה השנייה על אכיפת פסק הדין הראשוני גם באמצעות צווי מאסר להורי הילדות היא‬
‫נגזרת של ההכרעה הערכית בדבר איסור ההפליה‪ .‬בהחלטה זו הבהיר בג"ץ גם את החשיבות שבאכיפת‬
‫פסקי הדין במסגרת קיום שלטון החוק‪ .‬במדינה שבה שורר החוק כולם כפופים לחוק‪ ,‬וקיום פסקי דין‬
‫הינו תנאי יסודי לחיים משותפים‪ .‬החובה לציית לחוק ולפסקי דין חלה על הכל‪ :‬אנשי ציבור ואזרחים‬
‫מהשורה ואינה כפופה לאישורם של רבנים או אדמו"רים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬דווקא בג"ץ עמנואל‪ ,‬מבליט את המתח והפער שבין הזכות המהותית לסעדים הנגזרים‬
‫מאותה זכות‪ .‬ראשית עולה בעיית מגבלות כוחו של בג"ץ‪ .‬סוגיית אכיפת פסקי הדין של בתי המשפט‬
‫נלקחת על פי רוב על ידי משפטנים כמובנת מאליה‪ .‬אולם סוגיה זו אינה כה פשוטה ולמעשה קיימות‬
‫מגבלות על כוחה של הרשות השופטת לאכוף את פסקי הדין שלה‪ .‬דווקא פסק הדין בעניין בראון‬
‫בארה"ב מבהיר היטב את מגבלות כוחו של בית המשפט‪ .‬גם לאחר ההחלטה בעניין בראון‪ ,‬שהורתה‬
‫על ביטול ההפרדה בין שחורים ללבנים בחינוך‪ ,‬נטו חלק ממדינות הדרום לעמוד בסירובן לבצע דה‪-‬‬
‫סגרגציה של בתי הספר ומערכות החינוך הושבתו‪ .‬מלבד מספר מצומצם של מרשלים פדראליים שסרו‬
‫למרות בית המשפט העליון האמריקאי‪ ,‬לא היו בידיו כלים או כוח פיזי לאכוף את החלטתו על הציבור‬
‫במדינות הדרום‪ .‬רק התערבותו של הנשיא אייזנהאואר‪ ,‬ששלח חיילים פדראליים לארקנסו על מנת‬
‫שילוו ילדים שחורים לבתי הספר הלבנים‪ ,‬הביאה למימוש ההחלטה בדבר דסגרגציה של בתי הספר‬
‫וגם זה בתהליך שארך עשרות שנים והצריך החלטות שיפוטיות נוספות‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬עולה שאלה הצדק שבסעדים שניתנו על מנת לאכוף את ההחלטה המקורית‪ .‬מן‬
‫המפורסמות הוא כי בידי בג"ץ הסמכות להגיש כל סעד הדרוש לשם עשיית הצדק‪ .‬אולם ההחלטה‬
‫בדבר מאסרם של ההורים לא לקחה שיקולים‪ ,‬כגון ההשפעה של מאסר ההורים על צדדים לא‬
‫מעורבים‪ .‬הפער בין הצדק שבהחלטה לצדק שבסעד יעמוד במרכז הרצאתי‪.‬‬
‫‪04‬‬
‫מושב שלישי‬
‫פרספקטיבות בין‪-‬תרבותיות‪/‬השוואתיות‬
‫פרופ' ארנון גוטפלד‪ ,‬ד"ר עפרה פריזל‬
‫ד"ר יפעת ביטון‬
‫ד"ר דן גבתון‬
‫ד"ר מיטל פינטו‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר מרים ביטון‬
‫‪05‬‬
06
‫פסיקת קריית יואל נ‪ .‬גרומט ושאלת מקומה של הדת במערכת החינוך האמריקאית‬
‫פרופ' ארנון גוטפלד‬
‫החוג להיסטוריה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫ד"ר עפרה פריזל‬
‫המרכז האקדמי למשפט ועסקים‪ ,‬רמת‪-‬גן‬
‫נציג וננתח את פסיקת בית המשפט העליון האמריקני מועצת החינוך של קריית יואל נ‪ .‬גרומט‬
‫(‪ .)1994‬הפסיקה התמקדה ברצונה של קבוצת חרדים‪ ,‬חסידי סאטמר‪ ,‬לקבל סיוע פדראלי עבור‬
‫בית ספר ציבורי שנועד להקמת מסגרת חינוכית במקום מגוריהם‪ ,‬שתענה על הצרכים המיוחדים‬
‫של כמה עשרות ילדים עם מוגבלויות מתוך הקהילה ומכפרים חרדים סמוכים‪.‬‬
‫היוזמה להקים תוכנית לחינוך מיוחד‪ ,‬הנעזרת במימון ציבורי‪ ,‬בתחומי קריית יואל‪ ,‬התגבשה‬
‫לאחר שהניסיון לשלב את הילדים החריגים בני הקהילה בבית ספר ציבורי מחוץ לגבולות קריית‬
‫יואל נכשל כשלון חרוץ‪ .‬ילדי סאטמר על לבושם המסורתי‪ ,‬ההפרדה בין המינים בה הם רגילים‪,‬‬
‫חוקי שמירת הכשרות שהם מקיימים והשוני התרבותי העמוק המאפיין אותם נתקלו בביקורת‬
‫ובלעג מצד חבריהם לכיתה‪ ,‬שהביאה לנשירתם מהמסגרת‪ ,‬בלא מסגרת חלופית זמינה‪.‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬ועל רקע לחץ פוליטי ניכר‪ ,‬העביר המחוקק במדינת ניו יורק חוק שיצר אזור רישום‬
‫חינוכי שחפף את גבולות קריית יואל‪ .‬חקיקה זו אפשרה את הקמתו של בית ספר ציבורי במחוז‬
‫החינוך החדש‪ ,‬בית ספר ששמר על מאפיינים חילוניים מובהקים אך בפועל‪ ,‬בשל מיקומו‪ ,‬שירת‬
‫רק אוכלוסיה חרדית יהודית‪ .‬יצוין כי הן על פי חוקי המדינה והן על פי החוק הפדראלי זכאים‬
‫תלמידים בעלי צרכים מיוחדים למימון שירותי חינוך מיוחדים‪ ,‬גם בבית ספר פרטי ובוודאי בבית‬
‫ספר ציבורי‪ ,‬אך פסיקה מ‪ 1985-‬אסרה על מתן סיוע זה במקרים של בתי ספר דתיים באופיים‪.‬‬
‫החקיקה המתוארת שקיבל המחוקק הניו יורקי‪ ,‬ובית הספר הציבורי שהוקם בעקבותיה‪ ,‬בית‬
‫ספר ציבורי המאוכלס על ידי ילדי החינוך המיוחד של קהילה דתית אדוקה והומוגנית‪ ,‬עורר עניין‬
‫רב בארה"ב‪ .‬המהלך גרר התדיינות משפטית על רקע הטענה כי נעשה שימוש בכספי ציבור לקידום‬
‫חינוך דתי‪ .‬בית המשפט העליון בפסיקתו‪ ,‬התנגד לכאורה‪ ,‬ליצירת מחוז חינוך שכלל עיירה של‬
‫קבוצה דתית אחת‪ .‬כלומר הגן על עקרון הפרדת הדת מהמדינה‪ .‬אולם‪ ,‬למעשה הפסיקה לא היתה‬
‫חד משמעית‪ .‬בית המשפט פסל את החוק של מדינת ניו יורק שתמך בהקמת מחוז כזה אך מאידך‬
‫אישר הקמת מחוזות שכאלה כל זמן שהחוק לא יהיה "תפור" על פי מידותיה של קהילה אחת‬
‫ספציפית‪ ,‬ויישמר עקרון הניטרליות‪ .‬בית המשפט‪ ,‬בו זמנית‪ ,‬תמך בעקרון ההפרדה אך גם הראה‬
‫שהוא מעודד הגנה על זהות קבוצתית‪ ,‬כל זמן שלכל קבוצה תהיה הזדמנות שווה להגן על ייחודה‪.‬‬
‫במובנים רבים הפסיקה היא דוגמא למתח ולמאבק הקיימים בין ערכים מסורתיים למציאות רב‪-‬‬
‫תרבותית מודרנית‪ .‬דוגמא לכך היא המקום שתפס בדיון עקרון "טובת הילד"‪ ,‬ששופטי המיעוט‬
‫ופרשנים רבים חשבו שבמקרה זה הוא חשוב יותר ועדיף על עקרון הפרדת הדת מהמדינה‪.‬‬
‫‪07‬‬
‫"מדוע עמנואל לעולם לא תהיה חּומה ('בראון')"‪ :‬בין עמנואל לבראון‬
‫ד"ר יפעת ביטון‬
‫בית הספר למשפטים‪ ,‬המכללה למנהל‪ ,‬ומרכז תמורה‬
‫עם פרסומו של פסק‪-‬הדין בפרשת עמנואל הזדרזו התקשורת והאקדמיה להכריז עליו כ"בראון‬
‫הישראלי"‪ .‬במחווה לפסק‪-‬הדין ההיסטורי שניתן באמצע המאה הקודמת בארה"ב‪ ,‬ואשר נחשב‬
‫למי שהיה הזרז העיקרי למיגור תופעת ההפליה הבוטה שם‪ ,‬הוכרז פסק‪-‬הדין הישראלי כפסק‬
‫שתכליתו הכרה בהפליה והוראה על הפסקתה המיידית‪.‬‬
‫בהרצאה תועלה הטענה כי נקודות‪-‬שוני מרכזיות מפרידות בין שני המקרים‪ ,‬ומונעות מהם‬
‫מלהיות דומים זה לזה‪ ,‬הן באיכותם התקדימית והן בתוצאותיהם בפועל‪ .‬על אף חסרונותיו של‬
‫פסק‪-‬הדין בעניין בראון‪ ,‬הוא נתפס כמקור משפטי מונומנטאלי לעיצוב עקרון השוויון בארה"ב‬
‫וכמקור תרבותי למיגורה של ההפרדה הגזעית בה‪ ,‬וזאת בשל עיסוקו הישיר בהפלייתה של קבוצה‬
‫מוגדרת בחברה האמריקאית‪ .‬בפרשת עמנואל‪ ,‬לעומת‪-‬זאת‪ ,‬ניכר דפוס פסיקתי לקוי המאפיין את‬
‫בתי‪-‬המשפט בישראל בבואם להגן על מזרחים מפני הפליה‪ :‬הם מהוססים‪ ,‬לא ברורים בטווח‬
‫הגנתם‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬לא מכירים בקיומה של קבוצה ברורה הזכאית להגנה‪ .‬מסקנה זו עולה ממגוון‬
‫מקורות מקריים‪ ,‬וביניהם ניתוח טקסטואלי של שני פסקי‪-‬הדין‪ ,‬השוואתם זה לזה‪ ,‬והשוואתם‬
‫לפסיקה נוספת בתחומי ההפליה בארה"ב ובישראל‪ ,‬המתמקדת בשתי קבוצות אלה‪ :‬קבוצת‬
‫האפרו‪-‬אמריקאים (ארה"ב) וקבוצת המזרחים (ישראל)‪.‬‬
‫בנוסף לניתוח התיאורטי והמחקרי‪-‬איכותני החושפים את ההבדלים בין פסקי‪-‬הדין‪ ,‬תועלה‬
‫בהרצאה זווית ייחודית שמקורה בניסיון שצברה המציגה בייצוג משפטי בפועל של מזרחים בתיקי‬
‫הפליה (נדירים) בישראל בכלל‪ ,‬ומייצוגה את חלק ממשפחות התלמידות המזרחיות בעמנואל‪,‬‬
‫בפרט‪.‬‬
‫‪08‬‬
‫‪Re. v. Imanuel‬‬
‫האם מי שאוכל בשר יכול להתקבל לאגודת הצמחונים?‬
‫ד"ר דן גבתון‬
‫בית הספר לחינוך והפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫בית המשפט מתבקש להפעיל עקרונות של שוויון ואת שפת זכויות האזרח בדמוקרטיה על מערכת‬
‫לא דמוקרטית בעליל‪ ,‬אורתודוקסית או אחרת‪ .‬ההרצאה תשווה בין הפסיקה בבג"ץ ‪1067/08‬‬
‫עמותת נוער כהלכה ויואב ללום נ' משרד החינוך ומועצה מקומית עמנואל לפרשת‬
‫‪R (E) v The Governing Body of JFS and Others; R (E) v The Office of the Schools‬‬
‫]‪Adjudicator [2009‬‬
‫שנדונה בשלוש ערכאות באנגליה‪ .‬בשני המקרים נדרשו בתי משפט לקבוע מהם 'כללי הכניסה'‬
‫הראויים לארגונים או למוסדות נתמכים‪ ,‬שמעצם הגדרתם יש הדרה‪ ,‬הפליה ולעיתם אף גזענות‪.‬‬
‫בשני המקרים החילו בתי המשפט עקרונות זרים לעקרונות היסוד של אותם ארגונים‪ ,‬ונשאלת‬
‫השאלה אם מערכת כללים דומה היתה מוחלת על ארגונים נתמכים המקיימים אורח חיים‬
‫דמוקרטי‪.‬‬
‫הסוגיה תוצג על רקע התפתחותה המואצת של החקיקה בעניין החינוך החרדי בשנים ‪,2007-2010‬‬
‫השפעתה על החלשת החינוך הממלכתי‪-‬ממלכתי‪-‬דתי‪-‬ציבורי‪ ,‬והמשמעות לקבוצות אחרות‬
‫השואפות להבדל ממנו‪ ,‬כולל החינוך הערבי‪-‬פלסטיני‪ .‬זהו ניתוח ביקורתי‪-‬משפטי ( ‪critical law‬‬
‫‪ )review‬שמשולב בניתוח ביקורתי של מדיניות החינוך בישראל ובבריטניה‪ .‬בבסיס הדיון הדילמה‬
‫בין חינוך לפלורליזם והמודלים המשפטיים האוכפים חינוך כזה‪ ,‬לבין חינוך פלורליסטי‬
‫(שקולניקוב‪ )2000 ,‬בגישה השוואתית‪.‬‬
‫‪09‬‬
‫על פרשת עמנואל ועל הזכות הקבוצתית של המיעוט בתוך המיעוט‬
‫ד"ר מיטל פינטו‬
‫המרכז האקדמי כרמל‪ ,‬חיפה‬
‫התלמידות המזרחיות בעמנואל מהוות דוגמא לקבוצת מיעוט בתוך מיעוט‪ .‬היינו‪ ,‬לקבוצה אשר‬
‫חבריה נתפסים כחלשים יותר משאר החברים בקבוצת המיעוט‪ .‬השיח הקיים בנושא המיעוט‬
‫בתוך המיעוט מתייחס מעט לכתיבה בתיאוריה של זכויות‪ ,‬בפרט זכויות קבוצתיות‪ .‬אציע מסגרת‬
‫חדשה לטיפול בנושא המיעוט בתוך המיעוט‪ ,‬מפרספקטיבת השיח על טבען ותכליתן של זכויות‪,‬‬
‫בהיותן זכויות‪.‬‬
‫גישה מובילה בשיח הזכויות הקבוצתיות ממשיגה זכות קבוצתית כזכות הניתנת בנפרד לכל אחד‬
‫מחברי קבוצה‪ ,‬כיחידים החולקים טּוב השתתפותי – טּוב שכולם שותפים לייצורו ונהנים ממנו‬
‫במשותף‪ .‬מחד‪ ,‬גישה זו עולה בקנה אחד עם העיקרון הליברלי של אינדיבידואליזם מתודולוגי‪,‬‬
‫לפיו תרבות אינה יותר מסך המטרות המשותפות של חבריה‪ .‬מאידך‪ ,‬היא מכירה בכך שהטּוב‬
‫שהוא מושא הזכות‪ ,‬היינו תרבות‪ ,‬מצריך הגנה מצד המדינה‪ ,‬השונה מזו שמצריכים טּובים‬
‫המוגנים על ידי זכויות אינדיבידואליות קלאסיות‪.‬‬
‫אציע הבחנה בין שני סוגי מקרים המחייבים טיפול שונה‪ .‬בסוג המקרים הראשון‪ ,‬שעליו נמנית‬
‫פרשת עמנואל‪ ,‬חברי המיעוט בתוך המיעוט קוראים תיגר על פרקטיקות קבוצתיות וערכים‬
‫המקובלים בתרבות המיעוט‪ ,‬שאותם הם דורשים לשנות‪ .‬אם אנו רואים בתרבות טוב השתתפותי‬
‫של כל חבריה‪ ,‬לא ניתן לבטל את דרישות הורי התלמידות המזרחיות לשינוי פרקטיקות ההדרה‬
‫הנהוגות בבית הספר בשמו של אינטרס קולקטיבי כלשהו בשימור תרבות המיעוט כפי שהיא‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬במקרים מהסוג השני‪ ,‬כמו עניין גוזלין הקנדי הנוגע לזכויות שפה‪ ,‬חברי המיעוט בתוך‬
‫המיעוט אינם קוראים תיגר על הפרקטיקות הנהוגות ככאלה‪ ,‬אלא מבקשים לקדם אינטרסים‬
‫אישיים כגון האינטרס הכלכלי בהשתלבות בקבוצת הרוב‪ .‬שם יש לאזן בין האינטרסים האישיים‬
‫של חברי המיעוט כיחידים לבין האינטרס של כל חברי הקבוצה בטוב ההשתתפותי שהם חולקים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מושב רביעי‬
‫פרספקטיבות רב‪-‬תרבותיות‬
‫פרופ' מנחם מאוטנר‬
‫פרופ' שחר ליפשיץ‬
‫פרופ' מיכאיל קרייני‬
‫ד"ר מיכל אלברשטין‬
‫יו"ר‪ :‬פרופ' רות הלפרין‪-‬קדרי‬
‫‪20‬‬
22
‫המדינה הליברלית והפליה בקבוצות דתיות‪ :‬בין לונדון לעמנואל‬
‫פרופ' מנחם מאוטנר‬
‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫שוויון הוא ערך מרכזי בתיאוריה הפוליטית הליברלית ובמשפט של המדינה הליברלית‪ .‬קבוצות דתיות‬
‫החיות במדינה הליברלית נוהגות לא אחת הפליה כלפי קבוצות משנה החיות בהן (הדרת נשים מלימוד‬
‫תורה‪ ,‬משפיטה ומפעילות פוליטית בקבוצה החרדית; דיני משפחה מפלים; אוניברסיטת בוב ג'ונס‬
‫האמריקאית המפרשת את כתבי הקודש כאוסרים קשרים בין‪-‬גזעיים בין סטודנטים)‪ .‬לעתים‪ ,‬ההפליה‬
‫מתבטאת בכללים המסדירים את ההצטרפות לקבוצה‪.‬‬
‫במאמר זה אפעיל את מושג "השוויון כיחס" של אליזבט אנדרסון‪ .‬אטען כי עצם העובדה שקבוצה דתית‬
‫מצדיקה את ההפליה שהיא נוהגת בבני אדם בכך שכך מצוות עליה מצוות הדת שלה‪ ,‬אינה יכולה להוות‬
‫מחסום בפני החלת עקרון השוויון כיחס הליברלי לשם בדיקת התנהגות הקבוצה‪ .‬קבוצות דתיות תמיד‬
‫נסמכות על הוראות הדת שלהן לשם תמיכה בפרקטיקות המפלות שלהן‪ .‬ואולם מאידך‪ ,‬כאשר המדינה‬
‫הליברלית מפעילה את ערך השוויון לבדיקתן של פרקטיקות המתקיימות בקבוצות דתיות‪ ,‬נדרשים ממנה‬
‫יכולת הבחנה בין מצבים שונים של הפליה‪ ,‬ורגישות באשר למשמעות ההפליה הנוצרת בעקבות הסתמכות‬
‫הקבוצה הדתית על הוראות הדת שלה‪.‬‬
‫מקרה מובהק שבו צריכה לכאורה המדינה הליברלית להתערב הוא זה שבו קבוצה דתית מפלה קבוצת‬
‫משנה החיה בה בגלל מאפיין זהות מסוים הקיים אצל המשתייכים לקבוצת המשנה‪ ,‬כגון הנשיות או‬
‫הזהות האתנית של המשתייכים לקבוצת המשנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬עשויים להתקיים טעמים פרודנטיים לכך‬
‫שהמדינה תימנע מהתנגשות ישירה עם הקבוצה הדתית בעניין זה‪ .‬עצם העובדה שהמדינה איתרה עוולה‬
‫בהתנהגותה של קבוצה תרבותית אינה אומרת שהתנגשות חזיתית עם הקבוצה היא אסטרטגיית הפעולה‬
‫הנכונה‪ .‬לעתים‪ ,‬דרכי פעולה עקיפות‪ ,‬כגון פעולה ארוכת טווח אך עמוקה ברמת החברה האזרחית‪ ,‬הן‬
‫עדיפות‪( .‬בהקשר של הפליית נשים בקבוצה החרדית‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ייתכן שניתן לסמוך על "הפמיניזם הדתי"‪,‬‬
‫המחולל שינויים מרחיקי לכת בקבוצות דתיות רבות בעולם וגם בישראל)‪.‬‬
‫בפסק הדין ‪ ,E. v. JFS‬שניתן בסוף שנת ‪ 2009‬על ידי בית המשפט העליון שהוקם בבריטניה במקום בית‬
‫הלורדים‪ ,‬נדונה תביעתו של ילד שביקש להתקבל ללימודים בבית ספר אורתודוכסי‪ .‬הילד נדחה מהטעם‬
‫שעל פי כללי בית הספר יוכל להתקבל ללימודים רק מי שביסוד יהדותו גיור המוכר על ידי הרב הראשי‬
‫(האורתודוכסי) של בריטניה‪ ,‬ואולם אמו של ילד זה עברה גיור מחמיר פחות‪ .‬חמישה מתשעת שופטי בית‬
‫המשפט העליון קבעו כי כללים אלו של בית הספר עולים כדי הפליה ישירה על בסיס אתני‪ .‬שני שופטים‬
‫קבעו כי הכללים עולים כדי הפליה עקיפה על בסיס אתני‪ .‬שני שופטים קבעו כי בית הספר פעל משיקולים‬
‫דתיים‪ ,‬ולא הייתה כל הפליה בפעולתו‪.‬‬
‫מהיכן נובעת המחלוקת שבין השופטים‪ ,‬וכן המחלוקת שבין בית הספר לבין שבעה משופטי בית המשפט?‬
‫היהדות היא דת ובית הספר‪ ,‬כבית ספר דתי‪ ,‬טען כי הוא נסמך בהחלטתו לדחות את קבלת הילד על‬
‫הוראות הדת היהודית‪ .‬ואולם‪ ,‬כאמור תשובה זו כשלעצמה אינה מהווה פתרון לבעיה‪ .‬גם אם מקור‬
‫הדחייה מצד בית הספר הוא בהוראות הדת היהודית‪ ,‬ולכן לכאורה המדינה הליברלית צריכה מלהתערב‬
‫בהחלטת בית הספר‪ ,‬עדיין הוראות הדת היהודית יכולות להיות כאלה שהן תגרומנה לתוצאה שעל פיה‬
‫קבוצה מסוימת של בני אדם תופלה‪ ,‬באופן שלא יוכל להתקבל על דעתה של המדינה הליברלית‪ .‬אכן‪ ,‬כך‬
‫סברו שבעה מתוך תשעת שופטי בית המשפט‪ ,‬שקבעו כי היהדות אינה רק דת‪ ,‬אלא היא גם קבוצה אתנית‪,‬‬
‫והחלטת בית הספר במקרה זה עלתה כדי הפלייה אתנית‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫שבעת השופטים טעו‪ .‬שום דבר בזהותו של הילד כשלעצמה‪ ,‬קרי‪ :‬שום מאפיין זהות של הילד כשלעצמו‪,‬‬
‫לא הובילו להחלטת הדחייה שקיבל בית הספר‪ .‬אילו אמו של הילד‪ ,‬או הילד עצמו‪ ,‬היו עומדים בפרוצדורה‬
‫מסוימת (פרוצדורה הגיור האורתודוכסית)‪ ,‬בית הספר היה שמח לקלוט את הילד אל שורותיו‪ .‬משמע‪:‬‬
‫במקרה זה החסות של בית הספר תחת כנפי הוראות הדת לא עלתה כלל כדי דחיית הילד כשלעצמו‪ ,‬בגלל‬
‫רכיב זהות כלשהו הטבוע בו כביכול‪ ,‬ולכן לא היה מקום לראות את החלטת בית הספר כהפליה אתנית‪.‬‬
‫"המגרעת" היחידה של הילד בעיני בית הספר הייתה פרוצדוראלית; לא משהו הטבוע כביכול בילד‬
‫כמאפיין זהות שלו‪ .‬גם דיני האזרחות של בריטניה קובעים פרוצדורה להתאזרחות‪ ,‬ולא היה עולה דעת אף‬
‫אחד משבעת השופטים לטעון שהפעלתם עולה כדי הפליה על בסיס לאומי משום שהם מביאים לכך שמי‬
‫שאינו עומד בפרוצדורה אינו יכול להתקבל לקבוצת האזרחים של בריטניה‪.‬‬
‫בעיית הכפילות עולה גם מפסקי הדין בפרשת עמנואל‪ .‬כמו בית הספר בלונדון‪ ,‬כצפוי גם אנשי בית הספר‬
‫בעמנואל מצדיקים את פעולתם בטעמים דתיים‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬כמו בפסק דינו של בית המשפט העליון‬
‫האנגלי‪ ,‬בית המשפט העליון הישראלי קבע שהתנהגותם עולה כדי הפליה על בסיס אתני‪ .‬האם צדק בית‬
‫המשפט העליון הישראלי? שוב‪ ,‬כמו במקרה האנגלי‪ ,‬עצם ההסתמכות של בית הספר על הוראות הדת‬
‫צריכה להוות טעם חזק להימנעות המדינה הליברלית מלהתערב בהחלטותיו‪ .‬ואולם אם הוראות הדת‬
‫עולות כדי מה שנחשב על ידי המדינה הליברלית כהפליה אסורה‪ ,‬היינו אם הוראות הדת מבוססות על‬
‫הבחנה בין בני אדם על בסיס מאפייני זהות טבועים שלהם (במקרה הזה‪ :‬מוצא ספרדי לעומת מוצא‬
‫אשכנזי)‪ ,‬כי אז המדינה הליברלית אינה יכולה שלא לאכוף על הקבוצה הדתית את הוראות השוויון שלה‪.‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬בית המשפט סבר כי הטיעון הדתי מהווה מסווה להפליה על בסיס של זהות אתנית‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬הקבוצה הדתית טענה כי הפלייתה אינה מבוססת על הטעם שתלמידות ספרדיות הן אחרות מלמידות‬
‫אשכנזיות כשלעצמן‪ .‬אלא‪ ,‬הטיעון היה שהתלמידות הספרדיות אינן מקיימות רמה גבוהה דיה של דתיות‪.‬‬
‫משמע‪ :‬גם כאן‪ ,‬כמו במקרה של בית הספר האנגלי‪ ,‬עמדת הקבוצה הדתית היתה שאין בנמצא משהו טבוע‬
‫בזהות של התלמידות הספרדיות שצריך להביא לדחייתן מבית הספר‪ .‬אליבא דהקבוצה הדתית‪ ,‬אילו רמתן‬
‫הדתית של התלמידות הייתה גבוהה מספיק‪ ,‬הן היו מתקבלות ללימודים בבית הספר‪ .‬המחלוקת בין בית‬
‫המשפט לבין בית הספר לא הייתה נורמטיבית אפוא – גם בית הספר‪ ,‬כמו בית המשפט‪ ,‬קיבל זאת שאין‬
‫להפלות תלמידות ספרדיות בגלל מוצאן – אלא עובדתית‪ :‬האם ההפליה היתה על בסיס דתי‪ ,‬כפי שטען‬
‫בית הספר‪ ,‬או על בסיס אתני‪ ,‬כפי שטען בית המשפט‪.‬‬
‫ב"פרויד ופילוסופיה"‪ ,‬מציג פול ריקור את קרל מרקס‪ ,‬פרידריך ניטשה וזיגמונד פרויד כ"שלושת אמני‬
‫החשד"‪ .‬הבעיה המשותפת שהעסיקה את השלושה‪ ,‬כותב ריקור‪ ,‬היא בעיית היחס שבין הגלוי לעין לבין‬
‫הנסתר שמתחתיו‪ .‬הבעיה שמעורר פסק הדין בפרשת עמנואל היא זו של היחס שבין הנגלה לבין הנסתר‪.‬‬
‫הנימוק של בית הספר בפרשת עמנואל היה שפעולתו הונעה על ידי שיקולים של רמת דתיות‪ .‬בית המשפט‬
‫פעל במקרה זה כ"אמן של חשד"‪ ,‬וקבע כי נימוקו של בית הספר מכסה על טעמים אמיתיים של הפליה‬
‫אתנית‪ ,‬הפליה אסורה‪ ,‬שאותם ביקש בית המשפט לחשוף ולנטרל‪.‬‬
‫משני פסקי הדין עולה גם שיש ליצור הבחנה בין "הפליה" לבין "הדרה"‪ ,‬שהיא מקרה פרטי של הפליה‪.‬‬
‫הפגיעה הקשה במיוחד הכרוכה בהדרה עשויה ללכת לאיבוד אם חושבים עליה במושגים של הפליה‪.‬‬
‫פסק הדין בפרשת עמנואל מאיר לא רק את בעיית ההתנגשות שבין המשפט הליברלי והמשפט הדתי‬
‫("בעיית יחסי המרכז והפריפריה")‪ .‬משעה שבית המשפט החל מפעיל אמצעי כפיה כנגד הורי התלמידים‪,‬‬
‫פסקי דינו החלו מבליטים בעיה ייחודית למצב הרב‪-‬תרבותי של ישראל (שאינה קיימת במדינות כמו‬
‫אנגליה‪ ,‬אך קיימת במדינות כמו תורכיה‪ ,‬מצרים‪ ,‬אלג'יר‪ ,‬הרשות הפלסטינית‪ ,‬ועוד)‪ :‬חוסר ההסכמה בין‬
‫קבוצות‪-‬יסוד תרבותיות באשר לאופי המרכז הישראלי‪ ,‬היינו המשטר‪ ,‬התרבות הפוליטית והמשפט של‬
‫המדינה‪ ,‬וכן העובדה שהמדינה הישראלית מממנת מוסדות חינוך הכופרים בערכי היסוד שלה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫פרשת עמנואל בפרספקטיבה של השיח הרב‪-‬תרבותי‬
‫פרופ' שחר ליפשיץ‬
‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫במשך שנים הונחה השיח המשפטי בישראל בנושאי דת ומדינה על ידי העקרונות והערכים של‬
‫הליברליזם האינדיבידואליסטי‪ .‬אולם בשנים האחרונות‪ ,‬מתהווה בישראל לצד השיח הליברלי‬
‫האינדיבידואליסטי גם שיח רב‪-‬תרבותי‪ .‬להבדיל מן השיח הליברלי האינדיבידואלי הממוקד‬
‫ביחסי פרט מדינה‪ ,‬אך מתעלם מקבוצות התרבות אליהם משתייך הפרט‪ ,‬השיח הרב‪-‬תרבותי‪,‬‬
‫ממוקד דווקא בקהילות המרכזיות שאליהם משתייכים הפרטים במדינה וביחסים שבן הקהילות‬
‫והפרטיים המשתייכים אליהם מחד ובין הקהילות והמדינה מאידך‪ .‬כהמשך להתמקדותו‬
‫בקבוצות ובקהילות התרבותיות השונות בחברה נתונה‪ ,‬השיח הרב‪-‬תרבותי‪ ,‬עוסק בתביעות של‬
‫קהילות לאוטונומיה מלאה או חלקית בניהול ענייניהם‪ ,‬בדרישתם לתמיכה מדינתית בתרבותם‬
‫וברצונם להשפיע על עיצוב המרכז המדינתי‪ .‬מאמר זה יעסוק במודלים השונים של השיח הרב‪-‬‬
‫תרבותי‪ ,‬ביחסם לעקרונות הליברלים המקובלים וביישומם האפשרי לשאלות דת ומדינה‬
‫בישראל‪ .‬המאמר ישלב ניתוח תיאורטי פילוסופי כללי של השיח הרב‪-‬תרבותי עם דיון ספציפי‬
‫בקבוצות השונות בישראל וביכולתן להסכים על המודלים הרב‪-‬תרבותיים כמודלים מנחים‬
‫להסדרת יחסי דת ומדינה בישראל‪ .‬פרשת "עמנואל" בגלגוליה השונים תשמש כמקרה מבחן‬
‫הממחיש את היתרונות והחסרונות הן של השיח הליברלי האינדיבידואליסטי והן של השיח הרב‪-‬‬
‫תרבותי המתהווה בישראל‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫פרשת עמנואל וגבולות החינוך הרב תרבותי בישראל‬
‫פרופ' מיכאיל קרייני‬
‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫בהרצאתי אדון בהשלכות הנורמטיביות של פסק הדין מושא הכנס על שתי שאלות‪ :‬האחת‪ ,‬עד‬
‫כמה ניתן להתיר לנורמה או למנהג של קבוצה דתית לפגוע בזכויות של יחידים שחברים בה‪.‬‬
‫במקרה דנן השאלה עולה לגבי הילדים אשר נאלצים או ייאלצו ללמוד בבית ספר שהתקנון שלו‬
‫עומד בסתירה לערכים ליברלים‪ .‬מבחינת הגישה הרב‪-‬תרבותית עולה כאן שאלת הקשר האנכי‬
‫שבין הקבוצה לבין חבריה‪ ,‬או ליתר דיוק עד כמה מוכנה הגישה להתיר מה שנקרא הגבלות‬
‫פנימיות בתוך הקבוצה עצמה‪ .‬השאלה השנייה שאתמקד בה היא ההשלכה של פסק הדין על‬
‫קביעת גבולות המותר מבחינת הקבוצות שרשאיות‪ ,‬או אף חייבות ללמוד ביחד‪ .‬שאלה זו נשאלת‬
‫על רקע המציאות הקיימת בישראל שבה אוכלוסיות שונות לומדות בנפרד‪ ,‬והמסגרות הנפרדות‬
‫נתפסות כלגיטימיות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בפרשת עמנואל ההפרדה נתפסה כלא לגיטימית‪ .‬ובכן‪ ,‬מה הם‬
‫הסטנדרטים שהנחו את בית המשפט בפרשת עמנואל לצורך קביעת גבולות המותר והאסור‬
‫בהפרדה בין האוכלוסיות השונות בישראל‪ .‬מבחינת הגישה הרב‪-‬תרבותית עולה כאן שאלת הקשר‬
‫האופקי שבין הזכויות שניתנות לקבוצות שונות בתוך המדינה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫ניהול קונפליקט עמנואל‪ :‬בין גישור ומשפט‬
‫ד"ר מיכל אלברשטין‬
‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫הדיון התקשורתי סביב בג"ץ עמנואל הציג אותו כמאבק על שלטון החוק וכיציאה של הציבור‬
‫החרדי כנגד בית המשפט העליון כרשות בעלת סמכות שתפקידה לפרש את החוק ולאוכפו‪ .‬ניתן‬
‫להציע זווית שונה להסתכלות על מאבק זה כאשר מושא ההתבוננות משתנה וההתמקדות הינה‬
‫באופן ניהול הסכסוך במקרה זה‪ .‬התבוננות בקונפליקט עמנואל כמשא ומתן הנערך בצלו של‬
‫החוק הפורמא לי ואשר בסופו של דבר מייצר נורמות קהילתיות מובילה לאבחון אחר של היחסים‬
‫בין משפט וקהילה‪ :‬במקום ההנחה של מאבק וסתירה בין שפיטה ציבורית על בסיס כללים ומשא‬
‫ומתן המבוסס על כוח‪ ,‬יוצג התהליך תוך שימוש בעולם התוכן של הגישור‪ ,‬ושל אלטרנטיבות‬
‫"ציבוריות" יותר למשפט כמו צדק של משטרי מעבר (‪ .)Transitional Justice‬הצגה זו תעלה‬
‫אפשרויות חדשות ומגוונות יותר לניהול הקונפליקט ולהסדרה שלו בדרך של פתרון בעיות‪.‬‬
‫‪27‬‬
28
‫מושב חמישי‬
‫חרדיות ואתניות‬
‫ד"ר ניסים ליאון‬
‫ד"ר הנרייט דאהן כלב‬
‫ד"ר יעקב בן שמש‬
‫ד"ר עדי אייל‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר אבי שושנה‬
‫‪29‬‬
31
‫דימויים של חינוך אשכנזי בחברה החרדית מזרחית‬
‫ד"ר נסים ליאון‬
‫המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫הפעלתה של מדיניות קבלה סלקטיבית כלפי תלמידים ממוצא מזרחי בחברה החרדית היא בגדר‬
‫עובדה חברתית‪ .‬עובדה זו היא שהיתה אחד המקורות להופעתה של מפלגת ש"ס‪ ,‬והיא שגם הפכה‬
‫להיות מהבעיות הקשות שאותן טרם הצליחה הפוליטיקה החרדית‪-‬מזרחית למגר‪ .‬אחת הסיבות‬
‫לכך היא קבלת עולם הדימויים המבחין בין החינוך האשכנזי לספרדי בחברה החרדית‪ .‬עולם‬
‫דימויים זה הוא שיעמוד במרכז ההרצאה‪ .‬זו תסתמך על המחקר ההיסטורי הקיים וכן על‬
‫ממצאיה הראשונים של עבודת שדה בקרב תלמידי ישיבות ספרדיות גדולות ממוצא מזרחי‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫ילדה על העקדה‪ :‬מה בפי הנערה המופלה לומר על פרשת עמנואל‬
‫ד"ר הנרייט דהאן כלב‬
‫התכנית ללימודי מגדר‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫בהרצאה אטען שבבג"ץ עמנואל מדובר במהלך שהוא נקודת אל‪-‬חזור בתולדות אפליית המזרחים‬
‫בישראל‪ .‬זוהי נקודת התייחסות כמו אירועי הפנתרים‪ ,‬ששינו את פני ההיסטוריה החברתית‬
‫בישראל‪ .‬הבג"ץ יצוטט‪ ,‬יילמד וייחקר מעתה‪ ,‬לא משום שהביא קץ לגזענות‪ ,‬או שכנע מישהו שיש‬
‫לסגת מגזענות‪ ,‬כמו שגם הפנתרים לא הביאו קץ לגזענות כלפי מזרחים בישראל‪ .‬הוא יצוטט בגלל‬
‫שאבא אחד‪ ,‬של ילדה אחת‪ ,‬לא יכול היה לסבול יותר את הגזענות ועשה מעשה אנושי פשוט‪ ,‬כמו‬
‫זה של רוזה פארקס בשנות השישים‪ ,‬שישבה במקום שנועד רק ללבנים באוטובוס‪ ,‬רק משום‬
‫שהיתה עייפה‪ ,‬ומאז סומן המעשה שלה כמעשה חתרני‪ ,‬כמעשה של אומץ לב‪ ,‬כמעשה של סירוב‬
‫של אישה שחורה אחת להמשיך ולקבל את הגזענות הלבנה‪ .‬היא לא התכוונה לכך‪ ,‬כוחותיה פשוט‬
‫כלו והיא שמה נפשה בכפה והתיישבה‪ .‬השערה שברצוני לבחון היא האם כך יהיה גם עם האבא‪,‬‬
‫הש"סניק‪ ,‬שלא יכול עוד לסבול את המעשה של אפלייתה היומיומית של בתו בבית הספר‪ ,‬את‬
‫החוויה המשפילה והשוללת את זכותה ואגב כך מצמצמת את אנושיותה‪ .‬האבא במעשהו פעל‬
‫מתוך סירוב להיכנע‪ ,‬תובע את הדרת הכבוד שיש להעניק לאדם באשר הוא‪ ,‬גם בעבור בתו‪ .‬זאת‬
‫לאחר שנים של אפליה ומאמץ לעמוד בכל הנדרש על מנת לזכות בהכרה מצד האדמו"רים ומנהיגי‬
‫הקהילה‪ .‬אלא שגם אם זו משמעות מעשה הבג"ץ‪ ,‬הרי שהמעשה עצמו היה בבחינת "שכיבה על‬
‫הגדר" בעבור כל המופלים‪ ,‬ובעיקר אלה שיבואו אחריו‪ .‬לעת עתה הילדה צריכה להמשיך ללכת‬
‫לבית הספר‪ ,‬לפגוש את מורותיה המתעבות מזרחים‪ ,‬את חברותיה‪ ,‬שחלקן מחרימות אותה‪,‬‬
‫ובעצמה לגדול לתוך מהלך היסטורי שוודאי משנה גם את חייה והיא חווה אותו יום אחר יום‪.‬‬
‫"הקרבתה של הבת" על מזבח המאבק‪ ,‬בבחינת עקדתה למען הישג נשגב יותר מבחינת האב‪,‬‬
‫מעלה שאלות מורכבות בהם יש ברצוני לדון בהרצאה זו‪ .‬אטען עוד‪ ,‬שבאורח אירוני במאבקו פעל‬
‫האב מתוך תשוקה עזה להתקבל דווקא על ידי מי שלא יוכלו ולא ירצו לקבלו לעולם‪ ,‬החרדים‬
‫האשכנזים‪ ,‬כי בעבורם תמיד יישאר שחור‪.‬‬
‫בהרצאה אציג מחקר בהתפתחות שעוסק בסוגיות אלו מזווית שעוסקת בנקודת המבט של‬
‫השחקנים בפועל ובמשמעויות של המאבק עבורם‪ .‬זאת על יסוד הטענה שחקר ההשלכות הרחבות‬
‫על סוגיות כגון דת ומדינה‪ ,‬יחסי חרדים חילונים‪ ,‬יחסי מגדר ואף יחסי מזרחים אשכנזים‪,‬‬
‫מרחיקים את הדיון לתחומים מופשטים עד כדי ניתוק מהעניין עצמו‪ .‬אתבסס על הפרסומים‬
‫בנושא שעד כה‪ ,‬המגלים כי השיח לכוד בדפוסים השגורים ומתקשה לצאת מהם‪ .‬לשם ביסוס‬
‫טענה זו אפתח בדיווח על הכנס שהתקיים במכון ון ליר בנושא זה ב‪" 27.7.2010-‬בעקבות‬
‫עמנואל"‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫פרשת עמנואל וש"ס‬
‫ד"ר יעקב בן שמש‬
‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬
‫סוגיית ה"מיעוט בתוך מיעוט" מהווה אתגר לתומכים ברב‪-‬תרבותיות‪ .‬מצד אחד‪ ,‬על מנת לקדם‬
‫את הזכות לתרבות ולסייע לקהילות שונות לשמר את אורחות חייהן‪ ,‬יש לאפשר אוטונומיה‬
‫קהילתית‪ ,‬למשל בחינוך‪ .‬מצד שני‪ ,‬בקהילות בעלות מאפיינים לא‪-‬ליברליים‪ ,‬אוטונומיה כזאת‬
‫עשויה לעודד אפליה וקיפוח בתוך הקהילה‪ .‬התערבות המשפט במקרים כאלה משמשת תפקיד‬
‫כפול‪ :‬ראשית‪ ,‬היא מגנה על זכויות הפרט‪ .‬שנית‪ ,‬ועיקר לעניין הרצאה זו‪ ,‬היא מאפשרת את‬
‫ליבונה של המחלוקת הפנים‪-‬קהילתית ביחס לאיזון הראוי בין הצורך בשימור תרבותי לבין‬
‫הדרישה ליתר שוויון‪.‬‬
‫פרשת עמנואל חשפה מחלוקת פנים‪-‬קהילתית מעין זו בתנועת ש"ס‪ .‬לתנועה זו‪ ,‬בהנהגתו של הרב‬
‫עובדיה יוסף‪ ,‬שני פרוייקטים חברתיים מרכזיים‪ .‬הפרוייקט העדתי‪ :‬השבת עטרה ליושנה‪,‬‬
‫ושיקום מעמדם של היהודים המזרחיים; והפרוייקט השמרני‪ :‬שימור אורח החיים הדתי ועולם‬
‫ההלכה אל מול המודרנה והחילון‪ .‬מבחינת הפרוייקט השמרני‪ ,‬ביהמ"ש העליון הוא אחד מסמלי‬
‫המודרנה והחילון‪ ,‬ויש להתנגד לו‪ .‬מנגד‪ ,‬ניתן להיעזר בו על מנת להביא לקיצה אפליה עדתית‪ .‬מה‬
‫עדיף? בסוגיית עמנואל נחשפו בשאלה עקרונית זו חילוקי דעות עמוקים בתוך תנועת ש"ס‪ ,‬ובתוך‬
‫משפחת יוסף עצמה‪.‬‬
‫בהרצאתי אבחן את המחלוקת הפנים‪-‬תרבותית‪ ,‬ואת תפקיד המשפט בחשיפתו‪ .‬בנוסף‪ ,‬אבחן‬
‫כיצד פוגעת תדמיתו האנטי‪-‬דתית של ביהמ"ש העליון ביכולתה של מערכת המשפט לשמש זירה‬
‫לחשיפתם של קונפליקטים פנים‪-‬תרבותיים ולליבונם‪ .‬האם מערכת משפטית שפחות מזוהה עם‬
‫ערכי המודרנה והחילון יכולה למלא תפקיד גדול יותר ברפורמות פנים‪-‬קהילתיות?‬
‫‪33‬‬
‫צביעות וגזענות בדיון על עמנואל‬
‫ד"ר עדי אייל‬
‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫האופן בו מובנה הדיון המשפטי בסוגיית עמנואל יוצר צורך בהכרעה אם מדובר בבדלנות‬
‫לגיטימית או בגזענות מכוערת‪ .‬העובדה שבית המשפט צריך להכריע גורמת למעורבות ציבורית‬
‫גבוהה‪ ,‬והדרמה של האשמות בגזענות רק מוסיפה לעניין הציבורי‪ .‬בתוך הדיון הציבורי הער‬
‫נחשפנו לגזענות בוטה ואמירות משפילות‪ ,‬אך לא רק של "החרדים"‪ ,‬או "ההורים"‪ ,‬או‬
‫"החסידים" – אלא גם של שופטים‪ ,‬אנשי ציבור‪ ,‬ובני אדם באשר הם שבשיחות רחוב ובפרסומים‬
‫פומביים הכלילו את "האחרים" לקבוצה אחת‪ ,‬וייחסו להם מניעים של אפליה וגזענות‪.‬‬
‫ראיית האחר דרך משקפיים של שיוכו לקבוצה‪ ,‬וייחוס תכונות ועמדות לאחר רק בשל שיוכו‬
‫הקבוצתי‪ ,‬מהווה דעה קדומה (‪ )prejudice‬לא פחות מזה שנטען שקבוצתו לוקה בו‪ .‬בית המשפט‪,‬‬
‫בשל הצורך בהכרעה בפסק‪-‬הדין והצדקתה‪ ,‬נזקק לרטוריקה בעייתית וההליך המשפטי מלבה את‬
‫האש במקום לכבותה‪ .‬הנטייה של צד להצדיק את עמדתו‪ ,‬כולל הנטייה של שופטים להצדיק את‬
‫פסיקתם‪ ,‬גורמת להתמקדות בחשיבה של "או‪-‬או"‪ ,‬של הנגדה בין שני הסברים ובחירה באחד‬
‫מהם כנכון‪.‬‬
‫בכך לוקה מערכת המשפט‪ ,‬או השימוש הנוכחי במערכת המשפט‪ ,‬ככלי לפתרון סכסוכים‪.‬‬
‫כדי להצדיק הפעלת סמכות‪ ,‬מודגשת פרשנות אחת לעובדות ומגומדת הפרשנות האחרת‪ .‬המהלך‬
‫האדברסרי‪ ,‬בין צדדים שונים ובין טיעונים שונים‪ ,‬גורם להיצמדות מוגזמת לעמדה קיצונית‬
‫ומכלילה‪ ,‬ומחטיא רבים באותו מום אותו הם באים לפסול‪.‬‬
‫מבחינת מדיניות שיפוטית ראוי בעיני לחתור למינימליזם בתיאור מניעי הצדדים‪ ,‬ומבחינת הדיון‬
‫הציבורי‪ ,‬ראוי לשמור על פתיחות רעיונית וכבוד רב יותר לאחר‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫מושב שישי‬
‫מבטים אתנוגראפיים‬
‫ד"ר רחל גורדין‬
‫מר שלמה גוזמן‪-‬כרמלי‬
‫מר גלעד מלאך‬
‫פרופ' יונה גינזברג‬
‫יו"ר‪ :‬ד"ר טובה גמליאל‬
‫‪35‬‬
36
‫בג"ץ‪ ,‬דת ונשים‪ :‬היבטים מגדריים בפרשת עמנואל‬
‫ד"ר רחל גורדין‬
‫חוקרת דת משפט ומגדר‬
‫פרשת עמנואל העלתה אל סדר היום את המבנה החברתי המרובד ואת ההיררכיות הפנימיות‬
‫בחברה החרדית‪ .‬הדיון התמקד ביחסי הכוחות בין המדינה לבין החברה החרדית מצד אחד ובין‬
‫הפלגים השונים בתוך החברה החרדית מצד שני‪ .‬הדילמה שהוצגה הייתה השאלה האם מדובר‬
‫בהפרדה על רקע דתי או שמא בהפרדה על רקע עדתי‪.‬‬
‫מעניין לראות כי למרות הדיונים הרבים והמגוונים שנערכו בעקבות פסיקת בג"ץ ולמרות שהנושא‬
‫שבמרכז הסוגיה הנו חינוך בנות‪ ,‬הנושא המגדרי לא עלה‪ .‬בתשתית החברה החרדית (כמו כל‬
‫מערכת דתית) עומדת ההיררכיה הבסיסית ביותר שמבחינה בין גברים ונשים בענייני קדושה‪.‬‬
‫ברצוני להתמקד בהיבט זה דרך ניתוח טקסטואלי של דברי השופטים בבג"ץ ובבחינת התקנון של‬
‫בית הספר המופרד בעמנואל‪.‬‬
‫השאלה שעמדה בפני השופטים הייתה האם לפלג השמרני יש זכות להיפרדות למען שימור החינוך‬
‫המגזרי‪ .‬שאלה זו היא נגזרת הן של תפיסת עולם ליברלית שבמרכזה עומד היחיד ושהשוויון‬
‫והחינוך הן זכויות יסוד בה והן של הביקורת על העמדה הליברלית מצד תיאוריות רב תרבותיות‬
‫המעמידות את השייכות הקהילתית והזכות לתרבות במרכז‪.‬‬
‫בהרצאתי אסקור את הסוגיות והדילמות המרכזיות בכתיבה התיאורטית ובתקדימים המשפטיים‬
‫הדנים בסוגיות של שילוב וקידום נשים בתרבות הכללית ובתרבות הדתית‪ .‬אראה כיצד סוגיות של‬
‫השכלה‪ ,‬שוויון הזדמנויות‪ ,‬חירות (שלילית וחיובית)‪ ,‬כבוד‪ ,‬אפליה מתקנת‪ ,‬זכות לקהילתיות‪,‬‬
‫רגשות דתיים ודיכוי תרבותי הם אבני בניין בסוגיה ובדברי השופטים ואת הפרדוקס שמעורר‬
‫הפער בין מוקד המאבק; החינוך הייחודי‪-‬תרבותי של קהילת מיעוט לבין התקנון העוסק אך ורק‬
‫בצניעות הבנות (והאמהות) ולא דן בסוגיות חינוכיות וערכיות בעלות ייחוד תרבותי‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫שתזדעזע ארץ הקודש‪ ,‬ב"ה‪ :‬הפגנות ברחוב החרדי כביצוע תרבותי‬
‫שלמה גוזמן‪-‬כרמלי‬
‫המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אליוט ליבו מתאר בספרו הוותיק "‪ "Tally's Corner‬את הפער המוכר לאנתרופולוגים בין מה‬
‫שאנשים אומרים‪ ,‬בין הרצוי‪ ,‬לבין המציאות החברתית המצויה בשדה‪ .‬פער זה מתואר כמידע יקר‬
‫ערך בניסיון הבנת התרבות הנחקרת‪ .‬ההרצאה מבקשת לעמוד על הפער הפרדוכסאלי לעיתים בין‬
‫התנהלותן והתארגנותן של הפגנות ומחאות בעולם החרדי בשטח לייצוגן בתקשורת החרדית‬
‫ולאופן בו הן נתפסות בציבוריות הישראלית‪ .‬רוב רובן של ההפגנות להן היינו עדים בשנה‬
‫האחרונה‪ ,‬הפגנות שתוארו על ידי התקשורת כניסיונות לכפייה והשתלטות חרדית על המרחב‬
‫הציבורי הישראלי כוונו למעשה פנימה‪ ,‬אל העולם החרדי כשעיקר עניינן הוא תחזוק גבולות‬
‫המובלעת החרדית‪ .‬בהרצאה המבוססת על תצפית משתתפת במספר הפגנות וראיונות עם‬
‫מארגנים ומשתתפים‪ ,‬ייבחנו הפגנות ומחאות מהשנה האחרונה‪ :‬המהומות בירושלים סביב מעצר‬
‫האם מחסידות תולדות אהרון‪ ,‬הפגנות חניון קרתא‪ ,‬אינטל‪ ,‬פינוי הקברים בבית החולים ברזילי‪,‬‬
‫בנתב"ג וביפו והפגנת ההמונים בעקבות פרשת בית הספר בעמנואל‪ .‬אירועים אלו ינותחו תוך‬
‫שימוש במונח "ביצוע תרבותי" (‪ .)Cultural Performance‬גישת הביצוע התרבותי חוקרת את‬
‫הפעילויות הטקסיות והתיאטרליות של תרבות ומתארת אותן כסיטואציות בהן מבצעת התרבות‬
‫"רפלקסיה"‪ ,‬בה אפשר לראות בפעולה את הערכים והמטרות של התרבות‪ .‬קשה לדמיין ביצוע‬
‫תרבותי המאפיין יותר את החברה החרדית מאשר מעמד "ההפגנה"‪ .‬ההפגנות הינן אירועים‬
‫חברתיים פומביים ומרכזיים‪ .‬ניתוח ההפגנות כזירות ביצוע תרבותי מעלה סוגיות כגון‪ :‬כיצד‬
‫מתארגנת הפגנה ומדוע; מיהם מארגני ההפגנות; מי מגיע להפגין‪ ,‬למה ומתי; האם ישנה הכנה או‬
‫אימון להפגנה; האם מתבצע חימום; מה כולל הביצוע; מהי האינטנסיביות של הביצוע התרבותי‬
‫בהפגנה; מה הם יחסי הגומלין שבין המבצע לקהלו ומיהו בעצם המבצע ומיהו הקהל בהפגנה;‬
‫כיצד מעצבים וממתגים הפגנה ומהי הפגנה מוצלחת‪ .‬ניתוח ההפגנות מבעד לפריזמות הביצוע‬
‫התרבותי יתרום להבנה וניתוח טובים יותר של ההפגנות ככלי תרבותי‪ ,‬וגם של כל הפגנה‬
‫בקונטקסט הספציפי של התרחשותה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫מסגור המאבק החרדי בבג"ץ‬
‫גלעד מלאך‬
‫בית הספר למדיניות ציבורית‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מאז שיבתו של בנימין נתניהו לשלטון במרץ ‪ 2009‬חזרו לכותרות מתחים בין חילוניים לחרדים‪.‬‬
‫פרשת האם המרעיבה‪ ,‬חניון קרתא‪ ,‬קווי המהדרין‪ ,‬בי"ח ברזילי ובית הספר בעמנואל הינם רק‬
‫חלק מן המקרים שעוררו דיון ציבורי סוער ומחאה חרדית נמרצת‪ .‬פרשיות אלו התחוללו בתקופה‬
‫של פיצול פנים‪-‬חרדי במפלגת "יהדות התורה"‪ .‬הפיצול בלט במחלוקת סביב הבחירות לראשות‬
‫עיריות ירושלים וביתר עילית ובמאבקי שליטה בחינוך העצמאי‪.‬‬
‫פרשת בית הספר בעמנואל הייתה היחידה שהביאה לאיחוד שורות בציבור החרדי‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬
‫לאחר שכל הפרשות האחרות גרמו לאווירת כישלון בקרב הנציגות החרדית‪ ,‬דווקא סיפור בית‬
‫הספר יצר תחושה של התעלות רוח בקרב ציבור חרדי רחב‪ .‬ברצוני להסביר את תחושת ההצלחה‬
‫במעבר פנים‪-‬חרדי‪ ,‬משיח ריאלי לשיח סימבולי‪ .‬במהלך ההרצאה אנתח את האופן שבו נוצר‬
‫המסגור (‪ )framing‬של הפרשה‪ .‬באמצעות סקירה של עיתונות חרדית בתקופה הנדונה‬
‫והתייחסותו של המנהיג הרוחני של החרדים בפרשה – האדמו"ר מסלונים‪ ,‬אצביע על הנקודה בה‬
‫התפיסה הריאליסטית של הפרשה הופכת לתיאור הרואי שחורג מן הזמן והמקום שבו הוא‬
‫מתרחש‪ ,‬למאבק בין "כוח הקדושה" ל"סטרא אחרא"‪.‬‬
‫רוחות של שינוי מטלטלות את החברה החרדית מזה שנים מספר‪ ,‬רוחות המעוררות דאגה בקרב‬
‫מנהיגות רוחנית ופוליטית שמרנית‪ .‬פרשיית עמנואל משקפת היטב כיצד מסגור יכול להכריע את‬
‫גורלם של שינויים או התערבות כמו גם את היכולת או העדר היכולת לבלום אותם‪.‬‬
‫‪39‬‬
41
40

Similar documents